harry potter_web

‫נסיעה לתחנת קינגס קרוס היתה שקטה מאד‪ .‬הם הגיעו לתחנה‬
‫עשרים דקות לפני השעה היעודה‪.‬‬

‫אדון ויזלי צעד לאיטו לעבר המחסום שבין הרציפים תשע לעשר‪ .‬הוא נשען‬
‫בטבעיות על המחסום וקרץ להארי‪ .‬הארי עשה כמוהו‪ .‬תוך שניה הם נפלו הצידה‬

‫דרך המתכת המוצקה‪ ,‬ומצאו את עצמם ברציף תשע ושלושה רבעים‪ .‬כשהרימו‬
‫את מבטם‪ ,‬הם ראו את רכבת האקספרס להוגוורטס‪ .‬רכבת קיטור אדומה שפלטה‬

‫עננת עשן על הרציף העמוס במכשפות וקוסמים שבאו ללוות את ילדיהם‪.‬‬

‫קצה הרציף עמדה ילדה עם שיער ערמוני שופע‪ .‬היא לבשה‬
‫חולצה עם כיתוב “מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל‬
‫מישהו?“‪ ,‬חצאית שהשתפלה עד מתחת לברכיה וטייטס מתחתם‪ .‬הארי הסתכל‬
‫וחשב‪ ,‬איזה מנהג יפה זה להזכיר לעולם אם עשית משהו טוב היום‪ ..‬אבל מה‬

‫הקטע של החצאית?!‬
‫היא נראתה כבאה מארץ זרה ורחוקה וניכר כי היא בהתרגשות גדולה‪ .‬עיניה‬
‫הגדולות‪ ,‬בצבע חום ‪ -‬ירקרק‪ ,‬היו פעורות לרווחה ונראה כי היא מנסה לבלוע‬

‫את העולם המסתורי שמסביבה ולהשתלב בו מיד‪.‬‬

‫וריה הקיפו אותה בדאגה‪ .‬בנוסף הגיעו‬
‫ללוותה שתי אחיותיה (שנראו כהעתק אחת‬

‫של השנייה ולא הפסיקו לדבר‪ ,‬תוך שהן רבות מי‬
‫מהן מדברת יותר) ואחיה הגדול ממנה‪ .‬הם אומנם‬
‫נראו מוגלגים‪ ,‬אבל אביה ואחיה חבשו כובעים קטנים‬
‫ומוזרים ומתחת לחולצותיהם השתלשלו חוטים לבנים‬
‫דקים‪ .‬בשלב כלשהו הם נעמדו מאחורי עמוד והחלו‬

‫להתנועע ולמלמל מילים משונות‪.‬‬
‫הוא הפנה את תשומת ליבם של רון והרמיוני‬
‫למשפחה המוזרה‪“ .‬טוב“‪ ,‬אמר רון “אולי הם קרובי‬

‫משפחה של לונה לאבגוד“‪.‬‬

‫וריה של הילדה נישקו אותה וחיבקו אותה ממושכות‪“ .‬תבטיחי לנו‬
‫שתשמרי על עצמך‪ ,‬בסדר זהר?“ הם אמרו ועיניהם נצצו‪“ .‬תשלחי‬
‫מדי פעם מכתב או תמונה‪ ,‬תעדכני מה קורה איתך‪ .‬אבל עדיף לא עם ינשוף‪ ,‬את‬

‫יודעת איך וויסקי לא מפסיק לנבוח בלילה‪.“...‬‬

‫שמעה שריקה חזקה‪ .‬עובדי הרכבת התחילו לפסוע לאורכה ולטרוק את‬
‫כל הדלתות‪ .‬סילון של קיטור בקע מראש הרכבת‪ :‬היא התחילה לנוע‪.‬‬
‫זהר רצה אל דלת הקרון על מנת לעלות‪.‬‬
‫“אויש‪ ,‬שכחתי משהו“‪ ,‬היא רצה להוריה‪ ,‬שהושיטו לה שקית אחרונה וקפצה‬
‫לרכבת בשנייה שבה החלה לנוע‪.‬‬
‫זהר התקדמה לאורך מסדרון הרכבת בחיפוש אחר תא ריק‪ ,‬אך כולם היו‬

