עלון בשלח תשפ"ג

כניסת השבת: 54:16 יציאת השבת 55:17 רבינו תם: 21:18 השבת, אנו קוראים את פרשת בשלח, פרשה בה מגיע עם ישראל לשיאים אדירים. חז"ל מגלים לנו שהגילויים האלוקיים שהתגלו בקריעת ים סוף היו פי חמש, מכל מכות מצרים גם יחד, כפי שאנו אומרים בהגדה של פסח: "רבי עקיבא אומר: מניין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים במצרים הייתה של חמש מכות?, שנאמר: ישלח בם – חרון אפו, עברה, וזעם, וצרה, משלחת מלאכי רעים. חרון אפו – אחת, עברה – שתיים, וזעם – שלוש, וצרה – ארבע, משלחת מלאכי רעים – חמש. אמור מעתה: במצרים לקו חמישים מכות, ועל הים לקו מאתיים וחמישים מכות". מתוך הגילוי הכול כך מופלא, פורצת שירה קדושה ונשגבה, שירה שבסופה מכריז העם כולו על מטרותיו העליונות:"תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כווננו ידיך, ה' ימלוך לעולם ועד", מטרתנו המוצהרת היא הופעת מלכות ה' בעולם. על כן נוהגים עמך ישראל להרבות בשבת זו בשירים ותשבחות ושבת זו נקראת "שבת שירה" ומשום כך החשיבות המיוחדת בשבת זו שיש בזה הודאה כי אנו מאמינים שיש בורא לעולם שיצר הכל, ואף משרה את בריאתו על הטבע, כך שנס קריעת ים סוף הוא מעל הטבע וברצות ה' זכו עם ישראל לגאולה משעיבוד מצרים ובהמשך לקבלת התורה מתוך אהבה רבה. שבת שירה בברכת שבת שלום ומבורך אברהם אמסלם מעלת הכרת הטוב פרשתנו פרשת בשלח עוסקת בעיקרה בקריעת ים סוף חז“ל דורשים במדרש ילקוט שמעוני על הפסוק בתהילים ”הים ראה וינוס“ )תהילים קי“ד(. מה ראה? ראה ארונו של יוסף יורד לים, אמר הקב“ה ינוס מפני הנס שנאמר ”ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה“, הים ראה את ארונו של יוסף הצדיק אשר נס מפני אשת פוטיפר ולכאורה מה הקשר בין כך שהים נס לבין כך שיוסף נס? האב“ע שואל למה בכלל ד‘ נזדקק לקריעת ים סוף, הרי התורה כותבת ”וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים“ אז עם ישראל יכל להילחם במצרים, וד‘ לא היה צריך לקרוע את ים סוף. האב“ע עונה, עם ישראל היו עדיין במנטליות של עבדים, לא הכירו עדיין תכסיסים ודרכי מלחמה ולכן לא יכלו להילחם. אבל עדיין זה קשה היות ומיד אחרי קריעת ים סוף, ראינו שעם ישראל נלחם בעמלק וניצחו, אם נאמר שידיו של משה עשו את המלחמה הרי גם כאן יכל לקרות אותו הדבר, ולהילחם ולנצח את המצרים. על שאלה זו עונה ”הכתב סופר“ שעם ישראל עם כל זאת שהיו עבדים ושועבדו קשות, הרי הם היו מתאכסנים אצל אדוניהם במצרים, ושימשו להם כאכסניה בשעת הדחק. ועם ישראל במהותו, עם שיש בו הכרת הטוב מובנת ולא יכל לעמוד ולהילחם במצרים, בבחינת בור אשר שתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן, מצד הכרת הטוב של עם ישראל, ד‘ העדיף לקרוע את ים סוף ולא להביא את העם לקרב מול המצרים. כי העם לא יכל מעצם אופיו לפגוע במצרים. ובמקביל נבחן את התנהגותו של יוסף הצדיק, שכתוב עליו ”ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי, ויעזוב בגדו בידיה, וינס ויצא החוצה“. שואל הרמב“ן מדוע יוסף הצדיק משאיר ראיית זהב בידיה, הרי מדובר באישה מבוגרת, שיכל לדחוף אותה ולקחת הבגד מידיה ולרוץ החוצה, למה הוא משאיר ראיה שתשמש כנגדו? הרמב“ן עונה, יוסף לא היה מסוגל להרים יד על אשת אדונו, עקב הכרת הטוב על כך שבית פוטיפר שימש לו כאכסניה ובית ברגעיו הקשים ולא יכל להחזיר רעה תחת טובה, והעדיף להענש קשות ולא לפגוע בה. עכשיו ניתן להבין