עלון קביעותא 477 למייל

‫המשנה היומית ההלכה היומית‬ ‫שבוע ‪477‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬
‫עבודה זרה ‪ -‬אבות שו"ע • או"ח‬ ‫תשע"ט‬
‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬
‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫ד יג אב ה ו‪-‬ז תקנב ה‪-‬ז‬

‫ה יד אב ה ח‪-‬ט תקנב ח‪-‬י‬

‫ו טו אב ה י‪-‬יא תקנב‪-‬ג יא‪-‬א‬

‫שב"ק ואתחנן נחמו ה‪-‬א יב‪-‬א תקנג‪-‬ד ב‪-‬ב‬

‫א יז אב א ב‪-‬ג תקנד ג‪-‬ה‬

‫ב יח אב א ד‪-‬ה תקנד ו‪-‬ח‬

‫ג יט אב א ו‪-‬ז תקנד ט‪-‬יא‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון המשנה‬

‫ִפ ְספּוס ַּב ֶּד ֶרְך ֶאל ַה ַהָּצ ָלה‪...‬‬ ‫לקיים מילי דאבות‬

‫ַה ְמ ֻח ָּת ִנים ָל ֲחצּו ֶזה ֶאת ָידֹו ֶׁשל ֶזה‪ָ .‬ה ָיה ֶזה ְּבתֹם‬ ‫שנינו במסכת בבא קמא (ל ע"א) אמר רב יהודה‪ :‬האי מאן דבעי למהוי חסידא‪ ,‬לקיים‬
‫ָוואְרט ֶׁשֶּנ ֱעַרְך ְלֶר ֶגל ִה ְשׁ ַ ּתְדכּו ָתם ֶׁשל ֶּבן ָה ֶא ָחד ִעם‬ ‫מילי דנזיקין; רבא אמר‪ :‬מילי דאבות; ואמרי לה‪ :‬מילי דברכות‪ .‬נמצאנו למדים שאחד מג'‬

‫ִּבּתֹו ֶׁשל ַהׁ ֵּש ִני‪.‬‬ ‫היסודות של מידת החסידות היא קיום רציף של הנאמר במסכת אבות‪.‬‬

‫ָע ְברּו ִמ ְס ַּפר ָׁשבּועֹות‪ְ ,‬ק ִבי ַעת מֹו ֵעד ַה ֲח ֻתָּנה‬ ‫רבים מציינים לדברי המרש"א שמבאר היטב את פיסקת הגמרא וכה דבריו‪' :‬יראה כי‬
‫ִה ְת ַמ ְה ַמּה‪ּ ..‬ו ַמּדּו ַע? ִמּׁשּום ֶׁשַּצד ֶא ָחד ִה ְת ַע ֵּקׁש ֶׁשֹּלא‬ ‫חסיד נאמר על מי שעושה מעשיו על צד היותר טוב‪ .‬ולפי שיש לאדם במעשיו הטובים‬
‫ִל ְקּ ֹב ַע ַּת ֲאִריְך ַל ֲח ֻתָּנה ַעד ֶׁש ִּת ָּמ ֵצא ִּדיַרת ְמגּוִרים‬ ‫ג' חלקים‪ ,‬דהיינו טוב לשמים וטוב לבריות וטוב לעצמו‪ ,‬קאמר רב יהודה מאן דבעי‬
‫למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין דאז יכול לתקן מעשיו שיהיה טוב לבריות‪ .‬ורבא קאמר‬
‫ַלּזּוג ַה ְּמ ֹי ָעד‪ָּ ,‬בּה ָידּורּו ְל ַא ַחר ִנּׁשּו ֵאי ֶהם‪.‬‬ ‫דלקיים מילי דאבות‪ :‬דאז יתקן מעשיו שיהיה טוב לעצמו במדות‪ .‬ואמרי לה דלקיים מילי‬
‫דברכות דאז יתקן שיהיה טוב לשמים‪ .‬וכל אחד מהני אמוראי נקט כל א'‪ ‬מהני ג' מיני‬
‫ְּב ַא ַחד ַה ָּי ִמים ָצ ָדה ֵעינֹו ֶׁשל ַה ְמ ֻח ָּתן מֹוָד ָעה‬
‫ְק ַטָּנה ָּב ִעּתֹון‪ָּ ,‬בּה ֻהְּצ ָעה ִל ְמ ִכיָרה‪ִּ ,‬דיָרה ְּבׁשִֹוי ‪150‬‬ ‫חלוקים במעשים טובים של אדם'‬

‫ֶא ֶלף ּדֹו ָלר‪ְּ ,‬תמּוַרת ‪ֶ 120‬א ֶלף ּדֹו ָלִרים ִּב ְל ַבד‪.‬‬ ‫העולה מדברי המרש"א שמהות הלימוד במסכת אבות הוא להורות לאדם מישראל‬
‫שלא די שנוח הוא לשמים ונוח הוא לבריות‪ ,‬כעת עליו להיות נוח עם עצמו‪ .‬לשכלל את‬
‫הּוא ִעְדֵּכן ֶאת ַה ְמ ֻח ָּתן ַהׁ ֵּש ִני ָּב ִע ְנָין‪ְ ,‬ו ַהׁ ְּש ַנִים‬ ‫מעשיו בעולמו הפרטי בתורה‪ ,‬ביראת שמים‪ ,‬ובמידות‪ .‬אלה ועוד הם תוכנה הצרוף של‬
‫ָּפנּו ְל ַב ַעל ַה ִּדיָרה ּו ִב ְקׁשּו ִל ְב ֹחן ֶאת ַהַּבִית‪ַ .‬ה ָּמקֹום‬ ‫מסכת אבות דברים שמצריכים חיזוק מתמיד כדברי הגמרא בברכות (לב) ארבעה דברים‬
‫ָמ ָצא ֵחן ְּב ֵעי ֵני ֶהם‪ּ ,‬ו ְל ַא ַחר ִה ְת ַמ ְקּחּות ְק ָצָרה ִה ְסִּכים‬ ‫צריכים חיזוק‪ :‬תורה‪ ,‬מעשים טובים תפילה ודרך ארץ‪ .‬אלו הדברים שאם יאמץ אותם‬
‫ַהּמֹו ֵכר ְלהֹוִריד ֶאת ְמ ִחיר ַה ִּדיָרה ל‪ֶ 117-‬א ֶלף ּדֹו ָלִרים‪,‬‬
‫ַאְך ִּב ְת ַנאי ֶא ָחד‪ֶׁ :‬ש ַהְּסכּום ְיֻׁשַּלם ִּב ְמלֹואֹו ּו ִב ְמזּו ָמן‪.‬‬ ‫האדם עד מהרה הוא יזכה גם לרכוש את מידת החסידות‪.‬‬

