אם לבינה

‫ספר‬

‫‡ם לבינ‪‰‬‬

‫על‬

‫חמ˘‪ ‰‬חומ˘י ˙ור‪‰‬‬

‫חיברו ‡ביר יע˜ב ‪‰‬רב ‪‰‬מ‡ור ‪„‚‰‬ול‬
‫‪„ˆ‰‬י˜ ‪‰‬מפורסם ‪‡‚‰‬ון ‪‰‬חסי„ ‪‰‬מ˜ובל‬

‫‪‡‰‬י˘ ‡ל˜ים ˜„ו˘‬

‫רבנו יעב"‪ ı‬זˆ"ל‬

‫יוˆ‡ ל‡ור לר‡˘ונ‪‰‬‬
‫מעˆם כ˙ב י„ו ‪„˜‰‬ו˘‪‰‬‬

‫ירו˘לים ˙˘"פ‬



‫ספר‬

‫‡ם לבינ‪‰‬‬
‫‡˘ר ‪‰‬נחיל לנו מור˘‪ ‰‬בעˆם כ˙ב י„ו ‪„˜‰‬ו˘‪ ,‰‬י„יו רב לו וי‪‰‬י י„יו ‡מונ‪,‰‬‬
‫ב„ע˙ ובחכמ‪ ‰‬וב˙בונ‪ ,‰‬חיבר ו˙י˜ן ‡„ונינו מורינו ורבינו ˙פ‡ר˙ י˘ר‡ל‬
‫‚‡ון עוזינו ‪„‡‰‬ם ‪„‚‰‬ול בענ˜ים ב˙בונ˙ו מר˜יע ˘ח˜ים ‪‰‬י‡ ני‪‰‬ו‬

‫כבו„ ‪‰‬רב ‪‰‬מפורסם ‪‡‚‰‬ון ‪„˜‰‬ו˘ ‪‰‬מ˜ובל בוˆינ‡ ˜„י˘‡‬

‫רבנו יע˜ב י˘ר‡ל זˆו˜ל‪‰"‰‬‬

‫בן ‡ביר ‪‰‬רועים מופ˙ ‪„‰‬ור‬

‫‪‡‚‰‬ון ‪‡‰‬מי˙י חכם ˆבי זˆו˜ל‪‰"‰‬‬

‫‡ם למסור˙‬ ‫כולל‬

‫בי‡ורים ו‪‰‚‰‬ו˙ למפר˘י‪‰‬‬ ‫‡ם למ˜ר‡‬

‫פירו˘ים נחמ„ים על ‪˙‰‬ור‪‰‬‬

‫מחנים‬ ‫ו‡לי‪‰‬ם נלוו‬

‫על „רך ‪‰‬סו„‬ ‫‚ל ע„‬

‫‪‰‚‰‬ו˙ ופירו˘ים על ˙ר‚ום ‡ונ˜לוס‬

‫יח„יו י‪‰‬לכון על חמ˘‪ ‰‬חומ˘י ˙ור‪‰‬‬

‫מ˙ו˜ים מ„ב˘ ונופ˙ ˆופים נעימים ‡מרי‪ ‰‬מ‡ירים כ˘מ˘ בˆ‪‰‬רים‬

‫יוˆ‡ ל‡ור מכ˙י"˜ ערוך ומ˙ו˜ן‬
‫בחמל˙ ‪ '‰‬ועזר˙ו עלי‬

‫‡לימלך ˆוויבל‬

‫עי‪ ˜"‰‬ירו˘˙"ו‬

‫˘נ˙ ˙˘"פ לפ"˜‬

‫©‬
‫כל ‪‰‬זכויו˙ ˘מורו˙‬

‫‪2020‬‬

‫‡לימלך ˆוויבל‬

‫רח' ‪‰‬רב י‪‰‬ו˘ע ברים ‪3‬‬
‫ירו˘לים‬

‫‪[email protected]‬‬
‫‪‰‬ערו˙ י˙˜בלו בברכ‪‰‬‬

‫אזהרה חמורה‬

‫היות שבהוצאת ספר זה הושקע הון תועפות‬
‫ודמים )תרתי( מרובים ואדם אוסר דבר‬
‫שהוא שלו ע"כ הנני אוסר באיסור גמור הן‬
‫לפי דת תורתינו הקדושה ולהבדיל לפי‬
‫החוק הבינלאומי‪ ,‬ואסור להדפיס או‬
‫להעתיק או לצלם הן כמתכונתו הן שלא‬
‫במתכונתו כולו או מקצתו הן תחת שם זה‬
‫הן תחת שם אחר בין בצורה זו בין בצורה‬
‫אחרת בין הנעשים בתור ליקוטים או‬
‫השלמה לספרים שכבר נדפסו בין בכל אופן‬
‫שהוא על הכל אני אוסר באיסור גמור וחמור‬
‫לעשות כן בלי רשות בכתב דייקא‪ ,‬ממני או‬
‫מבאי כוחי‪ ,‬ושארית ישראל לא יעשו עולה‬
‫וגו' כתיב‪ .‬ולשמוע יונעם תבא עליו ברכת‬

