תוכנית לטיפול במשבר הדיור והתשתיות

‫נלחמים על הבית‬

‫תוכנית חירום לאומית לפתרון משבר הדיור והתשתיות‬

‫‪2022‬‬

‫תמונת המצב בענף שלנו איננה מאפשר עוד להתעלם ממשבר‬ ‫פתיחה‬
‫הדיור והתשתיות‪ .‬אנחנו‪ ,‬הציבור הישראלי‪ ,‬הענף והמשק‪,‬‬
‫חיסול‬
‫נמצאים על פי תהום כלכלית חברתית שבסיסה הוא המשבר‬ ‫משבר‬
‫הזה‪ .‬הליכים ארוכי שנים שאנו מובילים מול המדינה והבשילו‬
‫למעשים והחלטות רגולטוריות יצרו את הכלים הטובים ביותר‬ ‫יבוא‬
‫שספקו ממשלות ישראל בעשור האחרון כדי למנוע את גלישת‬ ‫מהשטח‬

‫המשק אל התהום הזו‪.‬‬ ‫ראול סרוגו‬

‫לכן‪ ,‬אנחנו שבים ומציבים בפניכם‪ ,‬מקבלי ומקבלות ההחלטות‬ ‫נשיא התאחדות הקבלנים‬
‫בכנסת ובממשלה‪ ,‬שורת כלים עדכנית שמתוך הניסיון שנצבר‬ ‫בוני הארץ והקרן לעידוד‬
‫בענף לאורך עשרות שנים‪ ,‬הם אלה שעליכם לנקוט לשם חיסול‬
‫ופיתוח ענף הבנייה‬
‫משבר הדיור והתשתיות בישראל בשנים הקרובות‪.‬‬

‫הנה דוגמאות לחשיבות הכנסת ההצעות שלנו לסדר יום‬
‫העבודה של הממשלה והכנסת מיד עם השלמת הבחירות‬
‫וגיבוש הקואליציה‪ .‬בחודשי אביב ‪ 2022‬לקחנו חלק בישיבות‬
‫וועדת הכספים על שורת חוקים שחוקקה הכנסת בתחום הדיור‬
‫והתשתיות‪ ,‬כנציגי הענף‪ .‬הזהרנו שם שוב ושוב‪ ,‬כי בניגוד לדברי‬
‫נציגי הממשלה‪ ,‬כי אם יוכבד נטל המס על משקיעים בדירות‪,‬‬
‫אנחנו עומדים לראות עליות מחירים חדות וזינוק בדמי השכירות‬
‫בכל הארץ וצדקנו‪ .‬את הנתונים תמצאו פה בתוכנית שלפניכם‪.‬‬
‫הסברנו כי רק זינוק בהיצע הדירות יביא שינוי‪ .‬הנפגעים בינתיים‬
‫הם‪ ,‬לפני כל אחד אחר‪ ,‬בני ובנות השכבות החלשות‪ ,‬שחלום‬
‫הדירה וגם חלון הדירה להשכרה במקום בו רצו לגור‪ ,‬מתרחק‪.‬‬

‫התפיסה שמובילות ממשלות ישראל בזו אחר זו‪ ,‬לפיה‪ ,‬פעולות‬
‫להפחתת הביקוש לדירות יטפלו במשבר הדיור‪ ,‬צריכה לעבור‬

‫מהעולם מיד‪ .‬הדרך לפתרון המשבר היא בהגדלת ההיצע ועצירת‬
‫עליות מחירי הקרקעות‪ .‬אנו מציעים כעת לחתום הסכם היסטורי‬

‫שיאפשר לחסל את המשבר הזה‪ ,‬תוך מספר שנים בודדות‪ .‬אני‬
‫קורא לשותפים בממשלה‪ ,‬לכנסת ולשלטון המקומי‪ ,‬שימו בצד‬

‫את האגו ועזרו לנו למנוע קטסטרופה כלכלית בשנים הבאות‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫פתיחה‬ ‫כל‬
‫שנבקש‬
‫חצי השנה האחרונה מאז כניסתי לתפקיד‪ ,‬היתה רצופה יוזמות ומהלכים‬
‫שנועדו לשפר את ענף הבנייה‪ ,‬קטר הצמיחה של המשק‪.‬‬ ‫לו יהי‬

‫לנגד עיני עמדו ועומדים עובדי ענף הבנייה והתשתיות‪ ,‬ומכאן שפעלתי‬ ‫משה בן זקן‬
‫ללא לאות לצד שותפי לדרך‪ ,‬נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ‪ ,‬מר‬
‫ראול סרוגו ויו"ר ההסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות‪ ,‬מר איציק‬ ‫מנכ"ל הקרן לעידוד‬
‫מויאל – כדי לשפר את תנאי העבודה והעסקת העובדים בענף‪ ,‬לדאוג‬ ‫ופיתוח ענף הבניה‬
‫לביטחונם ורווחתם‪ .‬מטרת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה היא להמשיך‬

‫לקדם את ענף הבנייה בכל דרך ואמצעי ומכאן שהקרן רואה חשיבות‬
‫ראשונה להכניס לענף אמצעים טכנולוגים שיש בהם כדי לסייע ולהקל‬

‫על משבר הדיור‪.‬‬

‫במהלך התקופה הגדלנו והצלחנו להקים את מרכז ההסמכה והגישור‬
‫בענף הבנייה‪ ,‬שנועד לפתור סכסוכים בענף הבנייה‪ .‬מהלך שכזה‬

‫נועד לקצר תהליכים ובכל למנוע עינויי דין קשים בשל הליכי משפט‬
‫מתמשכים‪ ,‬שגררו בצידם השלכות כלכליות ואחרות‪ .‬הקרן לעידוד‬

‫ופיתוח ענף הבנייה רשמה הצלחה חסרת תקדים כאשר חנכה לראשונה‬
‫את האקדמיה למקצועות הבניין והשיפוצים‪ ,‬במסגרתה הוכשרו עשרות‬

‫עובדים שלאחרונה כבר שובצו בעבודות באתרי בנייה‪.‬‬

‫מהלכים אלה‪ ,‬ועוד רבים נוספים‪ ,‬כאירועי רווחה‪ ,‬ספורט והשתלמויות‬
‫נועדו לשרת את עובדי ענף הבנייה מכל הקשת הישראלית‪ ,‬ומהווים ציוני‬

‫דרך לקראת תוכנית מגירה גדולה הנחשפת לנגד עיניכם בחוברת זו‪.‬‬

‫'תוכנית הדיור הכלכלית' המוצגת‪ ,‬היא פרי עבודה ממושך עליה עמלה‬
‫הקרן לעידוד כיד תומכת לפעילות התאחדות הקבלנים בוני הארץ‬

‫וההסתדרות‪ ,‬והיא פורטת עבור מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה‬
‫שורת כלים סדורה המציעים מזור למשבר הדיור‪.‬‬

‫עוד ארוכה הדרך לפנינו‪ ,‬אך בפרוס עלינו השנה החדשה‪ ,‬חוברת זו‬
‫מתווה מסלול חדש המקפל בתוכו הזדמנויות ותקוות חדשות‪.‬‬

‫אנו מאחלים לכל השותפים לעשייה‪ :‬שנה של יצירה‪ ,‬שיתוף פעולה‬
‫ובעזרת ה' תיחתם עבורנו שנה טובה‪ ,‬פורייה‪ ,‬שנה של התפתחות וגדילה‪,‬‬

‫שנה של צמיחה ושגשוג‪ ,‬שנה של הצלחות‪.‬‬

‫בברכת שנה טובה‪" ,‬תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה"‬

‫‪3‬‬

‫פתיחה‬

‫זוהי קריאת השכמה לנבחרי הציבור‪ ,‬אולי אחרונה‪ ,‬להפשיל שרוולים ולקבל‬ ‫נלחמים‬
‫החלטות שיטפלו במשבר האזרחי‪ ,‬חברתי‪ ,‬כלכלי המשמעותי והמסוכן ביותר‬ ‫על הבית‬
‫ליציבות האזרחית של ישראל‪ .‬אין עוד מקום לנהוג כיענים ולטמון את הראש‬
‫אמנון מרחב‬
‫בחול ובוודאי שאין זמן לטפל במשבר ״באקמול״‪ .‬במלחמה (על הבית) כמו‬
‫במלחמה‪ .‬צריך לגבש תכנית מלחמה‪ ,‬להגדיר יעדים‪ ,‬להקים מערך מבצעי‬ ‫מנכ"ל התאחדות‬
‫למימושה‪ ,‬לתקצב ולבצע – תוך פיקוח יומיומי על התקדמות השגת יעדים‬ ‫הקבלנים בוני הארץ‬
‫ועדכון הפעולות והתוכניות כדי להבטיח הישגים‪ .‬אם תמשיכו לעשות את‬

‫אותו הדבר – אל תתפלאו שלא תגיעו לתוצאות‪.‬‬

‫לפני הכל‪ ,‬יש לתת לגנרל אחד להוביל תכנית אחת ולסנכרן את כל המערכות‪,‬‬
‫בניגוד למצב הקיים שבו הסמכויות מפוצלות בין שלל גופים ממשלתיים‬

‫והשלטון המקומי‪ .‬בהליך הרכבת הממשלה הבאה זכרו את זה‪ ,‬ואל תתפתו‬
‫רק לכח האישי של המשרד שיהיה בשליטתכם‪ .‬תעשו את מה שנכון למדינה‬

‫ולאזרחיה‪.‬‬

‫לכל אדם הזכות הבסיסית לדיור ולא כך הוא בישראל אם תוסיפו לכך‬
‫את משבר התשתיות המחמיר‪ ,‬שאנו פוגשים בכל יום בכביש‪ ,‬בתחבורה‬
‫הציבורית דחוסה ומקרטעת‪ ,‬בתי חולים חסרות המיטות‪ ,‬כיתות לימוד ומעונות‬

‫יום החסרים – נקבל תמונת מצב עגומה ביותר לישראל ‪.2022‬‬

‫למרות שנהוג לומר בלשון עתיד‪ :‬״אוכלוסיית ישראל תכפיל עצמה עד‬
‫‪2048‬״‪ ,‬נכון לומר וחובה להבין שהתהליך כבר החל‪ .‬האוכלוסיה גדלה‬
‫במהירות ועמה גדלים הצרכים בדיור ובתשתיות‪ .‬כמו משבר האקלים‪ ,‬גם‬
‫משבר הדיור והתשתיות לא ייפתר בידי שמיים‪ .‬מדינת ישראל חייבת לאמץ‬
‫תוכנית והתוכנית הסדורה שלפניכם‪ ,‬היא תהליך מובנה שעל הממשלה‬
‫הבאה לבצע‪ ,‬כדי לשנות את התמונה בתחומים האלה‪ .‬התהליך סדור ובנייתו‬
‫מבוססת על ניסיון וידע רב ונתמכת מספרים ועובדות כפי שתגלו בקריאתה‪.‬‬

‫כפי שעשינו לאורך שנים‪ ,‬גם הפעם‪ ,‬אנחנו‪ ,‬ראשי ענף הבנייה והתשתיות‪,‬‬
‫נעמוד לצידכם‪ ,‬נבחרי והדרג המקצועי בממשלה ‪ -‬כדי שתוכנית הזו תבוא‬

‫לאישור‪ ,‬ותבוצע כך‪ ,‬שלב אחרי שלב בצורה מקצועית ומדויקת‪ .‬אנחנו‬
‫קוראים לכולכם‪ .‬צאו איתנו למאבק לטיפול במשבר הדיור והתשתיות – יחד‬

