עלון יום העצמאות - התשע"ז

‫אייר תשע”ז‬ ‫בס”ד‬

‫ישיבת ההסדר גבוהה ראשון לציון‬

‫עלון תורני במשנת הרב קוק‬

‫הרב שלמה לוי שליט”א‬ ‫תוכן עניינים‬
‫ראש הישיבה‬ ‫ יראו ישרים וישמחו‪3‬‬
‫ חשיבות הדגל העיברי‪5‬‬
‫בשנת תרמ”ב (‪ )1882‬בסימן “אעלה בתמ”ר” עלו‬ ‫ מדינת ישראל ‪ -‬יסוד כיסא ד’ בעולם‪8‬‬
‫לקרקע בט”ו באב חלוצי יסוד המעלה להקמת‬ ‫ רמזים ליום העצמאות בכתבי הקבלה‪12‬‬
‫המושבה ראשון לציון‪ .‬בשנת תסד”ר (‪)1904‬‬
‫ ציפית לישועה‪14‬‬
‫הגיע לארץ הקודש מרן הראי”ה קוק זצ”ל‪ ,‬לכהן‬
‫פאר כרבה של יפו והמושבות‪ ,‬וכמובן ראשון‬

‫לציון‪ .‬זיכה אותנו הקב”ה‪ ,‬להיות ממשיכי דרכם‬
‫של “חלוצי יסוד המעלה” ברוחו ותורתו של מרן‬

‫הראי”ה קוק זצ”ל‪.‬‬
‫הישיבה שהינה בית היוצר של הנשמה‬
‫הישראלית‪ ,‬רואה את השליחות הגדולה המוטלת‬
‫על כתפיה‪ .‬לגדל תלמידי חכמים אוהבי תורה‪,‬‬
‫אשר מצליחים להאהיב את התורה על קהלים‬
‫רבים ומגוונים‪ .‬תלמידי הישיבה משלבים‬
‫בתקופת לימודם בישיבה‪ ,‬את השירות הצבאי‬
‫ב”צבא הגנה לישראל” מתוך ערך של מצווה‬

‫חשובה וגדולה מתרי”ג המצוות‪.‬‬
‫הנס הגדול של “קיבוץ גלויות” שאנו חלק‬
‫ממנו‪ ,‬מהווה אלומת אור המכוונת את התפיסה‬

‫התורנית חינוכית וחברתית של הישיבה‬

‫להצלחת‬ ‫"אורות אברהם"‬ ‫ישיבת ההסדר גבוהה ראשון לציון‬
‫אלדד יוסף בן סימונה הי"ו‬ ‫לע"נ‬ ‫עלון תורני במשנת הרב קוק‬
‫רעייתו נועה בת חמוטל שתחיה‬
‫ר' אברהם בן פרחה ז"ל‬ ‫העלון יוצא לאור ע"י ישיבת ההסדר ראשון לציון‬
‫וכל יוצאי חלציו‬ ‫נלב"ע ה' אדר תשס"ז‬ ‫טל‪ 03-9527175 :‬ת‪.‬ד‪4466 :‬‬
‫בריאות איתנה פרנסה בשפע‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫כתובת הישיבה‪ :‬מרדכי אנילביץ' ‪ ,34‬ראשל"צ‬
‫לקבלת הגיליון בדוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫ִי ְראּו ְי ָ ׁש ִרים ְו ִי ְ ׂש ָמחּו‬

‫השלטון היהודי בארץ ישראל‪ ,‬כלומר מדינת ישראל וצבאה‪ ,‬יחד‬
‫עם היותו בבחינת ‘קץ מגולה’‪ ,‬הרי הוא מצווה מפורשת וחשובה‪,‬‬

‫מצווה כלל ישראלית‬

‫אינו תלוי בתשובה‪ ,‬כיצד נדע שבאה הגאולה? בזה‬ ‫ ‬
‫שארץ ישראל נותנת את פירותיה בעין יפה‪ .‬ברוך‬
‫ה'‪ ,‬היבולים בארצנו עולים יפה מאוד‪ "...‬כלומר‬ ‫הגמרא ב מ ס כ ת ס נ ה ד ר י ן ‪ 1‬מ ת א ר ת‬
‫העלייה וקבוץ הגלויות והפרחת השממה הם ביטוי‬
‫של הקץ המגולה‪ ,‬שיבת עם ישראל לחיכה של ארץ‬ ‫ מחלוקת עמוקה ועצומה של שני‬
‫גדולי עולם‪ ,‬התנאים ר' אליעזר ור' יהושע‪ ,‬האם‬
‫ישראל ‪ ‬בניינה והפרחת שממותיה‪.‬‬ ‫הגאולה תלויה בתשובה? ר' יהושע הסיק שם כי‬
‫תשובה שלמה איננה מעכבת את הגאולה‪ ,‬ור'‬
‫מה המשמעות ההלכתית העולה מתהליך זה ?‬ ‫אליעזר החולק עליו‪ ,‬שתק‪ .‬ההסבר פשוט‪ :‬שתיקה‬
‫כהודאה‪ .‬בהמשך דברי הגמרא מובאים דברי ר' אבא‬
‫אביהן של ישראל רבנו הרמב"ן מבאר שהיאחזות‬ ‫"ואמר רבי אבא‪ :‬אין לך קץ מגולה מזה‪ ,‬שנאמר‬
‫ובנין הארץ והקמת שלטון יהודי היא מצווה של‬ ‫ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי‬
‫תורה‪ .‬כך הוא מבאר (הוספות למצוות עשה‪ ,‬מצווה‬ ‫ישראל וגו'" ‪ -‬משמעות הפסוק והאמירה של ר'‬
‫ד) ‪":‬שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא‪-‬ל יתברך‬
‫ויתעלה לאבותינו‪ ,‬לאברהם‪ ,‬ליצחק וליעקב‪ ,‬ולא‬ ‫אבא ישוב ארץ ישראל וקיבוץ גלויות‪.‬‬
‫נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה‪ ...‬אבל‬
‫הארץ – לא נניח אותה בידם‪ ,‬ולא ביד זולתם מן‬ ‫שואל מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל‪2‬‬
‫האומות בדור מן הדורות"‪ .‬עוד מוסיף הרמב"ן‪:‬‬ ‫יש מקום לדקדק‪ ,‬מדוע דברי ר' אבא נאמרו עם וו‬
‫"ואומר אני‪ ,‬כי המצווה שחכמים מפליגים בה‪ ,‬והוא‬ ‫החיבור "ואמר ר' אבא"‪ ,‬הרי ר' אליעזר ור' יהושע‬
‫דירת ארץ ישראל‪...‬הכול הוא ממצות עשה הזה‪,‬‬ ‫היו מראשוני התנאים‪ ,‬ואילו ר' אבא היה באמצע‬
‫תקופת האמוראים‪ .‬מדוע קישרה הגמרא בין שני‬
‫המאמרים? צריך להסביר‪ ,‬מכיוון שקץ הגאולה‬

‫‪  .1‬סנהדרין צ"ז‪-‬צ"ח‬
‫‪  .2‬מזמור י"ט לנתיבות ישראל‬

‫‪3‬‬

‫בספר מדרש שלמה מובא בשם הגר"א "ימי‬ ‫שנצטווינו לרשת הארץ ולשבת בה"‪ .‬העיקר הוא‬ ‫“‬
‫העומר אפוא הם הימים המסוגלים ביותר‬ ‫הכיבוש הממלכתי‪ ,‬השלטון הלאומי הכלל ישראלי‪,‬‬
‫להתעלות בקדושה‪,‬אך לעומת זאת הם רגישים‬ ‫ומתוך כך המצוה הפרטית המוטלת על כל יהודי‬
‫ביותר להתדבקות הקליפה‪...‬וזהו הטעם שבימי‬
‫הספירה צריכים להיזהר יותר מחברותא רעה‬ ‫ויהודי לדור ולשבת בארץ הקודש‪.‬‬
‫ומדברי סכנה‪,‬זולת שני ימים מסוימים בספירה‬
‫שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם והם יום העשרים‬ ‫מה שאין כן מדינה‬
‫בעומר (יום העצמאות) ויום ארבעים ושניים בעומר‬ ‫שהיא ביסודה אידיאלית‪,‬‬