‫טוב‪.‬‬

‫ על הספר ‪ -‬ותכונתו  ‬

‫(לשון המחבר זצ"ל)‬

‫אם לבינה‬

‫לבאר לפעמים מקראות סתומים וחתומים ולשונות מיותרים או זרים ומורכבים ושמות‬
‫ופעלים משותפין ונרדפים ומושאלים (אשר לא יצאו בהם המפרשים ידי חובתם ולא‬
‫מצאו כל אנשי חיל ידיהם בדרך הפשט אשר לא יופשט‪ ,‬או פעם בדרך דרש נעים קרוב‬
‫לפשט‪ ,‬ובו דרש גם כל אתין שבתורה‪ ,‬ולא זז מלפרש גם שמות העצם של מקומות‬
‫ועיירות‪ ,‬המוזכרות בתורה‪ ,‬ולבאר היטב איזהו מקומן של משפחות בני נח‪ ,‬שמהן‬
‫נתיישב העולם וארצותם‪ ,‬שאין דבר רק בתורה אלהית‪ ,‬בנגלה ממנה כמו בנסתר‪,‬‬
‫ולאסבורי קראי במשכן וכליו‪ ,‬ומהלך הדגלים והמסעות שהלכו בני ישראל במדבר‪,‬‬
‫והליכת המרגלים‪ ,‬ועיירות ומקומות המתדמים בשמות וקרובים להתחלף ולהמיר‬
‫ארש בזולתו‪ ,‬נתיב לא ידעו עט סופר עד הנה‪ ,‬וזכרון דברים נפלאים בלתי מבוארים‬

‫בתורה שהיו במדבר‪.‬‬

‫מחנים‬ ‫גל עד‬ ‫אם למסורת‬

‫יקראו לבאר ולפאר‬ ‫מגלה עמוקות לשונות‬ ‫הואיל באר היטב דברי‬
‫לפעמים הכתוב בדרך‬ ‫המפרשים הקדומים הראשים‪,‬‬
‫הנעלם‪ ,‬במקומות‬ ‫שצועקים‬ ‫התרגומים‬ ‫להגיהם לתקנם להעמידם על‬
‫אשר נגלו אליו‬ ‫מלואותם‪ ,‬עם הערות הראויות‬
‫אלהים ברזים ורמזים‬ ‫ככרוכיא אם להסיר מהם‬ ‫להם אם לעזרם‪ ,‬או לנגדם‪,‬‬
‫ודברים קצרים (מפני‬ ‫להיות משמרת בפני פורצי‬
‫משוכת חדק‪ ,‬לכל אשר‬ ‫גדרת הגינה המתפלסים‪,‬‬
‫כבוד ה' הסתר דבר)‬ ‫לפרושי רז"ל הנאמנים בתורה‬
‫ימצא שם בדק במלה‬ ‫שבע"פ המסורה להם מסיני‪.‬‬
‫המתנוצצים מאור‬
‫הגנוז בחכמת האמת‪.‬‬ ‫ובנקוד‪ ,‬ואם להאיר‬

‫האפילות‬ ‫במבואות‬

‫העלולות במבוכת אור עם‬

‫חושך משמשים בערבוביא‪.‬‬



‫פתח דבר‬

‫יגילו המעיינים וישישו הלומדים‪ ,‬זה היום זכינו אשר יצאה לפועל מחשבת‬
‫אדם הגדול בענקים‪ ,‬חידושי תורה ודרושים‪ ,‬רמזים וסתרי תורה‪ ,‬שהיו ספונים‬
‫טמונים‪ .‬מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו להודות ולהלל את שמו ית' שהגיענו‬

‫עד הלום להוציא אור תעלומה לשום למישור העקוב‪.‬‬

‫החיבור אשר לפנינו היה גנוז יותר ממאתים שנה בבית הספרים בעיה"ב לונדון‬
‫יצ"ו‪ ,‬רשומים על גליוני חומש מקראות גדולות‪ ,‬אשר עטרה בקרמים‪ ,‬חידושים‬
‫נפלאים ונחמדים‪ .‬קשתה מלאכת ההעתקה צפונות לפענח‪ ,‬רבתה מלאכת העבודה‬

‫בסידורן של דברים (ויבוא בפירוט יותר במבוא)‪.‬‬

‫ויבואוני חסדיו יתברך ויתעלה שבאה זכות לידי‪ ,‬אף כי זעיר אנא‪ ,‬אך משמיא קא‬
‫זכינא‪ ,‬ופועל ידי בעזרתו ירצה‪ ,‬להאיר אור כי טוב‪ ,‬ותצפנהו שלשת פרחים‪ ,‬פשטי‬
‫תורה‪ ,‬רמזים נעלים‪ ,‬סודי רזיא‪ ,‬גלעד ומחנים‪ ,‬אם למקרא ולמסורת ואם לבינה תקרא‪.‬‬

‫השם 'אם לבינה' כן יקבנו המחבר בתוך חיבור זה ובחידושיו על הש"ס‬
‫ובספרו לחם שמים ושאר ספריו‪.‬‬

‫אמרו בפסחים (כב‪ ):‬שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל‬
‫אתים שבתורה כו'‪ ,‬עד שבא רבי עקיבא ולימד כו'‪ ,‬בעקבותיו הלך גאון יעקב (יש‬
‫לרמז‪' ,‬עקיבא' אותיות 'יעקב' בו)‪ ,‬עקב רוח ה' היתה עמו בפשטי התורה ודרושי התורה‪,‬‬
‫לחבר תורה שבכתב ובעל פה‪ ,‬למצוא שרשים בתורה שבכתב‪ ,‬כי חמורים דברי‬
‫סופרים ודבריהם כדרבונות מושרשים ומוכרחים לעצם התורה‪ ,‬והפורש מהם‬

