פ ס י פ ס מרכז להט”בי בדרום תל אביב פרויקט גמר מגיש: יריב שהרבני מרצה: אדר’ איילה רונאל שנה ה’ | תשפ”ג
פרויקט הגמר מוקדש לכמה אנשים יקרים ללבי שעזרו לי לאורך הדרך בן זוגי האהוב שתמך בלי סוף חבריי היקרים שידעו להכיל ומשפחתי שעזרו לי להגשים חלום כל זה בזכותכם
תקציר הפרויקט שלי מדבר על המורכבות של הזהות הלהט"בית. גם במאה ה-21 ,להט"בופוביה עדיין קיימת, בין אנשים חשוכים וקיצוניים אשר מביעים אותה באלימות קיצונית כגון פיגועי טרור, בין אם בהסתה של אנשי דת והכרתם של אנשי הקהילה כאנשים חוטאים, ובין אם בפולי־ טיקאים משני קצוות המפה הפוליטית שאינם מכירים בזכויות הלהט"בים ומגנים אותם. הקבלה מצד האוכלוסייה הכללית גדלה, אך עם זאת ישנו עדיין חוסר קבלה גדול בחלקים שונים בארץ ובעולם. את 12 הדונם של האתר שלי ארצה להקדיש לשלל פעילויות להט"ביות, הקשורות באורח החיים שלנו, בהכרה שלנו, במורשת שלנו, בפעילויות היומיומיות ובמורכבות של הזהויות שלנו. אנחנו כקהילה מורכבים ממספר רב של נטיות מיניות וזהויות מגדריות, אשר לכל אחת צרכים משלה ומרכיבה פסיפס או קשת של צבעים. הפרויקט יכלול מהלך חיים שלם של יציאה מהארון ועד הגיל השלישי בקהילה. 2
תוכן עניינים תקציר ........................................................................................... 2 5-17 ....................................................................................... מחקר 6-8..................................................... What Is LGBTQIA+? ציר זמן להט”בי ................................................................. 9 10-11 .............................................................. סטטיסטיקות תרבות להט”בית .............................................................. 12 להט”בופוביה .................................................................. 13 גיל בקהילה ..................................................................... 14 טיימליין של אדם להט”בי .................................................. 15 16 ...................................................... Queer Spaces מסקנות מהמחקר ........................................................... 17 מקרי בוחן ............................................................................... 22-18 פלורנטין כשכונה צעירה, פרו להט”בית ומתחדשת ............... 19 השגרירויות הנורדיות בברלין .............................................. 20 אנו - מוזיאון העם היהודי / בית התפוצות ............................. 21 22 ...................................................... Homomonument ניתוח אתר .............................................................................. 26-23 סביבת האתר .................................................................... 24 מרחב נעים ולא נעים ......................................................... 25 האתר עצמו ...................................................................... 26 פרוגרמה .......................................................................................27 סכמות ראשוניות ...................................................................... 31-28 אופציות לסידור האתר ....................................................... 29 גריד האתר ....................................................................... 30 חתכים סכמתיים ............................................................... 31 3
תוכן עניינים סגנון עיצובי ............................................................................ 36-32 השראה עיצובית ................................................................ 33 מעטפת רשת .................................................................... 34 חלונות ............................................................................. 35 צבע ................................................................................. 36 37-50 ...................................................................................... תכנון תכנית סביבה וגגות ........................................................... 38 39-40 ..................................................................... פונקציות מרכז מורשת ............................................................... 43-41 44-46 ........................................................................ ספרייה ייעוץ משפטי .................................................................49-47 מודל פיזי ..................................................................................... 50 4