‫(יום ירושלים) כידוע ליודעי ח''ן"‪.‬‬ ‫שחקוק בהויתה תוכן‬
‫האידיאלי היותר עליון‬

‫שהוא באמת האושר‬
‫היותר גדול של היחיד‬

‫וכך מסכם רבינו זצ"ל‪" :‬השלטון היהודי בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬כלומר מדינת ישראל וצבאה‪ ,‬יחד עם‬
‫היותו בבחינת 'קץ מגולה'‪ ,‬הרי הוא מצווה מפורשת‬

‫וחשובה‪ ,‬מצווה כלל ישראלית"‪.‬‬

‫יום העצמאות הוא יום שמתגלה בו קדושת ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ע"י שיבת בניה בוניה לארץ ישראל ומקימים‬
‫בה את מדינת ישראל‪ .‬מדינת ישראל אינה דומה או‬
‫שווה לשום מדינה בעולם‪ ,‬יש לה שם דומה מדינה‪.‬‬
‫במה שונה אם כך מדינת ישראל מכל המדינות ?‬
‫הדבר מתבאר בחזונו של אור האורות מרן הראי"ה‬

‫קוק זצ"ל בספרו אורות‪.‬‬

‫"אין המדינה האושר העליון של האדם‪ .‬זה ניתן‬
‫להאמר במדינה רגילה‪ ,‬שאינה עולה לערך יותר גדול‬
‫מחברת אחריות גדולה‪ ,‬שנשארו המוני האידיאות‪,‬‬
‫שהן עטרת החיים של האנושיות‪ ,‬מרחפים ממעל לה‪,‬‬
‫ואינם נוגעים בה (במדינה שהיא רק איגוד כלכלי‬
‫חברתי שמספק את הצרכים הציבורים האנושים‬
‫‪ ,‬מבלי שאיפה תוכן ואדיאל הופכת את המדינה‬
‫לכלי טכני למימוש הצרכים ותו לא)‪ .‬מה שאין כן‬
‫מדינה שהיא ביסודה אידיאלית‪ ,‬שחקוק בהויתה‬
‫תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר‬
‫היותר גדול של היחיד‪ .‬מדינה זו היא באמת היותר‬
‫עליונה בסולם האושר‪ ,‬ומדינה זו היא מדינתנו‪,‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬יסוד כסא ד' בעולם‪ ,‬שכל חפצה‬
‫הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד‪ ,‬שזהו באמת האושר‬
‫היותר עליון‪ .‬אמת‪ ,‬שאושר נשגב זה צריך הוא‬
‫לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך‪ ,‬אבל‬
‫לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול"‪ .‬זו‬
‫השאיפה שמדינת ישראל ‪ ,‬גם אם יש לנו ביקורת כזו‬
‫או אחרת‪ ,‬תוציא מן הכח אל הפועל את האידאלים‬
‫של אומתנו וכך נחייה לפיהם‪ .‬מדינתו תהייה תחנה‬
‫חשובה ומרכזית להשלמת הגאולה וביאתו של‬

‫משיח צדקנו אמן‬

‫‪4‬‬

‫חשיבות הדגל העיברי‬

‫דרשה שאיננה מופיעה בספרי הרב‪ ,‬מטקס הכנסת דגל הגדוד העברי‬
‫בבית הכנסת ‘החורבה’ חנוכה‪ ,‬תרפ”ו‬

‫באותות לבית אבותם" [שם ב‪ ,‬ב]‪.‬‬ ‫ירושלים תרפ"ה‬

‫אמנם בדבר התוכן של הרגש האציל הממלא את‬ ‫הדרשה לכבוד הדגל‬
‫הלב הערצה אל הדגל הצבאי‪ ,‬יש לנו באוצר האגדה‬
‫שלנו מדרש פיוטי מאוד יפה נעים וקדוש‪ ,‬שממנו‬ ‫הוד מעלתו הנציב העליון לורד פלומר‪ ,‬הקהל‬
‫נוכל גם עתה לדלות פנינים הראויים להיות קשורים‬ ‫הנכבד ובני הגדוד‪.‬‬
‫אל נשמתנו‪ ,‬בקשר עם הכבוד והחיבה‪ ,‬שיש בה‬
‫גם כן קווי קדושה‪ ,‬שאנו מרגישים ביחש להדגל‬ ‫בתפלתנו לסדר היום קבענו את הפסוק של המשורר‬
‫הצבאי הזה ביחוד של גדודנו החביב‪ ,‬שהננו מכניסים‬ ‫הקדוש המתיחס לזכרון הדגל‪ :‬נרננה בישועתך ובשם‬
‫אותו היום למשמרת בבית הקדוש הזה‪ .‬וככה הם‬ ‫אלקינו נדגול‪ ,‬ימלא ד' כל משאלותיך [תהלים כ‪ ,‬ו]‪.‬‬
‫דברי המדרש בקשר של דגלנו הצבאי העתיק‪ ,‬עם‬
‫הביטוי של המשורר אשר הבענו בתפלתנו בשעה‬ ‫אחים יקרים‪ ,‬אנחנו יכולים בצדק לאמר בגאון‪,‬‬
‫שההכרה החגיגית‪ ,‬המפותחת בצורה נאצלה לדגל‬
‫הקדושה והנכבדה הזאת‪.‬‬ ‫צבאי‪ ,‬הובעה אצלנו בתורה בראשית הצעדים אשר‬
‫החילונו לדרוך על במת תולדתנו בצאתנו ממצרים‬
‫"בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו רבבות‬ ‫והליכתנו במדבר לבוא לרשת את הארץ הזאת‪,‬‬
‫של מלאכים‪ ,‬שנאמר רכב אלדים רבותים אלפי‬ ‫שניתנה לנו לירושת עולם על פי ד'‪ ,‬בעת אשר‬
‫שנאן [תהלים סח‪ ,‬יח]‪ ,‬והיו כולם עשוים דגלים‬ ‫הסתדרנו בסדר צבאי "מבן עשרים שנה ומעלה כל‬
‫דגלים‪ .‬כיון שראו אותן ישראל שהם עשויים דגלים‬ ‫יוצא צבא בישראל" [במדבר א‪ ,‬ג]‪ .‬אז לפני אלפי‬
‫דגלים התחילו מתאווים לדגלים‪ ,‬אמרו הלואי‬ ‫שנים‪ ,‬בעוד לא נתפתחה הטכניקה המעשית באותה‬
‫כך אנו נעשים דגלים כמותן‪ .‬אמר להם הקב"ה‪,‬‬ ‫המדרגה העוזרת כל כך להגשמתו של כל תכסיס‬
‫מה נתאויתם לעשות‪ ,‬דגלים‪ ,‬חייכם שאני ממלא‬ ‫סדרני‪ ,‬אז כבר נאמרה לנו ההצהרה הגדולה על‬
‫משאלותיכם‪ ,‬נרננה בישועתך ובשם אלדינו נדגל‬ ‫דבר הערך הנכבד של הדגל בצבא‪" ,‬איש על דגלו‬

