קאפות סגור לדפוס

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט בן גוריון‪ ,‬עפולה‬

‫תלמידים‪ :‬אלבינה צ'קלוב‪ ,‬ג'וי מדינה‪ ,‬איתן בריילובסקי‬
‫מנחה‪ :‬אלון שחם‬

‫מיטה מתריעה‬

‫תהליך הפיתוח‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫ביקור ראשוני בבית האבות על מנת לשמוע ממקור ראשון על הבעיה‬ ‫כיום‪ ,‬בבתי אבות ישנה מחלקה אשר גרים בה קשישים בעלי דמנציה‬
‫ולקבל תיאור מדויק שלה‪ .‬הגדרת הדרישות מהפרויקט‪ ,‬בצורה כמותית‪.‬‬ ‫שגורמת להם לקשיים יומיומיים‪ ,‬וחלקם אינם מסוגלים ללכת או לעמוד‬
‫בחירת החיישנים המתאימים (למשל‪ ,‬אינפרה אדום או אולטרה סוני)‪.‬‬ ‫בכוחות עצמם‪ .‬חולי הדמנציה שוכחים קושי זה‪ ,‬במיוחד באמצע הלילה‪,‬‬
‫וקמים ממיטותיהם על מנת ללכת לשירותים‪ ,‬ללא עזרה מאחות‪ .‬רבים‬
‫תכנון חשמלי של החיישנים והתאמת ערכיהם‪.‬‬ ‫מהם נופלים בשל אי יציבות‪ ,‬פוגעים בעצמם באופן קשה וגורמים‬
‫לעצמם לעתים לנזק בלתי הפיך‪ .‬על המיטה בבית האבות קיים מעקה‪,‬‬
‫תיאור הפרויקט‬ ‫אך הוא אינו חוסם או עוצר את הקשיש מלקום מהמיטה ולכן משאיר‬

‫התאמה של חיישן לחץ על מיטת הקשיש אשר בודק אם הקשיש נמצא‬ ‫את הבעיה לא פתורה‪.‬‬
‫על מיטתו‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬התאמת חיישן אינפרה אדום שיבדוק חציית‬
‫"גבול" לאורך המיטה‪ ,‬במידה והקשיש יקום מהמיטה ויעבור את מעקה‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫המיטה‪ .‬שני החיישנים מחוברים יחדיו למערכת שבסיסה ארדואינו‪,‬‬
‫הקולטת את הנתונים ומתריעה באמצעות לוח לדים בחדר האחיות על‬ ‫פיתוח מערכת חדשנית שאינה קיימת בשוק אשר מתחברת למיטה ומזהה‬
‫באמצעות חיישן לחץ וחיישן מרחק אם הקשיש קם ממיטתו‪ .‬המערכת‬
‫החדר המדויק שבו הקשיש מנסה לרדת מהמיטה‪.‬‬ ‫תתריע לחדר האחיות בהתאם‪ ,‬על מנת למזער את מקרי הנפילות‬
‫החיישנים מיושמים ומתוכננים בצורה שתאפשר נוחות לקשיש ולא‬ ‫בלילות ולשמור על חייהם של הקשישים‪ .‬המערכת תכלול תוכנה אשר‬

‫יפריעו למהלך השינה וסדר היום‪.‬‬ ‫תדע להתריע במדויק על החדר הספציפי בו קורה המקרה‪.‬‬

‫מיטת הקשיש‬

‫בדיקה של חציית המעקה‬ ‫מדידת המשקל על חיישן הלחץ‬

‫חיישן לחץ‬ ‫חיישן אינפרה אדום‬ ‫האם מתקיימים התנאים?‬
‫‪Pressure Sensor‬‬ ‫‪Infrared Sensor‬‬

‫אם לא‪ ,‬תחזור למצב המדידות הראשוני‬ ‫אם כן‪ ,‬שלח התרעה לחדר האחיות‬

‫לוח לדים‬ ‫ארדואינו אונו‬
‫‪LED Board‬‬ ‫‪Arduino Uno‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט בן גוריון‪ ,‬עפולה‬

‫תלמידים‪ :‬ניב גרשון‪ ,‬נתנאל חיו‪ ,‬מאור ג'ובי‬
‫מנחה‪ :‬אלון שחם‬

‫עניין של הרגל‬

‫תהליך הפיתוח ותיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫מטרת הפרויקט הינה לאזן את משקלם של הקשישים שביקרנו אצלם‬ ‫כחלק מחיפוש בעיות בחיי היומיום‪ ,‬ביקרנו בבית אבות משל"ב בעפולה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬להגיע למצב שבו יש בסביבות ‪ 50%‬ממשקלם על כל רגל‪ .‬ביקרנו‬ ‫שם פגשנו פיזיותרפיסטית ועובדת סוציאלית שסיפרו לנו שכחלק‬
‫אצל הקשישים ובדקנו מה נדרש להביא את הרעיון ליישום‪ .‬בפרויקט קיים‬ ‫מעבודתן בבית האבות‪ ,‬הן נתקלות במספר רב של מבוגרים שלא‬
‫חיישן לחץ‪ .‬תפקיד חיישן הלחץ הוא לאסוף את נתוני הלחץ שמפעילה‬ ‫הולכים ביציבות‪ ,‬חלקם גם נעזרים בהליכון וכפועל יוצא מכך‪ ,‬אף פחות‬
‫כל רגל של הקשיש‪ .‬בדקנו חיישן לחץ וכיצד הוא פועל‪ .‬מצאנו כי כאשר‬ ‫מרגישים את אי היציבות כיוון וחלק ממשקלם "מבוזבז" על ההליכון‪,‬‬
‫מופעל עליו לחץ גבוה‪ ,‬התנגדותו יורדת‪ ,‬ובכך בנינו את הנוסחה לקבלת‬ ‫ונפגעת להם בריאות הגב‪ .‬לכן‪ ,‬החלטנו שזו בעיה שיש למצוא לה פתרון‪.‬‬
‫הנתונים‪ .‬את הנתונים נדווח לצוות המרפא בעיסוק‪ ,‬איתם יוכלו למדוד‬ ‫כמו כן‪ ,‬סיפרה לנו הפיזיותרפיסטית שכחלק מעבודתה‪ ,‬היא מודדת‬
‫את האחוז של המשקל שמפעילה כל רגל‪ .‬קיים חיישן נוסף ‪ -‬חיישן‬ ‫על בסיס קבוע‪ ,‬את מהירות הליכתם של המבוגרים‪ .‬היא מודדת את‬
‫מרחק‪ .‬החיישן אוסף את נתוני המרחק במסלול הליכה מסוים שבו ילכו‬ ‫הזמן שלוקח למבוגרים לעבור מרחק מסוים ומחשבת את המהירות‬
‫הקשישים לזמן מסוים‪ ,‬וכך נוכל לדווח את מהירות הקשישים לצוות‬ ‫הממוצעת בהתאם‪ .‬לכן‪ ,‬החלטנו שאת הפתרון לתהליך ניתן לשלב עם‬
‫שיוכל לעקוב אחרי התקדמות הקשישים‪ .‬את החיישן בחרנו לאחר‬ ‫הפתרון לבעיה האחרת וכך גם להקל על הפיזיותרפיסטיות בעבודתן‬

‫ניסויים וקבענו כי הוא מתאים לנו‪.‬‬ ‫וגם לספק מדידות מדויקות יותר‪.‬‬
‫משתמשי הפרויקט יהיו המבוגרים וצוות בית האבות שעוזר להם‬
‫(פיזיותרפיסטים) כאשר המבוגרים נמצאים על המשטח או בתנועה‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫מול העמוד שעליו חיישן המרחק והמסך‪ ,‬וצוות בית האבות יהיה לידם‬
‫לספק מידע לצוות המקצועי על איזה רגל נשען המבוגר יותר בכדי‬
‫למקרה שיצטרכו תמיכה וכדי לקבל את התוצאות של הבדיקות‪.‬‬ ‫לשפר את יציבותו‪ .‬לחשב את מהירות ההליכה הממוצעת של המבוגר‪.‬‬

‫‪Welcome screen‬‬

‫קלט ‪ -‬מדידת לחץ‬ ‫לחץ‬ ‫אפשרות בחירה‬ ‫קלט ‪ -‬מדידת המרחק מרחק‬
‫בין מרחק או לחץ‬

‫פלט ‪ -‬מדידת לחץ‬ ‫חישוב המהירות‬
‫(באיזה צד יותר משקל)‬ ‫פלט ‪ -‬מהירות‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט בן גוריון‪ ,‬עפולה‬

‫תלמידים‪ :‬מתנאל ברנשטיין‪ ,‬לביא אריאנו‬
‫מנחה‪ :‬אלון שחם‬

‫הליכה בטוחה‬

‫התחלה‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫‪ 4X‬מדידת מרחק‬
‫אלגוריתם החלטה וחישוב‬ ‫קיימים אנשים מבוגרים עיוורים רבים אשר נאלצים ללכת עם עזרה‬
‫מהחשש שיתקלו במכשול לפניהם‪ .‬בעת ביקורינו בבית אבות פגשנו את‬
‫קרוב למכשול‬ ‫לא‬ ‫חיים שהוא מבוגר ועיוור שסיפר לנו שהוא מתקשה ללכת ללא עזרה‬
‫מחשש שיתקל במכשולים‪ .‬לכן החלטנו שצריך לעשות פרויקט על מנת‬
‫כן‬
‫מודיע לזקן לאן לפנות‬ ‫לסייע לו ללכת בצורה בטוחה לבד בלי פחד שיתקל במכשולים‪.‬‬

‫מטרת הפרויקט‪:‬‬

‫מטרת הפרויקט היא הנגשת הליכה בטוחה לאנשים מבוגרים ועיוורים‬
‫תוך שימוש בכלים טכנולוגיים‪ .‬כלומר‪ ,‬להכין מודל הנדסי הנמצא על‬
‫הליכון ומתריע בפני הזקן‪ ,‬ככל שקיים מכשול לפניו‪ ,‬צפצוף ידריך את‬

‫הזקן האם יש מכשול לפניו‪.‬‬

‫תהליך הפיתוח ותיאור הפרויקט‪:‬‬

‫תחילה ביססנו רקע טכנולוגי על בקר הארדואינו‪ ,‬חלקי החיבור שלו‬
‫וחיישן מרחק אולטרא סוני‪ .‬ערכנו ניסויים כדי לבדוק איך החיישן מודד‬
‫מרחק‪ ,‬על מנת לבדוק את זווית הפתיחה של החיישן‪ .‬הגענו למסקנה‬

‫כי צריך ארבעה חיישנים‪ ,‬כל חיישן קולט זווית קטנה יחסית‪.‬‬
‫המודל ההנדסי כולל בקר ארדואינו ועליו מחובר חיישן מרחק אולטרא‬
‫סוני ורמקול‪ .‬חיישן המרחק יתריע מכשולים ממרחק של מטר ויצפצף‬
‫במידה והמערכת קולטת שהקשיש מתקרב למכשול‪ ,‬ומנחה אותו לאן‬

‫לפנות‪ ,‬ימינה או שמאלה‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט ע"ש מקס שיין‪ ,‬רחובות‬

‫תלמידים‪ :‬מיכל חזן‪ ,‬אילנה לברנטייב‪ ,‬מולי פרידמן‬
‫מנחים‪ :‬אתי אביטל‪ ,‬יעקב מועלם‬

‫פיט מי אאוט ‪FIT ME OUT -‬‬

‫תהליך פיתוח‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הרעיון לפרויקט עלה‪ ,‬כאשר ניסנו לחשוב על קניית בגדים באינטרנט או‬ ‫רכישת בגדים דרך האינטרנט מקובלת מאוד כיום‪ ,‬אחוזי הרכישה‬
‫בחנויות בצורה מדויקת ללא מדידה‪ ,‬והחלטנו למצוא פתרון שלא קיים‬ ‫עולים עם השנים‪ ,‬אנשים רבים מתקשים במציאת בגדים במידה שלהם‬
‫כיום‪ .‬החלטנו על פיתוח מערכת עם סורק הנותנת נתונים מדויקים על‬ ‫באינטרנט וכך מבזבזים הרבה מאוד כסף על רכישת בגדים שלא מתאימים‬
‫להם‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הרבה אנשים מבזבזים המון זמן על מדידת בגדים‬
‫מידות הגוף ובהתאם לכך מתאימה את הבגדים‪.‬‬
‫החלטנו לעבוד עם מערכת של מצלמות תלת ממדיות כדי ליצור סורק‪,‬‬ ‫בחנויות בשביל להתאים אותם למידתם‪.‬‬
‫במהלך הפרויקט עלה רעיון להשתמש בסורק של מדפסת תלת ממד‪,‬‬ ‫הפתרון שלנו יעזור למשתמש למצוא בגדים במידה הנכונה מבלי למדוד‬
‫ביצענו שלושה ניסויים הקשורים לסורק שבחרנו בשביל לבדוק האם‬
‫את הבגדים פיזית‪.‬‬
‫ניתן להשתמש בו בפרויקט‪.‬‬ ‫פתרון זה‪ ,‬אמור לספק חסכון רב של כסף אצל אנשים שקונים בגדים‬
‫תחילה סרקנו חפצים בסביבתנו לאחר מכן ניסינו לסרוק את גופם של‬ ‫דרך האינטרנט וזמן רב לאנשים שמחליטים ללכת לקנות בגדים בחנויות‬
‫ילדים מהכיתה‪ .‬למדנו את תוכנת המערכת‪ ,‬על מנת שנוכל לקבל תמונה‬
‫רגילות‪.‬‬
‫ברורה של גוף הניסוי וביצענו ניסויים וכן כיילנו את המערכת‪.‬‬ ‫בדקנו אם קיימות אפליקציות או תוכנות העונה בצורה מלאה על הבעיה‪,‬‬
‫על פי הבדיקות שקיימנו לא קיימות אפליקציות שעונות על הצורך‬
‫תיאור הפרויקט‬
‫במלואו‪.‬‬
‫המערכת שבנינו היא מערכת הבנויה מסורק מערכת ממוחשבת‬
‫ואפליקציה‪ ,‬הסורק סורק את המשתמש והמידע מועבר אל תוכנת‬ ‫סורק ‪3D sense‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫הסורק‪ ,‬מהסורק המידע עובר אל מערכת ‪ /‬אפליקציה‪.‬‬ ‫תוכנת הסורק המציגה את המודל‬ ‫מטרת הפרויקט שלנו היא‬
‫המידע עובר למערכת ומותאם לסקלה שבנינו בתוכנה‪.‬‬ ‫להתאים את מידת הבגדים‬
‫המערכת מציגה את הנתונים ומתאימה ומציעה למשתמש בגדים‬ ‫האפליקציה מקבלת את המידות מהמודל‬ ‫לקונים בחנויות הבגדים או‬
‫האפליקציה מקבלת את המידות ומציעה את הבגדים‬ ‫לאלה המחליטים לקנות את‬
‫מתאימים‪.‬‬ ‫בגדיהם דרך האינטרנט‪ .‬המטרה‬
‫אפשרות נוספת שאנו מנסים להוסיף למערכת היא שהמשתמש יוכל‬ ‫הנכונים והמתאימים ביותר בהתאם למידות‬ ‫היא לקצר את זמן הקנייה אצל‬
‫לראות את כיצד כל אחד מהבגדים בחנות \ בחנות האינטרנט יראו על‬ ‫הקונים בחנויות רגילות ולמנוע‬

‫המודל שנסרק‪.‬‬ ‫בזבוז רב של כסף‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט ע"ש מקס שיין‪ ,‬רחובות‬

‫תלמידים‪ :‬ניגברג נרי‪ ,‬צ'ורנופיסקי דניאל‪ ,‬קוגן רוברט‬
‫מנחים‪ :‬אתי אביטל‪ ,‬יעקב מועלם‬

‫‪Train Seat Locator TSL‬‬

‫תהליך הפיתוח‬ ‫תיאור הבעיה‬

‫תחילה‪ ,‬לאחר שבחרנו את המיזם‪ ,‬התלבטנו כיצד לפתח המערכת‪.‬‬ ‫הרכבת כיום מהווה כלי תחבורה חשוב‪ .‬אנשים מדי יום משתמשים‬
‫הרעיון הראשוני היה שימוש בעיבוד תמונה במטרה לזהות אם כסא‬ ‫ברכבת כדי להגיע ממקום למקום‪ .‬השימוש ברכבת מפחית את העלויות‬
‫פנוי או שמא תפוס‪ .‬לאחר בדיקה מעמיקה הגענו למסקנה כי אמצעי‬ ‫של אחזקת הרכב האישי ואת המהירות והזמן הנחסך בשימוש בה‪.‬‬
‫זה הינו מסובך ויקר ושניתן להשתמש בחיישן פשוט בתור תחליף‪.‬‬
‫לאחר מכן כשחשבנו על סוג החיישן‪ ,‬העלינו את רעיון חיישן משקל‪,‬‬ ‫שימוש ברכבת מפחית את התנועה בכביש‪.‬‬
‫עד שלבסוף סיכמנו שחיישן זה יהיה קשה לבדיקה החלפה וכיול‬ ‫בשימוש ברכבת כיום יש בעיות רבות העולות בעקבות השימוש הרב‬
‫(התאמה למשקל הנוסעים) מאשר חיישן מרחק‪ .‬החלטנו שהמידע‬ ‫בה‪ ,‬ברכבת המכילה שתי קומות של מקומות ישיבה בכל קרון‪ ,‬קיים‬
‫קושי למציאת מקום בשעות העומס‪ ,‬ויש צורך לחפש אחר המקום‬
‫מהחיישנים יועבר למעבד מרכזי ברכבת‪.‬‬ ‫בשתי הקומות לאורך קרונות הרכבת‪ ,‬תהליך שלוקח זמן ומאמץ‪ ,‬בייחוד‬
‫מערכת זו מחוברת דרך ‪ WIFI‬לשרת מרכזי של‬ ‫לאנשים בעלי קשיים גופניים המגבילות את תזוזתם‪ ,‬כגון נשים בהריון‪,‬‬

‫חברת הרכבות‪.‬‬ ‫קשישים‪ ,‬חולים וכדומה‪.‬‬
‫אפליקציה בטלפון הנוסע תקבל מידע משרת של‬
‫מחברת הרכבות ובה מידע על מקומות פנויים‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫ברכבת הרצוייה‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט להנגיש את הרכבת לאוכלוסיה כך שמשתמשי הרכבת‬
‫יוכלו לקבל מידע לפני העליה לרכבת על מקומות פנויים וכך לחסוך‬
‫תיאור הפרויקט‬
‫חיפוש מקומות ישיבה‪.‬‬
‫המערכת כוללת חיישן אולטרה‪-‬סוני מעל לכל‬ ‫הפתרון שאנו מציעים היא מערכת למציאת מקום ישיבה המערכת‬
‫כיסא ברכבת‪ ,‬תלוי בתקרה‪.‬‬ ‫בודקת את מקומות הישיבה ברכבת‪ ,‬מבדילה בין מקום פנוי ותפוס‪,‬‬

‫מערכת מקומית של בקר עם חיישני מרחק מותקנת מעל כל קבוצת‬ ‫ומציגה אותן באפליקציה בטלפון החכם של הנוסע מתאים‪.‬‬
‫מושבים‪ .‬מערכות אלה מחוברות בתקשורת אלחוטית למחשב מרכזי‬
‫ברכבת‪ .‬במחשב זה מתקבלת תמונת מצב של כל המקומות‪ .‬מידע זה‬ ‫חיישנים בקר‬

‫משודר לשרת של חברת הרכבות‪.‬‬ ‫שרת‬ ‫בקר רכבת‬ ‫בקר קרון‬ ‫בקר‬ ‫חיישנים‬
‫אפליקציית הנוסעים מתקשרת לשרת של חברת הרכבות‪ ,‬ולנוסע מוצגת‬ ‫אפליקציה‬ ‫בקר‬ ‫חיישנים‬
‫מפה של המקומות ברכבת שבה הוא רוצה לנסוע‪ .‬מקום תפוס יסומן‬

‫בצבע אדום‪ ,‬ומקום פנוי ‪ -‬בצבע ירוק‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט ע"ש מקס שיין‪ ,‬רחובות‬

‫תלמידים‪ :‬מאור שושן‪ ,‬דניאל מזור‪ ,‬דולב אלטר‬
‫מנחים‪ :‬אתי אביטל‪ ,‬יעקב מועלם‬

‫חניה בלחיצה‬

‫תהליך הפיתוח‬ ‫תיאור הבעיה‬

‫החלטנו להתמקד בחנייה בחניונים פתוחים וסגורים‪ ,‬משום ששם נתקלים‬ ‫בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר כלי הרכב על הכבישים‬
‫אנשים בבעיות רבות במיוחד‪ .‬החלטנו שהפתרון יורכב משני חלקים‪:‬‬ ‫בארץ ובעולם‪ .‬תופעה זו גורמת לזיהום אוויר שהולך וגדל‪ ,‬פקקים ארוכים‬
‫הגורמים למפלס הלחץ והעצבנות של הנהגים לעלות ולבזבוז זמן משמעותי‬
‫ • פיתוחמערכתהמסוגלתלנווטרכביםהנכנסיםלחניוניםבצורהמדויקת‬
‫אל מקום החנייה הקרוב ביותר אליהם‪.‬‬ ‫בדרכים‪ ,‬וכן גם לבעיות הקשורות בחניה‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬כאשר אדם מתנהל בדרכים ברכבו הפרטי למקום מסוים‪ ,‬אחת‬
‫• המערכת תעדכן פרטי מידע על מיקום הרכב בתוך בחניון‪.‬‬ ‫הדאגות שעולות היא האם תמצא חנייה במיקום קרוב ליעד אליו הוא‬
‫במהלך הפרויקט החלטנו לאסוף מידע על מערכות קיימות דומות ופיתחנו‬ ‫נוסע‪ .‬כאשר אין חנייה קרובה נאלצים נהגים רבים לחפש פתרונות אחרים‬
‫מערכת משלנו העונה על בעיות קימות‪ ,‬בחרנו לעבוד עם ראספברי פיי‬ ‫שלעיתים יוצרים כעס על הזמן הרב המתבזבז‪ .‬הבעיה במגרשי חנייה‬
‫(‪ ,)Raspberry Pi‬מצלמות‪ ,‬ועל פיתוח תוכנה המסוגלת לאתר לוחיות‬ ‫מוסדרים (מגרשים פתוחים‪ ,‬חניונים) היא שפעמים רבות מערכת החנייה‬
‫רישוי ומערכת המאגדת את המידע יחד ושולחת אותו אל אפליקציה‬ ‫בהם סבוכה ובעייתית‪ ,‬והנהגים מתקשים למצוא מקום חנייה פנוי‪ .‬כיום‬
‫קיימים פתרונות יצירתיים כמו‪ :‬נורות איתות בצבעי אדום וירוק המסמלות‬
‫בטלפון האישי‪ ,‬התמקדנו בעיבוד תמונה‪.‬‬ ‫לנהגים חניה פנוייה\תפוסה‪ ,‬אך דבר זה לא תמיד פועל בצורה מיטבית‪.‬‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫מטרת הפרויקט להקל על המשתמשים במציאת חניה‪ ,‬הפתרון שלנו לא‬
‫המערכת שלנו היא בעצם מערכת הממוקמת בחניונים‪ ,‬אנו משתמשים‬ ‫קשור בבעיה קיומית וקריטית לכלל החברה האנושית‪ ,‬אלא קשור בנוחות‬
‫בבקר ראסברי פאי ומצלמות‪ ,‬בסיס המערכת הינו עיבוד תמונה‪ ,‬המערכת‬ ‫ופנאי ‪ -‬נועד כדי לחסוך זמן לנהגים למודי הסבל בדרכים‪ ,‬ולהפוך את‬
‫מזהה את לוחית הרישוי ומעבירה את הידע על מיקום ומספר הרישוי‬ ‫חווית מציאת חנייה (שעלולה להיות מתישה ומעייפת) לפשוטה ונוחה‬
‫יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נועד הפרויקט למצוא פתרון לאנשים שנתקלים בקושי לזכור‬
‫לשרת מרכזי‪ ,‬מידע מועבר לאפליקציה‪.‬‬ ‫את מיקום החנייה‪.‬‬
‫כל משתמש יכול לבדוק בזמן אמת באפליקציה מקומות פנויים‪ ,‬כמו כן‬
‫כל משתמש יהיה מספר משתמש‪ ,‬המשתמש יכול לטעון לאפליקציה‬ ‫מצלמה‬
‫את מספר הרכב שלו וכך רכבו ומיקומו יהיו מזוהים‪ ,‬וכך יוכל לראות‬
‫בהמשך את מיקום הרכב המדויק בחנייה‪ .‬כך שבעלי הרכב יוכלו למצוא‬ ‫עיבוד תמונה בקר‬ ‫מערכת‬