מחקר
What is LGBTQIA+? LESBIAN A woman whose enduring physical, romantic, and/or emotional attraction is to other women. Some lesbians may prefer to identify as gay or as gay women. GAY The adjective describes people whose enduring physical, romantic, and/or emotional attractions are to people of the same sex. Sometimes lesbian is the preferred term for women. BISEXUAL A person who can form enduring physical, romantic, and/or emotional attractions to those of the same gender or more than one gender. People may experience this attraction in differing ways and degrees over their lifetime. Bisexual people need not have had specific s e x u a l e x p e r iences to b e bisexual; they need not have had any sexual experience at all to identify as bisexual. TRANSGENDER An umbrella term for people whose gender identity and/or gender expression differs from what is typically associated with the sex they were assigned at birth. People under the transgender umbrella may describe themselves using one or more of a wide variety of terms— including transgender or nonbinary. Some transgender people are prescribed hormones by their doctors to bring their bodies into alignment with their gender identity. Some undergo surgery as well. But not all transgender people can or will take those steps, and a transgender identity is not dependent upon physical appearance or medical procedures. מחקר 6
What is LGBTQIA+? QUEER An adjective used by some people whose sexual orientation is not exclusively heterosexual or straight. This umbrella term includes people who have nonbinary, gender-fluid, or gender nonconforming identities. Once considered a pejorative term, queer has been reclaimed by some LGBTQIA+ people to describe themselves; however, it is not a universally accepted term even within the LGBTQIA+ community. QUESTIONING Sometimes, when the Q is seen at the end of LGBT, it can also mean questioning. This term describes someone who is questioning their sexual orientation or gender identity. INTERSEX An adjective used to describe a person with one or more innate sex characteristics, including genitals, internal reproductive organs, and chromosomes, that fall outside of traditional conceptions of male or female bodies. Do not confuse having an intersex trait with being transgender. Intersex people are assigned a sex at birth — either male or female — and that decision by medical providers and parents may not match the gender identity of the child. Not all intersex folks identify as being part of the LGBTQIA+ community. מחקר 7
What is LGBTQIA+? ASEXUAL The adjective describes a person who does not experience sexual attraction. Sometimes shortened to “ace,” it is an umbrella term that can also include people who are demisexual, meaning they do experience some sexual attraction; graysexual, meaning those who may not fit the strictest definition of the word asexual; and aromantic, meaning they experience little to no romantic attraction and/or has little to no desire to form romantic relationships. + PLUS The ‘plus’ is used to signify all of the gender identities and sexual orientations that letters and words cannot yet fully describe. מחקר 8
