שפה העברית קצרה 11

‫מאמר הובשט על שפה עברית מערכתי‪ ,‬כמבנה פונקציונלי מ ‪ 3 & 7‬חלקים‪.‬‬
‫‪ /‬על סמך מה הופיעה מטמטיקה ? ‪/‬‬

‫בגלל הבנייה המערכתית ופורמלית‪ ,‬ובהתאם לכך קיצור‪ ,‬בעברית יש "תיאור מוגבל של מציאות"‬
‫כי חסר בו "אמצעים רבים נוספים של יצירת מילים"‪ ,‬בהשווה עם שפות של "בנייה מילים החופשית"‪.‬‬
‫לכן עברית ניתן להשוות עם המערכות מדעיות של "כימיה‪ ,‬ביולוגיה ואחרים תיאור פורמלי"‪ ,‬שדורשות‬

‫להבנה "הסברים רבים"‪ .‬וזה ידועים טוב מתורגמנים‪.‬‬

‫מאמר הזה הוא צמצום רציני של מאמר מבנה מערכתי של שפה העברית‪ ,‬שבו אני בפרטים חוקר כל‬
‫חלקי השפה‪ ,‬ולמה הם מקרינים את "משמעות מערכתי של חיים ממשיים שסביבינו"‪ .‬אבל לקרוא את‬
‫מאמר הזה מלא‪ ,‬בשביל להבין‪ ,‬כל כך קשה‪ ,‬שזה לכוח של אנשים עם מחשבה לא רגילה וגם עם‬

‫סבלנות גבוה מעוד‪ .‬כי לדעתי‪ ,‬מאמר בעל הרבה מעוד אינפורמציה חדשה והברבה מעוד משפטים קשים‬
‫להבנה‪ ,‬שאפשר להתגבר עלהה רק בחלקים‪ .‬ומה שקשור לדוגמאות שיש בה יותר ממאה‪ ,‬זה עבודה עוד‬
‫יותר קשה‪ .‬וחוץ מזה צריך לקחת בחשבון‪ ,‬שעברית עבר היסטוריה יותר מ ‪ 10000‬שנה‪ ,‬ולכן בכרח אסף‬

‫בתוכו את "מילים זרים"‪ ,‬שהם מפרים את סדר יוצאת דופן‪ .‬לכן במאמר הזה ניסיתי להתפטר מכל‬
‫הוכחות מסובכות‪ ,‬ונותן רק את עמוד שידרה של הוכחות‪ ,‬למה עברית שפה מערכתית ולמה הוא כך‬

‫בנוי‪.‬‬
‫שפה עברית מאפינת בזה‪ ,‬שהיא שפה מהכי אתיקות בין כל שפות העולמינו‪ .‬ולשפה הזאת יש מבנה‬
‫מיוחד וגם את כתיבה‪ ,‬שתקופה מעוד ארוכה של היסטוריה היה אי אפשר להסביר‪ ,‬בגלל חוסר השגים‬

‫גבוהים של טכנולוגיות מדעיות‪ .‬ורק אחרי הופעת במדעה את מושג של "מערכת"‪ ,‬וגם מושג של‬
‫"פידבק"‪ ,‬וגם בהתאם הופעת "מחשבים חכמים"‪ ,‬אפשר להבין למה האבותינו קראו את שפה הזאת‪,‬‬
‫"לשון קודש"‪ ,‬כי שפה הזאת אנחנו קיבלנו מבחוץ של קדור הארץ‪ .‬ואל זה מדברים מיתוסים של "נהרים‬
‫והודו"‪ ,‬ששפה עברית ושפה סנסקרית"‪ ,‬הם שפות שקיבלנו מ"אלוהי"‪ ,‬זאת אומרת "אלה" מי מיסד את‬

