חוברת מערכים למורה- אור יהודה

כ ת ב ה : ש ר ה א ב ו ה ב ש ר ף חוברת מערכים למורה הגינה הלימודית

גינה לימודית בחצר בית הספר היא הזדמנות נהדרת להיכרות עם תהליכי הסביבה המתרחשים בטבע. תהליכים אלו חושפים את התלמיד לשינויים ולתנועה המתרחשים באופן קבוע סביבו, דינמיות זו אשר התלמיד נחשף אליה לאורך זמן, מעוררת בו הזדהות עם הטבע ועם תהליכים טבעיים. גינה לימודית בחצר בית הספר יכולה לשמש גם ככלי להקניית ערכים הקשורים ליחסי אדם עם חברו וליחסי האדם עם הסביבה. היא משמשת ככלי להטמעת עולם מושגים דידקטי, תפיסה מרחבית ואוצר מילים ומהווה גורם מאזן ומווסת. באמצעות חשיפה ומגע עם מרקמים שונים, צפיה ביחסי הגומלין המתקיימים בה באופן טבעי ויישומם בחיי היום יום של הילדים בכיתה, כגון: שיתופיות, אורח רוח, קח תן. כמו כן, העצמה ובניית בטחון עצמי )כאשר השתילים ששתלנו מניבים פירות( וגם דרכי התמודדות עם כשלון )כאשר שתיל ששתלנו לא שרד) לגינה הלימודית יתרונות רבים: במישור המעשי- טיפול התלמידים בגינה מקנה להם כלים חשובים. כמו תכנון, זיהוי צורך או בעיה, איסוף מידע, העלאת רעיונות, בחירת דרך פעולה והוצאה לפועל של התכניות. יחד עם זאת, לומדים התלמידים את חשיבותה של עבודת הצוות, הבנת החשיבות של הדאגה לעצמם ולסביבה ולקיחת אחריות. במישור הפיזי- העבודה בגינה מחזקת את המוטוריקה הגסה )עידור( והעדינה )זריעה( של התלמיד. גינה זו יכולה להשתלב באופן טבעי כחלק מהלמידה הפורמלית בבית הספר, כדוגמת שיעורי מדעים. אך עם זאת יכולה לשמש גם כבסיס ללמידה משמעותית אשר מתקיימת באופן חוויתי ורגשי במקצועות שונים ומגוונים. שכן, הוראה בסביבות מגוונות מחוץ לכותלי הכיתה, עשויה לזמן למידה משמעותית בכל נושא ומקצוע, בהקשרים אקדמיים וחברתיים בדרכים ובעוצמות שמעבר לאלה המתאפשרות בכיתה. למידה בסביבה חוץ-כיתתית בהגדרתה מתרחשת בסביבה שמחוץ לכיתה ואף עוסקת בסביבה זו )טל, 2009 )בשונה מ"שיעור בדשא", בו הלמידה-הוראה שבכיתה מועתקת אל החצר אך מתנהלת במנותק ממנה. הסביבה החוץ-כיתתית עשויה לזמן חשיפה לנושא או המחשה שלו )הקמת גינת ירק( וכן להוות שדה לאיסוף מידע והבניית ידע )מעקב אחר מגון המינים המבקרים בגינה( לזמן מגוון של אינטראקציות שונות מאלה המוצעות בלמידה הכיתתית ומשלימות אותה. )ישנו הבדל בין למידה על האבקה בכיתה לבין התבוננות מעמיקה בפרחים בגינה בחצר בית הספר וחיפוש פיזי של המאביקים עצמם( זאת, תוך התנסות בלמידה פעילה וישירה, מוחשית ורב-חושית. הסביבה החוץ-כיתתית מרחיבה את מגוון האפשרויות, שהכיתה, לעתים, צרה מלהכיל, ומאפשרת לתלמידים לפתח ולבטא. מבוא 1

הפדרציה הלאומית לחקר החינוך )2013 )אספה מספר מקרים במהלך השנים 2005-2004 של בתי ספר מיוחדים בהמפשייר שבאנגליה המלמדים כדרך קבע את תלמידיהם בסביבת חוץ. כדוגמת, מגרשי בית הספר או חוות עירוניות ו/או מרכזי לימוד/טבע בשטח. המחברים תיארו ארבע גישות שונות ללמידה בחוץ, שכל אחת מהן שמה דגש חינוכי אחר על: חווית השהות בחוץ; שיטות למידה מסורתיות הקשורות לתכנית הלימודים הפורמלית; שילוב נושאים או תיאוריות המקשרות להשכלה כללית; ולמידה ייחודית לסביבה החיצונית. בתי ספר אלו דיווחו על השפעות חיוביות עקביות בעקבות פעילויות למידה בחוץ. כמעט כולם דיווחו שללמידה בסביבה חוץ כיתתית יש השפעות חיוביות על כל ההיבטים השונים ברכישת מיומנויות שונות בכתלי בית הספר. למשל, עמדות, אמונות, כישורים בין אישיים וחברתיים, כישורים אקדמיים, התנהגות חיובית ודימוי עצמי. יתרונות הלמידה בסביבות מגוונות מחוץ לכיתה כחלק מרצף ההוראה המתמשך בכיתה מעניקים לתלמיד ידע נוסף המבוסס על תרגול. שכן, חווית הלמידה נעשית באופן אינטנסיבי ופעיל )מעקב וחקר אחר הגידולים שוב ושוב וכן עידור ושתילה מספר פעמים בשנה בהתאם לעונה( על פי המחקר של היגינס )2013, Higgins )נמצא כי למידה בסביבת חוץ הציגה באופן עקבי יתרונות חיובים הן על למידה אקדמית של התלמיד והן על הבטחון העצמי שלו. במחקר זה נמצא כי תלמידים שהשתתפו בלמידה חוץ כיתתית התקדמו מבחינת הצלחה בלימודים משאר חבריהם לכיתה בכשלושה חודשים. באשר לרצף ההוראה, בדרך כלל נוטים המורים , ללמד תחילה את הצד העיוני של החומר. אך לעתים, כדי ”לצאת מהקופסה" של הכיתה, יש לצאת גם מהקופסה התפיסתית של סדר הפעולות ולהתחיל בלמידה מחוץ לכיתה. "חמושים בחוויות ובדוגמאות מהשטח, בסקרנות שעוררו המראות והצלילים ובמידע שנחשף, יפגשו התלמידים בכיתה חומר נגיש, מוחשי ומובן יותר" )שחם, 2014) ככלל, למידה בסביבה חוץ-כיתתית אינה טובה יותר מלמידה בכיתה אך היא שונה ממנה. היא מרחיבה את גבולות הגמישות הפדגוגית, המכירה בכך שתלמידים שונים זקוקים להזדמנויות למידה שונות, ועל כן מחייבת ארגון של סביבות למידה מגוונות, שילוב בין דרכי הוראה ודרכים חלופיות להערכה ולארגון הלומדים )משרד החינוך, תשע"ד, גמישות פדגוגית(. חשוב כי לאחר השהות בסביבה החוץ-כיתתית ייערך עיבוד של הלמידה שנעשתה בחוץ. שכן לעיתים עיבוד הלמידה בסביבה אינה מתאפשרת בשל קוצר זמן או ריבוי גירויים. חשוב שחווית העיבוד תעשה, ובה התלמידים יוכלו לתעד רשמים, להתייחס לשאלות ודילמות שעלו במהלך הלמידה החוץ כיתתית. רפלקציה והבהרת מושגים או הסבר על תופעות שנתגלו וכן חזרה על מיומנויות, כל זאת תוך קישור לתכנית הלימודים הפורמלית. בחוברת זו נציג מערכים הקשורים באופן ישיר ללמידה חוץ כיתתית בסביבת הגינה הלימודית. וכן יועלו בה רעיונות נוספים להמשך הלמידה בכיתה ולעיבוד המידע. בהצלחה 2

אדמה וחלחול מהלך השיעור: *רצוי וכדאי לקיים את השיעור מחוץ לכיתה, בכדי לאפשר לילדים מגע בלתי אמצעי עם האדמה סביבם. רציונל: במהלך חייו נחשף הילד למרקמים שונים. סוגים שונים של אדמה פותחים לילד את הראייה והתחושה סביבו. למגע עם האדמה ערך מרפא של חיבור לשורשיות. כדרך חקר סוגי האדמה יוכל הילד ללמוד על תכונות שונות של מרקמים. מטרות: 1 .חקר סוגי אדמה . 2 .הכרות עם המושג חלחול 3 .חשיפה למגע באדמה עם מרקמים שונים מושג נלמד בשיעור: חלחול- חדירה בהדרגה כלפי מטה )מתוך המילון( הכנה מקדימה: רצוי לעשות סיבוב בחצר בית הספר על מנת לראות האם קיימים סוגים שונים של אדמה במרחב. במידה ולא, רצוי להביא מבעוד מועד קערה עם חול או סוג אדמה שונה שאינו קיים בבית הספר. ציוד לשיעור: 3 קערות עם סוגי אדמה שונים. 3 מיכלים ריקים )אפשר להשתמש במיכלים ריקים של גבינה או מעדן(, 3 זרעים זהים )קטניה או זרע שהוצאנו מעגבניה או פלפל(, מים. פתיחה: נציג בפני התלמידים 3 קערות, בתוכם: 1 .חול 2 .תערובת קנויה )באדמה זו נשתמש לשתילה בגינת הירק( 3 .אדמה מקומית מחצר בית הספר )במידה ואפשר לחפור בפינה קטנה ולהוציא(. ניתן לתלמידים )זכוכיות מגדלת=אופציונלי( ואפשרות לגעת ולהסתכל בכל אחת מהקערות. לראות ממה מורכבת האדמה. מה הם יכולים לזהות שם )חול- מלח, חתיכות קטנטנות של צדפים. תערובת- כדורי קלקר קטנים. באדמה המקומית - חרקים קטנים, אבנים או פסולת( ניתן להם לכתוב במחברות את מה שהם הצליחו לזהות. מאוד חשוב בשלב זה, לתת להם להשתהות ולחוות את המגע באופן יחידני ובקצב שלהם. לאחר מכן נעלה שאלת חקר: איזו אדמה לדעתכם, טובה יותר לגידול ירקות? רצוי לכתוב את תשובות התלמידים )אפשרי לכתוב אותם בדף השערות או בלוח מחיק קטן או כל תלמיד במחברתו( גוף השיעור: 1.לאחר סיום העלאת ההשערות, נספר לתלמידים שכעת אנחנו רוצים לבדוק ולחקור איזו אדמה תהייה הכי טובה לגידולים שנרצה לגדל. כיצד בודקים? בעזרת מים. מדוע מים? כל צמח צריך מים בשביל לגדול, המים יוכלו לעזור לנו לגלות איזו אדמה היא הטובה ביותר. )בשלב זה ניתן לתלמידים להעלות השערות נוספות בנוגע למה צריך לקרות כאשר המים יגעו באדמה( 2.ניקח דלי עם מים ונעשה ניסוי 'חלחול'- נשפוך מים לתוך כל אחת מהקערות ונבדוק היכן המים מחלחלים\נעלמים מהעין שלנו הכי מהר. 3

