מידעון 23

‫סיון‪.‬תשע״ט‬

‫‪June.2019‬‬

‫‪ 23‬מהמתחדש ומהמתרחש‬

‫בשער‪:‬‬
‫בית הכנסת הכוראלי בוילנה‬

‫‪ 4‬חדשות שם עולם‬
‫דיווחים מהשטח‬

‫אשר לא יכרת‬ ‫‪6‬‬

‫מסע לליטא‪ ,‬לטביה ובלרוס‬

‫ להתרומם‬ ‫‪8‬‬
‫מתוך האפר‬

‫‪17‬‬

‫דברים‬ ‫‪ 18‬עולם הספר‬
‫לזיכרו‬ ‫ספסל בקצה הגן‬

‫של ד"ר מוטי שלם ז"ל‬

‫עורכת‪ :‬אורית חרמון‬ ‫‪19‬‬ ‫הצצה‬
‫לתערוכה‬
‫מערכת‪ :‬הרב אברהם קריגר‪ ,‬אורית חרמון‬ ‫'על פלגי מים'‬

‫עריכה לשונית‪ :‬לאה מוריה‬

‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו בת‪-‬עמי‬

‫צוות בכיר של המרכז‪ :‬הרב אברהם קריגר ראש המכון‪,‬‬
‫הרב משה חבה אגף חינוך‪ ,‬אורית חרמון יועצת פדגוגית‬

‫מתודית‪ ,‬מרים אריאל אגף ארכיון‪.‬‬

‫צוות המרכז‪ :‬צוות חוקרים‪ ,‬צוות אגף חינוך‪ ,‬צוות ארכיון‪,‬‬
‫צוות כללי‪.‬‬

‫מר יהורם גאון ראש אגודת הידידים הישראלית‬ ‫ראשי‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫אגודות‬ ‫‪www.shemolam.org.il‬‬
‫הרב צבי ויינרב נשיא אגודת הידידים ארה"ב‬ ‫ידידי‬
‫מר מאיר בליסקא ראש אגודת הידידים ‪N.Y.‬‬ ‫שם עולם‪:‬‬

‫מר בובי רכניץ ראש אגודת הידידים ‪L.A.‬‬

‫המרכז הבינלאומי שם עולם | כפר הרואה ע"י חדרה ‪ | 38955‬טל‪ ,04-6301637 :‬פקס‪04-6365929 :‬‬

‫המערכת‬

‫דבר ראש המכון‬

‫דבר העורכת‬

‫ָּכל ְיהּו ִדי נֹו ָלד‬ ‫ברכה ושלום‬
‫ִעם ִמ ְסָּפר ִּד ְמיֹו ִני ַעל ַהָּיד‬ ‫ידידים יקרים‪,‬‬
‫ָּכל ְיהּו ִדי ַחָּייב ִלְׁשאֹול‪.‬‬ ‫הרב‬
‫ָּכל ְיהּו ִדי ָח ַזר ֵמ ַהׁ ְּשאֹול‪.‬‬ ‫ֶׁשהֹו ֵלְך ָּת ִמיד ִאיּתֹו ‪-‬‬ ‫עומדים אנו בפתחם של ימי הקיץ הפורשים בפנינו‬ ‫אברהם קריגר‬
‫ְלאֹו ֵרְך ַחָּייו‪ְ ,‬לאֹו ֵרְך מֹותֹו‪.‬‬ ‫מראות חדשים‪ ,‬ניחוחות משכרים וימים ארוכים‪ .‬זה‬ ‫ראש המכון‬
‫ָּכל ְיהּו ִדי הּוא ִניּצֹול‪.‬‬

‫אורית‬ ‫ָּכל ְיהּו ִדי נֹו ָלד‬ ‫ָּכל ְיהּו ִדי נֹו ָלד‬ ‫הזמן לשלב ולהוסיף לזמן המנוצל לחופשה‪ ,‬לשינוי‬
‫חרמון‬ ‫ִעם ִמ ְסָּפר ִּד ְמיֹו ִני ַעל ַהָּיד‬ ‫ִעם ַרֶּכ ֶבת ְׁשקּו ָפה ֵּבין ָי ָדיו‬
‫עורכת‬ ‫ְו ָע ֶלי ָה ִּב ְכיֹו‪ְ  ,‬ו ָע ֶלי ָה ְצחֹוקֹו‬ ‫אווירה ומשפחתיות את המימד של סיורי עומק לתוככי‬
‫ֶׁשעֹו ֵזר לֹו ִל ְזּכֹור ‪-‬‬
‫ֵמ ֵאי ֹפה הּוא ָּבא‬ ‫ְו ָע ֶלי ָה ְצחֹוק ְי ָל ָדיו‪.‬‬ ‫הנפש והרוח היהודית‪ .‬משבצת זמן שתכניס אתכם לחוויות‬

‫ּו ְל ָאן הּוא ֹלא ָיכֹול‬ ‫ָּכל ְיהּו ִדי נֹו ָלד‪ ‬‬ ‫עיון והיכרות סוחפת עם עוצמות הרוח של העם היהודי‬
‫ְל ַה ְרׁשֹות ְל ַע ְצמֹו‪ ‬‬ ‫ִעם ַמׂ ָּשא ָּכ ֵבד ַעל ַּגּבֹו‬
‫ּו ְט ַלאי ָצהֹוב ְמרּוָּפט‪ ‬‬ ‫דווקא בעת השבר והאפילה של השואה‪.‬‬
‫ַל ֲחזֹור‪.‬‬ ‫ֶׁשָּנעּוץ ַעל ּדֹו ֶפן ִלּבֹו‪.‬‬
‫מרכז שם עולם מציע ל"השביע" גם את הנשמה והרוח‪.‬‬
‫(מתוך‪ :‬כל יהודי ‪ /‬נעם חורב)‬ ‫שלושת השבועות (הימים שבין צום י"ז בתמוז וצום ט' באב)‬

‫בפעילותנו במרכז אנו ממשיכים לעסוק ולשאול להציף‬ ‫ובתוכם תשעת הימים המסמלים את החורבן הגדול של‬
‫ולזכור את אשר אירע לעמנו בשואה ואת החיים היהודיים‬ ‫המקדש והיציאה לגלות הארוכה‪ ,‬הם זמן מתאים להכיר‬
‫דווקא את סופה של הגלות‪ .‬אמנם סוף טראגי של כיליון אך‬
‫הענפים שהתרחשו טרם השואה‪.‬‬ ‫גם תקופה שהוציאה מתוך נבכי הנפש את האור והעוצמה‪,‬‬
‫שפותחו והוטמעו בקרב כל יהודי ויהודייה באותן אלפי‬
‫במידעון זה‪ ,‬במדור ‘אשר לא יכרת’‪ ,‬אנו נחשפים למסע‬
‫ליהדות הליטאית במדינות ליטא‪ ,‬לטביה ובלרוס אשר קדם‬ ‫שנות קיום‪.‬‬

‫לו מערך שכלל מחקר היסטורי‪ ,‬היכרות וחשיפה לאתרים‬ ‫ארבע תערוכות מרתקות פתוחות עבורכם במרכז שם עולם‬
‫מוכרים ועלומים‪ ,‬איסוף מקורות ועדויות ועוד‪.‬‬ ‫והן נגישות בימי הקיץ גם לפורומים משפחתיים וחברתיים‪.‬‬

‫המאמר ‘להתרומם מתוך האפר’ המתפרסם במידעון זה‪ ,‬נכתב‬ ‫במרכז מתקיימת פעילות מיוחדת לצעירים ולילדים‬
‫על ידי ד”ר אביטל לאופר ועוסק בצמיחה לאחר טראומה‪.‬‬ ‫בתיאום מראש‪ .‬הפעילות המוצעת משלבת חוויה תרבותית‬

‫הוא מעלה מודל צמיחה שייחודו איננו רק בהתמקדות בשינוי‬ ‫ונפשית החושפת אותם באופן מבוקר ונכון לזהותם‬
‫החיובי שנוצר בעקבות ההתמודדות עם הטראומה‪ ,‬אלא‬ ‫היהודית ולהיסטוריה של עמם‪ .‬היא פותחת בפניהם היכרות‬

‫גם בניתוק הקשר שבין התמודדות חיובית ובין סימפטומים‬ ‫עם הקיום וההתמודדות בתקופה קשה ומורכבת (פרטים‬
‫שליליים‪ .‬בניגוד לתפיסות קודמות לפיהן ניתן לומר כי אדם‬ ‫נוספים בשער האחורי של המידעון)‪.‬‬
‫התמודד באופן חיובי עם אירוע טראומטי רק במידה ואין לו‬
‫שום סימפטומים של מצוקה‪ ,‬הרי שתפיסת הצמיחה הפוסט‬ ‫חשוב שימים אלו יהיו לא רק ימי חוויה אלא גם ימי‬
‫השראה‪ ,‬לא רק שמש ופריחה אלא גם אור וחיות שבוקעים‬
‫טראומטית מניחה כי סבל וצמיחה דרים בכפיפה אחת‪.‬‬
‫המקום הבולט ביותר בו מצאנו את השילוב של קיום מצוקה‬ ‫מתוך האפילה‪.‬‬

‫מחד וצמיחה מאידך הינו בקרב שורדי השואה‪.‬‬ ‫מחכים לבואכם‬

‫הוספנו מדור חדש הנקרא ‘הצצה לתערוכה’ ובו נפתח בפניכם‬ ‫בידידות רבה‪,‬‬
‫צוהר לתערוכה משמעותית המתקיימת אצלנו במרכז‪ .‬הפעם‬ ‫הרב אברהם קריגר‬
‫ראש המרכז הבינלאומי שם עולם‬
‫עוסק המדור בתערוכת הצילומים ‘על פלגי מים’ המציגה‬
‫את חיי היהודים בארץ אשר ינקו וניזונו מהמים החיים של‬
‫העבר היהודי בגולה באמצעות דמויות מן העבר וההווה כפי‬

‫שנקלטו בעדשת המצלמה‪.‬‬

‫בברכת קיץ פורה ומהנה‪,‬‬
‫אורית חרמון‬

‫‪3‬‬

‫חדשות שםעולם‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫הקהילה היהודית בלובלין‬
‫מפגש בין שגריר אוקראינה‪,‬‬ ‫פנתה באמצעות הרב שמחה‬
‫גנאדי נאדולנקו‪ ,‬לבין ראש‬ ‫קלר למרכז הבינלאומי שם‬
‫המרכז הרב קריגר‪ ,‬התקיים‬ ‫עולם כדי שתהיה בידם מגילת‬
‫אסתר‪ .‬זאת על מנת לעזור ליהודים‬
‫בשגרירות אוקראינה‪.‬‬
‫הצעירים בלובלין לחזור לשורשיהם‬
‫השניים בחנו אפשרויות שונות לפיתוח‬ ‫ולהנות מקריאה במגילה כשרה בפורים‪.‬‬
‫שיתופי פעולה עם שם עולם בתחומי‬ ‫המרכז נרתם למשימה ונעזר ברב אליהו‬
‫המחקר‪ ,‬התיעוד ופיתוח סמינרים ומסעות‪.‬‬ ‫מכלוף מאור עקיבא שתרם מגילת אסתר‬
‫עבור הקהילה‪ .‬בתמונה נציג המרכז‪ ,‬הרב‬
‫‪2‬‬ ‫יוסף כהנא‪ ,‬מוסר את המגילה לרב שמחה‬
‫‪4‬‬
‫קלר בפולין‪.‬‬
‫הרב ד"ר משה רחימי ממכללת‬ ‫‪2‬‬
‫אורות וד"ר יעל קליין‪ ,‬ראש‬ ‫‪1‬‬
‫החוג להיסטוריה במכללת‬
‫אורות‪ ,‬נפגשו עם נציגי מרכז‬ ‫‪4‬‬

‫שם עולם על מנת לדון בהקמת‬
‫מסגרות לימוד משותפות‪ ,‬כגון‪:‬‬

‫ימי סיור והשתלמות לבנות המכללה במרכז‬
‫וכן שילובן בקורס מדריכי פולין ואוקראינה‬

‫מטעמו‪.‬‬

‫במסגרת פרויקט ״שם עולם‬
‫‪2019‬״ הזמרת נועה קירל‬

‫ביצעה את השיר המרגש 'אמא‬
‫שלי'‪ .‬בעקבות השתתפותה במיזם‬

‫ביקשה לצאת עם הרב קריגר לפולין‬

‫למסע מקוצר בן שלושה ימים למחוזות‬

‫הקשורים בשיר וביניהם מחנה ההשמדה‬

‫אושוויץ‪ .‬סיור מרגש זה‪ ,‬שתועד על ידי‬

‫ערוץ ‪ ,12‬נגע גם בסיפורה הפרטי של‬

‫נועה ומשפחתה ושודר לפני יום השואה‬

‫בטלוויזיה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ילדות‪ ,‬אימהות‪ ,‬אמונה‪ ,‬תקוה וכיסופים‬ ‫‪9‬‬ ‫בחודש אדר הוביל הרב‬
‫לארץ ישראל‪ .‬השירים בוצעו על ידי מיטב‬ ‫קריגר מסע לליטא ובלרוס‬
‫אומני ישראל וביניהם‪ :‬לי בירן‪ ,‬יונתן רזאל‪,‬‬ ‫לעומק את פעילות המקום‪ .‬השחקנית יונה‬
‫אליאן‪ ,‬חברת אגודת ידידי המרכז‪ ,‬וצוות‬ ‫בהשתתפות האדמו"ר‬
‫נינט טייב‪ ,‬נועה קירל‪ ,‬אביב גפן ועוד‪.‬‬ ‫המרכז ליוו את הסיור‪.‬‬ ‫מפרימשלאן וכ‪ 180-‬חסידיו‪.‬‬

‫‪10‬‬ ‫ייחודיותו של המסע באה לידי ביטוי‬
‫בכך שהקבוצה צעדה בנתיבי אבות‬
‫‪10‬‬ ‫תנועת ההתנגדות לחסידות‪ .‬התרגשות‬
‫במרכז הבינלאומי שם עולם‬ ‫אחזה באדמו"ר ובחסידיו ביער פונאר בו‬
‫הושמדה יהדות וילנה עת פקדו את קבר‬
‫נפתח קורס חדש‪ ,‬קורס‬ ‫האחים שבמקום‪ .‬התרגשות נוספת אחזה‬
‫כתיבה יוצרת לדור השני של‬ ‫בנוכחים כאשר פקדו את קבריהם של‬
‫שליחי זיכרון בחזית הנחלת‬ ‫ה'חפץ חיים' בראדין והגאון מוילנה‪.‬‬

‫השואה‪ .‬לאחר שסיימו את הקורס‬ ‫‪6‬‬

‫הראשון של דור שני והוכשרו לעמוד‬ ‫‪8‬‬ ‫רב הטכניון‪ ,‬הרב דוקוב‪ ,‬סייר‬
‫בפני קהלים שונים ולספר את סיפור‬ ‫במרכז שם עולם במגמה לבנות‬
‫הוריהם המשולב בסיפור חייהם‪ ,‬נפתח‬ ‫בשבוע בו חל יום השואה‬
‫עבורם קורס כתיבה יוצרת זה בו ירכשו‬ ‫התקיימה במרכז שם עולם‬ ‫שיתוף פעולה עם מוסד הטכניון‬
‫כלים מתאימים לכתיבת סיפור ההורים‪.‬‬ ‫ובכל רחבי הארץ פעילות ענפה‬
‫מנחה הקורס‪ ,‬הסופר אילן שיינפלד‪,‬‬ ‫ומגוונת‪ .‬שליחי זיכרון בני‬ ‫בתחום קורס המנהיגות אותו הוא מוביל‬
‫וחברי המחזור הראשון עוברים יחד חוויה‬ ‫הדור השני התארחו בכ‪150-‬‬ ‫ואף בתחומים נוספים‪.‬‬
‫בתי ספר‪ ,‬קהילות ומתנ"סים‬
‫רגשית‪ ,‬אישית וספרותית‪.‬‬ ‫והשתתפו בטקסים עירוניים‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪5‬‬ ‫צוות המרכז העביר הרצאות בנושא השואה‬ ‫‪7‬‬
‫במקומות שונים ברחבי הארץ וביניהם‪:‬‬ ‫ד"ר גלית שאול‪ ,‬ראשת‬
‫מועצת עמק חפר‪ ,‬ועו"ד‬
‫להבים‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬כפר יונה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חיפה‬ ‫עמית בן צבי‪ ,‬מנכ"ל המועצה‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬ניידת "קיום בשבר" הופעלה בעשרות‬ ‫הגיעו לסיור היכרות במרכז‬
‫הבינלאומי שם עולם כדי להכיר‬
‫כיתות בחטיבות הביניים‪ .‬צוות המרכז‬
‫שהוכשר לעבודה עם הגיל הרך‪ ,‬יצא לבתי‬

