סנסקריט

‫אנאליזה בהשווהה שתי "מערכות בניה" של שפות אתיקות‬
‫"סנסקרית ועברית"‪ / .‬למה סנסקרית באמת שפה קוסמית! ‪/‬‬

‫אני לא מומכה בפילולוגיה ולא מתקוון להיכנס לתחום מדעי הזה‪ .‬אני לא מומכה‬
‫בשפה סנסקרית‪ ,‬וכל ידעה קטנה שלי נכנסת למסגרת "ספר לימוד ומילון של סנסקרית"‪,‬‬
‫שיצאה לאור בשנת ‪ 1891‬בסנקט פטרסבורג‪ .‬ולכן אני מראש מבקש סליכה ממומכים של‬
‫סנסקרית עבור טאוית אפשרויות בשפה‪ .‬אני עושה במאמר הזה אנליזה של "בסיס שכלי‬
‫מערכתי"‪ ,‬שעליו עומדים כל שפות של קדור הארץ‪ .‬לכן אנליזה השוותית‪ ,‬שאני מתכוון‬
‫לעשות במאמר הזה היא "מערכתית"‪ ,‬שמאפשרת לשקול ולהשוות שני "מודלים מערכתיים"‬
‫שכליים של שפות‪ .‬מודלים מערכתיים‪ ,‬שיכולים לתת "אור" על "ידעה מערכתית"‪ ,‬שהגיה‬
‫עלינו "מקוסמוס"‪ ,‬וידעה הזאת לדאבונינו "מאובדת" במידה גדולה‪ .‬וממבת מערכתי אני‬

‫לא בטוח בהשגת תוצאות חיוביות‪ ,‬בגלל שאני משתמש ב"הבנה של סנסקרית מומכים‬
‫רוסיים"‪ ,‬שיכולה במידה מסוימת להיות "מסלפת" בקשר ל"סנסקרית מקורי אתיק"‪.‬‬

‫משמעות כזה אנליזה חשוב קודם כול ממסקנות למצוא "סימנים כלליים שכליים"‪ ,‬שיביאו‬
‫אלינו אינפורמציה למסקנות‪ :‬האם השפות האתיקות האלה שייכים לאותו שורשים של‬

‫"התחלת הציביליזציה שלנו"? האם הבדל בין שתי שפות זה "תוצאה מ"הבדל בהתפתחות‬
‫היסטורית"‪ ,‬או זה הבדל משמעותי‪ ,‬שמגלה הבדל "מערכתי"‪ ,‬זאת אומרת שינויים ב"מודל‬

‫של מערכת"? כמקומות שונים של "יציאה קוסמית"‪.‬‬
‫במאמר הזה נעשה אנליזה "מערכות שכליות" שפות אתיקות ביחס להבנה כללית של‬

‫עולם ומודל בסיסי שלו "כמודל מערכתי עם ‪ 7‬חלקים פעולה פונקציונלית"‪ ,‬כזה כמו‬
‫מודל של " ‪ 7‬ימי בריאת העולם" בגנוזות קדושות של תורה‪ ,‬שבה יש חלקים בסיסיים‬

‫פונקציונליים ל"כל מערכות של עולם" בכל ססגנויות ואין סופיות שלו‪.‬‬
‫אז למה הנציג הבסיסי של "תרבות שמי" נלקח עיברית? בגלל ששפה זאת‪ ,‬היא נציג הכי‬

‫אתיק של שפות שמייות‪ ,‬שהגיעה עד זמן שלנו‪ .‬וחוץ מזה הוא עבר כאילו "אדפטציה"‬
‫במצרים אתיקה של פרעונים‪ ,‬ולכן הוא גם כן כאילו נציג של מצרים אתיקה‪ .‬וגם אני קבר‬

‫עשיתי הוכחה "מערכתיות של עיברית" לכל רמות בניה שלו‪ ,‬מאלפבית ומילים עד‬
‫משפטים‪ .‬ובהתאם שפה סנסקרית היא נציג הכי אתיקה של "תרבות הודית"‪ .‬התרבות‪,‬‬

‫ש"במובן של של שפה" כאילו "מקור ונציג" כל שפות אירופיות‪ ,‬שקרובים במבנה‬
‫לסנסקרית‪ ,‬אבל משתמשים בהן גם כמה אלמנטים של "מערכת עברית"‪ .‬לכן במובן מערכתי‬

‫שפות אלה תופסים מקום "ביניני" בין סנסקית ועברית‪.‬‬
‫ממבת היסטורית הופעת שני שפות אלה‪ ,‬אנחנו יכולים להגיד בודאות גבוה‪ ,‬שאם‬

‫עברית חוזר לזמן בארך ‪ 10000‬שנים אחורה‪ ,‬וזמן הזה "באפן מוסכם" משער כזמן של‬
‫"התחלת הציביליזציה שלנו"‪ ,‬וזה נרשם במיתוסים והיסטוריה עמים שמיים‪ ,‬הנשמרים‬

‫אחרי אלפי שנים בהיסטוריה אתיקה יהודית ומצרית‪ ,‬ובהתאם בשפה‪.‬‬
‫זמן התחלת "תרבות הודית" משער לתקופה יותר מאוחרת בארך ‪ 4700‬שנים אחורה‪,‬‬

‫וכמו אנחנו יודעים שלתקופה הזאת מרשימים גם הופעת "תרבות אתיקה של הלנים"‪.‬‬
‫מקומות גאוגרפיות תרבויות שמיות והודו די קרובות‪ ,‬אבל מיתוסים וגם מבנה של שפות‬
‫שונות‪ .‬איך להסביר את הבדל בשפות? למה תרבות הודית‪ ,‬שהופיע בהרבה אחרי תרבות‬

‫שמית‪ ,‬לא השתמשה בשפה שמית‪ ,‬אלה יצרה או השתמשה שפה אחרת?‬
‫קודם כל אפשר לראות הבדל היסטורי בתנאים חיים את "תת ציביליזציות" האלה‪ ,‬שעשה‬
‫השפעה על צורת "שמירה ושינוים של מערכת"‪ .‬ופה אנחנו יכולים לראות‪ ,‬שתרבות שמית‬
‫שהתפתח באיזור של נהריים והתפזר לאיזור של מזרח הקרוב ומצרים‪ ,‬השתנה חזק בחלק‬
‫הדרומי שלה‪ ,‬בגלל שאיזור של נהריים היה איזור הכי מפותח ומפיר של חקלאות אתיקה‪,‬‬

‫ולשם יכנסו הרבה עמים מאיזורים קרובים‪ .‬לכן רק תודה לניתוק במידברים של מצרים‪,‬‬
‫ותודה לכתב שמית "מצרית" אתיקה‪ ,‬תרבות שמית יכולה להיות נשמרת תקופה כל כך‬
‫ארוכה‪ ,‬שחלק ממנה הגיעה אלינו‪ .‬תרבות הודית גם כן יכולה להיות נשמרת תודה לניתוק‪,‬‬
‫אבל זה ניתוק של שפע דז"ונגל והרים‪ .‬ובתרבות הזה‪ ,‬פרקטית עד מאה ‪ 12‬לפני ספירה‬
‫לא היה כתיב! ולמראות שכתיב של סנסקרית הופיעה רק אחרי שימוש "לשוני של אלפי‬
‫שנים של סנסקרית"‪ ,‬אבל מאות דורות של "קוהנים"‪ ,‬שידעו את "וואדות" באל פה‪ ,‬דברו‬

‫ש"וואדות וצלילים הופיעו לא מבני‪-‬אדם‪ .‬שפה הם קראו "וואק" ווואדות קראו‬
‫"אפאורשיה"‪ ,‬ולזה יש משמעות‪ :‬שמקורו של שפה "קוסמי"‪ .‬ןלכן בגלל תקופה ארוכה של‬

‫"מיתוסים באל פה"‪ ,‬אוכלוסיה רב עמים‪ ,‬והעיקר הבנה מסובכת את פרשנות "מיתוסים‬
‫אתיקים"‪ ,‬הם התחילו להיות מכוסים בארעפל של "מיסטיקה"‪ ,‬ואחר כך התחיל השתנות‬
‫גם "מכריבים צליליים של שפה"‪ .‬זאת אומרת שמבחינת התפתחות היסטורית‪ ,‬הודו מזכירה‬

‫לנו בהרבה את "סיר של נהריים" עם הרבה עמים‪ .‬לכן אני לא בטוח‪ ,‬שאפילו מומכים‬

‫‪1‬‬

‫יכולים לעשות אנליזה "שינוי צלילי של סנסקרית"‪ ,‬ורק "אנליזה מערכתית" יכולה לעזור‬
‫למצוא "בסיס מקורי מערכת של שפה סנסקרית אתיקה"‪ ,‬רק בארך‪.‬‬

‫אם לצאת מראיון‪ ,‬שכל "ציביליזציה טכנית חדשה" בקדור הארץ‪ ,‬התחילה מ"קוסמוס"‪,‬‬
‫בגלל שאז אצל עמים לא היה כזה "בסיס טכנולוגי"‪ ,‬לכן ברור‪ ,‬שכל "ביקור קוסמי של‬
‫קדור הארץ" חייב להשאיר " סימן חדש של טכנולוגיה ושפה"‪ .‬ממבת כזה במצרים יש‬

‫פיראמידות‪ ,‬ובהודו יש "עמוד ברזל נקי" מפורסם ופה אין שום ספק על השפעה טכנולוגית‬
‫של "שכל קוסמי"‪ .‬וחוץ מזה "מתוס לשוני" של ציביליזציות האלה הוא "נפלא קוסמית"‪.‬‬

‫ובכל זאת‪ ,‬אני משער‪ ,‬שמכה הכי קשה בסלוף "מערכת אתיקה של סנסקרית"‪ ,‬סילוף לא‬
‫לשוני‪ ,‬אלה בהבנה של משמעות המערכת‪ ,‬היתה בזה‪ ,‬שחכמים קדומים של "הינדואיזם"‬
‫בתקופה מסוימת הכניסו לפולחן דתי את אל חדש "ברכמן"‪ ,‬ובעזרתו סילפו את "הבנה‬
‫קדומה מערכתית של עולם"‪ ,‬עם סילוף מסוים של העברת ידעה‪.‬‬
‫בואו להיסתכל יותר בפרטים מבנה של שפות עיברית ו סנסקרית‪ .‬אם ניסתכל על טבלה‬
‫של מבנה שפה עיברת‪ ,‬אז אנחנו יכולים לראות כזה מבנה‪:‬‬

‫שפה עברית כ"מערכת" – שהיגיע אלינו מימי קדם‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬

‫השפעה‬ ‫פונקציות ‪/‬‬ ‫זיכרון ‪/‬‬ ‫ניהול תהליך‬ ‫קשר עם‬ ‫פונקציות ‪/‬‬ ‫מדידת‬
‫חיצונית ‪,‬‬ ‫מבנים‬ ‫תוכנית‬ ‫של מערכת‬ ‫פונקציות‬ ‫מבנים ביצועה‬ ‫מצבים‬
‫אינפורמציה‬ ‫יציבות‬
‫גבוליים‬ ‫פעולה‬

‫ו הד ג ב א‬ ‫ת ש רקצפעס נמלכי ט ח ז‬

‫מבנה של ‪ 7‬חלקים למילים ומשפטים‪.‬‬

‫מילות יחס‪ ,‬מילים קשר‪.‬‬

‫‪-- --‬‬ ‫תנועי‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬

‫שורש‪ ,‬עצם‪ ,‬שם העצם‪.‬‬

‫תנועי‬ ‫תנועי‬

‫תהליכים‪ ,‬פעולות‪ ,‬שם הפועל ‪.‬‬

‫תנועי‬ ‫תנועי‬

‫מבנה משפטים‪.‬‬
‫תהליך פונקציונלי חיצוני‪.‬‬

‫שם‬ ‫עצם‬ ‫מילת יחס‬ ‫שם הפועל עצם הפעולה‬
‫הפועל‬ ‫השפעה‬
‫תהליך המאחד את עצמים למערכת‬ ‫‪______________/‬‬
‫_________‪/‬‬

‫הטבלה הכללית לשפה עיברית הזו עוזר לנו לראות את "צורה מערכתית הבסיס" של שפה‬
‫עיברית‪ ,‬ועוזרת לראות‪ ,‬שבסיס מבנה הזה הוא "אחד" לכל חלקי של שפה‪ :‬אלפבית‪ ,‬מילים‬

‫ומשפטים‪.‬‬
‫קודם כל אנחנו יכולים לראות‪ ,‬שכל "מבנים שכליים" של שפה נכנסים למסגרת ברורה‬

‫של "מערכת עם ‪ 7‬חלקים פונקציונליים"‪ ,‬שבו לכל חלק של מבנה יש "תפקיד קבועה של‬
‫פעולה פונקציונלית של מערכת"‪ .‬זאת אומרת שכל מבנים של שפה מטילים מרותם על‬
‫מבנה של "מערכת עם ‪ 7‬חלקים"‪ .‬ושנית הם מטילים מרותם על "סדר ראלי של פעולה‬

‫‪2‬‬

‫פונקציונלי של מערכת"‪ ,‬זאת אומרת "מכניסה עד יציאה"‪ .‬ושלישית לכל חלק של מערכת‬
‫יש "תפקיד" פעולת במערכת‪ .‬ו"השקפה שכלית" של תפקיד מערכתי כל כך חשוב‪ ,‬שאותיות‬
‫של עיברית חייבים להתיצב באלפבית רק על מקומם‪ ,‬ואיאפשר להחליף את מקומם‪ .‬באותו‬

‫סדר היו אותיות של אלפבית מצרי וגם פיניקי‪ .‬ובדיוק באותו סדר של אותיות אלפביתים‬
‫שפות אתיקות‪ ,‬נמצאים ציורים של "ארקנה עליונה של קלפי טארוט אתיקות"‪ ,‬שבעזרת‬
‫עלילה שלמה מוסרת לנו את "משמעות מערכתי של אותיות שפות אתיקות" עברית‪,‬‬
‫מצרית ופיניקית‪.‬‬

‫במילים אחרות כל תהליכים ומבנים של עולמינו לפי מערכת של עיברית מתגלמים בעזרת‬
‫"מודל אחד" עם ‪ 7‬חלקים ותהליך אחד‪ ,‬וזה "מערכת"‪ .‬וכל מבנים ותהליכים יותר מסובכים‬

‫מתגלמים בעזרת "צירוף של מערכות"‪ ,‬הקשורים ביניהם במשמעות מסוים ולפעמים עם‬
‫עלילה‪ .‬חשיבות של "מודל מערכתי אוניברסלי עם ‪ 7‬חלקים" בזה‪ ,‬שבן‪-‬אדם רואה במערכת‬

‫הזאת רק שלושה חלקים חיצוניים‪ ,‬ולכן אפשר להבין‪ ,‬ש"בהחלט כל שפות שקיימים על‬
‫קדור הארץ‪ ,‬הם רק חלק קטן מ"מודל מערכתי שלמה"‪ .‬וזה קורה בגלל "מוגבלות אנושית"‪,‬‬

‫זאת אומרת בגלל הקליטה שלישנית אנושית של עולם מערכתי עם ‪ 7‬חלקים‪.‬‬

‫ציור של מודל מערכתי עם ‪ 7‬חלקים‪.‬‬

‫כזה "מודל אחד" לתאור העולם באמת אפשרי‪ ,‬אם "עולם ריאלי" באמת בנוי בצורה כזאת‪.‬‬
‫וזאת אומרת‪ ,‬שכל יחסים מבניים‪ ,‬תהליכיים‪ ,‬לוגיים‪ ,‬זמניים וחלליים מתגלמים בשפה‬
‫באותו יחס‪ ,‬כמו שהם קיימים בעולם וחיים נכוחי‪ .‬ואנחנו יכולים לציין‪ ,‬שזה באמת כך‪,‬‬
‫בגלל שעולם באמת בנוי ממערכות עם ‪ 7‬חלקים ושלוב אינסופי של פעולות דדיות‪ .‬וגם‬

‫"רצף של זמן פעולת כל תהליכים" משתקפים בתהליך רצפי של מיבטא מילים של שפות‪,‬‬
‫וגם ברצף של משמעויות "אותיות מילים" מתגלם משמעות מערכתי‪ .‬ומרווח בין מילים‬
‫משקף את משמעות מרווח של מבנים‪.‬‬

‫מבנים משמעותיים של שפה עיברית הם‪ :‬אותיות‪ ,‬מילים‪ ,‬משפטים‪ ,‬קבוצות של משפטים‬
‫בהתאם עם מבנים‪ ,‬תפקידים‪ ,‬פונקציות‪ ,‬לוגיקה‪ ,‬זמן ומיקום‪ ,‬שקיים במבנה ריאלי של‬
‫מערכת‪ .‬ובגלל שכל חלקי מילים בעיברית מתמקמים בסדר פעולה של כל מערכת‪ ,‬לכן‬

‫חלקים "יסודיים משמועתיים" יהיו "חלקים יציאתיים‪ ,‬אחרונים!" בגלל שבמבנה של שורש‬
‫לאות אחרונה מחזיקה את משמעות של "מטרה המבצעת במערכת"‪ .‬וגם במבנה של "שם‬
‫הפועל" אנחנו רואים "עדיפויות מסוימות שמתחילים מסוף"‪:‬‬
‫‪ .1‬סיומת של "זכר ‪ /‬נקבה "‪ ,‬זאת אומרת "דואליות של עולם"‪.‬‬
‫‪ .2‬סיומות של "יחסי זמן וחלל"‪ ,‬זאת אומרת זמן וגופים‪.‬‬
‫‪ .3‬שורש פונקציונלי משמעותי‪.‬‬
‫ובגלל שלכל אותיות של שפה עיברית יש "משמעות מערכתי"‪ ,‬אז בעיברית בפריציפ לא‬

‫יכולים להיות "שמות נרדפות"‪ ,‬זאת אומרת מילים שכותבים באותיות שונות עם משמעות‬
‫שווה ! אבל גם עיברית‪ ,‬וגם סנסקרית‪ ,‬וגם כל שפות אחרות של קדור הארץ חייבים להיות‬

‫במשמעות מסוים שווים‪ .‬בגלל שכל עמים שמדברים בשפות שונות חיים "בעולם אחד"‬
‫וכל אנשים אלה ויכולים "לדבר רק ברצף מבטא"‪ ,‬וכל אנשים בקדור הארץ "חושבים באותו‬

‫צורה"‪ .‬זאת אומרת שפרינציפ מבנה של כל שפות העולם חייב להיות דומה‪ .‬ובסופו של‬
‫דבר‪ ,‬ממבת מערכתי‪ ,‬המרכיבים הקובעים בכל שפות העולם הם‪:‬‬

‫‪ .1‬מרכיבי צלילים – אותיות של שפה‪ / .‬עם קשר אפשרי עם "משמעויות מערכתיות‬

‫‪3‬‬

‫של עולם"‪.‬‬
‫‪ .2‬חוקי הרכבה משמעותית של מילים השפה‪ ,‬כ"אקויולנט שלישיה שלם למערכת"‪.‬‬

‫ולכן יש להם "משמעות מוחש פשטני של מערכות העולם"‪.‬‬
‫‪ .3‬חוקי הרכבה משמעויות של משפטים‪ ,‬כ" אקויולנט שלישיה לא שלם של מערכת"‪.‬‬
‫ולכן אין להם "משמעות מוחש של מערכת"‪ ,‬אלה משמעות יחסי מערכתי‪ ,‬שנצבר‬

‫באוסף משפטים ל"מערכת שלמה"‪.‬‬
‫במשמעות הזה עיברית היא שפה יוצא מן הכלל‪ ,‬בגלל שכל אותיות שלו יש להם‬
‫"משמעות מערכתי"‪ ,‬וכל מילים ומשפטים זה "מערכות רמות שונות של מורכבות"‪ .‬או‬
‫במילים אחרים שפה עברית היא "גלילה ומגלה" של העולם האינסופי שלנו ל"עולם‬

