The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

מידעון 27 של המרכז הבינלאומי שם עולם

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by judyk10, 2021-06-06 03:26:35

מידעון 27

מידעון 27 של המרכז הבינלאומי שם עולם

Keywords: שם עולם,מידעון 27,המרכז הבינלאומי שם עולם

‫סיון תשפ״א‬
‫‪June 2021‬‬

‫‪ 27‬מהמתחדש ומהמתרחש‬

‫המערכת‬

‫דבר ראש המכון‬

‫דבר העורכת‬ ‫שלום לכם‬
‫ידידים וקוראים נכבדים‪,‬‬

‫עייפתי ממלחמות יום‪-‬יום‬ ‫חלפה לה תקופה ארוכה של טלטלה עולמית שהשפיעה‬
‫ביו זכירה לשכחה‪,‬‬
‫אני נזכר ששכחתי לשנן לעצמי‬ ‫בין קהות לשקיפות‪.‬‬ ‫על כל אחד ואחת מאתנו‪ .‬נדרשנו להמשיך לפעול‪ ,‬ליצור‬ ‫הרב‬
‫וליזום למרות שתחומים רבים בעולם עברו למישור‬ ‫אברהם קריגר‬
‫למרות שאני משתדל‬
‫את עשרת הדברות של הזכירה‪,‬‬ ‫לזכור שאסור לשכוח‪,‬‬ ‫הווירטואלי בלבד‪ .‬גם המלחמה שניחתה עלינו מאויבים‬

‫אורית‬ ‫איך לשמר‬ ‫לפעמים‪,‬‬ ‫ושונאים מבית ומחוץ‪ ,‬יצרה בציבור דאגה לשלומם‬
‫חרמון‬ ‫את הזיכרונות‪ ,‬שצלילותם‬ ‫כשגלי שכחה מסתערים‬
‫עורכת‬ ‫וביטחונם של אלה שעמדו מול התקפות פיזיות ושטנה‬
‫לא תדעך ושקיפותם‬ ‫עלי מכל עבר‪,‬‬
‫אני שוכח מה עלי לזכור‬ ‫משכנים‪ ,‬ומאידך חרדה לביטחונם של אזרחי ישראל וכוחות‬

‫לא תאבד‪.‬‬ ‫ואני מכה על חטא‪.‬‬ ‫הביטחון מהתקפות ש"מעבר לגבול" ברצועת עזה‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬בין זכירה לשכחה‪,‬‬
‫וכמו תמיד‪ ,‬באים לעזרתי‬ ‫עבורנו‪ ,‬כמי שעוסקים באנטישמיות ואף לוחמים כנגד‬
‫אותם כוחות אופל‪ ,‬ניצבו מחזות אלו של פרעות ושטנה‬
‫ביעותי הלילה‪,‬‬
‫ליהודים‪ ,‬כאנלוגיה לגלים ששטפו את העולם היהודי‬
‫שהם הנשק הסודי‬ ‫בארץ ישראל ובגלויות השונות במהלך השנים ובמיוחד‬

‫(מתוך‪ :‬אבי לא יברך על‬ ‫במלחמתי‬ ‫בעשורים הראשונים של המאה העשרים‪ .‬גלי השנאה‬
‫והדמוניזציה כלפי העם היהודי ככלל ומדינת ישראל בפרט‬
‫בין זכירה לשכחה‪ .‬הלחם ‪ /‬יעקב ברזילי)‬ ‫ניזונים לצערנו גם מהשנאה העצמית שבתוכנו‪ .‬אי היכולת‬

‫מידעון זה סוגר שנה לא פשוטה שחווינו‪ ,‬שהחלה בנגיף הקורונה‬ ‫של קבוצות שוליים בעם לבדל בין עמדות פוליטיות לבין‬
‫והמשכה במבצע שומר החומות‪ .‬שנה זו וודאי נזכור עוד שנים‬ ‫העמדה שקרית ופרובוקטיבית של העובדות הפכה עבור‬
‫האתרים והרשתות בארץ ובעולם לחומר גלם אנטישמי‪.‬‬
‫רבות ועדיין‪ ,‬כאשר אני קוראת את שירו של ניצול השואה‪ ,‬יעקב‬
‫ברזילי‪“ ,‬בין זכירה לשכחה”‪ ,‬מבינה אני שאין דומה זיכרון זה‬ ‫קשה להילחם באנטישמיות שניזונה מביטויי שנאה עצמית‬
‫לזיכרונו הצרוב‪.‬‬ ‫של קבוצות מתוך העם היהודי‪ .‬כאשר עמוד השער בעיתון‬
‫ישראלי מציג תמונות ילדים שנהרגו בעזה באופן המנותק‬
‫במידעון זה‪ ,‬במדור ‘אשר לא יכרת’‪ ,‬אנו נפרדים מיצחק כהן ז”ל‪,‬‬
‫איש יקר‪ ,‬ניצול שואה מקהילת סלוניקי המפוארת‪ ,‬אשר ספרו‬ ‫מהעובדה שרובם המוחלט שימש כמגן אנושי למרצחים‪,‬‬
‫התוצאה היא שכפול של אותה כתבה ביום הבא בעיתון‬
‫“חלום אחד באושוויץ”‪ ,‬יצא לאור על ידי מרכז שם עולם‪ .‬במדור‬ ‫הניו יורק טיימס‪ ,‬דבר שתידלק את תעמולת הגורמים‬
‫זה נחשף לקורות חייו של יצחק בתקופת השואה‪ ,‬שלוו בניסים‬ ‫האנטישמיים‪.‬‬
‫רבים ובטלטלה ביו חיים למוות ובין ייאוש לעוצמת רוח ואמונה‪.‬‬
‫בעת הזו חובה להילחם בשונאים מחוץ ובמקביל לפעול‬
‫המאמר ‘הפרהוד והנאצים בעיראק’ המתפרסם במידעון‪ ,‬נכתב על‬ ‫מול אובדן הדרך הפנימי בתוכנו‪ ,‬שכן אלו הפכו לנשק‬
‫ידי פרופ’ גדעון גרייף וד”ר ניסן שריפי‪ .‬המאמר עוסק בסוגיה‪ ,‬האם‬ ‫האולטימטיבי של האנטישמיים‪.‬‬
‫הפסיקה המשפטית היא אכן האמת ההיסטורית? האמנם צדק בית‬
‫המשפט העליון בדחותו את ערעורם של נפגעי הפרהוד על הסף?‬ ‫יהודים ברחבי העולם החשים מאוימים מודעים לעובדה‬
‫אירועי הפוגרום הקשה‪ ,‬המכונה ‘הפרהוד’‪ ,‬שבוצע ביהודי בגדאד‪,‬‬ ‫שהסיבה איננה התנהלות לא ראויה של מדינת ישראל‪ ,‬אלא‬

‫בירת עיראק‪ ,‬בחג השבועות תש”א‪ ,‬אשר חל בימים ‪ 1-2‬ביוני‬ ‫שופרות שנאה עצמית שאינה יודעת גבול‪.‬‬
‫‪ ,1941‬גבה את חייהם של ‪ 179‬גברים‪ ,‬נשים וטף וגרם לפציעתם‬
‫של אלפים‪ .‬מאות נשים יהודיות נאנסו ובוצעו מעשי הרס וביזה‬ ‫יש להכיר בעובדה שהמלחמה באנטישמיות כיום חייבת‬
‫בעשרות אלפי בתים‪ .‬המאמר אף בוחן את השאלה האם השלטון‬ ‫לכלול שלילת לגיטימיות של מסע הלקאה עצמי שקרי‬
‫המרכזי בתקופת הפרהוד היה בן בריתם של הנאצים? מה גרם‬
‫ומעוות‪.‬‬
‫להפרות הסדר? ומי היה אחראי להן?‬
‫נתפלל שנזכה מהרה לראות התפכחות של גורמים לא‬
‫במדור ‘פינת הספר’ מופיעה ביקורת על ספר חדש בשם “אי‪-‬לידה”‬ ‫אחראים אלו ואנו נשתדל לתרום בנועם ובהיגיון לתהליך זה‪.‬‬
‫מאת ציפי קליין יעקב‪ ,‬המספר את סיפורה של אי‪-‬לידה שנולדה‬
‫שלכם‪,‬‬
‫בגטו קובנה בתקופה בה נאסר על נשים יהודיות ללדת‪ .‬שמה מבטא‬ ‫הרב אברהם קריגר‬
‫את בואה לעולם על אף האיסור החמור של הגרמנים‪ .‬מיד לאחר‬

‫לידתה‪ ,‬נמסרה התינוקת למשפחה ליטאית נוצרית ועברה מיד ליד‪,‬‬
‫מדת לדת וממדינה למדינה‪ .‬סיפורה העוצמתי מקפל בתוכו את‬
‫סיפור שבר הזהות הקשה שחוו לא מעט ילדים ניצולי שואה‪.‬‬

‫בברכת קיץ בריא ומהנה‪,‬‬
‫אורית חרמון‬

‫‪3‬‬

‫חדשות‬ ‫בשער‪ :‬פרהוד‬
‫שם עולם‬
‫חודש של חרדה ‪1988‬‬
‫דיווחים מהשטח‬ ‫שמן על בד‬
‫צייר‪ :‬נסים זלאיט‬
‫‪4‬‬

‫הפרהוד‬ ‫ראיון בשניים‬ ‫‪15‬‬
‫והנאצים‬
‫אלון כהן‬
‫בעיראק ‪6‬‬
‫מראיין את‬

‫שלמה גלפרין‬

‫אשר‬ ‫‪ 21‬דור שני‬

‫לא יכרת ‪18‬‬ ‫קולות מהשטח‬

‫עורכת‪ :‬אורית חרמון‬ ‫‪22‬‬

‫מערכת‪ :‬הרב אברהם קריגר‪ ,‬אורית חרמון‬ ‫עולם הספר‬
‫אי‪-‬לידה‬
‫עריכה לשונית‪ :‬לאה מוריה‬

‫עיצוב גרפי‪:‬‬

‫צוות בכיר של המרכז‪ :‬הרב אברהם קריגר ראש המכון‪,‬‬
‫הרב משה חבה אגף חינוך‪ ,‬אורית חרמון יועצת פדגוגית מתודית‪.‬‬

‫צוות המרכז‪ :‬צוות חוקרים‪ ,‬צוות אגף חינוך‪ ,‬צוות ארכיון‪,‬‬
‫צוות כללי‪.‬‬

‫מר יהורם גאון ראש אגודת הידידים הישראלית‬ ‫ראשי‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫אגודות‬ ‫‪www.shemolam.org.il‬‬
‫הרב צבי ויינרב נשיא אגודת הידידים ארה"ב‬ ‫ידידי‬
‫מר מאיר בליסקא ראש אגודת הידידים ‪N.Y.‬‬ ‫שם עולם‪:‬‬

‫מר בובי רכניץ ראש אגודת הידידים ‪L.A.‬‬

‫המרכז הבינלאומי שם עולם | כפר הרואה על יד חדרה ‪ | 38955‬טל‪ ,04-6301637 :‬פקס‪04-6365929 :‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬
‫בתקופת הקורונה המרכז לקח‬ ‫הרב קריגר סייר במנהרות‬
‫חלק בפרויקט איגוד רבני ישראל‬ ‫‪7‬‬ ‫הכותל ובחן מיצג חדש העוסק בפרקים‬
‫קורס שליחי זיכרון בחזית‬
‫שנרתם לחלוקת משלוחי מנות אישיים עבור‬ ‫הנחלת השואה ‪ -‬דור שני‪,‬‬ ‫שונים מתקופת האבות ועד ימינו וביניהם‬
‫ניצולי שואה ברחבי הארץ‪ .‬החלוקה היוותה‬ ‫מחזור שביעי‪ ,‬סיים לאחרונה את‬ ‫פרק המוקדש לנושא השואה‪ .‬הסיור התקיים‬
‫הזדמנות לשמיעת סיפורם האישי מתוך מטרה‬
‫לעודד את רוחם מחד ולקיים את מצוות חג‬ ‫לימודיו ובוגריו הצטרפו למאגר בוגרי‬ ‫בחברת סולי אליאב‪ ,‬מנכ"ל רשות הכותל‪,‬‬
‫הקורסים הקודמים של המרכז‪ .‬חלק‬ ‫ובמהלכו נתבקש הרב קריגר לחוות דעה על‬
‫הפורים מאידך‪.‬‬ ‫מהבוגרים כבר מתנדבים בפעילות שם עולם‬
‫המיצג ולהעניק תובנות מקצועיות בנוגע‬
‫‪9‬‬ ‫על ענפיה השונים‪.‬‬ ‫להנגשת המסרים בצורה מיטבית‪.‬‬
‫בערב יום הזיכרון לשואה‬ ‫בוגרי הקורס‪ ,‬בעידוד צוות המרכז‪ ,‬חשים‬
‫ולגבורה‪ ,‬קיים מרכז שם עולם כנס משותף‬ ‫צורך לפתח מעורבות ציבורית בנושאים‬ ‫‪5‬‬

‫בשיתוף עיתון מקור ראשון בזום בו נכחו כמאה‬ ‫שונים הקשורים בשואה ואף מתנדבים‬ ‫‪6‬‬
‫אלף משתתפים‪ .‬נקודת השיא של הכנס היתה‬ ‫בפועל בתחומים רבים‪.‬‬ ‫ביום השואה הבינלאומי‬
‫מפגש השיח של בני הדור השני‪ ,‬בוגרי המכון‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫השתתפו נציגי המרכז‬
‫וכן מפגשי שיח עם האומנים שהשתתפו במיזם‬ ‫‪9‬‬ ‫בפעילויות שונות‪ :‬בתכנית הרדיו של‬
‫שם עולם ‪ 2019‬וביניהם‪ :‬לי בירן‪ ,‬יונתך רזאל‬
‫קלמן וליברמן כאן רשת ב׳‪ ,‬בתכנית רדיו עם‬
‫ועוד‪ .‬במהלך יום השואה‪ ,‬חברי המנהלת לחינוך‬ ‫גדעון רייכר‪ ,‬בתכנית הבוקר כאן אקטואליה‪,‬‬
‫התיישבותי במשרד החינוך ובראשם הגב'‬ ‫בתכנית הטלוויזיה שש עם אמנון לוי ברשת‬

‫אילנה נולמן וראשת מועצת עמק חפר‪ ,‬הגב'‬ ‫‪ 13‬ועוד‪ .‬בנוסף התקיימה הרצאה של הרב‬
‫גלית שאול‪ ,‬השתתפו ביום עיון במרכז במהלכו‬ ‫קריגר מטעם הסתדרות המורים ופאנלים‬
‫התקיים טקס מרשים לציון יום השואה‪ .‬חברי‬ ‫שונים בזום סביב הנושא‪ :‬אוניברסליות של‬
‫השואה ‪ -‬צריבה או טשטוש? ואף פורסמו‬
‫הצוות החינוכי של המרכז העבירו הרצאות‬ ‫בעיתונות ידיעות מטעם המרכז על חפצים‬
‫בנושא השואה ברחבי הארץ ובוגרי קורס שליחי‬
‫זיכרון בחזית הנחלת השואה‪ ,‬כנציגי הדור השני‪,‬‬ ‫ששרדו את השואה‪.‬‬

‫סיפרו את סיפור השואה המשפחתי הפרטי‬
‫שלהם במאות נקודות ישוב‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫חדשות שםעולם‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫הצוות החינוכי של המרכז‬ ‫מסע התעוררות וסליחות –‬
‫פתח בתחילת החורף בית‬
‫לרגל יום השואה הבינלאומי‬ ‫לקבוצות מבוגרים‬
‫חברי הכנסת גדעון סער‬ ‫מדרש ללימוד והעשרה‬
‫"בעקבות גחלים לוחשות" ‪ -‬הוא מסע מטעם‬
‫וזאב אלקין‪ ,‬פמלייתם ואנשי‬ ‫בתחומים חדשים המשיקים לשואה בפרט‬ ‫שם עולם אל עוצמות הרוח והנפש‪ ,‬רוח‬
‫תקשורת הגיעו לסיור ופגישה‬ ‫וליהדות טרום השואה בכלל‪ .‬מפאת המצב‪,‬‬ ‫וגבורה בתוך האפר‪ ,‬המתחיל בחוף הים‬
‫הלימודים בסמסטר הראשון התקיימו אחת‬
‫במרכז‪ .‬הפגישה התקיימה בט"ו בשבט‬ ‫לשבועיים בימי שלישי בזום‪ .‬שלושה מבין‬ ‫בחיבור בין שמים לארץ ונע באתרים שונים‬
‫הקורסים נפתחו לקהל הרחב‪ :‬קורס העוסק‬ ‫סביב דמויות מרתקות בעלות עוצמות רוח‬
‫ועסקה בסוגיות שונות הקשורות לפעילות‬ ‫בתנועת החסידות במזרח אירופה‪ ,‬מבט רוחני‪,‬‬ ‫חזקות שהצליחו לשלב "שמים" בתקופה בה‬
‫שם עולם והשפעותיה על המרחב הציבורי‪.‬‬ ‫המציאות הארצית הייתה קשה מנשוא‪ .‬את‬
‫קורס סיורים וירטואליים מודרכים באתרי‬ ‫המסע חוו צוות המרכז ומספר קבוצות של‬
‫חברי הכנסת אף נטעו עץ במעמד חגיגי‬ ‫הנצחה לתקופת השואה וקורס נוסף העוסק‬ ‫אנשים מבוגרים‪ .‬כעת‪ ,‬לאחר תקופה ארוכה‬
‫בחצר המרכז‪ .‬הם הציגו את עמדתם לגבי‬ ‫של סגרים‪ ,‬מרכז שם עולם מרחיב סיורים אלו‪.‬‬
‫זיכרון השואה והאופן שבו המרכז מוביל את‬ ‫בהיסטוריה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬ספרות ומוסיקה‪:‬‬
‫מפנים מבט לחברה היהודית‪ :‬טרום שואה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫תפיסתו החינוכית‪.‬‬ ‫במרכז הבינלאומי שם עולם‬
‫במהלכה ולאחריה‪.‬‬ ‫התקיימה פגישה עם ראשי‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫מדרשות ומרכזים לתודעה‬
‫יהודית בבית מאיר בהשתתפות השר‬

‫להשכלה גבוהה ולמשאבי מים‪ ,‬זאב אלקין‪,‬‬
‫ומנכ"ל משרדו‪ ,‬מר מרדכי בניטה‪ .‬בפגישה דנו‬
‫המשתתפים בנושאים שונים העולים מתוקף‬
‫היות המשרד להשכלה גבוהה גוף תומך של‬