מחקר מלחמת העולם השנייה (1939-1945) להט"בים נלקחו למחנות ריכוז והשמדה ונרצחו. שנת 1969 מהומות סטונוול מתרחשות בניו יורק עקב אלימות קבועה מצד המשטרה על להט"בים. שנת 1979 הפגנת הגאווה הראשונה בישראל בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, שבה דרשו להתחיל להיקרא "הנעימים שנות ה-80 והנעימות". מגיפת האיידס משתוללת ברחבי העולם ופוגעת בגברים הומואים בעקבות מין לא מוגן. המגפה הרגה רבים שנת 1988 מחברי הקהילה הלה"טבית. ביטול חוק איסור משכב זכר שקודם ע"י חברת הכנסת שולמית אלוני ממפלגת שנת 1991 מרץ. פרדי מרקורי, זמר להקת קווין וגיי אייקון, הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך שנת 1998 במחלת האיידס. דנה אינטרנשיונל, זמרת טרנסג'נדרית, זוכה באירוויזיון. בנוסף נערך מצעד הגאווה הראשון בתל אביב. שנת 2001 נישואים חד מיניים נעשים חוקיים בהולנד, מה שהופך אותה למדינה הראשונה בעולם שמאשרת נישואים חד מיניים. שנת 2015 נישואים חד מיניים נעשים חוקיים בארה"ב. שנת 2017 מחאת האימוץ הגדולה בתל אביב עקב סעיף בחוק האימוץ המתיר רק לאיש ואישה לאמץ. ישראל העולם ציר זמן להט”בי
סטטיסטיקות כשמדברים על משיכה מינית, 3.11 אחוזים מהגברים ו-2.15 אחוזים מהנשים דיווחו שהם נמשכים במידה מסוימת לבני אותו מין. מבחינת התנסות מעשית, 2.10 אחוזים מהגברים ו-7.8 אחוזים מהנשים דיווחו על מפגש מיני עם בני ובנות מינם מתישהו לאורך חייהם מחקר . 10
סטטיסטיקות מחקר 11
תרבות להט”בית ישנה תרבות להט"בית עשירה בארץ, משירה, ספרות, מצעדי גאווה ברחבי הארץ וחיי לילה ענפים. גיליתי שלא קיים מרכז מורשת להט"בי בכל העולם, דבר שחשוב לקהילה בשביל להבין את המורשת והזהות שלה. מחקר 12
להט”בופוביה להט”בופוביה עדיין קיימת למרות הקבלה שלנו באוכלוסייה הכללית. עם עלייתה של הממשלה הנוכחית עלו מקרי הלהט”בופוביה בשנה האחרונה לעומת שנים קודמות. מחקר 13
מחקר גיל בקהילה תקופת ההתבגרות – תקופה מבלבלת של מחקר עצמי, העלאת שאלות, הלכאה עצמית וחוסר קבלה. תקופת הזקנה – תקופה נוספת של התלבטויות ושאלות לגבי זוגיות, משפחה, גילנות וקבלה מצד הקהילה. ִ ּג ָ ילנוּת (באנגלית: אייג'יזם) היא דעה קדומה כנגד אדם, הנובעת מגילו של אותו אדם. את המושג האנגלי,Ageism , טבע בשנת 1969 הגרונטולוג רוברט באטלר, על משקל מילים אחרות המבטאות אפליה, כגון racism (גזענות). לגילנות יש שני הבטים עיקריים: סטריאוטיפ המתקבע על אדם עקב גילו (צעיר, מבוגר, בגיל ההתבגרות וכדומה) בלי להתייחס לתכונותיו האישיות של האדם. מחקרים שנערכו במדינות המערב גילו כי סטריאוטיפ זה קיים במידה זו או אחרת אצל כל אדם. הביטוי המעשי לסטריאוטיפ זה, אפליה נגד אדם עקב השתייכותו לקבוצת גיל מבוגר או צעיר. 14
טיימליין של אדם להט”בי יצרתי טיימליין של אדם בקהילה עם נושאים מרכזיים שהוא עובר בחייו, כגון קושי בהתמודדות עם הנטייה, קבלה עצמית, יציאה מהארון, מערכות יחסים והתבגרות, וגיליתי שהוא לא ליניארי והוא משתנה בין אדם לאדם. ראיינתי חברים ואנשים המשתייכים לקהילה בכדי לשמוע את מה שעברנו בנוגע לזהות המינית שלהם, וגיליתי שכל אדם עובר קושי עם הקבלה העצמית שלו, חלק מהסיפורים של הקבלה של הסביבה היו קשים יותר וחלק פחות, והפעולה הזו רק חידדה לי את החשיבות של מרכז להט"בי שיתמוך בכל הנוגע להתלבטות והחששות מבחינת הזהות המינית. מחקר 15 פיתוח תחושות קושי בהתמודדות עם הנטייה המינית הכלה של הנטייה המינית נסיון מיני זיהוי השוני קבלה עצמית יציאה מהארון התמודדות עם הסביבה יצירת תא משפחתי מערכות יחסים התבגרות זיהוי השוני “...התחלתי להרגיש שונה בגיל מאוד צעיר...” הכלה של הנטייה המינית “...חקרתי על הנושא והבנתי שיש עוד הרבה כמוני בעולם...” נסיון מיני “...הייתי נפגש עם גברים בסתר ולא מספר לאף אחד איפה אני...” יצירת תא משפחתי “...אני ובת זוגתי הבאנו ילד דרך תרומת זרע...” התמודדות עם הסביבה “...היה לסביבה שלי קשה לקבל את השינוי המיני שלי, זה תהליך שלקח זמן...” יציאה מהארון “...היה קשה למשפחה לקבל בהתחלה, אבל הם תמיד היו לצדי...” פיתוח תחושות “...התאהבתי בחברה שלי מהכיתה ולא ידעתי איך להתמודד...” קושי בהתמודדות עם הנטייה המינית “...בהתחלה התכחשתי לזה וחשבתי שאשאר בארון לנצח...” קבלה עצמית “...הבנתי שזאת מי שאני ואין לי אפשרות לשנות את זה, אז התחלתי לאהוב את עצמי...” התבגרות “...נכנסתי בחזרה לארון כשעברתי לדיור מוגן...” מערכות יחסים “...אני ובן הזוג שלי גרים כבר כמה שנים ביחד, בהתחלה הסתרנו מהמשפחה שלו וכשזה נהיה רציני סיפרנו להם...”