‫משמעויות"‪ ,‬שהוא קטן וברור לכל בן‪-‬אדם‪.‬‬
‫אבל בגלל שבני‪-‬אדם הם יצורים מוגבלים ולא יכולים להשתמש בבסיס ‪ 7‬חלקים‬
‫של מערכות ראליוט‪ ,‬אלה קולטים את עולם מערכתי בצורת שלישיה‪ ,‬אז עיברית היא‬
‫"גלילה של עולם מערכתי לשלישיה"‪ ,‬הברור לבני‪-‬אדם‪ .‬ולכן כל שורשים של עיברית‬

‫הם "שלישיות"!‬
‫ובזה "יוצאת דופן וגם צימצום של עיברית" כמערכת‪.‬‬
‫אבל "מוגבלות אנושית" עושה את כל שפות של העולם‪ ,‬את רק "אקויולנט מוגבל של‬
‫העולם מערכתי עם ‪ 7‬חלקים"‪ .‬ולכן כל "צורות מילים של עיברית"‪ ,‬למראות שהם‬
‫בנוים לפי כללים מערכתיים‪ ,‬אבל הם בפרינציפ לא יכולים "בבת אחת" לשקף גם‬
‫"מערכת מוחשית" וגם "מספר ענקי מערכות דומות במבנה של עולמינו"‪ .‬לכן "מבנה‬
‫משמעותי של מילים עיבריים" נותן כאילו "שלד מערכתי של כמות גדול מערכות‬

‫דומות"‪.‬‬
‫אבל פונקציונליות וגם צמצום של עיברית עושה אותו במובן מסוים "מוגבל"‪ ,‬בגלל‬
‫שלא מאפשר לא להגדיל את "בסיס של מלים"‪ ,‬שמוגבלת בה בארך ב ‪ 10000‬שורשים‬
‫משמעותיים‪ .‬וזה חיסרון משמעותי של עיברית‪ .‬וגם תחונות מערכתיים האלה עושים‬
‫אותו בבת אחת "לא מובן מיסטית" לחברה אנושית שלא השיגה רמה מסוימת תרבותית‪.‬‬
‫לכן כל שפות מודרניות של עולם‪ ,‬מתוצאה של התפתחות ידעה‪ ,‬ניפרדו מ"מערכת‬
‫מוגבלת‪ ,‬אבל פורמלית של עיברית"‪ ,‬בגלל שהיו מוכרחים לעבור ל" מערכת הרכב‬
‫מילים חופשי"‪ ,‬זאת אומרת עם אפשרות לצבירת "מספר משמעויות מוחשיות של שפה‬
‫עד אין סוף"‪ ,‬בגלל גידול הידעה אנושי‪ .‬ומצד שני כל שפות מודרניות האלה לא יכולים‬
‫להתנתק "מעולם מערכתי הקיים"‪ ,‬בגלל שצריך להבין אותו‪ ,‬ולכן "מערכתיות" כל‬
‫שפות הקיימים נשארת "רק ברמה של משפטים"‪ .‬וכל בני‪-‬אדם התחילו "לדעת ולהבין"‬
‫רק חלק קטן מ"שפה מתגדלת"‪ ,‬ולכן רוב אוכלוסיה של קדור הארץ כל כך "אוהבים‬

‫מחשב"‪ ,‬בגלל שהוא יכול להשלים את "חוסר ידעה ואלפביתיות שלהם"‪ .‬וידעה‬
‫אמיתית ועמוקה של עולמינו‪ ,‬היא נמצאת "בעיברית מצוצמם ומוגבל‪ ,‬אבל מערכתי‬

‫ופורמלי"‪ ,‬שמאפשר לפנח משמעות את כל מערכת של עולם‪.‬‬
‫סנסקרית‪ ,‬כמו כל שפות העולם יכול להשתמש רק במבנים משמעותיים "רצופים"‪,‬‬
‫קשורים לתפקידים מערכתיים דרך "אקויולנט שלישיה"‪ ,‬בגלל שאנחנו לא מסוגלים‬

‫"לחשוב בקטגוריות אחרות" ולא יכולים להישתמש בסוג אחר של "חלופי רעות או‬
‫אינפורמציה"‪ ,‬חוץ מרצפי‪ .‬לכן סנסקרית מורכב מאותיות‪ ,‬שמשקפים את פונימות‪ ,‬וגם‬

‫מילים ומשפטים באקויולנט שלישיה‪ .‬אבל אם בעיברית לכל מיקום של אות במיבנה‬
‫מילה או במבנה משפט יש "תפקיד מערכתי"‪ ,‬אז בסנסקרית אין לנו מבנה קבוע של‬

‫שלושה אותיות‪ ,‬ובהתאם אותיות כפונימים ומבנים משמעותיים של סנסקרית ניכנסים‬
‫ל"מודל אחר" של תאור רצפי של עולם‪.‬‬

‫תיסבוכת של אנליזה של שפה אתיקה הזו נמצאת בזה‪ ,‬ש"טקסטים קדושים של ווידות‬
‫כמו – הימנונים של סנסקרית"‪ ,‬מצד אחד מאוד סטאטיות ויציבים בתקופה מאוד ארוכה‬

‫במובן של צלילים‪ ,‬בגלל שהיתה מסורת אידאלית‪ .‬אבל מצד שני "מבנים קדומים של‬
‫סנסקרית קדושה עם הזמן התחליו להיות שונים חזק מ"שפה מדוברת"‪ ,‬וזה הביא למצב‬
‫"איבוד הבנה של טקסטים קדומים"‪ .‬לכן עוד בתקופה קדומה מופיע "מערכת ברכמן"‪,‬‬

‫זאת אומרת טקסטים של קוהנים‪ ,‬שהסבירו ופרשו את טקסטים קדומים של "מנטרות"‪.‬‬
‫בארך באותו זמן מופיעים "סוטרות" שעשו פרשנות לטקסטים אחרים של "ווידות"‪.‬‬
‫אז איפו בעיה עליונה של טקסטים קדומים וקדושים של סנסקרית?‬

‫הבעיה העיקרית של סנסקרית בזה‪ ,‬שבה אין מושג "מילה"‪ ,‬כ"מבנה מוחשי של שפה"‪,‬‬
‫שממנו מרכיבים את משמעויות לתאור את "עולם מערכתי" שסביבינו‪ .‬מבנה ראשון‬

‫ויחיד הוא מבנה של "משפט"‪ ,‬כשיקוף "פעולות מערכציות דדיות" הקיימים בעולמינו‪.‬‬
‫לכן כל היסטוריה של גאונים הודים קדומים של סנסקרית‪ ,‬זה היסטוריה של "חילוק‬

‫משפטים של טקסטים קדומים למרכיבים משמעותיים"‪ ,‬שמשתמשים בכל שפות שמיות‬

‫‪4‬‬

‫ואירופיות‪ .‬סנסקרית משתמש "במבנים של עצמים" וגם "במבנים של תהליכים"‪ ,‬שבהם‬
‫תמיד יש קבוצת מילים‪" ,‬בבדר מסוים של מבטא"‪ .‬כמובן שהכרזה שלי אל "חוסר מילים‬

‫כמו מבנים מוחשים" מאוד קיצוני‪ ,‬ויש מילים כאלה להרבה עצמים של עולמינו‪ .‬אבל‬
‫בשפה קדומה וקוסמית של "טקסטים קדושים"‪" ,‬מילים" האלה‪ ,‬כמו חלקים ממבנה‬

‫כללי‪ ,‬יש להם כל כך "מבטא צלילית משתנה"‪ ,‬והם כל כך נסתרים "בשילוב מבנים של‬
‫מילים"‪ ,‬שרק הלומד סנסקרית הרבה שנים יכול להיכנס לתהליך הזה‪ .‬ולכן תהליך של‬

‫מוצאה "משמעויות מוחשיות כמו מילה" מטקסטים "משפטיים" קדומים כניראה לא‬
‫נגמר אפילו בימינו‪.‬‬

‫ממשפט‪ ,‬כמערכת שלמה‪ ,‬אנחנו בפרינציפ לא יכולים למצוא את "משמעות מערכתי"‬
‫של פונימים – אותיות המרכיבים אותו‪ ,‬לכן הצלחה שלנו‪ ,‬שמומכים הודים אתיקים של‬

‫סנסקרית‪ ,‬שקבר עשו את העבודה הקשה של "פרוק" משפטים לחלקים משמעותיים‪,‬‬
‫ולכן אנחנו יכולים לשקול את "פורמליות מערכתי" של שפה אתיקה‪ .‬ומצד שני‪ ,‬איך‬

‫היו חייבים לדעת ולהבין טוב את "מערכת" היצורים‪ ,‬שדיברו ב"מבנים משפטיים‬
‫שלמים"‪ .‬במשמעות מערכתי שפה עיברית‪ ,‬כטבלה ההציגה למעלה‪ ,‬יכולה להשתמש‬

‫כ"שפה לתוכניות מחשב" וגם כן כ"מודל לתירגום"‪.‬‬
‫השאלה היא‪ ,‬האם מבנה המשפט‪ ,‬שבונה לנו את "משמעות בסיסי מערכתי"‪ ,‬כמו‬
‫שהוא קיים בעיברית? ותשובה היא כן‪ ,‬אפשרי! זה אפשרי גם כן במקרה "שלמבנים של‬

‫מילים אין שום קשר למשמעות מערכתי"‪ ,‬אלה כך בנוים כל שפות מודרניות‪,‬‬
‫ש"מערכתיות" שלהם מוגבלת באקויולנט שלישה של משפטים‪ .‬וזאת אומרת במשפט‬
‫יש‪" :‬שם הפועל – כפעולה או תהליך"‪" ,‬שמות עצם – כגוףי פעולה"‪ ,‬ו"מילת יחס –‬
‫כקשר בין שם הפועל ועצמים"‪ ,‬וזה מבנה "אקויולנט שלישיה של מערכת"‪ ,‬שנשלמת‬
‫"בסימני מין‪ ,‬זמן‪ ,‬חלל‪ ,‬וגם תחונות שונים של אלמנטים המשתתפים במשפט – מערכת"‪.‬‬
‫אבל אנחנו מעונינים לדעת‪ ,‬האם כל אלמנטים של משפט וסימני מין‪ ,‬זמן‪ ,‬חלל ותחונות‬

‫אחרות בנוים מ"מושגים מערכתיים – פונימות"‪ .‬בגלל שאז‪ ,‬כזה שפה היא בעלת‬
‫תחונות "מערכתיות פורמליות" ובהתאם יש בה "עומק אינפורמציוני גדול" וגם כך‬

‫"היסטוריה נפלאה"‪ ,‬המוכיח את מופעותה מקוסמוס‪.‬‬
‫בשביל להוכיח הרעיון נשווה באנליזה את מבנים שתי שפות‪.‬‬
‫קודם כל אנחנו מיד יכולים לציין‪ ,‬שבסנסקרית יש לפחות ‪ 33‬צלילים עיצורים‪ ,‬ובהתאם‬
‫בסיס צלילים של סנסקרית מיד גודל ל ‪ 11‬צלילים‪ ,‬בהשווה עם עיברית שיש בה רק‬
‫‪ 22‬צלילים‪ ,‬וזה עושה סנסקרית יותר נפחי מעיברית שבסיס מילים שלה של שורשים‬
‫עם שלושה אותיות הוא בארך ‪ 9200‬יחידות‪ .‬חוץ מזה ל"שורשים משמעותיים של‬
‫סנסקרית" יש הרכב יותר רכב עד ארבע אותיות‪ .‬למרות שרוב שורשים של סנסקרית‬
‫הם בעלי שלושה ושתים אותיות‪ ,‬ולכן מספר שורשים של סנסקרית אפשר לחשב כמספר‬
‫קומבינציות ‪ 33‬ל ‪ 3‬ואוד מספר קומבינציות ‪ 33‬ל ‪ .2‬וזאת אומרת‪ ,‬שמספר כללי של‬
‫שורשי סנסקרית יכול להתקרב ‪ 33000 =1050 +32730‬והוא מספר פנטאבטי וכמובן‬
‫במציאות מוגבל‪ ,‬ובמיוחד שאותיות של סנסקרית הם מושגים מערכתיים‪ ,‬כי תמיד יש‬
‫מגבלות של פעולה הדדית‪ .‬וזה באמת רואים ממבנים שורשים של סנסקרית‪ ,‬בגלל‬
‫שכמה אותיות אף פעם לא נמצאים בהתחלת שורשים‪ ,‬וכמה אותיות בפרינציפ לא‬
‫יכולים לעמוד בסוף שורש‪ ,‬ואפילו בסוף מבנה‪ .‬ואם לזכור‪ ,‬שמדענים הוכיחו‪ ,‬שבן‪-‬אדם‬
‫עם כשרון בינוני יש לו עוצר מילים משומשים בארך ‪ ,2000‬ובני‪-‬אדם עם כשרון גבוה‬
‫יש לו עוצר מילים עד ‪ , 10000‬אז אפשרויות של סנסקרית הם גבוהים אפילו לגאונים‬

‫בין גאונים‪.‬‬
‫למראות ש"במבנה שם הפועל של סנסקרית" יכול להיות כמה סופיכסים וכמה סיומת‪,‬‬
‫אבל עדופויות לסופיכסים וסיומת הם ממוקים באותו סדר כמו בעיברית‪ .‬וזה בהחלט‬

‫סימן של "מערכתיות של שפה‪.‬‬
‫‪ .1‬סיומת מין – זכר‪/‬נקבה‪ ,‬זאת אומרת "דואליות של עולם"‪.‬‬

‫‪ .2‬יחסים חלליים‪ ,‬זאת אומרת סופיכסים של גופים‪.‬‬
‫‪ .3‬יחסים זמניים‪ ,‬זאת אומרת סופיכסים של זמן‪.‬‬
‫‪" .4‬שורש של משמעות פונקציונלי"‪.‬‬

‫בסנסקרית אין משמעות להבדיל בין סופיכסים‪ ,‬בגלל שהם רודפים אחד אחרי שני בסדר‬
‫מסוים‪ ,‬אבל תחונה הזאת מאפשרת לקבל מספר יותר גדול ויותר גמישות של מבנים שם‬

‫הפועל‪.‬‬
‫לסנסקרית יש סדר קבוע של אותיות באלפבית‪ ,‬בגלל שמדענים אתיקים ממוקמו‬
‫כל אותיות שלה ב"סדר פונקציונלי"‪ ,‬כמו שהם מבטאים‪ .‬ולכן פילולוגים של הודו וגם‬
‫אירופה מיינים אלפבית לפי "סוג מבטא פונקציונלי של פונימים"‪ ,‬ובהתאם מחלקים‬
‫אותו ל ‪ 5‬קבוצות של חלל הפה‪ ,‬וגם ל ‪ 6 -5‬קבוצות תהליכים המבטא‪ ,‬שתנועי הם‬

‫‪5‬‬

‫קבוצה נפרדת‪ .‬ואם על חילוק פונקציונלי פונימים הזה יש גם "משמעות מערכתי" לכל‬
‫אותיות של סנסקרית‪ ,‬אז סנסקרית לא פחות "שפה יוצת דופן" מהעיברית‪.‬‬

‫בגלל שבסנסקרית אין מידה קבוע של "מבנים עצם"‪ ,‬אז כל "מערכת שלמה" מורכבת‬
‫מתהליך‪ ,‬המקשר כמה עצמים לשלם! לכן כל "מבנים משפטיים" מתחלקים רק לשני‬
‫מבנים‪ :‬מבנה משמעותי של "עצמים" וגם מבנה משמעותי של "תהליך"‪ .‬וכל מבנים אלה‬
‫"מסודרים" ומדענים מחלקים את תהליכים ל ‪ 10‬מבנים שם הפועל‪ ,‬ולמבנים של עצם‬
‫אין שום הגבלה‪ .‬כמובן במשפטים יש גם מילות חיבור‪ ,‬אבל אני לא משקף אותם‪ ,‬בגלל‬

‫שהם תמיד מילים עם אות אחת‪.‬‬
‫מודל מערכתי קבוע של מילים העיברית דורש "תפקיד מערכתי קבוע" למיקום של‬

‫אות‪ .‬התחונה הזאת מאפשרת לעיברית להיות "מקסימום מצומצם" וגם להחריר‬
‫בכתיבה את תנועי‪ .‬לכן בעיברית אתם תמצאו הרבה מילים עם "אותו כתיב"‪ ,‬בגלל‬

‫שיש בתוכם תנועי שונים‪.‬‬
‫לסנסקרית אין "תפקיד מערכתי קבועה" למיקום של אות‪ ,‬ובהתאם בסנסקרית אין‬
‫מבנים קבועים‪ ,‬ולכן סנסקרית לא יכול להחריר את "תנועי" והעביר לכתיב בלי תנועי‪,‬‬

‫למראות סדר קבוע בהרכבה של מבנים מחלקים משמצעותיים‪ .‬וזה מוסיף תיסבוכת‬
‫בהרכבת מילים‪ ,‬בגלל שלתנועי יש משמעות מערכתי חשוב‪.‬‬

‫לכן בסנסקרית תנועי תמיד מצוירים בכתיב או בעזרת ציורים‪ ,‬או בעזרת סימנים‬
‫מיוחדים מעל או מתחת לשורה‪ .‬ובגלל ש"משמעות מערכתי מבנים של סנסקרית"‬
‫בנוים רק כ"רצף משמעויות של פונימים"‪ .‬לכן סנסקרית אפשר לקרוא "מערכת של‬
‫צבירה מערכתי"‪ .‬שמילה "מערכתי" כמובן מתכוונת ל"אקויולנט פשטני של שלישיה‬
‫למשפט" כמו בכל שפות של עולם‪ .‬וגם כן "סדר מערכתי של מבנים השפה"‪ .‬ומה שנוגע‬
‫לסדר מערכתי בתוך השורש‪ ,‬אז זה בשבילי אוד לא ניראה לי פורמלי‪ .‬ואולי זה יתברר‬

‫עם הזמן ומחקים נוספים‪ .‬במה אנחנו רואים בה סדר שדומה לסדר של עיברית?‬
‫למבנה של שם הפועל קיימת אנאלוגיה שלמה בגלל שבמבנה יש‪:‬‬
‫‪ .1‬שורש של משמעות‪.‬‬
‫‪ .2‬זמן פעולה‪.‬‬

‫‪ .3‬סוג של פעולה ‪ /‬בינינים ‪ /‬פעלתנות‪ ,‬פאסיביות‪ ,‬מעברנות‪ ,‬סטאטיות‪.‬‬
‫‪ .4‬גופים חלליים של פעולה‪.‬‬
‫‪ .5‬מספרי פעולה‪.‬‬
‫‪ .6‬מין פעולה ‪ /‬זכר‪ ,‬נקבה‪.‬‬

‫מרשימה אנחנו רואים‪ ,‬שלמשפטים פשוטים‪ ,‬שלא צריכים את "הרכבה מערכתית"‪ ,‬כמו‬
‫למשל ‪" :‬נחתי"‪" ,‬שוכך"‪" ,‬שותך"‪ ,‬זה מבנה שם הפועל ושם הגוף ביחד גם בסנסקרית‬
‫וגם עיברית‪ .‬זה מבנה של משפט כמבנה שם הפועל אחד‪.‬‬
‫אבל סנסקרית‪ ,‬במשמעות של "מבנה שם הפועל מערכתי"‪ ,‬אפשר ליקרוא מבנה יותר‬
‫"מערכתי" מעיברית‪ ,‬בגלל שסנסקרית מרכיב במבנה כזה "אחד" גם "מילת יחס"‪,‬‬
‫ואפילו "קבוצת מילות יחס"‪ ,‬שבעיברית ושפות אחרות אירופיות הם מבנים נפרדים‪,‬‬
‫אבל לפי "משמעות מערכתי של משפט הם בלתי נפרדים"‪ ,‬כי הם מאחדים שם הפועל‬
‫ל"מעגל פעולה עם עצמים"‪.‬‬
‫"מילתיחס ‪ +‬שם הפועל " במשמעות מערכתי זה "מבנה בלתי נפרד"‪ ,‬ולכן בכל שפות‬
‫של קדור הארץ יש שם הפועלים שדורשים רק מילת יחס מסוים‪.‬‬

