מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל

1958-201860

7
|



‫של מצויינשונהת אקדמית‪60‬‬ ‫צה להשכלה גב‬
‫המוע‬
‫תוכן העניינים‬
‫י‬
‫דבר שר החינוך ויו"ר המל"ג‪ ,‬נפתלי בנט ‪2‬‬ ‫וה ה‬
‫דבר יו"ר הות"ת‪ ,‬פרופ' יפה זילברשץ ‪3‬‬
‫דבר סיו"ר המל"ג‪ ,‬פרופ' אדו פרלמן ‪5‬‬ ‫הכ‬
‫עובדות ומספרי ם ‪6‬‬ ‫‪1958-2018‬‬
‫הנגשה למגוון אוכלוסיו ת ‪14‬‬ ‫‪ 60‬שנה למל״ג‬
‫חיזוק מקצועות ההיי‪-‬טק ומדעי הרוח ‪26‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב‬
‫חזון הקמפוס החדש ‪30‬‬ ‫נס הש‬
‫בינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוה ה ‪34‬‬
‫חיזוק המחקר ‪36‬‬
‫הרכב הגופים ‪ -‬מל"ג וות"ת ‪46‬‬
‫רשימת המוסדות האקדמים ‪47‬‬

‫כנס ההשכלה הגבוהה ה‪7-‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה | הוועדה לתכנון ולתקצוב‬

‫כ"ח בחשון תשע"ט ‪6.11.2018 -‬‬
‫מלון רמדה‪ ,‬ירושלים‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫דבר שר החינוך ויו"ר המל"ג‪ ,‬נפתלי בנט‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫מכובדיי‪ ,‬משפחת ההשכלה הגבוהה בישראל‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫כנס ההשכלה הגבוהה מתקיים השנה בסימן ‪ 60‬שנה למל"ג והשקת חזון 'הקמפוס החדש'‪ .‬רגל אחת נטועה עמוק במסורת‬
‫ארוכת שנים של מצוינות אקדמית במחקר והוראה‪ ,‬והרגל השנייה‪ ,‬עם המבט קדימה‪ ,‬פתיחת האקדמיה לעולם היזמות והחדשנות‬

‫והתאמתה לצרכים הדיגיטליים המשתנים‪.‬‬

‫אנחנו גאים לבשר כי עמדנו במשימה שהצבנו לחיזוק מסלולי ההיי‪-‬טק‪ ,‬ולראשונה לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים הנלמד‬
‫ביותר בישראל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬על פי הנתונים אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל למד בשנה שחלפה הנדסה או מדעי המחשב‪.‬‬
‫במקביל אנחנו ממשיכים לפעול להקטנת התעריפים של מקצועות מוצפים כמו משפטים ומנהל עסקים והירידות החדות בביקושים‬

‫לתחומים אלו מעידות כי אנו בדרך הנכונה‪.‬‬

‫עולם המחקר הבסיסי היה ועודנו לב ליבה של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל‪ .‬בהשקעה של מאות מיליוני שקלים‪ ,‬הגדלנו‬
‫מאוד את תקציבי קרנות המחקר‪ ,‬ולראשונה בנינו תכנית להקמה ושדרוג תשתיות המחקר באוניברסיטאות‪.‬‬

‫לצד פעולות אלו אנחנו ממשיכים לפעול להרחבת הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה‪ :‬מעל ‪ 45,000‬סטודנטים מגיעים מישובים‬
‫במדרג סוציו אקונומי נמוך‪ .‬בנוסף כרבע מהסטודנטים לומדים במוסדות אקדמיים הממוקמים במחוזות דרום וצפון‪ .‬אין ספק‬

‫שחיזוק המוסדות האקדמיים בפריפריה יביא לחיזוק הפרפיריה כולה‪.‬‬

‫הישג מרשים לתכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית‪ :‬תוך עשור מספר הסטודנטים מהחברה הערבית הוכפל‬
‫ושיעורם באקדמיה קרוב לחלקם באוכלוסייה‪ .‬בנוסף אנחנו מפעילים תכניות ממוקדות בחברה הבדואית ובקרב ערביי מזרח‬
‫ירושלים כדי לאפשר את שילובם בצורה מיטבית בהשכלה הגבוהה‪ .‬לצד זאת‪ ,‬אנו משקיעים מאמצים רבים בשילוב יוצאי אתיופיה‬

‫וחרדים ואני בטוח כי בשנים הקרובות נראה שיפור משמעותי גם בהיבטים אלו‪.‬‬

‫אבקש להודות לחברי המל"ג על המחויבות הרבה ועל תרומתם לעתיד ההשכלה הגבוהה ולמדינת ישראל‪.‬‬

‫בברכת שנת לימודים אקדמית פורייה ומוצלחת‬

‫נפתלי בנט‬ ‫ ‬
‫שר החינוך ויו"ר המל"ג‬ ‫ ‬

‫‪2‬‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫דבר יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב‬
‫פרופ' יפה זילברשץ‬
‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫חברי למערכת האקדמית בישראל‪,‬‬‫המועצה להשכלה גבוהה‬

‫מדוע בחרנו לציין ‪ 60‬שנות מצוינות אקדמית בהשקת הפרויקט החשוב של הקמפוס החדש?‬

‫הסיבה לכך נעוצה בחובה המוטלת על כל אחד ואחת מאתנו‪ ,‬לא רק לטפוח לעצמינו על השכם על הישגים‪ ,‬אלא להתמודד עם‬
‫השינויים שמשפיעים על מערכת ההשכלה הגבוהה בעולם ובמדינת ישראל ולעצב מחדש את המערכת שאנו מופקדים עליה‬

‫בהתאם לשינויים הללו‪.‬‬

‫השינוי המרכזי מקורו במהפכת האינטרנט שמשנה את חיינו בכל היבט‪ :‬תקשורת‪ ,‬אינטראקציות חברתיות‪ ,‬צרכנות‪ ,‬תרבות ועוד‪.‬‬
‫אין ספק שלמהפכה זו יש גם השפעה על עולם הלמידה בכל שלב שהוא‪ ,‬ובכלל זה הלמידה במוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬ברור‬
‫גם שמהפכת האינטרנט משפיעה על מתודות המחקר‪ ,‬על עולם התעסוקה ובעקבות כך על היעלמותם של מקצועות מסוימים‬

‫ולידתם של חדשים‪ ,‬על גילאי הלמידה‪ ,‬על העברה קלה יותר של ידע בין דיסציפלינות‪ ,‬בין מוסדות במדינה ומחוצה לה ועוד‪.‬‬

‫אנו נמצאים בפתחה של השנה השלישית לתכנית השש שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה שהחלה בשנת תשע"ז ותסתיים‬
‫בתשפ"ב‪ .‬חשוב לנו שהמוסדות האקדמיים להשכלה גבוהה במדינת ישראל יתאימו את עצמם לשינויים‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬ינצלו אותם‬

‫לפתח את המערכת ולבנות קמפוס חדש ורלבנטי‪.‬‬

‫בתחום ההוראה אין ספק שהלמידה הדיגיטלית היא מרכיב מרכזי בהתאמה ללימודים בדור האינטרנט‪ .‬כאן אנו נמצאים בשלב‬
‫מתקדם של יצירת קורסים מעולים על ידי המוסדות שמנגישים את הידע לתלמידיהם וגם למי שלא נמצא בשעריהן‪ .‬בהקשר זה‬
‫אני מבקשת לציין לשבח ולהודות למוסדות האקדמיים שחברו לקונסורציום אשר בונה בימים אלו קורסים דיגיטליים בתחום מדעי‬

‫המחשב שיקדם במידה רבה את היכולת לרכוש ידע בתחום חשוב זה‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬אני צופה בשנים הקרובות שינוי בהרכב הסטודנטים בקמפוס‪ .‬לא עוד מקום שרק סטודנטים וסטודנטיות בשנות‬
‫העשרים לחייהם מגיעים אליו כדי לרכוש ידע ומקצוע שבו יעסקו כל חייהם‪ .‬בקמפוס החדש ילמדו צעירים עם מבוגרים מהם‬
‫שמגיעים למוסדות להשכלה גבוהה לשם הרחבת הידע או שינויי קריירה‪ .‬הקמפוס החדש הוא גם המרחב שבו ממומשת התקווה‬

‫הישראלית למפגש בין כל קבוצות האוכלוסייה שלה‪.‬‬

‫יש לנו מחויבות לסייע למוסדות להנגיש את ההשכלה הגבוהה לערבים‪ ,‬לבדואים‪ ,‬לדרוזים‪ ,‬ליוצאי אתיופיה‪ ,‬לאוכלוסיה החרדית‬
‫ולתושבי הפריפריה‪ .‬עלינו לדאוג לכך שחלקם בקרב הסטודנטים יהיה כחלקם באוכלוסייה וששהותם בקמפוס תסייע ללמוד‬
‫להבין איש את רעהו‪ .‬להשגת מטרה זו חברנו לפרויקט 'תקוה ישראלית באקדמיה' שמוביל נשיא המדינה מר ראובן ריבלין והוא‬

‫מיושם כמעט בכל המוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫קמפוס עתידי ומפותח חייב שיהיו בו סטודנטים מכל העולם‪ .‬ישראל חייבת להפוך להיות מוקד השכלה שטובי הסטודנטים‬
‫והחוקרים מכל העולם יישאו אליו עיניהם וירצו לבוא בשעריו‪ .‬פרויקט הבינלאומיות שאנו מובילים במסגרת התכנית הרב שנתית‬

‫נועד ליצור תשתית במוסדות להשכלה גבוהה להשגת מטרה חשובה זו‪.‬‬

‫נדבך מרכזי וחשוב בקמפוס העתידי החדש מתייחס לנושא היזמות והחדשנות ולממשק אקדמיה – תעשיה‪ .‬לבניין של קמפוס‬
‫רלבנטי לנושאים אלו יש מספר קומות‪ :‬קומה של הכשרה והוראת הנושא; קומה של יצירת אווירת יזמות וחדשנות בקמפוס‬
‫באמצעות אירועים‪ ,‬תחרויות‪ ,‬האקטונים ועוד; קומה של מימוש רעיונות יזמיים תוך ניצול מרחב הקמפוס על כל מרכיביו לסיוע‬
‫לכך ופתיחת שערי האקדמיה לתעשייה‪ .‬זהו אכן קמפוס חדש שנדרשת יצירתיות ותעוזה כדי לבנות אותו‪ .‬על מנת לעודד את‬
‫המוסדות לפעול בכיוון זה יצאנו בקול קורא תחרותי לזכייה במענקי ות"ת למוסדות שיציעו פרויקטים יצירתיים בנושא הקמפוס‬
‫החדשני והיזמי‪ 19 .‬מוסדות להשכלה גבוהה נטלו חלק בתהליך והגישו הצעות מרשימות ביותר‪ ,‬מגוונות וחדשניות‪ .‬כל המוסדות‬
‫הללו עברו ללא ספק תהליך פנימי חשוב ביותר ומבורך שאפשר להם להיערך כיאות לבנית הקמפוס שלהם בעידן החדש‪ .‬על‬

‫ההצעות הטובות ביותר נכריז במושב הפתיחה של הכנס‪.‬‬

‫ברכותי לשלושת זוכי הפרס ההשכלה הגבוהה והוקרה רבה להם על ההישגים המרשימים לקידום המערכת וכן ברכות לכל‬
‫האורחים שמכבדים אותנו בנוכחותם ולמשתתפי הכנס בכל המושבים ובמיוחד לשרי החינוך‪ ,‬יושבי ראש המל"ג לדורותיהם‪ ,‬כמו‬

‫גם ליושבי ראש הות"ת לדורותיהם שייטלו חלק במושב הפתיחה של כנס זה‪.‬‬

‫תודה והכרת הטוב לכבוד נשיא המדינה‪ ,‬מר ראובן ריבלין שמכבד אותנו בנוכחותו‪ ,‬לכבוד שר החינוך ויו"ר המל"ג‪ ,‬מר נפתלי בנט‬
‫שותף לדרך ולראשי המוסדות להשכלה גבוהה שהעבודה עמם מפרה ומאתגרת‪ .‬תודה לעמיתי סיו"ר המל"ג‪ ,‬פרופ' אדו פרלמן‪,‬‬
‫לחברי הות"ת והמל"ג כמו גם למנכ"ל מר מתניהו אנגלמן‪ ,‬לסמנכ"ליות ולכל הצוות המקצועי המעולה במל"ג וות"ת שבלעדיהם‬