‫כפורש מן החיים‪.‬‬

‫זאת לדעת‪ ,‬כי הרבה פעמים ימצא הלומד בדרושי ה'את'ין הלכה שנדרשת‬
‫מפסוק‪ ,‬אך בחז"ל לא נדרש מפסוק זה והמחבר עשה לה סימוכין גם מכאן‪ .‬וראוי‬
‫להביא מש"כ האוה"ח הק' פרשת תזריע (יג לז) שרז"ל אמרו (ויק"ר פכ"ב) שלא‬
‫היה דבר שלא נמסר למשה בסיני‪ ,‬ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש‪ ,‬ואמרו‬
‫במקום אחר (במד"ר פי"ט) כי רבי עקיבא היה דורש מה שלא ידע משה‪ ,‬ונראה כי‬
‫הן אמת שכל דבר תורה נאמר‪ ,‬אבל ההפרש הוא כי משה נתן לו ה' תורה שבכתב‬

‫ותורה שבעל פה‪ ,‬והנה האדון ב"ה בחכמתו יתברך רשם בתורה שבכתב כל תורה‬
‫שבעל פה שאמר למשה‪ ,‬אבל לא הודיע למשה כל מה שנתן לו בעל פה היכן הוא‬
‫רמוז בתורה שבכתב‪ ,‬וזו היא עבודת בני ישראל עמלי תורה ללבש ההלכות שנאמרו‬
‫למשה בסיני‪ ,‬והסודות והדרשות כולן יתנו להם מקום בתורה שבכתב‪ ,‬ואחריהם‬
‫ועד היום זו היא עבודת הקודש בני תורה לדייק המקראות וליישבם על פי המאמרים‬

‫שהם תורה שבעל פה‪ ,‬וזו היא עבודת התורה הנקראת ארץ החיים‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬

‫הגהותיו ותיקוניו של המחבר על ניקוד התרגום הם לרוב על פי ארמית‬
‫שבדניאל‪ ,‬כדרך שהציע רבי אליהו בחור בהקדמה ל'מתורגמן'‪ :‬יש דרך ישר‬
‫לפני איש לעשות דקדוק לשון התרגום‪ ,‬וזה שיעשה יסודו מן תרגום של דניאל‬

‫ועזרא‪ ,‬ועליו יבנה בניניו‪.‬‬

‫לא לקטנו מתוך ריבוי תורתו ודרשותיו משאר ספריו‪ ,‬הבאנו רק דברים שציין‬
‫המחבר אליהם (לדוגמא‪ ,‬עיין מה שכתבתי בלחם שמים וכדומה)‪ ,‬וגם מה שנוגע לפשט‬
‫הפסוק‪ ,‬כדי שלא לסטות מכוונת חיבור זה‪ .‬גם הרבה פעמים עשה המחבר ציון על‬
‫איזה תיבה בחומש או בתרגום ולא פירש במקומו כלום‪ ,‬וטרחנו למצוא לאיזהו‬

‫מקומן כוונתו והבאנו דבריו‪.‬‬

‫בכל מקום שכתוב בהערות כמ"ש (כמו שכתבתי) עמ"ש (עיין מה שכתבתי)‪ ,‬הכוונה‬
‫למש"כ המחבר עצמו במקום אחר‪.‬‬

‫הכותרות המודגשות בכל קטע הן על פי הסימון שהמחבר רשם ורמז שעליו‬
‫הדרש מוסב‪( ,‬ולפעמים הכוונה על אות מסוימת‪ ,‬כמו ל' של 'ולאחותו')‪.‬‬

‫המחבר מפרש ומבאר הפסוק בלי לשון שאלה ותשובה‪ ,‬וצריך הלומד לדייק‬
‫בלשון הפסוק והקושי שיפול בה‪ ,‬ועל איזה תיבה יבא הדרש והביאור‪ .‬וכן בדרושי‬

‫האתין לא פירש כל פעם שבא 'לרבות'‪.‬‬

‫והא לך לשון המחבר (מכמה מקומות) על דרכו בכתיבת חיבוריו לשנות בלשון‬
‫קצר‪ :‬הוצרכתי למעט הכתב ולקצר הלשון מאד מעשהו לבצע‪ ,‬שלא תכבד עלי ועל‬
‫המעיין‪ ,‬ורדפתי הצמצום והכילות בלשון‪ ,‬עד שלפעמים כללתי במאמר אחד קצר‬
‫משלש או ארבע תיבות‪ ,‬מה שלא היו מספיקין כל כך שורות‪ ,‬ואפשר יצטרך באיזה‬
‫מקומות דף שלם ויותר להיטיב הבאור של איזה מלות בלבד‪ ,‬וחזי מאי דקמן‪ ,‬כי‬
‫באמת קצרתי ביותר‪ ,‬וסמכתי על המעמיק בענין‪ ,‬שתספיק לו הערה קצרה‪ ,‬ואיש‬
‫תבונות ידלנה‪ ,‬אף אם ודאי עמוק הוא קצת אם יבקשנה ככסף ימצאנה (שאילת יעב"ץ‬
‫ח"ב סי' ס"ז) בלי טורח אריכות ופטפוטי דברים מרבים הבל שיש בו חטא ושפת‬
‫יתר‪ .‬בדרך קצרה ושפה ברורה מכוונת למרכז האמת כחץ למטרה (לשונו במודעה‬
‫רבה לאורייתא לחיבור זה) כי דרכי תודה לאל דרך רז"ל לשנות דרך קצרה‪ ,‬ולשוני כחץ‬