‫השאלה היא‪ ,‬אם סנסקרית שואף ל"מערכת שלמה בכל משפט"‪ ,‬אז למה "מבנה של‬
‫עצמים" לא תמיד נכנסים למבנה שם הפועל? אני חושב‪ ,‬שזה בגלל "מוגבלות אנושית"‪.‬‬
‫בגלל שבני‪-‬אדם לא מסוגלים לחשוב ולהרכיב בפעולה משתנה יותר מ ‪ 5 – 4‬אלמנטים‬

‫של מושגים‪ .‬ובגלל זה "מבנה עצמים"‪ ,‬בדרך כלל נפרד ממבנה של שם הפועל‪ / .‬לכן‬
‫יכול להיות שבקור הארץ קוסמי‪ ,‬שממנו הגיע סנסקרית הם לא נפרדים ! ‪/‬‬

‫אבל סיבה עיקרית כמובן בזה‪ ,‬שמשפט בדרך כלל מרכיב בתוכו "כמה מערכות"‪ ,‬ומספר‬
‫מערכות בטקסט של "משפטים" יכול להצתבר דאי ארוך‪ .‬בגלל שמתרה של "משפט"‬

‫לתאר "מערכת שלמה עם כל חלקים נדרשים"‪ ,‬בשביל תהיה "מובנה בעזרת לוגיקה של‬
‫שלישיה הקליטה של בן‪-‬אדם"‪ .‬בעיברית כמו בכל שפות אחרות למתרה של "מערכת‬
‫מסובכת" משתמשים ב"משפטים או מילים טפליות"‪ ,‬שמסבירים את חלקי משפט דרך‬
‫"מילות קשר"‪.‬‬
‫לכן בסנסקרית יש "מערכות – משפטים שלמים"‪ ,‬וזה נראה כמו " ‪ – " jalayate‬עם‬
‫משמעות "זה מתחיל להיות מים"‪ " payasyati " ,‬עם משמעות "הוא רוצה חלב"‪,‬‬

‫" ‪ " kaviyati‬עם משמעות "הוא רוצה להיות משורר"‪ " partiyati " ,‬עם משמעות "הוא‬
‫רוצה בן"‪ .‬וזה משפטים שלמים במבנה אחד‪ .‬חוץ מזה בסנסקרית "מבנים מסובכים של‬

‫‪6‬‬

‫שם הפועל" לעטים קרובות מאחדים את "משמעויות של שורשים" או "שורש זוגי"‬
‫למבנה אחד‪.‬‬

‫סמסקרית כשפה אתיקה "הנתונה לבני‪-‬אדם מבחוץ לקדור הארץ"‪ ,‬כמו שאמרו מימי‬
‫קדם "החלק התרבותי של חברה הודית" ונרשמת ב"כתבים קדושים של – וודות"‪ ,‬כמו‬

‫עיברית שואף ל"צימצום"‪ ,‬אבל צימצום משגת בעזרת "סדר מסוים הצתברות של‬
‫אלמנטים למבנה אחד"‪ .‬ולכן כמו שאומרים בצדק כל חוקרים של סנסקרית‪ ,‬ש"סדר‬
‫הצתברות מספר אלמנטים למבנה אחד"‪ ,‬כאילו משפט אחד מנסה להצתבר את מערכת‬

‫שלמה!‬
‫לכן בסנסקרית קיימים "הרכבים פשוטים ומסובכים"‪ ,‬שממנו נבנתים משפטים כמערכת‬

‫מופשטת‪:‬‬
‫‪" .1‬שורש של עצם"‪ / .‬או מבנים אחרים של דיקדוק ‪./‬‬
‫‪" .2‬שורש של עצם ‪ +‬מין‪ + ,‬מספר ‪ +‬סיומת יחסה"‪ / .‬סופיכסים ‪./‬‬
‫‪ " .3‬שורש של עצם ‪ +‬שורש של עצם"‪ .‬כמו "סמיכות בעיברית"‪.‬‬
‫‪" .4‬שורש של עצם ‪ +‬שורש של שם תואר ‪ +‬מילת יחס"‪.‬‬

‫"שורש של שם תואר ‪ +‬שורש שלשם תואר"‪.‬‬
‫‪" .5‬שורש של עצם ‪ +‬שורש גרונדיי ‪ /‬שייכות ‪ + /‬מילת יחב ‪ +‬שם הגוף"‪.‬‬

‫‪" .6‬שורש של עצם ‪ +‬שם המספר"‪.‬‬
‫‪" .7‬שורש של עצם ‪ +‬כמה שורשים של עצם"‪/ .‬שבו מחורר מילת חיבור "ו"‪.‬‬

‫‪" .8‬שורש של עצם ‪ +‬שייכת ‪ + /‬מילת יחס "‪.‬‬
‫‪" .9‬שורש של עצם ‪ +‬שם פרטי"‪.‬‬

‫‪" .10‬שם החיבור"‪ / .‬אפילו אות – פונימה אחת ‪./‬‬
‫‪ .11‬שורש שם הפועל ‪ +‬סופיכסים מין‪ ,‬שם הגוף‪ ,‬מספר‪ ,‬זמן‪ ,‬בניין ‪ +‬פרפיכס"‪.‬‬
‫כמובן קשה קובע משהוא "בדיוק" על שפה שהיה לה היסטוריה כל כך ארוכה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫שהיא חסרה כתיב בארך ‪ 1500‬שנים‪ .‬אבל מצד השני שטח של הודו הוא ענקי‪ ,‬ושם‬
‫תמיד חיו הרבה עמים שונים‪ ,‬לכן לא ברור איך הודו היתה כל כך הרבה זמן בבדוד‪,‬‬
‫פרקטית עד מאה ‪ . 16 – 15‬ומצד שני להרבה מילים של סנסקרית אנחנו מגלים‬
‫למשמעות אחת כמה מילים שונים! מה זה " עירבוב שפות"? או זה הופעת "תחונה‬
‫מערכתית" של שפה‪ ,‬בגלל שמשמעות מערכתי היא תמיד יותר רחב מ"מושג מוחשי"!‬
‫אבל איך פה אפשר לחשד עירבוב‪ ,‬ש"וודות קדושות" נשמרו מדור לדור ולא הרבה‬
‫אנשים הבינו אותם? למשל‪ :‬מילה "סגפן" – חמישה מילים שונים‪ .‬מילה "טובה" –‬
‫שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "עושר" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "להיות" – שלושה‬
‫שורשים שונים‪ .‬מילה "מים" – חמש מילים שונים! מילה "הכל" – שלושה מילים שונים‪.‬‬
‫מילה "אויב" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "לדבר" – שישה שורשים שונים‪ .‬מילה‬
‫"להשיג" – ארבע שורשים שונים‪ .‬מילה "בת" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "ידיד" –‬
‫שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "רצון" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "בת‪-‬זוג" – שלושה‬
‫מילים שונים‪ .‬מילה "אישה" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "ללכת" – שישה שורשים‬
‫שונים‪ .‬מילה "יותר טוב" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "אימה" – שתי מילים שונים‪.‬‬
‫מילה "להתפלל" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "נמצא" – ארבע שורשים שונים‪ .‬מילה‬
‫"להביא" – שלושה שורשים שונים‪ .‬מילה "צרה" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה‬
‫"להסביר" – ארבע שורשים שונים‪ .‬מילה "לענות" – ארבע שורשים שונים‪ .‬מילה‬
‫"להתקרב" – שלושה שורשים שונים‪ .‬מילה "להופיע‪ ,‬לקרוה" – שמונה שורשים שונים‪.‬‬
‫מילה "דג" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "משרת" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה‬
‫"שמש" ‪ -‬חמישה מילים שונים‪ .‬מילה "הצלה" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "מדען" –‬
‫שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "מורה" – שלושה מילים שונים‪ .‬מילה "מלך" – שישה‬
‫מילים שונים‪ .‬מילה "איש" – שישה מילים שונים‪ .‬לזה צריך להוסיף ש ‪ 23 – 20‬אחוז‬
‫של מילים‪ ,‬למושג אחת יש שני מילים שונים‪ ,‬ויש מילים עם ‪ 6 – 5‬ממושגים‪ .‬למשל‬
‫למילה " ‪ " sakaca‬יש מושגים‪ " :‬על יד‪ ,‬קרוב‪ ,‬ל‪ ,‬ב‪ ,‬מ‪ ,‬מין"‪ .‬ומילים כאלה מספיק‪.‬‬
‫מה זאת אומרת? אני חושב‪ ,‬שזה סימן ברור של "מערכתיות של סנסקרית"‪ .‬שבה מילים‬
‫שונים למושג אחד מדגישים "תחונות שונות של אותה מערכת" ! המסקנה הזאת יכולה‬
‫להיות "טאות"‪ ,‬רק במקרה שמומכים קדומים של סנסקרית לא ידעו את "טקסטים‬

‫קדושים" במידה מלאה‪ ,‬כי הם כתבו אותם אחרי ‪ 1500‬שנים של שפה לשוני‪.‬‬
‫ובכל זאת אנחנו משקפים "תחונות מערכתיות שוות" בעיברית ובסנסקרית‪ ,‬וזה‬
‫אומר ששני "מקורות חיצוניות של שפות" היו קרובים‪ ,‬וברמה מעוד גבוהה ביחס‬

‫לבני אדם‪.‬‬
‫כדאי לשים לב‪" ,‬שיצרנים קדומים שכתיב אתיק של סנסקרית" לא היו מסוגלים‬

‫‪7‬‬

‫לעשות שינוים ב"צלילי שפה מדוברת וגם מבנים של שפה"‪ .‬וטבעי‪ ,‬שבצורות של‬
‫פונימים הם רצו לשקף את "מושגים על עולם‪ ,‬שנשמרו מזמן אתיק והיו קיימים בתקופה‬

‫"מאה ‪ 12‬לפני ספירה"‪ ,‬שהתחילה ברשמה את "טקסטים קדושים של וודות"‪ .‬וכדאי‬
‫לשים לב‪ ,‬שגם "גנוזות קדושים של תורה" עצל יהודים הופיעו בארך באותו תקופה‪.‬‬
‫לכן "ציורים של פונימים" משקפים את "מושגים בסיסיים על העולם" בתקופה זו והם‪:‬‬
‫"קווים גבוליים אופקיים ואנככים"‪ .‬שבקוו אפקי יש משמעות של "אחוד או הצתברות‬

‫של מבנה"‪ ,‬ופה אין משמעות אחר‪ ,‬בגלל שקוו אופקי יש בכל פונימים‪ ,‬חוץ משני‬

‫פונימים ‪ , - “bha” , - “dha”,‬שלפי הגדרה שלנו חייבים לשקף משמעות של‬
‫"ניתוק"‪ .‬וקוו אנוכי עם אפשרות גבוהה משקף משמעות של "חילוק מבנים למרכיבים"‪.‬‬

‫וקוו הזה חוסרת לכל "תנועי"‪ ,‬שאפשר לשיר‪ ,‬וגם לכל צלילים אף וגארון‪ ,‬שגם כן‬
‫אפשר לשיר זמן רב‪ .‬משהוא דומה אנחנו רואים בעיברית‪ ,‬שבה סימן "‪ /" :‬שווה ‪ ,/‬הוא‬

‫כמו קוו חילוק של פונימים במילה‪ .‬מכלל הזה של "חילוק" נופל את פונימה ראשית‬

‫וגם פונימה ”‪ , - “aa‬שיש להם קוו אנוכי‪.‬‬ ‫אלפבית של סנסקרית ”‪- “a‬‬

‫למה? בגלל שתנועי " ‪ " a‬בכלל לא מסומנת בשפה‪ ,‬אלה נוספת לכל צליל עיצור‬

‫"בנוח"‪ ,‬אם אחריהם אין תנועי אחרת‪ .‬ופונימה מצוירת " ‪ " a‬או " ‪ " aa‬עומדת תמיד‬

‫בראש של מבנה‪ ,‬כסימן שם הפועל "זמן עבר"‪ ,‬או בתוך‪ ,‬או בסוף מבנה‪ ,‬כסימן "שינוי‬

‫המבטא"‪ .‬וסימן הזה משתמשים בסוף מבנה לסמן את "מין נקבה"‪ .‬זאת אומרת‪,‬‬

‫שלמעשה לפונימה הזאת יש "משמעות מיוחד בשפה"‪ .‬ואם לשים לב שבפונימה הזאת‬

‫יש קוו אנוכי‪ ,‬אז לפי הגדרה יצרני כתיב‪ ,‬היא "עיצור"‪ ,‬ואז אנחנו נזכרים את אות‬

‫"ה" ‪ ,‬שבדרך כלל עומדת בהתחלה או סוף מילה וגם משתמשת להרכבה מין "נקבה"‪.‬‬

‫וגם אפשרי שצליל " ‪ " a‬השתנתה במבטא בסנסקרית‪ ,‬כמו " א‪ ,‬ה‪ ,‬ע" השתנתו‬

‫בעיברית‪ .‬לכן גם פה אנחנו יכולים ליראות איזה שהוא אנליגיה ודומה שתי שפות אלה‪.‬‬

‫וכנירא "סימן של מיסטיקה וחוכמה קוסמית"‪ ,‬שקיים בסמסקרית מצויר כהרכב שלושה‬

‫פונימים " ‪ / , " a, r, n‬שפונימה אחרונה היא עם נקודה למעטה ‪ . /‬או במילים אחרות‪,‬‬

‫פונימה " ‪ " a‬בסנסקרית היא סימן של "שינוי מסובך של מערכת"‪.‬‬

‫כלל כזה של מבטא תנועי "בנוח" קיימת גם בעיברית‪ ,‬שמבטאים תנועי קרובה לתנועי‬

‫" ‪ " a‬וא " ‪." e‬‬
‫סנסקרית כשפה יוצת דופן‪ ,‬שהגיע אלינו מקוסמוס‪ ,‬נפלא גם בזה‪ ,‬שזה שפה יחידה‬

‫בעולם שציינה על קשר בין כל תנועי ועיצור " ‪ ," m‬כצלילים קשורים לפעולה‬

‫אנרגטית ופונקציונלית גופנית‪.‬‬

‫אלפבית של עיברית אנחנו יכולים לחלק לשתי קבוצות של צלילים‪ :‬וזה "עיצורים"‬

‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט‪ ,‬י‪ ,‬כ‪ ,‬ל‪ ,‬מ‪ ,‬נ‪ ,‬ס‪ ,‬ע‪ ,‬פ‪ ,‬צ‪ ,‬ק‪ ,‬ר‪ ,‬ש‪ ,‬ת‪ / .‬וזה אלפבית עצמו ‪./‬‬

‫ותנועי‪ ,‬שבכתיב מחוררים‪ ,‬בגלל שלא מסובך מוגדרים בעזרת "מבנה עיצורים‬

‫וקונטקסט"‪ .‬זאת אומרת שלתנועי בעיברית יש תפקיד משני‪ ,‬למראות שאנחנו מסוגלים‬

‫לתת להם "משמעות מערכתי לפי מקומם במבנה של מילה"‪.‬‬

‫בסנסקרית קיימים "תחונות מערכתיות"‪ ,‬שהיו בה מהתחלה והם‪:‬‬

‫‪ .1‬נוחכות "דואליות או זוגיות" לכל מבנים שם הפועל ושם עצם וגם שמ הגוף "‬

‫בעזרת סופיכסים מסוימים‪ .‬כזה "דואליות שלמה של שפה" לא קיימת באף שפה‬

‫בקדור הארץ‪ ,‬חוץ מסנסקרית‪.‬‬

‫"דואליות" דומה‪ ,‬כמו תחונה מערכתית קיימת גם בעיברית כשפה מערכתית‪ .‬ואפילו‬

‫בעיברית "דואליות" מוגבלת‪ ,‬בהשווה עם סנסקרית‪ ,‬בגלל שמשתמשת רק בסופיכס‬

‫" ‪ , " aim‬ורק למספרים וכמה שם העצם זוגיים‪.‬‬
‫לכל מבנים חלליים יש "דואליות וזוגיות נרחבת" לכל מבנים בסיסים של שפה‪.‬‬

‫וזה תחונה של שפה אתיקה‪ ,‬ואומרת לנו‪ ,‬ש"מיצרי השפה" הבינו עמוק את‬

‫"דואליות של עולם" שקיים כתחונה כללית‪ .‬שעולמינו נקשר כללי ב"דואליות‪,‬‬

‫שלישיות‪ ,‬ושבע"‪ ,‬שבו "דואליות" זה איזון אנרגטי ואינפורמציוני של עולם‪,‬‬

‫"שלישיות" זה אי יציבות או שינוי של עולם‪" ,‬ושבע" זה איזון פונקציונלי‬

‫ושכלי של עולם"‪ .‬דואליות נשקפת גם בזה‪ ,‬שרוב "שורשים של סנסקרית‪ ,‬זה‬

‫"מבנה סגור משתי פונימים"‪ ,‬וגם נחוכות "הרכב משני עצמים"‪ ,‬כמו סמיכות‬

‫בעיברית‪.‬‬

‫חוץ מזה בסנסקרית כמו בעיברית קיימת "זוגיות" מסוג אחרת‪ ,‬המשתמשת ב"אתק‬

‫ושכפול אותו פונימים בשורש"‪ .‬כזה שיכפול של שורשים אין באף שפה מודרנית‪.‬‬

‫למשל בעיברית‪ ,‬שיכפול של שורש "בל"‪ ,‬עם משמעות "הפוך" ‪ /‬או במשמעות של‬

‫מתמטיקה – "אינברסיה" ‪ /‬נותן שורש חדש "בלבל" עם משמעות "להתבלבל"‪ ,‬וזה‬

‫‪8‬‬

‫בדיוק מתאים למשמעות מערכתי‪ / ,‬בגלל ש"אינברסיה זוגית" במתמטיקה נותן‬
‫"חוסר שינוים"‪ .‬ושורש מוכפל בדרך כלל משקף "פעולה ממושכת‪ ,‬לא נגמרת או‬

‫פעולה מירבית"‪ .‬ולמראות שכזה שיכפול מתרחש עם שינוי אותיות‪ ,‬המומכים‬
‫בסנסקרית מצליחים להבדיל אותם‪.‬‬

‫‪ .2‬הדגשה של "שינוים במבנים ותהליכים העולם"‪ .‬עם בעברית שינוי סדר של אותיות‬
‫במילים קיים רק בביניין "התפעל" ולאות סופי "ח"‪ ,‬שמשתנה סדר של מבטא‪ ,‬אז‬
‫בסנסקרית בכל הרכב של חלקי המשפט "משתנים גם "תנועי וגם עיצורים‬

‫בהתחלה וסוף‪ .‬יותר מזה‪ ,‬משתנים עיצורים ותנועי סופיות של שורש לפני סופיכס‪.‬‬
‫וכניראה זה דברים הכי מסובכים‪ ,‬לאנשים שלומדים סנסקרית‪ .‬מבנים של סנסקרית‬

‫משתנים כאילו "בעלי חיים"‪ ,‬שמשתנים בהתאם עם מי הם פועלים הדדי‪.‬‬
‫‪ .3‬בסנסקרית קיימת רק "שני מיני זמן" – עבר ו אתיד‪ .‬וגם שני סוגים תהליכים של‬
‫"זמן הווה" – דינמי וסטאטי‪ .‬ובמשמעות הזה עברית ו סנסקרית לגמרי דומים וגם‬

‫טוב משקפים מעולם שאנחנו גרים בו‪ ,‬בגלל שממבת מדעי בעולם יש רק שני‬
‫סוגים זמן "עבר ואתיד"‪ ,‬ומה שאנחנו קוראים "זמן הווה"‪ ,‬זה זמן של תהליכים‬

‫מעבר בכל מערכות‪.‬‬
‫בשביל לבסוף לברר‪ ,‬אם קיים "משצעות מערכתי" אצל "אותיות – פונימים" של‬

