עלון מס' 1928
כז' בתשרי תשפ"א
15באוקטובר 2020
עורכת :מיכל ברנשטיין
חוי פינגולד-דויטש
איורים וצילומים :נועה
ישראלוביץ' ,מיכל ברנשטיין ,ארז
בר מאיר ,חוי פינגולד דויטש,
אחרים.
הדפסה :קיבוץ חצרים
[email protected]
כל הזכויות שמורות©
נעים להכיר...
אנחנו ,ג׳סיקה ואהוד גבע
חיים בקיבוץ יחד מ 2014 -ונשואים מ – .2017
אני אהוד -בן ,31נולדתי וגדלתי בקיבוץ חצרים .בן ליעקב ותמר ,נכד לאברהם ושרה בימקה.
לאחר השירות הצבאי עבדתי במספר מקומות בחצרים (חדר אוכל ,כלבו,
חייך כלב ) ובנוסף למדתי טכנאות מחשבים וניהול רשתות.
בסוף 2015התחלתי לעבוד בחנות נטפים ,ומאז מצאתי את מקומי בתחום המכירות.
אני ג׳סיקה -בת 26נולדתי במנאוס (אמזונאס) ברזיל.
הגעתי לארץ ב 2014 -דרך תנועת 'הבונים דרור' ועשיתי שנת הכשרה .מיד לאחר שנת ההכשרה החלטתי
להישאר בארץ ולהמשיך בחיים משותפים עם אהוד.
בשנים 2017-2015עבדתי ב'קלטה' יחד עם פאצ׳י בלנקו .החל מספטמבר 2017אני עובדת בכלבו.
לאחרונה החלפתי את נורית רהט בתפקיד מספר 2בכלבו.
למדתי המון דרך העבודות על האנשים הטובים שיש בחצרים.
שמחה לתת שירות בכל עת.
בנוסף התחביב אהוב עלי הוא בישול .מוזמנים לצפות בסרטונים שאני מעלה ליוטיוב.
אנחנו אוהבים לחיות פה ומרגישים שמצאנו בית בחצרים .מצפים לבניה משותפת בחצרים,
ערבות הדדית ותרומה אינסופית.
ג'סיקה ואהוד
למיה מירקין ולמאיה ממן -רב תודות!
גרמתן לנו הנאה מרובה בזכות שהבאתן את עידו מרקו בן דביר ,מנצח
מקהלות שתוך כדי הקרנת שירי חגי החודש ,ניגן ושר מקסים.
הדשא שליד צוף היה מלא חברים וחברות והגדילה לעשות אמירה
קליינהאוז ששרה סולו שני שירים מקסימים.
התכנית כולה הוקדשה לשירי חגי תשרי וכולנו שרנו בכיף! ושוב תודה
ענקית וכן ירבו ערבים כאלו כל כך מהנים!
חן -חן! מחיה ובטו רוגובסקי
לכבוד יום הולדתי קיבלתי מתנה מיוחדת!
רותי רבינוביץ עמלה ויחד אתה – יד ימינה -היתה נעמי שוויצר ,בהפקה ועריכת סרט על הורי.
הסרט נעשה בעמל רב וביחודיות מירבית.
המון תודות!
לכל מי שמתעניין הסרט הופץ ביוטיוב ושמו" :כשהמערב פגש במזרח".
תודה ,גאולה רן
15.10.2020 עלון מס' 3 1928
מבט מעודד " -השקעה משתלמת"
עודד פלוט ,מנהל הקהילה
לא מזמן נערכנו להפקת סדנה לקבוצת מנהלים ,שתוכננה לשעות הבוקר .אחד המנהלים הציע לקיים אותה
אצלו במרפסת ,באווירה ביתית .בתגובה ,היתה הסכמה כללית בצוות המארגן שזה יכול להתקבל לא טוב
מבחינה ציבורית ,בבחינת" :מה פתאום המנהלים שלנו מבלים באמצע היום במקום לעבוד?" .שינינו כיוון
והחלטנו לקיים את הפגישה במועדון.
אני נתקל בהזדמנויות שונות בסימני שאלה לגבי הלגיטימיות של השקעה בצוותים שלנו .זה יכול להיות
לגבי הדרכות ,כנסים ,פעולות גיבוש או שיפוץ מבני משרדים .שלא יהיה ספק :הייעוד של המנהלים
והעובדים הוא לשרת את הציבור .אין ספק שעל המערכת חלה חובה לפעול ולהתנהל בצניעות ,מתוך
אחריות לכספי ציבור .עם זאת ,חשוב לומר שני דברים :האחד – ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר
שיש לנו לניהול המערכת הקיבוצית .על מנת שהוא יהיה מקצועי ואיכותי ,צריך להשקיע בו .אם עושים
זאת נכון ,אז זו השקעה משתלמת ,אולי ההשקעה הכי כדאית שיכולה להיות .לכן ,לא רק שעלינו לאפשר
לנותני השירות לרכוש ידע ,לחוות התנסויות ולקיים דיונים וחשיבה פרודוקטיביים ,אלא שעלינו אף לעודד
אותם לעשות זאת ,להמריץ אותם להתקדם ,להתפתח ,להשתפר.
הדבר השני שחשוב לומר הוא שצריך לתת לצוותים כלים מתאימים ,בסטנדרטים ראויים .אין כללים חד
משמעיים למה נחשב "סביר" ,אבל חשוב שהאמצעים יהיו יעילים ,נוחים ובעלי חזות שמכבדת את העשייה
הציבורית .אנו צריכים לשאוף לכך שלאנשי המערכת יהיה ציוד טכנולוגי מתאים ,כלים ראויים לביצוע
עבודות ,משרדים בעלי חזות ראויה – לא יותר ממה שצריך ,אבל גם לא פחות .את הכל יש לעשות ,כמובן,
בגבולות הסבירות ,התקציבים והנראות הציבורית.
נכון ,לא כל הפעילויות ממוקדות רק בצדדים מקצועיים .יש מקום וחשיבות גם לפעולות עם ערכים נוספים
כמו גיבוש צוותים ,הוקרה ,הפגה בתקופות עמוסות .גם זה חלק מהפיתוח והתחזוקה הנכונה של ההון
האנושי.
חשוב שהמנהלים והעובדים שלנו ידעו שיש לגיטימציה מהציבור להשקעה בהם .חשוב שהם לא יתביישו
לקבל ,או אפילו לבקש ,את הכלים הנכונים לפיתוח ולהתנהלות שלהם .חשוב לחזק אותם בנפרד או
בקבוצות ,גם כשזה קורה במרפסת...
לפז רשף והמשפחה לדקלה יעקובוביץ' והמשפחה
אתכם באבלכם במות האב ,הסב אתכם באבלכם במות האם ,הסבתא
יונתן רשף ז"ל רישה וינטרוב ז"ל
בית חצרים בית חצרים
15.10.2020 עלון מס' 4 1928
אין מחטף ,רק שיח משתף וחופשי! מרקי לוי
הופתעתי מפנייתו של צביקה ברגשטיין לציבור (תפוצה רחבה) להתעורר כנגד "המחטף" של חברי הנהלת
הקיבוץ ,דהיינו ,מה שמכונה ההנהלה הפעילה!!
לצערי ,צביקה נהג בדרך לא הוגנת וגם לא אתית ,המחייבת חבר הנהלת הקיבוץ קודם כל לברר באופן
ישיר את הדברים עם אלה שהוא מאשים כיוזמי המחטף!
כעת אני רוצה לציין עובדות ,שקופות ומשתפות לאורך כל הדרך ,שההנהלה הנוכחית פועלת על פיהן
בחצרים.