‫‪5‬‬

‫החיים‪ ,‬והעו[שר] המגוון‪ ,‬השונה מאוד בכל מערכה‬ ‫ימלא ד' כל משאלותיך‪ .‬מיד הודיע הקב"ה ואמר‬
‫ומערכה ממערכות הקודש‪ ,‬אידיאלים נישאים שונים‬ ‫למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו"‪1.‬‬
‫ומשונים מרחפים בחללו האצילי‪ ,‬של עולמות‬
‫הקדושה‪ ,‬האמונה‪ ,‬המדע‪ ,‬המוסר‪ ,‬הדת‪ ,‬האהבה‪,‬‬ ‫הדגל האידיאלי שלנו לקוח הוא‪ ,‬ביסודו העתיק‬
‫הגבורה‪ ,‬והיופי‪ ,‬ורבבות אידיאלי קודש אין ספורות‬ ‫אצלנו‪ ,‬מהאצילות הנשמתית אשר זרחה עלינו‬
‫כאלה‪ ,‬היש מספר לגדודיו‪ 3,‬וכל גדוד וגדוד מגדודי‬ ‫בשעה הגדולה אשר לא היתה כמוה בהתולדה‬
‫האנושית כולה‪ ,‬בעת אשר באה לנו‪ ,‬לכל עמנו‪,‬‬
‫קודש אלה הוא דוגל בדגל קודשו‪.‬‬ ‫בצאתו מעבדות לחירות‪ ,‬אותה ההתגלות הקדושה‬
‫אשר ממנה קרני אורה הולכים וזורחים לכל התבל‬
‫המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו [איוב כה‪,‬‬ ‫כולה‪ ,‬בעת אשר קבלנו את האוצר הקדוש‪ ,‬תורת ד'‬
‫ב]‪ .‬השלום הוא מקור הקודש של כל חלוקתם‬ ‫התמימה‪ ,‬שניתנה לנו לאור עולם‪ ,‬בעדנו ובעד כל‬
‫והוקרתם של הדגלים המיוחדים‪ ,‬אשר כל גדוד‬ ‫העמים אשר תחת שמי ד'‪ .‬אז זרחו עלינו האידיאלים‬
‫יודע בצדק להעריצו‪ 4.‬זהו היסוד המבסס באחרית‬ ‫הנצחיים בכל מילואם‪ .‬מצד אחד ידענו נאמנה את‬
‫את אותו השלום הנצחי שהנ[נו] כל כך קשורים‬ ‫העושר הגדול אשר להנשמה של האדם הנברא בצלם‬
‫לשאיפתו‪ ,‬ושאיפה קדושה ונצחית זאת היא היא‬ ‫אלדים‪ ,‬את רוב פארה של נשמת כל יחיד ויחיד‪,‬‬
‫אשר היא נו[תנת] לנו כח רוחני כל כך נשגב‬ ‫ואת גודל תפארתה של נשמת האומה כולה‪ ,‬ושל‬
‫לשמור את דגל סגולותינו העצמיות‪ ,‬אשר על ידם‬ ‫נשמת כל עם ועם אשר יצר צור עולמים בעולמו‬
‫רואה בנו כל העולם הגדול את הפליאה היחידה‪,‬‬ ‫הגדול‪ .‬הכרנו שהמחשבה הקוסמופוליטית‪ ,‬בהיותה‬
‫שאף–על‪-‬פי שנתפזרנו בין עמים רבים‪ ,‬ונתרחקנו‬ ‫שטחית ועומדת רק על ההערכה הכללית של האדם‬
‫מעל אדמתנו זה הרבה מאות בשנים‪ ,‬הננו עומדים‬ ‫בכללות האנושות‪ ,‬בלא הבחנה של הרכוש הגדול‬
‫חיי[ם] וקיימים ברוחנו העצמי‪ ,‬קשורים בקשרים‬ ‫המיוחד לכל עם ולכל גזע‪ ,‬מחשבה זו לא תביא‬
‫לעולם את הברכה האלודית ואת האושר הנצחי של‬
‫‪   .3‬איוב כה‪ ,‬ג‪ .‬כפי הנראה‪ ,‬המזכיר לא שם לב‬ ‫אור החיים‪ .‬הכרנו שיש לנו נשמה לאומית גדולה‬
‫שהרב התכוון כאן לדרוש את הקשר עם פסוק‬ ‫קדושה ומיוחדת שאנו נאמנים נצח לדגלה‪ ,‬ושכל‬
‫הבא באיוב שמזכיר בשורה הבאה‪ ,‬אחרת היה‬ ‫חיינו מסורים לטיפוחה‪ ,‬לשמירתה בעוצם טהרתה‪,‬‬
‫לנצור מכל משמר את כל סגולותיה‪ .‬ולעומת זה‬
‫מציין מקורו‪.‬‬ ‫ידענו גם כן שסוף כל סוף רוח ד' אחד הולך‬
‫‪   .4‬האות צד"י בוודאי הייתה אך טושטשה‪ ,‬שמא‬ ‫ומרחף על האחוה האנושית וכל העמים הרבים‬
‫בכוונה‪ ,‬אולי להחליפה לאות כ"ף‪ ,‬ולפי זה צ"ל‪:‬‬ ‫וכל הגזעים השונים הינם באמת כולם אוצרות‬
‫שונים של גווני חיים שונים‪ 2‬שמכולם יחד תתפאר‬
‫להעריכו‪.‬‬ ‫ההרמוניה הנפלאה של עושר החיים הגדולים‪ ,‬אשר‬

‫ברא יוצר האדם בצלמו הגדול והנערץ‪.‬‬

‫אז התעלינו לחשוב אותה המחשבה הנצחית‬
‫המתארת לנו את האידיאליות הקדושה של הדגל‬
‫הצבאי‪ ,‬ועדי עד הננו עומדים תחת ההשפעה‬
‫הקדושה של השעה הנצחית ההיא אשר שמענו‬
‫בה כולנו את קול אלודים חיים מדבר אלנו מתוך‬

‫האש‪ ,‬מתוך רבבות קודש וצבאות מלאכי עליון‬
‫העשויים דגלים דגלים‪ .‬הכרנו שעושר חיים מגוון‬
‫מאד ישנו בעולם הרוחני הנאצל ששם הוא מקור‬

‫‪   .1‬במדבר רבה ב‪ ,‬ג בשינויים קלים‪.‬‬
‫‪   .2‬תשעת המילים האחרונות נשמטו על ידי‬
‫המדפיס בטעות 'הדומות' (דילוג בין שתי מילים‬

‫זהות תוך כדי הדפסה)‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ ‬למעלה‪ :‬דגל הגדוד העיברי‬ ‫רעננים אל ד' אלדי ישראל ולתורתו הקדושה אשר‬
‫הנחילנו‪ ,‬אל עמנו‪ ,‬ואל ארצנו הקדושה‪ ,‬אשר בנו‬
‫‪ ‬מימין‪ :‬העמוד הראשון של דרשת הדגל‬ ‫ובה יחד גנוז הוא הסוד הגדול של שלום העולמים‬
‫בכתי"ק של הרב קוק‬ ‫אשר להאנושיות‪ ,‬חזון נביאנו הקדושים מאירי‬
‫החיים לכל האדם אשר תחת כל השמים‪ .‬ועל‬
‫‪ ‬למטה‪ :‬דגל המושבה ראשון לציון‬ ‫ידי אותה ההכרה החודרת והעדינה של ההערכה‬
‫אשר לדגלנו המיוחד‪ ,‬בתכונה של התאמה לדגלי‬
‫מעלה אשר שלום הנצח הוא זורח עליהם סלה‪,‬‬
‫המושרשת כל כך יפה בנשמתנו הלאומ[ית]‪ ,‬באה‬
‫גם כן ההכרה להעם הבריטי להיות הראשון בעמים‬
‫להכריז גלוי לכל את ההצהרה הקדושה של ביתנו‬
‫הלאומי בארצנו הנצחית בעדנו‪ ,‬ושהעמים היות[ר]‬
‫נאורים וחבר הלאומים בכלל אישרו בחותם אמת‬

‫את האמת העליונה הזאת‪.‬‬

‫וההכרה הדגלית המקודשת הזאת היא היתה לרוח‬
‫החיה ביצירת הגדוד העברי‪ ,‬אשר בגינו הואיל הוד‬
‫מלכותו ג'יאורג' החמישי מלך בריטניא ירום הודו‬
‫לכבדנו בהדגל המכובד הזה‪ ,‬אשר זכרונו קודש‬
‫הוא לנו‪ .‬לעולם ל[א] נוכל לשכוח את אותה‬
‫השלהבתיה ואור הקודש אשר מילא את הנשמות‬
‫העילאות של בנינו הצעירים‪ ,‬אשר ברוח אידיאלי‬
‫נישא ומרומם התנדבו ללכת אל ארץ הקודש בתור‬
‫בני הגדוד העוזר לכבש את ארץ האבות‪ ,‬בשביל‬
‫המטרות הקדושות האצורות לעד בנשמת הבנים עד‬
‫דור אחרון‪ .‬כצבאות קדושים‪ ,‬כמלאכי השרת נדמו‬
‫לי‪ ,‬בעת אשר זכיתי לבקר את הגדוד בפלימוטה‪5‬‬