‫הספר היסודיים בלוד עם ערכות לימוד‬
‫וספרים שהוצאו במרכז על מנת העביר‬
‫לילדים שיעורים בנושא השואה‪ .‬אזרחים‬

‫ותיקים‪ ,‬חיילים ותלמידים רבים ביקרו‬
‫במרכז שם עולם במהלך שבוע זה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫פרויקט‬ ‫‪5‬‬
‫"שם עולם ‪"2019‬‬
‫במסגרתו הולחנו‬

‫שירים שנכתבו‬
‫בזמן השואה‪ ,‬הגיע‬

‫לשיאו בסמוך ליום השואה‪,‬‬

‫עת הושמעו ברדיו השירים שנבחרו‬
‫בקפידה במהלך השנה על ידי צוות המרכז‪.‬‬
‫השירים עוסקים בתעצומות הנפש והרוח‬
‫של היהודים והם מבטאים עולם רגשי של‬

‫בני משפחתו למחנה הריכוז יונגפרנהוף‪.‬‬ ‫של ריגה בין הבניינים ששימשו כבתי ספר‪,‬‬ ‫יאכלרשארת‬
‫בדרך למחנה נשא בזרועותיו את אחיו ברגעי‬ ‫בתי חולים‪ ,‬מוסדות להכשרה מקצועית‪ ,‬בתי‬
‫חייו האחרונים‪ .‬הניצולים זכרו את זעקת‬ ‫יתומים ועוד‪ ,‬וכן ביקור בבית הכנסת שנהרס‬ ‫דמות‪ .‬אירוע‪ .‬מקום‪.‬‬
‫'שמע ישראל' שזעק הרב ברגע פטירתו של‬ ‫על ידי הנאצים‪ .‬ביקרנו במוזיאון היהודי‬
‫המרשים‪ ,‬פרי עמלו של הרב מנחם ברכאן‪,‬‬ ‫מסע‬
‫אחיו‪.‬‬ ‫המספר את סיפורה של קהילת יהודי לטביה‬ ‫לליטא‬
‫מתחילת קיומה ועד ימינו‪ .‬במוזיאון מוצגת‬ ‫לטביה‬
‫במקום הפסטורלי שעל שפת האגם הצלחנו‬ ‫תערוכה מרשימה של בית משוחזר מתקופת‬ ‫ובלרוס‬
‫לאתר את האזור בו שכנו צריפי המחנה‪ ,‬שם‬ ‫הגטו ואוסף תמונות משפחתיות מרגש‬
‫פעל הרב קרליבך באופן מעורר השתאות‬ ‫במסגרת המסעות לקהילות ישראל שחרבו‬
‫במשך כשלושה וחצי חודשים‪ .‬משם המשכנו‬ ‫המעיד על החיים היהודיים שהיו במקום‪.‬‬ ‫בשואה באירופה‪ ,‬בנה שם עולם במהלך‬
‫ליער רומבולה בו נרצחו הרב וחלק מבני‬ ‫השנים מערך שכולל מחקר היסטורי‪,‬‬
‫משפחתו בחודש מרץ ‪ .1942‬מחנה רומבולה‬ ‫המשכנו לסיור בגטו הקטן ובגטו הגדול של‬ ‫היכרות וחשיפה לאתרים מוכרים ועלומים‬
‫היה שדה קטל גדול בו הושמדה יהדות‬ ‫ריגה ששימש בעיקרו ליהודים מגרמניה‬ ‫ואיסוף מקורות ועדויות סביב יהדות ליטא‪.‬‬
‫לטביה וכן יהודים רבים שהגיעו ממדינות‬ ‫שאכלסו אותו לאחר פינוי הגטו מהיהודים‬ ‫אזור זה של מזרח אירופה שכלל את ליטא‪,‬‬
‫שונות במערב אירופה‪ .‬הרצח ביער זה תוכנן‬ ‫המקומיים‪ .‬הללו נשלחו להשמדה ביער‬ ‫פולין‪ ,‬לטביה ובלרוס עבר במהלך השנים‬
‫על ידי הקצין הנאצי פרידריך יקלן שארגן‬ ‫רומבולה‪ .‬ביקרנו בבית העלמין ששימש‬
‫מעשי רצח רבים באוקראינה‪ ,‬באבי יאר‬ ‫כאתר השמדה והוצאה להורג של יהודים ובו‬ ‫מיד ליד ובו צמחה היהדות הליטאית‪.‬‬
‫ועוד‪ .‬ההריגה החלה בנובמבר ‪ 1941‬באופן‬ ‫הושמדו גם נשים יהודיות מהונגריה בשלב‬ ‫המטרה הייתה להיוודע לעולם הליטאי על‬
‫מסודר ומאורגן והתבצעה בשיתוף פעולה‬ ‫מאוחר יותר‪ .‬במחנה הריכוז קייזרוואלד‪,‬‬ ‫גווניו השונים מתחילת המאה ה‪ 19-‬ועד‬
‫מלא בין הגרמנים ומשתפי הפעולה הלטבים‪.‬‬ ‫שנבנה ב‪ 1943-‬ואליו גורשו יהודים מריגה‪,‬‬ ‫לשואה וללמוד את סיפורן של קהילות‬
‫כ‪ 30,000-‬יהודים נרצחו ביער‪ .‬טבח זה נמנה‬ ‫דווינסק‪ ,‬וילנה ואף יהודים מגרמניה ומלודז'‬ ‫ישראל הליטאיות ואלה שנשלחו ממערב‬
‫בין פעולות הרצח הגדולות ביותר בשואה עד‬ ‫שבפולין‪ ,‬ראינו את המבנים ששימשו את‬ ‫אירופה אליו במהלך השואה ועד להשמדתו‪.‬‬
‫תחילת פעולתם של מחנות ההשמדה‪ .‬המסר‬ ‫אסירי המחנה ואת אנדרטת הזיכרון הצמודה‬ ‫בעבר הוציא שם עולם מסעות נפרדים‬
‫שהדהד בעוצמה היה משפט אותו חזר ואמר‬ ‫ללטביה‪ ,‬לליטא ולבלרוס ואילו הפעם הוביל‬
‫הרב קרליבך בעת שהותו במחנה‪" :‬אמנם‬ ‫לפסי הרכבת‪.‬‬
‫אין לנו שליטה על ה'מה' אך יש לנו שליטא‬ ‫מסע לשלושת המחוזות הללו יחדיו‪.‬‬
‫על ה'איך'"‪ .‬לעת ערב חזרנו להתפלל בבית‬ ‫ביקרנו ביער ביקרניקי בו רצחו יחידות‬ ‫המסע‪ ,‬שארך שבוע ימים‪ ,‬התקיים בחודש‬
‫הכנסת בריגה המשמש כיום את הקהילה‬ ‫העזר הלטבים ביולי ‪ 1941‬יהודים מריגה‬ ‫אייר עם קהילת בני ישורון והעומד בראשה‪,‬‬
‫והסביבה וכן חלק מיהודי גרמניה‪ ,‬אוסטריה‬ ‫הרב פרוזנסקי‪ ,‬מטינק שבניו ג'רסי‪ .‬את‬
‫הליטאית‪.‬‬ ‫וצ'כוסלובקיה שהובאו לגטו הגדול‪ .‬התרשמנו‬ ‫המסע הוביל הרב אברהם קריגר והוא החל‬
‫מן האנדרטה המקורית עליה נכתב שביער‬ ‫בריגה‪ ,‬עיר הבירה של לטביה‪ ,‬ובמהלכו‬
‫זה נרצחו ‪ 46,500‬אזרחים שלווים‪ ,‬כאשר לא‬ ‫למדנו על ההיסטוריה היהודית של העיר‬
‫הוזכרה העובדה שכ‪ 30,000-‬מאזרחים אלה‬ ‫תוך סקירת הפעילות התרבותית והפוליטית‬
‫היו יהודים‪ .‬במקום ישנה אנדרטה מרשימה‬ ‫הענפה שהתקיימה בה בראשית המאה‬
‫הכוללת שמות של ריכוזים יהודיים ושמות‬ ‫ה‪ .20-‬המסע כלל סיור ברובע היהודי הישן‬
‫הערים מהן נשלחו היהודים להשמדה ביער‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫משם יצאנו לסיור בעקבות דמותו של הרב‬
‫יוסף צבי קרליבך מהמבורג‪ .‬יש לציין ששם‬
‫עולם הוציא לאור פרסום המשלב מחקר‬
‫ונתונים חדשים על הרב בתקופה שלפני‬
‫השואה ובמהלכה (פרסום זה היה ראשון‬
‫בסדרה על מנהיגות רבנית רוחנית בתקופת‬

‫השואה)‪.‬‬

‫הגענו לתחנת הרכבת אליה הגיע גם הרב‬
‫קרליבך עם בני משפחתו וממנה נשלח עם‬

‫אך ביקש להיקבר בראדין כדי להגן בכך על‬ ‫המראה שנשקף לעיניו לבין המראה של ארץ‬ ‫בהמשך המסע התמקדנו בהיכרות עם עיירות‬
‫הריסת בית הקברות היהודי‪ .‬בבית הקברות‬ ‫ישראל‪ .‬סיירנו בבית העלמין בו קבורים הרב‬ ‫יהודיות בלטביה‪ ,‬וביניהן העיירה בויסק‪ ,‬בה‬
‫ישנו קבר אחים של יהודים שנרצחו בזמן‬ ‫יצחק אלחנן ספקטור‪ ,‬רבה הידוע של קובנה‬ ‫שימש הראי"ה קוק כרב עד עלייתו ארצה‪.‬‬
‫השואה ומספר קברי יהודים מהתקופה‬ ‫והרב אברהם דב כהנא‪ ,‬שהיה רבה של קובנה‬ ‫סיירנו באזור היהודי של העיר‪ ,‬בו ניתן‬
‫שלאחר המלחמה‪ .‬על פי החוק הבלארוסי‪,‬‬ ‫בתקופת השואה‪ .‬בנוסף ביקרנו בבית הכנסת‬ ‫להבחין ביסודות בית הכנסת הגדול שחרב‬
‫ניתן לשנות את ייעודו של בית קברות בו לא‬ ‫הגדול ובאתר הרצח הראשון של יהודי קובנה‬ ‫ולידו בית המטבחיים ובית ממכר הבשר‬
‫נעשה שימוש במשך חמישים שנה ברציפות‪.‬‬ ‫הצמוד למוסך לייטוקיס‪ .‬משם המשכנו‬ ‫של היהודים‪ .‬משם המשכנו למבנה המקווה‬
‫לפרבר סלבודקה וביקרנו במבנה של ישיבת‬ ‫המרשים על שפת הנחל‪ .‬המקום משמש כיום‬
‫המשכנו לעיר וולוז'ין בה הזמן כמו עצר‬ ‫סלבודקה המפורסמת‪ ,‬באזור הגטו וסיירנו‬ ‫למגורי התושבים המקומיים שאינם ששים‬
‫מלכת‪ .‬ביקרנו בישיבת וולוז'ין המפורסמת‪,‬‬ ‫בפורט התשיעי והשביעי‪ ,‬שם הושמדה חלק‬ ‫להראות פנים מחייכות לתיירים‪ .‬ביקרנו‬
‫שפעלה במאה ה‪ ,19-‬ובקברו של ר' חיים‬ ‫במוזיאון המקומי ובשטיבל החסידי‪ .‬לא‬
‫מוולוז'ין‪ ,‬מייסדה‪ .‬בהמשך הגענו לאזור‬ ‫מיהדות קובנה‪.‬‬ ‫רחוק משם הוצאו יהודים להורג לראשונה‬
‫היהודי בעיר הבירה מינסק וסיירנו בבית‬ ‫על ידי הגרמנים על בסיס עלילה לפיה היו‬
‫הכנסת הקנטוניסטי ששימש את החיילים‬ ‫נסענו לעיירה ז'ז'מריאי בה התקיימה קהילה‬ ‫שותפים להתעללות ברוטאלית בגופות של‬
‫היהודים שנחטפו בנערותם על ידי הצאר‬ ‫יהודית מאז המאה ה‪ .16-‬נותר בה בית כנסת‬ ‫חיילים גרמנים‪ .‬משם יצאנו ליער הסמוך‬
‫אחרון עשוי מעץ אשר שופץ לאחרונה‪ .‬שם‬ ‫לעיר בו נרצחה שארית קהילת יהודי בויסק‪.‬‬
‫הרוסי על מנת לשרת בצבא‪.‬‬ ‫היתה לנו תחושה של עיירה יהודית טיפוסית‬
‫שבתיה עומדים ליפול ועוטפים את בית‬ ‫בעיר דווינסק סיירנו באזור השכונה היהודית‬
‫סיירנו באזור הגטו‪ ,‬אליו הגיעו יהודים‬ ‫הכנסת החולש עליה‪ .‬המשכנו את סיורנו‬ ‫והתרשמנו מבית הכנסת ששימש את יהודי‬
‫שנשלחו ממערב אירופה ובאנדרטה‬ ‫בוילנה‪ ,‬בירת ליטא‪ .‬פקדנו את קבריהם של‬ ‫העיר ואשר הינו פעיל עד היום‪ .‬בית הכנסת‬
‫המרשימה שנבנתה באזור הזונדר גטו‪.‬‬ ‫הגר"א‪ ,‬הרב חיים עויזר‪ ,‬רבה של וילנה עד‬ ‫הגדול הקדום יותר משמש כיום כמרפאה‪.‬‬
‫משם פנינו לימה‪ ,‬למקום בו נרצחו כחמשת‬ ‫השואה‪ ,‬ואת האנדרטאות והקברים של‬ ‫ביקרנו בבית הקברות הנוצרי אשר הוקצתה‬
‫אלפים יהודים בערב פורים‪ .‬המשכנו למחנה‬ ‫גיבורי המרד בוילנה המצויים בבית העלמין‬ ‫בו גם חלקה יהודית‪ ,‬אליה הועברו קבריהם‬
‫ההשמדה מאלי טרוסטינץ בו נרצחו מאות‬ ‫של גדולי ישראל‪ ,‬שפעלו במקום‪ ,‬מבית‬
‫אלפי יהודים‪ .‬לרגלי האנדרטה שנבנתה‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫העלמין הישן לפני הריסתו‪ .‬פקדנו את קברו‬
‫באתר נכתב‪" :‬כאן רצחו ושרפו הכובשים‬ ‫של הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק‪ ,‬בעל‬
‫הגרמנים אזרחים שלווים‪ "...‬ללא כל אזכור‬ ‫סיירנו בחלק מהגטו ובבית היודנראט ומשם‬ ‫ה'משך חכמה'‪ ,‬ואת קברו של הרב יוסף רוזין‪,‬‬
‫ליהודים‪ .‬אתר הנצחה זה‪ ,‬שנבנה על ידי‬ ‫נסענו למחנה העבודה א‪.‬ק‪.‬פ בו שמענו‬ ‫הגאון הרוגוצ'ובי‪ ,‬בעל 'צפנת פענח'‪ ,‬שכיהן‬
‫ממשלות גרמניה ואוסטריה‪ ,‬זכה להתעלמות‬ ‫עדויות על הנעשה במקום‪ .‬המשכנו ליער‬
‫השלטון הבלארוסי ולהיעדר הכרה כמקום‬ ‫פונאר אשר נותן את התחושה וההבנה עד‬ ‫המסר שהדהד בעוצמה‬
‫כמה היתה יהדות וילנה שנספתה בשואה‬ ‫היה משפט אותו חזר‬
‫של רצח יהודים עד היום‪.‬‬ ‫גדולה ומפוארת אל מול שטניותם של‬ ‫ואמר הרב קרליבך בעת‬
‫התושבים המקומיים ושל הנאצים שליוו את‬
‫בערב התארחנו בבית חב"ד המקומי אשר‬ ‫שהותו במחנה‪:‬‬
‫בו מתקיימים שיעורים ואירועים חברתיים‬ ‫מעשי ההרג באכזריות רבה‪.‬‬
‫"אמנם אין לנו שליטה‬
‫משותפים לדור הבוגר ולדור הצעיר‪.‬‬ ‫בערב שבת התפללנו בבית הכנסת הכוראלי‬ ‫על ה'מה' אך יש לנו‬
‫המפואר בוילנה‪ .‬סיירנו באזור השכונה‬ ‫שליטא על ה'איך'"‬
‫היהודית‪ ,‬בגטו‪ ,‬באזור שולהוף‪ ,‬מקום מושבם‬
‫של שנים עשר בתי כנסת שפעלו במקום‬ ‫כרבה של העיר דווינסק‪ .‬המשכנו לפאתי‬
‫כמספר שבטי ישראל‪ ,‬וכן בישיבת רמיילס‬ ‫העיר למצודה המקומית‪ ,‬ששימשה כבית‬
‫שפעלה בוילנה משנת ‪ 1815‬ועד השואה‪.‬‬ ‫סוהר‪ ,‬ובה רוכזו היהודים שהוצאו להורג‬
‫סיירנו בבונקרים תת‪-‬קרקעיים ששרדו‬
‫במקום ובמבנים ששימשו את אבא קובנר‬ ‫בקברי אחים‪.‬‬