בהנהלת הקיבוץ ,לאחר דיון רציני ורחב בו השתתפו מספר נציגי ציבור רשמיים ואורחים ,סוכם ברוב של
7נגד :2להלן ,ההחלטה:
סיכום:
הנהלת הקיבוץ נותנת אור ירוק לקדם מהלך הכולל 3פעימות:
פעימה ראשונה -העברת תקציבים כלליים ,שהעיקרי שבהם והנוגע לכל החברים ,ביטול
ה"חינמים" ובנוסף מספר תקציבים נוספים.
פעימה שנייה -הפרטת החשמל .להתקדם במקביל בנושא הכנת תשתיות (התקנת שעונים).
פעימה שלישית :הפרטת המים ,לאחר בדיקת השלכות.
כל אחת מהפעימות תובא לדיון נוסף בהנהלה ולאישור בקלפי.
סיכום זה אושר ברוב קולות החברים בהנהלה.
אני סבור שאין מקום לטענה שיש כאן מחטף היות שהוחלט על תהליך בדיקה וקידום הצעה ( 3פעימות),
שתבוא שוב להנהלה ולאחר מכן לאישור הקיבוץ ,בקלפי!
הטענה שזה נוגד את המשך קיום הקיבוץ השיתופי היא מופרכת מן היסוד .קיבוצים שיתופיים רבים עברו
תהליכים של הפרטות בתחום הצריכה וממשיכים להיות שיתופיים .יתרה מכך ,אני מצטט מחזון חצרים,
עליו הוחלט ב:2018 -
"הקיבוץ ישקוד על ניהול שקוף ומשתף ויפעל להגדלת עצמאותו של החבר והקטנת תלותו
בממסד ,כולל בפרטות בתחומי הצריכה שונים ,שיעודכנו ע"פ החלטות החברים"...
אני מוסיף שבהצעת היעדים של ההנהלה ל ,2020 -נרשם באופן ברור שהעברת תקציבים בתחום
הצריכה לחבר ,הוא אחד היעדים המרכזיים שנקדם.
לסיכום :הכל שקוף ומשתף .אין ערעור על היותו חצרים קיבוץ שיתופי .מדובר על פתיחת תהליך
של עבודה על נתונים שמרכיבים את תקציב הקהילה ,מתוך ניסיון להגדיל את עצמאות החבר
מתלות בממסד ואף התייעלות תקציבית.
צר לי שצביקה רואה בכך "מחטף" ,עם או בלי מרכאות ,ובעמדתו מכשיל אפשרות של תהליכים
כאלה.
בהזמנה לישיבת הנהלת הקיבוץ הקרובה ,מס' ,10/20ב ,18/10 -אנו מתכוונים להציג את התנעת
התהליך ,הכנת תכנית העבודה ותקציב ל .2021 -על הכל יהיה דיון פרטני ,שקוף ומשתף!
לאחר ישיבת ההנהלה הקודמת ,מס' ,9/20מ ,6/9/20 -ולאחר קבלת המייל מצביקה ,הזמנתי אותו
לשיחה כדי להבהיר נושאים בינינו ,לקראת שיתוף פעולה מלא בהנהלה בהמשך (הרי קדנציה של 3
שנים ,זה המון זמן) .אני מודה שהייתה שיחה נעימה וברמה גבוהה .עתה אני מופתע לקרוא בעקיפין
מכתבו לציבור.
ברצוני להזכיר לצביקה את דבריו של פרופ' יובל הררי:
"ההיסטוריה מלמדת כי שוויון וחרות לא חיים יחדיו בשלום .גם אם נוותר על דוגמאות של ברית
המועצות סין וקובה ,גם בקיבוץ הישן השוויון פגע רבות בחרותו של הפרט .עוד יותר ,כאשר זה
מלווה בהפחדות ועיוותים של עובדות!"
אני פונה לצביקה ,לבטל את פנייתו לציבור .בבוא העת ,כאשר נביא כל אחת מהפעימות שוב
להנהלה ולהכרעת החברים ,תהיה לו הזדמנות לטעון את טענותיו ולהצביע נגד ,אם ההצעה שנגבש
לא תהיה לרוחו.
בין הקיץ לסתיו -משולחן החינוך
"שנה הלכה ,שנה באה ואני כפיי ארימה"...
מתחילים שנה חדשה ואיתה בעיקר תקווה אחת :שתהייה שנה שמאפשרת שגרה ורצף.
משבר הקורונה מלווה אותנו כשמונה חודשים .ילדים ונערים הספיקו להתחפש ולחגוג את חג פורים ,ואז
סגר ראשון .לומדים מהבית .עובדים מהבית .הצוותים מחפשים משמעות .איך לשמור על הקשר עם
הילדים והנערים? איך להביא את העבודה החינוכית חברתית הביתה? איך לעזור להורים ולתמוך בהם?
בעקבות עבודת צוות וחשיבה מחוץ לקופסה הייתה הצלחה במשימה.
בחודש מאי המערכות חזרו לשגרה באופן הדרגתי מהיר .שגרה? לא! קפסולות! יום כן ,יום לא ,יום אולי.
צעירים ללא מסכות .בוגרים עם מסכות .רגע ,אבל כולנו קיבוץ אחד .כולנו קפסולה! קפסולה יישובית,
קפסולה כיתתית ,קפסולה של ההסעות .בתוך המבנים רק 20אנשים ומחוצה לו עד .50כן ,מורכב .אך
לאט ,לאט הדברים הסתדרו.
הקיץ היה מאוד אינטנסיבי .בעקבות המצב לא היו חופשות משפחתיות .החופש הכי גדול לילדים ולנערים
היה להגיע למסגרת שמאפשרת ,בתוך כל הכללים ההגיוניים יותר או פחות ,להיות באינטראקציה
חברתית ,לטייל בסביבה הקרובה או רחוקה ,להשתתף בפעילויות העשרה ,ליצור ,לשחק ,לכייף ולהרגיש
שגרה ,לאסוף חוויות.
הגיע הראשון לספטמבר .התרגשות גדולה .שלום כיתה א'! אך אין טקס פתיחת שנה .עולים לחטיבה! אבל
לא יכירו את כל הכיתה ,חצי ב'לייב' והחצי השני אולי בזום .בגרויות ,מגמות -באיזו מסגרת ילמדו? מישהו
מרים אצבע :מה עם פולין? הכנות לשנת שירות? טיול י"ב? אין תגובה .אנחנו חיים מיום ליום .אין לתכנן
מעבר למחר .גם הצופים הספיקו להצטרף לתחילת השנה .אושר גדול! אווירה נהדרת! תחושת השייכות,
גיבוש קבוצתי ,מדריכים חדשים בשיא ההתרגשות ,חניכים החדשים לא הורידו את החיוך!
ואז זה קרה .ידענו שזה יגיע 21:09 .שעות הערב המאוחרות .טלפון מראש אגף החינוך של המועצה .איש
צוות חולה מאומת קפסולה ,Xשכבה -Yילדי חצרים נכנסים לבידוד .ומאותו רגע ,במהלך שלושה ימים
ברצף ,זאת הייתה השגרה שלנו .גם ב'גיל הרך' ,גם 'במבואות' ,גם ב'אשל' .יום אחרי יום נכנסו הרבה
ילדים ,נערים ,הורים וצוותים לבידוד .מעל 150איש .מצב שלא הכירה חצרים עד אותו רגע .ניהול משבר
לא פשוט למערכת החינוך ולקיבוץ .יצאנו מהבידוד ישר לסגר והנה אנחנו כאן!
