The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

17 .משמעות מדעית ספציפית של חלקי נוסח החומש

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by astroport, 2021-02-08 03:34:00

17 .משמעות מדעית ספציפית של חלקי נוסח החומש

17 .משמעות מדעית ספציפית של חלקי נוסח החומש

‫משמעות מדעית ספציפית על חלקי נוסח החומש‪17 .‬‬
‫נותנים חיים לכתב היד האתיקות של אטלנטיס‪.‬‬

‫פרק ‪.17‬‬

‫יוסף ‪ -‬מכירה לעבדות ‪" -‬אמון לגורל!"‬
‫‪ 5‬שלבים של אינטרפזה הרעב ‪ -‬המעבר של יעקב לארץ גושן‪ ,‬שם יש כל החומרים‬

‫המזינים‪.‬‬
‫בינמין ‪ -‬מערכת אנרגטית של מים ‪ 300 -‬מרכזי איזון האורגניזם‪.‬‬
‫חלפת בגדים ‪ -‬כל האלמנטים האוטונומיים של התא והמערכת של האורגניזם יש‬

‫"מעתף"‪.‬‬
‫רעמסס ‪ -‬גושן ‪ -‬תנועת התזונה המורכבת באזור גושן‪.‬‬

‫אפרים ‪ -‬מערכת העצבים הסימפטית‪.‬‬
‫מנשה – מערכת העצבים הפאראסימפטית‪.‬‬

‫וחא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו‪ .‬ויקרא הוציאו כל איש מעלי‪ ,‬ולא עמד איש אתו‬
‫בהתוכע יוסף אל אחיו‪ :‬ויתן את קלו בבכי‪ ,‬וישמעו מצרים‪ ,‬וישמע בית פרעה‪ :‬ויאמר‬

‫יוסף אל אחיו אני יוסף‪ ,‬העוד אבי חי‪ ,‬ולא יכלו אחיו לענות אתו‪ ,‬כי נבהלו מפניו‪ :‬ויאמר‬
‫יוסף אל אחיו‪ :‬גשו נא אלי‪ ,‬ויגשו‪ .‬ויאמר אני יוסף אחיכם‪ ,‬אשר מכרתם אתי מצרימה‪:‬‬

‫ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם‪ ,‬כי מכאתם אתי הנה‪ ,‬כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם‪:‬‬
‫כי זה זה שנתים הרעב בקרב הארץ‪ ,‬ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר‪ :‬וישלחני אלוהים‬
‫לפניכם לשום לכם שארית בארץ‪ ,‬ולהחיות לכם לפליטה גדלה‪ :‬ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה‪ ,‬כי‬
‫האלוהים וישימני לאב לפערה ולאדון לכל ביתו‪ ,‬ומשל בכל ארץ מצרים‪ :‬מהרו ועלו אל אבי‪,‬‬

‫ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלוהים לאדון לכל מצרים‪ .‬רדו אלי אל תעמד‪:‬‬
‫וישבת בארץ גושן‪ ,‬הייתה קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך‪ ,‬וצאנך ובקרך וכל אשר לך‪:‬‬
‫וכלכלתי אתך שם‪ ,‬כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך‪ :‬והנה עיניכם ראות‬

‫ועיני אחי בנימין‪ ,‬כי פי המדבר אליכם‪ :‬והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל‬
‫אשר ראיתם‪ ,‬ומהרתם והורדתם את אבי הנה‪ :‬ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך‪ ,‬ובנימן בכה‬

‫על צואריו‪ :‬וינשק לכל אחיו‪ ,‬ויבך עלהם‪ ,‬ואחרי כן דברו אחיו אתו‪ :‬והקול נשמה בית‬
‫פרעה לאמר‪ :‬באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו‪:‬‬

‫ויאמר פרעה אל יוסף אמר‪ :‬אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם‪ ,‬ולכו באו ארצה כנען‪:‬‬
‫וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי‪ ,‬ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים‪ ,‬ואכלו את חלב ‪,‬הארץ‪:‬‬

‫ואתה צוויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם‬
‫את אביכם ובאתם‪ :‬ועינכם אל תחס על כליכם‪ ,‬כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא‪ :‬ויעשו כן‬
‫בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה‪ ,‬ויתן להם צדה לדרך‪ :‬לכלם נתן לאיש חלפות‬

‫שמלת‪ ,‬ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפות שמלת‪ :‬ולאביו שלח כזאת עשרה‬
‫חמורים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך‪ :‬וישלח את‬
‫אחיו ויכלו ויאמר‪ :‬אלהם אל תרגזו בדרך‪ :‬ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם‪:‬‬
‫ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי‪ ,‬וכי הוא משל בכל ארץ מצרים‪ .‬ויפג לבו‪ ,‬כי לא האמין להם‪:‬‬
‫וידברו אליו את כל דברי יוסף‪ ,‬אשר דבר אלהם‪ ,‬וירא את העגלות‪ ,‬אשר שלח יוסף לשאת‬

‫אתו‪ ,‬ותהי רוח יעקב אביהם‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי‪ ,‬אלכה ואראנו בטרם אמות‪ :‬ויסע ישראל וכל אדר לו‪,‬‬
‫ויבא בארה שבע‪ ,‬ויזבח זבחים לאלוהי אביו יצחק‪ :‬ויאמר אלוהים לישראל במראת הלילה‪,‬‬

‫ויאמר יעקב‪ :‬יעקב ויאמר הנני‪ :‬ויאמר אנכי האל אלהי אביך‪ ,‬אל תירא מרדה מצרימה‪,‬‬
‫כי לגוי גדול אשימך שם‪ :‬אנכי ארד עמך מצרימה‪ ,‬ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על‬

‫עיניך‪ :‬ויקם יעקב מבאר שבע‪ ,‬וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם‬
‫בעגלות‪ ,‬אשר שלח פרעה לשאת אתו‪ :‬ויקחו את מקניהם ואת רכושם‪ ,‬אשר רכשו בארץ‬
‫כנען‪ .‬ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו‪ :‬בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו‪ ,‬וכל זרעו‬

‫הביא אתו מצרימה‪:‬‬
‫לפסקה זו של הטקסט יש ‪ 3‬חלקים סמנטיים לוגיים‪ .‬איפה לחק הראשון מהטקסט הופך את‬
‫"יחס לא צודק של אחים ליוסף" ל"צורך"‪ ,‬המוכתב על ידי אלוהים‪ ,‬המגדיר את "סדר הפעולה‬
‫העולמי הכללי של כל התהליכים והמבנים"‪ .‬ההן‪ ,‬מבלי לדעת זאת‪ ,‬מעשהם של אחים הפכו את‬
‫יוסף למושל על עצמם‪ .‬ובמקביל לשליט מעל "החלק הפונקציונלי המרכזי של התא ‪ -‬מצרים –‬

‫א‪.‬פ‪.‬ר‪.".‬‬
‫לפי הבנתי‪ ,‬בטקסט זה של העלילה‪ ,‬אטלנטים מסבירים לנו‪ ,‬שאנשים לא יכולים לחזות‬
‫בתוצאות מעשיהם‪ .‬וכאשר "רגשות גובר מעל התבונה" ‪ -‬האדם מבצע מעשים איומים! אבל‬

‫במקביל‪ ,‬אדם שעובר "מצבים קשים בחיים"‪ ,‬ובמקביל נשאר "בן אדם"‪ ,‬מקבל מאלוהים‪,‬‬
‫‪ /‬כמו גורל ‪ /‬הזדמנויות רבות "להשיג חיים יפים ומשגשגים"‪.‬‬

‫והמסקנה האנושית הכללית מכך היא ‪" -‬סמכו על גורלכם"‪ ,‬העיקר להישאר "אנושיים" ולא‬
‫לנקום למעליבים שלכם‪ .‬לכן‪ ,‬החוכמה היהודית הקדומה אומרת‪" :‬מאדם מצמרר‬
‫תברח! "אל תנסה להתווכח איתו‪ ,‬ולזכור את העלבון‪ .‬אנשים רעים ימצאו אותו‪.‬‬

‫מנקודת מבטו של התא‪ ,‬כל התהליכים שתוארו קודם ובפסקה זו ‪ -‬זהו "אזור הליבה"‪,‬‬
‫או ליתר דיוק "הגבול הקרוב אליו כאזור כנען"‪ ,‬אשר בו פועלים "אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב"‪ .‬ו"אזור‬
‫מצרים – א‪.‬פ‪.‬ר‪ ,".‬מכיוון שהוא ממוקם בפרוטופלסמה של התא‪ ,‬הוא "הספק המקשר‪ ,‬וגם שומר‬
‫המזינים" בשביל "העתקה של גרעין חדש"‪ .‬בפסקה זו הגיע תורו של יעקב "לרד למצרים"‪ ,‬כדי‬

‫למלא את תפקידו התאי‪" ,‬להנחות את בניו"‪.‬‬
‫ומנקודת מבטו של המרחב התא‪" ,‬יורדים למצרים ועולים לכנען"‪ ,‬הטקסט מארגן הכל‪ ,‬שכן‬

‫"הגרעין"‪ ,‬כמבנה המרכזי של התא‪ ,‬הוא "מעל פריפרית הפרוטופלזמה"‪ ,‬בה נמצא‬
‫ה‪ -‬א‪.‬פ‪.‬ר‪ .‬לכן‪ ,‬אברהם‪ ,‬ויצחק‪ ,‬ויעקב ובני ישראל‪" ,‬ירדו למצרים" ו"עלו לכנען"‪ ,‬כאזור הליבה‪.‬‬

‫שורשי החלק הראשון של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫נצב ‪" -‬מחזור – אל‪ .‬גבולי ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫איש ‪" -‬חיצוני ‪ -‬מידע ‪ -‬שינוי"‪.‬‬
‫תדע ‪" -‬מבנה ‪ -‬גבול – אל‪ .‬מידע"‪.‬‬
‫תן ‪" -‬מבנה ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫קול ‪" -‬אל‪ .‬הרכבה ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫בוכה ‪" -‬פנימי ‪ -‬קוד חיפוש ‪ -‬מידע"‪.‬‬
‫ענו ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫בהלו ‪" -‬פנימי ‪ -‬זיכרון ‪ -‬תנועה"‪.‬‬

‫פני ‪" -‬אל‪ .‬פונקציונלי ‪ -‬מחזור ‪ -‬מידע"‪.‬‬
‫גשו ‪" -‬מעבר גבולי ‪ -‬שינוי"‪.‬‬

‫עצל ‪" -‬אל‪ .‬מידע – אל‪ .‬גבול ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫מחיה ‪" -‬שרשרת ‪ -‬פונקציה ‪ -‬מידע ‪ -‬זיכרון"‪.‬‬