‫הרעיונות היו נשארים על הנייר בעוד שאיתם ובזכותם אנו מוציאים אותם מן הכוח אל הפועל‪.‬‬

‫פרופ' יפה זילברשץ‬ ‫ ‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬
‫יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב‬ ‫ ‬

‫‪4‬‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫דבר סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה‬
‫פרופ' אדו פרלמן‬
‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫למשפחת ההשכלה הגבוהה שלום רב‪,‬‬

‫שנת ‪ 2018‬הינה שנת ה‪ 60-‬להקמת המועצה להשכלה גבוהה‪ .‬בשנת ‪ 1958-‬התשי"ח‪ ,‬עת חוקק חוק המועצה להשכלה גבוהה‪-‬‬
‫היו קיימים ‪ 5‬מוסדות להשכלה גבוהה בארץ‪ -‬כולם אוניברסיטאות‪ .‬במהלך השנים‪ ,‬חלה התפתחות רבה הן מבחינת מספר‬

‫המוסדות והן במגוון שלהם‪ ,‬וכמובן במספרי הסטודנטים הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה‪.‬‬

‫כיום פועלים ברחבי הארץ ‪ 62‬מוסדות להשכלה גבוהה‪ :‬אוניברסיטאות מחקר‪ ,‬מכללות אקדמיות מתוקצבות‪ ,‬מכללות חוץ‬
‫תקציביות ומכללות אקדמיות לחינוך ולומדים בהם למעלה מ‪ 300,000 -‬סטודנטים‪.‬‬

‫שמה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית נודע בעולם בזכות ההישגים המרשימים אליהם הגיעו המוסדות במהלך השנים‪,‬‬
‫כולל העמדת זוכי פרסים יוקרתיים‪ :‬נובל‪ ,‬פילדס ואחרים‪ ,‬כמו גם הגעה למקומות גבוהים בדירוגים הבינלאומיים השונים‪.‬‬

‫לצד הישגים אלה‪ ,‬עומדת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בפני אתגרים רבים‪ ,‬בהם‪ :‬הגדלת תקציבי המחקר‪ ,‬התמודדות‬
‫עם מגוון אוכלוסיות‪ ,‬הנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה החברתית ולפריפריה הגיאוגרפית במדינה‪ ,‬קידום נשים‪ ,‬עידוד וקידום‬
‫מדעי הרוח‪ ,‬קידום בינלאומיות‪ ,‬שיפור איכות ההוראה לרבות קידום ההוראה והלמידה הדיגיטלית‪ ,‬שיפור מערך ההכשרה להוראה‬
‫ועוד‪ .‬תפקידה של המל"ג בהתאם לסמכויות שהוקנו לה בחוק המל"ג התשי"ח – ‪ – 1958‬הינו לשמש כרגולטור היחיד של מערכת‬
‫ההשכלה הגבוהה בישראל‪ ,‬הפועל לקידום ופיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬לרבות תכנונה ותקצובה (באמצעות הוועדה‬
‫לתכנון ולתקצוב ‪ -‬הוות"ת)‪ ,‬זאת תוך שמירה על עצמאות המערכת‪ ,‬הסדרתה והבטחת איכותה‪ .‬בהינתן גיוון המערכת‪ ,‬נדרשת‬
‫המל"ג למצוא את האיזון בין הצורך לקבוע הנחיות וכללים אשר יבטיחו את האמור לעיל ויסייעו למערכת להתמודד עם האתגרים‬
‫העומדים בפניה‪ ,‬זאת לצד הצורך בהקלת רגולציה והעצמת המוסדות דרך הטלת אחריות גדולה יותר על המוסדות עצמם‬

‫(‪ )accountability‬בגישה של ניהול סיכונים (‪.)Risk-Based Approach‬‬

‫המל"ג תמשיך לפעול להבטחת רמה אקדמית נאותה מחד ולהפחתת הרגולציה מאידך‪ ,‬ואנו מצפים מכלל המוסדות להשכלה‬
‫גבוהה לפעול באחריות להבטחת השכלה גבוהה איכותית ברמה גבוהה לטובת ציבור הסטודנטים‪ ,‬החברה כולה והמשק בישראל‪.‬‬

‫ברצוני להודות לכל העוסקים במלאכה‪ ,‬לשר החינוך ויו"ר המל"ג‪ -‬ח"כ נפתלי בנט‪ ,‬ליו"ר ות"ת‪-‬פרופ' יפה זילברשץ‪ ,‬לחברי מל"ג‪,‬‬
‫לחברי הסגל האקדמי והמינהלי במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬ליו"ר התאחדות הסטודנטים ותודה מיוחדת לצוות המקצועי המסור‬

‫והאכפתי במינהל ות"ת‪/‬מל"ג‪.‬‬

‫ברכות להמשך שיתוף פעולה ועשייה פורייה‪,‬‬

‫‪5‬‬ ‫פרופ' אמריטוס אדו פרלמן‬ ‫ ‬
‫סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫ ‬
‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫דירוג ה‪ :OECD -‬ישראל במקום השני בעולם בשיעור בעלי השכלה‬
‫על תיכונית וגבוהה בקרב גילאי ‪25-64‬‬
‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫דו"ח ה‪ OECD-‬שפורסם באחרונה (ספטמבר ‪ )2018‬דירג את ישראל במקום השני בעולם (אחרי קנדה) בשיעור‬
‫האזרחים ילידי הארץ בגילאי ‪ 25-64‬בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית (‪.)48.5%‬‬

‫דו"ח ה‪:OECD-‬‬
‫שיעור בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה בקרב גילאי ‪25-64‬‬

‫ישראל‬ ‫קנדה‪53‬‬ ‫‪%06‬‬
‫‪%‬‬
‫ארה"ב‬ ‫‪49%‬‬
‫אירלנד‬ ‫‪%05‬‬
‫‪ 43%‬צרפת ממוצע‬ ‫‪48%‬‬

‫גרמניה‬ ‫‪OECD‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪%04‬‬

‫‪30%‬‬ ‫‪34%‬‬

‫איטליה‬ ‫‪%03‬‬

‫‪20%‬‬ ‫‪%02‬‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪%01‬‬

‫‪%0‬‬

‫הילטיא‬ ‫הינמרג‬ ‫ב"הרא דנלריא תפרצ עצוממ‬ ‫לארשי‬ ‫הדנק‬
‫‪DCEO Education at a Glance, 2018‬‬
‫‪6‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת עובדות ומספרים‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫מוסדות להשכלה גבוהה‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫שנת הלימודים האקדמית תשע"ט נפתחה בסימן ‪ 60‬שנים למל"ג ו‪ 70-‬שנים של מצוינות אקדמית בישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1948‬למדו בישראל כ‪ 1600-‬סטודנטים ב‪ 3-‬אוניברסיטאות‪ :‬הטכניון‪ ,‬האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן‪ .‬מאז ובמשך ‪70‬‬
‫שנה צמחה המערכת האקדמית והיא כוללת היום ‪ 62‬מוסדות להשכלה גבוהה‪ 8 :‬אוניברסיטאות מחקר‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ 20 ,‬מכללות אקדמיות מתוקצבות‪ 12 ,‬מכללות חוץ תקציביות ו‪ 21-‬מכללות אקדמיות לחינוך‪ .‬תקציב מערכת‬

‫ההשכלה הגבוהה הוא כ‪ 11.5-‬מיליארד שקלים‪ ,‬התקציב הגבוה ביותר מאז קום המדינה‪.‬‬

‫ראיה רב שנתית – התפתחות המוסדות להשכלה גבוהה (במספרים מוחלטים)‬

‫מכללות אקדמיות לחינוך‬ ‫‪65 67‬‬ ‫‪66 64‬‬ ‫‪63 63‬‬ ‫‪62‬‬
‫מכללות חוץ תקציביות‬
‫מכללות מתוקצבות‬

‫אוניברסיטאות‬ ‫‪59‬‬

‫‪50 24 22 21 21 21 21 21‬‬

‫‪26‬‬

‫‪31 19‬‬ ‫‪12 16 16 14 13 13 12‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫‪21 13 7 7‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪2 16 18 21 21 21 21 21 20 20‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪88888888899‬‬

‫‪7‬‬ ‫מכללות אקדמיות לחינוך מכללות חוץ תקציביות מכללות מתוקצבות אוניברסיטאות‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫מספר הסטודנטים בכלל ולתואר ראשון‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫בשנת תשע"ט לומדים במוסדות האקדמיים בישראל ‪ 306,600‬סטודנטים‪ ,‬בהם‪ 230,800 :‬סטודנטים לתואר ראשון‪,‬‬
‫‪ 63,400‬סטודנטים לתואר שני‪ 11,400 ,‬סטודנטים לתואר שלישי ו‪ 1,000-‬סטודנטים ללימודי תעודה‪.‬‬

‫לאחר עליה גדולה במספר הסטודנטים בכל התארים מ‪ 89,060 -‬סטודנטים בתש"ן ל‪ 283,850-‬סטודנטים בתש"ע‬
‫אנו עדים בשנים האחרונות להתייצבות במספר הסטודנטים (כ‪ 300,000-‬סטודנטים בכל התארים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬לצד עליה‬
‫מתונה במספר הסטודנטים לתארים מתקדמים ישנה ירידה קלה במספר הסטודנטים לתואר ראשון‪ .‬הדבר נובע‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬מהתייצבות בשיעור זכאי הבגרות בכלל וכאלה העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בפרט‪ ,‬וכן בהאטה‬

‫בקצב הגידול של קבוצת הגיל הרלוונטית לכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה‪.‬‬

‫ראיה רב שנתית – סטודנטים לתואר ראשון‬

‫סה"כ‬
‫תואר ראשון‬

‫‪306,440‬‬ ‫‪306,600‬‬

‫‪283,850‬‬

‫‪199,240‬‬

‫‪221,810‬‬ ‫‪230,895‬‬ ‫‪230,800‬‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪89,060‬‬ ‫‪159,560‬‬

‫‪68,250‬‬

‫תש"ס תש"ן‬ ‫תש"ע‬ ‫תשע"ח‬ ‫תשע"ט‬

‫הנתונים כוללים את הלומדים באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫נתוני הסטודנטים המופיעים בדוח זה התקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתיאום ובהנחיית הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת עובדות ומספרים‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫מגמת הגידול בתארים המתקדמים ממשיכה גם בשנת תשע"ט‪ :‬מפילוח הנתונים עולה כי מאז תחילת שנות ה‪2000 -‬‬
‫הוכפל מספר הסטודנטים לתואר שני‪ .‬בשנת תשע"ט ‪ 63,400‬סטודנטים לומדים בישראל תואר שני לעומת ‪31,340‬‬
‫בלבד בתש"ס‪ .‬מגמה דומה מאפיינת גם את לימודי התואר השלישי‪ ,‬אשר כוללים בתשע"ט ‪ 11,400‬סטודנטים לעומת‬

‫‪ 6,650‬בלבד בתש"ס‪.‬‬

‫ראיה רב שנתית – סטודנטים לתארים מתקדמים‬

‫תואר שני‬
‫תואר שלישי‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬

‫‪9‬‬ ‫הנתונים כוללים את הלומדים באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫‪10‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת עובדות ומספרים‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫סטודנטים לפי סוג מוסד‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫מעיון במספר הסטודנטים לתואר ראשון בחלוקה למוסדות‪ ,‬עולה כי עד תחילת שנות ה‪ 90-‬רובם של הסטודנטים‬
‫(‪ )85%‬למדו באוניברסיטאות‪ ,‬מאז‪ ,‬כאמור‪ ,‬חלו תמורות משמעותיות במבנה מערכת ההשכלה הגבוהה ובתחילת שנות‬
‫ה‪ ,2000 -‬כמחצית מהסטודנטים לתואר ראשון למדו באוניברסיטאות והיתר במכללות‪ .‬במהלך העשור האחרון מל"ג‬
‫וות"ת עודדו מדיניות של מעבר מסלולי לימוד במכללות מתוקצבות מאחריות אקדמית של האוניברסיטאות לעצמאות‬
‫מלאה של המכללות‪ ,‬תהליך שהגדיל את שיעור הסטודנטים במכללות‪ .‬שעור הסטודנטים לתואר ראשון במכללות‬