את הקשר בין קריעת ים סוף לארונו של יוסף. ים סוף נקרע מפניתכונתהכרתהטוב שעם ישראל לא רצה להילחם כנגד המצרים. וזה כנגד תכונת הכרת הטוב של יוסף כלפי אשת פוטיפר. ולכן זה לא סתם ”וינוס כנגד וינוס“, אלא להדגיש את תכונת הכרת הטוב הטמונה בעם ישראל שאף כוח לא יכול לעמוד כנגדה. ואכן עם ישראל, נקראים יהודים, מלשון יהודה תכונת ההודאה והכרת הטוב לד‘ ולכל מי שגומל עמו חסד. יהי רצון שתכונה זו תמיד תהא טמועה בעמנו הקדוש. שבת שלום אבי אוליאל שליט"א בית הכנסת "אחוות ישראל" מאמר מרכזי מאמר מערכת פרשת בשלח שבת שירה סדר ט"ו בשבט עמודים 23-22 עמודים 7-6 שבת הבאה פרשת יתרו הבקשות יתקיימו: ביהכנ"ס חזון אבנר רח' שלמה בן יוסף 15 רובע ו' הפייטן כמואל יונתנוב ביהכ"נ זכור לאברהם רח' הרי"ף 26 רובע ט' הפייטן יובל טייב ביהכ"נ בית יוסף רח' חפץ חיים 5 רובע ג' הפייטן יוסף אוחנה בשעה: 00:21 1

ויהי בשלח פרעה את העם )יג, יז(. – היא לשון צער ותוגה, ואם כן צריך להבין מדוע התורה הקדושה הקשה מרן האור החיים הקדוש זיע“א: כלל בידינו כי תיבת ”ויהי“ פתחה במילה זו את תיאור יציאת בני ישראל ממצרים, והלא עת ומדוע נאמר בו ”ויהי“ הרומז לתוגה וצער? וזמן יציאתם של בני ישראל ממצרים, היה זה רגע משמח ביותר, אלא השיב רבינו: אמנם היו אלה רגעים של אושר ושמחה עצומים, אך הם היו מהולים בצער, מפני שהקב“ה רצה להוציא את בני ישראל ממצרים להיות לו לעם סגולה ולממלכת כהנים, אלא שפרעה שלח עימם ערב רב של גויים שהתלוו אליהם ועלו עימם ממצרים, שנאמר: ”ויהי בשלח פרעה את העם“, וידוע כי כאשר נאמר ”העם“ ולא נאמר באיזה עם מדובר, הכוונה היא לאנשי הערב רב, ודבר זה גרם צער גדול לה‘ יתברך. ומדוע? מפני שהקב“ה רצה שעם ישראל יהיו לבדם – בבחינת ”עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב“, ודבר זה לא קרה, שהרי בתחילת פרשה זו ”ויהי“ – לשון צער. יצאו עימם ואף הסתפחו אליהם אנשי הערב רב, ומשום כך נאמר ומכאן נלמד אנו לקח ומוסר השכל – כמה חשוב בעיני ה‘ שבני ישראל שומרים על אחדותם וייחודם, ואינם מתערבים באומות העולם, ואף לא לומדים מדרכם וממעשיהם!. זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת )טז, טז(. אמרו חכמים ז"ל: "מן שירד להן לישראל - היה גבוה ששים ועולה עד שרואים אותו כל מלכי מזרח ומערב!" )יומא עו.(. אמה!", ועוד אמרו חכמים: "מן שירד להם לישראל היה מתגבר והקשה על כך רבינו הבן איש חי זצ"ל: הלא המן היה יורד בעבור כל בית ובית, ובעבור כל משפחה ומשפחה, והיה מתחלק לפי מספר נפשות ביתו של כל אחד ואחד, ואם כדברי חז"ל היה המן גבוה ששים אמה, והיה מגיע עד לגובה שרואים אותו כל מלכי ואם כן כיצד הוא התחלק לעומר לכל גולגולת? מזרח ומערב, לפי זה צריך לומר שכל המן היה יורד יחד כגוש אחד, אמנם לדעת האומרים שהמן היה גבוה שישים אמה, אפשר לומר כי היה זה רק ביום הראשון לירידתו, אולם מלשון המדרש ואם כן צריך להבין כיצד היה מתחלק לכל אדם ואדם? משמע שהיה המן מתגבר ועולה, ודבר זה היה קורה מידי יום ביומו, אלא ההסבר הוא – שהמן היה יורד עומרים עומרים, והם היו תופחים לגובה רב, עד שהיו נראים לכל מלכי מזרח ומערב, וכל זאת נעשה על מנת לרומם ולקדש שם שמים בעולם, ולאחר ללקטו. מכן היה המן שוקע עד למידתו האמיתית, ואז היו יוצאים ישראל ויהי בשלח פרעה את העם )יג, יז(. ביאר הצדיק בעל ”זרע שמשון“ זצ“ל: כוונת התורה באומרה: ובעצמו ליווה את בני