משמעות מדעית ספציפית של טקסט שמות 12

‫משמעות מדעית ספציפית על חלקי נוסח השמות‪.12 .‬‬
‫נותנים חיים לכתב היד האתיקות של אטלנטיס‪.‬‬

‫אלוהים ממלא ברוח ובחוכמה של בצלאל – מנגנון גולגי‪ ,‬אשר מרכיב‬
‫מחלבונים אברונים של גרעין התא‪.‬‬

‫הליך קונסטרוקטיבי לייצור כל האברונים של ליבת התא וקרום התא‪ 9 / .‬פסקאות ‪./‬‬
‫פקודי המשכן בשקלים קדושים ‪" -‬מערך קודונים מלא"‪.‬‬

‫זהב‪ ,‬כסף‪ ,‬נחושת ‪ -‬שלושת חומרי החלבון העיקריים של התא‪ :‬רקמות‪ ,‬שרירים‪ ,‬כלים‪.‬‬
‫משה בודק את המשכן ‪" -‬הליך ייצור קונסטרוקטיבי הגרעין"‪.‬‬

‫מיקום מרכיבים במשכן ‪ -‬כל רכיב של הליבה חייב להיות במקומו!‬
‫משחת המשכן ‪ -‬מתן גישה לכל מרכיבי הליבה לאינטראקציה בעיצומה‪.‬‬
‫היום הראשון של החודש הראשון בשנה השנייה – השלב השני בהתפתחות התא‪.‬‬
‫הצמדת החומר הגנטי לארון הקודש‪ .‬סידור של כל אלמנטים של הגרעין‪ ,‬עם‬

‫אוריינטציה ביחס לאורגניזם‪ ,‬שבו כל פריט צריך להיות במקום!‬
‫אוהל המועד מכוסה ענן ‪ -‬שלב אחרון בניית הליבה‪ .‬מתחיל חדש ומסבך "תהליך קוד‬

‫מידע" לשלושת המשתתפים בבניית תא‪ :‬יהוה‪ ,‬משה וריבוזומים"‪.‬‬

‫ויאמר משה אל בני ישראל‪ :‬ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה‪.‬‬
‫וימלאאתו רוח אלוהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה‪ .‬ולחשב מחשבת לעשת בזהב‬
‫ובכסף ובנחשת‪ .‬ובחרשת אבן למלאת‪ ,‬ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת‪ .‬ולהורת‬

‫נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן‪ .‬מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת‬
‫חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשב‬
‫מחשבת‪ .‬ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב‪ ,‬אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת‬

‫לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צווה יהוה‪.‬‬
‫ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב‪ ,‬אשר נת יהוה חכמה בלבו כל אשר‬

‫נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה‪ .‬ויקחו מלפני משה את כל התרומה‪,‬‬
‫אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה‪ ,‬והם הביאו אליו עוד נדבה‬
‫בבקר בבקר‪ .‬ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר‬

‫המה עשים‪.‬‬
‫ויאמרו אל משה לאמר‪ :‬מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה‪ ,‬אשר צווה יהוה‬
‫לעשת אתה‪ .‬ויצוו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת‬

‫הקדש‪ ,‬ויכלא העם מהביא‪ .‬והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה‬
‫והותר‪.‬‬

‫חילקתי את פסקה זו של הטקסט לשלושה חלקים הגיוניים‪.‬‬
‫החלק הראשון של העלילה מתאר את "המבנה שאוסף חלבונים‪ ,‬הנוצרים על ידי ריבוזומים –‬

‫בשביל אברוני התא ‪ -‬וזה בצלאל"‪ .‬כפי שכבר כתבתי‪ ,‬בצלאל הוא "מנגנון גולגי"‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫נאמר שבצלאל מציית לאלוהים‪ .‬והאל יהוה נחוץ על מנת "לתאם את עבודתו של בצלאל"‪ ,‬מאז‬

‫תחת פקודות‬
‫יהוה החלבונים מיוצרים על ידי הריבוזומים‪ .‬וכפי שהבנתי‪ ,‬כאשר אלוה יהוה ביום השביעי קובע‬
‫את "הקודון האחרון של שרשרת החלבונים"‪ ,‬הוא נותן את האות לבצלאל ‪" -‬הדבק אותו למכשיר‬

‫האורגנל שהוא מרכיב כעת"‪ .‬לכן‪" ,‬בצלאל הוא מנגנון גולגי"‪ ,‬המורכב ממספר רב של יסודות‬
‫הדומים ל"כלי הדם ‪ -‬יהודה"‪ .‬זהו בצלאל "מדבק התחלה‬

‫‪1‬‬

‫של שרשרת אחת וסוף של שרשרת אחרת"‪.‬‬
‫החלק השני של נוסח הפסקה אומר‪ ,‬שמשה ‪ -‬כמו תחבורה ר‪ .‬נ‪ .‬א‪ , .‬הוא המספק של‬

‫שרשראות החלבון שהביאו את הריבוזומים לבצלאל לעבודה‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬כי "הדבקת שרשראות החלבון" עוסק "לא בצלאל לבד‪ ,‬אלא צוות שלם"‪,‬‬

‫לכן הטקסט אומר עליהם ‪" -‬הם"‪.‬‬
‫החלק השלישי של הטקסט אומר‪ ,‬כי "סיום עבודתו של בצלאל קובע חלקית משה"‪ ,‬שעוצר את‬

‫"הספקת שרשראות לבנייה"‪ .‬עם זאת‪ ,‬שימו לב‪ ,‬מי מ"צוות בצלאל" אומר‬
‫למשה להפסיק את אספקת השרשראות ‪"-‬לא נאמר"!‬

‫ניתוח מקדים של התיאור החדש של יצירתו של בצלאל‪.‬‬
‫ושוב עלינו לנתח את "התקני התא" שביצע בצלאל עם הצוות בפסקאות הבאות של הטקסט‪.‬‬
‫אך נשאלת השאלה‪ ,‬מדוע לחזור על התיאור של "מכשירי התא"‪ ,‬שכבר תוארו בפירוט רב קודם‬

‫לכן?‬
‫כניראה‪ ,‬לאטלנטים היו סיבות רציניות לכך! ושימו לב‪ ,‬כי "סדר הייצור של המכשירים שונה"‪.‬‬

