עונג שבת- הרשושנים

‫בס"ד‬

‫שבת בר המצווה של נדב יואב הרשושנים‬
‫ר"ח ניסן‪ ,‬פרשת "ויקרא"‪ ,‬התשע"ה‬

‫שירת העשבים | נעמי שמר‬

‫ומשירת העשבים‬ ‫דע לך‬
‫מתמלא הלב‬ ‫שכל רועה ורועה‬
‫ומשתוקק‬ ‫יש לו ניגון מיוחד‬
‫וכשהלב‬
‫משלו‬
‫מן השירה מתמלא‬ ‫דע לך‬
‫ומשתוקק‬ ‫שכל עשב ועשב‬
‫יש לו שירה מיוחדת‬
‫אל ארץ ישראל‬ ‫משלו‬
‫אור גדול‬ ‫ומשירת העשבים‬
‫נעשה ניגון‬
‫אזי נמשך והולך‬ ‫של רועה‬
‫מקדושתה של הארץ‬
‫כמה יפה‬
‫עליו‬ ‫כמה יפה ונאה‬
‫ומשירת העשבים‬ ‫כששומעים השירה‬

‫נעשה ניגון‬ ‫שלהם‬
‫של הלב‪.‬‬ ‫טוב מאוד‬
‫להתפלל ביניהם‬
‫ובשמחה לעבוד‬
‫את השם‬

‫טריוויה‬

‫מה ההישג הטוב ביותר של נבחרת רומניה בגביע העולם בכדורגל‪ ,‬ובאיזה מונדיאל?‬

‫יהדות מזרח‪-‬אירופה‬

‫פינחס רוזנברג ז״ל‪ ,‬אביו של סבא הלל שימש כשוחט ובודק בחצרו של הרבה מוויז׳ניץ‪,‬‬
‫ומקובלנו מסבא הלל ז״ל כי היה מיוחס על צאצאי האדמו״ר ר׳ ישראל מרוז׳ין‬

‫ר' ישראל נודע ב'דרך המלכות' שחידש‪ ,‬שצידה החיצוני בא לידי ביטוי בארמונות הפאר‬
‫שבנו אדמו"רי רוז'ין‪  ,‬באלגנטיות האירופאית שבה התלבשו‪ ,‬במרכבה מרובת הסוסים שבה‬
‫נסע ר' ישראל ובתזמורת הפרטית הגדולה שהחזיק‪ .‬כל מנהגו היה ברחבות רבה‪ ,‬בעשירות‬
‫ובפאר‪ .‬כל אלו הביאו לכך שבעיני חסידיו נתפס האדמו"ר (במודע ובמכוון) כ"מלך ישראל"‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬היה ידוע בניגוד בין אורח חייו הראוותני‪ ,‬מרכבתו המפוארת וסוסיו‪ ,‬לבין כך‬
‫שהיה ממעט באכילה‪ .‬הנימוק שניתן להתנהגות זו היה “הטעיית הסטרא אחרא״ וירידה‬
‫ל״קליפות״ על מנת לדלות “ניצוצות״‪ .‬הוא העיד על עצמו כרבי יהודה הנשיא בשעתו ‪-‬״לא‬
‫נהניתי מהעולם הזה כלל״‪ .‬אורח חייו הראוותני נועד רק כדי ליצור רושם כלפי חוץ‪ ,‬על‪-‬מנת‬
‫להרגיל את המון ישראל לקראת הגאולה והמלוכה וביאת משיח בן דוד‪ ,‬אך כלפי עצמו‬
‫נהג בפשטות ‪ -‬ולמשל סיפרו עליו כי היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות‪ ,‬וכשהיה הולך על‬

‫השלג היו ניכרות עקבות דם‪ ,‬מכיוון שעורו נתלש בעקבות ההליכה היחפה על השלג‪.‬‬

‫בתור אחד מגדולי האדמו״רים ובפרט ברוסיה‪ ,‬התמנה לכהן כנשיא הכוללים של חסידי‬
‫רוסיה בארץ ישראל‪ .‬במסגרת זו פעל להקמת בית הכנסת החסידי המרכזי ברובע היהודי‬
‫בירושלים‪ ,‬בית הכנסת ניסן בק‪ ,‬שנקרא על שמו בית הכנסת “תפארת ישראל״‪ ,‬אשר נחרב‬

