מידעון 29

‫‪29‬‬

‫סיון תשפ״ב‬

‫‪JUNE2022‬‬

‫חדשות‬
‫שם עולם‬

‫דיווחים מהשטח‬

‫‪4‬‬

‫ראיון בשניים‬ ‫‪6‬‬ ‫בשער‪:‬‬
‫קישוט לחג השבועות‬
‫איטה זימן‬
‫ששרד את השואה‬
‫משוחחת עם שורדת השואה‬ ‫מבית כנסת בעיירה‬
‫אלספלד בגרמניה‪.‬‬
‫דיטה קראוס‬ ‫צילום‪ :‬יצחק יוסף‬

‫מאמר‬ ‫עולם הספר‬

‫הספרות הדתית‬ ‫הספרנית מאושוויץ‬
‫והחרדית בלודז’ בין‬
‫שתי מלחמות העולם‬ ‫אורית חרמון ‪17‬‬

‫דריוש דקיארט‬

‫‪8‬‬

‫עורכת‪ :‬אורית חרמון‬ ‫‪ 18‬דור שני‬

‫מערכת‪ :‬הרב אברהם קריגר‪ ,‬אורית חרמון‬ ‫קולות מהשטח‬

‫עריכה לשונית‪ :‬לאה מוריה‬ ‫דב ליוש‬

‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו בת‪-‬עמי‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.shemolam.org.il‬‬
‫צוות בכיר של המרכז‪ :‬הרב אברהם קריגר ראש המכון‪,‬‬
‫הרב משה חבה אגף חינוך‪ ,‬אורית חרמון יועצת פדגוגית מתודית‪.‬‬

‫צוות המרכז‪ :‬צוות חוקרים‪ ,‬צוות אגף חינוך‪ ,‬צוות ארכיון‪,‬‬
‫צוות כללי‪.‬‬

‫מר יהורם גאון ראש אגודת הידידים הישראלית‬ ‫ראשי‬
‫אגודות‬
‫הרב צבי ויינרב נשיא אגודת הידידים ארה"ב‬ ‫ידידי‬
‫מר מאיר בליסקא ראש אגודת הידידים ‪N.Y.‬‬ ‫שם עולם‪:‬‬

‫מר בובי רכניץ ראש אגודת הידידים ‪L.A.‬‬

‫המרכז הבינלאומי שם עולם | כפר הרואה על יד חדרה ‪ | 38955‬טל‪ ,04-6301637 :‬פקס‪04-6365929 :‬‬

‫המערכת‬

‫דבר ראש המכון‬

‫דבר העורכת‬ ‫שלום לכם ידידים וקוראים יקרים‪,‬‬

‫מידעון זה יוצא לקראת חג השבועות המכונה‬ ‫חג מתן תורה שבפתח זוכה בתורה למספר שמות‬
‫במקרא גם "חג הקציר"‪ .‬השיר "חג" מאת רחל‬
‫המשוררת מדבר על עמל היצירה השירית‪ ,‬המניעים‬ ‫(שבועות‪ ,‬קציר‪ ,‬ביכורים)‪ ,‬אך דווקא המהות המרכזית‬

‫לכתיבה מתוך ייסורים‪ ,‬המושווים לחרישה‪,‬‬ ‫של היום‪ ,‬שהיא מתן תורה‪ ,‬לא נזכרת בפסוקים כלל‪.‬‬ ‫הרב‬
‫זריעה והבשלתה לתועלת בני האדם בקציר בחג‬ ‫איך יתכן שהצדדים המשניים של החג נוכחים בעוד‬ ‫אברהם קריגר‬
‫עיקרו חסר? יתכן ויש בכך ללמד אותנו לא להסתכל‬ ‫ראש המכון‬
‫השבועות‪.‬‬
‫אורית‬ ‫בקנקן אלא במה שבתוכו‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬המשימה לחשוף‬
‫חרמון‬
‫עורכת‬ ‫את העולם הפנימי המרכזי ולדעת לשים במקום מעט פחות‬

‫ֲחרֹׁש‪ ,‬חֹו ֵרׁש ּו ְז ַרע זֹו ֵר ַע‪,‬‬ ‫ְו ֶי ֶלד ַרְך ָיבֹוא ֵא ָל ִיְך‬ ‫ִני ִבים ּדֹו ְב ִרים ֵא ַלי‪:‬‬ ‫חשוב את המעטפת‪ ,‬זוהי קריאת ההתעוררות של שם עולם‪.‬‬
‫ְּב ַמ ֲע ִנית ַהֵּלב‪,‬‬ ‫ִּפ ְר ֵחי ָּד ָגן ָל ֹבר‬ ‫ִז ְר ִעינּו‬
‫לדעת להסתכל בסיפור השואה‪ ,‬במה שהיה חבוי בקנקן‬
‫ּובֹואֹו‪ּ ,‬בֹואֹו‪ָ ,‬זר ְו ֵר ַע‪,‬‬ ‫ְו ֵה ֶלְך ַּדל ִּב ְמִּלילֹו ַת ִיְך‬ ‫ְּב ַמ ֲע ִנית ֵל ָבב;‬
‫ְל ַחג ָק ִציר ָק ֵרב!‬ ‫ַר ֲעבֹונֹו ִיְׁשּ ֹבר‪.‬‬ ‫ְויֹום ַיִּגי ַע ְו ָה ִיינּו‬ ‫המיוסר והמבוזה‪ ,‬באור הפנימי ובעוצמות הרוח שדפנות‬

‫ְלִׁשֳּב ֵלי ָז ָהב‪.‬‬ ‫הקנקן הסתירו‪ ,‬למי שלא הבחין בטמון בתוכו‪.‬‬

‫("חג" ‪ /‬רחל)‬ ‫זמן רב מהרגיל חלף בין גיליון זה לקודמו‪ .‬בפרק זמן זה‬
‫עשינו מאמץ עילאי להשיב ככל הניתן את פעילות המרכז‬
‫במדור 'עולם הספר' אנו נחשפים לביקורת על הספר 'הספרנית‬
‫מאושוויץ'‪ ,‬אותו כתב אנטוניו איטורבה‪ ,‬עיתונאי וסופר ספרדי‪,‬‬ ‫לימים שלפני מגפת הקורונה‪ .‬בזמן זה העזנו לשכלל‬
‫ואשר תורגם לשפות רבות‪ .‬הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי של‬ ‫ולהוסיף מייזמים חדשים מתוך זהירות בשל המשאבים‬
‫שורדת השואה‪ ,‬דיטה קראוס ממחנה אושוויץ בירקנאו‪ .‬דיטה‬ ‫המוגבלים שהיו ברשותנו‪ .‬זהירות זו הכתיבה פסק זמן בחלק‬
‫הייתה ילדה בת ‪ 14‬כאשר נשלחה עם הוריה למחנה אושוויץ ושם‬ ‫מהיוזמות אך ב"ה ברוב המשימות שהצבנו לעצמנו הצלחנו‪.‬‬
‫שוכנו במחנה המשפחות אשר בו היה ביתן "בית ספר"‪ ,‬שבו ניסו‬
‫לשמור על שגרת חינוך ותעסוקה לילדים‪ .‬דיטה נבחרה להיות‬ ‫אני מודה בכל פה למתנדבים הרבים הפועלים ללא לאות‬
‫הספרנית בצריף הילדים‪ ,‬תחת חסותו של פרדי הירש מחד‪ ,‬ותחת‬ ‫באופן מתמשך בתוך שם עולם או מטעמו ואשר מפיצים‬

‫עינו הפקוחה והמאיימת של ד"ר מנגלה מאידך‪.‬‬ ‫לרבים את העשייה העניפה הספונה בין כותלינו‪.‬‬

‫בהמשך המידעון‪ ,‬במדור 'ראיון לשניים'‪ ,‬אנו פוגשים שוב את‬ ‫אנו נתונים כעת בתכנון ואוצרות של תערוכה חדשה‬
‫שורדת השואה‪ ,‬דיטה קראוס‪ ,‬גיבורת המדור הקודם‪ .‬שלחנו‬ ‫וייחודית על יהדות הונגריה ופעולות ההצלה שהתקיימו‬
‫בוגרת קורס שליחי זיכרון בחזית הנחלת השואה מטעם המרכז‬ ‫בקרבה‪ .‬התערוכה מתבססת על אוסף ציורים נדיר ועוצמתי‬
‫לראיין אותה למידעון‪ .‬בראיון זה אנו נחשפים לחייה וסיפור‬
‫שנתרם לשם עולם‪.‬‬
‫הישרדותה החל מהגרוש לגטו טרזין ועד הגעתה למחנה‬
‫ההשמדה אושוויץ וכן סיפור חייה מאז ועד ימינו‪.‬‬ ‫נשמח מאוד להיעזר בכם באופנים מגוונים‪ .‬אם יש‬
‫ברשותכם חפצים המספרים פרט מתוך הסיפור הנרחב של‬
‫המאמר 'הספרות הדתית והחרדית בלודז' בין שתי מלחמות‬ ‫יהדות זו‪ ,‬העשירה בחיי רוח ויצירה‪ ,‬או מסמכים ייחודיים‬
‫העולם' המתפרסם במידעון זה‪ ,‬נכתב על ידי דריוש דקיארט‪,‬‬
‫דוקטורנט במחלקה לגרמניסטיקה באוניברסיטת לודז'‪ .‬המאמר‬ ‫וכמובן תצלומים וסיפורים הנוגעים לחיים בהונגריה‬
‫עוסק ביצירה הספרותית הדתית של יהודי לודז' בתקופה שבין‬ ‫עצמה בימי השואה ומהשילוחים לאושוויץ‪ ,‬נשמח לשלבם‬
‫שתי מלחמות העולם אשר נכתבה בעיקר על ידי יוצרים שבאו‬
‫מרקע חסידי‪ .‬התפתחותה של ספרות זו בתקופה קצרה למדי‪,‬‬ ‫בתערוכה ולתת להם את המקום הראוי על מנת להנחיל‬
‫נבעה בעיקר כתוצאה מן השינויים שהתרחשו בקהילה היהודית‬ ‫לציבור הרחב את מורשת יהדות הונגריה‪.‬‬
‫בפולין בתחילת המאה ה‪ 20-‬ויש בה כדי לשקף תהליכים אלו‬
‫ניתן לפנות אליי או למרכז שם עולם ונשתדל להעניק את‬
‫אשר יחשפו לקוראים בהמשך המאמר‪.‬‬ ‫תשומת הלב הראויה לכל פניה‪.‬‬

‫בברכת חג קציר שמח‬ ‫בהערכה רבה‪,‬‬
‫אורית חרמון‬ ‫הרב אברהם קריגר‬

‫מרכז שם עולם‬

‫‪3‬‬

‫חדשות שםעולם‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬ ‫והסביבה בפרט‪ .‬ישנו ביקוש רב לקורס זה‬ ‫‪1‬‬
‫גם לקראת השנה הבאה‪.‬‬ ‫פעילויות רבות התקיימו‬
‫שרה ורדי‪ ,‬אשתו של הצייר‬ ‫במרכז סביב עשרה בטבת‪ ,‬יום‬
‫יהודה ורדי ז”ל‪ ,‬שנרצח‬ ‫‪3‬‬ ‫הקדיש הכללי‪ .‬חברי הצוות העבירו‬
‫בפיגוע‪ ,‬תרמה את אוסף‬
‫ציוריו המרשים והייחודי‬ ‫‪3‬‬ ‫הרצאות ברחבי הארץ‪ ,‬רובן במרכזים‬
‫העוסק ביהדות הונגריה‬ ‫מיד לאחר חנוכה ובעקבות‬ ‫אקדמיים שונים‪ ,‬ואף לסטודנטים מהנגב‪.‬‬
‫צמצום תחלואת הקורונה‪ ,‬עלה‬ ‫בנוסף‪ ,‬הם העבירו הרצאות בזום לעובדי‬
‫בשואה ומתמקד בחסיד אומות העולם‬
‫ראול ולנברג‪ .‬אוסף הציורים נמצא כעת‬ ‫באופן ניכר מספרן של הקבוצות המגיעות‬ ‫אינטל‪ ,‬אנשי קיבוץ עלומים ועוד‪ .‬בוגרי‬
‫בהכנה לקראת תערוכה העוסקת ביהדות‬ ‫לביקור במרכז שם עולם‪ ,‬החל מבתי ספר‪,‬‬ ‫קורס דור שני‪ ,‬שליחי הזיכרון בחזית‬
‫ישיבות ואולפנות ועד מכינות ואנשי צבא‪.‬‬
‫הונגריה בשואה‪.‬‬ ‫הנחלת השואה‪ ,‬העבירו אף הם שיחות‬
‫‪2‬‬ ‫במסגרות שונות ברחבי הארץ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫מסעות ‘מעגלים’ בארץ‬ ‫במהלך השנה נפתח לראשונה‬
‫הכוללים שלושה ימי עוצמה‪,‬‬
‫רוח וגבורה וכן מסעות משואה‬ ‫קורס פורץ דרך להכשרת‬
‫מדריכות פולין במגזר החרדי‪.‬‬
‫לתקומה חודשו במהלך‬
‫חודשים טבת – שבט לאחר תקופה‬ ‫הקורס מתקיים אחת לשבוע במרכז שם‬
‫עולם בהובלת הרב אברהם קריגר‪ ,‬הרב‬
‫ארוכה בה הוקפאה היציאה למסעות‬ ‫משה חבה והגב’ אורית חרמון‪ .‬זו השנה‬
‫מפאת הקורונה‪ .‬הלהט וההתלהבות של‬
‫הראשונה בה מתקיים קורס הדרכה‬
‫המשתתפים לחזור ולעסוק בנושאים‬ ‫המותאם במיוחד לנשות הציבור החרדי‪.‬‬
‫משמעותיים אלה בלטו מאוד לאורך‬ ‫הוא מתמקד בלימודי המורשת היהודית‬
‫של עם ישראל בכלל ובשואת יהודי פולין‬
‫המסעות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬
‫ישיבות של הנהלת שם עולם‬
‫‪10‬‬ ‫לאחר פורים‪ ,‬שם עולם חידש‬
‫בימי חול המועד פסח התקיימה‬ ‫את הובלת ארגון המסעות‬ ‫עם הצוות הניהולי של יד‬
‫לפולין ואת תוכנם‪ .‬מסעות של‬ ‫ושם בנוכחות יושב הראש‬
‫בקמפוס שם עולם פעילות‬ ‫החדש של יד ושם‪ ,‬מר דני‬
‫חווייתית‪ ,‬ערכית ומאתגרת‬ ‫סטודנטים מקמפוסים שונים ומסע של‬ ‫דיין‪ ,‬והמנכ”ל החדש‪ ,‬צביקה‬
‫למשפחות‪ .‬המבקרים קיבלו משימות‬ ‫בחורי ישיבה חסידית מהמגזר החרדי יצאו‬ ‫פייראייזן‪ ,‬התקיימו בשני‬
‫מכוני השואה‪ .‬במהלכן נבחנו‬
‫שטח תחרותיות ועדויות וסיפורים על‬ ‫לפולין בהובלת מדריכים מטעם המרכז‪.‬‬
‫ימי השואה הנוגעים לימינו‪ .‬הפעילות‬ ‫בנוסף‪ ,‬נסע הרב קריגר לפולין לפעילות‬ ‫אפשרויות לשיתופי פעולה עתידיים‬
‫האינטראקטיבית התאימה למנעד גילאים‬ ‫שנועדה לחשוף קברי אחים ולתעד אתרים‬ ‫והצבת יעדים משותפים‪.‬‬
‫רחב ועוררה עניין רב וסקרנות‪ .‬כמו‬
‫כן התקיים סיור למבוגרים בתערוכת‬ ‫לא מוכרים השופכים אור על עובדות‬ ‫‪6‬‬
‫‘שורשים מרחב התבוננות’ וסיור בתערוכה‬ ‫היסטוריות ייחודיות מתקופת השואה‪.‬‬
‫של הגדות פסח עתיקות וססגוניות מרחבי‬
‫במהלך ביקורו הוא נפגש עם ראשי‬
‫העולם‪ ,‬חלקן מתקופת השואה‪.‬‬ ‫רשויות ועם הרב הראשי של פולין‪ ,‬הרב‬

