עלון קביעותא 480 למייל

‫שבוע ‪ 480‬המשנה היומית ההלכה היומית‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬
‫שו"ע • או"ח‬ ‫אבות‬ ‫תשע"ט‬
‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬
‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫ד ד אלול ג ב‪-‬ג תקסב ד‪-‬ו‬

‫ה ה אלול ג ד‪-‬ה תקסב ז‪-‬ט‬

‫ו ו אלול ג ו‪-‬ז תקסב י‪-‬יב‬

‫שב"ק שופטים ג ח‪-‬ט תקסב‪-‬ג‪-‬ד יג‪-‬א‬

‫א ח אלול ג י‪-‬יא תקסה א‪-‬ג‬

‫ב ט אלול ג יב‪-‬יג תקסה ד‪-‬ו‬

‫ג י אלול ג יד‪-‬טו תקסו א‪-‬ג‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון המשנה‬

‫ְז ַמן ַמה ִל ְפ ֵני ִנּׂשּו ָאיו ֶׁשל ָהַרִּבי ַה ָּקדֹוׁש ַרִּבי ַא ֲהרֹן‬ ‫אחד יושב ועוסק בתורה‬
‫ִמֶּבע ְל ְזא זי"ע‪ִ ,‬ה ִּגי ָעה הֹוָד ָעה ֵמ ַה ָּפִריץ ַהּגֹוי ׁ ֶּשִּבְרצֹונֹו‬
‫ָלבֹוא ַי ַחד ִעם ִאְׁשּתֹו ַה" ָּפִרי ָצה" ְל ַא ֵחל ַמ ָּזל טֹוב‬ ‫אבות פרק ג' משנה ב'‬
‫ָל‘ַראִּבין‘ ַה ְּיהּו ִדי ּו ְבנֹו ֶה ָח ָתן‪ַ .‬רִּבי ַא ֲהרֹן ֹלא ָי ַדע ֶאת‬
‫ַנ ְפׁשֹו; ְּביֹום ִנּׂשּו ָאיו‪ ,‬יֹום ָּגדֹול ְו ָקדֹוׁש ֶׁשל ְמ ִחי ַלת‬ ‫מנין שאפילו אחד יושב ועוסק בתורה שהקב"ה קובע לו שכר שנאמר וגו' ובתנא דבי‬
‫ֲעוֹונֹות‪ּ ,‬גֹו ָיה ַּת ֲעבֹור מּול ָּפ ָניו? [ְּכ ֵדי ְל ַקֵּבל ֻמׂ ָּש ִגים‪,‬‬ ‫אליהו (פי"ח) קומי רני בלילה וגו' כל ת"ח שיושב וקורא ושונה ועוסק בתורה הקב"ה יושב‬
‫ְנ ַצֵּין ֶׁשְּל ָי ִמים ֵה ִעיד ַעל ַע ְצמֹו ֶׁשֹּלא ָר ָאה ֵמעֹודֹו‬ ‫וקורא ושונה עמו‪ .‬והנה שנינו בגמרא בברכות (סג ‪ ) :‬חרב על הבדים אלו ת"ח שיושבים‬
‫ועוסקים בתורה בד בבד‪ .‬הרי שהלימוד ביחידי לא רק שאינו ראוי אלא מהוה גם סכנה‬
‫ַּפְרצּוף ֶׁשל ּגֹוי (!) ]‬
‫של ממש‪.‬‬
‫ִנ ְכ ַנס ַרִּבי ַא ֲהרֹן ְל ָא ִביו ַה ָּגדֹול ְו ִתָּנה ַצ ֲערֹו‬
‫ְּב ָפ ָניו‪ָּ .‬פ ַתח ָא ִביו ‪ָ -‬ה ַא ְדמֹו“ר ַרִּבי ִיׂ ָּשׂש ָכר ּדֹב ‪-‬‬ ‫עיין בספר‪ ‬ארצות החיים‪ ‬להר' חיים פלאג'י‪ ,‬שכתב‪ ,‬כי מה שמצינו בגמרא כתובות‬
‫ֻח ָּמׁש ַּב ִּמ ְדָּבר ְּב ָפָרַׁשת ִצי ִצית ְו ָקָרא ְב ָא ְז ָניו‪ְ” :‬וֹלא‬ ‫(ע"ה‪ ).‬ש"חד מינייהו כתרי מינן"‪ ,‬והיינו‪ ,‬שאחד מבני ארץ ישראל הרי הוא כשנים מבני‬
‫ָתתּורּו ַא ֲחֵרי ְל ַב ְב ֶכם ְו ַא ֲחֵרי ֵעי ֵני ֶכם ֲאֶׁשר ַא ֶּתם‬ ‫בבל‪ ,‬היינו לענין זה‪ ,‬שעל בני ארץ ישראל לא נאמר מקרא זה‪" ‬חרב על הבדים ונואלו"‪.‬‬
‫זֹו ִנים ַא ֲחֵרי ֶהם“‪ִ ” .‬ל ְכאֹוָרה“‪ָ ,‬א ַמר ָה ַא ְדמֹו“ר ִל ְבנֹו‪,‬‬
‫” ַהֵּס ֶדר ָצִריְך ָה ָיה ִל ְהיֹות ָהפּוְך ' ַא ֲחֵרי ֵעי ֵני ֶכם ְו ַא ֲחֵרי‬ ‫כתב היעב"ץ‪ ,‬שזהו דווקא כאשר יש לו לאדם רבי או חברים ותלמידים הגונים‪ ,‬כי אם‬
‫ְל ַב ְב ֶכם'‪ֶׁ .‬שֵּכן ָה ַע ִין ִהיא זֹו ֶׁשרֹו ֶאה ְּת ִחָּלה‪ֹ .‬זאת ְועֹוד‪,‬‬ ‫לא כן‪ ,‬מה יכול הוא לעשות‪ ,‬והרי המשנה אומרת במסכת אבות‪" ‬מנין שאפילו אחד שיושב‬
‫ֶׁשִּכ ְמ ַעט ְּב ָכל ָמקֹום ֶׁש ֻה ְזְּכרּו ַי ַחד ַּב ַּת ַנ“ך ָה ֵעי ַנִים‬ ‫ועוסק בתורה שהקב"ה קובע לו שכר וכו' "‪ ,‬אלא הכל לפי מה שהוא אדם ולפי בני אדם‬
‫המצויין לו‪ .‬שאם אינם מהוגנים ‪ -‬אסור ללמוד עמהם‪ .‬במקום אחר כתב‪( ‬הקדמה לסידורו‬
‫ְו ַהֵּלב ‪ָ -‬ק ַדם ַהֵּלב ָל ֵעי ַנִים‪ֲ .‬הֹלא קּוִׁש ָּיה ִהיא‪.‬‬ ‫'עמודי שמים') ‪ :‬שבארץ ישראל מעלת הארץ גורמת לכך שיכול ללמוד יחידי היות שאוירא‬
‫דארץ ישראל מחכים‪( .‬ויש להעיר מדברי המשנה באבות (פ"ו מ"ג) שכן מצינו בדוד מלך ישראל‬
‫” ֶאָּלא‪ֵּ ,‬באּורֹו ֶׁשל ִע ְנָין‪ֶׁ ,‬ש ַהּתֹוָרה ַמ ְב ִהיָרה ָלנּו‬ ‫שלא למד מאחיתופל שני דברים בלבד‪ ,‬ואחד מהם שלא יעסוק בתורה לבד‪ ,‬והרי דוד‬
‫ְיסֹוד ְּבכֹחֹות ַהֶּנ ֶפׁש‪ַ :‬מה ֶׁש ַהֵּלב ֵאינֹו מּו ָכן ִלְראֹות ‪-‬‬
‫ָה ַע ִין ֹלא ִּתְׁשזֹף!“‪ְ .‬לֻד ְג ָמא‪ְּ ,‬כֶׁשׁ ְּש ֵני ׂשֹו ְנ ִאים ֻמְׁשָּב ִעים‪,‬‬ ‫המלך ואחיתופל שהו באותה העת באר"י)‪.‬‬
‫עֹו ְב ִדים ַי ַחד ְּב ָמקֹום ֶא ָחד‪ְּ ,‬ב ֵלית ְּבֵריָרה ׁשֹו ִהים ֵהם‬
‫ַי ַחד‪ֲ ,‬א ָבל ֵהם ֹלא ַיִּביטּו ִאיׁש ִּב ְפ ֵני ֵר ֵעהּו ַו ֲא ִפילּו‬ ‫עיין עוד בפי' עץ יוסף על העין יעקב שפירש מה שאמרו חז"ל (בר"ר סה‪ ,‬כ‪ ).‬שאין הקול‬
‫יעקב נשמע ידי עשיו שולטות ח"ו‪ ,‬דכיוון שהלומד יחידי אין קולו נשמע‪ ,‬אזי ח"ו יכול‬
‫ֹלא ְּב ָטעּות‪.‬‬ ‫לשלוט חרב של עשיו‪ .‬מדבריו אנו למדים שהלומד יחידי ומשמיע לאוזנו בקול ובנעימה‬
‫אינו נכלל בגדר האיסור וכבגמרא עירובין (נד) ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה‬
‫ַרִּבי ַא ֲהרֹן ָי ָצא ִמ ֲח ַדר ָא ִביו ָנחּוׁש ְּב ַד ְעּתֹו ֹלא‬ ‫קא גריס בלחישה‪ ,‬בשטה ביה (בעטה בו) אמרה ליה לא כך כתוב 'ערוכה בכל ושמרה'‪ .‬וכן‬
‫ִלְראֹות ֶאת ַה ָּפִריץ‪ ,‬וק“ו ֶאת ִאְׁשּתֹו‪ְּ .‬בסֹופֹו ֶׁשל‬
‫ְמ ֹאָרע‪ָ ,‬מַׁשְך ַרִּבי ַא ֲהרֹן ְּבַׁשְרוּולֹו ֶׁשל ָא ִביו ִל ְפ ֵני‬ ‫(שם) חיים הם למוצאיהם עיי"ש‪.‬‬
‫ַה ֻח ָּפה‪ֵ ” :‬מי ָלא‪ָ ,‬ר ָצה ַהּגֹוי ְל ַה ִּגי ַע‪ֲ .‬א ָבל ַמּדּו ַע הּוא‬
‫ְמ ַא ֵחר?!“‪ָ .‬א ִביו ִּבׂ ֵּשר לֹו ֶׁש ַהּגֹוי ָח ַלף ִמ ְּז ַמן ִמן‬ ‫כתב בתשובת‪ ‬מהר"ם‪ ‬מינץ (סימן ס"ה)‪ ,‬שבזמנינו שיש הרבה ספרים ופירושים על‬
‫ַה ָּמקֹום ְל ַא ַחר ֶׁש ִא ֵחל ַמ ָּזל‪-‬טֹוב ְו ֶה ָח ָתן ֲא ִפילּו ֹלא ָחׁש‬ ‫הש"ס‪ ,‬אין קיים חשש זה של‪" ‬היושבים בד בבד"‪ ,‬כי הספרים הם חבריו‪ .‬ופירש כך את‬