‫ננצח את המלחמה הכי חשובה וצודקת עבור תושבי ישראל – המלחמה על‬
‫הבית‪.‬‬

‫הקשיבו למומחים!‬

‫‪4‬‬

‫אודות‬

‫מי אנחנו‬

‫מיסודן של התאחדות הקבלנים בוני‬ ‫ •הארגון היציג היחידי של הקבלנים‬
‫הארץ והסתדרות עובדי הבניין והתעשיות‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫הנלוות‪ .‬קיימת ‪ 31‬שנה ופועלת לקידום‬ ‫ •קיימת כבר ‪ 71‬שנים‪.‬‬
‫והאצת ענף הבניין והתשתיות‪ ,‬באמצעות‬ ‫ •ארגון גג ארצי אליו מסונפים‪.‬‬
‫‪ 14‬אירגוני קבלנים בפריסה ארצית‬
‫השקעה בהכשרות מקצועיות‪ ,‬בטיחות‬
‫בעבודה‪ ,‬עידוד שילוב עובדים בענף‬ ‫מדן ועד אילת‪.‬‬
‫ •מייצגת כ‪ 3,000-‬קבלנים בתחומי דיור‪,‬‬
‫(בדגש על ישראלים)‪ ,‬השקעה ברווחה‬ ‫בינוי ציבורי‪ ,‬תשתיות (כבישים‪ ,‬נמלים‪,‬‬
‫ובהטמעת טכנולוגיות ושיטות עבודה‬
‫מתקדמות בענף‪.‬‬ ‫מחלפים‪ ,‬מינהור וכיוצ"ב) ושיפוצים‪.‬‬

‫התאחדות בוני הארץ וחבריה בנו את ישראל ב‪ 70-‬השנים מאז הקמתה ואף‬ ‫למה אנחנו‬
‫קודם‪ .‬ענף הבניה והתשתיות הוא קטר המניע את המשק ומושך אחריו את‬ ‫נרתמים‬

‫"קרונות" הכלכלה‪ .‬הכלכלנים והמומחים בתחום תמימי דעים כי השקעה‬ ‫למשימה?‬
‫בתשתיות (בניה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬מבני ציבור) מייצרת צמיחה ברת קיימא ההכרחית‬

‫למדינה‪.‬‬
‫ציבור הקבלנים בישראל הוכיח משך עשרות שנים כי הוא נכון לכל האתגרים‬

‫והמשימות הלאומיות שיוטלו עליו‪ .‬בשנים הקשות שבהן התמודדה ישראל‬
‫עם סוגיות כלכליות וחברתיות מורכבות כגלי עלייה ומשברים כלכליים‪,‬‬

‫היה ענף הבניה והתשתיות גורם "חילוץ" שהתייצב לצד הממשלה לפתרון‬
‫האתגרים והמשימות‪ .‬קבלני ישראל הם חלק מהפתרון לבעיה‪.‬‬

‫תוכן ונתונים‪ :‬התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה | עורך ראשי‪ :‬שי פאוזנר |‬
‫עריכה וייעוץ‪ :‬עופר פטרסבורג | עורכת גרפית‪ :‬שירי עצמון | הפקה‪ :‬נדל״ן מדיה‬

‫‪5‬‬

‫איך ננצח את המשבר הגדול ביותר‬
‫שמאיים על כל בית בישראל?‬

‫על ממשלת ישראל והעומד בראשה להציב מיד את הפתרון‬
‫למשבר הדיור והתשתיות בראש סדר העדיפויות הלאומי‪-‬חברתי‬
‫הפעולה הרביעית‪04‬‬ ‫הפעולה השלישית‪03‬‬ ‫הפעולה השניה‪02‬‬ ‫הפעולה הראשונה‪01‬‬

‫איך סוגרים‬ ‫הגדלת ההשקעה‬ ‫עסקת חבילה היסטורית –‬ ‫הקמת משרד התכנון‪,‬‬
‫את בור המחסור‬ ‫והסדרת התשתיות‬ ‫קרקע ודירות במחיר קבוע‬ ‫הבניה והתשתיות‬

‫הממשלה תבצע הפרטה‬ ‫המדינה תעצור את תוספת‬ ‫התגייסות של הממשלה‪,‬‬ ‫ריכוז כל הסמכויות בתחום‬
‫של רשות מקרקעי ישראל‬ ‫הרגולציה בתחום הבנייה‬ ‫השלטון המקומי והסקטור‬ ‫הדיור והתשתיות במשרד‬
‫והתשתיות לחמש שנים‪,‬‬ ‫הפרטי לפתרון מיידי שיקבע‬ ‫ממשלתי אחד‪ .‬המשרד‬
‫על ידי פיצולה למספר‬ ‫תתחייב להרחיב דרמטית‬ ‫את מחירי הקרקע והדיור‬ ‫יפעל כמו חמ"ל במתכונת‬
‫חברות פרטיות שיחוייבו‬ ‫את היקף ההשקעה‬ ‫צבאית ויפעל ישירות מול‬
‫לעמוד בדרישות המותאמות‬ ‫בתשתיות ובנייה ציבורית‬ ‫למספר שנים‪.‬‬ ‫השלטון המקומי‪ ,‬החברות‬
‫לתוכניות הדיור והתשתיות‬ ‫לרמה המקובלת ב‪OECD-‬‬ ‫היעד‪ 100,000 :‬יח"ד בשנה‪,‬‬ ‫הממשלתיות וענף הבנייה‬
‫של המדינה‪ .‬הממשלה תבצע‬ ‫– עם תוספת שנתית של‬ ‫והתשתיות‪ .‬המשרד‬
‫השקעה רחבה בתוספת‬ ‫‪ 40‬מיליארד שקל‪ .‬משרד‬ ‫לאורך שלוש שנים עם‬ ‫הממשלתי החדש ירכז‬
‫כוח אדם ובמערכות מחשוב‬ ‫התכנון‪ ,‬הבניה והתשתיות‬ ‫מכירה בפועל של קרקעות‬ ‫תחתיו את כל צרכי הדיור‬
‫יפעל לחזק את קבלני‬ ‫מתוכננות של רמ"י בהיקף‬
‫לשם קיצור דרמטי של‬ ‫התשתיות הישראלים‪ ,‬עם‬ ‫– מנהל התכנון‪ ,‬כלל הליכי‬
‫זמן ההמתנה להיתר בנייה‪.‬‬ ‫של ‪ 300-400‬אלף יח״ד‪.‬‬ ‫רישוי הבונים והבנייה‪ ,‬הקמת‬
‫קיבוע מספר בודד בלבד של‬
‫המדינה תתמרץ בכלים‬ ‫חוזים ומכרזים הוגנים על‬ ‫תשתיות תומכות דיור‪,‬‬
‫שונים קבלנים שיבנו‬ ‫פי אמות מידה המקובלות‬ ‫סמכויות הקרקע (רמ"י)‪,‬‬

‫התחדשות עירונית בפריפריה‬ ‫ב‪ ,OECD-‬שיונהגו בכל תחומי‬ ‫עבודה ובטיחות‪ ,‬כרייה‬
‫ותיתן לרשויות מקומיות‬ ‫התשתיות והבנייה הציבורית‬ ‫וחציבה‪ .‬רק פעולה זו תבטיח‬
‫כלים והון מתוך הכנסות‬ ‫ולקדם ולעודד העדפת רכש‬
‫טיפול אפקטיבי במשבר‪.‬‬
‫ממיסוי ומכירת קרקע לטובת‬ ‫כחול לבן בתחום זה‪ ,‬מחזור‬
‫הקמת תשתיות תומכות‬ ‫חומרים ובנייה ירוקה‪.‬‬
‫מגורים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫הממשלה חייבת לקבוע כי מגורים היא זכות בסיסית לכל אדם‪ ,‬כי כבר עתה קיים‬

‫מחסור ענק בתשתיות פיזיות מכל הסוגים‪ :‬מחסור בבתי חולים‪ ,‬בכיתות לימוד‪,‬‬

‫במערכות מים וביוב‪ ,‬בפתרונות תחבורה ומערכות המשרתות קליטת תושבים‬

‫חדשים‪ ,‬בנוסף חסרות בישראל מעל ‪ 200,000‬דירות‪ ,‬וזאת על אף שמדינת ישראל‬

‫צפויה להכפיל את אוכלוסייתה בשנים הקרובות והמשק לא מוכן לכך‪ .‬בהעדר‬

‫טיפול מיידי במשבר הדיור והתשתיות בתוך שנים ספורות‪ ,‬ישראל תגיע למצב שבו‬

‫הדור הצעיר בישראל יישאר ללא פתרון דיור‪.‬‬

‫הפעולה השמינית‪08‬‬ ‫הפעולה השביעית‪07‬‬ ‫הפעולה השישית‪06‬‬ ‫הפעולה החמישית‪05‬‬

‫מבט על ישראל ‪2048‬‬ ‫הסדרת מעמד‬ ‫הרחבת מצבת כוח‬ ‫השקעה בקיצור‬
‫כדי שנהיה מוכנים‬ ‫הקבלן בישראל‬ ‫האדם הבונה‬ ‫זמן הבנייה‬

‫המדינה שצפויה להכפיל‬ ‫הממשלה תבצע הסדרה‬ ‫על הממשלה לפעול‬ ‫הממשלה תפעל לביטול‬
‫את אוכלוסייתה עד שנת‬ ‫ותקינה מחדש שתמנע‬ ‫להפחתת הרגולציה‬ ‫חסמי רישוי ומיסוי שמונעים‬
‫‪‎‬קריסת קבלנים בשל‬ ‫המונעת הרחבה של היקף‬
‫ה‪ 100-‬להיווסדה תקים‬ ‫התייקרויות תשומות‬ ‫ההכשרות בענף ותוספת‬ ‫בנייה למגורים‪ ,‬תשלים‬
‫צוות באחריות משרד ראש‬ ‫הבנייה‪ .‬המדינה תקבע‬ ‫מנהלים ועובדים לאתרי‬ ‫הליך הפחתת רגולציה על‬
‫בנייה‪ .‬כדי לייצר תוספת‬ ‫פי מדדים מדוייקים‪ ,‬כפי‬
‫הממשלה שיכין תוכנית‬ ‫כיעד אסטרטגי את‪‎‬חיסול‬ ‫כוח אדם בהיקף הנדרש‬
‫מלאה לבינוי והתשתיות‬ ‫תופעות הפרוטקשן‬ ‫לענף יש לפחית גם את‬ ‫שהתחייבה לעשות כבר‬
‫החיים של ישראל ‪2048‬‬ ‫המיסוי על עבודה בענף‪,‬‬ ‫לפני מעל לעשור ותכלול‬
‫ומעורבות גורמים עברייניים‬ ‫ולבצע השקעה ממשלתית‬ ‫בו זמן קצוב מראש לגופים‬
‫ותכלול הקמתם שני‬ ‫בענף הבנייה והתשתיות‬ ‫נרחבת בגיוס והכשרה של‬
‫מטרופולינים חדשים בצפון‬ ‫עובדים ישראלים במקצועות‬ ‫המאשרים‪ ,‬רישוי עצמי‬
‫ואת חיסול הקבלנות הלא‬ ‫רבים‪ ,‬יחד עם הסדרה‬ ‫והשלמת מעבר לשימוש‬
‫ובנגב שיבנו במהירות‬ ‫רשומה‪ .‬הממשלה תקדם את‬ ‫והשקעה בהכשרה בתחום‬ ‫במכוני בקרה‪ .‬הממשלה אף‬
‫ויותאמו לצרכים העתידיים‬ ‫הבטיחות בעבודה לכלל‬ ‫תקדם שילוב טכנולוגיות‬
‫תיקון חוק רישום קבלנים‬ ‫העובדים בענף – ישראלים‪,‬‬
‫של תושבי ישראל‪ ,‬עם‬ ‫הישן מאוד‪ ,‬כדי שיתאים‬ ‫וכלים חדשניים לבנייה‬
‫תכנון מקדם בנייה רבת‬ ‫פלשתינים וזרים‪.‬‬ ‫מהירה ואיכותית בתקינה‬
‫שימושים‪ ,‬שימוש נרחב‬ ‫להליכי הבנייה והקמת‬
‫בתת הקרקע‪ ,‬מערכות‬ ‫התשתיות כיום‪.‬‬ ‫וחקיקה בכל הליך חיי‬
‫תחבורה ושירות ציבורי‬ ‫הפרויקט – תכנון‪ ,‬רישוי‪,‬‬
‫אוטונומיות ועוד‪ .‬אלה‬
‫יהיו מודלים להתחדשות‬ ‫בבנייה עצמה‪ ,‬בבקרה‬
‫הישובים הקיימים והכנת‬ ‫ופיקוח‪.‬‬