‫סנסקרית בואו נלך בדרך שעשיתי בעיברית‪ .‬בהתחלה נקבע "משמעות מערכתי‬
‫לאותיות‪ ,‬שמשומשים בשפה "לבד"‪ .‬ואחר כך נקח מבנים זוגיים של אותיות עם אות‬
‫אחת ידועה‪ ,‬ונקבע משמעויות לאותיות נוספים‪ .‬ואחרי שנמלא את טבלה של אותיות‬

‫עם "משמעות יחסית זמנית"‪ ,‬אפשר לנסות "למלא את כל מערכת דרך חלקים‬
‫פונקציונליים שלה"‪ .‬ולבסוף לבדוק את משמעויות זמניות ל"נגדנים"‪ .‬כמובן שזה דרך‬

‫ארוכה וקשה‪ ,‬אבל מה לעשות דרך אחרת אני לא יודעה‪ .‬לשמחתינו היצרנים של‬
‫סנסקרית וגם חכמי הודו‪ ,‬היצרנים של כתיב‪ ,‬השאירו לנו "רמזים חשובים לאנליזה"‪.‬‬

‫ורמז חשוב וכללי הוא "טבלה של מבטא פונקציונלית של פונימים סנסקרית"‪.‬‬

‫טבלה פונקציונלית של פונימים סנסקרית נראה כך‪:‬‬

‫פונימים פונימים פונימים פונימים‬ ‫פונימים‬ ‫פונימים‬
‫צלצלניים צלצליניים חסרי צלול חסרי‬ ‫חצי תנועי פונימים‬ ‫שרקוניים‬
‫גרוניים צלול‬ ‫גרוניים‬
‫של אף‬

‫פונימים‬ ‫‪ka kha‬‬ ‫‪ga‬‬ ‫‪gha‬‬ ‫‪ng ha‬‬
‫גרוניים‬
‫‪ /‬כניסה ‪/‬‬ ‫‪ca cha ja‬‬ ‫‪jha‬‬ ‫‪ny ya‬‬ ‫‪za‬‬
‫פונימים‬
‫של החך‬ ‫‪tta ttha dda ddha‬‬ ‫‪nna ra‬‬ ‫‪sha‬‬
‫‪ /‬זכרון ‪/‬‬ ‫‪na la‬‬ ‫‪sa‬‬
‫‪ta tha‬‬ ‫‪da‬‬ ‫‪dha‬‬ ‫‪ma va‬‬
‫פונימים‬ ‫‪pa pha‬‬ ‫‪ba‬‬ ‫‪bha‬‬
‫של לשון‬
‫‪ /‬ניהול ‪/‬‬
‫פונימים‬
‫של שיניים‬

‫‪ /‬קשר ‪/‬‬
‫פונימים‬
‫של שפתיים‬
‫‪ /‬המבצעה ‪/‬‬

‫בשביל ליראות את "משמעות מערכתי של פונימים סנסקרית שימו לב‪ ,‬שכל צלילים –‬
‫אותיות של טבלה סנסקרית‪ ,‬ויותר מדויק את עמוד השמואלי‪ ,‬ממוקמים בצורה מערכתי של‬
‫"מבטא של צלילים‪ ,‬זאת אומרת מ"גארון"‪ ,‬שממנו יוצאה אוויר‪ ,‬דרך "נפח של פה"‪ ,‬מתנהל‬

‫ב"לשון"‪ ,‬מקושר דרך "שיניים" ויוצא חוצה דרך "שפתיים"‪ ,‬כחלק המבצעה‪ .‬ברור שחלק‬
‫ה"שביעי" של מערכת‪ ,‬כ"פידבאק" בחלק פונקציונלי לא קיים‪ .‬ובטבלה נשמרים חלקים‬

‫פונקציונליים לפי סדר טביעי‪.‬‬
‫‪" .1‬גארון" – זה "חלק פונקצונלי של כניסה המערכת במבטא"‪.‬‬

‫‪" .2‬נפח של פה"‪ - ,‬זה "נפח של זכרון מערכת במבטא"‪.‬‬
‫‪" .3‬לשון" – זה "חלק הנהלי של מערכת במבטא"‪.‬‬

‫‪" .4‬שיניים" – זה "חלק הקשרת של מערכת במבטא"‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪" .5‬שפתיים" – זה "חלק המבצעה של מערכת במבטא"‪.‬‬
‫זאת אומרת שכל פונימים של סנסקרית ממומקים בצורה מערכתית רצפית מ"כניסה עד‬
‫יציאה המערכת של תנועת אוויר בזמן דיבור‪ .‬ומה שקשור ל"סוג של צלילים בכל העמודים‪,‬‬
‫אז אנחנו צריכים למלאות אותו אחרי אנליזה של אותיות‪ .‬אבל גם לכמה עמודים כבר‬
‫רואים סימני "פורמליזציה"‪ ,‬שכנירא יש בה משמעות מערכתי‪ ,‬בגלל שיש "שתי זוגות‬

‫עמודים"‪:‬‬
‫‪ .1‬זוג פונימים " חסרי צלול – חסרי צלול גרוניים"‪.‬‬
‫‪ .2‬זוג פונימים " צלצליניים – צלצליניים גרוניים"‪.‬‬
‫קבוצה נפרדת הם "תנויעי ותנועים זוגיים"‪ ,‬שיש להם ציור שיש להם "חברה" במיבנה‪ .‬או‬

‫יש להם סימנים מיוחדים‪ ,‬שהם מצתרפים לעיצורים‪.‬‬
‫ממבת לטבלה אנחנו רואים שבה יש כל חלקים פונקציונליים של מערכת‪ ,‬אבל אין שם‬
‫חלק ראשון של מערכת‪ ,‬זאת אומרת "השפעה חיצונית"‪ .‬ואם לשלמות של מערכת השפעה‬

‫חיצונית כמו אות "א" בעיברית אנחנו אנחנו יכולים "כאילו לחבר ביחד עם אלמנטים‬
‫גבוליים פונקציונליים"‪ ,‬שקולטים את השפעה חיצונית‪ ,‬אבל כזה השפעה חיצונית‪ ,‬כמו‬
‫אות "ב" בעיברית‪ ,‬אנחנו לא מסוגלים לחבר שום פונקציה גבולית‪ ,‬בגלל שזב "פידבאק"‪,‬‬
‫או משוב של יציאה אותו מערכת‪ .‬לכן כזה "משמעות כמו אות "ב" חייב להיות במערכת של‬

‫שפה סנסקרית‪ .‬וכאלה אותיות של "מחזור או משוב" יש בסנסקרית רק שתים " ‪ " ma‬וגם‬

‫" ‪ " na‬ושתיהן נמצאים בעמוד פונימים "של אף"‪ .‬וזה נותן לנו רמז על משמעות כללי של‬
‫עמוד טבלה הזה‪ .‬ובאותו סגנון חלק שביעי של מערכת עם משמעות "מצבים יציבות של‬
‫אלמנטים יציאה" של מערכת‪ ,‬בשביל אנליזה תגובה שלמערכת בעיברית יש אות נשרקת‬

‫"ש" עם שני צלילים דומים‪ .‬וגם בסנסקרית יש שלושה פונימים נשרקים בעמוד נפרד‪ ,‬ולכן‬
‫גם פה כניראה יש אנלוגיה‪.‬‬

‫כזה מיקום "פונקציונלי" של פונימים סנסקרית אומרת לנו‪ ,‬שבכזה "מודל של טבלה עם‬
‫‪ 5‬שורות‪ ,‬שאין שם שורה ראשונה ושורה שביעית‪ ,‬שיש בעיברית‪ ,‬ואיזה דרך ואיזה עמודים‬

‫ואיזה משמעות מתחלפים בסנסקרית פונימים האלה אנחנו חייבים עוד לברר‪.‬‬
‫אבל בררור מראש‪ ,‬שסנסקרית זה "מערכת פונקציונלי"‪ ,‬וחוסר חלקים ראשון ושביעי‬
‫אומר לנו‪ ,‬ש"שכליות של מערכת מתכוונת "כחלק טביעי שלה"‪ .‬ממבנה של אלפבית אתיק‬

‫"עיברי‪ ,‬מצרי‪ ,‬פיניקי אנחנו יודעים‪ ,‬שכל "אותיות שנמצאים בקבוצות אי זוגיות" הן‬
‫משקפים בתוכן את "שינוים משמעותיים של מערכת"‪ ,‬וכל אותיות שנמצאים "בקבוצות‬
‫זוגיות" משקפים את "חלקים של מבנים מערכת שלא משתנים"‪ .‬לכן ברור מראש בשביל‬
‫סנסקרית‪ ,‬שבלי "משמעויות של קבוצות אי זוגיות של מערכת‪ ,‬כשינוים" באלפבית עיברי‪,‬‬
‫בכלל אי אפשר ליבנות "מערכת משמעותית !" באותו זמן "משמעויות זוגיות של עיברית‬
‫עם מבנים" אפשר להחליף למשמעויות דומים"‪ .‬וזה נקודה חשובה התחלתית לאנליזה‪.‬‬

‫עשיתי אנליזה מילים של "מילונים וטקסטים אתיקות‪ ,‬שנותנים ב"ספר לימוד של‬
‫סנסקרית" שיצאה לאור בשנת ‪ 1891‬בסנקט פטרסבורג ומצאתי‪:‬‬

‫‪ .1‬אחד עשר פונימים ממספר כללי של פונימים ולמעשה אלה ‪-‬‬

‫‪ , , , , , , , , , ,‬יש להם משמעות "עצמאי"‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪ , ,‬ופונימה של שיניים ‪ ,‬וגם גרוניי ונפחי‬ ‫‪ .2‬פונימים של לשון‬

‫אף פעם לא מופעים ב התחלת מילה‪ ,‬לעטים רחוקות בעמצא‪.‬‬

‫וזה אומר לנו‪ ,‬שלפונימים אלה יש רמזים נוספים על "משמעות מערכתי" של פונימים‪ .‬כמו‬

‫שציינתי קודם על "תנועי של סנסקרית"‪ ,‬שיש להם משמעות מיוחד‪ .‬לכן אם נקח בחשבון‬

‫שתנועי " ‪ " a‬יש לה משמעויות "זמן עבר‪ ,‬אינוורסיה משמעויות של תנועי אחר‪ ,‬וימים‬

‫קודמים היתה כנירא עיצור‪ ,‬בגלל שיש בו בציור "חילוק"‪ ,‬ולתנועי " ‪ " aa‬יש משמעות‬

‫של מילת יחס "מ" וגם "עד"‪ ,‬זאת אומרת "גבולות פעולה"‪ ,‬וגם שנים נשתמשים כסופיכס‪.‬‬

‫לכן לתנועי אני רואה משמעות מערכתי די ברור כסימן ל"נקודת ספםירה בחלל"‪ .‬לכן‬
‫בהתחלת שם הפועל הוא יהיה "זמן עבר"‪ ,‬בהתחלת שם הגוף "אני"‪ ,‬זה יהיה נקודת ספירה‬

‫פנימית‪ ,‬במילת יחס וגם סופיכס " ‪ " at, ati‬עם משמעות "מנקודה זו" זה יהיה "מעבר‬
‫מנקודה זו"‪.‬‬

‫לתנועי כניראה יש משמעות "נכוחות של פעולה או תהליך"‪ ,‬בגלל שיש כזה "שורש"‬
‫עם אות אחת ועם משמעות של " ללכת‪ ,‬לנוע "‪ .‬מאות הזאת מתחיל שם של "אלוהים עליון‬

‫ומרכזי של הודו "אינדרה"‪ .‬מאות הזאת מתחילים תואר הפועל "מי פה‪ ,‬לפה‪ ,‬אחורה‪,‬‬

‫קדימה‪ ,‬פה‪ ,‬הינה פה‪ ,‬כאילו‪ ,‬דומה‪ ,‬בעולם הזה‪ ,‬אכשיו"‪ .‬תנועי " ‪ " i‬נשתמשת גם כמו‬

‫סיומת של "מין נקבה"‪ .‬לתנועי ארוך " ‪ " ii‬יש משמעות קרוב לתנוי קצר‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫מתנועי ‪ / u /‬מתחילים תוארי הפועל " ו‪ ,‬גם‪ ,‬מ‪ ,‬על‪ ,‬ב‪ ,‬בין‪ ,‬ל " וכניראה יש לו‬

‫משמעות של "חלל פעולה פנימית"‪ .‬לתנועי ‪ / e /‬בהתחלת המילה יש משמעות‬
‫"אחד‪ ,‬שלם‪ ,‬פעם‪ ,‬אחד אחרי שני‪ ,‬הזה‪ ,‬זה‪ ,‬פה‪ ,‬בדיוק הוא‪ ,‬כך‪ ,‬באפן כזה"‪ ,‬זאת אומרת‬

‫שיש לו משמעות "שלמות או יחדות של מערכת"‪.‬‬

‫מתחשבת בספרי לימוד כהרכב של שני צלילים " ‪ ," a+y‬וגם תנועי‬ ‫תנועי‬

‫מתחשב כהרכב צלילים " ‪ ," a+i‬וזה לדעתי טאות‪ ,‬למראות שאני יכול להסכים שזה‬

‫תנועי "בינוני" במבטא של שני צלילים האלה לפי מיקום של לשון‪ .‬אבל אצלי לא נולד‬

‫שום רעיון להסברת תנועי הזה‪ ,‬ואני מקווה שהודים יעשו את זה יותר טוב ממני‪ ,‬ויכול‬

‫להיות שכבר קיים איזה שהוא רעיון‪.‬‬

‫בואו נעבור לאנליזה אות אות של "משמעות פונימים סנסקרית"‪ .‬וכמו אמרתי קודם‪ ,‬שבסיס‬

‫של אנליזה יהיו "משמעויות פונימים עצמאים" וגם מילים מיוחדים כמו "מילת יחס‪,‬‬

‫סופיכסים‪ ,‬קידומת‪ ,‬מספרים וסופיות של מבנים שונים‪ ,‬שמאפשרים לעשות "המחשה‬
‫מקסימלית של משמעות או למצוא סימנים כלליים משמעותיים‪.‬‬

‫אחד מפונימים המפתח של סנסקרית הוא »‪ - «ha‬ויש לו משמעות לשוני של "סוף"‪.‬‬

‫למילה »‪ «haa‬יש משמעות "לעזוב‪ ,‬אוי !‪ ,‬מה לעשות!" למילה »‪ «han‬יש משמעות‬

‫"להרוג‪ ,‬להשמיד‪ ,‬לרדוף‪ ,‬להכות‪ ,‬לדחות"‪ .‬למילה »‪ «har‬יש משמעות "לקחת‪ ,‬לתפוס‪,‬‬

‫למנוע"‪ .‬למילה »‪ «hitu‬יש צשצעות "סיבה‪ ,‬במטרה‪ ,‬מפני ש‪ ,..‬בגלל‪ ,‬למען‪ ,‬לשם‪."..‬‬
‫לפי דעה "מדענים קדומים של סנסקרית" הפונימה הזה לא היתה נכנסת לטבלה כללית‪,‬‬
‫ולפי דעתי זה בהחלט נכון‪ ,‬בגלל שיש בה משמעות מיוחד ותפקיד בשפה‪ .‬לכן לפונימה‬
‫הזאת יש הרבה משמעויות " ארך אנק‪ ,‬אין סוף‪ ,‬סוף תנאי‪ ,‬תנאים‪ ,‬מודל מורכבת‪ ,‬הרכבי‬

‫חלל נזכרים‪ ,‬הרכב תנאים‪ ,‬ריאליות"‪ .‬לכן דעתי‪ ,‬שלפונימה זאת אפשר לתת משמעות‬
‫כללי מערכתי "חיזוק פעולה‪ ,‬הרחבת מקום פעולה"‪.‬‬

‫אם נסתכל בטבלה‪ ,‬אז נראה שבה יש שתי זוגות עמודים‪ ,‬שצללים עמוד אחד של זוג נרחבת‬

‫בעזרת מופסת "חיזוק של ‪ .«ha» -‬לכן בפרינציפ אנחנו יכולים ליחד את כל זוג של‬
‫עמודים לעמוד אחד‪ ,‬בגלל שמשמעויות מערכתיות עם הוספת צליל יהיו דומים‪ ,‬רק עם‬

‫"חיזוק פעולה‪ ,‬או הרחבת מקום פעולה"‪ .‬ואז בטבלה אפשר לספור רק ‪ 5‬עמודים עם‬
‫משמעות מערכתי שונה‪.‬‬

‫וזה בהתאם אומר לנו‪ ,‬שלמעשה ממבת מערכתי‪ ,‬אם בעחברית יש לנו מערכת מורכבת‬
‫מ ‪ 22‬משמעויות מערכתיות‪ ,‬אז בסנסקרית יש לנו מספר משמעויות קרוב לעיברית בגלל‬

‫זוגות של עמודים‪ ,‬למראות שסנסקרית בהחלט יותר גמיש מעיברית‪.‬‬

‫אחת מהכי פונימים נפוצים בסנסקרית היא »‪ - «sa‬ויש לה משמעות מערכתי‬
‫ברור – "איחוד"‪ ,‬בגלל שיש לה משמעות מילת חיבור "ו" בכל משפטים‪ .‬טבעי שמשמעות‬

‫מערכתי של פונימה אותו דבר‪ ,‬זאת אומרת "איחוד וקשר‪ ,‬או קוניונקציה ודיזיונקציה"‪.‬‬
‫זאת אומרת שאות הזאת הישתווה עם משמעות מערכתי של אות השישי של אלפבית‬
‫העיברי והיא "ו"‪.‬‬

‫פונימה הבאה הנפוצה ולבדה היא »‪ , - «ta‬שיש לה משמעות לשוני של "קפיצה‪ ,‬או‬
‫מעבר בחלל"‪ .‬למילה »‪ «tala‬יש משמעות של "כף‪ ,‬שטיחות‪ ,‬פנאי‪ ."..‬ברור שמשמעות‬
‫מערכתי של פונימה הזאת היא " מעבר חללי או מערכתי"‪ .‬זאת אומרת שפונימה הזאת‬
‫מיזדהה במשמעות מערכתי עם אות השנימ עשר של אלפבית העיברי "ל"‪.‬‬

‫פונימה הבאה הנפוצה בסנסקרית היא »‪ - «ka‬ויש לה משמעות לשוני "מי?‪,‬‬
‫איזה?"‪ .‬למילה »‪ «katama‬יש משמעות " איזה מהרבה?"‪ .‬למילה »‪ «katara‬יש משמעות‬

‫"איזה משנים?" למילה »‪ «kara‬יש משמעות "יד‪ ,‬לעשות‪ ,‬לבצעה"‪ .‬למילה »‪ «arka‬יש‬
‫משמעות " קרן‪ ,‬מקור‪ ,‬שמש‪ ,‬אל של שמש"‪ .‬ואולי המשמעות הכי טוב‪ ,‬שיש לה רמז מערכתי‬
‫לפונימה זאת נמצאה במילה »‪ , «eka‬ויש לה משמעות "אחד"‪ .‬ואם נקח בחשבון‪ ,‬שפונימה‬

‫הזאת נמצאה בטבלה בשורה של "כניסה"‪ ,‬משערים שמשמעות מערכתי של פונימה היא‬
‫"מבנה או אינפורמציה של כניסה‪ ,‬שיש בו גבול"‪ .‬או בפשטוט "מבנה או אינפורמציה‬

‫כניסה"‪ ,‬כמו אלמנט או מערכת‪ .‬או במילים אחרות "קליטה מערכתית שלעולם חיצוני"‪,‬‬
‫בלי להתיחס איזה תהליך פונקציונלי משפיע מבחוץ‪ .‬לכן אפשר לשער‪ ,‬ש"השפעה‬
‫חיצונית" כאילו נכנסת למערכת למבנה או פונקציה גבולית‪.‬‬