‫עומד היום על ‪ 60%‬ובאוניברסיטאות על ‪.40%‬‬

‫מספר הסטודנטים לפי סוג מוסד (באחוזים)‬

‫מכללות‬ ‫מהן‪:‬‬ ‫מכללות‬ ‫סה"כ סה"כ סה"כ‬ ‫תש"ן‬
‫אקדמיות‬ ‫מכללות‬ ‫אקדמיות‬ ‫סטודנטים אוניברסיטאות מכללות‬
‫לחינוך‬ ‫אקדמיות חוץ‬ ‫מתוקצבות‬ ‫אקדמיות‬
‫תקציביות‬
‫‪8.6‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪15.0 85.0 55,250‬‬
‫‪3.0‬‬

‫תש"ס ‪15.2 11.8 20.2 47.2 52.8 126,900‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫תש"ע ‪11.3 18.5 33.0 62.8 37.2 178,740‬‬

‫תשע"ז ‪13.4 18.1 29.6 61.1 38.9 191,240‬‬

‫תשע"ח ‪13.2 18.0 29.7 60.9 39.1 189,845‬‬

‫‪11‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫גידול במספר חברי סגל בכיר באוניברסיטאות‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות עלה מאז שנה"ל תש"ן בכ‪ ,40%-‬מכ‪ 3,900-‬חברי סגל (‪ )FTE‬לכ‪-‬‬
‫‪ 5,400‬בתשע"ח‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעשור שבין השנים תש"ס לתש"ע חלה ירידה משמעותית במספר חברי הסגל‪ ,‬זאת במקביל‬
‫לגידול משמעותי במספר הסטודנטים במערכת‪ .‬כחלק מיעדי התכנית הרב‪-‬שנתית תשע"א‪-‬תשע"ו של הוות"ת‪ ,‬הושם‬

‫דגש על גיוס סגל אקדמי צעיר ומצטיין‪ ,‬ומספר חברי הסגל החל לגדול שוב אם כי באופן מתון יחסית‪.‬‬

‫סגל אקדמי בכיר (‪ )FTE‬באוניברסיטאות המחקר‪ ,‬לפי שנים‬

‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪12‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת עובדות ומספרים‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫גידול במספר חברי סגל בכיר במכללות‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫נתוני המל"ג מצביעים על שיפור ניכר ביחס שבין חברי הסגל הבכיר במכללות המתוקצבות לבין מספר הסטודנטים הבא‬
‫לידי ביטוי בהקטנה של כיתות הלימוד ושיפור איכות ההוראה‪.‬‬

‫על פי הנתונים ב‪ 6 -‬השנים האחרונות נקלטו ‪ 500‬חברי סגל בכיר במכללות המהווים גידול של כ‪ .40% -‬כתוצאה מגידול‬
‫זה‪ ,‬צומצם היחס בין חברי הסגל הבכיר לסטודנטים מ‪ 1:43 -‬בשנת ‪ 2010‬ל‪ 1:33 -‬בשנת ‪.2017‬‬

‫גידול בחברי סגל הבכיר במכללות‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬

‫‪,,‬‬

‫‪,,‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א‬ ‫צפי‬

‫‪13‬‬ ‫היעד הינו ביחס למספר הסטודנטים במכללות נכון לשנה"ל תשע"ח‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫הכפלת מספר הסטודנטים בחברה הערבית‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫בתכנית הרב שנתית תשע"ז‪-‬תשפ"ב נקבעו יעדים להגדלת ייצוג החברה הערבית בהשכלה הגבוהה בהלימה לחלקם‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬
‫באוכלוסיה‪ .‬היעדים נקבעו לשנת ‪ 2022‬אך הושגו כבר בשנת ‪.2019‬‬

‫ •תואר ראשון – ‪( 17%‬בהתאם ליעד)‬
‫ •תואר שני – ‪( 14%‬מעל ליעד שנקבע ועמד על ‪)12%‬‬

‫ •תואר שלישי – ‪( 6.7%‬קרוב ליעד שעמד על ‪)7%‬‬

‫מהנתונים עולה כי בשנת תשס"ח (‪ )2008‬למדו בישראל ‪ 22,543‬סטודנטים ערבים בכל התארים‪ .‬בזכות המעטפת‬
‫הרחבה שניתנה לסטודנטים‪ ,‬הוכפל מספרם תוך עשור‪ ,‬כך שבתשע"ח למדו בישראל ‪ 48,627‬סטודנטים ערבים‪.‬‬
‫הגידולים החדים הביאו לכך שהמל"ג עמדה במרבית היעדים שהציבה להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית‬

‫כבר בשנה הנוכחית ‪ 3 -‬שנים מוקדם יותר מהתכנון המקורי‪.‬‬

‫הגידול בשילוב הסטודנטים מהחברה הערבית הוא תוצאה של תכנית הוליסטית מקיפה שמפעילה ות"ת החל מלימודי‬
‫התיכון ועד הלימודים לתארים מתקדמים‪.‬‬

‫"תכנית רואד" פועלת ב‪ 45 -‬ישובים ומעניקה חשיפה‪ ,‬מידע‪ ,‬ייעוץ והכוון לאקדמיה וכן תמיכות בקורסים רלוונטיים (כגון‪:‬‬
‫פסיכומטרי)‪  .‬במסגרת לימודי המכינות הקדם אקדמיות והתואר הראשון מופעלות תכניות תמיכה ייעודיות עבור החברה‬

‫הערבית הכוללות תגבורים בשפה (עברית ואנגלית) וכן תמיכות אקדמיות‪ ,‬כלכליות וחברתיות‪.‬‬

‫בנוסף הוקמו מרכזי קריירה ייעודים עבור סטודנטים מהחברה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה ובתקופת הלימודים‬
‫מוענקת מלגת 'אירתקא' ל‪ 800-‬סטודנטים בכל מחזור‪ .‬הסטודנטים נבחרים על בסיס מצב סוציו אקונומי ותחומי לימוד‬

‫מועדפים‪ .‬המלגה מלווה את הסטודנטים לכל אורך התואר‪.‬‬

‫הערה‪ :‬האחוז מתייחס לחלקם של הסטודנטים הערבים מתוך כלל הלומדים באותה רמת תואר‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת הנגשה למגוון אוכלוסיות‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫הכפלת מספר הסטודנטים בחברה הערבית‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬ ‫מספר סטודנטים ערבים (כולל נתוני או"פ)‬

‫תשע"ח‬
‫תשע"ז‬
‫תשע"ו‬
‫תשע"ה‬
‫תשע"ד‬
‫תשע"ג‬
‫תשע"ב‬
‫תשע"א‬
‫תש"ע‬
‫תשס"ט‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ז‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‬‫הנגשות לאוכלוסיות מגוונות‬

‫‪15‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫הכפלת מספר הסטודנטים בחברה הערבית‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫מלגות לתארים מתקדמים וקליטת אנשי סגל מצטיינים‬

‫ות"ת תומכת בעידוד מצוינות ומעניקה מלגות הצטיינות לתארים מתקדמים לסטודנטים מהחברה הערבית‪ .‬המלגות‬
‫מוענקות לסטודנטים בתואר השני‪ ,‬בתואר השלישי וכן בשלב הפוסט דוקטורט‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬תומכת ות"ת בקליטת חברי סגל מצטייינים בני החברה הערבית באמצעות מלגות "מעוף" המיועדות למדענים‬
‫צעירים מצטיינים‪ .‬מטרתן לאפשר לזוכים להיקלט באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות על ידי ות"ת‪ .‬המוסדות‬
‫מתחייבים לקלוט את המלגאים כחברי סגל במשרה מלאה בתום תקופת המלגה‪ .‬מאז שנת תש"ע ועד תשע"ט העניקה‬

‫ות"ת ‪ 51‬מלגות מעוף בסך של כ‪ 50 -‬מיליון ‪ ₪‬לחברי סגל אקדמי מצטיינים מהחברה הערבית‪.‬‬

‫תכנית "שער לאקדמיה" לשילוב סטודנטים בדואים מהנגב בהשכלה הגבוהה‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫התכנית "שער לאקדמיה" פעלה במשך שלוש שנים כפיילוט במכללה האקדמית ספיר‪ ,‬ובעקבות הצלחתה הורחבה‬
‫בשנת הלימודים תשע"ט לארבעה מוסדות אקדמיים נוספים הפועלים בנגב‪ :‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬
‫מכללת אחווה ומכללת אשקלון‪ .‬לצורך כך הוקצו מעל ‪ 200‬מיליון ‪ ₪‬לשלושה מחזורים‪ ,‬מרבית הכסף מתקציב ות"ת‪,‬‬

‫והיתר ממשרדי האוצר‪ ,‬החקלאות והחינוך‪.‬‬

‫"שער לאקדמיה" נותנת מענה הוליסטי לצרכים הייחודים של הסטודנטים מהחברה הבדואית בנגב‪ .‬המענה ההוליסטי‬
‫כולל שנת הכנה המקנה התנסות בפועל עם לימודים אקדמיים ומתן סיוע נרחב לשילוב איכותי בלימודי התואר הראשון‬
‫במגוון תחומי לימוד מועדפים‪ .‬כמו כן ניתנת תמיכה שפתית‪ ,‬אקדמית‪ ,‬תרבותית וכלכלית נרחבת בכדי להקל על‬

‫הסטודנטים הבדואים את ההשתלבות במרחב האקדמי ולסייע להם לסיים את הלימודים בהצלחה‪.‬‬

‫במסגרת התכנית "שער לאקדמיה" נקבע יעד לגידול בשיעור של ‪ 75%‬במספר הסטודנטים הבדואים בשנה א' של‬
‫התואר הראשון‪ ,‬כך שמספרם יעמוד על לפחות ‪ 1,500‬בתשפ"ב לעומת ‪ 854‬בשנה א' בתשע"ו‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת הנגשה למגוון אוכלוסיות‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫הכפלת מספר הסטודנטים בחברה הערבית‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫הנגשת ההשכלה הגבוהה לערביי מזרח ירושלים‬

‫בהמשך להחלטות הממשלה בנושא‪ ,‬קבעה ות"ת יעד לחומש הקרוב של הכפלת מספר הסטודנטים תושבי מזרח‬
‫ירושלים המתחילים ללמוד בשנה א' של התואר הראשון מ‪ 300-‬סטודנטים בתשע"ז ל‪ 600 -‬סטודנטים בתשפ"ג‪ .‬בנוסף‬
‫צפוי גידול של כ‪ 75% -‬במספר תלמידי המכינות מ‪ 400 -‬תלמידים בתשע"ז ל‪ 700 -‬תלמידים בתשפ"ג‪ .‬כיום מרבית‬
‫הסטודנטים ממזרח ירושלים לומדים את מקצועות החינוך וההוראה והמטרה לפתוח בפניהם מסלולי לימוד נוספים‪,‬‬
‫בהם מקצועות ה‪ .STEM -‬התקציב הרב שנתי שאושר ליישום התכנית מוערך בכ‪ 260-‬מיליון ‪ ,₪‬מתוכם כ‪ 170 -‬מיליון ‪₪‬‬

‫מתקציב ות"ת ו‪ 90-‬מיליון ‪ ₪‬ממשרד האוצר‪.‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫מספר הסטודנטים הדרוזים הוכפל בעשור האחרון‬
‫יש לציין כי מספר הסטודנטים הדרוזים הוכפל בעשור האחרון והגיע בשנת תשע"ח ל‪ 4,865-‬סטודנטים‪ ,‬לעומת כ‪2,300-‬‬
‫בתשס"ח‪ 3,806 .‬למדו לתואר ראשון‪ 963 ,‬לתואר שני‪ 66 ,‬לתואר שלישי ו‪ 30-‬למדו לימודי תעודה‪ .‬כ‪ 42%-‬מהסטודנטים‬
‫הדרוזים למדו באוניברסיטאות‪ 43% ,‬במכללות האקדמיות ו‪ 14%-‬במכללות האקדמיות לחינוך‪ .‬חלקן של הנשים בקרב‬