‫ישראל למאה הבאה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫תמונת המשבר‬
‫המשבר בתחום הבנייה והתשתיות הגיע למצב של אובדן‬
‫שליטה ומחייב את הממשלה לקחת אחריות ולפתור אותו‬

‫פער מצטבר בין גמר בנייית דירות למשקי בית חדשים | אלפי יח"ד ‪ /‬משקי בית‬
‫ˆ גמר בנייה ˆ משקי בית חדשים ˆ פער גמר בנייה ‪ -‬משקי בית חדשים מצטבר‬

‫‪188 182 192‬‬

‫‪145 160‬‬
‫‪99 92 96‬פער של ‪200‬‬‫‪135‬‬
‫‪124 130 134‬‬
‫‪113‬‬
‫‪74 79‬אלף דירות‬
‫‪42 51 59‬‬

‫‪2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021‬‬

‫‪8‬‬

‫תמונת המשבר‬

‫ישראל מתקרבת לקצה במחירי הדיור‬ ‫משבר הדיור והתשתיות בישראל הוא‬
‫מהמשפיעים המרכזיים על המשק הישראלי‬
‫השינוי במדד מחירי השכירות‬ ‫‪+84.6%‬‬ ‫ועל מצבם הכלכלי של אזרחי ישראל בעשרים‬
‫דמיחריורתי‬ ‫השנים האחרונות‪ .‬לאוכלוסיית ישראל נוספים‬
‫‪-30% -20% -10% 0% +10% +20% +30% +40%‬‬ ‫לטביה אירלנד‬ ‫‪+14.3%‬‬
‫בכל שנה מעל ‪ 60,000‬משקי בית חדשים‪,‬‬
‫איסלנד‬ ‫שמכחייררוית‬ ‫תוספת של ‪ 2.2%‬בממוצע‪ .‬מאידך‪ ,‬בכל שנה‬
‫מסתיימת בנייתן של כ‪ 50,000-60,000-‬יחידות‬
‫ארה"ב פינלנד‬ ‫ישראל‬ ‫דיור חדשות בלבד‪ .‬המחסור המצטבר בדירות‬

‫הולנד‬ ‫צ'ילה‬ ‫במשק מוערך כעת בכ‪ 190,000-‬דירות‪.‬‬
‫‪ OECD‬פולין‬ ‫ניו זילנד שבדיה‬ ‫נתונים חדשים של ארגון ‪ OECD‬על מחירי‬
‫מצב שוקי הדיור מציב את ישראל במקום רע‬
‫איטליה‬ ‫צרפת‬ ‫בריטניה‬ ‫גרמניה‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫ומצביע עד כמה גדולה אחריותה של הממשלה‬
‫יוון‬ ‫יפן‬
‫‪+32.6%‬‬ ‫לעומק המשבר‪.‬‬
‫סלובקיה‬ ‫דמיחריורתי‬ ‫ישראל היא המדינה המערבית המדורגת‬
‫במקום הראשון בעליית המחירים בין השנים‬
‫מקסיקו‬ ‫‪+1.5%‬‬
‫‪ 2008‬ו־‪( 2021‬עליית מחירים ריאלית‬
‫שמכחייררוית‬ ‫בניכוי האינפלציה)‪ ,‬עם עלייה של ‪ .97%‬מי‬
‫שמשלם את המחיר הגדול ביותר הם חסרי‬
‫טורקיה‬ ‫דיור והשוכרים‪ 40% .‬מההכנסה הפנויה של‬
‫האוכלוסייה בחמישון התחתון היא הוצאה‬
‫‪-40% -20% 0% +20% +40% +60% +80% +100%‬‬
‫לדיור – מקום שני בעולם‪.‬‬
‫השינוי במדד מחירי הדירות‬ ‫ענף הבניה מהווה ‪ 11.4%‬משיעור ההשקעה‬

‫עסקאות מקרקעין מאושרות רמ"י ‪2012-2021‬‬ ‫בתמ"ג‪ ,‬וצמח ראלית ביותר מ‪ 5% -‬בעשור‬
‫האחרון‪ .‬ענף התשתיות והבנייה הציבורית‬
‫‪15,300‬‬ ‫(ללא ערך הציוד הנלווה) מהווה כ‪ 4%-‬מהתמ"ג‬
‫‪30,900‬‬
‫‪35,900‬‬ ‫(נכון ל‪ .)2021-‬תכנית "תשתית לצמיחה‬
‫‪46,313‬‬ ‫‪ "2021‬של המדינה לשנים הקרובות (לא כולל‬
‫‪43,100‬‬
‫‪38,000‬‬ ‫את פרויקט המטרו)‪ ,‬נאמדת בהיקף של ‪170‬‬
‫‪26,300‬‬ ‫מיליארד ‪ ,₪‬מחציתה כבר בביצוע‪.‬‬
‫‪62,300‬‬
‫המשבר הקשה שפקד את ענף הבניה‬
‫‪2012 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021‬‬ ‫והתשתיות חושף את כשלי המשק שיעמדו‬
‫‪9‬‬
‫לכולנו לרועץ – שיעור הקבלנים שנגרעו‬
‫מהמשק עומד על כמעט כפליים ב‪,2021-‬‬
‫אל מול ‪ 609( 2019‬חברות קבלניות‪ ,‬כ‪16%-‬‬

‫מתוכם קבלני תשתיות)‪.‬‬

‫תמונת המשבר‬

‫התפתחות האשראי לענף הבניה והנדלן לעומת האשראי לציבור במערכת הבנקאית‬
‫‪( 2021-2022‬דצמבר ‪)100 = 2012‬‬

‫ˆ אשראי‬
‫ˆ בינוי תשתיות ונדל"ן‬

‫‪12/12 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021‬‬

‫השינוי במחירי הדירות ‪2009-2021‬‬ ‫שיעור האוכלוסיה בחמישון התחתון המוציא‬
‫‪ 40%‬או יותר ממהכנסה הפנויה על דיור‬
‫ישראל‬ ‫‪2019-2020‬‬

‫‪+84.6%‬‬ ‫ניו זילנד ‪56%‬‬

‫‪54.1%‬‬ ‫ישראל‬

‫‪48.3%‬‬ ‫ארה"ב‬

‫ארה"ב‬ ‫‪47.5%‬‬ ‫בריטניה‬
‫בריטניה‬
‫איטליה‬‫‪-23.6%‬‬ ‫‪OECD‬‬ ‫‪45.7%‬‬ ‫ספרד‬
‫‪+21.5%‬‬
‫יפן‬ ‫‪34.7%‬‬
‫‪+32.6%‬‬
‫‪+33.5%‬‬ ‫קנדה‬

‫‪+44.5%‬‬ ‫‪34.1%‬‬ ‫‪OECD‬‬
‫‪-4.9%‬‬
‫‪29.5%‬‬
‫‪-2.2% +10.6% +14.3%‬‬ ‫מקסיקו‬

‫‪-7.4% -2.2%‬‬ ‫צרפת ‪18.6%‬‬

‫לטביה ‪7.9%‬‬

‫‪10‬‬

‫תמונת המשבר‬ ‫מחסור בכיתות לימוד ובבתי חולים‬

‫מספר מיטות בתי חולים ל‪ 1,000-‬תושבים‬ ‫מדינת ישראל צפויה להכפיל את‬
‫עצמה בשנים הקרובות והיא לא‬
‫‪2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020‬‬
‫‪4.7‬‬ ‫מוכנה לכך‪ .‬כל שנה מצטרפים‬
‫למשק עוד עשרות אלפי משקי בית‬
‫ממוצע ה‪3.14 OECD-‬‬
‫שלהם נדרשים כבישים‪ ,‬מערכות‬
‫מספר המיטות ל‪ 1000-‬תושבים‬ ‫‪2.92‬‬ ‫מים וביוב‪ ,‬כיתות לימוד‪ ,‬מיטות‬
‫ירד ב‪ 7%-‬בעשור האחרון והוא‬ ‫בבתי החולים‪ ,‬מוסדות ציבור‪,‬‬
‫נמוך בכ‪ 7%-‬מממוצע ה‪OECD-‬‬ ‫תחבורה ציבורית ועוד‪.‬‬
‫היעדר תשתית לקליטת דירות‬
‫צ'ילה‬ ‫מספר ילדים ממוצע בכיתה בחינוך יסודי‪2019 ,‬‬ ‫ובתי אב חדשים עומד בראש‬
‫ישראל‬ ‫הסיבות לחסמים שמעמידות‬
‫דרום קוריאה‬ ‫‪31‬‬ ‫רשויות מקומיות בדרך לבנייה‪.‬‬
‫צרפת‬ ‫‪26.3‬‬
‫ספרד‬ ‫‪23‬‬ ‫היעדר תשתיות עולה לכולנו כסף‪.‬‬
‫‪OECD‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫הרבה כסף‪.‬‬
‫גרמניה‬ ‫‪21.8‬‬
‫ארה"ב‬ ‫‪21.1‬‬ ‫ולא רק הדירות בסכנה‪ .‬גם‬
‫‪21‬‬ ‫החיים שלנו בסכנה‪ .‬בבתי חולים‬
‫‪20.3‬‬
‫המצב הוא על סף קטסטרופה‪,‬‬
‫צפיפות כלי הרכב‬ ‫כשמדד מקובל בעולם למדידת‬
‫יכולת מערכת הבריאות לטפל‬
‫‪AUS‬‬ ‫באוכלוסיה – של מספר מיטות‬
‫‪CAN‬‬ ‫לכל ‪ 1,000‬תושבים‪ ,‬ירד ב‪7%-‬‬
‫‪CZE‬‬
‫‪MEX‬‬ ‫בעשור האחרון‪ 7% .‬פחות‬
‫‪NZL‬‬ ‫מהמקובל במדינות ‪.OECD‬‬
‫‪IRL‬‬ ‫גם החינוך סובל‪ :‬בחודש יוני‬
‫‪SVN‬‬ ‫‪ 2022‬דרשו ראשי הערים‬
‫‪FRA‬‬ ‫מהמדינה לתקצב מיידית תוספת‬
‫‪DNK‬‬ ‫של כ‪ 3,400-‬כיתות לימוד חדשות‬
‫‪AUT‬‬ ‫החסרות למערכת החינוך‪ .‬העדר‬
‫‪BEL‬‬ ‫כיתות לימוד יוצר צפיפות רבה‬
‫‪GRC‬‬ ‫של תלמידים בכל כיתה ולכך‬
‫‪OECD‬‬ ‫שעשרות אלפי תלמידים לומדים‬
‫‪USA‬‬
‫‪NLD‬‬ ‫במבנים ארעיים‪.‬‬
‫‪DEU‬‬
‫‪GBR‬‬
‫‪ESP‬‬
‫‪ISR‬‬