‫את מכוניתם בקלות‪ ,‬מבלי לחפש את הרכב בחניון‪.‬‬ ‫מצלמה‬

‫תקשורת ‪Wi-Fi -‬‬

‫מידע על מקומות פנויים בחניון‪,‬‬ ‫אפליקציה‬
‫ועל מיקום רכב חונה בו‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט ע"ש מקס שיין‪ ,‬רחובות‬

‫תלמידים‪ :‬רואי וולקוב‪ ,‬נדב מדהלה ושלו עוזיאל‬
‫מנחים‪ :‬אתי אביטל‪ ,‬יעקב מועלם‬

‫כדור פיזיותרפיה חכם ‪Smart Ball -‬‬

‫תהליך הפיתוח‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הרעיון לפרויקט נולד מחשיפה לטיפול שיקומי‪ ,‬חשבנו כיצד ניתן לתת‬ ‫אנשים רבים זקוקים לפיזיותרפיה כדי לטפל בבעיות בכף היד מסיבות‬
‫טיפול יעיל במינימום מפגשים עם מטפל לאור העובדה שכמות המטפלים‬ ‫שונות‪ ,‬שימוש במחשבים בטלפונים חכמים תאונות שבר וכו‪.‬‬

‫קטנה לעומת כמות המטופלים‪.‬‬ ‫אנשים אשר עוברים תהליכי פיזיותרפיה במרכזים טיפוליים ובבתי‬
‫חשבנו על תחום הטיפול בפציעות בכף היד (כתוצאה מתאונות‪ ,‬שברים‬ ‫חולים מטופלים על ידי צוות פרא רפואי פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק‬
‫או אירוע מוחי) מידע קודםידענו כי בטיפול פעמים רבות המטופל מפעיל‬
‫לחץ על כדור גמיש וחשבנו לבנות כדור טכנולוגי הבנוי ממספר חיישני‬ ‫ומקבלים ממנו טיפול‪.‬‬
‫לחץ המתאימים לתחום הלחץ אותו מפעיל האדם‪ ,‬ביצענו התאמה בין‬ ‫חלק מהטיפול נעשהעל ידיכדורגמיששעליוהמטופל מפעיל לחץ‪ ,‬בסוף‬
‫לחצים במטרה לכייל את מערכת החיישנים‪ ,‬המידע מהחיישנים נכנס‬ ‫הטיפול מקבל המטופל הערכת התקדמות מהמטפל‪ ,‬הערכה לפעמים‬
‫ניתנת בידי הפיזיותרפיסט על פי כמות הלחץ שהוא מעריך שהמטופל‬
‫לבקר ומתקבל באפליקציה שאנו בונים‪.‬‬
‫מסוגל להפעיל על הכדור או על פי יעדים‪.‬‬
‫תיאור הפרויקט‬ ‫אחת הבעיות המרכזיות היום במערכת הבריאות שיש כמות רבה של‬
‫מטופלים הממתינים בתור לעומת כמות גדולה של מטפלים‪ ,‬וזה גורם‬
‫המערכת שלנו מורכבת מכדור גמיש שעליו סימוני נקודות לחץ וכיוון‬
‫התפשטות הלחץ‪ .‬הכדור מכיל חיישני לחץ ומעבד מרכזי‪.‬‬ ‫להמתנה ארוכה לטיפול‪.‬‬
‫וכן הערכת פיזיותרפיסט אינה תמיד מדויקת מכיוון ש פיזיותרפיסט‬
‫מידע זה נשלח באמצעות בלוטוס לאפליקציה המקבלת את המידע‬ ‫נותן אותה לפי תחושתו‪ ,‬כלומר הפיזיותרפיסט משער את כמות הלחץ‬
‫מהכדור ומעבדת את הנתונים ונשלחת אל הפיזיותרפיסט‪ ,‬מידע זה‬
‫שמפעיל המטופל‪ ,‬ולכן אין לו כלים לקבל הערכה מדויקת‬
‫חשוב להמשך הטיפול‪ ,‬המידע מהווה מידע מדויק על המטופל‬
‫וכך שימוש במכשיר זה יחסוך מפגשי טיפול רבים עם הפיזיותרפיסט‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫ויקצר תורים לאנשים אחרים‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט היא שלכל אדם בשיקום יכול לבצע פעולות פיזיותרפיה‬
‫גם בביתו בצורה מבוקרת ומדודה‪ ,‬בפרויקט בנינו כדור פיזיותרפיה‬
‫אפליקציה‬ ‫טכנולוגי שמתחבר לאפליקציה‪ ,‬שימוש בכדור מספק לפיזיותרפיסט‬
‫כדור חכם‬ ‫הערכה ושיעור מדויק וכך יכול לטפל במטופל בדיוק ובצורה מבוקרת וכן‬
‫להנחות אותו כיצד לבצע טיפול עצמי בביתו‪ .‬בנוסף לכך הערכה מדויקת‬
‫‪ Bluetooth‬בקר חיישן לחץ‬ ‫תפחית את מספר המפגשים עם הפיזיותרפיסט וכך כמות המטופלים‬

‫והצפיפות בהמתנה לפיזיותרפיסט תקטן בצורה משמעותית‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט ע"ש מקס שיין‪ ,‬רחובות‬

‫תלמידים‪ :‬דביר בן דוד‪ ,‬מאור גורדון‪ ,‬מתנאל גורדון‬
‫מנחים‪ :‬אתי אביטל‪ ,‬יעקב מועלם‬

‫מערכת בחירות דמוקרטיות אלקטרונית – ‪VOTIX‬‬

‫בדומה לאינטליגנציה מלאכותית‪ ,‬הפרויקט נעשה מוגן יותר‪ ,‬מחושב‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫יותר ובטוח יותר מפני צדדים עם כוונות זדוניות‪ .‬חקרנו את היכולת של‬
‫מחשב להיפרץ ממספר מקורות כגון גלי רדיו‪ ,‬הפרעות אלקטרומגנטיות‪,‬‬ ‫מערכת הבחירות במדינת ישראל הייתה מוקד חדשותי שנוי‪-‬במחלוקת‬
‫פגימות דיסק‪ ,‬גם אם הוא מבודד מפני העולם החיצוני (‪.)Air-Gapped‬‬ ‫בשני נושאים‪ :‬אמינותה של המערכת והעלות של מועד בחירות נוסף‪.‬‬
‫אנו מסתמכים על מסמכים שונים ששוחררו על ידי ה‪ ,NSA-‬חברת‬ ‫כאשר יש מקרים שבהם נראו תושבים שונים מפריעים להליך ההצבעה‬
‫‪ Checkpoint‬ו‪ NIST-‬על מנת להוכיח שהמערכת שלנו פגיעה ואנו‬ ‫הדמוקרטית באמצעות פסילה של מספר קולות‪ ,‬נראה שיש צורך‬
‫במערכת שתהיה זולה יותר לקופת המדינה‪ ,‬ואמינה יותר בעיני הציבור‪.‬‬
‫מתקנים את זה בשלב התכנון‪.‬‬ ‫על מנת שמערכת להצבעה בבחירות תעבוד היא זקוקה לשני דברים‬
‫סותרים וקשים להשגה בימינו‪ :‬אמון במערכת ואנונימיות‪ .‬כאן אנחנו‬
‫תיאור הפרויקט‬
‫נכנסים לתמונה‪.‬‬
‫מערכת הבחירות‪-‬דמוקרטיות האלקטרונית מספקת את כל קצוות‬
‫המידע‪ ,‬החל מהקלפיות עצמן ועד למחשב שסופר את הקולות‪ .‬ראשית‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫מתבצע אימות נתונים ביומטרי‪ .‬לאחריו יכול האזרח להצביע באמצעות‬
‫המקלדת שלפניו (מסך מגע זה דבר פריץ – בחירות קליפורניה ‪.)2004‬‬ ‫המערכת שאנו בונים‪ ,‬אשר מספקת פתרון לוגיסטי מלא עבור בחירות‬
‫לאחר סגירת הקלפיות‪ ,‬כאשר סיימו האזרחים להצביע‪ ,‬מוציאים את‬ ‫דמוקרטיות (מפריסת הקלפיות ועד תהליך הקליטה וספירת הקולות‬
‫כרטיסי הזיכרון מן המחשב המאובטח‪ .‬מחברים את אחד מכרטיסי‬ ‫בצורה מאובטחת)‪ ,‬בנויה במחשבה על שמירת טוהר ההליך הדמוקרטי‬
‫הזיכרון למכשיר שמגיע עם הקלפי (מחשב רספברי פאי עם כרטיס‬ ‫תוך כדי הטמעת טכנולוגיות חדישות‪ .‬הפתרון שלנו מספק שמירה על‬
‫סים)‪ ,‬אליו מתבקש המזכיר להכניס את אחד הכרטיסים‪ .‬המכשיר‬ ‫נתוני המשתמשים‪ ,‬העברת הנתונים ומילוי הנתונים בצורה א‪-‬פוליטית‬
‫משתמש ברשת סלולארית להעברת נתונים מוצפנים (וגם ‪ )Hash‬של‬ ‫באמצעות פריסת מערכות סייבר שונות ששומרות על הליך תקין מבלי‬
‫תכולת הכרטיס‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מכניסים את שני הכרטיסים לקופסאות‬ ‫שייפגע על ידי צד זדוני או פוליטי‪ .‬מערכות אלקטרוניות שכאלה מעלות‬
‫חשמליות (בתוכן – פחית אוויר פחוס וכדור דיו שיירה לכל מקום וילכלך‬ ‫ספקות בעבור אמינות המערכת‪ ,‬והפרויקט שלנו נותן פתרון מקיף לכל‬
‫את הכרטיס ואת האדם בדיו בלתי ניתן לניקוי) וסוגרים עם סרט דבק‬
‫הרמטי‪ .‬לאחר מכן מעבירים את הכרטיסים לועדת הבחירות‪ ,‬היכן שיש‬ ‫אלה‪.‬‬
‫שם מחשב שיעבד שנית את נתוני כרטיסי הזיכרון ויאמת את המידע‬
‫תהליך הפיתוח‬
‫שהגיע אליו מתוך המכשיר‪.‬‬
‫תהליך הפיתוחשלהפתרון הזההואחִז ְרּורי (איטרטיבי)‪ .‬כל פעם‪ ,‬הצוות‬
‫מעלה בעיה או נקודת פגיעה אפשרית במערכת‪ ,‬ולאחר מכן מתפתח‬
‫דיון לטיפול בנקודת הפגיעה‪ .‬לאחר שעולה פתרון לבעיית הפגיעות‬
‫במערכת‪ ,‬חוזרים על התהליך שוב‪ .‬ככל שחוזרים על התהליך יותר‪,‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬אייל רובינצ'יק‪ ,‬יונתן קום‬
‫מנחה‪ :‬רונן קליימן‬

‫איפה המקום שלי ‪ -‬אוטובוס‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫המערכת שלנו מורכבת מ‪ 3-‬חלקים‪:‬‬ ‫מודיעין מכבים רעות ידועה כאחת הערים הפחות יעילות בתחבורה‬
‫אוטובו ס‬ ‫ציבורית‪ .‬מתוך חוויה אישית‪ ,‬ניתן לדעת מעט מאוד על מצב האוטובוס‪.‬‬
‫רבים הפעמים שהאוטובוס לא הגיע או שהאוטובוס הגיע אבל לא עצר‪.‬‬
‫‪ . 1‬מערכת לחישוב של מספר המושבים הפנויים באוטובוס כדי שיהיה‬ ‫כיום קיימים מספר אפליקציות כגון מוביט‪ ,‬איפה בוס או גוגל מפות‬
‫אפשר לשלוח אוטובוס נוסף ולתת מענה מיידי לנוסעים בתחנות‬ ‫המוסרות מידע מועט ולא מדויק על מיקום האוטובוס וזמן ההגעה לתחנה‪.‬‬

‫השונות‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫‪ - GPS .2‬ידיעת מיקום האוטובוס‪.‬‬
‫‪ .3‬שליחת מידע לחברת האוטובוס ולאפליקציה‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט הוא לפתח מערכת שבה ניתן יהיה לקבל יותר מידע‬
‫על האוטובוס‪ .‬הפרויקט ינגיש לנוסעים את מספר המושבים הפנויים‬
‫חברת האוטובוס‬ ‫באוטובוס‪ ,‬מיקום האוטובוס והם יוכלו להזמין מקום מראש באפליקציה‪.‬‬
‫‪ . 1‬קבלת מיקום ומספר מושבים פנויים מהאוטובוסים השונים‪.‬‬
‫תהליך הפיתוח‬
‫‪ .2‬שליחת אוטובוס נוסף‪.‬‬
‫אפליקציה‬ ‫לצורך הפרויקט ביצענו ניסויים בחיישני לחץ‪ ,‬חיישן ‪ ,GPS‬חיישן רדיו ומסך‬
‫מגע‪ .‬חיישני לחץ יבדקו את מספר המושבים הפנויים‪ .‬חיישן ‪ GPS‬יבדוק‬
‫‪ . 1‬ידיעת מיקום האוטובוס‪.‬‬ ‫את מיקום האוטובוס‪ .‬חיישן רדיו ישלח את המידע לחברת האוטובוס‬
‫‪ .2‬ידיעת מספר מושבים פנויים באוטובוסים השונים‪.‬‬ ‫ומסך המגע יהיה מערכת לגביית כסף וקניית מקום באוטובוס (למי שלא‬

‫‪ .3‬הזמנת מקום מראש באפליקציה‪.‬‬ ‫הזמין מראש) ללא התערבות נהג‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬גבריאל בשון‪ ,‬עידו אהרון‬
‫מנחה‪ :‬רונן קליימן‬

‫מערכת אפקטים חכמה ‪Smart Multi Effect -‬‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫רקע לפרויקט‬

‫הפרויקט כולל מכשיר‪ ,‬המקשיב לנגן מנגן‪ ,‬מפענח את הנגינה שלו‪ ,‬ומשנה‬ ‫אפקטים הם מכשירים המשמשים נגנים וזמרים לשינוי צליל כלי הנגינה‬
‫את האפקטים בהתאם לנגינה‪ .‬המכשיר מורכב מ‪ 3-‬תתי מערכות‪:‬‬ ‫בדרכים מגוונות‪ .‬בקרב קהילת נגני הגיטרה החשמלית קיים שימוש‬
‫נרחב באפקטים‪ ,‬ופעמים רבות משתמשים בכמה וכמה סטים שונים של‬
‫• מערכת האפקטים‪ ,‬מורכבת מאפקטים לבנייה עצמית‪ ,‬שהחלפנו‬
‫בהם את רכיבי השליטה המקוריים לרכיבים שאנחנו יכולים לשלוט‬ ‫אפקטים באותו שיר‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כשנגן גיטרה רוצה להחליף סט אפקטים‪ ,‬יש לו שתי אפשרויות‪:‬‬
‫בהם דרך המחשב(פוטנציומטרים דיגיטליים וממסרים)‪.‬‬ ‫באופןידני אובאמצעותמכשירמולטיאפקט‪,‬המפיקאפקטיםדיגיטליים‬
‫ • מערכת חומרה‪ ,‬שמקבלת כקלט אותות דיגיטליים מהראספברי פי‪,‬‬
‫ושולטת באפקטים באמצעות פוטנציומטרים דיגיטליים וממסרים‪.‬‬ ‫בעלי איכות צליל מוגבלת‪.‬‬
‫ • מערכת התוכנה‪ ,‬שמורכבת מ‪ 3-‬קטגוריות‪ :‬עיבוד אות – אלגוריתם‬
‫הקולט אות מהגיטרה דרך כרטיס קול‪ ,‬משתמש ברשתות נוירונים‪,‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫ומוציא כפלט מה הנגן מנגן‪ .‬שליטה בחומרה – מחלקות בקוד‬
‫שמתקשרות עם ה‪ GPIO-‬ושולטות באופן ישיר באפקטים‪ .‬ממשק‬ ‫פיתוח מוצר המאפשר לנגן להתרכז בנגינה‪ ,‬מנתר את הנגינה‪ ,‬ומשנה‬
‫משתמש – אחראי על קבלת קלט מהמשתמש והצגת מידע רלוונטי‪.‬‬ ‫אפקטים לבד בהתאם לסגנון‪ ,‬ובהתאם לקטע בשיר וזאת באיכות צליל‬
‫במכשיר עצמו‪ ,‬מערכת התוכנה מתקשרת עם מערכת החומרה באמצעות‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫ה‪ ,GPIO-‬ומערכת החומרה משנה את האפקטים‪.‬‬
‫תהליך הפיתוח‬

‫למדנו לעבוד עם בקר ממוחשב מסוג ראספברי פי‪ ,‬לרבות כתיבת קוד‬
‫תוכנה לזיהוי צלילים ותכנון ממשק גרפי‪ .‬בהמשך‪ ,‬מימשנו מעגל חשמלי‬

‫ותוכנה שמשנים אפקטים בהתאם לנגינה של הנגן‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬שלי גורליק‪ ,‬עדי אליהו‪ ,‬אופק ירום‬
‫מנחה‪ :‬רונן קליימן‬

‫מערכת לאבחון מחלות בעיניים ‪My Eye /‬‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הפרויקט שלנו משלב רכיבים רבים לכדי מערכת יסודית אחת‪ .‬המערכת‬ ‫כיום‪ ,‬על מנת לאבחן ולטפל במחלות עיניים‪ ,‬יש צורך בתורים ארוכים‪ ,‬וכוח‬
‫כוללת את לוח הארדואינו והמערכת לבדיקת לחץ הדם שמציגה את‬ ‫אדם רפואי‪ .‬ההמתנה הארוכה יכולה לעלות בבריאות המטופל וביעילות‬
‫הטיפול‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנן מדינות עולם שלישי שבהן אין צוות רפואי המוסמך‬
‫ממצאיה כפלט דיגיטלי‪.‬‬ ‫לשם כך‪ ,‬דבר שפוגע בתפקוד החולים ולפיכך גם בכשירותם לעבודה‪.‬‬
‫נתונים אלו מחושבים באלגוריתם ומסייעים לאבחן את מצבו הקליני של‬ ‫נוצר מצב שמטופלים רבים לא מאובחנים בזמן‪ ,‬ונפגעים קשות ממחלות‬
‫המטופל‪ .‬כמו כן‪ ,‬עיקר הקלט מורכב מתצלומי קרקעית העין שמועברים‬
‫למעבד‪ .‬לאחר ריצת האלגוריתם‪ ,‬מוצג פלט עם אבחנה משוערת והפניות‬ ‫שכבר התדרדרו לכדי סכנת איבוד הראייה‪.‬‬

‫לבדיקות נוספות במידת הצורך‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫התחלה‬ ‫מטרת הפרויקט היא יצירת מערכת אוטומטית לביצוע‬
‫צילום‬ ‫בדיקה יסודית של קרקעית העין‪ ,‬וביצוע בדיקות‬
‫קרקעית העין‬ ‫משלימות נוספות על מנת לאשש או להפריך את‬

‫כלי דם באחוזים‬ ‫כתמים באחוזים‬ ‫עכירות באחוזים‬ ‫האבחנות מבדיקת קרקעית העין (‪.)fundus‬‬

‫מדדי לחץ דם‬ ‫אלגוריתם משוואת כיול‬ ‫נתונים אישיים‬ ‫תהליך הפיתוח‬
‫הודעה למשתמש‬
‫ודו"ח רפואי‬ ‫על לוח הארדואינו‪ ,‬פיתחנו מערכת לבדיקת לחץ דם בצורה אוטומטית‬
‫סיום‬ ‫המכילה‪ :‬מתמר לחץ‪ ,‬משאבת אוויר‪ ,‬שסתום שנשלט ע"י מתח‪ ,‬נגדים‪,‬‬

‫קבלים‪ ,‬מגברים ושרוול לחץ דם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אנו משתמשים במצלמה שתספק צילומי‪-‬דמה של קרקעית העין‬

‫ותעביר את הקלט הנ"ל למעבד‪ ,‬מחשב‪.‬‬
‫לשם כתיבת האלגוריתמים שאחראיים לחישוב הנתונים מהמערכת‬
‫לבדיקת לחץ דם והמצלמה‪ ,‬השתמשנו בשפת התכנות ‪ ,Python‬מאחר וזו‬
‫שפת תכנות דינאמית המאפשרת ביטוי קריא ומובן של משימות מורכבות‪,‬‬

‫כמו זיהוי ועיבוד תמונה‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬ליאור גולן‪ ,‬רותם חממי‪ ,‬ליאל וולקוב‬
‫מנחה‪ :‬עמיר פלד‬

‫צמיד חכם‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הפרויקט שלנו מנתר את מצבו של כל חייל בשטח באמצעות צמיד‬ ‫אחת הבעיות העיקריות בשדה קרב היא אי ידיעת מיקומו הרגעי של‬
‫שיש לכל חייל בפלוגה‪ .‬הצמיד מסונכרן עם הרספברי‪ 4‬ו‪windows-‬‬ ‫חייל בשטח‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬התקיימו חטיפות בזמן פעילות צבאית‪ .‬הצבא‬
‫ע"י העברת קבצים של מיקומו כל מספר שניות‪ .‬יכולת העברת הקבצים‬ ‫אינו מודע למקרה של חטיפה באותו רגע ולאחר מכן יש סיכוי שהחזרת‬
‫נעשית ע"י ‪ 2‬שיטות‪ .‬הראשונה היא עי העברת קובץ מיקום והשנייה‬ ‫החייל תלווה במשא ומתן קשה‪ .‬וכמובן‪ ,‬ישנה האפשרות שהחייל לא‬
‫היא שיתוף קובץ פרוטוקול אשר מסונכרן אצל הרספברי והצמידים‪.‬‬ ‫יחזור בחיים‪ .‬כיום‪ ,‬קיימים מספר מוצרים העונים באופן חלקי על הבעיה‪,‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬ישנו תחום מוגדר שבו נמצא הצמיד‪ ,‬כאשר החייל יוצא‬ ‫ביניהם‪ :‬אפליקציית “‪ ”nowforce‬הכוללת מיקום של חייל ולחצן מצוקה‬
‫מן התחום הצמיד מעביר קבצים רספברי המודיע לגורמים הרלוונטיים‬ ‫בעת מצב חירום‪ ,‬קיים בנוסף לכך גם מכשיר המבוסס על אותו עיקרון‪.‬‬

‫על התרחקותו של החייל מהקבוצה ושולח צוות חילוץ‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫שלח מיקום‬ ‫התחלה‬ ‫פעולת חילוץ‬ ‫מטרת הפרויקט שלנו היא לפתח מערכת שתיתן התראה כאשר חייל‬
‫למפקד הכוח‬ ‫קולט טווח תקין‬ ‫שלח התראה‬ ‫מתרחק מקבוצתו (חשד לחטיפה)‪ ,‬אכן תוודא שמדובר במקרה של‬
‫חטיפה ותנחה צוות חילוץ למקום החטיפה‪ .‬המערכת תשלח את‬
‫כן האם מחוץ לטווח? לא‬ ‫מיקומו האחרון הנצפה‪ .‬בנוסף תשלח את מיקומו ומהירות תנועתו בעת‬
‫היעלמותו‪ .‬המערכת מעדכנת את הגורמים הרלוונטיים שידאגו להצלתו‬

‫של החייל ברגע ההיעדרות‪.‬‬

‫תהליך הפיתוח‬

‫בתהליך הפיתוח החלטנו ללכת על מיקום החיילים בשטח נתון‪ .‬התחלנו‬
‫לעבוד על הפרויקט ולאחר התייעצות בחרנו לעבוד עם ‪Raspberry‬‬
‫‪ Pi‬מכיוון שהוא חדשני ומכיל מספר טכנולוגיות התואמות את דרישות‬
‫הפרויקט שלנו‪ .‬המערכת שלנו תכיל ‪ wifi‬שיהווה תשדורת דו כיוונית‬
‫לחיילים‪ .‬המידע הוא מיקום החיילים המתקבל באמצעות ‪ .GPS‬מערכת‬
‫ההפעלה לינוקס מאפשרת העברת מידע‪ .‬בדקנו ולמדנו כיצד עובד‬
‫הרסבריפי‪ .4‬בניסוי הראשוני שלנו העברנו מיקום מהטלפון לרספברי‪,‬‬
‫ובהמשך באמצעות רכיב ‪ ,wifi‬וגם ‪ GPS‬נחליף את הטלפון בצמיד חכם‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬אליה סלמן‪ ,‬אריאל קליוץ'‪ ,‬אורי אביטן‬
‫מנחה‪ :‬עקיבא גורן‬

