הרצל
יומן-מסע
יציאה לדרך
את פעולתו המדינית בכיוון רכישת לב את מסעו לארץ־ישראל תיאר אח"כ
גרמניה לציונות התחיל הרצל בשיחה עם הרצל עצמו בדברים אלה" :לא הלכנו
הארכידוכס מבדן ,שנעשה מאז ידידו לארץ ישראל כתיירים לשם תענוג,
של הרצל וידיד הציונות .הרצל הצביע ולא כנוסעים לשם מחקר ,אלא לשם
בשיחתו על מקומה של הציונות בתחום מטרה מסויימת" .היה זה המעשה הגדול
עניניה של גרמניה במזרח .והארכידוכס הראשון של הרצל במדיוניות־חוץ :נסיון
מסר לו ידיעות על השפעתה של גרמניה לרכוש לב מעצמה אירופית גדולה לטובת
בקושטא (איסטנבול) ,ויעץ לו לפנות הציונות ,מעצמה שהשפעתה על הסולטן
לציר הגרמני בוינה ,הרוזן פיליפ התורכי היתה מרובה מאוד ,והגיעה
אוילנבורג.לאוילנבורג אמר הרצל: אז לשיאה .הרצל תלה תקוות גדולות
"תנועתנו קיימת ,אני מצפה כי ממשלה זו במעשה זה והכינו בקפדנות יתירה.
או אחרת תסייע לה ,בתחילה חשבתי כי זו כשנודע בקיץ של שנת ,1897שהקיסר
תהיה אנגליה" ,אבל מטעמים שונים הוא וילהלם מתכונן לנסוע לארץ ישראל ,כדי
לחנוך את הכניסה האבנגלית ליד קבר
מבקש עתה את חסות גרמניה. ישו ,הבין הרצל מיד ,שנסיעה זו כרוכה
בשאיפות גרמניה להתפשטות במזרח.
ספטמבר 1898
הרוזן פיליפ אוילנבורג
המעונינות במזרח ,ביחוד הוא הצליח לרכוש את
אנגליה וצרפת .גם בילוב אהדתו של אוילנבורג,
הודיע להרצל ,שהקיסר שהמליץ על הרעיון
רוצה לקבלו בירושלים בברלין ,ובסוף ספטמבר
בראש משלחת ציונית, 1898הודיע להרצל:
ושההוראות המפורטות "הקיסר נוטה לקחת את
תימסרנה בקושטא .הרצל יציאת היהודים תחת
נסע איפוא לקושטא עם חסותו ,ורצונו לקבל
משלחת ציונית ,שחבריה את הרצל בראש משלחת
היו וולפזון ,בודנהיימר, בירושלים" .את המשא־
זיידנר ושנירר .שם ומתן המשיך הרצל אח"כ
נתקבל בפעם הראשונה בברלין בשיחה עם בילוב,
לראיון אצל הקיסר, מיניסטר־החוץ .בילוב
וקיבל רושם שהקיסר עצמו התייחס בשלילה לכל
מתייחס בחיבה לציונות, התכנית ,בעיקר מתוך חשש,
ויבטא את הדבר בצורה שקשר רשמי בין גרמניה
והציונות יעורר חשדים
רשמית בירושלים. בקושטא ויחדד את היחסים
עם המעצמות האירופיות,
ימי מסעו אלה של הרצל היו הימים
הדרמתיים ביותר בחייו .הוא ראה שיש
לפניו כאן שעת כושר גדולה להגשמת
הציונות .ומאידך חשש מפני השפעת
יועציו של הקיסר ,ובראשם בילוב ,שלא
נטו אחרי הרעיון כלל .אולם התנחם בזה,
"שגם במקרה הרע ביותר תתקבל עוד
האידיאה שלנו בתור אהובתו העזובה של
הקיסר הגרמני ע"י אחרים" .וכן חשש
שהתורכים יתנקשו בחייו בימי שהותו
בארת־ישראל ,אבל בטוח היה בעתיד
התנועה ,אם יצליח בארץ־ישראל .בצאתו
מקושטא רשם הרצל ביומנו" :נראה שאני
מתקרב והולך אל פסגת מפעלי הטרגי.
אם המשלחת לארץ־ישראל תצליח ,תהא
העבודה הקשה ביותר עשויה ,כל השאר
הוא רק הגשמה היכולה להיעשות בידי
אחרים "..בארץ־ישראל ניצלו הרצל
ובני־לויתו את הימים שנשארו להם
עד התקבלותם אצל הקיסר לשם ביקור
במושבות יהודה -מקוה־ישראל ,ראשון־
לציון ,נס־ציונה ורחובות.