‫ציביליזציה של בני‪-‬אדם על קדור הארץ‪.‬‬
‫בשביל להבין במה שפה העברית שונה משפות אחרות‪ ,‬אנחנו בבת אחת חייבים להבין במה כל שפות‬
‫שווים‪ .‬כי כל אנשים בקדור הארץ חיים בעולם אחד‪ ,‬בנוים באותו מבנה‪ ,‬וחושבים באותו מחשבות‪ .‬וזה‬
‫אומר‪ ,‬שבכל שפות העולם בשימוש "פרינציפ אחד של מבנה מערכתי שלהם"‪ ,‬שהוא מתאר "איך אנחנו‬
‫חושבים"‪ .‬והפרינציפ הזה כדאי לראות‪ .‬וכל שפות של עולמינו בנוים מאותו אלמנטים‪ ,‬ואלמנטים אלה‬

‫הם‪:‬‬
‫‪ .1‬הרכב פונטיקה של שפה‪ .‬אותיות – צלילים שממנו בונים כל מבנים של שפה‪.‬‬
‫‪ .2‬כללים הרכבה של מבנים משמעויות מילים של שפה‪ ,‬שיש להם "משמעות קבוע וקונקרטי"‪.‬‬
‫‪ .3‬כללים הרכבה של מבנים משמעויות משפטים של שפה‪ ,‬שיש להם "משמעות יחסי ומורכבת"‪.‬‬
‫ביסוד מבנה של שפה עיברית מבססת "מבנה מערכת אוניברסלית"‪ ,‬שמבנה הזה מורכב מ ‪7‬‬
‫תתמערכות פונקציונליות‪ ,‬ומודל הזה הוא כללי לכל העולם אינסופי של יקום וגם מערכת שמש שלנו‪.‬‬
‫ומבנה מודרני את מודל מערכת יחידה הזה‪ ,‬שמורכבת מ ‪ 7‬חלקים יש בו ציור כזה‪.‬‬

‫המערכת הזאת של מודל מערכת יחידה‪ ,‬שמצוירת למעלה‪ ,‬בפירוש אני חילקתי ל ‪ 3‬חלקים מרכיבים‬

‫‪1‬‬

‫שלה‪ .‬שבה חלק ראשונה ‪ / 1 /‬זה "השפעה חיצונית"‪ ,‬שתמיד נמצאה "חוץ למבנה של תהליך מערכתי"‪,‬‬
‫אבל בלעדה במערכת אין שום צורך‪ ,‬ולכן הם בלתי נפרדים‪ .‬חלק שניה זה "חלק פונקציונלי"‪/ 6 – 2 / ,‬‬
‫שמורכבת מ ‪ 5‬חלקים פונקציונליים של שינוי ערכים מ "כניסה עד יציאה" ‪ /‬תגובה של מערכת ‪ ./‬חלק‬

‫שלישי ‪ / 7 /‬זה "פידבק"‪ ,‬מצופה ו מתקן תהליך ויציבות של חלק פונקתיונלי‪.‬‬
‫אכשיו‪ ,‬אם אנחנו ניסתכל על "אלפבית של עברית"‪ ,‬כיסוד ולבנים של שפה‪ ,‬שממנו מרכיבים כל‬

‫"מילים"‪ ,‬כמו "מבנים קבועים של משמעות"‪ ,‬אז אנחנו ניראה את חילוק ברור של ‪ 22‬אותיות ל ‪7‬‬
‫קבוצות פונקציונליות‪ ,‬לפי כלל אחד‪ .‬וכלל חילוק הזה לקבוצות הוא " כלל של שייכות אותיות‬
‫לשורשים וקשרים"‪ .‬לכן קבוצות ‪ 6 ,4 ,2‬זה אותיות שהם מופיעים רק ב"שורשים" של מילים‪ .‬וקבוצות‬
‫‪ 7 ,5 ,3 ,1‬זה אותיות‪ ,‬שמופיעים "גם בשורשים וגם בקשרים" של מילים‪ ,‬זאת אומרת בקידומת‪ ,‬סופיות‬

‫בזמן הרכבת מבנים חדשים משורש‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬
‫יוד‬ ‫סמך‬
‫אלף‬ ‫גמל‬ ‫ה*א‬ ‫זין‬ ‫כפ*‬ ‫עין‬ ‫שין‬
‫בית‬ ‫דלת‬ ‫ו*ו‬ ‫חית‬ ‫תו*‬
‫למד‬ ‫פ*א‪,‬פ*‬
‫טית‬ ‫ה‬
‫מים‬
‫נון‬ ‫צדי]ק[‬
‫קוף‬
‫ריש‬