‫ְּבנֹו ְכחּותֹו‪...‬‬ ‫המשנה במסכת אבות‪" ‬וקנה לך חבר"‪ ,‬דהיינו שיקנה לו ספרים‪.‬‬

‫***‬ ‫לדבריו של המהר"ם מינץ הנ"ל שכיום שהתרבו הספרים עד למאוד מנגד יש להעיר‬
‫שכיום 'אכשר דרא' וב"ה התרבו בתי כנסיות ובתי מדרשות בישראל בכל אתר ואתר‬
‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫ובהם חדשים לבקרים מתקיימים שיעורים סביב השעון בכל מקצעות התורה‪ ,‬תמיד אנו‬
‫יכולים למצוא שיעור במקום ובנושא שליבנו חפץ ולעסוק בתורה מתוך דיבוק חברים‬
‫רץ למשנה‬ ‫ולזכות לכל המעלות שיש בלימוד שלא ביחידי‪ .‬ובפרט בזמנינו‪ ‬שגדולי ישראל תיקנו‬
‫תקנות להגדיל תורה ולהאדיר בלימוד הדף היומי‪ ,‬משנה והלכה יומית‪ ,‬ושאר תקנות שיצרו‬
‫לימוד המשניות מסוגל ביותר לבטל היצר הרע‬
‫כמו שכתב הרב עיר וקדיש מהר"א בספרו ראשית‬ ‫הלימוד השבוע מוקדש לע"נ‬ ‫מערכת‬
‫חכמה‪ .‬והנה מרן רבי יוסף קארו זצוק"ל זכה על ידי‬ ‫הגאון הצדיק חסידא ופרישא‬ ‫השיעורים‬
‫שקידת המשניות בקדושה ובטהרה‪ ,‬למלאך מגיד‬ ‫והמבחנים‬
‫מן הרקיע קדוש עליון ונאמן שנברא ממשניותיו‪,‬‬ ‫רבי שלמה ב"ר חיים דב שטענצל זצללה"ה‬ ‫הממוחשבת‪:‬‬
‫ושם מובא שכל המדרגות שזכה מרן הבית יוסף‬
‫ר"מ ומו"צ בעיר סוסנוביץ בעמח"ס בית שלמה וקהלת שלמה‬ ‫‪072-332-3020‬‬
‫זצוק"ל היו בזכות לימודו ושקידתו במשניות‪.‬‬
‫(מדבר קדמות לחיד"א)‬ ‫אביו של מייסד ומחולל המפעל הקדוש‬