‫המרכזים לתודעה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בחודש אפריל ‪ 1939‬נהרג בתאונת דרכים‪.‬‬ ‫כפצע שאיננו מגליד‬ ‫תעמולה אנטישמית בוטה מבית היוצר של‬
‫יצוין כי המלך גאזי היה בן ברית של היטלר‬ ‫טבועים בעולים מעיראק‬ ‫השלטון הנאצי בגרמניה‪ .‬בסופו של יום‪,‬‬
‫ובתקופתו נשלחו עיראקים רבים לגרמניה‬ ‫אירועי הפוגרום הקשה‬ ‫לאחר הליכים שונים שנוהלו על ידי נפגעי‬
‫לשם השתלמות בתורה הנאצית‪ .‬היטלר‬ ‫שבוצע ביהודי בגדאד‪,‬‬ ‫הפרהוד‪ ,‬קבע בית‪-‬המשפט העליון ביום‬
‫עצמו שלח מתנה למלך גאזי‪ :‬מכונית שרד‬ ‫ג' באדר ב' התשע"ט (‪ ,)10.3.19‬כי "ענינם‬
‫מפוארת‪ 5.‬לאחר מותו של גאזי הומלך‬ ‫בירת עיראק‪,‬‬ ‫של המערערים אינו נופל בגדרו של חוק‬
‫במקומו כעֹו ֵצר (שליט בפועל המקבל את‬ ‫בחג השבועות של‬ ‫הפיצויים הגרמני‪ ,‬ועל כן גם לא בגדרו של‬
‫השלטון בשל היעדרו של המלך) דודו‪,‬‬ ‫חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬לא מתקיימת בהם‬
‫עבד אל אלאה‪ ,‬אשר היה תומך נלהב של‬ ‫שנת תש"א‬ ‫הדרישה הטריטוריאלית הנדרשת לצורך‬
‫הגדרת 'נרדפות'‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לא הייתה‬
‫בריטניה‪.‬‬ ‫הלאומים והפכה למדינה עצמאית‬ ‫מחלוקת על כך שהפעולות לא בוצעו על‬
‫ב‪ .3.10.1932-‬בתקופה זו בריטניה הותירה‬ ‫ידי ממשלת עיראק עצמה‪ ,‬ומשכך לא הונח‬
‫בראותו את המינוי החדש‪ ,‬השלטון הנאצי‬ ‫בסיסים צבאיים בשטחה של עיראק וגם‬ ‫הבסיס לזכאות אף מכוח העקרונות של‬
‫אשר ביקש לתמוך בבריטניה‪ ,‬אויבתו‪ ,‬החל‬ ‫קבעה לעצמה זכויות נוספות להתערבות‬
‫לנהל תעמולה מאסיבית כנגד העוצר‪ ,‬וזאת‬ ‫בכלכלתה ובמדיניות החוץ שלה‪ .‬בתקופה‬ ‫'מדינה גרורה' ו'שלילת חירות'"‪2.‬‬
‫בסיועם הנמרץ של שגריר גרמניה בעיראק‪,‬‬ ‫זו חלה התקדמות במעמד היהודים‬
‫ד"ר פריץ גרובה‪ ,‬והמופתי הירושלמי‪ ,‬חאג'‬ ‫בעיראק וזאת עקב רצונם של הבריטים‬ ‫מאמר זה ידון בשאלה האמנם צדק בית‬
‫אמין אל חוסייני‪ .‬זה האחרון נמלט לעיראק‬ ‫לשלבם בממשל כגורם נאמן המוכן‬ ‫המשפט העליון בדחותו את ערעורם של‬
‫לאחר שהבריטים בארץ ביקשו לעוצרו‬ ‫לשרת את האימפריה הבריטית‪ ,‬השליטה‬ ‫נפגעי הפרהוד בפניו? או‪ ,‬במילים אחרות‪,‬‬
‫בגין הסתה‪ .‬לאור התפתחות זו‪ ,‬בראשית‬ ‫האמיתית בעיראק‪ 4.‬למרות שכתנאי‬ ‫האמנם לא נתקיימה ביהודי עיראק בכלל‬
‫שנת ‪ 1941‬הדיח העוצר את ראש הממשלה‬ ‫לקבלתה לחבר הלאומים‪ ,‬התחייבה עיראק‬ ‫וביהודי בגדאד בפרט בתקופה הרלבנטית‬
‫הפרו‪ -‬נאצי‪ ,‬ראשיד עאלי אל‪-‬כילאני‪,‬‬ ‫לשמור על זכויות המיעוטים שבקרבה‪,‬‬ ‫הדרישה הטריטוריאלית לצורך הגדרת‬
‫ואולם כעבור כחודשיים‪ ,‬ב‪,2.4.1941-‬‬ ‫הצבא העיראקי התנכל לא אחת לקבוצות‬ ‫"נרדפות"? והאמנם פרעות הפרהוד לא‬
‫ביצע הצבא הפיכה שלטונית‪ ,‬החזיר את‬ ‫המיעוט כגון‪ :‬נוצרים‪ ,‬כורדים ואף כלפי‬ ‫בוצעו על ידי השלטונות העיראקיים‬
‫ראש הממשלה אל‪ -‬כילאני לתפקידו‪,‬‬ ‫כמדינה גרורה אשר גם שללה את‬
‫והעוצר נמלט מעיראק‪ .‬בריטניה מימשה‬ ‫השיעים‪.‬‬ ‫חירותם של אזרחיה היהודים? האם לבית‬
‫את זכותה על פי החוזה שכרתה עם עיראק‬ ‫המשפט היו כלל הכלים והאסמכתאות‬
‫בשנת ‪ 1930‬ושיגרה כוחות צבא לעיראק‪.‬‬ ‫ב‪ 8.9.1933-‬נפטר המלך פייצל‪ ,‬ובנו‪,‬‬ ‫הנדרשות‪ ,‬ועד כמה הבין את כללי הניתוח‬
‫היא כבשה את בגדאד‪ ,‬ובסופו של יום‬ ‫גאזי‪ ,‬הוכתר כמלך במקומו‪ ,‬אך לא לזמן‬
‫השיבה את העוצר אל אלאה‪ ,‬בן‪ -‬בריתה‪,‬‬ ‫רב‪ .‬כעבור כשלוש שנים של תככים‬ ‫והדיסציפלינה ההיסטורית?‬
‫והתארגנויות שונות‪ ,‬תפס הרמטכ"ל‪,‬‬
‫על כנו‪.‬‬ ‫הגנרל באכר צדקי‪ ,‬בחודש אוקטובר ‪1936‬‬ ‫האם השלטון המרכזי‬
‫את כס השלטון‪ ,‬ומינה תחתיו ראש ממשלה‬ ‫בתקופת הפרהוד‬
‫בנקודת הזמן שבין ההפיכה השלטונית‬ ‫אזרחי לטיפול בעניינים השוטפים‪ .‬גם‬ ‫היה בן בריתם‬
‫ובין שיבת המלך לכיסאו‪ ,‬תחת חרבם של‬ ‫הגנרל צדקי לא שרד אלא תקופה קצרה‪,‬‬ ‫של הנאצים?‬
‫הבריטים‪ ,‬התחוללו מאורעות הפרהוד‪.‬‬ ‫וב‪ 16.8.1937-‬נרצח בידי מתנקש‪ .‬מאז‪,‬‬
‫נראה‪ ,‬כי‪ ,‬בכל הכבוד‪ ,‬טעה בית המשפט‬ ‫ידעה עיראק שש הפיכות וניסיונות‬ ‫כידוע‪ ,‬בריטניה כבשה את עיראק‬
‫העליון בפסיקתו וכשל בהבנת האירועים‬ ‫הפיכה צבאיים‪ ,‬והמלך גאזי‪ ,‬אשר חזר‬ ‫מידי התורכים במהלך מלחמת העולם‬
‫שהובילו אל הפרהוד ובאירועים שנכללו‬ ‫לכס השלטון‪ ,‬שרד אותן בקושי‪ ,‬עד אשר‬ ‫הראשונה‪ .‬ב‪ ,23.8.1921-‬מינו הבריטים את‬
‫בפרהוד עצמו‪ ,‬וממילא טעות זו גררה‬ ‫פייצל‪ ,‬אחיו של האמיר עבדאללה (לימים‪,‬‬
‫פסיקה שגויה בעניין שאלת היותה של‬ ‫מלך ירדן)‪ ,‬למלך עיראק‪ .‬ברם‪ ,‬למעשה‬
‫מדינת עיראק גרורה נאצית בתקופת‬ ‫שלטה בריטניה בעיראק באמצעות יועצים‬
‫הפרהוד‪ .‬כזכור‪ ,‬בית המשפט העליון קבע‬
‫כי לא היתה ממשלה אשר היתה בעלת‬ ‫מטעמה‪3.‬‬
‫זיקה של ממש לגרמניה הנאצית בעת‬
‫כך נוהלה עיראק עד שהצטרפה לחבר‬
‫קרות אירועי הפרהוד‪.‬‬

‫רע"א ‪ 2334/18‬אהרון עפרוני ואח' נ' הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר‪ ,‬פורסם במאגר "נבו" (להלן‪ :‬ענין עפרוני)‪.‬‬ ‫‪. 2‬‬
‫האנציקלופדיה העברית‪ ,‬הוצאת החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬כרך כ"ז‪ ,‬ערך‪' :‬עיראק'‪ ,‬עמ' ‪.128-130‬‬ ‫‪. 3‬‬
‫‪. 4‬‬
‫הפרעות ביהודי בגדאד‪ ,‬אסתר גליצנשטיין‪ -‬מאיר‪ ,‬פעמים ‪( ,8‬להלן‪ :‬גליצנשטיין)‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬ ‫‪. 5‬‬
‫דניאל ששון‪" ,‬הסיפור שלא סופר"‪ ,‬בהוצאת המחבר (להלן‪ :‬ששון)‪ ,‬ישראל‪ ,‬עמ' ‪.42-43‬‬

‫‪7‬‬

‫הפרהוד‬
‫והנאצים בעיראק‬

‫האם הפסיקה המשפטית‬
‫היא אכן האמת ההיסטורית?‬
‫הרהורים לאור פסיקת בית המשפט העליון‬

‫פרופ' גדעון גרייף וד"ר ניסן שריפי*‬

‫שנים ארוכות לפעול למען הכרה בהם‬ ‫בשנת ‪ 597‬לפני הספירה והמשכה עם‬ ‫ראשית דבר‪:‬‬
‫כמי שזכאים לקבל פיצויים לפי חוק נכי‬ ‫חורבן הבית הראשון בשנת ‪ 586‬לפני‬
‫רדיפות הנאצים‪ ,‬התשי"ז‪( 1957-‬להלן‪:‬‬ ‫הספירה‪ ,‬היוותה את שיא התרבות היהודית‬ ‫כפצע שאיננו מגליד טבועים בעולים‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים)‪ ,‬שהרי‪ ,‬כך‬ ‫במשך מאות שנים‪ .‬היא חוסלה תוך פרק‬ ‫מעיראק אירועי הפוגרום הקשה שבוצע‬
‫טענו‪ ,‬הפרעות בוצעו בהם עקב השפעה‬ ‫ביהודי בגדאד‪ ,‬בירת עיראק‪ ,‬בחג השבועות‬
‫נאצית על גורמי השלטון בעיראק יחד עם‬ ‫זמן של כשנתיים ימים בלבד‪.‬‬ ‫של שנת תש"א‪ ,‬אשר חל בימים ‪ 1-2‬ביוני‬
‫‪ .1941‬תוצאותיו של פוגרום זה כללו ‪179‬‬
‫עולי עיראק‪ ,‬נפגעי הפרהוד‪ ,‬ניסו במשך‬ ‫הרוגים‪ -‬גברים‪ ,‬נשים וטף ואלפי פצועים‪.‬‬
‫מאות נשים יהודיות נאנסו ובוצעו מעשי‬
‫הרס וביזה בעשרות אלפי בתים‪ .‬פוגרום‬
‫זה כונה לימים בשם "פרהוד" (בערבית‪:‬‬
‫الفرهود)‪ ,‬דהיינו‪ :‬טרור כלפי נשלטים וגם‬
‫ביזה ושוד‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי הפרהוד הנחשב‬
‫כאירוע הטראומטי ביותר במערכת‬
‫היחסים שבין יהודים ומוסלמים במדינות‬
‫ערב‪ 1,‬הוא אשר הביא בסופו של דבר‬
‫לחיסולה של גלות בבל העתיקה‪ ,‬כאשר‬
‫כמעט כל יהודי עיראק עלו לארץ בשנים‬
‫הראשונות לקום המדינה (בעיקר בשנים‬

‫‪.)1950-1951‬‬

‫אכן‪ ,‬גלות זו שראשיתה בגלות יהויכין‬

‫ * מחקר זה בוצע במסגרת לימודי תואר שני בבית הספר ללימודי יהדות במרכז האקדמי אונו‪ .‬פרופ' גדעון גרייף הינו חוקר שואה ומרצה בכיר‪ .‬ד"ר שריפי הינו עורך דין במקצועו העוסק גם‬
‫בחקר השואה‪.‬‬

‫‪ . 1‬מאיר אסתר‪" :‬עיראק ויהודיה – סקירה כללית"‪ ,‬בתוך ספרו של חיים סעדון‪" :‬עיראק"‪ ,‬הוצאת מכון בן צבי‪ ,‬התשס"ב (להלן‪" :‬סעדון")‪ ,‬עמ' ‪ ;12-17‬וראה גם דוד סלימאן ששון‪" :‬מסע בבל"‪,‬‬
‫ נדפס בירושלים‪ ,‬תשט"ז‪ ,‬עמ' קפד – קפו‪ .‬ראה‪ :‬מאיר אסתר‪" ,‬הסכסוך על ארץ ישראל ויחסי יהודים‪-‬מוסלמים בעיראק בשנות ארבעים"‪ ,‬פעמים ‪ ,62‬עמ' ‪.116-118‬‬

‫‪6‬‬

‫גם שניכר כי לא השתדל לקבל במהירות‬ ‫את היהודים בבתיהם ולחסלם‪ "...‬הוועדה‬ ‫כי "כאשר עמדו הממשלות העיראקיות‬
‫את רסן השלטון‪.‬‬ ‫מביעה שוב את צערה על התחמקותו של‬ ‫האחרונות על הסכנה שבה וביקשו לנתק‬
‫האיש הזה מידי החוק בעזרת האנשים‬ ‫את היחסים עם איטליה‪ ,‬נתקלו בקשיים‬
‫אישוש נוסף לכך כי הפרהוד היה מעשה‬ ‫האחראים בארץ הזו"‪-( 14‬הדגשת מחברי‬ ‫גדולים‪ ,‬שכן חלק מאישי‪ -‬הממשלה‬
‫ידיהם של תומכי השלטון הקודם בראשות‬ ‫קיבל את המשנה הנאצית מתוך אמונה‬
‫ראשיד עלי אל כילאני‪ ,‬ניתן לראות בספרו‬ ‫המאמר)‪.‬‬ ‫אידיאולוגית‪ ,‬ואחרים‪ -‬בשל אינטרס חומרי‪.‬‬
‫של ששון‪ ,‬בו מצוין כי מאז חזר ראשיד עלי‬ ‫מפקדי הצבא במיוחד עמדו נגד כל צעד‬
‫לכהן כראש ממשלה ושר הפנים בממשלת‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬בדו"ח הוועדה לא מצוין‪ ,‬כי‬ ‫שביקשה הממשלה לנקוט נגד הנאציזם"‪11.‬‬
‫עיראק‪ ,‬ב‪ 2.4.1941-‬ועד לכיבושה של‬ ‫אל‪-‬סבעאוי היה פרו‪-‬נאצי מובהק אשר‬ ‫עוד מתואר בדו"ח כיצד התקבל המופתי‬
‫בגדאד מחדש‪ ,‬ב‪ 2.6.1941-‬על ידי הצבא‬ ‫פעל בגלוי בתקופת ממשלתו של אל‪-‬‬ ‫המסית ופמלייתו בעיראק "בהתלהבות‬
‫הבריטי‪ ,‬התחוללו אירועים שונים בחסות‬ ‫כילאני ואף כיהן כשר התעמולה‪ ,‬השר‬ ‫גדולה" וזאת הן על ידי ראשי המדינה והן‬
‫נאצית ברחבי עיראק וביניהם‪ :‬כליאת‬ ‫לביטחון פנים ושר הכלכלה בממשלה זו‪.‬‬
‫יהודי העיר דיוואניה‪ ,‬הממוקמת על גדות‬ ‫הוא היה זה אשר תירגם לערבית את הספר‬ ‫על ידי חוגים רחבים בציבור העיראקי‪12.‬‬
‫נהר הפרת‪ ,‬בפרשת דרכים בין הערים‬ ‫מיין קמפף ונודע בשנאתו היוקדת כלפי‬ ‫עוד ציינו מחברי הדו"ח‪ ,‬כי חברי "ועדת‬
‫הגדולות בגדאד ובצרה‪ ,‬בגטו סגור עם‬
‫תנאי מאסר; שריפת וביזת חנויות בבצרה‪,‬‬ ‫היהודים‪15.‬‬ ‫"מתוך החקירות‬
‫וכמובן הפוגרום האכזרי בבגדאד הידוע‬ ‫שערכה הוועדה התברר לה‬
‫בכינויו "הפרהוד"‪ .‬אכן‪ ,‬בית המשפט העליון‬ ‫אכן‪ ,‬אין עוררין על כך שיונס אל‪ -‬סבעאוי‬
‫לא היה מודע‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לפרטים אלה‪,‬‬ ‫היה השליט המרכזי של עיראק ערב‬ ‫כי התעמולה הנאצית‬
‫ונרחיב אודותם בשל חשיבותם לתצרף‬ ‫הפרהוד‪ .‬ביום שישי ה‪ 30 -‬במאי ‪,1941‬‬ ‫היתה הסיבה היסודית‬
‫המלא‪ ,‬המראה בעליל‪ ,‬כי השלטון המרכזי‬ ‫לאחר שראשיד עאלי וממשלתו נמלטו‬ ‫שגרמה להפרות הסדר‪...‬‬
‫בבגדאד‪ ,‬בחסות הנאצים‪ ,‬תכנן את מהלכיו‬ ‫מעיראק מאימת הבריטים שכבשו את‬
‫בשיטתיות ובקפידה וחפץ בהשמדת יהודי‬ ‫המדינה מחדש‪ ,‬הכריז אל‪ -‬סבעאוי על‬ ‫הביטחון הפנימי"‪ ,‬גוף שלטוני האחראי‬
‫עיראק באופן טוטאלי בתקופה הסמוכה‬ ‫עצמו כמושל צבאי‪ .‬ברם‪ ,‬לאחר שעות‬ ‫על ביטחונם של תושבי עיראק בתקופת‬
‫לביצוע אירועי הפרהוד‪ ,‬וכי הפרהוד היה‬ ‫אחדות הוא נאסר והתאפשר לו לצאת‬ ‫אירועי הפרהוד‪ ,‬אחראים אף הם‬
‫חלק משרשרת פעולות נאציות‪ ,‬שתכליתן‬ ‫לאיראן בעקבות שאר חברי ממשלתו‬ ‫לפורענות הפרהוד‪ ,‬באשר גילו סלחנות‬
‫ומטרתן היתה השמדתו של העם היהודי‬ ‫של ראשיד עאלי‪ .‬מעתה‪ ,‬עבר השלטון‪,‬‬ ‫לראשי השלטון דאז ואפשרו להם לצאת‬
‫לכאורה ובאופן רשמי בלבד‪ ,‬לידי "ועדת‬ ‫מעיראק עם סכומי כסף גדולים לאחר‬
‫ברחבי עיראק‪.‬‬ ‫הביטחון הפנימי"‪ ,‬שהכילה את ראש עירית‬ ‫ביצוע הפרעות‪ 13.‬חומרה מיוחדת ייחס‬
‫בגדאד ארשד אל‪-‬עמרי‪ ,‬המפקד הכללי‬ ‫הדו"ח לשליט עיראק בתקופה הפרהוד‪,‬‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬כבר בתקופת המלך גאזי‬ ‫של המשטרה‪ ,‬חסאם אל‪-‬דין ג'מעה‪ ,‬מושל‬ ‫יונס אל סבעאוי‪ ,‬אשר העניק כספים‬
‫משלחות של אזרחים עיראקים הגיעו‬ ‫מחוז בגדאד‪ ,‬חאלד אל‪ -‬זהאוי והקולונל‬ ‫לתנועות נאציות בתוככי בגדאד ו"כוונתו‬
‫לגרמניה לשם לימוד שיטתי של התאוריות‬ ‫עבד אל חמיד ראפת‪ .‬ועדה זו תפקדה‬ ‫היתה לצוות על חייליו ושומריו להפתיע‬
‫הנאציות‪ .‬ראשיד עלי עצמו נפגש עם‬ ‫כממשלה זמנית לכל דבר ואף בעת כניסת‬
‫היטלר בגרמניה‪ ,‬וכך גם המופתי חאג'‬ ‫העוצר עבד אל‪-‬אלאה לעיר‪ ,‬ב‪ 1-‬ביוני‬
‫אמין אל חוסייני‪ .‬זה האחרון אף נועד עם‬ ‫בשעות הבוקר‪ ,‬המשיכה לתפקד‪ .‬ועדה זו‬
‫הימלר‪ ,‬ההוגה השטני של "הפתרון הסופי"‬ ‫ציפתה למתן הוראות מהעוצר‪ ,‬הוראות‬
‫להשמדת יהודי אירופה‪ .‬בשנת ‪ 1941‬שבו‬ ‫שלא הגיעו כאמור‪ ,‬אלא רק בחלוף כ‪30 -‬‬
‫ראשיד עלי והמופתי לעיראק‪ ,‬ובידם תכנית‬
‫עבודה לחיסולם של יהודי בבל‪ .‬שני אלה‬ ‫שעות מאז תחילת הפרעות‪16.‬‬
‫חברו לחליל עזמי‪ ,‬מושל העיר דיוואניה‪,‬‬
‫לשם הקמת מחנה ריכוז ליהודי עיראק‪ ,‬גטו‬ ‫למעשה‪ ,‬רשויות המדינה פעלו תחת‬
‫בנוסח שהוקמו כמותו בכל רחבי אירופה‬ ‫השראת השלטון הקודם‪ ,‬שהיה בעל‬
‫אוריינטציה נאצית מובהקת‪ ,‬ולשלטון‬
‫בתקופת הכיבוש הגרמני‪-‬הנאצי‪.‬‬ ‫החדש ‪ -‬ישן של העוצר נדרש זמן מה‬
‫לקבל לידיו חזרה את כוח המשילות ומה‬