‫קודם כל‪ ,‬חלוקה זו של אותיות האלפבית‪ ,‬מספרת לנו‪ ,‬כי "שלושה קבוצות זוגיות אותיות"‬
‫האלפבית‪ ,‬המתארות את החלקים של מערכת כלשהי‪ ,‬הם "חלקים יציבים‪ ,‬בלתי ניתנים לשינוי של‬
‫המערכת"‪ .‬ובתמורה‪ ,‬ארבע קבוצות אי‪-‬זוגיות אותיות האלפבית‪ ,‬הם "חלקים משתנים של מערכות"‪,‬‬
‫אבל כמובן הם משתנים על פי "כללים מסוימים"‪ .‬וזה בתור אומר לנו‪ ,‬כי התיאור הסמנטי של המערכת‬
‫יכולה להיות מכוונת רק על "חלקים זוגיים בלתי ניתנים לשינוי של המערכת"‪ .‬והמשמעות של התיאור‬

‫היא "מקוצרת מאוד"‪.‬‬
‫‪ 22‬אותיות של אלפבית הם "מושגים בסיסיים מערכתיים"‪ ,‬שנצרכים להרכבת כל "מבנה ותהליך‬
‫של עולמינו"‪ .‬לחילוק ל ‪ 7‬קבוצות של אלפבית עברי הוא "מערכתי"‪ ,‬ומקשר שפה בקשר בלתי נפרד‬
‫עם "עולם מערכתי שסביבינו"‪ ,‬ומאפשר לתאר את העולם הזה בעזרת מושגים פונקציונליים "מבנים עם‬

‫‪ 7‬חלקים"‪ ,‬כמו שזה קיים בעולם ראלי‪ .‬ולכן לכל ‪ 7‬קבוצות טבלה של אלפבית יש קשר ישיר עם ‪7‬‬
‫חלקים פונקציונליים של מודל מערכתי יחידה‪ ,‬שמצוירת מלמעלה‪.‬‬

‫אנחנו רואים‪ ,‬שכל אלפבית מחולק ל ‪ 7‬חלקים פונקציונליים שיש בכל מערכת של עולמינו‪ .‬אבל למה‬
‫באלפבית עיברי יש ‪ 22‬סמלים‪ ,‬המספר שלא קשור למספר ‪ , 7‬ולא קשור למספר ‪ ,3‬שמתארים פרינציפים‬

‫של מימוש המערכת?‬
‫זה אפשר להסביר פשוט‪ .‬העיניין הוא‪ ,‬שאות ראשונה של אלפבית "אלף" מתארת "פונקציה חיצונית‬

‫המערכת"‪ ,‬שפונקציה כל מבנה המערכת מגיבה עלהה‪ .‬אבל "פונקציה חיצונית הזאת" תמיד נמצאת‬
‫אחרי גבולות המערכת‪ ,‬כי היא "פונקציה יציאה של מערכת אחרת"‪ .‬אבל "פונקציה‬

‫חיצונית הזאת"‪ ,‬למראות שהיא נמצאת חוץ לגבולות המערכת‪ ,‬אי אפשר להפריד ממערכת‪ ,‬כי אז‬
‫במערכת אין צורך ! כי אז אצל מערכת אין אפשרות להישתנות! כי היא משתנה לפי שינוי "פונקציות‬

‫חיצוניות"‪ .‬לכן תודה לפונקציות חיצוניות כל מערכות העולמינו‪ ,‬המתוארת בעזרת "אות אלף"‪,‬‬
‫העולם מערכתי "נקשרים למערכת אינסופית אחת"‪ .‬ומבנה גבולי של מערכת עצמה למעשה יש‬
‫בה " ‪ 21‬חלקים פונקציונליים"‪ .‬ולכן ‪ . 3 * 7 = 21‬זאת אומרת שכל מבנים מערכות העולמינו מתוארים‬