בשלב זה כדאי להתעמק על המושג חלחול, בכדי שהתלמידים ילמדו ויכירו אותו. כמה דרכים שונות לבדיקה: נעמיד 3 תלמידים ולכל תלמיד כוס מים. ברגע שניתן סימן התלמידים ישפכו את המים בבת אחת. כל אחד לדלי אחר-כך נוכל לצפות יחד בדליים ולראות היכן המים נעלמים ראשונים. נשפוך בכל פעם לדלי אחר כוס מים ונבדוק עם שעון סטופר את מספר השניות שלוקח למים להעלם. 3 .באיזו קערה נעלמו המים הכי מהר? )חול( האם אדמה כזו שמחלחלת מהר טובה יותר או טובה פחות לגידולים? האם אנו רוצים שהמים יחלחלו ממש מהר? האם אנו רוצים שהמים לא יחלחלו כלל? האם אנו רוצים שהמים ישהו מעט ולאחר מכן יחלחלו? כעת נעבור לשלב המעשי: )ונספר לתלמידים שהשלב המעשי והמעקב אחריו יוכל לתת לנו תשובות לשאלת החקר שלנו. אפשר להתעכב איתם על זמן מתן התשובות- האם בניסוי התשובה היא מיידית? או שצריך להתאזר בסבלנות?( נמלא את המיכלים הריקים שלנו באדמה מהקערות )מיכל של חול, מיכל של תערובת ומיכל של אדמה מקומית( בכל אחד מהמיכלים נזרע זרע. )כל זרע שתבחרו- אפשרי להוציא זרעים מעגבניה או מפלפל. אפשרי לזרוע קטניה כלשהי( *חשוב לזרוע זרע זהה בכולם ולתת לצמחים תנאים זהים בכדי שתשובת החקר תהייה אמינה. סיכום: על העציצים נדביק מדבקה עם כיתוב של סוג האדמה, שם הזרע שזרענו ותאריך. במהלך השבועיים הבאים נבדוק היכן נבט הזרע ראשון. וכך נוכל להבין באיזו אדמה כדאי לנו להשתמש בגינת הירק שלנו. רעיונות נוספים 1.ניתן לתת לתלמידים כשיעורי בית לאחר השיעור, להמשיך ולחקור סוגי אדמה שונים בסביבת ביתם. 2.ניתן לבקש מהתלמידים לפני השיעור לאסוף אדמה ליד ביתם ולהביאה לשיעור- וכך נוכל לראות סוגים נוספים של אדמה ולבצע גם בהם את ניסוי החלחול. 3.במידה והמורה מעוניינת להרחיב, ניתן ללמוד את שמות סוגי האדמה הקיימים בסביבה וכיצד ניתן לזהות אותם. לקריאה אודות סוגי אדמה קיימים לחצו כאן 4

רוב הצמחים מתחילים את חייהם כזרעים קטנים ומהם מתפתחים הצמחים. הזרעים הם עצמים קטנים דוממים- הם אינם גדלים, אך יחד עם זאת מסוגלים להתפתח לצמחים חיים ולהזין את הצמחים בתקופת חייהם הראשונה. על מנת שהזרע ינבוט ההוא זקוק לאדמה, מים, שמש ואוויר רציונל: ילדים רבים אינם מודעים לתהליך גדילת הצמח. הם יודעים כי ירקות 'גדלים באדמה' ופירות 'גדלים על עץ'. דרך למידת תהליך הנביטה ייחשפו הילדים לגלגול העובר על הזרעים ויבינו את התהליך של גידול הצמח. מטרות: 1 .הכרת תהליך הנביטה בצמח. 2 .התמודדות עם תחושות הצלחה או כישלון. מושגים נלמדים בשיעור: מבנה הזרע: קליפה- הזרע כולו מכוסה בקליפה קשה פסיגים- כאשר נקלף את קליפת הזרע, נראה כי הוא עשוי שני פלחים= שני פסיגים. הפסיגים מכילים בתוכם את חומרי המזון הדרושים לנבט בכדי להתפתח מהפסיגים הללו יתפתחו העלים הראשונים בצמח שורשון- ממנו יתפתח שורש הצמח ניצרון- ממנו יתפתחו הגבעול והעלים. הזרע בתקופת נביטתו משתמש במלאי המזון המצוי בו נביטה- היא התעוררות הזרע מתרדמתו. תהליך זה מתחיל להתרחש עם חדירת מים אל תוך הזרע- הזרע תופח ומתחמם ומאפשר שינויים כימיים שיביאו לשינויים הצורניים. העובר ישנה את צורתו ויהפוך לנבט. השורשון יחל להתארך ראשון ולאחריו הנצרון. הכנה מקדימה: רצוי להביא לשיעור זרעים שונים בעלי נראות פיזית שונה. ניתן להביא קטניות כגון: חומוס, שעועית לבנה, שעועית מש. זרעים של חיטה או תירס הנרכשים בסופר. ואף ניתן להוציא זרעים מפירות קיימים )עגבניה, פלפל( ציוד לשיעור: זרעים, מיכלים ריקים. פתיחה: נצפה יחד בסרטון הקצר הנ"ל לחצו על הסרטון והוא יפתח בחלון) (נפרד לאחר הצפייה, נחזור יחד על השלבים המדוברים בסרטון- רצוי לכתוב על הלוח את שמות השלבים. זרע ונביטה מהלך השיעור: 5

גוף השיעור: 1.נבקש מהתלמידים לכתוב במחברתם שמות של זרעים שהם מכירים. 2.לאחר מכן נציג את הזרעים שהכנו מראש והבאנו לכיתה. נבדוק האם התלמידים מכירים אותם. האם ישנם זרעים אכילים? אילו זרעים ניתן לאכול ללא בישול? )עגבניה, מלפפון( אילו זרעים נצרכים בבישול לפני אכילה? )קטניות( אילו זרעים אינם ניתנים למאכל כלל? )זרעי פרחים( 3.נחלק את הכיתה לקבוצות עבודה. כל קבוצה תקבל זרע שונה. עליהם לכתוב את שלב הגלגול של הזרע שקיבלו )ניתן להעזר במה שהמורה רשמה על הלוח לאחר הסרטון( 4.כל קבוצה תיקח מיכל ריק )עציץ ריק, גביע גבינה ריק וכדו'(. תמלא את המיכל באדמה ותניח בתוכו את הזרעים שקיבלו. עליהם לכתוב על גבי המיכל את שם הזרע שקיבלו ותאריך זריעה. סיכום: את המיכלים נניח על אדן חלון, או במיקום ישיר לשמש בתוך הכיתה. נמנה אחראי מכל קבוצה להשקייה של המיכל ונעקוב אחרי שלבי הנביטה. 1.מזרע לנבט- חומר נוסף לקריאה, לחצו כאן: 2.משחק הנביטה- מטרת המשחק היא להטמיע את תהליך הנביטה שהתלמידים ראו בסרטון. התלמידים יכרעו מקופלים במליאה על הרצפה. כאשר המורה ְמַדְבֶרֶרת את התקדמות המשחק בהתאם לסיפור. )ניתן גם לבחור נציג נבחר מהכיתה שיהיה הדובר( במשחק זה, התלמידים הופכים לזרעים. שלב 1 :המורה מכריזה שמגיעה רוח המטלטלת את הזרעים- התלמידים בהתאמה מתנדנדים על הרצפה מצד לצד. שלב 2 :המורה מכריזה שמתחיל לרדת גשם ועוברת בין התלמידים ומדגדגת אותם כטיפות של גשם. בהתאמה- כל תלמיד המרגיש דגדוג שכזה צריך להתחיל 'להתנפח' כמו בלון. שלב 3 :המורה מספרת שכרגע הקליפה מאוד מציקה לזרע ולכן הזרע מתחיל להתקלף. התלמידים בהתאמה מציגים תנועות של קילוף. שלב 4 :המורה תספר שבשלב זה השורשים מתחילים להתארך ולשתות מים והתלמידים בהתאמה יקומו על רגליהם וירקעו ברגליהם כשותים מים מן האדמה )קולות שאיבה של קש(. שלב 5 :המורה תספר שבשלב זה, הנצרון מתחיל להתפתח לגבעול. התלמידים בהתאמה ירימו את כפות ידיהם מעל לראשם כמדמים גבעול. שלב 6 :המורה תספר שבשלב זה מתפתח הפרח והתלמידים בהתאמה יפתחו את כפות הידיים לצורת פרח מעל הראש. שלב 7 :המורה תספר שהגיע הקיץ והפרחים התייבשו ועל כן כל הזרעים מהפרחים נפלו חזרה על האדמה. והתלמידים בהתאמה יתכדררו חזרה לזרעים ויפלו על הרצפה. ניתן לשחק את המשחק מספר פעמים- ולהבין כי כך גם בטבע, התהליך הוא מחזורי ועגול ואינו מסתיים לעולם. רעיונות נוספים 6