‫‪11‬‬

‫‪01‬‬

‫ריכוז כל הסמכויות‬
‫בתחום הדיור‬

‫והתשתיות במשרד‬
‫ממשלתי אחד‬

‫על הממשלה החדשה להכריז על הקמת‬
‫משרד ממשלתי חדש שירכז את כל נושאי‬
‫הדיור והתשתיות שמפוזרים כיום בין עשרות‬
‫משרדי ממשלה ויחידות סמך‪ .‬טיפול אמיתי‬

‫במשבר הדיור והתשתיות יחייב ריכוז כל‬
‫הרגולציה תחת משרד אחד והצבת יעדים‬
‫מוגדרים לרשויות המקומיות‪ ,‬לזרועות הביצוע‬

‫של הממשלה ולענף הבנייה והתשתיות‬

‫‪12‬‬

‫תמונת מצב‬

‫ענף הבנייה והתשתיות סובל מביזור מוחלט בין משרדי הממשלה‬
‫השונים‪ ,‬כך שכל מאמץ להסדרת התחום דורש תאומים רגולטורים‬
‫רבים וכרוך בבירוקרטיה כפולה ובזבוז משאבים‪ .‬המצב הנוכחי מביא‬
‫ליצירת חסמים מיותרים בהיקף ובקצב הבניה בישראל‪ .‬לפיכך‪ ,‬מוצע‬
‫לשקול ריכוז של כלל הסמכויות הרגולטוריות במשרד אחד או בגוף‬
‫אחד או הרחבה בפועל של סמכויות מטה הדיור גם לתחום התשתיות‪.‬‬

‫המלצות לפעולה‬

‫הקמת משרד ממשלתי אחד שירכז תחת כנפיו את‬

‫התכנון‪ ,‬הרישוי‪ ,‬ניהול תשתיות תומכות דיור‪ ,‬סמכויות‪.1‬‬

‫הקרקע (רמ"י)‪ ,‬עבודה ובטיחות‪ ,‬כרייה וחציבה‪.‬‬

‫לצד המשרד החדש יוקם מטה תכנון דיור ותשתיות‬

‫בראשות ראש עם‪" :‬משרד התכנון‪ ,‬הבניה והתשתיות"‪.2,‬‬

‫משרד האוצר ומשרדי המשפטים‪ ,‬התחבורה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫פנים‪ ,‬ביטחון‪ ,‬הכלכלה והגנת סביבה‪.‬‬

‫"משרד התכנון‪ ,‬הבניה והתשתיות" יוביל את ביצוע‬

‫החלטות המטה ויהיה אחראי על תוכנית הפעולה‪.3,‬‬

‫תיעדוף פרויקטים‪ ,‬הקצאת תקציבים וביצוע ההשקעה‬
‫הממשלתית בתשתיות תומכות דיור‪.‬‬

‫המשרד החדש אף יהיה אמון על קידום והקלת רגולציה‬

‫בנושאי חומרי בנייה ומחצבות ויהיה בעל הסמכות על‪.4‬‬

‫הוצאת המכרזים‪ ,‬הבקרה והפיקוח‪ ,‬גביית התשלומים השונים‪,‬‬
‫חוזים ושאר הטיפול בתחומים אלה‪.‬‬

‫יבחר צוות מומחים שייעץ מטה הדיור ותשתיות ובו יהיו‬

‫נציגי אקדמיה והסקטור הפרטי‪.5.‬‬

‫התוכנית לטיפול במשבר הדיור והתשתיות תוכרז‬

‫כתוכנית חירום‪.6.‬‬

‫‪13‬‬

‫‪02‬‬

‫עסקת חבילה היסטורית ‪-‬‬
‫קרקע ודירות במחיר קבוע‬

‫בשעת חירום כלכלית זו‪ ,‬הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה‬
‫באמצעות התאחדות הקבלנים בוני הארץ מציעות "עסקת חבילה"‬
‫עם תוכנית שבה הממשלה‪ ,‬הקבלנים והשלטון המקומי יתרמו כל‬

‫אחד את חלקו‪ ,‬כדי להקפיא את מחירי הדירות והבירוקרטיה‬

‫‪14‬‬

‫תמונת מצב‬

‫המטרה‬ ‫ממשלות ישראל ניסו לשנות את התמונה בענף הבנייה‬
‫והתשתיות במשך שנים ארוכות על ידי כלים שעיקרם נועד למנוע‬
‫חאדלשוףתדיברושנתה‬
‫בנייה‪ ,‬למנוע ביקוש ולמנוע הרחבה של הפעילות העסקית בענף‬
‫הבנייה והתשתיות ולכן הן נכשלו שוב ושוב‪ .‬לאורך ‪ 20‬השנים‬

‫האחרונות‪ ,‬מתעצמת שורה ארוכה של חסמים‪ ,‬כמו שיווק מואט‬
‫של קרקעות המדינה לבנייה‪ ,‬מחסור בכוח אדם מקצועי וחסמי‬
‫בירוקרטיה‪ ,‬תשתית ומיסוי‪.‬‬
‫כל ניסיונות הממשלות שכיהנו בשנים אלה לפתור את המשבר‬
‫בתוכניות כגון‪ :‬מחיר מטרה‪ ,‬מע"מ אפס‪ ,‬מחיר למשתכן‪ ,‬דירה‬
‫בהנחה‪ ,‬הטלת מיסים עודפים על משקיעים‪ ,‬שינוי חוק המכר‬
‫ועוד‪ ,‬התמקדו בעיקר בעצירת ביקוש לדירות ולכן נכשלו‪.‬‬
‫רגולציה עודפת שנועדה לצרכים אלה הביאה לזינוק בהמתנה‬

‫להיתר בנייה שחצה את השנתיים וחצי‪ ,‬לתוספת של כ‪ 70-‬אלף ‪₪‬‬
‫למחיר דירה ממוצע בישראל ולזינוק של מעל ‪ 250%‬במחירי‬
‫הדירות מאז שנת ‪.2002‬‬

‫מתווה צמצום פער הדירות | אלפי יח"ד ‪ /‬משקי בית‬
‫‪ ‬התחלות בנייה ‪ ‬גמר בניה ‪ ‬משקי בית חדשים ˆ צימצום פער גמר בניה ‪ -‬משקי בית חדשים במצטבר‬

‫‪195‬‬
‫‪2022‬‬
‫‪2023‬‬
‫‪2024‬‬
‫‪2025‬‬
‫‪2026‬‬
‫‪2027‬‬
‫‪2028‬‬
‫‪2029‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2031‬‬

‫‪23‬‬

‫‪15‬‬

‫‪3‬‬ ‫המלצות לפעולה‬

‫חלקו של השלטון המקומי‬ ‫חלקה של ממשלה‬

‫השלטון המקומי יתחייב לאשר רישוי‪.1‬‬ ‫הממשלה תתחייב לשיווק מיידי של‪.1‬‬
‫עצמי לכל סוגי הבניינים‪.‬‬
‫הקרקע המתוכננת במלאי של רשות‬
‫העיריות יצטרכו להגדיל דרמטית את מספר‬ ‫מקרקעי ישראל של ‪ 300‬אלף יח״ד‪.‬‬

‫בודקי ומאשרי תוכניות הבנייה והיתרי הבנייה‪.2.‬‬ ‫נדרשת החלטת ממשלה על הקפאת מחירי‪.2‬‬
‫הקרקעות של המדינה על ערכי ‪.2019‬‬
‫על העיריות יהיה לעמוד ביעד של הוצאת‬ ‫על ממשלה יהיה למכור את הקרקע‪.3‬‬
‫ולהטיל היטלי פיתוח על היזמים והקבלנים‬
‫היתרים לבניית ‪ 100‬אלף יחידות דיור בשנה‪.3,‬‬
‫בפריסת תשלומים של ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫כדי לזכות בתמריץ של ‪ 50‬אלף שקל לדירה‪.‬‬
‫הממשלה תקצה ‪ 5‬מיליארד שקל בשנה‪.4‬‬
‫העיריות יתחייבו לשחרר מיידית ‪ 180‬אלף‬
‫לרשויות מקומיות לטובת תשתיות תומכות‬
‫יחידות דיור התקועות כיום בהליכי רישוי להיתר‪.4.‬‬ ‫מגורים‪ ,‬בהתאם לעמידת הרשויות ביעדי אישורי‬

‫חלקם של הקבלנים‬ ‫היתרי הבנייה – ‪ 5%‬בלבד של השקעה חוזרת‬
‫מההכנסה שלה מהענף (שתעמוד על כ‪100-‬‬
‫כדי ליהנות מעסקאות קרקע במחיר מוקפא‬
‫מליארד שקל בשנה)‪.‬‬
‫ותמיכה של השלטון המקומי‪ ,‬ענף הבנייה‪.1‬‬
‫הממשלה תתקצב הגדלת תקני כוח אדם‪.5‬‬
‫והתשתיות יתחייב להגיע להיקף להתחלות בניה‬ ‫ותוספת שכר לצוותי רישוי ברשויות‬
‫של ‪ 120‬אלף יחידות דיור בשנה לפחות‪.‬‬ ‫המקומיות‪ .‬העסקה תכלול התחייבות הממשלה‬
‫להצמדת כל חוזי הביצוע והתשתית של המדינה‬
‫הקבלנים יתחייבו למכור דירות לזכאי‪.2‬‬ ‫משנת ‪ 2020‬למדדי התשומות השונים לפי תחום‬

‫משרד הבינוי והשיכון במחירי ‪,2019‬‬ ‫הבנייה‪.‬‬
‫בתוספת הצמדת רכיבי מדד תשומות הבניה‪,‬‬
‫עסקת החבילה תכלול גם רשת ביטחון של‪.6‬‬
‫ללא עלות קרקע‪.‬‬
‫הבטחה לרכש דירות על ידי הממשלה אם‬
‫מפעילות זו יוחרגו עסקאות התחדשות‬ ‫יהיו כאלה שלא ימכרו – כדי להעבירן לדיור‬
‫הציבורי ודיור להשכרה ארוכת טווח‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫עירונית וקומבינציה‪ ,‬בתנאי שתבוצע חקיקה‪.3‬‬ ‫דורשת הקרן וההתאחדות הבטחה בחקיקה‬

‫בנושא שתסדיר את אי התחרות בתחום‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫הקבלנים יתחייבו לקצר את זמני ביצוע‬

‫הבנייה‪ ,‬בכפוף לחיוב גופים מאשרים את‪.4‬‬

‫היתרי הבנייה והאכלוס לעמוד בסד זמנים קבוע‪.‬‬

‫‪03‬‬

‫צעדים משלימים בתשתיות‬

‫ענף התשתיות והבנייה הציבורית סובל משורת כשלים מובנים שנוצרו‬
‫לאור החלטות או הימנעות מהחלטות של רגולטורים לאורך שנים‬

‫ארוכות‪ .‬אלפי חברות ביצוע בתחום הציבורי נאבקות כיום על המשך‬
‫קיומן לאור התנהלות כושלת של המדינה והרשויות המקומיות‪ .‬על‬