‫מלאים מלבד אחד ‪ -‬שבו ישבו הארי‪ ,‬רון והרמיוני‪ .‬היא נכנסה לתא והתיישבה‬
‫ליד הרמיוני כאשר הארי ורון מביטים בה בסקרנות‪.‬‬

‫“‬
‫לום‪ ,‬אני זהר“ הציגה את עצמה‪“ .‬מאיפה את?“ הם שאלו בסקרנות‪.‬‬
‫“הגעתי מישראל‪ .‬כבר שנים אני יודעת שאני קוסמת‪ ,‬אבל לא קיבלו‬
‫ילדים מישראל להוגוורטס עד עכשיו‪ .‬אני הראשונה‪...‬זה חלום שהתגשם“‪ ,‬היא‬

‫אמרה בעיניים בורקות‪.‬‬
‫הארי חשב שמעולם לא ראה כאלו עיניים גדולות מלאות הבעה וסקרנות‪ .‬נראה‬

‫כי היא מנסה לבלוע את העולם בכל רגע‪.‬‬
‫“אל תתלהבי כל כך מהר“ רטן רון “את לא מדמיינת כמה שיעורי בית ומבחנים‬

‫יש בבית הספר הזה“‪.‬‬
‫“אני רגילה לעומס“ ענתה זהר “מקווה שאסתדר“‪.‬‬

‫ילדים שקעו בשיחה ערה‪ .‬זהר סיפרה להם על ישראל ועל הישוב ממנו‬
‫הגיעה ‪ -‬אורנית‪ .‬הם הופתעו לדעת שלא יורד שם כמעט גשם בחורף‪,‬‬

‫ושהילדים מסתובבים ביישוב לבד‪ .‬הם נדהמו שההורים ביישוב הזה מסיעים‬
‫את הילדים לכל מקום‪ ,‬ומארגנים להם קייטנה בקיץ‪ ,‬העיקר שלא ישתעממו‬
‫(“הדרסלים בחיים לא היו מוכנים להשתתף בקייטנת הורים“ חשב לעצמו הארי)‪.‬‬
‫נשמע להם אקזוטי במיוחד הארגון הזה שזהר קראה לו “בני עקיבא“‪ .‬כמו שבט‬
‫אפריקאי נטול מבוגרים‪ ,‬שהילדים מחולקים בו לשבטים‪ ,‬קובעים בעצמם את‬
‫הכללים‪ ,‬נפגשים פעם או פעמיים בשבוע‪ ,‬צובעים את עצמם חודש בכל שנה‬
‫וצורחים מילים לא קשורות כמו "אורנית‪ ,‬דינמיט‪ ,‬אורנית‪ ,‬תיק‪ ,‬תיק‪ ,‬תיק‪ ,‬תיק‪,‬‬

‫תיק‪ ,‬תיק‪ ,‬בום דינמיט"‪.‬‬
‫הנסיעה עברה בנעימים‪ .‬הרמיוני חילקה סוכריות ברטי בוטס בטעמים מתחלפים‬

‫לכולם‪ .‬וכשזהר אכלה יצא לה טעם של ונילה טופי קראנץ' גדול במיוחד‪.‬‬

‫רכבת נעצרה לבסוף בתחנת הוגסמיד‪ ,‬וכולם מיהרו לצאת‪.‬‬
‫“תלמידים חדשים‪ ,‬אתם הנה לכאן!“ צלליתו הענקית של האגריד‬
‫אותתה לתלמידים החדשים‪ ,‬וזהר בתוכם לבוא אחריו לחציית האגם המסורתית‪.‬‬
‫זהר התקרבה לשערי הברזל המהודרים‪“ .‬אני בהוגוורטס“ חשבה‪“ .‬כל הדיבורים‬
‫על הארי פוטר‪ ,‬הספרים והסרטים‪ ,‬החיפושים באינטרנט לא היו לשווא‪ .‬אני‬
‫חייבת לשלוח מייל להלל וישי‪ .‬אמא צדקה שאמרה לי כל השנים שאני מיוחדת‪.‬‬
‫אני קוסמת“‪“ .‬אבל רגע‪ ,‬לאיזה בית ימיינו אותי?“ אחז את זהר החשש כשהיא‬