‫יורה אר"ש אל מרכז המכוון אשים לי למטרא (שאילת יעב"ץ ח"ב סי' ז') כדרכי בלשוני‬
‫המחכים למעמיק בו‪ ,‬ישמע חכם ויוסף לקח‪ ,‬ולא להטריח המעיין בכדי (שם ח"ב סי'‬
‫יח) ומעודי בדברים נסתרים הצנע לכת בחרתי‪ ,‬ואפילו בנגלים הקצור השלם‪( ,‬לא‬
‫החסר לשון וקטיעא) אהבתי (אם לא מה שהיא לתפארת המליצה הרצויה) והמשכיל אשר עיניו‬

‫בחכמה פקח יבין וישמע ויוסיף לקח (סידור‪ ,‬פירוש זמרת הארץ לפרק שירה)‪.‬‬

‫כתב המחבר (בהקדמה תנינא לספר לחם שמים)‪ :‬בהיות שתפסתי לפעמים לשון‬
‫השגה על גדולי עולם שקטנם רחבה ממתני ועבה‪ ,‬וצפרנם מכרסי טובה‪ ,‬ומי‬
‫יתנני מצע תחת רגליהם‪ ,‬מאן יהיב לן מעפרייהו דרבנן קדישי ומלינן עיינין‪ ,‬אך‬
‫אהבת האמת עשתה זאת וילדות שהיתה בי העזתי פני ברבותי נ"ע‪ ,‬לא ברמות‬
‫רוחא ח"ו כי אם בלשונות מורגלים בתלמוד שנשתמשו בהם קדושי עליון‪ ,‬ועם כל‬
‫זה נמלכתי וחזרתי בי שאין להשתמש בשרביטם ומחקתי הרבה בעוברי שנית על‬
‫דברי עכ"ל‪ .‬וכשהי' גליוני החיבור למראה עיני מרן הגאון אדמו"ר הר"ר ליבוש‬
‫מפשעווארסק שליט"א‪ ,‬הורה 'שיש ונמצאו בכת"י לשון השגה על גדולי עולם‪,‬‬

‫גם זה בירור מקחו של צדיק לא להדפיסם'‪ .‬וסומן כוכב* לדעת מקום ההעדר‪.‬‬

‫באו שעריו בתודה וברכה לעטרת ראש אבי מורי מוה"ר ר' מנחם ארי' שליט"א‬
‫(בן ר' שמעון ע"ה) שבכוחו ודרבונו עשיתי החיל הזה‪ ,‬הוא הגבר הקים עול‪ ,‬חלב חטים‬
‫ישביע בהוצאת הספר‪ ,‬ולאמי מורתי מרת בילא תליט"א‪ ,‬רוחב לבם ובינתם עמדו לי‬
‫לאחיעזר ואחיסמך‪ ,‬יזכו לראות רב נחת מכל יוצ"ח דשנים ורעננים הטיבה ה' לישרים‬

‫בלבותם בשפע רצון ברכה ונדבה‪ ,‬וזכות המחבר יגן עליהם ועל בניהם עד עולם‪.‬‬

‫תודה וברכה לגיסי ר' בצלאל יוסף שטערן‪ ,‬שהי' לי לעזר רב האיר עיני מטוב‬
‫הצפון בידיעה וביגיעה‪ ,‬בתורה ובסברא‪ ,‬ולידידי היקר ר' ישראל אברהם גרינבוים‪,‬‬

‫ישמרם ה' ויברכם‪.‬‬

‫וירא ראשית לו ר' צבי לרר‪ ,‬אשר רוח ה' החל לפעמו לסור אל גנת אגוז‬
‫להגלות‪ ,‬וספחני לנחלת בית ה'‪ .‬שמני נוטר וזומר ובוצר‪ ,‬נוצר תאנה יאכל פריה‪.‬‬

‫בפי תפלה להשי"ת מדרכיו יורנו לעשות רצונו‪ .‬ויהי נועם ה' אלהינו עלינו‬
‫ותשרה ברכה במעשי ידינו שלא תמוש תורה מפינו ומפי זרענו עד עולם‪ .‬יהי שם‬

‫ה' מבורך ומרומם על כל ברכה ותהלה נצח ועד סלה‪.‬‬

‫אלימלך צוויבל‬

‫ירושלים תובב"א‬



‫מבוא‬

‫כתב היד ומאפייניו‪ ,‬ועריכתו‬

‫בשורות אלו נתאר את כתב היד ומאפייניו‪ ,‬ואת דרכי הפענוח והעריכה‪ ,‬עד‬
‫להבאתו בסיעתא דשמיא לפני הלומדים‪ ,‬לאחר עמל ויגיעה עצומים‪ ,‬כשולחן‬