‫המדינה לבצע הסדרה מלאה של ענף זה ולתמוך באלו הפועלים בו‪ ,‬כי‬
‫בלעדיהם לא תוכל ישראל לנצח את משבר הדיור והתשתיות‬

‫‪17‬‬

‫ענף התשתיות והבניה החוזית שרוי במשבר עמוק‪.‬‬ ‫הקדמה‬
‫משבר שמאיים על קיום הענף ועל יציבותו הכלכלית של המשק‪.‬‬
‫תוכנית החירום הלאומית‪ ,‬המוצגת בפניכם‪ ,‬באה לפתור את משבר הדיור‬ ‫דוד יהלומי‪,‬‬
‫והתשתיות מן היסוד ולתת מענה לאתגרים העצומים של התפתחות‬
‫המשק וגידול האוכלוסיה שהוא מן הגבוהים בעולם‪ .‬בתוך ‪ 30‬שנים‬ ‫יו"ר מטה תשתיות‬
‫מהיום מדינת ישראל צפויה להכפיל את אוכלוסייתה‪ .‬אי היערכות נכונה‬ ‫ובניה חוזית‬
‫בהקמת תשתיות לגידול זה‪ ,‬תותיר את ישראל כמדינה שקרובה יותר‬
‫‪18‬‬
‫למדינות העולם השלישי מאשר למדינות המפותחות‪.‬‬
‫אנחנו לא מציגים תכנית אשר באה להיטיב עם החברות הקבלניות בלבד‪,‬‬
‫אלא מציגים תכנית אשר תיטיב עם כל הגורמים במשק ואשר תחזק את‬

‫הכלכלה והחברה בישראל‪.‬‬
‫ענף קבלני הביצוע‪ ,‬הוא זרוע הביצוע של ממשלות ישראל והצורך‬
‫ההכרחי בפיתוח תשתיות בשנים הקרובות‪ ,‬מחייב ענף חזק שיבצע את‬

‫הפרויקטים‪.‬‬
‫השקעות ציבוריות בתשתיות מהוות את אחד המפתחות המרכזיים‬
‫לכלכלה צומחת ומשגשגת ותורמות להגדלת היעילות והתפוקה של‬

‫המגזר העסקי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ממשלות ישראל חייבות לראות בפיתוח התשתיות השקעה ולא‬

‫הוצאה‪ .‬השקעה שתניב פירות בטווח הבינוני והארוך‪.‬‬
‫הגיע הזמן שהמשברים לא ינהלו את המדינה אלא שהמדינה תתנהל‬
‫בראייה מערכתית אסטרטגית באופן שתמנע את המשברים וביניהם‬

‫משבר התשתיות‪.‬‬

‫צתיחבובורירהת ‪35.9‬‬ ‫צפי התחלת‬
‫כבישים ‪12.5‬‬ ‫ביצוע‬
‫בטחון ‪12‬‬
‫חשמל ‪10.7‬‬ ‫פרוייקטים‬
‫מים וביוב ‪8.2‬‬ ‫בשנים ‪2022‬‬
‫ובמיצנימובישולריתי ‪5.7‬‬
‫דלקים וגז ‪1.8‬‬ ‫‪| 2027 -‬‬
‫אחר ‪2.5‬‬ ‫מיליארדי ש"ח‬

‫פעולות ממשלות בעולם לחיזוק‬ ‫תמונת מצב‬
‫קבלני תשתיות ובנייה ציבורית‬
‫ענף התשתיות והבנייה הציבורית סובל‬
‫מפורטות על איך לתקן חוזים‬ ‫איטליה | חקיקה‬ ‫מחסמים רבים שמונעים הצטרפות אליו‬
‫שכבר נתחמו ואין בהם‬ ‫מ‪ 17.5-‬כוללת אמצעי‬
‫ואת ההישרדות בו‪.‬‬
‫התייחסות להתייקרויות‪ .‬הגדרת‬ ‫חירום להתמודדות עם‬ ‫זה מגיע לבית של כולנו‪ .‬כדי שקבלן יוכל‬
‫המלחמה באוקראינה ככוח‬ ‫התייקרויות בחוזים קיימים‬ ‫למסור לרוכשים את הדירה שלהם‪ ,‬חייבת‬
‫עליון בכל הקשור למחסור‬
‫בחומרי בניה‪.‬‬ ‫המבוצעים לאורך ‪.2022‬‬ ‫המערכת הציבורית להשלים את הקמת‬
‫תשלום מידי בשיעור ‪90%‬‬ ‫כל התשתיות התומכות‪ .‬הפגיעה בקבלני‬
‫ספרד | הממשלה‬ ‫מההתייקרות מאז הגשת הצעה‬ ‫התחום היא הרסנית במיוחד ומתרחשת‬
‫פרסמה הנחיות‬ ‫ועד היום‪ .‬יאפשר תשלום ‪6‬‬
‫כעת תחת לראדר של רוב הציבור‬
‫הקובעות צעדים חריגים לעניין‬ ‫מיליארדי יורו לקבלנים‪.‬‬ ‫והתקשורת‪ .‬אנחנו קרובים לנקודת אל‬
‫מחירים במכרזי תשתית‪ .‬מתן‬ ‫במקביל הממשלה הקצתה ‪7.5‬‬
‫אפשרות לפצות קבלנים כנגד‬ ‫חזור שבה לא יהיו פה מספיק קבלני‬
‫מיליארדי יורו נוספים‬ ‫תשתיות ובנייה ציבורית כדי לפסק את‬
‫הוכחת התייקרויות של ‪15% - 5%‬‬ ‫להתייקרות מכרזים חדשים‬ ‫הצרכים האמיתיים המלאים של ישראל‪.‬‬
‫משווי המכרז בלי ביטולו‪.‬‬ ‫בעדיפות גבוהה שטרם יצאו‪.‬‬ ‫מדובר בתחום שבו כבר אישרה המדינה‬
‫השקעה רב שנתית של ‪ 170‬מיליארד‬
‫כשהקבלן מעלה את הדרישה‬ ‫צרפת | כללים חדשים‬ ‫שקל ומנוהל בצורה ארכאית וקלוקלת‪.‬‬
‫ומביא את ההוכחות על מזמין‬ ‫למזמיני עבודה‬
‫העבודה לתת תשובה תוך חודש‪.‬‬ ‫בענף הזה יש מספר עצום של סוגי‬
‫התעלמות מזמין העבודה פירושה‬ ‫ציבוריים המאפשרים שינוי‬ ‫מכרזים וחוזים‪ ,‬שנכתבים כך שיאפשרו‬
‫מכרזים עקב נסיבות בלתי‬ ‫הטלת אחריות חד צדדית של הקבלן על‬
‫הסכמה לפיצוי‪ .‬על הקבלן‬
‫הראשי להעביר את ההתייקרויות‬ ‫צפויות (ביטול קנסות‪ ,‬שינוי‬ ‫הפרויקט‪ ,‬ללא הטלת כל אחריות על‬
‫רכיבים‪/‬חומרים בפרוייקט‬ ‫המתכנן והמממן שלו‪ .‬הג'ונגל הרגולטורי‬
‫גם לקבלני המשנה‪.‬‬
‫בשל עליית מחיריהם‪ ,‬תוספת‬ ‫הזה מעודד פגיעה בתחרות‪ ,‬פגיעה‬
‫פורטוגל | מנגנון מוסדר‬ ‫סעיף הצמדות)‪ .‬פיצוי בגובה‬ ‫בזוכים‪ ,‬פגיעה בעבודות ובפרויקטים‬
‫של מזמיני העבודה‬ ‫מחצית מעליית מחירי דלקים‪.‬‬ ‫ובסופו של דבר‪ ,‬פגיעה עמוקה באיכות‬
‫הלוואות מסובסדות לקבלנים‬ ‫החיים של התושבים‪ .‬בשנה האחרונה‬
‫לבחינת שינויי המחיר (או תכולת‬
‫הפרוייקט) המאפשרים לקבלנים‬ ‫במצוקה‪ .‬הטלת אחריות על‬ ‫המצב החמיר מאוד לאור השפעת‬
‫לבקש התייקרויות חריגות מעבר‬ ‫מזמיני העבודה לכלול‬ ‫הקורונה והמלחמה באורקאינה שגרמה‬
‫לזינוק עולמי במחירי חומרי גלם ומוצרי‬
‫למופיע בחוזה‪.‬‬ ‫התייחסות לשינויי המחירים‬ ‫בנייה – ממנה מתעלמת ממשלת ישראל‬
‫בכל מכרז‪.‬‬ ‫בניגוד למדינות המערב‪ .‬אצלנו התוצאה‬
‫אוסטריה | קווים‬ ‫היא כניסה לשעת חירום שבה כבר קרסו‬
‫מנחים לא מחייבים‬ ‫גרמניה | הנחיה‬ ‫מעל ‪ 600‬קבלני ביצוע בשנה אחת‪ ,‬מהם‬
‫פדרלית להכללת‬
‫למזמיני עבודה ציבוריים‬ ‫סעיפי פיצוי לחומרים‪/‬מוצרים‬ ‫מעל ‪ 100‬המתמחים רק בתשתיות‪.‬‬
‫בהתנהלות מול קבלנים‪ .‬ספיגת‬ ‫שהתייקרו משמעותית‪/‬נמצאים‬
‫התייקרות עד ‪ 8%‬בחומר‪/‬פרק‬ ‫במחסור בהנתן שלא ניתן לבצע‬
‫בניה ספיציפי ע"י הקבלן ומעבר‬ ‫הערכות מחייבות להתייקרויות‬
‫בשלב זה‪ .‬פורסמו הנחיות‬
‫לזה ע"י מזמין העבודה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫הכלים להפיכת ענף התשתיות והבנייה‬ ‫תשתיות‬
‫הציבורית למנוע צמיחה כלכלי לאומי‬

‫עידוד רכש כחול לבן‪ .‬לעגן בחוק העדפת‬ ‫סטנדרטיזציה בתחום החוזים והמכרזים‪.1.‬‬

‫העברת פרויקטים ציבוריים לחברות‪.2‬‬ ‫לשם הבטחת התחרות ואיכות הפרויקטים‬
‫יש להחיל בפרויקטים ציבוריים קריטריונים‬
‫בבעלות ישראלית ובמקרים יוצאי דופן‪ ,‬לקבוצות‬ ‫ותנאים אחידים בתנאי המכרז וההתקשרות‬

‫עם שותפים זרים בהובלה ישראלית‪ .‬המטרה‬ ‫באמצעות חוזה‪ ,‬מחירון ומאגר מידע אחידים‪.‬‬
‫אלה יחסכו ‪ 4.2%‬בממוצע מערך הפרויקט‪,‬‬
‫היא להשאיר בישראל את הידע‪ ,‬למנוע זליגת‬ ‫מיליוני עד מאות מיליוני שקלים לפרויקט‪.‬‬