‫נלב"ע ה' באלול תרע"ט ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫להנˆחו˙ ו˙רומו˙ להˆלחה ‡ו לע"נ י˜יריך ה˙˜˘ר ‪˘ 24‬עו˙ ביממה‪072-272-2200 :‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫מצב חדש בו כל אדם מישראל שיזדמן על פרשת דרכים ויפגוש בחברו גם מצדו האחר‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪180 /‬‬
‫של העולם יהיה להם עסק ונושא משותף בתורה כך שלימוד תורה בחבורה מתאפשר על‬
‫מסכת אבות ג'‪ ,‬ב' – ג'‪ ,‬ט"ו‬
‫אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫לעצם החילוק בין הלימוד יחידי ללימוד עם אחרים אנו מוצאים בגמרא ברכות (ו‪ ,‬א)‬ ‫א‪ .‬על מי מדלהלן נאמר "שכינה שרויה ביניהם"?‬
‫שיש נפקא מינה בין מי שלומד ביחידי דאף שהקב"ה קובע לו שכר על זה מ"מ לא מכתבן‬
‫מליה בספר הזכרונות משא"כ כשלומד שלא ביחידי נאמר עליהם בכתוב אז נדברו יראי‬ ‫‪ .1‬שניים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה‪.‬‬
‫ה' איש אל רעהו וגו' ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו‪ .‬וע"ע בביאור הלכה‬ ‫‪ .2‬עשרה שמתפללים ביחד‪.‬‬
‫(סימן קנה) והנה עצם הלמוד אף שכשהוא לומד ביחידי הוא ג"כ מקיים מ"ע של ת"ת מ"מ‬
‫‪ .3‬שלשה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו‬
‫לכתחילה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה‪.‬‬ ‫דברי תורה‪.‬‬
‫וכן הוא כותב בשם עולם (פכ"א) על דברי התנד"א (זוטא פכ"ג) שמידת הדין קובלת‬
‫על כך שהקב"ה נושא פנים לישראל‪'' .‬והלא כבר נשאו לי פנים הם גם כן וכו' ועד שהם‬ ‫‪ .4‬תשובות ‪ 1‬ו‪ 3-‬נכונות‪.‬‬
‫מלמדין את התורה ועומדין אגודות אגודות ועוסקין בתורה''‪ ‬לפי שעוסקים בתורה באגודה‬
‫שהו יותר מן החיוב של המצות עשה גופא‪ ,‬ועושים כן כדי להרבות כבוד שמים‪ ,‬לכך גם‬ ‫ב‪ .‬על מי נאמר "מתחייב בנפשו"?‬

‫אני לא אלך עמהם במדת הדין אלא הרחמים‪ ,‬כיה"ר‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפורק ממנו עול תורה‪.‬‬
‫‪ .2‬שלשה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו‬
‫פרפראות הפרשה‬
‫דברי תורה‪.‬‬
‫‪ ‬שפטים ושטרים תתן לך (טז‪-‬יח)‬ ‫‪ .3‬המהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה‪.‬‬

‫תתן לך‪ -‬אותו משפט שאתה נוהג כלפי חברך תהיה נוהג גם 'לך' כלפי עצמך‪.‬‬ ‫‪ .4‬המדבר לשון הרע‪.‬‬
‫אל תהא מחמיר עם הזולת ומקל עם עצמך‪ .‬אל תדרוש מחברך שיהיה טוב וירא‬
‫ג‪ .‬על מי נאמר במתני' הפסוק "אלקים נצב‬
‫שמים יותר ממך‪.‬‬ ‫בעדת א‪-‬ל"?‬

‫(תולדות יעקב יוסף)‬ ‫‪ .1‬שנים המהלכין בדרך ועוסקים בתורה‪.‬‬
‫‪ .2‬שלשה שעוסקים בתורה‪.‬‬
‫לא תטע לך אשרה (טז‪ -‬כא)‬
‫‪ .3‬עשרה שיושבים ועוסקים בתורה‪.‬‬
‫כל המעמיד דיין דאינו הגון נוטע אשרה בישראל (סנהדרין ז)‬ ‫‪ .4‬עשרה שמתפללים ביחד‪.‬‬
‫מפני מה דיין דאינו הגון דומה לאשרה?‬
‫ד‪ .‬על מי נאמר "כאילו מתחייב בנפשו"?‬
‫זאת ‪ -‬אמר על כך רבי חיים מבריסק זצ"ל – משום שבשעה שמעמידים צלם‬
‫או פסל של עבודה זרה‪ ,‬מיד הכול יודעים להבחין שזו עבודה זרה ואין כאן מקום‬ ‫‪ .1‬הנעור בלילה ומפנה לבו לבטלה‪.‬‬
‫לספק כלל וכלל‪ .‬מה שאין כן באשרה‪ :‬בחיצוניותה היא עץ נאה תאווה היא לעיניים‪,‬‬ ‫‪ .2‬המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר‬

‫ולאמיתו של דבר בפנימיותה אין היא אלא עבודה זרה‪ .‬וכך הוא דיין דאינו הגון‪.‬‬ ‫מה נאה אילן זה‪.‬‬
‫‪ .3‬הפורק ממנו עול תורה‪.‬‬
‫לשכנו תדרשנו לקראת סדר קודשים‪:‬‬ ‫‪ .4‬היושב בשולחן ואינו אומר עליו דברי תורה‪.‬‬

‫"אחי ורעי! עלינו להתכונן בכל מאי דאפשר בידיעת הקודש והמקדש‪ .‬ובפרט הכוהנים והלויים‪,‬‬ ‫ה‪ .‬מה נאמר על השוכח דבר אחד ממשנתו?‬
‫עליהם המצוה והחובה הזאת ביתר שאת‪ .‬שהם יהיו נתבעים הראשונים מדוע לא הכינו עצמם‬
‫לעבודת הקורבנות‪ .‬וגם הישראליים התלמידי חכמים צריכים לדעת דיני הקרבנות‪ ,‬כדי שיהיה‬ ‫‪ .1‬מתחייב בנפשו‪.‬‬
‫‪ .2‬כאילו מתחייב בנפשו‪.‬‬
‫לכהנים ממי לשאול דיני הקודש והמקדש"‪.‬‬ ‫‪ .3‬אין חכמתו מתקיימת‪.‬‬
‫(קריאה שפרסם מרן החפץ‪-‬חיים נדפס במכתבי החפץ חיים עמ' ‪)26‬‬
‫‪ .4‬מושבו מושב לצים‪.‬‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים"‬
‫ו‪ .‬איך מכונה הנזהר במצוות לא תעשה?‬
‫מעשה שהיה בקלם שנכנס לבית המדרש הסבא מקלם בעת שעסקו בלימוד מוסר‪ ,‬חש הסבא‬
‫מקלם שהלימוד נעשה בצורה רפה ולא בקולות וברקים כנתינתם בסיני‪ .‬פנה הסבא אל התלמידים‬ ‫‪ .1‬יראת חטאו קודמת לחכמתו‪.‬‬
‫בתוכחת מוסר גלויה ‪ -‬נו באמת? ככה מתעסקים עם גזלן? כך עוסקים עם רוצח? הגבירו נא את‬ ‫‪ .2‬חכמתו מרובה ממעשיו‪.‬‬
‫‪ .3‬רוח הבריות נוחה הימנו‪.‬‬
‫חשק הלימוד והשיבו נגדו מלחמה השערה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מעשיו מרובים מחכמתו‪.‬‬
‫(מבית אבא)‬
‫ז‪ .‬למה גורמת שינה של שחרית?‬
‫להפיץ את האור‬
‫‪ .1‬שוכח את משנתו‪.‬‬
‫בתרומה של ‪ ₪ 36‬בחודש תזכה להחזיק מוקד‬ ‫‪ .2‬מוציאה את האדם מן העולם‪.‬‬