‫מערכת מבוססת מומנט ללימוד רכיבה על אופניים‬

‫באמצעות הנוסחאות הפיסיקליות ובידוד משתנים הצבנו את התאוצה‬ ‫תיאור הבעיה‬
‫הזויתית של האופניים וכפלט מהפונקציה קיבלנו את התאוצה שאמורה‬
‫להיות מופעלת במנוע‪ .‬לשם תקשורת עם המנוע חקרנו על רכיב ה‪H-‬‬ ‫לימוד ילדים ומבוגרים לרכב על אופניים‪ ,‬עלול להיות מועקה לא קלה‪.‬‬
‫‪ BRIDG‬שבאמצעותו ניתן להפעיל את המנוע בעוצמות שונות ולכיוונים‬ ‫מכיוון ולכל רוכב חדש אין מספיק ביטחון בעת עלייתו על האופניים‬
‫שונים‪ .‬על מנת להמיר את התאוצה הנדרשת למתח נדרשנו לחקור על‬ ‫בפעמים הראשונות‪ .‬רכיבה על אופניים עלולה להיות מפחידה לרוכבים‬
‫המנוע בו נשתמש ולהצליב את טווח המתחים של המנוע יחד עם טווח‬
‫חדשים‪ ,‬ולעיתים עלולה לגרום להם פוביה מרכיבה על אופניים‪.‬‬
‫סיבובי המנוע של המנוע‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫הפתרון הנבחר‬
‫המטרה של הפרויקט שלנו היא לשמור על רוכבי האופניים והסובבים‬
‫מערכת אוטונומית שמאזנת את האופניים בהתאם לשיווי משקל הרוכב‪.‬‬ ‫אותם‪ .‬כידוע‪ ,‬בעת למידת רכיבה על אופניים‪ ,‬הרוכבים החדשים מסכנים‬
‫כקלט המערכת לוקחת בכל מהלך הרכיבה דגימות במרווחים של מילי‬ ‫את עצמם ואת סביבתם בנפילה‪ ,‬והפתרון שלנו מעניק להם ביטחון‬
‫שניה את תאוצת הרוכב סביב כיוון הרכיבה‪ ,‬כאשר המערכת קולטת נפילה‬ ‫שיעזור להם להתמודד עם זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו באים למנוע התפתחות‬
‫לאחד מהצדדים יופעל גלגל מומנט שיוצר מומנט נגדי לכיוון הנפילה‪ .‬בכך‬ ‫עתידית של סייקלפוביה (פחד מרכיבה על אופניים)‪ .‬המערכת שלנו‬
‫הרוכב יישמר במצב של שיווי משקל גם אם לא ידע כיצד להתמודד איתו‪.‬‬ ‫מייצבת את רוכבי האופניים ודואגת ולביטחונם‪ ,‬ובכך מסירה את החשש‬
‫המערכת נועדה ללמד רכיבה על אופניים ולשם כך ניתן יהיה למתן את‬
‫התערבות המערכת בנסיעה ועם התקדמות הלמידה ניתן יהיה להקטין‬ ‫העוטף ונותנת סביבה בטוחה לרכיבה‪.‬‬

‫את מעורבותה באופן הנסיעה‬ ‫חיישן תאוצה‬
‫עד כדי הימנעות משימוש בה‪.‬‬
‫המערכתמובילהאתהמשתמש‬ ‫אפליקציה‬ ‫רכיב ‪Bluetooth‬‬ ‫‪Arduino Uno‬‬ ‫‪Pixy Camera‬‬
‫ללמידה בטוחה נטולת סכנות‬
‫עבורו ועבור הסובבים אותו‪.‬‬ ‫חיישן ‪GPS‬‬

‫מחקר ופיתוח‬

‫תחילה התמקדנו בניתוח הבעיה וכיצד ניתן לזהותה באמצעות החיישנים‬
‫שלרשותנו‪ .‬לקחנו חיישן תאוצה ובאמצעותו מצאנו את הזווית שבה‬
‫נתון החיישן בכל רגע‪ ,‬משם חישבנו את התאוצה הזוויתית‪ .‬לאחר מכן‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬מיכאל אורמן‪ ,‬נועה דוניצה ותום בן‪-‬דוד‬
‫מנחה‪ :‬דניאל יאשונסקי ‪ /‬יועץ‪ :‬רונן קליימן‬

‫ברני – ‘ניטור התנהגות חרדתית בקרב ילדים’‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫רקע לפרויקט‬

‫הפרויקט שלנו מנתר את מצבו של כל ילד באמצעות שימוש בחיישני קול‪,‬‬ ‫כבר תקופה ארוכה שנחשפים יותר ויותר מקרי אלימות והתעללות של‬
‫דופק‪ ,‬מוח ומוליכות עור‪ .‬החיישנים האלו מחוברים לבקר של ארדואינו‬ ‫גננות כלפי ילדים חסרי ישע‪ .‬הילדים לרוב לא מסוגלים לספר להוריהם על‬
‫ומשדרים את הנתונים שהם מפיקים באמצעות בלוטות' לארדואינו‪.‬‬ ‫מקרים חריגים בגן‪ ,‬ומותירים את ההורים בחרדות ובאי ודאות מתמדת‪.‬‬
‫בארדואינו הנתונים עוברים תהליך עיבוד ובסופו נקבע אם אכן התרחש‬
‫מצב חריג של חרדה או שמא זה אזעקת שווא‪ .‬מקרה של חרדה יכול‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫להתקבל בשילוב של קליטת בכי בחיישן הקול‪ ,‬דופק לא תקין בחיישן‬
‫הדופק‪ ,‬ומוליכות גבוהה (זיעה מוגברת) בחיישן מוליכות העור‪ .‬במקרה‬ ‫מטרת הפרויקט שלנו היא להפחית את דאגות ההורים ולמנוע את מקרי‬
‫זה‪ ,‬מתקבלת באפליקציה התראה להורים של אותו ילד שהתרחש‬ ‫ההתעללות בצורה חדשנית‪ .‬מטרה זו תושג‪ ,‬בכך שאנו נסייע להורדת‬
‫מצב של חרדה ומצוין הזמן המדויק שבו התקבלו הנתונים החריגים‪.‬‬ ‫תחושת אי הודאות של ההורים‪ ,‬ע"י מעקב מתמיד אחר ילדיהם ונודיע‬
‫המערכת משלבת רכיבים טכנולוגיים כגון חיישנים‪ ,‬בקר ארדואינו וכו'‪,‬‬ ‫להם כאשר ילדיהם בבעיה‪ .‬למעשה באמצעות ניטור הילדים נוכל להיות‬
‫ועקרונות מדעיים על גוף האדם שבאמצעותם מעבד הארדואינו את‬ ‫ערניים לכל פעילות חריגה שקורית בגן ובכך להשתמש בעקרונות מדעיים‬

‫נתוני החיישנים‪.‬‬ ‫וטכנולוגיים כדי לשפר את החברה‪.‬‬

‫התחלה‬ ‫קלט נתוני‬ ‫תהליך שערים לוגיים‬
‫החיישנים‬ ‫המוציא אמת או שקר‬

‫(חיישני דופק‪ ,‬מוליכות‬
‫עור‪ ,‬מוח וקול)‬

‫הילד בחרדה? שקר‬

‫אמת‬

‫קלט זמן המקרה‬ ‫קלט זמן המקרה‬ ‫קלט זמן המקרה‬
‫באפליקציה והתראת ההורים‬ ‫לאפליקציה‬

‫התחלה‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬נועם תמיר‪ ,‬נועה בוקעי‪ ,‬קשת דגן יפת וברק כהן‬
‫מנחה‪ :‬ניר דוברובסקי‪ ,‬רונן קליימן‬

‫בייקי ‪Bikey /‬‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הפרויקט הינו מערכת המותקנת על אופניים חשמליים‪ .‬המערכת‬ ‫תאונות דרכים כתוצאה ממעורבות של אופניים חשמליים הפכו שכיחות‬
‫מורכבת ממספר חיישנים‪ .‬חיישן תאוצה‪ ,‬המשמש לזיהוי שינוי חריג‬ ‫וגורמות נזקים רבים‪ .‬התאונות כוללות הרוגים ונפגעים בגילאים שונים‬
‫בתאוצה ‪ -‬מצב תאונה ורכיב ‪ GPS‬שנועד לאתר את מיקום התאונה‪.‬‬ ‫עם פציעות קשות‪ .‬רוב התאונות נגרמות כתוצאה מהתנהגות כביש‬
‫מצלמה לזיהוי אובייקטים שנועדה לזיהוי התפרעות בכביש בסטיות‬ ‫מסוכנת של הרוכבים‪ .‬מתן משוב על התנהגות זו למבוגרים‪ ,‬ודיווח‬
‫מנתיב ועבירות תנועה שונות‪ ,‬על ידי ניתוח אובייקטים מוגדרים מראש‬ ‫להורי הילדים‪ ,‬עשוי לשנות את התנהגות הכביש‪ .‬לכן‪ ,‬אנו מציעים מענה‬
‫במהלך הרכיבה‪ .‬נתונים אלו מרוכזים בבקר ארדואינו ודרכו הם מועברים‬ ‫לאותה בעיה באמצעות חינוך בני הנוער‪ ,‬באמצעות עדכון ההורים על‬
‫באמצעות רכיב ‪ Bluetooth‬לטלפון של הרוכב ומשם גם לטלפון של‬
‫אופן הרכיבה של ילדיהם ומתן אפשרות להגיב בהתאם‪.‬‬
‫ההורים ויוצגו באפליקציה‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫אפליקציה‬ ‫רכיב ‪Bluetooth‬‬ ‫חיישן תאוצה‬ ‫‪Pixy Camera‬‬
‫‪Arduino Uno‬‬ ‫מטרת הפרויקט שלנו היא לצמצם את התאונות בהן מעורבים אופניים‬
‫חיישן ‪GPS‬‬ ‫חשמליים‪ .‬זאת באמצעות מעקב אחר רמת המסוכנות של הרוכבים‬
‫וסיפוק מענה רפואי מידי לנפגעי התאונה‪ .‬בכך יתאפשר להורים להשגיח‬
‫על הרכיבה של ילדיהם‪ ,‬ולהיות מודעים לתאונות שעשויות לקרות בזמן‬

‫אמת‪.‬‬

‫תהליך הפיתוח‬

‫לאחר חשיפה אישית ומחקר אינטרנטי‪ ,‬החלטנו לפתח מערכת שתדווח‬
‫להורים על התנהגות כביש מסוכנת של ילדיהם‪ ,‬תאפשר להורים לחנך‬
‫אותם בנושא ותאפשר לילדים ללמוד מהטעויות שלהם‪ .‬לאחר בדיקות‬
‫רבות‪ ,‬מצאנו כי שילוב של חיישן תאוצה‪ ,‬חיישן ‪ ,GPS‬מצלמת זיהוי‬
‫אובייקטים ורכיב ‪ Bluetooth‬מסוגלים לנטר את המדדים של האופניים‬
‫בהתאם לצורכי המערכת שהגדרנו ולהעביר אותם לטלפון כך שיוצגו‬
‫באפליקציה‪ .‬עשינו ניסוי על כל חיישן ובנינו אב טיפוס המשלב אפליקציה‬

‫שפיתחנו‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬אמרי מטלון‪ ,‬ליאור ישי‪ ,‬תמיר אלביק ורותם בנימיני‬
‫מנחה‪ :‬עמיר פלד‬

‫רחפן מרחיב קליטה סלולרית ‪Droception /‬‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הפתרון שלנו הינו רחפן עם מחשב ‪ -‬רספברי פאי אשר משמש כמפיץ‬ ‫קיימים מקומות בארץ ובעולם בהם הקליטה‬
‫‪( wifi‬ראוטר) ומשמש כתחנת ביניים בין הטלפון לתחנת בסיס‪ .‬הרחפן‬ ‫הסלולרית חלשה וכתוצאה מכך לא מתאפשרת‬
‫יעלה לגובה והמשתמש יטיס אותו למרחק מסויים ולגובה על מנת ליצר‬ ‫גלישה יעילה באינטרנט‪ .‬באזורים אלה קשה לדווח ולהזעיק עזרה במצבי‬
‫קו ראיה לתחנת הבסיס וכדי להפחית את כמות המכשולים המחלישים‬ ‫חירום‪ .‬בנוסף‪ ,‬גלישה באינטרנט משמשת לקבלת מידע כללי‪ ,‬התראות‬
‫את האות (כמו הרים‪ ,‬גבעות וכדומה)‪ .‬כתוצאה מכך הוא יקבל אות ‪4G‬‬ ‫על סכנה‪ ,‬שליחת מיקום בחירום‪ ,‬ומציאת אטרקציות בסביבה‪ .‬בעיה זו‬
‫חזק יותר‪ ,‬על ידי נותן השירות‪ .‬באמצעות ממיר של ‪ 4G‬ל ‪ WIFI‬שמחובר‬
‫ברספברי פאי‪ ,‬הוא ימיר את אות סלולרי מהספק ל‪ wifi‬ויפיץ אותו‪.‬‬ ‫הניעה אותנו למציאת פתרון‪.‬‬
‫פעולה זו תאפשר למשתמש לקיים שיחות טלפון (באמצעות ‪ ,WIFI‬כמו‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫שיחת ווצאפ) וגלישה באינטרנט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המשתמש ישלח את מיקומו באמצעות חיבור בינו לבין הרספברי‪,‬‬ ‫מטרת הפרויקט שלנו היא להנגיש גלישה באינטרנט במקומות בהם‬
‫ונציג את מיקומו על מפה אצל מחשב של מחלץ‪ ,‬או בן משפחה‪ .‬המשתמש‬ ‫קליטה סלולרית חלשה והגישה לאינטרנט כמעט בלתי אפשרית‪ .‬הפתרון‬
‫יוכל לראות את המיקום שלו ושל הרחפן במפה בעזרת האפליקציה‪.‬‬ ‫שלנו יאפשר תקשורת במקומות נידחים‪ ,‬הזעקת עזרה שליחת מיקום‬
‫האפליקציה תכלול כמה פונקציות‪ ,‬למשל‪ ,‬כפתור חירום אשר יזעיק‬ ‫קבלת מידע וגלישה באינטרנט לבידור ופנאי‪ .‬המערכת שלנו תקשר בין‬

‫עזרה במקרה חירום‪.‬‬ ‫תחנת בסיס לבין הטלפון של המשתמש כדי לאפשר זאת‪.‬‬

‫רחפן‬

‫מחשב‬ ‫‪Raspberry pi‬‬ ‫‪BLoToEn‬‬ ‫תחנת בסיס ‪-‬‬
‫תקשורת אלחוטית‬

‫אפליקציה‬
‫טלפון‬

‫העברת מידע‬
‫‪4G / WIFI‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬אליאנה הייטנר‪ ,‬קארין בן‪-‬קיסוס‪ ,‬מור שכטר‪ ,‬חושן עדי‬

‫מנחה‪ :‬ניר דוברובסקי ‪ /‬יועצים‪ :‬חב' ‪ ,nivaN‬רונן קליימן‪ ,‬דניאל יאשונסקי‪ ,‬מאיר קיסוס‬

‫רובוט לניווט בשדות תעופה‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הפרויקט שלנו הוא רובוט אשר נועד לעמוד לרשות הנוסעים בשדות‬ ‫נוסעים המגיעים לשדות התעופה אינם יודעים כיצד להתמצא‪ ,‬בשל‬
‫התעופה‪ ,‬הרובוט נועד להקל על הנוסעים בבעיית התמצאות אשר נפוצה‬ ‫גודלם הרב של שדות התעופה‪ .,‬הלחץ רב להגיע בזמן אל המטוס וגורם‬
‫בשדות התעופה על ידי הובלתם ליעד אשר אליו הם חפצים להגיע‪.‬‬ ‫לשגיאה בניווט בשדה התעופה‪ .‬נשיאת המזוודות מוסיף ללחץ שבו‬
‫על הרובוט מובנים מנועים שמחוברים לבקר ארדואינו‪ ,‬ובתוכו צרובה‬ ‫הם נתונים‪ .‬לכן יש מקרים רבים בהם אנשים נוטים ללכת לאיבוד בשדה‬
‫תוכנית שנועדה להניע את המנועים והרובוט עצמו‪ ,‬על ידי אפליקציה‬
‫שמתחברת אל הרובוט באמצעות רכיב בלוטוס‪ ,‬על מנת שהרובוט יוכל‬ ‫התעופה ואינם מגיעים לטיסה שלהם בזמן‪.‬‬
‫לנווט ליעדים השונים בשדות התעופה בחרנו להשתמש באפליקציית‬
‫‪ Navin‬שמנווטת בתוך מבנים‪ ,‬אפליקציה זו מבוססת על טכנולוגית‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫‪ ,peer2peer‬המבוססת על רשת מידע המייצרות ‪ DATAbase‬בתצורה‬
‫של מפה הנוצרת בקשרי גומלין של שרת‪ -‬לקוח‪ ,‬בדומה לדרך בה‬ ‫מטרת הפרויקט היא לסייע לנוסעים בשדות התעופה להתמודד עם‬
‫אפליקצית ‪ WAZE‬עובדת‪ .‬לכן המערכת כוללת טלפון חכם המבוסס על‬ ‫הקושי של בעיית ההתמצאות בשדות התעופה ברחבי העולם‪ ,‬ולהתמודד‬
‫מערכת אנדרואיד‪ ,‬שבו תותקן האפליקציה‪ ,‬הטלפון יהיה מחובר לרובוט‬ ‫עם לחצים נוספים שמתלווים לכך‪ .‬מטרה נוספת היא להקל על בעלי‬
‫בעזרת ‪ ,Bluetooth‬ובאמצעות ‪ SDK‬שהחברה מספקת לנו‪ .‬המערכת‬ ‫מוגבלויות נכים‪ ,‬וקשישים וכן לגשר על פערי שפה‪ .‬הפרויקט שלנו מונגש‬
‫משלבת בין האפליקציה (‪ ,)Navin‬הרובוט והאפליקציה שבנינו לצורך‬ ‫לאוכלוסיית זו בכך שהוא יכול להסיע אותם ממקום למקום ללא מאמץ‪,‬‬
‫הנעת הרובוט‪ ,‬כך למעשה הוא יכול לנוע בהתאם למידע‪ ,‬ולמסלולים‬ ‫חשוב לציין כי הפרויקט פונה לכלל הקהלים השונים בין אם זו משפחות‬

‫שהאפליקציה מספקת לו‪.‬‬ ‫עם ציוד רב או אנשים מבוגרים שקשה להם ללכת‪.‬‬

‫טלפון‬ ‫‪bluetooth‬‬ ‫‪hg - o6‬‬ ‫מנועים‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט עירוני ד'‪ ,‬מודיעין מכבים רעות‬

‫תלמידים‪ :‬דוד טובול‪ ,‬מתן אביטל‪ ,‬יונתן פלדמן‬
‫מנחה‪ :‬רונן קליימן‬

‫שקע חכם ‪Renergy -‬‬

‫תיאור הפרויקט‪:‬‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫המערכת שלנו מורכבת מ‪:‬‬ ‫מרבית בני האדם אינם מודעים לגובה צריכת החשמל של המוצרים‬
‫ארדואינו‪ ,‬מסך ‪ ,LCD‬חיישן (‪ CT (current transformer‬שמודד את‬ ‫שברשותם‪.‬‬
‫כמות הזרם הזורם דרך צרכן‪ ,‬ממסר שמכבה ומדליק את הצרכן‪ ,‬חיישן‬
‫בלוטוס שמקשר את הארדואינו עם המכשיר של הלקוח‪ ,‬אפליקציה‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫אופן פעולת המערכת‪:‬‬ ‫הרעיון שלנו הוא שקע חכם שימדוד הספק שמכשיר מסוים צורך‪,‬‬
‫המערכת שלנו קולטת בעזרת מודד זרם (‪ )C.T‬את כמות הזרם המגיעה‬ ‫יחשב את המחיר לשעה (קילו‪-‬וואט שעה) של כל צרכן ולאחר מכן‬
‫אל הצרכן המחובר לשקע‪ ,‬מעבירה את הנתונים ליחידת העיבוד‬ ‫יעביר את המידע ללקוח באמצעות אפליקציה שבנינו‪ ,‬באפליקציה ניתן‬
‫(ארדואינו)‪ ,‬יחידת העיבוד עושה את החישובים המתאימים (מחשבת‬ ‫יהיה לראות את המחיר לשעה‪ ,‬ותתאפשר שליטה על הפעלת המכשיר‬
‫הספק באמצעות הכפלה של כמות הזרם בכמות המתח ומכפילה את‬ ‫מרחוק‪ .‬בנוסף באפליקציה יהיו המלצות על מכשירים יעילים במידה‬
‫התוצאה בתעריף החשמל של חברת החשמל) ומשדרת באמצעות‬
‫חיישן בלוטות' אל האפליקציה בטלפון של הלקוח את נתוני הצריכה‬ ‫ותזהה כי המכשיר "בזבזני"‪.‬‬
‫שלו (הספק‪ ,‬מחיר)‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬האפליקציה תיקח את הנתונים ותדע‬ ‫הרעיון שלנו הוא להעביר מידע ללקוח על צריכת חשמל בצורה מובנת‬
‫לספק בהתאם מוצרים יותר חסכוניים בחשמל על פי המדד של מחיר‬ ‫וברורה וכך להעלות את המודעות שלו לצריכת חשמל ולזיהום הסביבתי‪.‬‬
‫לשעת צריכה‪ .‬בנוסף לכך על המוצר עצמו (השקע החכם) יהיה מסך‬
‫תהליך הפיתוח‬
‫לד שמשדר בזמן אמת את נתוני הצריכה (הספק‪ ,‬מחיר)‪.‬‬
‫במהלך הפיתוח ערכנו ניסויים בחיישנים המרכיבים את האבטיפוס‬
‫שלנו‪ .‬כמו חיישן בלוטוס שבעזרתו שלטנו על הדלקה וכיבוי של ממסר‪,‬‬
‫בנוסף כתבנו על צג ‪ LCD‬קראנו זרם באמצעות שדה מגנטי והמרנו‬
‫אותו למתח שנכנס ל‪ A/D‬בארדואינו‪ .‬הניסויים עזרו לנו להבין את‬
‫תכונות החיישנים וכיצד להשתמש בהם‪ ,.‬במהלך הניסויים למדנו להעביר‬
‫ולדגום זרם חילופין ולקבל ערכי מתח שניתן לעבד בארדואינו‪ .‬כתבנו‬
‫אפליקציה ב ‪ AppInventor‬ולמדנו איך לשמור נתונים בשרת באנטרנט‪,‬‬
‫העברה וקבלת נתונים דרך בלוטוס וכיצד לעצב את האפליקציה‪ .‬במהלך‬
‫הבחירה של החיישנים התייעצנו עם אנשי אלקטרוניקה מומחים‪ ,‬וראינו‬
‫סרטוני הסבר בנושא‪ .‬כל החלטה התקבלה לאחר התייעצות של כל חברי‬
‫הקבוצה כך שנוצר שילוב של הרעיונות ופיתוח של מוצר ברמה גבוהה‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט פסגות‪ ,‬כרמיאל‬

‫תלמידים‪ :‬שון בלנק‪ ,‬כליל בנו‬
‫מנחה‪ :‬אבי בן שושן‬

‫טיפול מדעי‪-‬טכנולוגי בזיהום מימי של מיקרופלסטיקים‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫במבוא המערכת זורמים מים מזוהמים במיקרופלסטיקים‪ ,‬ומוספים‬ ‫מיקרופלסטיקים הם חלקים קטנים של פלסטיק‪ ,‬שגודלם אינו עולה על‬
‫אליהם שמן ואבקת ברזל‪ .‬כאשר המים מגיעים ללוחות האלקטרומגנטיים‪,‬‬ ‫‪ 5‬מ"מ‪ .‬הם מזהמים את היבשה‪ ,‬האוויר ובעיקר את מקורות המים‪ ,‬תוך‬
‫תערובת השמן‪ ,‬האבקה והמיקרופלסטיקים נמשכים ללוחות‪ ,‬ואילו המים‬ ‫פגיעה בבעה"ח ובבני האדם‪ .‬המודעות לבעיה נמוכה‪ ,‬וכך גם המאמצים‬
‫עוברים דרך הפתחים‪ .‬במקביל‪ ,‬מתבצע זיהוי ע"י חיישן של הצטברות‬ ‫לסיכול התופעה‪ :‬המערכות שפותחו לסינון מיקרופלסטיקים לא כלכליות‪,‬‬
‫התערובת מסביב לפתחים‪ .‬כאשר החיישן מזהה שהפתחים נסתמים‪,‬‬ ‫ומתאימות רק למפעלי טיהור שפכים‪ .‬קנה המידה הגלובלי של התופעה‪,‬‬
‫מופסקת הזרימה ומתבצעים הוצאה אוטומטית של הלוחות‪ ,‬כיבוי‬ ‫השפעותיה ההרסניות וחוסר המודעות כלפיה החדירו בנו את הנחישות‬