‫במלחמת השחרור בשנת תש״ח על ידי הירדנים‪.‬‬

‫סופר על‪-‬ידי ה‪-‬׳צמח צדיק׳‪ ,‬האדמו״ר ר׳ מנחם מנדל הגר מוויז׳ניץ‪ ,‬חתנו של הרבי מרוז׳ין‪,‬‬
‫כי רבי ישראל היה רגיל לספר בשבת הגדול אודות רב אחד שהיה רגיל לדרוש בשבת הגדול‬

‫דברי תשובה ובשבת תשובה היה דורש בהלכות תשמושי כלי חרס‪ .‬והיה דורש טוב לעמו‪.‬‬
‫למה‪ ,‬כי בשבת תשובה צריך להיות לב נשבר ונדכה כשבירות כלי חרס שידע שהוא חרס‬
‫מחרסי האדמה‪ ,‬ואילו בפסח אשר הוא מוחין דגדלות וראשית הגאולה צריך לשוב בתשובה‬

‫שלמה שיהא “פה סח לה׳“‪.‬‬

‫שב אל אדמתי | אביהו מדינה‬

‫ובלילות של נדודינו‬ ‫כך עליתי ארצה באתי‪,‬‬
‫ירושלים מול עיננו‪,‬‬ ‫את הדרך לא שכחתי‬
‫בחלומות ראינו רק אותה‬ ‫שבה הלכתי אני ותמתי‬
‫כה יפה ומקודשת‪,‬‬
‫עם טפינו ונשינו‬
‫בלבבנו מרגשת‬ ‫וצרורות אז בידינו‪,‬‬
‫באהבה אלינו היא נקשרת‪.‬‬
‫מי על אתון ירכב‬
‫אני יודע‪...‬‬ ‫ומי בשתי רגליו‪.‬‬

‫דרך חול מדבר עברנו‪,‬‬ ‫אני יודע שזו הדרך‪,‬‬
‫לא נילאנו לא עייפנו‬ ‫אני ידעתי הדרך ארוכה‪.‬‬
‫ואת נפשנו מאושר‬ ‫אנא אלי‪ ,‬האר נא דרכי‪,‬‬
‫לא ידענו‪.‬‬
‫עזרני נא כי שב אני‬
‫שם באופק מחכה היא‪,‬‬ ‫שב אל אדמתי‪.‬‬
‫לא עוד בכי מר ונהי‬

‫לנצח עוד תקום היא ותחי‬

‫אני יודע‪...‬‬

‫טריוויה‬

‫מהו הדירוג הנוכחי של נבחרת תימן בדירוג של פיפ"א?‬
‫מנה שמות של ‪ 3‬שחקני כדורגל ישראליים מליגת העל ממוצא תימני‪.‬‬

‫יהדות תימן‬

‫סבא זכי וסבתא כוכבה נולדו בתימן ועלו לארץ בשנת ‪ 1949‬במסגרת מבצע "מרבד‬
‫הקסמים" או בשמו השני "על כנפי נשרים" בו הוטסו ועלו לארץ רובם המוחלט של יהודי‬
‫תימן ונתקיים בהם מאמר הפסוק‪" :‬ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" (שמות‪,‬‬

‫יט'‪,‬ד)‪.‬‬

‫היה איש עני שהיה עובד כל היום מבוקר עד ערב ולא הצליח להתפרנס‪ .‬יום אחד קם ואמר‪:‬‬
‫אלך לחפש את המזל וכשאמצאנו אבקשו שישפיע עלי מטובו‪ .‬הלך והלך ומצא אריה רובץ‪.‬‬
‫לאן אתה הולך‪ ,‬שאלו האריה‪ .‬ענה‪ :‬איש עני אני ואין לי מזל‪ ,‬הולך אני לחפש את מזלי‪ .‬אמר‬
‫האריה‪ :‬הנה גם אני עייף ואין לי מזל‪ ,‬כשתמצא את מזלך תשאל גם על מזלי‪ .‬הסכים האיש‬
‫והמשיך דרכו‪ .‬הלך ופגש אכר חורש שדהו‪ .‬לאן תלך‪ ,‬שאל האכר‪ .‬למצוא מזלי‪ .‬אמר האכר‪:‬‬
‫כשתמצא את המזלות תשאל גם על מזלי‪ ,‬הנה אני חורש וזורע ואיני מקבל כל יבול‪ .‬הסכים‬