‫מידע רגיש ולהבטיח מקסימום מקומות עבודה‬ ‫סכום כסף שייחסך למכרז בודד בזכות שימוש בחוזה אחיד‬
‫ˆ טווח עליון ˆ טווח תחתון‬
‫לישראלים בתחום‪.‬‬
‫מיליון ש"ח‪1,679‬‬
‫‪4.6 2.3‬‬
‫מיליארד ש"ח‬ ‫אלף משרות‬ ‫טווח עליון‬
‫עחושבשרלדוביווןחםחביחרשובחהרבתוורעותסביתנרמיוווקושלתיכמדירעיוליתם‬ ‫עוחבבשידהיבןשוםןרהואסעיעלוניביסםדםקיוםעל‬
‫מיליון ש"ח‪1,174‬‬
‫חלוקת סיכונים חדשה בחוזים‪ .‬על מנת‬
‫טווח תחתון‬
‫להפחית את רמת הסיכון בענף‪ ,‬יש לכלול‪.3‬‬
‫צמצום עלויות משפטיות בהכנת החוזה‬
‫בחוזית חובת נטילת אחריות של מזמיני עבודה‬
‫הקטנת מחלוקות משפטיות‬
‫ציבורית על רכיב התייקרויות‪ ,‬ולהחיל על הענף‬ ‫חיסכון כתוצאה מהפחתת שעות אדם בהכנת הצעה‬

‫את חוק מוסר התשלומים המלא שממנו הוחרג‪.‬‬ ‫צמצום עלויות הקשורות לסיום הפרוייקט‬

‫חיסכון בגין הצעות נמוכות יותר במכרזים בשל הקטנת אי הודאות‬

‫הקטנת התקורות‬

‫תיקי סחיטה דמי חסות שנפתחו | ינואר‪-‬אוקטובר ‪2021‬‬ ‫צמצום הפשיעה והעלאת האיכות והבטיחות‪.4‬‬
‫בשל חוסר התיקנון וקביעת סטנדרט אחיד‬
‫‪40 105‬‬ ‫לאיכות הקבלן‪ ,‬ארגוני פשיעה נכנסו אליו ועוסקים‬
‫בפעילות השתלטות ופרוקטשן‪ .‬לצורך מיגור הפשיעה‬
‫סה"כ‬ ‫והעלאת האיכות והבטיחות בפרויקטים ציבוריים‪ ,‬יש‬

‫‪19 16 12 4 3 10‬‬ ‫לקבוע מדדי איכות ובטיחות לבחירת קבלנים במכרז‬
‫ולא על בסיס המחיר בלבד כפי שנעשה היום – כולל‬
‫להב ‪ 433‬מרכז ירושלים תל אביב דרום חוף צפון‬
‫מנגנון פסילת הצעות גרעוניות‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫תשתיות‬ ‫הכלים להפיכת ענף התשתיות והבנייה‬
‫הציבורית למנוע צמיחה כלכלי לאומי‬

‫חסכון עלויות על ידי צמצום פגיעה באיכות‬ ‫טיפול במחסור חומרי הגלם‪ :‬עם צריכה של‪.5‬‬

‫הסביבה‪ :‬כיום עולה הטיפול בפסולת בנייה‪.6‬‬ ‫‪ 30‬מיליון טון חומרי חציבה שרק עולה לאור‬
‫צמיחה בהתחלות הבניה‪ ,‬דורש הענף לפעול לצמצום‬
‫המושלכת בשטחים פתוחים ‪ 5‬מיליארד שקל בשנה‬ ‫מחסור במחצבות ולשנות את הליך המכרז בתחום זה‬
‫וישראל ממוקמת במקום מנמוכים בעולם במחזור‬
‫פסולת זו‪ .‬במטרה כפולה של הגנה על הסביבה‬ ‫כדי להבטיח מחיר תחרותי של חומרי הבנייה כפי‬
‫ולהבטיח תוספת חומרי בנייה שחסרים למשק‪ ,‬יש‬ ‫שהמליצו שלוש וועדות ממשלתיות בעשור האחרון‪.‬‬
‫לקבוע תוכניות מתאר ארציות ותקינה שתקדם‬
‫ותתמרץ שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים‪.‬‬ ‫התייקרות תשומות נבחרות בענף הבניה‬

‫התפלגות רב שנתית ממוצעת לטיפול בפסולת בניין‬ ‫‪43.1%‬‬ ‫‪16.9%‬‬ ‫קירות מסך וזכוכית‬
‫‪ | 2018-2008‬נתונים‪ :‬המשרד להג"ס‬ ‫‪29.5%‬‬
‫‪35.4%‬‬ ‫בטון מובא ‪3.5%‬‬

‫‪35.4%‬‬ ‫אספלט ‪13.8%‬‬
‫‪15.7%‬‬
‫ברזל לבניה‬

‫חיפוי וריצוף מבנים ‪14.1% 9.2%‬‬
‫מערכות מיזוג ‪14.1% 6.7%‬‬

‫‪0.7‬‬ ‫אביזרי חשמל ‪7.7%4.6%‬‬
‫שכירת ציוד ורכב ‪9.3% 7.6%‬‬
‫ממיפחעזולרי‬
‫סאילתורקי‪2 6.2 3.5‬‬ ‫חומרי מחצבה ‪7% 6.5%‬‬
‫שכירת צמ"ה ‪6.9% 3%‬‬

‫תאורה וחשמל כביש ‪10.4% 6.8%‬‬

‫מ' טון שנה‬ ‫מושלח‬ ‫ˆ התייקרות שנתית ‪2021‬‬
‫בשטחים‬ ‫ˆ קצב שנתי ‪ 2022‬על בסיס ‪ 4‬חודשים‬

‫פתוחים‬ ‫מחסור צפוי בחומרי חציבה בשנת ‪2040‬‬

‫תרחיש בסיס‪ :‬האטה בקצב הגידול של האוכלוסיה‬
‫‪3% 2.178‬‬
‫מחסור של‪70‬‬ ‫מ' טון‬ ‫הביקוש בבסיס‬
‫מ' טון‬ ‫תחזית המדינה‬

‫אימוץ מודלים ותקנים בינלאומיים‪:‬‬ ‫‪2.248‬‬ ‫הביקוש לחומרי‬
‫חציבה‬
‫לימוד עומק של כדאיות שימוש במודלים‪.7‬‬ ‫מ' טון‬

‫המקובלים במערב בתחומים כגון שיטות מכרוז‪,‬‬ ‫תרחיש צמיחה‪ :‬המשך צמיחה האוכלוסיה בקצב של ‪ 1.9%‬לשנה‬
‫סיכוני אשראי‪ ,‬מנגנוני יישוב סכסוכים‪ ,‬חישוב‬
‫ערבויות וקיזוזן‪ ,‬אבני דרך לתשלום חוזים ועוד‪.‬‬ ‫מחסור של‪371‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪2.178‬‬ ‫הביקוש בבסיס‬
‫מ' טון‬ ‫תחזית המדינה‬
‫‪21‬‬ ‫‪2.549‬‬ ‫מ' טון‬ ‫הביקוש לחומרי‬

‫מ' טון‬ ‫חציבה‬

‫‪04‬‬

‫איך סוגרים את‬
‫בור המחסור?‬

‫הערכת המחסור בדירות קיבל תוקף כשנרשמו מעל ‪ 150‬אלף בתי‬
‫אב לתוכניות שונות שהציעו הממשלות לחסרי דיור‪ .‬לאלה יש‬

‫להוסיף את אלה שידם אינה משגת את התשלום הראשוני לשם‬
‫קבלת משכנתא‪ ,‬את המבקשים לבצע שיפור של דיור שלהם ואת‬
‫המשקיעים בדירות‪ ,‬שיחד עם חסרי הדיור זקוקים למעל ‪ 190‬אלף‬

‫יחידות דיור‪ .‬קפיצת הדרך הגלומה בהצעת "עסקת החבילה" של‬
‫הקרן לעידוד באמצעות ההתאחדות‬

‫‪22‬‬

‫המלצות לפעולה‬ ‫‪10.4%‬‬ ‫תמונת מצב‬
‫‪12.1%‬‬
‫עידוד התחדשות עירונית‪ :‬הקצאת קרקעות‬ ‫‪12.8%‬‬ ‫עלות דירה ממוצעת בישראל‬
‫‪14.9%‬‬‫ˆ מיסים וקרקע ‪ ˆ 54.7%‬עלויות בנייה ‪31.8%‬‬
‫משלימות וזיכוי במס (‪ )TAX CREDIT‬ליזמים שיבנו‪.1‬‬ ‫‪18.1%‬‬
‫‪18.7%‬‬‫‪54.7%‬‬
‫בפריפריה‪ ,‬כדי לקדם שם בנייה גם במקומות בהם‬ ‫‪17.5%‬‬
‫התחדשות עירונית לא כלכלית‪.‬‬ ‫‪19.5%‬‬‫בלהממגדמעישיןודלריולנמהתימהסתים‬

‫הורדת הרוב הדרוש בהתחדשות עירונית‪:‬‬ ‫‪2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021‬‬

‫הרוב הנדרש כעת בתמ"א ‪ 38‬של ‪ 80%‬הוא חסם‪.2‬‬ ‫ˆ כלל התחלות בניה בהתחדשות עירונית‬
‫ˆ אחוז ההתחדשות מכלל התחלות הבניה‬
‫והפחתתו ל‪ 66%-‬בפרויקטים של תמ"א ‪ 38‬ו"בחלופת שקד"‬ ‫‪4,984‬‬
‫יקדם פרויקטים רבים‪.‬‬ ‫‪6,503‬‬
‫‪7,276‬‬
‫רפורמה מקיפה בתחום הארנונה‪ :‬עידוד רשויות‬ ‫‪8,332‬‬
‫‪10,031‬‬
‫מקומיות לקדם בנייה למגורים במקום למסחר‪.3‬‬ ‫‪10,547‬‬
‫‪9,820‬‬
‫ותעסוקה על ידי חישוב ארנונה על פי שווי הנכס ולא‬ ‫‪12,356‬‬
‫שטחו‪ .‬יצירת מערכת איזון בין רשויות חלשות לחזקות‬

‫שניהול המדינה‪.‬‬

‫קידום דיור בר השגה‪ :‬הקרקע תהיה בבעלות המדינה‬

‫או בבעלות עירונית ללא עלות‪ .‬הקמה ותפעול דיור בר‪.4‬‬

‫השגה יבוצע על ידי הסקטור העסקי ובמימונו‪ .‬יוגדרו‬
‫קריטריונים לזכאים לדיור בר השגה ברמות סבסוד שונות‬

‫(שבעה העשירונים וקביעת קריטריונים לכל עשירון)‪.‬‬

‫ביצוע עסקאות קומבינציה עם קבלנים‪ :‬דרך נוספת‬

‫לקדם יציאה לפועל של פרויקטים חדשים‪ ,‬בקרקעות‪.5‬‬

‫השייכות לרשות מקרקעי ישראל ולרשויות המקומיות‪ ,‬אשר‬
‫יפחיתו את הצורך במימון של היזמים את רכיב הקרקע‪.‬‬

‫מהלך זה יקדם גם את הגדלת ההיצע של דיור ציבורי ודיור‬
‫בר השגה הן באזורי ביקוש והן בפריפריה‪.‬‬

‫הפחתת שיעורי היטלי ההשבחה ל‪:25%-‬‬

‫ההיטל שכיום הינו בגובה ‪ 50%‬הוא חסם הדוחה‪.6‬‬

‫בשנים הוצאה לפעול של פרויקטים‪.‬‬

‫הקטנת הקצאת ההון הנדרשת מהמערכת‬

‫הבנקאית בגין ערבויות חוק המכר‪ :‬תאפשר‪.7‬‬

‫הגדלת היצע האשראי לענף הבנייה במערכת הבנקאית‬
‫ללא הקצאת הון נוסף‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪05‬‬

‫איך לקצר את‬
‫זמן הבנייה?‬

‫כמה פעמים שמענו הבטחות להפחתת רגולציה ובירוקרטיה‬
‫שיקלו על הבונים את המדינה? עד כה הביאו הממשלות‬
‫להיפך הגמור וזמן הבנייה נמצא בזינוק מתמיד כבר שנים‪.‬‬