‫האלקטרומגנט וניקוי הלוחות‪.‬‬ ‫לטפל בבעיה‪.‬‬

‫מים מסוננים‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫ממיקרופלסטיקים‬
‫מטרת הפרויקט היא לפתח מערכת שתסנן מיקרופלסטיקים הנמצאים‬
‫מים מזוהמים‬ ‫הוספת שמן‬ ‫הצטברות התערובת‬ ‫במקורות מים שמשמשים את תושבים (כמו מתקני התפלה)‪ ,‬על מנת‬
‫במיקרופלסטיקים‬ ‫ואבקת ברזל‬ ‫על הלוחות‬ ‫לשפר את איכות המים שהם צורכים‪ .‬המערכת תשולב בתהליכי הסינון‬
‫שכבר קיימים במטרה להגיע ליעילות מרבית של סינון‪ .‬באופן כזה תופחת‬
‫האלקטרומגנטיים‬ ‫כמות המיקרופלסטיקים המגיעים לסביבה ולבני האדם ויצומצמו הנזקים‬
‫הנלווים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬המערכת תאמץ שיטת סינון שתהיה חסכונית‬
‫תחלופה של הלוחות‬ ‫כיבוי האלקטרומגנט‪,‬‬
‫בעת הצטברות‬ ‫הוצאת התערבות המצטברת‬ ‫וכלכלית‪.‬‬
‫מקסימלית‬ ‫ושליחת המיקרופלסטיקים למחזור‬
‫תהליך הפיתוח‬
‫שימוש חוזר של השמן והאבקה‬
‫תוך חיפוש מתמיד אחר רעיון למערכת‪ ,‬נתקלנו במיזם של נער אירי‪,‬‬
‫שמצא דרך ליצור משיכה מגנטית של מיקרופלסטיקים בעזרת שמן‬
‫ואבקת ברזל‪ .‬החלטנו לפתח רעיון מדעי זה מבחינה טכנולוגית‪ .‬לאחר‬
‫ההחלטה‪ ,‬התחלנו בביצוע סדרת ניסויים אשר בוחנת את מרכיבי‬
‫התערובת והיחס האופטימלי ביניהם (סוג השמן‪ ,‬כמות אבקת הברזל‪,‬‬
‫כמות המיקרופלסטיקים)‪ .‬בהמשך‪ ,‬תכננו מערכת הנדסית שתממש‬

‫עיקרון זה‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט פסגות‪ ,‬כרמיאל‬

‫תלמידים‪ :‬נאור מיכיילוב‪ ,‬גל שדה‪ ,‬יוני שץ‬
‫מנחה‪ :‬אבי בן שושן‬

‫כלי שיט לאיסוף פלסטיק‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫כלי השיט יתבסס על מבנה של סירת קטמרן‪ ,‬אשר אליה תחובר רשת‬ ‫צריכת היתר המאפיינת את חיינו גרמה לכך שמדי שנה בשנה ‪ 8‬מיליון‬
‫קשיחה‪ ,‬מיכל איסוף ומכשיר ‪ .GPS‬אל מחשב הסירה יוזנו גבולות הגזרה‬ ‫טונות של פלסטיק מוצאים את דרכם למקורות המים‪ .‬כיום השיטות‬
‫שבהן תשוט הקטמרן ותאסוף את הפלסטיק‪ .‬נוסף על כך מחשב הסירה‬ ‫היחידות לטיפול בפסולת הפלסטיק הן איסוף על ידי בני אדם‪ ,‬או על ידי‬
‫יחשב את המסלול האופטימאלי לאיסוף תוך כדי תנועה‪ .‬ברגע שהרשת‬ ‫רשת נייחת‪ ,‬שאוספת את הפלסטיק על ידי תנועתו בזרמי האוקיינוס‪.‬‬
‫תתמלא‪ ,‬יופעל מנגנון לריקון הרשת אל תוך המיכל שעל הסירה‪ .‬לאחר‬ ‫בנוסף ישנם ניסיונות לחנך את הציבור באמצעות קמפיינים לפיתוח‬
‫שהמיכל התמלא‪ ,‬הסירה תגיע אל נקודת איסוף מרכזית ותרוקן את‬ ‫מודעות לאיכות הסביבה‪ .‬פסולת הפלסטיק מהווה גורם הפוגע בסביבה‬

‫המיכל אליה‪.‬‬ ‫ובבעלי חיים‪ ,‬והתכלותה לוקחת מאות ואף אלפי שנים‪.‬‬

‫הזנת גבולות הגזרה‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫של מצבור הפלסטיק‬
‫איסוף הפלסטיק מהמסלול‬ ‫מטרת הפרויקט היא פיתוח כלי שיט אוטונומי‪ ,‬זול‪ ,‬יעיל מבחינה אנרגטית‪,‬‬
‫ומונע מאנרגיה סולארית‪ ,‬שביכולתו לאסוף את פסולת הפלסטיק‬
‫אל תוך הכף‬ ‫ממקורות המים במהירות וללא התערבות של בני אדם בתוך התהליך‪.‬‬
‫עצירת המנוע וריקון הכף‬ ‫המערכת תבצע איסוף של הפלסטיק באופן יסודי ותשנע אותו לאתר‬

‫אל המיכל‬ ‫איסוף‪ ,‬משם יפונה אל מפעלי מחזור‪.‬‬

‫לא‬ ‫הגעה למסת‬ ‫כן‬ ‫תהליך הפיתוח‬
‫מקסימום‬
‫בהתחלה שקלנו מבנה של טבעת הנעה בעזרת זרמי המים ואוספת‬
‫כן סיים את המסלול לא‬ ‫את פסולת הפלסטיק בצורה פסיבית‪ ,‬במהלך התכנון‪ ,‬נתקלנו בקשיים‬
‫הגעה חזרה לנ"ס מוגדרת‬ ‫מכאניים‪ .‬לאחר סיעור מוחות עברנו לכלי שייט מסוג קטמרן בעל מפתח‬
‫בגופו‪ ,‬שיקל באיסוף הפלסטיק תוך כדי תנועתו‪ .‬המבנה הרחב הנמצא‬
‫מעל פני המים מאפשר התקנה של רשת מוקשחת שתשמש כמעין כף‬
‫של דחפור לאיסוף הפלסטיק‪ .‬כושר הציפה והיציבות במבנה הקטמרן‬

‫מאפשרים הצבת מיכל לאגירת פסולת רבה ביחס לגודל הסירה‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט פסגות‪ ,‬כרמיאל‬

‫תלמידים‪ :‬סבטלוזרה וורובסקי‪ ,‬עמית שרגא‪ ,‬אמה גונצ'רוב‬
‫מנחים‪ :‬אבי בן שושן וראובן דינוביץ'‬

‫ניווט ברור בעזרת תמונות‬

‫נהגים האם הם חושבים שהפרויקט שלנו אכן יעזור להם‪ ,‬והאם יש‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫להם הצעות נוספות‪.‬‬
‫בתור נהגים מנוסים‪ ,‬לא פעם נתקלנו בבעיה של חוסר הבנת הוראות‬
‫תיאור הפרויקט‬ ‫הניווט של ה‪ ,WAZE-‬ובעקבות זאת דעתנו הוסחה מהכביש במטרה‬
‫להביט במפה ולנסות להבין אותה יותר טוב‪ .‬כל מצב בו הנהג מסיח את‬
‫התוצרת הסופית של הפרויקט שלנו הוא להציג במולטימדיה תמונה‬ ‫דעתו מהכביש מהווה לו סכנה‪ .‬כיום קיימים מוצרים רבים הנקראים‬
‫של הפניה המתבקשת לנהג‪ .‬התמונה תתקבל על ידי כך שנסתמך על‬ ‫‪ ,HUD‬כלומר‪ ,heads up display ,‬אשר מקרינים על שמשת הרכב את‬
‫תוכנות ניווט שמהן נשלוף מידע\נ‪.‬צ לפניה המתבקשת‪ ,‬לצורך ביצוע‬ ‫החצים המורים לנהג לאן אליו לפנות‪ .‬מה שאנו מציעים זה להקרין את‬
‫אלגוריתם שיתבסס על נ‪.‬צ‪ ,‬מהירות‪ ,‬ומרחק הרכב מהפניה הבאה‪ ,‬על‬ ‫תמונה של הצומת ביחד עם החץ על מסך המולטימדיה‪ ,‬על מנת להקל‬

‫מנת שתציג תמונה עם חץ מובנה בזמן אמת‪.‬‬ ‫אפילו יותר‪.‬‬

‫מיקום הרכב‬ ‫נקודת ביקורת‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫(יחוס)‬
‫פיתוח מערכת המבצעת הנגשה בצורה ברורה (בלי מקום לאי הבנות)‬
‫השוואה‬ ‫של הוראת ה‪ ,WAZE-‬כדי שנהג יוכל להיות מפוקס על תנועתו בכביש ובו‬
‫זמנית לדעת לאן צריך לפנות‪ ,‬בלי צורך להסתכל על המפה בצג הפלאפון‬
‫האם יש התאמה? לא‬ ‫ובלי הסתמכות על ההוראות הקוליות מהיישומון‪ .‬כלומר‪ ,‬המערכת עוזרת‬
‫לניווט והופכת את הנהיגה לבטוחה יותר בלי שום הסחות דעת קוליות‬
‫כן‬
‫הפעלת אלגוריתם שבעזרתו נוכל‬ ‫או צורך בהפניית מבטו מהכביש‪.‬‬
‫לדעת מתי להראות את התמונה‬
‫תהליך הפיתוח‬
‫תצוגת תמונה‬
‫בתחילת התהליך התכנון שלנו היה להקרין על שמשת הרכב את המסלול‬
‫המיועד‪ ,‬וכל שהנהג יצטרך הוא רק לעקוב אחר המסלול הנתון‪ .‬ניסינו‬
‫לבדוק האם קיימת טכנולוגיה מתאימה בשוק‪ ,‬המאפשרת הקרנה של‬
‫מקרן על גופים עשויי זכוכית‪ .‬לצערנו‪ ,‬אין טכנולוגיה מתאימה‪ ,‬כיוון‬
‫שחלק מהאור מוחזר מן השמשה‪ ,‬וחלק נשבר בה ויוצר כפילויות של‬
‫תמונות‪ .‬החלטנו לעבור לפרויקט הנוכחי‪ ,‬ואנו כרגע עושים סקר בין‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט תעופה וחלל‪ ,‬מעלה אדומים‬

‫תלמידים‪ :‬אדם שחר כהן‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר דבורה לנג ‪ /‬יועץ‪ :‬איציק שרף‬

‫אנטי‪-‬חיידקים‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‪:‬‬

‫האב טיפוס יזהה אם יש נוכחות של אדם בחדר‪ .‬אם כן‪ ,‬פעילותו תופסק‪.‬‬ ‫יש חשיבות מרובה למצוא דרך יעילה לחיסול חיידקים בית חולים שהרבה‬
‫אם לא‪ ,‬נמפה את החדר לחיידקים כדי לאתר את המשוטחים שצריך‬ ‫מהם עמידים לאנטיביוטיקה‪.‬‬
‫לחטא‪ ,‬ורמקול ישמיע גלי קול בתדר שהניסויים מראים כי הוא מתאים‪.‬‬
‫מאמרים שונים מצביעים על כך שניתן לקטול חיידקים באמצעות גלי‬
‫האב טיפוס יכוון את גלי הקול למשטחים הזקוקים לחיטוי‪.‬‬ ‫קול‪ ,‬אך עדיין אין מתקן שעושה זאת‪.‬‬

‫הפעלת המכשיר‬
‫בדיקה אם יש בני אדם בחדר‬

‫יש בני אדם‬ ‫אין בני אדם‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫בחדר‬ ‫בחדר‬
‫מטרת הפרויקט היא לנסות ולהפחית את שיעור התחלואה והתמותה‬
‫המכשיר יכבה את עצמו‬ ‫סריקת חיידקים‬ ‫בבתי חולים באמצעות מתקן שמשמיע קול שקוטל חיידקים מבלי לפגוע‬
‫זיהוי המשטחים המזוהמים‬
‫חיטוי האיזורים המזוהמים‬ ‫בבני אדם‪.‬‬

‫באמצעות גלי קול‬ ‫תהליך הפיתוח‬

‫במהלך הפיתוח הוחלט שהמכשיר לא יפעל כל הזמן כי אם ייקבע אם‬
‫יש או אין אנשים בחדר‪.‬‬

‫אנו עורכים סדרה של ניסויים בשלושה מינים של חיידקים‪ .‬בניסויים אנו‬
‫בודקים את מספר החיידקים באמצעות ספקטרופוטומטר כפונקציה‬
‫של התדר של גלי הקול שמכשיר משמיע‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו מנסים שיטות‬

‫שונות לבדיקת פיזור החיידקים בחדר‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט תעופה וחלל‪ ,‬מעלה אדומים‬

‫תלמידים‪ :‬ליאור בן אורי‪ ,‬ינון בן דוד‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר דבורה לנג ‪ /‬יועץ‪ :‬איציק שרף‬

‫זיהוי חומרי נפץ‬

‫תהליך הפיתוח‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫ערכנו ניסויים בחומרי נפץ שונים‪ .‬הקרנו בעזרת מעגל אלקטרוני ובו‬ ‫בארץ רשות שדות התעופה משתמשת במכשיר לזיהוי חומרי נפץ שפועל‬
‫לד ‪ RGB‬אור על חומרי הנפץ ומדדנו את שבירת האור\בליעת האור\‬ ‫על ידי קרינה אולטרה סגולה‪ .‬ישנם מאמרים שמצביעים על כך שאפשר‬
‫החזרת האור‪ .‬על בסיס זה בנינו מכשיר אשר שיזהה בזמן אמת אם‬
‫חפץ מסוים הוא חומר נפץ או לא ואם כן מאיזה משפחת חומר נפץ‬ ‫לעשות אותו דבר עם אור נראה‪.‬‬

‫המטען‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫מטרת הפרויקט היא ליצור מכשיר פרקטי‪ ,‬קטן ממדים‪ ,‬אשר יוכל לזהות‬
‫חומרי נפץ על ידי הקרנת גלי אור בתחום הנראה‪ ,‬בשטח ובזמן אמת‪.‬‬
‫המכשיר כולל מעגל חשמלי ובו מיקרו‪-‬בקר‪ ,‬לד‪ RGB ,‬חיישן שממיר‬ ‫הכוונה היא שאפשר יהיה להרכיב את המכשיר על גבי הרובוט המשטרתי‪,‬‬
‫קרינה לאות חשמלי וצג אשר יופיע על גביו אם ישנו חומר נפץ ‪ -‬כן או‬
‫המיועד להתמודד עם מטעני חבלה‪.‬‬
‫לא‪ ,‬ואם כן ‪ -‬מאיזו משפחה של חומר נפץ‪.‬‬

‫לחיצה על כפתור ההפעלה ‪-‬‬
‫פקודת הפעלה‬

‫מיקרו בקר‬

‫הפעלת הלד‬
‫(דיודה פולטת אור)‬

‫הקרנת אור על החומר‬
‫זיהוי שבירה ‪ /‬בליעה ‪ /‬החזרה‬
‫של האור בחומר ‪ -‬האם הוא‬
‫חומר נפץ או לא?‬
‫ומאיזו משפחה של חומרי נפץ?‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט תעופה וחלל‪ ,‬מעלה אדומים‬

‫תלמידים‪ :‬שיר אמה אלדד ואגם שירה ירוחם‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר דבורה לנג ‪ /‬יועץ‪ :‬איציק שרף‬

‫ממעמקים קראתיך‬

‫הרקע לפרויקט‬
‫הסכנה בו הוא נמצא ע''י התראה קולית וויזואלית‪ .‬כאשר הצוללן אינו‬ ‫צלילת סקובה מאפשרת נשימה מתחת למים בעזרת שימוש במיכל חמצן‪.‬‬
‫מגיב‪ /‬פועל לשינוי מצבו‪ ,‬המכשיר מציף את הצוללן כלפי מעלה בעזרת‬ ‫צלילה מאופיינת בשינוי לחץ‪ .‬ככל שהצוללן יעמיק הלחץ שיופעל עליו‬
‫יגדל‪ .‬מצב זה עלול להיות מסוכן שכן כשהלחץ גדל נפח הריאות עלול‬
‫ניפוח מצוף‪ ,‬בהתאם לנהלי הבטיחות הנדרשים בזמן עליית חירום‪.‬‬ ‫לקטון מעבר לסף שעלול לגרום נזק לגוף הצוללן‪ .‬בנוסף‪ ,‬גזים שונים‬

‫תהליך הפיתוח‬ ‫העמקה‬ ‫בלחצים גבוהים מזיקים לגוף‪.‬‬

‫כיוון שאיננו יכולות לערוך ניסויים בצוללנים‬ ‫שינוי בריכוז היחסי של הפד''ח באוויר‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫בזמן אמת‪ ,‬אנו מפתחות דגם שידמה מצבים‬ ‫הננשף ובעומק הצוללן‬
‫של סכנה לצוללן ויראה כיצד יפעל המכשיר‬ ‫מטרת העבודה שלנו היא להגיע למצב של צלילה בטוחה יותר‪ .‬הדגם‬
‫קליטת השינוי ע''י חיישן פד''ח‬ ‫שלנו ידמה מכשיר שינטר את רמת הפחמן הדו חמצני באוויר שהצוללן‬
‫שתורם לצלילה בטוחה‪.‬‬ ‫וחיישן עומק‬
‫נושף ויעלה את הצוללן לאט אל פני השטח במצב סכנה‪.‬‬

‫ריכוז פד''ח ננשף תקין‬ ‫ריכוז פד''ח גדול‪/‬קטן מריכוז תקין‬ ‫תרומתו החברתית של המכשיר יכולה למנוע מצוללנים לפגוע‬
‫כלומר ריכוז הפד''ח לא תקין‬ ‫בעצמם באופן לא מודע ואף במקרים מסוימים להציל חיים‬
‫הפעלת התראה‬ ‫ולמנוע נזקים בלתי הפיכים לצוללן‪ .‬המכשיר יהיה קומפקטי‬

‫ונוח לשימוש‪.‬‬

‫הפעלת התראה‬ ‫הצוללן לא פועל לשינוי המצב הנתון‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬המכשיר אינו תלוי בשיקול דעתם‬
‫של בני האדם ולכן יחסוך וימנע טעויות אנוש‪.‬‬

‫פתיחת מצוף שמחובר לחליפת הצוללן‬ ‫תיאור הפרויקט‬
‫ניפוח המצוף‬
‫הדגם משיג את מטרתו בעזרת הדמיה של זיהוי‬
‫הצפת הצוללן אל מעל לפני המים‬ ‫מצבי סכנה הקשורים ללחץ החלקי של הפחמן‬
‫תוך שמירה על בטיחותו‬ ‫דו‪-‬חמצני שאותו נושף הצוללן ע"י חיישנים‬
‫הקולטים נתונים אשר המערכת משווה לנתונים‬
‫ניתור של ריכוז הפד''ח הננשף‬
‫ושל העומק‬ ‫תקינים‪.‬‬
‫המכשיר מסב את תשומת ליבו של הצוללן למצב‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט תעופה וחלל‪ ,‬מעלה אדומים‬

‫תלמידים‪ :‬לינור אוחיון‪ ,‬אחינועם שי‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר דבורה לנג ‪ /‬יועץ‪ :‬איציק שרף‬

‫רוחות ותאונות כלי רכב‪ :‬הסכנות ומניעתן‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫בדגם‪ ,‬המורכב ממעגל אלקטרוני ובו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מיקרו‪-‬בקר‪ ,‬אנו משנות‬ ‫לאחרונה יש יותר ויותר תאונות שמעורבים בהן רוכבי אופניים חשמליים‬
‫את עוצמות הרוח במנהרת רוח‪ .‬באמצעות חיישן מרחק מקבלים את‬ ‫ולא חשמליים‪ .‬נשאלת השאלה מה השפעת הרוח על תאונות אלה‬
‫המרחק שכלי רכב שונים בגדלים שונים עוברים בתוך מנהרת הרוח‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬על תאונות של כלי רכב‪ ,‬וכיצד ניתן למנוע אותן‪ .‬חשבנו שהיבטים‬
‫המערכת מחשבת את מהירות כל אחד מכלי הרכב כתלות בהשפעת‬ ‫בפיזיקה יכולים לסייע להבין את הבעיות ושחשוב לחפש פתרונות‬
‫הרוח או לפחות את השפעת הרוח על המהירות הממוצעת‪ .‬חישובים‬
‫טכנולוגיים‪.‬‬
‫אלה מאפשרים להתריע על מהירות מופרזת ולהפעיל מגן רוח‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫תהליך הפיתוח‬
‫מטרת הפרויקט היא לבנות דגם הבוחן מהירויות שונות של כלי רכב‬
‫בתחילת הדרך חשבנו לבנות את מנהרת הרוח מקרטונים‪ .‬לאחר‬ ‫בגדלים שונים בעוצמות רוח שונות ולראות כיצד עוצמת הרוח משפיעה‬
‫התייעצות עם היועץ איציק שרף החלטנו יחד לבנות את המנהרה מעץ‬ ‫על הרכב‪ .‬בעזרת הדגם יהיה ניתן לחשב חישובים לגבי כלי רכב אמיתיים‪.‬‬
‫פרט לחלק העליון שלה שהוא שקוף על מנת שנוכל לראות את מה‬ ‫כמו כן‪ ,‬אנו מציעות פתרונות אוטומטיים למניעת תאונות שנגרמות בגלל‬
‫שמתרחש בתוכה‪ .‬את הרוח באמצעות מאוורר סגור לצורך ונשתמש‬
‫רוח‪.‬‬
‫במיקרו בקר לצורך החישובים והבקרה על המערכת‪.‬‬

‫אין רוח במנהרה‬ ‫הפעלת רוח ברמות שונות‬ ‫מדידת מהירות כלי הרכב‬
‫במנהרה‬
‫צג‪" :‬תקין"‬ ‫עמיד‬ ‫תקינה‬ ‫מסוכנת‬
‫שליפת מגן‬ ‫לא עמיד‬ ‫מעקב אחרי כלי הרכב‬ ‫ביחס‬ ‫ביחס‬
‫ועמידתו ברוח‬ ‫לעוצמת הרוח‬ ‫לעוצמת הרוח‬

‫צג צג‬
‫"האט" "תקין"‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫אורט תעופה וחלל‪ ,‬מעלה אדומים‬

‫תלמידים‪ :‬יהלי נאהורי‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר דבורה לנג ‪ /‬יועץ‪ :‬איציק שרף‬

‫שמש בטוחה‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫חיישן קרינת ‪ UV‬במכשיר ימדוד את עוצמת הקרינה מהשמש‪ .‬המשתמש‬ ‫כשנחשפים לקרינת ‪ UV‬בעוצמה של ג'ול ובאורך גל של ‪ 310‬ננומטר‬
‫יקליד למכשיר באיזה מקדם הגנה השתמש ומתי‪ ,‬ואת צבע העיניים‬ ‫עלולה להיות כוויה בעור‪.‬‬
‫שלו – מדד המסייע בקביעת גוון העור‪ .‬המערכת האנלוגית ל‪Skin-‬‬
‫קרינה באורכי גל של של ‪ 380‬עד ‪ 315‬ננומטר עלולה לגרום למוטציות‬
‫‪ Reflectometer‬תזהה את צבע וגוון העור של המשתמש‪.‬‬ ‫שעלולות לגרום לסרטן העור‪.‬‬
‫המכשיר יתבסס על הנתונים האלה וימליץ על שימוש במקדם הגנה או‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫על פעולה אחרת‪.‬‬
‫לפתח מכשיר שיתריע מפני סכנות קרינת השמש בזמן אמת‪ .‬בעזרת‬
‫קלט מהמשתמש‬ ‫זיהוי ומדידת‬ ‫זיהוי צבע עור‬ ‫המכשיר ניתן יהיה לדעת מה לעשות במקרה של סכנת כוויות ומוטציות‪.‬‬
‫צבע עיניים‪ ,‬סוג מקדם הגנה‬ ‫עוצמת קרינת השמש‬ ‫בעזרת הקרנת לד על היד‬ ‫כיום לא קיים מכשיר המתריע על סכנה בזמן חשיפה לקרינת ‪ UV‬בהתאם‬
‫על ידי חיישן קרינה ‪ /‬אור‬
‫שהוא השתמש בו‪,‬‬ ‫לסוגי עור שונים ולרמת הקרינה אליה המשתמש נחשף‪.‬‬
‫מתי השתמש בו‬
‫תהליך הפיתוח‬
‫עיבוד נתונים‬
‫במהלך הפיתוח החלטנו להשתמש במערכת אנלוגית ל ‪Skin‬‬
‫פלט לצג ‪ -‬הוראות פעולה‬ ‫‪ ,Reflectometer‬מכשיר שפותח לצרכים קוסמטיים‪ .‬המכשיר מזהה‬
‫ * זמן לשהייה בשמש‪ ,‬מתי לשים שוב קרם‬ ‫את צבע העור על ידי כך שהוא שולח קרני אור לעור האדם שנבדק‪.‬‬
‫צבע העור נקבע באמצעות האור המוחזר‪ .‬בנוסף‪ ,‬החלטנו שהמכשיר‬
‫הגנה‪ ,‬איזה ועם צפצוף‬ ‫גם ימליץ על פעולה שתמנע נזקים מהמשתמש‪ .‬כלומר‪ ,‬אנחנו לא‬
‫* המלצה לחבוש כובע‪ ,‬להרכיב משקפי שמש‪,‬‬
‫מסתפקים אך ורק בהתרעה‪ ,‬אלא גם מציעים פתרון בזמן אמת‪.‬‬
‫ללבוש שרוולים ומכנסיים‬
‫* במקרה סכנה תוצג הוראה ‪-‬‬