בכל זאת קצת אופטימיות בפסקה האחרונה.
השבוע התחלנו בכל המגבלות האפשריות מענה הפוגתי קהילתי מהגיל הרך ועד הנעורים.
על הפרק בטווח הקצר :בניית וגיבוש צוות נעורים ,חשיבה על מענה לימודי מתאים לתקופה ולצרכים בכל
גיל ,המשך הפעלה של תכנית מניעה ,למידת עמיתים דרך התנועה הקיבוצית ,על מנת לקיים את כל
הפעילויות והחוויות המותאמות לתקופה .בקרוב נתחיל לעסוק בתוכניות עבודה להמשך השנה.
לא אוכל לסיים בלי להודות למנהלי התחום והצוותים שלהם על העבודה המסורה ,על המוטיבציה
הגבוהה והרצון לתת ולענות לצרכים .לאה שחר ,תמר איזנר ג'ימס (שכירה) ,ערן ברק ונאוה פרנס
היקרים תודה! בלעדיכם שום דבר לא היה אפשרי.
מאחלת לכולנו בריאות איתנה ושבשנה כה מאתגרת נדע להפריד בין העיקר לתפל .תודה לכל
השותפים לדרך ,למילים החמות,
לביקורת הבונה ולאמון בחינוך.
דבי שרדני ,מנהלת אשכול חינוך
15.10.2020 עלון מס' 6 1928
בשם אומרם...
ערעור על החלטת הנהלת הקיבוץ הנוגעת לשימוש בכספים אשר
התקבלו מהביטוח הלאומי.
לכל החברים שלום,
ביקשתי לערער על החלטת ההנהלה מיום 2באוגוסט.
הישיבה עסקה (בכותרת) ב"הגדלת תקציב לתרומה למען מעורבות חברתית" ,כאשר למעשה היה מדובר
בדיון על רקע הכספים האמורים להיכנס לקיבוץ דרך מענק הביטוח הלאומי.
בדיון על כספים אלה דחתה ההנהלה את בקשתו של אחד מחברי ההנהלה להקצות 10%מהסכום לסיוע
לבני משפחה אשר נפגעו גם הם מהקורונה אבל לא נמצאים בטיפול של עמותה כלשהי.
בקשה זו נדחתה ,ומתוך זה אני מבקש לערער על כל מהות ההחלטה ואני רוצה להסביר:
הקורונה פגעה בכל שכבות האוכלוסייה בצורה רוחבית .רבים יצאו לחל"ת (מצב זמני) וביניהם גם בני
משפחה של חברים מהקיבוץ וביניהם גם בנים ובנות שלנו.
ההחלטה להחריג החוצה ולא לכלול את האוכלוסייה הזו בעזרה שאנו נותנים היא אשר גרמה לי לערער.
למעשה אני מבקש ,וחושב ,שהאיזון הוא הרבה יותר נכון -להעביר לפחות חצי מהמענק שהתקבל
לוועדת חברים ולא להעביר את כולו לוועדת צמ"ח!
ישיבת המועצה בעיניין תתקיים ב 18לחודש בזום.
בברכה ,יהונתן רגב
שלום ושנה טובה! שלושה דברים חשובים.
.1כמאמר השיר :חמש שנים על מיכאל -עברו עלינו בשכונת לגו ב' .חמש שנים בתוך אתר בניה .חיכינו
בסבלנות עד הרגע הזה בו אנחנו נמצאים.
וכהרגלינו אנחנו מודים לעושי המלאכה.
.2לעומת זה ,עברו כבר שנתיים מאז ההרס של "דרך השבשבות והקקטוסים" ,בה השקעתי את מירב
שנותי .ההרס עדיין קיים ועד היום אין זכר לכביש המובטח.
כנראה שגם בשנה הבאה אכתוב תזכורת שכזו (מאד מקווה שהכביש ייבנה לפני תום חמשת השנים).
.3והפעם בסימן ברכה.
תודה לקוקו על מאמציו בהכנת חמישה ספסלים למנוחת הציבור .הספסלים מוקמו במקומות שונים
בקיבוץ .אתם מוזמנים לאתר את הספסלים ,לצלם ולמקד אותם במקומם.
הראשון שיצליח במשימה ,וזאת ויביא הוכחה לאילן רן ,יזכה בפרס.
אילן רן
הפגנה בבית
במוצ"ש ,בסיום חג ראשון של סוכות ,התקיימה הפגנה בדשא הגדול שלנו .הפגנה ראויה ביותר .אין שום
רלוונטיות ,לדעתי ,לשאלה מי צופה בה ומה השפעתה כלפי חוץ ,משום שהעובדה שיש יוזמים ויש
משתתפים ,כולל ילדים ,חשובה לעצמה .חינוך לאזרחות לא מתחיל בכיתה "י" ומסתיים בבחינת הבגרות.
אז שאפו גדול למארגנים ולמשתתפים.
גילוי נאות :דעותיי הן מרכז שמאל ,כך שקשה לראות בי מתנגד ,אך אני מבקש כן להתייחס למילים
שנאמרו שם ,אף על פי שהקשבתי ממש רק לעידו .כל מה שנאמר כתוכן נכון ,ואני מסכים אתו ,או לפחות
עם רובו הגדול .אבל אנחנו פחות משבוע לאחר שנגמר יום הכיפורים .למי שמאמין ולמי שלא ,זהו יום
מיוחד ושונה ,וכל אחד עושה בו חשבון נפש כלשהו ,גם ללא כוונה מיוחדת ,מעצם מהות והתנהלות היום
לעצמו.
15.10.2020 עלון מס' 7 1928
יש פילוג בעם .יש קריאות "בוגדים" לחלק מן העם .יש קריאות נוספות ,אבל כל זמן שגם אנחנו נכנסים
למעגל השיח באותן המילים שבסיסן "אנחנו" ו"הם" ,אנחנו בעצמנו מלבים את אותה המדורה .מעצימים
את אותו פילוג ואותה הפרדה .נכון ,קשה יותר לנסח ולהתנסח במילים אחרות שמביעות את נושא
המחאה ,ללא ההתייחסות לצד השני כאל "הם" .אנחנו משתמשים בהמון מילים מהמערכת הצבאית
"להיכנס מתחת לאלונקה"" ,מלחמה"" ,יורים בתוך הנגמ"ש" ועוד ,מה שמשאיר אותנו כל הזמן בחוויה
של או אנחנו או הם .אבל בסופו של דבר הבית הזה של כולנו ,ואיכשהו נצטרך להתייחס גם לאלה שחושבים
שונה מאיתנו לחלוטין.
הצדק איננו נחלת צד אחד בלבד .יש בימין ,כפי שיש בשמאל ,מגוון גדול של דעות ואפשרויות .כפי שיש
טעויות בגישה אחת ,יש גם בשנייה .יותר מכך ,בשני אגפי הדעות יש אנשים נכונים וטובים ,שההבדל בין
דעותינו ,איננו עושה אותם לרעים .כל צד דואג למדינת ישראל ע"פ תפיסתו הוא .בסוף ,הנכון הוא שילוב
זה או אחר בין הגישות השונות .דרך אגב ,לא תמיד מנוגדות ממש .חשוב לזכור -היו גם ילדים בין
המשתתפים .הקריאות הללו לא מובנות להם או שהן מחנכות לאי-סובלנות לשונה.