‫האיש והמשיך דרכו‪ .‬הלך עד שהגיע לשפת נהר רחב ועמוק ולא יכול לצלוח אותו‪ .‬פתאום‬
‫ראה דג ענק‪ .‬לאן‪ ,‬שאל הדג‪ .‬סיפר לו האיש שהוא מחפש מזלו וברצונו לעבור את הנהר‬

‫ולהמשיך דרכו אך אינו יכול‪ .‬אמר הדג‪ :‬אעבירך על גבי וכשתמצא את המזל שאלהו מדוע‬
‫ראשי כואב וקשה לי לנשום‪ .‬עלה האיש על גב הדג וצלח את הנהר‪ .‬הלך והלך עד שהגיע‬
‫לאולם גדול ובו אנשים רבים גדולים ועשירים ולידם מזוודות גדולות מלאות כל טוב‪ .‬בריחוק‬
‫מה ישבו שני אנשים‪ ,‬אחד עשיר מלובש יפה ואחד עני מלובש קרעים‪ .‬ליד העשיר מזוודה‬
‫גדולה וליד העני מזוודה קטנה‪ .‬מחפש המזל פנה אל העשירים ושאלם אם הם יודעים איפה‬
‫מזלות בני אדם‪ .‬אמרו לו‪ :‬פנה אל שני האנשים ההם שכל המזלות בידיהם‪ .‬תחלה פנה אל‬

‫האיש העשיר ושאל האם מזלו בידו‪ .‬אמר לו‪ :‬אני אחפש במזוודה שלי‪ .‬חיפש ולא מצא‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬התיק שלך אינו בידי‪ ,‬שאל את החבר השני‪ .‬ניגש לעני לבוש הקרעים ושאלו‪ :‬האם‬
‫מזלי אצלך ? אמר לו‪ :‬כל המזלות הגרועים אצלי‪ ,‬הנה מזלך‪ ,‬קח אותו‪ ,‬אבל הוא גרוע‪ .‬אמר‬

‫לו מחפש המזל‪ :‬רוצה אני הרבה מזל ואם לא תעניק לי חסדך אכה אותך מכות נמרצות‪.‬‬
‫נבהל העני והסכים לעזור לו‪ .‬אמר לו‪ :‬אגיד לך מה לעשות‪ ,‬כשיגיע המזל לידך תפוש אותו‪.‬‬

‫ומתי יגיע ? אמר לו‪ :‬כאשר יגיע‪ .‬כשתפגוש את הדג תחבוט על פיו והוא יקיא את ככרות‬
‫הזהב שבלע ובגללן הוא חש בראשו‪ .‬תמשיך בדרכך ותאמר לאכר שאדמתו אינה נותנת‬
‫יבול מפני שיש בה מטמון זהב גדול‪ .‬ולאריה תאמר שאם יטרוף אדם משוגע יבריא‪ .‬שמע‬
‫האיש בקול מזלו‪ ,‬חזר בדרכו עד שמצא את הדג בנהר‪ ,‬חבט על פיו והקיא את ככרות הזהב‬
‫ומיד הבריא‪ .‬הודה לו הדג והציע לו לקחת את ככרות הזהב‪ ,‬אמר האיש‪ :‬לא‪ ,‬מזלי מחכה לי‬
‫במקום אחר‪ .‬המשיך דרכו ופגש באכר ואמר לו את דברי המזל‪ .‬שמח האכר‪ ,‬חפר באדמתו‬
‫ומצא מטמון רב‪ ,‬ביקש לתת חלק לאיש אבל זה סירב ואמר‪ :‬תודה‪ ,‬מזלי מחכה לי במקום‬
‫אי שם‪ .‬לבסוף פגש באריה ומסר לו את דברי המזל שאם יטרוף אדם משוגע יבריא‪ .‬שאג‬
‫האריה‪ :‬אטרוף אותך‪ ,‬אתה הוא המשוגע‪ .‬המזל נתן לך הרבה הזדמנויות‪ ,‬ככרות זהב‪ ,‬מטמון‬