‫מיכאל שונדריך‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬
‫שם עולם היה שותף להפקה‬ ‫מחזור שמיני של קורס שליחי‬
‫ולפרסום סיפורה המשפחתי‬ ‫מפגש וסיוע לפליטים‬
‫של הזמרת ירדנה ארזי‪ ,‬המתמקד‬ ‫מאוקראינה הנמצאים בפולין‬ ‫זיכרון בחזית הנחלת השואה‬
‫ביוזמת שם עולם‪ .‬במסגרת מסע‬
‫בהצלת ילדים יהודים על ידי יהודים‬ ‫‪ -‬דור שני הסתיים לאחרונה ובוגריו‬
‫בצרפת הכבושה‪.‬‬ ‫בני ישיבות מארצות הברית הלומדים‬ ‫הצטרפו למאגר בוגרי הקורסים הקודמים‬
‫בישיבת שעלבים‪ ,‬יזם הרב קריגר עם נציגי‬ ‫של המרכז‪ .‬חלקם כבר מתנדבים בפעילות‬
‫‪12‬‬ ‫שם עולם בפולין מפגש מרגש עם פליטים‬ ‫שם עולם על ענפיו השונים מתוך תחושת‬
‫סביב יום השואה התקיימה‬
‫במרכז פעילות חינוכית ענפה‪.‬‬ ‫יהודים ולא יהודים בלובלין‪ .‬לפליטים‬ ‫שליחות ורצון לפתח מעורבות ציבורית‬
‫היהודים חולקו מוצרי מזון ביד נדיבה‬ ‫בנושאים שונים הקשורים בשואה‪.‬‬
‫צוות המרצים של שם עולם העביר‬ ‫לקראת חג הפסח‪ .‬בני הישיבה עודדו את‬
‫הרצאות ברחבי הארץ בנוסף להרצאות‬ ‫רוחם של הפליטים והמפגש כלל שירה‬ ‫‪7‬‬
‫משותפת וריקודים‪ .‬העברת מוצרי המזון‬
‫לקבוצות תלמידים במרכז‪.‬‬ ‫מהארץ לפולין התאפשרה בזכות סיוע‬
‫בוגרי קורס שליחי זיכרון‬
‫לוגיסטי של חברת 'בעקבות'‪.‬‬
‫בחזית הנחלת השואה‪ ,‬בני ‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫הדור השני‪ ,‬שמונים כיום‬
‫כ‪ 120-‬איש‪ ,‬קיימו למעלה‬

‫מ‪ 250-‬פעילויות ברחבי‬
‫הארץ‪ .‬הם שיתפו בפני‬
‫הקהל הרחב את סיפורי‬

‫הוריהם בשואה ואת‬
‫חוויותיהם כבני הדור‬
‫השני‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקיימה‬

‫פעילות של המרכז‬
‫בערוצי התקשורת‬
‫השונים‪ ,‬כגון‪ :‬דמוקרט‪,‬‬
‫ערוץ ‪ ,14‬רדיו מורשת‪,‬‬
‫גלי ישראל‪ ,‬כאן ‪ 11‬ועוד‬
‫וכן באתרי אינטרנט‬

‫שונים‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫איטה זימן‬ ‫ברשאנייויןם‬

‫משוחחת עם‬
‫שורדת השואה‬

‫דיטה קראוס‬

‫(גיבורת הספר “הספרנית מאושויץ”)‬

‫במקום שנקרא “מגרש הגיבור״‪ .‬במקום זה פגשתי‬ ‫הציגי בבקשה את עצמך‬ ‫דיטה קראוס בביתה‬
‫את פרדי הירש שהיה יהודי גרמני‪ .‬הוא היה אדם‬ ‫ואת משפחתך‬
‫נהדר ושימש דוגמא לכולנו‪ .‬הוא התבלט כאתלט‬ ‫‪6‬‬
‫אך בעיקר כציוני‪ .‬שם נחשפתי לראשונה לציונות‪.‬‬ ‫שמי דיטה קראוס‪ .‬הורי נולדו בעיר צ’רנוב‬
‫“במגרש״ לימדו אותנו שירים עבריים וסיפרו לנו‬ ‫ועברו לפראג אחרי הנישואין‪ .‬אבא למד משפטים‬
‫ועבד בתחום הביטוח לאזרחים עובדים ואמא‬
‫על פלסטינה‪.‬‬ ‫הייתה עקרת בית‪ .‬סבי מצד אבי היה עסקן‬
‫פוליטי וכשנבחר לסנאטור עברו סבי וסבתי‬
‫בזכות עבודתו של אבי כרשם במשרדי הקהילה‪,‬‬ ‫לפראג‪ .‬הייתי מאוד קשורה לסבתי שהייתה אישה‬
‫התארכה שהותנו בגטו‪ .‬אך גם תורנו הגיע‪.‬‬ ‫מיוחדת וטובת לב‪ .‬בבית הייתה אוירה טובה‪.‬‬
‫בהתחלה שלחו את הסבים והסבתות ואחר כך‬ ‫הייתי בת יחידה והיו לי הרבה חברות‪ .‬חשוב לי‬
‫אותנו‪ .‬הותר לנו לארוז ‪ 50‬קילו לאדם‪ ,‬מזוודה‬
‫ותרמיל‪ .‬התבקשנו להיאסף במבנה המותאם‬ ‫לציין שהיינו יהודים חילונים‪.‬‬
‫ליריד ולאחר שלושה ימים בהם ישנו על הרצפה‪,‬‬
‫מה עוד את זוכרת מילדותך‬
‫נשלחנו ברכבת למחנה טרזין‪.‬‬ ‫עד השינוי?‬

‫החיים בטרזין‬ ‫הייתה לי ילדות רגילה‪ .‬למדתי בבית הספר‪,‬‬
‫היו לי חברות‪ ,‬אהבתי לצייר‪ ,‬לשיר ולרקוד‪ .‬בגיל‬
‫הגענו לטרזין בנובמבר‪ .‬המקום היה מיועד‬ ‫‪ 8‬נותחתי במעיים והייתי בסכנת חיים‪ .‬הרגשתי‬
‫לחיילים ובנוי כמבצר מוקף חומה עם שערים‪ .‬אין‬ ‫בשינוי כשההורים החלו לדאוג‪ .‬הם דיברו על‬
‫יוצא ואין בא‪ .‬שיכנו אותנו בחללים בתוך החומה‬ ‫גרמניה ועל היטלר ובגיל ‪ 10‬התחילו ללמד‬
‫ושם שהינו מספר שבועות בתנאים קשים‪ .‬הקושי‬ ‫אותי אנגלית כהכנה להגירה‪ .‬ב‪ 7.3.1939-‬פלשו‬
‫העיקרי היה‪ ,‬הצפיפות‪ .‬בגטו היו ‪ 60,000‬אסירים‬ ‫הגרמנים לצ’כיה ומאותו היום החלו הרדיפות‪ .‬אבי‪,‬‬
‫והצפיפות לא אפשרה פרטיות וגרמה למחלות‪.‬‬ ‫כמו יהודים רבים אחרים‪ ,‬פוטר מעבודתו‪ .‬כעבור‬
‫מגיל ‪ 14‬ועד גיל ‪ ,60‬אולצנו לעבוד בעיקר‬ ‫חודשיים אולצנו לפנות את הדירה ולמסור אותה‬
‫בתחזוקה‪ .‬פרדי‪ ,‬שהגיע לפנינו‪ ,‬אירגן את הנוער‬ ‫לגרמנים‪ .‬מצאנו דירה גדולה‪ ,‬כדי שסבא וסבתא‬
‫ודאג להם לעבודה בגינון ובשדה באוויר הפתוח‬ ‫יגורו אתנו‪ .‬האיסורים וההגבלות נחתו עלינו בזה‬
‫מתוך כוונה להכשירם לעבודת הארץ‪ .‬פרדי‬ ‫אחר זה‪ .‬עם הזמן נלקחו מאתנו‪ :‬רכוש‪ ,‬תכשיטים‪,‬‬
‫דאג למגורים נפרדים לבנים ולבנות וכך עברתי‬ ‫רדיו‪ ,‬כלי נגינה‪ ,‬פרוות וחיות מחמד‪ .‬מה שפגע בי‬
‫להתגורר בחדר בנות‪ .‬גם כאן הייתה צפיפות אך‬ ‫אישית היה‪ ,‬האיסור ללכת לבית הספר‪ .‬היה בית‬
‫הייתה מדריכה וסדר יום‪ .‬למדנו בחשאי‪ ,‬ללא‬ ‫ספר יהודי אחד שפעל‪ ,‬אך הוא היה מאוד עמוס‪.‬‬
‫ההורים של ילדים נוספים התארגנו‪ ,‬דאגו למורה‬
‫תנאים‪ ,‬והלמידה היתה בעל פה‪.‬‬ ‫ונפגשנו בבתים‪ .‬הלימוד באופן זה היה אסור וכדי‬
‫שלא ניתפס‪ ,‬אחת לכמה ימים שינו את מיקומו‪.‬‬
‫לטרזין הגיעו הרבה אומנים ואנשי מדע‬ ‫שוב גורשנו והפעם לגטו‪ .‬בגטו כל משפחה גרה‬
‫ועד מהרה אורגנו הרצאות והופעות בחצרות‬ ‫בחדר‪ .‬סבא וסבתא גרו בקרבת מקום עם עוד‬
‫ובעליות הגג‪ .‬הילדים שרו במקהלה וגם אני‪ .‬גם‬
‫אני השתתפתי באופרה ששמה היה “ברונדיבר״‬ ‫שלוש משפחות‪.‬‬
‫אהבתי לשיר‪ .‬היה שם שמח‪ .‬גם התוכן האופטימי‬
‫של האופרה‪ ,‬ניצחון הצדק‪ ,‬דיבר אלינו‪ .‬לאורך‬ ‫השילוחים לגטו טרזין‬
‫התקופה‪ ,‬הפחד משילוח למזרח ריחף באוויר‪.‬‬
‫לא ידענו את היעד‪ ,‬אך מי שנסע נעלם ובדצמבר‪,‬‬ ‫ב‪ ,1941‬החלו הטרנספורטים לפולין‪ .‬בהתחלה‬
‫כעבור שנה וחודש קיבלנו פתק ובו הצו להגיע‬ ‫נשלחו ‪ 5‬טרנספורטים וביניהם היה דודי לודוויג‬
‫שמאוד אהבתי‪ .‬דודי היה נשוי לאישה לא יהודייה‬
‫לטרנספורט‪ .‬ואז התחילה השואה‪.‬‬ ‫שהייתה פעילה במחתרת‪ .‬על מנת להגן עליה הם‬
‫החליטו להתגרש‪ ,‬מהלך שגרם לשילוחו לפולין‬
‫האם במהלך שהותך בטרזין‬ ‫וכעבור מספר שבועות התקבלה הודעה על מותו‪.‬‬
‫היה לך קשר לספרים‪,‬‬ ‫אילולי היו מתגרשים יתכן והדברים היו נגמרים‬
‫כפי שמסופר בספר?‬
‫אחרת‪.‬‬
‫לא‪ .‬לכל אחת היה ספר שהביאה איתה ואנו‬
‫החלפנו אותם ביננו‪ .‬הייתה גם ספריה ניידת‬ ‫באותה תקופה‪ ,‬הורשו הילדים להתכנס ולשחק‬