‫בעברית באמת "ביחסים תלותייים ושביעיים"‪.‬‬
‫אבל בדרך "המערכות מעשיות של ‪ 7‬חלקים" שקיימים בעולם שבסביבינו עמדת "הגבלות של‬
‫בן‪-‬אדם"‪ ,‬בקליטה את העולם הממשי הזה ! כי עינים שלנו לא רנטגן‪ ,‬ואנחנו לא מסוגלים לחדור‬

‫לתוך דברים ובעלי חיים שסביבינו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם אנחנו ניסתכל על ציור של מודל מערכת מלמעלה‪ ,‬אז אנחנו נראה‪ ,‬שבן‪-‬אדם רואה‪ ,‬וזאת‬

‫אומרת גם קולט‪ ,‬מכל ‪ 7‬חלקי המערכת רק "חלקים חיצוניים"‪ ,‬המצוירים בצבע ירוק‪ .‬ובאותו זמן‬
‫חלק ראשון של מערכת ‪ ,/ 1 /‬זה ככלל חלק המבצע של מערכת אחרת ! לכן למעשה אנחנו רואים‬
‫רק ‪ 2‬חלקים חיצוניים של מערכות‪" ,‬כניסה ‪ / 2 /‬ויציאה ‪ ."/ 6 /‬וכל ‪ 4‬חלקים אחרים של מערכות‪,‬‬
‫שהם מצוירים בצבע סגול‪ ,‬הם בשבילינו בלתי נראים‪ .‬לכן "אלוהי או קוסמונאוטים"‪ ,‬שהגיעו על קדור‬
‫הארץ ונתנו לנו את השפה‪ ,‬להתחשבו את "הגבלות" שלנו‪ ,‬ולכן קצרו את כל מילים של שפה עברית‬
‫עד "‪ ," 3‬ובעזרת תיקון הזה עשו את "כל מבנים של משמעות כך‪ ,‬שאנחנו יכולים לקשר אותם עם ‪7‬‬

‫חלקים פונקציונליים של מערכת"‪ ,‬ובאותו זמן יכולים להבין וחהשתמש במילים‪ .‬יותר מזה‪" ,‬הם" ידעו‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫שבני‪-‬אדם לא רק לא רואים את רוב חלקי המערכת‪ ,‬אלה גם בן‪-‬אדם לא מסוגל להשתמש בבת אחת‬
‫יותר מ ‪ 5 – 4‬חלקים‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬אם נחליף את ‪ 3‬חלקים בלתי נראים של מערכת ל "אות אחת מרכזית"‪ ,‬ובאותו זמן נחליף‬
‫את " ‪ 2‬חלקים חיצוניים" שאנחנו רואים ל אותיות‪ ,‬אז אנחנו מקבלים "שווה ערך שלישיה מקוצרת"‬
‫של מילה‪ .‬ויותר מדויק אנחנו מקבלים את "שורש שלישיה"‪ ,‬שבעזרת תוספות פשוטות וידועות נותן‬

‫לנו "קבוצת משמעויות של מבנים"‪.‬‬

‫‪123‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪67‬‬

‫תנוע‬ ‫תנוע‬

‫וצריך לציין שהחלפה זאת בשום אפן לא מפרה את לוגקה של "שווה ערך שלישיה" ביחס למערכת‬
‫שלמה של ‪ 7‬חלקים‪ ,‬בגלל שלמראות מבנה מסובך של כל שלושה חלקים בלתי נראים‪,‬‬

‫התפקיד היחיד שלהם במערכת זה "לאזן" שני חלקים חיצוניים "כניסה ויציאה" של מערכת‪.‬‬
‫לכן רוב שורשים של עברית‪ ,‬שהם בעלי משמעות של דברים ותהליכים‪ ,‬הם "בעלי שלושה‬

‫אותיות" ומתארים "מערכת"‪ ,‬שמקוצרת לנוחות שימוש שלנו‪.‬‬
‫ומילים‪ ,‬שהם "מלות יחס" שמבצעים קשר בין המילים‪ ,‬הם מקוצרים עד "מילה בת שני אותיות"‪,‬‬