‫המחסור בעובדים‪ ,‬הימנעות המדינה מקידום חדשנות‪ ,‬חקיקה‬
‫ותקינה מיושנות מונעים שינוי כיוון‪ .‬כך יש לבצע אותו‪:‬‬

‫‪24‬‬

‫המלצות לפעולה‬ ‫תמונת מצב‬

‫השתת קנסות על גופים‬ ‫בדיקת היתכנות‬ ‫‪1‬‬ ‫אומדן שלבי תכנון ובנייה של דירה ומשך הזמן הממוצע לכל שלב (בשנים)‬ ‫הזמן הממוצע בו בונים בישראל‬
‫והכנת תוכנית‬ ‫דירה הוא כשלוש שנים (אחרי‬
‫מאחרים‪ :‬עצירת בירוקרטיה‪.1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מעל חמש שנות המתנה להליך‬
‫להגשה לוועדה‬ ‫תכנון ממוצע)‪ .‬הסיבה המרכזית‬
‫מיותרת ומכבידה על הענף וגיוס‬ ‫המחוזית‬ ‫לכך היא מחסור בעובדים מיומנים‬
‫בתחום שמרני והצמדות לשיטות‬
‫הגורמים הדרושים לאישור התכנון‬ ‫אישור הוועדה‬ ‫עבודה מסורתיות שלא השתנו‬
‫המחוזית‬
‫והרישוי על ידי תמרוץ ומתן קנסות על‬ ‫במשך מאות שנים‪.‬‬
‫המצב הקיים לא יאפשר למדינה‬
‫גופים בירוקרטיים אשר מאחרים במתן‬
‫לעמוד בקצב הבנייה הנדרש‬
‫תגובות ואישורים‪ .‬לקבוע כי גוף שלא‬ ‫לשנים הבאות‪ .‬לכן עלייה לשנות‬

‫מספק מענה בזמן שנקבע‪ ,‬יחשב‬ ‫את התפיסה להרחיב תמיכתה‬
‫בהכשרה וקליטת עובדים ישראלים‬
‫כאילו אישר תוכנית או בקשה‪.‬‬ ‫הכנה לשיווק‬ ‫‪1.5‬‬
‫הקרקע בידי רמ"י‬ ‫חדשים‪ ,‬ולבחור בקידום חדשנות‬
‫קידום בנייה מתועשת‪ :‬יצירת‬ ‫‪0.5‬‬ ‫בענף‪ .‬לפני חמש שנים הקימה‬
‫פרסום מכרז‬
‫תנאים לקידום בנייה מודולרית‪.2‬‬ ‫ובחירת זוכה‬ ‫‪3‬‬ ‫הממשלה בשיתוף עם התאחדות‬
‫ומתועשת‪ ,‬הקמת מפעלים ויצירת‬ ‫הקבלנים והקרן לעידוד ופיתוח ענף‬
‫מתן היתר בנייה‬ ‫הבנייה את מרכז החדשנות של ענף‬
‫תנאים כלכליים שיהפכו אותה לכדאית‬ ‫(וועדות מקומיות)‬
‫הבנייה ‪ -‬קונטק (‪ )ConTech‬אשר‬
‫כלכלית בכל תחומי הבנייה‪.‬‬ ‫הביא עד היום לפיתוח של מעל‬
‫‪ 200‬טכנולוגיות שונות בתחומי‬
‫פיתוחים חדשים של חומרים‬ ‫‪.3‬‬ ‫פרק הזמן שחולף‬ ‫התכנון והבנייה‪ .‬זו ההתחלה ויש‬
‫ושיטות בנייה חדשות‪ :‬הגברת‬ ‫מקבלת היתר בנייה‬ ‫לקדם את התחום במהירות‪.‬‬
‫ועד התחלת הבנייה‬
‫הכדאיות ומתן תמרוץ כלכלי והסרת‬ ‫‪0.5‬‬
‫משך הבנייה‬
‫חסמים רגולטוריים למי שיישם בנייה‬ ‫‪2‬‬
‫סה"כ ‪13‬‬
‫בכלים אלה‪.‬‬ ‫שנים‬

‫דיגטציה של תהליכי התכנון‬

‫והבנייה‪ :‬הגדרת תוכנית לאומית‪.4‬‬
‫לקידום טכנולוגיות בנייה שיוביל צוות‬

‫מהממשלה‪ ,‬הרשויות המקומיות‪ ,‬ענפי‬

‫הבנייה והתעשייה‪ ,‬האקדמיה והמגזר‬ ‫תוספת של עלויות‬
‫עדכוני תקינה בדירה‬
‫השלישי ליצירת אחידות דיווח‪ ,‬בקרה‬ ‫עלייה של ‪ 224,097‬ש"ח‪ ,‬תוספת‬
‫של ‪ 50%‬בעלויות בנייה ישירות‬ ‫טיפוסית (ש"ח)‬
‫ותכנון של הבנייה בכל שלב‪.‬‬
‫על פני כ‪ 20-‬שנה‬
‫השקעה ממשלתית של ‪500‬‬
‫דרישות הגנת הסביבה‬
‫מיליון ש"ח לחמש שנים‪.5‬‬ ‫יועצי בניה ירוקה‬
‫לעידוד הטמעת טכנולוגיות חדשות‬ ‫שלד בניינים גבוהים‬
‫דרישות פיקוד העורף‬
‫ושילוב טכנולוגיות מהעולם לצד הפיכת‬ ‫תקני נגישות‬
‫הגדלת תקן חנייה‬
‫ישראל למרכז עולמי לפיתוח‬ ‫רישוי מקוון‬
‫דרישות כיבוי אש‬
‫טכנולוגיות תכנון ובנייה‪.‬‬ ‫תקן חדש לבידוד תרמי‬
‫תקן פיגומים אירופאי חדש‬
‫חוק מכר דירות תיקון ‪5‬‬
‫מתקני תקשורת‬
‫מכוני בקרה‬
‫בטיחות אש‬
‫אינסטלציה‬
‫מינוי ממונה בטיחות‬
‫חנייה תת קרקעית‬
‫חיפוי חזיתות באבנים‬
‫חוק שוויון זכויות‬
‫ממ"ד‬
‫החמרת תקינת מבנה‬

‫‪25‬‬

‫‪06‬‬

‫האדם על הפיגום‬
‫חייב להצליח‬

‫בשלוש השנים האחרונות חל גידול של ‪ 33%‬בקצב התחלות הבניה‬
‫למגורים ומנגד מספר העובדים בעבודות ה"רטובות" בענף הולך וקטן‪.‬‬
‫מספר העובדים הנוכחי אינו מספיק לקצב התחלות הנוכחי ואף פוגע‬

‫בגמר הבניה שיורד מדי שנה‪ .‬זו השעה להשקיע בהרחבת השורות‪,‬‬
‫חיזוק מעמד הקבלן והגברת בטיחות בענף‪ .‬כך צריך לעשות זאת‪:‬‬

‫‪26‬‬

‫המלצות לפעולה‬ ‫תמונת מצב‬

‫חתימה על הסכמים‬ ‫ישראל מקיימת שנים ארוכות יחסי תלות בעובדים זרים‬
‫ופלשתינים המבצעים את עבודות הבסיס הרטובות בענף הבנייה‬
‫בילטרליים עם מדינות‪.1‬‬ ‫והתשתיות‪ .‬כיום מנוצלת במלואה מכסת העובדים הפלשתינים‬
‫(‪ )80,000‬ורק ‪ 50%‬מהמכסה המאושרת של עובדים זרים מנוצלת‬
‫נוספות‪ :‬העובדים מגיעים ממדינות‬ ‫(‪ )15,000‬בשל קשיי קליטה של עובדים לאור הקורונה והמלחמה‬
‫שאיתם ישראל חחמה הסכמים‬ ‫במזרח אירופה‪ .‬אך היקף העובדים בתחום זה רחוק מלעמוד בצרכי‬
‫המשק‪ .‬מנגד‪ ,‬גם בתחומי התכנון‪ ,‬ניהול הבנייה‪ ,‬ובמקצועות הרבים‬
‫להבאתם בצורה מסודרת למניעת‬ ‫בתחומי גמר הבנייה חסרים אלפי עובדים‪ .‬המדינה חייבת לסמן את‬
‫סחר בבני אדם‪ .‬עליה לאתר מדינות‬
‫נוספות מאחר וההסכמים הנוכחיים‬ ‫הגדלת כוח האדם המיומן בענף כיעד‪.‬‬

‫לא מאפשרים למלא את המכסה‬ ‫מספר העובדים הנדרשים‬
‫שאושרה‪.‬‬ ‫מספרהעובדיםהנדרשים‪125,949 141,180 171,642‬‬
‫מספר העובדים הנדרשים‬
‫צמצום משך שמירת‬
‫‪70 80 100‬‬
‫אישור העבודה לעובד‪.2‬‬ ‫מספר הדירות החדשות (באלפים)‬

‫פלסטיני‪ :‬הקטנת משך זמן שמירת‬ ‫עובדי ענף הבניה לפי ארץ מוצא | אלפים‬
‫המכסה לעובד פלסטיני שהסתיימה‬
‫‪2012‬‬ ‫‪173.9‬‬ ‫ˆ תושבים זרים‬
‫העסקתו תאפשר ניצול מכסת‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪195.8‬‬ ‫ˆ תושבי השטחים‬
‫העובדים הפלסטינים באופן מיטבי‪.‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪209.9‬‬
‫‪2015‬‬ ‫ˆ תושבי ישראל‬
‫התאמות רגולטוריות‪.3‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫ˆ סה"כ‬
‫‪2017‬‬
‫הקשורות להכשרת‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪219.2‬‬
‫עובדים לענף הבניין‪ :‬קיצור משכי‬ ‫‪2019‬‬
‫ההכשרה‪ ,‬ביטול‪ ,‬צמצום או התאמת‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪240‬‬
‫‪2021‬‬ ‫‪259.8‬‬
‫תנאי סף להכשרה של בעלי‬ ‫‪2022‬‬
‫תפקידים ומקצועות מסוימים‪.‬‬ ‫‪272.5‬‬
‫‪0‬‬
‫הגדלת מכסת העובדים‬ ‫‪284.6‬‬

‫הירדנים‪ :‬הגדלת מכסת‪.4‬‬ ‫‪264.9‬‬
‫העובדים הירדנים באילת‪ ,‬ומתן‬
‫קדימות לענף הבניין בניצול המכסה‬ ‫‪274.1‬‬
‫הקיימת כדי לתת מענה לביקושים‬
‫‪300.5‬‬
‫ההולכים וגדלים‪.‬‬
‫‪50 100 150 200 250 300‬‬
‫‪27‬‬