‫שעברה בין המבנים‪.‬‬

‫איטה זימן מראיינת את שורדת השואה‪ ,‬דיטה קראוס‬ ‫מחנה ההשמדה‪ ,‬אושוויץ‬

‫נבעה מאסיר שהצליח לברוח וכתב ספר ובו‬ ‫היא הייתה בת ‪ .43‬חזרתי לפראג יתומה‪.‬‬ ‫הגעתי לטרנספורט עם תרמיל אחד‪ ,‬שמלה וזוג‬
‫סיפר שראה את פרדי ישן ופרסם שפרדי מת‪ .‬את‬ ‫נעליים‪ .‬העמיסו אותנו ברכבת משא בקרון של‬
‫הגירסה האמיתית שמע בעלי בכנס בטרזין מפי‬ ‫שאלות הבהרה‪:‬‬ ‫בהמות‪ ,‬עם דלי לשירותים וכך נסענו בעמידה‬
‫הרוקח של אושוויץ כי הרופאים היו אלו שהרעילו‬ ‫מה היה תפקידך כספרנית?‬ ‫במשך יומיים‪ .‬הגענו לאושויץ בלילה‪ .‬הרמפה‬
‫הייתה מוארת בזרקורים מסנוורים‪ .‬את פנינו‬
‫את פרדי‪.‬‬ ‫השאלתי ספרים למדריכים בלבד‪ .‬הייתה לי‬ ‫קיבלו נביחות כלבים ומכות מלוות בצעקות‪,‬‬
‫אחריות לשמור עליהם ולהסתירם‪ .‬בכל יום הייתי‬ ‫״לרדת! לרדת!״ קפצנו מהרכבת‪ .‬חולקנו לנשים‬
‫בתוך כל הקושי שתיארת‪,‬‬ ‫מחלקת אותם לפי בקשת המדריכים ובתום‬ ‫וגברים וצעדנו לאחד הצריפים כשלאורך הדרך‬
‫מה היה הרגע הקשה ביותר?‬ ‫השעורים‪ ,‬מחזירה אותם למקום המחבוא שנמצא‬ ‫צצו מגדלי שמירה‪ .‬בצריף‪ ,‬התקלחנו במים קרים‪.‬‬
‫בפינה‪ ,‬מתחת לקורה‪ ,‬בחדר של פרדי‪ .‬היו כ‪12-‬‬ ‫אחר כך הריצו אותנו ערומות בקור מתחת לאפס‬
‫הרגשתי בתחתית כשאמא שלי ואני החלטנו‬ ‫ספרים‪ :‬מספר ספרי קריאה‪ .‬היה גם אטלס‪ ,‬היה‬ ‫לצריף אחר בו חולקו‪ ,‬מתוך ערימת בגדים‪ ,‬שמלה‬
‫להתאבד‪ .‬זה היה כשהגענו לאושויץ וחכינו‬ ‫ספר דקדוק רוסי‪ ,‬ספר על תולדות העולם וספר‬ ‫וזוג נעליים‪ ,‬ללא התאמת גודל‪ .‬בצריף אחר היה‬
‫לקעקוע המספרים‪ .‬זו הייתה נקודת שפל‬ ‫הקעקוע ומאז אין יותר שמות‪ ,‬רק מספרים‪.‬‬
‫אחד ללא כריכה‪.‬‬ ‫המספר שלי הוא‪ .73305 ,‬כל יום נערכו שני‬
‫שהחלטנו שאין טעם לחיות‪.‬‬ ‫מסדרים ובהם צעקנו את המספר‪ .‬הוליכו אותנו‬
‫הספר “הספרנית מאושוויץ״ מתאר‬ ‫למחנה בירקנאו‪ .‬במחנה היו ‪ 32‬מבנים ללא‬
‫ספרי על תקופת השיקום‬ ‫את התושייה והאומץ שהיו כרוכים‬ ‫חלונות‪ ,‬רק אשנבים מתחת לתקרה ודרגשים‬
‫מהחזרה לפראג ועד העלייה לארץ‬ ‫בשלוש קומות‪ .‬אחד המבנים היה ריק ובו פרדי‬
‫במעשייך‪ .‬האם פחדת? חשת‬ ‫הירש ריכז את הילדים‪ .‬נפגשתי עם אבי וראיתי‬
‫כשהגעתי לפראג‪ ,‬היה לי מזל‪ ,‬אישתו הגויה‬ ‫בסכנה? מאיפה שאבת אומץ?‬ ‫לפני אדם אחר‪ .‬לא הכרתיו וכעבור זמן קצר הוא‬
‫של דודי קיבלה אותי וגם הסבתא האהובה שלי‬ ‫נפטר‪ .‬באותו הזמן אמי חלתה בדיפטריה והייתה‬
‫שרדה‪ .‬כעבור מספר שבועות פגשתי את אוטו‪,‬‬ ‫הסופר הגיע לארץ וראיין אותי ארוכות‪ ,‬אך‬ ‫מאושפזת בבידוד‪ .‬רציתי להודיע לה על פטירתו‬
‫שהיה מדריך במחנה המשפחות‪ ,‬אך מכוון שהיה‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬כדרכם של סופרים‪ ,‬לשנות‬ ‫של אבא ולא נתנו לי להיכנס‪ .‬צעקתי לעברה‬
‫ביננו פער גילאים לא נוצר ביננו קשר‪ .‬משנפגשנו‬
‫שוב נעשינו מיד חברים‪ .‬היה לנו רקע משותף‬ ‫ולהוסיף כדי שהספר יהיה יותר מעניין‪.‬‬ ‫מבחוץ דרך חור וכך בישרתי לה על מותו‪.‬‬
‫ובשנת ‪ 1947‬נישאנו וכעבור שנתיים‪ ,‬עלינו‬
‫לארץ עם הבן הבכור וכאן נולדו לנו עוד שני‬ ‫מה שמסופר בספר אינו מדויק‪ .‬לא היו לי כיסים‬ ‫פרדי המציא עבודות במחנה המשפחות וכך‬
‫ילדים‪ .‬יש לי ‪ 4‬נכדים‪ ,‬בעלי ואני‪ .‬עסקנו בחינוך‪.‬‬ ‫בשמלה‪ ,‬לא הקראתי סיפורים‪ ,‬מנגלה לא עקב‬ ‫הפכתי לספרנית‪ .‬כל שישה חודשים הגיעו משאיות‬
‫עבדנו כמורים במשך שלושים שנה בכפר הנוער‬ ‫אחריי‪ .‬עשיתי את מה שהיה צריך לעשות בתנאים‬ ‫שחורות ולקחו את המשפחות מהמחנה לתאי‬
‫“הדסים״‪ .‬בעלי אוטו נפטר לפני כעשרים שנה‪.‬‬ ‫הגזים‪ .‬ידענו שיש לנו שישה חודשי חיים‪ .‬עם כל‬
‫אני מקדישה את זמני לספר את סיפור חיי בעיקר‬ ‫שהיו‪ .‬כולם הסתכנו ולא הרגשתי גיבורה‪.‬‬ ‫זאת התנהלו לימודים במחנה‪ .‬תפקיד המורים היה‬
‫לנוער בארץ ואף נוסעת לחו״ל למטרה זו‪ .‬חשוב‬ ‫להסיח את דעתם של הילדים מהמוות‪ .‬חודש לפני‬
‫לי גם להביא את סיפורו של המדריך הנערץ פרדי‬ ‫מה עוד את יכולה לספר על‬ ‫הסוף‪ ,‬הגיעה הוראה לעשות סלקציה כדי לשלוח‬
‫הירש ולחשוף את האמת על מותו‪ .‬בשעות הפנאי‬ ‫פרדי הירש ועל מותו באושוויץ?‬ ‫נשים למחנות עבודה בגרמניה‪ .‬כאן פגשתי את‬
‫אני אוהבת לצייר את פרחי הבר הארץ‪-‬ישראליים‬ ‫מנגלה‪ .‬עמדנו‪ ,‬אמי ואני ערומות בשורה והיינו‬
‫פרדי לא נראה כמו אסיר‪ .‬תמיד היה מסורק‬ ‫צריכות לצעוק שלושה דברים‪ :‬גיל‪ ,‬מספר ומקצוע‪.‬‬
‫בצבעי מים‪.‬‬ ‫ונקי‪ ,‬מחנך נפלא ואיש לדוגמא‪ .‬גם לגרמנים היה‬ ‫עברנו את הסלקציה ונשלחנו יחד עם עוד ‪1600‬‬
‫יחס מיוחד אליו‪ .‬הוא דיבר בשפתם והם כיבדו‬ ‫נשים לגרמניה‪ .‬העבודה במחנה בהמבורג הייתה‬
‫האם פגשת אי פעם את‬ ‫אותו‪ .‬לפרדי היה חוש הומור והוא נהג לצחוק‬ ‫קשה מאוד‪ .‬היה מאוד קר וסבלנו רעב ובמרץ ‪45‬‬
‫אחד הילדים מהבלוק?‬ ‫אתנו‪ .‬הוא היה ישר‪ ,‬מסור ואישיות להערצה‪.‬‬
‫פינו אותנו לברגן בלזן‪.‬‬
‫נשארנו בקשר כמו תלמידים מאותה כיתה‪ .‬יש‬ ‫ידענו שהוא הומוסקסואל וזה לא הפריע לנו‪.‬‬
‫ביננו קירבה גם אם מישהו גר בקצה בעולם‪.‬‬ ‫מחנה ברגן בלזן‬
‫לגבי מותו‪ ,‬פרדי לא התאבד! הוא הורדם על ידי‬
‫מתוך מה שעברת‪ ,‬אלו תובנות‬ ‫הרופאים‪ .‬הרופאים! פרדי אדם שלוקח אחריות‬ ‫אם היה עד עכשיו רע‪ ,‬זה היה כלום לעומת‬
‫חשוב לך להעביר לדורות הבאים?‬ ‫ולא בורח‪ .‬מהלך העניינים‪ :‬הוחלט למרוד‬ ‫החיים בברגן בלזן‪ .‬בדרך מתחנת הרכבת למחנה‬
‫בגרמנים‪ ,‬ביום שיגיעו המשאיות השחורות‬ ‫ראינו ערימות של גופות‪ .‬בימים הראשונים עוד‬
‫תלמדו את ילדכם לא לשנוא‪ .‬השנאה הורסת‬ ‫לקחת את מחנה המשפחות למשרפות‪ .‬לפרדי‬ ‫קיבלנו מרק דליל‪ .‬אחר כך נעלו אותנו בצריף‬
‫את הכול‪ .‬היא עומדת מאחורי כל המלחמות‬ ‫כאתלט הייתה משרוקית והוא היה אמור לתת‬ ‫וסגרו את המים‪ .‬המסדרים נגמרו והזקיפים‬
‫והזוועות‪ .‬צריך ללמוד איך לקבל את האחר‪ ,‬גם‬ ‫את אות המרד באמצעות המשרוקית‪ .‬נודע לו‬ ‫נעלמו‪ .‬בקושי הגדול נוצרו חברויות שתמכו‬
‫אם הוא שונה בצבע עורו או בדרך תפילתו‪ .‬יש‬ ‫באמצעות שליח מהמחתרת כי בעוד מספר‬ ‫אחת בשניה‪ .‬היינו שלישיה‪ :‬אמא‪ ,‬מרגיט‪ ,‬אסירה‬
‫בעולם יותר דברים שמשותפים לכולם ועליהם‬ ‫שעות עומדות להגיע המשאיות‪ .‬הוא ביקש שעה‬ ‫שפגשנו במחנה ואני‪ .‬כשאחת התייאשה‪ ,‬השנייה‬
‫לעצמו כדי להירגע ופנה לרופאים לקבל כדור‬ ‫עודדה‪ .‬באחד הימים יצאנו מרגיט ואני מחוץ‬
‫צריך לבנות‪.‬‬ ‫הרגעה‪ .‬מנגלה הבטיח לרופאים שהם יישארו‬ ‫לצריף והתיישבנו על ערימת חול‪ .‬השמש זרחה‪.‬‬
‫למחזור הבא ולא ישלחו לתאי הגזים‪ .‬הרופאים‬ ‫הורדנו את השמלות ופלינו מתוכן כינים‪ .‬אחר‬
‫‪7‬‬ ‫חששו שהמרד ישבש את התוכנית ויביא למותם‬ ‫כך‪ ,‬נשכבנו על החול במצב נפשי מוזר‪ .‬הרגשנו‬
‫ולכן נתנו לפרדי כדור רעל‪ .‬הטענה שהתאבד‬ ‫שכבר לא אכפת לנו מכלום‪ .‬למזלנו האנגלים‬
‫הגיעו והחלו לטפל בנו‪ .‬שהינו במקום עשרה‬
‫ימים וכשפרצה מגפת הטיפוס גם אני חליתי‬
‫ואמא טיפלה בי‪ .‬הועברנו למקום אחר עם מיטות‬
‫ותנאים טובים‪ .‬אמי שידעה מספר שפות‪ ,‬עבדה‬
‫בהתנדבות במשרדו של המפקד הבריטי‪ .‬בחודש‬
‫יוני אמי חלתה חלתה פתאום ותוך יומיים נפטרה‪.‬‬

‫הספרות הדתית‬
‫והחרדית בלודז’‬

‫בין שתי מלחמות העולם‬

‫דריוש דקיארט *‬

‫לאור פעלו בשתי הערים הללו‪ .‬הספרות‬ ‫וורקה וליזנסק‪ ,‬אשר הפכו למרכזים‬ ‫היצירה הספרותית הדתית של יהודי‬
‫עברה דמוקרטיזציה מהירה והעדר‬ ‫רוחניים של הציבור החסידי‪ .‬בעקבות‬ ‫לודז’ בתקופה שבין שתי מלחמות‬
‫מונופוליות – שהרי כמעט כל אחד‪,‬‬ ‫התיישבות יהודית המונית שהחלה במאה‬ ‫העולם נכתבה בעיקר על ידי יוצרים‬
‫ללא מאמץ מיוחד‪ ,‬יכול היה לפרסם את‬ ‫ה‪ 19-‬בערים הגדולות לאחר מלחמת‬ ‫שבאו מרקע חסידי‪ .‬התפתחותה של‬
‫יצירותיו‪ .‬הדבר היה חשוב במיוחד עבור‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬הפכו הללו למרכזים‬ ‫ספרות זו בתקופה קצרה למדי‪ ,‬נבעה‬
‫צעירים שרק החלו לפתח את הקריירה‬ ‫הגדולים ביותר של הציבור החסידי‪ 1.‬דבר‬ ‫בעיקר כתוצאה מן השינויים שהתרחשו‬
‫שלהם‪ .‬כך למשל בהוצאה הדתית לאור‬ ‫זה הביא גם לתהליך של מטרופוליזציה‬ ‫בקהילה היהודית בפולין בתחילת המאה‬
‫“שפירא”‪ ,‬הממוקמת ברח’ פולנוצנה ‪,6‬‬ ‫של הספרות היהודית המאופיינת בריבוי‬ ‫ה‪ 20-‬ויש בה כדי לשקף תהליכים אלו‪.‬‬
‫היה אפשר לקבל הצעות ביצוע להדפסת‬ ‫שרשורים‪ ,‬צורה ותוכן כמו גם בגיוון יוצא‬ ‫הדבר בולט בישובים היהודיים הגדולים‪,‬‬
‫ספרים וכתבי עת דתיים וחילוניים מכל‬ ‫דופן‪ .‬רובה המכריע של האוכלוסייה‬ ‫בני למעלה מ‪ 100,000-‬איש שצמחו‬
‫סוג ובכל השפות‪ ,‬במחירים נמוכים‬ ‫היהודית בערים הגדולות ידע קרוא‬ ‫בפולין באותה תקופה‪ ,‬כמו‪ :‬ורשה‪ ,‬לודז’‪,‬‬
‫וכתוב‪ ,‬מה שיצר ביקוש מתמיד למילה‬ ‫קרקוב או וילנה‪ ,‬אשר חלו בהם תופעות‬
‫ובתנאים נוחים‪3.‬‬ ‫המודפסת‪ .‬עם שיפור הדפוס והמצאת‬ ‫של מטרופוליזציה‪ ,‬דהיינו הכנסת צורות‬
‫הלינוטייפ והמונוטייפ‪ ,‬התאפשר‬ ‫חדשות של חיים חברתיים ופוליטיים‬
‫תחייתם הפוליטית של היהודים‬ ‫להדפיס יצירה ספרותית המונית‬ ‫עקב אורחות החיים של היהודים‬
‫והשכלתם הכללית‪ ,‬השפיעו על עולמם‬ ‫בעיצוב גרפי מודרני‪ 2.‬בערים שכנו‬ ‫בעיר הגדולה‪ .‬האורבניזציה היוותה‬
‫התרבותי ואף יצרו השפעה על מנהגיהם‪.‬‬ ‫משרדי עריכה‪ ,‬הוצאה לאור ובתי דפוס‬ ‫חלק מתהליך משמעותי שהשפיע על‬
‫גם הופעתן של מפלגות סוציאליסטיות‬ ‫והטכנולוגיה של ההדפסה היתה זמינה‪.‬‬ ‫התושבים היהודים באותם ישובים‪ .‬הרי‬
‫אנטי דתיות או מפלגות של הציונות‬ ‫במקרה של לודז’ וורשה‪ ,‬אפשר אפילו‬ ‫קודם לכן התגוררה האוכלוסיה היהודית‬
‫החילונית והדתית בסוף המאה ה‪,19-‬‬ ‫לדבר על דואופוליס ספרותי‪ ,‬שכן חלק‬ ‫ובודאי החסידית בעיקר בעיירות קטנות‪,‬‬
‫אילצו את החצרות החסידיות להפוך‬ ‫גדול מהמפעלים הדתיים של ההוצאה‬ ‫דוגמת‪ :‬גור‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬פשיסחה‪ ,‬קוצק‪,‬‬
‫למעורבות בחיי החברה והתרבות‪ ,‬תוך‬