‫באותו כלל‪ ,‬עם הבדל‪ ,‬שחלקים מחליפים באותיות הם בלתי ניראות‪.‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪67‬‬

‫‪-- --‬‬ ‫תנוע‬ ‫‪-- --‬‬

‫ולכן מטבלה אחרונה אנחנו רואים שאת משמעות של "מילת יחס" בעל שני אותיות מורכב‬
‫מ"חלקי קשר של מערכת" עם התאמה מלאה שלו במערכת ראלית‪.‬‬

‫כך בעברית נבניים "מילים" המורכבים מ"מושגים בסיסיים של אלפבית"‪ ,‬כמושגים קבועים‪,‬‬
‫שמקרינים את "סדר פונקציונלי רציף פעולת המערכת" מכניסה עד יציאה‪ ,‬זאת אומרת תגובה של‬

‫מערכת‪.‬‬
‫ובגלל שהמילים אלה הם מבנים משמעות קבועה‪ ,‬אז הם תמיד בעלי "ערך מלא מערכתי של ‪ 7‬חלקים"‬

‫מקוצר‪.‬‬
‫העיניין הבנה של שווי ערך מערכתי של "משפט"‪ ,‬כשלישית משמעות‪ ,‬הוא יותר מסובך‪ ,‬לכן אנח‬

‫מבקש להתרכז‪ ,‬כי זה אי אפשר להפשיט‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬משפטים הם מיבנים מערכתיים "יחסיים"‪ ,‬אלה לא משמעות קבוע‪ ,‬שמשתמשים‬

‫‪3‬‬

‫בהרכב שלישיה את מילים וגם אותיות של אלפבית‪ .‬ושווי ערך מערכתי של משפט עם ‪ 7‬חלקים‬
‫תלוי ישר ממסובכות של מערכת‪ ,‬שאנחנו מנסים לתאר‪ ,‬ומערכת זאת יכולה להיות בעלת הרבה‬
‫מערכות ותהליכים‪ .‬ומצד שני שווי ערך של תאור יחסי מבוססת אותו "שלישיה מקוצרת" של ‪7‬‬
‫חלקי מערכת‪ .‬ובמבנה מערתי הזה שני מילות עצם מתארים את חלקים חיצוניים של מערכת‪/ 2 / ,‬‬
‫וגם ‪ ./ 6 /‬וחלקים פנימיים של מערכת מתוארים ב"מילת יחס"‪ ,‬כי הוא מחליף את ‪ 3‬חלקים בלתי‬

‫נראים של מערכת‪" ,‬המאזנים את מערכת"‪.‬‬
‫ותהליך – שם הפועל‪ ,‬שאנחנו צופים כפעולה הדדית בין שני שם עצם‪ ,‬הוא תמיד "אחד"‪ ,‬כי הוא‬
‫מתאר שינוי של מערכת‪ ,‬ותהליך הזה הוטל על "פידבק של מערכת"‪ .‬בגלל שרק "פידבק"‪ ,‬הבודק‬
‫כל ‪ 5‬חלקים פונקציונליים של מערכת‪ ,‬יכול לצפות מסביב את תהיך – שנוי פנימי הזה‪ ,‬וגם להשתתף‬

‫בתהליך !‬
‫לכן "מילת יחס"‪ ,‬המסמן תהליך פנימי בלתי ראוי‪ ,‬ו"פידבק"‪ ,‬כחלק בלתי נראה המשתתף בתהליך הזה‬

‫מבחוץ‪ ,‬והמסמן התהליך עם מילת שם הפועל‪ ,‬הם חלקים בלתי נפרדים במערכת !‬
‫ולכן משפט זה גם כן "שלישיה" המקצרת את ‪ 7‬חלקים‪ ,‬רק בעזרת ‪ 4‬מילים‪ .‬ואלה ‪ 4‬מילים של‬
‫משפט‪ ,‬שמרכיבים "מודל של שלישיה" מ ‪ 7‬חלקים של מערכת מלאה‪ ,‬שדומה למבנה שלישיה של‬