‫אם בהתחלה סדר הייצור היה‪ :‬ארון‪ ,‬שולחן‪ ,‬מנורה‪ ,‬משכן‪ ,‬מסגרת עץ‪ ,‬פרכת‪ ,‬מזבח העלה‪ ,‬חצר‬
‫המשכן‪ ,‬בגדים אהרן‪ ,‬מזבח הקטורת‪ ,‬ספירת בני ישראל‪ ,‬כיור‪ ,‬הרכב משחה‬
‫וקטרת‪.‬‬

‫ואז בתיאור השני סדר הייצור שונה‪ :‬משכן‪ ,‬מסגרת עץ‪ ,‬ארון‪ ,‬שולחן‪ ,‬מנורה‪ ,‬מזבח קטורת‪,‬‬
‫מזבח העולה‪ ,‬כיור‪ ,‬חצר המשכן‪ ,‬חשבון חומרים‪ ,‬בגדי אהרון‪.‬‬

‫לדעתי‪ ,‬ההבדל בין "סדר תיאור הייצור" הוא‪ :‬שהסדר הראשון מתאר את "תנועת המידע"‪,‬‬
‫שמרכזה הוא יהוה‪ ,‬כ‪ -‬ר‪ .‬נ‪ .‬א‪ .‬המידע הפועל באמצעות "ארון הברית"‪ .‬לכן‪ ,‬בפסקה "פרכת"‪,‬‬
‫הטקסט נותן תיאור של מיקום‪ ,‬שבו "מסודרים" ביחס אחד לשני "את ארון‬
‫הקודש‪ ,‬כפרת‪ ,‬פרכת‪ ,‬שולחן ומנורה"‪ ,‬כקודש הקודשים‪.‬‬
‫התיאור השני מתמקד ב"הבנייה הקונסטרוקטיבית של התא"‪ ,‬שבה חלק העיקרי הוא‬

‫"המשכן עם המסגרת עץ"‪ ,‬כמו "מעטפת הגרעין"‪ ,‬שאיתה מתחילה הבנייה‪ .‬וזה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬הוא‬
‫"כפול ומחובר לקליפה הישנה של הליבה"‪ .‬וגם לכן "ארון הברית עם‬

‫כל החלקים הנוספים"‪ ,‬בנויים במבנה החדש והמוכן של מעטפת הליבה‪ .‬ולכן הפסקה‬
‫האחרונה של התיאור היא "רשימת בסדר קונסטרוקטיבי" את היצור‪ ,‬אשר "בוחן את משה"‪ .‬וזהו‬
‫"בניית הגרעין מלא וחדש‪ ,‬המוכנה לפעולה"! אך לבנייה זו חסר "החומר הגנטי של הכרומוזומים"‪.‬‬
‫בגלל‪ ,‬שחקירת השורשים לכל "מכשירי המשכן וחצר" כבר בוצע קודם‪ ,‬לכן‪ ,‬המחקר החדש‬

‫לא נדרש‪.‬‬
‫הפסקה היחידה הדורשת מחקר מעמיק היא פסקה חדשה ‪" -‬פקדת המשכן‪ ,‬של כל‬

‫החומרים בהם השתמש בצלאל עם הצוות"‪.‬‬

‫ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן‪ ,‬עשר יריעת שש משזר‪ ,‬ותכלת‪ ,‬וארגמן‪,‬‬
‫ותולעת שני כרובים‪ ,‬מעשה חשב עשה אתם‪ .‬אורך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה‪.‬‬

‫ורחב ארבע באמה‪ ,‬היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת‪.‬‬
‫ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת‪ ,‬וחמש יריעת חבר אחת אל אחת‪ .‬ויעש ללאת‬
‫תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת‪ ,‬כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת‬

‫השניה‪ .‬חמשים ללאת עשה ביריעה האחת‪ ,‬וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה‪ ,‬אשר‬
‫במחברת השנית‪ ,‬מקבילת הללאת אחת אל אחת‪.‬‬

‫ויעש חמשים קרסי זהב‪ ,‬ויחבר את היריעת אחת אל אחת בקרסים‪ ,‬ויהי המשכן אחד‪.‬‬
‫ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן‪ ,‬עשתי עשרה יריעת עשה אתם‪ .‬ארך היריעה האחת‬

‫‪2‬‬

‫שלושים באמה‪ ,‬וארבע אמות רחב היריעה האחת‪ ,‬מדה אחת לעשתי עשרה יריעת‪.‬‬
‫ויחבר את חמש היריעת לבד‪ ,‬ואת שש יריעת לבד‪ .‬ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה‬
‫הקיצנה במחברת‪ ,‬וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית‪ .‬ויעש קרסי נחשת‬

‫חמשים לחבר את האהל להית אחד‪.‬‬
‫ויעש מכסה לאהל ערת אילם מאדמים‪ ,‬ומכסה ערת תחשים מלמעלה‪.‬‬

‫ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים‪ .‬עשר אמת ארך הקרש‪ ,‬ואמה וחצי האמה רחב‬
‫הקרש האחד‪ .‬שתי ידות לקרש האחד משלבת אחת אל אחת‪ ,‬כן עשה לכל קרשי המשכן‪ .‬ויעש את‬

‫הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה‪ .‬וארבעים אדני כסף‬
‫עשה תחת עשרים הקרשים‪ ,‬שני אדנים תחת הקרש האחד‪ ,‬לשתי ידתיו ושני אדנים תחת‬

‫הקרש האחד לשתי ידתיו‪.‬‬
‫ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים‪ .‬וארבעים אדניהם כסף‪ ,‬שני אדנים תחת‬

‫הקרש האחד‪ ,‬ושני אדנים תחת הקרש האחד‪.‬‬
‫ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים‪ .‬ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים‪.‬‬

‫והיו תואמם מלמטה‪ ,‬ויחדו יהיו תמים אל ראשו‪ ,‬אל הטבעת האחת‪ ,‬כן עשה לשניהם‬
‫לשני המקצעת‪.‬‬

‫והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף‪ ,‬ששה עשר אדנים‪ ,‬שני אדנים תחת הקרש האחד‪.‬‬
‫ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת‪ .‬וחמשה בריחם לקרשי צלע‬