נכון ,יש לנו כרגע חלק לא מבוטל בהנהגה שטורח להסית ,לפלג ולהעצים את הפערים .רובם עושים זאת
מתוך עניין אישי להיות במקומות השליטה ,לטובתם הם ,וזה ע"י הצמדות למנהיג המוביל -לראש
הממשלה .אינני מסכים איתם לחלוטין ,אני כועס וגם משתמש במילים בוטות ,בבית .בעידנא דריתחא ,גם
אני מדבר במילים קשות ופסקניות ,אלא שכאן מדובר בהופעה לפני קהל .גם אם הוא קהל ביתי לחלוטין.
לכן המחאה ,נכון לה להשתמש במילים שמתייחסות לעובדה שלא השכלנו ליצור מערכת ששוללת מנאשם
לפני משפט להיות מנהיג ! ששוללת מנאשם שהורשע בעבר ,והיה בכלא ,לחזור ולהנהיג! מילים שמביאות
קריאה וזעקה על איך נראים הדברים "למטה" ,אצל האזרח הפשוט ,ברמת ההפרדה הכי גדולה שאפשר
-מה זה אומר לא להיות מסוגל להביע דעה שונה ולא להיפגע .לומר דברי בקורת ,אפילו במילים קשות
אך ענייניות -ללא איומים.
לדעתי ,במחאה כזו גדולה קשה להביא סיפורים אישיים ,אבל הסיסמאות לא עובדות משלב מסוים .הן
הופכות לפלקטים ...עוד ועוד ועוד סיפורים אישיים ,מצבים פרטיים ,מול הבאת מצבים של שרי הממשלה
ודבריהם בציבור ,של חברי הכנסת ומעשיהם ,של מנהיגי קהילות שונות וקריאותיהם -כך לדעתי נפגיש
יותר את הסתירות בין הנעשה לנשמע.
אישית ,עם התמיכה בהפגנות ,אני חושב שנעשתה טעות טקטית ,או אסטרטגית ,בכך שמובילי ההפגנות
לא ראו את השאלה שעולה מעצם ההשוואה לתפילות ,ולא יזמו מעצמם הפסקה לשבועיים-שלושה.
כשהמחאה צודקת ,שאלת המומנטום לא קיימת .עכשיו יש לנו חוק ופעולה גם מול המשטרה .לא ברור מי
הרוויח ומי פחות.
ההפגנה כאן הייתה במקום ,נעשתה נכון ,וטוב שהתקיימה .אני ממליץ לכולנו לנסות ולהשתמש במילים
אחרות.
בברכה,
יוש בר מאיר
לאהרון ויהודית פלס
ולכל המשפחה
מזל טוב להולדת הנכד
בן לנבו ובתיה פלס
ואח לליה
15.10.2020 מבית חצרים עלון מס' 1928
8
משהו לחשוב עליו -אמירה קליינהאוז
לאחרונה אנחנו מרבים להשתמש במשפט "לשטח את העקומה" בהקשר לקורונה .אבל במוחי עלה המשפט
הזה בהקשר אחר לגמרי .אני טוענת שאנחנו שיטחנו את העקומה בין מצוינות לבינוניות .פעם היתה כאן
לפחות שאיפה למצוינות והיום היא איננה .נכון שלא תמיד מצליחים להגיע למצוינות ,אבל כל עוד החתירה
והשאיפה למצוינות קיימת ,הדברים נעשים בצורה אחרת לגמרי מאשר כשהשאיפה הזאת איננה נמצאת.
ולמה הדבר מדאיג אותי? למה אני חושבת שזה מצב גרוע? קודם כל כדאי ,לדעתי לפחות ,תמיד לעשות את
הדברים בצורה הטובה ביותר .ודבר שני ,שאפשר לראותו יפה בציורים הגרפיים של העקומות ,כאשר
העקומה משתטחת המצוינות והבינוניות נעשות קרובות מאד האחת לשניה .המרחק ביניהן הולך וקטן.
במצב כזה עלול להיווצר טשטוש גבולות ועמימות בין המצוינות לבינוניות ,בין השחור ללבן ,בין הטוב לרע.
ואם נרחיק לכת עוד יותר למחוזות שם חייבת להיות אבחנה בין הדברים כמו במחוזות האתיקה והשיפוט
המוסרי ,נבין עד כמה חשוב להתאמץ לעשות את הדברים בצורה מצוינת ולא להתפשר על רמה בינונית או
למטה מזה.
כדי לתת משנה תוקף לטענתי אני משלבת בדברי כמה פרטים אוטוביוגרפיים.
בשנה הראשונה שהייתי בקבוץ החלטתי ,למורת רוחם של הורי ,להישאר כאן בליל הסדר ,כדי לראות איך
הוא נחוג כאן ,כי "לא בטוח שאשאר בקבוץ" .באותה שנה עדה ידלין ז"ל החליטה לחוג את ליל הסדר
הקיבוצי עם המנגינות שכתב לו יהודה שרת מקבוץ יגור .בקול הסופראן שהיה לי אז ,פתחתי את קריאת
ההגדה עם "ה...תאנה חנטה פגיה ."...בשנים שלאחר מכן היתה המקהלה של קבוץ חצרים ,שתמיד היו
חסרים בה כמה אנשים שנסעו לחוג את ליל הסדר עם הוריהם ,שרה את רב שירי ההגדה ,כולל את "קומו
תועי מדבר" של ביאליק ,בארבעה קולות .הילדים קרקשו בכלי ההקשה ודקלמו את "בתופים...
ובמחולות ....צללו ...כעופרת ."...את המסורת הזאת המשיכו שנים אחר כך רינה קריגסהבר וניצה מליק.
אבל היום כבר איננו עושים זאת.
עדה הגדילה עשות והביאה את יהודה שרת בעצמו לקבוץ חצרים ,כדי ללמד אותנו את שירי החתונה
שכתב ובחתונה של יאיר וג'ודי קורץ ז"ל ,וייבדלו לחיים ארוכים ,עפרה ואלעזר שילה .שרנו "כיצד מרקדים
לפני הכלה "...לפי המנגינות שהוא כתב .היתה שאיפה לעשות את הדברים לא רק היטב ,אלא מצויין
בראיון לקובי מידן בטלביזיה אמרה הפרופסור והמשוררת חמוטל בר יוסף משהו כזה בערך :כחצי ממה
שאתה מכנה היום תרבות נחשב בילדותי (היא בערך בגילי) לפולקלור ,קרקס .תרבות הייתה מה שהיום
מכונה תרבות גבוהה ,כמו שירה למשל .מה שהיא אומרת בעצם ,שהרחבנו את ההגדרה "תרבות" והיום
אנחנו כוללים בה דברים שבעבר לא נכללו בה .בעבר תרבות כללה דברים מצוינים ,אבל היום נכנסים תחת
ההגדרה הזאת גם דברים אחרים ,שהם פחות מצוינים .זאת בעיני דוגמה לשיטוח העקומה.
הטענה שלי היא שהפסקנו להתאמץ ,הפסקנו לדרוש מעצמנו להצטיין ,ובעקבות כך ,הפסקנו לדרוש זאת
גם מזולתנו.
כשהבנים שלי היו ילדים ,היתה בחצרים קבוצת שחיה ,באימונם המסור של אירית רובינשטיין ,תיבדל
לחיים ארוכים ,ובעלה צביקה ז"ל .הילדים שחו כשעתיים מידי יום ,נסעו לתחרויות ברחבי הארץ ,פעם
בשנה לתחרות הארצית במכון וינגייט ויעל נתנאל ,של נירה'לה ,נסעה אפילו לתחרויות בחו"ל .כל אותו
זמן התקיים דיון/ויכוח האם הקבוצה מיועדת למצטיינים בלבד או לכולם .אירית ,המאמנת ,טענה שאין
סתירה בין הדברים .שהמצטיינים יצטיינו וימשכו את האחרים כלפי מעלה ,כל אחד לפי יכולתו האישית.