‫בהיותי באנגליה בימי המלחמה‪.‬‬

‫ובשביל הזכרונות הקדושים הללו‪ ,‬אשר לעזור‬
‫להגשמתם נשלח הנה הוד מעלתו שר הצבא‬
‫לורד פלומר הנציב העליון לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬יכולים‬
‫אנחנו בצדק לאמר על הדגל הצבאי הזה העומד‬
‫כעת במקום הקדוש הזה שיהיה גנוז בו למשמרת‬
‫עולמים‪ ,‬הדגל הקשור ברשמי זכר קדושים של‬
‫שאיפתנו הלאומית לתשועת אלודים בעדנו ובעד‬
‫כל חי‪ ,‬את הפסוק הקדוש אשר הבענו בתפלתנו‪:‬‬
‫'נרננה בישועתך ובשם אלדינו נדגל ימלא ד' כל‬
‫משאלותיך'‪ .‬ובא לציון גואל במהרה בימינו‪ ,‬אמן ‪‬‬

‫‪ - Plymouth   .5‬מקום הבסיס של הגדוד העברי‬
‫באנגליה‪ .‬הרב הזכיר שהוא מתכנן לבקר את חיילי‬
‫הגדוד שם יחד עם אשתו (!) בהיותו באנגליה‪ ,‬עי'‬
‫אגרות הראיה ג עמ' קלה‪ ,‬ועיין בהערת הרב י'‬

‫בארי‪ ,‬אוהב ישראל בקדושה א‪ ,‬עמ' ‪.228‬‬

‫‪7‬‬

‫יסומדדיכניתס יאשד'ראבלעו‪-‬לם‬

‫בהכרח‪ ,‬מטרת האדם לשמר את כוחו‪ ,‬הפרט מוכן‬ ‫אורות ישראל פרק ו משנה ז‬
‫לבלוע את כולם לטובת עצמו‪.‬‬
‫ֵאין ַה ְּמ ִדי ָנה ָהאֶׁשר ָה ֶע ְליֹון ֶׁשל ָה ָא ָדם‪ֶ .‬זה ִנ ָּתן‬
‫לשיטתו‪ ,‬אין אנו מנסים לשנות את הטבע הזאבי‬ ‫ְל ֵה ָא ֵמר ִּב ְמ ִדי ָנה ש‪ֶׁ ,‬ש ֵאי ָנּה עֹו ָלה ְל ֵע ֶרְך יֹו ֵתר ָּגדֹול‬
‫של האדם‪ ,‬אלא ליצור אמנה חברתית המתארת‬ ‫ֵמ ֶח ְב ַרת ַא ֲח ָריּות ְּגדֹו ָלה‪ֶׁ ,‬שִּנְׁש ֲארּו ֲהמֹו ֵני ָה ִאי ֵדאֹות‪,‬‬
‫תהליך שבו בני אדם מתקבצים לחברות מטעמים‬ ‫ֶׁש ֵהן ֲע ֶט ֶרת ַה ַח ִּיים ֶׁשל ָה ֱאנֹוִׁשּיּות‪ְ ,‬מ ַר ֲח ִפים ִמ ַּמ ַעל‬
‫אינטרסנטים‪ ,‬דבר שיוביל אותם להגביל את‬ ‫ָלּה‪ְ ,‬ו ֵאי ָנם נֹו ְג ִעים ָּבּה‪ַ .‬מה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ְמ ִדי ָנה ֶׁש ִהיא‬
‫חירותם לפי החלטת הרוב או הריבון‪ ,‬למטרת‬ ‫ִּביסֹו ָדּה ִאי ֵד ָא ִלית‪ֶׁ ,‬ש ָחקּוק ַּב ֲה ָו ָי ָתּה ּת ֶכן ָה ִאי ֵד ָא ִלי‬
‫שימור האינטרסים שלהם‪ .‬לכן‪ ,‬כדאי להשתלב‬ ‫ַהּיֹו ֵתר ֶע ְליֹון ֶׁשהּוא ֶּב ֱא ֶמת ָהאֶׁשר ַהּיֹו ֵתר ָּגדֹול ֶׁשל‬
‫במדינה מסודרת‪ ,‬כי גם אחרים הם זאבים העלולים‬ ‫ַה ָּי ִחיד‪ְ .‬מ ִדי ָנה זֹו ִהיא ֶּב ֱא ֶמת ַהּיֹו ֵתר ֶע ְליֹו ָנה ְּב ֻסַּלם‬
‫לטרוף אותך‪ .‬כדאי לחיות ביחד‪ ,‬כמו זאבים שחיים‬ ‫ָהאֶׁשר‪ּ ,‬ו ְמ ִדי ָנה זֹו ִהיא ְמ ִדי ָנ ֵתנּו‪ְ ,‬מ ִדי ַנת ִיְׂש ָר ֵאל‪,‬‬
‫בלהקות‪ ,‬עם סדר ומשמעת זאבית‪ ,‬וכך ניתן יהיה‬ ‫ְיסֹוד ִּכ ֵּסא ד' ָּבעֹו ָלם‪ֶׁ ,‬שָּכל ֶח ְפ ָצּה הּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ד'‬
‫להרוויח יותר‪ .‬עדיף לחיות תחת השלטון הריבון‪,‬‬ ‫ֶא ָחד ּוְׁשמֹו ֶא ָחד‪ֶׁ ,‬ש ֶּזהּו ֶּב ֱא ֶמת ָהאֶׁשר ַהּיֹו ֵתר ֶע ְליֹון‪.‬‬
‫הממשלה ואף לוותר בצמצום החירות הפרטית‬ ‫ֱא ֶמת‪ֶׁ ,‬שאֶׁשר ִנְׂש ָּגב ֶזה ָצ ִריְך הּוא ְל ֵבאּור ָארְך ְּכ ֵדי‬
‫של האדם‪ ,‬אבל כל זה משרת את טובתו ורווחתו‬ ‫ְל ַה ֲעלֹות אֹורֹו ִּבי ֵמי חֶֹׁשְך‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ִמְּפ ֵני ֶזה ֶי ְח ַּדל‬
‫של האדם‪" .‬עצם מהותה של המדינה תוגדר להלן‪:‬‬
‫אישיות אחת‪ ,‬אשר כל אחד ואחד מבני המון הגדול‪,‬‬ ‫ִמִּל ְהיֹות ָהאֶׁשר ַהּיֹו ֵתר ָּגדֹול‪.‬‬
‫בתוקף האמנות ההדדיות שביניהם‪ ,‬סמך ידו על‬
‫מעשיה‪ ,‬כדי שתוכל להשתמש בעוצם ובאמצעים‬ ‫ונבאר את דברי הרב זצ״ל‪:‬‬
‫של כולם‪ ,‬כפי שתמצא למועיל‪ ,‬למען שלומם ולמען‬
‫ֵאין ַה ְּמ ִדי ָנה ָהאֶׁשר ָה ֶע ְליֹון ֶׁשל ָה ָא ָדם‪ֶ .‬זה ִנ ָּתן ְל ֵה ָא ֵמר‬
‫הגנת הכלל" (הובס)‪.‬‬ ‫ִּב ְמ ִדי ָנה ְר ִגי ָלה‪ֶׁ ,‬ש ֵאי ָנּה עֹו ָלה ְל ֵע ֶרְך יֹו ֵתר ָּגדֹול‬
‫ֵמ ֶח ְב ַרת ַא ֲח ָריּות ְּגדֹו ָלה‪ֶׁ ,‬שִּנְׁש ֲארּו ֲהמֹו ֵני ָה ִאי ֵדאֹות‪,‬‬
‫הקמת מערכת זו שתנהל את החיים הכללים נקראת‬ ‫ֶׁש ֵהן ֲע ֶט ֶרת ַה ַח ִּיים ֶׁשל ָה ֱאנֹוִׁשּיּות‪ְ ,‬מ ַר ֲח ִפים ִמ ַּמ ַעל‬
‫מדינה‪ .‬מדינה זו הינה מערכת של "חברת אחריות‬
‫כללית"‪ ,‬שדואגת לממש את צרכיה ותענוגה של מירב‬ ‫ָלּה‪ְ ,‬ו ֵאי ָנם נֹו ְג ִעים ָּבּה‪.‬‬
‫אזרחיה‪ .‬המדינה מחלקת את "העוגה" הציבורית לפי‬
‫צרכיו של הפרט בחברה‪ ,‬מבלי לראות את הציבוריות‪,‬‬ ‫יסודות הפילוסופיה המדינית בעולם‬
‫את הכלל‪ .‬בדברי הנביא מצב כזה מתואר (שופטים‬
‫פרק יז פסוק ו) "ַּב ָּי ִמים ָה ֵהם ֵאין ֶמ ֶלְך ְּב ִיְׂש ָר ֵאל ִאיׁש‬ ‫הפילוסוף תומאס הובס סבר ש"אדם לאדם זאב"‪.‬‬
‫על פי השקפתו‪ ,‬נקודת המרכז בעולמו של האדם‪,‬‬
‫ַה ָּיָׁשר ְּב ֵעי ָניו ַי ֲעֶֽׂשה"‪.‬‬ ‫זה הוא עצמו בלב ֿד‪ ,‬לכן ‪ ,‬האדם ביסודו הוא‬
‫אנוכי אינטרסנטי‪ .‬הטוב בעבור האדם‪ ,‬הוא בראש‬
‫רעיון האמנה החברתית התפתח אצל הפילוסוף ז'אן‬ ‫ובראשונה קידום מצבו החברתי על חשבון בני‬
‫ז'אק רוסו‪ ,‬לכדי ספר בשם "על האמנה החברתית"‪,‬‬ ‫אדם אחרים‪ .‬לפיכך המציאות היא מציאות כוחנית‬