‫המשכן השנית‪ .‬וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה‪ .‬ויעש את הבריח התיכן‬
‫לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה‪ .‬ואת הקרשים ציפה זהב‪ ,‬ואת טבעת עשה זהב‪,‬‬

‫בתים לבריחם‪ ,‬ויצף את הבריחם זהב‪.‬‬
‫ויעש את הפרכת תכלת וארגמן‪ ,‬ותולעת שני‪ ,‬ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים‪.‬‬

‫ויעש לה ארבעה עמודי שטים‪ ,‬ויצפם זהב‪ ,‬וויהם זהב‪ ,‬ויצק להם ארבעה אדני כסף‪.‬‬
‫ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן‪ ,‬ותולעת שני‪ ,‬ושש משזר‪ ,‬מעשה רקם‪ .‬ואת עמודי‬

‫חמשה ואת וויהם‪ ,‬וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב‪ ,‬ואדניהם חמשה נחשת‪.‬‬

‫ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו‪ ,‬ואמה וחצי רחבו‪ ,‬ואמה וחצי קמתו‪.‬‬
‫ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ‪ ,‬ויעש לו זר זהב סביב‪ .‬ויצק לו ארבע טבעת זהב על‬
‫ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת‪ ,‬ושתי טבעת על לעו השנית‪.‬‬

‫ויעש בדי עצי שטים‪ ,‬ויצף אתם זהב‪ .‬ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת‬
‫את הארן‪.‬‬

‫ויעש כפרת זהב טהור רמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבה‪ .‬ויעש שני כרבים זהב מקשה‪,‬עשה‬
‫אתם משני קצוות הכפרת‪ .‬כרוב אחד מקצה מזה‪ ,‬וכרוב אחד מקצה מזה‪ ,‬מן‬

‫הכפרת משני קצוותו‪ .‬ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים‪ ,‬בכנפיהם על הכפרת‪,‬‬
‫ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים‪.‬‬

‫ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו‪ ,‬ואמה רחבו‪ ,‬ואמה וחצי קמתו‪ .‬ויצף אתו זהב טהור‪,‬‬
‫ויעש לו זר זהב סביב‪ .‬ויעש לו מסגרת טפח סביב‪ .‬ויעש זר זהב למסגרתו סבי‪ .‬ויצק לו ארבע‬

‫טבעת זהב‪ ,‬ויתן את הטבעת על ארבע הפאת‪ ,‬אשר לארבע רגליו‪ .‬לעמת המסגרת היו בטבעת בתים‬
‫לבדים לשאת את השלחן‪ .‬ויעש את הבדים יצי שטים‪ ,‬ויצף אתם זהב לשאת את השלחן‪ .‬ויעש את‬

‫הכלים‪ ,‬אשר על השלחן‪ :‬את קערתיו‪ ,‬ואת כפתיו‪ ,‬ואת מנקיתיו‪ ,‬ואת הקשות‪ ,‬אשר יסך בהן זהב‬
‫טהור‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ויעש את המנרה זהב טהור מקשה‪ .‬עשה את המנרה ירכה‪ ,‬ויקנה גביעיה כפתריה‪ ,‬ופרחיה‬
‫ממנה היו‪ .‬ושש קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד‪ ,‬ושלשה קני מנרה מצדה השני‪.‬‬

‫שלשה גבעים משקדים בקנה האחד‪ .‬כפתור ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד‪,‬‬
‫כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה‪ .‬ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה‬
‫ופרחיה‪ .‬וכפתר תחת שני הקנים ממנה‪ ,‬וכפתר תחת שני הקנים ממנה‪ .‬וכפתא תחת שני הקנים‬

‫ממנה לששת הקנים היצאים ממנה‪ .‬כפתריהם וקנתם ממנה היו כולה מקשה אחת‬
‫זהב טהור‪ .‬ויעש את גרותיה שבעה‪ ,‬ומלקחיה‪ ,‬ומחתתיה זהב טהור‪ .‬ככר זהב טהור עשה אתה ואת‬

‫כל כליה‪.‬‬

‫ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו‪ ,‬ואמה רחבו‪ ,‬רבוע ואמתים קמתו ממנה היו‬
‫קרנתיו‪ .‬ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב‪ ,‬ואת קרנתיו‪ ,‬ויעש לו זר זהב סביב‪.‬‬

‫ושתי טבעת זהב עשו לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם‪.‬‬
‫ויעש את הבדים עצי שטים‪ ,‬ויצף אתם זהב‪.‬‬

‫ויעש את שמן המשחה קדש‪ ,‬ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח‪.‬‬

‫ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו‪ ,‬וחמש אמות רחבו רבוע‪ ,‬ושלש אמות‬
‫קמתו‪ .‬ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו‪ ,‬ויצף אתו נחשת‪ .‬ויעש את כל כלי המזבח‪:‬‬

‫את הסירת‪ ,‬ואת היעים‪ ,‬ואת המזרקת‪ ,‬ואת המזלגות‪ ,‬ואת המחתת‪ ,‬כל כליו עשה‬
‫נחשת‪ .‬ויעש למזבח מכבר‪ ,‬מעשה רשת נחשת תחת כרכובו מלמטה עד חציו‪ .‬ויצק ארבע‬
‫טבעת בארבע הקצוות למכבר הנחשת בתים לבדים‪ .‬ויעש את הבדים עצי שטים‪ ,‬ויצף אתם‬
‫נחשת‪ .‬ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לוחות עשה אתו‪.‬‬

‫ויעש את הכיור נחשת‪ ,‬ואת כנו נחשת במראת הצבאת‪ ,‬אשר צבאו פתח אהל מועד‪.‬‬

‫ויעש את החצר לפאת נגב תימנה‪ ,‬קלעי החצר שש משזר מאה באמה‪ .‬עמודיהם עשרים‬
‫ואדניהם עשרים נחשת‪ ,‬ווי העמודים וחשקיהם כסף‪ .‬ולפאת צפון מאה באמה‪ ,‬עמודיהם עשרים‪,‬‬