‫מן האכר ואתה חשבת כי זה לא די בשבילך וצפית למזל אחר‪ .‬דע לך כי מי שאינו יודע‬
‫לתפוש את מזלו כשהגיע לידו באמת אין לו מזל‪ .‬איפה אמצא משוגע יותר ממך‪ .‬וטרף אותו‪.‬‬

‫מכתב לאחי | עילי בוטנר‬

‫וזה הרגע‬ ‫אל תפחד תשאף לדעת‬
‫הנה באה השעה‬ ‫אל תדאג עוד תקיים‬
‫מה תביא איתה הרוח‬ ‫מי שבידו לגעת‬
‫מה ימיס את הדממה‬ ‫יש שבליבו עוד לנחם‬
‫ויש סיבות לכל דבר‬ ‫אל תפחד ימים יבואו‬
‫יש חלום שלא נגמר‬ ‫ועונות שנה תחלוף‬
‫בסוף הדרך עוד תהיה‬
‫אתה תראה שעוד נגיע אל‬
‫מאושר‬ ‫הסוף‬

‫וקדימה אל האופק‬ ‫אל תפחד ממציאות‬
‫אל השמש הטובה‬ ‫נושכת‬
‫זה רחוק אבל תגיע‬
‫קצת עייף וקצת צמא‬ ‫ואנשים קרים‬
‫כל אחד סוחב בבטן‬
‫לאהבה‬ ‫ומעט שעליהם רואים‬
‫שמחכה לך‪ ,‬תקטוף אותה‬
‫כמה כח יש ברגע‬
‫כפרי בשל‬ ‫והנצח אין לו סוף‬
‫ואז תנוח תרדם בצל‬ ‫בכל דמעה שעוד תרד‬

‫וזה הרגע‪...‬‬ ‫יגיע צחוק‬

‫טריוויה‬

‫אילו ממדינות צפון אפריקה זכו לארח את המונדיאל?‬

‫יהדות מרוקו‬

‫בזכות עליזה‪ ,‬יש לנו במשפחה נציגות (מכובדת!) של יהדות מרוקו‪.‬‬

‫יהודי אחד עסק במסחר עד שהרוויח סכום נכבד שאפשר לו לחזור לעירו ולמצוא בה‬
‫מחייתו‪ .‬בדרכו חזרה לביתו עבר דרך העיר סאלי‪ ,‬שם פגש מכר ותיק‪ .‬שמח האיש ואמר‬
‫למכרו‪ ,‬אני צריך ללון במלון דרכים לשבת וחושש אני לכספי‪ .‬האם תוכל להחזיק אצלך את‬

‫הכסף עד צאת השבת?"‪ .‬הסכים המכר בשמחה‬
‫במוצאי שבת‪ ,‬ניגש הסוחר אל בית המכר וביקש את כספו חזרה‪" .‬איזה כסף?" שאל החבר‬

‫והכחיש את כל שהיה‪.‬‬
‫תבע ההלך את האיש לדין אצל רבי חיים בן‪-‬עטר‪.‬‬
‫כאשר באו שניהם אל הרב‪ ,‬פנה בעל "אור החיים" ואמר למארח‪" :‬יהודי זה תובע ממך את‬

‫הכסף שהפקיד בעדך בערב‪-‬שבת"‪.‬‬
‫ענה זה ואמר‪" :‬לא היו דברים מעולם‪ .‬בודה הוא עלי עלילות דברים"‪.‬‬

‫פנה רבי חיים להלך ושאלו‪ :‬מי העד שהיה ביניכם‪:‬‬
‫ענה ההלך‪" :‬לא היה עד בינינו‪ .‬מתחת לעץ ישבנו שנינו ואני הוצאתי את צרור הכסף‬

‫ומסרתיו לו"‪.‬‬
‫קרא רבי חיים בשמחה‪" :‬הרי זה טוב מאוד! גש נא לעץ והזמן אותו להעיד"‪.‬‬
‫ההלך ידע שרבי חיים הוא בעל מופת‪ .‬יצא לדרכו בלי להרהר אחר הדברים‪ .‬כעבור רגע‬

‫הפליט הרב‪ ,‬כמשיח לפי תומו‪" :‬האיש שלנו הגיע כבר בוודאי אל העץ"‪.‬‬
‫"מה פתאום" השיב המארח כלאחר‪-‬יד‪" ,‬עדיין רחוק הוא"‪.‬‬