העבודה בגינה מהלך השיעור: ציוד לשיעור: כלי גינון: מעדר, מקלטרת, כף שתילה, קלשון. במידת הצורך- שק קומפוסט רציונל: טיפול הילדים בגינה מקנה להם כלים חשובים. במישור המעשי- תכנון, זיהוי צורך או בעיה, איסוף מידע, העלאת רעיונות, בחירת דרך פעולה והוצאה לפועל של התכניות. יחד עם זאת, לומדים הילדים את חשיבותה של עבודת הצוות, הבנת החשיבות של הדאגה לעצמם ולסביבה ולקיחת אחריות. במישור הפיזי- העבודה בגינה מחזקת את המוטוריקה הגסה )עידור( והעדינה )זריעה(של הילד. מטרות: 1 .הכרת שמות הכלים איתם נעבוד בגינה וכיצד משתמשים בהם. 2 .הכנת הקרקע בגינה לזריעה ושתילה. מושגים נלמדים בשיעור: לעדור, לקלטר, לתחח. פתיחה: נצא עם התלמידים לגינת הירק ונציג בפניהם את כלי העבודה שהבאנו. ננסה לראות אילו כלים הילדים מכירים כבר ואילו חדשים להם. נציג כל כלי בשמו ונדגים כיצד משתמשים בו בצורה הנכונה תוך כדי שימת לב לכללי הזהירות. הכלים הגדולים: קלשון- הוא כלי ארוך המתפצל בסופו למעין שיניים, המשמש להרמה והשלכה של חומרים. נשתמש בקלשון בכדי להפוך ולתחח את האדמה. נצמיד את שיני הקלשון לאדמה ובעזרת הרגל נדחוף את השיניים פנימה לתוך האדמה. לאחר מכן נשתמש בידיים בכדי להרים את הקלשון ולהוציא את האדמה תוך כדי ערבוב. מעדר- הוא כלי המשמש לעידור, חפירה ותיחוח האדמה תכליתו להזיז כמויות קטנות של אדמה. חלק ממטרותיו הוא עקירת עשבים שוטים על ידי ניקוי השטח סביב צמחים וערימת האדמה סביב בסיסם. כללי הבטחיות לכלים הגדולים: אין להרים מעל גובה המותן, אין להניף כאשר ממול ישנו ילד אחר. חובה לעבוד איתם בנעליים סגורות. הכלים הקטנים: כף שתילה- כף השתילה היא כלי מרכזי בעבודה בגינה. בעזרתה נוכל לתחח את האדמה, לחפור בורות ולערבב את הקומפוסט. שימו לב, כי כל פעולה שנצטרך לבצע בעזרת הכף נוכל לעשות זאת גם בעזרת הידיים. מקלטרת- המקלטרת היא כלי עבודה חקלאי לעיבוד שכבות עליונות של הקרקע. נשתמש בה לתיחוח האדמה, להטמעת הקומפוסט ולפירוק רגבי אדמה בקרקע. בנוסף, לאחר השתילה במידה ונרצה להחדיר אוויר לשכבה העליונה של הקרקע )לקלטר( נוכל לעשות זאת בעדינות בעזרת המקלטרת ובתנאי שלא נפגע בגבעולי הצמחים עצמם. משפך\מזלף- המשפך הוא כלי הקיבול של הכלי, בו ממלאים את המים על מנת להשקות. הפיה הנשלפת של המשפך נקראת "מזלף". למזלף חורים קטנטנים דרכם נשפכים המים. רצוי להשקות כאשר המזלף מחובר למשפך ובכך המים יוצאים בעדינות. ללא הפיה, המים עלולים להשפך בכמות גדולה וליצור חורים באדמה וכן להרוס את הצמחים. כדאי מאוד ללמד את הילדים את מיומנות ההשקייה, מילוי נכון של המשפך בכמות כזו שהם יצליחו לאחוז בו לצורך השקייה וכן השקייה על האדמה סביב הצמח ולא על הצמח עצמו. חשוב להדגיש בפני הילדים שהאדמה היא זו שעליה נשפוך את המים ושורשי הצמח ינקזו את המים אליהם כללי הבטיחות לכלים הקטנים: אין להרים מעל גובה הכתפיים ואוחזים בהם בצמוד לגוף. 7

רעיונות נוספים גוף השיעור: כעת לאחר שהכרנו את הכלים וכיצד משתמשים בהם, ניגש למלאכה. נתחח את האדמה -שלב התיחוח הוא שלב חשוב ביותר ואין לדלג עליו. בעזרת התיחוח אנו מחדירים אוויר לקרקע ומחדשים פעילות מיקרו אורגניזמים, אנו משפרים את ניקוז המים בבית השורש של הצמחים ויוצרים מצע רך המאפשר לשורשי הצמחים גדילה נוחה ומרווחת. כיצד מתחחים? בעזרת קילשון או מעדר נחפור באדמה לעומק של 50-30 ס"מ )זהו עומקם של שורשי ההזנה של הצמחים(, נפזר באדמה קומפוסט ניתן להוסיף בשלב זה יחד עם הקומפוסט גם זרדים ועלים יבשים. סיכום: לאחר שהכנו את הקרקע והאדמה מתוחחת, ניתן להכין גומות לשתילה או לזריעה. יישור – מיישרים ומנקים את השטח מעשבייה מסגרת – מניחים את מסגרת העץ על הארץ )אפשר גם לבנות לבד – גובה המסגרת לפחות 20 ס“מ( . שטיח – פורסים שטיח ומהדקים את הפינות )עדיף מחומרים טבעיים(. קרטונים – מניחים קרטונים על השטיח, כדאי לעשות חפיפה של כמה שכבות כדי שלא ישארו חללים ריקים )כדאי שהקרטונים יהיו כמה שיותר מרובעים, משוטחים ולא צבעוניים(. קומפוסט – מפזרים שכבה דקה של קומפוסט על הקרטונים. גזם – שמים שכבה דקה של גזם עלים )ככל שהרסק גזם קצוץ יותר דק הוא יתפרק יותר מהר. עלים ודשא זה יופי, גזם גס מאוד עם ענפים מעוצים לא מתאים( זבל אורגני – שכבה של זבל אורגני קצוץ דק. קומפוסט – מפזרים קומפוסט אורגני בשל. מצע שתילה – מפזרים שכבה של 10-5 ס“מ מצע שתילה או אדמה מקומית. השקיה – הנחת צינורות השקיה )לא חובה למי שרוצה להשקות ידנית(. חיפוי – מפזרים רסק גזם או עלים יבשים לחיפוי קרקע. השקיה – במקרה שעובדים עם חומרי גלם יבשים כדאי להשקות אחרי כל שכבה. שתילה ערוגת שכבות בסגנון פרמקלצ‘ר: ערוגת שכבות, היא שיטה להכנת ערוגה במהירות ובפשטות אפילו על משטחים בנויים כמו מרצפות או אספלט וגם כשהאדמה לא פוריה, לא נקייה או נגועה בעשבייה. שלבי העבודה .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 .9 .10 .11 .12 .13 מה כדאי לשתול ומתי? ראו פירוט בנספח 1 ,עמודים: 24-23 8

זריעה ושתילה מהלך השיעור: רציונל: ילדים רבים אינם מודעים לתהליך המרתק של גידול הירקות. הם רגילים ללכת לירקן\ לסופר ולרכוש את הירקות האהובים עליהם ולאכלם. כאשר הם ישתתפו בתהליך הראשוני של השתילה והזריעה הם יוכלו להבין את התהליך אותו הירק עובר עד אשר הוא מגיע לצלחתם. מטרות: 1 .הבנת ההבדלים בין זריעה לבין שתילה. 2 .זריעה ושתילה של ירקות שונים. ציוד לשיעור: זרעים ושתילי "סטרטר" קטנים של הירקות השונים אותם נרצה לשתול. רעיונות נוספים רצוי לאחר השתילה והזריעה להכין יחד עם התלמידים שלטים עם שמות הגידולים ולהניח במיקום הרצוי. כך במידה ושכחנו את סוג הגידול אותו שתלנו, השלט יוכל להזכיר לנו. פתיחה: נציג בפני התלמידים את הזרעים השונים שהבאנו ואת השתילים. נעביר בינהם את הזרעים והשתילים בכדי שיוכלו להתרשם מקרוב, להריח ולגעת. נציג כל שתיל או זרע ונאמר בקול רם את הירק אליו הוא שייך. גוף השיעור: בשלב זה האדמה כבר מתוחחת ומוכנה לשתילה )ראו מערך קודם( וכעת הגיע זמן השתילה. רצוי לסמן באדמה גומות במקומות בהם אנו רוצים לשתול. סימון הגומות יתן לנו לראות את מבנה הערוגה העתידי עוד לפני השתילה. כדאי שמרווחי הגומות יהיו בין 30-10 ס"מ אחד מהשני בכדי לאפשר לצמחים מקום לגדול ברווח )זכרו כיצד הצמח יראה כאשר הוא מגיע לגודל אותו אתם מכירים כאשר אתם רוכשים אותו מהירקן- זהו הגודל שאנו מעוניינים שהשתיל הקטן יגיע ועל כן חשוב מאוד לתת לשתילים מרחב לגדול(. לאחר שסימנו את הגומות, עלינו לחפור בור קטן בגודל המתאים לשתיל שברשותינו שימו לב, כי רק השורשים צריכים להכנס לתוך הקרקע )במידה וברשותנו שתיל "סטרטר" החלק התחתון של השתיל הנראה בצורת משולש מלאה באדמה- זהו החלק אותו אנו מעוניינים להכניס לתוך הגומה( . את השתיל שברשותינו נכניס לתוך הבור ולאחר מכן נכסה את הבור באדמה שהוצאנו ממנה. לסיום נהדק בעדינות רבה את האדמה סביב השתיל ע"י לחיצה עדינה בלבד )על מנת לא להוציא את האוויר מהאדמה המקיפה של השתיל ולא לפגוע בהתפתחותו(. במידה ואנו זורעים זרעים- יש לחורר בעזרת האצבע חורים באדמה, גם הם יהיו במרווחים של בין 30-10 ס"מ אחד מהשני. בכל חור נכניס 3-2 זרעים ונכסה חזרה את האדמה בזהירות. )גם כאן חשוב- לא להדק חזק( סיכום: לאחר שהזרעים והשתילים במקומם. ניקח את המזלף ונשקה בעדינות רבה את הצמחים. תזכורת: אנו משקים את האדמה ולא את הצמחים ועל כן אנו לא מעוניינים שהמים יגעו בשתילים שלנו. אנו נשקה סביב השתילים בעדינות ונדאג שהאדמה סביבם תקבל מים. חשוב- לא להציף ביותר מידי מים, בכדי שהשתילים לא יטבעו וישנו את הזווית בה הם נמצאים. 9