‫ואדניהם עשרים נחשת‪ ,‬ווי העמודים וחשקיהם כסף‪ .‬ולפאת ים קלעים חמשים‬
‫באמה‪ .‬עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה‪ ,‬ווי העמודים וחשקיהם כסף‪ ,‬ולפאת קדמה מזרחה‬

‫חמשים אמה‪ .‬קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף העמודיהם שלשה‪ ,‬ואדניהם שלשה‪.‬‬
‫ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה‪ ,‬עמודיהם שלשה ואדניהם‬
‫שלשה ואדניהם שלשה‪ .‬כל קלעי החצר סביב שש משזר‪ .‬ואדנים לעמודים נחשת‪ ,‬ווי העמודים‬

‫וחשוקיהם כסף‪ .‬וצפוי ראשיהם כסף‪ ,‬והם מחושקים כסף‪ ,‬כל עמודי החצר‪.‬‬
‫ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן‪ ,‬ותולעת שני‪ ,‬ושש משזר‪ ,‬ועשרים אמה‬

‫ארך‪ ,‬וקומה ברחב חמש אמות לעומת קלעי החצר‪ .‬ועמדיהם ארבעה‪ ,‬ואדניהם ארבעה‬
‫נחשת‪ ,‬וויהם כסף‪ .‬וצפוי ראשיהם וחשוקיהם כסף‪ .‬וכל היתדת למשכן ולחצר סביב‬
‫נחשת‪.‬‬

‫אלה פקודי המשכן‪ ,‬משכן העדת‪ ,‬אשר פוקד על פי משה‪ ,‬עבדת הלווים‪ ,‬ביד איתמר‬
‫בן אהרון הכהן‪.‬‬

‫ובצלאל בן אורי‪ ,‬בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צווה יהוה את משה‪ .‬ואתו אהליאב בן‬
‫אחיסמך למטה דן‪ ,‬חרש וחשב ורקם בתכלת וארגמן‪ ,‬ובתולעת השני ובשש‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי‪ :‬זהב התנופה תשע ועשרים ככר‪ ,‬ושבע מאות‬
‫ושלשים שקל‪ ,‬בשקל הקדש‪.‬‬

‫וכסף פקודי העדה מאת ככר‪ ,‬ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל‪ ,‬בשקל הקדש‪.‬‬
‫בקע לגלגלת מחצית השקל‪ ,‬בשקל הקדש לכל העבר על הפקודים‪ ,‬מבן עשרים שנה‬

‫ומעלה‪ :‬לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים‪ .‬ויהי מאת ככר הכסף לצקת‬
‫את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר‪ ,‬כבר לאדן‪ .‬ואת האלף ושבע המאת‬

‫וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים‪ ,‬וצפה ראשיהם וחשק אתם‪.‬‬
‫ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל‪ .‬ויעש בה את אדני פתח אהל‬
‫מועד‪ ,‬ואת מזבח הנחשת‪ ,‬ואת מכבר הנחשת‪ ,‬אשר לו‪ ,‬ואת כל כלי המזבח‪ .‬ואת אדני שער‬

‫החצר‪ ,‬ואת כל יתדת המשכן‪ ,‬ואת כל יתדת החצר סביב‪.‬‬
‫ומן התכלת וארגמן‪ ,‬ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש‪ ,‬ויעשו את בגדי הקדש‪ ,‬אשר‬

‫לאהרן‪ ,‬כאשר צווה יהוה את משה‪.‬‬
‫חילקתי את הפסקה "פקדת המשכן" ל ‪ 6 -‬חלקים הגיוניים‪.‬‬
‫ברור‪ ,‬שהאטלנטים נתנו בעלילה "חישובים של חומרים לבניית" המשכן וכל חלקיו ‪ -‬כמו‬
‫גרעיני התא"‪ ,‬וחישבו שאנשים יכולים "לבדוק זאת בפועל"! להפך‪ ,‬מה הטעם בכל הנתונים‬
‫הסטטיסטיים האלה? כי רק תא יכול לחזור על בניית בית המקדש מדי שנה ‪ -‬מחזור‪ .‬ואנשים‬
‫בונים פעם את בית המקדש‪ ,‬והפעם השנייה כבר לא נחוצה‪ .‬לכן‪ ,‬מנקודת‬
‫המבט חיים רגילים של אנשים‪ ,‬זה פשוט מתנגד לכל היגיון‪ .‬בישראל מעולם לא היו כל‬

‫כך הרבה זהב וכסף‪ ,‬ובמיוחד בקרב אנשים רגילים‪.‬‬
‫התבוננו היטב במידות כל מרכיבי המשכן‪ .‬כולם "צעצוע" ואינם זקוקים להם ידות‪.‬‬
‫אדם אחד תרים חופשי ארון‪ ,‬שולחן או מזבח כזה‪ .‬ועקרונית לא ברור‪ ,‬מדוע יש צורך‬

‫"להעביר את כל המכשירים האלוהיים"?‬
‫לפני שתתחיל לחקור את הפסקה "פקודות המשכן"‪ ,‬שבה מידת החשבון הוא "שקל‬
‫קדוש"‪ ,‬ראוי לזכור שכבר בחנו את משמעותו של השקל הקדוש‪ ,‬בפרק "ספירת בני ישראל"‪10 / .‬‬
‫ספר שמות‪ ,‬באתר שלי ‪ ./‬היכן הגעתי למסקנה‪ :‬השקל הקדוש הוא "קבוצת הקודונים השלמה" של‬
‫גופנו‪ .‬ולפיכך השקל מורכב מ‪ 20 -‬גר‪ ,‬אשר הגר הוא קודון‪ ,‬והיכן יש "חצי שקל"‪ ,‬קודונים הם‬

‫תמיד "זוג"‪.‬‬
‫זהו "שקלים ‪ -‬קודונים" מביאים בני ישראל עבור יהוה‪ ,‬כמו "חומר בניה" לכל‬