Queer Spaces מחקר Space Queer הוא מונח צומח באדריכלות של השנים האחרונות, והוא יותר מושג מופשט מאשר אדריכלות בעלת חלל. חלל קווירי לעתים קרובות מתואר באלגנטיות כארכיטקטורה של תשוקה, ניתן להגדיר מרחב קווירי בפשטות כמרחב או אסטרטגיה המקשרים או קושרים באופן מהותי את האדריכלות עם המיניות והזהות המגדרית של האדם. מרחבים קווירים נועדו לתת לאדם להיות, ומגדירים את הצורך לחזור על הזהות האמיתית, המיניות והצורך להתחבר – בין אם זה מיני או קהילתי. 16 חללים מוסתרים/מאיימים לאנשים הלא שייכים לקהילה כגון ברים, בתי קפה וחנויות ספרים אזורים גאים מוצהרים ללא הסתרה חללים מאפשרים, בטוחים, ללא זיהוי מגדרי נועדו לממש את צרכי הקהילה למפגשים חברתיים נועדו לחזק קהילתיות להט”בית וליצור מרחבים להט”בים ברורים נועדו לשלב את הקהילה באוכלוסייה הבלטה שילוב תקופה שנות ה-60 וה-70 שנות ה-90 העשור האחרון סוג מרחב צורך תוצאה הסתרה תהליך
מחקר מסקנות מהמחקר לקהילה תתי תרבויות רבות המתקיימות לסוגים שונים של אנשים בתוך הקהילה. תרבויות בקהילה לעיתים מחתרתיות ולעיתים גלויות (מפגשי חברה, מפגשים מיניים). אנשים בקהילה מוצאים מכנה משותף בינם, המכנה יכול להיות מראה חיצוני, מקצוע, תחביבים וכו' (מתאמנים, דובים, אוהבי מסיבות, אנשי הייטק). הקהילה, למרות היותה קהילה מופלית, עדיין מקיימת אפליות כלפי האנשים המשויכים אליה (גילנות, מראה חיצוני, רקע, אתניות). תהליך הקבלה העצמית של נטייה מינית הוא תהליך נפשי ארוך שלעיתים אינו מסתיים אף פעם, תלוי סביבה קרובה ורחוקה. מהו מרחב בטוח עבור הקהילה? האם ניתן לתכנן מרחב/ מבנה/ חלל ספציפית עבור הקהילה? 17
מקרי בוחן 18
פלורנטין כשכונה צעירה, פרו להט”בית ומתחדשת בשנים האחרונות ישנה הגירה של צעירים לשכונת פלורנטין. הגירה זאת מבצעת שינוי באופי השכונה - השכונה הופכת לתוססת והומה אדם דרך מסחר ענף ומגוון, דרך מסעדנות וחיי לילה רבים, ודרך שוק לוינסקי שנהפך למרכז עירוני שוקק השינוי באופי השכונה גורם ללהט”בים רבים להגר אליה. ניתן לראות זאת באמצעות סיבוב קצר בשכונה, ישנו ריכוז להט”בי גבוה ברחובות לעומת שאר תל אביב וישנם סממנים להט”בים רבים העטופים את הרחובות כגון דגלי גאווה ושלטים בנוסף ישנה תכנית מתאר של עיריית תל אביב לשכונה ובה מתוארים הצעדים להתחדשות השכונה מקרי בוחן . . . 19
מקרי בוחן השגרירויות הנורדיות בברלין השגרירויות הנורדיות בברלין נבנו בשנים 1999-1995 ע”י משרד האדריכלים ברגר פקרינן. המתחם מכיל 5 מבנים לכל שגרירות נורדית (דנמרק, איסלנד, נורווגיה, שוודיה ופינלנד) ומבנה נוסף שמתפקד ככניסה למתחם ואודיטוריום. את כל המתחם עוטפת מעטפת המקשרת בין המבנים ותוחמת אותו. 20