‫ערוך‪ ,‬ברור ונהיר וצהיר‪.‬‬

‫רבינו היעב"ץ‬
‫למד מתוך ספר‬
‫חמישה חומשי תורה‬
‫דפוס וינציאה ש"ה‬
‫מקראות גדולות‪,‬‬
‫עם תרגום אונקלוס‬
‫ופירוש רש"י ורמב"ן‬
‫ומהר"י אבוהב‪ ,‬בכרך‬
‫אחד‪ .‬במשך למעלה‬
‫מארבעים שנה‬
‫רשם עליו חידושיו‪,‬‬
‫הגהותיו ופירושיו‪.‬‬
‫בראשית דרכו רשם‬
‫הערות בעיקר על‬
‫רמב"ן‪ ,‬וכעבור זמן‬
‫החל להגיה ולכתוב‬
‫במקומות הפנויים‬
‫שעל גבי הגליונות‬
‫חידושים ופירושים‪.‬‬
‫אף לאחר שהתמלאו‬
‫המקומות הפנויים‬
‫בספר‪ ,‬המשיך לכתוב‬
‫בין טורי החומש‬
‫והתרגום‪ ,‬וכן בין הפירושים לחומש‪ ,‬וכשצר היה המקום‪ ,‬הוסיף וכתב בין השורות‪.‬‬
‫צורת כתיבה זו גרמה לצפיפות רבה ולהקטנת הכתב במקומות רבים‪ ,‬דבר הגורם‬
‫לקושי בפענוחו‪ ,‬במיוחד כשנכתב בדיו עב‪.‬‬

‫מאחר שכתיבת החיבור נעשתה לאורך שנים רבות‪ ,‬ראה המחבר צורך להוסיף‬
‫מלות באור כדי להבהיר דבריו במקומות שקיצר‪ ,‬ואז עשה סימן בין המלים‪,‬‬

‫ומעליהן‪ ,‬בין שורות כתובות‪ ,‬הוסיף לבאר‪.‬‬

‫לעיתים כאשר החל לבאר וצר היה לו המקום‪ ,‬עשה סימן להמשך הדברים‬
‫במקום אחר‪ ,‬ונדרשת יגיעה רבה לזהות מן המקום בו החל את המקום בו כלה‪.‬‬

‫לא תמיד נהיר לאן מועדות פניו של הסימן‪ ,‬אם לימין אם לשמאל‪ ,‬אם למעלה‬
‫אם למטה‪ ,‬לעיתים מופיעים כמה סימנים בשורה אחת ונופל קושי אחר קושי‪.‬‬

‫השימוש התמידי בחומש גרם לבלאי ושחיקה של הדפים‪ ,‬ולעיתים נוצרו‬
‫מחיקות וטשטוש של הדיו הכתוב‪ ,‬ובמקומות אלו היה קשה מאד לפענח את‬
‫הנכתב‪ .‬מסיבה זו נשארו מספר מקומות עם מלים חסרות‪ ,‬כי לעת עתה לא זכינו‬

‫להבין הנכתב‪( .‬במקומות אלו הצבנו ג' נקודות)‪.‬‬

‫כתיבת ההערות נעשתה גם בשולים הפנימיים של הגליונות‪ ,‬וגם צילומי כתב‬
‫היד האיכותיים לא הספיקו לפענוח ההערות שנסתרו מן עין‪ ,‬על כן הרחקנו נדוד‬
‫לעיין בגוף החומש במקום משכנו ב'בריטיש לייבררי' פעם אחר פעם‪ ,‬על מנת‬

‫לראות במדויק מה נכתב בין הגליונות‪.‬‬

‫בכתיבה בפנים הגליון התעורר קושי נוסף עקב מגבלת המקום‪ ,‬וכאשר ההערה‬
‫היתה ארוכה‪ ,‬נהג המחבר לסובב את הדף לרוחבו ולכתוב עד אפס מקום‪ ,‬לעתים‬

‫בחצאי אותיות‪ .‬במקומות אלו היה קושי מיוחד לפענח את המלים הגנוזות‪.‬‬

‫מעניין לראות שהמחבר השתמש לעיתים בכתיבתו באותיות שהציבו‬
‫המדפיסים בסוף שורה לצורך יישור הקטע‪ ,‬ושילב אותם כחלק מן המלים שכתב‪.‬‬

‫[בדוגמא המצורפת‪ :‬שום תשים‪ ,‬וכן אז"ל]‬

‫נכרים הבדלים ברורים בין סוגי הכתב השונים‪ ,‬שנכתבו כאמור לאורך ארבעים‬
‫שנה‪ .‬ניתן לזהות את כתב יד המחבר בצעירותו‪ ,‬קטן ומסודר יותר‪ ,‬ובעל סימני‬
‫פיסוק אופייניים‪ ,‬כשבין השורות הכתובות נוספו לאורך השנים דברי הסבר‬

‫ותוספות בכתב יד שונה‪.‬א‬

‫א‪  .‬והנה נוסף על שניכר שינוי בצורת הכתב‪ ,‬נציג כאן בירור מאיזה שנים הם סוגי הכתבים‪,‬‬
‫הנה בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' כד) בתשובה שנכתבה שנת תקכ"ה‪ ,‬לשואל מעיר עמדין סיים‬
‫רבנו תשובתו וז"ל‪ :‬הטרוד יעקב ישראל 'מכונה יעב"ץ' ס"ט‪ ,‬לא נקרא מעולם 'יעקב עמדין'‪,‬‬
‫כאשר עשה מכ"ת אדרעס ע"ג האגרת‪ ,‬ידוע שאינני מבני עמדין לא נולד בה ולא מצפה לראותה‬
‫אך מבקש טובתה ותועלתה כמאז ומקדם בהיותי רובץ תחת משאה‪ ,‬ככה גם עתה אני שוקד על‬