‫של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪ .‬ניתן‬ ‫‪ .3‬כאילו מתחייב בנפשו‪.‬‬
‫לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬ ‫‪ .4‬אין לו חלק לעולם הבא‪.‬‬

‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מהו "מבזה את המועדות"?‬

‫‪ .1‬אינו מקפיד על שמירת הזמן‪.‬‬
‫‪ .2‬עושה מלאכה בחול המועד‪.‬‬

‫‪ .3‬נוהג בחוה"מ מנהג חול באכילה ושתיה‪.‬‬
‫‪ .4‬תשובות ‪ 2‬ו‪ 3-‬נכונות‪.‬‬

‫ט‪ .‬נדרים סייג ל‪...-‬‬

‫‪ .1‬עושר‪.‬‬
‫‪ .2‬פרישות‪.‬‬
‫‪ .3‬מעשרות‪.‬‬
‫‪ .4‬קדושה‪.‬‬

‫י‪ .‬כיצד מתפרש "הכל לפי רוב המעשה"?‬

‫‪ .1‬המרבה במעשים טובים נותנים לו רחמים‬
‫מרובים‪.‬‬

‫‪ .2‬לפי רוב מעשיו הוא נדון‪ :‬רוב זכויות–זכאי‪ ,‬רוב‬
‫עוונות–חייב‪.‬‬

‫‪ .3‬לפי מה שאדם כופל ומתמיד בעשיית הטוב‪,‬‬
‫כך שכרו מרובה‪.‬‬

‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬

‫ַצ ִּדי ִקים ָנ ְתנּו ַט ַעם ִלְׁש ַבח ִל ְקִרי ַאת ָּפָרַׁשת‬ ‫מה נחשב תענית ציבור לענין קריאת ויחל וברכת ענינו‬
‫ׁשֹו ְפ ִטים ַּדְו ָקא ְּבָי ִמים ֵאּלּו ֶׁשל ֹח ֶדׁש ֱאלּול ‪ְ -‬י ֵמי‬
‫ַה ְּתׁשּו ָבה‪ֱ .‬היֹות ֶׁש ִע ָּקר ַה ְּתׁשּו ָבה ָאנּו ְצִרי ִכים ַל ֲעׂשֹות‬ ‫מבואר בשו"ע סי' תקסו ס"ב שכשהצבור אולי חטאו וברכו השם בלבם‪ .‬וכן בשמחה‬
‫ּו ְל ַקֵּבל ַעל ַע ְצ ֵמנּו ַעל ִע ְנַין ַה ְּג ָדִרים ְו ַהְּס ָי ִגים‪ֶׁ ,‬ש ֵהם‬
‫גוזרים תענית על כל צרות שלא תבא ומשתה של ימי המועד אולי חטאו‪.‬‬
‫ֵאּלּו ֶׁשּמֹו ְנ ִעים ֵמ ִא ָּתנּו ִמְּל ִה ְת ָקֵרב ֶאל ַה ֵח ְטא‪.‬‬
‫עוד מבואר בשו"ע שם ומיהו כל זה‬ ‫עליהם‪ ,‬וכן בתעניות שני וחמישי ושני‬
‫ִל ְפ ָע ִמים ַּכ ֲאֶׁשר ִנְר ֶאה ֶׁש ַהִּנָּסיֹון ָה ָיה ְל ַמ ְע ָלה‬ ‫בתענית שגזרו על כל צרה שלא תבוא‬ ‫שאחר הפסח ואחר החג‪ ,‬שנוהגים באשכנז‬
‫ִמּ ֹכחֹו ֵתינּו‪ ,‬זֹאת ִי ָּת ֵכן ַרק ְל ַא ַחר ֶׁשֹּלא ָׁש ַמְרנּו ַעל‬ ‫אבל היכא שגוזרים תענית לשם תשובה‪,‬‬ ‫להתענות הצבור‪ ,‬נהגו הראשונים לומר‬
‫ַה ְּג ָדִרים ֶׁשל ֲח ַז"ל‪ְ ,‬ו ַעל ָּכְך ִע ָּקר ַהַּט ֲע ָנה‪ְ .‬ו ֶזהּו ָהֶר ֶמז‬ ‫יש נוהגים גם בזה לדונו כתענית צבור‬ ‫שליח צבור עננו בין גואל לרופא‪ ,‬ולקרות‬
‫"ׁשֹו ְפ ִטים ְוׁשֹו ְטִרים ִּת ֵּתן ְלָך ְּב ָכל ְׁש ָעֶריָך" ֻמָּסב ַעל‬ ‫לענין עננו בין גואל לרופא וקריאת ויחל‪,‬‬ ‫ויחל‪ .‬ויש שתמהו עליהם והקשו עליהם‪,‬‬
‫ָּכְך ֶׁשָּצִריְך ַל ֲעׂשֹות ְּג ָדִרים ְּבַׁש ֲעֵרי ַהּגּוף‪ֵ :‬עי ַנִים‪ֶּ ,‬פה‬ ‫ויש נוהגים לדונו כתענית יחיד שאף שליח‬ ‫והרא"ש יישב קושיתם; הילכך למנהג‬
‫צבור אינו אומר עננו אלא בשומע תפלה‬
‫וכו'‪ְ ,‬ו ַעל ֶזה ִע ָּקר ַה ְּתׁשּו ָבה‪.‬‬ ‫הראשונים שומעין‪.‬‬

‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫וכדי לבאר היטב דברי השו"ע צריך ואין מוציאין ספר תורה‪.‬‬