‫צא מהשמש עכשיו!‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫בית חינוך ע"ש רבין‪ ,‬תל מונד‬

‫תלמידים‪ :‬אפק פרידמן‪ ,‬נועה שבת‪ ,‬שקד גייר‪ ,‬שולמן אמיר‬

‫מנחים‪ :‬ד"ר אמילי פלאח וקנין‪ ,‬צפריר קופר ‪ /‬יועצים‪ :‬עפר פינטל‪ ,‬זוהר קוממי ‪ -‬חב' קונלוג‬

‫מערכת לנטרול רעידות בקרב חולי פרקינסון‬

‫להם לקיים פעולות פונקציונליות באופן עצמאי‪ .‬לאחר פגישה עם זוהר‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫קוממי‪ ,‬מחברת קונלוג‪ ,‬החלטנו על שימוש באקסלומטר למדידת כיוון‬
‫ותאוצה ומנועים שיאפשרו רעידות בכיוון הפוך לרעידות המחלה‪ ,‬ובכך‬ ‫מחלת פרקינסון הינה מחלה כרונית פרוגרסיבית חשוכת מרפא‪ ,‬הפוגעת‬
‫בתאים באזור המוח האמצעי (‪ .)Substantia Nigra‬תאים אלה מייצרים‬
‫לנטרל אותם‪.‬‬ ‫דופמין‪ ,‬המשמש להעברת אותות מהמוח למערכת העצבים המרכזית‪.‬‬
‫מחסור בדופמין פוגע בעיקר ביכולת התפקודית של החולה‪ .‬תסמיני‬
‫תיאור הפרויקט‬ ‫המחלה מחמירים עם הזמן והופכים את החולה לנכה ברמה גבוהה‪.‬‬

‫המכשיר שלנו בנוי בדמות כפפה והוא מורכב ממעבד‪ ,‬מקור אנרגיה‪ ,‬מד‬ ‫המחלה אינה מדבקת‪.‬‬
‫תאוצה‪ ,‬ומנועים‪ .‬המערכת תקבל מהחיישנים את עוצמת וכיוון רעידות‬ ‫המחלה כוללת בתוכה מספר תסמינים‪ ,‬השכיח והדומיננטי ביניהם הוא‬
‫היד‪ ,‬תפענח את תדר הרעידות‪ .‬המנועים יפעילו רעידות בכיוון הפוך‬ ‫הרעידות‪ ,‬המתרחשות במספר איברים כמו באצבעות‪ ,‬בלסת‪ ,‬בלשון‬
‫לרעידות שנמדדו‪ ,‬בתדר ועוצמה שווים‪ ,‬ובכך הרעידות ינוטרלו‪ .‬המערכת‬ ‫ובעיקר בגפיים‪ .‬רעידות אלה פוגעות באיכות החיים של החולה‪ ,‬ומונעות‬
‫תדע להבדיל בין תנועות רצוניות לרעידות שאינן רצוניות‪ ,‬כך שהחולה‬ ‫ממנו לבצע פעולות פשוטות יומיומיות כמו החזקת חפצים‪ ,‬אכילה ועוד‪.‬‬

‫יוכל להניע את ידו לפי רצונו‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫מטרת הפרויקט היא שיפור איכות החיים של חולי הפרקינסון ולהחזיר‬
‫לחייהם מידה של עצמאות ע"י שיפור המוטוריקה הגסה שלהם‪ .‬הפרויקט‬
‫יבטל את רעידות הפרקינסון בידי החולה וכך מאפשר לו לתפקד באופן‬

‫עצמאי ולבצע פעולות בסיסיות‪.‬‬

‫תהליך הפיתוח‬

‫העלייה בתוחלת החיים‪ ,‬גורמת לעלייה במספר חולי פרקינסון‪( ,‬מוגדרת‬
‫גם כמחלת גיל)‪.‬‬

‫בתחילת התהליך העלנו את הבעיות השכיחות בקרב החולים במחלת‬
‫הפרקינסון‪ .‬בחרנו לא לנסות לטפל במחלה‪ ,‬אלה לטפל בתסמינים‬
‫ולשפר איכות חיים‪ .‬מצאנו כי רעידות הם אחד התסמינים הנפוצים‬
‫ביותר במחלת הפרקינסון‪ ,‬ובחרנו לטפל בבעיה זאת על מנת לאפשר‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫בית חינוך ע"ש רבין‪ ,‬תל מונד‬

‫תלמידים‪ :‬יואב דנון‪ ,‬אילון פררו‬

‫מנחים‪ :‬ד"ר אמילי פלאח וקנין‪ ,‬צפריר קופר ‪ /‬יועצים‪ :‬עופר פינטל‪ ,‬ד"ר רמית סגל מעוז‬

‫מזרק אפיפן אוטונומי‬

‫הרקע לפרויקט‬
‫הרעיון לפרויקט עלה בעקבות חבר בצוות הפרויקט שאחיו בן ה‪ 7-‬אוטומטי‪ .‬בהמשך נפגשנו עם ד"ר רמית סגל‪ ,‬היחידה לאלרגיה‬
‫סובל מאלרגיה חמורה לבוטנים ואגוזים‪ ,‬המשמעות חרדה יומיומית ואימונולוגיה קלינית ואנגיואדמה‪ ,‬המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא‪,‬‬
‫מפני חשיפה לאלרגן העשויה לגרום להתקף אנאפילקטי המתבטאת תל‪-‬השומר‪ ,‬לקבלת חוות דעת על הצורך‪ ,‬אופן תכנון המוצר בהיבט של‬
‫בקוצר נשימה‪ ,‬גירוי עורי‪ ,‬הקאות ואם אינה מטופלת עלולה לגרום למוות‪ .‬לבישה והן מבחינה הפרמטרים הפיזיולוגים שיעידו על כניסה להתקף‬
‫אבחון וטיפול מהיר באנפילקסיס מפחיתים משמעותית סיכויי תמותה‪ .‬ותובנות על המצב הקיים בשוק‪.‬‬
‫כ‪ 2%-‬מאוכלוסיית ישראל צפויים לעבור התקף אנפילקטי לפחות פעם‬
‫תיאור פרויקט‬ ‫אחת בחייהם‪ .‬בהתקף אנפילקטי יש להזריק ‪0.3‬‬
‫הפעלת מערכת‬

‫המערכת מורכבת משני חלקים‪:‬‬ ‫מ"ג אדרנלין לתוך השריר‪ .‬מיד לאחר ההזרקה יש‬
‫לדאוג להעברת הילד‪/‬ה לבדיקה רפואית בחדר מיון‪ .‬ריכוזהחמצןבדם לחץדם‬
‫דופק חלק ראשון צמיד שיונח על פרק כף היד ויכלול‬
‫חיישן לחץ דם וחיישן פולס אוקסימטר (רוייון החמצן‬
‫בדם ודופק) אשר ינטרו את המדדים הפיזיולוגים‬ ‫עיבוד נתונים‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫והשוואה לנתונים‬
‫ויתריעו במקרה של כניסה להתקף‪.‬‬ ‫פיתוח מכשיר אשר יקלוט מדדים פיזיולוגיים‪ ,‬יזהה‬
‫חלק שני מזרק אדרנלין אוטונומי יולבש על שוק‬ ‫קיימים‬ ‫כניסה להתקף אנפילקטי ויאפשר הזרקה קלה‬
‫הרגל ויחובר באמצעות בבלוטות' לחלק הראשון‪.‬‬ ‫ומהירה של אדרנלין‪ .‬הפרויקט יאפשר את הפחתת‬
‫המכשיר יאפשר לחיצה על כפתור אשר יפעיל מכניזם‬ ‫לא‬ ‫האם ‪ 2‬נתונים‬ ‫רמת הלחץ של הורים ושל ילדים בעלי אלרגיה‪,‬‬
‫שיכניס את המחט לשוק האדם ויזריק את האפינפרין‪.‬‬ ‫או יותר חריגים?‬
‫יצמצם את התלות בסייעת או במבוגר‪.‬‬

‫בזמן ההזרקה המערכת תשלח הודעה‪ ,‬כולל מיקום‪,‬‬ ‫כן‬ ‫תהליך הפיתו ח‬
‫למד"א לצורך פינוי לבית החולים ולמשפחה על כך‬
‫האם ישנו אישור‬ ‫מתחילת הפרויקט ידענו שהפרויקט שלנו יתמקד‬
‫שהמשתמש עבר התקף אנאפילקטי‪.‬‬ ‫הזרקה או עבר הזמן?‬ ‫בילדים‪ ,‬מפני שאינם מסוגלים לטפל בעצמם בעת‬
‫התקף אנאפילקטי‪ .‬עליהם להיות מלווים בסייעת‪,‬‬
‫לא‬

‫להמנע מפעילויות בהן מוגש מזון ועוד‪ .‬בנינו שאלון‬
‫אותו שלחנו להורים של ילדים בעלי אלרגיות כן‬
‫קשות למזון‪ ,‬וגילינו את הקשיים הרבים של הורים‬
‫העברת מידע‬ ‫הפעל מזרק‬ ‫לחיצה על כפתור‬ ‫שילדיהם אלרגיים‪ ,‬וכן את הצורך במכשיר הזרקה‬
‫לגורמים‬ ‫הזרקה‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫בית חינוך ע"ש רבין‪ ,‬תל מונד‬

‫תלמידים‪ :‬יניב ארזי‪ ,‬גיא שפרירי‬

‫מנחים‪ :‬ד"ר אמילי פלאח‪-‬וקנין‪ ,‬צפריר קופר ‪ /‬יועצים‪ :‬פרופ' רפאל משולם‪ ,‬עפר פינטל‬

‫מערכת מבוססת ‪ EEG‬למעקב אחר עוצמת כאב‬
‫וקביעת מינון וסוג קנאביס‬

‫בנובמבר ‪ 2018‬נפגשנו עם פרופ' רפאל משולם‪ ,‬הפקולטה לרוקחות‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬שעזר לנו להבין את המרכיבים השונים בקנאביס‬
‫מומחי האגודה הבינלאומית ללימוד הכאב (‪ )IASP‬הגדירו כאב כחוויה‬
‫‪ THC‬ו‪.CBD -‬‬ ‫תחושתית ורגשית‪ ,‬בלתי נעימה‪ ,‬הקשורה לנזק ממשי או פוטנציאלי‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫לרקמות‪ ,‬או המתוארת במונחים אלה‪.‬‬
‫כ ‪ 20%‬אחוז מאוכלוסיית העולם מדווחת כסובלת מכאב כרוני‪ .‬בשנים‬
‫המערכת שלנו כוללת שני מרכיבים עיקריים‪ :‬מכשיר‪:‬‬ ‫האחרונות נעשה שימוש הולך וגדל בצמח הקנאביס להפחתת עוצמת‬
‫א‪ .‬מכשיר ה (‪ EEG (Electroencephalography‬הנותן לנו מידע‬
‫על הפעילות החשמלית של המוח ‪ -‬ובכך ניתן לעקוב אחר השינוי‬ ‫הכאב‪.‬‬

‫בעוצמת הכאב‪ ,‬חיישן דופק ולחץ דם‪ ,‬מדדים עקיפים‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫ב‪ .‬מכשיר אינהלציה‪ ,‬בו סוג הקנאביס שהותאם במינון הנדרש‪ ,‬שחרור‬
‫מבוקר בהתאם למידע המתקבל מאלקטרודת ה‪ EEG -‬מתן קנאביס‬ ‫פיתוח מערכת חכמה שתאפשר בדיקה פיזיולוגית מבוססת ‪ EEG‬לבחינת‬
‫עוצמת הכאב‪ ,‬תעקוב אחר הירידה‪/‬עליה בעוצמתו ובהתאם תסייע‬
‫בצורת אינהלציה יהיה מבוסס על השינויים בעוצמת הכאב‪.‬‬ ‫לקביעת מינון‪/‬סוגהטיפולבאמצעות קנאביס‪ .‬יעילותהזןוהמניון תעשה‬
‫במהלך הלילה ומתן הקנאביס הרפואי יעשה באופן אוטונומי‪ ,‬בהתאם‬

‫למדדים‪.‬‬

‫תהליך הפיתוח‬

‫חיפוש אחר רעיון לפרויקט‪ ,‬חשף אותנו לעולם הקנאביס הרפואי‪,‬‬
‫הבעיות בקביעת מינון או סוג והבעיה המורכבת ביותר שעוצמת הכאב‬

‫נמדדת באמצעות סרגל ‪ 1-10‬סובייקטיבי‪.‬‬
‫המאמר‪:‬‬

‫‪Electroencephalographic Patterns in ChroniPain: A‬‬
‫‪ Systematic Review‬שפורסם ב‪NCBI (national center for( -‬‬
‫‪ biotechnology information‬הראה שניתן לעקוב אחר עוצמת‬
‫כאב באמצעות הפעילות החשמלית של המוח‪ .‬השילוב של בדיקה‬
‫אובייקטיבית‪ ,‬מבוססת ‪ ,EEG‬עם מתן קנאביס יכולה לסייע בקביעת‬

‫המינון המדויק‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫בית חינוך ע"ש רבין‪ ,‬תל מונד‬

‫תלמידים‪ :‬אלמוג יהושע‪ ,‬נהיר סטרול‪ ,‬אופק למד‬

‫מנחים‪ :‬ד"ר אמילי פלאח וקנין‪ ,‬צפריר קופר ‪ /‬מומחים‪ :‬פרופ' רפאל משולם‪ ,‬זוהר קוממי ‪ /‬יועץ‪ :‬עופר פינטל‬

‫אם סמים אז נתפסים ‪-‬‬
‫ערכה ניידת לבדיקת סמים בשתן‬

‫בדיקת שתן היא היעילה הזולה והמדויקת ביותר מצאנו כי הדרך היעילה‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫ביותר לבצע דגימות שתן היא על ידי פאנל בדיקת שתן בו נמצאים‬
‫נוגדנים ל‪ 5-‬קבוצות סמים שונות‪ .‬כאשר יש זיהוי של נוכחות סמים בשתן‬ ‫בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה בנגישות ובשימוש של הציבור‬
‫מתרחשת ריאקצית צבע ומקבלים קו אדום (בדומה לערכה לבדיקת‬ ‫בחומרים פסיכואקטביים (סמים)‪ .‬קיים מגוון רחב של חומרים פסיכו‬
‫הריון)‪ .‬פיתחנו סביבה שתגרום לבדיקה שלנו להיות עצמאית לכל דבר‬ ‫אקטיביים שמרביתם גורמים להזיות‪/‬תחושות טובות ושינוי בתפיסת‬
‫ללא שימוש באמצעי מעבדה (מטרת הפרויקט ערכה ניידת)‪ .‬עשינו זאת‬ ‫המציאותוכתוצאהמכךירידהבכושרהשיפוטוהתגובהשלהמשתמשים‪,‬‬
‫על ידי שימוש במצלמה ופיתוח אלגוריתם המאפשר למיקרו בקר לנתח‬ ‫בהתאם לרמה שבה הם נצרכים‪ .‬אף על פי שהשימוש והסחר בחומרים‬
‫את התמונות ולהתריע על נוכחות ‪/‬אי נוכחות סמים בדגימה‪ .‬על מנת‬ ‫אלו אסורים בחוק במדינת ישראל (למעט חומרים לשימוש רפואי) עדיין‬
‫לאפשר תהליך סטרילי נשתמש במערכת חד פעמית (פנל הבדיקה)‬ ‫מתרחשים מקרים רבים של נהיגה תחת השפעתם‪ ,‬דבר המסכן את‬
‫המשתמשים ואת הסובבים אותם בצורה משמעותית‪ .‬בהיבט המשפטי‬
‫המתחברת למערכת הממוחשבת‪.‬‬ ‫בדיקות סמים נערכות היום בדיעבד‪ ,‬ופוגעות בדיוק ובמהימנות ויכולות‬

‫לגרום להקלה בענישה‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫התחלה‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫הכנסת שתן למערכת‬
‫הפרויקט שלנו מורכב משני חלקים נפרדים‪ .‬החלק הראשון‬ ‫השתן עובר בשסתום‬ ‫מטרת הפרויקט שלנו היא להציע מערכת ניידת‪ ,‬קלה לשימוש‪,‬‬
‫הוא החלק הטכנולוגי המורכב מפאנל חד פעמי שהוכנס‬ ‫שמכניס למערכת את מספר‬ ‫מהירה‪ ,‬יעילה ואמינה לבדיקת נוכחות סמים‪ ,‬באופן שיוכל‬
‫לתוך מערכת בה יש מצלמה המחוברת למיקרו בקר מסוג‬ ‫לשמש כראיה בבית המשפט‪ ,‬בדיקה בשטח בזמן אמת‪ ,‬מה‬
‫ראספברי פי‪ ,‬המנתח את תוצאות בדיקת שתן המוצגות על‬ ‫הטיפות הרצוי‬ ‫שיאפשר את התייעלות האכיפה והחמרת הענישה כנגד‬
‫הפאנל‪ .‬החלק השני הוא החלק הסטרילי בו מוכנס השתן‬ ‫השתן מוספג בפאנל‬
‫בצורה אחידה וסטרילית אל פאנל הבדיקה ונאגר בתא פנימי‬ ‫ריאקציה כימית‪-‬בדיקת נוכחות סמים‬ ‫הנהגים הנוהגים בהשפעת סמים‬
‫בתחתית‪ .‬לאחר הכנסת השתן החלק הראשון והשני פועלים‬ ‫התוצאות הפאנל מצולמות‬
‫יחד הפאנל מוכנס‪ ,‬מתרחשת ריאקציה כימית והמערכת‬ ‫המצלמה מחוברת למיקרו בקר‬ ‫תהליך הפיתוח‬
‫הטכנולוגית מצלמת ומנתחת את הנתונים‪ ,‬תוצאות הבדיקה‬
‫תחילה בדקנו את הנוהל הקיים היום בכל הקשור לבדיקת‬
‫מופיעות על מסך‬ ‫נהיגה תחת השפעת סמים‪ .‬חקרנו מהן הבדיקות היעילות‬
‫הקיימות בשוק והגענו למסקנה‪ ,‬בעזרתו של פרופ' רפאל‬
‫משולם מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית‪ ,‬כי‬

‫הודעה על שתן‬ ‫השוואת התמונה הנוכחית לתמונה‬ ‫הודעה על שימוש בסמים‬
‫נקי מסמים‬ ‫שבה התוצאות מראות על שימוש בסמים‬ ‫וציון סוג הסם‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫בית חינוך ע"ש רבין‪ ,‬תל מונד‬

‫תלמידים‪ :‬יובל דניאל‪ ,‬עדו זרובבל‪ ,‬ניר ששון‪ ,‬אורי לסקו‬
‫מנחים‪ :‬אמילי פלאח‪-‬וקנין‪ ,‬צפריר קופר ‪ /‬יועצים‪ :‬עופר פינטל‪ ,‬ד"ר ניר נתנזון‬

‫מעקב ממוחשב אחר שינויים בשומות ‪CMMC‬‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫המערכת שלנו תכלול‪ :‬תא אטום לאור‪ ,‬שבתוכו תהיה מצלמה‪ ,‬תאורה‬ ‫מלנומה היא הסוג האלים והמסוכן ביותר מבין סרטני העור והסוג הנפוץ‬
‫קבועה ולייזרים שיכוונו את המשתמש‪ .‬המערכת תצלם בווידאו את‬ ‫ביותר של סרטן עור במדינות המפותחות‪ .‬אבחון של מלנומה כיום נעשה‬
‫השומה וכאשר הלייזרים בתמונה הקודמת יתלכדו עם הלייזרים בתמונה‬ ‫ע"י חמישה פרמטרים שמאפיינים שומה כאשר הפרמטר החשוב ביותר‬
‫העדכנית היא תצלם תמונה‪ .‬התמונה תועבר לבקר מסוג ‪raspberry‬‬ ‫הוא השינוי בשומה‪ .‬גילוי מלנומה בשלב הראשוני יוביל לסיכויי החלמה‬
‫‪ pi‬שבו יתבצע עיבוד ראשוני‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬התמונה תועבר לבקר מרכזי‬ ‫של ‪ 95%‬לעומת ‪ 10%‬בשלב המתקדם‪ .‬קיימים שני פתרונות לאבחון‬
‫(מחשב המשתמש) שבו תתבצע השוואה מדויקת של השומה הקודמת‬
‫לעדכנית‪ .‬אם יימצאו שינויים‪ ,‬המערכת תשלח התראה וצילומים לרופא‬ ‫מלנומה‪ :‬בדיקה ע"י רופא עור ושימוש באפליקציות‪.‬‬

‫המטפל‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫התחלה‬ ‫מטרת הפרויקט היא ניצול מירבי של חלון הזמנים עבור גילוי מוקדם‬
‫של מלנומה וצמצום מקרי המוות‪ .‬הפרויקט יהיה מערכת ביתית נוחה‬
‫הפעל לד‬ ‫צילום וידאו‬ ‫הפעל לייזרים‬ ‫לשימוש שתקל על המטופל ותחסוך המתנה ארוכה ומייגעת לרופא‬
‫עור שעלולה לגרום לפספוס חלון ההזדמנויות לגילוי מוקדם‪ .‬השימוש‬
‫בהשוואה יעלה את דיוק האבחנה ובכך ימנע מצב של ביופסיות מיותרות‬

‫שמעלות את הסיכוי לחלות במלנומה‪.‬‬

‫שמירת תמונה‬ ‫כן‬ ‫האם הלייזרים‬ ‫לא‬
‫נוכחית‬ ‫מתלכדים?‬

‫שליחת הודעה‬ ‫כן‬ ‫האם יש שינוי בשומה?‬ ‫לא‬ ‫החלפת תמונה‬
‫ותצלומים לרופא‬ ‫ישנה בחדשה‬

‫סיום‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר‪ ,‬באר שבע‬

‫תלמידים‪ :‬יהב ביסמוט ואילנה קרסנובצב‬
‫מנחים‪ :‬נועם קריאף‪ ,‬מאיר סלם‪ ,‬רון בחרוף‬

‫זיהוי הולך רגל בחשכה במעבר חצייה‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הפרויקט שלנו עוסק בהארת עיניהם של הנהגים שנוהגים בחושך על‬ ‫מעבר חצייה הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל בחצייתם את‬
‫מנת להאיר את הולכי הרגל בכבישים במעברי חצייה‪ .‬הפרויקט מציג‬ ‫הכביש‪ .‬מעבר חצייה ממוקם לרוב בצמוד לצומת כבישים ובמקרה של‬
‫פעולת חיישני ‪ IR‬שמותקנים בצדדי מעבר החצייה‪ ,‬שברגע שהחיישנים‬ ‫צומת מרומזר‪ ,‬רמזורי הולכי הרגל מתואמים עם רמזורי המכוניות‪ .‬מעברי‬
‫יקלטו הולך רגל הממתין לעבור או שכבר בעיצומו של מעבר החצייה‪-‬‬ ‫החצייה מציורים בפסים לבנים מקבילים על רוחב הכביש‪ .‬ישנם הרבה‬
‫זה יפעיל את שורת הלדים שמונחת לאורך מעבר החצייה על הכביש‬
‫תאונות דרכים הנגרמות בכבישים בקרב הולכי רגל‪.‬‬
‫להתריע לנהג מרחוק‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫בקר‬
‫חיישן תנועה‬ ‫מטרת הפרויקט הינה לנסות למזער את הפגיעה בהולכי רגל בשעות‬
‫הלילה המאוחרות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מטרת הפרויקט היא להאיר בפני הנהגים‬

