ُقى َ القوم ل In between the public layers בין השכבות הציבוריות
ُقى َ القوم ل In between the public layers בין השכבות הציבוריות 1
2
נכתב ע”י מרוה עלי סאלח ,אוגוסט 2023 “ במסגרת הקורס : “סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר העבודה נכתבה בהנחיית ד"ר דקלה יזהר הפרויקט תוכנן בהנחיית פרופ' תאה קיסלוב ואדר' ליאורה קיסלוב קיי 3
7-8 מבוא 9-16 הקדמה פרק 1 - דיון רעיוני תיאורטי 20-17 21-35 מחקר - 2 פרק 36-59 תכנון - 3 פרק תוכנן עניינים 4
5
6
מבוא פיתוחם של היישובים הערביים בישראל נמצא בבעיה. הישובים מצטופפים ומצוקת השטחים מחמירה. תכנון בישובים אלו חסר חזון עתידי כולל העונה על צרכי האוכלוסייה. תכנון המרחב הציבורי חסר במיוחד במרחבים ציבוריים, בנויים ,ופתוחים המיועדים לתושבים ומותאמים לדפוסי חייהם היום. המחקר התמקד בישוב יפיע ובוחן סוגי קהילתיות וסיטואציות חברתיות שהתקיימו בעבר והיום במרחב העירוני. הוא חשף רמות שונות של ציבוריות ופרטיות בתוך המרקמים הקיימים. הפרוייקט מציע גישת תכנון המתייחסת לסביבה הקיימת בקני מידה שונים. הוא מדגים גישה זו דרך התערבות ברקמה קיימת בשלושה מרחבים שונים. תקציר 7
8
הקדמה 9
הקדמה הכפר הערבי הפלסטיני במרחב הישראלי, עובר במה שנוגע במרחבים הציבוריים המשותפים. אתגרים גדולים עם ההתקדמות בזמן, במיוחד עם השתלטות הגלובליזציה והמודרניזציה כפרים אלו מאבדים את הערכים הכפריים שלהם עם הזמן, ומתרחקים מהיותם כפרים חקלאיים וקהילתיים, ומנסים לחבור לעולם העירוני. לדבר הזה יש הרבה סיבות ישירות ולא ישירות. תהליך התפתחות הערים והכפרים הפלסטיניים עברו שינויים עקב השפעות היסטוריות ופוליטיות מה ששינה את אופי המרחבים המקורי והשפיע על התפתחותם הטבעית . 10
קיים מחסור במרחבים קהילתיים , משותפים וציבוריים ביישובים ערביים, והמרחב הבנוי התחיל לקבל כיוון אינדיבידואלי בחברה הערבית, בניגוד לאופי החיים של הדורות הקודמים, וגם בניגוד לאורח החיים בחברה שמדגיש את החשיבות של היחסים חברתיים והחיים הקהילתיים והקולקטיביים . ולכן קיים צורך לחשוב מחדש כיצד לפתח תשתית ציבורית חדשה שתוכל להיות בסיס להתפתחות עתידית שיכולה להתאים לחיים ולתרבות של האוכלוסייה המקומית כיום. הקונספט התחיל בהשראת חוויה אישית ב”מקום”, שגרם לי לחשוב על המרחב הציבורי והסביבה הבנויה בכפרים ערביים פלסטיניים בישראל. “מקום” זה נמצא בין חזיתות של שני מבנים באחת מהשכונות הנמצאות בכפר יפיע, המשמש כמגרש משחקים לילדים בחלק משעות היום, כמקום מפגש לאנשים במהלך היום ובאירועים משפחתיים, וכחניון מכוניות אחר הצהריים. בשעות שהמקום משומש כחניון למכוניות הוא מתמלא, ואז לא ניתן לשחק ולהיפגש.בנוסף לזה אין אלטרנתיבה בכפר למקום הזה. 11
Communication Parking Exploring Gathering place Playing 12