‫המכשירים‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬שהפסקה משתמשת ב"מדד חדש ‪ -‬ככר" למדידת חומר זהב‪ ,‬כסף ונחושת!‬
‫אבל איך משתווה ככר לשקל הקדוש‪ ,‬שום דבר לא נאמר‪ .‬לכן‪ ,‬להגדיר כמות החומר המדויקת היא‬
‫בלתי אפשרית עקרונית! עם זאת‪ ,‬המשמעות הלשונית של השורש "ככר" אומרת לנו‪ ,‬שמכל‬
‫שלושת החומרים ‪" -‬נוצר שטח" בצורת בד מסוים‪ .‬וזה חשוב להבנת הטקסט‪ .‬והשורש "ככר"‬
‫עצמו – יש משמעות ‪" -‬חיפוש קוד כפול – אל‪ .‬שליטה"‪ .‬שורש זה‪ ,‬מאשר לנו‪" ,‬מבנה הרקמה של‬

‫כל מכשירי המשכן"‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי כל ‪ 3‬החומרים‪ :‬זהב‪ ,‬כסף ונחושת‪ ,‬נספרים בשקלים ‪ -‬קודונים‪ ,‬כי בני ישראל ‪-‬‬
‫ריבוזומים ‪ -‬עובדים איתם‪ .‬המשמעות היא שבתאים שלנו יש ‪ 3‬סוגים עיקריים של מבני חלבון‪:‬‬
‫זהב הוא "חומר החלבון היוצר את המבנה כולו"‪ ,‬מאז הוא מכסה את "כל שטח המכשירים"‪.‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬אלה חלבונים מכל רקמות עור וחלקים אחרים של הגוף‪ .‬ומשמעות השורש זהב מאשר‬

‫זאת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כדאי להבין‪ ,‬כי הטכנולוגיה של "ציפוי זהב" הופיעה רק בזמן תחילת‬
‫הבנייה של כנסיות נוצריות ענקיות‪ ,‬וזוהי המאה ה ‪ 14-‬עד ה ‪ 15-‬לספירה‪ .‬פריטי זהב‬
‫לשימוש אישי תמיד היו זהב טהור בלבד‪ .‬כי זהב שימש ב"קסם המעשי של הגוף"‪ ,‬וכמו‬

‫‪5‬‬

‫תכשיטים לנשים‪ .‬ולרמות את הקסם שבאורניזם שלנו ב"זהב מזויף" בלתי אפשרי! כי זהב נע רק‬
‫לאורך נקודות אנרגיה מסוימות של הגוף! וזה שוב אומר‪ ,‬שטקסט התורה מתאר‬
‫את התא‪ ,‬ואין בה שום קשר לחיים האמיתיים של אנשים!‬

‫כסף הוא "חומר החלבון של החלקים הנעים"‪ ,‬החלקים החיצוניים של המבנה‪ .‬היכן המשמעות‬
‫הלשונית "אדנים"‪ ,‬היא רמז לחלקים נעים‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬זוהי "רקמת שריר"‪ .‬ובסביבה המימית‪,‬‬
‫אלה אמצעים לשחייה‪ .‬ומשמעותו של השורש כסף מאשרת זאת‪.‬‬
‫נחושת היא "חומר החלבון היוצר את המכלות"‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬זהו "בדים סוג מכולות הדם‬
‫והשתן"‪ .‬ומשמעותו של השורש "נחושת" מאשרת זאת‪.‬‬
‫העלילה הראשונה של הטקסט מתארת‪ :‬מי מבצע את תהליך ספירת המשכן‪ .‬ואנו‬
‫רואים שההנחיות ניתנות על ידי משה‪ ,‬הלויים עובדים‪ ,‬ואיתמר‪ ,‬בנו של אהרון‪ ,‬עושה זאת ביד‪.‬‬

‫האם זה אומר‪ ,‬שכמות החומר נרשמת למעשה בתא? אני באמת בספק‪ .‬אין ספק שמשה ואיתמר הם‬
‫לויים‪ .‬וכפי שאנו זוכרים מ "ברכות יעקב"‪ ,‬ש לווי מתאר את "מערכת העיכול של הגוף" המספקת‬
‫חומרים מזינים לדם‪ .‬ובדומה בתא ‪ -‬משה ואהרון עם בניו מספקים "מזינים" לבניית התא‬
‫לריבוזומים ובצלאל‪ .‬לשורש ‪" -‬איתמר" – יש משמעות ‪" -‬חיצוני –‬
‫מידע ‪ -‬מבנה ‪ -‬שרשרת ‪ -‬אל‪ .‬שליטה"‪ .‬משורש השם איתמר וידו‪ ,‬לעשות כלשהן מסקנות‪,‬‬
‫אני לא יודע איך‪.‬‬
‫אך מההבנה הכללית של מטרת הלויים‪ ,‬כמו מתפקידם של משה ואהרון בתא‪ ,‬כ"ספקים‬
‫תזונתיים"‪ ,‬ברור‪ ,‬שאם אנו נרצה לעשות "ספירת כל החומרים לבניית המשכן"‪ ,‬זוהי "כתובת‬
‫ההתייחסות האמיתית"‪.‬‬
‫העלילה השנייה של הפסקה מתארת שוב את "צוות"‪ ,‬שמקבלת "שרשראות חלבון"‬
‫מריבוזומים ומרכיבה אותן ל"אברוני התא"‪ .‬והמידע העיקרי של חלק זה הוא שורשי "העבודה‬
‫שנעשית"‪.‬‬
‫לשורש ‪" -‬חרש" – יש משמעות ‪" -‬פונקציה – אל‪ .‬שליטה ‪ -‬שינוי"‪ .‬לשורש ‪" -‬חשב" – יש‬
‫משמעות ‪" -‬פונקציה ‪ -‬שינוי ‪ -‬פנימי"‪ .‬לשורש ‪" -‬רקם" – יש משמעות ‪" -‬אל‪ .‬שליטה ‪-‬‬
‫‪ -‬אל מורכב ‪ -‬שרשרת"‪ .‬ממשמעות שורשי היצירה‪ ,‬אנו רואים‪ ,‬כי תחילה הצוות "לוקחת‬
‫את שרשראות החלבנים"‪ ,‬ואחר כך "מוצאת מיקום בפנים‪ ,‬שבו השרשרת להתחבר"‪ ,‬ולאחר מכן ‪-‬‬
‫"מחברת שרשרת לחלק שכבר הורכב"‪ .‬והמשמעות הלשונית של השורשים‪,‬‬
‫מאשרת‪ ,‬שזה נראה לסריגה או רקמה מיומנת‪.‬‬
‫העלילה השלישית‪ ,‬המתארת את החומר זהב‪ ,‬כוללת תיאור מספרים‪ ,‬והיא‪ 29 :‬ככר‬
‫ו – ‪ 730‬שקלים קדושים‪ .‬איפה בשקלים‪ ,‬אנו יכולים למעשה לספור את מספר המרכיבים‪.‬‬
‫לשורש ‪" -‬תנופה" – יש משמעות ‪" -‬מבנה ‪ -‬מחזור – אל‪ .‬פונקציונלי – נפח"‪ .‬לשורש זה יש‬
‫משמעות לשונית אחרת‪ ,‬והיא "הרמה ומניע"‪ ,‬והוא מאשר שזהב‪ ,‬חומר "הרקמות החיצוניות‬
‫של האברונים"‪.‬‬
‫העלילה הרביעית‪ ,‬המתארת את כסף‪ ,‬כאוסף הקהילה כולה‪ ,‬ויש תיאור מספרי ‪ 100 -‬ככר ו ‪-‬‬
‫‪ 1775‬שקלים קדושים‪ .‬והטקסט מסביר ‪" -‬שבירת גלגל ‪ -‬חצי שקל" נאספו מכל הקהילה ‪-‬‬
‫‪ ,63550‬אשר עברו את הספירה‪ .‬אך איננו יכולים לתאם את מספר הריבוזומים שעברו את הספירה‬
‫עם מספר השקלים‪ ,‬כי יש עוד ‪ 100‬ככר‪ ,‬אשר אנחנו לא יודעים כמה‬
‫זה בשקלים‪.‬‬
‫העלילה החמישית‪ ,‬מתארת את נחושת‪ ,‬כתיאור מספרי של ‪ 70‬ככר ו ‪ 2,400‬שקלים‪.‬‬
‫ואנו יודעים‪ ,‬שכל מוצרי הנחושת הם "מכילות ‪ -‬צינורות" למטרות מיוחדות בתא‪.‬‬
‫העלילה השישית‪ ,‬המפרטת "בדים"‪ ,‬מעניינת בכך שהשורש – "שרד" לבגדים – יש משמעות ‪-‬‬
‫"שינוי – אל‪ .‬שליטה – גבול"‪ .‬ממשמעות השורש‪ ,‬אנו יכולים לראות שהוא‬
‫אכן כך "הגנת גבול"‪ .‬והמשמעות הלשונית של השורש "לשרוד" מאשרת את מטרת הבגדים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫אני מקווה שהקורא יבין שאין טעם לבחון מחדש את שורשי "בגדי אהרון ובניו"‪ .‬הם כבר‬
‫נחקרו ב‪ 9 -‬ספר שמות‪ ,‬של אתר האינטרנט שלי‪.‬‬