‫תקנתה' עכ"ל‪.‬‬

‫בסיום החומש נדפסו חמש מגילות‪ ,‬והדף הראשון של שיר השירים היה קרוע‪,‬‬
‫רבנו הדביק נייר חלק ועליו השלים בכתיבת ידו הפסוקים והתרגום עם ניקודם‪,‬‬

‫ופירש"י בגופן דומה למקור‪ ,‬ובעמוד ב' אף כתב הערה ארוכה בכתב ידו‪.‬‬

‫וכאן אנו מוצאים‬
‫בדף הראשון בחומש‬
‫חותם שמו בזה"ל 'לה'‬
‫הארץ ומלואה חנני בזה‬
‫והאר עינני בתורתיך‬
‫הקטן יע"ע בהגאון‬
‫כמהר"ץ מאלטונא' –‬
‫הרי חתם שמו בשונה‬
‫ממה שמצאנו אצלו בכל‬
‫מקום יע"ע ר"ת יעקב‬
‫עמדין – זה מורה לנו‬
‫שכתב זה בהיותו עדיין‬
‫רב בעיר עמדין שזה‬
‫בשנים בין תפ"ט לשנת‬

‫תצ"א‪.‬‬
‫ולעומת זאת‬
‫מוצאים אנו בחומש‬
‫זה‪ ,‬תיאור על בגד‬
‫מירושת אביו החכם‬
‫צבי זצ"ל‪ ,‬וכך כותב‪:‬‬
‫'בגד שירשתיו מאבי ז"ל‬
‫ונתכסינו בו יותר מחמשים שנה' כתב משפט זה בשנת תקכ"ח‪ ,‬כחמשים שנה אחרי פטירת אביו‬
‫החכם צבי‪ ,‬בשנת תע"ח‪ .‬והרי אז הי' רבנו כבר כבן שבעים שנה‪.‬‬





‫בתוך החומש יש כמה דפים ריקים כרוכים בתוכו בגודל החומש‪ ,‬ועליהם‬
‫הדביק פתקים עם חידושים בכתב יד‪ ,‬שלא הספיק להם המקום על הגליון‪ .‬פתקים‬

‫אלה הוא מזכיר‬
‫בהערותיו‪ ,‬למשל‬
‫בפסוק לא תוציא‬
‫מן הבית (שמות י"ב‬
‫מ"ו)‪ ,‬מצוין 'עיין בנייר‬

‫המונח'‪.‬‬

‫לעתים תוכן הפתק הוא פרוט בלשון שונה להערה שנכתבה קודם לכן בגוף‬
‫הספר‪.‬‬

‫לא כל המפרשים נכתבו בכתב ידו של רבנו‪ ,‬יש שבקש ממעתיק לכתוב את‬
‫דבריו על פתק‪ ,‬והדביקו על אחד מהדפים הכרוכים שהכניס בין דפי החומש‪.‬‬

‫יש שהכתב על גבי החומש מטושטש‪ ,‬וציוה להעתיק את הדברים ככתבם‬
‫וכלשונם באופן ברור על פתק הנדבק‪.‬‬

‫ויש שרצה לתקן ולהוסיף וראה שלא יובן אחרי כל התיקונים וההוספות‪ ,‬והעביר‬
‫קו לסימן שזה אינו נוסחא הנכונה אלא בדף המונח כתב כל הדברים מתוקנים‬

‫בכתב ידו‪.‬‬

‫הצגנו כאן דוגמאות בנותן טעם ללומד לראות ולהבין איך החיבור נבנה אצל‬
‫המחבר נדבך אחר נדבך במשך ימי חיותו‪ ,‬ולנו נשאר לפליטה כתב ידו‪ ,‬אך מפאת‬

‫דרך כתיבתו המיוחדת‪ ,‬נשארנו בספק כמה פעמים מה כתוב בו‪.‬‬

‫אמנם זכינו לסייעתא דשמיא להעמיד דברים על תילם‪ ,‬ועמדנו משתוממים‬
‫אחרי יגיעה של הרבה שעות על חצי שורה‪ ,‬וגילה לעבדו דבר סודו‪ ,‬והאיר פני‬

‫מזרח לראות ולהשכיל דברי תורתו אשר כתובים כבמערות צורים‪.‬‬

‫ועם כל זה הגם שהרבה שנים וחדשים‪ ,‬ימים ושעות יגענו ולא הנחנו‪ ,‬עד שיצא‬
‫בעז"ה דבר מתוקן‪ ,‬טרם נשלמה המלאכה‪ ,‬אך מי חכם יודע פשר‪ ,‬וישכיל למצוא‬

‫דבר חדש להאיר ולהעיר‪ ,‬נודה לו מאד‪ ,‬ודבר ה' יקום לעולם‪.‬‬

‫מודעה רבה לאורייתא‬

‫אנחנו נקובי שם המתנדבים בעם אשר ראינו אור גדול בגנזי ברומי"ם מכ"י מחבורי המחבר הגדול הנ"ל‪ ,‬שרבים צריכין‬
‫לו ליהנות מאורו המופיע עלינו נהרה‪ ,‬באורו נראה אור תורה‪ ,‬תורת אמת היתה בפיהו‪ ,‬בני ישראל אחריו ינהו‪ ,‬בכן קמנו‬
‫והתעוררנו איש לאחיו‪ ,‬אשר חזק ונתחזק בעד עמנו‪ ,‬להקים רגל תורת אלהינו‪ ,‬ויהי ה' עמנו ומעשי ידנו כוננה עלינו‪,‬‬