‫‪ . 11‬שם‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬
‫‪ . 12‬גליצנשטיין‪ ,‬עמ' ‪ 22-23‬ובדו"ח עמ' ‪.56-57‬‬

‫‪ .13‬דו"ח‪ ,‬עמ' ‪.54-55‬‬
‫‪ .14‬שם‪ ,‬עמ' ‪.58-59‬‬
‫‪ 15‬סעדון‪ :‬עמ' ‪ ;24‬האנציקלופדיה של השואה‪ ,‬הוצאת יד ושם וספרית פועלים‪ ,‬כרך רביעי‪ ,‬ערך 'עיראק'‪ ,‬עמ' ‪( 926‬להלן‪" :‬אנציקלופדית השואה")‪.‬‬
‫‪ 16‬גליצנשטיין‪ ,‬עמ' ‪ ;34‬דו"ח עמ' ‪.47-48‬‬

‫‪9‬‬

‫האמנם פרעות הפרהוד‬ ‫הנאציזם‪ .‬הר גרובה (שגריר גרמניה בעיראק‪,‬‬ ‫העולה מן האמור לעיל הוא‪ ,‬כי היה גם היה‬
‫לא בוצעו על ידי‬ ‫המחברים) פעל בחופשיות רבה‪ ,‬חילק‬ ‫גורם שלטוני בעיראק בתקופת הפרהוד‪,‬‬
‫כספים ביד רחבה למרגליו ולתועמלניו‬ ‫אשר לא זו בלבד שהיה בעל זיקה לשלטון‬
‫השלטונות העיראקיים‬ ‫וכך החמירה חדירת הנאציזם שפשט והלך‬ ‫הנאצי בגרמניה‪ ,‬אלא אף פעל למימוש‬
‫כמדינה גרורה אשר גם‬ ‫התורה הנאצית ברחבי עיראק בכלל‬
‫בקרב השכבות השונות"‪8.‬‬ ‫ובבירה בגדאד בפרט‪ .‬כבר בדו"ח ועדת‬
‫שללה את חירותם‬ ‫החקירה מטעם ממשלת עיראק אשר‬
‫של אזרחיה היהודים?‬ ‫באופן דומה‪ ,‬מציין את השפעת השגריר‬ ‫פורסם ב‪ ,8.7.1941-‬כחודש בלבד לאחר‬
‫הגרמני בבגדאד גם החוקר יוסף הלוי‬ ‫אירועי הפרהוד‪ ,‬ניתן לראות כי אירועי‬
‫ובכך נגרר לפסיקה שגוייה וחסרה‪ .‬אכן‪ ,‬גם‬ ‫המציין כי גרובה רכש את העיתון המקומי‬ ‫הפרהוד אירעו בעקבות התנהלותו של‬
‫בית המשפט המחוזי אשר דן בערעור על‬ ‫"אל עאלם אל ערבי" והפיץ בו דברי שטנה‬
‫החלטת הוועדה בעניין גמיש‪ ,‬לא התערב‬ ‫כנגד היהודים‪ ,‬לרבות פרקים מתוך מיין‬ ‫השלטון העיראקי הפרו‪ -‬נאצי דאז‪6.‬‬
‫בקביעותיה ולמעשה אימץ אותן עד תומן‬ ‫קמפף‪ 9.‬כאן המקום לציין את תמיהתנו‬
‫על דברי וועדת הערר מכוח חוק נכי‬ ‫אכן‪ ,‬הדו"ח משבח את הוראתו של העוצר‪,‬‬
‫(מלבד בשאלת הוצאות המשפט)‪.‬‬ ‫רדיפת הנאצים אשר קבעה במסגרת ו"ע‬ ‫האמיר עבד אל‪-‬אלאה‪ ,‬לפתוח באש חיה‬
‫עוד מציין הדו"ח לגבי הממשל העיראקי‬ ‫‪ 34142-08-13‬צבי גמיש ואח' נ' הרשות‬ ‫כלפי המתפרעים‪ ,‬אך מתעלם כי הוראתו‬
‫בתקופה הסמוכה לפרהוד‪ ,‬כאשר ממשלת‬ ‫לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר‪10‬‬ ‫זו ניתנה רק בחלוף כ‪ 30 -‬שעות של‬
‫עיראק כבר ניתקה יחסיה עם גרמניה‬ ‫כי‪" :‬לעניות דעתנו‪ ,‬יש להתייחס בזהירות‬ ‫השתוללות ההמונים בשכונות היהודיות‪.‬‬
‫הנאצית‪ ,‬אך לא עם בת בריתה איטליה‪,‬‬ ‫למסקנות הדו"ח ומתוך הבנה שמי שכתב‬ ‫הרי אין ספק כי העוצר הגיע לבגדאד בטרם‬
‫וערך אותו היו הבריטים או גורמים המזוהים‬ ‫נהרג היהודי הראשון במאורעות‪ ,‬ובהחלט‬
‫איתם ולהם היה אינטרס ברור להאשים את‬ ‫ניתן לראות בהשתהותו במתן פקודת הירי‬
‫גרמניה בכלל ובמעשים הנפשעים בפרט‬ ‫באש חיה כלפי מבצעי הפוגרום‪ ,‬כי ביקש‬
‫‪ "...‬קביעה זו ניתנה ללא כל עיגון עובדתי‬ ‫בכך להסב את דעת מתנגדיו‪ ,‬לרבות ראשי‬
‫זולתי אשר האמירה "לעניות דעתנו"‪ .‬ייתכן‪,‬‬ ‫השלטון הקודם ופעיליו‪ ,‬אשר נותרו עדיין‬
‫כי אמירה חסרת בסיס זו של ועדת הערר‬ ‫בעיראק‪ ,‬מכך שהוא נחשב כתומך נלהב‬
‫גרמה לבית המשפט העליון בעניין עפרוני‬ ‫של האימפריה הבריטית אשר הביסה זה‬
‫להתעלם‪ ,‬למעשה‪ ,‬מהדו"ח ומקביעותיו‪,‬‬
‫עתה את הצבא העיראקי‪7.‬‬
‫נסים זלאיט‪ .‬הפריצה לבית ‪ .1987‬שמן על בד‪.‬‬
‫בפרק השני של הדו"ח‪ ,‬שכותרתו‪:‬‬
‫"האחראים להפרות הסדר"‪ ,‬ואשר בו‬
‫מבקשים מחברי הדו"ח להפנות אצבע‬
‫מאשימה לגורמי השלטון שהיו אחראים‬
‫לאי‪-‬מיגור פרעות הפרהוד‪ ,‬מודגש כי‬
‫המשטרה הצבאית‪ ,‬המשטרה האזרחית‬
‫ואף הצבא העיראקי היו מעורבים בביצוע‬
‫הפרעות‪ ,‬בין אם באופן פעיל ובין אם‬
‫בהתעלמות מוחלטת מהפורעים ובאי‬
‫נקיטת כל צעד כנגדם‪ .‬מאלפות במיוחד‬
‫המסקנות שבחלק השלישי של הדו"ח‪,‬‬
‫שכותרתו "סיבות ההתפרעויות"‪ ,‬ובו מצוין‬
‫בין השאר כך‪" :‬מתוך החקירות שערכה‬
‫הוועדה התברר לה כי התעמולה הנאצית‬
‫היתה הסיבה היסודית שגרמה להפרות‬
‫הסדר‪ ...‬הממשלות השונות ראו בקומוניזם‬
‫סכנה עיקרית ולא נתנו את דעתם על‬

‫‪ . 6‬הדו"ח פורסם במלואו (בתרגום עברי) על‪-‬ידי ניסים קזז‪( ,‬להלן‪ :‬הדו"ח)‪ ,‬פעמים ‪.46-59 ,8‬‬
‫‪ . 7‬ראה עמ' ‪ 47‬לדו"ח‪ ,‬וראה גם‪ :‬סלים פתאל‪" :‬בסמטאות בגדאד"‪ ,‬הוצאת כרמל – ירושלים‪ ,‬תשס"ד – ‪ ,2003‬ישראל (להלן‪ :‬פתאל) עמ' ‪.95-96‬‬

‫‪ . 8‬הדו"ח עמ' ‪.55-56‬‬
‫‪ . 9‬יוסף הלוי‪" ,‬זעקת מרי תחת אנקת שבר"‪ ,‬בתוך‪ :‬מאסף יא'‪ ,‬בהוצאת המכון לחקר תקופת השואה (משותף לאוניברסיטת חיפה ולבית לוחמי הגטאות)‪ ,‬ישראל‪ ,‬תשנ"ד – ‪ ,1993‬עמ' ‪.107-108‬‬

‫‪ . 10‬פורסם במאגר "נבו" (להלן‪" :‬עניין גמיש")‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מעורבת במזרח בגדאד) החלו אנשי‬ ‫השלטון המרכזי בבגדאד‪,‬‬ ‫הפרעות‪ .‬אמנם‪ ,‬פרעות בנוסח הפרהוד‬
‫צבא במעשי רצח‪ ,‬שוד וביזה בבוקרו‬ ‫בחסות הנאצים‪ ,‬תכנן את‬ ‫היו נדירות בארצות ערב‪ ,‬אף בתקופת‬
‫של ה‪ 2-‬ביוני‪ .‬הם הרגו שישה יהודים‬ ‫מהלכיו בשיטתיות ובקפידה‬ ‫השואה‪ ,‬שכן חוקי "השריעה"‪ ,‬ההלכה‬
‫ומוסלמי אחד אשר ביקש לשמור על אחד‬ ‫המוסלמית‪ ,‬אוסרים על פגיעה ב"דימי"‪,‬‬
‫וחפץ בהשמדת יהודי‬ ‫בני החסות החיים תחת השלטון המוסלמי‬
‫מבתי היהודים‪29.‬‬ ‫עיראק באופן טוטאלי‬ ‫ומשלמים לו מיסיהם כנדרש מהם‪ 22.‬ברם‪,‬‬
‫ניכר כי בחסות הנאצית ועקב הסתה‬
‫בדו"ח מצוין במפורש כי המשטרה הצבאית‬ ‫ומעשי ביזה ושוד לעיני כל‪ ,‬לא ניתנה‬ ‫שיטתית‪ ,‬התאפשר הפוגרום ביהודי בגדאד‬
‫התעלמה ביודעין ובמופגן מהפרעות‬ ‫פקודה לפתוח באש כלפי המתפרעים‪,‬‬ ‫במלוא עוצמתו‪ 23.‬אף זאת יצוין‪ ,‬כי רדיו‬
‫שתחילתם באנשי צבא מתוסכלים‪ ,‬ובכך‬ ‫אלא רק בחלוף כ‪ 30-‬שעות מאז תחילת‬ ‫בגדאד הממלכתי הסית‪ ,‬בסמוך לביצוע‬
‫עודדה את מבצעי הפוגרום להמשיך‬ ‫הפוגרום‪ ,‬וזאת על ידי העוצר בעצמו‪,‬‬ ‫הפרהוד‪ ,‬לבצע לינץ' ביהודים והבטיח לעם‬
‫במעלליהם‪ 30.‬כך גם המשטרה האזרחית‪,‬‬ ‫לאחר פניית ראש העיר בגדאד אליו בענין‬ ‫העיראקי‪" :‬אחרי הניצחון על האנגלים‪...‬‬
‫אשר בלשון הדו"ח "מילאה תפקיד של‬ ‫ננקום באויב הפנימי ונמסור אותו לידיכם‬
‫צופה"‪ ,‬והממונים עליה כלל לא פעלו‬ ‫זה‪28.‬‬ ‫כדי לחסלו"‪ 24.‬העם העיראקי לא היה‬
‫למתן הוראה להפסקת הפוגרום באמצעות‬ ‫בשכונת אל‪ -‬כראדה אל שרקיה (שכונה‬ ‫צריך לנחש מי הוא אותו "אויב פנימי שיש‬

‫פתיחה באש ישירה כלפי הפורעים‪31.‬‬ ‫לחסלו"‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬אשמת המשטרה האזרחית‪,‬‬ ‫ובכן‪ ,‬נשוב לאמור בדו"ח‪ ,‬בעניין השתתפות‬
‫המשטרה הצבאית וכוחות הצבא העיראקי‬ ‫גורמי ממסד רשמיים בפרהוד‪ .‬אנשי צבא‬
‫לאירועי הפרהוד איננה מוטלת לבדה‪.‬‬ ‫בסיוע תושבים מקומיים הרגו מספר‬
‫עימם אשמים שרשרת מפקדים ומנהלים‬ ‫יהודים בשכונה יהודית שגבלה בשכונות‬
‫ואף חברי "ועדת הביטחון הפנימי"‪ ,‬אשר‬ ‫מוסלמיות בשם "אבו‪-‬סיפין"‪ 25.‬המשטרה‪,‬‬
‫אשר הגיעה לאזורי הפרעות נתקבלה‬
‫נסים זלאיט‪ .‬חודש של חרדה ‪ .1988‬שמן על בד‪.‬‬ ‫במחיאות כפיים‪ ,‬שכן הפורעים חשבו שזו‬
‫באה לסייע להם במעשי השוד והביזה‪,‬‬
‫בהיעדר פעילות אפקטיבית מצידה‬
‫להפסקת הפוגרום‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מפקדי‬
‫תחנות ושוטרים השתתפו אף הם במעשי‬

‫הרצח‪ ,‬השוד והביזה‪26.‬‬

‫גם חיילים ירו ממקלע שהיה ברשותם‬
‫לעבר בתי היהודים ובהמשך נראו ברחובות‬
‫בגדאד רכבים צבאיים המעבירים רהיטים‬
‫ושלל מבתי יהודים‪ .‬חלק מהשוטרים נכנס‬
‫לבתי יהודים ודרש שכר בתמורה לשמירה‬

‫עליהם‪27.‬‬

‫למרות הפרעות שגבו חיי אדם לאור היום‬

‫‪ .22‬על מושג ה"דימי" ראה גם‪Samir Ben-Layashi and Bruce Mady-Weitzman, Myth, Hlistory and Realpolitik: Morocco and its Jewish Community, :‬‬
‫‪Journal of Modern Jewish Studies, 9 (1), (2010):89 -106 p.93.‬‬

‫‪ .23‬ראה לעניין זה גם בספרו של קזז ניסים‪" :‬היהודים בעיראק במאה העשרים"‪ ,‬הוצאת מכון בן צבי‪ ,‬ישראל‪ ,1991 ,‬עמ' ‪ ;238-239‬גליצנשטיין‪ ,‬עמ' ‪ ;32‬בן יעקב אברהם ‪" :‬יהודי בבל בדורות‬
‫האחרונים"‪ ,‬הוצאת קרית ספר בע"מ‪ ,‬ירושלים‪( 1980 ,‬להלן‪ :‬בן יעקב)‪ ,‬עמ' רט"ז – רי"ז‪.‬‬
‫‪ . 24‬פתאל‪ ,‬עמ' ‪.94-95‬‬
‫‪ . 25‬דו"ח‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬
‫‪ . 26‬שם‪ ,‬עמ' ‪.48-49‬‬
‫‪ . 27‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,49‬וגם ראה‪ :‬בן יעקב‪ ,‬עמ' רט"ז – רי"ח‪.‬‬
‫‪ . 28‬שם‪ ,‬עמ' ‪.50‬‬
‫‪ . 29‬שם‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬
‫‪ . 30‬שם‪ ,‬עמ' ‪.52‬‬
‫‪ . 31‬שם‪ ,‬עמ' ‪.53‬‬

‫‪11‬‬

‫אירעה בבוקרו של יום ה‪ 1-‬ביוני ‪,1941‬‬ ‫לרעה?" ובהמשך הוא אף קובע כי "הפגיעות‬ ‫האתר הראשוני שנבחר להקמת הגטו היה‬
‫כאשר קבוצת חיילים עיראקים בסיוע‬ ‫(בפרהוד) היו יחסית קטנות‪ 160 :‬עד ‪180‬‬ ‫בית מידות גדול ששטחו כ‪ 750-‬מ"ר‪ ,‬אשר‬
‫אליו נדחסו בראשית חודש מאי ‪,1941‬‬
‫אזרחים עיראקים תקפה משלחת‬ ‫יהודים נהרגו ומאות אחדות נפצעו"‪18.‬‬ ‫בהוראת שלטונות עיראק‪ ,‬באמצעות‬
‫יהודים שיצאה להקביל את פניו‬ ‫משטרת העיר דיוואניה‪ ,‬כ‪ 670-‬נפש‪ ,‬ובהם‬
‫של העוצר‪ ,‬האמיר עבד אל‪-‬אלאה‪,‬‬ ‫ברם‪ ,‬אשקר מתעלם בספרו מכך כי‬ ‫נכללו גברים‪ ,‬נשים וטף בכל הגילאים‪.‬‬
‫בשובו לבגדאד עם גמר הקרבות‪ .‬כל מי‬ ‫הפוגרום תוכנן‪ ,‬יחד עם פעולות נאציות‬ ‫הללו הוחזקו כאסירים‪ ,‬חירותם ניטלה‬
‫שלא הצליח לנוס מקבוצת היהודים‪,‬‬ ‫אחרות ברחבי עיראק‪ ,‬בידי ממשלתו של‬ ‫מהם והגברים נלקחו לעבודות כפיה‪ .‬הגטו‬
‫נפצע בדקירות סכין והיה אף הרוג אחד‪.‬‬ ‫ראשיד עלי אל כילאני ושר בממשלתו‬ ‫נשמר על ידי אנשי צבא ומשטרה חמושים‬
‫התנפלות זו של החיילים ארעה לעיני‬ ‫שהחליף אותו כמושל עיראק‪ ,‬יונס אל‬ ‫עד לסוף חודש מאי ותחילת חודש יוני‬
‫המשטרה האזרחית והמשטרה הצבאית‪,‬‬ ‫סבעאוי‪ .‬אמנם בית המשפט העליון בחר‪,‬‬ ‫‪ .1941‬עם כישלונו של מרד רשיד עלי‪,‬‬
‫אולם הללו לא התערבו‪ ,‬זולתי מתן עזרה‬ ‫למעשה‪ ,‬לאמץ את התזה שבנו אשקר‬ ‫שוחררו תושבי הגטו ויצאו לחופשי‪ .‬אין‬
‫בפינוי הפצועים לבית החולים‪ .‬יצוין כי‬ ‫ודומיו‪ ,‬אך ברי‪ ,‬לאור האמור לעיל‪ ,‬כי אין‬ ‫ספק‪ ,‬כי השלטון המרכזי בעיראק שהיווה‬
‫כנגד החיילים והאזרחים הפורעים לא‬ ‫גרורה נאצית‪ ,‬אשר מוגר סופית רק ביום‬
‫מקום לתזה שכזו‪.‬‬ ‫‪ 2.6.1941‬בידי הצבא הבריטי‪ ,‬שלט ביד‬
‫ננקט כל הליך משפטי‪20.‬‬ ‫רמה בעיראק‪ ,‬ואך בדרך נס לא מומשה‬
‫הפרהוד ‪-‬‬ ‫התוכנית השטנית שהגה לחיסולם של‬
‫אכן‪ ,‬ראשי הפורעים היו חיילים וקצינים‬ ‫פעולות מימסדיות או‬
‫של הצבא העיראקי‪ .‬כלום ישנו גורם‬ ‫פעולות של יחידים?‬ ‫יהודי עיראק‪17.‬‬
‫ממסדי יותר מצבא המדינה? לכך יש‬
‫להוסיף גם את שתיקתם של המשטרה‬ ‫השאלה השניה בה דן בית המשפט העליון‬ ‫אכן‪ ,‬היו מי שניסו למעט באכזריותו‬
‫האזרחית והמשטרה הצבאית‪ ,‬כהסכמתם‪,‬‬ ‫היתה האם הפרהוד היה בעל גוון מימסדי‬ ‫ורצחנותו של הפרהוד‪ ,‬וזאת תוך כדי‬
‫או שבוצע על ידי יחידים? כזכור‪ ,‬בענין זה‬ ‫עיוות היסטורי והישענות על אדני נייר‪.‬‬
‫למעשי הפורענות של הצבא העיראקי‪21.‬‬ ‫קבע בית המשפט העליון‪ ,‬אולי עקב כשל‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שואל ז'ילבר אשקר‪" :‬מה היו‬
‫נגרר מטיעוני המערערים שבפניו‪ ,‬כי "לא‬ ‫המניעים מאחורי הפוגרום וכיצד אירע כי‬
‫עוד יצוין‪ ,‬כי על פי העדויות הרבות‪ ,‬ימים‬ ‫הייתה מחלוקת על כן שהפעולות לא בוצעו‬ ‫נעצר בגבולות בגדאד בעוד שבחומותיהן‬
‫ספורים לפני הפרהוד‪ ,‬סומנו בתי היהודים‬ ‫של ערים אחרות בעיראק‪ ,‬בהן חיו יהודים‪,‬‬
‫ברחבי בגדאד באמצעות הטבעת כף יד על‬ ‫על ידי ממשלת עיראק עצמה"‪19.‬‬ ‫לא נגרם כמעט כל נזק ולא פגעו ביהודים‬
‫שעריהם‪ ,‬וזאת כהכנה לקראת הפגיעה‬
‫בנפש וברכוש של דיירי אותם הבתים‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬נפתח בעניין זה בדו"ח ועדת החקירה‪,‬‬
‫אקט זה מראה על תכנון מוקדם של‬ ‫בו צוין‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי ראשית הפרעות‬