‫מבחן חודשי בהלכה ‪43 /‬‬ ‫ומקור הדברים בב"י שדייק מלשון‬ ‫להביא את תוכ"ד הב"י דהנה מבואר בגמ'‬
‫המבחן מתייחס לדברי המחבר והרמ"א‬
‫תענית יד‪ :‬דשאלו בני נינוה לרבי על הרא"ש שגם במקום שגוזרין תענית לא‬
‫סימן תקנ"ב ה' ‪ -‬תקס"ו ג'‬ ‫עצמם שאפילו בתקופת תמוז הם צריכים בשביל צרה אלא לשוב בתשובה יש לו דין‬
‫גשמים היאך ינהגו לגבי שאילת מטר האם תענית ציבור‪ ,‬אבל הביא שבהגהות מרדכי‬
‫א‪ .‬האם מותר לחזור ולאכול אחרי שאכל‬ ‫לגבי צורך זה דין יחידים יש להם ויבקשו ישן כתב שרק כשגוזרים תענית על צרה‬
‫סעודה המפסקת?‬ ‫מטר בשומע תפילה כדין כל יחיד ששואל זה נחשב לתענית ציבור דכולהו שייכו‬
‫צרכיו בשומע תפילה‪ ,‬או דלמא דין‬
‫‪ .1‬אסור | ‪ .2‬מותר | ‪ .3‬מותר‪ ,‬אא"כ קבל עליו‬ ‫בה אבל מה שמתענים בין כסא‬
‫בפירוש שלא לאכול עוד היום‪.‬‬ ‫רבים יש להם וישאלו המטר‬
‫לעשור אין קורין בתורה‬
‫ב‪ .‬על מי נאמר "ותהי עונותם על עצמותם"?‬ ‫בברכת השנים ופסק להם‬
‫‪ .1‬על האוכל בשר או שותה יין בסעודה‬ ‫לפי שכל אחד מתענה‬ ‫בפרט בזמנים‬ ‫רבי שדינם כיחידים‬
‫לבדו לשוב ולשבור‬
‫המפסקת | ‪ .2‬על העושה מלאכה בתשעה באב‪.‬‬ ‫וישאלו מטר בשומע‬
‫‪ .3‬על האוכל ושותה בתשעה באב‪.‬‬ ‫לבו ואין אומר עננו‬ ‫האלו שמצויים גזירות‬ ‫תפילה ואל ישנו‬
‫בין גואל לרופא‬ ‫הן מצד שונאים אשר‬ ‫ממטבע שטבעו‬
‫ג‪ .‬באיזו ברכה של שמונה עשרה אומרים‬ ‫דמיקרו יחידים‬
‫"נחם"?‬ ‫בקרבנו הן מצד שחוץ‬ ‫חכמים בברכות‪.‬‬
‫לענין קביעות‪.‬‬
‫‪ .1‬ב"רצה" | ‪ .2‬בבונה ירושלים‪.‬‬
‫‪ .3‬בשומע תפילה‪.‬‬ ‫והאידנא כתב‬ ‫למדינה והתעניות באות‬ ‫וכתב הרא"ש‬
‫המגן אברהם נהגו‬ ‫לבטל חרון אף ח"ו לא‬ ‫[שם סי' יד] שמכאן‬
‫ד‪ .‬האם מותר לאכול בשר במוצאי תשעה‬ ‫קצת להתענות‬ ‫תמה רבינו יואל‬
‫באב?‬
‫בכל ערב ר"ח וקורין‬ ‫על תשובה לבד‬ ‫על מנהג הראשונים‬
‫‪ .1‬מותר | ‪ .2‬מנהג כשר שלא לאכול‪.‬‬
‫‪ .3‬אסור‪.‬‬ ‫בתורה וזה הוי ודאי לשם‬ ‫שנהגו שבשעה שהיו‬

‫ה‪ .‬אם חל תשעה באב במוצאי שבת‪ ,‬מה‬ ‫תשובה שמע מינה דסבירא‬ ‫הציבור מתענים על הגזרות‬
‫הדין?‬
‫לן כסברא הראשונה‪ .‬אולם הט"ז‬ ‫או על כל צרה שלא תבוא‪ ,‬היה‬
‫‪ .1‬אין אומרים "צדקתך"‪ ,‬במנחה בשבת‪.‬‬
‫‪ .2‬אין אומרים "ויהי נועם" במוצ"ש‪.‬‬ ‫הש"ץ אומר ענינו בין גואל לרופא וקורין שם כתב שכדי לפשר בין הדעות קורין‬
‫‪ .3‬שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫בתורה ויחל‪ ,‬מאי שנא ממטר בננוה שאין במנחה דוקא דאז מרבים קצת בסליחות‪.‬‬
‫משנים נוסח התפילה דהוו כיחידים‪ ,‬וכן וגם בזה לא נחה דעתו אלא שכתב שאין‬
‫ו‪ .‬אלו בגדים לובש בעל ברית כשבאין למול‬ ‫תמוה מה שקורין ויחל והרי בתוספתא למחות ביד הנוהגים כן כיון דיש להם על‬
‫התינוק?‬ ‫קתני דאין קורין בתורה בתענית יחיד‪ ,‬מי שיסמוכו בפרט בזמנים האלו שמצוים‬
‫וכתב הרא"ש ונראה לי ליישב דלא דמי גזירות הן מצד שונאים אשר בקרבנו הן‬
‫‪ .1‬אסור ללבוש בגדי שבת‪.‬‬ ‫לאנשי ננוה דשם מפורש הטעם בירושלמי מצד שחוץ למדינה והתעניתים באים‬
‫‪ .2‬מותר ללבוש בגדי שבת‪ ,‬אבל לא לבנים‪.‬‬ ‫שאין לשנות ממטבע ברכה דסדר י"ח לבטל חרון אף ח"ו לא על תשובה לבד‬
‫‪ .3‬מותר ללבוש בגדי שבת‪ ,‬ואפילו לבנים‪.‬‬ ‫ברכות תיקון נביאים הן ואין לשנות בהם‪ ,‬ודין ת"צ יש להם ורוב פעמים מתענין‬
‫אבל אם קהל מקבלים עליהם תענית ודאי בהם רוב הקהל‪.‬‬
‫ז‪ .‬מי אומר‪" :‬ציון היתה מדבר שממה"?‬ ‫רבים מיקרו ויכולין לקבוע ברכה‪.‬‬
‫‪ .1‬הרואה ירושלים בחורבנה | ‪ .2‬הרואה בית‬ ‫ומצינו מחלוקת בין פוסקי זמנינו מה‬
‫המקדש בחורבנו | ‪ .3‬הרואה ערי יהודה בחורבנן‪.‬‬ ‫וכתב עוד הרא"ש שהראב"ד הקשה הדין כשנזדמנו עשרה שמתענים לבית‬
‫קושיא זו גם על תענית בה"ב כיון דאיכא הכנסת בער"ח או בתענית שובבי"ם‬
‫ח‪ .‬עד מתי צריך להתענות תענית חלום?‬ ‫דעביד להו ואיכא דלא עביד להו ולא וכדומה אבל לא ידעו זה מזה מתחילה‬
‫‪ .1‬עד השקיעה | ‪ .2‬עד צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫חובה נינהו‪ ,‬איך קורין בו בתורה ואומרים האם גם אז אפשר להוציא ס"ת ולקרוא‬
‫‪ .3‬אינו חייב להשלים‪.‬‬ ‫ענינו בין גואל לרופא וכתב ע"ז הרא"ש ויחל לדעת הרא"ש‪ ,‬דבמועדים וזמנים ח"ה‬
‫דבארץ אשכנז עשאום קבע והכל מתענין סי' של"ד נקט שאין יכולים לומר ענינו‬
‫ט‪ .‬מי אומר "עננו" בשומע תפילה?‬ ‫וסמכו להו מעשה דאיוב דכי הקיפו בניו ולקרוא ויחל עיי"ש ובשו"ת חשב האפוד‬
‫‪ .1‬יחיד שקיבל עליו תענית‪.‬‬ ‫לשבעת הימים הקריבו עולות מספר בניו ח"ב סי' קכ"ח נקט שיכולים ואיכמ"ל‪.‬‬
‫‪ .2‬יחיד המתפלל עם הציבור‪.‬‬
‫‪ .3‬שתי התשובות נכונות‪.‬‬