‫עושה את דרכה במורד מדרגות השיש אל האולם הגדול‪.‬‬
‫האולם נראה כמו ים של כובעים שחורים מחודדים‪ .‬לאורך כל אחד משולחנות‬

‫הבית הארוכים עמדה שורה של תלמידים‪ ,‬פניהם בוהקים לאור אלפי נרות‬
‫שריחפו באוויר מעל לשולחנות‪ .‬הפרופסור פליטיק‪ ,‬קוסם זערורי בעל רעמת‬
‫שיער לבנה‪ ,‬עמד כשהוא מחזיק בידו מצנפת עתיקת יומין ושרפרף תלת רגלי‪.‬‬

‫“ הר אופיר“ הכריז בקול‪ .‬זהר התקרבה ברגליים‬
‫רועדות‪“ .‬רק לא סליתרין“ חשבה‪.‬‬

‫היא התיישבה על השרפרף והמצנפת הונחה על‬
‫ראשה כשהיא מכסה את עיניה‪“ .‬איף‪ ...‬בספר לא‬

‫מתארים איזה ריח נוראי יש לה“ חשבה זהר‬
‫בליבה “מה עוד לא מתארים בספר?!“‬

‫זהר הרגישה את המצנפת מתנועעת‬
‫על ראשה ושמעה‬
‫אותה ממלמלת‬
‫לעצמה‪:‬‬

‫“אם אומץ לב ותושיה‬
‫אמצא אצלה במוח‪ ,‬אודיע חיש‬
‫‪ -‬את זו הילדה לגריפינדור לשלוח‪.‬‬
‫אך אם בגולגלתה אמצא טוב לב‪ ,‬אורך רוח‬
‫ומנוחה‪ ,‬אודיע כי להאפלאף היא מועמדת בטוחה‪ .‬לרייבנקלו אשלח את‬
‫זו שבראשה חרוט‪ ,‬כי תכונותיה המובילות ‪ -‬תבונה ולמדנות‪ .‬אך באשר אמצא‬
‫עורמה ושאיפה לכוח ‪ -‬אורה מייד את התלמידה ‪ -‬לסלית'רין לשלוח“‪.‬‬
‫“הפעם זה קשה במיוחד“ שמעה זהר את המצנפת ממלמלת לעצמה “היא‬
‫מתאימה לגריפינדור‪ ,‬שכן אומץ ותושיה יש‪ ..‬אני רואה איך בגיל ‪ 5‬רשמה את‬
‫עצמה לבד לצהרון‪ .‬גם סנובורד לבד אני רואה כאן‪ .‬מצד שני‪ ,‬אולי האפלפאף‬
‫יתאים? טוב לב יש למכביר‪ ,‬אומנם אני רואה פתיל קצר למדיי ומנוחה קשה‬
‫לומר‪ ..‬גם בחופש קמה מוקדם מדי‪ ...‬מצד שלישי‪ ,‬אולי רייבנקלו זה המקום‬
‫בשבילה? בהחלט יש כאן תבונה ולמדנות‪ .‬אפילו אני מקבל כאב ראש מרשימת‬
‫החוגים שאני רואה‪ ..‬מה שבטוח‪ ,‬סלית'רין זה לא‪ .‬גריפינדור‪ ,‬האפלפאף‪,‬‬
‫ריינבקלו‪ ,‬גריפינדור‪ ,‬האפלפאף‪ ,‬רייבנקלו‪“...‬‬

‫בקשה אלוהים“ התפללה זהר “עשה‬ ‫“‬
‫שזה יהיה גריפינדור‪ .‬בשביל מה‬
‫הגעתי עד כאן? “‬

‫“זה מעניין“ מלמלה המצנפת‬
‫“אני לא זוכר את אלוהים‬

‫מעורב מתישהו בהליך‬
‫המיון‪ .‬טוב‪ ,‬איתו אני לא‬
‫מסתבך‪ ..‬גריפינדור!!!“‬
‫תרועות נשמעו מספסלי‬
‫גריפינדור‪ ,‬זהר הסירה את‬
‫המצנפת מראשה וראתה‬
‫את הארי‪ ,‬רון והרמיוני‬