הקיסר הגרמני
ירושלים
בתחילה בקול עמום ורועד במקצת .מזמן יהודים אחדים ברחובות נשאו עיניהם
לזמן נשאתי את עיני מן הנייר והבטתי אלינו בעברנו .אוזים למטה בבצה,
בעיניו שנחו עלי בתוקף .אחרי שכליתי בשעה שואזי־הבר נשאים למעלה באויר.
לקרוא -דבר הקיסר .הוא אמר בערך ליד שבכת האהלים התמהמהו השומרים
התורכים ולא מהרו להכניסנו ,אותי ואת
כדברים הבאים: שנירר .והנה בא סגן־אופיצר ונתננו
"חן־חן לו בעד ידיעותיו ,שעוררו בי לעבור .והנה קראו לנו לבוא אל אהל
ענין רב .הענין טעון עוד על כל־פנים הקיסר .הקיסר עמד בלבוש הקולוניות
חקירה מפורטת ובירורי דברים נוספים". האפור ,קובע־הצעיף בראשו ,כסיות
אחר־כך נכנס בסקירה על ההתישבות חומות ו-הפלא ופלא המגלב בימינו,
שעד עתה" .הארץ זקוקה ראשית־כל וחכה לנו .פסיעות אחדות לפני הכניסה
למים ולצל" .הוא השתמש במטאים פניתי כנגדו והשתחויתי .הקיסר הושיט
אחדים ממקצוע החקלאות והיערות .ממה לי בכניסתי את ידו בידידות מרובה.
שראה בעיניו הסיק מסקנה ,שהאדמה מצדו והאלאה עמד בילוב בתלבושות־
נוחה לעבוד" .המושבות שראיתי ,גם של סקו אפור ומאובק והחזיק את נוסח נאומי
הגרמנים וגם של בני־מולדתו ,יכולות המוגה בידו .ארבעת האדונים נכנסו
לשמש מופת ,למה שאפשר לעשות מן אחרי אל האהל הרחב .שאלתי אם רשאי
הארץ הזאת .די המקום בארץ לכל .יתן אני להציג את האדונים ,הוא נענע בראשו
לה רק מים וצל .גם לתושבים ילדי־הארץ הן ,ואעשה כן .לשמע כל שם שקראתי נתו
ישמשו עבודות־המושבות מופת מעורר. את ידו אל מצחת־הקובע .אחרי שהחלפתי
התנועה שלו ,אשר היטיב ידעתיה ,מכילה מבט עם בילוב ,לקחתי את גלינוי וקראתי,
רעיון בריא".
2בנובמבר1898 ,
אהל הקיסר
הטמפרטורה; 31 °בצל, הוא עוד הבטיח לנו ,כי
41 °בחמה" .בילוב אמר יוסיף להתענין בדבר,
במתיקות" :כמו שהוד ואולם איך מלא את
מלכותו הקיסר הואיל חמשת או ששת הרגעים
בחסדו לומר ,העיקר הוא של תשובתו ,לא אזכור
-מים .זאת נוכל להביא עוד .אחרי ככלות תשובתו
לארץ .הדבר יעלה הרשמית ,הושיט לי את ידו,
במיליארדים ,אך גם אך עוד לא שלח אותנו,
יכניס מיליארדים"" .נו, כי אם משכני לשיחה עם
כסף הרי יש לכם די", בילוב" :את האדון פון
אמר הקיסר בעליזות
וטפח במגלב על מגפיו. בילוב הרי הוא מכיר?"
"כסף רב מאשר לכולנו". אם ידעתיו! בילוב ,שלוה
בילוב הסכים לדעה זו. את כל נאומי בטיוטה
"כן ,הכסף ,הגורם לנו באצבעו ,הצטחק מתוקות.
כל־כך קשיים ,נמצא דברנו על הנסיעה .הקיסר
אמר" :נפל בחלקנו דוקא
אצלם בשפע". הזמן הלוהט ביותר .היום
שבו התראינו היה הרע מכל
הימים.ליד רמלה מדדנו את
ברוש נטעתי במוצא
הוא לא אמר לא הן ולא לאו .ברור הדבר,
שהרבה דברים קרו בינתים .אחרי הראיון
נסענו שלשום אל בית מרכס .אנשים
אחדים ,שראו בנסענו ובבואנו ,נדחקו
ונכנסו לבקרנו .ברוב עמל עלה הדבר
לפנות את חדר־האורחים .בשלוש וחצי
נסעתי עם וולפזון ,בודנהיימר ועם האכר
ברויזה אל המושבה השוכנת ביפה־נוף,
אך העניה עדיין במאוד מאוד־מוצא .שם
החל האיש הצעיר והחרוץ הזה לפני ארבע
או חמש שנים לעבד את אדמת־הטרשים
הקשה מאין כמוה .וכבר הוא רואה פרי
בעמלו הרב ,כבר מתחיל הוא לקצור את
אשר זרע .הנסיעה על־פני דרך־ההרים
יפה המראות מירושלים למוצא ,המזכירה
במקצת את הפירינאים ,עברה עלינו
מתוך קלות ,בספר לנו האיכר ברויזה על
התחלותיו הקשות .פעם אחת ,כאשר פתח
הסמדר של הגפנים ,באו בלילה צבאים
ואכלו את הסמדר .אז שכב שלשה לילות
רצופים עם הרובה ,אף־על־פי שיש כאן
לעתים קרובות צבועים .ולא עצם עין
שלא להיות לטרף לשני הצבועים .מתי
נכבשה אדמה ביתר גבורה?