‫ותכל כל עבדת משכן אהל מועד‪ ,‬ויעשו בני ישראל ככל אשר צווה יהוה את משה‪ ,‬כן עשו‪.‬‬
‫הצעת סיום זו אינה דורשת הערות‪.‬‬

‫ויביאו את המשכן אל משה‪ :‬את האהל‪ ,‬ואת כל כליו‪ ,‬קרסיו‪ ,‬קרשיו‪ ,‬בריחו ועמדיו‪ ,‬ורדניו‪ .‬ואת‬
‫מכסה עטרת האילם המאדמים‪ ,‬ואת מכסה ערת התחשים‪ ,‬ואת פרכת המסך‪.‬‬

‫את ארון העדות‪ ,‬ואת בדיו‪ ,‬ואת הכפרת‪ .‬את השלחן‪ ,‬את כלח כליו‪ ,‬ואת לחם הפנים‪.‬‬
‫את המנרה הטהרה‪ ,‬את נרתיה נרת המערכה‪ ,‬ואת כל כליה‪ ,‬ואת שמן המאור‪ .‬ואת מזבח‬
‫הזהב‪ ,‬ואת שמן המשחה‪ ,‬ואת קטרת הסמים‪ ,‬ואת מסך פתח האהל‪ .‬את מזבח הנחשת‪ ,‬ואת‬
‫מכבר הנחשת‪,‬אשר לו בדיו‪ ,‬ואת כלח כליו‪ .‬את הכיור ואת כנו‪ .‬את קלעי החצר‪ ,‬את עמודים‪ ,‬ואת‬

‫אדניה‪ ,‬ואת המסך לשער החצר‪ ,‬את מיתריו‪ ,‬ויתדתיו‪ ,‬ואת כל כלי עבדת‬
‫המשכן לאהל מועד‪ .‬את בגדי השרד לשרת בקדש‪ ,‬את בגדי הקדש לאהרן הכהן‪ ,‬ואת בגדי בניו‬

‫לכהן‪ .‬ככל אשר צווה יהוה את משה‪ ,‬כן עשו בני ישראל את כל העבדה‪ .‬וירא משה‬
‫את כל המלאכה‪ ,‬והנה עשואתה‪ ,‬כאשר צווה יהוה‪ ,‬כן עשו‪ .‬ויברך אתם משה‪.‬‬

‫פסקה זו של הטקסט מפרטת את כל חלקי המשכן וחלקיו לפי הסדר ה"הרכבה" שלהם‪ .‬רק איך‬
‫להבין את המילים "יביאו למשה"‪ ,‬כאשר לא נאמר‪ ,‬מי הביא לו את זה‪ .‬אני מניח‪ ,‬שמשה עצמו‬
‫ניגש למשכן ובחן אותו‪ .‬וברכתו של משה על בני ישראל אומרת ש"קישור הקוד איתם נמשך"‪.‬‬

‫וידבר יהוה אל משה לאמר‪ :‬ביום החדש הראשון‪ ,‬באחד לחדש‪ ,‬תקים את משכן אהל מועד‪.‬‬
‫ושמת שם את ארון העדות‪ ,‬וסכת על הארן את הפרכת‪ .‬והבאת את השולחן‪ ,‬וערכת‬

‫את ערכו‪ ,‬והבאת את המנרה‪ ,‬והעלית את נרתיה‪ .‬ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון‬
‫העדות‪ ,‬ושמת את מסך הפתח למשכן‪ .‬ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד‪.‬‬
‫ונתתה את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח‪ ,‬ונתתה שם מים‪ .‬ושמת את החצר סביב‪ ,‬ונתת‬