‫‪8‬‬

‫ִמי ֵני ִמ ְס ָח ִרים ָח ְמ ִר ִּיים ְורּו ָח ִנ ִּיים"‪ַ .‬מה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן‬ ‫אשר פיתח את הרעיונות הפילוסופים של הובס‬
‫ְמ ִדי ָנה ֶׁש ִהיא ִּביסֹו ָדּה ִאי ֵד ָא ִלית‪ֶׁ ,‬ש ָחקּוק ַּב ֲה ָו ָי ָתּה‬ ‫והוסיף עליהם את תפיסתו‪.‬‬
‫ּת ֶכן ָה ִאי ֵד ָא ִלי ַהּיֹו ֵתר ֶע ְליֹון ֶׁשהּוא ֶּב ֱא ֶמת ָהאֶׁשר‬
‫"חברת אחריות גדולה" שהינו מושג מהשקפתו‬
‫ַהּיֹו ֵתר ָּגדֹול ֶׁשל ַה ָּי ִחיד‪.‬‬ ‫של הובס‪ ,‬מתאר את המדינה כמו חברת ביטוח‪.‬‬
‫כל בני המדינה חתומים ביניהם על חוזה‪ ,‬שמגדיר‬
‫האומה שנוצרה ונולדה מאבות ואמהות האומה‬ ‫מה אני נותן‪ ,‬ומה אני מקבל‪ ,‬אדם משלם פרמיה‬
‫" ַהִּביטּו ֶאל‪-‬צּור ֻחַּצ ְב ֶּתם‪ְ ,‬ו ֶאל‪ַ -‬מ ֶּק ֶבת ּבֹור‬ ‫ומקבל ביטוח‪ ,‬במדינה אדם משלם מיסים ומקבל‬
‫ֻנ ַּק ְר ֶּתם‪ַ  .‬הִּביטּו ֶאל‪ַ -‬א ְב ָר ָהם ֲא ִבי ֶכם‪ְ ,‬ו ֶאל‪ָׂ-‬ש ָרה‬
‫ְּתחֹו ֶל ְל ֶכם"‪ .‬האומה נולדה מתוך עולם ערכיים‬ ‫את צרכיו הרפואיים חינוכיים ביטחוניים ועוד‪.‬‬
‫ואידיאליים אלוקיים‪ ,‬מתוך השכינה הרובצת על‬
‫אבות האומה כדברי ריש לקיש "האבות הן הן‬ ‫רבות מן המדינות בעולם הם מדינות לאום‪ ,‬מלבד‬
‫המרכבה"‪ ,‬ביאר המהר"ל "כי על ידם השכינה‬ ‫החוזה החברתי‪ ,‬מספקת מדינת הלאום ביטוי‬
‫שורה בארץ והשכינה היא עליהם ולפיכך הם כסא‬ ‫לרגשות הלאומיים של היחיד והחברה‪ .‬מדינה זו‬
‫תהייה חשובה לאזרחיה‪ ,‬והיחיד שבה יזדהה עם‬
‫לשכינה ומרכבתו"‪.‬‬
‫המדינה מעבר לצרכים אשר היא נותנת לו‪.‬‬
‫הופעת האומה הישראלית נובעת מתוך קרבת‬
‫אלוקים‪ ,‬שמגמתה לתקן עולם במלכות שדי‪.‬‬ ‫מדינה במודל הנ"ל לא יכולה להיות האושר ובודאי‬
‫יציאת מצרים הייתה השלב הראשון של יציאה‬ ‫לא האושר העליון של האדם‪ .‬במדינה זו קיים‬
‫מעבדות‪ ,‬שממנה נתקדם אל החירות העליונה‬ ‫מנגנון ניהול חברתי לאומי‪ ,‬ללא חיות רוחנית‬
‫דבקות באלוקים חיים‪ .‬יציאת מצרים הייתה‬ ‫פנימית ערכית‪ ,‬מבלי אידיאליים‪ .‬באורות במאמר‬
‫הופעת החירות‪ ,‬ומתן תורה הוא מילוי החירות‬ ‫"למהלך האידאות בישראל"‪ 1‬מתאר הרב זצ"ל‬
‫בתוכן מהותי אלוקי‪ .‬עיקר העבודה היא " ְו ָעׂשּו ִלי‬ ‫את המציאות של מדינה ללא ערכיה העמוקים‬
‫ִמ ְק ָדּׁש ְו ָשׁ ַכ ְנ ִ ּתי ְבּתֹו ָכם" והמימוש מתגלה באומה‬ ‫והפנימיים‪ָ " :‬י ַרד ַּגם‪ֵּ-‬כן ָה ַר ְעיֹון ַהְּל ֻא ִּמי ִמ ִּמְׂש ַּגב‬
‫הישראלית‪ ,‬שכל ענייניה מתנהלים על פי הצדק‬ ‫ִאי ֵד ָא ִלּיּותֹו ָה ַא ִּדי ָרה ְו ַהּקֹו ֶס ֶמת‪ַ ,‬ו ְי ִהי ְל" ַר ְעיֹון ְמ ִדי ִני"‪,‬‬
‫והיושר האלוקי " ְו ַא ֶ ּתם ִ ּת ְהיּו ִלי ַמ ְמ ֶל ֶכת ּכֹ ֲה ִנים‬ ‫ְל ִמין " ִמ ְס ָחר ַה ִּמ ְתַּפׁ ֵּשט ַעל ְנ ָפׁשֹות ַרּבֹות"; " ַה ְּמ ִדי ָנה‬
‫ְוגֹוי ָקדֹוׁש"‪ .‬ממלכה שהאידיאליים באים לידי ביטוי‬ ‫ִהיא ֶח ְב ַרת‪ַ -‬א ֲח ָריּות ְּגדֹו ָלה"‪ַ .‬ה ְי ִרי ָדה ַהְּכפּו ָלה‪ֵ ,‬מרּום‬
‫בחברה בכלכלה בבנין וביצירה במוסדות‪ ,‬לא ממלכה‬ ‫ַמ ֲע ַלת ָה ִאי ֵד ָאה ָה ֱאֹל ִהית ֶאל ַה ְּתכּו ָנה ַה ָּד ִתית‪ְ ,‬ו ַעל‪-‬‬
‫שהאידאליים מרחפים מעליה ואינם נוגעים בה‪,‬‬ ‫ָי ָדּה ִמ ַּמ ֲע ַלת ַה ְּגבּו ָרה ַהְּל ֻא ִּמית ֶאל ַהׁ ִּשי ָטה ַה ְּמ ִדי ִנית‪,‬‬
‫אלא ממלכה שהערכים הנעלים ביותר‪ ,‬יבואו לידי‬ ‫ָנ ְט ָלה ֶאת ִזיו‪ַ -‬ה ַח ִּיים ִמן ָהעֹו ָלם ְוהֹו ָפ ַעת ְנָׁשמֹות‬
‫ביטוי בפועל בכל רבדי החיים הפרטיים והכלליים‪.‬‬ ‫ְּגדֹולֹות ָה ְי ָתה ְל ָחזֹון ָי ָקר ְמאד‪ָ .‬א ְפסּו ִּגּבֹו ֵרי‪ַ -‬ח ִיל‬
‫מדינה שאינה נוצרת מתוך חשבונות תועלתניים‪ ,‬אשר‬ ‫ֲע ָנ ִק ִּיים‪ַ ,‬ו ִּי ְרּבּו ִּב ְמקֹו ָמם ַע ְס ָק ִנים ְנמֹו ִגים ְו ַדֵּלי‪ַ -‬מ ַעׂש‪,‬‬
‫פרטיה רואים את טובת עצמם כעיקר‪ ,‬אלא מדינה‬ ‫ּבֹו ִסים ְּב ִטיט‪-‬חּוצֹות ֶׁשל ַר ְעיֹונֹות ְק ַטִּנים‪ֶׁ ,‬ש ֵּיׁש ָּב ֶהם‬