‫פונימה הבאה נפוצה ולבדה היא »‪ - «na‬ויש לה משמעות של "חזרה‪ ,‬שלילה‪,‬‬

‫‪11‬‬

‫אינברסיה" של פעולה בחלל‪ .‬פונימה משתמשת במשפט כ"שלילה"‪ .‬וברור שמשמעות‬
‫מערכתי מסתבר‪ ,‬ולא סופי יהיה " שלילה או חזרה‪ ,‬או פונקציה מעגלי"‪ .‬ובגלל פונימה‬
‫הזאת נמצאת בשורה של "פונקציות קשרים"‪ ,‬אז נקבע אתה "פונקציה שלילה או חזרה"‪.‬‬
‫או במילים אחרות "פידבאק"‪ .‬פונימה הזאת מיזדהה במשמעות מערכתי עם אות ארבע‬

‫עשר של אלפבית עיברי "נ"‪.‬‬

‫פונימה הבאה נפוצה ולבדה בסנסקרית היא »‪ - «va‬ויש לה משמעות לשוני‬
‫"אמת‪ ,‬כן‪ ,‬טענה‪ ,‬קביעה‪ ,‬תודעה‪ ."..‬ובגלל שפונימה הזאת היא נמצאת בשורה של‬

‫"פונקציות מבצעות"‪ ,‬לכן נקבע לפונימה משמעות מערכתית משוער ולא סופית והיא‬
‫" פעולה אמיתית‪ ,‬ריאלית של מערכת"‪ .‬או פעולה מטרתית של מערכת‪ ,‬שבסופו שלדבר‬

‫נכנס למשמעות "מערכת"‪.‬‬
‫בשבילי חשוב במיוחד את משמעויות שקיימים לפונימה הזאת בסנסקרית‪ ,‬בגלל שאני עוד‬

‫לפני הרבה זמן שהוכח את מערכתיות של שפה עברית‪ ,‬קבעתי שמערכת שלמה זה מבנה‬
‫ותהליך "שאין בה התנגדויות"‪ .‬ומודל של סנסקרית נותן לי הוכחות נוספות‪.‬‬

‫ויש לה משמעות לשוני של‬ ‫פונימה הבאה נפוצה ולבדה בסנסקרית היא »‪- «ma‬‬

‫"שלילה ואינברסיה"‪ ,‬וגם לשורש עם פונימה זאת יש משמעות "למדוד"‪ .‬למילה »‪«man‬‬

‫יש משמעות "לחשוב"‪ .‬למילה »‪ «manu‬יש משמעות של "אב האנושות"‪ .‬למילה »‪«mat‬‬

‫יש משמעות "שלי"‪ .‬ולמילה »‪ «mati‬יש משמעות "מחשבה‪ ,‬תורה‪ ."....‬לכן יש בסיס לחשוב‬

‫שלמשמעות "שלילה" יש משמעות יותר מסובך מפונימה »‪ .«na‬ואם נקח לחשבון שפונימה‬

‫הזאת נמצאת בשורה של "פונקציה המבצעת"‪ ,‬אז משערים משמעות מערכתי לא סופי‬

‫תיהיה "מחזור המבצעה של שלילה או מחזור מעגלי המבצעה"‪.‬‬

‫פונימה הבאה הנפוצה ולבדה בסנסקרית היא »‪ - «dha‬ויש לה משמעות "לעמיד‪,‬‬

‫לשים‪ ,‬לתת"‪ .‬למילה »‪ «dhana‬יש משמעות "רחוש‪ ,‬כסף‪ ,‬עושר"‪ .‬למילה »‪ «dhara‬יש‬

‫משמעות "להחזיק‪ ,‬לשאת‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לאחוז‪ ."..‬למילה »‪ «dharma‬יש משמעות " מצב‪ ,‬כלל‪,‬‬

‫זכות‪ ,‬התחייבות‪ ,‬גזר‪ ,‬חוק‪ ."..‬למילה »‪ «dhi‬יש משמעות "מחשבה‪ ."..‬למילה »‪ «dhu‬יש‬
‫משמעות "להתנדנד‪ ,‬לנער‪ ,‬לטלטל‪ ."...‬ואם נקח בחשבון גם שפונימה זאת נמצאת בשורה‬

‫של "פונקציה של קשר"‪ ,‬אז משמעות לא סופי שלפונימה יהיה "פונקציה של קשר‬
‫הסתעפות"‪ ,‬או "פונקציה של בחירה"‪ ,‬או " עץ מבנה או עץ פונקציונלי"‪ .‬פונקציה זאת‬

‫מתאימה עם משמעות מערכתי של אות האחת עשר של אלפבית עיברי – " כ "‪.‬‬

‫פונימה הבאה נפוצה ולבדה בסנסקרית היא »‪ - «ya, yu‬ויש לה משמעות לשוני‬

‫" מקושר‪ ,‬מאוחד‪ ,‬מורכב מ‪ ."..‬למילה »‪ «yaa‬יש משמעות "ללכת‪ ,‬ללכת בכוון‪,‬‬

‫להתרחק‪ ."..‬למילה »‪ «yat‬יש משמעות "להתכוון ל‪ ,..‬לשקוד‪ ,‬להשתדל‪ ."..‬ואם נקח‬
‫בחשבון‪ ,‬שפונימה זאת היא נמצאת בשורה של "נפח או זכרון"‪ ,‬אז משמעות מערכתי לא‬

‫סופי אפשר לקבוע ‪ " :‬כוח פנימי" או ‪",‬מודל פנימי"‪ ,‬או "משמעות פנימי"‪ ,‬או "איזון‬
‫פנימי"‪ .‬ויכול להיות‪ ,‬שמשמעות כללי לכל משמעויות יהיה "זכרון מקורי‪ ,‬קבוע של‬
‫מערכת"‪ .‬חוץ מזה פונימה זאת משומשת כמו סופיכס של "זמן אתיד" לשם הפועל וזאת‬

‫גם כן מוכיח את קשר עם "מודל פנימי וקבוע של מערכת"‪.‬‬

‫פונימה הבאה נפוצה ולבדה בסנסקרית היא »‪ - «ca‬ויש לה משמעות לשוני‬
‫" ו‪ ,‬גם‪ ,‬האלה‪ ,‬אפילו‪ ,‬בגלל‪ ," ..‬זאת אומרת יש בה "התרחבות" את משמעות או מבנה‪.‬‬

‫למילה »‪ «car, cara‬יש משמעות "ללכת‪ ,‬לחיות‪ ,‬לעשות‪ ,‬להניע‪ ,‬לבצע‪ ."..‬למילה »‪«cal‬‬

‫יש משמעות "לנוע‪ ,‬לעוף ל‪ ,‬לצאת לדרך‪ ."...‬למילה »‪ «ci‬יש משמעות "לאסוף"‪ .‬למילה‬

‫»‪ «cint‬יש משמעות "לחשוב‪ ,‬שים לב‪ ,‬לשקול דעת"‪ .‬למילה »‪ «ced‬יש משמעות "אם"‪,‬‬

‫ומילים »‪ «na ced, no ced‬יש משמעות " אם לא כך‪ ,..‬במיקרה הפוך‪ ."..‬ואם נקח בחשבון‪,‬‬
‫שפונימה זאת נמצאת בשורה של "נפח או זכרון"‪ ,‬של טבלה‪ ,‬אז משמעות מערכתי לא סופי‬
‫אפשר לקבוע כ "שייכות לרוב‪ ,‬שייכות למשמעות‪ ,‬שייכות למודל‪ ,‬שייכות למבנה‪."...‬‬
‫כל האחרים הפונימים של סנסקרית אף פעם לא נמצאים "לבד" ולכן לעשות אנליזה‬
‫של פונימים אלה כדאי בסדר של "עמודים" שהן נמצאות‪ ,‬בשביל לחשוף "תחונות משותפות‬
‫של עמודים של פונימים"‪.‬‬
‫משיקול דעת של "יחסים מערכתיים חלליים"‪ ,‬אנחנו יכולים למצאו משמעות מערכתי‬
‫לפונימים שמשתתפים ב"סופיות אישיות" של מילים‪ ,‬המשקפים היחסים החלליים האלה‪.‬‬
‫בגלל שמשמעות מערכתי של פעולה הוא כבר מתואר בעזרת שורש של מילה‪.‬‬
‫סופיות‪ .‬פעולה אקטיבית‪ / .‬יחיד ‪./‬‬

‫‪ . +‬פעולה מתחילה וחוזרת לאותו נקודה של חלל‪.‬‬ ‫‪" .1‬אני" ‪- « mi » -‬‬

‫‪12‬‬

‫לכן לאות » ‪ « m‬תהיה משמעות "מחזור חללי" עם נקודת ספירה בתוך "אני"‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ולתנועי » ‪ « i‬יש משמעות ש"פעולה קיימת"‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫"אתה‪ ,‬את" ‪ . + - « si » -‬פעולה מתחילה בנקודה אחת ונגמרת בנקודה‬
‫קרובה וראויה מנקודה התחלתית‪ .‬לכן לאות » ‪ « s‬תהיה משמעות "איחוד של‬
‫נקודות חלל"‪ ,‬ולתנועי » ‪ « i‬תיהיה משמעות ש"פעולה קיימת"‪.‬‬

‫"הוא‪ ,‬היא" ‪ . + - « ti » -‬פעולה מתחילה מתחילה בנקודה אחת ונגמרת‬
‫בנקודה רחוקה ולא ראויה שבחלל‪ .‬לכן לאות » ‪ « t‬תהיה משמעות "מעבר בחלל"‬

‫למקום מסוים‪ ,‬ולתנועי » ‪ « i‬תיהיה משמעות ש"פעולה קיימת"‪.‬‬

‫סופיות‪ .‬פעולה אקטיבית‪ / .‬זוגית ‪./‬‬

‫‪ . +‬פעולה שמתחילה בזוג אחד ובאותו זוג נגמר‪ .‬לכן‬ ‫"זוג" ‪- « vas » -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫לאות » ‪ « v‬תהיה משמעות של "מבנה שלם המבצעה"‪ ,‬ולאות » ‪ « s‬תהיה משמעות‬ ‫‪.3‬‬

‫"איחד נקודות התחלה וסוף"‪.‬‬

‫‪ . +‬פעולה שמתחילה בנקודה זוג אחד‬ ‫"שני זוגות קרובות" ‪- « thas » -‬‬

‫ונגמרה בנקודת זוג אחר‪ ,‬שנמצאה קרוב וראויה‪ .‬לכן לאות » ‪ « th‬תהיה משמעות‬

‫"מבנה זוגי של פעולה הדדית" ‪ ,‬ולאות » ‪ « s‬תהיה משמעות של איחוד נקודות‬

‫התחלה וסוף‪.‬‬

‫‪ . +‬פעולה מתחילה בנקודת זוג אחד‬ ‫"שני זוגות רחוקות" ‪- « tas » -‬‬

‫ונגמרת בנקודת זוג מרוחק במרחק גדול ולא ידועה‪ .‬לכן לאות » ‪ « t‬תהיה משמעות‬

‫של "מעבר בחלל"‪ ,‬ולאות » ‪ « s‬תהיה משמעות של איחוד נקודות התחלה וסוף‪.‬‬

‫סופיות‪ .‬פעולה אקטיבית‪ / .‬ריבוי ‪./‬‬

‫‪ . +‬פעולה מתחילה במבנה ריבוים ונגמרת באותו‬ ‫"אנחנו" ‪- « mas » -‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מקום‪ .‬לכן לאות » ‪ « m‬תהיה משמעות "מחזור מאחד כל אלמנטים של ריבוי"‪,‬‬

‫ולאות » ‪ « s‬תהיה משמעות של איחוד כל נקודות שבחלל הזה‪.‬‬

‫"אתם‪ ,‬אתן" ‪ . - « tha » -‬פעולה מתחילה בנקודת ריבוי אחד ונגמרת בנקודת‬ ‫‪.2‬‬

‫ריבוי שני‪ .‬לכן לאות » ‪ « th‬תהיה משמעות "מבנה ריבוי פעולה הדדית"‪ ,‬שנמצאה‬
‫קרוב לראיה של נקודה התחלתית‪.‬‬

‫"הם‪ ,‬הן" ‪ . + + - « nti » -‬פעולה מתחילה בנקודת חלל ריבוי אחד‬ ‫‪.3‬‬
‫ונגמרת בנקודת ריבוי מרוחק במרחק גדול ולא ידועה‪ .‬לכן לאות תהיה משמעות‬

‫של "מעבר בחלל"‪ ,‬לתנועי » ‪ « i‬תהיה משמעות משמעות ש"פעולה קיימת"‪ ,‬ולאות‬

‫» ‪ « n‬תהיה משמעות של איחוד של ריבוי‪ .‬למראות שאות » ‪ « m‬אולי היה פה יותר‬
‫במקום‪.‬‬

‫כמו שאנחנו רואים מאנליזה "סופיות אישיות"‪ ,‬שמשמעות שקבלנו לאותיות ‪, , ,‬‬

‫מאמית את משמעות פונימים האלה שקבלנו ממשפטים של סנסקרית‪ ,‬ורק פונימה‬
‫נותנת לנו משמעות מערכתי חדש ועצמאי והוא – "מבנה זוגי או ריבוי של פעולה הדדית"‪.‬‬
‫אם נשתמש אנלוגיה‪ ,‬של שפה עיברית‪ ,‬שבה יש "מבנה מערכתי" לכל שמות של מספרים"‪,‬‬
‫בואו ננסה להשתכנע‪ ,‬שאותו "משמעות של שמות מספרים בסנסקרית הוא מערכתי"‪ .‬אז זה‬

‫תהיה נשקף בכזה צורה ‪.‬‬

‫‪" .1‬אחד" ‪ . + - « eka » -‬במילה הזאת לאות » ‪ « k‬תהיה משמעות של "גבול‬

‫סגור של מערכת או אלמנט"‪ ,‬ותנועי » ‪ « e‬משקף תהליך של הסגרה או סיבוב‪ .‬זאת‬
‫אומרת‪ ,‬ש"אחד" זה מערכת שיש בה "גבול" והיא נמצאת בפעולה עם עולם הסובב‪.‬‬

‫» ‪ . + - « dvi‬במילה הזאת לאות » ‪ « d‬יש משמעות של "קשר‬ ‫"שנים" ‪-‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מעגלי זוגי"‪ ,‬והוא גם "קשר של זמן"‪ .‬לאות » ‪ « v‬יש משמעות "אלמנט פעולה של‬

‫מטרה"‪ .‬ולתנועי » ‪ « i‬יש משמעות "נכוחות של פעולה"‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬ש "שנים" –‬

‫זה מערכת‪ ,‬כמו אלמנט יציב זוגי של זכרון‪ ,‬או אלמנט זוגי דינאמי עם פעולה‬

‫הדדית אינסופית‪ ,‬שבה יש "שני אלמנטים פועלים"‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫» ‪ . + - « tri‬במילה הזאת לאות » ‪ « t‬יש משמעות של "מעבר‬ ‫"שלוש" ‪-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫בחלל "‪ ,‬לאות » ‪ « r‬יש משמעות של "אלמנט דינאמי בלי זכרון‪ ,‬ולתנועי » ‪ « i‬יש‬ ‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫משמעות "נכוחות של פעולה"‪ .‬ובהתאם‪" ,‬שלוש" זה מערכת‪ ,‬שאין בה יציבות‪ ,‬ויש‬
‫‪.7‬‬
‫בה פעולה אינסופית או גנראציה‪ ,‬ויש בה שלושה אלמנטים של פעולה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫"ארבע" ‪ .+ + + - « catur » -‬במילה הזאת לאות » ‪ « c‬יש משמעות‬ ‫‪.9‬‬

‫של "זכרון או נפח"‪ ,‬לאות » ‪ « t‬יש משמעות של "מעבר בחלל "‪ ,‬לאות » ‪ « r‬יש‬
‫משמעות של "אלמנט דינאמי בלי זכרון‪ .‬ואז מבנה של "ארבע" – משקף מערכת‬

‫שמורכבת מ"אלמנט שלישיה דינאמית"‪ ,‬שבתוכו יש "אלמנט של זכרון"‪ ,‬שמנהל את‬
‫פעולה של "שלישיה לא יציבה"‪ .‬או במילים אחרים מבנה "ארבע" זה "מערכת‬
‫מנוהלת דינאמית" עם ארבע אלמנטים של פעולה‪.‬‬

‫‪ . +‬במילה הזאת לאותיות » ‪ « nc‬יש משמעות‬ ‫"חמש" ‪- « panca » -‬‬

‫של "זכרון של מבנה ואינפורמציה"‪ ,‬ולאות » ‪ « p‬יש משמעות של "פעולה המבצעת‪,‬‬

‫המטרתי של מערכת"‪ .‬זאת אומרת ש "חמש"‪ ,‬זה מבנה שיש בו חמישה חלקים‬

‫פונקציונליים עם חלק התגובתי ביציאה‪ .‬לכן מספר "חמש" – הוא משקף את "חלק‬

‫פונקציונלי שלם של מערכת" הפועלת לפי מודל שנמצאת בזכרון של פעולה‬

‫פונקציונלית‪.‬‬

‫‪ . +‬במילה הזאת לאות » ‪ / « sh‬עם נקודה מלמעטה‬ ‫"שש" ‪- « shash » -‬‬

‫ועם סימן כמו ציפור מלמעלה ‪ /‬יש משמעות "תחונות של שינוים מצבים של יציאה‬

‫המערכת"‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬אות הזאת נמצאת בשורה של "פונקציות ניהול"‪ ,‬זאת‬

‫אומרת שמצד אחד תלוי מ"פונקציות פנימיות של ניהול"‪ ,‬ומצד שני היא אצמה‬

‫"פונקציה של ניהול למערכות אחרות"‪ .‬זאת אומרת ש"שש" זה מבנה מורכב משישה‬

‫חלקים פונקציונליים‪ ,‬ויש בו "תחונות שינוי ביציאה"‪ .‬כדאי לציין במיוחד את‬

‫התאמה שלמה של שם המספר "שש" בעיברית ובסנסקרית‪.‬‬

‫"שבע" ‪ . + + - « sapta/n » -‬במילה הזאת לאות » ‪ « s‬יש משמעות‬

‫של "איחוד" ‪ ,‬לאותיות » ‪ « pt‬יש משמעות של "מעברים פונקציונליים המבצעים"‪,‬‬

‫ולאות » ‪ « n‬יש משמעות של "משוב"‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שמספר "שבע" משקף מבנה‬
‫מורכב משבע חלקים של פעולה פונקציונלית‪ ,‬שיש בה "משוב"‪.‬‬

‫"שמונה" ‪ / . + + - « ashtti /n » / -‬שבו אותיות » ‪ « sh & tt‬הם עם‬
‫סימני נקודות מלמעטה וגם אצל אות ראשונה יש סימן של ציפור מלמעלה ‪ ./‬במילה‬

‫הזאת לאות של » ‪ « a‬יש משמעות של "נכוחות "זכרון פעולה או פונקציה קודמת"‪.‬‬

‫לאותיות » ‪ « st‬יש משמעות של "שינוי מצבים ‪ ,/ s /‬של פונקציות ניהול ‪,/ tt /‬‬

‫ולאות » ‪ « i‬חש משמעות "נכוחות של פעולה"‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שמספר "שמונה" משקף‬
‫מבנה‪ ,‬המורכב משמונה חלקים פונקציונליים‪ ,‬שמסוגלת לעשות אנליזה ולהסתגל‬
‫לפעולות קודמות שלה‪ ,‬זאת אומרת מסוגלת ללימודים‪.‬‬

‫"תשע" ‪ . + + - « nava/n » -‬במילה הזאת לאות » ‪ « n‬יש משמעות של‬

‫"משוב המערכת"‪ ,‬ולאות » ‪ « v‬יש משמעות של "מערכת עצמאית ופועלת"‪ .‬זאת‬
‫אומרת שמספר "תשע" זה מבנה שיש בו תשע חלקים של פעולה פונקציונלית‪,‬ויש בו‬