‫העביר רבי חיים ידו על זקנו ואמר‪" :‬קום והשב לו‪ ,‬ליהודי את כספו"‪.‬‬
‫וכשראה תמיהתו של זה על פניו הוסיף ואמר‪" :‬אם לא קיבלת ממנו כסף מתחת לעץ‪ ,‬מניין‬

‫לך מקומו של אותו עץ?"‪.‬‬
‫מיד החזיר האיש את הכסף לבעליו‪.‬‬

‫שהשמש תעבור עלי | יורם טהר לב‬

‫ואם אשוב אל זאת הארץ‬ ‫ישנם ימים ללא מרגוע‬
‫ואם אפסע שוב בדרכים‬ ‫בם לא אמצא לי נחמה‬

‫האם כקדם יכירוני‬ ‫ומוכרחה אני לנגוע‬
‫האנשים והפרחים‪.‬‬ ‫בעשבים‪ ,‬באדמה‬

‫רק תפילה אשא‪...‬‬ ‫לפסוע באותה הדרך‬
‫בתוך פריחת הכרכומים‬
‫האם אמצא את כל היופי‬
‫האהבה הנושנה‬ ‫ולהיות כל כך אחרת‬
‫ולפרוח ערב הגשמים‪.‬‬
‫אשר היתה שם כשעזבתי‬
‫עת אהבתי פעם ראשונה‪.‬‬ ‫רק תפילה אשא‬
‫הוי אלי‪ ,‬אלי‬

‫שהשמש תעבור עלי‬
‫ותראה לי שוב את משעולי‬

‫הוי אלי‪ ,‬אלי‬
‫רק תפילה אשא‬
‫שהשמש תעבור עלי‬
‫ותיקח אותי אל המסע‪.‬‬

‫טריוויה‬

‫מי הבקיע את שער הניצחון של ספרד בגמר המונדיאל (‪ )2010‬ובאיזו דקה?‬

‫יהדות ספרד‬

‫טוב‪ ,‬לא מצאנו אף אחד מהמשפחה מספרד (רננה – לתשומת ליבך)‪ ,‬אבל מצאנו סיפור‬
‫ממש טוב‪ ,‬אז בעז"ה לקראת החתן או הכלה הבאים נספר גם מסיפורי יהדות ספרד‪:‬‬

‫לפני הרבה‪ ,‬הרבה שנים‪ ,‬בממלכה רחוקה‪ ,‬חי מלך טוב‪ .‬למלך היו שלוש בנות‪ .‬חייו עברו‬
‫בנחת ובעשייה למען עמו‪ .‬כשהרגיש המלך שסוף חייו קרב‪ ,‬התלבט למי מבנותיו יוריש‬
‫את כתר המלכות‪ .‬הוא כינס אותן והטיל עליהן משימה‪" :‬מי שתיטיב למלא אותה‪ ,‬תזכה‬

‫להיות היורשת‪ :‬כל אחת מכן מתבקשת למלא את אחד מחדרי הארמון"‪ .‬מופתעות מקלות‬
‫המשימה‪ ,‬יצאו הבנות כל‪-‬אחת לדרכה‪.‬‬

‫הראשונה מילאה את החדר בחול‪ ,‬אך ככל שהתאמצה‪ ,‬פינות תקרת החדר נותרו ריקות‬
‫ככל שהחול הלך ושקע‪.‬‬

‫השנייה הביאה קש‪ :‬מילאה והידקה‪ ,‬הוסיפה והידקה‪ ,‬אך ככל שהתאמצה‪ ,‬החדר לא‬
‫התמלא‪.‬‬

‫האחות השלישית הדליקה נר‪ ,‬והאור מילא את כל החדר‪ .‬היא הוכתרה כמלכה‪.‬‬

‫ברגע לידתנו מצטרף אלינו מלווה נאמן‪ :‬האין‪ ,‬החסר‪ .‬הוא כל מה שאיננו תואם את רצוננו‪,‬‬
‫כל מה שאיבדנו‪ ,‬כל רגעי הבדידות‪ ,‬החובות‪ ,‬האכזבות‪ ,‬כל הריקנות‪ .‬יש כאלה שמנסים‬
‫למלא את החסר על ידי השכלה‪ ,‬סטאטוס‪ ,‬רכוש‪ ,‬ריגושים‪ .‬יש כאלה שממלאים אותו‬
‫בקיטורים‪ ,‬ובלי משים מגדילים אותו‪.‬‬
‫יש ויש‪.‬‬
‫אותו חסר‪ ,‬אותו אין‪ ,‬לא נעלם אף פעם‪ .‬אבל בידינו נמצאת היכולת להדליק אור‪ .‬האור‬
‫שממלא את החלל בלי להעלים אותו‪.‬‬