‫‪ .17‬ראה הרחבה אצל ששון בספרו ובעיקר בעמ' ‪ ;48-61‬גליצנשטיין‪ ,‬עמ' ‪ .32-34‬וראה עוד בספר‪Len Deighton, “blood Tears and Folly: an Objective Look at World War 2“:‬‬
‫‪’New York’ Harper Collins’, volume 1 pp. 358-359.‬‬

‫‪ .18‬זילבר אשקר‪" ,‬הערבים והשואה‪ -‬מלחמת הנרטיבים הערבית – ישראלית"‪ ,‬הוצאת מכון ון‪ -‬ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד (מהדורה מתורגמת מאנגלית)‪ ,‬ישראל‪ ,‬תשע"ח‪( 2017-‬להלן‪ :‬אשקר)‪,‬‬
‫עמ' ‪.104-105‬‬

‫‪ . 19‬עיין עפרוני‪ ,‬פיסקה ‪.70‬‬

‫‪ . 20‬דו"ח‪ ,‬עמ' ‪ .47-48‬ראה גם‪ :‬גליצנשטיין‪ ,‬עמ' ‪.27-28‬‬

‫‪ .21‬גליצנשטיין מציינת בעמ' ‪ 28‬בצדק רב כי "בראש הפורעים בראש ובראשונה היו אלה החיילים וקציניהם שהובסו על ידי הכוחות הבריטים ועתה באנדרלמוסיה שנשתררה‪ ,‬שבו העירה על נשקם‪,‬‬
‫מתוסכלים ומאוכזבים ומחפשים פורקן לזעמם"‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫נסים זלאיט‪ .‬התוצאה ‪ .1987‬שמן על בד‪.‬‬

‫המשפט העליון יקבע‪ ,‬כי נפגעי הפרהוד‬ ‫ויצאו לחופשי‪ .‬משכך‪ ,‬החלה שוב הסתה‬ ‫שעדיין רבו סמכויותיו ואין ספק כי בזמן‬
‫הם קורבנות רדיפות הנאצים ועוזריהם‪.‬‬ ‫שיטתית קשה כנגד יהודי עיראק‪ ,‬לרבות‬ ‫הקצר שארך שלטונו הוא הצליח לזרוע‬
‫בעיתון ספוג השנאה ליהודים וליהדות‬ ‫זרעי פורענות קטלניים‪ .‬כאמור לעיל‪,‬‬
‫ערב הפרהוד שלט בבגדאד יונס אל‪-‬‬ ‫בשם "א – סאעה" (השעה) בעריכתו של‬ ‫הצבא העיראקי והמשטרה העיראקית‬
‫סבעאוי‪ ,‬אשר כיהן בממשלתו של ראשיד‬ ‫תומך הנאצים המובהק‪ ,‬אשר שוחרר‬ ‫היו שותפים לטבח ויחד עימם הצטרפו‬
‫עלי כשר התעמולה‪ ,‬השר לביטחון פנים‬ ‫ממחנה ההסגר בו נכלא‪ ,‬צאדר א ‪-‬דין שרף‬ ‫גדודי הנוער (כתאאב אל שבאב)‪ ,‬אשר היו‬
‫ושר הכלכלה‪ .‬מדובר בגורם פרו‪-‬נאצי רב‬
‫עוצמה‪ ,‬אשר תירגם לערבית את הספר מיין‬ ‫א‪-‬דין‪44.‬‬ ‫כפופים ישירות לאל‪-‬סבעאי‪.‬‬
‫קמפף ונודע כשונא יהודים מובהק‪ .‬אף כי‬
‫לאחר זמן קצר מתחילת כהונתו כמושל‪,‬‬ ‫סוף דבר‪:‬‬ ‫אכן‪ ,‬הפרהוד היווה אך את השיא של‬
‫אל סבעאוי נאסר וגורש מתחומי עיראק‪,‬‬ ‫פעולות אלימות ופגיעות ברכוש כלפי‬
‫עדיין שרתה רוחו‪ ,‬כמו גם השראתו של‬ ‫דומה כי לאור הנתונים שהבאנו טעה בית‬ ‫הקהילה היהודית בעיראק בשני חודשי‬
‫ראשיד עלי‪ ,‬על אנשיהם‪ ,‬ועובדה היא כי‬ ‫המשפט הן בניתוח העובדות והן בשל כך‬ ‫שלטונה של הממשלה הפרו‪-‬נאצית‬
‫ארגוני הנוער והצעירים אותם הקימו (אל‬ ‫שלא ראה לנכון לבחון עובדות נוספות‪.‬‬ ‫בראשותו של ראשיד עלי אל‪-‬כילאני‪,‬‬
‫פתוה וכתאאב אל שבאב) פעלו במרץ בימי‬ ‫נראה שהעדר המיומנות בדיסציפלינה‬
‫הפרהוד (וגם לפניהם) לפגיעה ביהודים‪ .‬אף‬ ‫ההיסטורית הביאו את בית המשפט‬ ‫חודשים אפריל ומאי בשנת ‪42.1941‬‬
‫כי אל סבעאוי היה השר היחיד מממשלתו‬ ‫לקביעת עמדה מוטעית החוטאת כנראה‬
‫של ראשיד עלי אשר נותר בבגדאד ביום‬ ‫גורמי השלטון אשר ביצעו את הפרהוד‬
‫‪ ,30.5.1941‬עת חנה הצבא הבריטי במבואות‬ ‫לאמת ההיסטורית‪.‬‬ ‫ואת האירועים שקדמו לו‪ ,‬היו כולם תומכי‬
‫העיר‪ ,‬וראשיד עלי‪ ,‬המופתי ומקורביהם‬ ‫גרמניה הנאצית‪ ,‬ובכללם יונס אל סבעאוי‬
‫ברחו לאירן‪ ,‬הרי עדיין רבו סמכויותיו ואין‬ ‫מהנקודות שהועלו לעיל‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫והקולונלים המי סעיד‪ ,‬מחמוד סלמן‬
‫ספק כי בזמן הקצר שארך שלטונו הצליח‬ ‫לאור הזיקה ההדוקה שבין המשטר‬ ‫וצלאח אל‪-‬דין אל‪-‬צבאע‪ ,‬שנדונו לימים‬
‫הגרמני הנציונל‪-‬סוציאליסטי לבין‬
‫לזרוע זרעי פורענות קטלניים‪.‬‬ ‫בן בריתו‪ ,‬השלטון הפרו‪-‬נציונל‪-‬‬ ‫למוות והוצאו להורג‪43.‬‬
‫סוציאליסטי העיראקי‪ ,‬מן הראוי היה שבית‬
‫ברם‪ ,‬בתום מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫שוחררו תומכי הנאצים ממחנות ההסגר‬

‫‪ 4 2‬אנציקלופדיית השואה‪ ,‬כרך רביעי‪ ,‬עמ' ‪.926-927‬‬
‫‪ 43‬אפל‪ ,‬עמ' ‪.62‬‬

‫‪ 44‬יצחק בר משה‪" ,‬יציאת עיראק"‪ ,‬הוצאת ועד עדת הספרדים בירושלים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ז ‪( ,1977 -‬להלן‪ :‬בר משה)‪ ,‬עמ' ‪.15-16‬‬

‫‪13‬‬

‫שלטוני ויכולת משילות ולא רק בערבו‬ ‫יונס אל סבעוי‪ ,‬מושל עיראק בפתיחת‬ ‫במשך התנהלות הפרהוד היתה אמורה‬
‫של הפרהוד‪36.‬‬ ‫האירועים‪ ,‬אשר בסיועם של ארגוני נוער‬ ‫לפעול כממשלה זמנית אך לא ניסתה‬
‫וצעירים (אל פתוה וכתאיב אל שבאב)‬ ‫לאכוף את החוק על הפורעים באופן‬
‫כידוע‪ ,‬בתקופת ממשלתו של ראשיד עלי‬ ‫תכנן להשמיד את היהודים כליל ואף הורה‬ ‫ממשי‪ .‬ההסתה הנאצית שקדמה לפרעות‪,‬‬
‫לא רק הושמעה תעמולה אנטי יהודית‬ ‫לראש העדה היהודית דאז‪ ,‬הרב הראשי‬ ‫אשר נוהלה בידי המופתי הירושלמי‬
‫מובהקת‪ ,‬אלא אף נסחטו סכומי כסף‬ ‫ששון כדורי‪ ,‬להודיע ליהודים "שאיש‬ ‫ומורים סורים ופלסטינים‪ ,‬הועילה אף היא‬
‫גדולים מהקהילה היהודית ורכוש רב‬ ‫לא יצא מפתח ביתו ולא ישתמש בקשר‬ ‫להעצמת האנטישמיות ולליבוי היצרים‬
‫הופקע מבני הקהילה לטובת השלטון‬ ‫טלפוני במשך יום שישי‪ ,‬שבת וראשון‪30 -‬‬ ‫כנגד היהודים‪ 32.‬הממשלה העיראקית‬
‫העיראקי‪ ,‬אשר נלחם כבן בריתם של‬ ‫ו‪ 31-‬במאי ו ‪ 1 -‬ביוני ‪ ,"1941‬וזאת כהכנה‬ ‫בראשותו של ראשיד עלי שידרה‬
‫לכוונתו להפתיע את היהודים בבתיהם‬ ‫באמצעות תחנת השידור העיראקית "דברי‬
‫הנאצים כנגד הבריטים‪37.‬‬ ‫כזב על הפורענויות בפלסטין‪ ,‬תוך הסתה‬
‫כי רדיו בגדאד הממלכתי‬ ‫איומה וגלויה נגד היהודים ותעמולה חזקה‬
‫אכן‪ ,‬גם בדו"ח השגריר הבריטי ק'‬ ‫הסית‪ ,‬בסמוך לביצוע‬ ‫למען הנאציזם"‪ .‬הממשלה העיראקית אף‬
‫קורנוואליס מיום ‪ ,11.7.1941‬מצוין‬ ‫הפרהוד‪ ,‬לבצע לינץ'‬ ‫התירה לתחנת השידור הגרמנית לשדר‬
‫במפורש כי הצבא והמשטרה היו הגורמים‬ ‫בשפה הערבית באין מפריע "תעמולת כזב‬
‫האקטיביים שפעלו לקיום הפוגרום‪ ,‬כרצונו‬ ‫ביהודים והבטיח‬
‫של סבעוי‪ ,‬או כלשון השגריר‪" :‬קיימות‬ ‫לעם העיראקי‪" :‬אחרי‬ ‫על פלסטין"‪33.‬‬
‫עדויות המראות כי המהומות נגרמו על ידי‬ ‫הניצחון על האנגלים‪...‬‬
‫ננקום באויב הפנימי ונמסור‬ ‫לא למותר לציין‪ ,‬כי ממשלתו של ראשיד‬
‫הסתה של קציני צבא ומשטרה"‪38.‬‬ ‫אותו לידיכם כדי לחסלו‬ ‫עלי נהנתה ממטריה צבאית נאצית של‬
‫ממש‪ ,‬לרבות סיוע של הלופטוואפה‪ ,‬חיל‬
‫גם היסטוריונים קבעו כי מנהיגיהם של‬ ‫ולחסלם‪ ,‬היה השליט שעורר את הפרהוד‬ ‫האוויר הגרמני‪ ,‬אשר ימים ספורים לפני‬
‫מחוללי הפרעות היו שרידי הממשל הפרו‪-‬‬ ‫והוא אשר גרם לפרעות בבגדאד‪ .‬תשומת‬ ‫הפרהוד‪ ,‬עוד הפציץ מטרות בריטיות‬
‫נאצי של ראשיד עלי‪ 39.‬הללו מיררו את חיי‬ ‫לב מיוחדת יש לתת לכך כי ההוראה‬ ‫בעיראק‪ ,‬אשר באחת מהן נהרג דוד רזיאל‪,‬‬
‫היהודים לא רק בימי הפרהוד‪ ,‬אלא במשך‬ ‫ניתנה מספר ימים טרם הפרהוד על ידי‬ ‫מפקד האצ"ל‪ ,‬שהיה בשליחות הבריטים‪,‬‬
‫כל תקופת שלטונו הפרו‪-‬נאצי של ראשיד‬ ‫אל סבעוי‪ ,‬משמע כבר אז היה בעל כוח‬ ‫ביום ‪ 20.5.1941‬בדרכו לפגוע במיכלי דלק‬
‫עלי‪ .‬שאמאש מתארת בספרה כי משפחתה‬
‫חוותה תקופת "חודש של חשש לחיינו"‪,‬‬ ‫שהיו חיוניים לחיל האוויר הגרמני‪34.‬‬

‫וזאת עוד בטרם אירע הפרהוד‪40.‬‬ ‫באירוע אחר הפיל הצבא העיראקי‪ ,‬עקב‬
‫טעות בזיהוי מצדו‪ ,‬מטוס גרמני שהכיל‬
‫ודוקו‪ :‬חסידיו הפרו‪-‬נאצים של ראשיד עלי‬ ‫בקרבו את מייג'ור אקסל פון בלומברג‪,‬‬
‫בצבא ובשירות הציבורי הוסיפו לפעול אף‬ ‫אשר התמנה לפקד על קרבות אוויר של‬
‫לאחר עזיבתו את עיראק‪ ,‬ועובדה היא כי‬ ‫הלופטוואפה ומדינות הציר נגד הבריטים‪.‬‬
‫פעלו לפי מיטב המסורת הנאצית ופגעו‬
‫פגיעות נפש ורכוש ביהודים בכל רחבי‬ ‫כמו כן‪ ,‬סיפק הצבא הגרמני מספר מטוסי‬
‫קרב שנחתו בבגדאד והעביר משלוח‬
‫עיראק‪ ,‬אך בשל היותם יהודים‪41.‬‬ ‫נשק‪ 35.‬אכן‪ ,‬יש בפרטים אלה ואחרים כדי‬
‫להעיד על החשיבות אותה יחסה גרמניה‬
‫אף כי אל סבעאוי היה השר היחיד‬ ‫הנאצית להגנת השלטון הפרו‪-‬נאצי‬
‫בממשלתו של אל‪-‬כילאני אשר נותר‬
‫בבגדאד ביום ‪ 30‬במאי ‪ ,1941‬עת חנה‬ ‫בעיראק ממש ערב הפרהוד‪.‬‬
‫הצבא הבריטי במבואות העיר‪ ,‬וראשיד‬
‫עלי‪ ,‬המופתי ומקורביהם ברחו לאיראן‪ ,‬הרי‬

‫‪ . 32‬יהודה תגר‪" :‬הפרהוד בכתבים בערבית מאת מדינאים ומחברים עיראקיים"‪ ,‬פעמים ‪( )1981( ,8‬להלן‪ :‬תגר)‪ ,‬עמ' ‪ ;38‬דו"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;56-57‬וששון עמ' ‪.45-47‬‬
‫‪ . 33‬דו"ח עמ' ‪.57‬‬

‫‪ . 34‬לפידות יהודה‪" ,‬פרקים בתולדות האצ"ל"‪ ,‬מהדורה מחודשת‪ ,2015 ,‬ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ; 40-41‬ראה גם‪ :‬בן יעקב אברהם‪" ,‬יהודי בבל – מסוף תקופת הגאונים עד ימינו"‪ ,‬הוצאת קרית ספר‪ ,‬עמ' רנג‪-‬רנד‪.‬‬
‫‪ .35‬פתאל‪ ,‬עמ' ‪ ;91-92‬וראה גם פסקה ‪ 31‬בעניין עפרוני‪ .‬מאידך‪ ,‬ראה דעתה של וועדת הערר בעניין גמיש‪ ,‬עת קבעה ללא ביסוס של ממש כי השפעת משלוח המטוסים והתחמושת מאת הנאצים‬

‫אל המערכה מול בריטניה "בטלה בשישים" (עמ' ‪ 33‬לפסה"ד בעניין גמיש)‪.‬‬
‫‪ . 36‬דו"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;57-58‬וגם תגר' עמ' ‪ .39‬כמו כן ראה עדותה של שאמאש ויולט בספרה "מסע בבגדד היהודית"‪ ,‬הוצאת גוונים‪ ,‬תשע"ד – ‪ ,2014‬ישראל (להלן‪" :‬שאמאש")‪ ,‬עמ' ‪.165-166‬‬

‫‪ . 37‬גליצנשטיין‪ ,‬עמ' ‪.26-27‬‬
‫‪ . 38‬איגרת מס' ‪ 185‬למשרד החוץ הבריטי בלונדון‪ ,‬הובא במאמרו של תגר'‪ ,‬עמ' ‪ .39‬ראה גם‪ :‬שאמאש'ף עמ' ‪.170-173‬‬
‫‪ . 39‬ד"ר מיכאל אפל‪" ,‬עיראק – מלוכה מהפכה‪ ,‬רודנות"‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תשס"ה – ‪ ,2005‬ישראל (להלן‪ :‬אפל)‪' ,‬עמ' ‪.91-92‬‬

‫‪ . 40‬שאמאש‪ ,‬עמ' ‪.166‬‬
‫‪ . 41‬שאמאש‪ ,‬עמ' ‪.233-234‬‬

‫‪12‬‬

‫אלון כהן‬ ‫ברשאנייויןם‬
‫משוחח עם‬
‫שורד השואה‬
‫שלמה גלפרין‬

‫במצעד צבאי‪.‬‬ ‫שלמה‪ ,‬היכן נולדת?‬ ‫הדרך מבית שאן‪ ,‬העיר בה‬
‫הלכנו לצד הכביש לצד אותה שיירה‬ ‫אני גר עם משפחתי‪ ,‬לקיבוץ‬
‫בדרך לקובנה כשהאיכר הליטאי הולך‬ ‫נולדתי לפני תשעים שנה בעיר קובנה‬
‫אחרינו‪ .‬פתאום אבא ראה חיילים גרמנים‬ ‫שבליטא ב‪ 15.12.1931-‬בן זקונים ואח‬ ‫נווה איתן קצרה ולמרות‬
‫עומדים בצד הדרך‪ .‬הוא פנה אליהם ואמר‬ ‫המרחק הקצר לא זכיתי להכיר‬
‫שהאיכר רוצה לפגוע בנו‪ .‬אחד החיילים‬ ‫לארבעה אחים ואחיות‪.‬‬
‫התכוון לירות בו אבל אבא אמר לו שאם‬ ‫את שורד השואה שלמה‪,‬‬
‫יהרוג אותו‪ ,‬החברים של האיכר יפגעו בנו‪.‬‬ ‫מתי התחילה המלחמה‬ ‫שלוימל'ה גלפרין‪ ,‬אישיות‬
‫החיילים הפליאו בו את מכותיהם והוא‬ ‫באזור בו גרתם?‬ ‫מלאה בתעצומות נפש‪ ,‬מקסימה‬