‫אלוהים ‪-‬‬
‫אין ‪" -‬חיצוני ‪ -‬מידע ‪ -‬מחזור"‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫חריש ‪" -‬פונקציה – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬מידע ‪ -‬שינוי"‪.‬‬
‫קציר ‪" -‬אל‪ .‬הרכבה – אל‪ .‬גבולי ‪ -‬מידע – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫שארית ‪" -‬שינוי ‪ -‬חיצוני – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬מידע – מבנה"‪.‬‬

‫פליטה ‪" -‬אל‪ .‬פונקציונלי ‪ -‬תנועה ‪ -‬מידע ‪ -‬קוד"‪.‬‬
‫גדול ‪" -‬מעבר גבול – גבול ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫אב ‪" -‬חיצוני ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫פערה ‪-‬‬
‫אדון ‪" -‬חיצוני ‪ -‬גבול ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫משל ‪" -‬שרשרת ‪ -‬שינויים ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫רד ‪" -‬אל‪ .‬שליטה ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫עמד ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬שרשרת ‪ -‬גבול"‪.‬‬

‫צוואר ‪" -‬אל‪ .‬גבולי ‪ -‬איגוד ‪ -‬חיצוני – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות מהחלק הראשון של הפסקה‪ ,‬בזכות הפקודות אלוהים‪ ,‬במצרים – א‪.‬פ‪.‬ר‪.‬‬

‫היה מצב שיש ‪ 2‬שליטים‪ .‬פערה מקומי‪ ,‬ראש מבנה ה‪-‬א‪.‬פ‪.‬ר‪ .‬ויש את יוסף‪ ,‬אשר ב"תקופת‬
‫הרעב"‪ / ,‬אינטרפזה ‪ / 2‬כלומר‪ ,‬בידוד התא מתוך "מקורות תזונה חיצוניים‬

‫של הגוף"‪ ,‬חשוב יותר מפערה‪ .‬לכן‪ ,‬בכל הטקסטים הקודמים מודגש‪ ,‬כי לאחר הופעתו‬
‫של יוסף‪ ,‬הוא עושה הכל במצרים‪ .‬ובתקופה זו יוסף – גם "אדון מצרים"‪-‬‬

‫פירוש השורש הוא "מחזור גבולות חיצוני"‪ ,‬וגם האב עבור פערה – המשמעות שורש –‬
‫"חיצוני ‪ -‬פנימי"‪ ,‬וגם משל מצרים ‪ -‬פירוש השורש ‪" -‬שרשרת של שינוי תנועה"‪ .‬כלומר‪,‬‬

‫בתקופה זו יוסף לחלוטין מכוון את פעולות בתוך ‪ -‬א‪.‬פ‪.‬ר‪.‬‬
‫הביטוי שיוסף "הרים את קולו ובכה" ושמעו אותו כל המצרים ובית פערה‪ ,‬הוא רמז עלילתי‪,‬‬
‫כי "א‪.‬פ‪.‬ר‪ ".‬הוא "מבנה נפחי‪ ,‬מלא נוזלים"‪ ,‬שבו המידע מגיע מיד לכולם‪ .‬לשורש ‪" -‬קול" – יש‬
‫משמעות ‪" -‬מרכיבי התנועה"‪ .‬ולשורש ‪" -‬בוכה" – יש משמעות ‪" -‬חיפוש קוד פנימי"‪ .‬וזה‪ ,‬לפי‬
‫הבנתי‪ ,‬יוסף שלח לכל מצרים ולבית פערה סוג של קוד‪ .‬ואז יוסף החל לתקשר עם אחיו‪ ,‬שמוגדר‬

‫על ידי הפעלים‪" :‬נבהלו" – אשר יש לו משמעות ‪" -‬מחזור זיכרון תנועתי"‪ .‬ו"גשו" ‪ -‬שיש לו‬
‫משמעות ‪" -‬שינוי מעבר גבול"‪ .‬ההן‪ ,‬על פי שורשים אלה‪ ,‬האחים נעו במעגל סביב יוסף‪.‬‬

‫יוסף מסביר לאחים שהם "מכרו" אותו בהוראתו של אלוהים‪ ,‬שכולם ימשיכו ב"חיים"‪ ,‬כי‬
‫עברו רק שני שלבים של "שלב הרעב"‪ ,‬בבידוד‪ .‬ויהיו עוד ‪ 5‬שלבים‪ .‬ואחים עדיין‬

‫מחכה ‪" -‬פליטה גדולה" – אשר משמעותה – "אלמנט פונקציונלי של תנועת הצופן" –‬
‫"תנועת מעבר הגבול"‪ .‬כלומר‪ ,‬האחים יש להשתתף במעבר הגבול‪ .‬והוא אומר להם‬
‫"מהרו‪ ,‬הביאו לכאן את יעקב ואת כל ביתו"‪.‬‬

‫אזהרה לשאלה‪ :‬למה שיעקב וכל משפחתו יעברו לגור במצרים‪ ,‬כאשר ביתם נמצא בכנען?‬
‫יוסף מדבר על חמש שנים של רעב‪ .‬מדוע החיים בארץ גושן טובים? שורש "גושן" ‪-‬‬

‫יש לו משמעות ‪" -‬מחזור שינוי מעבר גבולי"‪ .‬ההן‪ ,‬אנו חייבים להבין‪ ,‬שזה המקום הכי טוב‬
‫במצרים‪ .‬השורש "כלכל" ‪ -‬יש לו משמעות ‪" -‬חיפוש קוד תנועה" פעמיים‪ .‬מנקודת מבט לשונית‪,‬‬
‫לשורש זה יש את המשמעות "הכל"‪ .‬כלאמר‪ ,‬שבארץ גושן יש את כל מה שצריך כדי להאכיל את‬
‫כל המשפחה של יעקב בחמשת השלבים של רעב התא‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬שאלוהים מעביר את "יעקב‬

‫וכל בניו למצרים" לחמישה שלבים הבאים לחייהם‪ ,‬כי אלה‬
‫אלמנטים חשובים מאוד עבור התא‪.‬‬

‫שימו לב‪ ,‬שיוסף חיבק רק את בנימין‪ .‬וזה היה "הצוואר" של שניהם‪ .‬השורש "צוואר" – יש לו‬
‫משמעות ‪" -‬איגוד הגבול של הפיקוד החיצוני"‪ .‬ההן‪ ,‬יוסף ובנימין "נוגעים על ידי החלקים‬

‫המיוחדים החיצוניים המאחדים"! ואנחנו יכולים לזכור שבאופן דומה‪" ,‬נגעו בצוואר" יעקב ועשוו‪,‬‬
‫בזמן הפיוס‪ .‬לפי הבנתי‪ ,‬המשמעות הדבר‪ ,‬שמערכת החשמל של‬

‫‪3‬‬

‫יוסף ומערכת האנרגיה של בנימין "נוגעים" ללא חדירה הדדית‪ ,‬ויוצרים את הנפח הכולל של הגוף‪,‬‬
‫החל מהצוואר וכלה ברגליים‪ .‬ומכיוון ששניהם "בכו" ‪ -‬פירוש השורש הוא "חיפוש פנימי הקוד"‪,‬‬

‫אז פירושו "כיוון קוד ביחס זה לזה"‪ .‬ושאר האחים יוסף "נשק" – המשמעות השורש ‪" -‬מחזור של‬
‫מרכיבים שינוי"‪ .‬לפי הבנתי‪ ,‬יוסף "בנה אותם לפי‬

‫הקודים"‪ ,‬ובגלל שהם מערכות‪ ,‬הם תפסו את נפח שלהן בגוף‪ .‬וכפי שאני מבין את זה‪,‬‬
‫גם ב‪ -‬א‪.‬פ‪.‬ר‪ .‬של התא‪ ,‬האחים כמו שרשראות מסודרים‪.‬‬

‫ופערה ועבדיו היו ‪" -‬טוב בעיניים" – אשר משמעות השורשים ‪" -‬קוד פנימי"‪" - .‬מחזור של‬
‫אלמנט מידע"‪ .‬משמעות הדבר‪ ,‬שהקודים לאחים של יוסף תואמים את הקודים של‬
‫פערה טמצרים‪.‬‬
‫שורשי החלק השני של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫טען ‪" -‬קוד – אל‪ .‬מידע ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫בעיר ‪" -‬פנימי – אל‪ .‬מידע ‪ -‬מידע ‪ -‬אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫לך ‪" -‬תנועה ‪ -‬חיפוש קוד"‪.‬‬
‫אכול ‪" -‬חיצוני ‪ -‬חיפוש קוד ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫חלב ‪" -‬פונקציה ‪ -‬תנועה ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫צו ‪" -‬אל‪ .‬גבולי ‪ -‬איחוד"‪.‬‬
‫עגלה ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬מעבר גבול ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫טף ‪" -‬קוד – אל‪ .‬פונקציונלי"‪.‬‬
‫חס ‪" -‬פונקציה – אל‪ .‬תנועה"‪.‬‬
‫צדה ‪" -‬אל‪ .‬גבולי ‪ -‬גבול ‪ -‬זיכרון"‪.‬‬
‫דרך ‪" -‬גבול – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬חיפוש קוד"‪.‬‬
‫נתן ‪" -‬מחזור ‪ -‬מבנה ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫חלף ‪" -‬פונקציה ‪ -‬תנועה – אל‪ .‬פונקציונלי"‪.‬‬
‫שמלה ‪" -‬שינוי ‪ -‬שרשרת ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫‪ 300‬כסף ‪-‬‬
‫‪ 10‬חמורים ‪" -‬פונקציה ‪ -‬שרשרת – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫נשיא ‪" -‬מחזור ‪ -‬שינוי ‪ -‬חיצוני"‪.‬‬
‫‪ 10‬אתנה ‪" -‬חיצוני ‪ -‬מבנה ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫בר ‪" -‬פנימי ‪ -‬אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫לחם ‪" -‬תנועה ‪ -‬פונקציה ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬
‫מזון ‪" -‬שרשרת ‪ -‬מקור ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫רגז ‪" -‬אל‪ .‬שליטה ‪ -‬מעבר גבול ‪ -‬מקור"‪.‬‬
‫בעלילת החלק השני של הפסקה יש בבירור סתירות סמנטיות הדורשות הסבר‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬מדוע לשלוח כל כך הרבה אוכל לכנען‪ ,‬אם בני ישראל צריכים לחזור? לכן‪,‬‬
‫רק "עגלות"‪ ,‬אשר פערה הורה לשלוח‪ ,‬להביא את יעקב ומשפחתו‪ ,‬מוצדק‪ .‬וכל השאר שיוסף שלח‪,‬‬

‫כנראה זה "אלמנטים הכרחיים למבנה כנען"‪ .‬לא ברור מדוע פערה שלח ליעקב ‪" -‬בעיר"‪ ,‬ואני‬
‫מניח שמדובר בטאות כתיבה‪ ,‬מאז המשמעות הלשונית של המילה‬
‫"עיר"‪ .‬וזו רמיזה ל"מבנה"‪.‬‬