אנו - מוזיאון העם היהודי / בית התפוצות בית התפוצות ממוקם באוניברסיטת תל אביב ונבנה בשנת 1978 ע”י האדריכל יצחק ישר. הביקור במוזיאון מתחיל בקומה 3 ,המציגה את הזהות והתרבות היהודיות בימינו. בקומה 2 מוצגים סיפורם ההיסטורי של יהודים ממקומות שונים במהלך הדורות ונקודות החיבור המרכזיות ביניהם. בקומה 1 מוצגים המשותף לכל היהודים באשר הם והשפעת התנ"ך על תרבות העולם. מקרי בוחן 21
Homomonument ההומומונומנט הינה אנדרטה לזכר להט”בים שנספו בעקבות הנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם. היא נבנתה בשנת 1987 ע”י האמנית קארין דאן באמסטרדם שבהולנד. האנדרטה עשויה משלושה משולשים ורודים שמוצבים על הקרקע ומייצרים משולש אחד גדול. המשולש הראשון מייצג את ההווה ופונה לכיכר דאם שבעיר, המשולש השני מייצג את העבר ופונה לבית אנה פרנק, והמשולש השלישי מייצג את העתיד ופונה למרכז הלהט”בי של העיר אמסטרדם. מקרי בוחן 22
ניתוח אתר 23
סביבת האתר האתר הוא משולש הנחסם ע"י דרך שלמה, רחוב שלבים ודרך קיבוץ גלויות. ההתפתחות של פלורנטין כשכונה פרו להט”בית, המפגש בין שלושת השכונות עם צפון יפו וגבעת המלאכה והקרבה למועדון הלהט”בי המיתולוגי האומן 17 עזרו לבחירת מיקום האתר. ישנן כמה נקודות ציון באזור: רביעיית פלורנטין, מטה המשטרה, אצטדיון בלומפילד ושדרות ירושלים. באתר יש כמה רחובות ראשיים העוברים בו, אך לא ניתן תעדוף להולכי הרגל ובכך הקישוריות של האתר נפגמת. ישנם מעט שטחים פתוחים באזור, כאשר הגדול בהם הוא גן כרוניגן. ניתוח אתר 24
מרחב נעים ולא נעים הסתובבתי ברחבי האתר ותשאלתי להט”בים הגרים באיזור, ובאמצעות התשובות שלהם ותחושותיי יצרתי מפה של מרחבים נעימים להסתובבות ושהייה ומרחבים פחות נעימים. מרחבים פחות נעימים הינם מרחבים שבהם ישנה אפשרות שלהט”בים יוכלו לחוות אירועים להט”בופוביים. האתר נמצא כמרחב לא נעים להסתובבות ושהייה של להט”בים. ניתוח אתר 25
האתר עצמו כאשר נסתכל על האתר עצמו, נראה שהאתר לא מכיל בתוכו מגורים כרגע, המסחר העיקרי בו הוא רכב, חומרי בניין ואמנות, ושטחו הכולל הוא כמעט 21 דונם. בתוך האתר נמצא מועדון הגגרין. קיים גם סופר בתוך האתר. נמצאים בו גם 3 חניונים ו2 שטחים פתוחים. חלק מהעצים באתר הינם עצים לשימור. מהמסקנות שעלו לי לאחר ניתוח האתר: מרבית המסחר באתר הינו מלוכלך ומייצר פסולת רבה, ישנו ריבוי חניונים, והאתר לא נעים לשהייה ולא למעבר בו. ניתוח אתר 26