‫ַה ְמ ֻח ָ ּת ִנים ִקְּבלּו ַעל ַע ְצ ָמם ְל ַהׂ ִּשיג ֶאת ַהְּסכּום‬ ‫מסכת אבות שונה בתכלית משאר מסכתות הש"ס בכך שאין בה דברי הלכה כלל‪.‬‬
‫ַה ְּמ ֻב ָּקׁש ַּכ ָּמה ֶׁשּיֹו ֵתר ַמ ֵהר‪ּ ,‬ו ִמ ַּיד ֵה ֵחּלּו ְּב ִה ְתרֹו ְצצּויֹות‪.‬‬ ‫וכך כותב גם הרמב״ם בהקדמתו לפירוש המשניות (לסדר זרעים) טעם למה שסידר מסדר‬
‫ֵהם ָּפנּו ִל ְג ַמ" ִחים ְל ַקָּב ַלת ַה ְלָואֹות‪ָ ,‬רצּו ִמַּב ְנק ְלַּב ְנק‬ ‫המשנה מסכת אבות בסדר נזיקין‪ ,‬בגומרו לדבר על הדינים והדיינים‪ ,‬לפי שרצה לזכור‬
‫‪ַ -‬הּ ֹכל‪ְּ ,‬ב ַמָּטָרה ְל ַהׂ ִּשיג ֶאת ַהְּסכּום ַהִּנ ְכ ָסף ִל ְפ ֵני‬ ‫במסכת זו מוסר כל חכם מן החכמים ע״ה כדי שנלמד מהם המידות הטובות‪ .‬ובתפארת‬
‫ישראל כתב דאולי משום זה נקראת המסכת 'אבות' כי המידות טובות הם אב שורש לכל‬
‫ֶׁש ָּיבֹוא ַמאן‪ְּ-‬דהּוא ְו ִיְרּ ֹכׁש ֶאת ַה ִּדיָרה ִל ְפ ֵני ֶהם‪.‬‬
‫התורה כולה‪ ,‬כמאמרם דרך ארץ קדמה לתורה ע"ש‪.‬‬
‫ִמ ְסַּפר ָי ִמים ְל ַא ַחר ִמֵּכן‪ִ ,‬ה ְת ַקׁ ְּשרּו ַלּמֹו ֵכר ְלהֹוִדי ַע‬
‫ִּכי ְּב ִס ַּי ְע ָּתא ִּדְׁש ַמ ָּיא ַהְּסכּום ֻּכּלֹו ְּבָי ָדם‪ְ ,‬וֶׁשִּבְרצֹו ָנם‬ ‫דבר בעתו מה טוב‪ ,‬כאשר בדור שלנו תרים עמך ישראל אחר שיטות חינוך ועצות‬
‫ִל ְסּגֹור חֹו ֶזה ַּב ְּמ ִהירּות ָה ֶא ְפָׁשִרית ַאְך ְל ַתְד ֵה ָמ ָתם‪,‬‬ ‫לתיקון נפשם‪ .‬מה שגורם לא פעם לרעות בשדות זרים ולאמץ דרכים שנסללו מחוץ‬
‫הֹוִדי ַע ָל ֶהם ַהָּלּה ְּב ֹי‍ ֶבש‪ִּ ,‬כי ִמיֶׁשהּו ִה ְק ִּדים אֹו ָתם‪,‬‬ ‫לכותלי בית‪-‬המדרש‪ .‬כך שדברי הרע"ב עם תחילתה של מסכת אבות כאילו מתבקשים‬
‫מאליהם‪ ,‬ישמע חכם ויוסיף לקח‪ .‬וזלש"ק ‪ֹ :‬מֶׁשה ִקֵּבל ּתֹו ָרה ִמ ִּסי ַני‪ .‬אֹו ֵמר ֲא ִני‪ְ ,‬ל ִפי ֶׁשַּמ ֶּס ֶכת‬
‫ָס ַגר ִעּמֹו חֹו ֶזה ְוִׁשֵּלם לֹו ֶאת ַהֶּכ ֶסף ֻּכּלֹו‪.‬‬ ‫זֹו ֵאי ָנּה ְמ ֻי ֶּס ֶדת ַעל ֵּפרּוׁש ִמ ְצ ָוה ִמִּמ ְצוֹת ַהּתֹו ָרה ִּכְׁש ָאר ַמ ֶּס ְכּתֹות ֶׁשַּבִּמְׁש ָנה‪ֶ ,‬אָּלא ֻּכָּלּה‬
‫מּו ָס ִרים ּו ִמּדֹות‪ְ ,‬ו ַח ְכ ֵמי ֻאּמֹות ָהעֹו ָלם ַּגם ֵּכן ִחְּברּו ְס ָפ ִרים ְּכמֹו ֶׁשָּבדּו ִמִּלָּבם ְּב ַד ְר ֵכי ַהּמּו ָסר‬
‫ַהׁ ְּש ַנ ִים ִּכ ְמ ַעט ְו ִה ְת ַע ְ ּלפּו‪ַּ ..‬כ ָּמה ָע ָמל ִהְׁש ִקיעּו‬ ‫ֵּכי ַצד ִי ְת ַנ ֵהג ָה ָא ָדם ִעם ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ל ִפי ָכְך ִה ְת ִחיל ַה ַּתָּנא ְּב ַמ ֶּס ֶכת זֹו מֶֹׁשה ִקֵּבל ּתֹו ָרה ִמ ִּסי ַני‪ ,‬לֹו ַמר‬
‫ְּב ַהׂ ָּש ַגת ַהֶּכ ֶסף‪ַּ ,‬כ ָּמה ִה ְתרֹו ְצצּו ִמַּב ְנק ְלַּב ְנק ּו ִמ ְּג ַמ"ח‬ ‫ְלָך ֶׁש ַהִּמּדֹות ְו ַהּמּו ָס ִרים ֶׁשְּבזֹו ַהַּמ ֶּס ְכ ָּתא ֹלא ָּבדּו אֹו ָתם ַח ְכ ֵמי ַהִּמְׁש ָנה ִמִּלָּבם‪ֶ ,‬אָּלא ַאף ֵאּלּו‬
‫ִל ְג ַמ"ח‪ַּ ,‬כ ָּמה ִצּפּו ִל ְקּבֹ ַע ְּכ ַבר מֹו ֵעד ַל ֲח ֻתַּנת ַי ְלֵדי ֶהם‬
‫ֶנ ֶא ְמרּו ְּב ִסי ַני‪ִ :‬מ ִּסי ַני‪ִ .‬מִּמי ֶׁשִּנ ְג ָלה ְּב ִסי ַני‪.‬‬
‫‪ְ -‬ו ַהּ ֹכל ָיַרד ְל ִט ְמיֹון‪...‬‬
‫הלימוד השבוע‬ ‫הלימוד השבוע‬ ‫מערכת‬
‫ַּבַּצר ָל ֶהם‪ָּ ,‬פנּו ַל ַּמְׁש ִּפי ַע ַהּנֹוָדע ַה ָּגאֹון ַרִּבי ַא ֲה ֹרן‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫השיעורים‬
‫טֹו ְי ִסיג ׁשליט"א ְו ִס ְּפרּו לֹו ֶאת ֲאֶׁשר ָקָרה ָל ֶהם‪.‬‬ ‫ה' רם בן שפרה ז"ל‬ ‫והמבחנים‬
‫ַרִּבי ַא ֲה ֹרן ָׁש ַמע ֶאת ַה ְּד ָבִרים‪ִ ,‬ה ְצ ָט ֵער ְּב ַצ ֲעָרם ַאְך‬ ‫מרת פרידה‬ ‫הממוחשבת‪:‬‬
‫נלב"ע י"ז אב‬ ‫בת חנוך זונדל ע"ה‬
‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫‪072-332-3020‬‬
‫נלב"ע י"ג אב‬
‫רץ למשנה‬