‫מרימים לעברה את‬
‫אגודלם‪.‬‬

‫משך הסעודה‬
‫עברה בנעימים‬

‫צלחות של חומוס‪ ,‬פסטות ברוטב שמנת‬
‫וגלידות בן אנד ג'ריס התעופפו לאולם‪ .‬קולות‬
‫הפטפוט‪ ,‬הצחוק‪ ,‬וקרקוש הסכינים והמזלגות‪ ,‬הדהדו‬
‫בחלל האולם‪ .‬דמבלדור נשא את נאומו המסורתי‬

‫ובירך את המצטרפים החדשים להוגוורטס‪.‬‬

‫סוף הסעודה הצטרפה זהר לשאר תלמידי גריפינדור שמיהרו לחזור‬
‫למגדל שלהם‪ .‬הם טיפסו במעלה מדרגות השיש‪ ,‬המשיכו לאורך‬
‫המסדרונות ועלו בעוד ועוד מדרגות עד שהגיעו לכניסה הסודית של טירת‬

‫גריפינדור‪ .‬דיוקן גדול של אשה שמנה בשמלה ורודה שאלה אותם‪“ ,‬סיסמא?“‪.‬‬
‫“פנו דרך‪ ,‬פנו דרך!“ קרא פרסי מאחוריהם כשהוא עולה במדרגות “הסיסמא‬
‫החדשה היא‪ ...‬דומינייט!“‬
‫“אפילו כאן?!“ תהתה זהר “לפחות יהיה לי קל לזכור“‪.‬‬

‫זהר נכנסה לחדר העגול‪ ,‬עם חמש מיטות הכילה‪ ,‬והביטה מסביבה‪“ .‬זה יהיה‬
‫קצת מוזר ללכת לישון בלי שאבא ישיר לי המלאך הגואל אותי ובלי לשמוע‬
‫את נשימותיה של נטע במיטה ליד“ חשבה‪ ,‬אבל הרגישה שמחה והתרגשות‪.‬‬
‫הוגוורטס! סוף סוף! ואפילו לא אצטרך להוציא את וויסקי בצהריים!‬

‫מחרת בבוקר זהר התעוררה‪ .‬לרגע לא הבינה‪ .‬חשבה אולי שוב זה אחד‬
‫מהימים האלו שאבא ואמא יוצאים מוקדם ומשאירים אותה ואת נטע‬
‫להתארגן להן לאיטן‪ ,‬אבל אז היא קלטה ‪ -‬היא בהוגוורטס!‬

‫היא מיהרה לחדר האוכל והתיישבה על אחד הכסאות ליד השולחן של גריפינדור‪,‬‬
‫לצידו של אוליבר ווד‪ ,‬הקפטן של נבחרת הקווידיץ‪ ,‬אשר עדכן אותה כי המבחנים‬

‫לנבחרת יתקיימו לאחר הלימודים‪.‬‬
‫“מתי שחרית?“ היא שאלה את התלמידים שלידה‪“ .‬היום יום שני‪ ,‬אני קוראת‬

‫בתורה“‪.‬‬
‫“שח‪ -‬מה?“ תמהה לבנדר בראון “ומה זה תורה? ולמה את קוראת בה? זה סוג‬

‫של קריאה בעלי תה? את לוקחת שיעור של פרופסור טרילוני?“‪.‬‬
‫“לא משנה‪ ,‬גם אח שלי לא ממש הבין למה אני קוראת בתורה“ אמרה זהר‪ ,‬תוך‬