‫י‪ .‬באיזו תפילה קורים "ויחל" בתענית‬
‫ציבור?‬

‫‪ .1‬בשחרית | ‪ .2‬במנחה | ‪ .3‬בשתיהן‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא לילדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ַה ְּתׁשּו ָבה‪ִ :‬מי ֶׁש ֵאינֹו לֹו ֵמד ּתֹו ָרה ֹלא ִוי ֵהא ַמׂ ָּשאֹו ּו ַמ ָּתנֹו ְּב ַנ ַחת ִעם ַהְּב ִרּיֹות‪ַ ,‬מה‬ ‫ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ָק ְד ָמה ַלּתֹו ָרה‬

‫ַהְּב ִרּיֹות אֹו ְמרֹות ָע ָליו? ַאְׁש ֵרי ָא ִביו ֶׁשִּלְּמדֹו‬ ‫ַיִּגי ַע ְל ֶד ֶרְך ֶא ֶרץ ֲא ִמ ִּתי‪ִּ ,‬כי ֹלא ָי ַדע ַכ ָּדת‬ ‫ַרִּבי ֶא ְל ָע ָזר ֶּבן ֲע ַז ְר ָיה אֹו ֵמר‪ִ ,‬אם ֵאין ּתֹו ָרה‪,‬‬
‫ּתֹו ָרה ַאְׁש ֵרי ַרּבֹו ֶׁשִּלְּמדֹו ּתֹו ָרה אֹוי ָל ֶהם‬ ‫ַמה ַל ֲעׂשֹות‪ְ ,‬ו ִעם ָּכל ָה ָרצֹון ַהּטֹוב ֹלא ָּת ִמיד‬ ‫ֵאין ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ‪ִ .‬אם ֵאין ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ‪ֵ ,‬אין ּתֹו ָרה‪.‬‬
‫ַלְּב ִרּיֹות ֶׁשֹּלא ָל ְמדּו ּתֹו ָרה‪ְּ ,‬פלֹו ִני ֶׁשּלמדו ּתֹו ָרה‬ ‫ִי ְת ַנ ֵהג ְּכ ִפי ֶׁש ָראּוי ְל ִה ְת ַנ ֵהג‪ְ .‬וזֹו ַהַּכ ָּו ָנה ִאם‬

‫ֵאין ּתֹו ָרה ֵאין ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ‪ּ .‬ו ִמַּצד ֵׁש ִני‪ִ ,‬מי ֶׁשֹּלא ְראּו ַּכָּמה ָנ ִאים ְּד ָר ָכיו ַּכָּמה ְמ ֻת ָּק ִנים ַמ ֲעָׂשיו‬ ‫(פרק ג' משנה יז)‬

‫ְמ ָפ ֵרׁש הר"ב‪ִ " :‬אם ֵאין ּתֹו ָרה ֵאין ֶּד ֶרְך ִמ ְת ַנ ֵהג ִמְּל ַכ ְּת ִחָּלה ְּב ֶד ֶרְך ֶא ֶרץ ֹלא יּו ַכל ָל ֶגֶׁשת ָע ָליו ַהָּכתּוב אֹו ֵמר " ַוּ ֹיא ֶמר ִלי ַע ְב ִּדי ַא ָּתה‬

‫ֶא ֶרץ"‪ֵ .‬אין ַמׂ ָּשאֹו ּו ַמ ָּתנֹו ָי ֶפה ִעם ַהְּב ִרּיֹות‪ַ .‬לּתֹו ָרה‪ִּ ,‬כי ִי ְת ַחֵּלל ֵׁשם ָׁש ַמ ִים ַעל ָידֹו‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ִיְׂש ָר ֵאל ֲאֶׁשר ְּבָך ֶא ְתָּפ ָאר"‪( .‬יֹו ָמא דף פו ע"א)‬

‫ְו ֶזה ָצ ִריְך ָל ַד ַעת ָּכל ַּת ְל ִמיד‪ֵּ ,‬בין ְּב ַת ְלמּוד‬ ‫" ִאם ֵאין ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ֵאין ּתֹו ָרה"‪ .‬סֹוף ֶׁשּתֹו ָרתֹו ַמה יֹא ְמרּו ַהְּב ִרּיֹות‪ְ :‬ראּו ְּפלֹו ִני ֶׁשּלֹו ֵמד ּתֹו ָרה‬

‫ַּכָּמה ְמ ֹכ ָע ִרים ְּד ָר ָכיו‪ְ .‬ו ָאנּו ִנ ְצ ַט ֵּוינּו " ְו ָא ַה ְב ָּת ּתֹו ָרה ּו ֵבין ִּביִׁשי ָבה‪ִּ ,‬כי ַא ֲח ָריּות ְּגדֹו ָלה רֹו ֶב ֶצת‬ ‫ִמְׁש ַּתַּכ ַחת ִמֶּמּנּו‪.‬‬