כשהם היו חוזרים מהתחרויות השאלה החשובה ביותר שהם נשאלו היתה :האם שיפרת את השיא האישי
שלך? בכמה שיפרת אותו? היתה חתירה למצוינות אבל לא רק במקום שהגעת אליו אלא בשיפור ההישגים
האישיים של כל אחת ואחד.
בשנים 71-70-1969הייתי מחסנאית בגדים של קבוץ חצרים .התחילו להגיע מהמכבסה בגדים שדהו או
שהתכווצו .אלה היו בגדים תוצרת חוץ מארה"ב או מארגנטינה .אנחנו בארץ היינו רגילים לבגדים ולבדים
של "אתא" או לדומים להם מבחינת האיכות .בגדי "אתא" לא התכווצו וצבעיהם לא דהו בכביסה החזקה
שלנו .היום ,בכל העולם ,נהוג "לבש וזרוק" .איכות הפסיקה להיות ערך ,לפחות בבגדים ובבדים.
ועכשיו נעבור לעסוק בנושא חשוב מאין כמותו – חינוך.
בשנת 1948הייתי בת שש .נולדתי וגדלתי בחיפה .התחלתי ללמוד בכתה א' עם קום מדינת ישראל .אז,
ואולי אף לפני כן ,היתה שאיפה ,תקוה ,לעשות את הכל הכי טוב .באיכות הטובה ביותר .אני זוכרת שעדיין
שילמתי עבור המקראה של כתה א' וזהו .לאחר מכן ,כל שנות לימודי עד כתה ח' לא שילמנו דבר .קבלנו
הכל מבית הספר :עפרונות ,מחקים ,מחברות לסוגיהן ,כשבתקופת הצנע גזרו לנו אותן לחצי ועשינו תרגילי
חילוק ארוך לרוחב המחברת כי לא היה לה אורך ,וספרי לימוד שהחזרנו בסוף השנה .כולל כוס קקאו
פושרת ,שנאלצנו לשתות בארוחת עשר ,כי "כל ילד חייב לשתות כוס חלב ביום".
15.10.2020 עלון מס' 9 1928
בתחילת כתה ח' שמה לנו הספרנית של ספרית בית הספר ספרים על השולחן ,לכל אחד ספר אחר .על
השולחן שלי היה ספר עב כרס שנקרא "כוכב אדום בשמי סין" ,על "המסע הארוך "של מאו טסה דונג .זה
לא היה רומן ולא נובלה .זה היה דיווח עיתונאי על המסע שעמד ביסוד סין הקומוניסטית .הציפיה הייתה
שנוער בן 14-13יקרא ספרים כאלה .מי שמכיר אותי יודע שאני אכן קראתי את הספר הזה ,אז בכתה ח'.
משסיימנו את בית הספר היסודי בכתה ח' ,הלכנו ללמוד בבתי ספר תיכוניים .לא כולם .אז המדינה לא
מימנה עדיין חינוך תיכון לכולם .בחיפה היה בית ספר שנקרא בסמ"ת -בית ספר מקצועי תיכוני שליד
הטכניון ,שלמסיימיו היתה שמורה הזכות לעבור ישר ללמוד בטכניון .היה שם יום לימודים ארוך ,עד ארבע
אחר הצהרים ,ואחר כך גם היה צריך להכין שיעורים שכללו הרבה פעמים שרטוטים מסובכים ביד .דני
רטר ,שאנחנו יחד מבית הספר העממי א' ,למד באותו בית ספר והוא טוען היום ,שזה היה אז אחד מבתי
הספר הטובים בעולם.
בית הספר הזה לא קיים היום .כולם הלכו ללמוד מנהל עסקים ותעשיה וניהול .חרטים ,רתכים וטכנאים
אחרים אנחנו מייבאים מחו"ל .הטענה שלי היא ,ששיטחנו את העקומה .הפסקנו לשאוף למצוינות.
כשהגיעו היהודים מרוסיה לארץ בשנות התשעים ,בתי הספר שלנו כבר לא היו מספיק טובים עבורם והם
הקימו לילדיהם בתי ספר נוספים ,מיוחדים ,להעשרה במדעים ובשפות .נדמה לי שרק בבאר שבע היו
שלושה בתי ספר כאלה .אני טוענת שאנחנו התחלנו לשאוף ,בכל התחומים ,למכנה המשותף הגדול ביותר,
שבדרך כלל הוא גם הנמוך ביותר .הפסקנו לשאוף למצוינות.
גם האוניברסיטאות שלנו ,שפעם כיכבו ברשימת 100האוניברסיטאות הטובות ,בעולם ,כבר לא נמצאות
שם ,חוץ מהטכניון ואולי מכון ויצמן.
נכון ,נמצאים עדיין בארץ כמה איים של מצוינות כמו חיל האויר .בכוונה גם לא הזכרתי את "נטפים" שאני
יודעת שהטפטפת שלנו היתה ,אם לא הטובה בעולם מבחינת האיכות ,אז בוודאי בין הטובות בעולם.
כאמור לעיל אני מודאגת כי כשמשטחים את העקומה ,המצוינות מתקרבת מאד לבינוניות .שם עלול
להיווצר טשטוש בין התחומים ,בין המצוין לבינוני .עלולה להיות שם עמימות מסוימת ,והכל נראה אותו
הדבר .אין צורך לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר ,אפשר להתפשר ולעשותם בצורה בינונית או
אפילו ,חס וחלילה ,בצורה גרועה .והדבר שממש ממש מפחיד אותי הוא שחוסר ההבחנה בין המצוין לגרוע,
והעמימות בין התחומים ,מתחילים לעבור למחוזות שאסור בתכלית האיסור ,שיהיו שם – מחוזות
האתיקה והשיפוט המוסרי.
נכון ,כמה סיגרים וכמה בקבוקי שמפניה זה לא נורא .אבל נבחר ציבור וגם פקיד ממשלתי ,אסור שיקבל
אפילו סיגר אחד .כאן האבחנה חייבת להיות חדה וברורה .אבל ברגע שאנחנו אומרים שזה לא נורא,
ושלפעמים אפשר להתפשר ,כבר התפשרנו על האיכות המוסרית והשלטונית של נבחרי הצבור שלנו .ואכן
כבר עשינו זאת .לכן אני מצרה על שנטשנו את השאיפה למצוינות וששיטחנו את העקומה שבין המצוינות
לבינוניות.
מכרזים בחצרים:
המעוניינים מוזמנים להגיש מועמדות
באמצעות אתר הקיבוץ או במייל:
[email protected]
• מדריך/ה לתחום הנעורים 2 -משרות
• מטפל/ת שטח
• מתן מענה סיעודי מקצועי לוותיקי/ות הקיבוץ
הזקוקים/ות לעזרה זמנית.
רוטשילד מילי ,רונן והילדים
סיימו שנת חופש וחזרו לקיבוץ בתאריך 2.10.2020
ברוכים השבים!
בית חצרים
15.10.2020 עלון מס' 10 1928
אנחנו אוספים את סיפורי חצרים.
יש לך סיפור אישי קצר מחיי הקיבוץ? שתף אותנו.
למה? מה המטרה?
אנחנו רוצים לקבץ סיפורים אישיים קצרים מחיי הקיבוץ ולהוציאם לאור ביום ההולדת ה – 75
לקיבוץ (בעוד כשנה – יום כיפור ,ספטמבר .)2021
כך נשמר חלק מזיכרונות הקיבוץ וסיפוריו.