‫הסטודנטים הדרוזים הגיע בתשע"ח לכשני שליש בהשוואה ל‪ 60%-‬באוכלוסייה הכללית‪.‬‬

‫הנגשות לאוכלוסיות מגוונות‬

‫‪17‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫עידוד וטיפוח המצוינות האקדמית של סטודנטים יוצאי אתיופיה‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫התכנית הרב שנתית הציבה יעד להגדלת מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בתואר הראשון‪ ,‬כך ששיעורם מקרב‬
‫הסטודנטים יעמוד עד לסיום התכנית הרב שנתית על כ‪ ,1.7%-‬בדומה לשיעורם באוכלוסייה‪ .‬משמעות היעד הינה גידול‬

‫של כ‪ 40%-‬במספר הסטודנטים בתואר הראשון‪ ,‬מכ‪ 2,500-‬בראשית החומש לכ‪ 3,500-‬בתוך כחמש שנים‪.‬‬

‫במסגרת התכנית תינתן מעטפת לתלמידי מכינה ולסטודנטים לתואר ראשון יוצאי אתיופיה שתכלול הכנה למבחני‬
‫קבלה‪ ,‬תגבורים אקדמיים‪ ,‬מימון מעונות או נסיעות וכדומה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יגדל מספר רכזי תכנית "הישגים" להנגשת ההשכלה‬
‫הגבוהה לצעירי הפריפריה והם יפעלו בעשרה ישובים המובילים מבחינת היקף אוכלוסיית יוצאי אתיופיה‪ .‬תפקידם של‬
‫הרכזים יהיה לאתר את הצעירים המתאימים ולכוון אותם ללימודים אקדמים‪ ,‬כמו גם לסייע להם בבחירת תחום לימודים‪.‬‬

‫במקביל לכל אלה וכאלמנט מרכזי ועדת ההיגוי מובילה תפיסת מצוינות ומנהיגות‪ ,‬הכוללת תמיכה ועידוד סטודנטים‬
‫מצטיינים‪ ,‬לכל אורך רצף התארים‪ ,‬מהתואר הראשון‪ ,‬דרך התואר השני המחקרי‪ ,‬הדוקטורט ועד לתכניות קליטת אנשי‬
‫סגל אקדמי יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה הגבוהה‪ .‬התכנית תאפשר לקדם את קהילת יוצאי אתיופיה למצויינות‬

‫ולממש את הפוטנציאל האקדמי חברתי של הסטודנטים‪.‬‬

‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪18‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת הנגשה למגוון אוכלוסיות‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫מל"ג וות"ת מקדישות מאמצים ומשאבים רבים על מנת להנגיש את ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית ולשלבה‬
‫בתעסוקה ובחברה בישראל‪ .‬מאמצים אלו נשענים על שני עקרונות מנחים‪ .1 :‬הכרה במאפיינים הייחודיים של‬
‫האוכלוסייה החרדית ושילובם באקדמיה תוך כיבוד אורח חייהם‪ .2 .‬הכרה בפערי ההשכלה של אוכלוסייה זאת לעומת‬

‫האוכלוסייה שאינה חרדית בעיקר בגין העדר לימוד מקצועות ליבה‪.‬‬

‫תכנית המח"רים (מרכזי חרדים) להרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית החלה ב‪.2011-‬‬
‫במסגרת התכנית הוקמו ‪ 15‬מסגרות אקדמיות ייעודיות לאוכלוסייה החרדית בפריסה ארצית ובמגוון רחב של תחומי‬

‫לימוד‪.‬‬

‫בין השנים תשע"ה ‪-‬תשע"ז פעלה ות"ת‪/‬מל"ג לגיבוש מדיניות רב‪-‬שנתית לשנים תשע"ז‪-‬תשפ"ב בנושא הרחבת‬

‫הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית‪ .‬המדיניות החדשה אושרה במל"ג בחודש מאי ‪ .2017‬מדיניות זו‬

‫ממשיכה את פיתוח המח"רים הקיימים לצד פתיחת אפשרויות שילוב בקמפוסים הרגילים בכיתות נפרדות או בתוך‬

‫הכיתות הרגילות‪ .‬לפני כשנה החל פיילוט ראשון לבחינת מסלול הכיתות הנפרדות במספר מוסדות אקדמיים‪ .‬כמו‬

‫כן‪ ,‬ניתן דגש בתכנית לתחומים הנדרשים למשק ולמגזר החרדי‪ ,‬לרבות תחומי ההיי‪-‬טק והכשרת המורים למגזר‬

‫החרדי‪ ,‬בפרט במקצועות ליבה‪ .‬סך כל הסטודנטים החרדים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"ח עמד על‬

‫יותר מ‪ 13,000-‬סטודנטים‪ :‬כ‪ 10,000 -‬לתואר ראשון‪ ,‬כ‪ 1,600 -‬לתואר שני וכ‪ 2,000-‬במכינות‪ ,‬לעומת סה"כ ‪6,000‬‬

‫סטודנטים חרדים שלמדו בתשע"א לכל התארים‪ .‬היעד לתשפ"ב הוא ‪ 19,000‬סטודנטים‪ .‬סך התקציב שיועד לתכנית‬

‫הנגשות לאוכלוסיות מגוונות‬ ‫הרב‪-‬שנתית (‪ 6‬שנים) עומד על כ‪ 1.2-‬מיליארד ‪.₪‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬

‫‪19‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫הנשים מהוות כ‪ 60%-‬ממספר הסטודנטים באקדמיה‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪20‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת הנגשה למגוון אוכלוסיות‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫הנשים מהוות כ‪ 60%-‬ממספר הסטודנטים באקדמיה‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫הנשים מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים‪ :‬בתואר הראשון – ‪ ,58%‬בתואר השני – ‪ 63%‬ובתואר השלישי – ‪ .53%‬חלקן‬
‫של הנשים בקרב הלומדים לתואר ראשון ממשיך לעלות בשנים האחרונות בעיקר כתוצאה מגידול בשיעור הנשים‬
‫במכללות האקדמיות‪ :‬מ‪ 49%-‬בתש"ע ל‪ 57%-‬בתשע"ח‪ .‬באוניברסיטאות שיעור הנשים ירד מ‪ 55%-‬בתש"ע ל‪53%-‬‬

‫בתשע"ח‪.‬‬

‫גידול מרשים על פני השנים חל גם בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים‪ .‬בשנת תש"ן חצה שיעורן של‬
‫הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה‪ .50%-‬בתשע"ח שיעור הנשים הלומדות לתואר שני במכללות עמד על ‪65%‬‬
‫לעומת ‪ 58%‬באוניברסיטאות ובממוצע עמד שיעור הנשים בתואר השני על ‪ 63%‬מכלל הלומדים‪ .‬שיעור הנשים בקרב‬

‫הסטודנטים לתואר שלישי עלה לראשונה מעל ‪ 50%‬בסוף שנות התשעים ובשנים האחרונות התייצב על כ‪.53%-‬‬

‫ראיה רב שנתית – גידול בשיעור הנשים באקדמיה‬

‫תש"ן‬ ‫‪53.6 54.8 58.1‬‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪62.7‬‬
‫תש"ס‬ ‫‪50.3‬‬
‫תש"ע‬ ‫‪52.7 52.8‬‬
‫תשע"ז‬
‫תשע"ז‬

‫תש"ן‬ ‫‪41.3‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫הנגשות לאוכלוסיות מגוונות תש"ס‬

‫תש"ע‬

‫תשע"ז‬

‫תשע"ח‬

‫‪21‬‬ ‫תואר ראשון‬ ‫תואר שני‬ ‫תואר שלישי‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫עידוד נשים ללימודי מקצועות ה‪STEM -‬‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫בתחומי ה‪( STEM-‬מקצועות המדעים וההייטק) שילובן של נשים בתואר הראשון‪ ,‬ופועל יוצא מכך‪ ,‬בתארים מתקדמים‬
‫אינו מספק‪ .‬מנתוני המל"ג עולה כי על אף שמחצית מהניגשים לבגרות ‪ 5‬יח"ל במתמטיקה הן נשים‪ ,‬בלימודים האקדמיים‬
‫שיעור הנשים הלומדות במקצועות ההיי‪-‬טק נמוך יותר והגיע בתשע"ח לממוצע של ‪ .27%‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬שיעור הנשים‬

‫המועסקות בתעשיית ההיי‪-‬טק הוא ‪ 26%‬בלבד‪.‬‬

‫לאור זאת ות"ת הקצתה שורה של תמריצים שנועדו לעודד קליטתן של סטודנטיות לתחומים אלו‪.‬‬

‫שיעור הסטודנטיות לפי תחום – תשע"ח (באחוזים)‬

‫תואר ראשון‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪58.1‬‬ ‫מקצועות עזר רפואיים‬
‫‪82.2‬‬
‫חינוך והכשרה להוראה‬
‫‪79.6‬‬ ‫מדעי החברה‬
‫‪69.1‬‬
‫‪68.7‬‬ ‫המדעים הביולוגיים‬
‫‪67.5‬‬ ‫אדריכלות‬
‫‪63.3‬‬ ‫מדעי הרוח‬
‫‪60.1‬‬ ‫רפואה‬
‫‪59.8‬‬
‫‪52.5‬‬ ‫עסקים ומדעי הניהול‬
‫‪51.7‬‬ ‫משפטים‬
‫‪38.5‬‬ ‫חקלאות‬
‫‪33‬‬
‫‪28.5‬‬ ‫המדעים הפיזיקליים‬
‫מתמטיקה‪ ,‬סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬

‫הנדסה‬

‫‪22‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת הנגשה למגוון אוכלוסיות‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫הגדלת מספר הנשים בסגל האקדמי‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫ות"ת ומל"ג פועלות להגברת המודעות להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה וכן להגדלת ייצוג נשים בקרב הסגל‬
‫האקדמי ובקרב שכבת הניהול הבכירה במוסדות‪ .‬לשם כך הסתמכו במל"ג וות"ת על דו"חות רלבנטיים של הפרופ'‬

‫רבקה כרמי‪ ,‬משנת ‪ ,2011‬ועל דו"ח של פרופ' רות ארנון‪ ,‬משנת ‪.2013‬‬

‫להשגת היעד ניתנו התמריצים הבאים‪:‬‬

‫ •‪ ‬מלגות לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות בסכום של עד ‪ 80‬אלף דולר (לשנתיים)‬
‫ •מלגות לדוקטורנטיות בתחומי ההיי‪-‬טק בסך ‪ 150‬אלף ‪( ₪‬לשלוש שנים) ומלגות לסטודנטיות לתואר שני בתחומי ההיי‪-‬‬

‫טק בסך ‪ 80 -‬אלף ‪( ₪‬לשנתיים)‬
‫ •פרסים בסך כמיליון שקלים בשנה למוסדות שיצטיינו בקידום ויישום הוגנות מגדרית‬

‫ •תקציב ייעודי לפעילות יועצות נשיא להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה‬

‫נשים חברות סגל בכיר (באחוזים ובמספרים מוחלטים)‬

‫נשים בסגל האקדמי הבכיר‬
‫נשים בדרגת פרופסור‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫הנגשות לאוכלוסיות מגוונות‬

‫‪23‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה – מעל ‪ 47,000‬סטודנטים‬
‫הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים‪-‬כלכליים נמוכים‬
‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫הגידול החד במספר הסטודנטים בעשורים האחרונים בא לידי ביטוי גם בהישגים משמעותיים בהרחבת הנגישות‬
‫להשכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה ובקרב קבוצות אוכלוסייה חלשות‪.‬‬

‫מהנתונים עולה כי בתשע"ח‪ ,‬מעל ‪ 47,000‬סטודנטים‪ ,‬שיעור של ‪ 29%‬מסך הסטודנטים לתואר ראשון‪ ,‬הגיעו מיישובים‬
‫הממוקמים באשכולות חברתיים‪-‬כלכליים נמוכים (אשכולות ‪ .)4-1‬במכללות המתוקצבות ע"י ות"ת היה חלקם של‬

‫הסטודנטים לתואר ראשון שהגיעו מהישובים הללו הגבוה ביותר מבין סוגי המוסדות השונים ועמד על ‪.33.4%‬‬

‫הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה‬

‫סה"כ סטודנטים לתואר ראשון‬
‫אוניברסיטאות ‪ -‬קמפוסים ראשיים‬
‫מכללות מתוקצבות ע"י ות"ת‬
‫מכללות חוץ תקציביות‬
‫‪40.00%‬‬
‫‪45.00%‬‬