‫ומעשי ידינו כוננהו‪.‬‬

‫הנני מן המודיעים ולפנים בישראל‪ ,‬כי נתן ה' בלבנו לקרבה אל המלאכה מלאכת הקודש לעשות אותה והותר יתר שאת ויתר עז‪,‬‬
‫אין עוז אלא תורה‪ ,‬לזכות את ישראל בכלי חפץ שאין לו תמורה‪ ,‬מפז ומפנינים יקרה‪ ,‬דבר השוה לכל נפש אדם מבין עם תלמיד‬
‫כל הוגה בו הלא יחכם‪ ,‬ונקוה ה' יסכים על ידנו להוציא לאור תעלומה‪ ,‬חמדה גנוזה המקרא הגדול עם כל התרגומים הקדומים‪,‬‬
‫ונוסף עליהם תרגום המכונה יונתן ב"ע וירושלמי על התורה‪ ,‬ותרגום ד"ה ועם המסורת ופרושי בעלי פשט הראשונים‪ ,‬ובעה"ט‬
‫כאשר היה מלפנים‪ ,‬בדפוסי ויניציאה ובאזיל‪ ,‬לא יחסר דבר‪ ,‬הן כל אלה חוברו מוגהים כאשר תשיג יד האפשרות ומוטעמים‬
‫בנקודות מפסיקות‪ ,‬בלשונות ארוכים משמשות להעלות נר ההבנה בדברי המפרשים‪ ,‬ויוסרו כל ר"ת ותיבות מקוצרות‪ ,‬וישובו‬
‫אך לפשט עקמימות שבהם ולהביאם לשלמותם‪ ,‬והמקרא מתוקן בעזה"י כקופה שיש לה אזנים‪ ,‬באופן שיהא כלי מוכן לסופרים‬

‫יוכלו לכתוב ע"פ ס"ת כהלכתו‪.‬‬

‫ואליהם ילוו לשרתם ארבעת חבורי טהרה של הרב המפורסם‪ ,‬האי מחברא דילן חובר חבורים מחוכם הנ"ל (אשר לו יד ושם‬
‫סופר מהיר בפרי תורת ה' שבכתב ושבע"פ) מיוסדים על אדני פז‪ ,‬השלשה מהם הולכים בדרך הפשטנים להבין ושום שכל ע"ד‬
‫הנגלה (בלי טורח אריכות ופטפוטי דברים מרבים הבל שיש בו חטא ושפת יתר) בדרך קצרה ושפה ברורה מכוונת למרכז האמת‬

‫כחץ למטרה‪ .‬הלא המה‬

‫אם לבינה ‪ -‬לבאר לפעמים מקראות סתומים וחתומים ולשונות מיותרים או זרים ומורכבים ושמות ופעלים משותפין ונרדפים‬
‫ומושאלים (אשר לא יצאו בהם המפרשים ידי חובתם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם בדרך הפשט אשר לא יופשט‪ ,‬או פעם בדרך‬
‫דרש נעים קרוב לפשט‪ ,‬ובו דרש המחבר גם כל אתין שבתורה‪ ,‬ולא זז מלפרש גם שמות העצם של מקומות ועיירות‪ ,‬המוזכרות‬
‫בתורה‪ ,‬ולבאר היטב איזהו מקומן של משפחות בני נח‪ ,‬שמהן נתיישב העולם וארצותם‪ ,‬שאין דבר רק בתורה אלהית‪ ,‬בנגלה‬
‫ממנה כמו בנסתר‪ ,‬ולאסבורי קראי במשכן וכליו‪ ,‬ומהלך הדגלים והמסעות שהלכו בני ישראל במדבר‪ ,‬והליכת המרגלים‪ ,‬ועיירות‬
‫ומקומות המתסמים בשמות וקרובים להתחלף ולהמיר ארש בזולתו‪ ,‬נתיב לא ידעו עט סופר עד הנה‪ ,‬וזכרון דברים נפלאים בלתי‬

‫מבוארים בתורה שהיו במדבר‪.‬‬

‫אם למסורת ‪ -‬הואיל באר היטב דברי המפרשים הקדומים הראשים‪ ,‬להגיהם לתקנם להעמידם על מלואותם‪ ,‬עם הערות‬
‫הראויות להם אם לעזרם‪ ,‬או לנגדם‪ ,‬להיות משמרת בפני פורצי גדרת הגינה המתפלסים‪ ,‬לפרושי רז"ל הנאמנים בתורה שבע"פ‬

‫המסורה להם מסיני‪.‬‬

‫קראו לו גל עד ‪ -‬מגלה עמוקות לשונות התרגומים שצועקים ככרוכיא אם להסיר מהם משוכת חדק‪ ,‬לכל אשר ימצא שם בדק‬
‫במלה ובנקוד‪ ,‬ואם להאיר במבואות האפילות העלולות במבוכת אור עם חושך משמשים בערבוביא‪.‬‬