‫ניגונים | פניה ברגשטיין‬

‫הנה אאזין שיר ערשי הרחוק‬ ‫שתלתם ניגונים בי אימי ואבי‬
‫הביע פי אם אלי בת‬ ‫ניגונים מזמורים שכוחים‬

‫הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק‬ ‫גרעינים גרעינים נשאם לבבי‬
‫איכה וזמירות של שבת‬ ‫עתה הם עולים וצומחים‬
‫עתה הם שולחים פאורות‬
‫כל הגה יתם וכל צליל יאלם‬ ‫בדמי‬
‫בי קולכם הרחוק כי יהום‬
‫עיני אעצום והריני איתכם‬ ‫שורשיהם בעורקי שלובים‬
‫מעל לחשכת התהום‬ ‫ניגוניך אבי ושירייך אימי‬
‫בדופקי נעורים ושבים‬

‫טריוויה‬

‫מי היה השחקן שכבש את הגול היחיד של ישראל במונדיאל‪ ,‬באיזו שנה וכנגד מי?‬

‫דור החלוצים‬

‫פניה ברגשטיין נולדה בשנת ‪ 1908‬ברוסיה‪ .‬אביה‪ ,‬שהיה מורה עברי‪ ,‬הקנה לה את ידיעת‬
‫הלשון העברית וספרותה‪ .‬בשנת ‪ 1930‬עלתה לארץ ישראל והתיישבה בקיבוץ גבת‪.‬‬

‫בקיבוץ עבדה בעבודת אריזה בעונת בציר הענבים‪ .‬בנוסף עבדה בתחום החינוך וערכה את‬
‫יומן המשק של גבת‪ .‬שיריה ורשימותיה נתפרסמו בעיתונות הפועלים בארץ ושירי הילדים ‪-‬‬

‫בעיתונות הילדים‪ .‬בשנת ‪ 1950‬נפטרה ממחלת לב‪ ,‬והיא בת ‪ 42‬בלבד‪.‬‬

‫אוגוסטוב ‪ ,28.2.1937‬מכתב מאבא יהושע מרדכי‪:‬‬

‫יקיריי חינה‪ ,‬פניה‪ ,‬ארקה!‪ ‬‬

‫אכתוב לכם על חיי החדשים‪ .‬מיד‪ ,‬ביום א'‪ ,‬היום הראשון אחרי ביאלוסטוק‪ ,‬התחילו לזרום מכל הפינות‪ ,‬ברכות "מזל טוב"‪ ,‬‬
‫עד יצא עשן‪...‬‬

‫ברכות ה"מזל טוב" כה בלבלו את הראש ששכחתי לכתוב לכם מיד בתחילת המכתב על כך שקיבלתי את הגלויות מכם וגם מכתב‬
‫מזליה‪ ,‬יחד עם מכתב מפניה ובו פוטוגרפיה‪ .‬אין לתאר את שמחתי עם גלויתכם מוורשה‪ ,‬כתיבה בתוך הקרון בו הצלחתם‬

‫להתמקם בנוחיות לאחר שהכל הסתדר על הצד הטוב ביותר‪ .‬במיוחד שמחתי בבשורה שפינס קבע שיש שיפור גדול בעיניים שלך‬
‫חינוצ'קה‪ .‬ייתן אלוהים‪ ,‬שתמיד יגיעו אלי מכתבים ובהם בשורות טובות‪ .‬וכאן עלי לשוב ולהזכיר את בקשתי המתמדת‪ ,‬כיתבו תמיד את‬
‫האמת‪ .‬אתם ודאי יודעים שאיני אוהב איפור [טשטוש]‪ .‬כפי שידוע לי‪ ,‬גם אתם מתרחקים מ"איפור"‪ ,‬אני מקווה שתמיד תכתבו את‬
‫האמת הטהורה‪ .‬אני מצפה למכתבים שבהם תכתבו בפירוט על הגעתכם לארץ‪ ,‬היכרויות‪ ,‬ואיך אתם מסתדרים‪ .‬אני מתכוון לכתוב‬