מקרה בוחן - יפיע יפיע הוא כפר השוכן בגליל התחתון, גובל בצד המזרחי בעיר נצרת, ובצד המערבי מגדל העמק. עובר באמצע הכפר כביש 75, כביש נצרת חיפה. לפי נתוני הלמ״ס, נכון ל שנת 2021 מתגוררים ביפיע כ 19537 תושבים, צפיפות אוכלוסייה לקמ"ר ביישוב עמדה על 1.4728 לפי נתוני שנת 2020. חלק מתושבי הכפר הם במקור מהכפר העקור “מעלול”, הנמצא בכיוון המערבי של הכפר, וחלק אחר במקור מהכפר העקור “מוגידל” שהוא עכשיו יישוב יהודי בשם מגדל העמק. רוב הקרקעות בכפר הן בבעלויות פרטיות , וזה אחד מהמכשולים לבניית תשתית מרחבים ציבורית מתאימה לצרכי התושבים. 13
מפות היסטוריות 1951-1870 14
בפרויקט שלי אני מנסה לתת מבט יותר רחב על הכפר הערבי, ולבחון את האפשרויות לבניית תשתית ציבורית שתהווה בסיס להתפתחות תשתיות יותר רחבות במצב הקיים לפי אורח החיים של היום. בעצם תשתית זו תהייה כתשתית לתקופת מעבר שתאפשר לקהילה להתחבר למרחבים ציבוריים, ולאחר מכן להמשיך להתפתח בהתאם. הפרויקט מדגיש את האפשרויות הקיימות בסביבה ויאיר אותן, ומנסה להציע שימושים חדשים שיתאימו לציבור לפיתוח ותכנון עתידי למרחבים ציבוריים, תוך הסתכלות על השימושים של המקום ואיך הקהילה מנסה לנצל אותם כמקומות חברתיים קהילתיים. המחקר מאתר מוקדים ספציפיים במרחב אשר הקהילה בחרה לעצמה ומשתמשת בהם כמקומות התקהלות. מטרה 15
16
פרק 1 17
דיון רעיוני תיאורטי 18
* התייחסות למקורות חשוב לציין ולהתייחס למקורות שדנו בנושא של מרחבים ציבוריים בערים וכפרים פלסטיניים בתחומי הקו הירוק בישראל, תחילה במאמרם של תותארי-פאכורי ונורית. במאמר הועלה הרעיון של אופי מרחבים ציבוריים בערים וכפרים אלו נמצא בין המסורתי למערבי, והן הדגישו שיש בכך סתירה וקונפלקט, משום שהחברה הפלסטינית היא חברה שמרנית ונמצאת תחת כיבוש/שלטון "מערבי", אך המבנה החברתי שלה שונה מהמערב. אחד הדברים החשובים לדעתי שהמאמר דן בהם הוא שהיעדר פיקוח מרחבי במרחב הציבורי עלול להוות מכשול עבור קבוצות מסוימות להשתמש בו, כמו נשים או ילדים, עלול לגרום למקום להיות מוזנח. אני מסכימה ומוסיפה על כך שתכנון מרחבים ציבוריים באזור מרכזי ופעיל באופן קבוע, עשוי לתרום לכך שכל הקבוצות מבקרים ומשתמשים בו ומפחיתה את המכשולים מולהם, בלי צורך לפיקוח רשמי . *Totry‐Fakhoury, Maisa, and Nurit Alfasi. "When contradicting public space regimes collide: The case of Palestinian Israeli towns." כתיבה: אורי אטינגר ונגה שני צוות המחקר: מורן אביב, נדב דגן, ד"ר ענאיה בנא, סבסטיאן ולרשטיין, רגד ג'ראיסי ורנין עודה באשר אם נתייחס לנושא הקשור בקרקעות בבעלות פרטית, במחקר “התחדשות עירונית ביישובים הערביים בישראל” מציע פתרון לשימוש בקרקעות בבעלות פרטית, דרך חכירת קרקע ע"י הרשות המקומית לשימוש ציבורי, הכלי מאפשר לבעל קרקע פרטית בשטח הישן לשכור את הקרקע המנוצלת/לא מנוצלת שלו, לתקופה מוסכמת מראש בין 25-5 שנים. במסגרת הסכם החכירה, יכולה הרשות המקומית להשתמש בקרקע למגוון מטרות, כגון פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, הקמת חניונים ציבוריים, הקמת מוסדות ציבור וכדומה. בתום הזמן שנקבע למושכר בחוזה, חוזרת הקרקע לבעליה. אני חושבת שזה פתרון יכול להצליח, ומציעה עוד פתרון שיש לו סיכוי להצליח, שזה פתרון הפיצוי, וזה יכול לשרת את התושבים אם נמצאו מרחבים מרכזיים בכפר (בבעלות פרטית) וישנו פוטנציאל לתכנן תשתית ציבורית מתאימה לציבור . 19