‫שהיא בוחנת את מערכת השעות והחוגים שלה‪.‬‬

‫הר“ אמר רון‪ ,‬שהציץ מעבר לכתפה‬ ‫“‬

‫וקימט את מצחו “יש טעות במערכת‬

‫שלך‪ .‬תראי‪ -‬את רשומה לאיזה עשרה חוגים‬

‫בשבוע‪ .‬אין מספיק ימים לכל זה‪ .‬אף אחד לא‬

‫יכול להספיק את כל זה‪ .‬זה בכלל לא משאיר לך‬

‫זמן לראות בלופ פרקים של האי“‪.‬‬

‫“אני אסתדר‪ .‬סידרתי את זה עם פרופסור‬

‫מקגונגל‪ .‬אוי‪ ,‬הם גם שכחו להוסיף חוג אומנות‬

‫וחוג קפוארה“‪.‬‬

‫הארי‪ ,‬רון‪ ,‬הרמיוני וזהר טיפסו במדרגות לכיוון‬

‫השיעור הראשון‪“ .‬זה השיעור הראשון שלך‬

‫בהוגוורטס‪ ,‬מתרגשת זהר?“ זהר לא ענתה‪ .‬רון‬

‫הביט סביבו‪“ .‬איפה היא? היא היתה ממש‬

‫מאחורינו“ אמר בהשתוממות‪“ .‬הנה היא“‬

‫אמר הארי‪ .‬זהר מיהרה במעלה המדרגות‪,‬‬

‫מתנשפת קלות‪ .‬בידה האחת החזיקה את‬

‫תיקה כשדפי נגינה מבצבצים ממנו ובידה השניה‬

‫נראה כי היא מנסה להחביא רקטת טניס בין קפלי החלוק‪“ .‬איך עשית‬

‫את זה?“ שאל רון‪“ .‬את מה“ שאלה זהר והצטרפה אליהם‪“ .‬רגע אחד עמדת ממש‬

‫מאחורינו ומייד אחר כך עמדת שוב בתחתית המדרגות‪ .‬ולמה את כל כך אדומה‬

‫ומזיעה?“‪“ .‬אה‪ ,‬חזרתי לקחת את הטלפון שלי‪ ,‬שוב שכחתי‪.“..‬‬

‫הרמיוני עצרה את זהר בצד‪“ .‬מקגונגל נתנה לך מחולל זמן‪ ,‬נכון? אבל‬

‫תשתמשי בו בחוכמה‪ .‬אפילו לי נראה שבר אילן‪ ,‬שיקויים‪ ,‬טניס‪ ,‬קפוארה‪ ,‬טיפול‬

‫בחיות פלא‪ ,‬פסנתר‪ ,‬התגוננות מפני כוחות האופל‪ ,‬אנגלית‪ ,‬אומנות‪ ,‬קווידיץ'‬

‫ואלקטרוניקה זה קצת יותר מדי “‪.‬‬

‫ארבע אחר הצהריים התקיימו המבחנים לנבחרת‪ .‬זהר הסתכלה‬
‫מסביבה‪ ,‬נראה שהיא הבת היחידה שבאה לנסות‪“ .‬טוב‪ ,‬זה כמו‬
‫בקפוארה‪ “...‬חשבה לעצמה‪ .‬אוליבר ווד חילק לכולם מטאטאים ושחרר את‬
‫הסניץ' לאוויר‪ .‬נצנוץ של זהב‪ ,‬רפרוף כנפיים זעירות‪ ,‬הסניץ' התעופף לו באויר‪.‬‬
‫“מי שיתפוס את הסניץ' ראשון יהיה המחפש שלנו“‪ .‬זהר המריאה באוויר וטיפסה‬
‫גבוה ומהר יותר מכל שאר המתמודדים‪ .‬פתאום ראתה הבזק זעיר של זהב למטה‬
‫מימינה‪ .‬הסניץ'! “תחשבי שזה כמו לתפוס יתושים עם הרקטה‪ .‬אנחנו טובים‬
‫בזה‪ ,‬מהירות ונחישות“ דרבנה את עצמה‪ .‬היא השליכה את עצמה קדימה‪ ,‬צללה‬
‫במלוא המהירות (כמו שהיא רצה לפסנתר כשהיא שומעת את השער נפתח‬

‫כשאמא חוזרת הביתה‪ )...‬והושיטה את ידה‪...‬‬
‫“יש!“‬

‫יא יצאה מהצלילה‪,‬‬
‫ידה מונפת באוויר‬
‫כשהכדור הזעיר ישב בתוך‬
‫כף ידה וחבט בכנפיו הזעירות‬
‫באצבעותיה‪ .‬זהר הרגישה שעוד‬

‫חלום שלה התגשם‪.‬‬



‫עובר בגנים עטרה אוזן‬