אנית תפוחי־הזהב
היום האחרון ביפו היה לא נעים במידה בא"י בערה האדמה תחת רגלי .אילו
שאין למעלה ממנה .באו כל מיני קבצנים היתה הממשלה התורכית מחוננה במשהו
ומרגלים .על־כן הלכתי אתמול בבוקר - ראית־הנולד במובן המדיני ,היתה
בלי הכרזות -עם וולפזון אל הנמל ,שטתי מוכרחה לסכל את מחשבתי בפעם הזאת.
בסירה אל אנית המשא האנגלית הקטנה, מאז בואי לקושטא היתה לה שעת־כושר,
"דנדי" ,ובראותי כי חמישה יוכלו למצוא שאולי לא תשוב עוד לעולם .היא היתה
בה מקום ,ולו גם מקום רע ,הזמנתי את צריכה רק לגשרני מן הארץ .או שהיתה
המקומות ושלחתי את וולפזון אל היבשה יכולה לעשות ביתר קצור ,בשלחה בי
על מנת שיביא במשך שעה את כל החבורה ז'נדרמים מתחפשים כשודדים להתנפל
עם כל החפצים .רק בקליפת־אגוז זו, עלי ולהעבירני מן העולם .אבל חוסר
אניתי ,שכפי המשוער תצא במחולות תבונתם של האנשים בשביל רעיוני לא רק
בגאות הים ,הרגשתי את עצמי בטוח מרע, מזיק לי תכופות ,אלא גם מביא לי תועלת.
וראיתי את הרכיבה השניה על פני הבודנזי אין מבינים את תכניתי ,ועל־כן מעטים
שעברה בשלום .אולם ידידיי ,שוולפזון המסייעים לה והמפריעים בעדה .הממשלה
הביאם במשך שעה בדיוק אל האניה, התורכית נתנתני להמשיך את נסיעתי
ראו את הדברים בעינים אחרות .בשבילם עד גמירא; ואם הנחותי אינן מטעות
היתה האניה קטנה מדי בשביל נסיעה אותיף הנני נחשב כבר היום גורם מדיני.
5בנובמבר1898 ,
חמשתנו שיציעו לנו לאלכסנדריה .רק וולפזון
את המזרנים על הספון שמר לי אמונתו גם בשעה
ושם ישנו אף הקיצונו זו והלך עמי באש ובמים.
תחת כיפת השמיים .את בינתים החיש רב־החובל
זיידנר ובודנהיימר תקפה את טעינת תפוחי־הזהב,
מחלת הים עוד בלילה. מפני שלא רצה להפסיד
עתה לפני הצהרים חולה את הנוסעים הללו .הים
קצת גם וולפזון הטוב חלק היה עם שקיעת החמה
שלי .שנירר ואני עודנו -וכשהוצעה לפני שלשת
מחזיקים מעמד .ועם כל המורדים האלה בפעם
התלאה שבנסיעה זו אני האחרונה השאלה ,אם
מרגיש את עצמי בטוב, רוצים הם לנסוע עמנו או
בשימי על לב ,כי נסיו להשאר -נסעו עמנו .אבל
נועז זה של הנוסעים עד מהרה היתה לנו נסיעה
לתבוע את ארץ־ישראל קשה .ה"דנדי" התגלגלה
הצליח לפי שעה. והתחבטה כמשתוללת .בתוך
התאים אי־אפשר לשבת
מחמת החום המחניק .בקשנו
אנו שטים צפונה ,הביתה .מצרים הנהדרה
היתה בשבילי מלאה הפתעות משמחות .כאן
רואים ,מה עלולים חריצות ומרץ לעשות
אפילו מארץ לוהטת כאש .אם גם אין לנו
בוץ־הנילוס בארץ ישראל ,הנה צפונות
אלף אפשרויות גם בקרקע זו ,ומשק נבון
יכול להעלותן מתוכה..
8בנובמבר1898 ,
"אין איש מלבד העם היהודי ,שיהא
מוכן ,או שיהא יכול ,להקריב קרבנות
כאלה לשם תחית הארץ הזאת .איש
לא יקדימנו ,איש לא יקחנה מאתנו,
כי אין איש שיהא בכוחו להביא לשם
זה כוחות-אדם מסורים כעם היהודי"