‫העובדה שיוסף נתן לכל אחים "חלפת שמלה"‪ ,‬מתוך ההבנה הלשונית של מילים‪,‬‬
‫מרמזת‪ ,‬כי לכל ה"ריבוזומים" של התא‪ ,‬ובהתאם לכל "מערכות הגוף" יש "מעטפת"‬

‫המפרידה ביניהם‪ .‬או במילים אחרות‪ ,‬המשמעות היא שבמסע השני שלהם למצרים‪" ,‬בני‬
‫ישראל ‪ -‬ריבוזומים"‪ ,‬התגבשו כ"אלמנטים ניידים אוטונומיים"‪ .‬והעובדה‪ ,‬שבנימין קיבל‬

‫‪4‬‬

‫את "‪ 5‬חלפת שמלה כאלה"‪ ,‬כבסיס של "שרשראות מים"‪ .‬כבר הסברנו את הסיבה קודם לכן‪ ,‬כי‬
‫מים "עוטפים את כל המבנים"‪ ,‬ומים אמורים להיות פי ‪ 5‬יותר‪.‬‬

‫ושוב אנו ניצבים מול "הכסף"‪ ,‬שיוסף נתן לבנימין ‪ .300 -‬אני מניח‪ ,‬שזה יכול להיות "מספר‬
‫מרכזי האנרגיה של מערכת המים"‪ .‬מניסיוני רב שנים של שימוש "מערכת האנרגיה הקסומה של‬

‫הגוף"‪ ,‬אני יודע‪ :‬ש"ידיים במהלך הצגת הקסמים" של איזון הגוף‪ ,‬מגיעות‬
‫ל" ‪ 12‬מרכזי אזורי האנרגיה של אורגניזם סימטרי"‪ .‬ומרכזים האלה ציירתי באיור במאמר על‬

‫הקסם אנושי‪ .‬עם זאת‪ ,‬הגוף בתוך זמן של ריפוי עצמי יומיומי‪ ,‬מבצעה "מספר אינסופי של‬
‫מסלולים תנועות ידיים"‪ ,‬ובו זמנית "מספר עצום של תנוחות"‪ .‬לכן‪ ,‬אני בטוח‪ ,‬שחלוקת האנרגיה‬
‫של הגוף היא למעשה יותר מפורטת‪ .‬ויש לגוף מספר גדול בהרבה של מרכזי השפעה‪ .‬ובהתאם‬

‫‪ .25 * 12 = 300‬ואני בטוח‪ ,‬שהאטלנטים הכירו את הקסם של גוף האדם יותר טוב ממני‪.‬‬
‫מדוע יוסף אמר לאחים "אל תרגזו"? אני מניח שזה מסביר שורש המילה הזו‪ ,‬שפירושה ‪" -‬אל‪.‬‬

‫שליטה ‪ -‬מעבר גבולי ‪ -‬מקור"‪ .‬ההן‪ ,‬ניתן להבין זאת כ‪" :‬לכו למקור"‪ ,‬אשר יש כנען ‪" -‬אזור‬
‫הגבולי של ליבת התא"‪.‬‬

‫שורשי החלק השלישי של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫פג ‪" -‬אל‪ .‬פונקציונלי ‪ -‬מעבר גבול"‪.‬‬
‫לב ‪" -‬תנועה ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫אמן ‪" -‬חיצוני ‪ -‬שרשרת ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫חי ‪" -‬פונקציה ‪ -‬מידע"‪.‬‬
‫רוח ‪" -‬אל‪ .‬שליטה ‪ -‬פונקציה"‪.‬‬
‫לך ‪" -‬תנועה ‪ -‬חיפוש הקוד"‪.‬‬

‫טרם ‪" -‬קוד – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬
‫ישראל ‪-‬‬

‫באר שבע ‪-‬‬
‫זבח ‪" -‬מקור ‪ -‬פנימי ‪ -‬פונקציה"‪/ 2 / .‬‬

‫אלוהים ‪-‬‬
‫אב ‪" -‬חיצוני ‪ -‬פנימי"‪.‬‬

‫יצחק ‪-‬‬
‫לילה ‪" -‬תנועה ‪ -‬מידע ‪ -‬תנועה ‪ -‬זיכרון"‪.‬‬

‫גוי ‪" -‬מעבר גבול ‪ -‬מידע"‪.‬‬
‫גדול ‪" -‬מעבר גבול – גבול ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫אנכי ‪" -‬חיצוני ‪ -‬מחזור ‪ -‬חיפוש קוד ‪ -‬מידע"‪.‬‬

‫רד ‪" -‬אל‪ .‬שליטה ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫עלה ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫שית ‪" -‬שינוי ‪ -‬מידע ‪ -‬מבנה"‪.‬‬

‫יד ‪" -‬מידע ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫מקנה ‪" -‬שרשרת – אל‪ .‬הרכבה ‪ -‬מחזור ‪ -‬מידע"‪.‬‬

‫רכוש ‪" -‬אל‪ .‬שליטה ‪ -‬חיפוש קוד ‪ -‬שינוי"‪.‬‬
‫זרע ‪" -‬מקור – אל‪ .‬שליטה – אל‪ .‬מידע"‪.‬‬

‫עלילת החלק השלישי של הפסקה מוקדשת למעברו של יעקב למצרים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬עד כמה המדויקים האטלנטים בהעברת רגשות של יעקב‪ ,‬כשגילה שיוסף חי‪.‬‬
‫ומשמעות שורשי המילים הללו‪ ,‬תואמות באופן מדויק מאוד את המשמעות הלשונית של מצב‬

‫הנפשי של יעקב‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫שימו לב‪ ,‬ששני שמותיו של יעקב מתוארים בקטע זה ביחד‪ .‬לכן‪ ,‬יש סיבה להניח שמדובר‬
‫בשני חלקים של מבנה פונקציונלי אחד‪ .‬ראשון יעקב ‪" -‬קבוע" ‪ -‬יוצר "עותקים"‪ .‬השני ישראל ‪-‬‬

‫"נייד" ‪ -‬המסוגלת להיפרד מחלק קבוע‪ .‬אולי זו הסיבה ש"ישראל" מגיע לבאר שבע‪ ,‬שבה הוא‬
‫מקבל הוראות מאלוהים‪ .‬וכאשר אלוהים מתייחס לישראל‪ ,‬הוא‬
‫קורא אותו פעמיים יעקב‪.‬‬

‫ובשל העובדה‪ ,‬שהחלק הנייד של יעקב הוא "ישראל"‪ ,‬אלה "האלמנטים המבצעים תנועה‬
‫ופעולה בתא ‪ -‬ריבוזומים"‪ ,‬הם נקראים "בני ישראל"! למרות שלמעשה הם נולדו‬
‫על ידי יעקב‪.‬‬

‫ואולי מסיבה זו‪" ,‬יעקב" זקוק ל"עגלות" ששלח פערה‪ .‬לכן‪ ,‬אל באר שבע ומבאר שבע למצרים‪,‬‬
‫יעקב "נוסע" יחד עם כל המשפחה הגדולה‪ .‬אלה "הובלה עגלות"‪ ,‬שעליהן היה יעקב עם משפחתו‪,‬‬

‫עשו בני ישראל!‬
‫ושוב בעלילה זו‪ ,‬אלוהים באמצעות "זמן השינה" מנבא את יעקב‪ ,‬כי דווקה "במצרים כל זרע‬

‫של יעקב תהיה גוי גדול מאוד"‪ ,‬למרות רעב‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אלוהים אישית שולח‬
‫את כולם למצרים‪ ,‬ואלוהים באופן אישי יוביל את כולם ממצרים‪ .‬ההן‪ ,‬כל התהליכים המתרחשים‬

‫ב"מצרים – א‪.‬פ‪.‬ר‪ ".‬מתרחשים על פי הפקודות "מבחוץ לתא"! ואלה‬
‫התהליכים המתרחשים "בתוך האורגניזם"‪ ,‬אך לא מחוץ לאורגניזם!‬

‫אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה‪ :‬יעקב ובניו‪ :‬בכור יעקב ראובן‪ :‬ובני ראובן‪:‬‬
‫חנוך ופלוא וחצרון וכרמי‪ :‬ובני שמעון‪ :‬ימואל וימין ואחד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית‪:‬‬
‫ובני לווי‪ :‬גרשון קהת ומררי‪ :‬ובני יהודה‪ :‬ער ואונן ושלח ופרץ וזרח‪ .‬וימת ער ואונן בארץ כנען‪.‬‬

‫ויהיו בני פרץ חצרון וחמול‪ :‬ובני יששכר‪ :‬תולע ופוה ויוב ושמרן‪ :‬ובני זבולון‪ :‬סרד‬
‫ואלון ויחלאל‪ :‬אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו‪ .‬כל נפש בניו‬

‫ובנתיו שלושים ושלש‪:‬‬
‫ובני גד‪ :‬צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי‪ :‬ובני אשר‪ :‬ימנה וישווה וישוי‬
‫ובריעה ושרח אחותם‪ .‬ובני בריעה‪ :‬חבר ומלכיאל‪ :‬אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו‬

‫ותלד את אלה ליעקב‪ .‬שש עשרה נפש‪:‬‬
‫בני רחל אשת יעקב‪ :‬יוסף ובנימן‪ :‬ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי‬

‫פרע כהן אן‪ :‬את מנשה ואת אפרים‪ :‬ובני בנימן‪ :‬בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש‬
‫מופים וחופים וארד‪ :‬אלה בני רחל אשר ילד ליעקב‪ :‬כל נפש ארבעה עשר‪:‬‬

‫ובני דן‪ :‬חושים‪ :‬ובני נפתלי‪ :‬יחצאל וגוגי ויצר ושלם‪ :‬אלה בני בלהה‪ ,‬אשר נתן לבן לרחל בתו‬
‫ותלד את אלה ליעקב‪ .‬כל נפש שבע‪:‬‬

‫כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב‪ .‬כל נפש ששים ושש‪:‬‬
‫ובני יוסף‪ ,‬אשר ילד לו במצרים נפש שנים‪ .‬כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים‪:‬‬
‫פסקה סטטיסטית זו‪ ,‬של המשתתפים במעבר למצרים‪ ,‬לא ממש משתלבת במספרים שניתנים‬
‫בסוף כל אחת מנשותיו של יעקב‪ .‬אז מי הגיע למצרים‪ :‬בניה ונכדיה של לאה ‪ / .31 -‬בלי דינה ‪./‬‬
‫בנים ונכדים של זלפה ‪ .16 -‬בנים ונכדים של בלהה ‪ .7 -‬בנים ונכדים של רחל ‪ .12 -‬וזה בסך הכל‬
‫מסתכם ב ‪ 66‬נפשות‪ .‬איפה עוד ‪ 4‬נפשות שהגיעו למצרים‪ ,‬זה לא ברור‪ ,‬כי האם יעקב עצמו הוא‬