‫‪M. Wodziński, W. Spallek, Chasydyzm. Atlas historyczny, Kraków - Budapeszt - Syrakuzy 2019, p. 182-185.‬‬ ‫ ‪1‬‬
‫‪P. Rypson, “Enchanted we whirl in the// dance of youth”. Three avant-garde books designed by female Jewish artists il Lodz in 1921, [in:] „Tańczymy‬‬ ‫ ‪2‬‬
‫‪zaczarowani taniec młodości”. Łódzka awangarda żydowska –publikacje artystyczne wydawnictwa Achrid, 1921 / “Enchanted we whirl in the// dance of‬‬
‫‪youth”. The jewish avant-garde in Łódź and the artist books of Farlag Achrid, 1921, ed. D. Dekiert, I. Gadowska, K. Radziszewska, Łódź 2022, p. 32.‬‬ ‫ ‪3‬‬

‫‪ ].ed[ ,J. Joffe.‬די חכמה‪ ,‬כרך ‪Łódź 1932 ,p. 34 ,3‬‬ ‫‪8‬‬

‫* אוניברסיטת לודז’‪ ,‬המחלקה לגרמניסטיקה‬

‫החסידית‪ .‬במיוחד ניכר הדבר בחינוך בני‬ ‫אותה תקופה‪ ,‬המתייחסת בגלוי למגמות‬ ‫יצירת ז’אנר עצמאי‪ .‬הספרות הדתית של‬
‫הנוער שהיה זקוק בדחיפות לרפורמה‪,‬‬ ‫הספרות והפילוסופיה העולמית‪ ,‬היצירה‬ ‫תקופה זו היא אפוא בעיקר שיקוף של‬
‫שהרי מאז הופעת החסידות‪ ,‬הוראה‬ ‫הדתית התמקדה במסורת שלה תוך‬ ‫המהפך העמוק שעברה החברה החסידית‬
‫מאורגנת של בנים במסגרות ישיבתיות‬ ‫התעלמות מתכנים וממגמות ספרותיות‬ ‫לאחר מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫הסתיימה ברמת ה‪”-‬חיידר”‪ .‬בשלב‬ ‫מודרניות‪ .‬לעתים רחוקות התייחסה‬ ‫שהרי בראשית דרכה הפכה החסידות‬
‫מאוחר יותר הלימודים לא היו פורמליים‬ ‫היצירה למציאות ולספרות החיצונית‪.‬‬ ‫מתנועה עממית‪ ,‬שהביעה מרד במוסדות‬
‫והתבססו על המבנים הרופפים של בתי‬ ‫ניתן למצוא לכך ביטוי בטור של מבקר‬ ‫מסורתיים שנשלטו על ידי האליטות‪,‬‬
‫המדרש‪ ,‬בהם למדו יחד כל הגברים בני‬ ‫הספרות והתיאטרון הידוע אלכסנדר‬ ‫או כמענה לאורתודוקסיה המודרנית‪,‬‬
‫העדה החסידית‪ 5.‬בניגוד ליהודי ליטא‪,‬‬ ‫מוקדוני‪ ,‬במאמרו ה”פוטוריסטים” שלנו‪:‬‬ ‫לתנועה אשר גיבשה עבור הציבור הדתי‬
‫בה כבר במאה ה‪ 19-‬נפתחו ישיבות‬ ‫והחסידי קודים חדשים‪ .‬אלה דגלו אומנם‬
‫לנוער עם תוכנית לימודים ברורה‪,‬‬ ‫“הלא ספרותנו עודנה כל כך צעירה‪,‬‬ ‫בניתוק מהחדשנות‪ ,‬אך מאידך שימשו‬
‫רוב הקהילות החסידיות לא ראו צורך‬ ‫כל כך רכה ועדינה ועלולה לחלות‬ ‫כלי חברתי חדש‪ ,‬שכלל שפה מחודשת‬
‫במוסדות מעין אלה‪ .‬רק אחרי עזיבה‬ ‫מכל פצע קל ומכל מחלה קטנה‪ .‬ואם‬ ‫ואף פניה לתקשורת המונים‪ ,‬שבאה לידי‬
‫משמעותית והתרופפות הקשר למסורת‬ ‫הכוחות והכשרונות הצריכים לעבוד‬ ‫ביטוי בעיתונות או בפרסומים אחרים‪.‬‬
‫שהתרחשו בתחילת המאה ה‪ 20-‬מצד‬ ‫בעד התפתחותה הבריאה והשתלמותה‬ ‫הדבר נעשה גם תוך שילוב חדשנות‬
‫בני נוער דתיים‪/‬חרדיים‪ ,‬חל שינוי גורף‬ ‫הנורמלית של ספרותנו‪ ,‬הולכים בנתיבות‬ ‫רעיונית כמו בשימת דגש בו‪-‬זמנית על‬
‫כאשר נפתחה בפניהם שורה שלמה של‬ ‫עקלקלות ובדרכים עקומות‪ ,‬אמורים‬ ‫חינוך של בנים ובנות והוביל לפריחת‬
‫לנטוע בה זמורת זר‪ ,‬לקלקל את טעמה‪,‬‬ ‫היצירתיות הדתית החסידית ביידיש‬
‫הזדמנויות חדשות‪.‬‬ ‫לשנות ולעוות את פניה ולעשותה בעל‬ ‫ובעברית‪ .‬הפריחה הזאת באה לידי ביטוי‬
‫מום בראשית ימי גדולה והשתשנותה”‪4.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תהליכי האמנציפציה‬ ‫חלו בהם תופעות של‬
‫והמודרניזציה יצרו גלי הדף בקרב‬ ‫הספרות החרדית בלודז’‬ ‫מטרופוליזציה‪ ,‬דהיינו‬
‫הנוער היהודי‪ .‬עובדה זו הביאה את‬ ‫הכנסת צורות חדשות‬
‫גדולי החסידות להבין את היקף הבעיה‬ ‫פריחת היצירתיות הדתית בלודז’ בין‬ ‫של חיים חברתיים‬
‫ולפעול על מנת לשמור את הצעירים‬ ‫שתי מלחמות העולם קשורה ישירות‬ ‫ופוליטיים עקב אורחות‬
‫בתוך הקהילה המסורתית‪ .‬הם פעלו‬ ‫לשינויים בחינוך הילדים והנוער בחברה‬ ‫החיים של היהודים‬
‫ליצור חינוך מאורגן והדבר בא לידי‬
‫ביטוי בישיבות שנפתחו ובריבוי מסגרות‬ ‫בעיר הגדולה‬

‫בנוסף לעיתונים‪ ,‬כתבי עת ופרסומים חד‬
‫פעמיים‪ ,‬בהם פורסמו מאמרים או שירים‪,‬‬
‫גם בספרות הז’אנר הספרותי החדש‪,‬‬
‫שכלל סיפורים קצרים ורומנים‪ ,‬אך‬
‫בניגוד לספרות היהודית החילונית של‬

‫ ‪ 4‬בתוך‪ :‬דגלנו‪ ,‬שנה ד'‪ ,‬חוברת א‪-‬ג‪ ,‬תשרי‪-‬כסלו תרפ''ד‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
‫‪S. Stampfer, Jeszywy w międzywojennej Polsce, [in:] M. Wodziński, W. Spallek, Chasydyzm. Atlas historyczny, p. 182-185. 5‬‬

‫‪9‬‬

‫חינוך חזקים במתכונת של ישיבות‬ ‫ההפרדה‬ ‫חדשות לצעירים‪ .‬השליטה בדור הצעיר‬
‫לנערים ובתי ספר דתיים לנערות‬ ‫בין בנים לבנות החלה‬ ‫לאחר מלחמת העולם הראשונה היתה‬
‫וקיומם של קשרים פוליטיים חזקים‬ ‫בילדות‪ ,‬בתוך מסגרות החינוך הדתי‪,‬‬ ‫כרוכה בהקמה מהירה של ישיבות‬
‫בין רוב ישיבות לודז’‪ ,‬בעיקר עם‬ ‫כאשר אצל בנים היה זה תהליך היה זה‬ ‫רבות‪ ,‬בין אם היו קשורות לענף מסוים‬
‫המפלגה החרדית ‘אגודת ישראל’‪8,‬‬ ‫רב‪-‬שלבי ומדורג‪ ,‬בעוד שהבנות שאבו‬ ‫בחסידות וממומנות על ידי חברי העדה‪,‬‬
‫היוו זרז משמעותי ליצירת ספרות‬ ‫את הידע והמסורת שלהן בעיקר מתוך‬ ‫ובין אם לא היו קשורות ישירות לאף‬
‫שהתאפיינה במחויבות דתית ובגישה‬ ‫הבית פנימה‪ ,‬והשכלתן התקיימה (אם‬
‫חינוכית‪ .‬מטרותיה הוגדרו במאמרו של‬ ‫בכלל) בבתי ספר ממלכתיים לא יהודיים‪.‬‬ ‫קבוצה ונתמכו מכספי תרומות‪.‬‬
‫בהיעדר ידע מספיק מהימן של המסורת‪,‬‬
‫שמואל נדלר‪:‬‬ ‫ההיסטוריה והתרבות היהודית‪ ,‬לעתים‬ ‫מובילי מסגרות החינוך נדרשו לעצב את‬
‫קרובות הן נכנעו לתרבות הנוצרית‬ ‫תפיסת העולם על פיה ירצו לחנך ולגבש‬
‫“הספרות שלנו צריכה להיות מלמדת‪,‬‬ ‫ולאורח החיים החילוני והתרחקו‬ ‫עמדות אתיות הנוגעות לאתגרי השעה‪.‬‬
‫היא צריכה לחנך‪ .‬עלינו לתת לעם היהודי‬ ‫מהיהדות‪ 6.‬הקמת בית יעקב‪ ,‬רשת בתי‬
‫את צורות ההתפתחות שאליהם הוא‬ ‫הספר לבנות יהודיות‪ ,‬הייתה אמורה‬ ‫יחד עם השינויים במערכות הלימוד‬
‫ישאף‪ ,‬האידיאלים שלמענם הוא ייאבק”‪9.‬‬ ‫לתקן את המצב הזה‪ ,‬ובתוך זמן קצר אכן‬ ‫שהתחוללו כתוצאה ממלחמת העולם‬
‫הפכה להצלחה גדולה‪ .‬בסוף שנות ה‪30-‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬חלו שינויים משמעותיים גם‬
‫סיבה חשובה נוספת להתפתחות‬ ‫פעלו למעלה מ‪ 250-‬מוסדות שחינכו‬
‫הספרות הדתית הייתה פריחת החיים‬ ‫למעלה מ‪ 40,000-‬בנות‪ 7.‬הרפורמה‬ ‫התהליך גרם‬
‫הפוליטיים בחברה היהודית לאחר‬ ‫במערכת החינוך הנשית הייתה יעילה‬ ‫למטרופוליזציה של‬
‫מלחמת העולם הראשונה והופעתן של‬ ‫ביותר והיוותה מהפכה פמיניסטית‬ ‫הספרות היהודית‬
‫מפלגות פוליטיות חרדיות‪ ,‬ובראשן‬ ‫אמיתית בחברה החסידית‪ .‬הקמת מרכזי‬ ‫המאופיינת בריבוי‬
‫‘אגודת ישראל’ וארגוני נוער הסמוכים‬
‫לה‪ ,‬כגון‪ :‬צעירי אמוני ישראל או צעירי‬ ‫שרשורים‪ ,‬צורה‬
‫אגודת ישראל‪ ,‬בנות אגודת ישראל‪ ,‬פרחי‬ ‫ותוכן כמו גם בגיוון‬
‫אגודת ישראל ופועלי אמוני ישראל‪.‬‬
‫בשנות העשרים של המאה ה‪ 20-‬אגודת‬ ‫יוצא דופן‬
‫ישראל הפכה למפלגה דומיננטית‬
‫שאיגדה תחתיה את רוב הציבור החסידי‪.‬‬ ‫בחינוך הנשים‪ .‬עד אז תפקידן של הנשים‬
‫זאת משום שחבריה היו מודעים‬ ‫היה פאסיבי והתרכז בשימור המסורת‬
‫לאתגרים שהציבה המציאות שלאחר‬ ‫והנחלתה לדורות הבאים‪ .‬עתה החלה‬
‫החברה החסידית לשתף את הנשים בארגון‬
‫המלחמה‪ ,‬כפי שכתב י‪ .‬קיץ‪:‬‬ ‫אקטיבי של פעילויות חברתיות וחינוכיות‪,‬‬
‫שמטרתן היתה להגן על המסורת והדת‬
‫הדור שלנו קיבל בתור הניסיון משימה‬
‫קשה ואחראית ביותר‪“ :‬להחזיר עטרה‬ ‫היהודית מפני השפעות זרות‪.‬‬
‫ליושנה” ‪ -‬להחזיר את העם היהודי‬
‫ליושנה של העבר‪ ,‬להחזיר את העם‬

‫היהודי השוגג למנהיגיו האמתיים‪10.‬‬

‫הם ראו את הפעולה הפוליטית כמעשה‬
‫דתי ואמוני‪ 11.‬מציאות זו הנובעת‬
‫מהשילוב בין היותם ממשיכי המסורת‬

‫ ‪J. Lisek, „Dos loszn fun jidiszkajt” – ortodoksyjny jidyszyzm na łamach „Bejs Jakow” w kontekście religijnego feminizmu żydowskiego w Polsce, [in:] Studia‬‬ ‫‪ 6‬‬
‫‪z dziejów trójjęzycznej prasy żydowskiej na ziemiach polskich (XIX–XX w.), ed. Joanna Nalewajko-Kulikov with cooperation of Grzegorz P. Bąbiak and‬‬
‫‪Agnieszka J. Cieślikowa, Warszawa 2012, p. 343–368.‬‬ ‫‪ 7‬‬

‫ ‪P. Benisch, Carry Me In Your Heart. The Life and Legacy of Sarah Schenirer, Founder and Visionary of the Bais Yaakov Movement, Jerusalem – New York‬‬ ‫‪ 8‬‬
‫‪2004, p. 99.‬‬ ‫ ‪9‬‬
‫‪ 10‬‬
‫‪H. Seidman, Żydowskie szkolnictwo religijne w ramach ustawodawstwa polskiego, Warszawa 1937, p. 18-19.‬‬ ‫‪1 1‬‬

‫ש‪ .‬נדלר‪ ,‬דיסקוסיע וועגן ארטאדטקסישע ליטעראטור‪ ,‬מסורה בלעטער מס' ‪ ,3‬לודז' ‪ ,1926‬עמ' ‪.74-76‬‬

‫י‪ .‬כץ‪ ,‬אונזער בעוועגונג‪ ,‬די ענטשטעהונג און ענטוויקלונג פון אגודת "צעירי אמוני ישראל" אין לאדשז‪ ,‬לודז' תרפ''ב‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬
‫‪M. Wodziński, Chasydyzm. Wszystko, co najważniejsze, Kraków-Budapeszt-Syrakuzy 2019, p. 337-338.‬‬