לקריאת חומר נוסף עבור חיפוי קרקע, לחצו כאן במידה ונמצא על יד שטח בית הספר קש, נוכל להשתמש בו כחיפוי. רצוי להיות בקשר עם הגנן השכונתי, הוא יוכל לספק לנו עלים וגזם לצורך חיפוי באופן קבוע רעיונות נוספים .1 .2 .3 חיפוי קרקע מהלך השיעור: רציונל: כאשר מקימים גינת ירק בחצר בית הספר, מלבד דאגה להשקייה מסודרת ועישוב חשוב שהילדים יבינו את החשיבות של חיפוי הקרקע והתועלת שהוא מביא לגינה. במערך זה נתמקד בסיבות לחיפוי ומה יכול לשמש כחיפוי מטרה: הבנת החשיבות של חיפוי קרקע מושג נלמד בשיעור: חיפוי הכנה מקדימה: כדאי לצאת עם הילדים לסיור איסוף של עלים יבשים וזרדים ולאגור אותם במיקום ספציפי שנקבע על יד הגינה. ציוד לשיעור: עלים יבשים. פתיחה: נציג בפני התלמידים תמונות שונות של אנשים אשר נמצאים במזג אוויר קיצוני כלשהו. אדם בחורף- לבוש במעיל. בקיץ- חבוש בכובע רחב. אדם החי במדבר לבוש בבגדים ארוכים. אסקימוסי- עטוף בכובע מחמם. )נספח 2 ,עמודים 28-27) נשאל את התלמידים: מדוע האנשים הללו לבושים כך? בכדי להגן על עצמם. מדוע יש להם צורך להגן על עצמם? גוף השיעור: כעת נצא לגינת הירק, ונבדוק מה קורה לצמחים סביבנו? האם הם לבושים? האם יש להם הגנה מפני מזג אוויר כמו לבני האדם? ננסה להעלות רעיונות כיצד נוכל אנו להגן על הצמחים העדינים ששתלנו מפני מזג האוויר? באילו חומרים רצוי להשתמש בכדי לחפות עליהם? האם חומרים אורגנים? האם חומרים סינטטים? מה יהיה טוב יותר לצמחים? נסביר כי אנו רוצים לחפות את הקרקע בחומר אורגני מהסביבה הקרובה. חיפוי זה יעניק כמעין שמיכה לאדמה וכך ישמר את ההשקייה של האדמה יותר זמן וימנע אידוי מהיר של המים. בנוסף כאשר ירד גשם או ברד, טיפות המים החזקות ינחתו על החיפוי ורק אז המים יזרמו לקרקע, נחיתה זו רכה יותר ולא תפגע באדמה ותייצר בה חורים או סחף בלתי רצוי. החיפוי הזה מגן גם על האדמה עצמה, גם על השורשים של הצמחים הנמצאים בתוכה וגם על השתילים עצמם בעודם קטנים, הם יוצרים מעין מגן סביבם. סיכום: כעת נתחיל בחיפוי הקרקע, ניקח את העלים היבשים שאספנו מבעוד מועד ונפזר אותם על הקרקע )לא על השתילים עצמם אלא מסביב לשתילים ובמרווח בין שתיל לשתיל( רצוי לכווצ'ץ מעט את העלים ולרסקם לפני הפיזור. נכסה בזהירות את כל האדמה בערוגה 10

צמחי תבלין מהלך השיעור: רציונל: גינת תבלינים תהווה חוויה חושית מופלאה של ריחות עזים וטעמים חזקים, היא תוכל לשמש אותנו בימים קרים- להכנת חליטות חמימות וטעימות ותוכל להוסיף לנו תיבול טעים למאכלים אשר אנו מכינים בבית הספר. גינת תבלינים היא גינה רב שנתית ואינה מתחלפת בין עונה לעונה. על כן, כדאי לנו להשקיע מחשבה רבה לפני הקמתה ולהקדיש לה פינה שתתקיים בה הגינה לשנים רבות. במערך זה נכיר את צמחי התבלין השונים אותם נשתול בהמשך בגינה. מטרות: 1 .הכרות ראשונית עם סוגים שונים של צמחי תבלין. 2 .היכרות עם תכונות רפואיות שיש לצמחי התבלין ציוד לשיעור: שקיות בד )ניתן להכין בשימוש חוזר מחולצות ישנות(, ענפים של צמחי תבלין שונים. הכנה מקדימה: נכין מבעוד מועד שקיות בד קטנות לתוכן נכניס צמחי תבלין שונים. וכרטיסיות עם שמות הצמחים שהכנסנו לשקיות. )רצוי להביא צמחים מוכרים לילדים כדוגמת: נענע, רוזמרין, שיבא וכן צמחים פחות מוכרים כדוגמת: זוטא, גרניום לימוני, עשב לימון( פתיחה: ננדב תלמיד החושב שיש לו 'חוש ריח מפותח' להגיע לקדמת הכיתה. נציג בפניו מספר שקיות בד קטנות שבתוכן מסתתרים צמחי התבלין. נבקש ממנו להרים את אחת השקיות, להריח אותה- ולנחש איזה צמח נמצא בתוכה. נוכל להכווין אותו בשאלות כמו: האם הריח מוכר לו? האם יש מאכל כלשהו שהריח הזה מזכיר לו? האם הוא מכיר את שם הצמח? כאשר התלמיד מגלה את שם הצמח, אנו מביאים לו את הכרטיסייה בה מצוין שם הצמח והוא מניח אותם יחדיו. נוכל לבחור מספר מתנדבים שונים לכל שקית ריח או עד אשר התלמידים יגלו את תוכן כל שקיות הבד. גוף השיעור: 1.לאחר שהכרנו את שמות הצמחים השונים נחלק את הכיתה לקבוצות עבודה. כל קבוצה מקבלת שק אחד של צמח תבלין, וכרטיסיית מידע. על הקבוצה להוציא את העלים מן השק, להתבונן היטב בצורת העלה, להריח אותו. לאחר מכן כל תלמיד במחברתו מצייר את העלים, צורת העלה הוא סממן זיהוי מובהק של צמחים )עניין שיקל עליהם בהמשך לזיהוי הצמח בקלות( 2 .לאחר מכן עליהם לקרוא את כרטיסיית המידע )נספח 3 עמודים 31-29 ) ולענות על שאלות במחברת. את השאלות רצוי לכתוב על הלוח, מאחר והן זהות לכל הקבוצות: * שם הצמח *צורת הגידול שלו )שיח\התפרסות על הקרקע\צמח בודד( *תנאי גידול )שמש, צל, הרבה מים, מעט מים( *2 תכונות רפואיות שלו. 2.לאחר שכל קבוצה סיימה להכיר את הצמח שלה. עליהם לבחור נציג מקבוצתם שיציג בפני הכיתה את הצמח עליו עבדו ולספר לשאר הכיתה על מה שלמד עליו. כגון: תנאי הגידול שלו והתכונות הרפואיות המיוחדות שבו. 11

רעיונות נוספים ניתן כמשחק סיום, להניח על השולחן את כל צמחי התבלין כאשר הם גלויים ועל התלמידים לנסות לזהות את שמותיהם עפ“י המראה שלהם בלבד סיכום: נציג בפני התלמידים דרכים מקוריות לשימור צמחי התבלין- 1 .ייבוש בתלייה. 2 .ייבוש במגש כל קבוצה תוכל לבחור את השיטה בה היא מעוניינת 1.ייבוש בתלייה-השיטה העתיקה ביותר לייבוש עשבי תיבול: קושרים עם חוט ראפיה או חוט רגיל )עדיף לא בגומייה שיכולה לפצוע את הירק( צרור ענפים בקוטר סנטימטר, תולים אותו הפוך על חבל בתוך ארון או מקום סגור, ונותנים לטבע לעשות את שלו. כשלא נותרת טיפת לחות, מפוררים את העלים המיובשים לצנצנת סגורה ומאחסנים. 2.ייבוש במגש מאוורר-שיטה מסורתית נוספת, המופיעה בהיסטוריה של הקולינריה והרוקחות: מורטים את העלים מהגבעולים, ומניחים אותם לייבוש על מסננת המונחת על מגש במקום בטוח – מוצל וממוזג, עם כמה שפחות אבק והכי חשוב – בלי רוח שתפזר את העלים. איך בודקים שזה מוכן? לוקחים עלה בכף היד ומועכים אותו – אם הוא מתפורר בקלות, סימן שהתבלין מוכן לאחסון. 12

רעיונות נוספים רצוי לתת לילדים לרשום מסמך של ’עשרת הדברות לגינה‘ המסבירות כיצד מתנהגים בשטח הגינה, בכדי שהצמחים יגדלו כראוי ולא יהרסו בטעות על ידי ילדים אחרים. הקמת גינת תבלינים מהלך השיעור: ציוד לשיעור: שתילים של צמחי תבלין, כלי עבודה לגינה: כף שתילה, מקלטרת, קלשון, מעדר רציונל: לאחר שהכרנו צמחי תבלינים שונים, הרחנו את ריחם ואת התכונות הרפואיות שלהם, כעת נרצה ליישם ולשתול אותם בגינה שלנו, בכדי שנוכל להשתמש בהם כחלק אינטגרלי מהיום יום בבית הספר לצרכים שונים. מטרה: שתילה של צמחי תבלין בשטח בית הספר לשימוש יומיומי הכנה מקדימה: רצוי שהילדים יגיעו לשיעור זה עם המחברות שלהם מהשיעור הקודם של צמחי התבלין ועם הסיכומים שרשמו על הצמחים. פתיחה: נצא עם התלמידים לשטח בו אנו רוצים להקים את גינת התבלינים שלנו. נחלק אותם לקבוצות עבודה כפי שהיו בשיעור הקודם. ניתן להם להסתובב בשטח ולבחון היטב את האזור. היכן יש צל, היכן שמש. היכן יש עצים והיכן שומם. על כל קבוצה להסתובב עם המחברת שלה ולחפש מיקום מתאים לשתול בו את צמח התבלין שלהם בהתאם למה שלמדו בשיעור הקודם. כל קבוצה תקבל ענף עם שם הצמח עליו למדה, ברגע שהם מוצאים מיקום מתאים לשתילה של הצמח בהתאם למה שלמדו. עליהם לתקוע את הענף באדמה ולסמן את מיקום השתילה המיועד. גוף השיעור: כל קבוצה תכין את הקרקע באזור שלה, תתחח את האדמה, תפזר קומפוסט במידת הצורך, תחפור גומות ותשתול את צמח התבלין שלמדה עליו. )רצוי לשתול מכל סוג לפחות שני שתילים להצלחה מירבית( לאחר מכן כל קבוצה תחפה את האדמה סביב השתיל. סיכום: כל קבוצה תכין שלט של הצמח אותו שתלה ותניח אותו ליד הצמח. כמו כן, רצוי לקבוע תורני השקייה שידאגו להשקות אותו. מה כדאי לשתול בגינת התבלינים? ראו פירוט בנספח 4 ,עמודים: 26-25 13