‫הסתלק לדרכו‪.‬‬ ‫עד שפרצה המלחמה ב‪ 22.06.1941-‬חיינו‬ ‫וחביבה‪.‬‬
‫תחת השלטון הסובייטי‪ .‬הייתי בן תשע‬ ‫הגעתי לביתו שבקיבוץ על‬
‫ואתם המשכתם ברגל לקובנה?‬ ‫וחצי כשהגרמנים התקיפו את ליטא‪ .‬אבא‬ ‫מנת לראיין אותו למידעון של‬
‫ואמא החליטו לברוח מקובנה לכיוון מזרח‬ ‫שם עולם ויצאתי מביתו מלא‬
‫כן‪ ,‬המשכנו ללכת ברגל עוד כמה ימים‬ ‫רוסיה כי שמעו שהגרמנים עומדים להגיע‬ ‫בתובנות על החיים ומשמעותם‪.‬‬
‫ובדרך עצרנו בעיירה זושל'ה אצל קרובי‬ ‫לעיר שלנו‪ .‬הורי‪ ,‬אני‪ ,‬שלושה אחים והסבא‬
‫משפחה‪ .‬עוד היו שם חיילים סובייטים ולא‬ ‫התחלנו לברוח ברגל לכיוון וילנא‪ ,‬מרחק‬
‫של כמאה קילומטרים‪ .‬גם אחותי הגדולה‬
‫גרמנים‪.‬‬
‫המשכנו בדרכנו והתקרבנו לקובנה‪.‬‬ ‫שהייתה נשואה ברחה עם משפחתה‪.‬‬
‫מסביבה היו יחידות של פרטיזנים ליטאיים‬ ‫לא ידענו מה בדיוק עשו הגרמנים‬
‫שהיו יותר מסוכנים מהגרמנים‪ .‬הם הרגו כל‬ ‫ליהודים בפולין הסמוכה אבל הפליטים‬
‫מי שנתפס על ידם‪ .‬חשוב לדעת ש‪95% -‬‬ ‫שהגיעו סיפרו שהגרמנים פוגעים ביהודים‪.‬‬
‫מיהדות ליטא נרצחה בגלל שהליטאים היו‬ ‫כשהתקרבנו לוילנא שמענו שהגרמנים‬
‫כבר נמצאים בעיר ולכן הורי החליטו‬
‫גרועים מהנאצים‪.‬‬ ‫שכדאי שנחזור לביתנו בקובנה כי שם יהיה‬
‫הצלחנו לעבור את הפרטיזנים ולהגיע‬
‫חזרה לביתנו בקובנה‪ .‬גילינו שהבית שלנו‬ ‫בטוח יותר‪.‬‬
‫נתפס על ידי תושבים מקומיים שלא נתנו‬ ‫אבא דיבר עם איכר ליטאי שיקח אותנו‬
‫לנו להיכנס אליו ואפילו ירו ממנו‪ .‬לכן גרנו‬ ‫חזרה לקובנה‪ ,‬הפעם על סוס ועגלה‪,‬‬
‫בצריף הצמוד לבית שלנו בו התגורר הסבא‪.‬‬ ‫ולא ברגל‪ .‬באותו לילה ישנו אצל האיכר‬
‫בינתיים הגרמנים הוציאו חוקים שנועדו‬ ‫ולמחרת בבוקר הוא לקח אותנו אל היער‪.‬‬
‫להשפיל את היהודים‪ .‬חויבנו לענוד טלאי‬ ‫חשבנו שהסוס והעגלה נמצאים שם אבל‬
‫ככל שנכנסנו לעומק היער אבא ואמא ראו‬
‫צהוב‪ ,‬אסרו עלינו להיכנס לחנויות ועוד‪.‬‬ ‫שאין שום דרך ביער והבינו שהאיכר מתכוון‬
‫אחרי כמה חודשים הוקם הגטו בסלבודקה‪,‬‬ ‫לשדוד אותנו‪ .‬היו עלינו דברי ערך ועוד‬
‫שהיה פרבר עני‪ ,‬דל ועלוב של קובנה‪.‬‬ ‫חפצים שלקחנו מהבית‪ .‬אבא צעק‪" :‬עצרו‬
‫יחד עם כל יהודי קובנה עברנו לגור שם‪.‬‬ ‫והסתובבו‪ .‬אל תלכו אחרי האיכר‪ .‬חזרו‬
‫לאחר זמן קצר ביקשו מכל היהודים להגיע‬ ‫חזרה לכביש הראשי" וכך עשינו‪ .‬כשהגענו‬
‫למגרש בגטו ושם עברנו אקציה גדולה‪ .‬היא‬ ‫לכביש הראשי ראינו שיירה ארוכה של כלי‬
‫התחילה לפנות בוקר ונמשכה עד הלילה‪.‬‬ ‫תחבורה של הצבא הגרמני נוסעת לאט כמו‬
‫דודה שלי מתה שם משבץ בידיים של אחי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫ממשלתו של ראשיד עלי‪ .‬יורשו לשלטון‪,‬‬ ‫נשק חם‪ ,‬שהיוו חלק אינטגראלי מהממסד‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬הצבא העיראקי והמשטרה‬
‫אל סבעאוי‪ ,‬אף הזהיר את היהודים לכל‬ ‫העיראקי ופעלו לרציחת ולשדידת‬ ‫העיראקית היו שותפים לטבח‪ ,‬ויחד‬
‫ייצאו מפתח ביתם בימים שקדמו לפרהוד‪.‬‬ ‫עימם הצטרפו גדודי הנוער והצעירים‪,‬‬
‫בכך ניתן לראות את כוח שליטתו ועוצמתו‬ ‫היהודים בבגדאד בימי הפרהוד‪.‬‬ ‫אשר היו כפופים ישירות לאל‪-‬סבעאוי‪.‬‬
‫של סבעאוי‪ ,‬לא רק ערב הפרהוד‪ ,‬אלא אף‬ ‫אכן‪ ,‬הפרהוד היווה את שיאן של פעולות‬
‫בימים שקדמו לו‪ .‬זה האחרון‪ ,‬נאצי מובהק‪,‬‬ ‫ויודגש שוב‪ :‬הפרהוד היווה‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫אלימות ופגיעות ברכוש כלפי הקהילה‬
‫תכנן להביא לחיסולם של כלל יהודי‬ ‫חלק ממארג שיטתי של התנכלות מכוונת‬ ‫היהודית בעיראק בשני חודשי שלטונה‬
‫עיראק בנוסח "הפתרון הסופי"‪ ,‬ובדרך נס‬ ‫כלפי היהודים‪ .‬בימי שלטונו של ראשיד‬ ‫של הממשלה הפרו‪-‬נאצית בראשותו של‬
‫ניצלה מידיו קהילת יהודי בבל‪ ,‬העתיקה‬ ‫עלי‪ ,‬הוקם גטו עם תנאי מאסר בעיר‬ ‫ראשיד עלי אל כילאני‪ ,‬חודשים אפריל‬
‫דיוואניה‪ ,‬הוצתו חנויות של יהודים בבצרה‪,‬‬
‫בקהילות יהודי העולם‪.‬‬ ‫בתי היהודים ברחבי בגדאד סומנו בידי‬ ‫ומאי בשנת ‪.1941‬‬

‫ ‪14.‬שאמאש ויולט‪" ,‬מסע בבגדד היהודית"‪,‬‬ ‫רשימה ביבליוגרפית‪:‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬התיעוד שבידינו מלמד על‬
‫הוצאת גוונים‪ ,‬תשע"ד ‪.2014 -‬‬ ‫כך כי גורמי הממסד העיקריים בעיראק‪,‬‬
‫ספרים‪:‬‬ ‫הצבא והמשטרה‪ ,‬היו מעורבים באופן ברור‬
‫ ‪15.‬שמואל מורה‪ ,‬צבי יהודה (עורכים)‪ ,‬שנאת‬ ‫ובולט באירועי הפרהוד‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬דומה כי‬
‫יהודים ופרעות בעיראק‪ :‬קובץ מחקרים‬ ‫ ‪1 .‬אפל מיכאל ד"ר‪" ,‬עראק – מלוכה מהפכה‪,‬‬ ‫טעה בית המשפט העליון במסקנתו כי‬
‫רודנות‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תשס"ה‪-‬‬ ‫אירועי הפוגרום "בוצעו בידי יחידים"‪.‬‬
‫ותעודות‪ ,‬הוצאת המכון לחקר יהדות בבל‪,‬‬ ‫בתפיסה זו מקעקע בית המשפט העליון‬
‫אור יהודה‪.1992 ,‬‬ ‫‪ ,2005‬ישראל‪.‬‬ ‫אף את דו"ח ועדת החקירה שהוקמה‬
‫על ידי ממשלת עיראק עצמה‪ ,‬כמפורט‬
‫ ‪16.‬ששון דניאל‪" ,‬הסיפור שלא סופר"‪ ,‬בהוצאת‬ ‫ ‪2 .‬אשקר זילבר‪" ,‬הערבים והשואה‪ -‬מלחמת‬ ‫לעיל‪ ,‬ונתפס‪ ,‬למעשה‪ ,‬לדעת המיעוט של‬
‫המחבר‪.‬‬ ‫הנרטיבים הערבית – ישראלית"‪ ,‬בהוצאת‬ ‫היסטוריון צבא עיראק‪ ,‬מחמוד אלדורה‪45.‬‬

‫מאמרים‪:‬‬ ‫מכון ון‪ -‬ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד‬ ‫עוד בעניין תפקודה של ממשלת עיראק‪,‬‬
‫(מהדורה מתורגמת מאנגלית)‪ ,‬ישראל‪,‬‬ ‫יצוין כי רק החל מחודש אוקטובר ‪,1941‬‬
‫ ‪17.‬גליצנשטיין מאיר אסתר‪ ,‬הפרעות ביהודי‬ ‫עם תפיסת השלטון על ידי נורי אלסעיד‪,‬‬
‫בגדאד‪ ,‬פעמים ‪.1981 ,8‬‬ ‫תשע"ח ‪.2017 -‬‬ ‫התחילו גורמי הממסד בעיראק לרדוף את‬
‫אוהדי הנאצים ונקטו בצעדים שנועדו‬
‫ ‪18.‬הלוי יוסף‪" ,‬זעקת מרי תחת אנקת שבר"‪,‬‬ ‫ ‪3 .‬בן‪-‬יעקב אברהם‪" ,‬יהודי בבל בדורות‬ ‫להגביל את השפעתם‪ ,‬לרבות שיתוק‬
‫בתוך‪ :‬מאסף י"א‪ ,‬הוצאת המכון לחקר תקופת‬ ‫האחרונים"‪ ,‬הוצאת קרית ספר בע"מ‪,‬‬ ‫פעילותם הפוליטית‪ ,‬ואף כליאתם של‬

‫השואה (משותף לאוניברסיטת חיפה ולבית‬ ‫ירושלים‪.1980 ,‬‬ ‫תומכי גרמניה הנאצית‪46.‬‬
‫לוחמי הגטאות)‪ ,‬ישראל‪ ,‬תשנ"ד ‪.1993 -‬‬
‫ ‪4 .‬בן־יעקב אברהם‪ ,‬יהודי בבל מסוף תקופת‬ ‫דומה‪ ,‬כי הפרהוד הינו פרי הבאושים‬
‫ ‪19.‬גליצנשטיין מאיר אסתר‪" ,‬עיראק ויהודיה –‬ ‫הגאונים עד ימינו‪ ,‬הוצאת קרית־ספר‪,‬‬ ‫של הזרעים שזרעו אל‪-‬סבעאוי וקודמו‪,‬‬
‫סקירה כללית"‪ ,‬בתוך ספרו של חיים סעדון‪:‬‬ ‫ראשיד עלי‪ ,‬בהסתה מצידם כלפי היהודים‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשכ"ה; מהדורה שנייה‪ ;1979 ,‬פרק‬ ‫הסתה שנתמכה הן בעזרה לוגיסטית‬
‫"עיראק"‪ ,‬הוצאת מכון בן צבי‪ ,‬התשס"ב‪.‬‬ ‫שביעי‪ ,‬פרעות חג השבועות תש"א (‪ 2-1‬ביוני‬ ‫מהשלטון הגרמני – הנאצי (כספים‪ ,‬נשק‪,‬‬
‫ ‪20.‬גליצנשטיין מאיר אסתר‪" ,‬הסכסוך על ארץ‬ ‫ציוד וכיוצ"ב)‪ ,‬והן באמצעות פרסומים‬
‫‪ ,)1941‬עמ' רנ‪-‬רנד‪.‬‬ ‫באמצעי התקשורת השונים כנגד היהודים‬
‫ישראל ויחסי יהודים‪-‬מוסלמים בעיראק‬
‫בשנות הארבעים"‪ ,‬פעמים ‪ ,62‬תשנ"ה‪.‬‬ ‫ ‪5 .‬בר משה יצחק‪" ,‬יציאת עיראק"‪ ,‬בהוצאת ועד‬ ‫וקריאה מפורשת להשמדתם‪.‬‬
‫עדת הספרדים בירושלים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ז‬
‫ ‪21.‬קזז ניסים ‪ ,‬דו"ח ועדת החקירה של אירועי‬ ‫– ‪.1977‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬יש לציין ולהדגיש היטב כי‬
‫הפרהוד‪ ,‬פעמים ‪.1981 ,59-46 ,8‬‬ ‫את עיקר הפרעות ביהודי בגדאד (כמו גם‬
‫ ‪6 .‬האנציקלופדיה העברית‪ ,‬בהוצאת החברה‬ ‫בערים אחרות)‪ ,‬ביצעו הצבא העיראקי‬
‫ ‪22.‬תגר יהודה‪" ,‬הפרהוד בכתבים בערבית מאת‬ ‫להוצאת אנציקלופדיות בע"מ‪ ,‬כרך כ"ז‪,‬‬ ‫יחד עם המשטרה העיראקית‪ .‬לא מדובר‬
‫מדינאים ומחברים עיראקיים"‪ ,‬פעמים ‪,8‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬תשל"ה‪.‬‬ ‫בפרעות של יחידים‪ ,‬אלא בכוחות עצומים‬
‫‪.1981‬‬ ‫של משטרה וצבא‪ ,‬לובשי מדים ונושאי‬
‫ ‪7 .‬האנציקלופדיה של השואה‪ ,‬בהוצאת יד ושם‬
‫ספרות זרה‪:‬‬ ‫וספרית פועלים‪ ,‬בעריכת ישראל גוטמן‪ ,‬כרך‬ ‫‪ 45‬תגר‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬
‫‪ 46‬סעדון‪ ,‬עמ' ‪.24-25‬‬
‫ ‪Edwin Black, The Farhud: The23.‬‬ ‫רביעי‪ ,‬תש"נ ‪.1990 -‬‬
‫‪Arab-Nazi Alliance in the Holocaust,‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪Washington, DC: Dialog Press, 2010.‬‬ ‫ ‪8 .‬לפידות יהודה‪" ,‬פרקים בתולדות האצ"ל"‪,‬‬
‫הוצאת מכון ז'בוטינסקי‪ ,‬מהדורה מחודשת‪,‬‬
‫ ‪Len Deighton' 'blood Tears and Folly:24.‬‬
‫‪an Objective Look at World War 2,‬‬ ‫ישראל‪.2015 ,‬‬

‫‪'New York' Harper Collins' volume 1,‬‬ ‫ ‪9 .‬סלימאן ששון דוד‪" ,‬מסע בבל"‪ ,‬בהוצאת‬
‫‪pp 358-359, 1993.‬‬ ‫ירושלים‪-‬דפוס עזריאל‪ ,‬נדפס בירושלים‪,‬‬

‫ ‪Samir Ben-Layashi and Bruce25.‬‬ ‫תשט"ז‪ ,‬עמ' קפד‪-‬קפו‪.‬‬
‫‪Mady-Weitzman, Myth, Hlistory and‬‬
‫ ‪10.‬פתאל סלים‪" ,‬בסמטאות בגדאד"‪ ,‬הוצאת‬
‫‪Realpolitik: Morocco and its Jewish‬‬ ‫כרמל – ירושלים‪ ,‬תשס"ד ‪.2003 -‬‬
‫‪Community, Journal of Modern‬‬
‫ ‪11.‬קהילות ישראל במזרח במאות התשע־עשרה‬
‫‪Jewish Studies, 9 (1), (2010) :89-106.‬‬ ‫והעשרים‪ :‬עיראק‪ ,‬בעריכת חיים סעדון‪,‬‬

‫התשס"ב; נסים קזז‪ ,‬היהודים בסביבתם‪ ,‬עמ'‬
‫‪.24-22‬‬

‫ ‪12.‬קזז ניסים‪" ,‬היהודים בעיראק במאה‬
‫העשרים"‪ ,‬הוצאת מכון בן צבי‪ ,‬ישראל‪.1991 ,‬‬

‫ ‪13.‬רוקה טוני‪ ,‬מאחורי הקלעים של הפרהוד‪,‬‬
‫בתוך‪ :‬מסע בבגדד היהודית‪ ,‬חלק שני‪ ,‬הוצאת‬