‫‪43.60%‬‬

‫‪25.20%‬‬ ‫‪31.30%‬‬
‫‪22.00%‬‬
‫‪21.10%‬‬
‫‪19.80%‬‬ ‫‪30.80%‬‬
‫‪22.70%‬‬
‫‪23.70%‬‬
‫‪19.60%‬‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪7.90%‬‬ ‫‪2.70%‬‬
‫‪7.00%‬‬ ‫‪3.40%‬‬
‫‪1.90%‬‬
‫‪9.70%‬‬ ‫‪2.50%‬‬
‫‪7.20%‬‬

‫‪1-2‬‬ ‫‪3-4 5-6 7-8‬‬ ‫‪9-10‬‬ ‫‪24‬‬

‫סה"כ סטודנטים לתואר ראשון‬ ‫מכללות מתוקצ‪-‬בותאע"שי וכות"לותת חבראונתיייברםס‪-‬יכטאלוכתל‪-‬ייקמםפו‪-‬סים ראשיים‬ ‫מכללות חוץ תקציביות‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת הנגשה למגוון אוכלוסיות‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫גידול משמעותי במספר הלומדים במוסדות אקדמיים‬
‫במחוזות דרום וצפון‬
‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫‪ ‬‬

‫בתשע"ח אנו עדים להישג מרשים על פיו ‪ 24%‬מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במוסדות שנמצאים במחוזות הצפון‬
‫והדרום‪ 9.8% .‬לומדים בצפון ו‪ 14.5%-‬בדרום‪ .‬מדובר בשינוי משמעותי שהתפתח במשך כמעט שלושה עשורים שכן‬
‫בשנת תש"ן למדו באזור הדרום ‪ 9%‬בלבד מהסטודנטים לתואר ראשון בעוד שבאזור הצפון לא התקיימו לימודים‬

‫אקדמים בכלל‪.‬‬

‫שינוי זה מהווה גורם מרכזי בפיתוח הפריפריה במדינת ישראל והוא פועל יוצא של מהפיכת המכללות והקפדה על‬
‫פריסתן בכל רחבי מדינת ישראל‪ ,‬מתל חי בצפון ועד לאילת בדרום‪.‬‬

‫סטודנטים לתואר ראשון לפי מחוז המוסד (באחוזים)‬

‫תשע"ח‬ ‫תשע"ז‬ ‫תש"ע‬ ‫תש"ס‬ ‫תש"ן‬
‫‪126,900‬‬ ‫‪55,250‬‬
‫‪189,845‬‬ ‫‪191,240‬‬ ‫‪178,740‬‬ ‫סה"כ – מס' מוחלטים‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ ‪ -‬אחוזים‬
‫‪100 100 100‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪5.3‬‬ ‫‪..‬‬ ‫צפון‬
‫‪13.7 13.7 13.4‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫‪21.7‬‬ ‫חיפה‬
‫‪15.9‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫מרכז‬
‫‪9.8 9.7 9.2‬‬ ‫‪31.5‬‬ ‫‪42.8‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬
‫‪13.9‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫דרום‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫הנג‪37..49‬ש‪11‬ות לאוכ ‪.64‬ל‪.‬ו‪1137‬סיות מגוו‪..84‬נ‪27‬ו‪11‬ת‬

‫‪31.8 31.2 30.8‬‬

‫‪14.5 14.3 15.3‬‬

‫‪25‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫מהפכת לימודי ההיי‪-‬טק‬
‫לראשונה‪ :‬לימודי הנדסה ‪ -‬מסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל‬
‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫הישג מרשים ליישום התכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההנדסה וההיי‪-‬טק‪ :‬מנתוני תשע"ח עולה כי בפעם הראשונה‬
‫לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בתואר הראשון (‪ 34,660‬סטודנטים המהווים כ‪ 18.3%-‬מכלל‬

‫הלומדים לתואר ראשון)‪.‬‬

‫בכך לימודי הנדסה עקפו את מדעי החברה (‪ 34,030‬סטודנטים המהווים ‪17.9%‬מכלל הלומדים לתואר ראשון) שלאורך‬
‫שנים נחשבו למסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל‪ .‬גידול של כ‪ 50%-‬נרשם גם בלימוד מתמטיקה ומדעי המחשב‪,‬‬
‫‪ 15,553‬סטודנטים בתשע"ח לעומת ‪ 10,434‬סטודנטים בתשע"ב‪ .‬מכאן‪ ,‬שאחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל למד‬
‫בשנה החולפת את מקצועות ההנדסה או מדעי המחשב (‪ 50,214‬סטודנטים מתוך סך הכל ‪ 189,845‬סטודנטים לתואר‬

‫ראשון)‪.‬‬

‫במסגרת התכנית הרב שנתית לחיזוק מסלולי ההיי‪-‬טק‪ ,‬ולאור החלטת הממשלה בנושא‪ ,‬ות"ת הקצתה תמריצים‬
‫בהיקף של מאות מיליוני שקלים למוסדות האקדמיים לטובת קליטה של סטודנטים‪ ,‬חברי סגל אקדמי ובנייה ושדרוג של‬

‫תשתיות מחקר והוראה‪.‬‬

‫מהנתונים עולה כי ישנה ירידה חדה בתחומי לימוד כמו משפטים ומנהל עסקים שהיו מאוד מבוקשים בתחילת העשור‪.‬‬
‫על פי הנתונים‪ ,‬לימודי משפטים ירדו מ‪ 16,446-‬סטודנטים בתשע"ב ל‪ 13,168-‬סטודנטים בתשע"ח‪ .‬לימודי מנהל עסקים‬

‫ירדו מ‪ 22,654-‬סטודנטים בתשע"ב ל‪ 18,401-‬סטודנטים בתשע"ח‪.‬‬

‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪26‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת חיזוק מקצועות ההיי‪-‬טק ומדעי הרוח‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫מהפכת לימודי ההיי‪-‬טק ‪ -‬לראשונה‪:‬‬
‫לימודי הנדסה ‪ -‬מסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל‬
‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫ראיה רב שנתית – פילוח סטודנטים לתואר ראשון לפי תחומי הדעת‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫תשע"ח‬ ‫תשע"ז‬ ‫תשס"ז‬ ‫סה"כ – אחוזים‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫הנדסה‬
‫‪18.3‬‬ ‫‪18.1‬‬ ‫‪16.6‬‬
‫‪8.2‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫מתמטיקה סטטיסטיקה‪ ,‬מדעי המחשב‬
‫‪5.9‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫מדעי הרוח‬
‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14.4‬‬
‫‪3.1‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫חינוך והכשרה להוראה‬
‫‪17.9‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪21.4‬‬ ‫מקצועות האמנות והעיצוב‬
‫‪9.7‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪9.3‬‬
‫‪6.9‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫מדעי החברה‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫עסקים ומדעי הניהול‬
‫‪6.5‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪4.7‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫משפטים‬
‫‪2.5‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫רפואה‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫מקצועות עזר רפואיים‬
‫המדעים הפיסיקליים‬

‫המדעים הביולוגיים‬
‫חקלאות‬

‫אדריכלות‬

‫‪27‬‬ ‫הנתונים אינם כוללים את הלומדים באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫הכנס‬ ‫לימודי הנדסה כוללים את התחומי הבאים‪ :‬הנדסת חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬הנדסת מחשבים ותוכנה‪ ,‬הנדסת מערכות מידע‪ ,‬הנדסה‬
‫השביעי‬ ‫אזרחית‪ ,‬הנדסת מכונות‪ ,‬הנדסה כימית וחומרים‪ ,‬הנדסת תעשיה וניהול והנדסות אחרות‪.‬‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫תכנית רב שנתית מקיפה לחיזוק מדעי הרוח בהיקף של‬
‫‪ 100‬מיליון שקלים‬
‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪28‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת חיזוק מקצועות ההיי‪-‬טק ומדעי הרוח‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫תכנית רב שנתית מקיפה לחיזוק מדעי הרוח בהיקף של‬
‫‪ 100‬מיליון שקלים‬
‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫נמשכת מגמת הירידה במספר הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח‪ .‬בקרוב מל"ג צפויה לאמץ תכנית רב שנתית מקיפה‬
‫לקידום מדעי הרוח במוסדות‪ ,‬בתקציב של כ‪ 100-‬מיליון ‪ .₪‬התקציבים מיועדים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לטובת חיזוק המחקר‪ ,‬פיתוח‬
‫תכניות לימוד חדשות ומינוף התארים הדו‪-‬חוגיים המשלבים את לימודי מדעי הרוח עם תחומי לימוד אחרים‪ ,‬בהם‬

‫מסלולי ההיי‪-‬טק‪ ,‬מדעי החיים ומדעי החברה‪.‬‬

‫סטודנטים למדעי הרוח (תואר ראשון)‬

‫תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א תש"ע‬
‫‪19,379 19,179 19,100 19,591 19,551 18,663 18,013 17,189 16,978‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬

‫‪29‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫חזון הקמפוס החדש‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫הקמפוסים של המוסדות להשכלה גבוהה הם המרכזים שבהם נוצר הידע באמצעות מחקר ומועבר לסטודנטים‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬
‫בהוראה‪ .‬המהפכה האינטרנטית שמאפשרת גישה קלה למקורות ידע ולהעברתו‪ ,‬מחייבת התייחסות והערכות של‬
‫המערכת האקדמית למחקר והוראה בעידן החדש‪ .‬חזון "הקמפוס החדש" כולל מספר היבטים בהיערכות הזאת במטרה‬
‫ליצור בעתיד הקרוב חווית לימודים חדשה ועדכנית באמצעות למידה דיגיטלית‪ ,‬למידה אקטיבית‪ ,‬שינוי מודל הספריות‬

‫ופתיחת האקדמיה לממשק עם התעשייה‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫למידה דיגיטלית – הנגשה ושיפור איכות ההוראה‬

‫‪ ‬העידן האינטרנטי מאפשר להגיע לתחומי דעת רבים באמצעים דיגיטליים שאינם בהכרח כתה פרונטלית‪ .‬כדי להיערך‬
‫לשינויים הנובעים ממציאות זו‪ ,‬החלו לפתח בעולם קורסים דיגיטליים המהווים אמצעי יעיל לשיפור איכות ההוראה וחווית‬

‫הלמידה כמו גם להנגשת ההשכלה הגבוהה‪.‬‬

‫כדי לחבור למהפכה עולמית זאת‪ ,‬נוצר קשר בין מיזם ‪ edX‬הבינלאומי‪ ,‬מיסודן של האוניברסיטאות ‪ Harvard‬ו‪,MIT-‬‬
‫לבין מדינת ישראל‪ .‬החיבור מאפשר למוסדות האקדמיים בישראל להעלות על הפלטפורמה הבינלאומית של ‪edX‬‬
‫קורסים שמופיעים תחת הכותר ‪ .IsraelX‬בנוסף לכך‪ ,‬סייעה ‪ edX‬להקמת פלטפורמה ישראלית ‪ - Campus‬שגם עליה‬

‫ניתן להנגיש קורסים של המוסדות האקדמיים בישראל‪.‬‬

‫ות"ת‪/‬מל"ג מובילות מהלכים אלו באמצעות סדרה של קולות קוראים המעניקים תמיכה כספית להפקת עשרות קורסים‬
‫דיגיטליים על פי הנורמות הקפדניות והמתקדמות של ‪ edX‬העולמית‪ .‬מטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד‬

‫לשוויון חברתי שותף למהלך זה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת חזון הקמפוס החדש‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫חזון הקמפוס החדש‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫קמפוס חדש ‪ -‬הוראה דיגיטלית‬

‫בינלאומי‬ ‫הוראה מקוונת‬ ‫ישראלי‬

‫‪IsraeIX‬‬ ‫שיתוף פעולה‬ ‫‪Campus‬‬
‫ישראל דיגטילית ‪-‬‬
‫חיבור למהפכת‬ ‫הרחבת קידום‬
‫הידע ‪ -‬יבוא ויצוא‬ ‫המשרד‬ ‫הנגישות הוראה‬
‫לשוויון חברתי‬
‫ידע אקדמי‬ ‫ות"ת ‪ -‬מל"ג ‪ -‬חינוך‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫יצאו ‪ 2‬קולות‬ ‫‪ 26‬קורסים במקצועות היי‪-‬טק‬ ‫יצאו ‪ 2‬קולות‬