‫וחברי המחתרת‪.‬‬ ‫את הסיור בעיר קובנה שבליטא התחלנו‬
‫בהיכרות עם המרכז היהודי בראשות הרב‬
‫למחרת חצינו את הגבול לבלארוס‪ ,‬פקדנו‬ ‫משה שיינפלד‪ ,‬הפועל במקום במסירות‬
‫את קברו של ה'חפץ חיים' וביקרנו גם‬ ‫רבה‪ .‬המרכז מהווה בית רוחני וגשמי‬
‫בישיבת ראדין אותה ייסד‪ .‬התוודענו לסיפורו‬ ‫למאות סטודנטים יהודים הלומדים רפואה‬
‫המרתק של יהודי בן המקום שחי בישראל‬
‫באוניברסיטת קובנה‪.‬‬

‫ביקרנו במצפה הרכבל אשר בו ישב הסופר‬
‫היהודי אברהם מאפו‪ ,‬מחבר הרומן העברי‬
‫הראשון 'אהבת ציון'‪ ,‬כאשר יצר אנלוגיה בין‬

‫‪7‬‬

‫להתרומם‬
‫מתוך האפר‬

‫ד"ר אביטל לאופר‬

‫דיקנית בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה‬

‫ומאפשרים לו להתמודד עם אירועים קשים‪,‬‬ ‫כדי לפתח גישה מניעתית יש‬ ‫הדרך בה התייחסה הפסיכולוגיה‬
‫החל מלחצי היום יום וכלה בטראומות‬ ‫צורך להבין מהם הגורמים היכולים‬ ‫להתמודדותם של שורדי השואה עברה‬
‫יוצאות דופן‪ .‬למעשה‪ ,‬ככל שחקר הטראומה‬ ‫"לחסן" ולהגביר את העמידות‬ ‫שינויים משמעותיים לאורך השנים‪ .‬תחילתו‬
‫התפתח‪ ,‬כך נוכח המחקר לדעת שבעוד‬ ‫של האדם לנוכח הסבל האנושי‬ ‫של המחקר הפסיכולוגי‪ ,‬אשר צמח מתוך‬
‫שאחוז האנשים הנחשפים לאירוע קשה‬ ‫תחום הרפואה‪ ,‬היה בהתמקדות בצדדים‬
‫ואפילו טראומטי הוא גבוה ביותר‪ ,‬הרי‬ ‫ומותו הצפוי‬ ‫"החולים" או הלא בריאים ולא מתפקדים‬
‫שמרבית האנשים שהתמודדו עם טראומה‬ ‫של האדם‪ .‬בהתאם למודל הרפואי‪ ,‬אימצה‬
‫לא מדווחים על מצוקה נפשית מתמשכת‪.‬‬ ‫בהקלה על הסימפטומים של האדם הסובל‪,‬‬ ‫הפסיכולוגיה את מודל החולי כמודל המוביל‬
‫כלומר‪ ,‬באופן מפתיע‪ ,‬רוב האוכלוסייה‬ ‫שונה הדגש והוא מתמקד במניעת סבל‬ ‫את התחום ועל כן המיקוד המחקרי והטיפול‬
‫שמתמודדת עם אירועים מסכני חיים כמו‪:‬‬ ‫ועידוד בריאות נפשית מיטבית‪ .‬כמו הרפואה‬ ‫היה סביב הבנת האטיולוגיה למחלות וחוסר‬
‫מחלות‪ ,‬מלחמות וטראומות שונות‪ ,‬חוזרים‬ ‫שהעבירה דגש רב יותר למניעת מחלות‬ ‫תפקוד נפשי והקלה על הסימפטומים‪ .‬הרצון‬
‫למצבם הנפשי קודם לטראומה ללא סימנים‬ ‫והגברת הבריאות‪ ,‬כך גם בפסיכולוגיה יש‬ ‫"לרפא" את האדם היה למעשה רצון להקל‬
‫לפתוגניה משמעותית‪ .‬ממצאים אלו הובילו‬ ‫שיח מחקרי וטיפולי רב יותר בדגש על‬ ‫על סימפטומים שונים של מצוקה והחזרת‬
‫לצורך לחקור מהם הגורמים הנפשיים‬ ‫חיזוק הצדדים הבריאים והתפקודיים בנפש‬ ‫ההומאוסטזיס התפקודי‪ .‬בהתאם לכך גם היחס‬
‫והחברתיים המאפשרים לאדם להתמודד‬ ‫האדם ובכך למעשה מניעת מצוקה נפשית‬ ‫של הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה לניצולי‬
‫באופן יעיל ואפקטיבי עם טראומות וקשיים‪.‬‬ ‫השואה התמקד יותר מכל בסימפטומים‬
‫העברת הדגש לתחום זה היא למעשה‬ ‫ועידוד רווחה נפשית‪.‬‬ ‫של מצוקה ובחוסר תפקוד‪ .‬מטרת הטיפול‬
‫הבסיס להתפתחות תחום המחקר העדכני‬ ‫כמו ברפואה‪ ,‬המחפשת גורמים שמחסנים‬ ‫הפסיכולוגי או הפסיכיאטרי היה להקל על‬
‫את האדם נוכח פתוגנים (=חיידקים) שונים‪,‬‬ ‫הסימפטומים ולהחזיר את האדם לתפקוד‬
‫בפסיכולוגיה שהינו "פסיכולוגיה חיובית"‪.‬‬ ‫כך גם בפסיכולוגיה‪ ,‬חוקרים רבים מחפשים‬ ‫סביר‪ .‬גישה זו זוכה כיום לביקורת רבה בשל‬
‫את הגורמים "המחסנים" את האדם‬ ‫חד הממדיות שבה המתמקדת אך ורק בחלק‬
‫לפסיכולוגיה החיובית אבות רבים ובאופן‬
‫מפתיע‪ ,‬או שלא‪ ,‬רבים מהם גם יהודים‪ .‬בין‬ ‫הלא מתפקד בנפש האדם‪.‬‬
‫הבולטים שבהם ניתן למנות את אברהם‬ ‫בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה בדרך‬
‫מאסלו שפיתח את מודל פירמידת הצרכים‬ ‫בה רואה הפסיכולוגיה את התמודדות‬
‫שבראשה נמצאים הצורך בכבוד והערכה‬ ‫האדם עם הסבל האנושי‪ .‬במקום התמקדות‬

‫‪8‬‬

‫מה הפסיכולוגיה החיובית‬
‫יכולה ללמד אותנו?‬

‫כדי להבין את עומק המהפכה שנוצרה‬ ‫לא חוותה מעולם עושר כלכלי‪ ,‬שפע‬ ‫ובמימוש עצמי‪ .‬גם הפסיכואנליטיקאי‬
‫בעקבות ייסוד התחום על ידי סליגמן‪ ,‬צריך‬ ‫ושגשוג כה רבים‪ ,‬שיעורי הדיכאון בקרב‬ ‫אריך פרום‪ ,‬שהיה מחלוצי הזרם‬
‫לסקור את השינוי החשיבתי שעבר התחום‪.‬‬ ‫האוכלוסייה בכלל ובקרב בני הנוער בפרט‬ ‫ההומניסטי בפסיכולוגיה‪ ,‬הדגיש את‬
‫עד לאותו שלב התפיסה המקובלת למדידת‬ ‫הם מהגבוהים שידענו‪ .‬עד כי ניתן להגדיר‬ ‫הצורך של האדם בצמיחה ואושר אישיים‪.‬‬
‫בריאות נפשית היתה ירידה או העלמות‬ ‫את הדיכאון כמגפה חברתית‪ 1.‬ב‪1998-‬‬ ‫ארווין יאלום‪ ,‬מהידועים שבפסיכולוגיה‬
‫סימפטומים פתולוגים‪ .‬כלומר‪ ,‬בריאות‬ ‫נבחר סליגמן להיות נשיא ה‪( APA-‬אגודת‬ ‫האקזיסטנציאליסטית‪ ,‬מדגיש בכתביו‬
‫נפשית היא בעצם ההפך מפתולוגיה‪ .‬לפיכך‬ ‫הפסיכולוגים האמריקאים) ובמעמד זה ייסד‬ ‫את הצורך של האדם לעצב את חייו‬
‫אם ברצוננו לבחון אם האדם מסתגל היטב‬ ‫כבעלי משמעות וכמובן ויקטור פרנקל‪,‬‬
‫למצבי קושי וסבל‪ ,‬כמו אובדן ואבל‪ ,‬עלינו‬ ‫את גישת הפסיכולוגיה החיובית‪.‬‬ ‫שגישת הלוגותרפיה שלו צמחה מהזרם‬
‫לבחון את הסימפטומים שהוא מפגין‪.‬‬ ‫סליגמן הוביל מהפכה תפיסתית כאשר‬ ‫האקזיסטנציאליסטי בפסיכולוגיה‪ ,‬אף‬
‫הסתגלות למצב היא ירידה בסימפטומים‬ ‫טען כי לנוכח העובדה שניתן להגדיר את‬ ‫הוא ידוע בשל תפיסתו את האדם כמחפש‬
‫הדיכאון בקרב הנוער כ"מגיפה חברתית"‪ ,‬יש‬ ‫משמעות‪ .‬אלו הם רק חלק מהשמות‬
‫השואה היא טראומה החורגת גם‬ ‫צורך לעבור מטיפול בסימפטומים לטיפול‬ ‫הידועים ביותר שהיו בין הדוחפים לשינוי‬
‫מתחום הטראומות האנושיות‪.‬‬ ‫מניעתי‪ .‬כדי לפתח גישה מניעתית יש‬ ‫הגישה בתחום הפסיכולוגי והפסיכיאטרי‪.‬‬
‫קיצוניותה היא מעבר לכל יכולת‬ ‫צורך להבין מהם הגורמים היכולים "לחסן"‬ ‫עם זאת‪ ,‬לא נטעה אם נייחס את הפיכת‬
‫ולהגביר את העמידות של האדם לנוכח‬ ‫הפסיכולוגיה החיובית לזרם מרכזי בתחום‬
‫המשגה‪ ,‬מחקר או הבנה‬ ‫הסבל האנושי ומותו הצפוי‪ .‬גישתו היתה‬
‫למצוא דרכים שיסייעו לאדם לפתח חוסן‬ ‫המחקרי והטיפולי לפרופ' מרטין סליגמן‪.‬‬
‫נפשי ולבנות לעצמו חיים מאושרים ובעלי‬ ‫פרופ' סליגמן הוא פסיכולוג אמריקאי‬
‫משמעות‪ .‬לשם כך הוא דאג למשאבים‬ ‫יהודי אשר התמחה בחקר הדיכאון ובעיקר‬
‫מחקריים רבים לחקר הגורמים היכולים‬ ‫בחוסר אונים נרכש כגורם מרכזי להבנת‬
‫לעודד בריאות נפשית ולחזק את יכולתו של‬ ‫הדיכאון‪ .‬מחקריו הרבים בתחום זה הובילו‬
‫אותו לתהייה כיצד בתקופה בה האנושות‬
‫האדם לעמוד מול קשיים‪.‬‬

‫‪1.1‬זה המקום לציין כי בעוד שבשנות ה‪ 80-‬של המאה הקודמת התייחסו לדיכאון כאל מגפה חברתית בקרב בני נוער‪ ,‬היום‪ ,‬בד בבד עם העובדה שהנוער מודד את מרכזיותו‬
‫החברתית דרך אמצעי האינטרנט השונים‪ -‬פייסבוק‪ ,‬אינסטגרם וכד'‪ ,‬המגפה המדוברת בקרב הנוער היא חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫המצביעים על מצוקה נפשית‪ .‬כיוון שכך‬
‫הזרקור הטיפולי הוא באופן מתמיד על‬
‫הסימפטומים המעידים על מצוקה נפשית‪.‬‬
‫עליה בהם משמעותה חולי או חוסר תפקוד‬
‫וירידה בהם משמעותה בריאות נפשית‬
‫או הסתגלות‪ .‬גישה זו היא למעשה גישה‬
‫חד ממדית בעלת זרקור צר וממוקד‪ ,‬משל‬
‫לרופא הבוחן את בריאותו הפיזית של האדם‬
‫רק לפי המצאות או העלמות סימפטומים‬
‫ספציפיים ללא הסתכלות נרחבת על כלל‬