על מה לספר? יש הרבה תחומים .למשל :אפשר לספר על ימים ראשונים בחצרים ,משבר המלח ,הלינה
המשותפת ,חדר האוכל ,השומר/השומרת ,וועדת ניקוד ,טיולי קיבוץ ,נטפים ,סיפורי חקלאות ,גיוסים
ועבודה עצמית ,דמויות מיוחדות ,אגדות המקום ,רכב לחבר ,חיי תרבות ואמנות ,חתונות ,סיפורי קליטה
וגרעינים ועוד ...ועוד...
נשמח אם הסיפורים יהיו אישיים ,כאלו שיעניינו את החברים ,סיפורים קצרים (לא יותר מחצי עמוד)
כתובים בשפה פשוטה ומובנת ,ומומלץ על סיפורים שיעלו חיוך.
לשם איסוף הסיפורים הוקם צוות שישקול מה ייכלל בחוברת ויערוך אותה.
אז :אם יש לך סיפור אישי קצר מחיי הקיבוץ – שלח/י לנו)[email protected]( .
יש לך סיפור טוב ואינך רוצה לכתוב או בא לך להתייעץ – ניתן להתקשר אל כל אחד ואחת מחברי
הצוות ואנחנו נשמע את סיפורך ואפילו נכתוב אותו.
מתי? בהקדם האפשרי .מחכים לסיפוריכם.
צילה בר מאיר ,חוה הייט ,רוחיק אשד ,אלי ליבר ,נעמי מור ,יאיר ארזי ,ירדנה ברק ,ליטל דוכובני ,חני
רענן ,הדר מוריץ ,אורי בן סימון ואירי קסל (מרכז הצוות).
חברים/ות יקרים/ות,
נתבקשתי על ידי הנהלת הקבוץ לקבל על עצמי תפקיד הממונה על תחום מניעת הטרדות מיניות
בחצרים ,כארגון מעסיק וכקהילה.
נעניתי ברצון ובכבוד למינוי זה .אני לוקחת על עצמי למלא התפקיד באופן ראוי ,אחראי ומקצועי ,תוך
שיתוף פעולה עם מוסדות הקבוץ.
מצרפת לנו כתזכורת את לשון החוק למניעת הטרדות מיניות.
בברכה ,שירלי גילוץ אני לרשותכם/ן בכל דרכי ההתקשרות,
טלפון[email protected] ,0544391565 :
חוק למניעת הטרדה מינית המעשים שעל-פי החוק הם בגדר הטרדה מינית:
.1סחיטה באיומים -כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
.2מעשים מגונים -סעיף זה מפנה לעבירה פלילית שקיימת מזה עשרות שנים בחוק העונשין
הפלילי.
.3הצעות חוזרות בעלות אופי מיני ,המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות
האמורות (כאשר ההצעות מוצעות תוך כדי ניצול יחסי מרות ,תלות ,חינוך או טיפול -זו הטרדה
מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות).
.4התייחסויות חוזרות המופנות לאדם ,המתמקדות במיניותו ,כאשר אותו אדם הראה למטריד
כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות (כאשר ההתייחסויות נעשות תוך כדי ניצול יחסי מרות,
תלות ,חינוך או טיפול -זו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין
בהצעות).
.5התייחסות (אפילו חד פעמית) מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו,
לרבות נטייתו המינית.
.6פרסום תצלום ,סרט או הקלטה של אדם ללא הסכמתו ,תוך התמקדות במיניותו ,בנסיבות
שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו.
.7התנכלות – התניה הקשורה לדיווח (אם תספר/י....אז )....האם היה שימוש בכוח (לווא דווקא
פיסי).
15.10.2020 עלון מס' 11 1928
דיווח מפעילות כוכבי המדבר
כוכבי המדבר לא נסגרים בסגר
עם ההודעה על הסגר השני עברו כל מסגרות 'כוכבי המדבר' לפעילות מרחוק .התיכון
למנהיגות שנפתח השנה במספר שיא של 240תלמידים ,עבר ללמידה מקוונת ,מלבד
שלוש כיתות מב"ר ואתגר שלומדים גם באופן פרונטלי באישור מיוחד ,כדי למנוע היווצרות פערים.
הרוואפד – מרכז לחינוך חברתי – ממשיך להפעיל את חוגי ההעשרה ומעורבות חברתית גם מרחוק .חניכי
החממה למנהיגות ויזמות עברו מפרק שטח אינטנסיבי בצפון ,שבו שהו כקפסולה סגורה ,להתנדבות
מרוכזת ולאחריה כניסה לשתי קפסולות קבועות נפרדות שיפעלו לאורך השנה ,תוך הקפדה על כל
ההנחיות .ראידאת – העצמה נשית ומנהיגות – התחילה את השנה ימים ספורים לפני תחילת הסגר .כדי
להמשיך את תהליכי ההיכרות והגיבוש בנוסף לפעילות מקוונת שוטפת ,הצוות עורך ביקורי בית אצל כל
המשתתפות ומחזק את הקשר האישי עם החניכות .תוכנית הבוגרים מרכזת את מירב הכוחות
בהתנדבויות למען הקהילה ,הזקוקה כל כך לעזרה בימים אלו .כמו כן ,הצוות ממשיך כל הזמן בסיוע
לבוגרים ברישום ללימודים ,בקשת מלגות ,והתמודדות עם קשיים ומכשולים באקדמיה ותעסוקה.
מתנדבים למען הקהילה
כארגון שתפקידו להצמיח מנהיגות בדואית צעירה ,אנו גאים לראות את רוח ההתנדבות של הכוכבים שלנו
בקהילה הבדואית וברחבי הנגב .הנה כמה דוגמאות לאופן שבו הכוכבים והכוכבות עושים שינוי:
הפעלת ילדי עובדי בית חולים סורוקה :עשרים וארבעה כוכבים וכוכבות מתנדבים בימים אלה במרכז
החינוכי שנפתח עבור בית חולים סורוקה ,שם הם מפעילים את ילדי הצוות הרפואי ומאפשרים להוריהם
לעבוד בלי דאגות .המסגרת מאפשרת להורים ,אנשי הצוות הרפואי ,להתפנות לעבודתם החיונית בידיעה
שילדיהם בידיים טובות.
החממה למנהיגות במשימה חקלאית :עם
ההכרזה על סגר ,כל 48חניכי החממה שהיו באותו
זמן בצפון הארץ בפעילות השטח החליטו להתנדב
בחווה אורגנית בעין יעקב שבגליל המערבי .משק
סולומון היה זקוק לידיים עובדות בשל הסגר
שהביא למחסור בעובדים ,והחניכים התגייסו מיד
לשבוע שלם של התנדבות כדי לעזור לחקלאי
במצוקה.
חלוקת מצרכי מזון :מאז שהתחיל הסגר ,מדי
שבוע לפני כניסת השבת ,צוות מתנדבים של 'כוכבי
המדבר' נפגש בבאר שבע לקראת משימת חלוקת
ארוחות לנזקקים .הם אורזים חבילות מזון
ומפיצים אותן למשפחות ברחבי באר שבע ,רהט,
כסייפה ולקיה.
מועדון הילדים בלקיה :לקיה ,הסמוכה למרכז
כ'וכבי המדבר' ,פנתה לעזרתנו ואנו כמובן נרתמנו
מיד למשימה .צוות של עשרה כוכבים וכוכבות
מתנדבים איחד כוחות עם מחלקת הרווחה ומפעיל
מדי יום מרכזי רווחה לילדים עם צרכים מיוחדים וחלוקת מזון למשפחות נזקקות.