‫נשמה ‪ ?67‬וגם אם להוסיף לכאן את בני יוסף‪ ,‬כנכדיו של יעקב‪,‬‬
‫זה עדיין לא מגיע למספר "‪ ."70‬ו אם נוסיף את כל "נשותיו שנותרו" ובתו דנה‪ ,‬המתואר בפסקה‪,‬‬

‫מתקבל גם המספר ‪.71‬‬
‫ואין טעם לנתח גם את משמעות השורשים של כל שמות "נכדיו של יעקב"‪ ,‬כי אין‬

‫"טקסט עלילה" בו הם פועלים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ואת יהודה שלח לפני אל יוסף להורת לפניו גשנה‪ ,‬ויבאו ארצה גשן‪ :‬ויאסר יוסף מרכבתו‪ ,‬ויעל‬
‫לקראת ישראל אביו גשנה‪ .‬וירא אליו ויפל על צוואריו‪ ,‬ויבך על צוואריו‬

‫עוד‪ :‬ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך‪ ,‬כי עודך חי‪ :‬ויאמר יוסף‬
‫אל אחיו ואל בית אביו‪ :‬אעלה ואגידה לפרעה‪ ,‬ואמרה אליו אחי ובית אבי‪ ,‬אשר בארץ כנען באו‬

‫אלי‪ :‬והאנשים רעי צאן‪ ,‬כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו‪:‬‬
‫והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם‪ :‬ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה‬

‫גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן‪ ,‬כי תועבת מצרים כל רעה צאן‪:‬‬
‫ויבא יוסף ויגד לפרעה‪ :‬ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען‬
‫והנם בארץ גשן‪ :‬ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה‪ :‬ויאמר פרעה אל אחיו‪:‬‬
‫מה מעשיכם? ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו‪ :‬ויאמרו אל פרעה‬
‫לגור בארץ באנו‪ ,‬כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך‪ ,‬כי כבד הרעב בארץ כנען‪ .‬ועתה ישבו‬
‫נא עבדיך בארץ גשן‪ :‬ויאמר פרעה אל יוסף לאמר‪ :‬אביך ואחיך באו אליך‪ :‬ארץ מצרים לפניך הוא‬

‫במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך‪ .‬ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם‬
‫אנשי חיל‪ ,‬ושמתם שרי מקנה על אשר לי‪:‬‬

‫ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה‪ :‬ויאמר פרעה אל‬
‫יעקב‪ :‬כמ ימי שני חייך? ויאמר יעקב אל פרעה‪ :‬ימי שני מגורי – שלושים ומאה שנה מעט‪.‬‬

‫ורעים היו ימי שני חיי‪ ,‬ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם‪ :‬ויברך יעקב את‬
‫פרעה ויצא מלפני פרעה‪ :‬ויושב יוסף את אביו ואת אחיו‪ ,‬ויתן להם אחוזה בארץ מצרים‬
‫במיטב הארץ‪ ,‬בארץ רעמסס‪ ,‬כאשר צווה פרעה‪ :‬וכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל‬
‫בית אביו לחם לפי הטף‪:‬‬
‫ולחם אין בכל הארץ‪ ,‬כי כבד הרעב מאד‪ ,‬ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב‪:‬‬

‫וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר‪ ,‬אשר הם שברים‪ .‬ויבא‬
‫יוסף את הכסף ביתה פרעה‪ :‬ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען‪ ,‬ויבאו כל מצרים אל‬
‫יוסף לאמר‪ :‬הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך‪ ,‬כי אפס כסף‪ :‬ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה‬

‫לכם במקניכם אם אפס כסף‪ :‬ויביאו את מקניהם אל יוסף‪ ,‬ויתן להם עטסף לחם בסוסים‬
‫ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההוא‪ :‬ותתם‬
‫השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו‪ :‬לא נכחד מאדוני‪ ,‬כי אם תם הכסף‬

‫ומקנה הבהמה אל אדוני‪ ,‬לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גויתנו ואדמתינו‪ :‬למה נמות לעיניך גם‬
‫אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתינו בלחם‪ ,‬ונהיה אנחנו ואדמתינו עבדים‬

‫לפרעה‪ .‬ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם‪ :‬ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה‪,‬‬
‫כי מכרו מצרים איש שדהו‪ ,‬כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה‪ :‬ואת העם העביר אותו‬

‫לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו‪ :‬רק אדמת הכהנים לא קנה‪ ,‬כי חוק לכהנים מאת‬
‫פרעה ואכלו את חוקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם‪:‬‬

‫פסקה זו של טקסט מחולקת באופן לוגי לארבעה חלקים‪ .‬ומכיוון שיש בה הרבה דמויות‪ ,‬כולל‬
‫כל העם המצרי‪ ,‬אז להבין את משמעות הכללי והתאי‪ ,‬ללא ניתוח השורשים הוא בלתי אפשרי‪ .‬רק‬

‫מתחילת הקריאה ברור שיוסף מייצר "טרנספורמציה של כל המבנה של ארץ מצרים"‪ ,‬יחד עם‬
‫ההתיישבות בארץ גושן את יעקב והאחים‪.‬‬

‫שורשי החלק הראשון של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫יהודה ‪-‬‬

‫להר ‪" -‬תנועה ‪ -‬נפח – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫גושן ‪" -‬מעבר גבול ‪ -‬שינוי ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫אסר ‪" -‬חיצוני – אל‪ .‬תנועה – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫מרכבה ‪" -‬שרשרת – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬קוד חיפוש ‪ -‬פנימי"‪.‬‬

‫ישראל ‪-‬‬
‫נפל ‪" -‬אל‪ .‬פונקציונלי ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫צוואר ‪" -‬אל‪ .‬גבולי ‪ -‬איגוד ‪ -‬חיצוני ‪ -‬אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬

‫בכי ‪" -‬פנימי ‪ -‬חיפוש קוד"‪.‬‬
‫עד ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬גבול"‪.‬‬

‫עלה ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬תנועה ‪ -‬נפח"‪.‬‬
‫יגיד ‪" -‬מעבר גבול ‪ -‬מידע ‪ -‬גבול"‪.‬‬

‫פארו ‪-‬‬
‫אנשים ‪" -‬חיצוני ‪ -‬מחזור ‪ -‬שינוי ‪ -‬מידע ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬

‫רועי ‪" -‬אל‪ .‬שליטה ‪ -‬אל‪ .‬מידע"‪.‬‬
‫צאן ‪" -‬אל‪ .‬גבולי ‪ -‬חיצוני ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫מעש ‪" -‬שרשרת – אל‪ .‬מידע ‪ -‬שינוי"‪.‬‬
‫מקנה ‪" -‬שרשרת – אל‪ .‬הרכבה ‪ -‬מחזור ‪ -‬נפח"‪.‬‬
‫תעבה ‪" -‬מבנה – אל‪ .‬מידע ‪ -‬פנימי ‪ -‬נפח"‪.‬‬
‫כדאי לשים לב לעובדה‪ ,‬שישראל שלח למצוא את הדרך לארץ גושן את יהודה‪ .‬וזה מוסבר על‬
‫ידי העובדה שיהודה‪ ,‬כ"מערכת הלב וכלי הדם של הגוף" מביא דם לכל‬
‫נקודות הגוף‪ .‬לכן יהודה מכיר את כל הדרכים לכל חלקי הגוף! וכך כל המשפחה הגיעה‬

‫מיד לגושן‪ ,‬ללא שום עזרה‪.‬‬
‫ויוסף "יאסר את המרכבה" לפגוש את האב‪ ,‬שקיבל מפארו‪ .‬משמעות שורשי המילים היא‬

‫"תנועה חיצונית מבוקרת"‪" - .‬ניהול של חיפוש קוד פנימי"‪ .‬משמעות השורשים‬
‫מאשרת שזאת "רכב" לשחייה בתעלות של מצרים‪ .‬והמשמעות הלשונית של השורש‬
‫הראשון היא "אסר או שבועה"‪ ,‬רומז שמדובר ב"רכב אישי"‪ .‬ואחרים לא יכולים להשתמש‬

‫בו‪.‬‬
‫חיבוק הצוואר‪ ,‬כפי שכבר הבנו‪ ,‬הוא "ההתאמה החיצונית של שרשראות יוסף וישראל" בהתאם‬

‫לקוד‪ .‬אך במקרה זה אנו מדברים רק על "רמת התא"‪ .‬וישראל מספר ליוסף על "המוות המתקרב"‪,‬‬
‫אשר האלוהים כבר ניבא לו‪.‬‬

‫בואו נשים לב לעובדה‪ ,‬ש"יוסף מסביר לאחים‪ ,‬מה הם חייבים להגיד לפערה‪ ,‬אם הוא ישאל‬
‫אותם "מה מעשיכם?"‬

‫פירוש הדבר‪ ,‬שבארץ המבורך גושן‪ ,‬בני ישראל יכולים להתעסק רק עם "צאן ובקר"‪ .‬וזה‬
‫אומר‪ ,‬ש"היעד שלהם שונה לחלוטין"‪ .‬כי באמת בני ישראל "בנאים"‪ ,‬ולכן במהלך רעב‪,‬‬
‫במצרים יהיה להם לעשות עבודה אחרת לגמרי‪ ,‬שהמצרים לא אוהבים לעשות‪.‬‬
‫אלה להיות רוע בבעלי חיים מנקודת מבטו של התא‪ ,‬פירושה "לכוון חומרים המזינים‬

‫ספציפיים" למיקומים ספציפיים‪ .‬לכן אפשר לומר‪ ,‬ש"ארץ גושן" כן "זרם תזונה ראשוני" מסוים‬
‫שמגיע מפרוטופלזמה ל‪ -‬א‪.‬פ‪.‬ר‪ ,.‬אשר בני ישראל ‪" -‬מפיצים לכיוונים שונים של‬

‫מצרים – א‪.‬פ‪.‬ר‪ .".‬לכן‪ ,‬השורש "תעבה" ‪ -‬בעל משמעות ‪" -‬מבנה פריט המידע של נפח הפנימי"‪,‬‬
‫מדבר על איכויות המצרים‪ .‬או ליתר דיוק‪ ,‬לכל המצרים יש "נפח פנימי משלהם"‪.‬‬
‫שורשי החלק השני של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫בא ‪" -‬פנימי ‪ -‬חיצוני"‪.‬‬
‫יגד ‪" -‬מעבר גבול ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫פערה ‪-‬‬