‫‪10‬‬

‫הספרות הדתית של תקופה זו היא אפוא בעיקר שיקוף של המהפך העמוק‬
‫שעברה החברה החסידית לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ .‬שהרי בראשית דרכה‬
‫הפכה החסידות מתנועה עממית‪ ,‬שהביעה מרד במוסדות מסורתיים שנשלטו על‬
‫ידי האליטות‪ ,‬או כמענה לאורתודוקסיה המודרנית‪ ,‬לתנועה אשר גיבשה עבור‬

‫הציבור הדתי והחסידי קודים חדשים‬

‫ההוצאה לאור “מסורה” התקיימה לאורך‬ ‫אישים רבניים‪ ,‬התאימה אף לספרות‬ ‫ודבוקים ברבותיהם לבין הפיכתם‬
‫כל התקופה שבין שתי מלחמות העולם‬ ‫דתית‪ .‬לעומת זאת‬ ‫לארגונים מודרניים‪ ,‬הביאה לשינויים‬
‫והייתה פעילה מאוד בתחום העברית‬ ‫החסידים לא התעניינו‬ ‫גדולים במוסדות החינוך‪ .‬כפועל יוצא‬
‫והוציאה לאור ספרים וכתבי עת רבים‬ ‫במיוחד בהתפתחותה‬ ‫משינויים אלו הוקמו ספריות‪ 12‬ויצאו‬
‫בשפה זו‪ .‬בנוסף למהדורת התלמוד‪ ,‬יצאו‬ ‫וביישומה בחיי היום‪-‬‬ ‫לאור פרסומים רבים בחסות המפלגה‪,‬‬
‫בה לאור גם זיכרונות‪ 15,‬ספרי אתיקה‪16,‬‬ ‫יום ולכן היצירות בשפה‬ ‫כדוגמת כתבי עת והוצאות חד פעמיות‬
‫או ביוגרפיות של רבנים מפורסמים‪ ,‬כמו‬
‫זו לא היו דומיננטיות‪.‬‬ ‫שונות‪.‬‬
‫ספרי הלימוד התמקדו‬
‫באוצר מילים מן העולם‬ ‫מוסדות בית יעקב בלודז’ היו חלק‬
‫הדתי והופיעו בהם‬ ‫משמעותי במהפכה התרבותית הזו‪.‬‬
‫טקסטים רבניים מורכבים‬ ‫לודז’ היוותה מרכז בו נדפסו והופצו‬
‫בשפה ברורה להבנה‪.‬‬ ‫כל הפרסומים לשאר מוסדות בית‬
‫אחד החיבורים החשובים‬ ‫יעקב ברחבי פולין‪ .‬הדבר ניכר בהוצאת‬
‫הוא “לשון החכמים”‬ ‫הספרים שנשאה אף היא את השם‬
‫מאת הרב שמעון יהודה‬ ‫‘בית יעקב’ והיתה ממוקמת ברח’‬
‫גולדבלט מלודז’‪ .‬ספרי‬ ‫אלכסנדרובסקה (לימנובסקיאגו) ‪.28‬‬
‫לימוד בעברית מודרנית‬ ‫כמו כן נפתח משרד של הירחון “בית‬
‫החלו להופיע מאוחר יותר‪,‬‬ ‫יעקב ז’ורנל”‪ ,‬שיצא לאור משנת ‪13,1923‬‬
‫רק בשנות השלושים‪14,‬‬ ‫והיה ממוקם ברח’ קילינסקיאגו ‪ .44‬כתבי‬
‫כנראה בתגובה לפרסומים‬ ‫עת דתיים התפרסמו לעתים קרובות‬
‫ציוניים רבים‪ .‬הם פורסמו‬ ‫בצורה של מנוי ומומנו חלקית על ידי‬
‫בעיקר על ידי ההוצאה הדתית “מסורה”‪,‬‬
‫שהיתה ממוקמת ברח’ ווסחודניה ‪.64‬‬ ‫תרומות‪.‬‬
‫כך יצא לאור ספר מודרני ללימוד בבתי‬
‫ספר דתיים בשם “שפת הקודש” מאת‬ ‫יצירה בעברית‬
‫אלכסנדר זוסיה פרידמן‪ ,‬או ספר לימוד‬
‫ללימוד האלפבית ויסודות השפה‬ ‫באופן טבעי העברית אשר שימשה‬
‫בשם “ראשית חכמה” מאת י‪ .‬זוסטמן‪.‬‬ ‫במשך מאות שנים כשפת התפילה‪ ,‬בה‬
‫נכתבו חיבורים דתיים וכן תכתובת בין‬

‫‪ 12‬ראה למשל פרסומת של הספרייה שהוקמה ליד סניף צעירי אמוני ישראל בשנת ‪" ,1921‬דגלנו" ז‪-‬ח‪ ,‬וורשה‪ ,‬אב תשס''א‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬
‫‪ 1 3‬ראה ש‪ .‬שנירר‪ ,‬געזאמעלטע שריפטן‪ ,‬לודז' תרצ''ג‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬

‫‪ 14‬ראה למשל‪ :‬י‪ .‬ל‪ .‬גערשט‪ ,‬לשון עבר‪ :‬ספר מיקרה ולימוד ללשון העברית‪ ,‬לודז'‪.1937-1939 ,‬‬
‫‪ 1 5‬י‪ .‬גרויבארט‪ ,‬ספר זכרון‪ ,‬לודז'‪ ,‬תרע''ו‪.‬‬

‫‪ 16‬י‪ .‬מ‪ .‬זנדר‪ ,‬ספר פרי החיים‪ ,‬לודז'‪ ,‬תרע''ו; י‪ .‬גרויבארט‪ ,‬ספר ימין ושמאל‪ ,‬מאמרים בשאלות החיים במחנה ישראל ועל אשר בין ישראל לעמים‪ ,‬לודז'‪ ,‬תרצ'‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫עד אז תפקידן‬ ‫קניג‪ ,‬הרב שמואל דוד לסקי‪ ,‬אברהם‬ ‫רבי יהודה הלוי‪ ,‬אברהם אבן עזרא‪ ,‬רש”י‬
‫של הנשים היה‬ ‫מרדכי רוגובי‪ ,‬שלמה ויינריב‪ ,‬דוד הרש‬ ‫ועוד‪ .‬ביוגרפיות אלו נכתבו בידי יואל‬
‫פאסיבי והתרכז‬ ‫נפתלי קמייניאץ‪ ,‬מנהל בית הספר בית‬
‫בשימור המסורת‬ ‫זילברשטיין ועוד‪.‬‬ ‫יעקב בלודז’‪ ,‬שחיבר בנוסף רומן ביידיש‬
‫והנחלתה לדורות‬ ‫המבוסס על דמויותיהן התנ״כיות של‬
‫הבאים ועתה החלה‬ ‫היצירה הספרותית ביידיש‬
‫החברה החסידית‬ ‫נעמי ורות‪.‬‬
‫לשתף את הנשים‬ ‫רק בתקופה שבין שתי מלחמות העולם‪,‬‬
‫בארגון אקטיבי של‬ ‫זאת אומרת מאוחר יחסית‪ ,‬חוגים דתיים‬ ‫הוצאת “מסורה” הוציאה לאור בשנים‬
‫פעילויות חברתיות‬ ‫החלו להשתתף בקידומה ופיתוחה של‬ ‫‪ 1927-1931‬גם חוברת במספר חלקים‬
‫וחינוכיות‪ ,‬שמטרתן‬ ‫שפת היידיש ולהתאימה לרוח התקופה‬ ‫בשם “שיח שרפי הקודש והוא לשון‬
‫היתה להגן על‬ ‫וזאת מבלי ליצור שיתוף פעולה עם‬ ‫חסידים” אשר כללה דרשות מפי צדיקים‬
‫המסורת והדת‬ ‫ארגונים חילוניים בעלי מטרות דומות‪.‬‬ ‫על פסוקי התורה והתלמוד‪ .‬בעמוד‬
‫היהודית מפני‬ ‫באופן לא מפתיע‪ ,‬המאבק על שפת‬ ‫השער של החוברת נכתב‪“ :‬מילים‬
‫השפעות זרות‬ ‫היידיש כיסוד הזהות של צעירים‬ ‫טהורות וקדושות‪ ,‬וסיפורים נפלאים‪,‬‬
‫יהודים היה מרכיב פוליטי בשנות‬ ‫מלאי אתיקה ויראת שמים״ ובעמוד הבא‬
‫העשרים אשר נשלט על ידי מפלגות‬ ‫נכתבו שמותיהם של עשרות צדיקים‬
‫שמאל‪ ,‬כמו ה”בונד” וארגונו החינוכי‬ ‫המוזכרים בה‪ .‬דוגמה נוספת היא כתב‬
‫“צוקונפט”‪ 17.‬למרות שהפעילות למען‬ ‫העת החד‪-‬פעמי “נהור שרגא”‪ ,‬שיצא‬
‫השפה הזו אורגנה גם על ידי המפלגות‬ ‫לאור בשנת ‪ 1938‬לזכרו של יעקב פנחס‬
‫הציוניות‪ 18,‬התנועה הדתית החשובה‬ ‫שרגא דנציגר‪ ,‬בנו של הצדיק מנחם מנדל‬
‫ביותר שהתמקדה ביידיש הייתה תנועת‬
‫בית יעקב‪ ,‬שמעורבותה נבעה ישירות‬ ‫דנציגר מאלכסנדר‪ ,‬שנפטר בצעירותו‪.‬‬
‫מהנחות היסוד האידיאולוגיות שתיארה‬
‫מייסדתה‪ ,‬שרה שנירר‪ .‬ההוצאה לאור‬ ‫סופרים דתיים רבים מלודז’ פרסמו את‬
‫של התנועה‪ ,‬שהייתה ממוקמת בלודז’‪,‬‬ ‫הטקסטים שלהם בכתב העת בשפה‬
‫הוציאה לאור בין השאר את ספר הלימוד‬ ‫העברית “דגלנו״‪ ,‬העיתון הרשמי של‬
‫“גאולה פון לשו”ן” [גאולה של הלשון]‬ ‫תנועת הנוער צעירי אמוני ישראל‪.‬‬
‫מאת חוקר היידיש המובהק שמואל‬ ‫המחברים מלודז’ היו פעילים בו מאוד‪ ,‬הן‬
‫מבחינה ארגונית והן מבחינה הספרותית‪.‬‬
‫בירנבאום‪.‬‬ ‫מעידים על כך האזכורים וריבוי הברכות‬
‫והתודות שפורסמו בו ומספרם הגבוה‬
‫גישה שמרנית לספרות דתית ביידיש‬ ‫של המחברים מלודז’ שנטלו בו חלק‬
‫על צורותיה החדישות באה לידי ביטוי‬ ‫והיוו עדות למעמדו‪ ,‬ביניהם‪ :‬יצחק‬
‫על ידי א‪ .‬מוקדוני‪ .‬טקסט שלו‪ ,‬שראה‬ ‫יוסקוביץ’‪ ,‬יעקב צבי יוסקוביץ’‪ ,‬שלמה‬

‫‪M. Kozłowska, Świetlana przyszłość? Żydowski Związek Młodzieżowy Cukunft wobec wyzwań międzywojennej Polski, Kraków-Budapeszt, 2016, p. 148. 17‬‬
‫‪ 1 8‬ראה חוברת‪ :‬די שול – פראגע‪ .‬רעדעס פון די י‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ‪ .‬אין לאדשזער שטאט‪-‬ראט‪ ,‬געהאלטען בעת בודשזעט – דעבאטן אין נאוועמבער‪ ,‬לודז'‪.1920 ,‬‬

‫‪12‬‬

‫החסידים לא‬ ‫שלמה קניג‪ .‬גם אמנים חרדיים‪ ,‬כמו‬ ‫אור בהוצאה לאור הלודז’אית “סגולה״‪,‬‬
‫התעניינו במיוחד‬ ‫מאיר ווידיסלאבסקי‪ ,‬אברהם מרדכי‬ ‫הינו כתב אשמה נגד כלל הפרסומים‬
‫רוגובי ושלמה ויינריב פרסמו מפרי עטם‬ ‫הפונים לכיוון “פוטוריזם״‪ ,‬שמשמעותו‬
‫בהתפתחותה‬ ‫בכתב עת זה‪ .‬גם כתבי עת ביידיש של‬ ‫לפי הגדרת המחבר היתה זילזול בכל‬
‫וביישומה של‬ ‫הוצאת “מסורה״ מתאפיינים בעיסוק רב‬ ‫הכללים ומהפכה של המסורות הישנות‪.‬‬
‫העברית בחיי היום‪-‬‬ ‫בענייני ספרות‪ ,‬כמו “מסורה בלעטער״‪,‬‬
‫יום ולכן היצירות‬ ‫שפרסמה את עצמה כ״יהדות טהורה‪.‬‬ ‫בביקורתו טען‪:‬‬
‫רק חסידות‪ .‬ספרות אמיתית״‪ .‬למרות‬
‫בשפה זו‬ ‫זאת נכללו בו הדפסות של שירה‪ ,‬קטעים‬ ‫“קחו את “ארטאדאקסישע בלעטער״‬
‫לא היו דומיננטיות‬ ‫ספרותיים קצרים ומניפסטים על יחסים‬ ‫המופיע על ידי “סגולה״ בלודז’‪ ,‬אשר שמם‬
‫בין החרדים לבין האמנות או התרבות‬ ‫מוכיח עליהם שהינם חרדים ושמטרתם‬
‫מוסרי בדמות סיפורן של שתי נשמות‬ ‫להפיץ ספרות חרדית‪ ,‬ודוקא שם תמצאו‬
‫שבגלל חריגה מנורמות מוסריות (בגידה‬ ‫המודרנית‪.‬‬ ‫פנינים יקרים ונפלאים ופרחים נהדרים‬
‫בנישואין)‪ ,‬נידונו לשוטט על פני האדמה‬ ‫כאלה עד שמשה ברודרזון ופרץ מרקיש‬
‫ספרות פופולרית –‬ ‫(ראשי הפוטוריסטים בפולין) יכבשו‬
‫לאחר מותן עד לגאולתן‪.‬‬ ‫“שונד״ הדתי‪.‬‬
‫פניהם בקרקע בקראם אותם”‪19.‬‬
‫דוגמה נוספת לספרות דתית פופולרית‬ ‫טקסטים של ספרות פופולרית שפורסמו‬
‫הם עיתונים שיצאו באופן לא סדיר‬ ‫בלודז’‪ ,‬המכונה ביידיש “שונד״ (ספרות‬ ‫הוצאת הספרים “סגולה” הייתה פעילה‬
‫ואשר נכתבו ונערכו על ידי גראף קאלי‬ ‫בגרוש או ספרות ברמה ירודה)‪,‬‬ ‫מאוד בתחום היצירה הדתית החדשה‪.‬‬
‫(שמו הספרותי הבדוי של לייב ברמן)‬ ‫התייחסו לא פעם לסוגיות ערכיות וניסו‬ ‫היא הוציאה לאור‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את כתב‬
‫ופורסמו לרגל חגי ישראל משנת ‪,1928‬‬ ‫להשפיע על עמדותיו המוסריות של‬ ‫העת “ארטאדאקסישע בלעטער”‬
‫וככל הנראה עד סוף התקופה שבין‬ ‫הקורא ולהראות לו את הדרך הנכונה‬ ‫המוקדש ל״ספרות וסוגיות של‬
‫שתי מלחמות העולם‪ .‬מניעים דתיים‬ ‫באמצעות סיפורים פשוטים המבוססים‬ ‫התקופה״‪ ,‬את האנתולוגיה של הספרות‬
‫המופיעים בטקסטים שלהם ובהקשר‬ ‫על דוגמאות מחיי היום יום‪ .‬דוגמה לכך‬ ‫חרדית “פרילינג״ [אביב] בעריכת‬
‫החגיגי היוו רקע לתוכנם העיקרי‪ ,‬שהיה‬ ‫היא חוברת של מחבר אנונימי עם סיפור‬
‫פרסומות מחורזות‪ ,‬כמו גם שירים‬ ‫של הרב חנוך העניך הכהן לוין זצ״ל‪20,‬‬
‫וטקסטים סאטיריים‪ .‬המחבר לא נרתע‬ ‫שהתגורר באלכסנדר (והנהיג את חסידות‬
‫מלעסוק בנושאים פוליטיים‪ .‬לרגל חג‬ ‫גור אחרי פטירת החידושי הרי״ם)‪ ,‬ואשר‬
‫השבועות‪ .‬בשנת ‪ ,1931‬הוא פרסם שיר‬ ‫תוך שימוש בסמכותו הדתית‪ ,‬גירש‬
‫נרחב המעודד להצביע למועמדותו של‬ ‫מנערה צעירה שני דיבוקים שנכנסו‬
‫אהרן פרבר מרשימה מס’ ‪ 8‬בבחירות‬ ‫בה‪ .‬בספרון זה נמצא ללא ספק יסוד‬
‫להנהלת הקהילה היהודית בלודז’‪.‬‬
‫הטקסטים שלו מכילים גם התייחסויות‬