פתיחה: נציג בפני התלמידים שאלה: כיצד ניתן לדעת האם הגינה שלנו מתפתחת כמו שצריך והגידולים בה גדלים כראוי או האם היא לא מתפתחת ואולי אנו צריכים לעזור לגידולים לצמוח? נספר לתלמידים כי היום אנו רוצים לבדוק את התפתחות הצמיחה בגינה שלנו וכי נשתמש במספר כלים. נציג בפני התלמידים את הכלים איתם נשתמש ונסביר כיצד משתמשים בהם )סרגל- למדידת גובה. חוט- למדידת גובה והיקף. זכוכית מגדלת- לבדיקת מזיקים או מחלות על הצמח. ובמידה הבאנו מגדירי חרקים, נדגים כיצד משתמשים בהם( גוף השיעור: 1.התלמידים יצטיידו בציוד המדידה ויעברו בין הערוגות. במידה והחלטנו שכל קבוצה תעקוב אחר גידול מסויים, קבוצה זו תתמקד בגידולים הללו ואת המעקב יבצעו רק על שתילים אלו. 2.מה נבדוק? )כדאי להדגיש שבכדי שתכנית מעקב תתבצע כראוי, כל מה שנמדד צריך להיות כתוב ומסומן במחברות, וזו לצורך השוואה עתידית והסקת מסקנות( מספר השתילים הקיימים- נמנה את מספר השתילים הקיימים בערוגה )במעקב העתידי נוכל לדעת האם כל השתילים שרדו או לא( גובה השתילים- לצורך מדידת גובה נוכל להשתמש בסרגל ובחוט. כאשר השתילים קטנים, נוכל להעמיד את הסרגל בצורה אנכית בצמוד לגבעול ולראות את מספר הסנטימטרים המצויינים לנו. אך כאשר השתיל גדל במקצת וגבה, נשתמש בחוט באותה הצורה ולאחר מכן נבדוק את אורך החוט על הסרגל, כך נוכל להמיר את אורך החוט בס"מ על פי הסרגל. היקף השתילים- ככל שנוספים עלים הצמח מתעבה בהיקף שלו, נוכל למדוד את ההיקף בעזרת חוט אותו נסובב סביב הצמח בהיקף ולאחר מכן נצמיד את החוט לסרגל ו כך נוכל להמיר את אורך החוט בס"מ על פי הסרגל. מעקב גינה מהלך השיעור: *את המערך הנ"ל כדאי ורצוי לערוך מספר פעמים במהלך השנה, פעם אחת בעת השתילה הראשונית ופעמים נוספות לפי קצב הגדילה. כך נוכל לערוך השוואות ולהסיק מסקנות רציונל: כאשר קיימת גינת ירק בית הספר היא הופכת מוקד עניין ומשיכה לתלמידים, הם רוצים להיות מעורבים ולבדוק מה שלום השתילים? לפעמים הם יראו הפתעות חיוביות בגינה ולעיתים יתקלו באכזבות. כאשר אנו מקדישים מפגש שלם בנושא של מעקב אנו נותנים לתלמידים במה לבדוק ביסודיות, להעלות רעיונות שונים ומגוונים המעניינים אותם בנוגע לגינת הירק. התלמידים משתמשים במיומנויות שונות של מנייה, מדידה, השערת השערות והסקת מסקנות וכך מרגישים חיבור גדול יותר לגינה ואף מעורבות מעשית בה. מטרות: 1 .פיתוח מיומנות השערת השערות בנוגע לבעיות בצמיחה ופתרון בעיות. 2 .שימוש במיומנויות שלמדו בשיעורי גיאומטריה של מדידת היקף צמח, מדידת גובה ושימוש בכלים. הכנה מקדימה: נחליט מראש כיצד נרצה שתעשה תכנית המעקב: ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות עבודה וכל קבוצה תתמקד בסוג אחד של גידולים. )אחריהן היא תעקוב במהלך עונת הגדילה( או שנחלק את הכיתה לזוגות וכל זוג יתמקד במספר רב של גידולים. ציוד לשיעור: כלי כתיבה, מחברות, סרגל, חוט, זכוכיות מגדלת. 14

אורחים/מזיקים- האם ישנם מזיקים או אורחים )חרקים למינהם( על הצמח? במידה וכן מיהם? )ניתן להעזר במגדיר חרקים( האם הם מזיקים לצמח? מה כדאי לנו לעשות איתם? ניתן להוסיף פרמטרים נוספים לבדיקה על פי הצעותיהם של התלמידים, ניתן לשאול אותם מה יעניין אותם לבדוק ועל פי זה להמשיך במעקב. סיכום: נדון עם התלמידים אודות תוצאות המעקב, האם התפתחויות בגינה שלנו חיוביות? האם שליליות? במידה ושליליות מה כדאי לעשות בכדי לשפר את הגינה? ניתן להם להעלות רעיונות שונים וליישמם בעת הצורך רעיונות נוספים ניתן להכין טבלת מעקב מרכזית וגדולה ולתלות במיקום בולט שנבחר, בה יוכלו התלמידים לעדכן את ההתפתחויות השונות המתרחשות בגינה. נוכל לשתף תלמידים שונים מבית הספר בתהליך המעקב, עניין שיגרום לתלמידים נוספים לשים לב לסביבה. .1 .2 15

פתיחה: נציג בפני התלמידיםם את שקיק התה שהבאנו ונשאל אותם האם הם יודעים מה יש בפנים? ניתן להם להריח ולגעת בשקיק. לאחר מכן נגזור את השקיק ונשפוך את תכולתו לצלחת קטנה. נשאל את התלמידים האם הם יודעים מהם הגרגירים החומים הללו שהוצאנו מתוך השקיק? גוף השיעור: 1.נפתח בסיפור האגדה על צמח התה. )נכתב בתחילת המערך(, ונסביר כי צמח התה אינו גדל בישראל. ועל כן במדינות בהן הוא גדל קוטפים את העלים ומייבשים אותם בכדי שיוכלו לשרוד את הנסיעה הארוכה עד לארץ, כך נשמר טעמם החזק ואנו יכולים לשתות תה חם וטעים 2.נצא לגינת התבלינים ששתלנו וננסה להזכר בשיעור בו נחשפנו לצמחי התבלין השונים. האם גם מצמחים אלו ניתן להכין תה? 3.נכיר לתלמידים את המושג "חליטה" ונסביר כי לא לכל משקה חם עם עלים אפשר לקרוא תה. תה הוא רק משקה שעליו הם מצמח התה, כל שאר המשקאות החמים מצמחים נקראים חליטה. 4.ניתן לתלמידים להסתובב בין שתילי התבלינים, להריח את ריחם ולהחליט מאיזה צמח הם ירצו לנסות להכין חליטה. סיכום: נכין מול התלמידים את החליטה מהצמח שהם בחרו מגינת התבלינים. שימו לב לכללי הזהירות, את המים הרותחים רק המורה מוזג לקנקן ומערבב עם מים קרים בכדי שהמשקה יצא בטמפרטורה נעימה לתלמידים. תה וחליטה מהלך השיעור: רקע: האגדה מספרת כי בשנת 2737 לפנה"ס בארץ סין הרחוקה היה חי קיסר ושמו "שן נונג". הקיסר היה נוהג לצאת בכל בוקר לגינת ארמונו ולשתות מים רותחים. באחת הפעמים בהם הניחו לפניו את כוס המים הרותחים התעופפו עלים מצמח התה שגדל בגינתו לתוך כוס המים הרותחים. המים נצבעו בצבע ירוק והדיפו ניחוח חזק ומשכר. טעם הקיסר מן המים והתלהב מהטעם. ציווה על משרתיו לשתול עוד עצי תה בחצר ארמונו ומאז התפשט המנהג לחלוט עלי תה טריים במים חמים. רציונל: לאחר שהקמנו בחצר בית הספר את גינת התבלינים ולמדנו להכיר את שמות הצמחים, הגיע העת לעודד את השימוש בהם. במערך זה נעודד חוויה חושית סביב צמחי התבלין, נריח אותם, נטעם ונרגיש את מרקמם. נלמד מהי חליטה ומה ההבדל בינה לבין תה. ועל הדרך נעודד תחלופה של שתיה מתוקה במשקאות חליטה בריאים יותר ונהנה מהשפע בחצרנו מטרות: 1 .התלמידים יטעמו, יריחו ויחושו את צמחי התבלין שגידלו 2 .התלמידים יבינו את ההבדל בין משקה החליטה למשקה התה. מושג נלמד בשיעור: חליטה- חליטה היא שיטת בישול שבה משרים מזון במים חמים לא רותחים לזמן קצר- מתוך המילון. ציוד לשיעור: שקיק תה, מים רותחים, קנקן וכוסות וצמחי תבלין מגינת התבלינים שנשתלה בחצר בית הספר. רעיונות נוספים ניתן להכין חליטה מצמחי התבלין שייבשנו )מערך צמח תבלין( ולבדוק האם הטעם נשמר לנו. סרטון חמוד המציג את אגדת התה- לחצו כאן מבחר אגדות על תה- לחצו כאן .1 .2 .3 16