‫מילים‪ ,‬באמת קשה לתפוס‪.‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪3, 4, 5‬‬ ‫‪67‬‬
‫‪-‬‬ ‫מילת ‪ -‬יחס‬
‫שם –פועל‬
‫שם ‪-‬עצם‬ ‫פידבק‬
‫שם ‪ -‬עצם‬

‫המודל השלישיה המקוצרת ממערכת שלמה של ‪ 7‬חלקים‪ ,‬הוא בסיס של כל "משפטים" בכל שפות‬
‫העולם‪ ,‬ולכן הוא כל כך חשוב לכל שפות‪ ,‬בגלל ש הוא בעל "יחידה מערכתית של מחשבה שלנו"‪.‬‬

‫לכן בעזרת "מודל שלישיה יחסית" אנחנו מבטאים כל מחשבות‪ ,‬כאשר מכניסים מילים למודל‪,‬‬
‫ומצטברים המודל הזה עד מסובכות אפשרי‪ ,‬שמתארים את מערכת ‪ 7‬חלקים‪.‬‬

‫וכאשר אנחנו מבינים‪ ,‬ש"משפט" זה מבנה שלישיה מקוצרת ממערכת שלמה‪ ,‬אז קל יותר להבין‪,‬‬
‫שבתוך כל מערכות העולם יש רק תהליך אחד‪ ,‬וזה "איזון במעגל" של פעולה מערכתית‪ .‬וגם איזון בין‬

‫מערכת ועולם חיצון‪ ,‬למראות אינסוף מערכות למעלה ולמעטה‪.‬‬
‫הבנה את מודל השלישיה של מחשבה שלנו‪ ,‬שבעזרתו אפשר לתאר כל מבנים ותהליכים של עולמינו‪,‬‬
‫הוליד את מדעה "מטמטיקה"‪ ,‬שמשתמשת לתאור של עולמינו "אותו מודל שלישיה"‪ ,‬ביחד עם "פונקציה‬

‫חיצונית של השפעה" למערכת ! זאת אומרת שמודל מטמטית הוא "מודל רביעה" של הקצרה "מערכת‬
‫שלמה עם ‪ 7‬חלקים"‪ .‬רק מטמטיקאים השתמשו במודל יחסית במקום מילים את "מספרים"‪ ,‬וקצת שינו‬
‫את המודל בלי לאבד את משמעות‪ .‬המטמטיקאים ראשונים של מצרים אתיקה‪ ,‬שהיו מכירים את "מודל‬
‫של שלישיה"‪ ,‬שיקלו את דעתם כך‪ :‬בגלל שבכל מערכת ובמודל שלישיה שלה תהליך הוא "איזון"‪ ,‬אז‬

‫בו נחשוב‪ ,‬שאיזון הזה "קיים"‪ .‬אז בין חלק הכניסה ‪ / 2 /‬ובין חלק היציאה ‪ /‬תגובה ‪ / 6 /‬תהיה‬
‫"איזון ‪ -‬שיווין"‪ .‬וכאשר אנחנו ידעים באיזה כלל משתנה את חלק ‪ ,/ 2 /‬כמו "נימוק"‪ ,‬אפשר תמיד‬
‫לחשב את "תוצאה" ‪ ./ 6 /‬וכללי שינוי של "ניפוק" ‪ ,/ 2 /‬כמובן תלוים מ"פונקציה חיצונית" ‪,/ 1 /‬‬
‫והיא מוכרת כמו "חיבור‪ ,‬חיסור‪ ,‬כיפול‪ ,‬חילוק וכה דומה"‪ .‬וקשר בין מבני מודלים של שפה ומטמטיקה‬

‫נראת כך‪:‬‬

‫‪4‬‬

‫אבל לזה‪ ,‬אני חושב‪ ,‬כדאי לציין‪ ,‬שאם בשפה שימוש של "מודל שלישיה של מחשבה"‪ ,‬מאפשר לקבל‬
‫בעזרת צירוף מספר גדול של "משפטים" למעשה "מודל שלמה של מערכת"‪ .‬אלה במטמטיקה שימוש של‬