‫‪ 19‬דגלנו‪ ,‬שנה ד'‪ ,‬חוברת א‪-‬ג‪ ,‬תשרי‪-‬כסלו תרפ''ד‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫‪ 2 0‬א זעהר שענע וואונדערליכע געשיכטע פון הייליגען רבי העניך זצ''ל מאלכסנדר ארויסגעטריבען צוויי דיבוקים פון א מיידל‪ ,‬לודז'‪.1926 ,‬‬

‫‪13‬‬

‫התקופה שבין שתי מלחמות העולם‪ ,‬בפולין בכלל ובלודז' בפרט‪,‬‬
‫הייתה תקופת פריחה של יצירות ספרות יהודיות‪ .‬הן התאפיינו במגוון דעות‬

‫וברמות דתיות שונות‪ .‬יחד עם זאת הספרות החרדית והחסידית‬
‫היתה רק חלק ממכלול רחב יותר‪ ,‬אשר הלם את רוח המסורת‬

‫וברמות דתיות שונות‪ .‬יחד עם זאת‬ ‫החכמים”‪ .‬הן הכילו כמה מאות אנקדוטות‬ ‫לאירועים בינלאומיים אקטואליים‪ ,‬כמו‬
‫הספרות החרדית והחסידית היתה רק‬ ‫וסיפורים המיוחסים לצדיקים שונים‬ ‫מלחמת איטליה‪-‬חבש‪ 21,‬או מלחמת‬
‫חלק ממכלול רחב יותר‪ ,‬אשר הלם את‬ ‫והיו בעלות אופי דתי טיפוסי והומור‬ ‫האזרחים בספרד‪ 22.‬ההומור הכלול בהם‬
‫רוח המסורת‪ .‬עד כה ניתן היה למצוא‬ ‫מחוכם וקשה להבנה ללא הכרת ההקשר‬ ‫מבוסס על סצנות ודיאלוגים שנלקחו‬
‫מעט פרסומים על ענף חשוב זה של‬ ‫התרבותי הרחב יותר‪ .‬החוברות הופנו‬ ‫מהחיים בעיר גדולה‪ ,‬כגון‪ :‬נסיעה ברכבת‬
‫הספרות היהודית‪ .‬ללא ספק‪ ,‬מחסום‬ ‫לחסידי העיר הגדולה‪ ,‬שכנראה לא תמיד‬ ‫קלה‪ ,‬ארוחת צהריים במסעדה‪ ,‬ביקור של‬
‫השפה והאופי המגזרי הספציפי של‬ ‫הספיקו ללמוד לימודים מעמיקים בחיי‬ ‫הוצאה לפועל בעניין “תשלום המחזור‬
‫טקסטים ספרותיים חסידיים אלו‪ ,‬אשר‬ ‫היום יום הקדחתניים והוצע להם קיצור‬
‫עסקו בנושאים פנימיים של תרבות ודת‪,‬‬ ‫דרך ‪ -‬היכרות עם סודות גדולים בדמות‬ ‫האחרון״ או ארגוני הפשע‪.‬‬
‫היוו מכשול משמעותי ומרכזי עבור‬ ‫משלים וסיפורים קצרים‪ .‬ההוצאה לאור‬
‫“שפירא” הציעה למכירה תמונות בגודל‬ ‫ההומור בעיתונים חד‪-‬פעמיים אלה‬
‫החוקרים‪.‬‬ ‫גלויה של כמה עשרות צדיקים ורבנים‬ ‫שופע התייחסויות רבות לדת ולמסורת‬
‫וכן אילן יוחסין (כנראה בפורמט גדול‬ ‫היהודית ובפרט לחסידות ולדמות‬
‫החוקר שאול שטמפפר אמר‪“ :‬אין‬ ‫יותר)‪ ,‬המכיל כאלף צדיקים‪ .‬התמונות‬ ‫הצדיק‪ .‬פעמים שההומור גם גס והתבסס‬
‫דבר מודרני יותר מאנטי‪-‬מודרניזם”‪25.‬‬ ‫הפכו לכלי משחק לילדים ודרכן ניתן‬ ‫על התנגשות בין הקודש לחול‪ .‬נוכל‬
‫מתברר שלמרות האנכרוניזם‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫היה לדעת מיהם אישי הרוח החשובים‬ ‫למצוא בהם בדיחות על “הרגליים‬
‫הכרוך ביצירה של תנועה חברתית‬ ‫השעירות היפות”‪ 23‬של מלכת שבא ועל‬
‫חרדית כתגובה למציאות המתחדשת‬ ‫בעולם הרבני באותם ימים‪.‬‬ ‫גברים בהרי זאקופנה המגניבים מבטים‬
‫במהירות מול עיניה‪ ,‬קרה דבר בלתי‬ ‫לרגלי נשים “בהתרכזות כאילו הם‬
‫יאומן‪ :‬המסורת הפכה כלי להעברת‬ ‫סיכום‬
‫סיסמאות ותוכניות חדשניות‪ .‬היא‬ ‫אומרים תהילים עם כוונה"‪24.‬‬
‫הצליחה לעורר מוטיבציה ולפעול‬ ‫התקופה שבין שתי מלחמות העולם‪,‬‬
‫לטובת הקהילה על בסיס רעיונות‬ ‫בפולין בכלל ובלודז’ בפרט‪ ,‬הייתה‬ ‫דוגמה נוספת ליצירתיות דתית‬
‫ועמדות אתיות המבוססות עליה‪ .‬המסר‬ ‫תקופת פריחה של יצירות ספרות‬ ‫מטרופולינית טיפוסית הן חוברות “די‬
‫המסורתי‪ ,‬שהכיל בנוסף למסר הדתי גם‬ ‫יהודיות‪ .‬הן התאפיינו במגוון דעות‬ ‫חכמה” שפורסמו בשנות השלושים‪,‬‬
‫אלמנטים של אמונות עממיות‪ ,‬התבסס‬ ‫בעריכת י‪ .‬יופה‪ .‬בעמוד השער פורסם‬
‫שיש בהן “אוצר של מילים חדות קצה‬
‫באמת‪ ,‬אנקדוטות ושיחות של גדולי‬

‫"שבועת גרינס"‪ ,‬לודז'‪21.05.1931 ,‬‬ ‫‪2 1‬‬
‫‪2 2‬‬
‫"דער שופר"‪ ,‬לודז'‪16.09.1936 ,‬‬ ‫‪2 3‬‬
‫‪ 24‬‬
‫"אקדמות"‪ ,‬לודז'‪26.05.1935 ,‬‬ ‫‪2 5‬‬

‫שלח מנות"‪ ,‬לודז'‪20.02.1932 ,‬‬
‫שם‪ ,S. Stampfer ,‬עמ' ‪.185‬‬

‫‪14‬‬

‫חלק מהתמונות במאמר נסרקו מתוך אלבום התמונות די פארשוואונדענע וועלט‪,The Vanished World ,‬‬ ‫על רקע מודרני והוא הפך לכלי חשוב‬
‫הוצאת פארווערטס אסאסיאיישאן‪ ,‬ניו יורק‪.1947 ,‬‬ ‫ביותר אשר שימש כאמצעי תגובה‬
‫לשינויים ולחילון המתקדם‪ .‬הוא הציע‬
‫וקידם מעורבות חברתית המבוססת‬
‫על דת וערכים מסורתיים‪ ,‬תוך שימוש‬
‫באמצעים מודרניים‪ ,‬כמו‪ :‬חינוך‪,‬‬

‫תקשורת ותרבות‪.‬‬

‫הספרות הייתה כלי אידיאלי לרעיון‬
‫זה והיא בנתה תחושת קהילה ושייכות‬
‫המבוססת על שרשרת המסורת‪.‬‬
‫המטרופוליזציה של הספרות השפיעה‬
‫גם על תורת התנועה החסידית עצמה‪.‬‬
‫היא קידמה את עולמם התורני של‬
‫הקוראים‪ ,‬כאשר שם החסידים כבר לא‬
‫היו קשורים לצדיק אחד בלבד‪ ,‬אלא הם‬
‫נחשפו לתורתם של דמויות שונות‪ .‬הם‬
‫היו רשאים להציץ ולהיות מושפעים‬
‫מדמויות שהלמו את העדפותיהם‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬פריחה זו נקטעה באופן טרגי‬
‫על ידי השואה ומלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫מכיוון שלאחר השואה הדעת היתה‬
‫נתונה ליצירה חדשה‪ ,‬ספרות זו נשכחה‬

‫כמעט לחלוטין‪.‬‬

‫‪15‬‬

20.02.1932 ,’‫ לודז‬,”‫“שלח מנות‬22. :‫רשימה ביבליוגרפית‬ P. Benisch, Carry Me In Your Heart.1.
The Life and Legacy of Sarah
.‫ לודז’ תרע’’ו‬,‫ ספר זכרון‬,‫ גרויבארט‬.‫י‬23. S. Stampfer, Jeszywy w7.
międzywojennej Polsce, [in:] M. Schenirer, Founder and Visionary
‫ מאמרים‬.‫ ספר ימין ושמאל‬,‫ גרויבארט‬.‫י‬24. Wodziński, W. Spallek, Chasydyzm. of the Bais Yaakov Movement,
‫בשאלות החיים במחנה ישראל ועל‬ 2004 ,Jerusalem – New York.
.‫ תר”צ‬,’‫ לודז‬,‫אשר בין ישראל לעמים‬ Atlas historyczny, Kraków - D. Dekiert, I. Gadowska, K.2.
-182.pp ,2019 Budapeszt - Syrakuzy Radziszewska (ed.), „Tańczymy
‫ אב‬,‫ וורשה‬,‫ח‬-‫ שנה א’ חוברת ז‬,”‫“דגלנו‬25. zaczarowani taniec młodości”.
-‫ תשרי‬,‫ג‬-‫ חוברת א‬,’‫ שנה ד‬,‫תרפ’’א‬ .185 Łódzka awangarda żydowska
.‫ תרפ’’ד‬,‫כסלו‬ M. Wodziński, W. Spallek,8. –publikacje artystyczne
Chasydyzm. Atlas historyczny, / 1921 ,wydawnictwa Achrid
‫ רעדעס פון די‬.‫די שול – פראגע‬26. Kraków - Budapeszt - Syrakuzy
,‫ראט‬-‫ אין לאדשזער שטאט‬.‫פ‬.‫א‬.‫ס‬.‫י‬ Enchanted we whirl in the dance“
‫געהאלטען בעת בודשזעט – דעבאטן‬ .2019 of youth”. The jewish avant-garde in
M. Wodziński, Chasydyzm.9. Łódź and the artist books of Farlag
.1920 ,’‫ לודז‬,‫אין נאוועמבער‬ Wszystko, co najważniejsze,
.2019 Kraków-Budapeszt-Syrakuzy Achrid, 1921, Łódź 2022.
,’‫ לודז‬,‫ בראשית חכמה‬,‫ זוסטמאן‬.‫י‬27. D. Dekiert, K. Radziszewska, E.3.
.‫תרצ’’ד‬ ‫א זעהר שענע וואונדערליכע געשיכטע‬10. Wiatr (ed.), Sztetl, szund, bunt i
‫פון הייליגען רבי העניך זצ’’ל מאלכסנדר‬ Palestyna. Antologia twórczości
.‫ תרע’’ו‬,’‫ לודז‬,‫ ספר פרי החיים‬,‫ זנדר‬.‫ מ‬.‫י‬28.
‫ארויסגעטריבען צוויי דיבוקים פון א‬ literackiej Żydów w
-1932 ’‫ לודז‬,‫ד‬-‫ כרך א‬,‫ די חכמה‬,‫ יופה‬.‫י‬29. .1926 ’‫ לודז‬,‫מיידל‬ Łódź )1905-1939( Łodzi 2017.
1935
’‫ לודז‬,‫ גאולה פון לשון‬,‫ בירנבאום‬.‫ש‬11. M. Kozłowska, Świetlana4.
,’‫ לודז‬,”‫ “נהור שרגא‬,‫יעקובאוויטש‬.‫ י‬.‫א‬30. .‫תרצ’’א‬ przyszłość? Żydowski Związek
.‫תרצ’’ט‬ Młodzieżowy Cukunft wobec
‫ יידיש ווערטער – ביכלפאר‬,‫ בירנבאום‬.‫ש‬12. wyzwań międzywojennej Polski,
-1925 ,’‫ לודז‬,‫ג‬-‫ א‬,”‫“מסורה בלעטער‬31. ‫ בייגונג און‬,‫ גראמאטישע מין‬:‫אויסלעג‬
1928 .1932 ’‫ לודז‬,‫ווארט – קלאס‬ Kraków-Budapeszt 2016.
J. Lisek, „Dos loszn fun jidiszkajt”5.
,‫ תל אביב‬,‫ לודז’ של מעלה‬,‫ פוקס‬.‫ ל‬.‫ח‬32. ‫ פיוטרקוב‬,‫ לשון חכמים‬,‫ גאלדבלאט‬.‫ש‬13.
.1972 .‫תרע’’ד‬ – ortodoksyjny jidyszyzm na
łamach „Bejs Jakow” w kontekście
,’‫ לודז‬,‫ לשון הקודש‬,‫ פרידמאן‬.‫ ז‬.‫א‬33. ‫ ספר מיקרה‬:‫ לשון עבר‬,‫ גערשט‬.‫ ל‬.‫י‬14. religijnego feminizmu żydowskiego
.‫תר”צ‬ ,‫ולימוד ללשון העברית‬
.1939-1937 ’‫לודז‬ w Polsce, [in:] Studia z dziejów
,’‫ לודז‬,‫ ראשי הקודש‬,‫ קמיאניץ‬.‫ נ‬.‫י‬34. trójjęzycznej prasy żydowskiej na
.‫תרע’’ז‬ :‫עיתונות וחוברות‬ ziemiach polskich (XIX–XX w.),
ed. Joanna Nalewajko-Kulikov przy
,’‫ לודז‬,‫ נועמי און רות‬,‫ קמיאניץ‬.‫ נ‬.‫י‬35. ,”‫ “די קניידלעך‬,)‫ ברמן‬.‫גראף קאלי (ל‬15. współpracy Grzegorza P. Bąbiaka i
.‫תר”צ‬ .30.03.1928 ’‫לודז‬
,Agnieszki J. Cieślikowej
.‫ ניסן תרפ’’ב‬,’‫ לודז‬,”‫ “פרילינג‬,‫ קעניג‬.‫ש‬36. .1937 ‫ ספטמבר‬,’‫ לודז‬,”‫“די סוכה‬16. Warszawa 2012, s. 343–368.
, 21.05.1931’‫ לודז‬,”‫“גרינס‬17.
,’‫ לודז‬,‫ ספר רפאל המלאך‬,‫ רוזנברג‬.‫ י‬.‫י‬37. H. Seidman, Żydowskie6.
.‫תר’’פ‬ 9.06.1932 ,’‫ לודז‬,”‫“שבועות גרינס‬18. szkolnictwo religijne w ramach
16.09.1936 ,’‫“דער שופר” לודז‬19.
,‫שיח שרפי הקודש והוא לשון חסידים‬38. 30.09.1936 ,’‫ לודז‬,”‫“דער אתרוג‬20. ustawodawstwa polskiego,
.‫ תרע’’ח‬,’‫לודז‬ 26.05.1935 ,’‫ לודז‬,”‫“אקדמות‬21. Warszawa 1937.