‫בספר מתוק מדבש מובא בשם הגר"א מי‬
‫שלומד משניות יש לו הכח להפוך מידת הדין‬
‫למידת הרחמים‪ .‬וזה הפירוש 'אעשה לו עזר כנגדו'‬
‫נגד יצר הרע זה למוד משניות ל"ו היינו לימוד ו'‬

‫סדרי משנה‪.‬‬

‫להנˆחו˙ ו˙רומו˙ להˆלחה ‡ו לע"נ י˜יריך ה˙˜˘ר ‪˘ 24‬עו˙ ביממה‪072-272-2200 :‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫והעמידו תלמידים הרבה‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪177 /‬‬

‫בכלל זה של העמדת תלמידים אנו מוצאים שנחלקו במשך הדורות‪ .‬הרע"ב כותב שדין‬ ‫מסכת עבודה זרה ה'‪ ,‬ו' – אבות א'‪ ,‬ז'‬
‫זה לאפוקי מרבן גמליאל דאמר (ברכות כח) כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבית‬
‫א‪ .‬בלשת גוים שנכנסה לעיר בשעת שלום‪ ,‬מה‬
‫המדרש קמ"ל שמלמדין תורה לכל אדם‪.‬‬ ‫דין החביות?‬

‫בפרוש מגן אלוקים (ר"י אבוהב) כותב‪" :‬ויש להקשות‪ ,‬שרבן גמליאל היה אחר כנסת‬ ‫‪ .1‬פתוחות מותרות‪ ,‬סתומות אסורות‪.‬‬
‫הגדולה‪ ,‬שהזכירו 'והעמידו תלמידים הרבה'‪ ,‬והיאך היה רבן גמליאל עובר על תקנתם?‬ ‫‪ .2‬פתוחות אסורות‪ ,‬סתומות מותרות‪.‬‬
‫ויש להשיב‪ ,‬כי רבן גמליאל היה מפרש‪' ,‬והעמידו תלמידים הרבה'‪ ,‬שלא יקל בעיניו‬
‫לומר‪ ,‬הואיל ולימדתי והעמדתי תלמידים‪ ,‬לא אטרח להעמיד יותר‪ .‬לכך אמר‪ ,‬והעמידו‬ ‫‪ .3‬כולן מותרות‪.‬‬
‫‪ .4‬כולן אסורות‪.‬‬
‫תלמידים הרבה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬איזה מהאיסורים הבאים משערים את‬
‫כך גם אנו מוצאים באבות דרבי נתן‪ ,‬שהמחלוקת אודות טיב התלמידים עדיין נשתמרה‪.‬‬ ‫תערובתו בששים?‬
‫בבית מדרשם של בית שמאי ובית הלל‪ .‬בית שמאי אומרים‪ ,‬אל ישנה אדם אלא למי שהוא‬
‫חכם ועניו ובן תורה‪ .‬ובית הלל אומרים‪ ,‬לכל אדם ישנה‪ ,‬כי הרבה פושעים היו בהם‬ ‫‪ .1‬דם‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬ובשביל שנתקרבו ללימוד תורה‪ ,‬יצאו מהם צדיקים וחסידים‪ .‬המדרש שמואל‬ ‫‪ .2‬תרומה‪.‬‬
‫‪ .3‬ערלה‪.‬‬
‫שהמשנה באבות זה לאפוקי מדעת בית שמאי‪.‬‬ ‫‪ .4‬כלאי הכרם‪.‬‬

‫ברם מסוגיית הגמרא בברכות (כח‪ ,‬א) אנו למדים ששיטת בית הלל עדיפה ‪" :‬תנא‪ ,‬אותו‬ ‫ג‪ .‬מה אינו אוסר את תערובתו במשהו?‬
‫היום (שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא במקום רבן גמליאל)‪ ,‬סלקוהו לשומר הפתח‪ ,‬ונתנה‬
‫להם רשות לתלמידים ליכנס‪ .‬שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר‪ :‬כל תלמיד שאין תוכו כברו‬ ‫‪ .1‬דבר שדרכו להמנות‪ ,‬אך אינו איסור הנאה‪.‬‬
‫‪ .2‬איסור הנאה שאין דרכו להמנות‪.‬‬
‫‪ -‬לא יכנס לבית המדרש עיי"ש‪.‬‬ ‫‪ .3‬איסור הנאה שדרכו להמנות‪.‬‬
‫‪ .4‬תשובות ‪ 1‬ו‪ 2-‬נכונות‪.‬‬
‫מנגד אנו מוצאים מספר אמירות בש"ס שנוטות לשיטת בית שמאי ודורשות מהרב‬
‫לבדוק את תלמידיו טרם ילמדם תורה‪ .‬דכאי' במסכת תענית (ז‪ ,‬א) רבי חנינא בר פפא רמי‬ ‫ד‪ .‬להלכה! מה דינם של יין נסך ושל סתם יינם‬
‫כתיב (ישעיהו כ"א) 'לקראת צמא התיו מים'‪ ,‬וכתיב (ישעיהו נ"ה) 'הוי כל צמא לכו למים'? אם‬ ‫בתערובת?‬
‫תלמיד הגון הוא ‪ -‬לקראת צמא התיו מים‪ ,‬ואי לא ‪ -‬הוי כל צמא לכו למים‪ .‬כך גם במסכת‬
‫חולין (קלג‪ ,‬א) "כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהינום‪ ...‬כל השונה לתלמיד שאינו‬ ‫‪ .1‬אסורים בהנאה ואוסרים במינם בכל שהוא‪.‬‬
‫‪ .2‬אסורים בהנאה אך תערובתם מותרת‪.‬‬
‫הגון כזורק אבן למרקוליס‪.‬‬
‫‪ .3‬יין נסך אוסר במינו בכל שהוא‪ ,‬סתם יינם אינו‬
‫יישוב לדברים אנו מוצאים בדבריו של רבינו המאירי על משנתינו ‪" :‬ולא ידקדקו יותר‬ ‫אוסר תערובתו בהנאה‪.‬‬
‫מדי שלא להושיב בפניהם אלא בעלי תריסין (חכמים)‪ ,‬אלא יסבירו פנים לכל הבא לפניהם‪,‬‬ ‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬
‫שהעצים הקטנים מדליקים לגדולים‪ .‬ולא אמרו שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון (חולין‬
‫ה‪ .‬גת שזפתה גוי‪ ,‬באיזו גת חולקים רבי וחכמים?‬
‫קל"ג ע"א) אלא במי שמידותיו מגונות‪ ,‬שזה בודאי ראוי להרחיקו הרחקה יתירה"‪.‬‬
‫‪ .1‬של אבן‪.‬‬
‫ועוד רבות יש להאריך בסוגייה סבוכה זו ולסיום נציין לספר "מעשה איש"‪ ,‬חלק ב‪,‬‬ ‫‪ .2‬של עץ‪.‬‬
‫עמ' מח‪-‬מט‪ :‬על טענה בדבר תלמיד שאינו הגון‪ ,‬אמר החזון איש "דאס מיינט נישט‬ ‫‪ .3‬של חרס‪.‬‬
‫היינט" (אין הכוונה לימינו)‪" .‬פעם עניין לימוד התורה היה קבוע אצל הציבור כולו‪ .‬הרב מסר‬ ‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫שיעורים בבית הכנסת‪ ,‬וכולם הרגישו שצריכים להשתתף בהם‪ .‬ברם היו גם אנשים בעלי‬
‫אופי מושחת‪ ,‬שבאמת לא רצו להשתתף בלימודים‪ ,‬אלא שנאלצו לא לפרוש מן הציבור‪,‬‬ ‫ו‪ .‬כיצד מכשיר סכין משומשת שיש בה גומות‬
‫בגלל לחצם של בני הקהילה‪ ,‬הם הם אותם התלמידים שאינם הגונים‪ ,‬שאסור ללמדם‬ ‫שלקחה מן הגוי?‬
‫תורה‪ .‬אבל הצעירים האלו שבאים מעצמם‪ ,‬ורוצים בכנות ללמוד תורה‪ ,‬אף שעדיין אינם‬
‫מקיימים‪ ,‬לצערנו‪ ,‬את כל מצוות התורה‪ ,‬אין עליהם השם של תלמיד שאינו הגון‪ ,‬ומותר‬ ‫‪ .1‬נועצה בקרקע קשה עשר פעמים‪.‬‬
‫‪ .2‬משחיזה באבן המשחזת שלה‪.‬‬
‫וראוי ללמדם תורה"‪.‬‬ ‫‪ .3‬מטבילה במים צוננים ודיו‪.‬‬
‫‪ .4‬מלבנה באור‪.‬‬
‫פרפראות הפרשה‬
‫ז‪ .‬מי הם תחילתם של נביאים?‬
‫‪" ‬רב לך אל תוסף דבר אלי עוד" (ג‪-‬כו)‬
‫‪ .1‬יהושע ושמואל‪.‬‬
‫מובא בספר 'מגנזנו העתיק'‪:‬שבעל החתם סופר היה רגיל להאריך בתפילתו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ישעיהו וירמיהו‪.‬‬
‫שאל אותו אחד מגדולי זמנו‪ :‬הרי ע"י כך הוא מבטל לימוד תורה‪ ,‬ונאמר "מסיר‬ ‫‪ .3‬עלי הכהן ושמואל הרמתי‪.‬‬
‫אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה"?! ענה לו החתם סופר‪ :‬הרי נאמר "המאריך‬ ‫‪ .4‬דבורה הנביאה וברק בן אבינועם‪.‬‬
‫בתפילתו מאריכין לו חייו ושנותיו‪ ,‬נמצא שאם אאריך בתפלתי אזכה לאריכות‬
‫ח‪ .‬שנינו במסכת תענית‪" :‬אלמלא מעמדות‬
‫ימים‪ ,‬ואשלים ע"י זה בלימוד התורה מה שחסרים לי על ידי אריכות התפילה"‪...‬‬ ‫לא נתקיימו שמים וארץ" היכן מרומז דבר זה‬