‫מחנים ‪ -‬יקראו לבאר ולפאר לפעמים הכתוב בדרך הנעלם‪ ,‬במקומות אשר נגלו אליו אלהים ברזים ורמזים ודברים קצרים‬
‫(מפני כבוד ה' הסתר דבר) המתנוצצים מאור הגנוז בחכמת האמת‪.‬‬

‫עוד זאת נעשה לאחותינו (אמור לחכמה אחותי) להיות תורת ה' בפינו ובלבבנו שמורה בכל טוב וערוכה בכל הידור‪ ,‬ודבר ברור‬
‫בידינו כאחות שהיא אשורה‪ ,‬בכל מלאכת מחשבת שאשרה תורה‪ ,‬הן בכתב אשורית ונקודות וטעמים תהא מאושרת‪ ,‬ולהתנאות‬
‫באותיות כתב רש"י של הפירושים ובדפוס בתכלית היופי כולם שוים לטובה ולתפארת‪ ,‬לקשטה גם במפות צבועות להכיר‬
‫ארצות שבתורה להציב (הדרבן‪ ,‬דר"בין) גבולות עמים‪ ,‬מחוזי שלשה בני נח שלשת הנפת של עולם ישן הידועים‪ ,‬ולמעות‬
‫ב"י במדבר‪ ,‬ורושם הארץ הקדושה לגבולותיה‪ ,‬וחלקי השבטים ועיירות העומדות על הגבולים‪ ,‬מחוקה על הכי"ר יכיר הרואה‬
‫בשמותם משוחים בששר‪ ,‬ולהיות כל מגמת פני פניותינו דרך ימין ה' רוממה‪ ,‬להשגיח על תקנת הלומדים והמעיינים‪ ,‬ולקרב‬
‫תועלת החפצים בתורת ה' יתברך‪ ,‬לפקוד על דלתותיה יום יום ידרושון‪ ,‬ראינו להקל המשא מעליהם‪ ,‬להדפיס הכרך הנורא הלז‬
‫על דף נייר ממוצע וייף בגדלו‪ ,‬לא ארוך וגס יותר מדאי‪( ,‬לא כראשונים שהם כבדים מנשוא‪ ,‬ונלאו הדורשים דבר ה' לשאת אותם‬
‫בחיקם לכל חפציהם‪ ,‬על כן הינחו בקרן זוית‪ ,‬באין דורש ומבקש‪ ,‬להשתמש בהן תמידין כסדרן‪ ,‬אך עתה יהיו נעשים בערך גודל‬
‫דפי ש"ס‪ ,‬הנחמדים ורצוים לתשמיש כל איש בעיונו במקרא‪ ,‬ותהיינה שתי התורות חובורת אשה אל אחותה‪ ,‬ובזה האופן ימעט‬
‫גם משא הוצאות הכריכה) והאיש אשר יכתוב ידו לה' לטול חלקו במצוה רבה הלזו‪ ,‬ישלם בעד כל בוגין נייר טוב בינוני‪ ,‬רק‬
‫אחד שילינג דעהניש‪ ,‬או שטיבר האלענדיש‪ ,‬וביד כל אדם מסוים יחתום העשיר לקחת מנייר גדול מובחר‪( ,‬רייאל) לא ירבה לתת‬
‫משני שילונג‪ ,‬או שני שטיבר‪ ,‬והיה האיש הרוצה לחטוף מצוה מן השוק‪ ,‬וליטע אדר בנכסיו ולעשות בהם סגולה‪ ,‬כל חפצים לא‬
‫ישוו בה‪ .‬למען החיש המלאכה מראש מקדמי ארש נסוכה‪ ,‬להביא אל בתיכם הברכה‪ ,‬וחפץ ה' בידינו יצלח‪ ,‬עזרו מקודש ישלח‪.‬‬

‫עשו‬ ‫עמי‬







‫תודתינו נתונה לספרי' הבריטית על רשותם האדיבה לשימוש בכתב יד זה (מס' ‪.)d.3.1902‬‬





‫לעילוי נשמת‬

‫אבי מורי‬

‫ר' שמעון ב"ר ארי‪-‬ה ע"ה‬

‫נלב"ע כ"א תמוז תשס"ו‬

‫ולעילוי נשמת אמי מורתי‬

‫גרינא בת ר' מנחם מנדל ע"ה‬

‫נלב"ע ט"ז טבת תשס"ט‬

‫לעילוי נשמת חמי‬

‫ר' אליהו ב"ר חיים אליעזר ע"ה אליאוויטש‬

‫נלב"ע כ"ב אייר תשכ"ח‬

‫ולעילוי נשמת חמותי‬

‫חנה יוטא בת בנימין אליעזר ע"ה מרגלית‬

‫נלב"ע ד' ניסן תשכ"ו‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫הונצח ע"י בנם וחתנם‬

‫הר"ר מנחם ארי‪-‬ה צוויבל הי"ו‬

‫מצבת זכרון‬

‫לעילוי נשמת אבי מורי‬

‫הרה"ח ר' שלמה זלמן בן ר' נתן מרדכי‬

‫הלוי לעהרער ז"ל‬

‫יליד צאנז ואח"כ באנטווערפן‬

‫הרביץ תורה לרבים ועסק בצדקה וחסד כל ימיו‬

‫נלב"ע ט"ו חשון תשע"א‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫הונצח ע"י בנו‬

‫הר"ר צבי הי"ו‬