‫מצבו הבריאותי והתפקודי‪.‬‬

‫האנושית עם טראומה‪ .‬עד למודל זה‪ ,‬אנשים‬ ‫עברו מעולם‪ .‬מחקרים על שורדי‬ ‫גישה שונה הציע החוקר הישראלי‪-‬‬
‫שהתמודדו היטב עם קשיים נחשבו לאנשים‬ ‫שואה מהווים פרק יוצא דופן‬ ‫אמריקאי פרופ' אהרון אנטונבסקי‪ ,‬שהיה‬
‫"חסונים" והמיקוד המחקרי והטיפולי עסק‬ ‫של יכולת הישרדות נפשית‪.‬‬
‫בגורמי "חוסן" (‪ .)reselience‬כאן עוברים‬ ‫השואה היא טראומה החורגת‬ ‫בין הראשונים שדיברו על‬
‫החוקרים לדבר לא על חזרה לתפקוד קודם‪,‬‬ ‫גם מתחום הטראומות האנושיות‪ .‬קיצוניותה‬ ‫הצורך בבחינת ההתמודדות‬
‫אלא על שינוי לטובה כתוצאה מההתמודדות‬ ‫היא מעבר לכל יכולת המשגה‪ ,‬מחקר או‬ ‫האנושית לא כמצב דיכוטומי‬
‫עם הטראומה‪ .‬לכן אין כבר עיסוק בחוסן‬ ‫הבנה‪ .‬העובדה שגם בקיצוניות יוצאת דופן‬ ‫של חולי לעומת בריאות‪,‬‬
‫כזו שרדו אנשים והמשיכו לאחר מכן לקיים‬ ‫אלא כרצף הנע בין בריאות‬
‫אלא בצמיחה (‪.)growth‬‬ ‫חיים מלאים תוך שהם מתפקדים כאנשי‬ ‫לחולי‪ ,‬או כפי שהוא טבע זאת ‪ease/‬‬
‫תפיסת החוסן שהיתה ועודנה שרירה‪,‬‬ ‫עבודה ויצירה וכבעלי משפחות‪ ,‬מלמדת‬ ‫‪ .dis-ease‬במודל שטבע‪ ,‬הנקרא "המודל‬
‫שואלת כיצד חלק מהאנשים שעוברים‬ ‫יותר מכל על היכולת האנושית יוצאת‬ ‫הסלוטוגני"‪ ,‬טען כי כל אדם נע על ציר‬
‫קשיים נשארים ללא מצוקה נפשית או‬ ‫הדופן להכיל אורות וצללים יחד‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫רצף שבין חולי ובריאות‪ .‬כדי לעודד את‬
‫לקות פסיכולוגית‪ .‬ישנן דרכים רבות להבין‬ ‫לא ניתן לבחון את התמודדותם של שורדי‬ ‫ההתקדמות לכיוון הבריאות יש לאו דווקא‬
‫את המושג 'חוסן' אך ניתן לחלקן לשלוש‬ ‫השואה רק בפריזמה צרה הבוחנת את רמת‬ ‫להפחית את הסימפטומים‪ ,‬אלא גם לעודד‬
‫קבוצות עיקריות‪ :‬הסוג הראשון מתייחס‬ ‫הסימפטומים‪ ,‬שכן אצלם הבריאות הנפשית‬ ‫את הגורמים הנפשיים העוזרים להסתגלות‬
‫לחוסן כאל היכולת להישאר בתפקוד מלא‬ ‫והיכולת התפקודית נמצאות בד בבד עם‬ ‫טובה‪ .‬לפיכך מחקריו בחנו את המאפיינים‬
‫בזמן הטראומה וגם לאחריה‪ .‬יש הרואים את‬ ‫המסייעים לאדם להישאר בבריאות נפשית‬
‫האדם החסין כמי שאירועים קשים עוברים‬ ‫קיומם של סימפטומים לא מעטים‪.‬‬ ‫טובה למרות לחצים שונים‪.‬‬
‫לידו וכלל לא משפיעים עליו‪ .‬באופן זה‪,‬‬ ‫מהפכה חשיבתית נוספת התגבשה בסוף‬ ‫באופן זה‪ ,‬הוביל אנטונבסקי את‬
‫אדם חסין לא ידווח מצוקה או לחץ במהלך‬ ‫המאה הקודמת עם הצגת מודל "הצמיחה‬ ‫שינוי הגישה מגישה דיכוטומית‬
‫האירוע הקשה או הטראומטי וגם לא לאחר‬ ‫הפוסט טראומטית" (‪posttraumatic‬‬ ‫המתמקדת בסימפטומים‪ ,‬לגישה‬
‫שהאירוע הסתיים והוא חזר לשגרה‪ .‬גם‬ ‫‪ )growth‬של טדסקי וקלהון ( & ‪Tedeschi‬‬ ‫הוליסטית הרואה טווח רחב של רצף‬
‫בזמן הטראומה וגם לאחר סיומה‪ ,‬תפקודו‬ ‫‪ . )Calhoun, 1996‬על פי מודל זה כשאנחנו‬ ‫אפשרויות הכוללות בחובן גם סימפטומים‬
‫הפסיכולוגי ממשיך להיות כפי שהיה קודם‬ ‫בוחנים התמודדות עם טראומה וקשיים‬ ‫של מצוקה אך גם מדדי בריאות‪.‬‬
‫הטראומה‪ .‬המידה שבה המשך תפקוד גבוה‬ ‫יוצאי דופן‪ ,‬איננו מחפשים רק את הדרך‬
‫בזמן ולאחר הטראומה היא ביטוי לחוסן‪,‬‬ ‫שבה האדם מסתגל וחוזר לתפקודו הקודם‪,‬‬ ‫כאן עוברים החוקרים לדבר לא‬
‫הינה שנויה במחלוקת בקרב החוקרים‪ .‬בעוד‬ ‫אלא את השינוי הפסיכולוגי שעבר בעקבות‬ ‫על חזרה לתפקוד קודם‪ ,‬אלא על‬
‫שבאירועים קשים ומלחיצים ניתן לראות‬ ‫הטראומה‪ .‬טראומה יוצרת אצל האדם שינוי‬ ‫שינוי לטובה כתוצאה מההתמודדות‬
‫ביכולת להמשיך לתפקד באופן מלא ללא‬ ‫משמעותי שלא מאפשר לו לחזור לתפקודו‬ ‫עם הטראומה‪ .‬לכן אין כבר עיסוק‬
‫ירידה בתפקוד הפסיכולוגי ביטוי ליכולת‬ ‫הפסיכולוגי הקודם‪ .‬במקרים לא מעטים‬
‫האדם לשמור על שלמותו הפסיכולוגית‪ ,‬לא‬ ‫דווקא מתוך ההתמודדות עם הטראומה‬ ‫בחוסן אלא בצמיחה‬
‫ברור באיזה מידה מודל זה של החוסן יכול‬ ‫והמצוקה נוצרת התפתחות פסיכולוגית‬
‫להתאים למצבי טראומה קשים‪ .‬ניתן לשאול‬ ‫אישית שמקדמת אותו או "צמיחה פוסט‬ ‫כאשר אנו מסתכלים על התמודדותם‬
‫למשל האם יתכן ששורד שואה יעבור את‬ ‫של שורדי השואה לא ניתן שלא להבין עד‬
‫מוראות מחנה הריכוז בלי שהחוויות הקשות‬ ‫טראומטית"‪.‬‬ ‫כמה חשובה הגישה ההוליסטית להבנת‬
‫אותן עבר שם ישפיעו עליו באופן כלשהו?‬ ‫זהו שינוי תפיסתי מהותי ביותר בנוגע לדרך‬ ‫היכולת של רבים מהם להמשיך ליצור‪,‬‬
‫שבה אנחנו מתייחסים ליכולת ההתמודדות‬ ‫לבנות ולהקים משפחות חדשות יחד עם‬
‫הישארות קשיים נפשיים לא מעטים שלא‬

‫‪10‬‬

‫משמעות שמעצימה את הפרט ואת המשך‬ ‫מהי למעשה‬ ‫האם ניתן להתייחס לאדם שמדווח כי‬
‫תפקודו בעולם ונותנת לו כוח ומשמעות‬ ‫צמיחה?‬ ‫התקופה אותה הוא עבר בזמן השואה היתה‬
‫להמשיך את הקיום לצד הזיכרונות על‬ ‫חסרת השפעה על תפקודו הפסיכולוגי‬
‫אחד הדברים שמפתיעים כל חוקר‬ ‫כבעל חוסן נפשי? יהיו חוקרים שיחלקו על‬
‫הסבל והאובדן‪.‬‬ ‫טראומה ואף מי שמראיין ניצולי שואה‬ ‫כך ויטענו כי ממד ההדחקה כאן הוא כל כך‬
‫רבים‪ ,‬הוא היכולת שלהם לספר את האירוע‬ ‫גדול עד כי הוא למעשה ביטוי לחוסר יכולת‬
‫היכולת הזו לראות בהמשך החיים כדבר‬ ‫הקשה כאירוע משמעותי בחייהם אשר‬ ‫להתמודד עם הקשיים ואפילו ביטוי ללקות‬
‫בעל משמעות החורגת מעבר לעצם הקיום‬ ‫הוביל אותם לתובנות חשובות באשר לדרך‬
‫האנושי‪ ,‬הובילה את החוקרים למסקנה כי‬ ‫בה עליהם לחיות את החיים מכאן ולהבא‪.‬‬ ‫תפקודית ואין כאן חוסן אמיתי‪.‬‬
‫לא ניתן לראות בעצם היכולת של שורדי‬ ‫לא פעם בעת שיחה עם שורד שואה אתה‬ ‫דרך אחרת להתייחס לחוסן רואה בו את‬
‫שואה לחזור ולתפקד בעולם העבודה‬ ‫שומע ממנו כי המשפחה שהקים כאן היא‬ ‫היכולת לחזור לתפקוד פסיכולוגי מיטבי‬
‫והמשפחה‪ ,‬חזרה לתפקוד קודם‪ .‬יש כאן‬ ‫בעלת משמעות החורגת מעצם היותה‬ ‫לאחר האירוע הקשה או הטראומטי‪ .‬על‬
‫למעשה יכולת בניה של תפקוד פסיכולוגי‬ ‫משפחה‪ .‬היא מהווה נקמה בנאצים! בכך‬ ‫פי תפיסה זו‪ ,‬בזמן הטראומה ניכרת ירידה‬
‫שונה‪ ,‬משמעותי יותר‪ .‬לכן‪ ,‬לא ניתן לראות‬ ‫המשפחה שהקים מקבלת משמעות רחבה‬ ‫בתפקוד הפסיכולוגי‪ ,‬אולם לאחר שהאירוע‬
‫בהם אנשים "חסונים" החוזרים לתפקודם‬ ‫מסתיים‪ ,‬אדם חסין יחזור לרמת התפקוד‬
‫קודם לטראומה‪ ,‬אלא אנשים בעלי "צמיחה‬ ‫לא פעם בעת שיחה עם שורד‬ ‫הפסיכולוגי שהיתה לו קודם לאירוע‬
‫פוסט טראומטית" החיים את חייהם מתוך‬ ‫שואה אתה שומע ממנו כי‬ ‫הטראומטי‪ .‬שורדי שואה רבים יכולים‬
‫תחושה של משמעות ועומק פסיכולוגי רב‬ ‫המשפחה שהקים כאן היא בעלת‬ ‫להשתייך לקבוצה זו‪ .‬הם אינם מסתירים‬
‫משמעות החורגת מעצם היותה‬ ‫את הקשיים והמצוקות שהיו מנת חלקם‬
‫יותר‪.‬‬ ‫משפחה‪ .‬היא מהווה נקמה בנאצים‬ ‫בזמנים הקשים‪ ,‬בעת שנאלצו להתמודד עם‬
‫את השינוי הפסיכולוגי שנוצר המזוהה‬ ‫מוראות השואה‪ ,‬אולם לאחר שניתן להם‬
‫כצמיחה‪ ,‬ניתן לראות בשלושה תחומים‬ ‫יותר מזו שיש לרבים מאתנו‬ ‫לחזור ולשקם את עולמם שנשבר לרסיסים‪,‬‬
‫עיקריים‪ :‬פילוסופית החיים‪ ,‬תפיסת העצמי‬ ‫וההתייחסות אליה היא בעלת‬ ‫הם קמו וחזרו לתפקד באופן מלא בעולם‬
‫אספקטים רוחניים‪ ,‬שכוללים‬ ‫המקצועי והמשפחתי‪ .‬באופן זה ניתן לומר‬
‫ויחסים בין אישיים‪.‬‬ ‫את מילוי הפער של אותם‬ ‫כי הם חזרו לרמת התפקוד קודם לטראומה‪.‬‬
‫שינוי בפילוסופית החיים ‪ -‬רובנו מתייחסים‬ ‫שישה מיליון שנרצחו‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעצם בניית‬ ‫אין חולק כי הדבר איננו פשוט אך באופן‬
‫לחיים כמובנים מאליהם‪ ,‬אולם מי שחווה‬ ‫משפחה שורד השואה מרגיש שהוא מוחה‬ ‫מפתיע מתברר כי חוסן שמשמעו חזרה‬
‫אירוע טראומטי מבין שהחיים שבריריים‬ ‫באופן פעיל את מה שהנאצים ניסו לעשות‬ ‫לתפקוד הקודם לאחר תקופה של ירידה‪,‬‬
‫ועלולים כל רגע להשתנות‪ .‬לכן‪ ,‬אנשים‬ ‫ובכך הוא חייל אקטיבי במלחמה מולם‪.‬‬ ‫הוא מאפיין שכיח בקרב אנשים שחווים‬
‫שמתמודדים עם טראומה פעמים רבות‬ ‫לעצם קיומו של הניצול אשר שרד את‬ ‫אירועים קשים וטראומות מגוונות ואף נמצא‬
‫התופת יש משמעות החורגת מן המשמעות‬ ‫אצל שורדי שואה‪ ,‬שהטראומה שעברו קשה‬
‫נעשים מודעים יותר לעובדה שהחיים עלולים‬ ‫הרגילה של הקיום האנושי‪ ,‬יש לה משמעות‬
‫להסתיים בכל רגע‪ .‬מחיים ללא מחשבה‪ ,‬הם‬ ‫רחבה של מחיקת הפעילות של הנאצים‪ .‬זו‬ ‫וקיצונית מכל הניתן לתאר‪.‬‬
‫עוברים לחיות בתחושה שהחיים הם מתנה‬ ‫הדרך השלישית שבה ניתן להתייחס‬
‫יקרה שהוענקה להם‪ .‬אין להם רשות לזלזל‬ ‫לחוסן היא כאל חזרה לתפקוד פסיכולוגי‬
‫בה או לבזבז אותה ולכן עליהם לנצל כל‬ ‫גבוה יותר לאחר הטראומה‪ .‬על פי גישה‬
‫שניה‪ .‬הם כבר לא יכולים להתייחס לחיים‬ ‫זו‪ ,‬בזמן האירוע הטראומטי יחווה האדם‬
‫כדבר מובן מאליו ולכן הצורך ביציקת ערך‬ ‫פגיעה בתפקודו הפסיכולוגי‪ ,‬אולם לאחר‬
‫בחיי האדם מתגבר‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫סיום הטראומה ההתמודדות עם האירוע‬
‫שבקרב ניצולי שואה לא מעטים הצורך‬
‫בסיפור החוויות הקשות אותן עברו הוא‬ ‫הקשה תוביל לבניה של‬
‫עבורם דרך לחנך את הנוער במדינה להעריך‬ ‫תפקוד פסיכולוגי גבוה יותר‬
‫את מקומם בעולם ולהעריך את החשיבות‬ ‫משהיה לאדם קודם‪ .‬זוהי גישה‬
‫חדשה יחסית המקבילה למושג‬
‫‪11‬‬
‫"צמיחה פוסט טראומטית"‪.‬‬
‫רעיון הצמיחה או ההתפתחות הנפשית‬
‫בעקבות סבל‪ ,‬איננו חדש‪ .‬התייחסות לנושא‬
‫זה קיימת במרבית הדתות המרכזיות והיא‬
‫אף היוותה מרכיב מרכזי בתפיסות של‬
‫תיאורטיקנים ופילוסופים רבים במהלך‬
‫המאה העשרים כגון‪ :‬מסאלו‪ ,‬פרנקל ויאלום‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬התייחסויות אלו היו תיאורטיות‬
‫באופיין ולא הובילו ליצירת כלי מחקר‬
‫ובחינת הרעיונות באופן שיטתי‪ .‬ייחודו של‬
‫מודל הצמיחה הוא בהיותו כלי מחקרי ובעל‬
‫אספקטים טיפוליים להבנת התמודדות עם‬