‫"אין עוד" (ד‪-‬לט)‬ ‫באבות?‬

‫אמר ר' אהרן מקרלין‪ ,‬יותר מזה אין צורך לדעת‪" .‬וידעת‪...‬כי ה' הוא האלוקים‪...‬‬ ‫‪ .1‬העולם עומד על התורה‪.‬‬
‫אין עוד"‪...‬‬ ‫‪ .2‬העולם עומד על העבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬העולם עומד על גמילות חסדים‪.‬‬

‫‪ .4‬עשו סייג לתורה‪.‬‬

‫ט‪ .‬מה עדיף‪ :‬ללמוד מרב אחד או מרבים?‬

‫‪ .1‬מאחד‪.‬‬
‫‪ .2‬מרבים‪.‬‬
‫‪ .3‬גמרא מאחד‪ ,‬סברא מרבים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬

‫י‪ .‬אדם שאיננו יודעים אם הוא צדיק או רשע‬
‫ועשה מעשה שאפשר לדונו לזכות או לחובה‪ ,‬מה‬

‫הדין?‬

‫‪ .1‬חובה לדונו לזכות‪.‬‬
‫‪ .2‬מצוה לדונו לזכות‪.‬‬
‫‪ .3‬מדת חסידות לדונו לזכות‪.‬‬
‫‪ .4‬אין צריכים לדונו לזכות‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬
‫ִנ ֵחם אֹו ָתם ְּב ָא ְמרֹו‪ִּ ,‬כי ְל ָא ָדם ֵיׁש ָּת ְכ ִנּיֹות ַרּבֹות‪ַ ,‬אְך‬
‫ַל ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ִל ְפ ָע ִמים ָּת ְכ ִנּיֹות ֲא ֵחרֹות‪ּ ,‬ו ְבסֹופֹו‬ ‫חובת קידוש בחול המועד כביום טוב‬