‫"מודל שלישיה"‪ ,‬בפרינציפ לא מאפשר להתקרב למשמעות מערכת שלמה של ‪ 7‬חלקים‪ .‬זאת אמרת‬
‫"מודל מטמטית רביעה" תמיד תתאר את תהליכים של מציאות בארך‪ ,‬כי ביסודה אין "תתמערכות של‬

‫מערכת פונקציונלית" כמו שזה קיים באלפבית העברי‪.‬‬
‫אכשיו כאשר התחילו להיות מובנים פרינציפים של קיצור מבנה של מערכת שלמה עד "שווי ערך‬
‫שלישיה" לכל ‪,‬למנטים של שפה‪ ,‬אז אפשר לציין עוד כמה פרטים של פרינציפ מערכתי במבנה של‬

‫עברית‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬למודל מעשי ‪ 7‬חלקים אנחנו רואים‪ ,‬שהוא "מעגל סגור" של פעולה אינסופי‪ .‬ומעגל הזה‬
‫פועל תודה ל"פידבק"‪ ,‬שבודק עבר תהליך ועוזר "חלקים פנימיים מנהלים של מערכת" באיזון קבוע‬
‫של תהליך בין כניסה ‪ /2 /‬ויציאה ‪ / 6 /‬מבנים‪ ,‬כאשר הם יוצאים מהגדרות מסימותיו‪ .‬זאת אומרת‬

‫במערכת ראלית יש קשר בלתי נפרד בין "פידבק" וגם "חלקי ניהול של איזון פנימי"‪.‬‬
‫ומסיבה מערכתי זאת של התאמה בין ראליות ושווי ערך של שפה‪ ,‬בשפה העברית וןכל שפות אחרות‬

‫קיים כשר בלתי נפרד בין "שם‪-‬הפועל ומילת יחס"‪ .‬ואפילו יש הרבה שם הפועל‪ ,‬שדורשים‬
‫רק "מילת יחס מסוים"‪.‬‬

‫כמו שאנחנו רואים בחיים ראליים לכל מערכות יש "פידבקים"‪ ,‬אבל אף שפה בפרינציפ לא יכולה‬
‫לעשות פידבק בזמן של דיבור‪ ,‬בגלל שתהליך של דיבור "רצוף"‪ .‬לכן בשביל לפצות את חיסרון הזה‬

‫בכל שפות העולם יש כמה מילים‪ ,‬שהם מקרינים מושג של "פעולה הפוכה"‪.‬‬
‫בןאו נשים לב‪ ,‬שבגלל אי הבנה מלא של משמעות מדעי של מודל של "מערכת" עם ‪ 7‬חלקים‬
‫פונקציונליים שלה‪ ,‬שאנושות קיבלה מ"נכרי הקוסמוס"‪ ,‬שהיתה משתמשת ביסוד של בניה שפה העברית‬

‫פורמלית‪ ,‬היא היתה מאובדת להרבה אלפי שנים‪.‬‬
‫לכן כל שפות העולם‪ ,‬חוץ מעברית וסנסקריט‪ ,‬מסיבה התקדמות של ידעה אנושית‪ ,‬התרחקו מ"מערכת‬
‫פורמלית של עברית‪ ,‬שיש בה הגבלת המילים"‪ ,‬כי היו נצרכים לעבור ל"שיטת הרכבה מילים חופשית"‪.‬‬

‫זאת אומרת כל שפות העולם התחילו להגדיל את "אוצר מילים של מושגים קבועים" עד אינסוף‪ ,‬בגלל‬
‫התקדמות בידעה‪ .‬לכן היום כל בני‪-‬אדם יכולים "לדעת ולהבין" רק חלק מסוים של מילים‪-‬מושגים‬

‫ב"מילונים הגדולים" של שפות‪ .‬ולכן רוב אוכלוסיה של קדור הארץ כל כך אוהבים להשתמש את מחשב‪,‬‬
‫שמפצה את "הגבלות" שלהם‪.‬‬