‫טראומה‪.‬‬

‫מה שלא היה יכול להאמין כי יוכל ויצליח‬ ‫שלא נטו לעיסוק הפילוסופי והאמוני‪ ,‬בלט‬ ‫שיש לקיום היהודי ועוד‪ .‬הם רואים בעובדה‬
‫לו‪ ,‬היא זו המאפשרת לו להבין את גודל‬ ‫הרצון לשמר את עולם התורה שנכחד‪ .‬הדבר‬ ‫ששרדו חובה להנציח את עברם לעולם כדי‬
‫כוחו הפסיכולוגי‪ .‬ההתמודדות עם הטראומה‬ ‫מצא את ביטויו בפריחה המחודשת של‬
‫מעלה אצל האדם תובנות בנוגע ליכולתו‬ ‫עולם הישיבות והחצרות החסידיות שחלקן‬ ‫שאף אחד לא ישכח מה שקרה‪.‬‬
‫להתמודד עם קשיים‪ .‬הידיעה שהתגבר על‬ ‫נכחד בשואה לחלוטין‪ .‬כך למשל‪ ,‬חסידות‬ ‫כחלק מהשינוי בפילוסופית החיים‬
‫הגרוע מכל ושרד‪ ,‬יכולה להוביל לתחושה‬ ‫גור שחלק הארי שלה נכחד‪ ,‬אך האדמו"ר‬ ‫נראה פעמים רבות שאצל ניצולי אירועים‬
‫רבי ישראל אלתר‪ ,‬שאיבד את משפחתו‬ ‫טראומטיים גובר הצורך במתן משמעות‬
‫שאלת האמונה הדתית בזמן‬ ‫הגרעינית בשואה‪ ,‬נהג להסתובב בכל מקום‬ ‫לחיים‪ .‬כחלק מכך יש פעמים רבות גם עליה‬
‫השואה ולאחר מכן היא שאלה‬ ‫על מנת למצוא שרידים לאותן משפחות‬ ‫בעיסוק בתחומים רוחניים או דתיים‪ .‬שאלת‬
‫עמוקה שכל ניצול שואה נתן לה‬ ‫מפוארות אשר התרחקו מהחצר והיה נוטע‬ ‫האמונה הדתית בזמן השואה ולאחר מכן‬
‫בהן את הדבקות להתחבר מחדש לחסידות‪.‬‬ ‫היא שאלה עמוקה שכל ניצול שואה נתן‬
‫מענה משל עצמו‬ ‫בדומה לכך גם בישיבות כמו פוניבז'‪ ,‬מיר‬ ‫לה מענה משל עצמו‪ .‬עם זאת ניתן לראות‬
‫וסלובודקה‪ ,‬אשר היו ישיבת קטנות ביותר‬ ‫כי אף בזמן השואה עצמה התפתחו תפיסות‬
‫עד לשואה‪ ,‬בהליך השיקום הגיעו לגידול‬ ‫אמוניות ופילוסופיות מרובות ושונות‬
‫של מאות אחוזים על הרקע שאל מול‬ ‫בתכלית האחת מרעותה‪ ,‬המתייחסות‬
‫אובדן עולם התורה יש להתחבר ולהעצימו‬ ‫לצורך להבין את הקיום הדתי בעולם כאוטי‬
‫מחדש‪ .‬הדבק שהוביל להתעוררות הגדולה‬ ‫בעל סבל בלתי יתואר ובלתי נשלט‪ .‬לצד‬
‫כפירה והתנכרות לאמונה הדתית ניתן‬

‫של כוח אישי רב יותר‪ ,‬שתאפשר לו עכשיו‬ ‫בעולם הישיבות היה מעל‬ ‫למצוא תפיסות של חיזוקה‪ .‬היא איפשרה‬
‫להתמודד עם קשיים עתידיים בצורה יותר‬ ‫לכל הרצון לצקת משמעות‬ ‫לאדם לצקת משמעות רוחנית בחיים‬
‫אסרטיבית‪ ,‬אקטיבית ואפקטיבית‪ .‬הסתכלות‬ ‫לאובדן בשואה ולהיאבק‬ ‫שהם כשלעצמם חורגים מיכולת התפיסה‬
‫רטרוספקטיבית זו מאפשרת לאדם לגייס‬ ‫ברצון הנאצי להכחיד את‬ ‫האנושית‪ ,‬אם על ידי אמונה בנשגב ואם על‬
‫כוחות מתוך אמונה שאם עבר את הגרוע‬ ‫ידי ראיית האמונה הדתית כדרך להיאבק‬
‫החומר ואת הרוח‪.‬‬ ‫ברצון הנאצי לשלול צלם אנוש מהאדם‪.‬‬
‫מכֿל‪ ,‬אין דבר שלא יוכל להתמודד אתו‪.‬‬ ‫תחום נוסף שבו ניתן לראות שינוי לטובה‬ ‫אחזקת האמונה הדתית איפשרה מאבק‬
‫כשאנחנו בוחנים את היכולת של שורדי‬ ‫לאחר ההתמודדות עם הטראומה הוא‬ ‫רוחני שבו האדם המשיך להחזיק בצלמו‬
‫השואה לקום מהאפר‪ ,‬לעלות לארץ שגם‬ ‫תפיסת העצמי‪ .‬אם שואלים את מי ששרד‬ ‫הקודם כיהודי למרות הרצון של הנאצים‬
‫בה הקיום לא בטוח והיא נמצאת במלחמות‬ ‫את השואה אם הוא היה מסוגל להאמין‬ ‫לשלול ממנו כל דבר פיזי‪ ,‬כולל קיום האדם‬
‫תמידיות‪ ,‬ולבנות בה חיים‬ ‫מראש שיצליח לעבור את התקופה האיומה‬ ‫עצמו‪ .‬רבים מהניצולים מתארים את המשך‬
‫אפקטיביים‪ ,‬אי אפשר שלא‬ ‫הזו‪ ,‬כולם יגידו שלא‪ .‬ניצולי טראומה קשה‬ ‫האחזקה באמונה הדתית הקודמת שלהם‬
‫להיות מלאי התפעלות‬ ‫מופתעים בעצמם מיכולתם לעבור את‬ ‫כמאבק רוחני בנאצים‪ .‬אם לא ניתן להיאבק‬
‫ותדהמה‪ .‬הרי לא כולם עשו‬ ‫התופת ולשרוד‪ .‬האדם לא מאמין על עצמו‬ ‫באופן פיזי‪ ,‬ניתן להיאבק באופן רוחני‬
‫זאת ויש לא מעט שורדי שואה‬ ‫כי הצליח להתמודד עם אירועים‪ ,‬שלו היו‬ ‫ולהמשיך להחזיק בדת גם בתנאים בלתי‬
‫שלאחר השואה חלה אצלם התפרקות‬ ‫שואלים אותו מראש‪ ,‬היה אומר כי הם מעבר‬ ‫אפשריים‪ ,‬שמטרתם שלילת כל דבר רוחני‬
‫פסיכולוגית ויכולתם לחזור ולתפקד‬ ‫לכוחותיו‪ .‬ניצולי טראומה מסוגלים רק‬ ‫ודתי‪ ,‬בבחינת אמירה שעל חלק זה של הרוח‬
‫נבלמה‪" .‬תאוריית שימור המשאבים" טוענת‬ ‫במבט לאחור להבין את מה שעברו‪ .‬לא פעם‬
‫כי לכל אדם כמות מוגבלת של משאבי‬ ‫הם יגידו כי לא ידעו מהיכן גייסו את הכוחות‬ ‫לא שלטו הגרמנים‪.‬‬
‫התמודדות‪ .‬לפיכך‪ ,‬במידה והשתמשת‬ ‫שעזרו להם לצלוח את הימים הקשים‪ .‬רק‬ ‫לאחר השואה הדיון הדתי אף התרחב ולא‬
‫במלוא המשאבים הפסיכולוגים שאיפשרו‬ ‫במבט לאחור האדם מסוגל להעריך את‬ ‫כאן המקום לגעת בו‪ ,‬אך נציין כי את תחיית‬
‫לך להתמודד עם אימי השואה‪ ,‬הרי‬ ‫הכוחות שגייס ואת הדרך שעבר‪ .‬הסתכלות‬ ‫עולם הישיבות ניתן לשייך לאותו מקום של‬
‫שכעת אתה מרוקן ממשאבים ולא תוכל‬ ‫זו לאחור וההבנה שהאדם עבר והתמודד עם‬ ‫רצון להחזיר משמעות לחיים‪ .‬לצד ניצולים‬
‫לגייס משאבים לצורך התמודדות נוספת‬
‫עם העליה לארץ חדשה והתמודדות עם‬ ‫‪12‬‬
‫הקשיים שהיא מזמנת לך‪ .‬אולם‪ ,‬העובדה‬
‫שמרבית ניצולי השואה הצליחו לא רק‬
‫לעבור את התופת אלא להמשיך להתמודד‬
‫עם הקשיים שבדרך לבניית חיים חדשים‪,‬‬
‫מהווה דוגמה לתפיסה ש"מה שלא הורג‬
‫אותי מחשל אותי"‪ .‬כלומר‪ ,‬היכולת לעבור‬
‫סבל נורא מכל ולשרוד‪ ,‬מאפשרת לאדם‬
‫פרספקטיבה אחרת לחיים‪ ,‬כזו שבה כל‬
‫שאר ההתמודדויות עם הקשיים נתפסות‬
‫כקטנות יותר‪ .‬האדם שעבר את הגרוע מכל‬
‫מרגיש כעת שאינו מרוקן מכוחות‪ ,‬כפי‬
‫שאולי היינו מצפים שיקרה‪ ,‬אלא דווקא‬

‫לייחס לשינוי במבנה האישיות הפסיכולוגי‬ ‫כפר או עיר‪ .‬למעשה מי שגדל בבית של‬ ‫בעל פרספקטיבה עמוקה יותר והוא מבין‬
‫של האדם שמוביל אותו להיות בעל תבונה‬ ‫ניצולי שואה יודע שכשאמרו "דוד" לא‬ ‫כי הינו בעל יכולות התמודדות גבוהות‬
‫(״‪wisdom‬״) רבה יותר‪ .‬המונח 'תבונה'‬ ‫היתה הכוונה בהכרח לאח של האבא או‬ ‫מכפי שהאמין שיש לו‪ .‬כעת כל קושי‪,‬‬
‫מציין יכולת של ניצול האירוע להתייחס‬ ‫של האמא‪ ,‬אלא לכל קרוב‪ ,‬ויהיה רחוק ככל‬ ‫נתפס כקל יותר בהשוואה לתופת איתה‬
‫לחיים בצורה רחבה הכוללת רגישות רבה‬ ‫שיהיה‪ ,‬ואפילו רק מי שגר באותו האזור‪.‬‬ ‫הוא התמודד והצליח‪ .‬כך נוצרת תחושת‬
‫יותר לאחרים‪ ,‬למשמעות החיים ולדרך‬ ‫הצורך בחיבור לקשרים שנגדעו הוביל‬
‫שבה יש לנצלם כל רגע‪ .‬תבונה היא‬ ‫לחיבורים שהם מעבר לחיבור המשפחתי‬ ‫מסוגלות עצמית גבוהה‪.‬‬
‫היכולת לראות את הטראומה כמכלול‬ ‫הרגיל‪ .‬גם הדגש על הקשרים המשפחתיים‬ ‫בנוסף‪ ,‬לפעמים תוך כדי תהליך‬
‫רחב הכולל גם את הכאב שבה אך גם את‬ ‫היה בעל חשיבות ועוצמה רבה בגלל‬ ‫ההתמודדות מגלה האדם תחומי עניין להם‬
‫הלקחים אליהם היא הובילה‪ .‬ראיה רחבה‬ ‫ההבנה שאין הם מובנים מאליהם וביכולתם‬ ‫לא היה מודע קודם‪ .‬כאשר החיים לא יכולים‬
‫זו מאפשרת גם הגעה להשלמה ולשלווה‬ ‫לחזור ולהמשיך במסלולם הקודם‪ ,‬נאלצים‬
‫עם מה שאירע‪ .‬לפיכך‪ ,‬צמיחה נוצרת‬ ‫להיגדע באחת‪.‬‬ ‫האנשים לנסות תחומים חדשים‪ .‬דווקא‬
‫כאשר האדם חש שהאירוע הטראומטי גרם‬ ‫ההכרח להתנסות בדברים חדשים יכול‬
‫לו לחיות את חייו בצורה מלאה ובעלת‬ ‫אם כך‪ ,‬על פי מודל הצמיחה‬ ‫להוביל אותם לגלות בעצמם צדדים להם‬
‫משמעות עמוקה יותר‪ .‬ההנחה בבסיסה‬ ‫הפוסט טראומטית‪ ,‬אדם‬ ‫לא היו מודעים ובכך לפתח את היכולות‬
‫של הצמיחה היא כי זהו שינוי פנימי‬ ‫אשר התמודד עם טראומה‬ ‫והמיומנויות האישיות ולחיות את חייהם‬
‫המוביל להרחבה והתפתחות של היכולת‬ ‫יכול‪ ,‬כתוצר לוואי של עצם‬ ‫בצורה מלאה יותר‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניצולי שואה‬
‫הקוגניטיבית‪-‬רגשית של הניצול להבין את‬ ‫ההתמודדות‪ ,‬לדווח על שינויים משמעותיים‬ ‫מתארים מצבים בהם עסקו בעיסוקים‬
‫לטובה בתפיסת העצמי‪ ,‬הקשרים עם אחרים‬ ‫שאינם בתחומם כדי לשרוד‪ ,‬אך גילו כי‬
‫עצמו ואת העולם סביבו‪.‬‬ ‫ופילוסופית החיים‪ .‬את השינוי הזה ניתן‬ ‫הם מסוגלים לבצע אותם היטב ובאופן זה‬

‫‪13‬‬ ‫המשיכו במשלח יד זה גם לאחר השואה‪.‬‬
‫התחום השלישי שבו ניתן לראות פעמים‬
‫רבות שינוי הוא בתחום היחסים הבין‬
‫אישיים‪ .‬עצם הידיעה שהחיים הם שבריריים‬
‫מחזקת אצל שורד הטראומה את חשיבותם‬
‫של הקשרים הבין אישיים‪ .‬אותם קשרים‬
‫שאנחנו נוטים לקבל כמובנים מאליהם‪,‬‬
‫מקבלים לאחר הטראומה משמעות עמוקה‬
‫יותר והצורך לתת להם חשיבות עולה‪.‬‬
‫אצל אנשים שעברו אירוע טראומטי נראה‬
‫פעמים רבות שינוי בסדר העדיפויות אפילו‬
‫ברמת היום יום‪ ,‬כאשר עיסוקים הכוללים‬
‫קשרים עם אחרים יקבלו עדיפות גבוהה‬
‫יותר מאשר בעבר‪ .‬כחלק מההתמודדות‬
‫עם הטראומה לומד האדם על חשיבות‬
‫האנשים סביבו ומנהל בעתיד בצורה טובה‬

‫אחזקת האמונה הדתית איפשרה‬
‫מאבק רוחני שבו האדם המשיך‬
‫להחזיק בצלמו הקודם כיהודי‬
‫למרות הרצון של הנאצים לשלול‬
‫ממנו כל דבר פיזי‪ ,‬כולל קיום‬

‫האדם עצמו‬

‫יותר את קשריו הבין אישיים‪ .‬לא פלא כי‬
‫אחד הדברים הראשונים ששורדי שואה‬
‫עשו לאחר השואה היה לחפש ניצולים‬
‫אחרים מאותה משפחה‪ ,‬משפחה מורחבת‪,‬‬