‫ְו ַרֵּבנּו יֹו ָנה ָּכ ַתב‪ִ :‬אם ֵאין ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ֵאין ֶאת ה' ֱאֹל ֶקיָך"‪ֶׁ ,‬ש ִּי ְה ֶיה ֵׁשם ָׁש ַמ ִים ִמ ְת ַא ֵהב ַעל ָע ָליו ְל ִה ְת ַנ ֵהג ְּב ֶד ֶרְך ֶא ֶרץ ּו ְב ִנימּו ִסים ָנ ִאים‪,‬‬
‫ּתֹו ָרה‪ְ ,‬רצֹונֹו לֹו ַמר ֶׁשָּצ ִריְך ְּת ִחָּלה ְל ַת ֵּקן ֶאת ָי ֶדָך‪ְּ ,‬ד ַת ְנ ָיא‪ְ " ,‬ו ָא ַה ְב ָּת ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך" ֶׁש ְּי ֵהא ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְגרֹם ָח ִלי ָלה ִחּלּול ֵׁשם ָׁש ַמ ִים‪ּ .‬ו ְכ ָכל‬
‫ַע ְצמֹו ְּב ִמּדֹות‪ּ ,‬ו ָב ֶזה ִּתְׁשּכֹון ַהּתֹו ָרה ָע ָליו‪ֵׁ ,‬שם ָׁש ַמ ִים ִמ ְת ַא ֵהב ַעל ָי ֶדָך‪ֶׁ ,‬ש ְּי ֵהא קֹו ֵרא ְוׁשֹו ֶנה ֶׁש ִּי ְהיּו ְּד ָר ָכיו ָנ ִאים ּו ְמ ֻכָּב ִדים‪ָּ ,‬כְך ִי ְג ֹרם ְל ִקּדּוׁש‬
‫ּו ְמַׁשֵּמׁש ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים‬
‫ַהׁ ֵּשם ְו ִי ְה ֶיה ֵׁשם ָׁש ַמ ִים ִמ ְת ַא ֵהב ַעל ָידֹו‪.‬‬ ‫ֶׁש ֵאי ֶנָּנה ׁשֹו ֶכ ֶנת ְלעֹו ָלם ְּבגּוף‬

‫מבחן‬ ‫ֶׁש ֵאינֹו ַּב ַעל ִמּדֹות טֹובֹות‪.‬‬
‫במשנה לילדים ‪480 /‬‬
‫ָּכ ַתב ַהמהר"ל ִמְּפ ָראג ְּב ִס ְפרֹו‬
‫ַמֶּס ֶכת ָאבֹות ֶּפ ֶרק ג ִמְׁש ָנה ב ‪ִ -‬מְׁש ָנה טו‬ ‫ְנ ִתיבֹות עֹו ָלם ( ָנ ִתיב ֶּדֶרְך ֶאֶרץ ֶּפֶרק‬

‫ֶׁש ָח ְכ ָמתֹו ְמֻרָּבה ִמ ַּמ ֲעָׂשיו‪ַ ,‬ה ִאם ָח ְכ ָמתֹו ִמ ְת ַק ֶּי ֶמת?‬ ‫א‪ַ .‬מּדּו ַע ֵיׁש ְל ִה ְתַּפֵּלל ִלְׁשלֹו ָמּה ֶׁשל ַמ ְלכּות?‬ ‫א')‪:‬‬

‫‪ַ .1‬מ ֲעָׂשיו ְמֻרִּבין ‪ָ -‬ח ְכ ָמתֹו ִמ ְת ַק ֶּי ֶמת‪ָ ,‬ח ְכ ָמתֹו ְמֻרָּבה ‪ֵ -‬אין‬ ‫‪ֶׁ .1‬ש ִאם ֹלא ֵּכן ‪ַ -‬י ַהְרגּוָך אֹו ַי ִּזיקּוָך‪.‬‬ ‫ַאל ָי ֵקל ָה ָא ָדם ַּב ְּד ָב ִרים ֶׁש ֵהם‬
‫ָח ְכ ָמתֹו ִמ ְת ַק ֶּי ֶמת‪.‬‬ ‫‪ִ .2‬מּׁשּום ֶׁש ִּדי ָנא ְּד ַמ ְלכּו ָתא ִּדי ָנא‪.‬‬ ‫ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ‪ִּ ,‬כי ָק ְד ָמה ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ‬
‫ַלּתֹו ָרה‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ָא ְמרּו ְּב ִמ ְד ַרׁש‬
‫‪ַ .2‬מ ֲעָׂשיו ְמֻרִּבין ‪ֵ -‬אי ָנּה ִמ ְת ַק ֶי ֶמת‪ָ ,‬ח ְכ ָמתֹו ְמֻרָּבה –‬ ‫‪ֶׁ .3‬ש ִא ְל ָמ ֵלא מֹוָר ָאּה ‪ִ -‬איׁש ֶאת ֵר ֵעהּו ַח ִּיים ָּב ָלעּו‪.‬‬ ‫(תדב"א פ"א) " ִלְׁשמֹור ֶאת ֶּד ֶרְך ֵעץ‬
‫ִמ ְת ַק ֶּי ֶמת‪.‬‬ ‫ַה ַח ִּיים"‪ֶּ " ,‬ד ֶרְך" ֶזה ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ‪ֵ " ,‬עץ‬
‫ב‪ַ .‬רִּבי ִׁש ְמעֹון אֹו ֵמר‪ְׁ ,‬שֹלָׁשה ֶׁש ָא ְכלּו ַעל ֻׁש ְל ָחן‬ ‫ַה ַח ִּיים" זֹו ַהּתֹו ָרה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר " ֵעץ ַח ִּיים‬
‫‪ֵּ .3‬בין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ֵאי ָנּה ִמ ְת ַק ֶּי ֶמת‪ַ ,‬עד ֶׁש ִּי ְהיּו ַמ ֲעָׂשיו‬ ‫ֶא ָחד ְוֹלא ָא ְמרּו ָע ָליו ִּד ְבֵרי ּתֹוָרה‪...‬‬ ‫ִהיא ַלַּמ ֲח ִזי ִקים ָּבּה"‪ְ ,‬מ ַלֵּמד ֶׁש ָּק ְד ָמה‬
‫ְו ָח ְכ ָמתֹו ָׁשִוין‪.‬‬ ‫ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ַלּתֹו ָרה ַא ְלַּפ ִים ָׁש ָנה‪ְ ,‬ו ִאי‬
‫‪ְּ .1‬כ ִאּלּו ָא ְכלּו ִמ ִּז ְב ֵחי ֵמ ִתים‪.‬‬
‫ז‪ַ .‬רִּבי ּדֹו ָסא ֶּבן ַהְרִּכי ָנס אֹו ֵמר‪ֵׁ ,‬ש ָנה ֶׁשל ַׁש ֲחִרית ְו ַי ִין‬ ‫‪ֲ .2‬הֵרי ֶזה מֹוַׁשב ֵל ִצים‪.‬‬
‫ֶׁשל ָצ ֳהָר ִים וכו'‪...‬‬
‫‪ִ .3‬סְּלקּו ֶאת ַהׁ ְּש ִכי ָנה ִמּתֹו ָכם‪.‬‬