פרוגרמה מרכז קהילתי/ תרבותי/ היסטורי/ מורשת לכלל הזהויות המגדריות בקהילה. המרכז ייתן במה לכל זהות מגדרית באשר היא. בנוסף המרכז יכיל מקום מקשר בין כלל הזהויות וינגיש את נושא הלהט"ב לאנשים מחוץ לקהילה. ברשימת הפרוגרמות ישנו מגוון רחב של פונקציות, ממרכז מורשת, מרכז ייעוץ והסברה לכל נטייה מינית וזהות מגדרית, מרכז מחקר, דיור מוגן, מרכזי דת ועוד. 27 עמותות להט”ביות כלליות ספציפיות מרכז ייעוץ והסברה לכל נטייה מינית וזהות מגדרית מרכז מורשת, תרבות, היסטוריה, אמנות להט”בית מכון יופי להט”בי מרפאה להט”בית מתחם ברים להט”בי מרכזי דת להט”בים ספריה להט”בית מרכז מיניות וזוגיות בריאה להט”בי מתנ”ס להט”בי תאים גאים של מפלגות פוליטיות מכון כושר להט”בי דיור מוגן ללהט”בים ייעוץ משפטי להט”בי מרכז מחקר להט”בי
סכמות ראשוניות 28
אופציות לסידור האתר בסוף סמסטר א’ תכננתי 3 אופציות לסידור הפונקציות באתר, כאשר ניסיתי להתחשב בקישוריות, במרחב ציבורי ופרטי ושטחי חוץ. סכמות ראשוניות 29
גריד האתר יצרתי גריד שבו נלקחו קווים מקבילים לגבולות האתר שהמרווחים ביניהם קטנים לתוך פנים האתר, כך גם גובה המבנים. המטרה היא ליצור ציבוריות בשולי האתר ופרטיות בפנים האתר. המלהכים האדריכליים שעמדו לראשי היו סדר ואי סדר, איבוד ומציאה. סכמות ראשוניות 30
חתכים סכמתיים הכנתי חתכים סכמתיים למבנים באתר. ניסיתי ליצור שבירה בין הקומות באמצעות חללים כפולים וליצור אי סדר בארגון החללים בבניינים. סכמות ראשוניות 31
סגניון עיצובי 32
השראה עיצובית את ההשראה לעיצוב המבנים לקחתי מבניין Town-F בעיר סנאדי שביפן. את הבניין תכנן משרד האדריכלים Abe Hitoshi Atelier ובנייתו הושלמה בשנת 2008 .הבניין עטוף כולו במעטפת וצורתו מורכבת, שני מאפיינים אלה הובילו אותי לבחירת הסגנון העיצובי. סגנוון עיצובי 33
מעטפת רשת לכל מבנה יש חזית רשת אשר שומרת על כניסת אור ומבט אך מאפשרת פרטיות. במבנים שנמצאים בשולי האתר החזית פונה לחוץ האתר. מאחורי מעטפת הרשת ישנו פתח גדול המכניס אור לבניין. סגנוון עיצובי 34
חלונות החזית השנייה של המבנים מלאה בחלונות המאורגנים בגריד ומייצרים עושר צורני. לחלונות מסגרות אלומיניום אשר בחלונות מסויימים יוצאות מקו הבניין ובחלונות מסויימים נכנסות לקו הבניין, מה שמאפשר בחלונות הנמוכים לאנשים המשתמשים במבנים להשתמש בחלונות לישיבה וכולי. סגנון עיצובי 35
צבע נבחרו 3 צבעים למבנים באתר - כחול, ורוד וסגול. פלטת הצבעים באה לבטא את העושר של זהויות הלהט”ב אך גם את הקו המקשר ביניהן. המבנים בגווני פסטל עדינים. היה ניסיון ליצור גיוון ככל האפשר כך שלא יהיו מבנים בעלי אותו צבע הסמוכים אחד לשני. סגנון עיצובי 36
תכנון 37
תכנית סביבה וגגות באתר ישנה תחושה של איבוד ומציאה, סדר ואי סדר. באזורי השוליים של המגרש השטחים החיצוניים פתוחים ורחבים, אך כאשר אתה מגיע לפנים המגרש השטחים החיצוניים נהיים קטנים וצפופים יותר. התכנון הינו לקשר את הסביבה עם האתר דרך קישוריות של הרחובות וריבוי הדרכים להגעה ממקום למקום באתר. ישנן כמה כיכרות קטנות בא, חלקן עולות מעל הקרקע וחלקן יורדות ומייצרות אמפיות קטנות, אשר נועדו לשהייה. ישנו שימוש ברוב גגות המבנים באתר בכדי ליצור חזית חמישית ונקודות מבט מגוונות על אזורים רבים. תכנון 38 תכנית סביבה וגגות 1:1,000 מידה קנה