מחקר וכתיבה חלק א': ענאיה בנא, מתכננת ערים; רים סוייד, מתמחה בתכנון עירוני מחקר וכתיבה חלק ב': סזאר יהודקין, מתכנן ערים * לפי המחקר “התכנון המתארי ביישובים הערביים בישראל 2012: “ “תכנית מתאר מקומית יוצרת "ביטחון תכנוני", כלומר, ודאות לגבי אפשרויות הפיתוח ביישוב. כשמדובר ביישוב ערבי, שברוב המקרים מתמודד עם גירעון תקציבי, עם ריחוק ממוקדי קבלת ההחלטות, עם בעיות שוטפות בתחומים של תשתיות ותחזוקה ועם צרכים מיידיים של חינוך ורווחה של התושבים, תכנית מתאר מקומית מאושרת היא לא פחות מאשר נכס”. בנוסף, המאמר מדגיש שהתוכנית שלא עונה על צרכי המקום והתושבים היא עלולה לגרום להשלכות קשות בעתיד. ולכן לא רק קיום התוכנית הוא חשוב אלא גם הפתרונות שהיא מציעה. 20
פרק 2 21
מחקר 22
מתודולוגיה הציבוריות הלא פורמאלית למראת המחסור במקומות ובמרחבים ציבוריים תושבי הכפר מתקהלים בכל מיני סיטואציות ואירועים. מחאות פסטיבלים תהלוכות חגים 23
24
הציבוריות הלא פורמאלית 25
26
הציבוריות הלא פורמאלית 27
28
מתודולוגיה סיטואציות חברתיות קומת עמודים מרפסות שטחים בין בתים- חצרות משותפות מפגשים על גגות בכפר ישנם סיטואציות חברתיות למפגש. אחת מהן קומת העמודים שמשמשת את דיירי הבניין, לרוב הם מאותה משפחה, הוא משומש כמפגש יומיומי , במסיבות ואירועים. חלק מהתושבים בונים בניה קלה על גגות המבנה שלהם, וחלק משתמשים במרפסות, ובמרחבים בין הבניינים . 29
30
מפגש בכפר עקור חלק מתושבי כפר יפיע שהם במקור מהכפר העקור מעלול ,נפגשים כמה פעמים בשנה במעלול . 32 מפגש בכפר עקור
מרכז קהילתי אחד המרכזים החשובים ביפיע הוא המרכז הקהילתי, שמטרתו ליצור מסגרת תרבותית לכל התושבים . בנוסף לזה יש לו להקות והופעות אמנותיות מההפקה המקומית שלו. 33
34 מיפוי
35
36 פרק 3
תכנון 37
סכמת תכנון הפרוייקט מציע גישת תכנון המתייחסת לסביבה הקיימת בקני מידה שונים. הוא מדגים גישה זו דרך התערבות ברקמה קיימת בשלושה מרחבים שונים דרך שכבות. 38
39
Communist youth club ,Car Ofces and wash place, Guidance institute Entertainment spaces Residence and bakery shop Residence Residence and Private Nursery פרוגרמה שכבה שכונתית מצב קיים: האזור של השכבה השכונתית הינו אזור מגוון של דיור ומרחבים ציבוריים המכיל פרגורמות שונות של חיי היום יום של התושבים: מגורים, מאפייה, משרדים, מרחבי בילוי, מועדון נוער קומוניסטי, מכון הדרכה, מקום לשטיפת מכוניות ומשפחתון פרטי. בנוסף, המקום מכיל חצר ציבורית פתוחה של עצי זית, שאינה פעילה . 42