‫שנוסעים בחושך דרך מעברי החצייה‪.‬‬

‫תהליך הפיתוח‬

‫עשינו ניסוי שמטרת ההרכבה של הרכיבים על המטריצה היה על מנת‬
‫לדמות את פעולת החיישנים שתיעשה על הדגם מעבר חצייה העתידי‬

‫של הפרויקט‪.‬‬

‫שורת לדים‬
‫חיישני תנועה‬

‫חיישן תנועה‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר‪ ,‬באר שבע‬

‫תלמידים‪ :‬לילך אלעזר‪ ,‬מקסים מזנקין‬
‫מנחים‪ :‬מאיר סלם‪ ,‬נועם קריאף‪ ,‬רון בחרוף ‪ /‬יועץ‪ :‬טוביה שפרכר‬

‫חקר המדבור בנגב‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫אנו נעבוד עם תמונות מלוויינים ‪ venus‬ו– ‪ Landsat‬ונבצע עליהם‬ ‫מדינת ישראל נמצאת בחלקה הצפוני של רצועת המדבריות העולמית‪,‬‬
‫ניתוחים שונים כמו מדד צמחייה(‪ )NDVI‬באמצעות שפת מטלב‪ .‬לתוכנה‬ ‫אקלים ארץ ישראל שרובו אקלים מדברי‪ ,‬מעמיד אתגרים סביבתיים‬
‫מוזנות תמונות שהמשתמש בוחר לנתח והתוכנה מחלקת את התמונות‬ ‫להתמודדות עם המדבר‪ .‬כמו כן הנגב נתון לתהליכים של סחיפת קרקעות‬
‫לפי אורכי הגל השונים ומציגה את התמונות המנותחות‪ .‬לאחר מכן‬ ‫ולירידה מתמשכת בצמחיה הטבעית ובפוטנציאל החקלאי‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫התוכנה תחשב את אחוזי הצמחייה בתמונות ונציג את קצב שינוי‬ ‫ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם במאבק בתופעת המדבור‬
‫והחקלאות‪ .‬ישראל פיתחה שיטות ייחודיות לבלימת התפשטות המדבר‪.‬‬
‫הצמחייה באזור‪.‬‬
‫ואנו רוצים לבדוק את מידת התועלת שלהן‪.‬‬
‫התחלה‬
‫קליטת תמונות לווין עפ"י‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫בחירת המשתמש‬ ‫בכוונתנו לערוך מחקר בנושא המדבור בנגב ולבחון לעומק את רמת‬
‫סריקת התמונות‬ ‫ההשפעה של המאבקים הנעשים בנושא על מנת למנוע את המדבור‬
‫והפקת תמונת ‪NDVI‬‬ ‫באזור‪( ,‬האם המדבור קורה או לא? או שאולי קורה תהליך הפוך למדבור?‬

‫הצגת פלט‬ ‫את זה נגלה בפרויקט)‪.‬‬
‫בניית טבלאות לסידור הפלט‬
‫תהליך פיתוח‬
‫והסכת המסכנות‬
‫סיום‬ ‫במהלך עשיית הפרויקט נתקלנו בקשיים ונאלצנו לקבל החלטות כגון‪:‬‬
‫עם אילו לוויינים לעבוד וגם מאילו תאריכים לבחור את התמונות‪.‬‬
‫בחרנו לעבוד בעיקר עם לוויין‪ venus‬ולווייני ‪ Landsat‬וקיבלנו החלטה‬
‫שהתמונות שנסרוק יהיו מתקופת סוף האביב מכל שנה כדי לראות‬
‫מה תהיה מגמת הצמחייה באזור‪ .‬הקוד אתו נעבוד יהיה בשפת מטלב‪-‬‬

‫שפה שהיא גם נוחה לניתוח תמונות‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר‪ ,‬באר שבע‬

‫תלמידים‪ :‬יובל חסין ומייק יגיקאן‬
‫מנחים‪ :‬מאיר סלם‪ ,‬רון בחרוף‪ ,‬נועם קריאף ‪ /‬יועץ‪ :‬טוביה שפרכר‬

‫כפפת עכבר‬

‫תהליך הפיתוח‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫במהלך הפרויקט ערכנו ניסויים בשביל לקבל את הנתונים המדויקים‬ ‫כיום הדרך המרכזית ללימוד היא דרך מקרנים‪ ,‬המקרנים הפכו להיות‬
‫ביותר למשל בשביל לבדוק את גבולות מסך המחשב שבו השתמשנו‪,‬‬ ‫שימושיים מאוד במיוחד למורים מרצים ואפילו שימושיים בבית במידה‬
‫הקלדנו מספרים ובכל פעם בדקנו לאיזה חלק במסך העכבר מגיע לאחר‬ ‫מועטה‪ .‬אבל עם המקרנים באה בעיה והיא השליטה במחשב מרחוק‬
‫כאשר צופים במקרן‪ .‬הפתרון הקיים הוא עכבר אלחוטי שמאפשר לשלוט‬
‫כמה ניסיונות מצאנו את גבולות המסך המדויקים‪.‬‬ ‫במחשב מרחוק כאשר צופים במקרן‪ .‬בעיה של עכבר אלחוטי היא שעל‬
‫לפני שהתחלנו להרכיב את חלקי הפרויקט היינו צריכים לחקור וללמוד‬ ‫מנת להשתמש בעכבר צריך לשלוט בו על משטח כלשהו ובנוסף עכבר‬
‫על החיבור והתוכנה של הרכיבים שבהם השתמשנו‪ .‬את כל הידע שצברנו‬ ‫אלחוטי מוגבל במרחק‪ ,‬ככל המשטח פחות יציב וישר או רחוק מאוד‬
‫חקרנו ביחד הייתה עבודת משותפת לכל אורך הפרויקט בשביל שכל‬ ‫מהמחשב תיגרם שליטה ירודה בעכבר‪ .‬כפפת העכבר משפרת את‬
‫הנוחות של אנשים שצריכים להשתמש בעכבר המחשב רחוק מהמחשב‪.‬‬
‫אחד ילמד כמה שיותר אחד מהשני‪.‬‬ ‫הכפפה תשמש בעיקר אנשים שמשתמשים במקרן כמו מרצים‪ ,‬מורים‬
‫ואפילו סתם בשביל סרט בבית‪ .‬הרעיון לכפפה עלה מחוסר הנוחות אצל‬
‫מחשב‬ ‫בקר‬ ‫משדר גלי רדיו‬ ‫צד המחשב‬ ‫המורים בבית הספר שלנו שהתקשו להשתמש במקרן וללמד תוך כדי‪.‬‬
‫בניגוד לקליקר שהוא רק לשימוש העברה בין מצגות ולעכבר אלחוטי‬
‫צד כפפת עכבר‬ ‫ששימושי רק ליד שולחן הפתרון שלי הוא כפפת עכבר שתשמש כמו‬
‫עכבר אלחוטי רק שלא תהיה הגבלה במיקום השימוש ותאפשר שימוש‬
‫נגד רגיש לכיפוף‬ ‫ביד חופשית‪ .‬כפפת העכבר תיתן אפשרות להשתמש במחשב בכל תנוחה‬

‫משדר גלי רדיו‬ ‫מיקרו‪-‬בקר‬ ‫נגד רגיש לכיפוף‬ ‫והיתרון העיקרי הוא שהשימוש בו לא תלוי במשטח מסוים‪.‬‬

‫חיישן תאוצה‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫בניגוד לקליקר שהוא רק לשימוש העברה בין מצגות ולעכבר אלחוטי‬
‫ששימושי רק ליד שולחן הפתרון שלנו הוא כפפת עכבר שתשמש כעכבר‬
‫אלחוטי‪ ,‬בנוסף‪ ,‬שלא תהיה הגבלה במיקום השימוש ותאפשר שימוש ביד‬
‫חופשית‪ .‬כפפת העכבר תיתן אפשרות להשתמש במחשב בכל תנוחה‬
‫(שכיבה‪ ,‬עמידה וישיבה) והיתרון העיקרי הוא שהשימוש הוא באוויר‬
‫ולא על שולחן‪ ,‬זאת אומרת שהשימוש תוך כדי הליכה ודיבור אפשריים‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר‪ ,‬באר שבע‬

‫תלמידים‪ :‬לאון פשטר‪ ,‬יוראל ויגוטוב‬
‫מנחים‪ :‬מאיר סלם‪ ,‬רון בחרוף‬

‫משחק מחשב חינוכי לילדים‬

‫תוציא פלט נוסף והוא יסמל תשובה נכונה‪ .‬להיפך‪ ,‬אם הילד הבחין‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫והציג את הצבע הלא מבוקש למצלמה‪ ,‬המערכת תוציא פלט נוסף‬
‫והוא יסמל תשובה שגויה‪ .‬כך בעצם הילד יבין מה הוא הצבע המבוקש‬ ‫המשחק הוא צורך אנושי והוא מלווה את האדם בכל גיל‪ ,‬מקום וחברה‪,‬‬
‫אולם הוא שכיח ביותר בתקופת הינקות והילדות‪ .‬בתקופה זו הילד לומד‬
‫וידע להבחין בין צבעים שונים‪.‬‬ ‫דרך המשחק‪ :‬להכיר את הסביבה הפיזית והחברתית‪ ,‬להכיר את עצמו‪,‬‬
‫את כוחותיו ואת יכולותיו הפיזיות‪ ,‬החברתיות והרגשיות‪ .‬הוא לומד‬
‫תהליך פיתוח‬ ‫לשלוט בגופו ובסביבה‪ .‬המשחק מפתח יכולות שפתיות‪ ,‬הילד מבטא את‬
‫מחשבותיו‪ ,‬רגשותיו‪ ,‬צרכיו‪ ,‬יצריו ואת הקונפליקטים שלו‪ .‬ההשתתפות‬
‫למדנו על עולם התמונות והצבעים הממוחשב‪ .‬חקרנו כיצד ניתן לבצע‬ ‫במשחק היא חלק הכרחי לגדילה ולהתפתחות לאורך החיים‪ .‬משחקי‬
‫זיהוי הצבעים‪ ,‬את סוגי הצבעים השונים וכיצד צבע מיוצג במחשב‪.‬‬ ‫המחשב המיועדים לגיל הרך שקיימים כיום אמנם תורמים להתפתחות‬
‫אחר כך התחלנו בפיתוח אלגוריתם לזיהוי צבעים שונים בתמונות‬ ‫ושיפור יכולות של הילד‪ ,‬אך מצד שני יכולים לגרום להבנות והבחנות‬
‫השמורות במחשב ואז הרצנו את האלגוריתם על קלט שהגיע ממצלמת‬ ‫שגויות‪.‬למשל‪ ,‬משחקמחשבשבוצריכיםלהשתמשבכפתוריםצבעוניים‪,‬‬
‫רשת‪ .‬בהמשך פיתחנו את האפליקציה שמקשרת את זיהוי הצבעים‬ ‫הצבע שיוצג במחשב זה הצבע שהשחקן יצטרך ללחוץ עליו‪ ,‬דבר זה‬
‫יכול לגרום לשחקן בגיל הרך להבין כי הכפתור שלוחץ עליו הוא מסמל‬
‫עם ממשק המשתמש‪.‬‬
‫את הצבע האדום ובכך לגרום להבחנה שגויה בחיים האמתיים‪.‬‬
‫מצלמת רשת‬ ‫תיאור הפרויקט‬
‫אפליקצית מחשב‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫בפרויקט פיתחנו תוכנה שתקלוט תמונה‬
‫מסך‬ ‫של המרחב סביב הילד המשחק‪ .‬התוכנה‬ ‫המטרה היא להמציא משחק ללמידת צבעים שלא ייקבע את הילד‬
‫מעבדת את התמונה ומזהה את הצבעים‬ ‫לכפתור מסוים או להבנה ויזואלית מקובעת‪ ,‬אלא ללמידת הצבע בפני‬
‫בתוכה‪ .‬התוכנה מחליטה האם הצבע‬ ‫עצמו על ידי אינטראקציה של המחשב עם הילד בעזרת מצלמה שתקלוט‬
‫שנמצא מול המצלמה מתאים ומציגה פלט‬
‫את הצבעים סביב הילד‪.‬‬
‫למשתמש לפי הצורך‪.‬‬
‫תיאור הרעיון הכללי לפתרון הבעיה‬
‫הילד‬
‫המערכת שלנו תשלח למסך פלט קולי וויזואלי‪ ,‬הילד מבחין בפלט של‬
‫המערכת ועליו למצוא ולהציג חפץ בצבע הדרוש למצלמה המחוברת‬
‫למערכת‪ .‬אם הילד הבחין והציג את הצבע המבוקש למצלמה‪ ,‬המערכת‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר‪ ,‬באר שבע‬

‫תלמידים‪ :‬לינור רובין‪ ,‬כדן פרורו‬
‫מנחים‪ :‬מאיר סלם‪ ,‬רון בחרוף‪ ,‬נועם קריאף‬

‫פיצוץ גרעיני והשפעתו על הצמחייה באמצעות‪NDVI‬‬

‫התחלה‬ ‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫קליטת תמונות לווין בעלות‬
‫האלגוריתם יוצר תמונות ‪RGB‬ו‪NRG-‬‬ ‫צ'רנוביל היא עיר הנמצאת במחוז קייב‪ ,‬שבצפון אוקראינה בסמוך לגבול‬
‫כמה סוגים של בנדים‬ ‫(תמונה המראה את האינפרה האדום)‪.‬‬ ‫עם בלארוס‪ .‬העיר פונתה ב‪ 1986-‬כתוצאה מאסון צ'רנוביל‪ ,‬התאונה‬
‫הפקת תמונת ‪NDVI‬‬ ‫בגלל שתמונות הלווין צולמו בשטח גדול‬ ‫התרחשה ב‪ 26-‬באפריל ‪ 1986‬בשעה ‪ 01:24‬לפנות בוקר‪ ,‬בתחנת הכוח‬
‫אלגוריתם המחשב אחוזי צמחייה‬ ‫יחסית לאזור צ'רנוביל וסביבתו‪ ,‬אז מתוך‬ ‫הגרעינית צ'רנוביל‪ .‬האסון אירע כתוצאה מניסוי כושל שיצר עלייה חריגה‬
‫טובה ופחות טובה‬ ‫תמונת ‪ NRG‬אנו בוחרים את אזור צ'רנוביל‬ ‫בטמפרטורה של ליבת הכור אשר גרמה להתכתה ולפריצת מעטפת‬
‫יצירת גרפים מהנתונים שהתקבלו‬ ‫ומאזור זה אנו בונים מפת ‪ .NDVI‬מפת ‪NDVI‬‬ ‫ההגנה שלה‪ ,‬תוך שהיא מפיצה חומרים רדיואקטיביים לסביבה‪ .‬אסון‬
‫מראה לנו את ערכים בתמונה המייצגים את‬ ‫צ'רנוביל הוא התאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז החל העולם‬
‫סיום‬ ‫רמת בריאות הצמחייה באזור‪ .‬ממפת ‪NDVI‬‬
‫האלגוריתם יחשב לנו את אחוזי צמחייה‬ ‫להשתמש באנרגיה גרעינית‪.‬‬

‫טובה ואחוזי צמחייה פחות טובה‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫מטרת הפרויקט היא לבדוק האם בעזרת שימוש בתמונות לווין‪ ,‬שיטת‬
‫מפת ‪ ,NDVI‬תוכנת מטלב וממצאים שנלמדו בבית הספר ניתן לבחון‬
‫את הצמחייה בסביבת אזור האסון‪ .‬האם היא בריאה לאחר ‪ 34‬שנים?‬
‫בפרויקט זה נתמקד בבדיקת תמונות מעונה אחת בלבד – האביב שבה‬

‫הצמחייה אמורה להיות במיטבה‪.‬‬

‫תהליך הפיתוח‬

‫הורדנו תמונות לווין ללווינים אמריקאים – ‪.Landsat 8,Landsat 4_5‬‬
‫מיינו אותם בתיקיות לפי סוג לווין ולפי תאריכים ולפי בנדים‪.‬‬

‫כתבנו אלגוריתם בתוכנת מטלב‪ ,‬והרצנו את הקוד על התמונות שהורדו‪.‬‬
‫בעזרת האלגוריתם יצרנו תמונות ‪.RGB, NRG, NDVI MAP‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬הקוד מחשב את אחוז הצמחייה הטובה ואחוז הצמחייה‬
‫הפחות טובה‪.‬‬

‫ומהנתונים שהתקבלו‪ ,‬יצרנו גרפים המראית את תוצאות החקר‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר‪ ,‬באר שבע‬

‫תלמידים‪ :‬אילן זטונסקי‪ ,‬ערן ישראל קבליארי‬
‫מנחים‪ :‬מאיר סלם‪ ,‬רון בחרוף‬

‫אוטו‪-‬מטי ‪Auto Gate‬‬

‫המוצר שלנו עתיד לפתור את בעיו מסוג זה‪ ,‬היות והשער עתיד להפתח‬ ‫תיאור הפרויקט‬
‫אוטומטית וללא התערבות אנושית‪.‬‬
‫בשטחי חנייה פרטיים מקובל להגביל כניסה על ידי שער חשמלי בכניסה‬
‫מטרת הפרויקט‬ ‫לרחבת החנייה‪ .‬שערים אלו נפתחים ונסגרים בעת קבלת פקודה‪ ,‬וכך‬
‫נמנעת כניסה של זרים לרחבה‪ .‬כיום קיימות חברות רבות המציעות‬
‫הרעיון שלנו הוא להציע לשוק הפרטי שער חשמלי "חכם" לבתים‬ ‫שערים חשמליים הנפתחים במספר דרכים – פתיחה בעזרת פקודה‬
‫ובניינים אשר יפתח אוטומטית‪ ,‬על ידי זיהוי מספר הרכב במצלמה‪.‬‬ ‫ישירה – לחיצת כפתור‪ ,‬פתיחה על ידי שלט ופתיחה בעזרת טלפון –‬
‫מספר הרישוי של הרכבים של הדיירים ישמר במוצר‪ ,‬וכאשר יזדהה‬
‫רכב המחזיק באותו מספר‪ ,‬השער יפתח‪ .‬רכב זר לא יורשה להיכנס‪ ,‬כי‬ ‫להתקשר למספר טלפון ועוד‪.‬‬
‫אנשים שבבעלותם יותר ממכונית אחת צריכים תמיד להיות עם השלט‬
‫מספר הרישוי שלו אינו שמור בזיכרון‪ .‬‬ ‫עליהם (לא נוח) או שכאשר שתי המכוניות שלהם על הכביש הם נמצאים‬
‫בבעיה כי ישנו רק שלט אחד‪ .‬אם השער נפתח על ידי שומר שלוחץ על‬
‫תהליך הפיתוח‬ ‫כפתור – יכולה להיות בעיה שלא יהיה אדם בשער‪ .‬אם השער נפתח‬
‫ראשית‪ ,‬היה עלינו לכתוב תוכנה אשר תדע‬ ‫בעזרת שלט‪ ,‬יכול להיווצר מצב שיגמרו סוללות לשלט‪ ,‬או שהשלט יאבד‪.‬‬
‫להוציא את מספר הרכב מתוך תמונה‪ .‬מצלמה‬ ‫ישנם שערים הנפתחים בשיחת טלפון‪ -‬הרבה פעמים אנשים יוצאים‬
‫לאחר תהליך של חקר טכנולוגיות זיהוי‬ ‫מהבית ושוכחים טלפון או שכשחוזרים הביתה נגמרת להם הסוללה‪,‬‬

‫ואז הם נתקעים בלי אפשרות לפתוח את השער‪.‬‬

‫תווים ומספרים מצאנו פתרונות לכתיבת‬
‫הקוד בשפת מטלב‪ ,‬ומצאנו כיצד עלינו שער‬
‫מחשב‬ ‫לקשר בין מיקרו הבקר שלנו לתוכנה אוטו‪-‬מטי‬

‫במטלב‪ .‬הצעד השני היה בניית מודל שער‪,‬‬
‫אליו נחבר מיקרו בקר ומצלמה‪.‬‬
‫כשהמודליהיהמוכן‪,‬נבצעניסויים‪-‬הדפסת מנוע בקר‬
‫תמונות של לוחיות רישוי ובדיקת התוכנה‬
‫ואינטגרציה עם הבקר ומודל השער‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫ישיבת אמי"ת נחשון‪ ,‬נחם‪ ,‬מטה יהודה‬

‫תלמידים‪ :‬גיא צמח ויהודה קנאי‬
‫מנחה‪ :‬שמואל עוזיאל‬

‫פותר פאזלים‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הפרויקט מחולק לשני שלבים עיקריים‪ .‬תחילה‪ ,‬עמוד של חלקי פאזל‬ ‫הפאזל הראשון נוצר על ידי ג׳ון ספילברי בערך בשנת ‪ ,1760‬כשחיבר‬
‫המסודרים‪ ,‬כמובן‪ ,‬באקראי‪ ,‬מוזן על גבי מסוע‪ ,‬כך שחלקי הפאזלים‬ ‫לעץ מפה שצייר וחתך אותה לחלקים שכל חלק סימן מדינה‪ .‬התוצאה‬
‫נשלחים על המסוע אחד‪-‬אחד‪ .‬על המסוע מותקנת מצלמה‪ ,‬המצלמת‬ ‫הייתה משחק לימודי ששימש ללימודי גאוגרפיה‪ .‬מאז ג׳ון היו הרבה‬
‫את החלקים לצורך עיבוד וניתוח‪ .‬לאחר שהחלק צולם‪ ,‬הוא ממשיך‬ ‫שינויי גרסאות ועד היום למעשה קיימים סוגים רבים של פאזלים‪ .‬הבעיה‬
‫במסוע עד לנקודת היאספות‪ ,‬שם החלקים נאגרים לפי הסדר בו הם‬ ‫של פתירת פאזלים כלליים יכולה לשמש למגוון יישומים טכנולוגיים‪ ,‬כגון‬

‫צולמו‪.‬‬ ‫בעיות ניצול שטח‪ ,‬שחזור ניירות גרוסים‪ ,‬ארכיאולוגיה ועוד‪.‬‬
‫בחלק הבא‪ ,‬התמונות עוברות עיבוד ראשוני‪ ,‬ואז מנותחות על מנת לאפיין‬
‫את סוג החלק‪ .‬לאחר שכל חלקי הפאזל נותחו‪ ,‬התוכנה מנסה לבנות‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫את הפאזל‪ .‬כאשר היא מוצאת בנייה אפשרית‪ ,‬היא מציגה את תוצאת‬
‫מטרת העל של הפרויקט היא לבצע פתירה של פאזל כללי במחשב ובכך‬
‫הבנייה על המסך‪.‬‬ ‫למקסם את מהירות הפתירה של הפאזל‪ .‬התוצר יהיה תמונה מלאה‬

‫עיבוד ראשוני‬ ‫של פאזל הנבנה מהחתיכות שצולמו ועובדו באותו הרגע‪.‬‬
‫(שחור לבן‪ ,‬מציאת קצוות‬
‫קליטת תמונה של חלק נוסף‬ ‫מציאת פינות החלק‪,‬‬
‫החלק)‬ ‫אפיון צלעות החלק‬

‫קטלוג כל צלע‬
‫לפי 'מרכז מסה'‪,‬‬
‫שמירת החלק‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט בוסתן אל מרג'‪ ,‬כפר נין‬

‫תלמידים‪ :‬מוסטאפא זועבי‪ ,‬עז אלדין זועבי‬
‫מנחה‪ :‬רנא ראשד ‪ /‬יועצת‪ :‬שדא עומרי‬

‫טכואוטיזים‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הפרויקט בנוי משתי אפליקציות וצמיד ‪Mood Rings‬‬ ‫מהיכרות אישית עם אוטיזם והבעיות שנגרמות לאדם אוטיסט וחברתו‬
‫צמיד ‪ Mood Rings‬מיועד לאוטיסט‪ .‬מותקן בו בקר ארדואינו מעבד‬ ‫הקרובה‪ ,‬ובעקבות חוויה אישית כשקרוב משפחה אוטיסט הלך לאיבוד‪,‬‬
‫נתונים שמתקבלים מחיישן הצבע וחיישן התאוצה‪ .‬חיישן התאוצה מודד‬ ‫מצאנו מן הנכון לחשוב על דרך להקל על חיי שני הצדדים‪ .‬אנשים‬
‫את תנועות הילד ומאפשר מעקב בשעת שינה‪ .‬וחיישן הצבע מותאם‬ ‫עם אוטיזם מאובחנים כאנשים על קשיי תקשורת עם הסביבה‪ ,‬לקות‬
‫למן אנפורמציה לגבי מצב הרוח של האוטיסט‪ .‬עיבוד הנתונים מועבר‬ ‫באנטלגנציה מרחבית וגיאוגרפית‪ ,‬חולשה בחוש השמיעה‪ ,‬היעדר‬