פונקציות תכנון 39 מגורים
פונקציות הפוקנציות מסודרות באתר מפונקציות ציבוריות לפרטיות יותר, כך שהצי־ בוריות נמצאות בשולי האתר והפרטיות נמצאות בפנים האתר. בפינות האתר נמצאים מרכז המורשת, המתנ”ס וחדר הכושר והדיור המוגן ולהם הוקצו המבנים הגדולים יותר. הפונקציות הפרטיות אשר נמצאות בפנים האתר, כגון מרכז ייעוץ והסברה לנטיות מיניות וזהויות מגדריות שונות, ולהן הוקצו המבנים הקטנים יותר. כעת נעבור להמתקדות בשלושה מבנים בפינה הצפון מערבית של האתר - מרכז המורשת, הספרייה ומרכז הייעוץ המשפטי. תכנון 40
מרכז מורשת | תכניות הכניסה למרכז המורשת מפינת הרחובות דרך שלמה ודרך קיבוץ גלויות. המיצגים תלויים על קירות העומדים במרכז החללים. לכל קומה נכנסים ממבואת הכניסה שמגיעה לכל הקומות. תכנון 41 תכנית קרקע קנה מידה 250:1 תכנית קומה 1 קנה מידה 250:1 תכנית קומה 2 קנה מידה 250:1
מרכז מורשת | חתכים ניתן לראות בחתכים את מבואת הכניסה שעוברת בכל הקומות ופתוחה בחלקה לכל הגובה, מה שמייצר חלל כניסה גבוה עם המון נקודות מבט. ישנן יציאות למרפסת בקומה הראשונה, השנייה והשלישית. תכנון 42 חתך מרכז מורשת אא קנה מידה 250:1 חתך מרכז מורשת וספרייה בב קנה מידה 250:1
מרכז מורשת | הדמיות תכנון 43 מבט מרכז מורשת חוץ מבט מרכז מורשת פנים
ספרייה | תכניות הספרייה מחולקת לאיזור הספרים בקומת הקרקע ובקומה הראשונה, ולאיזור הלמידה בקומה השנייה. מהקומה השנייה ישנה יציאה למרפסת. תכנון 44 תכנית קרקע קנה מידה 250:1 תכנית קומה 1 קנה מידה 250:1 תכנית קומה 2 קנה מידה 250:1
ספרייה | חתכים ניתן לראות בחתכים שהקומה הראשונה לא מתפרסת על כל שטח הספרייה ומייצרת חלל כפול בין שתי קומות הספרים. כך גם מתקיים איזור הלמידה בקומה השנייה ובקומה השלישית. ישנה יציאה לגג מהקומה השלישית. תכנון 45 חתך מרכז מורשת וספרייה בב קנה מידה 250:1 חתך ייעוץ משפטי וספרייה גג קנה מידה 250:1
ספרייה | הדמיות תכנון 46 מבט ספרייה חוץ מבט ספרייה פנים
תכנון ייעוץ משפטי | חתכים בתכנית הקרקע ניתן לראות את מבואת הכניסה למרכז הייעוץ המשפטי, שני משרדים וחדר ישיבות. בקומה הראשונה ישנם 3 משרדים נוספים. בקומה השנייה ישנה יציאה למרפסת. 47 תכנית קרקע קנה מידה 250:1 תכנית קומה 1 קנה מידה 250:1 תכנית קומה 2 קנה מידה 250:1
ייעוץ משפטי | חתך בחתך ניתן לראות את מהלך התנועה האנכי ואת מבואות הכניסה למשרדים בשתי הקומות, ואת היציאה למרפסת בקומה השנייה. תכנון 48 חתך ייעוץ משפטי וספרייה גג קנה מידה 250:1
ייעוץ משפטי | הדמיות תכנון 49 מבט ייעוץ משפטי חוץ מבט ספרייה פנים