בדיקות קורונה בכסייפה :שני בוגרים של 'כוכבי המדבר' התנדבו לעמוד בנקודת המפגש הראשונה
במרכז בדיקות קורונה בכסייפה .הצעירים מתמגנים בכל האמצעים ,וממלאים את תפקידם ברישום נתוני
המטופלים בטרם יעברו לעמדות הבדיקה.
תודה גדולה למתנדבים המקסימים של קיבוץ חצרים שהתחילו ללמד את הכוכבות שלנו עברית
דרך הזום!
לכל שאלה והתעניינות ,מוזמנים לפנות אלי ,שרה כהן.052-5013053 ,
15.10.2020 עלון מס' 12 1928
המסיק בחצרים – ראיון עם ארז בר מאיר
השנה ,כמו בשנים קודמות ,יכולתם להסתובב בשבילים ולפגוש חברי
חצרים מוסקים זיתים מעצי הזית בקיבוץ .באופן אישי ,אני מאוד
אוהבת לראות ולהשתתף בפרויקטים כאלה .העבודה הפיזית ,יחד
עם התוצר המקומי ,מביא סיפוק גדול .קפצתי לדירה השכנה כדי
לשוחח עם ארז (שליט) על המסיק האחרון ועל אלה שעוד יגיעו.
מאיפה הגיע הרעיון למסיק מקומי?
בשנים האחרונות האבא של המסיק זה איתמר קולומבוס .הוא
החייה את הפרויקט הזה ומוביל אותו .אנחנו רק הצטרפנו ושילבנו
כוחות כדי לממש שלוש מטרות עיקריות:
המטרה הראשונה היא מפגש חברתי -מטרה שהצורך שלה
התעצם בתקופת הקורונה .היה כיף גדול לראות שוב את כל
המשפחות שהגיעו לעזור .זה שובר את השגרה של ההורים עם
הילדים בבית .יש פה גם עניין חינוכי .הילדים מבינים את הדרך
שהאוכל עושה עד לצלחת.
המטרה השניה היא לשמור על הקיבוץ נקי -הקיבוץ שלנו מלא
בעצי זית לצידי המדרכות ,וכאשר הזיתים מבשילים ונופלים זה
יוצר לכלוך אדיר .כאן איתמר נכנס לתמונה ודרך העיניים של שפ"ה
חיבר אותנו למטרה הזו.
המטרה השלישית היא עסקית -במקום לתת לעצי הזית העמוסים
להתבזבז על המדרכות ,אנחנו מפיקים מהם מוצר שאנשים מוכנים
לשלם הרבה עבורו .תמיד אומרים לנו ש"כסף לא גדל העצים" אבל
במקרה הזה זה ממש כך .אז פנינו למרכז המשק והחלטנו לשלב
כוחות ,כאשר תיירות חצרים משלמת את כל הוצאות המסיק,
ובתמורה אנחנו מוכרים את השמן ומחזירים ככה את ההוצאות,
ואפילו מרוויחים כמה שקלים.
שלוש המטרות האלו התאחדו וייצרו את פרויקט המסיק.
מה עושים עם השמן?
בשמן אנחנו נשתמש בבישולים ב"יין בלול" ,ונמכור אותו גם בקיבוץ וגם מחוץ לקיבוץ .אנחנו כבר היום
מוכרים שמן זית של שותפות "יבולי גשר" והפלטפורמה השיווקית קיימת ,ככה שזה מאוד פשוט .מבחינת
התיירים שהגיעו לחצרים (ואנחנו מקווים שעוד מעט יחזרו) ,שמן זית מקומי הוא אטרקציה אדירה שהם
שמחים לקנות.
האם אפשר לפנטז על שמן זית מקומי בחדר האוכל?
בהחלט ,כמו שחדר האוכל והכלבו משתמשים בתוצרת החקלאית המדהימה שמגיעה מהחממה של הגיל
השלישי ,זה יכול לעבוד באותו עקרון .מבחינת איכות השמן ,אנחנו מערבבים סוגים שונים של זיתים ולא
מטפלים בעצים במשך השנה אבל מה שבטוח -יוצא לנו שמן טעים מאוד.
מבחינת כמות עצי זית בקיבוץ ,מה הפוטנציאל להפקת שמן?
שאלה מורכבת עבורי .אולי אנשי המקצוע ידעו יותר טוב .אני מעריך שיש מעל 200עצי זית בקיבוץ .היבול
משתנה משנה לשנה .השנה היה יבול טוב מאוד ואספנו כמעט טון זיתים ,מבערך שלושים עצים .זאת
אומרת שיש לנו עוד הרבה למסוק .לגבי כמות השמן שאפשר להפיק מזה ,אחוז השמן עולה ככל שהעונה
מתקדמת .הפעם מסקנו ממש בתחילת העונה ומצפים לקבל כעשרה אחוזים שמן .זאת אומרת כמאה
ליטרים .זה מה שנקרא "ראשון המסיק" .ייתכן ובשנה הבאה נמתין עוד כמה שבועות ואולי נקבל יותר.
אתה מרוצה מהתפוקה השנה?
תראי ,מצד אחד כן .זה הכי הרבה שאספנו בשנים האחרונות .מצד שני ,אני לא יכול להתעלם מכמות
הזיתים האדירה שאני עדיין רואה על העצים ולחשוב שהיינו יכולים לעשות הרבה יותר.
מי היו רב האנשים שהגיעו?
נמרוד דרורי הצטרף אלינו לשבוע הזה מבוקר עד ערב ובעצם הוביל בשטח את העבודה וחילק משימות.
ערן ברק וילדי המרכזון ,שהם חבר'ה מעולים ,הצטרפו אלינו בקבוצות קטנות לאורך כל השבוע .האולפן
הגיע בשתי קבוצות ליום אחד ,אבל בעיקר הגיעו משפחות צעירות עם ילדים בכל הגילאים .היה כיף לראות
סבים וסבתות מגיעים עם הנכדים ואוספים וממיינים יחד את הזיתים.
15.10.2020 עלון מס' 13 1928
כל אחד יכול למצוא תפקיד במסיק?
האופי של המסיק מאפשר לכולם למצוא מה לעשות .הילדים הגדולים מורידים זיתים מהעץ ,הילדים
הקטנים אוספים לדליים ,הוותיקים ממיינים את הזיתים על המחצלת והקטנטנים משחקים על הדשא
ליד.
איך אתה רואה את המסיק שנה הבאה? מה היית רוצה שיקרה?
החלום זה גיוס ענק של שלושה ימים בסוף שבוע שבו יש התגייסות אדירה של כלל הקהילה ,מילדי הגיל
הרך ועד הגיל שלישי .המטרה היא שבשלושה ימים נמסוק שלושה טונות זיתים .בסוף כל אחד יביא צנצנת
מהבית ונכין יחד זיתים כבושים ומהשאר נפיק שמן .החלום זה להפוך את זה ל"קרנבל מסיק" מסורתי
ואנחנו בדרך הנכונה .העצים כבר כאן וכל שנה מצטרפים עוד משתתפים.
נו ,לא הבאת טעימות?
השמן כבר נמצא אצלנו ,אבל נהוג לתת לו לשבת ולנוח כחודש לפני שמתחילים להשתמש בו .את יכולה
להיות בטוחה שלא יהיה אחד בקיבוץ שלא ישמע שנתחיל למכור אותו!
קבענו ראיון המשך בשנה הבאה?
בע"ה.
ראיינה :אורן יחזקאל
מועדת יעוץ
חברים יקרים ,סוף השנה מתקרב .יחד עם זאת גם סוף התקציב.