‫ֶׁשל ָּד ָבר ַהּכֹל ְלטֹו ָבתֹו ֶׁשל ָה ָא ָדם‪.‬‬ ‫קדושתו נובעת אך ורק מקדושת הימים‬ ‫הגאון הקדוש רבי אברהם מסוכטשוב‬
‫ָח ַלף ְז ַמן ַמה‪ְ ,‬ונֹוְד ָעה ֻע ְב ָּדה ַמ ְב ִהי ָלה‪:‬‬ ‫טובים שלפניו ושלאחריו‪ ,‬וכדברי הזוהר‬ ‫זצוק"ל הלא הוא בעל ה"אבני נזר" (שו"ת‬
‫מֹו ֵכר ַה ִּדיָרה ֹלא ָה ָיה ִּכי ִאם נֹו ֵכל ֶׁש ִהִּצי ַע ִּדיָרה‬ ‫הקדוש (חדש שה"ש ח' ע"א) לגבי הנחת‬ ‫או"ח סי' ב') מעלה אפשרות שחול המועד‬
‫ֶׁשֹּלא ָה ְי ָתה ְּכ ָלל ִּבְרׁשּותֹו ַהָּלּה ָמ ַכר ֶאת ַה ִּדיָרה‬ ‫תפילין בחול המועד‪ ,‬שקדושת חול המועד‬ ‫חייב בקידוש בתפילה כמו שאר ימים‬
‫ִּב ְמ ִחיר ֻמ ְפָרְך ִמּׁשּום ֶׁש ִּקָּוה ְל ַקֵּבל ֶאת ַהֶּכ ֶסף ַּכ ָּמה‬ ‫משולה ללבנה שאין לה אור מעצמה כלל‬ ‫טובים‪ ,‬ועוד יותר מיום הכיפורים ועצרת‬
‫ֶׁשּיֹו ֵתר ַמ ֵהר ְו ִל ְברֹ ַח‪ְ ,‬ו ַכ ֲאֶׁשר ִקֵּבל ֵמ ַהּקֹו ֶנה ֶאת ַהֶּכ ֶסף‬ ‫אלא מקבלת את אורה מן החמה‪ ,‬כמו כן‬
‫ָא ֵכן ָקם ּו ָבַרח ְּכֶׁשהּוא מֹו ִתיר ֶאת ַהּקֹו ֶנה ָה ֻא ְמ ָלל‬ ‫קדושת חול המועד מגיע אך ורק מחמת‬ ‫וראש השנה‪:‬‬
‫שהיא שרויה בין הימים טובים ‪ -‬בפסח בין‬
‫ְלֹלא ִּדיָרה ּו ְלֹלא ֶּכ ֶסף‪...‬‬ ‫היום הראשון לשביעי‪ ,‬ובסוכות בין היום‬ ‫שיטת רש"י (שבועות י"ג ע"א ד"ה לא‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫קראו) שחובת הקידוש בתפילה ביום‬
‫הראשון לשמיני עצרת‪.‬‬ ‫הכיפורים ע"י אמירת "מקדש ישראל‬
‫החומר החודשי למבחן בהלכה מס' ‪43‬‬ ‫ויום הכיפורים" הוא מן התורה‪ ,‬ואם כן‬
‫מסימן תקנ"ב סעיף ה'‬ ‫ולכך לא שייך לקדש את חול המועד‬ ‫גם חובת קידוש חול המועד בתפילה הוא‬
‫עד סימן תקס"ב סעיף ג'‬ ‫עם כוס‪ ,‬מפני שקדושתו כבר נתקדשה על‬ ‫מן התורה‪ .‬כיון שרש"י פירש שהצורך‬
‫יופי"ע בעז"ה בגליון ‪480‬‬ ‫הכוס ‪ -‬ע"י שקידש על הכוס ביום טוב‪,‬‬ ‫באמירת "מקדש ישראל ויום הכיפורים"‬
‫והרי קדושת שניהם אחת היא‪ .‬וכמו כן‬ ‫הוא מחמת חובת 'מקרא קודש' שיש ביום‬
‫לאיןחצכורוךת‬ ‫אי אפשר להבדיל בה בלשון "בין קודש‬ ‫הכיפורים‪ ,‬וא"כ חול המועד שקרוי 'מקרא‬
‫לקודש" מפני שאין חול המועד קדוש‬ ‫קודש' ‪-‬כלשון הגמ' (חגיגה י"ח ע"א)‪" :‬מה‬
‫לתחילת סדר קדשים‬ ‫בעצמותו אלא קדושתו היא רק מקדושת‬ ‫לחול המועד שקרוי מקרא קודש"‪ -‬חייב‬
‫בכ"א תשרי תש"פ‬ ‫יום טוב‪ ,‬ושם 'קודש' ניתן רק למי‬
‫בקידוש מן התורה‪.‬‬
‫מצטרפים כעת‬ ‫שקדושתו נובעת מעצמיותו!‬
‫ועוד‪ ,‬דהנה הגמרא במסכת עירובין‬
‫ללימוד‬ ‫ביציאת מצרים שביעי של פסח לא היה‬ ‫(מ' ע"ב) דורשת את הפסוק (קהלת י"א ב')‬
‫חג‪ :‬כראיה לדבריו הוא מציין את דברי‬ ‫"תן חלק לשבעה וגם לשמונה" על ימים‬
‫'מסכת אבות'‬ ‫המהר"ל מפראג (גבורות ה' פרק ל"ז) שמבאר‬ ‫טובים; ש'שבעה' משמעו שבעת ימי‬
‫מדוע בפסח מצרים אסרו לאכול חמץ רק‬ ‫הפסח‪ ,‬ו'שמונה' בא לרבות את שמונת‬
‫במשנה היומית‬ ‫יום אחד לעומת כל השנים שאסרו אכילת‬ ‫ימי החג‪ ,‬והמילה 'וגם' באה לרבות את‬
‫חמץ במשך כל שבעת הימים של פסח ‪-‬‬ ‫שבועות ראש השנה ויום הכיפורים‪,‬‬
‫בשב"ק פרשת ואתחנן‬ ‫מפני שאז עדיין היום השביעי של פסח לא‬ ‫ומסיימת הגמ' שה'חלק' שהפסוק מחייב‬
‫ט"ז באב תשע"ט‬ ‫היה קדוש כיון שעדיין לא נקרע הים‪ ,‬ואם‬ ‫ליתן בכל החגים המוזכרים בו הוא אמירת‬
‫כן בימי חול המועד לא היתה קדושה כלל‪,‬‬
‫הזדמנות מיוחדת ללמוד‬ ‫מחמת שעדיין הם לא היו שרויים בין שני‬ ‫"מקדש ישראל והזמנים"‪.‬‬
‫פרקי אבות בעיון‬ ‫הימים טובים‪ ,‬כי עדיין שביעי של פסח לא‬
‫ואם כן לשיטת רש"י שחובת קידוש‬
‫ואולי אף לשנן בע"פ‬ ‫היה לחג‪.‬‬ ‫ביום הכיפורים הוא מן התורה‪ ,‬מוכרחים‬
‫לומר שחובת קידוש חול המועד הוא‬
‫סה"כ ‪ 2‬משניות מידי יום‬ ‫'מקרא קודש' בחול המועד אינו‬ ‫גם מן התורה‪ ,‬מפני שאם נאמר שחובת‬
‫לקידוש‪ :‬הנצי"ב מוואלז'ין (העמק שאלה‬ ‫קידוש בחול המועד אינו אלא מדרבנן ‪-‬‬
‫חכם לא מפספס הזדמנויות‬ ‫על השאילתות סי' ק"ע) שולל הנחה זו של‬ ‫איך יתכן שיזכירו בפסוק את חול המועד‬
‫חובת קידוש בחול המועד‪ ,‬בטענה שאם‬ ‫בפירוש ‪" -‬לשבעה ‪ ...‬לשמונה"‪ ,‬ואת‬
‫לשמיעת שיעורים‬ ‫כן מי שלא קידש ביום טוב יוכל לקדש‬ ‫שאר המועדות במילה נסתרת ‪" -‬וגם"‪,‬‬
‫וקבלת המבחנים ועוד‬ ‫כל ימי חול המועד‪ ,‬וכן מדוע מקדשים גם‬ ‫והלא חובת הקידוש בהם רבה מבחול‬
‫בשביעי של פסח‪ ,‬הלא כבר קידש ביום‬ ‫המועד‪ ,‬אלא מוכרחים אנו לומר שחובת‬
‫‪072-332-30-20‬‬ ‫טוב הראשון‪ .‬לכן מסיק‪" :‬דווקא ביום טוב‬ ‫הקידוש בחול המועד ‪-‬לדעת רש"י‪ -‬היא‬
‫דכתיב כמה פעמים "מקרא קודש" לומדים‬
‫משבת לחובת קידוש‪ ,‬משא"כ בחול המועד‬ ‫מן התורה‪.‬‬