פתיחה: נניח על הרצפה במרכז המעגל שקית זבל ובתוכה מספר פריטים- נספר שזוהי שקית זבל קלאסית הנמצאת כמעט בכל בית. נבקש ממתנדב לשפוך את התכולה שלה על הרצפה. לאחר מכן, נעבור על הפריטים שבתוכה ונבקש מהתלמידים למיין לפי סוגים: מתכת\ פלסטיק\ נייר\ בד\ זכוכית\ אורגני. נשאל את התלמידים: כמה זמן לדעתכם לוקח לכל החומרים הללו להתפרק? נעלה יחד השערות. גוף השיעור: 1.נציג כרטיסיות עם המידע )נספח 5 -עמודים 33-32 ) וניתן לתלמידים להתאים את הכרטיסיה המתאימה לחומר הנכון, לאחר מכן נתבונן יחד. נשוחח עם התלמידים על ההשלכות של פסולת הנמצאת במקום ואינה מתפרקת. מהן ההשפעות הסביבתיות? 2.נוכל לראות שהחומר האורגני מתפרק הכי מהר מהכל- בפער מאוד גדול. נפנה שאלה לתלמידים: מה קורה למזון האורגני כשהוא מתפרק? למה הוא הופך להיות? 3.נספר לתלמידים כי לאחר שהחומר האורגני מתפרק הוא הופך לקומפוסט. נציג בפני הילדים את שק הקומפוסט הנמצא בגינת הירק בבית הספר. מאחר והתלמידים כבר השתמשו בקומפוסט במהלך הקמת הגינה הם מכירים את השק, כעת נסביר להם כי כעת אנו מעוניינים להפסיק לרכוש קומפוסט במשתלה ולייצר בעצמינו קומפוסט משאריות המזון שלנו מארוחת העשר. 4.נציג בפני התלמידים את המיכל בו נשתמש לקומפוסט שלנו )ניתן להשתמש בפח ירוק ללא תחתית- חשוב שיהיה מכסה!( 5.נדאג לאסוף עלים יבשים ונניח בערימה ליד הקומפוסטר, שישמשו אותנו כחומר יבש לקומפוסטר סיכום: נכין יחד עם התלמידיםם רשימה של מאכלים שמותר להכניס לקומפוסטר ורשימה של מאכלים שאסור. רצוי לניילן לאחר השיעור ולתלות בצמוד לקומפוסטר קומפוסט מהלך השיעור: רציונל: שעות רבות מבלים התלמידים בבית הספר ומביאים איתם מזון. שאריות המזון נזרקות לפח הכיתתי ולעיתים יוצרות ריחות ולכלוך בכיתה או בחצר. כאשר התלמידים יבינו כי ניתן להפוך את הפסולת של המזון שלהם למשאב יקר עבור הגינה, כמות הפסולת בפחי הכיתות תקטן והרווח הוא עצום. מטרות: 1 .התלמידים יבינו מה משך הזמן שלוקח לאשפה להתפרק בסביבה וההשפעות על הסביבה הטבעית. 2 .התלמידים יבינו את תהליך הקומפוסטציה וחשיבותו בהקטנת כמות הפסולת להטמנה. מושג נלמד בשיעור: קֹוְמּפֹוְסט, בעברית ְּדשֹוֶנת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו. הכנה מקדימה: נכין שקית זבל לתוכה נכניס מספר פריטים מחומרים שונים: פחית- מתכת. צנצנת-זכוכית. בגד ישן או סמרטוט- בד. קופסת פלסטיק או שקית ניילון- פלסטיק. עיתון- נייר. וחומר אורגני -פרי, ירק. רעיונות נוספים רצוי למנות אחראים בבית הספר שידאגו לתפעול הקומפוסטר רצוי לבחור מספר נציגים שיעברו בין הכיתות ויספרו לשאר התלמידים על הקומפוסטר שהוקם בגינת הירק .1 .2 17

פתיחה: נצא יחדיו לגינת הירק ונתבונן בה. נשאל את התלמידים: האם היא השתנתה במהלך הזמן מאז ששתלנו אותה? כיצד אנו יכולים לדעת האם הירקות שלנו מוכנים לאכילה? גוף השיעור: כעת נסביר כי יכול להיות מצב שלא כל הירקות מוכנים כרגע לאכילה ועל כן נעבור ירק ירק ונוודא. מספר כללים שרצוי שנשאל את עצמינו בבואנו לקטוף: 1.האם הירק הזה נראה כמו ירק שאנו רוכשים בסופר\ירקן? אם התשובה על זה היא כן, משמע- הירק בשל ומוכן לאכילה. 2.נתבונן בצבעי הירקות. האם הם שינו את צבעם? האם כל ירק צריך לשנות את צבעו כסימן לכך שהוא בשל? ניתן יחד דוגמאות לירקות אשר אינם משנים את צבעם כהוכחת בשלות )חסה, כרוב, עלים למינהם( 3.האם כדאי לנו לעקור את הצמח מהשורש? האם ישנם גידולים שיכולים לגדול שוב לאחר הקטיף? סיכום: לאחר שקטפנו נניח את הכל בסלסלה ונספר לתלמידים על המושג "מעשר": תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים. כיום כשאין לנו בית מקדש, את החלק המועשר אנו עוטפים וזורקים. )מתוך אתר ’מכון התורה והארץ‘( כיצד מעשרים? מפרידים מן הירקות מעט יותר מאחוז אחד )+%1 )מכל מין ומין, מניחים בנפרד – ליד שאר הפירות, ואומרים : ְך ַאָּתה ה' ֱא ֹלֵקינ ּו ֶמֶל ְך ָהע ֹוָלם ֲאֶׁשר ִק ְּדָׁשנ ּו ְּבִמְצ ֹוָתיו ְוִצ ָּונ ּו ְלַהְפִריׁש ְּתר ּומ ֹות ּוַמַע ְׂשר ֹות“ ” ָּבר ּו לאחר אמירת הנוסח, יש לעטוף את החלק המופרד בשקית, ולהניחו בפח. כעת מותר לאכול את שאר הפירות סיכום: נכין יחד עם הילדים סלט ירקות מתוצרי הגינה. בתאבון. רעיונות נוספים קטיף חורף מהלך השיעור: רציונל: במהלך החודשים האחרונים עבדו התלמידים בגינת הירק, זרעו, שתלו, עישבו והשקו. כעת לאחר המתנה של מספר חודשים הירקות מוכנים לאכילה. אכילת פרי או ירק שגידלנו בעצמינו בסמוך לרגע הקטיף, אסיף פירות העבודה שהשקענו והתבוננות לאורך כל הדרך, הם התוצאה הקסומה של תהליך חינוכי מרתק שנמצא ממש בקצוות אצבעותינו. מטרות: 1 .קטיף הירקות המוכנים לאכילה. 2 .עידוד אכילה בריאה. 3 .הכרת המושג 'מעשר'. ציוד לשיעור: סלסלה בה ניתן יהיה להניח את הגידולים שקטפנו, קרש חיתוך סכין וקערה. ניתן להפוך את הקטיף לחגיגת בריאות בבית הספר וביום זה יתבקשו התלמידים להביא מהבית ירק אהוב עליהם במיוחד, וביחד להכין סלט עשיר ובריא 18

רעיונות נוספים פתיחה: נציג לתלמידים סרטון בנושא האבקה )לצפייה לחצו כאן( לאחר הצפייה נדון עם התלמידים: מה בעלי החיים בסרטון חיפשו בפרחים? האם הם הרסו את הפרחים? הזיקו לגידולים? או שעזרו להם? לאחר שהתלמידים יענו. נוכל להסביר להם על תהליך האבקה )נספח 6 ,עמוד 34) וכיצד בזכות מאביקים אלו הפירות שלנו גדלים ומתפתחים מן הפרחים. גוף השיעור: כעת נצא יחד לגינת הירק ונתבונן בגידולים. האם הם הצמיחו פרחים? נתבונן בפרחי הגידולים בעזרת זכוכיות המגדלת וננסה לראות האם אנו מזהים את האבקנים? האם ישנם חרקים כלשהם הנמצאים על הפרחים? ננסה להזכר בתהליך האבקה וכיצד החרקים טובים לפרחים. נחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה תצטייד בזכוכית מגדלת, כוסית לאיסוף חרקים, ומגדיר. יחד ננסה לגלות האם יש לנו מאביקים בגינת הירק ואם כן מיהם? נוכל לאסוף את החרקים השונים לכוסיות לצורך גילוי שמם. לאחר האיסוף נשתמש במגדיר. סיכום: נשחרר חזרה את המאביקים השונים שאספנו לגינת הירק. האבקה מהלך השיעור: רציונל: שתילי גידולי הקיץ שונים מגידולי החורף. בחורף רוב הגידולים הם עלים, שורשים, גבעולים. לעומתם, רוב גידולי הקיץ הם פירות- משמע, הם פורחים ומן הפרחים יוצאים הפירות אותם אנו אוכלים. במערך זה נבין כיצד מתפתח הפרח לפרי ובעזרתם של מי. ועל כן, מדוע חשוב לנו לשמור על המגוון הקיים בגינה. מטרות: 1 .התלמידים ילמדו על החשיבות שבתהליך האבקה. 2 .התלמידים יחקרו את גינת הירק ויחפשו מאביקים שונים. מושג נלמד בשיעור: ַהֲאָבָקה היא תהליך שמתקיים בשלב הפריחה ובו מתרחשת העברת גרגרי האבקה של הצמחים מאחד לשני, כלומר מהאבקנים של פרח אחד, אל הצלקת של פרח מאותו המין. ציוד לשיעור: זכוכיות מגדלת, כוסיות לאיסוף חרקים, מגדירי חרקים. לקריאת חומר נוסף בנוגע להאבקה, לחצו כאן משחק האבקה: מניחים על הרצפה פרח גדול מצויר על קרטון/פוליגל, במרכז הפרח מפזרים קמח, המייצג את האבקנים. מסביב נפזר עוד ציורים של פרחים ללא הקמח. מסבירים לתלמידים כי כעת הם יהיו פרפרים, הם ינחתו עם 6 רגליהם )עמידת 6 )על הפרח עם הקמח ויניחו את רגליהם הקדמיות )הידיים במרכז הפרח( על מנת לשתות צוף אחכ הם יעברו לעשות את אותו הדבר על אחד הפרח האחרים. האם הקמח עבר מפרח לפרח? המורה תאמר לתלמידים להתעופף במרכז החדר, וכאשר היא מוחאת כף על התלמידים לכרוע לשתות צוף מהפרח המרכזי ומיד לנסות להאביק את אחד הפרחים המפוזרים, עד אשר כל הפרחים בחדר אובקו על ידם. .1 .2 19