‫"תחונות מיוחדות תודה למשובים ‪/‬מחזורים‪ ,/‬שעושים כל מערכת "שכלית"‪.‬‬

‫‪" .10‬עשר" ‪ . + + - « daza/n » -‬במילה הזאת לאות » ‪ « d‬יש משמעות של‬

‫"קשר מעגלי זוגי או קשר זוגי של זמן"‪ .‬ולאות » ‪ « z‬יש משמעות של "זכרון עם ריבוי‬
‫של תחונות"‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שמספר "עשר" זה מבנה של "מולטי מערכת עם עשרה‬
‫חלקים פונרציונליים"‪ ,‬שהיא סגורה למעגל פעולה בין חצי פונקציונלי ובין חצי‬
‫אינפומציוני‪ ,‬ולכן היא בעלת תחונות הסתגלות ושחזור מדהימה‪.‬‬

‫מאנליזה של שמות מספרים של סנסקרית ומשמעויות מערכתיות של אותיות‪ ,‬שדרך נפלא‬
‫תואם עם משמעויות של מספרים בעיברית‪ ,‬קבלנו הוכחה נוספת למשמעויות מערכתיות‬

‫‪ , , , , ,‬וגם קבלנו‬ ‫של אותיות סנסקרית‪ ,‬שקודם כבר קבלנו כמו פונימים‬

‫‪., , , ,‬‬ ‫משמעויות מערכתיות נוספות של סנסקרית‪ ,‬שקודם לא ידענו‬

‫מקורות טובות לאנליזה משמעויות מערכתיות של סנסקרית הם "מילות יחס ו מילות תואר‬

‫הפועל"‪ ,‬ובמיוחד שהם רוב ביניהם מתחילים מתנועי » ‪ , « a, i, u‬וגם בגלל שרוב של‬

‫מילות יחס הם מילים עם שתי אותיות‪ .‬אבל לדאבוני בתרגום של פרופסורים רוסים‪,‬‬

‫‪14‬‬

‫המדענים של סנסקרית אני רואה כל כך הרבה בילבול ומשמעויות חסרי טעם ועיניין‪ ,‬שאני‬
‫לא השתמשתי בחומר הזה להרחבת מערכת‪ .‬וחוץ מזה רוב מילות יחס מורכבים מאותיות‪,‬‬
‫שכבר ידעוים לנו‪ .‬ורק שני מילות יחס » ‪ / « abhi‬שהוא לפי ספר מתורגם "ל‪ ,‬סמוך ל‪/"..‬‬
‫וגם » ‪ / « adhi‬שהוא לפי ספר מתורגם "מעל" ‪ /‬נותנים לנו אותיות חדשות במילות יחס‪.‬‬
‫ובגלל ששני אותיות אלה זה אותיות‪ ,‬שאין להן בציור "קו אופקי"‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬שמשתנה‬
‫את סדר פעולה רצפי שיש בכל מערכת‪ .‬לכן אפשר מראש לקבוע משמעות לא סופי‬
‫לאותיות כך‪ :‬לאות » ‪" « dha‬קשר נבחרת‪ ,‬יחסית"‪ ,‬ואז משמעות לשוני שלה תהיה "אם"‬
‫עם אפרות של "ענפים של קשר"‪ .‬ובהתאם אפשא לקבוע משמעות לא סופי של אות‬
‫» ‪ « bha‬כנמצאת בשורה של "פעולה המבצעה"‪ ,‬שזה "פעולה נבחרת‪ ,‬יחסית"‪ ,‬שיכולה‬
‫"לשנות כיוון של פעולה"‪.‬‬
‫עם אנחנו אכשיו נכניס את כל "משמעויות מערכתיות" שמצאנו לטבלה של "אותיות‬

‫של סנסקרית"‪ ,‬אז אולי נקבל "נתונים נוספים" לאנליזה אותיות של אלפבית לא ידועות לנו‪.‬‬
‫קודם כל אנחנו כבר יכולים לרוב "עמודים" לתת את "משמעות מערכתי כללי"‪ .‬כך‬

‫לזוגות של עמודים שבהם יש תוספת של צלילי » ‪ « ha‬נותן לנו כלל של "הרחבת איזור של‬
‫פעולה" ביחס לעמוד הקודם‪ .‬ואל זה כבר דיברנו קודם במאמר‪ .‬לעמוד של "צלילי אף"‬
‫אפשר לתת משמעות של "משובים ומחזורים"‪ .‬לעמוד של צלילים חצי תנועיים אנחנו‬

‫יכולים לתת רק משמעות "תחונות מיוחדות לכל צלילים"‪ ,‬ולמעשה כמעט כל אותיות כבר‬
‫ידועים לנו‪ .‬לעמוד של צלילים " שורקניים" אנחנו יכולים לקבוע משמעות לא סופי של‬
‫"ריבוי תחונות"‪ .‬ועמוד ראשונה של טבלה כנוראה זה "בלוקים פונקצינליים של כל‬

‫מערכת" בסדר של פעולה שלה ובסדר של קשר פונקציונלי‪ .‬בסופו של דבר נשארת לנו רק‬
‫עמוד אחד עם "צלילים צלצלניים"‪.‬‬

‫להוכחה נוספת של משמעות עמוד צלילי אף בואו נסתכל על פונימה »‪. - «nna‬‬
‫פונימה זאת לא יכולה לעמוד בראש של מילים ומשפטים‪ ,‬ובכל זאת יש בה משמעות עצמאי‬
‫של מילת יחס "מ‪ ,"..‬וגם כן מילה "בתוך"‪ ,‬וגם מילים ‪ " :‬קטן מאוד‪ ,‬גודל מיקרו‪ . "..‬למילה‬
‫»‪ «annu‬יש משמעות של "דק‪ ,‬קטן מאוד"‪ .‬לכן בגלל שאות נמצאת בשורה של "ניהול"‪ ,‬אז‬

‫משמעות מערכתי אפשר לתת לה " מחזור אינפורמציוני ניהולי"‪ ,‬שיש לו באמת אורך קטן‬
‫והוא תמיד נמצאה "בתןך" המערכת‪ .‬או במילים אחרות אפשר לקרוא אותו "תוכנית ניהול"‪.‬‬

‫לפונימה חצי צלילי »‪ - «la‬אין משמעות עצמאי בלשון‪ .‬ובכל זאת למילה ‪-‬‬
‫»‪ «li‬יש משמעות לשוני "להתכפף‪ ,‬להעלם‪ ."..‬למילה »‪ «lu‬יש משמעות לשוני "לגזור‪,‬‬

‫לכרסם מסביב‪ ,‬לחתוך"‪ .‬למילה »‪ «labh‬יש משמעות לשוני "לקחת‪ ,‬לקבל‪ ,‬להרשות‪,‬‬
‫להעניק‪ ,‬לספק‪ ,‬להשקיע‪ .".. ,‬למילה »‪ «likha‬יש משמעות לשוני "קו‪ ,‬מסילה‪ ,‬עקב"‪.‬‬
‫למילה »‪ «lag‬יש משמעות לשוני " להדביק‪ ,‬אצל‪ ,....‬להאחז ב‪ ,..‬לנגוע‪ ,‬מעבר תקופת זמן"‪.‬‬
‫ואם נקח לחשבון שפונימה זאת נמצאת בשורה של "קשר פונקציונלי"‪ ,‬אז אפשר לקבוע‬
‫משמעות לא סופי "קשר רצפי"‪ ,‬או שרשרת של "פעולה רצפית"‪ ,‬וגם כן "רצף של איזון"‪.‬‬
‫גם בעמוד של צלילים "צלצלניים גרוניים" אין אותיות עם משמעות עצמאית‪ .‬אבל בעמוד‬
‫הזה אנחנו כבר יודעים פונימה »‪ «dha‬עם משמעות "קשר פונקציונלי נבחר ויחסי"‪ ,‬כמו עץ‬

‫של קשרים‪.‬‬
‫אנחנו גם קבענו משמעות של פונימה »‪ «bha‬ואנחנו יכולים לבדוק את משמעות הזה‬

‫בעזרת קבוצת מילים‪ .‬כך לשורש »‪ «bhaa‬יש משמעות "להופיע‪ ,‬לזרוח‪ ,‬להידמות"‪.‬‬
‫לשורש »‪ «bhav‬יש משמעות "מצב‪ ,‬לב‪ ,‬נפש‪ ,‬הרגשה‪ ,‬מחשבה‪ ,‬דברים‪ ,"..‬ולמילה‬
‫»‪ «bhava‬יש משמעות "קיום‪ ,‬מוצא‪ ."..‬לשורש »‪ «bhu‬יש משמעות "להיות‪ ,‬להתרחש‪,‬‬
‫להעשות וגם אדמה"‪ .‬למילה »‪ «bhuta‬יש משמעות "כל דבר‪ ,‬עולם‪ ,‬יצור חיה‪ ,‬אלמנט‪."..‬‬
‫לכן אנחנו אוד פעם יכולים לקבוע משמעות מערכתי "פעולה מבצע נבחרת" ‪ ,‬או במילים‬

‫אחרות "עץ פעולת בחלל"‪.‬‬

‫פונימה אנחנו גם כן נקבע בעזרת קבוצת מילים‪ ,‬למראות‪ ,‬היא קבוצה קטנה‪ .‬לשורש‬
‫»‪ «ghat‬יש משמעות "לאסוף"‪ ,‬ובהתאם מילה »‪ «ghata‬יש משמעות "קד‪ ,‬כלי‪ ,‬סיר"‪.‬‬
‫למילה »‪ «ghana‬יש משמעות "קשה‪ ,‬סמיך‪ ,‬סבוך"‪ .‬לכן‪ ,‬אםנקח בחשבון שאות הזה‬
‫נמצאת בשורה של "פונקציה גבולית של כניסה" ומשמעויות המילים‪ ,‬אז אפשר לקבוע‬
‫משמעות לא סופי "מבנה או פונקציה גבולית‪ ,‬שמשתנה לפי תנאים‪.‬‬
‫פונימים »‪ «dha, jha‬אף פעם לא נפגשים בראש המילים וגם נפגשים לעתים רחוקות‬
‫במילים‪ .‬לכן את משמעותם המערכתיים אפשר לקבל רק ממשמעות כללי של "שורות‬
‫ועמודים" של כל הטבלה‪ .‬לכן אם נקח לאנליזה את משמעות מערכתי של אותיות‬

‫‪15‬‬

‫»‪ , «dha, bha, gha‬אז אנחנו יכולים לקבוע‪ ,‬שמשמעות מערכתי של עמוד "צלילים‬

‫צלצלניים גרוניים" הוא תהיה "מבנים נבחרים בצורה של עץ"‪ .‬ואז לפונימה » ‪- « jha‬‬
‫תהיה משמעות "זכרון אסוציאטיבי"‪ .‬ולפונימה » ‪ - « ddha‬תהיה משמעות "פקודות‬

‫ניהול נבחרות"‪.‬‬
‫וממשעות עמוד הזה אנחנו יכולים לקבוע משמעות של עמוד "צלילים צלצלניים"‪ ,‬והוא‬

‫תהיה "מבנים ופונקציות בלי בחירה‪ ,‬זאת אומרת קבועים"‪.‬‬
‫והלא נבדוק את פונימים שנמצאים בעמוד של "צלילים צלצלניים" נקבל‪ .‬לפונימה‬

‫»‪ - «ga‬נקבל משמעות מערכתי דרך קבוצת מילים‪ .‬לשורש »‪ «gam‬יש משמעות לשוני‬
‫" ללכת‪ ,‬לצאת‪ ,‬לעבור‪ ,‬לבוא‪ ,‬להשיג‪ ."..‬למילה »‪ «gaja‬יש משמעות של "פיל"‪ .‬למילה‬
‫»‪ «gana‬יש משמעות "ריבוי‪ ,‬קהל‪ ,‬המון "‪ ,‬ולמילה »‪ «guna‬יש משמעות של "איכות‪,‬‬
‫תחונה‪ ,‬מעלה"‪ .‬למילה »‪ «gati‬יש משמעות "דרך‪ ,‬בסיס‪ ,‬אושר‪ ,‬סיבה‪ ,‬גילגול נשמות"‪.‬‬

‫למילה »‪ «gaa‬יש משמעות לשוני "ללכת‪ ,‬לשיר"‪ .‬למילה »‪ «gir‬יש משמעות "מילה‪ ,‬קול‪,‬‬
‫נאום"‪ ,‬ולמילה »‪ «giri‬יש משמעות "הר"‪ ,‬כלקבל בדיבור את "הד"‪ .‬למילה »‪ «guru‬יש‬
‫משמעות "אבא‪ ,‬אמא‪ ,‬מורה‪ ,‬מכובד‪ ,‬בר משקל‪ ,‬ניכר"‪ .‬לשורש »‪ «guh‬יש משמעות‬
‫"להסתיר‪ ,‬בית‪ ,‬מגורים"‪ .‬לשורש »‪ «grath‬יש משמעות "לקשור‪ ,‬לחבר"‪ .‬למילה‬

‫»‪ «graaha‬יש משמעות "חיה‪ ,‬כריש‪ ,‬תנין‪ ,‬נחש‪ ,‬מחלה קשה"‪ ,‬ובהתאם לשורש »‪ «grh‬יש‬
‫משמעות "לתפוס‪ ,‬ללכוד‪ ,‬לכבוש‪ ,‬לקחת‪ ,‬לקבל‪ ,‬לקנות"‪ .‬ואם נקח לחשבון‪ ,‬שפונימה הזאת‬

‫נמצאה בשורה של "פונקציה גבולית של כניסה"‪ ,‬אז אפשר לשער שמשמעות מערכתי של‬
‫אות תהיה "מבנה או תהליך זוגי‪ ,‬גבולי‪ ,‬ואינפורמציוני סגור"‪.‬‬

‫לפונימה »‪ - «ba‬משמעות מערכתי אפשר למצוא רק דרך קבוצת מילים וטבלה‪ .‬כך‬
‫למילה »‪ «bala‬יש משמעות לשוני "כוח‪ ,‬עצמה‪ ,‬צבא‪ ,‬כוח של דמון"‪ ,‬ובהתאם למילה‬

‫»‪ «baala‬יש משמעות "צעיר‪ ,‬טיפש‪ ,‬ריאקה‪ ,‬גלם"‪ .‬למילה »‪ «bahu‬יש משמעות "הרבה"‪,‬‬
‫ובהתאם למילה »‪ «baahu‬יש משמעות "יד"‪ .‬לשורש »‪ «budh‬יש משמעות "להכיר‪,‬‬

‫לדעת‪ ,‬לשים לב‪ ,‬להתאורר‪ ,"...‬ובהתאם למילה »‪ «budha‬יש משמעות "חכם‪ ,‬משכיל"‪.‬‬
‫לשורש »‪ «bru‬יש משמעות "לדבר‪ ,‬לענות‪ ,‬לטעון"‪ .‬למילה »‪ «brahman‬יש משמעות‬

‫"נפש עולמי‪ ,‬אבסוליוטי‪ ,‬מלא יראת כבוד‪ ,‬חיים יראת שמים‪ ,‬מילה קדושה‪ ,‬ווידא‪ ,‬כוהן‪,‬‬
‫ברכמן‪ ,‬וגם אל – ברכמן"‪ ,‬שהופיע בהינדויזם בתקופה יותר מאוחרת‪ .‬בגלל שאות הזה‬

‫נמצאת בשורה של "פונקציה המבצעת"‪ ,‬אז אפשר לשער ל אות הזה את משמעות מערכתי‬
‫ולא סופי " כוח‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬אינפורמציה זוגית פועל"‪.‬‬

‫ובהתאם לשיקולים הקודמים פונימה » ‪ - « ja‬תקבל משמעות מערכתי "זכרון זוגי‬
‫אינפורמציוני"‪ .‬ופונימה » ‪ - « dda‬תקבל משמעות מערכתי "ניהול זוגי אינפורמציוני"‪.‬‬

‫בגלל שאנחנו יודעים שפונימה » ‪ - « ha‬היא – "הרחבת איזור פעולה של מערכת"‪ ,‬אז‬
‫אפשר חעשות בדיקה ראשונית את משמעות מערכתית של אותיות מעמוד "חסרי צליל‬
‫גרוניים"‪.‬‬
‫עמוד פונימות "חסרי צליל גרוניים"‪.‬‬
‫כשה אנחנו עושים אנליזה של עמוד הזה‪ ,‬אנחנו מראש קובעים את קשר שלו עם עמוד‬

‫ראשון של טבלה עם פונימות "חסרי צליל"‪ ,‬בגלל שהם דומים במבטא ובגלל טבלה קדומה‪.‬‬

‫פונימה ראשונה ומופיע לעתים רחוקות היא »‪ - «kha‬ויש בה משמעות לשוני‬
‫עצמאי "שמים‪ ,‬אוויר‪ ,‬חלל של אוויר"‪ .‬למילה »‪ «khaga‬יש משמעות לשוני של "ציפור"‪.‬‬

‫למילה »‪ «mukhya‬יש משמעות "ראשון‪ ,‬עומד בראש"‪ .‬למילה »‪ «mukha‬יש משמעות‬
‫"מקור‪ ,‬פה ‪/‬א‪ ,/‬פנים‪ ,‬פרצוף"‪ .‬למילה »‪ «likh, likha‬יש משמעות "לסרטט‪ ,‬קו‪ ,‬עקב"‪.‬‬
‫למילה »‪ «sukha, sakhi‬יש משמעות "תענוג‪ ,‬אושר‪ ,‬מזל‪ ,‬חבר וחברה"‪ .‬למילה‬
‫»‪ «abhimukha‬יש משמעות "להיות פנים ל‪ "..‬ופה פונימה נמצאת במקום אחרון‪ ,‬וזאת‬
‫אומרת שמשקפת את "תוצאה של מערכת"‪ .‬סירטוט ‪/‬ציור‪ /‬של פונימה מזכיר לנו ביחד‬

‫שתי פונימות »‪ «ra - va‬ויכול להיות שפה יש רמז‪ .‬שבו » ‪ « ra‬הוא כאילו "מגבר פעולה"‪,‬‬
‫ואות » ‪ « va‬היא "מערכת עצמאית"‪ .‬ואם נקח לחשבון‪ ,‬שפונימה נמצאת בשורה של‬

‫"פונקציות גבוליות של כניסה"‪ ,‬אז אפשר לקבוע את משמעות מערכתי לא סופי "פונקציה‬
‫גבולי רב תחונות"‪ ,‬שמקושרת עם עולם סביבתי וקוסמוס‪.‬‬

‫פונימה הבאה חסרי צליל גרונית היא »‪ - «cha‬ואין בה משמעות עצמאי בשפה‬

‫‪16‬‬

‫ולכן אפשר להבין אותה רק מהרכב של פונימות וטבלה‪ .‬למילה »‪ «chad‬יש משמעות‬
‫לשוני " ניסתר‪ ,‬מכוסה‪ ,‬ללבוש‪ ."..‬למילה »‪ «chid‬יש משמעות "לחתוך‪ ,‬לבקע‪ ,‬לפלח‪,‬‬

‫לכרסם מסביב"‪ .‬למילה »‪ «acchadana‬יש משמעות "בגד‪ ,‬שימלה‪ ,‬מיכסה"‪ .‬למילה‬
‫»‪ «iccha‬יש משמעות "רצון"‪ .‬למילה »‪ «vanch‬יש משמעות "לרצות‪ ,‬לאהוב"‪ .‬למילים‬
‫»‪ «svicchaa, svacchandatas‬יש משמעות "רצון אישי‪ ,‬לפי רצונך‪ ,‬לפי בחירתך‪ ,‬איך‬

‫שאתה רוצה"‪ .‬ואם נקח בחשבון שפונימה הזאת נמצאת בשורה של "זכרון או נפח"‪ ,‬אז‬
‫אפשר לשער משמעות מערכתי ולא סופי " זכרון רב תחונות מסובך"‪.‬‬

‫הפונמה הבאה חסרי צלילים גרונית היא »‪ / - «tha‬פונימה של לשון ‪ ./‬היא אף‬
‫פעם לא נמצאת בראש מילה או משפט ובכלל נפגשת לעתים רחוקות‪ .‬לכן לפי נתונים‬