‫גוונים‪ ,‬תשע"ד ‪ ,2014 -‬עמ' ‪.237-187‬‬

‫שומר עלי‪ .‬כך הסתיימה אצלי המלחמה‪.‬‬ ‫מסתכלים עלינו מהצדדים וחלקם נתנו לנו‬ ‫יכולה להדליק נרות‪ .‬הרב אמר לה שבמקום‬
‫האמריקאים זרקו לנו כל מיני דברים‬ ‫קצת לחם‪ .‬פתאום אישה אחת יצאה מחנות‬ ‫להדליק נרות תיתן בכל יום שישי נדבה‬
‫טעימים‪ .‬כעבור כמה ימים האמריקאים‬ ‫ובידה פרוסות נקניק‪ .‬היא חצתה את הרחוב‬ ‫לנזקקים עד לגיל בר המצווה שלי‪ .‬כשהייתי‬
‫אספו אותנו ושיכנו אותנו במחנה גרמני‬ ‫דרכנו והניחה את הנקניק בידי‪ .‬לעולם לא‬ ‫באושוויץ לבד המשכתי את המנהג של‬
‫לשעבר שננטש כי הגרמנים השאירו הכול‬ ‫אשכח את המעשה המרגש הזה‪ .‬אני זוכר‬ ‫אמא‪ .‬כל יום שישי במחנה הייתי נותן חצי‬
‫פרוסה מהמנה שלי למי שנראה לי מסכן‬
‫מאחוריהם ופשוט ברחו‪.‬‬ ‫אותו כאילו קרה אתמול‪.‬‬ ‫באופן מיוחד‪ .‬כך המשכתי לקיים את דברי‬
‫היינו במחנה עד שהגיעה הבריגדה‬ ‫אחרי שלשה יומיים הגענו למחנה‬ ‫הרב לאימא שלי וקיימתי את המצווה שלי‪,‬‬
‫היהודית ואספה אותנו לסנטה מריה‬ ‫גונצדקהר שהיו בו צריפים בלבד‪ .‬נאלצנו‬ ‫שבעיני היא גדולה יותר מכל מצוה אחרת‪.‬‬
‫שבאיטליה‪ ,‬שם חיינו במשך כמה חודשים‬ ‫לשבת בצריפים עם רגליים מקופלות וקבלנו‬ ‫רק לאחר המלחמה נודע לי שגם אמא‬
‫עד שעלינו לארץ ישראל‪ .‬בארץ שלחו אותי‬ ‫קערת מרק דלה ביותר‪ .‬המון אנשים מתו‬ ‫במחנה בו הייתה במהלך השואה נהגה בכל‬
‫למשפחה מאמצת בבאר טוביה‪ .‬למדתי‬ ‫במחנה הזה‪ .‬הספקנו להיות במחנה שישה‬ ‫יום שישי לתת חלק מהאוכל שלה למי‬
‫ימים עד שבוקר אחד שמענו הפצצות‬
‫בבית הספר מקווה ישראל‪.‬‬ ‫ובצהרים ראינו שהשומרים מחפשים בגדים‬ ‫שהיה זקוק לכך‪.‬‬
‫רק לאחר המלחמה גיליתי לשמחתי‬ ‫בינתיים הגיעה החזית הרוסית לאושוויץ‬
‫הרבה שכל המשפחה הגרעינית שלי‬ ‫אזרחיים ובערב הם נעלמו‪.‬‬ ‫ובאחד מלילות ינואר הקרים‪ ,‬המושלגים‬
‫נשארה בחיים‪ .‬כל אחד שרד במקום אחר‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר אני וכמה חברים יצאנו‬ ‫והגשומים אספו את כולנו והתחלנו את‬
‫בני המשפחה התאספו לאחר המלחמה‬ ‫מהמחנה‪ ,‬שהיה ממוקם ביער‪ ,‬וצעדנו עד‬ ‫צעדת המוות‪ .‬הלכנו כמה ימים והגענו‬
‫בוילנא ומצאו אחד את השני‪ :‬אבא‪ ,‬אמא‬ ‫לכביש הראשי‪ .‬כמו שבתחילת המלחמה‬ ‫למחנה שהיה על הדרך‪ .‬במחנה הזה היה‬
‫וארבעת האחים‪ .‬הם חיפשו אותי לפחות‬ ‫ראינו את כלי התחבורה של הצבא הגרמני‬ ‫לנו הרבה אוכל‪ .‬אחרי שבועיים לקחו אותנו‬
‫שנה עד שגילו שאני נמצא בארץ אבל לא‬ ‫נוסעים בשיירה על הכביש‪ ,‬הפעם ראינו את‬ ‫לרכבת ונסענו בקרונות מאוד צפופים‬
‫יכולתי להגיע אליהם בגלל מסך הברזל‬ ‫כלי התחבורה של הצבא האמריקאי נוסעים‬ ‫במשך שישה ימים למחנה מאוטהאוזן‬
‫וקשיים נוספים‪ .‬לא זכיתי להיפגש עם אמא‬ ‫על הכביש והרגשנו בפעם הראשונה את‬ ‫שבאוסטריה‪ .‬גרנו שם בצריפים בצפיפות‬
‫ואני בטוח שהיא סבלה יותר ממני בגלל‬ ‫טעמו של השחרור‪ .‬אני הולך ואף אחד לא‬ ‫גדולה‪ .‬לא יכולנו להיכנס ביום לצריף‬
‫העובדה שבנה הקטן חי בארץ ישראל‬ ‫ובלילה היינו עומדים בטור‪ ,‬נכנסים אחד‬
‫והיא לא היתה יכולה להגיע אליו‪ .‬אמא‬ ‫אחד ושוכבים לישון כמו סרדינים‪ .‬האוכל‬
‫נפטרה בשנת ‪ 1961‬בוילנא‪ .‬אחי העלה את‬ ‫במחנה היה נוראי והלחם היה מנסורת של‬
‫עצמותיה לארץ בשנת ‪ 1993‬והיא קבורה‬ ‫עץ‪ .‬ביום היה קר מאוד מחוץ לצריף והיינו‬
‫בקיבוץ נווה איתן‪ .‬אבא עלה לארץ בשנת‬ ‫מתחממים על ידי מעגלי חימום‪ .‬אחרי‬
‫‪ 1969‬ונפטר שנה לאחר מכן‪ .‬אחי עלו‬ ‫חודשיים לקחו אותנו למחנה נוסף ליד‬
‫לארץ ישראל בשנות התשעים‪ ,‬מלבד אח‬ ‫מאוטהאוזן ושם היה רעב מוחלט‪ .‬שמרנו‬
‫אחד שגר בגרמניה‪ ,‬נשוי לליטאית וילדיו‬ ‫על צלם אנוש אבל היו אסירים שאכלו‬

‫לא מעוניינים לעלות ארצה‪.‬‬ ‫בשר אדם‪.‬‬
‫התהלכנו רעבים במשך יומיים‪ .‬ביום‬
‫שלומיל'ה‪ ,‬מה המסר שלך‬ ‫השלישי עברנו ברחוב הראשי של אחת‬
‫לדורות הבאים?‬ ‫הערים באוסטריה כשכל התושבים‬

‫מצער אותי מאוד יהודים שאינם חיים‬
‫בארץ‪ .‬אני לא אדם דתי אבל אני חושב‬
‫שכל היהודים צריכים לחיות בארץ ישראל‪.‬‬
‫כואב לי מאוד על כל יהודי שיורד מהארץ‬
‫ועוזב את המדינה‪ .‬אני מרגיש כלפיו סוג‬

‫של בגידה‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫שאם הרופאים ידעו‪ ,‬הם ישלחו אותי לבית‬ ‫הרכבת המשיכה הלאה למחנה לנצברג‪,‬‬ ‫עשרת אלפים יהודים נרצחו באקציה הזו‬
‫החולים ומשם לא בטוח שאצא בחיים‪ .‬לכן‬ ‫מחנה עבודה קרוב לדכאו ליד מינכן‬ ‫בפורט התשיעי (‪-‬מצודה מסביב קובנה‬
‫החלטתי להחזיק את המדחום בצורה כזו‬ ‫שבגרמניה‪ .‬היינו במחנה עשרה ימים‬ ‫ששימשה כבית סוהר)‪ .‬מהגטו יכולנו לראות‬
‫ולאחר מכן אספו את כל הילדים שהגיעו‬
‫שלא ידעו שיש לי חום וכך ניצלתי‪.‬‬ ‫אתנו ברכבת ולא ירדו עם הנשים‪130 ,‬‬ ‫את הדרך בה הם הלכו אל מותם‪.‬‬
‫ילדים‪ .‬אבא שלי ביקש מאחי הגדול‪ ,‬שהיה‬ ‫במשך שנתיים גרנו בגטו והחיים היו קשים‪.‬‬
‫עבדת במחנה?‬ ‫אז בן ‪ ,17‬שיצטרף אלי וישמור עלי‪ .‬הוא‬ ‫התמודדנו עם רעב‪ ,‬מחלות ועוד‪ .‬אבא שלי‪,‬‬
‫הצטרף למרות שידע שלוקחים אותנו‬ ‫שהיה צייר מוכשר מאוד‪ ,‬לקח סדין וחתך‬
‫אני לא עבדתי במחנה אבל ילדים אחרים‬ ‫למחנה דכאו אל המוות‪ .‬כעת היינו ‪131‬‬ ‫אותו לריבועים‪ .‬במקביל הוא צייר על נייר‬
‫עבדו בעיקר בהובלת כל מיני חפצים‬ ‫ילדים‪ .‬כעבור שבועיים לקחו אותנו ברכבת‬ ‫שבלונות ואנחנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬צבענו אותן‪ .‬הוא‬
‫לבקשת הגרמנים בתוך המחנה‪ .‬את אחי‬ ‫הכין מטפחות ראש שאחותי הייתה מוכרת‬
‫הגדול לקחו ולא ראיתי אותו יותר‪ .‬נשארתי‬ ‫במשך שלושה ימים לאושוויץ‪.‬‬ ‫לנשים הליטאיות ומהכסף הזה היינו יכולים‬
‫לבד‪ .‬בראש השנה הגרמנים ערכו סלקציה‪.‬‬
‫מנגלה עבר בין השורות וכשהגיע אלי שאל‬ ‫הכרתם את השם אושוויץ?‬ ‫לחיות יותר ברווח‪.‬‬
‫אותי בן כמה אני? עניתי לו שאני בן ‪14‬‬ ‫באוגוסט ‪ 43‬כל המשפחה נלקחה למחנה‬
‫למרות שהייתי בן ‪ .12.5‬הוא התלבט אבל‬ ‫כן‪ ,‬כולם ידעו למה הכוונה בשם אושוויץ‪.‬‬ ‫עבודה ליד קובנה‪ .‬הייתי אז בן ‪ .12‬במחנה‬
‫החליט להשאיר אותי‪ .‬בסביבות ‪ 70‬ילדים‬ ‫ביום השלישי לנסיעה‪ ,‬שני ילדים קפצו‬ ‫גרנו בצריפים נפרדים לגברים ולנשים שהיו‬
‫נלקחו למשרפות‪ .‬לאחר כמה ימים הגיע יום‬ ‫מחלון הרכבת דרך האשנב הקטן שבקרון‪.‬‬ ‫בהם דרגשים‪ .‬המשפחה נאלצה להיפרד‬
‫הכיפורים‪ ,‬כמה חודשים לפני בר המצווה‬ ‫ילד אחד נהרג במקום ואילו השני ניצל‪,‬‬ ‫אבל יכולנו להיפגש בחצר בערב‪ .‬כולנו‬
‫שלי‪ ,‬והחלטתי שאני צריך לצום‪ .‬אמנם לא‬ ‫עלה לארץ ונלחם במלחמות ישראל‪.‬‬ ‫יצאנו לעבוד עם אבא שצבע וצייר עבור‬
‫באתי מבית דתי‪ ,‬אבל אבא של אמא היה גבאי‬ ‫הגרמנים הבינו ששני ילדים קפצו‪ ,‬עצרו את‬ ‫הגרמנים‪ .‬ידענו שלא כדאי להישאר במחנה‬
‫של בית הכנסת ואימא שמרה על כשרות‬ ‫הרכבת‪ ,‬הוציאו אותנו וספרו מחדש‪ .‬היינו‬ ‫כי מי שלא עובד יוצא להורג‪ .‬כל ערב‬
‫בבית וביום כיפור נהגנו לצום‪ .‬התחלתי את‬ ‫כשחזרנו למחנה היינו שומעים מרחוק את‬
‫הצום בערב ובבוקר המשכתי לצום‪ .‬פתאום‬ ‫‪ 129‬ילדים‪.‬‬ ‫קולות הילדים במחנה‪ .‬יום אחד חזרנו ולא‬
‫ראינו המון אנשי ס"ס שהגיעו למחנה והבנו‬ ‫הגענו בלילה למחנה אושוויץ – בירקנאו‬ ‫שמענו את אותם קולות‪ .‬כשנכנסו למחנה‬
‫שיש סלקציה נוספת‪ .‬החלטתי לשבור את‬ ‫בחודש יולי ‪ .1944‬באותו זמן הגיעו למחנה‬ ‫הבנו שבאותו יום כל הילדים שבמחנה‬
‫הצום ולאכול את פרוסת הלחם שקיבלתי‬ ‫רבים מיהודי הונגריה והובלו ישר להשמדה‪.‬‬
‫על מנת שאראה טוב בסלקציה‪ .‬בהמשך‬ ‫ירדנו מהקרון‪ ,‬אחי סידר אותנו בשלשות‬ ‫נלקחו להשמדה‪.‬‬
‫היום התברר שלא היה צורך להראות טוב‬ ‫וצעדנו בסדר מופתי‪ .‬כשהגענו לסלקציה‬ ‫החזית הרוסית התקרבה אלינו ולכן‬
‫כי הסלקציה הפעם הייתה אחרת לגמרי‪.‬‬
‫הגרמנים שמו מקל בצורת ר' בגובה מסוים‬ ‫הגרמנים התפעלו מאתנו ולכן לקחו אותנו‬ ‫הגרמנים החליטו לפנות אותנו לכיוון‬
‫והיינו צריכים לעבור תחתיו‪ .‬כל מי שלא‬ ‫למחנה ולא להשמדה‪.‬‬ ‫גרמניה‪ .‬העמיסו אותנו על רכבת המיועדת‬
‫הגיע עם הראש למקל נשלח למוות‪ .‬הראש‬ ‫להובלת בקר ונסענו כמה ימים עד שעצרנו‬
‫שלי לא עבר את המקל ונשלחתי לצריף עם‬ ‫ישנו בבלוק גדול על דרגשים ולאחר כמה‬ ‫בתחנה של מחנה שוטטהוף‪ ,‬שם ביקשו‬
‫כל הילדים הנמוכים‪ .‬המתנו בצריף שיגיעו‬ ‫ימים הוציאו אותנו וצרבו על היד שלנו‬ ‫מכל הנשים והילדים לרדת‪ .‬הבנו שהמטרה‬
‫את מספר האסיר במחנה‪ .‬שמחנו כי זה‬ ‫להשמיד אותם ולכן החלטנו‪ ,‬שלושה אחים‪,‬‬
‫לקחת אותנו אבל הגרמנים לא הגיעו‪.‬‬ ‫היה סימן שנהיה תושבים קבועים‪ .‬מחלת‬ ‫שאנחנו לא יורדים אלא נשארים עם אבא‪.‬‬
‫האסכרה המדבקת השתוללה במחנה ולכן‬ ‫אמא ואחותי ירדו וזו היתה הפעם האחרונה‬
‫למה לא נלקחתם להשמדה?‬ ‫נכנסו להסגר‪ .‬כל בוקר באו רופאים ובדקו‬
‫אותנו‪ .‬בוקר אחד ראיתי שיש לי חום וידעתי‬ ‫שראיתי אותן בתקופת המלחמה‪.‬‬
‫יחד אתנו בצריף היו גם ילדים פולנים‬
‫שהגרמנים תפסו במרד הפולני שהתקיים‬ ‫‪16‬‬
‫כמה חודשים לפני הסלקציה שלנו‪ .‬בגלל‬
‫שהשאירו אותם השאירו גם אותנו וכך‬
‫עברנו גם את הסלקציה הזו ולא נשלחנו‬

‫להשמדה‪.‬‬

‫בר מצוה במחנה‬

‫ב‪ 15.12.1944-‬חל יום ההולדת שלי‪ .‬הגעתי‬
‫לגיל בר מצוה במחנה המוות‪ .‬כשהייתי ילד‬
‫קטן אמא שלי חלמה חלום והלכה לרב‬
‫לשאול מה לעשות עם החלום? הרב אמר‬
‫לה שתלך איתי בכל יום שישי לבית כנסת‬
‫להדליק שני נרות‪ .‬כשפרצה המלחמה ולא‬
‫הייתה אפשרות להדליק נרות כי לא היה‬
‫בית כנסת‪ ,‬היא פנתה פעם נוספת לרב כדי‬
‫לשאול מה עליה לעשות כיוון שהיא לא‬

‫בבית הכנסת‪ ,‬המקום האהוב עליו כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫ירושלים וקבע בה את מושבו‪ .‬בירושלים‬ ‫נוחת בירושלים‪ .‬או אז הוא‬
‫המקום בו עבר את ילדותו בסלוניקי ובו‬ ‫בנה יצחק משפחה עם מזל רעייתו מכוח‬ ‫מקיץ מהחלום ומוצא עצמו‬
‫שמע גם את אחיו הגדול אברהם מנעים‬ ‫חלום הילדות לזכות ולהיות בשנה הבאה‬ ‫על הדרגש באושוויץ‪ .‬החלום‬
‫בקולו לכל הקהל‪ .‬יצחק נפטר בשיבה‬ ‫אמנם נותר בגדר חלום אבל‬
‫טובה בכ"ט שבט‪ ,‬כמעט בן ‪ 99‬בלכתו‬ ‫בירושלים‪ ,‬מכוח 'חלום אחד באושוויץ'‪.‬‬ ‫הוא נתן לו את הכוחות לעבור‬
‫מאיתנו‪ .‬הוא היווה לכולנו מקור השראה‬ ‫את כל הקשיים שציפו לו בדרך‬
‫ודמותו בעלת הרוח הגדולה לא תשכח‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מצב בריאותו הדרדר‬
‫אני מהלך עם דמותו בין שבילי אושוויץ‪.‬‬ ‫אך בכל פעם שזכיתי לבקרו ניתן היה‬ ‫עד שיגיע לירושלים‪.‬‬
‫מדמיין אותו מתמודד ונלחם ברוע המאיים‬ ‫לקבל ממנו זיכרונות נוספים מתקופת‬
‫עד לשחרור ולמסע המפרך לארץ ישראל‪,‬‬ ‫האימה‪ .‬הוא באמת לא שכח דבר ובמיוחד‬ ‫ישבתי לידו והתבוננתי במספר‬
‫לא שכח פרקי תפילה ופיוט‪ .‬רעייתו ישבה‬ ‫‪ 114282‬שעל זרועו‪ ,‬מתקשה‬
‫כשכל הזמן ירושלים לנגד עיניו וליבו‪.‬‬ ‫לידו מדי יום‪ ,‬התפללה עבורו בקול ושרה‬ ‫לעקל שאני זוכה לשבת לצד‬
‫אחד מרגעי חייו המרגשים היו בשעת‬ ‫אתו פרקי תהילים‪ .‬יצחק היה מתעורר‬ ‫מי שעבר שבעה מדורי גיהינום‪,‬‬
‫המטס מעל אושוויץ‪ .‬יצחק הוביל את‬ ‫מתוך חלום‪ ,‬מצטרף לשירה וזוכר את‬ ‫מול האיש שאת סיפור השואה‬
‫משלחת העדים במדים‪ .‬הוא עמד שם‬ ‫כל הטקסט בעל פה‪ .‬מדי יום היה מגיע‬ ‫הנורא שלו קראתי‪ .‬מאז‪ ,‬בכל‬
‫בטקס והרים את ראשו אל שמי אושוויץ‬ ‫בנו אביעד להניח לו תפילין‪ .‬כמה פעמים‬ ‫פעם שהגעתי אליו הייתי מרותק לכל‬
‫לחזות בשלושה מטוסי ‪ 15-f‬של צה"ל‬ ‫הגעתי אליו אך הוא לא היה בבית‪ ,‬אלא‬ ‫מילה שיצאה מפיו ולכל תנועת ראש‬
‫טסים מעל אושוויץ‪ .‬זהו רגע שנחרט‬ ‫ומבט‪ .‬בשעה שסיפר את סיפורו הרגשתי‬
‫לכולנו כתמונת ניצחון אבל עבור יצחק‬ ‫שהוא לגמרי שם‪ .‬חוזר אל מראות הרכבת‬
‫וניצולי השואה התמונה מסמלת הרבה‬ ‫הדחוסה מסלוניקי‪ ,‬הסלקציה על הרמפה‪,‬‬
‫הסאונה בבירקנאו‪ .‬אדם ההופך בעל כורחו‬
‫מעבר לכך‪.‬‬ ‫לעוד אסיר שמספר מקועקע על זרועו‪.‬‬
‫בתו של יצחק‪ ,‬חני עדין‪ ,‬נשאה בלוויה‬
‫יצחק הרבה לספר על ילדותו השמחה‬
‫דברי הספד‪:‬‬ ‫בקהילת יהודי סלוניקי‪ .‬בכל הזדמנות‬
‫"אבא׳לה שלי‪ ,‬הודיה לרגליך החז‪-‬‬ ‫פצח בפיוט או קטע תפילה‪ .‬אחרי‬
‫קות אשר הילכו על דפי ההיס‪-‬‬ ‫התופת החליט לא לתת לכאב לנצח אותו‬
‫טוריה של העם היהודי‪ .‬ברגלייך‬ ‫והעובדה שאיבד את כל משפחתו בשואה‬
‫היחפות עברת מסע ייסורים על‬ ‫לא תעצור את פיוט חייו‪ .‬אמר ועשה‪ .‬הוא‬
‫המשיך לחיות בעוצמה‪ ,‬בגבורה ובאמונה‬
‫‪19‬‬
‫גדולה‪.‬‬

‫פעמים רבות אמרתי לו שעבורי הוא מנהיג‬
‫המזכיר באירועי המשבר שעבר את משה‬
‫רבינו‪ .‬ביציאה מאירופה לארץ ישראל‪,‬‬
‫יצחק השתלט על אניית מעפילים וניסה‬
‫להוביל אותה לארץ ישראל‪ ,‬אך למרבה‬
‫הצער האנייה טבעה באזור איי יוון‪ .‬רוב‬
‫המעפילים הצליחו להינצל ולשחות אל‬
‫החוף באי נידח‪ .‬יצחק אירגן את קבורת‬
‫שמונה הגופות שנמשו מהים‪ .‬הקהל זעם‬
‫עליו אך הוא לא איבד עשתונות‪ ,‬אלא‬
‫גילה מנהיגות והצליח להשיג אוכל לעדה‬
‫ולמצוא פתרון להמשך מסעם עד בואם‬
‫אל חופי חיפה‪ .‬את הלילה הראשון בארץ‬
‫הקודש התעקש לעשות בעיר הקודש‬