,’‫ לודז‬,‫ געזאמעלטע שריפטן‬,‫ שנירר‬.‫ש‬39. 16
.‫תרצ’’ג‬

‫העוסלפםר המסאופרשוניויתץ‬
‫אנטוניו איטורבה‬
‫כתבה‪ :‬אורית חרמון‬

‫הוצאת כתר‪ ,‬מושב בן שמן‪ 449 .2021 ,‬עמודים‬

‫הם אינם מסוגלים להתיק ממנו את עיניהם‪,‬‬ ‫ספרים ישנים שכריכתם התפרקה‪ ,‬שדפים‬ ‫ספר זה מבוסס על ספור אמיתי של‬
‫ורבים לא מצליחים אף להחניק את הדחף‬ ‫נתלשו מהם ושהם כמעט מתפוררים‪ ,‬אך‬ ‫שורדת השואה‪ ,‬אדיטה קראוס‪ ,‬המכונה‬
‫לקום מהשרפרפים שלהם ולגשת אל אבי‬ ‫הנאצים רודפים אותם‪ ,‬בולשים אחריהם‬ ‫דיטה‪ ,‬ממחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו‪.‬‬
‫אופיר כדי שיניח להם לגעת בו‪ .‬הלהט‬ ‫ואוסרים עליהם עד כדי אובססיה‪....‬תמיד‬
‫שלהם יוצר המולה קטנה‪ ,‬והמורה פוקד‬ ‫רדפו את הספרים עד חורמה‪ .‬הללו מסוכנים‬ ‫אדיטה אדלרובה‪ ,‬גיבורת הסיפור‪,‬‬
‫עליהם במרץ לחזור למקומותיהם" (עמ' ‪.)85‬‬ ‫נולדה בצ'כיה וגורשה בילדותה מפראג‬
‫מאד‪ ,‬הם מעוררים מחשבה" (עמ' ‪.)14‬‬ ‫לגטו טרזין ואת שנות התבגרותה חוותה‬
‫נסעתי לבקר את דיטה בביתה בנתניה‬ ‫בצל המלחמה‪ .‬בגטו נאלצה להתמודד‬
‫בעקבות קריאת ספרו של אנטוניו‬ ‫תפקידה של דיטה כספרנית לווה בסכנה‬ ‫עם גזירות קשות ומגבילות‪ ,‬פיטורי אביה‬
‫איטורבה‪ .‬פגשתי אישה מקסימה ובעקבות‬ ‫יומיומית תמידית‪ .‬ד"ר מנגלה‪ ,‬שהסתובב‬ ‫מעבודתו‪ ,‬עבודות כפייה‪ ,‬פחד מצמית‬
‫המפגש שלחתי בוגרת דור שני מטעם‬ ‫ברחבי המחנה ובתוך צריף הילדים עצמו‪,‬‬
‫המרכז לראיין אותה (ראו מדור 'ראיון‬ ‫חשד בה ואיים עליה שאם תיתפס על ידו‬ ‫ורעב מכלה‪.‬‬
‫בשניים')‪ .‬הספר אכן מבוסס על סיפורה‪,‬‬ ‫עם ספרים‪ ,‬היא תובל לשולחן הניתוחים‬
‫אך אין בו ניסיון לדייק את סיפורה אלא‬ ‫מגטו טרזין היא נשלחה עם הוריה‬
‫להציף את עיקרי הדברים‪ .‬דיטה סיפרה‬ ‫שלאחר המוות בחייה‪.‬‬ ‫למחנה אושוויץ בירקנאו‪ ,‬שם שוכנו‬
‫לי שההיאחזות שלה בספרים בתקופת‬ ‫במחנה המשפחות‪ .‬במחנה זה היה ביתן‬
‫השואה עזרה לה להינצל‪ .‬לילדיה סיפרה‬ ‫דיטה רואה עצמה כנערה רגילה‪ ,‬אחת‬ ‫"בית ספר" בו ניסו היהודים לשמור על‬
‫שלא מבחינים בה‪ ,‬וכשהחלה לשמש‬ ‫שגרת חינוך והעסקה לילדים‪ .‬דיטה‬
‫את סיפור חייה אך לא את הזוועות‪.‬‬ ‫כספרנית במחנה‪ ,‬היא הייתה בטוחה שלא‬ ‫מצאה את עצמה תחת חסותו של מנהל‬
‫ישימו לב אליה ותצליח להיטמע בקרב‬ ‫בית הספר‪ ,‬פרדי הירש‪ ,‬שהטיל עליה את‬
‫באפילוג‪ ,‬המחבר מספר על החיבור שלו‬
‫עם דיטה ועל ביקורם המשותף באושוויץ‪.‬‬ ‫האנשים שבביתן‪ ,‬אך היא טעתה‪.‬‬ ‫תפקיד הספרנית והיא בת ‪ 14‬בלבד‪.‬‬
‫הספר עוסק בכוחן של הספרות‪ ,‬המילה‬
‫הכתובה והקריאה‪ .‬הוא כתוב בצורה‬ ‫"ברגע שהיא מתקרבת‪ ,‬תערובת של דחף‬ ‫בתוך התופת‪ ,‬הרעב והקשיים דיטה‬
‫רהוטה וקולחת ומתאים לבני נוער‬ ‫וסקרנות גורמת אף למרדנים ביותר – אלו‬ ‫וחבריה הצליחו לבנות לעצמם עולם‬
‫שמושכים זה לזה בבגדים או אלה השקועים‬ ‫של תרבות‪ ,‬שבו על אף האיסור להחזיק‬
‫ומבוגרים כאחד‪.‬‬ ‫בשיחה על דגמי מכוניות – להפסיק לפתע‬ ‫ספרים במחנה‪ ,‬מתגלגלים מיד ליד שמונה‬
‫את מה שהם עושים ולהביט במהלכה‪:‬‬
‫מיכאל סלטיקוב‪-‬שצ'דרין‪ ,‬סופר‬ ‫היא פושטת את ידה ומוסרת ספר‪ .‬המורה‬ ‫ספרי לימוד!‬
‫וסאטיריקן רוסי מהמאה ה‪,19-‬‬ ‫מסתתר ופותח אותו‪ .‬פתיחת ספר במקום‬
‫אמר‪" :‬הספרות שרויה מעבר לחוקי‬ ‫ההוא היא טקס‪ .‬רבים מהם שנאו את‬ ‫"שני מורים מרימים את ראשיהם‬
‫הכיליון‪ ,‬היא היחידה בת אלמוות״‪.‬‬ ‫הספרים כשלמדו בבית הספר‪ .‬הספרים‬ ‫המודאגים‪ .‬בידיהם חפץ שנאסר באיסור‬
‫הרגשתי שבקריאת הספר אני הופכת‬ ‫היו מילה נרדפת ללימודים משעממים‪,‬‬ ‫חמור באושוויץ‪ ,‬והם עלולים לקבל עונש‬
‫לחלק משרשרת הזיכרון‪ ,‬שהחלה בתקופת‬ ‫לשיעורים ארוכים במדע‪ ,‬לסדרות של‬ ‫מוות אם ייתפסו‪ .‬החפצים הללו‪ ,‬המסוכנים‬
‫הרצאות תחת מבטו המאיים של המורה‪,‬‬ ‫עד כדי כך שהחזקתם היא מניע לעונש‬
‫השואה וממשיכה עד ימינו‪.‬‬ ‫לשיעורי בית שמנעו מהם לצאת לשחק‬ ‫החמור ביותר‪ ,‬אינם יורים‪ .‬הם גם אינם‬
‫ברחוב‪ .‬אבל באושוויץ הספר נדמה כמגנט‪.‬‬ ‫מחודדים‪ ,‬חותכים או פוגעניים‪ .‬הדבר‬
‫‪17‬‬ ‫שמפניו החיילים התקיפים של הרייך‬
‫חוששים כל כך הוא לא יותר מספרים‪:‬‬

‫ניסיון ההצלה‬ ‫דור שני‬
‫של אבא‬
‫אהרן ליוש‪ ,‬ז"ל‬ ‫מקוהלושתטח‬

‫הכישלון והתסכול‬

‫| דב ליוש |‬

‫מההשמדה הצפויה להם באם יישארו‬ ‫אזורים והכיר היטב את הטופוגרפיה‪,‬‬ ‫"וואסר‪-‬וואסר‪"...‬‬
‫במקומם‪.‬‬ ‫הדרכים ואמצעי התחבורה באזור‬ ‫(מים‪ ,‬מים) אלו הקולות‬
‫שאבא שמע מהרכבת שחלפה‬
‫הדברים שאבא סיפר לאשתו ולחותנו‬ ‫הנרחב בו פעל‪.‬‬ ‫על פניו בסלובקיה‪ ,‬במארס‬
‫נראו לא אמינים‪ .‬החותן שלו התייעץ‬ ‫‪ .1944‬אבא אהרן ז"ל עמד שם תחת‬
‫עם ראש הקהילה בסאסרייגן וזה האחרון‬ ‫הצרחות "וואסר‪-‬וואסר‪ ,"...‬שנשמעו‬ ‫השגחה של ז'נדרמרים הונגרים לאחר‬
‫איים עליו שאם אבא ימשיך במאמצי‬ ‫מקרונות הבקר ברכבת שחלפה על‬ ‫שגויס עם יהודים הונגרים לעבודות‬
‫השכנוע שלו להציל את משפחתו‬ ‫פניו‪ ,‬זעזעו את אבא עד עמקי נשמתו‪.‬‬ ‫כפייה‪ .‬הם הועסקו בעיקר בשיקום‬
‫ולהוציאה מסאסרייגן לאזור בשליטת‬ ‫הוא הבין‪ ,‬במארס ‪ ,1944‬שהגרמנים‬ ‫שדות תעופה ששמשו את הוורמאכט‬
‫הרומנים‪ ,‬הוא ילשין עליו לז'נדרמריה‬ ‫מתכננים לשלוח את הקהילות באזור‬ ‫ובשיקום תשתיות אחרות של הצבא‬
‫מגורי משפחתו בטרנסילבניה להשמדה‬ ‫הגרמני‪ .‬אבא ידע מספר שפות‪ :‬אידיש‪,‬‬
‫ההונגרית והם יוציאו אותו להורג‪.‬‬ ‫באושוויץ‪ .‬שומרי מחנה העבודה ציידו‬ ‫עברית‪ ,‬הונגרית‪ ,‬רומנית וגרמנית‪.‬‬
‫אותו באישור תנועה זמני‪ ,‬כדי שיבקר‬ ‫בזכות הכרת השפה הגרמנית‪ ,‬הצליח‬
‫אבא הבין שאין לו היכולת לשכנע את‬ ‫את משפחתו‪ .‬עד היום לא מובן לי איך‬ ‫במהלך חודשי עבודת הכפייה לקשור‬
‫אשתו ואת חותנו למלט את המשפחה‪.‬‬ ‫הצליח לקבל משומרי המחנה אישור‬ ‫שיחה עם טייסים גרמנים והם סיפרו לו‬
‫כעבור שנים‪ ,‬הוא סיפר לאחי ולי‪,‬‬ ‫תנועה לבעל טלאי צהוב‪ .‬העובדה היא‬ ‫שהיהודים מובלים להשמדה באושוויץ‪.‬‬
‫שהיחס כלפיו מצד חותנו ומצד יתר בני‬ ‫שעם תעודה של ‪( Munka Tobor‬עובד‬
‫המשפחה שהתגוררו בסאסרייגן היה‬ ‫כפייה)‪ ,‬הרבה חוצפה וכושר התמצאות‬ ‫אבא היה בן זקונים‪ ,‬הילד התשיעי‬
‫משפיל‪ .‬הוא היה אז עובד כפייה כחוש‬ ‫נדיר‪ ,‬הוא הצליח להגיע לסאסרייגן‬ ‫במשפחה‪ ,‬היתה לו אחות ושבעה אחים‪.‬‬
‫מאוד והם ראו בו אדם מסכן ששהותו‬ ‫המשפחה התגוררה בכפר בהונגריה‪.‬‬
‫ביניהם מסכנת אותם‪ ,‬מאחר והוא נחשב‬ ‫ולהתאחד לזמן קצר עם משפחתו‪.‬‬ ‫הוא למד בישיבה בעיר קלוז'‪ ,‬הוסמך‬
‫בעיניהם לאסיר שנמלט ממחנה עבודה‪.‬‬ ‫ועבד כשוחט ומנקר במרחב של‬
‫מחוסר ברירה ובתסכול רב‪ ,‬אבא עזב‬ ‫עם הגעתו‪ ,‬אבא סיפר לאשתו ולחותן‬ ‫רומניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬סלובקיה ואוקראינה‬
‫את משפחתו וחזר לעבודות הכפייה‪,‬‬ ‫שלו על הרכבות שמובילות יהודים‬ ‫ויצר קשרים טובים עם תושבי האזורים‬
‫בתקווה שהקהילה תינצל ואז יוכל‬ ‫בקרונות בקר לכיוון פולין‪ .‬הוא סיפר‬ ‫האלה‪ .‬אבא התחתן ב‪ 1930-‬ונולדו לו‬
‫להם ששוחח עם חיילים גרמנים ואלה‬ ‫חמישה ילדים‪ .‬לאחר נישואיו הוא בנה‬
‫לחזור לביתו‪.‬‬ ‫אמרו לו שהיהודים מובלים להשמדה‪.‬‬ ‫את ביתו בעיירה בורסק‪ ,‬שם שימש‬
‫כשוחט ובודק‪ ,‬עד שנלקח לעבודות‬
‫ביוני ‪ 1944‬שולחו יהודי סאסרייגן‬ ‫באותו זמן‪ ,‬מארס ‪ ,1944‬העיר‬ ‫כפייה‪ .‬אשתו והילדים עברו לגור בעיר‬
‫לאושוויץ‪ .‬אבא המשיך בעבודות‬ ‫סאסרייגן היתה אמנם בשלטון הונגרי‪,‬‬ ‫סאסרייגן בטרנסילבניה‪ ,‬בה התגוררו‬
‫הכפייה עד ספטמבר ‪ .1944‬כשנודע‬ ‫אבל קרובה לגבול הרומני‪ .‬חשוב‬ ‫הוריה‪ .‬במהלך שנות עבודתו הוא למד‬
‫לו שהצבא האדום כבש חלקים נוספים‬ ‫לדעת כי מרומניה לא היו משלוחים‬ ‫את השפות השונות שדוברו באותם‬
‫מהונגריה וסלובקיה‪ ,‬הוא הצליח‬ ‫לאושוויץ‪ .‬אבא הציע לסייע לאשתו‬
‫להימלט לכיוון יחידה רוסית‪ ,‬הצטרף‬ ‫ולחותנו בניווט המשפחה לכיוון האזור‬ ‫‪18‬‬
‫ליחידה לוחמת ושימש כמתורגמן עבור‬ ‫שבשליטת רומניה ובכך להציל אותם‬