‫קוראים למימון‬ ‫(ליבה ובחירה) על הפלטפורמה‬ ‫קוראים למימון‬
‫הלאומית והבינלאומית‬
‫‪19‬‬ ‫‪60‬‬
‫זכית קונסורציום ליישום קול קורא‬
‫קורסים לפלטפורמה‬ ‫בלמידה דיגיטלית בתחום ההיי‪-‬טק‬ ‫קורסים לפלטפורמה‬
‫הבינלאומית‬ ‫הבינלאומית‬

‫‪31‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫חזון הקמפוס החדש‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫‪ ‬‬
‫למידה אקטיבית – הקמת מרכזי יזמות וחדשנות בקמפוסים‬

‫ישראל היא מדינה בעלת אופי יזמי ומובילת חדשנות‪ ,‬אך עד לאחרונה המוסדות האקדמיים לא ראו ביזמות וחדשנות‬
‫חלק ממטרותיהם‪ .‬חזון הקמפוס החדש נועד לחשוף ולהנגיש את עולם היזמות לסטודנטים מכלל הדיסציפלינות‪ ,‬תוך‬

‫חיזוק החדשנות והיזמות בקרב החוקרים‪ ,‬בדומה לקיים במוסדות הטובים בעולם‪.‬‬

‫הנחת העבודה היא שהתרבות היזמית בקמפוס תהיה הרוח שמניעה את העשייה‪ .‬תרבות יזמית תיווצר‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫באמצעות בניית קהילות יזמות בתוך הקמפוס וארגון אירועים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬תחרויות‪ ,‬האקתונים‪ ,‬מיט‪-‬אפים וכיוצא בזה‪.‬‬
‫אירועים מעין אלו יוצרים עניין משותף ואשר סביבם סטודנטים וחוקרים יוכלו להיפגש תכופות‪ ,‬להחליף רעיונות‪ ,‬ללמוד‪,‬‬

‫להכיר לעומק ובתקווה אף למצוא שותפים לדרך לפרויקטים מגוונים‪.‬‬

‫חזון "הקמפוס החדש" נועד לאפשר לסטודנטים תקופת לימודים אקטיבית‪ ,‬תוך הפיכת המוסד האקדמי למרחב בו יוכלו‬
‫לממש רעיונות יזמיים פורצי הדרך‪ .‬לצורך כך‪ ,‬יוקמו בקמפוסים מרכזי יזמות וחדשנות בהם סטודנטים מדיסציפלינות‬
‫שונות יקבלו הכשרה ביזמות ויפעלו יחד עם המרצים והחוקרים‪ ,‬ובסיוע של מנטורים מקצועיים‪ ,‬לקידום פרויקטים‬
‫משמעותיים בעלי השפעה על החברה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬הבריאות ועוד‪ .‬מרכזי היזמות ינצלו את הקמפוס ליצירת אקו‪-‬סיסטם‬

‫יזמי ומותאם לעולמות החדשנות‪ ,‬המעודד יצירתיות‪ ,‬מסיר מחסומים ומחבר בין האקדמיה לתעשייה‪.‬‬

‫על מנת לעודד את המוסדות לפעול בכיוון זה‪ ,‬ות"ת הפיצה קול קורא תחרותי למוסדות האקדמים להקמת מרכזי יזמות‪.‬‬
‫שמות המוסדות הזוכים יוכרזו בכנס ההשכלה הגבוהה ה‪.7-‬‬

‫הסבת הספריות למרכזי ידע וחברה‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫הסביבה הייחודית של הספריות האקדמיות‪ ,‬כמו האקדמיה כולה‪ ,‬נדרשת להתמודד עם אתגרים להתאמתה לקמפוס‬ ‫‪32‬‬
‫החדש‪ .‬המעבר מספרים‪ ,‬קטלוגים וכתבי עת לידע שברובו נמצא על המדיה הדיגיטלית‪ ,‬כמו גם המעבר מלמידה‬
‫פרטנית אינדיבידואלית בחלל שקט בשעות מוגבלות לאקוסיסטם של למידה שיתופית בצותא לאורך כל שעות היממה‪,‬‬

‫מחייב שינוי של הספריות האקדמיות‪.‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת חזון הקמפוס החדש‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫חזון הקמפוס החדש‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬

‫‪33‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫בינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫חיזוק הבינלאומיות נועד להעלות את הרמה והתחרותיות של האקדמיה הישראלית על ידי קליטה של סטודנטים‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬
‫מצטיינים מחו"ל וחיזוק המוניטין הבינלאומי של המוסדות בישראל‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לקידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה‬
‫ישנה חשיבות רבה לא רק בהיבט האקדמי‪ ,‬אלא גם בהיבטים המדיניים (קשרים דיפלומטיים עם מדינות זרות)‪ ,‬חברתיים‬

‫וכלכליים‪ ,‬וכן בהיבטים ציוניים של פתיחת המוסדות בפני יהדות העולם והפיכת ישראל למגדלור אקדמי‪.‬‬

‫שיעור הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בישראל עומד על כ‪ ,1.4% -‬שיעור זה נמוך משמעותית מממוצע מדינות‬
‫ה‪ OECD -‬העומד על כ‪ .6%-‬הדבר נובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מקשיי שפה שכן רוב הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל‬
‫הם בעברית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם חסמים מדינתיים כגון ויזות ואישורי עבודה לבני הזוג שמעכבים את היכולת לפתוח את שערי‬
‫המוסדות לסטודנטים זרים‪ .‬בימים אלו‪ ,‬צוותים של מל"ג וות"ת נערכים להסרת החסמים אל מול הגורמים הרלוונטיים‬

‫במשרדי הממשלה השונים‪.‬‬

‫במסגרת התכנית‪ ,‬נקבעו יעדים כמותיים לקליטת סטודנטים בינלאומיים מצטיינים ולפיהם‪ :‬בשנת ‪ 2022‬צפויים ללמוד‬
‫בישראל כ‪ 24,000-‬סטודנטים בינלאומיים לעומת כ‪ 11,000-‬סטודנטים בינלאומיים בשנת ‪.2017‬‬

‫על פי היעדים הכמותיים‪ ,‬בין השנים ‪ 2017-2022‬צפוי גידול של ‪( 120%‬מ‪ 1,043 -‬ל‪ )2,300 -‬בשיעור הפוסט דוקטורנטים‬
‫הבינלאומיים וגידול של ‪( 60%‬מ‪ 791 -‬ל‪ )1,265 -‬בשיעור הדוקטורנטים הבינלאומיים שייקלטו בישראל‪ .‬כמו כן בשנים‬
‫אלו יוכפל (מ‪ 1,462 -‬ל‪ )3,000 -‬שיעור הסטודנטים הבינלאומיים לתואר שני וכן צפוי גידול של ‪( 30%‬מ‪ 1,933 -‬ל‪)2,500 -‬‬
‫בשיעור הסטודנטים הבינלאומיים לתואר ראשון‪ .‬יעדי מל"ג וות"ת מתייחסים גם לגידול הצפוי בסך של ‪( 150%‬מ‪6,000 -‬‬

‫ל‪ )15,000 -‬בשיעור הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בתכניות קצרות (למשל קורסי קיץ‪ ,‬סמסטר וכיו"ב)‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת בינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫בינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫תארים מלאים‪ :‬יעד רב שנתי ‪ -‬גידול כללי של ‪118%‬‬

‫תואר ראשון‪Chart Title‬‬
‫תואר שני (ללא תיזה)‬
‫דוקטורט‬

‫פוסט דוקטורט‬
‫תואר ראשון‬ ‫תואר שני )ללא תיזה(‬ ‫דוקטורט‬ ‫פוסט דוקטורט‬

‫‪1,933‬‬ ‫אחוז גידול‬
‫‪1,462‬‬
‫‪1,043‬‬ ‫‪3,000 105%‬‬
‫‪791‬‬
‫‪2,500 30%‬‬
‫‪2,300 120%‬‬

‫‪60%‬‬

‫‪1,265‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫תשע"ז‬ ‫תשע"ח‬ ‫תשע"ט‬ ‫תש"פ‬ ‫תשפ"א‬ ‫תשפ"ב‬

‫‪35‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫תקצוב קרנות המחקר‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫קרנות המחקר המתוקצבות ע"י ות"ת הן עמוד השדרה של המחקר הבסיסי התחרותי במדינת ישראל‪ .‬בתכנית הרב‬
‫שנתית לשנים תשע"ז‪-‬תשפ"ב‪ ,‬חלה עליה משמעותית בתקצוב קרנות המחקר ע"י ות"ת‪ ,‬וזאת במטרה לאפשר לחוקרים‬
‫להגיע להישגים משמעותיים ולקדם את מעמדה המדעי של ישראל בעולם‪ .‬בהקשר זה יודגש כי על פי דירוג שנחאי‬
‫(‪ )2018‬האוניברסיטה העברית והטכניון מדורגות ברשימת ‪ 100‬האוניברסיטאות הטובות בעולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬אוניברסיטאות‬

‫המחקר הישראליות מובילות גם בדירוגים בינלאומיים אחרים‪.‬‬

‫תקציב קרנות המחקר (במיליוני ‪)₪‬‬

‫תשע"ו‬ ‫תשע"ז‬ ‫תשע"ח‬ ‫תשע"ט‬
‫‪772‬‬ ‫‪897‬‬ ‫‪970.3‬‬ ‫‪1,017‬‬

‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪36‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת חיזוק המחקר‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫גידול הדרגתי של ‪ 50%‬בתקציב הקרן הלאומית למדע‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫‪ ‬‬

‫התכנית הרב שנתית לחיזוק תשתיות המחקר כוללת גידול הדרגתי של ‪ 50%‬בתקציב הקרן הלאומית למדע‪ .‬תקציב‬
‫הליבה של הקרן יעמוד בשנת תשפ"ב‪ ,‬בסיום התכנית הרב שנתית‪ ,‬על סכום של כ‪ 570-‬מיליון ‪ ₪‬לשנה והתקציב כולו‬
‫על כ‪ 700-‬מיליון ‪ ₪‬לשנה‪ .‬התוספות התקציביות מיועדות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להגדלת מספר המענקים‪ ,‬הגדלת גובה מענקי‬
‫המחקר ולהרחבת התמרוצים שהם כוללים‪ ,‬כגון‪ :‬עידוד למחקרים עם שותפים בינלאומיים ולתכניות מחקר מיוחדות‬

‫בהן‪ :‬רפואה ממוקדת אישית‪ ,‬קוונטום ועוד‪ .‬יצויין כי למעלה מ‪ 95%-‬מפעילות הקרן ממומנת מכספי ות"ת‪.‬‬

‫הקרן הלאומית למדע ‪ -‬תקציב רב שנתי (במליוני ‪)₪‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫‪696.4‬‬ ‫תשפ"ב‬
‫‪659.2‬‬ ‫תשפ"א‬
‫‪37‬‬ ‫‪622.1‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫תש"פ‬
‫‪573.54‬‬ ‫תשע"ט‬
‫הכנס‬ ‫‪543.87‬‬ ‫תשע"ח‬
‫השביעי‬ ‫‪497.88‬‬ ‫תשע"ז‬
‫‪463.24‬‬ ‫תשע"ו‬
‫‪419.74‬‬ ‫תשע"ה‬
‫‪383.95‬‬ ‫תשע"ד‬
‫‪364.07‬‬ ‫תשע"ג‬
‫‪337.9‬‬ ‫תשע"ב‬
‫‪319.26‬‬ ‫תשע"א‬
‫‪281.97‬‬ ‫תש"ע‬

‫‪700 600 500 400 300‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫גידול בתקציב התכנית ‪BSF-NSF‬‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫תכנית ‪ BSF-NSF‬החלה לפעול בשנת ‪ 2013‬במטרה לעודד שיתופי פעולה מחקריים בין חוקרים ישראלים לחוקרים‬
‫אמריקאים‪ .‬מדובר בתכנית יוקרתית למענקים בשורה של תחומי מחקר‪ ,‬בהם‪ :‬מדעים מדויקים‪ ,‬הנדסה ומדעי המחשב‪,‬‬