‫לאפליקציה דרך רכיב תקשורת‪Bluetooth .‬‬ ‫תחושת סכנה והתקפים בזמן שינה‪.‬‬
‫שתי האפלקציות קשורות אחת לשניה ומיועדות לאוטיסט והוריו‪ ,‬הן‬ ‫מוצרים דומים‪ :‬אפליקציה ‪ LOOK AT ME‬של חברת סמסונג‪.‬‬
‫אמצעי תקשורת שעוזר לאוטיסט לבקש דברים בעזרת ציורים וביטויים‪,‬‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫ומאפשרות קביעת מיקום האוטיסט בעזרת חיישן ‪.GPS‬‬
‫‪ .1‬לשפר דרכי תקשורת בין אדם אוטיסט‬
‫הצמיד (הכרומופורי) – ‪Mood Ring‬‬ ‫אפליקציית הילד‬ ‫וסביבתו (הורים‪ ,‬מטפלים‪ ,‬וכו')‬

‫חיישן צבע‬ ‫חיישן תאוצה מודד‬ ‫חיישן ‪GPS‬‬ ‫ציורים שבעזרתן הילד‬ ‫‪ . 2‬לאפשר מעקב בזמן שינה‪ :‬שעות שינה‪,‬‬
‫קולט את צבע הצמיד‬ ‫תנועות בשעה‬ ‫מתקשר עם ההורים‬ ‫איכות שינה‪ ,‬התקפים בזמן השינה‪.‬‬

‫ארדואינו מעבד את הנתונים‬ ‫קובעת את המיקום‬ ‫‪ .3‬קביעת מיקום של האוטיסט בזמן אמת‪.‬‬
‫הפלט נשלח דרך ה‪Bluetooth -‬‬ ‫של הילד ומעבירה‬
‫תהליך פיתוח‬
‫אפליקציית ההורים‬ ‫את המידע‬
‫מתריאה על מצב רוחו של הילד‬ ‫לאפליקצית ההורה‬ ‫בראש וראשונה פנינו למומחים בבעיית‬
‫מחשבת שעות השינה‬ ‫האוטיזם‪ ,‬ביקרנו בבית ספר "אלמחבה"‬
‫בכפר ברא ולמדנו על הבעיות הרווחות של‬
‫של הילד‬ ‫אוטיסטים שלא הוצע להן פתרון עד היום‪.‬‬
‫במעקב שבועי‬ ‫נפגשנו עם הורי ילדים אוטסטים ובדקנו את הצרכים שלהם‪.‬‬
‫משהתברר לנו שבעיית מיקום‪ ,‬תקשורת‪ ,‬הבעת רגשות הן הכי רווחות‬
‫התחלנו ללמוד על דרכים טכנולוגיות לפתרון והקלה במקרים כאלה‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט בוסתן אל מרג'‪ ,‬כפר נין‬

‫תלמידים‪ :‬מוחמד זועבי‪ ,‬בהייה עומרי‬
‫מנחה‪ :‬רנא ראשד ‪ /‬יועצת‪ :‬שדא עומרי‬

‫כביסה בחוץ עם גשם‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫מתקן תליית כביסה בעל מערכת אלקטרונית שבה מותקן חיישן עם‬ ‫מזג האוויר הישראלי מאפשר לנו בדרך כלל לייבש כביסה בחוץ ולוותר‬
‫יכולת זיהוי של גשם‪ ,‬החיישן מחובר לארדואינו שמפעיל מנוע גלילי‬ ‫במשך חודשים רבים על מייבש חשמלי‪ .‬בהיעדר מייבש חשמלי‪ ,‬או עם‬
‫נטייה של מרבית האנשים לשמר את הדרך המסורתית בייבוש כביסה‬
‫הפותח וסוגר תריס לכיסוי מתקן התלייה‪.‬‬ ‫גם בחורף‪ ,‬נוצרת בעיה של גשם פתאומי שעלול להרטיב וללכלך את‬
‫בנוסף לחיישן‪ ,‬המערכת מחוברת לאפלקציה שעובדת דרך רכב תקשורת‬
‫‪ Bluetooth‬ומאפשרת לאנשים לשלוט מרחוק בפתיחת וסגירת התריס‪.‬‬ ‫הכביסה‪ ,‬והצורך "להציל את הכביסה"‪.‬‬

‫תהליך פיתוח‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫למידה מעמיקה אודות בקר הארדואינו‪ ,‬ולמידה של סוגי חיישנים ודרכי‬ ‫‪ . 1‬לייבש כביסה מחוץ לבית גם כשיורד גשם‪.‬‬
‫פעולתם עד שמצאנו חיישן מתאים לגשם‪ .‬ואחר כך למדנו איך קוד‬ ‫‪ . 2‬לאפשר שליטה מרחוק על פתיחת וסגירת תריס כיסוי הכביסה‪.‬‬

‫מפעיל חיישן דרך אורדואינו‪.‬‬ ‫תרשים זרימה‪:‬‬
‫בחינת מספר סוגים של מנועים גליליים‪.‬‬
‫בניית אפלקציה שמאפשרת שליטה מרחוק‪ ,‬ומפעילה הוראות (‪open/‬‬

‫‪.)close‬‬

‫בקברקראאררדדוואאייננוו‬

‫חיישן גשם‬

‫חיישן גשם‬

‫המנוע מופעל והתריס‬ ‫רכריכיבבתתקקששווררתת‪luBelutoeototohth‬מ‪B‬עבימרעמביידרע‬
‫נפתח ‪ /‬נסגר מעל‬ ‫מידעללאאפלפילקיציקהציאהם יאשםגיששםגאושאםיןאו אין‬

‫המנהוכעבימוספהעל והתריס‬
‫נפתח ‪ /‬נסגר‬
‫מעל הכביסה‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט בוסתן אל מרג'‪ ,‬כפר נין‬

‫תלמידים‪ :‬הינד עומרי‪ ,‬היאם זועבי‬
‫מנחה‪ :‬רנא ראשד ‪ /‬יועצת‪ :‬שדא עומרי‬

‫מה יש במקרר?‬

‫השתמשנו ב‪ 12-‬מפסק מסוג ‪ ,Switch Sensor KW12‬שפועל עם‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫הפעלת לחץ‪ .‬את שני סוגי החיישנים חיברנו עם רכיב תקשורת מסוג‬
‫‪ ESP8266 12E‬המעביר נתונים מהחיישנים לאפליקציה שפתחנו דרך‬ ‫אין ספק שחלב וביצים נחשבים למוצרי מזון בסיסיים באחוז גדול מאוד‬
‫ה‪ .WI-FI -‬והתקנו חיישן ‪ GPS‬שמצביע על מיקום המכולת הקרוב ביותר‪.‬‬ ‫של בתי אב בישראל הנמנים על מצב סוציואקונומי בינוני עד נמוך משום‬
‫שיש בהם הספק של ויטמינים ומינרלים חיוניים להתפתחות האדם‪.‬‬
‫תרשים זרימה ‪:‬‬ ‫משום ששניהם מיועדים לצריכה יומית‪ ,‬הרגשנו בחשיבות הידיעה – גם‬

‫חיישחיןישמןשמקשלקלללממוודדדדממשקשלקהלחלהבחלב‬ ‫‪-1‬יש לח‪1‬ץ‪ ,-‬יכשללוחמץ‪,‬רכילושמרבייצש בהי‪.‬צה‬ ‫כשאנחנו מחוץ לבית‪ -‬אם יש מספיק חלב וביצים במקרר‪.‬‬
‫‪-0‬אין לח‪0‬ץ‪,-‬אכיןלולחמץ‪,‬ר כאליוןמרביאיצןהב‪.‬יצה‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫רכיב תקשוררכיתב תהקמשוערבתירהממעיבידרעמימדהעחיישנים‬
‫מהחיישניםללאאפפללקקצצייההדרדךר‪I‬ך‪WI-WFII-F‬‬ ‫‪ .1‬לשמור על הימצאות מוצרי מזון בסיסים בבית (חלב ‪/‬ביצים) ולשלוח‬
‫הודעה לאנשי הבית לגבי מספר הביצים וכמות החלב במקרר שלהם‪.‬‬
‫המיהדמיעדעמומועעבברר ללאאפלפילקיציקהציה‬ ‫‪ . 2‬קבלת מיקום המכולת הקרובה ביותר למיקום המשתמש במקרה‬
‫המהומותתקקננתת בבטלטפלוןפון‬
‫ויצטרך לקנות ביצים וחלב‪.‬‬

‫תהליך הפיתוח‬

‫בהתחלה בדקנו סוגי רכיבים אלקטרוניים שמספקים מידע על מספר‬
‫ומשקל‪ .‬בחרנו מערכת חיישנים מתאימה למדידת משקל‪ ,‬שהיא חיישן‬
‫משקל מחובר עם ‪ .HX711‬חיברנו את החיישן למעגל חשמלי דרך הלחמת‬
‫חוטים‪ .‬בחרנו במפסקים פשוטים לספירת מספר הביצים ובחרנו ברכיב‬
‫תקשורת מתאים להעברת הנתונים הללו‪ .‬בסוף חקרנו את דרכי זיהוי‬

‫ומציאת מיקום של מכולת וקביעתה על מפה‪.‬‬

‫תיאור הפרויקט‬

‫מערכת אלקטרוניתהמחוברת לחיישניםומפסקיםשמספקת מידעעבור‬
‫מספר הביצים וכמות החלב (ממירים את המשקל לנפח)‪ .‬את חיישן‬
‫המשקל (‪ 5‬ק"ג) חיברנו עם מודול ‪ HX711‬מגביר מתחים‪ -‬למען דיוק‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט בוסתן אל מרג'‪ ,‬כפר נין‬

‫תלמידים‪ :‬נאדין עוביד זועבי‪ ,‬ראמה מסארוה‬
‫מנחה‪ :‬רנא ראשד ‪ /‬יועצת‪ :‬שדא עומרי‬

‫ניהול והסדרת הסעות פרטיות של תלמידי ביה”ס‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫האפלקציה מאפשרת להזין אנפורמציה עם שם התלמיד ומקום האיסוף‬ ‫היעדר סדר בהסעות תלמידים לבי"ס יכול ליצור אין ספור עיקובים‪,‬‬
‫וההורדה שלו ע"י ההורים‪ ,‬הנהגים יכולים לראות טבלאות עם מידע לגבי‬ ‫בנוסף ללחצים ודאגות בקרב הורים ונהגים‪ .‬אחת הדרכים להבטיח‬
‫מי נוסע ולאן‪ ,‬כשהנהג יוצא לדרך האפלקציה מחשבת לו מסלול נסיעה‬ ‫נסיעה נוחה ומהירה היא התכוננות מראש‪ ,‬בין אם זה ידיעה מראש‬
‫נוח וקצר לכל היעדים עד הורדת אחרון התלמידים וכך גם באיסוף‬
‫לגבי מספר ילדים בהסעה‪ ,‬מיקום איסוף והורדה‪ ,‬ומסלול נסיעה‪.‬‬
‫מבית הספר עד הבית‪.‬‬ ‫בהינתן אפשרות לסדר את שלושת הצרכים אנו נבטיח שכל תלמיד‬
‫לכל משתמש באפלקציה (הורה‪ /‬נהג) יש שם משתמש וסיסמה‪.‬‬
‫האפלקציה מאפשרת להורים לעקוב ולראות היכן נמצאת ההסעה‬ ‫נוסע לבית הספר וחוזר לביתו בזמן ובבטחה‪.‬‬

‫וכמה זמן יקח עד שהילד חוזר הביתה‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬

‫הזנת שם משתמש וסיסמה‬ ‫‪ .1‬עמידה בלוח זמנים של הגעה לבי"ס וחזרה הביתה‪..‬‬
‫על ידי הנהג או ההורה‬ ‫‪ .2‬שיפור תנאי עבודה של הנהגים‪.‬‬

‫הורה‬ ‫נהג‬ ‫‪ .3‬תכנון מסלול נהיגה נוח‪ ,‬קצר ומהיר‪.‬‬
‫‪ .4‬יצירת תקשורת קלה ונוחה בין נהג‪ ,‬הורים והנהלת חברת ההסעות‪.‬‬
‫עדכון יומי‪:‬‬ ‫עדכון יומי‪:‬‬
‫‪ .1‬אם הילד בא לבית ספר או לא‪.‬‬ ‫‪ .1‬הנהג יקבל רשימת התלמידים‬ ‫תהליך פיתוח‬
‫‪ . 2‬עדכון נקודת האיסוף והפיזור‪.‬‬
‫‪ . 3‬ההורה יכול לעקוב אחרי מיקום‬ ‫בהסעה שלו‪.‬‬ ‫בכדי לבנות אפלקציה העובדת לפי שלבים קשורים זה בזה‪ ,‬למדנו את‬
‫‪ .2‬מסלול איסוף והורדה הקצר‬ ‫אופן פיתוח אפלקציות בעזרת ‪ .thinkable‬ולמדנו את אופן הזנת תכנים‬
‫ההסעה בזמן אמת‪.‬‬ ‫ויצירת טבלאות ב‪ ,GOOGLE SHEET -‬וערכנו נסיונות של עדכון טבלאות‬
‫‪ .4‬זמן צפוי עד הגעה‬ ‫ביותר‪.‬‬
‫עם מקומות איסוף והורדה‪ ,‬נוכחות וכו'‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט בוסתן אל מרג'‪ ,‬כפר נין‬

‫תלמידים‪ :‬חלא חוסאם‪ ,‬חלא עבדאללה‬
‫מנחה‪ :‬רנא ראשד ‪ /‬יועצת‪ :‬שדא עומרי‬

‫שופינג חסכוני‬

‫למדנו את המשמעות של קביעת מיקום‪ ,‬בניית מסלולי נסיעה ובחירת‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫מסלולים מותאמים לצרכי הלקוח‪.‬‬
‫היות ו "חווית קניה" נתפסת היום כחלק אנטגרלי מתרבות הבידור שלנו‪,‬‬
‫תיאור הפרויקט‬ ‫ולא רק כצריכה‪ .‬ישנו צורך בלספק דרכים רבות ומגוונות לשיפור חוויה‬

‫אפליקציה שעוזרת לאנשים לבצע קניה אפקטיבית‪ ,‬הן מבחינת בדיקת‬ ‫זו‪.‬‬
‫זמינות מוצר וחסכון בזמן עד קבלת הפריט מהחנות‪ .‬האפליקציה בנויה‬ ‫במקום לבלות שעות בחיפוש אחרי פריט נחשק‪ ,‬ולחסוך את עוגמת‬
‫הנפש שנגרמת לאנשים כשאינם ממשים את חווית הקניה בין אם הם‬
‫באמצעות ‪ thunkable classic‬שמבוססת על אלגוריתם‪.‬‬ ‫מבוגרים‪ ,‬בעלי מוגבלויות‪ ,‬או אנשים עסוקים למדי‪ ,‬קיים צורך להקל על‬
‫האפלקציה מאפשרת ללקוח לקבוע פרמטרים של פריט‪ ,‬מציעה‬
‫רשתות שעונות על הצורך‪ .‬הלקוח מחפש את הפריט הכי מתאים‪ ,‬בודק‬ ‫הקונה דרך מתן אינדיקציה עבור פריט‪ ,‬זמינותו ומקום אספקתו‪.‬‬
‫איזה מידות וצבעים קיימים במלאי הרשת‪ ,‬והסניף הכי קרוב להשיג‬ ‫מוצרים דומים‪ ebay :‬לקנייה אונליין ‪ /‬אפליקציית ‪Pictofit/Screen‬‬
‫את הפריט‪ .‬האפלקציה מעדכנת מיקום חנות לפי מיקום הלקוח בזמן‬
‫‪.shop‬‬
‫החיפוש ומציעה מסלול נסיעה לחנות‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫המשתמש בוחר מין (נשים‪/‬גברים)‬
‫פיתוח אפליקציה שתאפשר לאדם למצוא‬
‫‪ .1‬סוג המוצר‬ ‫את הפריט המתאים במינימום זמן‪,‬‬
‫ (שמלה‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חולצה‪)...‬‬ ‫האפליקציה תיתן אינפורמציה לגבי מידות‬
‫וצבעים בהספק‪ ,‬זמינות המוצר‪ ,‬מקום‬
‫‪ .2‬צבע המוצר‬ ‫אספקתו הקרוב ביותר גאוגרפיית ללקוח‪.‬‬

‫בחירת המוצר המתאים ביותר‬ ‫תהליך פיתוח‬
‫והרשת הרצויה‬
‫עברנו תהליך למידה של רשתות הביגוד וההנעלה והשירות המסופקים‬
‫הצגת מידע לגבי זמינות המוצר בסניף‬ ‫ללקוחות דרך אתרי האינטרנט של הרשתות‪ .‬חקרנו את האפלקציות‬
‫הקרוב ביותר של הרשת המבוקשת דרך‬ ‫הדומות ואיך הן עובדות‪ ,‬איזו חווית קניה הן מספקות ללקוח‪ ,‬יתרונותיהן‬
‫וחסרונותיהן‪ .‬ערכנו משאל שכלל מבוגרים‪ ,‬אנשי ונשות עסקים‪ ,‬נשים‬
‫קבלת מסרון לטלפון הלקוח‬ ‫עובדות‪ ,‬ובעלי מוגבלויות פיזיות ובדקנו את צורכי הקניה שלהם בנוסף‬

‫אם מאוחר יותר‬ ‫המסרון מציג שתי אפשריות‪:‬‬ ‫אם עכשיו‬ ‫לזמן שהם מוכנים להשקיע בכדי למצוא פריט לבוש‪.‬‬
‫אתה יכול לחזור‬ ‫האם אתה מעוניין ברכישה עכשיו!‬ ‫ניווט לדרך הקצרה ביותר‬
‫ולשאול שוב‬
‫שאל אותי מאוחר יותר!‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט בוסתן אל מרג'‪ ,‬כפר נין‬

‫תלמידים‪ :‬בושרא זועבי‪ ,‬יזן זועבי‬
‫מנחה‪ :‬רנא ראשד ‪ /‬יועצת‪ :‬שדא עומרי‬

‫שיעור פרטני במקום שיעור פנוי במערכת‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫האפליקציה היא אמצעי מקשר בין תלמיד‪ ,‬מורה והנהלת בי"ס‪ .‬היא‬ ‫אחת הבעיות המאתגרות היום בבי"ס היא שיעור חופשי‪ .‬תלמידים רבים‬
‫מאגדת את המידע שהתלמידים מזינים שכולל מקצוע‪ ,‬ושיעור חופשי‪.‬‬ ‫נוטים להסתובב ללא מעש בין כותלי בי"ס‪ ,‬חלקם עלול לחזור לביתו‬
‫המידע מועבר למורה כפלט טבלאות בעזרתן הוא יכול להזמין כיתה‬ ‫וחלקם עלול להוות מקור להפרעה ורעש היות ואין מה שיעסיק אותו‪.‬‬
‫בכדי לפתור בעיה זו מן הראוי הוא להציע לתלמידים שיעורים בהתאם‬
‫ולקיים שיעור פרטני לתלמידים שנרשמו‪.‬‬ ‫לצרכיהים‪ ,‬מה שקרוי‪ :‬שיעור פרטני‪ ,‬בתיאום בין תלמיד‪ ,‬מורה מקצוע‬
‫לכל תלמיד ומורה יש שם משתמש וסיסמא‪ ,‬ומדי יום ביומו מקבלים‬ ‫והנהלת בי"ס‪ .‬קיימת היום אפלקציית ‪ weptop‬שמקשרת בין בי"ס‬
‫לתלמיד‪ ,‬ולא מספקת תקשורת בין תלמידים למורים ושיפוץ שיעורים‬
‫מערכת שיעורים מעודכנת‪.‬‬
‫במערכת‪.‬‬
‫מורים‬ ‫תלמידים‬
‫מערכת שעות‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫של מורים‬ ‫מערכת שעות‬ ‫מערכת שעות‬
‫של מורים‬ ‫של תלמידים‬ ‫ • לעזור לתלמידים לייעל את זמן זהותם בבי"ס באין שיעורים‪.‬‬
‫שם התלמיד‬ ‫ • לעזור למורים לנהל טוב יותר את מערך השיעורים הפרטיים שהם‬
‫נשלח למורה‬ ‫בקשת שיעור פרטני‬
‫המורה קובע מספר הכיתה‬ ‫צריכים להעביר‪.‬‬
‫שהוא רוצה ללמד התלמידים בה‬ ‫כניסה‬ ‫ • לעזור לבי"ס להפעיל מנגנון יעיל וקל שמקדם לימודית את התלמידים‬
‫שליחת מספר הכיתה דרך רכיב‬ ‫ומפחית בעיות ורעשים שנגרמים בעקבות שהות תלמידים בחצרות‬
‫‪ Bluetooth‬למסך ‪LCD‬‬
‫ומסדרונות ללא מטרה‪.‬‬

‫תהליך פיתוח‬

‫ערכנו מבדק בבי"ס אודות שיעורים חופשיים ואיך הם מנוצלים‪ ,‬גיבשנו‬
‫רעיון וחיפשנו אם ישנן תוכנות דומות‪ .‬חקרנו וקראנו מאמרים מדעיים‬
‫על תוכנת ‪ thunkable‬שדרכה מתכנתים אפליקציה שמיישמת את‬
‫הרעיון שלנו‪ .‬למדנו ותרגלנו בניית ‪ google sheet‬אשר מהווה בסיס‬

‫נתונים ליצירת טבלאות‪.‬‬
‫חקרנו רכיב תקשורת ‪ Bluetooth‬אשר דרכו מתבצעת העברת נתונים‬

‫מהאפליקציה למסך ה ‪ LCD‬הבית ספרי‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט ע"ש יגאל אלון‪ ,‬יקנעם‬

‫תלמידים‪ :‬מיכאל גורליק‪ ,‬עידו יטח וירין שינשולקר‬
‫מנחה‪ :‬איל בר‪-‬דוד‬

‫מערכת עזר לשחקני סנוקר מתחיל‬

‫השהייה של ‪ 2‬שניות‬ ‫מצלמים תמונה‬ ‫תהליך הפיתוח‬ ‫תיאור הבעיה‬
‫זיהוי השולחן והבורות‬
‫במהלך פיתוח הפרויקט בוצע ניסוי שבו‬ ‫כיום השחקנים שמתחילים לשחק סנוקר מתקשים לפגוע בצורה נכונה‬
‫מצלמים תמונה‬ ‫למדנו את תגובת הכדור הלבן לאחר הפגיעה‬ ‫בכדור‪ ,‬לשחקנים חדשים אין כלי אימון רציני שיכול לשפר את יכולתם‬
‫מיקום הכדור הלבן‬
‫מיקום הכדור האחר‬ ‫בכדור הרצוי‪.‬‬ ‫הפתרון היחיד שקיים היום בחיינו הוא מאמן אישי‪ ,‬אך הוא יקר‪.‬‬
‫בעקבו תוצאות הניסוי פיתחנו תוכנה לזיהוי‬ ‫בחרנו בפרויקט זה מכיוון שסנוקר זה משחק שאנחנו מתעסקים בו על‬
‫מיקום המקל‬ ‫הזווית הנכונה שבה ימוקם המקל בעזרת‬
‫יציג הודעה על המסך‪:‬‬ ‫בסיס שבועי‪.‬‬
‫"אנא בחר\י בור" מועדף"‬ ‫מיקום הכדורים והבורות‪.‬‬
‫במהלך פיתוח הפרויקט חקרנו את חוק‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫בחירת בור מועדף‬
‫חישוב זווית‬ ‫שימור התנע לעומק‪.‬‬ ‫המערכת המוצעת הינה מערכת לאימון שחקני סנוקר‪.‬‬
‫המערכת מציגה לשחקן המתחיל תמונה על מסך ובה זווית המקל הנכונה‬
‫תמונה על המסך‬ ‫תיאור הפרויקט‬
‫של הזווית הרצויה למקל‬ ‫ונקודה על פני הכדור הלבן בשביל לשפר את תוצאותיו‪.‬‬
‫תזוזת המקל והכדורים‬ ‫המחשב יעביר תמונה על מסך ולפי כל‬ ‫אנחנו מלמדים את השחקנים החובבנים לשחק נכון ולפי החוקים‪.‬‬
‫הנתונים שנתנו לו הוא יקבל החלטה לאיזה‬ ‫הפרויקט נותן מענה לשחקנים חובבנים כלי אימון רציני לשיפור‬
‫בור ללכת ולאחר מכן יחשב את זווית הפגיעה‬
‫יכולותיהם‪.‬‬
‫הנכונה לכדור שרוצים להכניס‪.‬‬
‫בנוסף לכך יחשב את התנע של הכדורים‬
‫לפני ואחרי הפגיעה ולפי זה תראה לשחקן‬