‫עצמו כקורבן ואת העולם כמקום מסוכן‪.‬‬ ‫את האופן בו האדם רואה את עצמו‪ ,‬את‬ ‫לא כל ניצול אירוע טראומטי ולא כל שורד‬
‫האדם יכול להבין כי העולם הוא טוב‪ ,‬אך‬ ‫האנשים סביבו ואת הדרך בה מתנהל העולם‪.‬‬ ‫שואה ידווח על צמיחה‪ .‬אם כך‪ ,‬עלינו לשאול‬
‫לא תמיד‪ ,‬אנשים הם טובים‪ ,‬אך לא תמיד‪,‬‬ ‫החווים אירועים טראומטיים נדהמים לגלות‬ ‫כיצד מתרחש אותו שינוי קוגניטיבי שמוביל‬
‫והמציאות נשלטת רק בחלקה‪ .‬שינויים אלו‬ ‫עד כמה התפיסות הקודמות שלהם בנוגע‬
‫בתפיסת האדם את העולם ואת חייו הם‬ ‫להתנהלות העולם היו נאיביות‪ .‬העובדה‬ ‫את האדם לתהליך של צמיחה?‬
‫חיוביים במהותם‪ ,‬כיוון שהם מאפשרים לו‬ ‫כי אירועים שליליים אכן קורים לאנשים‬ ‫אחת הדרכים להבין כיצד מתרחש שינוי‬
‫ליצור שינוי בסדרי העדיפויות שלו ובדרך‬ ‫טובים וכי רמת השליטה שלנו בעולם הינה‬ ‫אשר יכול בסופו להוביל לצמיחה הוא‬
‫בה הוא חי כעת את חייו‪ .‬ברמה הבסיסית‬ ‫מזערית‪ ,‬מזעזעת את התפיסה שהובילה‬ ‫בעזרת מודל "הנחות עולם קוגנטיביות"‬
‫ביותר‪ ,‬הם מאפשרים לו להאמין כי הוא חי‬ ‫אותנו עד כה‪ .‬שבירת האמונות הבסיסיות‬ ‫(‪ .)Janoff-Bulman, 1992‬על פי מודל זה‬
‫כעת את חייו מתוך בחירה אישית ומתוך‬ ‫גוררת בעקבותיה תחושה חזקה של פגיעות‬ ‫כל אדם מחזיק במספר אמונות בסיסיות‬
‫מחויבות רבה יותר לסדרי העדיפויות שלו‪.‬‬ ‫וחוסר ביטחון בעולם הנתפס עכשיו ככאוטי‬ ‫באשר לדרך בה העולם מתנהל‪ .‬תפיסות‬
‫בדרך זו‪ ,‬התחושה הנוצרת היא כי החיים‬ ‫וחסר משמעות‪ .‬כיוון שכך תחושת החרדה‬ ‫אלו מאפשרות לנו לתפקד בעולם מתוך‬
‫הם בעלי משמעות רבה יותר מכפי שהיו‬ ‫המציפה את האדם היא כפולה‪ -‬היא נובעת‬ ‫אמונה בסיסית שהעולם ביסודו טוב‪ ,‬מרבית‬
‫הן מההכרה שהעולם הוא מקום מסוכן ולא‬ ‫האנשים טובים ואני אדם בעל ערך ולרוב‬
‫קודם לטראומה‪.‬‬ ‫בטוח והן מההבנה שהדרך בה פרשנו בעבר‬ ‫קורים לי יותר דברים טובים מרעים‪ .‬כאשר‬
‫כך למעשה‪ ,‬כשאנחנו מדברים על צמיחה‬ ‫את התנהלותו הייתה מוטעית‪ .‬עבור ניצול‬ ‫קורה לנו אירוע טראומטי הוא מטלטל את‬
‫פוסט טראומטית איננו מתכוונים לומר‬ ‫הטראומה העולם החיצוני הוא כעת מאיים‬ ‫עולמנו ואת התפיסות בהן החזקנו‪ .‬האמונה‬
‫כי האדם רואה את חייו באור חיובי יותר‬ ‫והעולם הפנימי נמצא בכאוס וחוסר ארגון‪.‬‬ ‫כי אנחנו מוגנים מכל רע מתרסקת‪ .‬אין פלא‬
‫הבניה המחודשת של הדרך בה אנחנו‬ ‫כי התגובה הראשונית לאירוע טראומטי‬
‫במידה והצליח להכליל את‬ ‫מבינים את העולם ואת עצמנו צריכה להכיר‬ ‫הינה הלם וחוסר אמון כי מה שקרה אכן‬
‫השואה כחלק מסיפור חייו אשר‬ ‫עכשיו במציאות של החוויה הטראומטית‬ ‫קרה‪ .‬התגובה השכיחה ביותר של נפגע‬
‫השפיע עליו באופן משמעותי‬ ‫עמה התמודד האדם‪ .‬השאלה המרכזית היא‬ ‫טראומה היא "אני לא מאמין שזה קרה"‪,‬‬
‫אלו אמונות חדשות ייבנו כעת‪ .‬אם האדם‬
‫ביותר אך לא הגדיר אותו‬ ‫יישאר בתפיסה כי העולם רע ולא בטוח‬ ‫"איך זה יכול היה לקרות דווקא לי"‪.‬‬
‫כקורבן מכאן והלאה‪,‬‬ ‫וכי אנשים הם מסוכנים והוא הינו קורבן‪,‬‬ ‫אנחנו אומנם יודעים באופן רציונלי‬
‫הרי שהחוויה הפנימית שלו תישאר ברמת‬ ‫שדברים רעים קורים בעולם גם לאנשים‬
‫הרי שהוא למעשה בנה נרטיב‬ ‫פגיעות גבוהה ובתחושה של מצוקה נפשית‬ ‫טובים‪ ,‬אבל באופן רגשי ופסיכולוגי אנחנו‬
‫של צמיחה‬ ‫רבה‪ .‬כך למשל אם העולם רע ומסוכן‪ ,‬הרי‬ ‫לא באמת מאמינים שמשהו רע יכול לקרות‬
‫שעדיף לא להביא ילדים לעולם ואכן היו‬ ‫דווקא לנו ובכך אנחנו שומרים על אשליה‬
‫מאשר בעבר‪ .‬הוא לא בהכרח אופטימי‬ ‫ניצולי שואה שמיאנו להביא ילדים לעולם‬ ‫של חוסר פגיעות‪ .‬לכן כשקורה אירוע חריג‬
‫כיום יותר‪ .‬הכוונה היא שיכולת האדם‬ ‫ושלילי ההפתעה וההלם כה רבים עד שקשה‬
‫להכיל את המורכבות שבעולם היא‬ ‫שכזה‪.‬‬
‫רבה יותר‪ .‬האדם בונה עכשיו את זהותו‬ ‫עם זאת‪ ,‬מרבית האנשים שמתמודדים עם‬ ‫להתאושש מהם‪.‬‬
‫המחודשת‪ .‬הוא לא מוחק את עברו ולא‬ ‫טראומה בונים את התפיסות הקוגניטיביות‬ ‫ברגע שאנחנו הופכים להיות קורבן לאירוע‬
‫שוכח את היותו שורד טראומה מחד‪ ,‬אך‬ ‫שלהם מחדש כך שיכילו את האירוע‬ ‫טראומטי הרי שהאמונות שלנו משתנות‪.‬‬
‫מאידך לא מאפשר לטראומה להגדיר את‬ ‫הקשה אך גם יתנו לו משמעות ויאפשרו‬ ‫אנחנו כבר מבינים כי איננו מוגנים מכל רע‬
‫זהותו מכאן ואילך‪ .‬כך‪ ,‬ניצולי שואה רבים‪,‬‬ ‫בסיס לבניית זהות חדשה והמשך החיים‪.‬‬ ‫ואותה אשליה פסיכולוגית של חוסר פגיעות‬
‫בין שסיפרו על עברם בשואה ובין שלא‪ ,‬לא‬ ‫האמונות החדשות שנבנות הן מורכבות‬ ‫נשברת‪ .‬פתאום קל לנו יותר לראות עצמינו‬
‫שכחו ולא יכלו לשכוח את שאירע שם‪ .‬עם‬ ‫ועמוקות יותר מהישנות‪ .‬ביכולתן להכיל‬ ‫כקורבנות גם בעתיד ונתקשה לחוש כי‬
‫זאת‪ ,‬היכולת שלהם להישאר עם המספר‬ ‫את האירוע הטראומטי מחד‪ ,‬אך מאידך‪,‬‬ ‫העולם והאנשים בו הינם טובים‪ .‬קורבנות‬
‫שקועקע להם ביד אך לבנות זהות שאיננה‬ ‫ההכרה באירוע לא תגרום לאדם לתפוס את‬ ‫פוגעת גם בהערכה העצמית הבסיסית של‬
‫מוגדרת מעצם היותם שורדי שואה‪ ,‬היא‬ ‫האדם‪ ,‬הרואה את עצמו בחולשתו‪ .‬כיוון‬
‫שכך‪ ,‬טראומה היא אירוע מטלטל המשנה‬
‫היכולת לצמוח‪.‬‬
‫האדם מספר לעצמו ולסביבתו את סיפור‬ ‫‪14‬‬
‫חייו‪ .‬הטראומה מחלקת את סיפור החיים‬
‫ל"חיים קודם לטראומה" ול"חיים לאחריהם"‬
‫ומהווה מוקד מרכזי לשינוי התייחסותו‬

‫מתמודדים עם הפחד המשתק מפני המוות‪,‬‬ ‫ה‪ 80-‬אשר הביאה אותם לדבר‪ ,‬לכתוב‬ ‫אל עצמו ואל סביבתו‪ .‬למעשה‪ ,‬בעקבות‬
‫בעזרת שימוש בבלמים תרבותיים‪ ,‬שהמרכזי‬ ‫ולשתף בסיפורים ובתובנות שעלו אצלם‪.‬‬ ‫הטראומה האדם צריך לבנות את זהותו‬
‫היכולת של החברה הישראלית להקשיב‬ ‫מחדש‪ .‬עליו להתנתק מהזהות הקודמת‬
‫שבהם הוא הדת‪.‬‬ ‫לסיפורי הניצולים והיכולת של השורדים‬ ‫לטראומה ורק אז יהיה מסוגל לבנות את‬
‫ויקטור פרנקל‪ ,‬שהיה בעצמו ניצול שואה‪,‬‬ ‫עצמם לדבר על הימים הללו‪ ,‬היא פועל‬ ‫זהותו המחודשת הכוללת את האירוע‬
‫זיהה שתי קבוצות שהתמודדו טוב יותר‬ ‫יוצא של מרחק הזמן‪ .‬ככל שהאירוע קשה‬ ‫הקשה‪ .‬במידה והאדם מצליח לבנות זהות‬
‫עם המציאות במחנה העבודה‪ .‬קבוצה‬ ‫יותר‪ ,‬הרי שיש צורך במרחק זמן רב יותר‬ ‫רחבה הכוללת בתוכה גם את העצמי‬
‫של אסירים יהודים אורתודוכסים דתיים‬ ‫כדי לחזור ולשוב אליו‪ .‬רק כשההשלכות‬ ‫הקודם לטראומה וגם את העצמי הכולל‬
‫וקבוצה של אסירים קומוניסטים‪ .‬הקבוצה‬ ‫השליליות הקשות מתחילות להיות חלק‬ ‫את הטראומה שהובילה לשינוי‪ ,‬הרי שרק‬
‫בעלת הקושי הרב ביותר להתמודד היתה‬ ‫משיגרת החיים של האדם ולצידן הוא מצליח‬ ‫אז ניתן יהיה להגיע לתפיסה של השלמה‬
‫זו של אסירים יהודים מומרים או חילוניים‪.‬‬ ‫לבנות זהות חדשה הכוללת גם חוויות‬
‫לפי פרנקל‪ ,‬שתי הקבוצות הראשונות‬ ‫חיוביות‪ ,‬רק אז מתחיל תהליך שבסיומו חלק‬ ‫ושלווה למרות הטראומה‪.‬‬
‫יכלו לתת לעצמם הסבר לסבל בו הן‬ ‫מהאנשים ידווחו על מרכיבים שאותם נזהה‬ ‫שורד השואה בנה לעצמו זהות הכוללת‬
‫נמצאות‪ ,‬אם במסגרת אמונה בדבר רצונו‬ ‫את החיים לפני השואה‪ ,‬את השואה כאירוע‬
‫של הקב"ה או אמונה שהם חלק מהמאבק‬ ‫כצמיחה‪.‬‬ ‫מהפך חיים ואת הזהות הכוללת את החיים‬
‫בין הקומוניסטים לנאצים‪ .‬באופן זה הסבל‬ ‫אותם בנה אחרי השואה‪ .‬במידה והצליח‬
‫שלהם היה מובן ובעל משמעות‪ .‬בניגוד‬ ‫האם אמונה דתית‬ ‫להכליל את השואה כחלק מסיפור חייו אשר‬
‫אליהם‪ ,‬שאר האסירים ובעיקר האסירים‬ ‫יכולה לסייע‬ ‫השפיע עליו באופן משמעותי ביותר אך לא‬
‫היהודים שהרגישו חלק מהתרבות הגרמנית‪,‬‬
‫התקשו להבין על שום מה מגיע להם הסבל‬ ‫בתהליך הצמיחה?‬ ‫הגדיר אותו כקורבן מכאן והלאה‪ ,‬הרי שהוא‬
‫והם חיו בתחושה כי הם נמצאים במחנה‬ ‫למעשה בנה נרטיב של צמיחה‪.‬‬
‫בטעות‪ .‬הם היו כמו גיבור "המשפט" של‬ ‫לא מעט מחקרים מצאו כי אנשים דתיים‬
‫קפקא המנסה להסביר ללא הצלחה שהוא‬ ‫שעברו טראומה נטו לדווח יותר על תחושות‬ ‫האם צמיחה היא מחויבת המציאות והיא‬
‫חף מפשע ולהבין ללא הצלחה את הסיבה‬ ‫של משמעות וצמיחה בעקבות ההתמודדות‪.‬‬ ‫פועל יוצא של התמודדות עם חוויות קשות?‬
‫לסבלו‪ .‬חוסר המשמעות בסבל הגבירה את‬ ‫ישנן מספר תיאוריות היכולות להסביר‬ ‫התשובה לשאלה זו היא מורכבת אך ככל‬
‫סבלם והקשתה עליהם אף יותר להתמודד‬ ‫קשר זה‪ ,‬אולם אחת התיאוריות החדשות‬ ‫הנראה צמיחה לא תתרחש אצל כל אדם וכן‬
‫והמעניינות ביותר בתחום הפסיכולוגיה‬ ‫לא תופיע בעקבות כל אירוע‪ .‬כיום מקובל‬
‫עם המצב‪.‬‬ ‫החברתית היא תיאוריית בקרת האימה‪-‬‬ ‫להניח כי כ‪ 60% -‬מהאנשים שחווים אירוע‬
‫הדת מספקת לנו משמעות לחוויות אותן‬ ‫‪ .Terror Management Theory‬התיאוריה‬ ‫קשה עד טראומטי‪ ,‬ידווחו לאחר תקופה‬
‫אנו חווים וכן תחושה של סדר‪ ,‬יציבות‬ ‫הזו מבוססת על תובנות של האנתרופולוג‬ ‫על כך שהיו לו השלכות חיוביות על חייהם‬
‫וקביעות‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא שהיא בונה‬ ‫האמריקאי יהודי ארנסט בקר‪ .‬בקר טוען כי‬ ‫(לצד ההשלכות השליליות)‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫עבורנו תפיסות בנוגע למתרחש אחרי‬ ‫האדם נבדל משאר בעלי החיים בכך שהוא‬ ‫להבהיר כי תהליך הצמיחה דורש מרחק של‬
‫המוות ובכך מאפשרת לנו לחיות תוך‬ ‫מודע לפגיעותו ולמותו העתידי‪ .‬המודעות‬ ‫זמן מהאירוע הקשה‪ .‬כל זמן שהאירוע עדיין‬
‫כדי תחושה של המשכיות‪ ,‬ללא תחושה‬ ‫למוות מהווה מקור לחרדה תמידית‪ .‬אנשים‬ ‫טרי‪ ,‬הרי שהאדם מגייס את כל כוחותיו‬
‫מתמדת של פחד משתק מפני מותנו הקרב‪.‬‬ ‫כדי להתמודד עם האספקטים השליליים‬
‫באופן זה‪ ,‬החיים כאן בתוך‬ ‫והקשים שבו ואין כל יכולת פסיכולוגית‬
‫הסבל אינם חזות הכל‪ .‬האדם‬ ‫לדבר על שינויים חיוביים‪ .‬יתכן שזו הסיבה‬
‫מרגיש ומאמין כי יש שכר‬ ‫להתעוררות שחלה אצל הניצולים בשנות‬
‫לפעולתו גם אם לא כרגע‪ ,‬וגם‬