‫‪8‬‬

‫כנען ‪" -‬חיפוש קוד ‪ -‬מחזור – אל‪ .‬מידע ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫קצה ‪" -‬אל‪ .‬הרכבה – אל‪ .‬גבולי ‪ -‬נפח"‪.‬‬
‫חמש ‪" -‬פונקציה ‪ -‬שרשרת ‪ -‬שינוי"‪.‬‬
‫יצג ‪" -‬אל‪ .‬גבולי – מעבר גבול"‪.‬‬
‫גר ‪ -‬מעבר גבול – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫כי ‪" -‬חיפוש קוד ‪ -‬מידע"‪.‬‬
‫אין ‪" -‬חיצוני ‪ -‬מידע ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫עבד ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬פנימי ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫כבד ‪" -‬חיפוש קוד ‪ -‬פנימי ‪ -‬גבול"‪.‬‬

‫רעב ‪" -‬אל‪ .‬שליטה – אל‪ .‬מידע ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫אל ‪" -‬חיצוני ‪ -‬תנועה"‪.‬‬

‫מיטב ‪" -‬שרשרת ‪ -‬מידע ‪ -‬קוד ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫ארץ ‪" -‬חיצוני – אל‪ .‬שליטה‪ – .‬אל‪ .‬גבולי"‪.‬‬

‫חיל ‪" -‬פונקציה ‪ -‬מידע ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫שר ‪" -‬שינוי ‪ -‬אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬כאשר לפי עלילת הטקסט‪ ,‬בני ישראל באו להתגורר במצרים‪ ,‬וברור מה הם‬
‫יעשו במצרים‪ .‬בואו לשים לב‪ ,‬איזה סוג של "רעב מוזר" קורה בארצות כנען ומצרים‪ .‬כי בכנען‬
‫ובמצרים ובכל הארצות‪ ,‬פשוט קציר רע של ה"דגן"‪ .‬אך יחד עם זאת‪" ,‬בשר" ככל שתרצה‪ ,‬ובנוסף‬

‫בני ישראל הביאו ארצה גושן כל עדריו מכנען‪.‬‬
‫וזה בהחלט לא תואם את "המצב ההיסטורי עם דגנים ומזון בעולם"‪ .‬ראשית‪ ,‬לגידול דגנים‬
‫יבול צריך רק מספיק גשם‪ .‬ומאז בכל מדינות העולם כמות הגשמים בקיץ הייתה משתנה‪ ,‬אם כן‬

‫כמות הדגנים שנקצרה לחורף‪ ,‬לא הייתה יציבה‪ .‬אבל היו שתי מדינות‪ ,‬מצרים ושמר‪ ,‬אשר‬
‫מהתקופות הקדומות ביותר לא היו תלויות בגשמים‪ ,‬משום ששתלו‬

‫זרעי דגנים יבולים ‪ -‬מצרים חיטה ושיפון‪ ,‬ושומר שעורה‪ ,‬בחלקות אדמה מושקה מהנילוס‪,‬‬
‫החידקל ואפרת‪ .‬לכן‪ ,‬גם במצרים וגם בשומר תמיד היה "לחם"‪ .‬והמצב ההיסטורי הזה שימשו‬
‫בעלילה את אטלנטים‪ ,‬כי הם עזרו להתפתחות התרבויות הללו‪ .‬אם אנו מניחים שכנען היא ארץ‬

‫ישראל‪ ,‬אז בה כמעט כל הנהרות מתייבשים במהירות‪ ,‬ובה מעולם לא‬
‫היה הרבה דגנים‪ .‬ואוכל העיקרי של התושבים תמיד היה "בשר‪ ,‬דגים ופירות"‪ .‬וכפי‬
‫שנאמר בטקסטים של החומש ‪ -‬ארץ "חלב ודבש"‪ ,‬כלומר‪ ,‬צאן ותמרים‪ .‬ובאופן כללי‪,‬‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬מאז ימי קדם‪ ,‬האוכל העיקרי היה "בשר ודגים"‪ ,‬והחיים היו תלויים יותר בציד‬

‫מוצלח או במספר בעלי החיים הביתיים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אנו יכולים לומר בביטחון‪ ,‬שעלילת הטקסט עם ‪ 7‬שנות שפע ו ‪ 7-‬שנים של רעב מעבירה‬

‫את התהליך של "חיי תאים"‪ .‬כי במהלך "שלבי הפיתוח הספציפיים של התא החדש"‪ ,‬הוא "חסום‬
‫מקישור האספקה מהאורגניזם"‪ .‬ובשביל אנשים‪ ,‬וכל שאר היצורים‪,‬‬
‫מחזור הטבע בן ‪ 7‬שנים הוא פשוט לא קיים‪.‬‬

‫בואו נשים לב לעובדה‪ ,‬שפערה אומר ליוסף שהוא מסכים שבני ישראל גרים בארץ גושן‪ ,‬אך‬
‫יחד עם זאת הוא אומר‪" - :‬הם באו אליך"‪ .‬ההן‪ ,‬פערה אינו מערב את אזרחיו‬

‫ובני ישראל‪ ,‬וגם מבקש שבני ישראל רעו את צאנו‪ .‬המשמעות היא ש"מיון התזונה‬
‫במצרים – א‪.‬פ‪.‬ר‪ ".‬נעשה רק על ידי בני ישראל‪.‬‬

‫מדוע יוסף לקח איתו ‪ 5‬אחים מקצה‪ ,‬איני יכול להסביר‪ ,‬אלא שבארץ גושן מקיימים האחים את‬
‫"סדר הלידה"‪.‬‬

‫שורשי החלק השלישי של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫יעקב ‪-‬‬

‫‪9‬‬

‫עמד ‪" -‬דואר אלקטרוני מידע ‪ -‬שרשרת ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫מברך ‪" -‬פנימי – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬חיפוש קוד"‪.‬‬
‫‪ 130‬שנה ‪-‬‬
‫אחוזה ‪" -‬חיצוני ‪ -‬פונקציה ‪ -‬מקור ‪ -‬נפח"‪.‬‬
‫ארץ ‪" -‬חיצוני – אל‪ .‬שליטה – אל‪ .‬גבולי"‪.‬‬

‫רעמסס ‪" -‬אל‪ .‬שליטה – אל‪ .‬מידע ‪ -‬שרשרת – אל‪ .‬תנועה כפולה"‪.‬‬
‫צוו ‪" -‬אל‪ .‬גבולי ‪ -‬איגוד"‪.‬‬

‫כלכל‪" -‬חיפוש קוד ‪ -‬תנועה" * פעמיים‪.‬‬
‫טף ‪" -‬קוד – אל‪ .‬פונקציונלי"‪.‬‬
‫תל ‪" -‬מבנה ‪ -‬תנועה"‪.‬‬

‫השורש "ברך" יש לו משמעות ‪" -‬אל‪ .‬שליטה פנימי של חיפוש קוד"‪ ,‬ואני מניח‪ ,‬שזה‬
‫אומר‪ ,‬שיעקב "כיוון את פערה לפי קוד"‪.‬‬

‫יעקב מודיע לפערה‪ ,‬שלמרות היותו בן ‪ 130‬שנה‪ ,‬ככל הנראה מספר "מרכיבים" שלו‪,‬‬
‫עדיין לא הגיע למספר האלמנטים של יצחק ואברהם‪.‬‬

‫כדאי לשים לב‪ ,‬לשם אחר של ארץ גושן ‪" -‬ראמסס"‪ .‬וכפי שאני מבין זאת‪ ,‬בשל‬
‫העובדה ש"ספרי התורה הקדושים" הופיעו אלפי שנים רבות לפני הופעתם בהיסטוריה‬
‫של שמות כאלה של הפרעונים‪ .‬שלשם רעמסס אין שום קשר לדמויות ההיסטוריות הללו‪.‬‬
‫אלה דרך השורש הזה אטלנטים מסרו המאפיין המיוחד של "מבנה התא"‪ ,‬אשר מרחיב את‬
‫משמעות של שם גושן‪ .‬לשורש "ראמסס" יש משמעות ‪" -‬שרשרת מידע מנהלת את תנועה‬
‫כפולה"‪ .‬וזה אומר לנו‪ ,‬שרשרת בעלת "תנועה כפולה מיוחדת"‪ .‬וזה בתואו מדבר על "זיווג‬
‫וסימטריה"‪ .‬ומכיוון שבני ישראל ממוקמים בארץ גושן‪ ,‬ושולטים ב"חומרים מזינים – צאן ובקר"‪,‬‬

‫מכאן נובע מסקנה שבני ישראל ממוקמים באופן סימטרי‪ ,‬כמו מערכות גופנו‪.‬‬
‫ובהתאם לכך מתקבל "זרם מזינים כפול" דרך ארץ גושן‪.‬‬

‫על פי האגיפטולוגים‪ ,‬פירוש השם "רעמסס" הוא "המביא חוק התנועה השמש והירח"‪ .‬או‬
‫במילים אחרות‪" ,‬פרעה עם כזה שם"‪ ,‬הוא אדם שקובע לחלוטין את חיי האנשים על‬
‫פני האדמה‪.‬‬

‫העובדה שהשם "רעמסס" עולה בקנה אחד עם הדמויות ההיסטוריות של מצרים‪ ,‬קשור‬
‫לעובדה‪ ,‬שהפרעונים עצמם בחרו בקפידה את שמותיהם‪ ,‬כהשתייכות אותם למשמעות חייהם‪ .‬וזה‬
‫מדבר על שתי עובדות‪ :‬ראשית‪ ,‬ש"ספרי התורה הקדושים" הגיעו לעם היהודי ממצרים העתיקה‪.‬‬
‫ושנית‪ ,‬השם "רעמסס" הוא רמיזה ל"תנועה מסובכת שקיימת בארץ גושן"‪ .‬שבו כמובן‪ ,‬אין תנועה‬

‫של "מחזור"‪ ,‬כמו לשמש‪ ,‬ירח וכוכבי לכת שלנו בשמיים‪.‬‬
‫שורשי החלק הרביעי של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬

‫לקט ‪" -‬תנועה – אל‪ .‬הרכבה ‪ -‬קוד"‪.‬‬
‫כסף ‪" -‬חיפוש קוד – אל‪ .‬תנועת – אל‪ .‬פונקציונלי"‪.‬‬

‫שבר ‪" -‬שינוי ‪ -‬פנימי ‪ -‬אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫בית ‪" -‬פנימי ‪ -‬מידע ‪ -‬מבנה"‪.‬‬

‫פערה ‪" -‬אל‪ .‬פונקציונלי – אל‪ .‬מידע – אל‪ .‬שליטה – נפח"‪.‬‬
‫נגד ‪" -‬מחזור ‪ -‬מעבר גבול ‪ -‬גבול"‪.‬‬