‫יאכלרשארת‬

‫דמות‪ .‬אירוע‪ .‬מקום‪.‬‬

‫את התופת בגבורה ובאמונה יוצאת דופן‪.‬‬ ‫אז אגמור בשיר מזמור חנוכת‬ ‫דברי‬
‫שורד שואה מרתק וגיבור גדול בעל כרחו‪.‬‬ ‫המזבח‪ "...‬בעברית שרו‪ ,‬והמנגינה –‬ ‫פרידה‬
‫זכיתי לפגוש את יצחק מיד כשסיימתי‬ ‫מנגינה של יהודי יוון‪ .‬ידי שביקשו‬ ‫מיצחק‬
‫לקרוא את ספרו המרתק‪ .‬הרגשתי חובה‬ ‫להיתלות על הגדר נשמטו לצידי גופי‪.‬‬ ‫כהן‬
‫לגעת ביהודי המיוחד הזה‪ .‬צלצלתי‬ ‫שפתי נחשקו עד כאב‪ .‬השירה צבטה‬
‫אליו ותוך כמה ימים ישבתי לצידו סביב‬ ‫את קרביי פנימה ולא הצליחה לפרוץ‬ ‫שלום מלול‬
‫השולחן בביתו בירושלים‪ ,‬עליו חלם עוד‬ ‫ולצאת‪ .‬רגע עמדתי לבדי בעלטה‪,‬‬
‫מימי ילדותו בסלוניקי כששר פיוטים‬ ‫ואז סבתי על מקומי ושוב רצתי שלא‬ ‫כבר גמלה בלבי ההחלטה –"‬
‫במקהלת הילדים בבית הכנסת‪ .‬הגעגועים‬ ‫אתפס‪ ,‬שאספיק להתרחק מן הגדר"‬
‫לציון והתפילות על ירושלים מילאו את‬ ‫אני אוחז בגדר‪ .‬בגדר הפונה‬
‫חלומו של עם ישראל לאורך כל הגלויות‬ ‫('חלום אחד באושוויץ'‪ ,‬עמ' ‪.)152‬‬ ‫אל המשרפות‪ .‬אוחז בה כשאני‬
‫ואף את חלומותיהם של יהודי סלוניקי‪,‬‬ ‫מביט בלהבות הגועשות‪ ,‬ואפר גופי‬
‫שהיו אנשי אמונה ועבודת כפיים‪ .‬קהילת‬ ‫סיפור התלאות של יצחק‪ ,‬לווה בנס‬ ‫שיתפחם יצטרף אל אפר אהוביי‪.‬‬
‫קודש שוקקת חיים‪ .‬החלומות מילאו‬ ‫ועוד נס‪ .‬באמונה ובעוצמה‪' .‬חלום אחד‬ ‫איבריי נענו לי‪ ,‬גמישים היו וקלילים‪ .‬כל‬
‫את הווייתו של יצחק עד לאותו לילה‬ ‫באושוויץ' הוא שם ספרו של כהן‪ ,‬ניצול‬ ‫יסוריי רחקו ממני‪ ,‬רוגע עטף את נפשי‪.‬‬
‫באושוויץ על הדרגש ברגעים על סף‬ ‫שואה מקהילת סלוניקי המפוארת‪ .‬זה גם‬ ‫עוד מעט ייתם הכל‪ .‬אל צעדיי התלווה‬
‫ייאוש‪ .‬בחלומו הוא ממריא מאושוויץ‬ ‫תמצית הסיפור‪ .‬אושוויץ‪-‬בירקנאו הוא‬ ‫קול שירה‪ .‬קולות רמים‪ ,‬קולות שלא‬
‫בדרכו לארץ ישראל‪ ,‬נרגש לצאת ממחנה‬ ‫חלום בלהות גדול ובתוכו חלומות קטנים‪,‬‬ ‫היה בהם חשש ולא דכדוך‪ .‬גופי האט‬
‫המוות אל החיים‪ ,‬אל ארץ הקודש‪ .‬המטוס‬ ‫חלקם על גבול הייאוש וחלקם האירו את‬ ‫מריצתו‪ ,‬קשוב‪ .‬השירה הזו‪ ,‬השירה‬
‫עושה את דרכו לירושלים אך לפתע עלו‬ ‫המוכרת‪ ,‬קולות בני ארצי‪ ,‬קולות‬
‫כנפיו באש‪ .‬יצחק כבר חשש שלא יזכה‪,‬‬ ‫חשכת הלילה הנורא‪.‬‬ ‫יהודי יוון השרים "מעוז צור ישועתי"‪.‬‬
‫אך הרצון החזק חותם את החלום כשהוא‬ ‫עמדתי סמוך לגדר‪ ,‬מעבר לה היו‬
‫ליצחק כהן היה חלום אישי באושוויץ‬ ‫המשרפות‪ .‬מהצריף הסמוך למשרפות‬
‫שנתן לו תקווה וכוח לחיות‪ .‬״לא אמות‬ ‫בקעו הקולות‪ .‬צריף שלוש‪-‬עשרה‪,‬‬
‫כי אחיה ואספר מעשי י‪-‬ה״‪ .‬כשקראתי‬ ‫הצריף של הזונדרקומאנדו‪ ,‬של עובדי‬
‫את סיפורו הרגשתי שאני עובר יחד אתו‬ ‫המשרפות‪ .‬שעת לילה מאוחרת‪ .‬אולי‬
‫את מדורי הגיהינום‪ :‬יוצא עם המשלוח‬ ‫אך שבו מעבודתם‪ .‬במשרפות הרי‬
‫מסלוניקי באפריל ‪ 1943‬לאושוויץ‪ ,‬מהלך‬
‫אתו בין גדרות המחנה‪ ,‬הצריפים ושדות‬ ‫עבדו לילות כימים‪.‬‬
‫העבודה‪ ,‬עומד לצידו במסדרים‪ ,‬בונה את‬
‫המסילה החדשה ליהודי הונגריה‪ ,‬קובר את‬ ‫"מעוז צור ישועתי‪ ,‬לך נאה לשבח‪...‬‬
‫משקפי אחותו סיליה באדמה כשהוא מבין‬
‫שנלקחה אל תאי הגזים‪ ,‬רואה את ארובות‬ ‫‪18‬‬
‫הקרמטוריום מעלות עשן קדושים‪ ,‬מסדר‬
‫את המזוודות במחנה הקומנדו קנדה‬
‫כשמעבר לגדר ערמות של גופות קדושים‬
‫ולבסוף מעפיל לארץ ישראל‪ .‬את יצחק‬
‫לא עצר דבר בדרך לירושלים‪ .‬הוא שרד‬

‫הסוד טמון עמוק‬ ‫דור שני‬
‫בליבה של אמא‬
‫מקהולשוטתח‬
‫שרה ורטהימר‬

‫אפשרויות שונות להסתתר עם דינה‪ ,‬או להסתיר אותה‬ ‫ואני‪ ,‬נערה צעירה ערב מלחמה‪ ,‬לא מבינה בשביל מה‬ ‫בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים‪ ,‬כאשר כל‬
‫אצל גויים‪ .‬בתקופה המדוברת הם ודאי ידעו על גורל‬ ‫צריך זוג נעליים "טובות"?‬ ‫המדינה הייתה נתונה בחרדה מפני המלחמה שעמדה‬
‫ההורים ושאר בני המשפחה וחששו מפני מה שעלול‬
‫לקרות לבתם הקטנה‪ .‬מי יודע כמה צער ודמעות הזילו‬ ‫רק כחצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬אימא גילתה‬ ‫לפרוץ‪ ,‬אמא החלה לגלות סימני חרדה מפני הבאות‪.‬‬
‫עד שהחליטו להחזיר אותה לסבתה‪ .‬איך אפשר להבין?‬ ‫לי סוד שלא ידעתי עד כה‪ .‬יום אחד בשעת וויכוח אמרה‬ ‫הייתי אז סטודנטית בשנה הראשונה ללימודים ולא‬
‫לי‪...." :‬תדעי לך שהייתי נשואה והייתה לי ילדה"‪ .‬מרוב‬ ‫הבנתי את החרדה הגדולה‪ .‬יום אחד פנתה אלי והודיעה‬
‫ובוודאי שאי אפשר לשפוט‪ .‬אפשר רק לבכות‪...‬‬ ‫תדהמה לא העזתי לשאול פרטים ואימא גם לא סיפרה‪.‬‬ ‫שהיא ואבי רוצים לשלוח אותי ואת אחותי הצעירה‪,‬‬
‫האם חשבתי לעצמי אי פעם מה אני הייתי עושה‬ ‫רק שנים רבות לאחר הגילוי‪ ,‬כאשר עמדתי לצאת למסע‬ ‫שהייתה אז כבת ‪ ,12‬לחוץ לארץ‪ ,‬למשפחתו של בן‪-‬דוד‬
‫במקרה כזה? העדפתי לא לחשוב על כך‪ ,‬כי אי אפשר‬ ‫לפולין עם תלמידות בשנת ‪ ,1990‬העזתי לשאול אותה‬ ‫של אבי‪ ,‬שגרה באנגליה‪ .‬עניתי לאימא‪ ,‬שאיני רואה כל‬
‫לדמיין את המצב בו היו נתונים אמא ובעלה כאשר‬ ‫על בעלה הראשון ועל האחות שמעולם לא הכרתי‪ .‬היא‬ ‫סיבה לעזוב את הארץ ואיני מוכנה להיפרד מהמשפחה‪.‬‬
‫סיפרה לי פרטים מעטים‪ ,‬אך מעולם לא חזרה לספר את‬ ‫אף אחד לא נוסע ואם הם רוצים‪ ,‬הם יכולים לשלוח את‬
‫נדרשו להחליט החלטה הרת גורל שכזו‪.‬‬ ‫הסיפור המלא‪ ,‬שיישאר לנצח בגדר תעלומה‪ .‬לצערי‪,‬‬
‫לאחר השחרור אמא מצאה את שני אחיה ששרדו את‬ ‫אמא‪ ,‬בסוף ימיה לא היתה במצב שאפשר לי לשאול‬ ‫אחותי‪ ,‬אך אני נשארת פה יחד עם החבר'ה‪.‬‬
‫השואה‪ .‬היא נישאה לאבי‪ ,‬שמואל יפה ז"ל‪ ,‬וביחד הקימו‬ ‫לאחר שאמא הבינה שלא אעזוב את הארץ‪ ,‬אמרה‪" :‬אין‬
‫משפחה לתפארת‪ .‬היא זכתה לראות נכדים‪ ,‬נינים ובני‬ ‫אותה‪ .‬סודה נטמן עמוק בליבה‪.‬‬ ‫לך אף זוג של נעליים "טובות"‪ ,‬לכי וקני זוג שכזה"‪.‬‬
‫במשך השנים ובפרט לאחר שהשתתפתי בקורס "שליחי‬ ‫באותה תקופה לרובנו לא היו נעלי ספורט ואף לא נעלי‬
‫נינים (חימשים)‪.‬‬ ‫זיכרון" מטעם מרכז שם עולם בשנת תשע"ח‪ ,‬חיפשתי‬ ‫טיולים‪ .‬היו לנו זוג נעלי שבת‪ ,‬זוג סנדלים ואולי עוד זוג‬
‫לימים‪ ,‬כשהייתי בעצמי אמא וסבתא‪ ,‬הרהרתי ביני לבין‬ ‫במקורות מידע שונים והתבררו לי פרטים נוספים על‬ ‫נעליים על עקב‪ .‬נעליים "טובות"? נעלי סבתא? נעליים‬
‫עצמי על גבורתה וכוחה הנפשי של אמא שלמרות כל‬
‫מה שעברה הצליחה לחיות חיים מלאים ועשירים‪ .‬רק‬ ‫חייה של אמי‪.‬‬ ‫שלמות עם שרוכים? מה פתאום!‬
‫אז יכולתי להבין שמץ מהחרדות שעברו עליה כאישה‬ ‫אמא נישאה לשמואל ּבנׇח בקיץ ‪ 1941‬ועברה לגור‬ ‫כמובן שלא הלכתי לקנות‪.‬‬
‫וכאם צעירה ויכולתי להבין יותר את החרדה שאחזה בה‬ ‫בבז'יסקו נובה‪ ,‬עיירה קטנה בפולין‪ .‬כנראה בקיץ‬
‫‪ 1942‬ילדה את בתה דינה (דינוצ'קה)‪ .‬ב‪ 29-‬לאוגוסט‬ ‫שנים אחרי תקופה זו‪ ,‬אמא סיפרה על הנעליים שלה‪:‬‬
‫בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫‪ 1942‬גורשו הוריה ואחיה הקטן נתן מפרושוביץ‬ ‫אמי‪ ,‬רייזל יפה (לבית נתנזון) ע"ה‪ ,‬נולדה בשנת ‪1921‬‬
‫החרדה לגורלנו והפחד המצמית שמא ההיסטוריה‬ ‫ונשלחו להשמדה בבלז'ץ‪ .‬אחותה הנשואה ושני‬ ‫בעיר פרושוביץ‪ ,‬הסמוכה לקרקוב‪ .‬בתקופת השואה היא‬
‫תחזור על עצמה‪ ,‬גרמו לאימא ואבא לחשוב על‬ ‫ילדיה הסתתרו אצל פולנים‪ ,‬נתפסו ונרצחו‪.‬‬ ‫נשלחה לאושוויץ ועבדה במחנה "קנדה" במיון וטיפול‬
‫כל דרך בה ניתן יהיה למלט אותנו לחו"ל על מנת‬ ‫שני אחיה של אמא‪ ,‬דוד ושעיה‪ ,‬ברחו לקרקוב ונשלחו‬ ‫בחפצים שהגיעו יחד עם המשלוחים‪ .‬מפעם לפעם‬
‫שנשרוד ונמשיך לחיות‪ ,‬ואם הדבר לא מתאפשר‪ ,‬אז‬ ‫לפלשוב‪ .‬אחותה הצעירה‪ ,‬מניה‪ ,‬שהיתה בגטו קרקוב‪,‬‬ ‫אפשר היה לגנוב חפצים ולהחליף אותם במעט אוכל‪,‬‬
‫נהיה לפחות מוכנים כראוי למלחמה‪ .‬ואני‪ ,‬נערה חסרת‬
‫דאגות‪ ,‬רק רציתי להיות עם החבר'ה ולנעול סנדלים‪..‬‬ ‫נשלחה אחר כך לאושוויץ‪.‬‬ ‫אך מי שנתפס‪ ,‬הוצא להורג‪.‬‬
‫בתחילת נובמבר ‪ 1942‬נודע על אקציה קרובה בבז'יסקו‬ ‫כאשר יצאו יהודי המחנה לצעדת המוות בחורף ‪,1945‬‬
‫נובה‪ .‬בני הזוג ּב ׇנח נעזרו בכסף שעמד לרשותם והחליטו‬ ‫בדרך למחנה רוונסבריק שבגרמניה‪ ,‬אמא הצליחה‬
‫להסתתר במרתפה של אישה פולניה‪ ,‬בעוד בתם דינה‬ ‫לנעול לרגליה זוג נעליים "טובות" והצליחה לגנוב עוד‬
‫שוהה בביתה‪ .‬הפולניה חששה מהלשנה ולא הייתה‬ ‫זוג נעליים‪ .‬הם הלכו בקור ובשלג ימים רבים‪ .‬למי שהיו‬
‫מוכנה יותר להסתיר את הזוג והתינוקת‪ .‬בדצמבר ‪1942‬‬ ‫נעליים‪ ,‬היו סיכויים גדולים יותר לשרוד‪ .‬מי שנפל‪ ,‬נורה‬
‫הם החליטו לרכוש ניירות מזויפים ולהסתתר בנפרד‪.‬‬ ‫במקום‪ .‬חברתה של אמא‪ ,‬יצאה לצעדה כשקבקבי העץ‬
‫לאימא היו ניירות של פולניה רווקה מאחד הכפרים וגם‬ ‫לרגליה‪ .‬אמא נתנה לה את זוג הנעליים הנוסף שהיה‬
‫ברשותה‪ .‬חברותיה אמרו לה‪" :‬טיפשה‪ ,‬מה עשית? מי‬
‫לבעלה היו ניירות מזויפים‪.‬‬
‫ודינה? מה יהא על דינה? החליטו להעביר אותה לסבתא‬ ‫נותן נעליים?" אך אמא נתנה‪.‬‬
‫בסוף המסע אמא וחברתה נותרו ללא נעליים‪ ,‬רגליהן‬
‫מצד האבא שהיתה בגטו קרקוב‪.‬‬
‫אימא חיה בזהות בדויה אצל משפחה פולנית‪ .‬התברר‬ ‫קפאו בשלג אבל שתיהן שרדו‪.‬‬
‫לה שבתה נשלחה עם סבתה להשמדה במחנה בלז'ץ‬
‫ובעלה נרצח‪ .‬היא חייתה בפחד מתמיד מפני הלשנה של‬
‫פולנים‪ ,‬מיואשת‪ ,‬מפוחדת ובודדה‪ .‬לכן החליטה לוותר‬
‫על הניירות הפולנים ולהצטרף ליהודים‪ .‬היא נכנסה‬
‫לגטו קרקוב במחשבה ש"מה שיהיה עם כולם ‪ -‬יהיה‬

‫גם אתי‪ "...‬מגטו קרקוב היא נשלחה למחנה פלשוב‪.‬‬
‫רק כאשר סיפרתי את הסיפור של אמא למאזיני‪ ,‬הבנתי‬
‫שאת החלק הקשה ביותר שעבר עליה לא סיפרה‪ .‬בזמן‬
‫שהיא ובעלה נאלצו להסתתר בנפרד‪ ,‬הם בוודאי בדקו‬

‫המדור נותן במה לבוגרי קורס 'שליחי זיכרון בחזית הנחלת השואה' מטעם מרכז שם עולם‪ .‬לאחר שהוכשרו לספר את סיפור הוריהם ניצולי השואה המסונכרן‬
‫עם סיפור חייהם כבני הדור השני‪ .‬נייחל לכך שמדור זה יאפשר לדור השני להעביר את לפיד זיכרון השואה לקהלים רבים על מנת שלעולם לא נשכח!‬