נפרוס את הסדין הגדול שהבאנו ונתיישב עליו במעגל. נחלק לכל תלמיד שיבולת אחת ונבקש שיתבונן בה מקרוב. נשאל את התלמידים: איזה חלק בשיבולת ניתן לאכילה? נסביר כי בתוך השיבולת נמצאים הזרעים שלאחר שהם מתייבשים ומבשילים טוחנים אותם ומכינים מהם קמח או מבשלים אותם. כעת ננסה להוציא את זרעי החיטה מן השיבולת: נניח את השיבולת על כף ידינו ונמולל את כפות ידינו אחת בשניה כאשר השיבולת נעה בינהם. )בשלב זה זרעי החיטה יצאו בקלות רבה מן השיבולת ויפלו על הסדין( נסביר כי מה שנותר בידינו הוא המוץ- הקליפות של הזרעים. כעת על הסדין נראה גם את המוץ וגם את הזרעים. נסביר כי הפעולה הבאה שנצטרך לעשות היא להפריד את המוץ מן הזרעים. פעולה זו נקראת דיש. בפעולת הדיש מניפים את המוץ באוויר כך שהזרעים אשר כבדים יותר נוחתים למטה וקל לנו יותר לראותם. נעמוד סביב הסדין ונאחוז זו בשני ידיים, ננסה לנפנף בקלות בסדין ונראה כיצד זרעי החיטה מתקבצים במרכז הסדין. כעת נוכל לאסוף את הזרעים נחלק לתלמידים מכתשים ועלים וננסה להפיק קמח. נניח את הזרעים בתוך המכתש ובעזרת העלי ננסה לכתוש את הזרעים. נבדוק האם אנו רואים את תוכן הזרעים? האם אנו מזהים את האבקה הלבנה היוצאת ממנה.- זהו הקמח. פתיחה: נצא לחלקת החיטה שבגינה שלנו ונתבונן בחיטה. מהו צבעה? האם השיבולים היו בצבע זהה גם בחודש הקודם? אם כן, מדוע היא הצהיבה? נספר לתלמידים כי רק כאשר החיטה מתייבשת ניתן לטחון את הזרעים. בשלב זה נקצור את השיבולים )ניתן לעקור מן השורשים( ונאגוד אותם. גוף השיעור: .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 חיטה מהלך השיעור: ציוד לשיעור: מכתשים ועלים, סדין גדול. רציונל: בתחילת השנה זרענו חיטה בחלקה ייעודית, כעת לאחר שהחיטה התייבשה ולכבוד חג הקציר המתקרב נוכל לנסות להפיק קמח מן השיבולים. במערך זה נבין את המשאבים והאנרגיה אותם אנו צריכים בכדי לייצר קמח. מטרות: 1 .קציר החיטה שהבשילה. 2 .הכרת התהליך של הפקת הקמח מהחיטה שנקצרה. מושגים הנלמדים בשיעור: מוץ- הקליפה הדקה העוטפת את גרעיני הדגן דיש- היא פעולה חקלאית שמטרתה הפרדת המוץ מן הדגן. )מתוך המילון( הכנה מקדימה: רצוי לבדוק את מצב החיטה לפני השיעור ולוודא שהשיבולים נושאים עדיין זרעים )לעיתים ציפורים אוכלות את הזרעים ועל אף שהשיבולת נראית מרחוק במצב שלם, ניתן לראות כי הזרעים אינם( 20

סיכום: נאסוף מן המכתשים את החיטה שהצלחנו ליצור בעזרת פעולת הטחינה ונראה כיצד הכמות קמח שהפקנו קטנה ממש. האם אפשר לאפות איתה משהו? נשוחח עם התלמידים על הכמות של השיבולים שצריך בכדי לייצר קילו של קמח. נוכל לשוחח על הזמן הרב שחיכינו עד שהחיטה הבשילה והתייבשה ונבין את התהליך שקורה בשדות החיטה בארץ. כמה משאבים ואנרגיה אנו צריכים בשביל לייצר קמח. 21 רעיונות נוספים נ1 .ניתן להפריד את גבעולי השיבולת ולהניחם או כחומר יבש לקומפוסטר או כמצע חיפוי לגינה. 2 .ניתן כפעולת המשך ללמוד על חמשת מיני הדגן השונים הקיימים ולערוך בינהם השוואה

רעיונות נוספים פתיחה: נצא יחדיו לגינת הירק ונתבונן בה. נשאל את התלמידים: האם היא השתנתה במהלך הזמן מאז ששתלנו אותה? כיצד אנו יכולים לדעת האם הירקות שלנו מוכנים לאכילה? נוכל הלבחין בפירות הבשלים בגינה. גוף השיעור: כעת נסביר כי יכול להיות מצב שלא כל הירקות מוכנים כרגע לאכילה ועל כן נעבור ירק ירק ונוודא. מספר כללים שרצוי שנשאל את עצמינו בבואנו לקטוף: 1.האם הירק הזה נראה כמו ירק שאנו רוכשים בסופר\ירקן? אם התשובה על זה היא כן, משמע- הירק בשל ומוכן לאכילה. 2.נתבונן בצבעי הירקות. האם הם שינו את צבעם? האם כל ירק צריך לשנות את צבעו כסימן לכך שהוא בשל? במה שונים גידולי הקיץ מגידולי החורף שגידלנו? 3.האם כדאי לנו לעקור את הצמח מהשורש? האם ישנם גידולים שיכולים לגדול שוב לאחר הקטיף? 4 .נשוחח על עניין גידולי הקיץ, שרובם נחשבים פירות, מאחר והתפתחו מן הפרחים, וכיצד נקטוף אותם. סיכום: לאחר שקטפנו נניח את הכל בסלסלה ונעשר, כפי שעשינו בקטיף החורף כיצד מעשרים? מפרידים מן הירקות מעט יותר מאחוז אחד )+%1 )מכל מין ומין, מניחים בנפרד – ליד שאר הפירות, ואומרים : ְך ַאָּתה ה' ֱא ֹלֵקינ ּו ֶמֶל ְך ָהע ֹוָלם ֲאֶׁשר ִק ְּדָׁשנ ּו ְּבִמְצ ֹוָתיו ְוִצ ָּונ ּו ְלַהְפִריׁש ְּתר ּומ ֹות ּוַמַע ְׂשר ֹות“ ” ָּבר ּו לאחר אמירת הנוסח, יש לעטוף את החלק המופרד בשקית, ולהניחו בפח. כעת מותר לאכול את שאר הפירות סיכום: נכין יחד עם הילדים סלט ירקות מתוצרי הגינה. בתאבון. קטיף קיץ מהלך השיעור: רציונל: במהלך החודשים האחרונים עבדו התלמידים בגינת הירק, זרעו, שתלו, עישבו והשקו. כעת לאחר המתנה של מספר חודשים הירקות מוכנים לאכילה. אכילת פרי או ירק שגידלנו בעצמינו בסמוך לרגע הקטיף, אסיף פירות העבודה שהשקענו והתבוננות לאורך כל הדרך, הם התוצאה הקסומה של תהליך חינוכי מרתק שנמצא ממש בקצוות אצבעותינו. מטרות: 1 .קטיף הירקות המוכנים לאכילה. 2 .עידוד אכילה בריאה. . ציוד לשיעור: סלסלה בה ניתן יהיה להניח את הגידולים שקטפנו, קרש חיתוך סכין וקערה. ניתן להפוך את הקטיף לחגיגת בריאות בבית הספר וביום זה יתבקשו התלמידים להביא מהבית ירק אהוב עליהם במיוחד, וביחד להכין סלט עשיר ובריא 22

כ ת ב ה : ש ר ה א ב ו ה ב ש ר ף שורשים: גינת חורף: צנונית גזר סלק אדום עלים: חסה פטרוזיליה כרוב כוסברה עלי סלק גבעולים: סלרי שומר תפוח אדמה קולורבי ניצני פרחים: ברוקולי כרובית זרעים: חומוס אפונה פרי: תות שדה מה כדאי לשתול? מנגולד 23

גינת קיץ: עגבניה מלפפון חציל קישוא דלעת אבטיח שעועית חמניה תירס בזיליקום פלפל מה כדאי לשתול? פלפל חריף מלון בטטה 24

מרווה נענע גינת תבלינים צמח הנענע אוהב הרבה מאוד שמש והרבה מאוד מים ועל כן כדאי לשתול אותו במיקום עם שמש מירבית ולתת לו השקייה מרובה. הוא צומח בצורה של התפרסות כשטיח על פני הקרקע. ניתן לשתייה כחליטה ואף לתיבול מזון. צמח המרווה קל לגידול. ניתן לשתול אותן במיקום בעל שמש מלאה אך גם במיקום ללא שמש כלל, בתנאי שהאזור מואר. הוא אינו זקוק להרבה מים ועל כן ניתן להשקותו בתדירות נמוכה. הוא צומח כשיח לגובה. ניתן לשתייה כחליטה ואף כתבלין למזון גרניום לימוני לואיזה הלואיזה הוא שיח רב שנתי חזק. הוא זקוק לשמש מלאה בכדי לגדול וכן רגיש במיוחד לקור. צמח הלואיזה אוהב הרבה מים ועל כן יש להשקותו בתדירות גבוהה. הוא צומחת לגובה רב כשיח צר וארוך. ניתן לשתייה כחליטה שיח הגרניום הוא שיח חזק ושתלטני בעל ריח ארומתי חזק במיוחד. ניתן לשתול אותו במיקום בעל שמש ישירה או בשטח מוצל חלקית. הגרניום אינו זקוק לכמות גדולה של מים ועל כן ניתן להשקותו בתדירות נמוכה. הוא צומח הן לגובה והן מתפרס לרוחב. כדאי למקמו באזור בו אין הרבה צמחים סביבו משום שיש לו נטייה להשתלט על צמחים אחרים. ניתן לשתייה כחליטה, ואף כתבלין למאפים ולריבות. מליסה צמח המליסה הוא צמח עדין במיוחד. הוא אינו צריך שמש כלל, רק אזור מואר. על כן כדאי לשתול אותו בפינה מוצלת כליל. הוא אוהב מים ועל כן יש להשקותו בתדירות גבוהה. צמח המליסה צומח בצורה של התפרסות כשטיח על פני הקרקע. ניתן לשתייה כחליטה. 25