‫אין לנו אלא איסור מלאכה"‪.‬‬ ‫קדושת חול המועד ‪ -‬השפעה מיום טוב‪:‬‬
‫ברם‪ ,‬כאן בא ה"אבני נזר" בטענה‪ ,‬שמא‬
‫קידוש ‪ -‬רק בקדושה עצמית‪ :‬ברם‪,‬‬ ‫אפשר לדחות דברים אלו ולטעון מדוע‬
‫לכאורה ניתן לומר שבאמת גם בחוה"מ גם‬ ‫אם כן לא מקדשים בחול המועד אף על‬
‫יש קדושה כדברי האבנ"ז ולא רק איסור‬ ‫כוס יין‪ .‬ועוד מדוע אין מבדילים בין יום‬
‫מלאכה אלא שחכמים תיקנו מצות קידוש‬ ‫טוב ראשון לחול המועד בלשון "המבדיל‬
‫רק ביו"ט ולא בחול המועד‪ ,‬מחמת שתקנת‬ ‫בין קודש לקודש"‪ ,‬והרי גם בחול המועד‬
‫חכמים היתה לקדש רק כאשר הקדושה‬
‫נובעת מעצמה‪ ,‬אמנם קדושה שנובעת‬ ‫יש קדושה‪.‬‬

‫מקדושה שונה לא חייבו לקדשו‪.‬‬ ‫לאור זאת מחדש ה"אבני נזר"‪ ,‬שהן‬
‫אמת שלחול המועד יש קדושה‪ ,‬אמנם‬

‫קביעותא לילדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ְט ִבי ַלת ְו ַה ְג ָע ַלת ֵּכ ִלים‬

‫ּו ְט ִבי ָלה זֹו ִהיא ִמן ַהּתֹו ָרה ִמ ִּד ְכ ִתיב ְּב ָפ ָרַׁשת‬ ‫ַּגם ֵּכ ִלים ֲח ָדִׁשים ֶׁשִּנ ְל ְקחּו ִמּגֹוי‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי‬ ‫" ַהּלֹו ֵק ַח ְּכ ֵלי ַתְׁש ִמיׁש ִמן ַהּגֹוי‪ֶ ,‬את ֶׁש ַּד ְרּכֹו‬
‫ִמ ְד ָין " ַאְך ְּב ֵמי ִנ ָּדה ִי ְת ַח ָּטא"‪ְּ ,‬כלֹו ַמר ְּב ַמ ִים‬ ‫ֶׁשֹּלא ָּב ְלעּו ׁשּום ִאּסּור‪ָ ,‬צ ִריְך ְל ַה ְטִּבי ָלם ַּבִּמ ְק ֶוה‪.‬‬ ‫ְל ַה ְטִּביל‪ַ ,‬י ְטִּביל‪ְ .‬ל ַה ְג ִעיל‪ַ ,‬י ְג ִעיל‪ְ .‬ל ַלֵּבן ָּבאּור‪,‬‬
‫ֶׁש ַהִּנ ָּדה טֹו ֶב ֶלת ָּב ֶהם‪ְּ ,‬ד ַה ְינּו ַא ְרָּב ִעים ְס ָאה‪.‬‬ ‫ְו ַט ַעם ַה ְּט ִבי ָלה ֵּפ ֵרׁש ַּב ְּירּוַׁש ְל ִמי (ע"ז פ"ה ֲה ָל ָכה‬ ‫ְי ַלֵּבן ָּבאּור‪ַ .‬הׁ ְּשפּוד ְו ָה ַא ְסְּכ ָלה‪ְ ,‬מ ַלְּב ָנן ָּבאּור‪.‬‬
‫ט"ו) ְּכ ֵדי ֶׁש ֵּי ְצאּו ִמ ֻּט ְמ ָאתֹו ֶׁשל ּגֹוי ִל ְק ֻדׁ ָּשתֹו‬
‫( ֵס ֶפר ַא ֲה ָבה ַּב ַּת ֲענּו ִגים‪ ,‬מהר"א ֲאזּו ַלאי‪ְ ,‬ז ֵקנֹו ֶׁשל‬ ‫ֶׁשל ִיְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ַה ַּסִּכין‪ָׁ ,‬ש ָפּה ְו ִהיא ְטהֹו ָרה"‪ֲ ( .‬עבֹו ָדה ָזָרה‬