‫לכם בכל יום א'‪ .‬‬

‫‪...‬‬

‫אני חושב על השייט שלכם על הים‪ .‬הים גועש‪ ,‬הגלים מתנפצים על האוניה‪ ,‬אשר מתנדנדת במקצת‪ .‬גם המנוע מרעיש‪ ,‬ואתם ילדיי‬
‫היקרים‪ ,‬נמצאים שם‪ ,‬בין שני עולמות‪ ,‬ועם כל רגע שעובר אתם מתרחקים מאירופה העתיקה‪ ,‬שם התנפצו תקוות עמנו‪ .‬אבל אתם‬
‫מתקרבים לארצנו‪ ,‬האלט‪-‬ניַי‪-‬לנד‪ ,‬שם נבנה משהו חדש‪ .‬אתם‪ ,‬ילדיי היקרים‪ ,‬תצטרפו בקרוב לשורות המלוכדות של הבונים שלנו‪ .‬בעמקי‬

‫ליבי אני נושא את הברכה היהודית העתיקה‪" :‬ה' ִע ָמ ֶכם"‪ .‬את צודקת‪ ,‬פניצ'קה‪ ,‬במכתבך מן הקרון‪ ,‬בנסיעה דרך צ'כיה‪ ,‬את‬
‫כותבת שליבי מלווה אתכם‪ ,‬נוסע עימכם‪ .‬‬

‫אני הסתדרתי טוב מאוד‪ .‬ארוחות הצהריים אצל רייזלה הן מצויינות‪ .‬א ני אשלם לה על הארוחות‪ ,‬כך הבטחתי לה‪ .‬את‪ ,‬חינוצ'קה‪,‬‬
‫חכמה מאוד‪ .‬אירגנת את הבית‪ ,‬הכל כמו קודם‪ .‬מורגשות כאן ביתיות וחמימות‪ .‬את מכתבי הבא כבר אכתוב לגבת‪ .‬אני מקווה‬
‫לקבל מחר‪ ,‬יום ב'‪ ,‬מכתב מכם‪ ,‬מווינה או מטרייסט‪ .‬לכבוד שבת חנוכה כבר יהיה לי מכתב ארצישראלי מכם‪ .‬‬

‫אני מנשק אתכם יקיריי‪ ,‬‬
‫שלכם פאפא [אבא]‪ ‬‬

‫נ‪.‬ב‪ .‬ד"ש מן החתול‪ ‬‬



‫לנדב הנכד היקר‬

‫מזל טוב ושפע ברכות בהגיעך לעול מצוות התורה‪.‬‬
‫‪ 13‬שנים עברו ביעף והנה אתה הנכד הגדול שלנו מהווה מודל‬

‫לחיקוי לשאר הנכדים ההולכים בעקבותיך מחיל אל חיל‪.‬‬

‫יהי רצון שלא תסור מדרך זו ותתקדם מעלה מעלה ויתמלאו כל‬
‫משאלות לבך ותוסיף נחת להורים שהביאוך עד הלום‪.‬‬

‫נדב! כשמך כן אתה‪ ,‬נדיב‪ ,‬אהוב על הבריות‪ ,‬תמיד עם חיוך‪ ,‬נעים‬
‫הליכות‪ ,‬נכון תמיד לעזור והכל בדרכך השקטה והצנועה‪ .‬אשרינו‬

‫שזכינו בנכד שכזה ואשרי ההורים שזכו לראות שכר לעמלם‪.‬‬

‫מי יתן ואלוהים במרומים יברך אותך וינחה אותך מלמעלה‪ ,‬בכל‬
‫אשר תלך‪.‬‬

‫ואתם ההורים המאושרים תזכו להכניסו תחת החופה ותרוו ממנו‬
‫נחת ושלווה‪.‬‬

‫אוהבים וגאים בך‪,‬‬
‫סבא זכי וסבתא כוכבה‬

‫לבית תם‪.‬‬





‫שבת שלום‬

‫עיצוב | עטרה אוזן‬