‫‪9‬‬ ‫‪  .1‬פרק ה‬

‫שיונקת מן הרוחניות העליונה‪ ,‬האידיאל הוא הגורם‬
‫המאחד המגבש והיוצר את הווית המדינה‪.‬‬

‫ְמ ִדי ָנה זֹו ִהיא ֶּב ֱא ֶמת ַהּיֹו ֵתר ֶע ְליֹו ָנה ְּב ֻסַּלם ָהאֶׁשר‪,‬‬
‫ּו ְמ ִדי ָנה זֹו ִהיא ְמ ִדי ָנ ֵתנּו‪ְ ,‬מ ִדי ַנת ִיְׂש ָר ֵאל‪ְ ,‬יסֹוד ִּכ ֵּסא‬
‫ד' ָּבעֹו ָלם‪ֶׁ ,‬שָּכל ֶח ְפ ָצּה הּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ד' ֶא ָחד ּוְׁשמֹו‬

‫ֶא ָחד‪ֶׁ ,‬ש ֶּזהּו ֶּב ֱא ֶמת ָהאֶׁשר ַהּיֹו ֵתר ֶע ְליֹון‪.‬‬

‫מגמת החיים החברותיים של האומה‪ ,‬נובעים‬
‫ממקורות רוחניים אלוקיים עליונים‪ ,‬גם כשמתעסקים‬
‫בכינון חיי חברה‪ ,‬כלכלה ודאגה לצורכי הכלל‬
‫והפרט‪ ,‬מגמת תיקון עולם במלכות שדי מחייה‬
‫את כל המהלכים‪ .‬זוהי מגמת נשמת ישראל‪ ,‬לחיות‬
‫חיים אלוקיים במובן החברתי‪ ,‬שמשמעות החיים‬
‫יהיו לגלות את התכנים הרוחניים של התורה‪,‬‬
‫המופיעים בתוך החיים עצמם‪ .‬אז ממילא המדינה‬
‫לא תהייה מכשיר תכני לניהול החיים החברותיים‪,‬‬
‫אלא המדינה תגלה את הערכים התורניים של‬
‫האומה בחייה‪ ,‬בארץ נחלתה ארץ ישראל‪ .‬האידיאל‬
‫החברותי מדינתי והאידיאל הרוחני המרומם הגדול‬
‫מעל כל חיי חברה וקיבוץ‪ ,‬יהיו חובקים שמים וארץ‬

‫וחבוקים בתחתיות ארץ‪.‬‬

‫ֱא ֶמת‪ֶׁ ,‬שאֶׁשר ִנְׂש ָּגב ֶזה ָצ ִריְך הּוא ְל ֵבאּור ָארְך ְּכ ֵדי‬
‫ְל ַה ֲעלֹות אֹורֹו ִּבי ֵמי חֶֹׁשְך‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ִמְּפ ֵני ֶזה ֶי ְח ַּדל‬

‫ִמִּל ְהיֹות ָהאֶׁשר ַהּיֹו ֵתר ָּגדֹול‪.‬‬

‫אנו נמצאים בשלבים העמוקים והגדולים של‬
‫שיבת עם ישראל לארצו‪ ,‬קיבוץ גלויות והקמת‬
‫מדינת ישראל‪ .‬אחרי ָכּל ִמ ְשׁ ָבּ ֶריָך ְו ַג ֶ ּליָך ָע ַלי ָע ָברּו‬
‫של השואה הנוראה וייסורי הגלות ‪ ,‬האומה שבה‬
‫הביתה למקור חייה‪ ,‬ארץ ישראל‪ .‬המצב שבו אנו‬
‫נמצאים הוא בבחינת הפרוזדור שלפני הטרקלין‬
‫הגדול‪ .‬הפרוזדור‪ ,‬מעמקי מהלכי הגאולה שבה אנו‬
‫נמצאים‪ ,‬אל הטרקלין שלמות הגאולה‪ .‬אנו מוארים‬
‫מהאור הגדול של הגאולה‪ ,‬שקורן מהטרקלין‪ ,‬אל‬
‫תוך הפרוזדור שבו אנו נמצאים‪ ,‬אור זה מאיר‬
‫בתוך התהליכים הגדולים העוברים על האומה‬
‫בדורנו‪ .‬עניינה של גאולתנו ופדות נפשנו‪ ,‬צריך‬
‫בירור‪ ,‬ליבון והעמקה‪ ,‬אך אנו הולכים וצועדים‬
‫בתוך שבילי הגאולה‪ ,‬הולך ומאיר הולך ומתעצם‬
‫וגדל‪ ,‬עד אשר נראה את גלגל השמש של הגאולה‬

‫מאיר את כל מרחבי היקום והבריאה‪.‬‬

‫רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין‬
‫בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר‬
‫שבקע אורה‪ .‬אמר רבי חייא רבה לר' שמעון‬
‫בן חלפתא בי רבי‪ :‬כך היא גאולתן של ישראל‬
‫בתחילה קמעא קמעא כל מה שהיא הולכת היא‬

‫רבה והולכת‪ 2.‬‬

‫‪  .2‬ירושלמי ברכות פרק א הלכה א‬

‫‪10‬‬

‫ישיבת ההסדר‪-‬גבוהה‬ ‫בס”ד‬
‫ראשוןבההעתלקרצרביובאווןליתתת‬
‫ישיבת ההסדר‪-‬גבוהה‬
‫ראשון לציון‬

‫בשנת תשע”ח הבעל”ט יפתח כולל‬

‫לימוד גמרא בעיון‬

‫בהדרכת ובראשות‬

‫הרה”ג פינחס מונדשיין שליט”א‬

‫ר”מ בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים ‘שערי עיון’‬

‫הכולל יפתח בישיבה הגבוהה ראשון לציון‬
‫מילגה גבוהה לאברכים (היתכנות למגורים במקום)‬