‫‪21‬‬

‫פרצת‪ ,‬בנית‪ ,‬יצרת‪ ,‬השרשת‪ ,‬השפעת‪,‬‬ ‫על פרק ההיסטוריה של השואה‬ ‫האדמה הקפואה בפולין שרוותה את‬
‫סללת נתיב של תפארת אורך‪ ,‬לעצמך‪,‬‬ ‫במקום התרחשות ההשמדה״‪.‬‬ ‫דם אהוביך‪ ,‬כבר שם השרשת את‬
‫לילדיך‪ ,‬לנכדיך ולדור ההמשך המבקש‬
‫לדעת את הדרך‪ַּ :‬דע ֵמ ַא ִין ָּבא ָת ּו ְל ָאן ַא ָּתה‬ ‫יצחק נבון פתח את ליבו לחזונך ואפשר‬ ‫שורשי השלום בבחירה שלך בחיים‪.‬‬
‫הֹו ֵלְך ְו ִל ְפ ֵני ִמי ַא ָּתה ָע ִתיד ִל ֵּתן ִּדין ְו ֶח ְ ׁשּבֹון‪.‬‬ ‫בימי כהונתו למפעל הזה להתהוות‬
‫ולקרות‪.‬‬ ‫פסעת ברגליך תחנה אחרי תחנה‬
‫באת מהבית של הקדוש ברוך הוא ונולדת‬ ‫כשמדינת ישראל בקשה לסגור את‬ ‫בנתיב ספר חייך ובכל תחנה עמדת‬
‫למשפחה של כוהנים בעיר סלוניקי‪.‬‬ ‫בגבורה וניצחון בזכות שני לפידים‬
‫משפחתך קיימה אורח חיים יהודי ודיברה‬ ‫מוזיאון יד ושם בשל קשיים כלכליים‪,‬‬ ‫סמויים שאחזת בנחישות בידיים‬
‫עברית בבית‪ .‬בגיל עשרים נעקרת עם‬ ‫דברת בכלי התקשורת ואמרת באלו‬ ‫החזקות שלך‪ ,‬במקומות הכי חשוכים‪:‬‬
‫משפחתך באכזריות מביתך אל מחנה‬ ‫לפיד הגבורה ולפיד החסד והאהבה‪.‬‬
‫ההשמדה אושוויץ בירקנאו‪ ,‬כדי שתוכל‬ ‫המילים‪ :‬״אני בוש ונכלם‪ ,‬מוזיאון יד ושם‬ ‫ידעת לאחד את שני הלפידים לכדי‬
‫להגשים את כיסופך לך ולכל משפחתך‪,‬‬ ‫צריך להיות מרכז עולמי להנצחת מורשת‬ ‫להבה אחת גדולה שהאירה את‬
‫השואה״‪ .‬תרמת בנבואתך לעיצוב דמותה‬ ‫תפארת אורך ואת הדרך החוצה‬
‫להגיע אל ירושלם = יראו ‪ -‬שלום‪.‬‬
‫של המדינה‪.‬‬ ‫מהחשכה והשכחה‪.‬‬
‫בפיך תמיד הייתה שגורה השפה העברית‬
‫בצורה תקנית‪ ,‬נהירה וצחה כשמך ‪ -‬יצחק‪.‬‬ ‫הודיה שלימדת אותי שאפשר לקחת‬ ‫אותן הידיים שביטאו חוסן ועוצמה‬
‫ידעת ודברת את התורה והיא קרנה מתוכך‪.‬‬ ‫מאדם הכל‪ ,‬כולל היקר מכל‪ ,‬אבל אי‬ ‫ביטאו חום‪ ,‬רוך וחמלה‪ .‬ידייך היו‬
‫השפה העברית היא שפת סוד‪ ,‬צופן וקוד‪,‬‬ ‫אפשר לקחת מאדם את הקול‪ ,‬את קול‬ ‫ידיי אהבה‪ .‬ידיים של נתינה‪ ,‬נדיבות‬
‫והפנימיות שלך ידעה את המשמעות של‬ ‫לב ועזרה לזולת‪ .‬ידיים שחיבקו‪,‬‬
‫השם סאלוניקי = סע במסעך אל האני‬ ‫האהבה‪.‬‬ ‫החזיקו‪ ,‬ליטפו‪ ,‬טיפלו‪ ,‬נדנדו והאכילו‬
‫את שלושה עשר הנכדים‪ ,‬והנין האחד‬
‫האלוקי הקדוש והנקי‪.‬‬ ‫בחייך השמעת את קולך בעוצמה רבה מול‬
‫קהלים רבים ומגוונים‪ .‬הרטטת רבבות של‬ ‫שלך‪.‬‬
‫סללת לנו בדם‪ ,‬יזע ודמעות נתיב של‬ ‫לבבות‪ .‬נתת הרצאות לבני נוער‪ ,‬חיילים‬
‫פיוס וסליחה‪ .‬התמודדת בגבורה עם כל‬ ‫אבי‪ ,‬אורי‪ ,‬מורי הודיה שלימדת אותי‬
‫השיעורים והתיקונים שהקדוש ברוך הוא‬ ‫ומפקדים‪ ,‬היית לאיש עדות מפעים‪.‬‬ ‫מה המשמעות להיות אדם חלוץ‪,‬‬
‫נתן לך לעבור כדי שתגלה את אורו בך‪.‬‬ ‫שמחלץ את עצמו מהשכחה בשיא‬
‫באת קדוש לעולם הזה ונפרדת ממנו‬ ‫סגרת מעגל‪ ,‬זכינו להיות אתך יחד במקום‬ ‫החשכה ונאמן לחזונו בכל התנסות‬
‫כקדוש‪ .‬הקדשת את חייך להנחלת האור‬ ‫התופת שממנו יצאת בנס ולשמוע במקום‬ ‫שהקדוש ברוך הוא שם אותו כדי‬
‫והאהבה‪ .‬יצאת כחלוץ לפני המחנה‪ ,‬עם‬ ‫הזוועה את סיפורך‪ .‬זכית להוביל ברגליך‬ ‫שיגשר את אורו למקום ולסיטואציה‪.‬‬
‫מה שחנן אותך בו הבורא‪ :‬חוכמה‪ ,‬נחישות‪,‬‬ ‫את צבא הגנה לישראל על מסילות הברזל‬
‫וקריאת "שמע ישראל" שהלכה אתך בגיא‬ ‫באושוויץ אשר הידיים שלך הניחו‪ .‬הדלקת‬ ‫לימדת אותי מה המשמעות להיות‬
‫צלמוות ובנתיב החיים‪ .‬עיניך תמיד היו‬ ‫את לפיד הזיכרון במחנה ההשמדה‬ ‫איש חזון‪ .‬לימים חלקת עם חברך‬
‫נשואות ליושב במרומים ממנו שאבת‬ ‫אשוויץ בירקנאו‪ ,‬עם המשלחת ״עדים‬ ‫הטוב‪ ,‬הנשיא החמישי יצחק נבון‬
‫כוחות עוצמתיים לנצח את המערכה עם‬ ‫במדים״ כאשר בשמים מטס הצדעה של‬ ‫ז״ל את נביעתך ונבואתך‪ .‬אמרת לו‪:‬‬
‫״בהגיע כל נער ונערה לגיל ‪ 18‬עליהם‬
‫שירת אורך הרמה‪"...‬‬ ‫מטוסי צבא הגנה לישראל לניצולים‪.‬‬ ‫להגיע למחנות ההשמדה כדי ללמוד‬

‫יצחק איננו עוד עמנו כמו שורדים רבים‬ ‫לכל פסיעה שלך במסעך התלוותה פעימה‬ ‫‪20‬‬
‫ההולכים לעולמם בשנים האחרונות‪ .‬זהו‬ ‫בליבך של תו האמונה‪ .‬יצאת ממחנות‬
‫תמרור נוסף המחייב את כולנו להמשיך‬ ‫ההשמדה אבוד ובודד‪ .‬רק בכוח האמונה‬
‫את סיפורם‪ ,‬את שירת האמונה של חייהם‬

‫ואת הרוח הגדולה שהשאירו לנו‪.‬‬

‫באחד מביקורי האחרונים אצל יצחק‬
‫ביקשתי שיאמר לי מהו המסר שרצונו‬
‫שאעביר בשמו לבני הנוער? הוא השיב‪:‬‬
‫"להיות חזקים ולשמור על המדינה שלנו‪.‬‬
‫היא הערובה שלנו לכך שלא יקרה יותר‬
‫מה שהיה‪ .‬היו חזקים‪ ,‬מאמינים והיו גאים‬

‫תמיד שאתם יהודים!"‬

‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬

‫מסע ייחודי לפולין‬
‫אל עוצמות הנפש של העם היהודי‬

‫לבוגרי‪/‬ות שמינית‬
‫בני ישיבות‪ ,‬תלמידי מכינות ובנות מדרשה‬

‫שפספסו את המסע‬

‫אנו מציעים הזדמנות לחוות את המסע עם הצוות המקצועי של מרכז שם עולם‪,‬‬
‫אשר מכשיר את המדריכים לפולין‪.‬‬

‫המסע מבית היוצר של מרכז שם עולם‬
‫ברמת התוכן‪ ,‬ההדרכה והלוגיסטיקה‪.‬‬

‫יציאה יום שלישי‪ ,‬ד’ באב תשפ״א ‪ | 13/7‬חזרה יום שני י’ באב תשפ״א ‪19/7‬‬

‫המסע יסתיים בתפילה מול הר הבית‬

‫אתרים‪:‬‬
‫לודז’‪ -‬חלמנו‪ ,‬ורשה‪ -‬טרבלינקה‪ ,‬לובלין‪-‬מיידנק‪ ,‬קרקוב‪-‬אושוויץ‪ ,‬נייבליץ‪ ,‬דומביה‪ ,‬עיירות בגליציה‬
‫ובנוסף אתרים שנחשפו לאחרונה באיזור לובלין‪.‬‬
‫מ וסמבעסמעלקבלבניובנלתים‬ ‫לפרטים והרשמה ‪ -‬הרב משה חבה ‪0524700906‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫המרכז הבינלאומי שם עולם טל‪[email protected] | www.shemolam.org.il | 04-6301637 :‬‬

‫‪23‬‬

‫העוסלפםר ציפי קליין יעקבאי‪-‬לידה‬

‫הוצאת רקמה‪ 270 ,2020 ,‬עמ׳‬

‫הרב משה חבה‬

‫על פני ארצות שונות‪ .‬קליין‪-‬יעקב אספה‬ ‫התאקלמות הילדה בארץ הייתה קשה‬ ‫אחרי לילה ללא שינה‪ ,‬בשעה שהוריה‬
‫כל פיסת מידע וכל מכתב וארגה ביד אומן‬ ‫מאוד וגם הקשר עם בני משפחתה לא הקל‬ ‫הכינו את עצמם לצאת לעבודתם‪ ,‬נכנסה‬
‫את סיפור חייה של אילידה כרומן היסטורי‬ ‫עליה‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬יצרו בני המשפחה‬ ‫אילידה למטבח ובמקום לומר בוקר טוב‬
‫ביוגרפי‪ .‬נקודת חיסרון בספר בעיניי היא‬ ‫קשר עם לייזר‪ ,‬בן דודה של אביה הרופא‪.‬‬ ‫נעמדה קרוב לשולחן שלידו ישבו לייזר‬
‫ציטוטי השיחות והמחשבות המובאים‬ ‫הכול ידעו שבני הדודים הבטיחו זה לזה‬ ‫וטייבה ושתו קפה והכריזה בקול צורמני‪:‬‬
‫בו‪ ,‬שהם – כפי הנראה – פרי דמיונה של‬ ‫שמי מהם שישרוד יאמץ את ילדו של בן‬ ‫"אני מתכוונת להתנצר"‪ .‬ספל הקפה‬
‫המחברת‪ .‬הבאתם בספר כציטוט פוגעת‬ ‫דודו‪ .‬לייזר אכן נרתם למשימה ובמאמצים‬ ‫שאחזה טייבה נשמט מידיה והתנפץ על‬
‫מעט באמינות ההיסטורית של הסיפור‪.‬‬ ‫מרובים הצליח לבסוף לאמץ את הילדה‬ ‫הרצפה‪ .‬לייזר קם ממקומו ובקול שמעולם‬
‫עם זאת‪ ,‬הספר מתאר בעוצמה וברגישות‬ ‫רשמית ולהעביר אותה מחזקת הוריה‬ ‫לא השתמש בו בעבר צעק‪" :‬מה אמרת?‬
‫את הקשיים הרגשיים והנפשיים ואת קשיי‬ ‫המאמצים לחזקתו ולחזקת אשתו‪ .‬הם‬ ‫תגידי לי שלא הבנתי אותך"‪ .‬אילידה חזרה‬
‫הזהות שחוו ילדים שהצלתם מן השואה‬ ‫התגוררו בארצות הברית ובביתה החדש‪,‬‬
‫גדלה הילדה כיהודייה‪ ,‬אך למדה בבית‬ ‫על המשפט‪" :‬אני מתנצרת" (עמ' ‪.)200‬‬
‫הייתה כרוכה בחיים בזהות שאולה‪.‬‬ ‫לייזר וטייבה הם הוריה השלישיים של‬
‫במהלך מסעי לכתיבת הספר‪ ,‬הטרידה‬ ‫ספר קתולי‪.‬‬ ‫אילידה שנולדה בגטו קובנה בתקופה בה‬
‫אותי המחשבה מה הייתה אילידה אומרת‬ ‫כך עברה הילדה מיד ליד‪ ,‬מדת לדת‬ ‫נאסר על נשים יהודיות ללדת ילדים‪ .‬אביה‬
‫לי על החירות שנטלתי לכתוב את סיפור‬ ‫וממדינה למדינה‪ .‬אילידה חוותה משבר‬ ‫היה בין הרופאים שביצעו הפלות בנשים‬
‫חייה ועל כך שפלשתי לעולמה הפנימי‪.‬‬ ‫זהות קשה מאוד‪ ,‬שהביא להכרזתה על‬ ‫הרות משום האיסור אך הוא ואשתו ציפו‬
‫קיוויתי‪ ,‬ואני עדיין מקווה‪ ,‬שבמקום שבו‬ ‫רצונה להתנצר ולמצוא מרגוע לנפשה‪.‬‬ ‫זמן רב לילד והוא אף זכה ליילד בעצמו‬
‫שורה רוחה היא מלווה אותי ומבינה את‬ ‫רצונה זה פיעם בתוכה לאורך שנים‬ ‫את בתו וקרא לה אילידה‪ ,‬שם המבטא את‬
‫הלהט הפנימי שבער בי לספר לילדינו‬ ‫בעת לימודיה בבית הספר‪ ,‬באוניברסיטה‬ ‫בואה לעולם על אף האיסור החמור של‬
‫ולדורות הבאים את שעבר עליה ועל‬ ‫ובחיים בכלל‪ .‬כשהכירה את שאהבה נפשה‬
‫הילדים שניצלו מהתופת כמוה ושילמו‬ ‫וביקשה להינשא לו‪ ,‬הופתעה לגלות שבחיר‬ ‫הגרמנים על לידת ילדים‪.‬‬
‫לאורך חייהם מחיר יקר על הזוועה שחוו‪.‬‬ ‫ליבה יהודי‪ .‬השניים נישאו כיהודים ובשל‬ ‫מיד לאחר לידתה‪ ,‬נמסרה התינוקת‬
‫אני מבקשת סליחה מאילידה ומדיק‬ ‫עבודת בעלה כמדען‪ ,‬התגלגלו השניים‬ ‫למשפחה ליטאית נוצרית וגדלה בחווה‬
‫(‪-‬בעלה של אילידה) על שהעזתי לספר‬ ‫חזרה לארץ ישראל‪ .‬חודשים ספורים‬ ‫במרחק כמאתיים קילומטרים מקובנה‪.‬‬
‫לאחר הגעתם ארצה‪ ,‬פרצה מלחמת יום‬ ‫לאחר השואה‪ ,‬במהלך חיפושים אחר‬
‫את סיפורם (עמ' ‪.)267‬‬ ‫הכיפורים‪ .‬המלחמה העמיקה את הקשר‬ ‫ילדים יהודים שהוסתרו בבתי גויים‪,‬‬
‫חייה של אילידה הסתיימו בצורה טרגית‪.‬‬ ‫של אילידה לעם ישראל‪ ,‬וכך כתבה‬ ‫אותרה אילידה‪ ,‬נקנתה בכסף ונמסרה‬
‫אילידה ובעלה טסו מארץ ישראל לארצות‬ ‫לזוג יהודים ניצולי שואה שהתחתנו לאחר‬
‫הברית לפגוש את שלושת ילדיהם שנפשו‬ ‫במכתב‪:‬‬ ‫המלחמה‪ .‬החיים בבית הוריה המאמצים‬
‫שם אצל הוריה המאמצים‪ .‬כששב המטוס‬ ‫"באשר להרגשתנו הכללית‪ ,‬אנו מרגישים‬ ‫היו עבורה קשים שכן סבלה מיחסו של‬
‫והמריא לאחר נחיתת ביניים באתונה‪,‬‬ ‫כאילו אנחנו נמצאים פה מאז ומתמיד‪,‬‬ ‫אביה המאמץ שאיבד את בנו בתקופת‬
‫הופעלה פצצה במטוס‪ .‬אילידה‪ ,‬הילדה‬ ‫מזדהים פה עם כל מה שקורה וחרדים על‬ ‫השואה והתקשה להכיר באילידה כבתו‪.‬‬
‫שכל חייה היטלטלה בין זהותה הנוצרית‬ ‫לימים גילתה משפחת אביה הביולוגי‬
‫לזהותה היהודית‪ ,‬נספתה בפעולת חבלה‬ ‫מה שעתיד עוד לקרות" (עמ' ‪.)257‬‬ ‫את עובדת הישרדותה ובמאמצים רבים‪,‬‬
‫שנועדה לפגוע ביהודים‪ .‬כך‪ ,‬בגיל צעיר‬ ‫את סיפורה המטלטל של אילידה‪ ,‬המקפל‬ ‫שכנעו את הוריה המאמצים לעלות אתה‬
‫מאוד‪ ,‬באו לקיצם חייה של ילדה אחת‬ ‫בתוכו את סיפור שבר הזהות הקשה שחוו‬ ‫לארץ ישראל כדי שתגדל במחיצת קרובי‬
‫שהיו לה ארבע אימהות ושלושה אבות‪,‬‬ ‫לא מעט ילדים ניצולי שואה‪ ,‬כתבה ציפי‬ ‫משפחתה הביולוגיים‪ ,‬שחלקם ניצלו גם הם‬
‫קליין‪-‬יעקב‪ ,‬בת דודתה של אילידה‪.‬‬ ‫מן השואה וחלקם עלו לארץ עוד לפניה‪.‬‬
‫ואשר נעה בין זהויות ובין ארצות‪.‬‬ ‫לכתיבת הספר קדם תחקיר מקיף שהשתרע‬

‫‪22‬‬

‫המקום בו נפגשים ארץ ושמים‬

‫הנוימכקת‪-‬משון‪5‬ךל‪.‬שילך‪4‬נחהורוהוישיססעייתוויףתרמבמיקשנבייתומתהתצוקוספיםייתיום‪0‬םר‪.‬ש‪2‬לג סחילוירם‬ ‫קורס‬

‫לוחשות‬ ‫בשחלזייהחתשיוהזאניכהחרלוןת‬

‫מבית שם עולם‬ ‫מחזור ח׳‬

‫מסע פנימי של עוצמה‬ ‫מטרת הקורס היא להכשיר את בני “הדור השני”‬
‫רוח וגבורה בתוך האפר‬ ‫ליום שבו יהיו הם הקרובים ביותר למושג “הדור הראשון”‬

‫במוקד יעמדו דמותו ומפעלו‬ ‫והם שיספרו את סיפור הניצולים‪ ,‬בהעדרם‪,‬‬
‫הגדול של האדמו"ר מקלויזנבורג‬ ‫כנושאי זיכרון השואה לדורות הבאים‪.‬‬

‫זצ"ל בקרית צאנז‬ ‫במהלך הקורס‪ ,‬המשתלמים יעסקו בחקר ובלימוד בכמה מעגלים‪,‬‬
‫יערכו מחקר אישי על סביבת הוריהם ויקבלו כלים להעברת‬
‫המסע יחל בחיבור‬ ‫הסיפור המשלבת דרכים לביטוי אישי ולהתמודדות אישית‪.‬‬
‫שבין שמיים וארץ בחוף הים‬
‫היקף‪ 60 :‬שעות ‪ 12‬מפגשים ובנוסף שעות מחקר אישי‪.‬‬
‫ינוע לאתרים וציוני דרך‬ ‫מחיר הקורס‪ 2,500 :‬שח‬
‫באזורים אחרים‬
‫מקום הקורס ותקופת ההכשרה‪:‬‬
‫יפגיש ויחשוף דמויות הוד מרתקות‬ ‫המרכז הבינלאומי שם עולם בכפר הרואה‬
‫וישלב סיפורים וקטעי נגינה‬
‫ויחתם בשיחה אל עומק הנפש‬ ‫הקורס יפתח בחודש אוקטובר ‪2021‬‬
‫המשלבת טבע ורוח‪.‬‬ ‫תנאי קבלה‪ :‬ראיון ומבדק התאמה‪.‬‬

‫ניתן לתאם סיורים נוספים בארץ‬ ‫משתתפי הקורס ישולבו בעתיד במסגרות שבהן‬
‫(בשפלה‪ ,‬בהרי ירושלים ועוד) המחברים בין‬ ‫יוכלו להביא את סיפורם לתודעה הציבורית‪.‬‬
‫עבר להווה בין שם לכאן ומבטאים את‬
‫לפרטים‪ ,‬אורית חרמון‪:‬‬
‫עוצמות הרוח של העם היהודי‪.‬‬
‫‪ | 04-6301637‬נייד‪050-5994800 :‬‬
‫המרכז הבינלאומי שם עולם מחברים את דור העתיד לשואה‬
‫כפר הרואה טל‪04-6301637 ,052-4700906 :‬‬ ‫המרכז הבינלאומי שם עולם מחברים את דור העתיד לשואה‬
‫כפר הרואה ע“י חדרה ‪ 38955‬טל‪04-6301637 :‬‬
‫‪•[email protected] www.shemolam.org.il‬‬
‫‪•[email protected] www.shemolam.org.il‬‬


Click to View FlipBook Version
Previous Book
เล่มฝึกงาน
Next Book
The Very Hungry Caterpillar