‫בהבדל אחד‪ :‬כשאני בוכה בתפילה‪,‬‬ ‫"טאטה (אבא‪ ,‬כשהכוונה לקב"ה) איפה‬ ‫הרוסים מול האוכלוסייה המקומית‪,‬‬
‫הבנים ממשיכים לשיר במקומי‪.‬‬ ‫מוישה שלי?! טאטה‪ ,‬איפה הילדים‬ ‫הרומנית וההונגרית‪ .‬הוא חיכה לראות‬
‫את בני משפחתו חוזרים‪ ,‬אבל ברגע‬
‫אבא סיפר על חייו לפני השואה ועל‬ ‫שלי?! איפה כל המשפחה שלי?!"‬ ‫שהבין שאף אחד לא חוזר מאושוויץ‪,‬‬
‫משפחתו הראשונה‪ .‬כך ידעתי על חמשת‬ ‫החליט לעזוב‪ .‬מפקדי היחידה הרוסית‪,‬‬
‫האחים שהיו לי ואשר נספו באושוויץ‪.‬‬ ‫אבא המשיך להתפלל ולאט לאט הבכי‬ ‫שכבשה את אזור טרנסילבניה‪ ,‬ביקשו‬
‫מעזרת הנשים הלך ודעך‪ .‬כל הזמן הזה‬ ‫ממנו להישאר ולסייע להם בקשרים עם‬
‫עד סוף ימיו אבא חי בתסכול נוראי‬ ‫הייתי בבית הכנסת‪ ,‬למרות שילדים‬ ‫האוכלוסייה המקומית‪ ,‬אבל הוא החליט‬
‫מפעולות ההנהגה היהודית באזור‬ ‫שהוריהם בחיים נוהגים לצאת מבית‬ ‫לעלות לארץ ישראל‪ .‬הוא הלך ברגל‬
‫מגוריו בטרנסילבניה‪ .‬פעמים רבות‬ ‫הכנסת בשעת אמירת תפילת "יזכור"‪.‬‬ ‫ולעיתים נסע עד לנמל קונסטנצה על‬
‫אמר לי שרבני הקהילות וראשי הקהל‬ ‫הסיבה לכך היא שאחי ואני שרנו‬ ‫הים השחור ומשם הפליג לאיסטנבול‬
‫בקלוז'‪ ,‬בסאסרייגן‪ ,‬בביסטריצה ובערי‬ ‫תמיד יחד עם אבא את תפילות הימים‬
‫שדה אחרות במרחבה של טרנסילבניה‪,‬‬ ‫הנוראים‪ .‬לאחר אמירת ה"יזכור" הזה‪,‬‬ ‫בטורקיה‪.‬‬
‫יכלו להציל אלפי יהודים‪ .‬הם ידעו על‬ ‫שזעזעה אותי כילד עד עמקי נשמתי‪,‬‬
‫המשלוחים וידעו על אושוויץ‪ ,‬אבל‬ ‫המשכנו להתפלל תפילת מוסף של יום‬ ‫כשהגיע לטורקיה פנה למשרד הסוכנות‬
‫נמנעו מלפעול‪ ,‬כנראה מסיבות של אגו‬ ‫הכיפורים‪" :‬ונתנה תוקף"‪" ,‬בראש השנה‬ ‫היהודית באיסטנבול‪ ,‬קיבל סרטיפיקט‬
‫מנופח‪ .‬הוא אמר שחששו שאם יבריחו‬ ‫יכתבון"‪" ,‬אדם יסודו מעפר וסופו‬ ‫ונסע ברכבת מאיסטנבול לחיפה‪ ,‬דרך‬
‫יהודים מחוץ לתחום השפעתם‪ ,‬הם‬
‫לעפר"‪.‬‬ ‫דמשק‪ ,‬בירות וראש הנקרה‪.‬‬
‫יאבדו את מעמדם המכובד בקהילה‪.‬‬
‫בתום התפילה יצאתי מבית הכנסת‬ ‫עם הגעתו לישראל‪ ,‬אבא התגורר בעיר‬
‫אבא הכין את מצבתו עוד בחייו וכתב‬ ‫וראיתי את הנשים‪ ,‬שאף הן יצאו‬ ‫נתניה‪ ,‬הצטרף לארגון המחתרת אצ"ל‬
‫עליה את שם אשתו הראשונה ואת‬ ‫מהתפילה מרוגשות וחלקן המשיכו‬ ‫ועבד כנוטר‪ .‬הוא התחתן עם אמי‪ ,‬הלן‬
‫ליבב בשקט ולהיאנח‪ .‬כילד‪ ,‬לא הבנתי‬ ‫חיה ז"ל‪ ,‬ונולדו להם שני בנים‪ :‬אחי‬
‫שמות ילדיו שנרצחו בשואה‪.‬‬ ‫עד כמה אבא נגע בתפילתו המיוחדת‬
‫בליבם של ניצולי השואה‪ .‬במהלך‬ ‫משה ואני‪.‬‬
‫לאחר פטירתו‪ ,‬בפברואר ‪ ,1991‬יצא‬ ‫השנים הבנתי את חשיבות שליחותו‪.‬‬
‫נכדו הבכור למסע בפולין במסגרת‬ ‫הוא שימש קול לאותם אנשים שאיבדו‬ ‫אחד הזיכרונות שמלווה אותי כל‬
‫"עדים במדים"‪ .‬אחד מהעדים סיפר לו‬ ‫חיי הוא תפילת "יזכור" ביום כיפור‪.‬‬
‫שהיה על הרכבת שנשלחה לאושוויץ‬ ‫הכול‪ ,‬כמותו‪.‬‬ ‫אבא היה שליח ציבור בימים הנוראים‪.‬‬
‫עם יהודי סאסרייגן וראה את אשתו של‬ ‫כשהייתי בן עשר‪ ,‬הוא ניגש להתפלל‬
‫אבא ואת ילדיו‪ .‬הוא ציין את התאריך‪,‬‬ ‫גם היום אני ממשיך את דרכו של‬ ‫את תפילת הזיכרון לנספים בשואה‪.‬‬
‫ה‪ 5 -‬ביוני ‪( 1944‬י"ד בסיוון תש"ד)‪,‬‬ ‫אבי כשליח ציבור ולימדתי את נוסח‬ ‫אבא התחיל להתפלל " ֵאל ָמ ֵלא ַר ֲח ִמים‬
‫היום בו הרכבת הגיעה לבירקנאו והאם‬ ‫התפילה המיוחד שלו גם לילדיי‪ .‬הם‬ ‫ׁשֹו ֵכן ַּב ְמרֹו ִמים‪ַ ,‬ה ְמ ֵצא ְמנּו ָחה ְנכֹו ָנה‬
‫וילדיה נשלחו למשרפות‪ .‬מבחינתי‬ ‫ממשיכים להתפלל כשליחי ציבור‪ ,‬כל‬ ‫ַת ַחת ַּכ ְנ ֵפי ַהׁ ְּש ִכי ָנה‪ "...‬ופרץ בבכי‪ .‬קהל‬
‫העדות הזו מהווה סגירת מעגל‪ .‬יהי‬ ‫אחד במקום מגוריו‪ .‬כאשר הם נמצאים‬ ‫המתפללים בכה עמו‪ .‬לפתע החלו‬
‫אצלי בימים הנוראים‪ ,‬הם מתפללים יחד‬ ‫לעלות קולות בכי גם מכיוון עזרת‬
‫זכרם של הורי ברוך‪.‬‬ ‫איתי ושרים את אותם הניגונים של אבא‪,‬‬ ‫הנשים‪ .‬היבבות התגברו לצעקות‪:‬‬

‫‪19‬‬

‫קורס ייחודי‬ ‫לעשרות בוגרינו‬

‫המפכדורשליריכתןי‬ ‫"שליחי הזיכרון"‬
‫בני הדור השני‪,‬‬
‫למשלחות נוער ומבוגרים‬ ‫אשר שיתפו את סיפור הוריהם בשואה‬
‫ואת סיפורם כבני דור שני בפריסה ארצית של‬
‫מחזור ט׳‬
‫מעל ל‪ 250 -‬פעילויות‬
‫הקורס כולל לראשונה גם הכשרה עיונית‬
‫מודים ומעריכים‬
‫לאיזורי ליטא ולטביה*‬
‫חולקים איתכם את הכרת הטוב וההתפעלות‬
‫הקורס יפתח בחודש חשון תשפ"ג‬
‫ויתקיים בימי רביעי‬ ‫בשמנו ובשם הציבור הרחב‬
‫באופן אישי ובאהבה לכל אחת ואחד מכם‬
‫מנובמבר ‪ 2022‬ועד אוגוסט ‪2023‬‬
‫פוירשטיין דוב‬ ‫הרשקוביץ דוד‬ ‫אבליס מירל‬
‫היקף הקורס‪ 320 :‬שעות‬ ‫פינסק י בקי‬ ‫וורטהיימר שרה‬ ‫אבני אסתר‬
‫ויינשטיין ניצה‬ ‫אדליס יהודית‬
‫בנוסף יצאו המשתתפים למסע לימודי יישומי בפולין‪.‬‬ ‫פסטי אריה‬
‫פרידמן רוני‬ ‫וייס מלי‬ ‫אורן צבי‬
‫תנאי קבלה‪:‬‬ ‫פרבר הרב חניאל‬ ‫זימן איטה‬ ‫אורנבוך אסתר‬
‫קופ אסתר‬ ‫זיס אשר‬
‫| תואר ראשון או מקביל לו (אפשר גם לקראת סיום התואר)‪.‬‬ ‫קלוש בלהה‬ ‫זעירא שרה‬ ‫איסמן דיצה‬
‫| השתתפות ביום הערכה ומיון במרכז שם עולם‪.‬‬ ‫רבינוביץ חיה אילה‬ ‫יוסקוביץ צביה‬ ‫אלבויים אתי‬
‫רובין אסתר‬ ‫יפה דינה‬ ‫אנגל הרב אברהם‬
‫פרטים נוספים‪:‬‬ ‫רוזנבלום עדינה‬ ‫אנגל עטרה‬
‫רוזנבר ג חנה‬ ‫כהן יונה‬ ‫בן יעקב שוש‬
‫| דמי הרישום ליום ההערכה בסך ‪₪ 400‬‬ ‫רוזנשטיין אריאלה‬ ‫כהן גילה‬
‫ ייחשבו כחלק מעלות הקורס למתקבלים‪.‬‬ ‫ריבלין רחלית‬ ‫כליל החורש יצחק‬ ‫בסון שרה‬
‫| המסע הלימודי יישומי לפולין יתקיים במהלך חודש יולי ויארך ‪ 12‬יום‪.‬‬ ‫רמתי ציפי‬ ‫לאור פרומה‬ ‫גבעון ליאורה‬
‫| מסיימי הקורס שיעמדו בהצלחה במטלות יוסמכו כמדריכים‬ ‫שוימר רחל‬ ‫ליוש הרב משה‬ ‫גוטמן אסתר‬
‫ליפשיץ הני‬ ‫גולדשטיין אתי‬
‫על ידי מרכז שם עולם‪.‬‬ ‫שחר יפה‬ ‫לקס יצחק‬
‫| על מנת לשמש בעתיד כמדריכי משלחות נוער לפולין מטעם משרד‬ ‫שטינמץ שולה‬ ‫מרגולין יעל‬ ‫גליק מלכה‬
‫החינוך‪ ,‬ידרשו המוסמכים לעבור מבחן מסכם‪ ,‬השתלמות קצרה ומרכז‬ ‫נבו רבקה‬ ‫גרוס דוד‬
‫שטרן מינה‬ ‫סדן אורנה‬
‫הערכה נוסף של מנהלת פולין‪.‬‬ ‫שנקר ציפי‬ ‫פוגל ורדית‬ ‫גלמן שולמית‬
‫שריר עדנה‬ ‫דשן עזרי‬
‫לקבלת טפסי הרשמה יש לשלוח קורות חיים‬
‫למייל‪[email protected] :‬‬ ‫הופמן משה‬
‫או לפקס‪04-6365929 :‬‬ ‫הרשקוביץ שמעיה‬

‫* [להסמכה נרחבת לאיזור זה יתקיים מסע לימודי נפרד‪ ,‬בעלות נפרדת]‬ ‫בית מרכז שם עולם כפר הרואה‬

‫המרכז הבינלאומי שם עולם‬ ‫שמחים לעדכן על פתיחתו הצפויה של‬
‫טל‪ | 04-6301637 :‬פקס‪04-6365929 :‬‬ ‫קורס‬

‫‪[email protected]‬‬ ‫שליחי זיכרון‬
‫‪www.shemolam.org.il‬‬
‫בחזית הנחלת השואה‬

‫מחזור ט׳‬
‫לפרטים‪ :‬אורית חרמון‬
‫‪ | 04-6301637‬נייד‪050-5994800 :‬‬