‫את מסך שער החצר‪.‬‬
‫ולקחת את שמן המשחה‪ ,‬ומשחת את המשכן‪ ,‬ואת כל אשר בו‪ ,‬וקדשת אתו‪ ,‬ואת כל כליו‪ ,‬והיה‬
‫קדש‪ .‬ומשחת את מזבח העלה‪ ,‬ואת כל כליו‪ ,‬וקדשת את המזבח‪ ,‬והיה המזבח קדש קדשים‪ .‬ומשחת‬

‫את הכיור ואת כנו‪ ,‬וקדשת אתו‪ .‬והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד‪ ,‬ורחצת אתם‬
‫במים‪ .‬והלבשת את אהרן את בגדי הקדש‪ ,‬ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן‬

‫לי‪ .‬ואת בניו תקריב‪ ,‬והלבשת אתם כתנת‪ .‬ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם‪ ,‬וכהנו לי‪ .‬והיתה‬
‫להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם‪ .‬ויעש משה ככל אשר צווה יהוה אתו‪ ,‬כן‬
‫עשה‪.‬‬

‫חילקתי את העלילה של פסקה של טקסט לשני חלקים הגיוניים‪ .‬בחלק ראשון יש תהליך‬
‫"סידור במשכן"‪ .‬והחלק השני הוא תהליך ה"משחה"‪.‬‬

‫החלק הראשון של עלילת הפסקה מתאר את "סוף הבנייה של גרעין התא החדש‪ ,‬כמו המשכן"‪,‬‬
‫וגם "קליפת התא‪ ,‬כמו החצר"‪ .‬באותו הזמן‪ ,‬זהו "תחילת הפעולה של גרעין תא חדש"‪ .‬ולכן בטקסט‬

‫מצוין ‪" -‬היום הראשון בחודש הראשון"‪ .‬ואת העובדה שסידור כל מרכיבי המשכן מטופל על ידי‬
‫"משה כ‪ -‬ר‪ .‬נ‪ .‬א‪ .‬תחבורה" ניתן להבין‪ .‬וכמובן ברור‪ ,‬שכל החלקים הפונקציונאליים של הליבה –‬

‫‪7‬‬

‫המשכן‪ ,‬צריכים להיות במקומם! ונוכל לראות בקלות את ה"אנלוגיה" ‪ -‬לכל חלקים תפקודיים של‬
‫גופנו‪ / .‬לא יכולות את אוזן ואת אף להחליף מקומותם! ‪/‬‬

‫החלק השני של העלילה הוא "המשחה" של כל חלקי המשכן ואהרון עם בניו‪ .‬ואז מתעוררת‬
‫שאלה רצינית ‪" -‬מדוע יש צורך במשחה"? דרוש "הסבר מעשי לתא"‪ ,‬אלה לא‬
‫פנטזיה של קדושה‪.‬‬

‫השורשים העיקריים שחוזרים על חלק הזה הם השורשים‪" :‬משח" – ויש לו משמעות ‪-‬‬
‫"שרשרת ‪ -‬שינוי ‪ -‬פונקציה"‪" .‬קדש" – ויש לו משמעות ‪" -‬אל‪ .‬מורכב ‪ -‬גבול ‪ -‬שינוי"‪ .‬משמעות‬

‫לשונית מילה "משחה"‪ ,‬אומר‪ :‬שצריכה להיות "שיכבה" לכל חלקי המשכן על‬
‫פני השטח שלו‪ .‬ממשמעותו של השורש "קדש"‪ ,‬אנו יכולים לראות‪ ,‬שלכל חלקי המשכן חייבים‬
‫להיות "גבולות נגישים על מנת ליצור אינטראקציה זה עם זה"‪ .‬ובזו המשמעות הסלולרית המעשית‬

‫של ה"משחה" ‪" -‬ליצור גישה לכל חלקי המשכן"! בתאים שלנו ובגוף יש "נתיבי מים"‬
‫לאינטראקציה בין אלמנטים‪ .‬והצורך "לרחוץ את אהרון ובניו"‪ ,‬זה מאשר‪.‬‬

‫ויהי בחדש ראשון בשנה באחד לחדש‪ ,‬הוקם המשכן‪ .‬ויקם משה את המשכן‪ ,‬ויתן את‬
‫אדניו‪ ,‬ושם את קרשיו‪ ,‬ויתן את בריחיו‪ ,‬ויקם את עמודיו‪ .‬ויפרש את האהל על המשכן‪ ,‬וישם את‬

‫את מכסה האהל עליו מלמעלה‪ ,‬כאשר צווה יהוה את משה‪.‬‬
‫ויקח ויתן העדת אל הארן‪ ,‬וישם את הבדים על הארן‪ ,‬ויתן את הכפרת על הארן‬
‫מלמעלה‪ .‬ויבא את הארן אל המשכן‪ ,‬וישם את פרכת המסך‪ ,‬ויסך על ארון העדות‪ ,‬כאשר‬

‫צווה יהוה את משה‪.‬‬
‫ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת‪ .‬ויערך עליו ערך לחם לפני‬

‫יהוה‪ ,‬כאשר צווה יהוה את משה‪.‬‬
‫וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת‪ .‬ויקטר עליו קטרת סמים‪ ,‬כאשר צווה‬

‫יהוה את משה‪.‬‬
‫וישם את מסך הפתח למשכן‪ .‬ואת מזבח העלה‪ ,‬שם פתח משכן אהל מועד‪ ,‬ויעל עליו‬

‫את העלה‪ ,‬ואת המנחה‪ ,‬כאשר צווה יהוה את משה‪.‬‬
‫וישם את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח‪ ,‬ויתן שמה מים לרחצה‪ .‬ורחצו ממנו משה‬
‫ואהרן ובניו את ידיהם ורגליהם‪ .‬בבאם אל אהל מועד‪ ,‬ובקרבתם אל המזבח ירחצו‪ ,‬כאשר‬
‫צווה יהוה את משה‪ .‬ויקם את החצר סביב למשכן ומזבח‪ ,‬ויתן את מסך שער החצר‪ ,‬ויכל‬