‫בעזרת מראה וירטואלי על מסך מחשב‪.‬‬

‫הבור הנבחר‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט ע"ש יגאל אלון‪ ,‬יקנעם‬

‫תלמידים‪ :‬עידו בויום‪ ,‬יהב כמוס‬
‫מנחה‪ :‬איל בר‪-‬דוד‬

‫צומת חכם‬

‫שעליו‪ ,‬וכך מוצאת כמה כלי רכב יש בכל נתיב וכמה הולכי רגל יש בכל‬ ‫תיאור הבעיה‬
‫ומול כל מעבר חצייה‪ .‬אז האלגוריתם שלנו קובע איזה רמזור צריך‬
‫להיות אדום ואיזה ירוק‪ ,‬ושולח את התוצאות למכשיר ה‪,Arduino-‬‬ ‫כמעט כל אדם נתקל בסיטואציה בה הוא ניצב‪ ,‬ברגל או ברכב‪ ,‬מול רמזור‬
‫אדום למרות שהצומת ריקה ברגע זה ולמעשה הוא יכול לעבור בבטחה‪.‬‬
‫שמדליק ומכבה את הרמזורים‪.‬‬ ‫הסיבה לכך היא שהרמזורים כיום ברובם הגדול פועלים לפי הקצבות‬
‫זמן קבועות לכל נתיב‪ ,‬והם לא מתחשבים במצב התנועה בצומת בפועל‪.‬‬
‫ אתחול‪:‬‬ ‫כך מתבזבז זמן עוברי הדרך‪ ,‬מה שגורם בעקיפין גם לפגיעה כלכלית‬
‫א ‪ .‬צילום הצומת הראשוני‬ ‫ולהוזלת מעמד חוקי התעבורה‪ ,‬שבתורה גורמת אף לתאונות דרכים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קליטת התמונה לתוכנה ושמירת‬ ‫אמנם יש כמה פתרונות לבעיה זו‪ ,‬אבל הם מוגבלים ברובם מסיבות‬
‫תחומי הנתיבים ומעברי החצייה‬
‫ג ‪ .‬צילום כלי רכב והולך רגל‬ ‫כאלו ואחרות‪.‬‬
‫ד‪ .‬קליטת התמונות לתוכנה ושמירתן‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫צילום הצומת‬
‫מטרת הפרויקט שלנו היא ליצור מערכת המכוונת את הרמזורים בזמן‬
‫העלאת התמונה לתוכנה שלנו‬ ‫אמת‪ ,‬על פי מצב התנועה בצומת בכל רגע נתון‪ .‬לשם כך אנחנו נצלם‬
‫את הצומת‪ ,‬ועל פי התמונות שיתקבלו התוכנה שלנו תזהה את כלי‬
‫התוכנה עוברת על התמונה‬ ‫הרכב והולכי הרגל ותפסוק לפי הממצאים איזה רמזור צריך להיות‬
‫ומזהה היכן יש כלי רכב‬ ‫אדום ואיזה ירוק‪ .‬כך‪ ,‬כל זמן שהמצלמה תצלם פעולת הרמזורים תהיה‬
‫והיכן יש הולכי רגל באמצעות השוואה‬
‫לתמונות אשר התקבלו מראש באתחול‬ ‫אופטימאלית וכמה שפחות זמן יתבזבז‪.‬‬

‫התוכנה מחלקת את כלי הרכב‬ ‫תיאור הפרויקט‬
‫ואת הולכי הרגל לנתיבים ולמעברי החצייה‬
‫הפרויקט שלנו מורכב ממודל של צומת‪ ,‬המכיל דגמים של כלי רכב והולכי‬
‫(בהתאמה) לפי מיקומם‬ ‫רגל‪ ,‬ממצלמה התלויה מעל המודל ומצלמת אותו באופן קבוע‪ ,‬מלפטופ‬
‫עם תוכנה המעבדת את התמונות‪ ,‬וממכשיר ‪ Arduino‬המחובר לרמזורים‬
‫נספור כמה כלי רכב‬ ‫האם יש הולכי רגל‬ ‫צריך לתת אדום‬ ‫קטנים שיאירו לפי הצורך‪ .‬התוכנה שלנו כתובה ב‪ #C-‬ומשתמשת‬
‫יש בכל נתיב‬ ‫במקום מסוכן?‬ ‫לכל הנתיבים המסוכנים‬ ‫ב‪ ,EmguCV-‬והיא מקבלת את התמונות שמקבלות מהמצלמה ומאתרת‬
‫בהן את מיקומי כלי הרכב והולכי הרגל‪ .‬לאחר האיתור התוכנה משווה את‬
‫ניתן אור ירוק‬ ‫האם יש נתיבים‬ ‫ניתן לכל הנתיבים שאינם‬ ‫המיקומים שקיבלה לתחומי הנתיבים השונים בכביש ולמעברי החצייה‬
‫לכל המעוניין‬ ‫שאינם יכולים‬ ‫מפריעים אור ירוק‬
‫לזרום יחדיו?‬

‫ניתן אור ירוק לנתיב שיש בו‬ ‫אם כן‪,‬‬ ‫ניתן להם לעבור בעזרת אור ירוק‪,‬‬
‫הכי הרבה כלי רכב‬ ‫האם יש הולכי רגל?‬ ‫וניתן אור אדום לכל מי שמפריע‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט ע"ש יגאל אלון‪ ,‬יקנעם‬

‫תלמידים‪ :‬אמילי פרברוב‪ ,‬גיל רם‪ ,‬נסטיה אילצוק‬
‫מנחה‪ :‬איל בר‪-‬דוד‬

‫השותף לריצה‬

‫האפליקציה תקבל נתונים ממערכת החיישנים תאסוף את כל הנתונים‬ ‫תיאור הבעיה‬
‫ותנתח אותם כך שיוצגו עי גרף עם נתונים על כמה זמן המשתמש רץ‬
‫נכון וכמה זמן לא נכון‪ ,‬לאחר מכן האפליקציה תציג המלצות לשיפור‬ ‫כיום‪ ,‬לרצים אין אפשרות לדעת בזמן אמת אם הם רצים בצורה נכונה‬
‫הריצה לפי נתוני הריצה שלו‪ .‬וכמובן גם משפטי מוטיבציה שיעזרו‬ ‫או לא‪ .‬הבעיה הקיימת היא חוסר מודעות לריצה לא נכונה ולבעיות‬
‫שהיא עלולה לגרום כמו סינדרום הכאב בישבן‪ ,‬כאבי גב תחתון‪ ,‬כאבים‬
‫למשתמש וירימו את רוחו‪.‬‬
‫במפרקי האגן‪ ,‬כאבים במפשעות ועוד‪.‬‬
‫הפעלת‬ ‫תחילת ריצה‬ ‫תהליך הפיתוח‪:‬‬
‫אפליקציה‬ ‫מטרת הפרויקט‪:‬‬
‫החלטות במהלך הפיתוח‪:‬‬
‫מתקבל‬ ‫קבלת ערכים מהחיישנים‬ ‫החלטה ‪ :1‬בתחילת הפרויקט חשבנו‬ ‫מטרתנו היא פיתוח מערכת אימונית ‪ -‬לימודית שתפתח את מיומנות‬
‫לארדואינו בערכי‬ ‫שנצטרך ‪ 3‬חיישנים אך החלטנו לוותר על‬ ‫הריצה הנכונה של המשתמש‪.‬‬
‫חיישן הלחץ בקשת הרגל מכיוון שהבנו‬
‫התנגדות‬ ‫אנו מציעות לפתור את בעיית הריצה הלא נכונה על ידי מערכת לימודית‪,‬‬
‫שהוא לא רלוונטי לניתוח הריצה‪.‬‬ ‫המערכת תהיה אוטומטית לגמרי‪.‬‬
‫בעזרת ארדואינו‬ ‫חישוב לוגי של תוצאות‬ ‫החלטה ‪ :2‬החלטנו לוותר על הצמיד‪,‬‬
‫החיישנים‬ ‫עקב המסקנה שהוא אינו יעיל ואפשר‬ ‫המערכת תכלול שימוש בחיישני לחץ המודדים את הלחץ המופעל על‬
‫להחליפו ע"י אפליקציה אשר לפני‬ ‫הסולייה בזמן אמת הנמצאים בסוליית הנעל‪.‬‬
‫וקבלת משתנה בוליאני‬ ‫תחילת ריצה המשתמש יחליט אם הוא‬
‫רוצה לקבל התראות על ריצה שגויה‬ ‫המערכת תכלול ‪ 2‬חיישני לחץ במקומות חיוניים לניתוח תונחות הריצה‪:‬‬
‫שליחת התוצאה לאפליקציה בעזרת בלוטוס‬ ‫ע"י רטט אשר מתריע לו או ע"י פעולה‬‫תהליך שחוזר על עצמו‬ ‫חיישן ‪ - 1‬באזור האצבעות של כף הרגל‬
‫קולית ששתריע לו שהוא אינו רץ נכון‬ ‫חיישן ‪ - 2‬באזור הכריות של כף הרגל‬
‫בעזרת‬ ‫הצגה בזמן אמת ‪-‬‬
‫האפליקציה‬ ‫ריצה נכונה‪/‬לא נכונה‬ ‫וכך השעון אינו הכרחי‪.‬‬ ‫נמדוד את הלחץ המופעל במקומות השונים בכף הרגל וכך נוכל לקבוע‬
‫החלטה‪:3‬מסקנה‪-‬לאחרחישובהחלטנו לא‬ ‫את נכונות הריצה‪.‬‬
‫האם נלחץ‬ ‫האם המשתש‬
‫כפתור סיום‬ ‫מפסיק את ריצתו?‬ ‫שהחיישן המקורי אינו יכול לשאת את‬ ‫המידע מהחיישנים יעבור למערכת וינותח כך שיוכל לקבוע האם צורת‬
‫באפליקציה‬ ‫רמות הלחץ הנדרשות לנו והחלטנו‬ ‫הריצה של המשתמש היא נכונה או לא‪.‬‬
‫להחליף חיישן לחיישן "לחץ משתנה‬
‫בסוף הריצה‬ ‫הצגת גרף שיציג כמה זמן‬ ‫בסיום הריצה המשתמש ילחץ על הלחצן פעם נוספת‪ ,‬ויגרום למערכת‬
‫מהריצה המשתמש רץ נכון‬ ‫התנגדות עגול ‪ 4‬מילימטר"‪.‬‬ ‫לכבות את עצמה ולהפסיק לקלוט נתונים מהמדרסים‪.‬‬

‫וכמה לא‬ ‫בעזרת האפליקציה אשר מקבלת את המידע מהחיישנים ומציגה נתוני‬
‫ריצה סופיים‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט ע"ש גרינברג‪ ,‬קרית טבעון‬

‫תלמידים‪ :‬נעמה שלו‪ ,‬נועם מוסקוביץ'‬
‫מנחים‪ :‬אסף צ'רטקוף‪ ,‬מיכאל משה‪ ,‬איתמר פיגנבאום‬

‫אדבנסייט ‪AdvanSight -‬‬

‫תהליך הפיתוח‬ ‫הרקע לפרויקט‬
‫עד כה ערכנו עבודת מחקר כללית‬
‫התחלה‬ ‫לגבי שחייה פראלימפית‪ ,‬למדנו על‬ ‫בעולם השחייה הפראלימפי‪ ,‬שחיינים מוגבלי ראייה זקוקים להתראה‬
‫קבלת תמונה מהמצלמה‬ ‫עיבוד תמונה ועל תקשורת‪ .‬מעשית‬ ‫לפני הגעתם לקיר הבריכה‪ ,‬כדי להסתובב או לעצור בתזמון נכון‪.‬‬
‫התמקדנו בעיבוד תמונה של בריכת‬
‫עיבוד התמונה‬ ‫השחייה ‪ -‬וכבר הצלחנו לזהות‬ ‫כיום‪ ,‬ההתראה מתבצעת על ידי אדם נוסף העומד על שפת הבריכה‬
‫ומציאת קואורדינטות השחיין‬ ‫שחיינים ולהפיק את הקואורדינטות‬ ‫ותופח על ראש השחיין בעזרת מקל ארוך על מנת לאותת כי הקיר‬
‫קרוב‪ .‬פתרון זה מסורבל ומחייב נוכחות של האדם הנוסף באימונים‬
‫עדכון מסד נתונים‬ ‫שלהם מתוך תמונות‪.‬‬
‫לכל שחיין (זמן‪+‬מיקום)‬ ‫בנוסף‪ ,‬חקרנו לגבי טכנולוגיות‬ ‫ובתחרויות‪.‬‬
‫תקשורת מתאימות‪ ,‬בחרנו את‬
‫עיבוד מסד נתונים‬ ‫טכנולוגיית התקשורת עם השחיין‪-‬‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫(עדכון מהירות כל שחיין)‬ ‫בלוטות'‪ ,‬וכבר ביצענו מספר ניסויים‬
‫האם השחיין כבר בתהליך סיבוב כן‬ ‫בבריכה על מנת לבדוק את יעילותה‪.‬‬ ‫מטרתנו להחליף את תהליך ההתראה המסורבל והמיושן‪ .‬אנו עושות‬
‫זאת ע"י מערכת המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬זמינה ובשלה של‬
‫לא‬ ‫תיאור הפרויקט‬
‫בהתאם לנתונים‪,‬‬ ‫עיבוד תמונה ושל תקשורת עם השחיינים‪.‬‬
‫האם מתחילים ספירה לאחור?‬ ‫המערכת שלנו משנה לחלוטין את‬ ‫המערכתתמנעטעויותאנוש‪,‬תגביראתעצמאותושלהספורטאיותחסוך‬
‫תהליך ההתראה‪ .‬היא עוקבת אחר לא‬ ‫כוח אדם‪ .‬המערכת תהווה פתרון אחד הנותן מענה לכלל השחיינים‬
‫כן‬
‫סמן במסד נתונים‬ ‫מיקום השחיינים בזמן אמת בעזרת‬ ‫במקצה בו‪-‬זמנית‪.‬‬
‫התחל‪/‬המשך ספירה לאחור‬ ‫מצלמה המותקנת מעל הבריכה‬ ‫אנו מאמינות שהדרך להנגשה של ספורט לבעלי מוגבלויות היא הנגשה‬
‫סיים ספירה לאחור‬ ‫וטכנולוגית עיבוד תמונה‪ ,‬מבצעת‬ ‫של מתקנים מלאים ופתרונות רחבים ומקוות שהפיתוח שלנו יתרום‬
‫אפס מסד נתוני שחיין‬ ‫הערכה של המהירות והמיקום‬
‫העתידי של כל שחיין‪ ,‬ושולחת לכל‬ ‫להשגת מטרה זאת‪.‬‬
‫אחד התראת ספירה לאחור לסיבוב‬
‫או עצירה בתזמון המתאים לו‪ .‬כך‬
‫יכול השחיין להסתובב או לעצור לפי‬

‫הצורך‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט ע"ש גרינברג‪ ,‬קרית טבעון‬

‫תלמידים‪ :‬בן‪-‬עמי צ'ובוטרו ושחר סייג‬
‫מנחים‪ :‬מיכאל משה‪ ,‬אסף צ'רטקוף ‪ /‬יועץ‪ :‬יונה פלד‬

‫דיסקאס ‪ -‬מערכת לניתוח איכות של שיח קבוצתי‬

‫תיאור הפרויקט‬ ‫הרקע לפרויקט‬

‫הפרויקט מורכב ממערכת מיקרופונים‪ ,‬רכיבים אלקטרונים ומעבד‬ ‫כיום אנו חיים בעולם שסובב סביב תחום העבודה הקבוצתית‪ ,‬אם זה‬
‫ארדוינו‪ .‬המיקרופונים ממירים את עוצמות הקול השונות לאותות‬ ‫בעבודה‪ ,‬מיונים לשנות שירות וצה"ל‪ ,‬לימודים ובעוד שלל מקומות שונים‪.‬‬
‫מתח אנלוגיים אותם אנו מנתחים ובעזרתם מבינים את השיח בקבוצת‬ ‫עובדה זו מציבה בפנינו בעיה חדשה שלא תמיד מקבלת את תשומת‬
‫העבודה על ידי קוד אלגוריתמי‪ .‬קבענו ארבע רמות של עוצמות קול‬ ‫הלב הראויה לה‪ ,‬איכות השיח הקבוצתי‪ ,‬לעתים רבות השיח מתנהל‬
‫הנעות בין טווח מתחים הנקבעו על פי הניסויים שערכנו ולפיהם ננתח‬ ‫בצורה לא איכותית ולקויה ובכך הנוכחים בשיח לא מנצלים את מלוא‬
‫את השיח המתבצע‪ .‬את הבנת השיח האידיאלי אנו נסיק על פי שאלת‬ ‫הפוטנציאל השיח‪ .‬מכאן נוצר הצורך במוצר חיצוני שינתח את איכות‬

‫שלל מומחים בתחום‪.‬‬ ‫השיחה ויתן עליה משוב בזמן אמת ולאחריה‪.‬‬

‫התחלה‬ ‫מטרת הפרויקט‬
‫שמע מומר למתח‬
‫מטרת הפרויקט היא לשפר את השיח בקבוצות משימה על מנת לאפשר‬
‫שידור עוצמה למשתמש‬ ‫עוצמה‬ ‫להם לעשות העבודה שלהם בצורה יעילה יותר ואף שימוש ככלי לימוד‬

‫איסוף נתונים מ‪ 4-‬מקרופונים‬ ‫איסוף לאורך כל השיח‬ ‫היחנך וישפר את תרבות השיח‪.‬‬
‫נעשה זאת על ידי הבנת השיח הקבוצתי ‪ :‬עוצמת הקול‪ ,‬פיזורו‪ ,‬תפוסתו‪,‬‬
‫תקין‬ ‫לא‬ ‫השוואה לאידיאל‬ ‫כן‬ ‫לא תקין‬ ‫ניתוחו‪ ,‬ואחזרת פידבק לקבוצה‪ ,‬בעזרת שימוש בתחום חדש שפיתחנו‬
‫נורה ירוקה‬ ‫נורה אדומה‬ ‫שהוא השמיעה הממוחשבת שפועלת עקרון הראייה הממוחשבת רק‬

‫סיום שיחה‬ ‫בעזרת גלי קול‪.‬‬

‫תהליך הפיתוח‬

‫תחילה‪ ,‬התנהלנו בשיח קבוצתי בכדי למצוא את הבעיה אנו רוצים לפתור‪.‬‬
‫לאחר מציאת הנושא‪ ,‬התחלנו מחקר על המיקרופונים המשומשים‬
‫במערכת‪ ,‬עשינו זאת על ידי ניתוח טפסי המידע ומגוון ניסויים אשר‬
‫חוקרים את טווח המתחים אשר המיקרופון מוציא שאיתם אנחנו עובדים‪.‬‬
‫לאחר שסיימנו עם חקר המיקרופונים עשינו תרשים זרימה של הצרכים‬
‫שהמעגל דורש ומשם ידענו לנתח איזה רכיבים עלינו לחפש‪ .‬כעת אנו‬

‫בוחנים את המעגל ואת צורת ההתקשרות עם מעבד הארדוינו‪.‬‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬

‫מהנדסים צעירים‬ ‫משרד החינוך‬
‫מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע‬
‫ע"ש פרופ' קני פרייס‬
‫האגף למצוינות בחינוך הטכנולוגי‬
‫תשפ"א‪ 2020/‬עבודת גמר‬ ‫הפיקוח על המגמה המדעית‪-‬טכנולוגית‬
‫בטכנולוגיה מוכללת‬

‫המגמה המדעית ‪ -‬הנדסית‬

‫מקיף אורט ע"ש גרינברג‪ ,‬קרית טבעון‬

‫תלמידים‪ :‬אסף לב‪ ,‬דנה שטרן ואור צור‬
‫מנחים‪ :‬אסף צ'רטקוף‪ ,‬מיכאל משה‪ ,‬איתמר פיגנבאום ‪ /‬יועץ‪ :‬גיל הירשהורן‬

‫חוסם עורקים אוטונומי ‪Under pressure -‬‬

‫תהליך הפיתוח‬ ‫רקע לפרויקט‬

‫ • קריאת מאמרים ונתונים הסובבים חוסם עורקים ושיחה עם סגן‬ ‫על פי הנתונים מצה"ל‪ ,‬במהלך מבצע "צוק איתן"‪ 90% ,‬ממקרי המוות‬
‫מנהל בית חולים בעפולה‪ ,‬ד"ר גיל הירשהורן‪ ,‬שהיה גם ראש מחלקת‬ ‫שניתן היה למנוע הן כתוצאה מדימום‪ .‬עם זאת‪ ,‬כ‪ 20%‬מהטיפולים‬
‫טראומה בצבא‪ ,‬וראיונות עם פרמדיקים ואנשי רפואה וטכנולוגיה‬ ‫שכללו שימוש בחוסם עורקים נכשלו כאשר על פי רוב היה זה בגלל‬
‫טכניקת חסימה שגויה‪ .‬על חוסם העורקים להפעיל לחץ ברמה מסוימת‪,‬‬
‫שונים‪ ,‬על מנת לחדד ולדייק את מהות הבעיה‪.‬‬ ‫כאשר לחץ גבוה מן הנדרש עלול לגרום נזק לעצבים‪ ,‬לשרירים‪ ,‬לרקמות‬
‫• סקר שוק סביב המוצרים הקיימים כיום וחסרונותיהם ויתרונותיהם‪.‬‬ ‫ומכך לקטיעה או אף למוות‪.‬מצד שני‪ ,‬לחץ נמוך מדי לא יבצע חסימה‬
‫ • חקר בסיס על מערכות חסימת עורקים והחלטה סופית על מערכת‬
‫כראוי‪.‬‬
‫פנאומטית בהשראת טכנולוגיה של מד לחץ דם פנאומטי בייתי‪.‬‬ ‫לאדם המנסה לבצע חסימת עורקים בזמן לחץ‪ ,‬לדוגמא ‪ -‬לוחם בזמן‬
‫ • הגדרת רכיבי המערכת – הפעלת כל אחד מרכיבי המערכת בנפרד‬ ‫מלחמה‪ ,‬קשה להגיע ללחץ המדויק בזמן מהיר על מנת להציל את‬

‫על ידי קוד בסיסי‪.‬‬ ‫הפצוע‪.‬‬
‫ • התחלת הרכבת רכיבי המערכת ביחד וכתיבת קוד כולל לכל המערכת‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‬
‫הלבשת הרצועה והתחלת מערכת‬
‫הפתרון המוצע הוא חוסם עורקים אוטונומי אשר כל אחד‪ ,‬גם ללא ידע‬
‫פעולה – חסימה מלאה‬ ‫מקדים יוכל להשתמש בו ומאפשר חסימה אופטימלית שכוללת לחץ‬

‫פעולה – חסימה מלאה‬ ‫טיימר מתחיל‬ ‫הצגה ויזואלית של הזמן‬ ‫אידיאלי תוך זמן מהיר‪.‬‬
‫מתחילת החסימה‬
‫תיאור הפרויקט‬
‫אפשרות לשחרור‬
‫וניפוח לחץ אוטומטי‬ ‫בעת הפעלה‪ ,‬משאבה תתחיל ניפוח כרית אוויר‪ ,‬תוך בקרה מתמדת‬
‫ומבוקר לפי צורך‬ ‫של חיישן לחץ עד שהוא מזהה שאין דופק‪ ,‬כלומר יש חסימה מלאה‪.‬‬
‫החל מרגע החסימה‪ ,‬מתחיל טיימר על מנת לציין את הזמן שחלף מרגע‬
‫קליני‬ ‫החסימה‪ ,‬מידע שיכול לעזור למטופלים ובמקביל החיישן ממשיך בבקרה‬

‫פעולה – חסימה מלאה‪:‬‬ ‫מתמדת לבדוק שיש חסימה מלאה לאורך כל הזמן‪.‬‬
‫ניפוח‬
‫אין דופק‬ ‫בדיקת דופק‬ ‫עצירה‬

‫יש דופק (אין חסימה)‬

‫שלומי אחנין מפמ"ר ‪ / [email protected]‬דב רוסו מדריך ארצי ‪[email protected]‬‬