‫אפס ‪ /‬נעלם ‪" - /‬חיצוני – אל‪ .‬פונקציונלי – אל‪ .‬תנועת"‪.‬‬
‫מקנה ‪" -‬שרשרת ‪ -‬רכיב ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫סוס ‪" -‬אל‪ .‬תנועה" ‪ -‬כפול‪.‬‬
‫נהל‪" -‬מחזור ‪ -‬נפח ‪ -‬תנועה"‪.‬‬

‫כחד ‪" -‬קוד חיפוש ‪ -‬פונקציה ‪ -‬גבול"‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫בלתי ‪" -‬פנימי ‪ -‬תנועה ‪ -‬מבנה ‪ -‬מידע"‪.‬‬
‫גוי ‪" -‬מעבר גבול ‪ -‬איחוד ‪ -‬מידע"‪.‬‬

‫אדמה ‪" -‬חיצוני ‪ -‬גבול ‪ -‬שרשרת ‪ -‬זיכרון"‪.‬‬
‫זרע ‪" -‬מקור – אל‪ .‬שליטה – אל‪ .‬מידע"‪.‬‬
‫קנה ‪" -‬אל‪ .‬הרכבה ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫עם ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬
‫עבר ‪" -‬אל‪ .‬מידע – פנימי – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫עיר ‪" -‬אל‪ .‬מידע – מידע = אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫קצה‪" -‬אל‪ .‬הרכבה – אל‪ .‬גבולי"‪.‬‬

‫מהטקסט של החלק הרביעי בעלילה מתברר‪ ,‬כי בתום ‪ 4‬שנים רעב במצרים ובכנען‪ ,‬יוסף‬
‫השלים במלואו את "ארגון מחדש של מצרים – א‪.‬פ‪.‬ר‪ .".‬הוא אסף את כל "חומרי‬

‫המזון של הנפח" ‪ /‬כסף וצאן‪ /‬פנימה לבית של פערה‪ .‬חילק את אוכלוסיית מצרים לערים‪ .‬הוא נתן‬
‫את כל אדמות ארץ מצרים לפערה‪ .‬עשה את כל המצרים כעבדים לפערה‪ .‬משמעות הדבר היא‪,‬‬
‫שעכשיו "מצרים – א‪.‬פ‪.‬ר‪ ".‬תפעל ותישלט ממרכז אחד של פערה "במקביל"‪ .‬ויוסף נותר "זר‬
‫במצרים"‪ ,‬והאחים שבאו אליו הם גם זרים‪ .‬ולכן הם יכולים רק "לקיים אינטראקציה עם פערה"‪,‬‬
‫שכעת מחליט הכל במצרים‪.‬‬

‫השורש "לחם" יש משמעות ‪" -‬שרשרת פונקציות תנועה"‪ .‬לפי הבנתי‪ ,‬ה"שרשרת" הזו היא "‬
‫אלמנט מבנה" אשר מכפיף את כל המצרים ל"ממשל פערה"‪ .‬ויוסף עשה זאת‪.‬‬

‫שימו לב שבפסקה זו בקרב "הצאן ובקר"‪ ,‬שתואר קודם בעלילות אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬הופיע‬
‫יצור חדש ‪" -‬סּוס"‪ .‬לשורש "סוס" יש משמעות ‪" -‬אלמנט כפול של תנועה"‪ ,‬והוא משתלב היטב‬
‫עם השם השני של הארץ גושן ‪" -‬רעמסס"‪ ,‬שחלקו הביצועי הוא גם "אלמנט‬

‫תנועה כפול"‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬שאלמנט כזה של תנועה קיים רק באיזור גושן של מצרים ‪ -‬א‪.‬פ‪.‬ר‪ .‬אך‬
‫אין רכיב כזה באזור כנען‪ .‬לשורש זה אין שום קשר להופעת "בהיסטוריה סוסים‬

‫בכל צבאות העולם"‪ ,‬מכיוון שספרי התורה ישנים יותר מכל המלחמות על פני כדור הארץ‪.‬‬

‫ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה‪ ,‬הא לכם זרע‪ ,‬וזרעתם‬
‫את האדמה‪ :‬והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה‪ ,‬וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה‬
‫ולאכלכם‪ ,‬ולאשר בבתיכם‪ ,‬ולאכל לטפכם‪ :‬ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדוני‪ ,‬והיינו‬
‫עבדים לפרעה‪ :‬וישם אתה יוסף לחוק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש‪ .‬רק‬
‫אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה‪:‬‬

‫וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן‪ ,‬ויאחזו בה‪ ,‬ויפרו וירבו מאד‪ .‬ויהי יעקב בארץ מצרים‬
‫שבע עשרה שנה‪ ,‬ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאה שנה‪ :‬ןיקרבו‬

‫ימי ישראל למות‪ .‬ויקרא לבנו ליוסף‪ ,‬ויאמר לו‪ :‬אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך‬
‫תחת ירכי‪ ,‬ועשית עמדי חסד‪ ,‬ואמת אל נא תקברני במצרים‪ :‬ושכבתי עם אבותי ונשאתני‬

‫ממצרים‪ ,‬וקברתני בקברתם‪ .‬ויאמר אנכי אעשה כדברך‪ :‬ויאמר השבעה לי‪ .‬וישבע לו‬
‫וישתחו ישראל על ראש המטה‪:‬‬

‫ויהי אחרי הדברים האלה‪ ,‬ויאמר ליוסף‪ :‬הנה אביך חולה‪ ,‬ויקח את שני בניו עמו את‬
‫מנשה טאת אפרים‪ :‬ועגד חיעקב ויאמר‪ :‬הנה בנך יוסף בא אליך‪ ,‬ויתחזק ישראל‪ ,‬וישב‬

‫על המיטה‪ :‬ויאמר יעקב אל יוסף‪ :‬אל שדי נראה אלי בלוז‪ ,‬בארץ כנען ויברך אותי‪:‬‬
‫ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך‪ ,‬ונתתיך לקהל עמים‪ ,‬ונתתי את הארץ הזאת לזרעך‬
‫אחריך אחזת עולם‪ :‬ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי‬
‫הם אפרים ומנשה‪ ,‬כראובן ושמעון יהיו לי‪ :‬ומלדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על‬
‫שם אחיהם יקראו בנחלתם‪ :‬ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד‬

‫‪11‬‬

‫כברת ארץ לבא אפרתה‪ ,‬ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם‪:‬‬
‫וירא ישראל את בני יוסף ויאמר‪:‬מי אלה? ויאמר יוסף אל אביו‪ :‬בני הם אשר נתן‬
‫לי אלוהים בזה‪ .‬ויאמר קחם נא אלי ואברכם‪ :‬ועיני ישראל גבדו מזקן לא יוכל לראות‬
‫ויגש אתם אליו‪ ,‬וישק להם ויחבק להם‪ :‬ויאמר ישראל אל יוסף‪ :‬ראה פניך לא פללתי‪,‬‬
‫והנה הראה אתי אלוהים גם את זרעך‪ :‬ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו‪ ,‬וישתחו לאפיו ארצה‪:‬‬
‫ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל‪ ,‬ואת מנשה בשמאלו מימין‬
‫ישראל‪ ,‬ויגש אליו‪ :‬וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר‪ ,‬ואת‬
‫שמאלו על ראש מנשה שכל את ידויו‪ ,‬כי מנשה הבכור‪ :‬ויברך את יוסף‪ ,‬ויאמר האלוהים‬
‫אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק‪ ,‬האלוהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה‪:‬‬
‫המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את נערים‪ .‬ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק‪,‬‬
‫וידגו לרב בקרב הארץ‪ :‬וירא יוסף‪ ,‬כי ישית אביו יד ימינו על ראש אםרים‪ ,‬וירע בעיניו‪,‬‬
‫ויתמך יד אביו להסיר אתה מראש אפרים על ראש מנשה‪ :‬ויאמר יוסף אל אביו לא כן‬
‫אבי‪ ,‬כי זה הבכור‪ ,‬שים ימינך על ראשו‪ :‬וימאן אביו‪ ,‬ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא‬

‫יהיה לעם‪ ,‬וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו‪ ,‬וזרעו יהיה מלא הגוים‪:‬‬
‫ויברכם ביום ההוא לאמר‪ :‬בך יברך ישראל לאמר‪ :‬ישמך אלוהים כאפרים ומנשה‪,‬‬

‫וישם את אפרים לפני מנשה‪ :‬ויאמר ישראל אל יוסף‪ :‬הנה אנכי מת והיה אלוהים‬
‫עמכם‪ ,‬והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם‪ :‬ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר‬
‫לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי‪:‬‬

‫לפסקת הטקסט הזו יש ‪ 5‬חלוקות לוגיות‪ .‬ונוגע בעיקר לתיאור "תכונות בני יוסף" כמערכות‪.‬‬
‫וחלק הפתיחה של הפסקה מתאר את "תכונות מבנה מצרים"‪ ,‬שיוסף יצר‪.‬‬
‫שורשי החלק הראשון של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫עם ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬
‫ארצה ‪" -‬חיצוני ‪ -‬גבול ‪ -‬שרשרת ‪ -‬נפח"‪.‬‬
‫פערה ‪-‬‬
‫זרע ‪" -‬מקור – אל‪ .‬שליטה – אל‪ .‬מידע"‪.‬‬
‫תבא ‪" -‬מבנה ‪ -‬פנימי ‪ -‬חיצוני"‪.‬‬
‫נתת ‪" -‬מחזור ‪ -‬מבנה כפול"‪.‬‬
‫חמישית ‪" -‬פונקציה ‪ -‬שרשרת ‪ -‬מידע ‪ -‬שינוי ‪ -‬מידע ‪ -‬מבנה"‪.‬‬
‫ארבע ‪" -‬חיצוני – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬פנימי – אל‪ .‬מידע"‪.‬‬
‫הידת ‪" -‬נפח ‪ -‬מידע ‪ -‬גבול ‪ -‬מבנה"‪.‬‬
‫שדה ‪" -‬שינוי ‪ -‬גבול ‪ -‬נפח"‪.‬‬
‫אוכל ‪" -‬חיצוני ‪ -‬קוד חיפוש ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫בית ‪" -‬פנימי ‪ -‬מבנה"‪.‬‬
‫טף ‪" -‬קוד – אל‪ .‬פונקציונלי"‪.‬‬
‫עבד ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬פנימי ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫חוק ‪" - 5‬פונקציה – אל‪ .‬הרכבה"‪.‬‬
‫כהן ‪" -‬חיפוש קוד ‪ -‬נפח ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫לבד ‪" -‬תנועה ‪ -‬פנימית ‪ -‬גבול"‪.‬‬