‫מיועד גם לבחורים מתאימים‬

‫לימוד עמוק ושיטתי‬
‫ברוח ספריו “שערי עיון”‬

‫לפרטים והרשמה‪:‬‬
‫הרב יצחק ‪0584962250‬‬

‫‪11‬‬

‫מסכת חולין דף ס"ג ע"א‬ ‫הנצי''ב‬

‫אמר רב יהודה‪ ...‬רחם זו שרקרק אמר רבי יוחנן‬ ‫וגם זה היה חשש המרגלים שהוציאו דיבה על‬
‫למה נקרא שמו רחם כיון שבא רחם באו רחמים‬ ‫הארץ‪,‬מפני שדאגו על הרוחניות‪.‬שע''י שיכנסו לארץ‬
‫לעולם אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי‬ ‫יהיו עסוקים יותר בחומר‪ ,‬ע''י התעסקותם בישוב‬
‫ועביד שרקרק וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתא‬ ‫הארץ וזה יבוא על חשבון ירידה רוחנית בודאי‪.‬‬
‫משיחא שנאמר אשרקה להם ואקבצם ‪...‬סימן למשיח‬ ‫אך זו דעתם‪,‬ולא כך חשבונותיו של הקב''ה‪ .‬אלא‬
‫קיבוץ גלויות ‪.‬מפרש במצודות דוד" ‪:‬אשרקה להם‬ ‫דוקא יכנסו לארץ בכל מצב‪.‬כבשי דרחמנא למה‬
‫‪ -‬אצפצף לבני הגולה לרמז שיבואו ובזה אקבצם‬ ‫לך‪ .‬וכמו שחזקיהו ראה ברוח הקודש שבניו לא‬
‫ר"ל אעיר לבם לשוב לארצם‪ -‬כי אז אפדם מהגולה‬ ‫ילכו לא ילכו אחרי ד'‪,‬ולא עסק בגלל זה בפריה‬
‫ויתרבו בבנים ובבנות כמו שרבו מאז במצרים "‪.‬‬ ‫ורביה‪ .‬אמר לו הנביא ישעיהו‪,‬אתה צריך לעשות‬
‫וכתב בספר אם הבנים שמחה וז״ל ‪ :‬׳ואם תרצה‬ ‫מה שנצטווית‪..‬אך לא נשנה צווי הקב''ה ורצונו‬
‫‪,‬אראך ביתר ביאור שבוני הארץ האלה אשר הם‬ ‫בגלל טענות שווא של שמירה על המצוות והתורה‬
‫בעיניך כרשעי ישראל ח"ו‪ ,‬הם הם מבשרי הגאולה ‪,‬‬ ‫של הפרט‪,‬ופגיעה בכלל‪.‬ובאמת נולד ממנו מנשה‬
‫ועליהם רומז הש"ס בחולין הנ "ל למבשרי הגאולה‬ ‫שהכעיס הרבה ואף הרג את סבו שהוא הנביא‬
‫‪.‬שרבינו הקדוש ר 'אלימלך מליז'נסק בספר הקדוש‬ ‫ישעיהו‪,‬וזה וודאי ידע הקב''ה‪,‬ובכל זאת ציווה‬
‫"נועם אלימלך" מכנה את רשעי ישראל בשם עופות‬ ‫את ישעיהו לצוות את חזקיהו להתחתן‪ .‬הקב''ה‬
‫טמאים ‪,‬וכתב ע"פ הקבלה דהמה עופות הטמאים‬ ‫רוצה שיכנסו לארץ‪ ,‬כוונתו שיכנסו ויעמדו בכל‬
‫הנזכרים בתורה ועיין בספר "בכור שור" על מסכת‬ ‫הנסיונות הקשים של הנהגת המלכות‪ .‬ואם חלק‬
‫בבא קמא שעל פי המבואר בכתבי האר"י ז"ל נשמתן‬ ‫יפול מרוחניותו‪,‬בגלל זה לא נבטל לגמרי רצון‬
‫של רשעים מגולגלים בעופות טמאים ‪...‬ועל פי‬
‫זה העניין מבואר בהדיא ‪,‬שחכמי הש"ס גילו לנו‬ ‫ד'‪,‬וזה סוד בריאת העולם ליודעי ח''ן‪.‬‬
‫שסימן הגאולה יבוא לנו ע"י עופות טמאים ‪,‬ורשעי‬
‫ישראל המה העופות הטמאים על פי הקבלה ‪ .‬א"כ‬ ‫‪‬‬
‫הרי לך בני ‪,‬דכך באה בקבלה ‪,‬וכמו שאמרו בש"ס‬
‫בעל הטורים חלק אורח חיים סימן תכ"ח –‬
‫"גמירי" ועל הקבלה אין להקשות מידי "‪.‬‬ ‫סוד א״ת ב״ש‬

‫בספר מחברת הקודש‬ ‫א"ת יום א 'של פסח הוא יום בו חל תשעה באב‪.‬‬
‫ב"ש יום ב 'של פסחי הוא יום בו חל שבועות‪.‬‬
‫ליל כ' לעומר (הוא ה' באייר) ‪ ...‬התיבה מתוך ‪49‬‬ ‫ג"ר יום ג 'של פסח הוא יום בו חל ראש השנה‪.‬‬
‫תיבות המזמור היא ישמחו‪.‬‬
‫ד"ק יום ד 'של פסח הוא יום בו חל קריאת התורה‬
‫‪‬‬ ‫הוא יום שמחת תורה‪.‬‬

‫ה"צ יום ה 'של פסח הוא יום בו חל צום יום כיפור‪.‬‬
‫ו"פ יום ו 'של פסח הוא יום בו חל פורים‪.‬‬

‫ז"ע יום ז 'של פסח הוא יום בו חל עצמאות ‪.‬ועד‬
‫שנקבע יום העצמאות היה חסר לסימן זה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫והבניה בארץ‪ ,‬וחכמת ישראל בכל התחומים רפואה‬ ‫בספר צדיק יסוד עולם‬
‫חקלאות הי‪-‬טק‪ ,‬ממש אור לגויים‪ .‬דבר שרק מי‬
‫שטח מראות עיניו אינו רואה שיש כאן התחלתה‬ ‫‪...‬״ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ד' שכבי‬
‫של הגאולה‪ .‬ושזו בחינת קומה ראשונה הכרחית‬ ‫עד הבוקר ‪...‬״ חי הוא בסוד יסוד‪ ,‬ד' הוא בסוד‬
‫ועליה נבנית קומה רוחנית‪ ,‬וכמו שספירת העומר‬ ‫תפארת‪ .‬ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב‬
‫הכרחית לפני קבלת התורה‪ ,‬לתיקון המידות ומי‬ ‫באשר שנוגע אל זמן הגאולה‪(...‬כ' לעומר הוא‬
‫שאינו מכיר בספירת העומר כהכנה לתקון מידותיו‬
‫לא יזכה לקבלת תורה כראוי‪ ,‬וכמו שצריך קודם‬ ‫יסוד שבתפארת)‬
‫לכתוב ספר תורה ועליו תחול הקדושה‪ ,‬וכמו שהיו‬
‫שבעת ימי מילואים ואז שכן הענן וכבוד ה'‪ .‬ועוד‬ ‫''ותשכב מרגלותיו עד בקר ותקם בטרם יכיר איש‬
‫דוגמאות רבות‪( .‬עיין כוזרי לרבי יהודה הלוי )‪.‬‬ ‫את רעהו‪..‬כאן רמז לה שיהיה להשכינה עלייה‬
‫בטרם יכיר איש את רעהו‪ ,‬קודם שיעשו ישראל‬
‫שעל הכנת האדם חלה קדושת ה'‪.‬‬
‫תשובה ויכירו לקב''ה‪.‬‬
‫ושמעתי פירוש נפלא ממו"ר הרה"ג רבי מרדכי‬
‫עטיה שליט"א ששמע מסבו המקובל הרב מרדכי‬ ‫‪‬‬
‫עטיה זצ"ל‪ .‬על הפסוק ספר תהילים פרק כח (ה)‬
‫ִּכי ֹלא ָי ִבינּו ֶאל ְּפ ֻעֹּלת ְי ֹד ָוד ְו ֶאל ַמ ֲע ֵשׂה ָי ָדיו ֶי ֶה ְר ֵסם‬ ‫קומה ראשונה הכרחית‬
‫ְוֹלא ִי ְב ֵנם‪ ...‬כל מה שעושים או בונים‪ ,‬קודם הורסים‬
‫סותרים ואח"כ בונים‪ .‬כך למשל כדי לבנות בית‬ ‫הנה למדנו שיש משיח בן יוסף ומשיח בן דוד ואנחנו‬
‫עוקרים את כל העצים וחופרים בור עמוק וכו' הרי‬ ‫מתפללים שלא ייהרג משיח בן יוסף‪.‬‬
‫הרס גדול‪ .‬ואחר כך בונים‪ .‬וכן חייט לוקח בד שלם‬
‫חותך אותו לחתיכות קטנות ואחר כך תופר חליפה‪.‬‬ ‫משיח בן יוסף הוא בחינת הבונה והמשביר לכולם‪,‬‬
‫אך יש מי שרואה רק את ההרס ולא משכיל לראות‬ ‫והוא בונה את הארץ את הקומה הראשונה‬