‫משה את המלאכה‪.‬‬
‫עלילה זו של פסקה של טקסט "מבהירה ומרחיבה את תהליך הסידור של כל מרכיבי המשכן"‪,‬‬

‫והטקסט כבר מחבר את התהליך הסלולרי הזה עם ה"אורגניזם"‪.‬‬
‫כי ראשית‪ ,‬מצוין‪ ,‬כי מדובר ב"שנה ‪ - 2‬שלב ‪ 2‬בהתפתחות התא"! כאשר משה ארגן במלואו‬

‫את "המשכן ‪ -‬הליבה"‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מצוין‪ ,‬כי "משה הכניס את העדות לארון הברית"! וזה אומר‪ ,‬שעכשיו ארון העדות מכיל‪:‬‬

‫"כל החומר הגנטי של התא‪ ,‬ובהתאם את האורגניזם"!‬
‫שלישית‪ ,‬משה סגר את "כפרת לארון העדות" והכניס אותו למשכן‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬שארון‬

‫העדות הוא "מוכן לעבודה"‪ ,‬אך אינו פועל‪ ,‬עד לפקודה מסוימת של יהוה!‬
‫רביעית‪ ,‬משה ממקם‪ :‬שולחן ‪ -‬מהצד הצפוני‪ .‬המנורה ממקם בצד הדרומי‪ .‬המזבח ממקם מול‬

‫הפרכת בכניסה למשכן‪ .‬מזבח העולה ממקם בכניסה למשכן‪ .‬הכיור ממקם בין האוהל למזבח‪.‬‬
‫כל הפעולות הללו‪ ,‬מספרות לנו‪ ,‬לא רק על "המיקום הקפדני של המקום של כל האיברים‬

‫התפקודיים של הגרעין"‪ ,‬אלא גם על האופן שבו הם "מקומים ביחס לאורגניזם"!‬

‫‪8‬‬

‫חמישית‪ ,‬משה מארגן ‪" -‬החצר סביב המשכן והמזבח"‪ ,‬אשר נמצא מחוץ למשכן‪ ,‬ותלה את‬
‫המסך‪ ,‬אומר לנו ש ‪" -‬המעטפת החיצונית של התא‪ ,‬כמו חצר"‪ ,‬מכוונת בקפדנות בתוך עמדה‬
‫מרחבית ובונה"‪ ,‬ביחס ל"מבנה הגרעין ‪ -‬המשכן"‪.‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬כל האלמנטים והאברונים של התאים שלנו ובהתאם לכך התאים בגוף תופסים‬
‫את "המיקום שנרשם מראש בגנים במרחב ובמבנה"‪ .‬הפעולה והתפתחות גופנו "מתוכנן מראש על‬
‫ידי הגנים שלנו שנקבע בלידה"! כל החריגות בהתפתחות גופנו מופיעים מתוך "תנאי חיינו"‪ ,‬אך אי‬

‫אפשר לחזות כיצד זה יקרה‪ .‬ומסיבה זו "מדע הרפואה –‬
‫סטטיסטי"!‬

‫שימו לב‪ ,‬כי משה‪ ,‬אהרון ובניו ‪" -‬רחצו את ידיהם ורגליהם במים"‪ ,‬וזה מאשר את ההוכחה‪ ,‬כי‬
‫בגרעין "יש נתיבי מים"‪ .‬ובמקביל זה אומר‪ ,‬שיש למשה‪ ,‬אהרון ובניו ‪" -‬אלמנטים של תנועה‬
‫לשחייה"‪.‬‬

‫ויכס הענן את אהל מועד‪ ,‬וכבוד יהוה מלא את המשכן‪ .‬ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד‪ ,‬כי‬
‫שכן עליו הענן‪ ,‬וכבוד יהוה מלא את המשכן‪ .‬ובהעלות הענן מכל המשכן‪ ,‬יסעו‬

‫בני ישראל בכל מסעיהם‪ .‬ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו‪ .‬כי ענן יהוה על המשכן‬
‫יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם‪.‬‬

‫העלילה הסופית הקטנה הזו של ספר שמות מתארת "תחילת פעולתו של התא החדש"‪ ,‬כאשר‬
‫מראה "ענן יהוה וכבדו"‪ ,‬אשר משפיע ישירות על בני ישראל ‪ -‬ריבוס‪.‬‬

‫היכן שהשורש ‪" -‬ענן" – יש לו משמעות ‪" -‬אל‪ .‬מידע ‪ -‬מחזור כפול"‪ .‬שורש ‪" -‬כס" – יש‬
‫לו משמעות ‪" -‬קוד חיפוש ‪ -‬אל‪ .‬תנועה"‪ .‬השורש ‪" -‬כבוד" – יש לו משמעות ‪" -‬קוד חיפוש ‪-‬‬

‫פנימי ‪ -‬גבול"‪.‬‬
‫כפי שחקרנו בעבר את השורשים הללו‪ ,‬הם אומרים לנו‪ ,‬כי "תהליך קוד מידע" מורכב מתחיל‬

‫עבור שלושה המשתתפים‪ :‬יהוה‪ ,‬משה והריבוזומים‪ .‬ואיפה הריבוזומים הם‬
‫"המבצעים" של שני "השלטים ‪ -‬יהוה ומשה"‪.‬‬

‫לדעתי‪ ,‬במשפט האחרון של פסקה זו‪ ,‬נעשתה הוספת המלים – "אש תהיה"‪ ,‬כדי לקשור את‬
‫הטקסט לחיים הרגילים של אנשים‪ .‬כי הטקסט לא יהיה מובן‪ :‬כי בלילה הענן היה לנגד עיניהם של‬

‫בני ישראל‪ .‬ראייה כזו בלילה יכולה להיות רק בתא‪.‬‬
‫הטקסט מסביר בבירור את האינטראקציה הכללית בין יהוה‪ ,‬משה והריבוזומים‪ ,‬כאשר "יהוה‬

‫הרים את הענן‪ ,‬והראה כבוד"! ואז ריבוזומים ‪" -‬סעו ויצרו חלבונים"‪ .‬וכשיש ענן‪ ,‬כלומר יהוה‬
‫נותן את "האות"‪ ,‬ואז הם נעים ועובדים יום ולילה‪.‬‬

‫‪9‬‬