‫המסקנות שלנו על טבלה אנחנו יכולים לשער משמעות מערכתי לא סופי "פונקתיה ניהולית‬
‫רב תחונות"‪.‬‬

‫הפונימה האחרונה בעמוד חסר צליל גרוניים היא » ‪ - « pha‬והיא נמצאת בשורה‬
‫של "פונקציות המבצעות"‪ .‬ואפשר לראות שציור שלה הוא הרכב של אותיות » ‪« pa + ka‬‬

‫ולכן אפשר לשער את משמעות מערכתי ולא סופי " פעולה המבצעת רב תחונות"‪.‬‬
‫אם אנחנו אכשיו נכניס את כל המשמעויות מערכתיות שקבלנו לטבלה של פונימות‪ ,‬אז‬

‫נקבל טבלה בצורה כזה‪.‬‬

‫טבלת משמעויות מערכתיות מכינות של פונימות סנסקרית‪.‬‬

‫פונימים‬ ‫פונימים‬ ‫פונימים‬ ‫פונימים‬
‫חסרי צליל‬ ‫חסרי צליל‬ ‫צלצליניים‬ ‫צלצלניים‬
‫מערכות זוגיות‬
‫חלקים‬ ‫גרוניים‬ ‫גרוניים‬
‫פונקציונליים של‬ ‫חלקי מערכת‬ ‫קבועים‬ ‫מערכות נבחרות‬

‫מערכת‬ ‫מורחבים‪.‬‬ ‫מורחבות‪.‬‬
‫‪- / ka /‬‬ ‫‪- / kha /‬‬
‫פונימים‬ ‫אלמנט עם מסגרת‬ ‫אלמנט רב תחונות‬ ‫‪- / ga /‬‬ ‫‪- / gha /‬‬
‫גרוניים‬
‫‪ /‬כניסה ‪/‬‬ ‫גבולית‬ ‫‪- / cha /‬‬ ‫מבנה גבולי‪ ,‬זוגי‬ ‫מבנה גבולי‪ ,‬נבחר‪,‬‬
‫פונימים‬ ‫‪- / ca /‬‬ ‫זכרון רב תחונות‬ ‫נסגר‬ ‫מתכוון‬
‫של החך‬ ‫זכרון פונקציונלי‪,‬‬ ‫‪- / jha /‬‬
‫‪ /‬זכרון ‪/‬‬ ‫נפח של מודל‪.‬‬ ‫פונקציונלי‬ ‫‪- / ja /‬‬
‫פונימים‬ ‫‪- / tta /‬‬ ‫‪- / ttha /‬‬
‫של לשון‬ ‫אלמנט של ניהול‬ ‫אלמנט של ניהול‬ ‫זכרון זוגי ‪ ,‬נפח‬ ‫זכרון אסוציאטיבי‬
‫‪ /‬ניהול ‪/‬‬ ‫רב תחונות‬ ‫של מודל זוגי‬ ‫‪- / ddha /‬‬
‫פונימים‬ ‫‪- / ta /‬‬ ‫‪- / tha /‬‬
‫של שיניים‬ ‫אלמנט של קשר‬ ‫קשר רב תחונות‬ ‫‪- / dda /‬‬

‫‪ /‬קשר ‪/‬‬ ‫‪/ go to /‬‬ ‫‪- / pha /‬‬ ‫אלמנט של ניהול‬ ‫אלמנט של ניהול‬
‫פונימים‬ ‫‪- / pa /‬‬ ‫פעולה רב‬ ‫זוגי‬ ‫נבחר‪ ,‬מתכוון‬
‫של שפתיים‬ ‫פונקציונלי‬ ‫‪- / dha /‬‬
‫‪ /‬המבצעה ‪/‬‬ ‫פעולה מבצאת של‬ ‫‪- / da /‬‬
‫מטרה‬ ‫קשר זוגי‪ ,‬מעגלי‬ ‫קשר תנאי‪ ,‬נבחר‬
‫‪/ if /‬‬
‫קשר זמנים‬
‫‪- / ba /‬‬ ‫‪- / bha /‬‬

‫אלמנט פעולה‬ ‫אלמנט המבצאה‬
‫זוגית‪ ,‬מעגל‬ ‫בחירה‬

‫‪Продолжение таблицы.‬‬

‫פונימים‬ ‫פונימים‬ ‫פונימים‬ ‫פונימים‬
‫של אף‬ ‫חצי תנועי‬ ‫שרקוניים‬ ‫תנועי‬

‫מחזורים‪,‬‬ ‫מערכות דינאמיות תחונות‬ ‫תחונות מערכתיות‬
‫משובים‪,‬‬ ‫מערכתיות‬ ‫קבועות‪.‬‬ ‫מיוחדות‬
‫פידבקים‬ ‫מיוחדות‬ ‫‪- /a/‬‬
‫‪- / nga /‬‬
‫פונימים‬ ‫‪- / ha /‬‬
‫גרוניים‬
‫‪ /‬כניסה ‪/‬‬

‫‪17‬‬

‫פונימים‬ ‫כניסת מעגל של‬ ‫הרחבת איזור‬ ‫‪- / za /‬‬ ‫נקודה ספירה‬
‫של החך‬ ‫מחזור‬ ‫של‬ ‫התחלתי‬
‫‪ /‬זכרון ‪/‬‬ ‫מצבים יציבים של‬
‫‪- / nya /‬‬ ‫פעולת מערכת‬ ‫מערכת‬ ‫‪- /e/‬‬
‫פונימים‬ ‫זכרון מעזור של‬ ‫‪- / ya /‬‬ ‫אחדות או עצמאות‬
‫של לשון‬ ‫‪- / sha /‬‬
‫‪ /‬ניהול ‪/‬‬ ‫מערכת‬ ‫זכרון מקורי של‬ ‫של מערכת‬
‫פונימים‬ ‫‪- / nna /‬‬ ‫מערכת‬ ‫שינוי מצבים של‬ ‫‪- /i/‬‬
‫של שיניים‬ ‫מחזור ניהולי של‬ ‫‪- / ra /‬‬ ‫מערכת‬ ‫נחוכות של פעולה‪,‬‬
‫‪- / sa /‬‬
‫‪ /‬קשר ‪/‬‬ ‫מערכת‬ ‫הגברת של פעולה‬ ‫יחסות‬
‫פונימים‬ ‫‪- / na /‬‬ ‫המערכת כפקודה‬ ‫איחוד‪ ,‬חיבור‬ ‫‪- /o/‬‬
‫של שפתיים‬ ‫קשר בחזרה‬ ‫‪&-v‬‬
‫‪ /‬המבצעה ‪/‬‬ ‫‪- / ma /‬‬ ‫‪- / la /‬‬ ‫‪- /u/‬‬
‫פעולת מחזור‬ ‫קשר רצפי‪ ,‬חללי‬ ‫חלל של פעולה‬

‫‪- / va /‬‬
‫מערכת עצמאית‬
‫סגורה‪ ,‬אלמנט‬

‫אם אנחנו נשווה את "משמעויות מערכתיות קבועיות"‪ ,‬שקיימים לעיברית עם אלה‬
‫שקבלנו לסנסקרית‪ ,‬אז אנחנו יכולים לראות‪ ,‬שכל "משמעויות מקשרים ומשתנים‬

‫מערכתיים" שבעיברית תופסים את כל "קבוצות אי זוגיות של אלפבית עיברי" יש גם‬
‫בטבלה הזאת של סנסקרית‪ .‬וזה דבר עקרוני לשלמות המערכת‪.‬‬

‫כך לאות עיברי "ב" בסנסקרית יש דמוי שווה כאות » ‪ . - « ma‬לאות עיברי " ו "‬

‫בסנסקרית יש דמוי שווה כאות » ‪ . - « sa‬לאות עיברי " ה " בסנסקרית יש דמוי‬

‫שווה כאות » ‪ . - « a‬לאות עיברי " י " בסנסקרית יש דמוי שווה כאות » ‪. - « da‬‬

‫לאות עיברי " כ " בסנסקרית יש דמוי שווה כאות » ‪ . - « dha‬לאות עיברי " ל "‬

‫בסנסקרית יש דמוי שווה כאות » ‪ . - « ta‬לאות עיברי " מ " בסנסקרית יש דמוי שווה‬

‫כאות » ‪ . - « la‬לאות עיברי " נ " בסנסקרית יש דמוי שווה כאות » ‪. - « na‬‬

‫לאות עיברי " ש " בסנסקרית יש דמוי שווה כאות » ‪ . - « sha‬לאות עיברי " ת "‬

‫בסנסקרית יש דמוי שווה כאות » ‪. - « za‬‬
‫ומה שקשור ל"משמעויות מערכתיות זוגיות של אלפבית עיברי"‪ ,‬אז מספר כאלה‬
‫משמעותיות בסנסקרית יותר רחב‪ ,‬וזה אומר על "יתר גמישות בהשתקפות ריאליתי"‬
‫בסנסקרית בהשווה עם עיברית‪ .‬וגם באותו זמן זה אומר על "שלמות של מערכת השתקפות‬
‫של סנסקרית"‪ .‬ואם נשווה מספר משמעויות מערכתיות של עיברית וסנסקרית‪ ,‬ונקח בחשבון‬
‫את "עמודים זוגיים"‪ ,‬אז אנחנו יכולים להגיד שבסנסקרית יש " ‪ 27‬משמעויות קבועים"‪,‬‬
‫שביניהם ‪ 4‬הם תנועי‪ ,‬ולמעשה מערכות מאוד דומות להבנה מערכתי של "מודל ‪ 7‬ימי‬

‫בריאת העולם"‪.‬‬
‫ברור לגמרי ש"מודל מערכתי אוניברסלי יחידה" הוא מודל "מאוד כללי" להבנה וקליטה‬
‫ל"פסיכולוגיה מחישה של בן‪-‬אדם"‪ .‬לכן קמה שאלה איך אפשר "להמחיש" את משמעויות‬
‫של "מערכת אוניברסלית"? הרמז נמצאה במבנה של מערכת עצמה‪ ,‬ולמעשה בחלק ראשון‬
‫של מערכת "פונקציה חיצונית"‪ ,‬שנמצאה "חוץ ממערכת"‪ ,‬בגלל שהיא "פונקציה המבצעת‬
‫של מערכת אחרת"‪ .‬ולהשפעתה מתכוונת מבנה ותהליך של מערכת נחוכית‪ .‬לכן אם אנחנו‬
‫נקח כמה סוגי "פעולה של בני אדם"‪ ,‬שבהתאם עם זה גודל את מילון המשתמש בחיים‪ ,‬אז‬

‫אנחנו יכולים להשתמש "כמה קבוצות של משמעויות מערכתיות" שכבר קיימים בשפות‬
‫מדוברות "למראות המערכת משמעותית אוניברסלית"‪ .‬וקבוצות האלה יכולים להמחיש‬
‫ובהתאם להבין את "משמעויות מערכתיות של שפה"‪ .‬לכן היתי מציאה קבוצות כאלה‪:‬‬

‫‪ .1‬קבוצה של טבע ובילי חיים‪.‬‬
‫‪ .2‬מיקרואורגניזמים‪.‬‬

‫‪ .3‬מערכות חברתיות ומשפחתיות‪.‬‬
‫‪ .4‬מערכות שכליות ולוגיות‪.‬‬
‫‪ .5‬מערכות חלליות ופיזיות‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ .6‬מערכות טכניות‪.‬‬
‫לדעתי קבוצות אלה תאפשרו להבין יותר טוב את "בסיס מערכתי את כל שורשים ומבנים‬

‫של שפות "קוסמיות אתיקות כמו עיברית וסנסקרית"‪ .‬למראות‪ ,‬שחלק "קישורים ושינוים‬
‫של שפה" תמיד כללי ויחידה לכל סוגי של מבנים בשפות‪ .‬ובאותו סיבה "אנליזה של‬

‫משמעויות מערכתיות" תמיד יותר קלה וברורה‪ ,‬כשה מילה מורכבת מאותיות אי זוגיות של‬
‫עיברית‪ ,‬ופחות קלה וברורה כשה מילה מורכבת מאותיות זוגיות‪.‬‬

‫ויכול להיות שכאלה "קבוצות משמעויות מחישה" היו בסנסקרית אתיקה‪ ,‬בגלל שבפשה‬
‫קיימים הרבה מילים עם כתיב שונה ומשמעות אחת‪.‬‬

‫אנחנו מילינו טבלה עם "משמעויות מערכתיות" בעיקר על בסיס "אותיות עצמאיות‪,‬‬
‫לבדות" וגם כמה נחושים על אותיות בעזרת מבנה של טבלה‪ .‬לכן בואו נבדוק משמעות‬
‫מערכתי שקבלנו לסנסקרית לשורשים ומילים של שפה ממילון הקיים‪ .‬בשביל זה נרקיב‬

‫משמעות של מילים בעזרת משמעויות של טבלה ונשווה אותו עם "משמעות הלשוני"‪.‬‬
‫כמובן שלמטרה זאת יותר טוב מתאימים "מילות – יחס‪ ,‬שורשים של שם הפועל ותוארים‬

‫הפועל"‪.‬‬
‫דוגמאות בחינה של "משמעויות מערכתיות של אותיות סנסקרית‪.‬‬
‫הקורא! אין שום בסיס לחשוב‪ ,‬שבדוגמאות אלה תמיד יהיה "התאמה שלמה של‬
‫משמעויות"‪ ,‬בגלל שמשמעות מערכתי תמיד "משמעות יותר רחב" ממשמעות מחיש של‬
‫שפה‪ .‬חוץ מזה צריך לקחת בחשבון שכל שפות משתנים בזמן "בצורה של שינוי בעלי חיים"‪.‬‬
‫לכן אם בזמן השווה של "שתי משמעויות" אנחנו לא נקבל "התנגדויות בין משמעויות"‪ ,‬אז‬
‫זה כבר אומר ש"משמעויות מערכתיות נבחרות" קרובים למשמעותיות "אמיתיות"‪.‬‬
‫בשפה עיברית מבנה משמעותי של מילים "מצמיח" מסןף‪ ,‬בגלל שאות אחרונה משקפת‬
‫את פונקציה המבצעת של מערכת‪ ,‬והיא "מטרה של מערכת !" לכן גם בסנסקרית ננסה‬
‫להצמיח מילים מאות אחרונה‪ ,‬וביחוד‪ ,‬למראות שאני לא מומכה בסנסקרית‪ ,‬אבל כל‬

‫"אותיות סופיות חשובים בסנסקרית"‪.‬‬

‫שם – גוף‪ ,‬מילת – יחס‪ ,‬תואר – הפועל‪ ,‬מילים מיוחדים‪.‬‬

‫" אותיות " ‪ " -‬משמעות מערכתי "‬ ‫" מילה בשפה" ‪-‬‬

‫‪ -‬מחזור החזרת פעולה לנקודת התחלה‬ ‫‪++‬‬ ‫"אני" ‪-‬‬
‫‪ +‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬נקודה התחלתי‬
‫‪+‬‬ ‫"אתה‪ ,‬את" ‪-‬‬
‫של מערכת‪.‬‬
‫‪+‬‬ ‫"הוא‪ ,‬היא" ‪-‬‬
‫‪ -‬מחזור החזרת פעולה לנקודת התחלה‬ ‫‪++‬‬ ‫"אנחנו" ‪-‬‬
‫‪ +‬מעבר בחלל * למערכת אחרת‪ / .‬בגלל‬
‫‪++‬‬ ‫" אתם‪ ,‬אתן" ‪-‬‬
‫שנקודת ספירה זה "אני"‪/ .‬‬
‫‪++‬‬ ‫"הם‪ ,‬הן" ‪-‬‬
‫‪ -‬מחזור החזרת פעולה לנקודת התחלה‬ ‫‪+‬‬ ‫"בלי" ‪-‬‬
‫‪ +‬מעבר לחלל‪.‬‬ ‫"ביחד" ‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫"חוץ" ‪-‬‬
‫‪ -‬מחזור החזרת פעולה לנקודת התחלה‬ ‫‪++‬‬ ‫"לפתע‪ ,‬פתאום" ‪-‬‬
‫‪ +‬זכרון מערכתי מקורי‪ ,‬פנימי ‪ +‬מערכת‪.‬‬ ‫‪++ +‬‬

‫‪ /‬זאת אומרת מורכבת מכמה מערכות ‪/‬‬

‫‪ -‬מחזור החזרת פעולה לנקודת התחלה‬
‫‪ +‬זכרון מערכתי מקורי יציא ‪ +‬זכרון‬
‫מערכתי מקורי אחר* בחלל פעולה‪.‬‬

‫‪ -‬מחזור החזרת פעולה לנקודת התחלה‬
‫‪ +‬נקודה התחלת ספירה ‪ +‬מעבר בחלל‪.‬‬

‫‪ -‬מחזור החזרת פעולה לנקודת התחלה‬
‫‪ +‬מערכת בפעולה‪.‬‬

‫‪ -‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬איחוד‪.‬‬

‫‪ -‬איחוד ‪ +‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬אלמנט‬
‫המבצעה זוגי ‪ /‬אפשר חיצוני ‪./‬‬

‫‪ -‬נקודת ספירה התחלתית ‪ +‬איחוד ‪ +‬הרחבת‬

‫‪19‬‬

‫איזור פעולה ‪ +‬איחוד‪.‬‬ ‫‪++‬‬ ‫"למעטה" ‪-‬‬
‫"בכל מקום" ‪-‬‬
‫‪ -‬איחוד ‪ +‬קשר בחירה ‪ +‬נקודת ספירה‬ ‫‪++‬‬ ‫"כולו" ‪-‬‬
‫קודמת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬מעבר חללי תחת ניהול ‪ +‬מערכת תחת‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫ניהול ‪ +‬איחוד‪ / .‬העולם כאיחוד מערכות‪/‬‬ ‫"זמן‪ ,‬עת" ‪-‬‬

‫‪ -‬מערכת תחת ניהול ‪ +‬איחוד‪.‬‬ ‫"תמיד" ‪-‬‬
‫"איפה" ‪-‬‬
‫‪ -‬מעבר בחלל עם פידבאק מאחד ‪ +‬אלמנט‬
‫גבולי עם הגברת פעולה‪ / .‬מערכת עם‬ ‫"אפילו" ‪-‬‬
‫"למעשה‪ ,‬אמנם" ‪-‬‬
‫פידבאק ‪/‬‬ ‫"עד" ‪-‬‬
‫"זמן רב" ‪-‬‬
‫‪ -‬שינוי מצבים של מערכת ‪ +‬מערכת עם‬ ‫‪+‬‬ ‫"אחר" ‪-‬‬
‫פעולה נחוכית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ -‬רצף פעולות ‪ +‬מערכת גבולית* עם נקודת‬ ‫"האם" ‪-‬‬
‫ספירה התחלתי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ -‬קשר זמנים *עם נקודת ספירה התחלתית‬ ‫‪+‬‬ ‫"אחר כך" ‪-‬‬
‫‪ +‬איחוד‪ / .‬תמיד יש במערכת ‪/‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"פה"‪- .‬‬

‫‪ -‬מעבר חללי*עם פעולה מוגברת ‪ +‬מערכת‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫פעולה מעגלית‪ / .‬השאלה כניראה נמצאת‬ ‫"או" ‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫בניגודים את מקומם את שני חלקים ‪/‬‬
‫"בהחלט" ‪-‬‬
‫‪ -‬פעולה המבצעת נחוכית ‪ +‬נקודת ספירה‬ ‫"אחרת‪ ,‬דרך אחרת" ‪-‬‬
‫התחלתית‪.‬‬

‫‪ -‬מערכת עצמאית פועלת עם נקודת ספירה‬
‫התחלתית‪.‬‬

‫‪ -‬נקודת ספירה חדשה‪.‬‬ ‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬מחזור פעולה ‪ +‬ניהול של הגברה ‪ +‬זכרון‬ ‫‪++‬‬
‫של פעולה נחוכית‪.‬‬