‫החיד"א)‬ ‫ֶּפ ֶרק ה' ִמְׁש ָנה יב)‬

‫ִּדי ִנים ֵאּלּו ֶנ ֶא ְמרּו ַּבּתֹו ָרה מבחן‬
‫במשנה לילדים ‪477 /‬‬ ‫ְּב ָפ ָרַׁשת ַמּטֹות‪ְ ,‬ל ַא ַחר ִמ ְל ֶח ֶמת ִמ ְד ָין‪,‬‬
‫ְּכֶׁשׁ ָּשבּו ַא ְנֵׁשי ַהָּצ ָבא ִעם ַהׁ ָּש ָלל‪:‬‬
‫ַמֶּס ֶכת ֲעבֹו ָדה‪ָ -‬ז ָרה ֶּפ ֶרק ה משנה ו ‪ַ -‬מֶּס ֶכת ָאבֹות ֶּפ ֶרק א ִמְׁש ָנה ז‬
‫" ַוּ ֹיא ֶמר ֶא ְל ָע ָזר ַהּכֹ ֵהן ֶאל ַא ְנֵׁשי‬
‫ו‪ְ .‬ל ִמי ָמ ַסר ְיהֹוֻׁש ַע ֶאת ַהּתֹוָרה?‬ ‫א‪ַּ .‬בֶּל ֶשׁת עֹו ְב ֵדי ּכֹו ָכ ִבים ֶׁשִּנ ְכ ְנ ָסה ָל ִעיר ִּבְׁש ַעת‬ ‫ַהָּצ ָבא ַהָּב ִאים ַלִּמ ְל ָח ָמה ֹזאת ֻח ַּקת‬
‫ִּמ ְל ָח ָמה‪ַ ,‬ה ִאם ֶה ָח ִבּיֹות ַהְּפתּוחֹות ְו ַהְּסתּומֹות‬ ‫ַהּתֹו ָרה ֲאֶׁשר ִצ ָּוה ה' ֶאת מֶׁשה‪ַ .‬אְך‬
‫‪ִ .1‬ל ְז ֵק ִנים‪.‬‬ ‫ֶנ ֱא ָסרֹות ִמָּס ֵפק ֶׁש ָּמא ִנ ְת ַנְּסכּו?‬ ‫ֶאת ַהָּז ָהב ְו ֶאת ַהָּכ ֶסף ֶאת ַהְּנחֶׁשת‬
‫‪ִ .2‬ל ְנ ִבי ִאים‪.‬‬ ‫ֶאת ַהַּב ְר ֶזל ֶאת ַהְּב ִדיל ְו ֶאת ָהעֹ ָפ ֶרת‪.‬‬
‫‪ְ .3‬ל ַא ְנֵׁשי ְּכ ֶנ ֶסת ַה ְּגדֹו ָלה‪.‬‬ ‫‪ַ .1‬ה ְּפתּוחֹות ‪ֲ -‬אסּורֹות‪ַ ,‬הְּסתּומֹות ‪ֻ -‬מ ָּתרֹות‪.‬‬ ‫ָּכל ָּד ָבר ֲאֶׁשר ָיבֹא ָב ֵאׁש ַּת ֲע ִבירּו‬
‫‪ֵ .2‬אּלּו ְו ֵאלּו ‪ֲ -‬אסּורֹות‪.‬‬ ‫ָב ֵאׁש ְו ָט ֵהר ַאְך ְּב ֵמי ִנ ָּדה ִי ְת ַח ָּטא ְוכֹל‬
‫ז‪ַ .‬א ְנ ִטי ְגנֹוס ִאיׁש סֹוכֹו וכו'‪ ,‬הּוא ָה ָיה אֹו ֵמר‪ַ ,‬אל‬ ‫‪ֵ .3‬אּלּו ְו ֵאלּו ‪ֻ -‬מ ָּתרֹות‪.‬‬ ‫ֲאֶׁשר ֹלא ָי ֹבא ָּב ֵאׁש ַּת ֲע ִבירּו ַבָּמ ִים"‬
‫ִּת ְהיּו‪...‬‬
‫ב‪ַ .‬הּמֹו ֵכר ֵיינֹו ְלעֹו ְב ֵדי ּכֹו ָכ ִבים‪ַ ,‬ה ִאם ָּד ָמיו‬ ‫(ַּבִּמ ְדָּבר לא‪ ,‬כא‪-‬כג)‪.‬‬
‫‪ַּ .1‬כ ֲע ָב ִדים ַה ְּמַׁש ְּמִׁשין ֶאת ָהַרב ַעל ְמ ָנת ְל ַקֵּבל ְּפָרס‪,‬‬ ‫ֻמ ָּתִרים?‬
‫ֶאָּלא ֱהוּו ַּכ ֲע ָב ִדים ַה ְּמַׁש ְּמִׁשין ֶאת ָהַרב ֶׁשֹּלא ַעל ְמ ָנת‬ ‫ָל ַמ ְדנּו ִמָּכאן‪ֶׁ ,‬ש ָאסּור ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש‬
‫‪ָּ .1‬פ ַסק ַעד ֶׁשֹּלא ָמ ַדד ‪ָּ -‬ד ָמיו ֻמ ָּתִרים‪ָ ,‬מ ַדד ַעד‬ ‫ְּב ֵכ ִלים ֶׁשל ּגֹוי ִמְּב ִלי ְל ַה ְכִׁשי ָרם‪.‬‬
‫ְל ַקֵּבל ְּפָרס‪.‬‬ ‫ֶׁשֹּלא ָּפ ַסק ‪ָּ -‬ד ָמיו ֲאסּוִרים‪.‬‬
‫‪ַּ .2‬כ ֲע ָב ִדים ַה ְּמַׁש ְּמִׁשין ֶׁשֹּלא ַעל ְמ ָנת ְל ַקֵּבל ְּפָרס‪ֶ ,‬אָּלא‬ ‫‪ְּ .2‬ב ָכל ֹא ֶפן ‪ֻ -‬מ ָּתִרים‪.‬‬ ‫ֵּכ ִלים ֶׁשְּכ ָבר ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהם ַהּגֹוי‪,‬‬
‫‪ְּ .3‬ב ָכל ֹא ֶפן ‪ֲ -‬אסּוִרים‪.‬‬ ‫ָצ ִריְך ְל ַה ְכִׁשי ָרם ִמן ָה ִאּסּור ַהָּבלּו ַע‬
‫ַּכ ֲע ָב ִדים ַה ְּמַׁש ְּמִׁשין ַעל ְמ ָנת ְל ַקֵּבל ְּפָרס‪.‬‬
‫‪ְּ .3‬כפֹו ֲע ִלים ַה ְּמַׁש ְּמִׁשין ַעל ְמ ָנת ְל ַקֵּבל ָׂש ָכר‪ֶ ,‬אָּלא‬ ‫ג‪ֵ .‬יין ֶנ ֶסְך ֶׁשִּנ ְת ָעֵרב ְּב ַמ ִים‪ְּ ,‬ב ַכ ָּמה אֹו ְסרֹו?‬

‫ַּכ ֲע ָב ִדים ַה ְּמַׁש ְּמִׁשין ַעל ְמ ָנת ְל ַקֵּבל ְּפָרס‪.‬‬ ‫‪ְּ .1‬ב ָכל ֶׁשהּוא‪.‬‬
‫‪ְּ .2‬בנֹו ֵתן ַט ַעם‪.‬‬
‫ח‪ִ .‬מי ָא ַמר‪ְ :‬י ִהי ֵּבי ְתָך ֵּבית ַו ַעד ַל ֲח ָכ ִמים‪ֶ ,‬ו ֱהֵוי‬ ‫‪ֵ .3‬אינֹו אֹו ְסרֹו ֶאָּלא ְּברֹב‪.‬‬ ‫ָּב ֶהם‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ַהּגֹוי אֹו ֵכל ְנ ֵבלֹות ּו ְט ֵרפֹות‬
‫ִמ ְת ַאֵּבק ַּב ֲע ַפר ַר ְג ֵלי ֶהם‪ֶ ,‬ו ֱהֵוי ׁשֹו ֶתה ַּבָּצ ָמא ֶאת‬ ‫ּוְׁש ַאר ְּד ָב ִרים ָה ֲאסּו ִרים‪.‬‬
‫ד‪ֵ .‬יין ֶנ ֶסְך [ ַו ַּדאי] ֶׁשָּנ ַפל ַלּבֹור‪ַ ,‬מה ִּדינֹו?‬
‫ִּד ְבֵרי ֶהם?‬ ‫ְו ֵכי ַצד ִהיא ַה ְכָׁש ָר ָתם?‬
‫‪ָ .1‬אסּור ַּב ֲה ָנ ָאה‪.‬‬
‫‪ִׁ .1‬ש ְמעֹון ַהַּצ ִּדיק‪.‬‬ ‫‪ִ .2‬י ָּמ ֵכר ֻּכּלֹו ְל ָנ ְכִרי חּוץ ִמ ְּד ֵמי ֵיין ֶנ ֶסְך ֶׁשּבֹו‪.‬‬ ‫ִאם ִמְׁש ַּתְּמִׁשים ִּב ְכ ִלי ְּבצֹו ֵנן‪ְּ ,‬כגֹון‬
‫‪ .2‬יֹו ֵסי ֶּבן יֹו ֶע ֶזר ִאיׁש ְצֵרָדה‪.‬‬ ‫ּכֹוס ֶׁשּׁשֹו ִתים ּבֹו ַרק צֹו ֵנן ‪ַ -‬מ ִּדי ִחים‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫אֹותֹו ֵהי ֵטב‪ְ .‬ו ִאם ִמְׁש ַּתְּמִׁשים ְּברֹו ְת ִחין‪,‬‬
‫‪ִ .3‬נ ַּתאי ָה ַאְרֵּב ִלי‪.‬‬