‫מדעי הטבע והחיים‪ ,‬מדעי כדור הארץ והסביבה‪ ,‬כלכלה ופסיכולוגיה ועוד‪.‬‬

‫בשנים הקרובות צפוי גידול הדרגתי של כ‪ 60% -‬בתקציב התכנית ‪ BSF-NSF‬כך שבסוף התכנית הרב שנתית (תשפ"ב)‬
‫יעמוד על סכום של ‪ 38‬מיליון ‪ ₪‬לשנה‪ .‬תקציב התכנית יאפשר להגדיל בצורה משמעותית את מספר מענקי המחקר‬
‫הממומנים ע"י הקרן‪ ,‬להרחיב את מגוון תחומי המחקר ולחזק את שיתוף הפעולה בין המדע האמריקאי והמדע הישראלי‪.‬‬

‫תקציב רב שנתי ‪ -‬תכנית ‪BSF-NSF‬‬

‫‪ 2022‬תוספת‬ ‫‪2021‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2016‬‬
‫מצטברת‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪36.4‬‬ ‫‪35.5‬‬ ‫‪33.7‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪5.7 BSF-NSF‬‬

‫‪171.7 38.3‬‬

‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪38‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת חיזוק המחקר‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫גידול בתקציב ‪Horizon 2020‬‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫בשנת ‪ 2014‬נפתחה תכנית ‪ Horizon 2020‬של האיחוד האירופי שתמשך עד שנת ‪ .2020‬היקף התכנית צפוי לעמוד על‬
‫‪ 77‬מיליארד ‪ ₪‬לתקופה של ‪ 7‬שנות התכנית‪ .‬חלקה של ישראל בתכניות המו"פ האירופאי נקבע בהתאם ליחס התמ"ג‬
‫הישראלי לסך התמ"ג האירופאי (כולל ישראל) וממומן באופן הבא‪ :‬ות"ת ‪ ;50% -‬משרד הכלכלה ‪ ;35% -‬משרד המדע‬

‫‪ ;10% -‬משרדים רלוונטיים אחרים ‪.5% -‬‬

‫בשנים האחרונות חל גידול בתמ"ג הישראלי ביחס לסך התמ"ג האירופאי‪ .‬בנוסף לכך הורחב היקף התכנית האירופית‪.‬‬
‫בעקבות זאת המדינה נדרשת לגידול משמעותי בדמי השתתפותה בתכנית‪ ,‬אשר מתורגם לגידול בהשתתפות הגופים‬
‫המממנים‪ .‬בהתאם לכך גדל חלקה של ות"ת במימון התכנית מכ‪ 330-‬מיליון ‪ ₪‬בתשע"ו (ביצוע) לכ‪ 520-‬מיליון ‪₪‬‬

‫בתשע"ט (תקציב)‪.‬‬
‫תקציב של התכנית ‪Horizon 2020 -‬‬

‫השתתפות מדינת ישראל במילוני ‪₪‬‬
‫השתתפות ות"ת (‪ )50%‬במיליוני ‪₪‬‬

‫‪1,098‬‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫‪606‬‬
‫‪549‬‬

‫‪303‬‬

‫תשע"ד‬ ‫תשע"ה‬ ‫תשע"ו‬ ‫תשע"ז‬ ‫תשע"ח‬ ‫תשע"ט‬ ‫תש"פ‬

‫‪39‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫הקמה ושדרוג תשתיות המחקר‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫היכולת לבצע מחקר איכותי המצוי בחזית המדע העולמי מותנית בפתוח תשתיות מחקר‪ .‬בתכנית הרב שנתית‬
‫לשנים תשע"ז ‪ -‬תשפ"ב סומן נושא תשתיות המחקר כיעד מרכזי והוקצו לו תוספות תקציב יעודיות בסך ‪ 870‬מיליון ‪₪‬‬

‫כמפורט להלן‪:‬‬

‫התכנית הרב שנתית כוללת תקציבים ייעודיים להקמה ושדרוג תשתיות המחקר באוניברסיטאות המחקר‪ ,‬בהיקף של‬
‫כ‪ 460 -‬מיליון שקלים ובכלל זה‪:‬‬

‫ •מענקי ציוד לחוקרים חדשים שטרם חלפו שלוש שנים מאז קליטתם באוניברסיטאות‪.‬‬

‫ •מענקי ציוד לחוקרים מבוססים (‪ )mid-career researchers‬בעלי וותק של ‪ 20 – 10‬שנים במערכת‪ .‬התכנית‬
‫תסייע לחוקרים מצטיינים בוותק זה‪ ,‬לחדש את מעבדתם ולהביא למיצוי את הפוטנציאל המדעי‪.‬‬

‫ •מענקי ציוד מוסדי ‪ -‬ציוד יקר המשרת את צורכי המחקר של ציבור רחב של משתמשים ומנוהל באופן מוסדי‪.‬‬

‫ •מענקי השתתפות בגיוס ובהעסקת כח‪-‬אדם מקצועי להפעלת תשתיות מחקר מוסדיות‬
‫ •מענקי מחקר להנגשת מרכזי תשתיות לחוקרים לשם סיוע לחוקרים במימון השימוש בתשתיות אלה‪ ,‬שעלות‬

‫השימוש בהן עולה על אפשרויות המימון הקיימות במענקי המחקר הנהוגים בישראל‪.‬‬

‫תכנית של שדרוג תשתיות הוראה ומחקר במוסדות להשכלה גבוהה בסך של כ‪ 410-‬מיליון ‪ :₪‬חלקן של האוניברסיטאות‬
‫נאמד בתקציב זה בכ‪ 230-‬מיליון ‪ ₪‬והחלק של המכללות נאמד בכ‪ 180-‬מיליון ‪  .₪‬‬

‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪40‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת חיזוק המחקר‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫הקמה ושדרוג תשתיות המחקר‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫תקציבי‪  ‬התכנית להקמה ושדרוג תשתיות המחקר ‪ ‬‬

‫השתתפות ות"ת תשע"ט‪-‬תשפ"ב‬

‫מיליוני דולר‬ ‫מליוני ש"ח‬

‫‪128 460‬‬ ‫מקורות ות"ת המיועדים לתשתיות מחקר‬
‫תקציבים חדשים בתכנית הרב‪-‬שנתית‬
‫‪72 260‬‬
‫תקציבים קיימים המבוצעים באמצעות ה‪ISF-‬‬
‫‪56 200‬‬ ‫תכניות מומלצות‬

‫‪127 459‬‬ ‫מענקי ציוד מחקרי לחוקרים חדשים‬
‫מענקי ציוד מחקרי לחוקרים מבוססים‬
‫‪42 152‬‬
‫מענקי ציוד מחקרי מוסדי‬
‫‪18 65‬‬ ‫סיוע בגיוס ובהעסקת כח אדם מקצועי להפעלת‬

‫‪54 194‬‬ ‫הנגשת תשתיות מחקר‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫‪8 29‬‬

‫‪5 18‬‬

‫* לפי שער חליפין של ‪ ₪ 3.6‬לדולר‬

‫‪41‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫תכניות הדגל במחקר‪ :‬מיצובה של ישראל בחזית הידע העולמי‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫‪ ‬‬

‫רפואה ממוקדת אישית‬

‫תכנית המחקר לרפואה ממוקדת אישית תאפשר לחוקרים ישראלים לקדם מחקרים נרחבים המתבססים על נתוני‬
‫עתק (‪ )big data‬המצויים במסדי הנתונים של בתי החולים וקופות החולים בישראל‪ ,‬ואשר נחשבים למהימנים ביותר‪.‬‬
‫הנגשת נתונים קליניים אלה ובנוסף לכך הצלבתם עם ריצופים גנומים של מתנדבים תקדם מאוד את יכולות המחקר‬
‫בתחום בישראל‪ ,‬תסייע בהאצת קצב התגליות ופוטנציאל היישום של גישות טיפוליות חדשות ותמצב את ישראל‬
‫כפורצת דרך בחזית המדע העולמי בתחום הרפואה הממוקדת אישית‪ .‬הוצאת התכנית מהכוח אל הפועל היא בשני‬
‫ערוצים‪ .1 :‬הקצאת מענקי מחקר דרך הקרן הלאומית למדע במיזם המאגם משאבים מות"ת‪ ,‬ישראל דיגיטלית וקרנות‬
‫פילנטרופיות – סה"כ מוקצים לתכנית עד כה ‪ 150‬מיליון ‪ ,₪‬מתוכם חלקה של ות"ת הוא ‪ 35‬מיליון ‪ .2 .₪‬מיזם פסיפס‬
‫המאגם משאבים בסך ‪ 263‬מיליון ‪ ₪‬מות"ת‪ ,‬ישראל דיגיטלית‪ ,‬הרשות לחדשנות‪ ,‬משרד הבריאות ומשרד האוצר‪ .‬חלקה‬

‫של ות"ת הוא ‪ 53.5‬מיליון ‪.₪‬‬

‫מדע וטכנולוגית קוונטים‬

‫השקעה משמעותית ועקבית ברמה הלאומית בפיתוח תחום המדע והטכנולוגיה הקוונטיים‪ ,‬ובפרט בפיתוח תשתיות‬
‫המחקר שבו‪ ,‬צפויה להביא לקפיצת מדרגה משמעותית ביכולות המחקר הישראליות ובמעמדה העולמי של ישראל‬

‫בחזית הידע העולמי בתחום‪.‬‬

‫פיתוח מדע וטכנולוגיה קוונטים נשען על הבנת האינטראקציה בין דרגות חופש בודדות של המערכת (למשל‪ ,‬פוטונים‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬
‫ואטומים בודדים) ופיתוח הטכנולוגיה הנדרשת לשליטה בהן‪ .‬יכולות אלו יאפשרו‪ ,‬ובחלקן כבר מאפשרות היום‪ ,‬בניית‬
‫מחשוב חזק לאין שעור מהקיים היום‪ ,‬תקשורת מוצפנת חסינה מהאזנה‪ ,‬סימולציה של מערכות מורכבות מכדי לחשבן‬

‫באמצעות מחשבים קיימים‪ ,‬חישה ברגישות גבוהה מהשיטות המקובלות‪ ,‬פיתוח חומרים בעלי תכונות ייחודיות ועוד‪.‬‬

‫כדי לקדם את הנושא הוקמה קרן מחקר בסך ‪ 100‬מיליון ‪ ₪‬בשיתוף פעולה עם מפא"ת‪ ,‬המופעלת על ידי הקרן‬ ‫‪42‬‬
‫הלאומית למדע ונועדה לעידוד מחקרים בתחום‪ .‬בנוסף יוקצו משאבים לתשתיות נדרשות למחקר וכן תקציבים לקידום‬

‫הוראת התחום‪.‬‬

‫סך המשאבים של ות"ת לנושא הוא ‪ 200‬מיליון ‪ ₪‬והיא פועלת לאיגום וגיוס משאבים נוספים לפיתוח התחום‪.‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת חיזוק המחקר‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫תכניות הדגל במחקר‪ :‬מיצובה של ישראל בחזית הידע העולמי‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫‪ - DATA SCIENCE‬מדעי הנתונים‬

‫תחום מדעי הנתונים מתייחס לאיסוף‪ ,‬ניהול‪ ,‬עיבוד‪ ,‬ניתוח וויזואליזציה של נתונים המשויכים למנעד רחב של דיסציפלינות‬
‫אקדמיות ואפליקציות מסחריות‪ .‬התחום חווה בשנים האחרונות צמיחה מוגברת ומואצת והשקעות כספיות בהתאם‪ ,‬הן‬
‫מצד התעשייה והן מצד אוניברסיטאות ומכוני מחקר פרטיים‪ .‬הסיבות להתפתחות התחום נעוצות בגידול המשמעותי‬
‫בכמות ובזמינות של נתונים המיוצרת בעולם ; בפיתוח מתמשך של שיטות‪ ,‬אלגוריתמים וטכנולוגיות זמינות; ובהתפתחויות‬

‫בחומרה ייעודית לתקשורת‪ ,‬אחסון ועיבוד נתונים‪.‬‬

‫למדעי הנתונים יש נגיעה לכמעט כל תחומי התוכן של המרחב האקדמי‪ ,‬והם טומנים בחובם פוטנציאל חדשנות ופריצת‬
‫דרך לא רק במדעים המדויקים אלא גם במדעי החברה והרוח‪ .‬אין ספק כי קידום התחום יביא לקפיצת מדרגה אקדמית‬
‫מבחינת ההוראה והמחקר בשלל רב של דיסציפלינות ויתרום לחוסן הלאומי של מדינת ישראל בהיבטים הכלכליים‬