‫‪ַ .1‬מְר ִחי ִבין ַּד ְעּתֹו ֶׁשל ָא ָדם ּו ֵמִׁשי ִבין ֶאת רּוחֹו ּו ְמ ַיְּשׁ ִבין‬ ‫ג‪ַ .‬ה ְּמ ַקֵּבל ָע ָליו עֹל ּתֹוָרה‪ֵ ,‬אי ֶזה עֹל ַמ ֲע ִביִרין‬ ‫ֶא ְפָׁשר ַהְּמ ִציאּות ֶאל ַהּתֹו ָרה ִאם ֵאין‬
‫ֶאת ִלּבֹו‪.‬‬ ‫ִמ ֶּמּנּו?‬ ‫ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ּו ְכמֹו ֶׁש ָא ְמרּו ( ָאבֹות פ"ג) ִאם‬
‫ֵאין ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ֵאין ּתֹו ָרה‪ּ ,‬ו ִמֶּזה ִנ ְל ַמד‬
‫‪ַ .2‬מ ְבִרין ּו ְמַר ְּפ ִאין ּגּופֹו ֶׁשל ָא ָדם‪.‬‬ ‫‪ֹ .1‬על ַמ ְלכּות‪.‬‬ ‫ִּכי ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ִהיא ְיסֹוד ַלּתֹו ָרה ֶׁש ִהיא‬
‫‪ .3‬מֹו ִצי ִאין ֶאת ָה ָא ָדם ִמן ָהעֹו ָלם‪.‬‬ ‫‪ .2‬עֹל ֶּדֶרְך ֶאֶרץ‪.‬‬ ‫ֶּד ֶרְך ֵעץ ַה ַח ִּיים‪ְ ,‬והּוא ית' ִי ֵּתן ֶח ְל ֵקנּו‬
‫‪ .3‬עֹל ַמ ְלכּות ְועֹל ֶּדֶרְך ֶאֶרץ‪.‬‬
‫ח‪ִ .‬מי אֹו ֵמר‪ֱ :‬הֵוי ַקל ָל ֹראׁש‪ְ ,‬ונֹו ַח ַל ִּתְׁש ֹחֶרת‪ֶ ,‬ו ֱהֵוי‬
‫ְמ ַקֵּבל ֶאת ָּכל ָה ָא ָדם ְּבִׂש ְמ ָחה?‬ ‫ד‪ַ .‬רִּבי ֶא ְל ָע ָזר ִאיׁש ַּבְרּתֹו ָתא אֹו ֵמר‪ֶּ ,‬תן לֹו‬ ‫ִעם ַהּׁשֹו ְמ ִרים ֶּד ֶרְך ֵעץ ַה ַח ִּיים‪ָ ,‬א ֵמן‪.‬‬

‫‪ַ .1‬רִּבי ֲע ִקי ָבא‪.‬‬ ‫ַאְך ָּכאן ִנְׁש ֶא ֶלת ַהׁ ְּש ֵא ָלה‪ֵ :‬איְך ִי ָּת ֵכן ִמׁ ֶּשּלֹו‪...‬‬
‫‪ַ .2‬רִּבי ִיְׁש ָמ ֵעאל‪.‬‬
‫‪ַ .3‬רִּבי ֶא ְל ָע ָזר ֶּבן ֲע ַזְר ָיה‪.‬‬ ‫‪ְּ .1‬כ ֵדי ֶׁש ִּי ֵּתן ְלָך ִמׁ ֶּשּלֹו‪.‬‬ ‫ֶׁש ַּי ְק ִּדים ָה ָא ָדם ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ְלתֹו ָרה‪ֲ ,‬ה ֵרי‬
‫‪ֶׁ .2‬ש ַא ָּתה ְוֶׁשָּלְך ֶׁשּלֹו‪.‬‬ ‫ַה ַּתָּנא אֹו ֵמר ֶׁש ִאם ֵאין ּתֹו ָרה ֵאין ֶּד ֶרְך‬
‫ט‪ָ .‬מ ֹסֶרת‪ְ ,‬ס ָיג‪...‬‬ ‫‪ְ .3‬ו ַאל ִּת ֵּתן לֹו ִמׁ ֶּשָּלְך‪.‬‬ ‫ֶא ֶרץ‪ִ ,‬אם ֵּכן ֵאיְך ִי ְה ֶיה ַּב ַעל ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ‬

‫‪ַ .1‬לּתֹוָרה‪.‬‬ ‫ה‪ַ .‬הּׁשֹו ֵכ ַח ָּד ָבר ֶא ָחד ִמ ִּמְׁש ָנתֹו‪ֵ ,‬מ ֲח ַמת‬ ‫ְּב ִלי ּתֹו ָרה?‬
‫‪ָ .2‬לעֶֹׁשר‪.‬‬

‫‪ִ .3‬ל ְפִריׁשּות‪.‬‬ ‫ֶׁש ָּת ְק ָפה ָע ָליו ִמְׁש ָנתֹו‪ַ ,‬ה ִאם ַמ ֲע ֶלה ָע ָליו‬

‫י‪ֲ .‬ח ִבי ִבין ִיְׂשָר ֵאל‪...‬‬ ‫ַהָּכתּוב ְּכ ִאּלּו ִמ ְת ַח ֵּיב ְּב ַנ ְפׁשֹו?‬ ‫הזמן גרמא‬
‫‪ֵּ .1‬כן‪.‬‬
‫‪ֶׁ .1‬שִּנ ְקְראּו ָּב ִנים ַל ָּמקֹום‪.‬‬ ‫‪ֹ .2‬לא‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל‪ :‬שמות‬
‫‪ֶׁ .2‬שִּנ ַּתן ָל ֶהם ְּכ ִלי ֶח ְמ ָּדה‪.‬‬ ‫החודשים עלו מבבל‬
‫‪ֲ .3‬ח ִבי ִבין ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשִּנ ְקְראּו ָּב ִנים ַל ָּמקֹום‪ְ ,‬ו ֵכן ֲח ִבי ִבין‬ ‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫(ירושלמי ר"ה) אלול‪,‬‬
‫ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשִּנ ַּתן ָל ֶהם ְּכ ִלי ֶח ְמ ָּדה‪.‬‬ ‫משמעו הוא התבוננות‬
‫ו‪ִ .‬מי ֶׁש ַּמ ֲעָׂשיו ְמֻרִּבין ֵמ ָח ְכ ָמתֹו‪ ,‬אֹו‬ ‫חיפוש וחיטוט‪ ,‬כמו שנאמר‬
‫בהצלחה!‬ ‫ויתורו את הארץ ומתרגימינן‬

‫עיצוב גריד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ויאללון ית ארעא‪.‬‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬

‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת מטות‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 474‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 174‬‬

‫א‪ 4 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 2 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 1 .‬ט‪ 3 .‬י‪ 2 .‬א‪ 1 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 1 .‬ט‪ 3 .‬י‪2 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