‫‪ -‬פידבאק של נקודת יציאה ‪ +‬נקודת ספירה‬
‫התחלתית‪.‬‬

‫‪ -‬ניהול הגברה ‪ +‬פעולה מבצעת ‪ +‬נקודת‬
‫ספירה התחלתית‪.‬‬

‫‪ -‬קשר זמנים יחסי נחוכי ‪ +‬נקודת יציאה של‬ ‫‪+‬‬
‫מערכת‪.‬‬

‫‪ -‬מעבר חללי ‪ +‬זכרון פונקציונלי יחיד‪.‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ -‬קשר זמנים*עם נקודת ספירה התחלתית‬ ‫‪+‬‬
‫‪ +‬מעבר בחלל‪.‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ -‬מעבר חללי של ניהול ‪ +‬נקודת ספירה‬
‫התחלתית‪.‬‬

‫‪ -‬פעולה נחוכית ‪ +‬הרחבת איזור פעולה‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬נקודת ספירה התחלתית ‪ +‬מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫‪++‬‬

‫‪ -‬מערכת עם נקודת ספירה ‪ +‬זכרון רב תחונות‬
‫‪ +‬נקודת בפירה חדשה‪.‬‬

‫‪ -‬מערכת עצמאית ‪ +‬שלמות‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ - +‬זכרון רב תחונות עם נקודת ספירה ‪ +‬משוב‬
‫של זכרון מערכתי יציאה ‪ +‬נקודת בפירה‬
‫חדשה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ -‬מערכת עצמאית ‪ +‬פעולה נחוכית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"כמו‪ ,‬דומה" ‪-‬‬
‫"מתאי?" ‪-‬‬
‫‪ -‬קשר זמנים* עם נקודת ספירה ‪ +‬מבנה גבולי‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"מתאי‪ ,‬כשה" ‪-‬‬

‫‪ -‬קשר זמנים* עם נקודת ספירה ‪ +‬נקודה‬ ‫‪+‬‬ ‫"אף פעם" ‪-‬‬
‫מערכתית של יציאה‪.‬‬ ‫"לאן?" ‪-‬‬
‫"למקום כלשהוא" ‪-‬‬
‫‪ - +‬פעולה נחוכית ‪" / +‬מתאי?" ‪/‬‬ ‫‪---‬‬
‫"כן‪ ,‬כמובן" ‪-‬‬
‫‪ - +‬מעבר חללי *נחוכי ‪ +‬מבנה גבולי* בחלל‪.‬‬ ‫"הרבה" ‪-‬‬

‫‪ -‬מעבר בחלל*תחת ניהול ‪ +‬נקודת יציאה‬ ‫‪+‬‬ ‫" שקר" ‪-‬‬
‫המערכת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ -‬שלילת* חלל ‪ +‬שלילה‪ / .‬אינברסיה כפולה‪/‬‬ ‫‪+‬‬
‫"אבל" ‪-‬‬
‫‪ - +‬מעבר בחלל ‪ +‬בחירת חלל ‪ +‬פעולה מבצעת‬ ‫‪+‬‬ ‫"אוד פעם" ‪-‬‬
‫*תחת ניהול‪.‬‬ ‫"מ‪..‬מין" ‪-‬‬
‫"מאין?" ‪-‬‬
‫‪ - + +‬מעבר חללי את נקודת יציאה ‪ +‬איחוד ‪+‬‬ ‫"מקום שמשם" ‪-‬‬
‫נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫"מפה" ‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ - +‬מעבר חללי ‪+‬משוב תחת ניהול ‪ +‬נקודת ספירה‬ ‫‪+‬‬
‫התחלתית‪ / .‬כניראה פעולת טאות ‪/‬‬ ‫"משם‪ ,‬מפני כך" ‪-‬‬
‫"ראשון" ‪-‬‬
‫‪ -‬מעבר חללי* בחלל‪.‬‬
‫‪ - + +‬ניהול פעולת ‪ +‬משוב ‪ +‬פעולה מבצעת בחלל‪.‬‬ ‫"תחת" ‪-‬‬

‫‪ -‬שינוי נקודת ספירה‪.‬‬ ‫"למה?" ‪-‬‬
‫"משום מה" ‪-‬‬
‫‪ - + +‬איחוד ‪ +‬מעבר בחלל ‪ +‬מבנה גבולי בחלל‪.‬‬ ‫"לכן" ‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ -‬איחוד ‪ +‬מעבר בחלל ‪ +‬נקודת יציאה מערכת‪.‬‬ ‫‪++‬‬
‫"מוקדם‪ ,‬בבוקר" ‪-‬‬
‫‪ -‬איחוד ‪ +‬מעבר בחלל ‪ +‬פעולה נחוכית‪.‬‬ ‫‪++‬‬
‫"חזק" ‪-‬‬
‫‪ -‬איחוד ‪ +‬מעבר בחלל ‪ +‬נקודת ספירה‬ ‫‪++‬‬
‫התחלתית‪.‬‬ ‫"בהתאם" ‪-‬‬
‫"כך" ‪-‬‬
‫‪ -‬איחוד ‪ +‬מעבר בחל "כפולי"‪.‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ - +‬מערכת עצמאית *תחת ניהול ‪ +‬פעולה מבצעת‬
‫*בחלל‪.‬‬

‫‪ - + +‬מעבר בחלל מנקודת ספירה ‪ +‬מעבר מאחד‬ ‫‪+‬‬
‫‪ +‬קשר בחירה ‪ +‬נקודה ספירה חדשה‪??? .‬‬
‫‪ /‬לא ברור כיוון הפעולה ‪/‬‬

‫‪ - + +‬איחוד ‪ +‬מעבר בחלל ‪ +‬מבנה גבולי בחלל‪.‬‬

‫‪ -‬איחוד ‪ +‬מעבר בחלל ‪ +‬נקודת יציאה מערכת‪.‬‬ ‫‪++‬‬

‫‪ -‬איחוד ‪ +‬מעבר בחלל ‪+‬פעולה נחוכית‪.‬‬ ‫‪++‬‬

‫‪ -‬איחוד ‪ +‬מעבר בחלל ‪ +‬נקודת ספירה‬ ‫‪++‬‬
‫התחלתית‪.‬‬

‫‪ -‬ניהול הגברה ‪ +‬מעבר בחלל ‪ +‬פעולה מבצעת‬ ‫‪++‬‬
‫תחת ניהל‪.‬‬

‫‪ -‬מחזור ‪ +‬מצב יציב ‪ +‬בחירה תחת ניהול‬ ‫‪++‬‬
‫הגברה‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬משוב בחלל ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫‪++‬‬

‫‪ -‬מחזור ‪ +‬מעבר בחלל רב ‪ +‬פעולה נחוכית‪.‬‬ ‫‪++‬‬

‫‪ -‬נקודת ספירה ‪ +‬קשר בחירה ‪ +‬מעבר בחלל‪.‬‬

‫‪ -‬מחזור ‪ +‬מערכת עצמאית ‪ +‬שלמות‪.‬‬ ‫‪++‬‬

‫‪21‬‬

‫‪ -‬מעבר בחלל נחוכי ‪ +‬פעולה נחוכית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫"גם" ‪-‬‬
‫‪ -‬פעולה המבצעת ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"שם‪ ,‬לשם" ‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫"אכשיו" ‪-‬‬
‫‪ -‬מעבר בחלל תחת ניהול ‪ +‬מעבר בחלל‪.‬‬
‫‪ - +‬משוב מנקודת ספירה ‪ +‬בחירה בחלל ‪ +‬נקודת‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬

‫ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"אז" ‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫"רק" ‪-‬‬
‫‪ -‬קשר זמנים עם נקודת ספירה ‪ +‬נקודת ספירה‬ ‫"טוב" ‪-‬‬
‫התחלתית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"אף על פי ש‪- "..‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬קשר זמנים עם נקודת ספירה ‪ +‬מעבר בחלל‪.‬‬

‫‪ -‬מערכת עצמאית ‪ +‬שלמות‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ -‬אלמנט עם גבול ‪ +‬מחזור יציאה ‪ +‬איחוד‪.‬‬

‫‪ -‬פעולה מבצעת נחוכית ‪ +‬נקודת ספירה‪.‬‬

‫משמעויות של שורשים שם הפועל וגם מילים מיוחדים‪.‬‬

‫‪ -‬שינוי בחלל אלמנט עם גבול ‪ +‬בחירת פעולה‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"סנפן" ‪-‬‬
‫‪ -‬פעולת משוב ‪ +‬מחזור בחלל‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬פעולת מעבר בחלל ‪ +‬מקור יציאה‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬בחירת חלל ‪ +‬מחזור עם נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"אל אהבה" ‪-‬‬

‫‪ -‬מחזור ‪ +‬אלמנט גבולי עם נקודת ספירה‪.‬‬ ‫"אלוהים" ‪-‬‬
‫"אלוהים אחד" ‪-‬‬
‫‪ -‬מערכת עצמאית ‪ +‬קשר זמנים של שלמות‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ - +‬ניהול הגברה ‪ +‬מערכת בחירה ‪ +‬ניהול פעולה‬ ‫‪+‬‬ ‫"לרוץ" ‪-‬‬
‫"להכות" ‪-‬‬
‫נחוכית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"לנדנד" ‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫"לזרוק" ‪-‬‬
‫‪ -‬מערכת עצמאית ‪ +‬בחירת נקודת ספירה‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬אלמנט של ניהול ‪ +‬מעבר בחלל‪.‬‬ ‫"להיות" ‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫"להתישב‪,‬‬
‫‪ -‬מחזור ‪ +‬פעולה מבצעת נבחרת‪.‬‬
‫נהיה שמן" ‪-‬‬
‫‪ -‬איחוד ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫"מאה שנה" ‪-‬‬
‫"לעוף מקן" ‪-‬‬
‫‪ -‬איחוד ‪ +‬פעולה מבצעת תחת ניהול עם נקודת‬ ‫"לקחת" ‪-‬‬
‫ספירה התחלתית‪.‬‬
‫"לראות" ‪-‬‬
‫‪ -‬בחירת חלל לפעולה‪.‬‬ ‫"לדעת‪ ,‬להשיג‪,‬‬

‫‪ -‬מצב יציב ‪ +‬מערכת עצמאית פועלת‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫למצוא‪ ,‬ווידא" ‪-‬‬
‫‪ -‬מבנה סגור ‪ +‬נקודת יציאה לחלל‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"שליט‪ ,‬מלך‪ ,‬אל" ‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫"מים" ‪-‬‬
‫‪ -‬ניהול עם משוב גבולי כפול ‪ +‬חלל פעולה‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ -‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬אינברסיה של גבול סגור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬מצב יציב ‪ +‬ניהול קשר זמנים‪.‬‬

‫‪ - +‬קשר זמנים ‪/‬קשרים מעגלים ‪ + /‬מערכת בפעולה‪.‬‬

‫‪ - +‬חלל בחירה ‪ +‬מערכת עצמאית בפעולה‪.‬‬

‫‪ -‬מבנה רצפי ‪ +‬זכרון דואלי ‪ /‬מקור אנרגטי של חיים ‪/‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ - +‬ניהול פעולה ‪ +‬מערכת עצמאית עם נקודת ספירה‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫‪ /‬פעולה הדדית עם מבנים חלבוניים של חיים ‪/‬‬

‫‪ - + -‬אלמנט המבצעה ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬
‫‪ /‬אלמנט אנרגטי המבצעה ‪/‬‬

‫‪ -‬אלמנט גבולי ‪ +‬קשר זמנים ‪ +‬חלל פעולה‪.‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ /‬כניראה תחונת של מים לבנות קדורים‬
‫בטמפרטורה מסוימת ‪/‬‬

‫‪ - + + / / -‬ניהול פעולה ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית ‪ +‬מערכת‬
‫עצמאית‪ / .‬תחונות של מים בניהול אנרגיה ‪/‬‬

‫‪ -‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫"לשאת‪,‬להוביל ‪+ -‬‬

‫‪ - +‬נקודת ספירה התחלתית ‪ +‬מעברת רב כיווני בחלל‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫"לקום"‬

‫‪ +‬פעולה בחלל‪.‬‬

‫‪ - + +‬ניהול תנוע ‪ +‬נקודת ספירה ‪ +‬קשר זמנים כפולה‪.‬‬ ‫"שער" ‪-‬‬
‫?????????‪.‬‬
‫"זמן" ‪-‬‬
‫‪ -‬רצף פעולה ‪ +‬אלמנט עם גבול ונקודת ספירה‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"יקום" ‪-‬‬

‫‪ - +‬נקודת ספירה עם משוב ואיחוד מעבר בחלל‬ ‫"להיפגש" ‪-‬‬
‫‪ +‬אלמנט עם גבול תחת ניהול‪.‬‬ ‫"לבחור" ‪-‬‬
‫"לצאת" ‪-‬‬
‫‪ - + +‬מחזור ‪ +‬גבול סגור ‪ +‬איחוד‪.‬‬

‫‪ -‬ניהול פעולה ‪ +‬מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ - +‬מחזור ‪ +‬ניהול במבנה סגור ‪ +‬פעולת משוב‪.‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ -‬מצב יציב ‪ +‬מערכת עצמאית בפעולה‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"להיכנס" ‪-‬‬

‫‪ -‬ניהול של מחזור המאחד‪.‬‬ ‫"להזכר" ‪-‬‬
‫‪ -‬זכרון פונקציונלי ‪ +‬מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫"לדבר" ‪+ -‬‬

‫‪ -‬קשר זמנים ‪ +‬מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫‪+-‬‬

‫‪ -‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬משוב ‪ +‬איחוד‪.‬‬ ‫‪++‬‬ ‫"להתכוון" ‪-‬‬

‫‪ -‬נקודת ספירה התחלתית ‪ +‬קשר זמנים‪.‬‬ ‫"לתת" ‪+ -‬‬

‫‪ -‬אלמנט גבולי תחת ניהול‪.‬‬ ‫"לעשות" ‪-‬‬
‫"לנועה קדימה‪,‬‬
‫‪ - +‬מעבר בחלל ניהולי ‪ +‬מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫להיות‪ ,‬להתקיים‪,‬‬
‫‪ -‬זכרון פונקציונלי ‪ +‬מערכת עצמאית ניהול‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫לקרות‪ ,‬להתרחש" ‪-‬‬
‫‪ -‬מבנה גבולי ניהולי ‪ +‬מעבר בחלל‪.‬‬
‫"עץ" ‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ - +‬פעולת שינוי מצבים ותנאים ‪ +‬מערכת עצמאית‬ ‫‪+‬‬ ‫"גשם" ‪-‬‬
‫תחת ניהול‪.‬‬ ‫"פעולת גשם" ‪-‬‬

‫‪ -‬שינוי מצבים מערכת ‪ +‬מערכת עצמאית תחת ניהול‪.‬‬

‫‪ -‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬גבול סגורה תחת ניהול‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"בית" ‪-‬‬
‫"דרך" ‪-‬‬
‫‪ - + +‬ניהול של גבול ‪ +‬נקודת ספירה ‪ +‬מחזור‪.‬‬

‫‪ -‬פעולת מחזור ‪ +‬רצף פעולות‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"להשיג" ‪-‬‬

‫‪ -‬קשר זמנים ‪ +‬מערכת עצמאית בפעולה‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬פעולה המבצעת ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - +‬פעולה המבצעת ‪ +‬פעולה התחלתית של מערכת ‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪23‬‬

‫נקודת ספירה שניה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ - + +‬פעולה המבצעת ‪+‬נקודת ספירה התחלתית ‪ +‬פעולת‬ ‫‪-‬‬
‫ניהול מטרתי‪.‬‬ ‫"לרעוד" ‪-‬‬
‫"לחשוב" ‪-‬‬
‫‪ -‬מצב יציב של מערכת ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬פעולת מחזור מטרתית ‪ +‬מבנה גבולי‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"לנשוף‪ ,‬רוח" ‪-‬‬
‫"נשמה" ‪-‬‬
‫‪ -‬זכרון מקורי ‪ +‬קשר בחירה‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ -‬פעולת משוב ‪ +‬פעולת מחזור‪.‬‬ ‫"נשמת עולם" ‪-‬‬

‫‪ -‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"לחיות" ‪-‬‬
‫‪++‬‬
‫‪ -‬משוב ‪ +‬מחזור מעבר בחלל ‪ +‬נקודת ספירה‬ ‫‪-‬‬
‫התחלתית‪.‬‬ ‫‪++ + +‬‬ ‫"לרצות" ‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ - +‬מחזור ‪ +‬ניהול ‪ +‬פעולה מטרתית‬ ‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫"לשרוף" ‪-‬‬
‫‪ / +‬נשמה ‪./‬‬ ‫"חיים" ‪/‬זמן‪- /‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬מערכת עצמאית ‪ +‬ניהול עם נקודת ספירה‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ +‬זכרון ‪ /‬נפח ‪./‬‬ ‫"חוק" ‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫"לסגור‪ ,‬לסובב‪,‬‬
‫‪ -‬איחוד ‪ +‬מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫לבחור" ‪-‬‬
‫"לנעול" ‪-‬‬
‫‪ -‬פעולת בחירה ‪ +‬רצף פעולות בחלל‪.‬‬ ‫"לדעת" ‪-‬‬
‫"לאכול" ‪-‬‬
‫‪ -‬מצב יציב שלמערכת ‪ +‬פעולה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫"ירח" ‪-‬‬
‫‪ -‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬קשר זמנים‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"גבר" ‪-‬‬
‫‪ - +‬מעבר בחלל ‪ +‬פעולת מערכת ‪+‬פעולת זכרון‬ ‫‪+‬‬ ‫"אישה" ‪-‬‬
‫"לשיר" ‪-‬‬
‫‪ /‬נפח ‪./‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"לגדול" ‪-‬‬
‫‪ - +‬איחוד ‪ +‬פעולת זכרון מקורי ‪ +‬נקודת ספירה‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫"לשמוע" ‪-‬‬
‫‪ -‬מחזור ניהולי ‪ +‬קשר בחירה‪.‬‬

‫‪ -‬קשר ניהולי ‪ +‬מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ -‬ניהול של מערכת ‪ +‬איחוד‪.‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ -‬קשר זמנים ‪ +‬פעולת מערכת עצמאית‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ -‬מצב יציב של מערכת ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ -‬שינוי מצבים מבנה גבולי ‪ +‬פעולת בחירה‪.‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ -‬קשר זמנים ‪ +‬זכרון פונקציונלי‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ -‬ניהול פונקציונלי ‪ +‬משוב‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬ניהול פונקציונלי כפול ‪ +‬משוב עם נקודת ספירה‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -‬מבנה גבולי סגור ויחיד‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ -‬פעולת בחירה ‪ +‬מערכת תחת ניהול‪.‬‬
‫‪ -‬הרחבת איזור פעולה ‪ +‬ניהול של גבול‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ -‬פעולת חלל ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ -‬פעולת בחירה ‪ +‬נקודת ספירה התחלתית‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫"ללמד" ‪-‬‬

‫מאנליזה מערכתית אפילו כזה מספר קטן של מילים ושורשים של סנסקרית במאמר הזה‪,‬‬
‫כבר אפשר לראות את "בסיס מערכתית משמעותית של סנסקרית"‪ ,‬שדומה לעיברית מעביר‬

‫‪24‬‬

‫את "מבנה מערכתי עם ‪ 7‬חלקים פונקציונליים את עולמינו"‪ ,‬אבל בצורה "נרחבת ביחס‬
‫לעיברת"‪ .‬ושתי שפות אלה היו נתקבלים מקוסמוס‪ .‬אני בטוח שמומכים של סנסקרית מהודו‬
‫תשלימו ותשפרו את "מודל של סנסקרית שלי"‪ .‬כי אפשר להבין שהיא מאפשרת הבנה יותר‬
‫טובה של עולמינו ויכולה להשפיע לטוב לכל תהליכים בחברה אנושית‪ ,‬כי כך בנוי העולם‪,‬‬

‫שאנחנו גרים בו‪.‬‬

‫התחלתי ב ‪2004‬‬ ‫יעקב‪.‬‬

‫‪25‬‬