Open space Childhood and parenting center - Tanshia’a Multi-use space Residence Public arcade התערבות: החלטתי לארגן את הפרוגרמות של המבנים באזור, תוך שמירה על הפרוגרמות הקיימות, והוספת שני מבנים המכילים מגורים ומרכז ילדות והורות (تنشئة / תנשיאה) ושטח רב שימושי בקומת קרקע. המבנים החדשים יקיפו ויכילו את החצרות הציבוריות ויעזרו להפעיל אותם דרך הוספת פרוגרמה מוגדרת מסביב, והוספת ארקדה כאלמנט המגדיר כניסה פתוחה ופנויה מהרחוב, מה שיהפוך את החצרות לציבורי-פרטי, יותר פעילות וזמין, ולהיפך עבור המבנים שמסביב. 43
Ironworks -open space Gas Station Service Road Supermarket Ofce building פרוגרמה שכבה מקומית מצב קיים: האזור של השכבה מקומית הינו מכיל מבנים וחללים שונים, מפוזרים בצורה לא מאורגנת, חסרי קשר אחד עם השני: בניין משרדים, סופרמקרט, תחנת דלק, דרך שירות, מפעל ברזל פתוח. 44
Urban Square Lobby and foyer Food Market Library , workspace , music library and studios Public balcony Auditorium Cultural hall Future small park התערבות: מכיוון שהמקום הינו מרכזי ובעל פוטנציאל גדול, החלטתי לשנות את הפרוגרמה מפרטי לציבורי, דרך יצור כיכר אורבנית, בנוסף למבנים תרבותיים -קהילתיים מסביב, כך שתמיד ישנו קשר בין המרחב הפתוח לבנוי בתכנון הפרויקט, שמפעילים אחד את השני. המרכז התרבותי מכיל: לובי, אודיטוריום ושוק אוכל, בקומת קרקע . ספרייה, חללי עבודה, ספריית מוזיקה ואולפנים בקומה שלישית. אולם תרבות בקומה אחרונה. בנוסף למרפסת ציבורית המחברת את שני המבנים, וצופה לכיכר האורבנית. 45
פרוגרמה שכבה מקומית מצב קיים: האזור השלישי מכיל דיור, משרדים, חנויות, מאפייה, שירות החלפת צמיגים, תחנת אוטובוס ודוכן בצד השני של הרחוב. Service Road Ofces , shops ,Bakery , Changing tires service Residence and shops Bus stop 46
התערבות: החלטתי להעצים את קונספט קיומה של המאפייה המוכרת ביפיע וקיומן של חנויות בעלות פונקציות שונות המשרתות את הדיירים והציבור, דרך הוספת עוד קומה של מאפיית טאבון (יפיע הייתה מוכרת בעשיית טאבון, כך שקראו לה "אום אל-טאבון") , בית קפה, ושוק פתוח לאורך הרחוב, ליד תחנת האוטובוס, שממשיך את הדוכן . Market Taboon Bakery and coffeshop 47
פרוגרמה שכבה אינטימית מצב קיים: השכבה האינטימית היא אזור שרובו מגורים עם חצרות פרטיות, משפחתון פרטי, וסופרמרקט. Residence Residence and Private Nursery Residence and supermarket Residence Residence 48
התערבות: ההתערבות היתה בהוספת מגורים, מרחב משותף לדיירים בקומת קרקע של עמודים באחד המבנים, הפיכת החצרות הפרטיות לחצר ציבורית אחת פעילה לדיירים, דרך הוספת אלמנטים חדשים, בנוסף למבנה ירוק (חממה) ציבורי, המשרת את הדיירים, מפעיל אינטראקציה ביניהם, ומוסיף אלמנט ירוק וחי למקום ולמגורים מסביב. Common space for neighbors Residence Common space open space greenhouse 49
חתך כללי מייצג- שכבות שונות 50