‫האדם יכול להבין כי העולם הוא‬
‫טוב‪ ,‬אך לא תמיד‪ ,‬אנשים הם‬
‫טובים‪ ,‬אך לא תמיד‪ ,‬והמציאות‬

‫נשלטת רק בחלקה‬

‫אם לא בעולם הנוכחי אלא בעולם הבא‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬עצם קיומו הוא בעל משמעות גם‬
‫אם היא נשגבת מבינתו‪ .‬יתכן ולכך ניתן‬
‫לחבר עדויות על חלק מהנספים שהלכו‬
‫אל רגעי חייהם האחרונים מתוך רגשות‬

‫‪15‬‬

‫של מודל הצמיחה איננו רק בהתמקדות על‬ ‫מהאדם כל ערך‪ .‬העובדה כי משורד השואה‬ ‫היכולת להיאחז בדת ולקיים את‬
‫השינוי החיובי שנוצר בעקבות ההתמודדות‬ ‫נשללו שמו וזהותו והוא רק מספר שימיו‬ ‫מצוותיה גם במצבים הקשים‬
‫עם הטראומה‪ ,‬אלא גם בניתוק הקשר שבין‬ ‫ספורים‪ ,‬היא מעל לכל ניסיון להפוך אותו‬ ‫ביותר‪ ,‬מספקת לאדם לא רק‬
‫התמודדות חיובית ובין סימפטומים שליליים‪.‬‬ ‫"ללא אדם" חסר כל ערך‪ .‬המשך קיום‬ ‫תחושה של המשכיות והגנה‬
‫בניגוד לתפיסות קודמות לפיהן ניתן לומר‬ ‫המצוות הוא מרד בתפיסה זו ודרך להחזיר‬ ‫מפני הפחד מהמוות‪ ,‬אלא גם‬
‫כי אדם התמודד באופן חיובי עם אירוע‬ ‫לאדם את זהותו הקודמת ואת ערכו העצמי‪.‬‬ ‫תחושה של ערך עצמי וזאת דווקא‬
‫טראומטי רק במידה ואין לו שום סימפטומים‬ ‫היכולת להמשיך ולשמור על המצוות דווקא‬ ‫במציאות השוללת מהאדם כל ערך‬
‫של מצוקה‪ ,‬הרי שהתפיסה של צמיחה‬ ‫כשמנסים למנוע זאת ממך ובתנאים לא‬
‫פוסט טראומטית מניחה כי סבל וצמיחה‬ ‫תנאים מחזירה לאדם את כבודו וערכו‬ ‫השלמה ורוגע‪ .‬למרות שהמציאות המחכה‬
‫דרים בכפיפה אחת‪ .‬צמיחה לא מוחקת את‬ ‫העצמי‪ .‬בכך למעשה שמירת המצוות היא‬ ‫להם בעוד דקות‪ ,‬אם בתאי גז או בבורות‬
‫ההשלכות השליליות של האירוע הקשה‪ .‬היא‬ ‫חלק מהמאבק של האדם על שמירת צלם‬ ‫מוות‪ ,‬ברורה להם‪ ,‬ההכרה הדתית שניטעה‬
‫תהיה קיימת לצד מצוקה ושורדי הטראומה‬ ‫אנוש ועל ערכו וזהותו הקודמת‪ .‬בדרך‬ ‫בהם מילדות‪ ,‬הן בעובדה שזמנו של אדם‬
‫ידווחו על השלכות חיוביות ושליליות כאחד‬ ‫זו נמנעת לפחות חלק מהפגיעה בזהות‬ ‫קצוב וכל השוני הוא משך ההקצבה‪ ,‬והן‬
‫למשמעות החיים לאחר המוות שנבנית‬
‫להתמודדות עם האירוע הטראומטי‪.‬‬ ‫העצמית של האדם‪.‬‬ ‫בעולם העכשווי‪ ,‬הדומה לפרוזדור לעומת‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬המשך ההחזקה באמונה‬ ‫הטרקלין של חיי הנצח‪ ,‬איפשרה לכך‬
‫הדתית מחברת את האדם לקיום גדול ממנו‪,‬‬ ‫שהאימה והפחד‪ ,‬שהיה צפוי כי ישתלטו‬
‫שהתחיל עוד לפניו וימשיך גם אחריו‪ .‬הוא‬
‫חוליה אחת בתוך שרשרת הדורות‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫עליהם‪ ,‬לא קנו להם מקום‪.‬‬
‫גם אם הוא עצמו מת‪ ,‬הרי שהאמונות בהן‬ ‫בנוסף‪ ,‬היכולת להיאחז בדת ולקיים את‬
‫הוא מחזיק והיהדות כשלעצמה‪ ,‬תמשיך גם‬ ‫מצוותיה גם במצבים הקשים ביותר‪ ,‬מספקת‬
‫לאחר מותו‪ .‬הידיעה כי בכל דור ודור קמים‬ ‫לאדם לא רק תחושה של המשכיות והגנה‬
‫עלינו לכלותו ועדיין העם היהודי ממשיך‬ ‫מפני הפחד מהמוות‪ ,‬אלא גם תחושה של‬
‫להתקיים‪ ,‬גם אם חלק מבניו אהוביו נספים‪,‬‬ ‫ערך עצמי וזאת דווקא במציאות השוללת‬
‫מאפשרת לאדם להמשיך ולהחזיק באמונה‬
‫כי סופה של האמת לנצח‪ ,‬גם אם הוא עצמו‬ ‫‪16‬‬
‫לא יראה את יום זה‪ .‬הוא איננו פרט בודד‪,‬‬
‫אלא חלק מקיום אינסופי ולכן גם אם הוא‬
‫עצמו פיזית לא יהיה קיים בעולם‪ ,‬עדיין‬
‫האמונות הרוחניות בהן החזיק ינצחו‪ .‬באופן‬

‫זה הרי שיש כאן ניצחון הרוח על הכוח‪.‬‬
‫אם נסכם את תפיסת הצמיחה‪ ,‬הרי שייחודו‬

‫דברים‬ ‫אין מקום בו בולט קיומה של המצוקה לצד‬
‫לזכרו‬ ‫הצמיחה כמו בקרב שורדי השואה‪ .‬ניצולי‬
‫שואה רבים המשיכו מצד אחד לחוות סיוטים‬
‫לזכר חברנו היקר‬ ‫ליליים ותחושת האובדן הנורא ליוותה אותם‬
‫בשמחות ואירועים משפחתיים‪ .‬חלקם‬
‫ד״ר מוטי שלם‬ ‫אפילו חיו את האובדן כאילו קרה זה עכשיו‪,‬‬
‫אך מאידך הם פעלו‪ ,‬שיקמו ובנו משפחה‬
‫ששימש כסמנכ״ל‬ ‫והיו מעורבים בבניית החברה והעם‪ ,‬עד כדי‬
‫שם עולם ונפטר בחטף‬ ‫טענה שהיתה מוכרת באותן השנים לפיה‬
‫המצליחנים הגדולים בקהילות ישראל בארץ‬
‫מוטי‪ ,‬פשוט טבעי ועממי‪ .‬לא התואר ד”ר מרדכי שלם‪ ,‬שגם‬ ‫ובחו"ל בתחום העסקי ובתחום החברתי –‬
‫בו ידעת לעיתים להשתמש‪ ,‬אך זה פשוט לא היית אתה‪.‬‬
‫חינוכי היו ניצולי השואה‪.‬‬
‫מוטי בפשטות שיקף את הווייתך האנושית והחמה‪.‬‬ ‫מחקרים שהשוו את מצבם הנפשי של‬
‫הגעת לשם עולם אחרי שנים רבות של עשיה ברוכה בחיל‬ ‫שורדי שואה לאוכלוסייה הדומה להם שלא‬
‫החינוך בצה”ל‪ ,‬כמנהל בית הספר להוראת השואה במוזיאון יד‬ ‫עברה את השואה‪ ,‬מצאו כי שורדי השואה‬
‫ושם‪ ,‬כחניך וכחונך במכון מנדל למנהיגות ואז נחתת בטבעיות‬ ‫הם באופן כללי בעלי הסתגלות טובה שאינה‬
‫שונה מזו של שאר האוכלוסייה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לתפקיד סמנכ”ל תוכן ופיתוח בשם עולם‪.‬‬ ‫אחוז המצוקה הנפשית מעט גבוה יותר‬
‫לכאורה תפיסות חדשות‪ ,‬עולם עם תכנים ותובנות ייחודיות‪,‬‬ ‫אצלם וכן שיעור הסובלים מתסמונת פוסט‬
‫אך עבורך היה זה מעבר טבעי‪ .‬לקחת אחריות בהובלת תכנית‬ ‫טראומטית היה רב יותר‪ .‬לצד זאת‪ ,‬מאפיינים‬
‫הפיתוח של משכן הקבע של שם עולם המבטא תפיסה חדשנית‬ ‫של צמיחה ושל אמונות חיוביות נמצאו אצלם‬
‫לחלוטין‪ .‬ידעת לעמוד על כל תג ותג מול הגורמים המתכננים‬ ‫בשכיחות גבוהה יותר‪ .‬כך למשל הם תפסו את‬
‫והמבצעים ובוודאי מול אלו שבאו מעולם התוכן‪ .‬בכל ישיבה‬ ‫חייהם כבעלי משמעות רבה יותר‪ ,‬ואף חלק‬
‫של צוות ההיגוי על תכני המוזיאון‪ ,‬העמקת ופיתחת רעיונות‬ ‫מהמחקרים מצאו כי הם דיווחו על ערך עצמי‬
‫מקוריים תוך שיח והבעת עמדה ברורה לגבי תפיסות נוספות‬ ‫גבוה יותר ( ‪Cohen, Brom & Daserg,‬‬
‫שחשבת שיש לשלבן‪ .‬בכל שבוע ניצבת עם רעיון מקורי‬
‫‪.)2001; Parger, & Solomon, 1995‬‬
‫לפיתוח בעולם התוכן והחינוך של שם עולם‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬כשאנו מדברים על היכולת‬
‫זכית מוטי‪ ,‬ואנו בעקבותיך‪ ,‬שחלק מרעיונותיך כבר קרמו‬ ‫האנושית לצמוח מתוך סבל‪ ,‬הרי שאין אנו‬
‫עור וגידים ואלה שעדיין לא הבשילו‪ ,‬הינם חלק מהמורשת‬ ‫מדברים על מצב בו כל הסבל נמחק כלא‬
‫שהשארת בקרבנו‪ .‬דחפת בכל הכוח את הקשר שלנו עם‬ ‫היה‪ .‬אנו מדברים על קיום אנושי עמוק‬
‫העולם הרחב‪ .‬פיתחת את סמינר הדוקטורנטים הבינלאומי של‬ ‫יותר הכולל תבונה והבנה כי חיי האדם‬
‫שם עולם‪ ,‬כמו גם את קשרי העבודה עם מדינות שונות במזרח‬ ‫מורכבים‪ .‬צמיחה היא היכולת האנושית‬
‫אירופה וביניהן‪ :‬המוזיאון בריגה‪ ,‬האוניברסיטה ההומניסטית‬ ‫לחיות את החיים אחרי הטראומה באופן‬
‫שבו הם מלאי משמעות ועומק‪ .‬כיוון שכך‪,‬‬
‫של מוסקבה ועוד‪.‬‬ ‫בכדי שהאדם ידווח על שינוי חיובי בחייו‬
‫ידעת שהאדם הוא בר חלוף ותמיד אמרת בחיוך‪“ :‬אני חי על‬ ‫אין בהכרח צורך כי תתרחש גם ירידה ברמת‬
‫זמן שאול”‪ .‬קשה היה לנו לשמוע זאת והמחשבה שאתה עשוי‬ ‫המצוקה הפסיכולוגית הנלווית‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫צמיחה ומצוקה יכולים לדור בכפיפה אחת‪.‬‬
‫להיעדר הפחידה אותנו אך המשכנו לפעול ולעשות‪.‬‬
‫חותמך ניכר בכל ועם לכתך נפער חלל גדול בלב משפחתך‪,‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬

‫רעייתך דפנה וילדייך שכה אהבת‪.‬‬ ‫‪Cohen, M., Brom, D., & Dasberg, H. (2001).‬‬
‫אנו‪ ,‬בית שם עולם‪ ,‬חשים המומים ומיותמים אך נמשיך‬ ‫‪Child survivors of the Holocaust: Symptoms‬‬
‫להצמיח את הזרעים שזרעת בקרבנו בזמן יחסית קצר ובעשיה‬ ‫‪and coping after fifty years. Israeli Journal of‬‬
‫‪Psychiatry and related Scienes, 38.‬‬
‫מרובה‪.‬‬
‫תהא נשמתך צרורה בצרור החיים‪.‬‬ ‫‪Janoff-Bulman, R. (1992). Shattered‬‬
‫‪Assumptions. NY: The Free Press.‬‬
‫הרב אברהם קריגר‬
‫‪Parger, E., & Solomon, Z. (1995). Perceptions‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪of world benevolence, meaningfulness, and‬‬
‫‪self-worth among elderly Israeli Holocaust‬‬
‫‪survivors and non-survivors. Anxiety, Stress‬‬
‫‪and Coping, 8.‬‬

‫‪Tedeschi, R. G., & Calhoun, L. G. (1996). The‬‬
‫‪Posttraumatic Growth Inventory: Measuring‬‬
‫‪the Positive Legacy of Trauma. Journal of‬‬
‫‪Traumatic Stress, 9.‬‬