‫את התיקון והבניין‪.‬‬ ‫שעליה תחול הקדושה‪ .‬ואם לא נודה לה' יתברך‪ ,‬מה‬
‫שניתן יילקח‪ ,‬ח"ו‪ ,‬וזה בחינת מיתת משיח בן יוסף‪.‬‬
‫וזה שאמר ִּכי ֹלא ָי ִבינּו ֶאל ְּפ ֻעֹּלת ְידֹ ָוד ְו ֶאל ַמ ֲע ֵשׂה‬
‫ָי ָדיו ומתוך שלא מבינים ֶי ֶה ְר ֵסם רואים את ההרס‬ ‫צריך להבין שחזרת עם ישראל לארצו הוא התחלתא‬
‫ולא רואים את הבניין שיהיה אח"כ וזהו ְוֹלא ִי ְב ֵנם‪,‬‬ ‫דגאולה‪ .‬זה סימן מובהק כי באו ימי פקודה עת‬
‫מפני שלא מבינים‪ .‬צריך לפתוח העיניים ולהבין‬ ‫הזמיר הגיע דלזמיר איניש כי אזיל באורחא‪ .‬שגם‬
‫פעולות ה'‪ .‬שמתוך מה שנראה לנו הרס תצמח‬ ‫היא מוזכרת בש"ס סוף מסכת כתובות‪ ,‬ויש סימנים‬
‫שהארץ תתן פריה‪ ,‬אין לך קץ מגולה מזה‪ .‬וגם‬
‫הישועה‪.‬‬ ‫הזוהר הקדוש מלא מזה‪ ,‬אין פרשה שלא נזכר בה‬
‫חשיבות ארץ ישראל‪ ,‬ושיש לשאוף לגאול אותה‪,‬‬
‫‪‬‬ ‫ולשבת בה‪ .‬וגנות ישיבת חוץ לארץ‪ ,‬שנחשבת לבית‬
‫קברות‪ ,‬ושיש להתעורר משינת הגלות‪ ,‬ושישיבת‬
‫‪13‬‬
‫ארץ ישראל היא גאולת השכינה‪.‬‬

‫ועוד האומות הסכימו לתת לנו מדינה‪ ,‬וקיבוץ‬
‫הגלויות הגדול הנעשה בזכות שלטון ישראל בארץ‪,‬‬
‫לא היה דבר כזה מאז בית ראשון‪ ,‬וריבוי הישיבות‬

‫ציפית לישועה‬

‫הסמ"ק‪ ,1‬במצווה הראשונה שהוא מונה‪ ,‬מצוות‬ ‫ ‬
‫האמונה שואל שתי שאלות ‪:‬‬
‫הגמרא במסכת שבת מתארת את דינו לאחר‬
‫א‪ .‬מדוע נאמר "אשר הוצאתיך מארץ מצרים"‪,‬‬
‫ולא נאמר 'אשר בראתי שמים וארץ' שזהו דבר‬ ‫פטירתו "אמר רבא‪ :‬בשעה שמכניסין‬
‫אדם לדין אומרים לו‪ :‬נשאת ונתת באמונה‪ ,‬קבעת‬
‫כללי יותר?‬ ‫עתים לתורה‪ ,‬עסקת בפריה ורביה‪ ,‬צפית לישועה‪,‬‬

‫ב‪ .‬מביא את מאמר הגמרא הנ"ל ששואלים את‬ ‫פלפלת בחכמה‪ ,‬הבנת דבר מתוך דבר?"‬
‫האדם 'ציפת לישועה'? וכי היכן כתוב בתורה‬
‫מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מרגלא‬
‫שצריך לצפות לישועה?‬ ‫בפומיה (מתוך התורה הגואלת) "ציפית לישועה"‬
‫‪ -‬לקיום דברי הנביאים בימיך ‪ -‬לשון הר"ן (שבת‬
‫וכך הוא עונה על שתי השאלות ‪ :‬אכן הקדוש ברוך‬ ‫לא‪ .).‬לראות בימינו את עין ה'‪ ,‬את מעשה ה' הנורא‪.‬‬
‫הוא מנהיג את העולם כולו ברוח פיו‪ .‬והוא הוציאנו‬ ‫את קבוץ גלויות הנורא‪ ,‬ואת התזוזה של התשובה‬
‫ממצרים ועשה לנו כל הנפלאות ואין אדם נוקף‬
‫אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה‬ ‫שרואים באיזה מקומות‪ ,‬ואין זה דבר פשוט"‪.‬‬
‫שנאמר (תהילים ל"ז) "מה' מצעדי גבר כוננו"‪ .‬ובזה‬
‫תלוי מה שאמרו חכמים (שבת דף לא) ששואלין‬ ‫אנו חייבים לראות ולהתבונן‬
‫לאדם לאחר מיתה בשעת דינו צפית לישועה‪ .‬והיכן‬ ‫במהלכי הגאולה המתרחשים‬
‫כתיב מצוה זו‪ .‬אלא ש"מ בזה תלוי‪ ,‬שכשם שיש לנו‬ ‫לנגד עינינו‪ ,‬לראות ולצפות‬
‫להאמין שהוציאנו ממצרים דכתיב "אנכי ה' אלהיך‬ ‫להתקיימות דברי הנביאים בימיו‪,‬‬
‫אשר הוצאתיך"‪ ,‬כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני‬ ‫ובודאי כאשר הם מתקיימים ‪,‬‬
‫הוצאתי אתכם‪ ,‬כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה'‬ ‫חייב הוא לראות שיד ד' פעלה‬
‫אלהיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם‪ .‬וכן‬
‫יושיענו ברחמיו שנית‪ ,‬כדכתיב (דברים ל') "ושב‬ ‫כל זאת‪.‬‬

‫‪ .1‬ספר מצוות קטן ר' יצחק מקורביל מגדולי‬ ‫‪14‬‬
‫הראשונים ממוני המצוות  ‬

‫וכך ביאר מורנו ורבנו‬ ‫וקבצך מכל העמים" ‪.‬‬
‫הרצי"ה קוק זצ"ל ‪:‬‬
‫"עין בעין יראו בשוב‬ ‫כלומר‪ ,‬המצווה 'אנכי ד' אלוקיך' שהיא להאמין‬
‫ד' ציון" מה פירוש‬ ‫שיש בורא שברא את העולם‪ ,‬כוללת בחובה דבר‬
‫"עין בעין"? כשזוכים‬ ‫נוסף‪,‬להאמין ולצפות שיגאל אותנו שנית‪ ,‬ויביא‬

‫להסתכל על המאורעות‬ ‫את משיח צדקנו‪.‬‬
‫ההיסטוריים מתוך העין‬
‫האלוהית‪ ,‬מתוך חיים של‬ ‫אם כן‪ ,‬כל אדם מצווה לראות את סימני הגאולה‬
‫אמונה‪ ,‬כשזוכים לכוון‬ ‫בכל דור ובדורו בפרט‪ ,‬וכך ביאר מורנו ורבנו‬
‫את העין האנושית אל‬ ‫הרצי"ה קוק זצ"ל ‪":‬עין בעין יראו בשוב ד' ציון"‬
‫מול העין האלוהית ‪ -‬אז‬ ‫מה פירוש "עין בעין"? כשזוכים להסתכל על‬
‫רואים "בשוב ד' ציון"‪.‬‬ ‫המאורעות ההיסטוריים מתוך העין האלוהית‪ ,‬מתוך‬
‫חיים של אמונה‪ ,‬כשזוכים לכוון את העין האנושית‬
‫‪15‬‬ ‫אל מול העין האלוהית ‪ -‬אז רואים "בשוב ד' ציון"‪.‬‬
‫אבל אם חסרה אמונה‪ ,‬חסרה התכוונות מול העין‬

‫האלוהית ‪ -‬אזי מופיעים בלבולים"‪.‬‬

‫הציפייה היא ההתבוננות הקבועה‪ ,‬כמו שומר‬
‫העומד בראש המגדל וצופה האם באים אנשים‬
‫לכיוון העיר‪ .‬כך הצופה לגאולה‪ ,‬גם כאשר אין‬
‫שום סימן גלוי לישועה הוא צופה אליה‪ .‬הצופה‬
‫בעומד בראש המגדל מזהה אנשים שבאים לעיר‬
‫לטוב או למוטב‪ ,‬הוא פועל בנמרצות לאור הנתונים‬
‫החדשים‪ .‬כך הצופה לגאולה רואה את המהלכים‬
‫המתרחשים לנגד עיניו‪ ,‬אינו עומד מבחוץ‪ ,‬אלא‬
‫הוא נעשה שותף אקטיבי לרצון הבורא ‪ .‬לפעול‬
‫למען הגאולה להיות מסור לתיקון העולם והשלמתו‬
‫הקב"ה מבטיח שכר‪" ,‬א"ר ירמיה בן אלעזר ‪ :‬עתידה‬
‫בת קול להיות מפוצצת באהלי צדיקים ואומרת‬

‫כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו"‪.‬‬

‫רמזים ליום עצמאות בכתבי הקבלה‬