‫לכן כל שפות מודרניות‪ ,‬המנותקים מ"שיטה מערכתי של הרכבת מילים ואלפבית"‪ ,‬השאירו אצלם רק‬
‫"אלמנט אחד של מערכת"‪ ,‬שהוא מתאים למודל מערכתי אוניברסלי של עולמינו‪ ,‬וזה "משפט"‪ .‬בגלל‬
‫שבלי "מבנה מערכתי של שלישיה במשפטים" בן‪-‬אדם לא יכול לחשוב ולהבין את עולם שסביבו‪.‬‬
‫ורק "מודל מערכתי של שלישיה משפטים" מאפשר לעשות את תרגומים משפה לשפה‪ ,‬פרקטית בלי‬
‫אבדים‪.‬‬

‫בגלל שבשפה העברית יש מבנה מערכתי ל"מילים ואלפבית"‪ ,‬אז בעזרת עברית אפשר למצוא התאמה‬
‫בין אותיות המרכיבים מילים ו את תהליכים הפועלים בראליות‪ .‬זאת אומרת בעזרת משמעות מערכתי‬
‫של אותיות אלפבית עברי אפשר "לחשב את תהליכים פונקציונליים"‪ ,‬שניסתרים אחריהם‪ .‬או במילים‬
‫אחרות שפה עברית היא "שפה של תאור מדעי של עולמינו" !‬
‫אבל מצד אחר אצר המילים עברית מערכתי‪ ,‬כמו קבוצות מכל שורש‪ ,‬מוגבל בארך ‪ 10000‬שילובים‪,‬‬
‫שבאותו זמן כמעט כל מילונים שפות אחרות עברו גבול של ‪ 100000‬מילים‪ .‬ותכונה יחידה של עברית‪,‬‬
‫שמאפשרת להרחיב מספר רומבינציות בשפה זה "סמיכות"‪ ,‬המאפשר לצרף את שורשים למושג חדש‪.‬‬
‫אבל למעשה זה לא בשימוש רחב‪ ,‬כי אנשים לא מבינים את מערכתיות של שפה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫המאמר הזה מסביר רק יחסים בין מערכות ראליות של ‪ 7‬חלקים ומערכת "תלותית" של שפות העולם‪.‬‬
‫אבל למעשה מערכת ראלית של ‪ 7‬חלקים היא בעלת תכונות של "דואליות אנרגטית" וגם "פונקציונליות‬

‫חמישיות"‪ ,‬וגם ידעה הזאת אנושות קבלה מ"אנשי קוסמוס"‪ .‬ידע זה מרוכז בצורה המפורטת ביותר‬
‫וברורה של מצרים העתיקה ב"לוחות של אזמרגד של אלוה טוט"‪ .‬זה אולי המקור העתיק ביותר של ידע‪,‬‬

‫שהמדע המודרני מזניח‪.‬‬
‫בסוף אני רוצה לציין‪ ,‬שהבנה רצינית איך פועלת מערכת ראלית‪ ,‬שנגלתה במדעה במאה ‪ ,20‬היא‬
‫מקור עליון בהבנה של "מערכתיות של עברית"‪ .‬וגםזה מקור להבנה‪ ,‬שכזה שפה לא יכולה להופיעה‬
‫בהתפתחות מ"שפת ציפורים" לפי דרבין‪ ,‬כי בהחלט בכל שפה מדוברת מתרחש קבוע תהליך הפרת את‬
‫חוקים השפה‪ ,‬שקיימים תודה לאקדמיות של שפות‪ .‬לכן כזה שפה מערכתית‪ ,‬בצורה עליונה של מדעה‬
‫יכול להופיע רק "מבחוץ" ציביליזציה שלנו‪ .‬וזה בהתאם מסביר את ראליות של מיתוסים עמים שונים‪,‬‬

‫על הגעת "אלוהי" על קדור הארץ‪.‬‬

‫‪2005 .03 .18‬‬ ‫יעקב‪.‬‬

‫‪6‬‬