‫אסחפיסהלואבסקפצרה הגן‬ ‫העוסלפםר‬

‫נסבעיהומיצפאומותרר"גנשחשםיטיערוןהלם"‪,‬ש‪32‬ל עמא'ורה חיה גולדשטיין‬

‫אפרת חבה | בהוצאת שם עולם ‪ 197 ,‬עמ'‬

‫“אימא דאגה מאוד‪ ...‬אלי‪ ,‬אמור היה לנסוע‬ ‫“בלילה הזה התעוררתי לקול רעש של‬ ‫אסנת לוי‬
‫ברכבת עם עוד מאות ילדים למקום שבו לא‬ ‫זגוגיות מתנפצות וקול המון צועק ומשתולל‬
‫ברחוב‪ ...‬אכן‪ ,‬בית הכנסת הגדול נשרף בידי‬ ‫הספר “ספסל בקצה הגן”‪ ,‬מאת נעמי‬
‫היה ידוע מי יטפל בו” (עמ’ ‪.)21‬‬ ‫ההמון‪ ,‬והועלה באש‪ ...‬המראה היה קשה‪.‬‬ ‫מורגנשטרן‪ ,‬מיועד לילדים בגילאי גן חובה‬
‫קירות בית הכנסת היו מפויחים ובפנים נגלו‬ ‫ועד בית הספר היסודי ומתאר את קורותיה‬
‫בגרמניה נותרו ההורים ורפי הקטן‪.‬‬ ‫ארון הקודש‪ ,‬הבמה וספסלי המתפללים‬ ‫של משפחת אבט היהודייה בגרמניה‬
‫כשהחבל מתהדק סביב צוואר האב‪ ,‬הוא‬ ‫בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם‬
‫בורח מגרמניה ברכבת להולנד כשבמזוודתו‪,‬‬ ‫כשהם שרופים לגמרי” (עמ’ ‪.)17 ,14‬‬ ‫השנייה‪ .‬ההורים ושלושת ילדיהם חיו חיים‬
‫טלית‪ ,‬תפילין ושופר‪“ :‬אקח גם את השופר‪...‬‬ ‫בורגניים בברסלאו וסיפורם מסופר מפיו‬
‫בקרוב אזכה להשמיע קול של תרועת שחרור‬ ‫אביו של רפי‪ ,‬שהיה מנהל בית הספר‬ ‫של רפי‪ ,‬צעיר הילדים‪ ,‬ולו חברה בשם חנה‪,‬‬
‫היהודי בעיר‪ ,‬קיבל שלוש אשרות כניסה‬
‫גדולה” (עמ’ ‪.)22‬‬ ‫לארץ ישראל ובאצילותו החליט כי רק‬ ‫המתגוררת עם משפחתה באותו הבניין‪.‬‬
‫הוא מבקש מבנו הקטן‪ ,‬רפי‪ ,‬לשמור על‬ ‫הבת הגדולה‪ ,‬רות‪ ,‬תיסע ואת שתי האשרות‬ ‫עם פרוץ גל האנטישמיות כלפי יהודי‬
‫אימא ויוצא לדרך‪ .‬מרגע זה רפי לא מש‬ ‫האחרות נתן לשתי משפחות יהודיות אחרות‪.‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬סומנו חנויותיהם במגן דוד ולצדו‬
‫מאמו‪ ,‬אפילו לא על מנת לבקר את חברתו‬ ‫רות עשתה את דרכה לארץ ישראל עם‬ ‫המילה‪ ,’JUDE‘ :‬במטרה למנוע כניסת‬
‫קונים גרמנים לחנויותיהם ולפגוע בפרנסתם‪.‬‬
‫חנה‪ .‬יום אחד אמו מבשרת לו בשורה‪:‬‬ ‫אנשים זרים באוניה‪.‬‬
‫הזדמנות שניה נקרתה בפני המשפחה‬ ‫“יצאנו לרחוב והתפלאתי לראות כי על חלון‬
‫“רפי‪ ...‬יש סיכוי שאתה ואני נצא מגרמניה‪.‬‬ ‫באמצעות הקינדר‪-‬טרנספורט ‪“ -‬משלוח‬ ‫הראוה של החנות של משפחת אדלר היהודייה‬
‫דניאל‪ ,‬אחיו של אבא שגר בדרום אפריקה‪,‬‬ ‫ילדים”‪ .‬הכוונה למשלוחי הצלה של‬ ‫היה מצויר מגן דוד בצבע לבן‪ ...‬על שאלתי‪:‬‬
‫שלח לכולנו אישורי כניסה לדרום אפריקה”‪.‬‬ ‫כ‪ 10,000-‬ילדים יהודים משטחי גרמניה‬
‫הנאצית לבריטניה בין דצמבר ‪ 1938‬לפרוץ‬ ‫למה? לא הייתה לאימא תשובה” (עמ’ ‪.)6‬‬
‫היא מחייבת את בנה לשמור על הדבר‬ ‫מלחמת העולם השנייה ב‪ 1-‬בספטמבר‬
‫בסוד‪ ,‬ואכן‪ ,‬לאחר תלאות רבות הם מגיעים‬ ‫‪ .1939‬את ההחלטה על מבצע ההצלה‬ ‫חוק אנטישמי נוסף‪ ,‬הבא לידי ביטוי בספר‪,‬‬
‫להולנד ומשם באוניה לאנגליה‪ ,‬שם יפגשו‬ ‫קיבלה ממשלת בריטניה בעקבות לחץ‬ ‫חייב יהודים לשבת בספסלים המסומנים‬
‫את האב ואת האח אלי‪ .‬ארבעתם יפליגו‬ ‫הציבור הבריטי‪ ,‬שהיה מזועזע מאירועי‪ ‬ליל‬ ‫להם‪ ,‬בגינות ציבוריות ובגני שעשועים‪.‬‬
‫לדרום אפריקה באוניה ולימים יעלה רפי‬ ‫כשאמו של רפי לוקחת אותו ואת חברתו‬
‫לישראל יחד עם המשפחה שזכה להקים שם‪.‬‬ ‫הבדולח‪.‬‬ ‫חנה לגן השעשועים‪ ,‬הם חווים אנטישמיות‬
‫בסוף הספר מצפה לקורא הצעיר הפתעה‪-‬‬
‫השופר‪ ,‬שיצא מגרמניה במזוודתו של אביו‬ ‫על ידי זוג גרמנים‪:‬‬
‫של רפי‪ ,‬נמסר לנכדו של רפי בירושלים עם‬
‫הגיעו לגיל מצוות‪ .‬הדבר היחיד שמעיב‬ ‫“אתם יהודים!”‪ ,‬קרא לעברנו גבר ונעמד מול‬
‫על הסוף הטוב שנפל בחלקה של משפחת‬ ‫הספסל כשלצדו אישה צעירה‪“ ,‬קומו מיד!”‪,‬‬
‫אבט כמי שניצלה מבעוד מועד מציפורני‬ ‫הוא דרש‪“ ,‬ליהודים יש ספסל בקצה הגן”‪.‬‬
‫הנאצים‪ ,‬הוא עובדת הירצחם של כל בני‬ ‫“איננו יכולים לנוח על ספסל?”‪ ,‬שאלה אימא‬
‫משפחת צ’ולק‪ ,‬משפחתה של חברתו חנה‪.‬‬ ‫תוך שהיא מסמנת לחנה ולי לרדת מהספסל‬
‫הספר רואה אור במרכז הבינלאומי “שם‬ ‫ולעמוד על השביל‪“ .‬למה?”‪ ,‬שאלה גם חברתי‬
‫עולם” ששם לו למטרה לזכור ולהנחיל‬ ‫חנה‪“ .‬כי אתם‪ ,‬היהודים‪ ,‬חצופים ומלוכלכים”‪,‬‬
‫את השואה דרך ההתמודדות הרוחנית‬ ‫הייתה התשובה‪“ .‬לא נכון!”‪ ,‬אמרה חנה‪,‬‬
‫והאמונית‪ ,‬הערכית והמוסרית של היהודים‬ ‫ואימא משכה אותנו במהירות מהמקום”‬

‫באותה עת‪.‬‬ ‫(עמ’ ‪.)10-11‬‬

‫“בעזרת השם‪ ,‬נזכה כולנו לגאולה שלמה‪,‬‬ ‫הפחד והחשש מפני הבאות הגיע לשיאו‬
‫ונשמע בקרוב את קול שופרו של משיח בן‬ ‫בליל הבדולח‪ ,‬עת נשרף בית הכנסת הגדול‬

‫דוד” (עמ’ ‪.)30‬‬ ‫שניצב מול בית המשפחה‪:‬‬

‫‪18‬‬

‫הצצה לתערוכה‬

‫פלג'יעלמים'‬

‫כתבה‪ :‬מיכל ג'אן‬

‫מן התמונות ניתן ללמוד רבות על ההווי‬ ‫מעניין לראות כמה מעט השתנה‬ ‫אהוד מנור בשירו 'ברוש' כתב‪:‬‬
‫שהיה נהוג באותן תקופות צילום החל‬ ‫לאורך השנים ולעיתים מתעוררת‬ ‫[‪]...‬על צידו נטה הברוש‬
‫מסדר הושבת הדמויות‪ ,‬אופי לבושן‪,‬‬ ‫המחשבה אילו כוחות נדרשו מן האדם‬
‫כדי להגיע למציאות החיים היומיומית‬ ‫לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב‪.‬‬
‫הרקע שבתמונה ואפילו שם הצלם‪.‬‬ ‫שלנו כיום‪ .‬תערוכת הצילומים מאפשרת‬ ‫והנה‪ ,‬מול הים‬
‫ממבע פני המצולמים ניתן לחוש כי‬ ‫בסיס לדיון על עבר מול הווה וטומנת‬
‫לעיתים לא שמו לב שמצלמים אותם‬ ‫קם הברוש ירוק ורם‪]...[.‬‬
‫ואינם יוצרים קשר עין עם הצלם‪ .‬הדבר‬ ‫בחובה גם משמעויות לעתיד‪.‬‬
‫נותן מבט מאוד אותנטי ואמיתי על העבר‪.‬‬ ‫היא מאגדת בתוכה צילומים טבעיים‬ ‫במילים ספורות אלו מתאר המשורר‬
‫כך למשל נראים באחד הצילומים שני‬ ‫מימי טרום המלחמה בהם נראים‬ ‫את החוסן הטמון בעץ הברוש על‬
‫קשישים עטופים בטלית ומעיינים בספר‬ ‫החיים היהודיים בשאננותם‪ ,‬שמחתם‬ ‫עמידתו האיתנה בסבך החיים ועל‬
‫לימוד‪ .‬הצלם ביקש ככל הנראה להראות‬ ‫וטבעיותם‪ .‬צילומים של לימוד‪ ,‬שיח‪,‬‬ ‫התעוררותו מחדש למרות סערות הזמן‪.‬‬
‫באמצעות התמונה עולם אנכרוניסטי‬ ‫משפחה‪ ,‬חברה‪ ,‬חגים ועוד‪ ,‬לצד צילומים‬ ‫גמישותו בפני הרוח אין פירושה כניעה‬
‫מנוון ההולך ונעלם‪ .‬אחד המצולמים‬ ‫בני זמנינו המראים את המשך החיים‬ ‫בפני כוחות הזמן אלא השתלבות בתוכן‬
‫בתמונה זו כלל אינו מסתכל בספר אלא‬ ‫הטבעי במדינה‪ ,‬ממש כמו הברוש הזוקף‬ ‫עד שיוכל לזקוף את ראשו כמו שהטבע‬
‫בוהה מעבר לו‪ .‬אין שיח של לימוד בין‬
‫השניים‪ .‬אין דבקות ופלפול האופייניים‬ ‫קומתו מול הים הסוער‪.‬‬ ‫הבראשיתי ייעד עבורו‪.‬‬
‫לצורת לימוד משותפת‪ .‬נראה כאילו אין‬ ‫התערוכה מזמנת שיח על מה שהיה‬ ‫במילים אלו בחרנו לפתוח את תערוכת‬
‫בין המצולמים שמחת למידה ושמחת‬ ‫ואבד‪ ,‬על מה שהיה ונשמר ועל מה‬ ‫"פלגי מים" הנמצאת בכניסה למרכז‬
‫חברים‪ ,‬אך במבט עמוק יותר ניתן‬ ‫שעוד ימשיך ויתפתח‪ .‬לצד התמונות‬ ‫הבינלאומי שם עולם‪ .‬אוצרת התערוכה‬
‫להבחין שזהו החוט המקשר שלהם אל‬ ‫מוקרנים על גבי מסך משפטים והגיגים‬
‫החיים היהודיים והתרבותיים אשר מהם‬ ‫של בני הדור השני ובעיקר הדור‬ ‫היא הגב' נעמי מורגנשטרן‪.‬‬
‫שאבו את הכוח‪ ,‬ואת הקשר העמוק‬ ‫השלישי המבטאים את הקשר אל העבר‪,‬‬ ‫העם היהודי ידע סערות גדולות‬
‫אל הדורות הקודמים ולבניית העתיד‬ ‫וחזקות ולעיתים היה נדמה כי נשברנו‬
‫שלהם למסורת ולעם הספר‪.‬‬ ‫ונכפף ראשינו עד עשב‪ ,‬אך בכל תקופה‬
‫הנרקם כאן בארץ‪.‬‬ ‫נמצא אותו הברוש שחיכה לשעתו‬
‫התערוכה יכולה להוות פתיחה לביקור‬ ‫נהוג לומר כי תמונה אחת שווה אלף‬ ‫לזקוף את ראשו ולהצהיר בפני כל‬
‫במרחב שורשים ויכולה להוות גם סיכום‬ ‫מילים‪ .‬כוח הסיפור של תמונה הוא‬
‫כולל לביקור במרכז‪ .‬פלגי המים זורמים‬ ‫עצום‪ .‬אמנם רק מה שנכנס לגבולות‬ ‫העולם‪ :‬הנני כאן ואני איתן‪ ,‬ירוק ורם!‬
‫ושוטפים את השורשים הנמצאים‬ ‫התצלום (‪ )Frame‬מוצג לעינינו אך עדיין‬ ‫בתערוכה מוצגות תמונות בשחור‪-‬‬
‫במרחב ההתבוננות ומכניסים הכל‬ ‫המידע העולה ממנו‪ ,‬הרקע לתמונה‪,‬‬ ‫לבן המקשרות את המתבונן אל החיים‬
‫האופן והאווירה בה נראים המצולמים‬ ‫היהודיים בעבר‪ ,‬אל ההווי החברתי‪,‬‬
‫לפרספקטיבות השונות בחיים‪.‬‬ ‫תורמים רבות להבנת התקופה והאירוע‪.‬‬ ‫התרבותי וההיסטורי והן מתחברות אל‬
‫התערוכה מזמנת שיח על תדמית‪,‬‬ ‫התמונות הצבעוניות מלאות החיות של‬
‫קשרים ויחסים חברתיים‪ ,‬קירבה‬
‫וריחוק‪ ,‬מסורת ומורשת‪ ,‬קידמה ועוד‪.‬‬ ‫ימינו‪ ,‬אותן צילם הצלם עזרא לנדאו‪.‬‬
‫הביקור בתערוכה מעניק למבקר חוויה‬
‫מעוררת מחשבה אשר מוסיפה להדהד‬

‫גם בהמשך‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫בואו לחוות וללמוד‪ ,‬לקבל השראה ועומק‬
‫בסיורים מודרכים בארבעת התערוכות‬
‫של המרכז הבינלאומי שם עולם‬

‫על פלגי מים‬ ‫שורשים‬
‫מרחב התבוננות‬
‫תערוכת צילומים המציגה את‬
‫חיי היהודים בארץ אשר ניזונו וינקו‬ ‫תצוגה מוזיאלית המזמנת מפגש‬
‫חווייתי ומרתק המקרב את המתבונן‬
‫מהמים החיים של העבר בגולה‪,‬‬
‫באמצעות דמויות מן העבר וההווה‬ ‫לעברו ומהדק את הענף לשורשיו‬
‫דרך חפצים ששרדו את השואה‪.‬‬
‫כפי שנקלטו בעדשת המצלמה‪.‬‬

‫זה כל האדם‬ ‫אזכור את הדרך‬
‫אזכור את הבית‬
‫תערוכת ציורים המשקפת את‬
‫העולם הפנימי והמחשבתי‬ ‫תערוכת פסלים מתכתיים נוקשים‬
‫המבטאים ברוך ובעומק את‬
‫כפי שראה וחש שורד השואה‪,‬‬
‫הצייר אואזיש הופשטטר‪.‬‬ ‫תחושותיו של האומן בן הדור‬
‫השני‪ ,‬שמעון רזניק‪.‬‬
‫המרכז הבינלאומי שם עולם‪ ,‬כפר הרואה‬
‫להזמנות‪ :‬טל‪ 04-6301637 :‬להגעה ב‪ :waze-‬שם עולם‬ ‫‪www.shemolam.org.il‬‬