‫הטקסט של החלק הראשון של הפסקה מתאר "בנייה מרחבית של מצרים – א‪.‬פ‪.‬ר‪.".‬‬
‫ובמקביל מסביר את "תהליך פעולתו" בעזרת "חוק ‪ ."5‬אז בעזרת השורשים "עם‪ ,‬ארצה‪,‬‬
‫זרע‪ ,‬תבא"‪ ,‬אפשר להבין‪ :‬שאצל כל מצרי יש שטח משלו‪ ,‬שעליו הוא‪ ,‬על פי "קוד ‪ -‬זרע" שלו ‪-‬‬

‫בעזרת השורש ‪" -‬נתת" ‪" -‬מכפיל את המבנה שלו"‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫וכל מה שיש למצרים‪ ,‬והם עצמם‪ ,‬כמו עבדים‪ ,‬שייכים לפערה‪ .‬ופערה הוא ‪" -‬אלמנט‬
‫פונקציונלי אחד גדול – א‪.‬פ‪.‬ר‪ .".‬ואלמנט פונקציונאלי הזה פועל על פי "חוק ‪ ,"5‬מאותו הרגע‪,‬‬

‫כאשר יוסף "קנה" את כולם‪ ,‬משמעותו ‪" -‬מאחד את כולם לשלמות אחת"‪.‬‬
‫מה הפירוש של "חוק חמש"? כפי שהסברתי במאמר נפרד‪ ,‬שמות הספרות העשרוניים העבריים‬

‫מתארים את "האיכויות הפונקציונאליות של מערכות"‪ ,‬כאשר למבנים יש "הצטברות מבנה‬
‫ביחידות"‪ .‬כאשר ל"מספר ‪ "5‬פירושו "תהליך ביצוע פונקציונלי"‪,‬‬
‫במערכת שלמה בת ‪ 7‬חלקים‪.‬‬

‫ולתהליך פונקציונלי זה יש בדיוק ‪ 5‬חלקים מבניים‪ .‬ותהליך הזה הוא "עקבי ובלתי משתנה"‪.‬‬
‫ותהליך זה של "‪ 5‬חלקים" עובד באותו אופן בכל חלק של הטבע המגוון שלנו‪ .‬לכן‪ ,‬הטקסט אומר‪,‬‬
‫שהוא תקף "עד היום"‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬שמצרים – א‪.‬פ‪.‬ר‪ - .‬פערה הוא אלמנט פונקציונלי אחד גדול‬
‫שדרכו עוברים תזונות כל הזמן‪ ,‬המכוונות על ידי בני ישראל‪ .‬חומרים מזינים אלה נלכדים על ידי‬

‫"עבדי מצרים"‪ ,‬וכל אחד מהם "מכפיל את אלמנטו בקודו ‪ -‬זרעו"‪ ,‬ומעניק אותו כ"חלק חמישי"‬
‫לתהליך התפוקה הכללי של פערה – א‪.‬פ‪.‬ר‪.‬‬

‫מדענים צופים בתא בני ישראל‪ ,‬כריבוזומים‪ ,‬בחוץ א‪.‬פ‪.‬ר‪ ,.‬אז אני מניח‪ ,‬שכל ריבוזום עובד עם‬
‫החלק שלו ב‪ -‬א‪.‬פ‪.‬ר‪ .‬ובהתאם לכך‪ ,‬כל חלק של ‪ -‬א‪.‬פ‪.‬ר‪ .‬מייצר רכיבי קוד משלו‪ ,‬אשר מפליגים‬
‫"בתוך מספר גדול של תעלות" של אלמנט פונקציונלי גדול הזה‪ .‬ההן בתא‪,‬‬
‫אנו צופים באופן מלא את הסדר הקפדני ליצירת אלמנטים של מבנה התא החדש‪ .‬או ייצור‬
‫של אלמנטים הדרושים לתאים אחרים ולגוף‪.‬‬
‫שורשי החלק השני של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫ישראל ‪-‬‬
‫גושן ‪" -‬מעבר גבול ‪ -‬שינוי ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫אחז ‪" -‬חיצוני ‪ -‬פונקציה ‪ -‬מקור"‪.‬‬
‫פרו ‪" -‬אל‪ .‬פונקציונלי – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫רבו ‪" -‬אל‪ .‬שליטה ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫‪ 17‬שנים ‪-‬‬
‫‪ 147‬שנים ‪-‬‬
‫שים נא ‪" -‬שינוי ‪ -‬מידע ‪ -‬שרשרת"‪" - .‬מחזור ‪ -‬חיצוני"‪.‬‬
‫יד ‪" -‬מידע ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫תחת ‪" -‬מבנה ‪ -‬פונקציה ‪ -‬מבנה"‪.‬‬
‫ירך ‪" -‬מידע – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬קוד חיפוש"‪.‬‬
‫עמד ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬שרשרת ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫חסד ‪" -‬פונקציה – אל‪ .‬תנועה ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫אמת ‪" -‬חיצוני ‪ -‬שרשרת ‪ -‬מבנה"‪.‬‬
‫קבר ‪" -‬אל‪ .‬הרכבה – פנימי – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫שכב ‪" -‬שנה ‪ -‬חיפוש קוד ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫נשא ‪" -‬מחזור ‪ -‬שינוי ‪ -‬חיצוני"‪.‬‬
‫שבע ‪" -‬שינוי – פנימי – אל‪ .‬מידע"‪.‬‬
‫שתח ‪" -‬שינוי ‪ -‬מבנים ‪ -‬פונקציה"‪.‬‬
‫מיטה ‪" -‬שרשרת ‪ -‬קוד ‪ -‬זיכרון"‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬מהמשפט הראשון של החלק השני של הפסקה‪ ,‬אפשר להבין בבירור‪ ,‬שהשם‬
‫"ישראל" כולל את "יעקב וכל בני משפחתו"‪ .‬לכן השם "ישראל" הוא בלשון יחיד‪ ,‬ושם הפועל‬
‫"יאחזו" הוא במספר רבים‪ .‬וזה מבהיר שוב‪ ,‬שיעקב ובניו הם רק חלק מהשם הכללי‬
‫ישראל‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫לכן‪ ,‬הטקסט מדבר על ימי חייו של יעקב‪ ,‬אלה למות חייב "ישראל"‪ ,‬והוא קורא את‬
‫יוסף‪ .‬ההן‪ ,‬לאחר המעבר למצרים‪" ,‬האלמנט המשותף ישראל" חייב לסיים את קיומו!‬

‫ואת יעקב יוסף חיב להחזיר לכנען ב"קבר האבות המשותף"‪ .‬ההן‪ ,‬אחרי "התחדשות‬
‫מסוימת בארץ גושן במצרים"‪ ,‬את יעקב לחזור ל"כנען ‪ -‬הליבה"‪ .‬איפה הוא ביחד‪" :‬אברהם‪ ,‬יצחק‬

‫ויעקב" מהווה את כל "הפעילות היצירתית של האלמנטים התא" על פי מידע יהוה‪ .‬ובמקום בו‬
‫יעקב ובניו שולטים במצרים ‪ -‬א‪.‬פ‪.‬ר‪.‬‬

‫מנקודת מבט של הגיון החיים הרגיל‪ ,‬אי אפשר להסביר את דברי ישראל ומעשיהם כאשר‬
‫קרא ליוסף אליו‪ .‬מה הטעם של יוסף לשים את ידו על הירך של ישראל? מה הן השתחוות מוזרות‬

‫את ישראל על המיטה?‬
‫טקסט הזה ניתן לתאר רק כ"תהליך התא"‪ ,‬שבו על יעקב‪ ,‬כמבנה‪ ,‬לעבור שינויים מסוימים‪ ,‬על‬

‫מנת שישראל כ"אלמנט משותף" תמות‪ ,‬כלומר‪ ,‬נפרק‪ .‬ויעקב חזר לכנען‬
‫כבר בלי בנים‪ .‬לכן‪ ,‬כל השינויים האחרונים של ישראל נעשים על ידי יוסף‪ .‬וכפי שכבר ידוע לנו‪,‬‬

‫עבודתו היא "קודי מידע"‪ .‬לכן‪ ,‬כל שורשי חלק זה של הפסקה‪ ,‬הם "תכונות חדשות של יעקב"‪,‬‬
‫אותו הוא מקבל בעזרת יוסף כדי לחזור לכנען לאבות‪.‬‬

‫שורשי החלק השלישי של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫אב ‪" -‬חיצוני ‪ -‬פנימי"‪.‬‬

‫חולה ‪" -‬פונקציה ‪ -‬תנועה ‪ -‬נפח"‪.‬‬
‫יגד ‪" -‬מעבר גבולי ‪ -‬גבול"‪.‬‬

‫חזק ‪" -‬פונקציה ‪ -‬מקור – אל‪ .‬הרכבה"‪.‬‬
‫מיטה ‪" -‬שרשרת ‪ -‬קוד ‪ -‬זיכרון"‪.‬‬

‫אל שדי ‪" -‬חיצוני ‪ -‬תנועה"‪" - .‬שינוי ‪ -‬גבול – מידע"‪.‬‬
‫לוז ‪" -‬תנועה ‪ -‬מקור"‪.‬‬

‫ברך ‪" -‬פנימי – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬קוד חיפוש"‪.‬‬
‫אחז ‪" -‬חיצוני ‪ -‬פונקציה ‪ -‬מקור"‪.‬‬

‫עולם ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬תנועה ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬
‫אפרים ‪" -‬חיצוני – אל‪ .‬פונקציונלי – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬מידע ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬

‫מנשה ‪" -‬שרשרת ‪ -‬מחזור ‪ -‬שינוי ‪ -‬זיכרון"‪.‬‬
‫ראובן ‪-‬‬
‫שמעון ‪-‬‬

‫מולד ‪" -‬שרשרת ‪ -‬תנועה ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫נחל ‪" -‬מחזור ‪ -‬פונקציה ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫את הטקסט של חלק זה של הפסקה קשה להסביר באופן הגיוני‪ ,‬כי לא ברור מדוע‬
‫יעקב לוקח את שני בנים של יוסף ומונה אותם כ"הבנים שלו"! יתר על כן‪ ,‬הוא אומר‬
‫שהם יהיו כמו את בניו הראשונים ראובן ושמעון‪ .‬זה בהחלט לא מובן מנקודת המבט של‬
‫ההיגיון המקובל‪ .‬אך מנקודת מבט שבני יעקב מתארים את "מערכות האורגניזם"‪ ,‬זה די מובן‪.‬‬
‫מדוע יעקב דירג את שני בני יוסף בין ‪ 11‬מערכות אורגניזם‪ ,‬ואפילו להעמיד אותם באותה רמת‬
‫"חשיבות" עם "מערכת הרבייה והעיכול"? יתר על כן‪ ,‬אפרים ומנשה "כל‬
‫כך חשובים" שבהם יברכו את "‪ 11‬בני ישראל"!‬
‫להבנתי‪ ,‬שני בניו של יוסף‪ ,‬ילידת אסנת‪ ,‬בתו של הכוהן פוטי פרה‪ ,‬מבחינת מערכות‬
‫הגוף מייצגים שניים חלקים מ"מערכת העצבים האטונומית" ‪ -‬יוסף‪ .‬וזה "אפרים" ‪ -‬כמו "מערכת‬
‫העצבים הסימפתטית"‪ ,‬שתופסת עדיפות במהלך יום פעיל‪ .‬ומנשה ‪ -‬כמו‬
‫"מערכת העצבים הפאראסימפתטית"‪ ,‬שתופסת עדיפות במהלך הלילה‪ .‬ויחד‪ ,‬הם נוצרים‬
‫"מערכת סגורה של ויסות ההומאוסטזיס של האורגניזם"‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫פיתוח שתי המערכות הללו בגוף תואם היטב את נוסח הפיסקה‪ .‬כי בהתחלה‪ ,‬הגוף מפתח את‬
‫מערכת העצבים הפאראסימפתטית ‪ -‬מנשה‪ .‬כי חלק ראשוני הילד מבלה את החיים בתרדמה‪.‬‬