‫‪7‬‬ ‫הגברת המעורבות הממשלתית בהבטחת הבטיחות בענף‬

‫המלצות לפעולה‬ ‫תמונת מצב‬

‫בעבודה – פיגומים‪ ,‬מעקות זמניים‪,‬‬ ‫הגברת מעורבות הרשויות‪.1‬‬ ‫תאונות העבודה בענף הבנייה‬
‫טפסות‪ ,‬סולמות‪ ,‬עגורנים ועוד‬ ‫המקומיות‪ :‬מעורבות‬ ‫והתשתיות יוצרות מעגל רחב של‬
‫אקטיבית של השלטון המקומי‬ ‫נפגעים‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬נהרגים‬
‫ולצידם‪ ,‬בדיקות תקופתיות לציוד‬ ‫במעקב ואכיפה בתחום הבטיחות‬
‫באחריות בעל הציוד‪.‬‬ ‫‪ 30-40‬עובדים בענף בכל שנה‬
‫באתרי הבנייה שבשטחן‪ ,‬כולל‪:‬‬ ‫ונפצעים כ‪ 250-300-‬עובדים‪ .‬פיצוי‬
‫תקצוב ממשלתי להכשרה‪:‬‬ ‫תיאום עם מנהל הבטיחות‪ ,‬ניהול‬
‫הביטוח הלאומי בתחום זה הוא‬
‫הכשרת בטיחות חובה לכל‪.6‬‬ ‫הליך מול היזם‪ ,‬מבדק מוכנות‬ ‫סביב ‪ 4.8‬מיליארד ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬
‫לעבודה‪ ,‬תיקוף עמידה בתנאי‬
‫עובדי הענף בתקציב ממשלתי של‬ ‫‪40‬‬
‫‪ 40‬מיליון שרל בשנה במכללות‬ ‫ההיתר‪.‬‬
‫מוכרות ומבוקרות‪.‬‬ ‫ˆ מספר הרוגים בשנה‬
‫שילוב חיזוק ותגמול‪.2‬‬
‫אחריות על מבצעי הבנייה‬ ‫‪32 31‬‬
‫בפיקוח והאכיפה אודות‬
‫למנות אחראי לבטיחות‪.7:‬‬ ‫עמידה‪ :‬מתן הקלות מס והנחות‬ ‫‪20‬‬
‫בתשלום לביטוח הלאומי לחברות‬
‫מתן ההחלטה על זהות האחראי על‬ ‫שיזכו לרישומי זכות – לפי סעיף‬ ‫‪2019‬‬
‫הבטיחות למבצע העבודות בשטח‪.‬‬ ‫‪2020‬‬
‫‪ 149‬בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫‪2021‬‬
‫חקירה ותחקיר מקבילים‪:‬‬ ‫‪2022‬‬
‫השלמת חקיקת חוק סמכות‪.3‬‬
‫קביעת הליך תחקיר פנים‪.8‬‬ ‫ואחריות‪ :‬חוק שיקבע את‬ ‫*נכון לספטמבר ‪2022‬‬
‫חלקם בתחום הבטיחות של כל בעלי‬
‫מפעלי של מבצעי הבנייה במקרי‬
‫תאונה ‪ ,‬לצד חקירות משטרה‬ ‫התפקידים באתר הבנייה‪.‬‬
‫ותחקור מקרי "כמעט ונפגע"‬
‫הקצב בטיחות‪ :‬שילוב‪.4‬‬
‫כרוטינה ותחת חיסיון של מבצעי‬
‫התחקור‪.‬‬ ‫ביצועי בטיחות והקצבי‬
‫בטיחות במכרזים לפי חוק חובת‬
‫חינוך והסברה‪ :‬שילוב‪.9‬‬
‫מכרזים כדי למנוע תחרות על‬
‫לימודי בטיחות בעבודה‬ ‫ההשקעה בבטיחות של קבלני‬
‫בתוכניות משרד החינוך‪ ,‬יצירת‬
‫ביצוע בעבודות ציבוריות‪.‬‬
‫פרקטיקום בטיחות במסלולי‬
‫לימודי ההנדסה והנדסאים ופרסום‬ ‫מפרטים טכניים‪ :‬הוצאת‪.5‬‬

‫חומרי הסברה בתקציב ממשלתי‬ ‫המפרטים מתקנות הבטחות‬
‫לכלל האוכלוסיה‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪07‬‬

‫הסדרת מעמד‬
‫הקבלן בישראל‬

‫המדינה מחוייבת לתקן את חוק רישום קבלנים להסדיר‬
‫רגולטורית את מקצוע הקבלן בהתאמה לצרכי הענף‬

‫והמשק‪ .‬החוק יפשט את ההליך וישפר את רמת הבנייה‪.‬‬

‫המלצות לפעולה‬

‫הגדלת היקף מ"ר בינוי לשם‬ ‫ביטול תקנת המעקב‪.4:‬‬ ‫ביטול הדרישה להעסקת שני‪.1‬‬
‫בעלי כישורים‪ :‬לשם רישום‬
‫סיווג‪ :‬התאמת השטח הנדרש‪.7‬‬ ‫לעבור למתכונת של קורסים‬ ‫יש להסתפק באחד‪.‬‬
‫לשמירת כשירות‪.‬‬
‫כניסיון לסיווג להיקף הבנייה למגורים‪,‬‬ ‫הפחתת ניסיון לצורך רישום‪.2‬‬
‫נוכח התייקרות תשומות הבנייה‪.‬‬ ‫העלאת סיווג‪ :‬צמצום היקף‪.5‬‬
‫קבלן‪ :‬לאפשר רישום קבלנים‬
‫יצירת מסלולי לימוד להכשרת‬ ‫העבודות הדרוש לביצוע לשם‬ ‫על בסיס ניסיון מהנדס בן שנה‬
‫העלאת סיווג להיקף ‪ 50%‬בלבד מן‬
‫קבלנים‪ :‬הכשרות בענפי משנה‪.8‬‬ ‫ההיקף המקסימלי המותר בסיווגו‬ ‫בחמש האחרונות‪ ,‬הנדסאי בשנתיים‬
‫הנוכחי‪ .‬כן‪ ,‬לאפשר הרחבת איחוד‬ ‫מחמש אחרונות או מנהל עבודה‬
‫ובענפים ראשיים ינוהלו ויפוקחו על ידי‬ ‫אתרים לשם העלאת סיווג‪.‬‬
‫התאחדות הקבלנים בוני הארץ‪ ,‬בהתאם‬ ‫בשלוש מתוך ‪ 12‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫לתכנים שיאשר רשם הקבלנים‪ .‬יכללו‬ ‫צמצום סמכות הוועדה‪.6‬‬
‫מהנדס סיווג‪ :‬החלת דרישת‪.3‬‬
‫מערכי שיעור בתחומים‪ :‬שיטות וסדרי‬ ‫המייעצת לרשם הקבלנים‪:‬‬
‫ביצוע‪ ,‬הוראות חוק ותקינה‪ ,‬ניהול‬ ‫חובת ההיוועצות רק לשם פסילות‬ ‫העסקת הנדסאי או מהנדס רק‬
‫רישום וביטול רישום בפנקס הקבלנים‪.‬‬ ‫לשם קבלת סיווג ‪ 4‬ו‪ 5-‬בלבד‪.‬‬
‫תקציב‪ ,‬לוגיסטיקה חוזים ומכרזים‪,‬‬
‫בטיחות וטכנולוגיות בניה‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪08‬‬

‫לשנות את התצ"א‪:‬‬

‫תוכנית חדשה‬
‫לשנת ‪2048‬‬

‫אוכלוסיית ישראל תוכפל עד שנת ה‪100-‬‬
‫של המדינה‪ .‬אם לא נשנה את תכנון המדינה‬
‫לעומק‪ ,‬בשנת ‪ 2048‬יחיו ‪ 13‬מיליון תושבים‬

‫במרכז הארץ ו‪ 4-‬מיליון בלבד בנגב ובגליל‪.‬‬
‫המשמעות ברורה‪ :‬שחיקת אזור המרכז‬
‫בעקבות מחירי דיור מרקיעי שחקים‪,‬‬
‫צפיפות‪ ,‬פקקים‪ ,‬זיהום אוויר והיעדר‬
‫עתודות קרקע‪ ,‬לצד דחיקת אוכלוסיות‬

‫חלשות כלכלית‪-‬חברתית לנגב ולגליל‪ .‬מצב‬
‫זה עלול להוביל את ישראל להפוך למדינת‬

‫עולם שלישי‪ ,‬וכדי שזה לא יקרה נדרשת‬
‫תוכנית שתשנה את מפת המדינה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫ההתאחדות מובילה כיום‪ ,‬יחד עם ארגונים חברתיים‪ ,‬ארגוני המגזר‬
‫העסקי והשלטון המקומי את "מועצת המאה" שדורשת מהממשלה‬

‫לבצע תוכנית ארוכת טווח לישראל ואלה עיקריה‪:‬‬

‫המלצות לפעולה‬

‫סימון יעדים מדוייקים‪ :‬הקמה‬ ‫העברת החוק לעתיד ישראל‪.1:‬‬

‫של שתי ערים עד ‪.4,2030‬‬ ‫החוק יבוצע במסגרת הקמת‬
‫רשות מרכזים חדשים במשרד ראש‬
‫תוספת ‪ 800‬אלף יחידות דיור למשק‬
‫שיקלטו ‪ 4‬מיליון תושבים ומתן‬ ‫הממשלה שתקבל אחריות על כל‬
‫אפשרויות דיור לקבוצות גדולות‬ ‫תכנון המדינה קדימה בכל ההיבטים‬
‫(צעירים ועולים)‪.‬‬ ‫(בנייה‪ ,‬תשתית‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬חינוך וכו)‬
‫ותתאם בין משרדי הממשלה השונים‬
‫שילוב המגזר הפרטי בתכנון‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫וביצוע‪ :‬ניהול נכון של משאבי‪.5‬‬
‫חיזוק ערי הנגב והגליל והקמת‪.2‬‬
‫הממשלה ביצירת התקשרויות ומימון‬ ‫שני מטרופולינים חדשים‬
‫בשיטת ‪ BOT‬ו –‪ PPP‬למימוש‬ ‫בצפון ובנגב‪ :‬תקצוב ‪ 130‬מיליארד‬
‫שקל לתכנון ערים עם עירוב‬
‫התוכנית ולקידום זמינות הביצוע‪.‬‬ ‫שימושים‪ ,‬שכונות חכמות וירוקות‪,‬‬
‫בנייה רוויה ונגישה‪ ,‬אפס פליטות‬
‫פיתוח תעסוקה וצמיחה‪.6‬‬ ‫וניצול מלא של תת הקרקע‪.‬‬

‫כלכלית‪ :‬הוספת ‪ 2.5‬מיליון‬ ‫תכנון וביצוע תשתיות‪ :‬דגש על‪.3‬‬
‫משרות לנגב ולגליל‪ ,‬תכנון ופיתוח‬
‫קלאסטרים כלכליים‪ ,‬הקמת מרכזי‬ ‫מתקני וקווי תחבורה ציבורית‪,‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מים וביוב‪ ,‬פיתוח‬
‫חדשנות וחללי עבודה בלב ערים‬
‫ותמרוץ מעסיקים‪.‬‬ ‫קווי תחבורה ציבורית בין כל ערי‬
‫המרכזים החדשים ובין המרכזים‪,‬‬
‫פיתוח ‪ 30‬עוגני ומנועי צמיחה‪:‬‬ ‫הקמת שד"ת בינ"ל בנבטים ובצפון‬
‫וקווי רכבת לקריית שמונה ולאילת‪.‬‬
‫סימון ייעדי מצוינות בחינוך‪.7,‬‬

‫בריאות ותרבות‪ .‬הקמת והרחבת‬
‫מכללות ואוניברסיטאות ל‪ 300-‬אלף‬
‫סטודנטים‪ ,‬השקעות בסביבה‪ ,‬פנאי‬

‫ותיירות‪ ,‬הקמת בתי חולים ועיבוי‬
‫קיימים והנגשת הבריאות לקהילה‪.‬‬

‫‪31‬‬

www.acb.org.il
www.hakeren.co.il

32