‫ט‪ַ .‬על ֵאי ֶזה ִמ ְקֶרה ֶנ ֱא ָמר‪ֶ :‬הֵוי ָּדן ֶאת ָּכל ָה ָא ָדם‬ ‫ְּכגֹון ְּכ ִלי ֶׁשְּמ ַבׁ ְּש ִלים ּבֹו ‪ַ -‬מ ְג ִעי ִלים אֹותֹו ה‪ַ .‬הּלֹו ֵק ַח ְׁשפּוד ְו ַא ְסְּכ ָלה ִמן ָהעֹו ְב ֵדי‬
‫ְל ַכף ְזכּות? ָּבְר ְטנּוָרא‬ ‫ְּב ַמ ִים רֹו ְת ִחים‪ְ .‬ו ִאּלּו ְּכ ִלי ֶׁשִּמְׁש ַּתְּמִׁשים ּבֹו ּכֹו ָכ ִבים‪ֵּ ,‬כי ַצד ַי ְכִׁשיָרן? ָּבְר ְטנּוָרא‬

‫‪ֲ .1‬א ִפילּו ַעל ָא ָדם ֶׁש ֻה ְח ַזק ְּבֶרַׁשע‪ּ ,‬ו ַמ ֲעֵׂשהּו נֹו ֶטה ְל ַכף‬ ‫‪ .1‬טֹו ְב ָלם ְוַדּיֹו‪.‬‬ ‫ְיִׁשירֹות ַעל ָה ֵאׁש ‪ְּ -‬כגֹון ִׁשּפּוד ִל ְצ ִל ָּיה ‪-‬‬
‫חֹו ָבה‪.‬‬ ‫‪ַ .2‬י ְג ִעי ֵלם ְו ָאז ִי ְטְּב ֵלם‪.‬‬ ‫ְמ ַלְּב ִנים אֹותֹו‪.‬‬
‫‪ְ .3‬י ַלְּב ֵנם ָּבאּור ְו ָאז ִי ְטְּב ֵלם‪.‬‬
‫‪ַ .2‬על ָא ָדם ֶׁש ֵאי ֶנּנּו יֹוְד ִעים ִאם הּוא ַצ ִּדיק אֹו ָרָׁשע‪,‬‬ ‫ַהְּכ ָלל הּוא‪ְּ :‬כ ֶד ֶרְך ַּתְׁש ִמיׁשֹו ָּכְך ַה ְג ָע ָלתֹו‬
‫ְו ֶא ְפָׁשר ָלדּון ֶאת ַמ ֲעֵׂשהּו ִל ְזכּות ּו ְלחֹו ָבה‪.‬‬ ‫ִנְׁש ְל ָמה ָלּה ַמ ֶּס ֶכת ֲעבֹו ָדה‪ָ -‬ז ָרה‪,‬‬ ‫‪ִ -‬אם ַהְּב ִלי ָעה ַעל ְי ֵדי ִּבּׁשּול‪ַ ,‬ה ְינּו ַעל ְי ֵדי‬
‫ַמ ִים אֹו ַמְׁש ֶקה רֹו ֵת ַח‪ַ ,‬ה ְג ָע ָלתֹו ִּת ְה ֶיה ַעל‬
‫‪ַ .3‬על ָא ָדם ֶׁש ֻה ְח ַזק ַּב ֲח ִסידּות‪ּ ,‬ו ַמ ֲעֵׂשהּו נֹו ֶטה ְל ַכף‬ ‫ְוזֹאת ְל ַא ַחר ֲח ָז ָרה ַא ַחר ֲח ָז ָרה‪,‬‬ ‫ְי ֵדי ַמ ִים רֹו ְת ִחים‪ְ ,‬ו ִאם ַהְּב ִלי ָעה ַעל ְי ֵדי‬
‫ְזכּות‪.‬‬ ‫ָה ֵאׁש‪ַּ ,‬גם ְּפ ִלי ַטת ָה ִאּסּור ִּת ְה ֶיה ַּד ְו ָקא ַעל‬
‫ַּבַּמ ֶּס ֶכת ַהָּב ָאה‪ֲ ,‬הֹלא ִהיא‬
‫י‪ַ .‬מּדּו ַע ֵיׁש ְל ִה ְתַר ֵחק ִמׁ ָּש ֵכן ַרע? ָּבְר ְטנּוָרא‬ ‫ָה ֵאׁש‪ְּ ,‬ד ַה ְינּו ִלּבּון‪.‬‬
‫ַמ ֶּס ֶכת ָאבֹות‬
‫‪ֶׁ .1‬שֹּלא ִל ְל ֹמד ִמ ַּמ ֲעָׂשיו‪.‬‬ ‫ְו ֵיׁש ַּגם ְּכ ִלי ֶׁשִּמְׁש ַּתְּמִׁשים ּבֹו ְּבצֹו ֵנן‪ְ ,‬וֹלא‬
‫‪ֶׁ .2‬שֹּלא ִל ְלקֹות ִעּמֹו ְּב ַמ ַּפ ְלּתֹו‪ִּ ,‬כי אֹוי ָלָרָׁשע ְואֹוי‬ ‫ַנ ְחִּכים ִמּמּו ָס ֵרי ַהּתֹו ָרה‪,‬‬ ‫ַּת ְסִּפיק לֹו ֲה ָד ָחה‪ַ :‬סִּכין‪.‬‬

‫ִלְׁש ֵכנֹו‪.‬‬ ‫ָה ֲאהּו ָבה ִמָּכל ָה ַא ֲהבֹות‪.‬‬ ‫ְו ַה ִּסָּבה‪ַ :‬ה ַּסִּכין ּבֹו ַל ַעת יֹו ֵתר‪ֵּ ,‬כי ָון‬
‫‪ְׁ .3‬ש ֵּתי ַה ְּתׁשּובֹות ְנכֹונֹות‪.‬‬ ‫ֶׁשְּכֶׁש ִהיא חֹו ֶת ֶכת‪ְ ,‬ל ָמָׁשל ֲח ִתי ַכת ָּבָׂשר‪ִ ,‬היא‬

‫בהצלחה!‬

‫עיצוב גריד‪ :‬משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ִנ ְד ֶח ֶקת ועי"כ ּבֹו ַל ַעת‪ְ .‬ו ָל ֵכן ָצ ִריְך ִל ְנעֹץ‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫אֹו ָתּה ְּב ַק ְר ַקע ָקָׁשה ֶעֶׂשר ְּפ ָע ִמים (ִּב ְמקֹומֹות‬

‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת חקת‬ ‫ׁשֹו ִנים) אֹו ְל ַהְׁש ִחי ָזּה ְּב ֶא ֶבן ַהַּמְׁש ֶח ֶזת ֶׁשָּלּה‪.‬‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס' ‪- 471‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 171‬‬
‫ּו ְל ַא ַחר ֶׁש ִה ְכִׁשירּו ֶאת ְּכ ֵלי ַהּגֹוי ִמְּב ִלי ַעת‬
‫א‪ 2 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 4 .‬ו‪ 4 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 1 .‬י‪ 1 .‬א‪ 1 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 3 .‬ט‪ 2 .‬י‪2 .‬‬ ‫ָה ִאּסּור ֶׁשּבֹו‪ֵ ,‬יׁש ְל ַה ְטִּבילֹו ְּב ִמ ְק ֵוה ָּכֵׁשר‪.‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