‫ובהדרגה לומד מתפתח החלק הפעיל של המערכת האוטונומית‪ ,‬כמו מערכת העצבים הסימפטטיים‬
‫‪ -‬אפרים‪ .‬ובמשך שארית חייה היא הופכת להיות מעודפת‪.‬‬

‫וכך בטקסט‪ ,‬יעקב נותן עדיפות לאפרים‪ ,‬אם כי הבכור הוא מנשה‪.‬‬
‫את טקסט הפנייה של יעקב ליוסף הנוגע‪ :‬אל שדאי‪ ,‬כנען‪ ,‬לוז‪ ,‬רחל‪ ,‬אפרת ובית לחם‪ ,‬אני לא‬

‫יודע איך להסביר בהקשר הזה‪.‬‬
‫שורשי החלק הרביעי של הפסקה‪ ,‬באמצעות אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬

‫נתן ‪" -‬מחזור ‪ -‬מבנה ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫אלוהים ‪-‬‬

‫קח נא ‪" -‬אל‪ .‬הרכבה ‪ -‬פונקציה"‪" - .‬מחזור ‪ -‬חיצוני"‪.‬‬
‫ברך ‪" -‬פנימי – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬קוד חיפוש"‪.‬‬
‫עין ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬מידע ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫כבד ‪" -‬חיפוש קוד ‪ -‬פנימי ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫זקן ‪" -‬מקור – אל‪ .‬הרכבה ‪ -‬מחזור"‪.‬‬
‫יגש ‪" -‬מעבר גבול ‪ -‬שינוי"‪.‬‬
‫ישק ‪" -‬שינוי – אל‪ .‬הרכבה"‪.‬‬
‫חבק ‪" -‬פונקציה ‪ -‬פנימי – אל‪ .‬הרכבה"‪.‬‬
‫פלל ‪" -‬אל‪ .‬פונקציונלי ‪ -‬תנועה כפולה"‪.‬‬
‫ברך ‪" -‬פנימי ‪ -‬אל‪ .‬שליטה ‪ -‬חיפוש קוד"‪.‬‬

‫שתחוו ‪" -‬שינוי ‪ -‬מבנה ‪ -‬פונקציה ‪ -‬איחוד"‪.‬‬
‫ימין ‪"-‬מידע ‪ -‬שרשרת ‪ -‬מידע ‪ -‬מחזור"‪.‬‬

‫שמאל ‪" -‬שינוי ‪ -‬שרשרת ‪ -‬חיצוני ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫אפרים –‬
‫מנשה –‬

‫בכור ‪" -‬פנימי ‪ -‬חיפוש קוד ‪ -‬אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫מלאך ‪" -‬שרשרת ‪ -‬תנועה ‪ -‬חיצוני ‪ -‬חיפוש קוד"‪.‬‬

‫גאל ‪" -‬מעבר גבול ‪ -‬חיצוני ‪ -‬תנועה"‪.‬‬
‫רע? ‪" -‬אל‪ .‬שליטה ‪ -‬אל‪ .‬מידע"‪.‬‬

‫תמך ‪" -‬מבנה ‪ -‬שרשרת ‪ -‬חיפוש קוד"‪.‬‬
‫יד ‪" -‬מידע ‪ -‬גבול"‪.‬‬

‫הסר ‪" -‬זיכרון ‪ -‬אל‪ .‬תנועה ‪ -‬אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫לא כן ‪" -‬תנועה ‪ -‬חיצוני"‪" - .‬חיפוש קוד ‪ -‬מחזור"‪.‬‬

‫שים ‪" -‬שינוי ‪ -‬מידע ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬
‫ימין ‪" -‬מידע ‪ -‬שרשרת ‪ -‬מידע ‪ -‬מחזור"‪.‬‬

‫ידעתי ‪" -‬מידע ‪ -‬גבול – אל‪ .‬מידע"‪.‬‬
‫עולם ‪" -‬חיצוני ‪ -‬תנועה ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬
‫מלא ‪" -‬שרשרת ‪ -‬תנועה ‪ -‬חיצוני"‪.‬‬
‫גוי ‪" -‬מעבר גבול ‪ -‬איחוד ‪ -‬מידע"‪.‬‬
‫חלק רביעי זה של הפסקה מתאר את "ברכת ישראל אפרים‪ ,‬מנשה ויוסף"‪.‬‬
‫מנקודת המבט של ההבנה הכללית של הטקסט‪ ,‬ברור שישראל מבדיל את ה"שלושה" הללו‬
‫מכל הבניו‪ .‬לכן‪ ,‬הוא קושר את ברכה שלו ל"הישגים" שלו‪ ,‬המותנה על ידי העזרה‪ :‬אלוהים‪ ,‬מלאך‪,‬‬
‫ואברם ויצחק‪ .‬וכך מחבר את שלושתם‪ :‬יוסף‪ ,‬אפרים ומנשה עם פטרוניו‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫מנקודת מבטו של "התהליך התא" ברור‪ ,‬שגם בתהליך "הברכה" יש "ארגון מחדש של שלושתם‬
‫המשתתפים"‪ .‬וכמובן מהמשמעות של שורש "ברכה" ‪ -‬ארגון מחדש זה מתרחש‬

‫על פי הקוד‪ .‬אך ניתוח השורשים הרבים של המילים של חלק זה של פיסקה‪ ,‬אינו נותן לי‬
‫אפשרות להסביר את תהליך התא‪ ,‬בגלל חוסר ידע‪.‬‬

‫שורשי החלק החמישי של הפסקה‪ ,‬דרך אותיותיהם המרכיבות‪:‬‬
‫בי ‪" -‬פנימי"‪.‬‬

‫ברכה ‪" -‬פנימי – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬חיפוש קוד"‪.‬‬
‫ישראל ‪-‬‬
‫אפרים ‪-‬‬
‫מנשה ‪-‬‬

‫אנוכי ‪" -‬חיצוני – מחזוא ‪ -‬חיפוש קוד"‪.‬‬
‫מת ‪" -‬שרשרת ‪ -‬מבנה"‪.‬‬
‫אלוהים ‪-‬‬

‫שיב ‪" -‬שינוי ‪ -‬מידע ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫אבות ‪" -‬חיצוני ‪ -‬פנימי ‪ -‬מבנה"‪.‬‬
‫שכם? ‪" -‬שינוי ‪ -‬חיפוש קוד ‪ -‬שרשרת"‪.‬‬
‫לקח ‪" -‬תנועה – אל‪ .‬הרכבה ‪ -‬פונקציה"‪.‬‬
‫אמורי ‪" -‬חיצוני ‪ -‬שרשרת – אל‪ .‬שליטה"‪.‬‬
‫חרב ‪" -‬פונקציה – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬פנימי"‪.‬‬
‫קשת ‪" -‬אל‪ .‬הרכבה ‪ -‬שינוי ‪ -‬מבנה"‪.‬‬
‫ביטוי מהטקסט של החלק החמישי של הפסקה‪ ,‬המבוסס על הבנה משותפת של‬
‫משמעות הברכה‪ ,‬הפכה לחוק אנושי אוניברסלי‪ - ,‬כאשר האב מברך את ילדיו‪" :‬ישמך אלוהים‬
‫כאפרים וכמנשה"! ואם אבות יהודים מברכים את ילדיהם עם ביטוי מבראשית‪,‬‬
‫אז אבות לא יהודים יכולים לברך ילדים בכל ביטוי אחר‪ .‬אך מסורת זו מבוצעת על ידי‬

‫מספר רב של אבות‪.‬‬
‫מנקודת המבט של "הבנה מערכתית של הטקסט"‪ ,‬ביטוי זה אומר‪ ,‬שכל "‪ 11‬המערכות‬
‫הפונקציונאליות של הגוף" קשורות ישירות למערכות אפרים ומנשה‪ ,‬הן סימפטיות והן פארא‪-‬‬
‫סימפטיות‪ ,‬ולמעשה נשלטות על ידן‪ .‬וזה החוק לנצח‪ .‬ובואו נשים לב‪ ,‬שמברך את אפרים ומנשה‪,‬‬

‫בדיוק את ישראל‪ ,‬כמערכת כללית של בני יעקב ומשפחתו‪.‬‬
‫כאשר ישראל אומר ליוסף ‪" -‬מתתי"‪ ,‬מעידה על כך שבתקופה‪ ,‬אחרי כל הברכות והבנייה‬

‫מחדש‪" ,‬התפקיד של ישראל" מסתיים! רק יעקב ישוב לכנען‪ ,‬לארץ האבות‪.‬‬
‫את הביטוי האחרון של הפסקה שבה ישראל נותן ליוסף ‪" -‬יתרון אחד? מעל האחים"‪ ,‬לא ניתן‬

‫להבין באופן הגיוני‪ ,‬כאיכות כלשהי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ישראל אומר בפרוש‪ ,‬ש"הוא‬
‫באמת לקח זה מהאמורי‪ ,‬עם החרב וקשת"‪ .‬אבל אותו ביטוי מנקודת מבט "תהליכי‬
‫התא"‪ ,‬מעמיד הכל על מקומו‪ ,‬אפילו בהבנה הלשונית‪ .‬כי לשורש "שכם" פירושו "כתף"‪,‬‬
‫וזה אומר‪ ,‬שזה "מבנה השרשרת של יוסף" מקבל מישראל ‪" -‬כתף מידע נוסף"‪ .‬והעובדה‬
‫ש"שרשרת המידע נוספת"‪ ,‬יעקב תפס מהאמורי‪ ,‬פשוט אומר שזו "שרשרת השליטה החיצונית"‪.‬‬

‫ושרשרת המידע הזו בהחלט מעניקה ליוסף סוג של "איכות חדש"‪.‬‬

‫יעקב יופה‪.‬‬

‫‪16‬‬


Click to View FlipBook Version