‫והביטחוניים‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬כחלק מהתכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה לשנים תשע”ז‪ -‬תשפ”ב החליטה ות”ת‪ ,‬לאחר התייעצויות‬
‫רחבות עם גורמים שונים במערכת האקדמית‪ ,‬לרכז חלק ממאמציה בפיתוח תשתיות מחקר במדעי הנתונים‪ .‬על מנת‬
‫לגבש וליישם תכנית פעולה לקידום התחום מונתה ועדה מייעצת מדעית‪ .‬הוועדה שוקדת על ניסוח המלצות למל"ג‪/‬‬
‫ות"ת לתכנית לפיתוח תחום מדעי הנתונים במערכת ההשכלה הגבוהה ועל סיוע בהובלת יישומה‪ .‬הועדה בוחנה את‬
‫הנושאים הבאים‪ :‬תחימה מדעית של תחומי המחקר תחת "מדעי הנתונים"‪ ,‬מיפוי ותעדוף הצרכים המחקריים בתחום‬
‫של הקהילה האקדמית בישראל לעשור הקרוב‪ ,‬מציאת שותפויות לקידום הנושא‪ ,‬סיוע בגיבוש המתווה התקציבי‬
‫להקצאות הייעודיות לתמיכה בתחום‪ ,‬המלצה על מנגנוני היישום הרלוונטיים ובחינת ההשתתפות במיזמים עתירי ידע‬

‫אחרים (לדוגמא רפואה מותאמת אישית)‪.‬‬

‫סך המשאבים של ות"ת לנושא הוא ‪ 150‬מיליון ‪ ₪‬והיא פועלת לאיגום וגיוס משאבים נוספים לפיתוח התחום‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫גידול משמעותי בזכיות בקרנות מחקר‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫‪ ‬‬

‫בעשור האחרון ניתן לראות עליה חדה בשיעור של כ‪ 125%-‬בסך הזכייה במענקי מחקר תחרותיים‪ .‬רוב מוחלט של‬
‫הזכיות (כ‪ ,)80%-‬הן בגין זכיות במענקי הקרן הלאומית למדע וקרן המו"פ האירופי‪ ,‬זאת לעומת עליה קלה בלבד בזכיות‬
‫במענקי מחקר ממקורות אחרים‪ .‬סך הזכיות הגבוה ביותר הוא בתחומי הרפואה ומדעי החיים‪ ,‬והוא נשמר לאורך זמן‪,‬‬
‫אולם הגידול המשמעותי ביותר באחוזים חל בתחומי ההנדסה‪ ,‬מתמטיקה ומדעי המחשב‪ ,‬אשר סך הזכיות בהם גדל פי‬

‫‪ 3.5‬מאז שנת ‪.2004‬‬

‫זכיה בקרנות מחקר תחרותיות ואחרות באוניברסיטאות‬

‫קרנות תחרותיות ‪ -‬מוצע זכיות = ‪$M‬‬
‫קרנות אחרות ‪ -‬ממוצע זכיות ‪$M -‬‬

‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬

‫‪44‬‬

‫מל"ג‪/‬ות"ת חיזוק המחקר‬ ‫‪1958-2018‬‬ ‫גידול בפרסומים האקדמיים‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫‪ ‬‬

‫מספר הפרסומים האקדמיים של חוקרים באוניברסיטאות המחקר עלה בכ‪ 18%-‬בעשור האחרון‪ ,‬כאשר לאחר‬
‫מספר שנים של קיטון במספר הפרסומים‪ ,‬אנו רואים היפוך מגמה וגידול מואץ בשנים האחרונות‪ .‬מספר הפרסומים‬
‫"המשוקללים"‪ ,‬כלומר‪ ,‬המשקל היחסי של החוקר בכתיבת המאמר מתוך סך השותפים בכתיבתו‪ ,‬המעיד על שיתוף‬
‫פעולה בין חוקרים ממחלקות שונות ומוסדות שונים‪ ,‬עלה אף הוא‪ ,‬אם כי באופן מתון יותר‪ .‬בממוצע‪ ,‬כרבע מהפרסומים‬
‫האקדמיים של החוקרים הישראלים הם בשיתוף פעולה עם חוקרים אחרים מחו"ל‪ .‬מגמה זו קבועה פחות או יותר ב‪5-‬‬

‫השנים האחרונות‪.‬‬

‫"פרסומים אקדמיים באוניברסיטאות מחקר‬

‫פרסומים "ברוטו"‬
‫פרסומים משוקללים‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬

‫‪45‬‬ ‫פרסומים "ברוטו" – מס' המאמרים ששותף לכתיבתם חוקר ישראלי אחד לפחות‪.‬‬

‫הכנס‬ ‫פרסומים "משוקללים" ‪ -‬המשקל היחסי של החוקר במאמר מתוך סך השותפים בכתיבתו‪ ,‬המעיד על מידת שיתוף פעולה בין‬
‫השביעי‬ ‫חוקרים ממחלקות שונות ומוסדות שונים – בארץ ובחו"ל‪.‬‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫הרכב הגופים מל"ג וות"ת‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬ ‫רשימת חברי המל"ג ה‪13-‬‬

‫חברי ות”ת‪:‬‬ ‫מר נפתלי בנט ‪ -‬שר החינוך ויו”ר המל"ג‬
‫פרופ’ יפה זילברשץ ‪ -‬יו"ר ות"ת‬ ‫פרופ’ אדו פרלמן ‪ -‬סיו"ר המל"ג‬

‫ד”ר רבקה ודמני (שאומן)‬ ‫פרופ’ אלי פולק‬ ‫ד”ר לאה בם‬
‫עו”ד צבי האוזר‬ ‫פרופ’ רוני פרידמן‬ ‫פרופ’ ישראל גלעד‬
‫פרופ’ אהרון קלרמן‬
‫פרופ’ ישעיהו טלמון‬ ‫פרופ’ שפרה שגיא‬ ‫פרופ’ אילנה גוזס‬
‫מר שמעון יצחקי‬ ‫פרופ’ דודי שוורץ‬ ‫פרופ’ רבקה גילת‬
‫פרופ' מונא מארון‬ ‫פרופ’ חנה דודיוק‬
‫פרופ’ יוסי שיין‬ ‫מר רם שפע‬ ‫ד”ר אופיר העברי‬
‫פרופ’ סעד תפוחי‬
‫הנהלת מל"ג‪/‬ות”ת‪:‬‬ ‫מר משה ויגדור‬
‫מר מתניהו אנגלמן ‪ -‬מנכ"ל מל"ג‪/‬ות"ת‬ ‫מר ישראל תיק‬ ‫ד”ר רבקה ודמני (שאומן)‬
‫גב' דנה אהרן ‪ -‬סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש‬
‫פרופ’ יפה זילברשץ‬ ‫‪ 60 2018-1958‬שנה למל"ג‬
‫רו"ח אביטל בלייוס ‪ -‬חשבת בכירה‬ ‫ד”ר סאמר חאג' יחיא‬
‫ד"ר ורדה בן שאול ‪ -‬סמנכ”ל הערכת איכות והבטחתה‬
‫פרופ’ אוסיד ח’טיב‬
‫עו"ד יעל טור כספא ‪ -‬יועצת משפטית‬ ‫פרופ’ אביבה חלמיש‬
‫גב' שירה נבון ‪ -‬סמנכ”ל תקצוב‬ ‫פרופ’ חיים טייטלבאום‬

‫גב' מיכל נוימן ‪ -‬סמנכ"ל לעניינים אקדמיים ומזכיר מל"ג‬ ‫גב' עדי משניות‬
‫גב' מרב שביב ‪ -‬סמנכ"ל תכנון ומדיניות‬ ‫פרופ’ חביבה פדיה‬
‫מר תומר ולמר ‪ -‬דובר מל"ג‬
‫‪46‬‬

‫‪1958-2018‬‬ ‫רשימת המוסדות האקדמים‬

‫‪ 60‬שנה למל״ג‬

‫המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫מכללות אקדמיות לחינוך‬ ‫מכללות אקדמיות מתוקצבות‬ ‫אוניברסיטאות‬
‫ »אלקאסמי – מכללה אקדמית לחינוך‬ ‫ »אפקה – המכללה האקדמית להנדסה‬ ‫ »אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ »אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫ »אמונה‪-‬אפרתה ‪ -‬מכללה אקדמית‬ ‫בתל‪-‬אביב‬ ‫ »אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫לאמנויות ולחינוך‬
‫ »בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב‬ ‫ »אוניברסיטת חיפה‬
‫ »המכללה האקדמית בית‪-‬ברל‬ ‫ירושלים‬ ‫ »האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫ »המכללה האקדמית הדתית לחינוך‬ ‫ »הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫ »האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‬
‫שאנן‬ ‫ »מכון ויצמן למדע‬
‫ »המכללה האקדמית הערבית לחינוך‬ ‫ »המכללה האקדמית אחוה‬ ‫ »אוניברסיטת אריאל‬
‫ »האוניברסיטה הפתוחה‬
‫בישראל – חיפה‬ ‫ »המכללה האקדמית אשקלון‬
‫ »המכללה האקדמית וינגייט‬ ‫מכללות אקדמיות לא מתוקצבות‬
‫ »המכללה האקדמית לחינוך “תלפיות”‬ ‫ »המכללה האקדמית גליל מערבי‬ ‫ »המכללה האקדמית לחברה ואמנויות‬
‫ »המכללה האקדמית לחינוך גבעת‬ ‫ »המכללה האקדמית לישראל ברמת‪-‬גן‬
‫ »המכללה האקדמית הדסה ירושלים‬
‫וושינגטון‬ ‫ »המכללה האקדמית נתניה‬
‫ »המכללה האקדמית לחינוך ולספורט‬ ‫ »המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן‬ ‫ »המסלול האקדמי של המכללה למינהל‬

‫אוהלו בקצרין‬ ‫ »המכללה האקדמית להנדסה סמי‬ ‫ »המרכז האקדמי למשפט ולעסקים‬
‫ »המכללה האקדמית לחינוך ע”ש‬ ‫שמעון‬ ‫ »המרכז האקדמי פרס‬

‫דוד ילין‬ ‫ »המכללה האקדמית ספיר‬ ‫ »המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט‬
‫ »המכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי‬ ‫ »המרכז הבינתחומי בהרצליה‬
‫ »המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע”ש‬
‫ »המכללה האקדמית לחינוך ע”ש‬ ‫מקס שטרן‬ ‫ »המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה‬
‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬ ‫ »הקריה האקדמית אונו‬
‫ »המכללה האקדמית צפת‬
‫ »המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך‬ ‫ »מכון שכטר למדעי היהדות‬
‫ויצו‪-‬חיפה ע”ש נרי בלומפילד‬ ‫ »המכללה האקדמית של תל‪-‬אביב יפו‬ ‫ »מרכז האקדמי שלם‬

‫ »חמדת הדרום – המכללה האקדמית‬ ‫ »המכללה האקדמית תל חי‬
‫לחינוך‬
‫ »המרכז האקדמי לב‬
‫ »מכללה אקדמית לחינוך – אורות ישראל‬
‫מיסודן של מכללת אורות ישראל‬ ‫ »המרכז האקדמי רופין‬
‫ומכללת מורשת יעקב‬
‫ »מכללה אקדמית לחינוך “אורנים”‬ ‫ »מכון טכנולוגי חולון‬
‫ »מכללה ירושלים‬
‫ »מכללת הרצוג מיסודן של מכללת‬ ‫ »המכללה האקדמית להנדסה אורט ע”ש‬
‫ליפשיץ ומכללת הרצוג‬ ‫בראודה‬
‫ »מכללת לוינסקי לחינוך‬
‫ »מכללת סכנין – מכללה אקדמית‬ ‫ »עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה‬
‫להכשרת עובדי הוראה‬ ‫בירושלים‬

‫ »סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‬ ‫ »שנקר הנדסה‪ .‬עיצוב‪ .‬אמנות‬
‫לטכנולוגיה ולאמנויות‬
‫‪47‬‬

‫הכנס‬
‫השביעי‬

SCORPIO 88

6.11.2018 | |7