אני מבקשת להגיש קבלות בזמן ,הורים שמחכים להחזרים מכללית
בבקשה להתקשר אלי כדי שנצליח להתארגן תקציבית.
תודה על שיתוף הפעולה ,שרה כהן .052-5013053
הגדלת סיכוי לתאונות בשבילי הקיבוץ .גדי מליק
דיירים אשר מניחים גדרות ונוטעים שיחים אינם מתחשבים בכללים הבסיסיים
אותם קבעו ועדת תיכנון וההנהלה.
זה מגדיל משמעותית את הסיכוי לפגיעה באדם באזורים של שבילים וצמתים ליד
הבתים.
גם הצבת מחסנים או ציוד אישי אחר שלא לפי הכללים עלולה להקטין שדה ראיה
של המשתמשים בשבילים.
הבעיה הזו בקיבוצנו אינה חדשה והופכת יותר אקוטית ככל שחולף הזמן.
כאיש בטיחות וכתושב שמאד מעוניין שאנחנו התושבים וילדינו נוכל לחיות בצורה
בטוחה יותר חשוב שכל אחד מאיתנו יעמוד בכללים אותם אנחנו כקהילה קבענו.
15.10.2020 עלון מס' 14 1928
דיאנה אדלשטיין ציור אינטואיטיבי בימי קורונה
לפני מספר שנים נפתח "שביל הזהב" – מועדון גמלאים צעירים
של המועצה האזורית במי שמעון .בתחילה התקיימו
ההרצאות ב"עדנים" ,ואז עבר המועדון לקיבוץ שובל .לפני
כשלוש שנים נפתח חוג 'ציור אינטואיטיבי'.
ציור אינטואיטיבי הוא ציור ספונטני שמאפשר לנו לבטא את
עצמנו ללא מחסומים.
דרך הציור אנחנו לומדים להתמודד עם דפוסי מחשבה
והתנהגות ,רגשות ומצבי-רוח שהם חלק בלתי נפרד מאורח
חיינו.
החומרים השונים :פסטל יבש ,גירי שמן ,פחם ,צבעי מים,
גואש ,צבעי ידיים ופלסטלינה –
עוזרים לנו לפתח יצירתיות ,גמישות מחשבתית ויחסי אנוש
טובים יותר ,מרעננים אותנו בתובנות חדשות ,הנאה ,קשרים
חדשים
ונקודות מבט שונות ויצירתיות על עצמינו ועל הקבוצה.
הסדנה הינה חווייתית ומבוססת בעיקר על התהליך האישי
שעובר כל משתתף.
רב המציגות בתערוכה זו השתתפו בחוגים אלו.
מנחת החוג היא יליב בוקובזה ,תושבת קיבוץ בית קמה.
תרפיסטית באמנות ומנחה קבוצות ,מאבחנת ציורים וכתבי
יד .היא בעלת ניסיון של 19שנים בהנחיית קורסים בציור
אינטואיטיבי ,יועצת הפיתוח של תכנית הטלוויזיה המצליחה "80
וארבע".
הגיעו ימי קורונה .כל המדינה עברה לזום ,וגם אנחנו (בחוג עצמו השתתפו עוד גמלאיות מרחבי המועצה).
צריך להכין מקום עבודה ,שהוא במקביל ,על ,או ליד המחשב .יש להכין חומרים – לכתה יליב היתה מגיעה
עם טרולי ,עמוס בניירות ,בריסטולים ,בצבעים למיניהם ,דבקים ,מספרים ...עכשיו צריך להתארגן לבד.
כל שבוע מקבלים משימה – הכנת החומרים לשיעור הבא וזה כולל הכל! אוצר בלום :צבעי פנדה ,צבעי
גואש ,גירי פסטל ,עפרונות ופחם .אפילו טושים .ובנוסף – פשיטה על המטבח :שמן ,קפה נס וקפה בוץ,
כורכום ופפריקה ,פומפיה ,סכין ,מזלג ,קיסם שיניים – שכחתי משהו?
כן ,שכחתי פשיטה על עמדות מחזור הקרטון ,כי עבדנו על כל סוגי הנייר ,אבל גם על סוגי קרטון ואפילו על
נייר כסף!
בכל החומרים והכלים יצרנו .מרתק.
השיעור התחיל בשיחה ,על עצמנו .לעתים קרובות יליב ביקשה שנכתוב משהו ,קצר .ואחר-כך יצרנו
בעקבות השיחה ,בעקבות הכתוב .כל אחת עם עצמה ,כשמצלמת המחשב מכוונת ליצירה .בחלק האחרון
של השיעור היתה שיחה ,על העבודות ,על היצירות
ועל עצמנו.
משתתפות בתערוכה:
דיאנה אדלשטיין ,נורית בדש ,בתיה דרורי ,חוי
פינגולד דויטש ומירטה רזניק (
כל אחת מאתנו בחרה בעבודות בעלות משמעות
אישית .לכן המגוון בנושאים ,בטכניקה ובגישה כל
כך גדול ומשמעותי.
תודה למאיה ממן ,מנהלת "צוף" ,על שחשבה להציג
תערוכה באולם ,ותודה למירטה רזניק על הרעיון
להציג עבודות שלנו בתערוכה .ואחרונה חביבה,
תודה ליליב על השיעורים המרתקים .מקווים
להמשיך אתך בשנת הלימודים הקרובה.
חוי פינגולד דויטש חוי פינגולד דויטש
אוצרת התערוכה עלון מס' 15 1928
15.10.2020
קהילה יקרה,
לפניכם אוסף טעימות מתקופת החגים והמון תודות לכל המתנדבים!
ראש השנה -לקחנו אוויר וצללנו אל תוך הסגר ,היה מאתגר אך הצלחנו
בשיתוף שידורי כאן חצרים לתת לכם שידור חגיגי! תודה רבה לרותקה
זילברשטיין המקסימה ובנות ב' +ג' על שירה חגיגית לשנה החדשה,
למשפחת טיפנברג שבזכותה זכה כל בית לשמוע תקיעת שופר ולילדי כיתה
א' שבירכו אותנו מכל הלב.
יום כיפור -תודה לכל המתנדבים היקרים שבאו ונתנו יד להקמת מתחם
התפילה ,לאדולפו יודצ'ק וזקה היינט על תמיכה טכנית לאורך כל יום
הכיפורים ולאירי קסל על התמיכה הרוחנית.
סוכות – תודה רבה לכל המתנדבים שבאו מהבית ועזרו בהקמת הסוכה
וכמובן לילדים שלקחו על עצמם את אחריות הקישוטים.
בנוסף ,תודה רבה לערן ברק ,ענבר ואטורי ולכל ילדי המרכזון הצעיר
שהפיקו עפיפוניאדה מדהימה! והצליחו להרים לאוויר את מצב הרוח של
כולנו.
חג המשק – ג'רוזה היקרה תודה רבה על עיצוב מגנט צבעוני שבהחלט שידרג לנו את יום ההולדת!
ולתיאטרון אספלט שעברו בין הבתים והרימו את המורל!
קהילה יקרה שלנו תנו לכם טפיחה על השכם (מגיע לכם) המון תודה על הרוח ההתנדבותית
והיצירתיות ,לכל התנדבים שהיו בקדמה ולכל אלה שמאחורי הקלעים.
אנחנו כאן בשבילכם ,בנות התרבות.
אז מה היה? (תמונות מחגי תשרי :שי לראש השנה ,ילדי הקיבוץ
מקשטים את הסוכה ,סוכות נבחרות ,2020חג המשק )74
15.10.2020 עלון מס' 16 1928