רוזמרין עשב לימון גינת תבלינים עשב הלימון הוא צמח חזק במיוחד המסוגל לשרוד בתנאים רבים. הוא אוהב שמש ועל כן יש לשתול אותו במיקום של שמש מלאה. הוא אוהב מים אך עם זאת מסוגלת להסתדר גם עם השקייה מועטה. צמח העשב לימון גדל כשיח מרוכז וגבוה. ניתן לשתייה כחליטה ואף לתיבול מזון הרוזמרין הוא שיח חזק במיוחד בעל ריח ארומטי חזק. ניתן לשתול אותו במיקום בעל שמש מלאה או בשטח מוצל חלקית. הוא אינו זקוק להרבה מים כלל ועל כן ניתן להשקותו בתדירות נמוכה. הוא צומח כשיח לגובה ואף מתפרס לצדדים. ניתן לשתיה כחליטה ואף לתיבול מזון לענה )שיבא( לוונדר הלוונדר הוא שיח בעל ריח ארומטי עדין. כדאי לשתול אותו במיקום של שמש ישירה. הוא אינו זקוק להרבה מים כלל ועל כן יש להשקותו בתדירות נמוכה. הוא צומח כשיח לגובה. ניתן לשימוש כחיטוי פצעים או עקיצות, ואף כמבשם ריחני. השיבא הוא צמח תבלין חזק במיוחד. ניתן לשתול אותו במיקום בעל שמש מלאה ואף בשטח מוצל חלקית. הוא אינו זקוק לכמות גדולה של מים ועל כן ניתן להשקותו בתדירות נמוכה. צמח השיבא צומח כשיח בינוני לגובה. ניתן לשתייה כחליטה. זוטא לבנה הזוטא הוא צמח עדין אשר מסוגל להתקיים גם בשטח בעל שמש חלקית. ועל כן ניתן לשתול אותו בפינה מוצלת חלקית במהלך היום. צמח הזוטא אוהב מים ועל כן יש להשקותו בתדירות גבוהה. הוא צומח כשיח קטנטן לגובה. ניתן לשתייה כחליטה ואף כתבלין למזון 26

27 נספח 2

28 נספח 2

עשב הלימון הוא צמח חזק במיוחד המסוגל לשרוד בתנאים רבים. הוא אוהב שמש ועל כן יש לשתול אותו במיקום של שמש מלאה. הוא אוהב מים אך עם זאת מסוגלת להסתדר גם עם השקייה מועטה. צמח העשב לימון גדל כשיח מרוכז וגבוה. ניתן לשתייה כחליטה ואף לתיבול מזון. מסייע לכאבי גרון ומכייח הרוזמרין הוא שיח חזק במיוחד בעל ריח ארומטי חזק. ניתן לשתול אותו במיקום בעל שמש מלאה או בשטח מוצל חלקית. הוא אינו זקוק להרבה מים כלל ועל כן ניתן להשקותו בתדירות נמוכה. הוא צומח כשיח לגובה ואף מתפרס לצדדים. ניתן לשתיה כחליטה ואף לתיבול מזון. שתייתו משפרת זכרון ומרימה את מצב הרוח הלוונדר הוא שיח בעל ריח ארומטי עדין. כדאי לשתול אותו במיקום של שמש ישירה. הוא אינו זקוק להרבה מים כלל ועל כן יש להשקותו בתדירות נמוכה. הוא צומח כשיח לגובה. ניתן לשימוש כחיטוי פצעים או עקיצות, ואף כמבשם ריחני. ריחו מרגיע את מערכת העצבים השיבא הוא צמח תבלין חזק במיוחד. ניתן לשתול אותו במיקום בעל שמש מלאה ואף בשטח מוצל חלקית. הוא אינו זקוק לכמות גדולה של מים ועל כן ניתן להשקותו בתדירות נמוכה. צמח השיבא צומח כשיח בינוני לגובה. ניתן לשתייה כחליטה. שתייתו כחליטה מחממת ומחזקת את הגוף לימונית/ עשב לימון רוזמרין לוונדר לענה/שיבא 29 נספח 3

צמח המליסה הוא צמח עדין במיוחד. הוא אינו צריך שמש כלל, רק אזור מואר. על כן כדאי לשתול אותו בפינה מוצלת כליל. הוא אוהב מים ועל כן יש להשקותו בתדירות גבוהה. צמח המליסה צומח בצורה של התפרסות כשטיח על פני הקרקע. ניתן לשתייה כחליטה. המליסה עוזרת בהפגת חרדות ויעילה במצבי לחץ הזוטא הוא צמח עדין אשר מסוגל להתקיים גם בשטח בעל שמש חלקית. ועל כן ניתן לשתול אותו בפינה מוצלת חלקית במהלך היום. צמח הזוטא אוהב מים ועל כן יש להשקותו בתדירות גבוהה. הוא צומח כשיח קטנטן לגובה. ניתן לשתייה כחליטה ואף כתבלין למזון. הזוטא מסייעת בכאבי בטן ומורידה לחץ דם שיח הגרניום הוא שיח חזק ושתלטני בעל ריח ארומתי חזק במיוחד. ניתן לשתול אותו במיקום בעל שמש ישירה או בשטח מוצל חלקית. הגרניום אינו זקוק לכמות גדולה של מים ועל כן ניתן להשקותו בתדירות נמוכה. הוא צומח הן לגובה והן מתפרס לרוחב. כדאי למקמו באזור בו אין הרבה צמחים סביבו משום שיש לו נטייה להשתלט על צמחים אחרים. ניתן לשתייה כחליטה, ואף כתבלין למאפים ולריבות. הגרניום מסייע בדלקות עור ומחזק את שורשי השיער הלואיזה הוא שיח רב שנתי חזק. הוא זקוק לשמש מלאה בכדי לגדול וכן רגיש במיוחד לקור. צמח הלואיזה אוהב הרבה מים ועל כן יש להשקותו בתדירות גבוהה. הוא צומחת לגובה רב כשיח צר וארוך. ניתן לשתייה כחליטה הלואיזה מסייעת בייבוש ליחה ואף מחטאת פצעים מליסה זוטא לבנה גרניום לימוני לואיזה 30 נספח 3

צמח הנענע אוהב הרבה מאוד שמש והרבה מאוד מים ועל כן כדאי לשתול אותו במיקום עם שמש מירבית ולתת לו השקייה מרובה. הוא צומח בצורה של התפרסות כשטיח על פני הקרקע. ניתן לשתייה כחליטה ואף לתיבול מזון. הנענע מסייעת בהפחתת כאבי בטן ומאיצה את זרימת הדם לאזורים פגועים צמח המרווה קל לגידול. ניתן לשתול אותן במיקום בעל שמש מלאה אך גם במיקום ללא שמש כלל, בתנאי שהאזור מואר. הוא אינו זקוק להרבה מים ועל כן ניתן להשקותו בתדירות נמוכה. הוא צומח כשיח לגובה. ניתן לשתייה כחליטה ואף כתבלין למזון. המרווה מחטאת פצעים ומסייעת לריפוי דלקות פה האורגנו הוא צמח בעל ריח חזק. הוא מסוגל להתקיים גם בשטח. בעל שמש חלקית ועל כן ניתן לשתול אותו בפינה מוצלת חלקית במהלך היום. האורגנו אוהב מים אך יש לו יכולת להתייבש במהירות ללא השקייה. הוא גדל כשיח קטנטן לגובה ואף מתפרס לצדדים. ניתן לשימוש כתבלין במזון. האורגנו משפר את התאבון ומסייעת לתהליכי העיכול צמח הקורנית הוא צמח תבלין בעל טעם נהדר. ניתן לשתול אותו במיקום בעל שמש מלאה ואף בשטח מוצל חלקית. הוא אינו זקוק לכמות מים גדולה ועל כן ניתן להשקותו בתדירות נמוכה. צמח הקורנית גדל כשיח נמוך. ניתן לשימוש בתבלין למזון. הקורנית מסייעת בעת כאבים ומשפרת תהליכי עיכול נענע מרווה רפואית אורגנו קורנית 31 נספח 3

32 נייר 4 שבועות בד 3 חודשים פחית 300 שנים נספח 5

33 פלסטיק 400 שנים מיליון שנים זכוכית ויותר אורגני 3 שבועות נספח 5

34 ת ְמ ַא ֵּב ק ַׁש ֲח ָל ה ַע ּמּוד ָה ֱע ִל י ַצ ֶּל ֶק ת ִז יר ֶת ֶר ת ֲע ֵל ה ָּג ִב יַע ֲע ֵל ה ּכֹו ֶׁש ֶב ַא ְב ָק ן ָּת א ֵּב יָצ ה ֹעֶק ץ ַה ֶּפ ַר ח ּתֹו נספח 6ַ ע ִּל י

בביליוגרפיה אתר ”בידיים“ אתר ”ערוגנית“ אתר ”משרד החינוך“ מדע וטכנולוגיה, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך 2013 LEARNING SCIENCE .PHILIP BELL 2009 אבני דרך בלמידה משמעותית, תשע"ד OUTDOOR LEARNING ,CAROLINE FIENNES 2015 טל, ט'. )2009 .)חינוך סביבתי וחינוך לקיימות: עקרונות, רעיונות ודרכי הפעלה. משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, הטכניון והחברה להגנת הטבע שחם, ב'. )2014 .)לצאת מהקופסה? לצאת מהכיתה! למידה חוץ-כיתתית ככלי לחוות מדע בכל החושים, אאוריקה 37 , למדע, מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה, המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב גמישות פדגוגית - פנים רבות לה, יישום הרחבת הגמישות הפדגוגית במוסדות החינוך - תלקיט למנהל בית ספר, משרד החינוך, תשע"ד. אתר ”ברא צמחים“ 35