ישראל בצאתם ממצרים, ומדוע הטריח ”בשלח פרעה את העם“ ללמדנו שפרעה מלך מצרים בכבודו פרעה את עצמו ללוות את בני ישראל? אין זאת אלא כי רצה עדיין אינו מתייאש מהם להיות לו לעבדים!. להראות בזה שאף על פי ששלח אותם מארצו, למרות כל זאת ולכן כאשר שמע פרעה שבני ישראל נבוכים ומבולבלים במדבר, מיד פנה לרדוף אחריהם על מנת להחזירם אליו להיות לו לעבדים, וצעד זה מורה כאלף עדים שפרעה לא התייאש כלל וכלל, ולמרות אליו חזרה את בני ישראל כעבדים. שקיבל עשר מכות קשות וכואבות, עדיין ניסה בכל דרך להשיב והדברים מרעישים! כי אם פרעה המשיך בעקשנות לנסות לשעבד את בני ישראל בחזרה בכל דרך, אם כן כמה אנו צריכים ללמוד ממנו לענייני הקדושה ועבודת ה‘, שהרי גדולה מידה טובה ממידת פורענות! בשבילי ההלכה שבת כהלכתה פנינים לשולחן שבת הרה"ג יצחק יוסף שליט"א הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרה"גמאיר כהן שליט"א ראש כולל "חכמת רחמים" הלכות ט"ו בשבט )ב'( . טוב ונכון שלא לעשות את סדר ט“ו בשבט סמוך לסעודה מלפניה, מפני שגורם בכך לעצמו ספק ברכות לגבי הברכה האחרונה, ועל כן ראוי להביא את הפירות כשמסיים את סעודתו בפת, קודם שיברך ברכת המזון, שאז לכל הדעות ברכת המזון פוטרת גם אכילת הפירות. . המנהג הוא שלא לברך על זית כבוש ברכת ”בורא פרי העץ“ בתוך סעודה שסועד על פת, כיון שדרך ללפת בו את הפת, והרי הוא טפל ללחם, ולכן נכון יותר שיברך ברכת ”בורא פרי העץ“ על פרי שאינו טפל לפת, כגון: תמר וכיו“ב. . ברכת ”בורא פרי האדמה“ אפשר לברך בתוך הסעודה אך ורק על ירקות או פירות שאין דרך לאכול אותם עם הפת, כגון: בוטנים, גרעינים וכיו“ב, אמנם על מיני ירקות כגון: עגבניה, מלפפון, ירקות כבושים וכיו“ב אין לברך עליהם ברכת ”בורא פרי האדמה“ בסעודה, כיון שהדרך היא לאוכלם על הפת. . הנוהגים לשתות בירה בסדר ט“ו בשבט, כי רוצים לאכול מכל שבעת המינים, ולוקחים את הבירה כנגד השעורה, אין להקדים אותה לשאר המינים, ואף על פי שהשעורה מוזכרת בתחילת הפסוק, והטעם לכך מפני שרובה מים וברכתה ”ברכת שהכל נהיה בדברו“. . לכתחילה אין לאכול בסעודה שסועד בה פת עוגה ומיני מזונות, כי נכנס בזה לספק ברכות לגבי ברכת מזונות, כי שמא נפטר בברכת ”המוציא“ שבירך בתחילת הסעודה, אמנם אם בכל זאת חשקה נפשו לאכול את העוגה בתוך הסעודה, רשאי לעשות כן ויש לו על מה לסמוך. . ממתקים שברכתם ברכת ”בורא מיני מזונות“, כגון: ביסלי וכיו“ב, יכול לברך עליהם בתוך הסעודה לכתחילה ברכת מזונות. . מברך ברכת ”בורא פרי העץ“ על פרי אחד ופוטר בברכה זו את כל פירות העץ שיאכל, וכן מברך ברכת ”בורא פרי האדמה“ על פרי אחד ופוטר בברכה זו את כל פירות האדמה שיאכל, וכן הדין לגבי ברכת ”שהכל“. . אם בירך ”ברכת הגפן“ על יין, הרי שבברכה זו פטר את כל המשקאות שברכתם ”ברכת שהכל נהיה בדברו“. . כשמברך ברכת ”שהחיינו“ פוטר בברכה זו את כל הפירות שצריך לברך עליהם ”שהחיינו“ ובתנאי שהם מונחים לפניו, אולם הפירות שלא היו מונחים לפניו, לא נפטרו בברכת ”שהחיינו“, וכשיביאם לפניו יברך עליהם ברכת ”שהחיינו“. הרה"גשמעון יוחאי יפרח שליט"א חליבת בהמה: . החולב בהמה בשבת חייב משום מפרק שהוא תולדה דדש והחולב לתוך האוכל או היונק בפיו פטור, ואינו חייב עד שיחלבו לתוך הכלי. . והחולב לתוך האוכל האיסור הוא מדרבנן והחלב גם כן נאסר בו ביום. . מותר לומר לאינו יהודי לחלוב בהמתו בשבת, משום צער בעלי חיים שהחלב מצערה והחלב אסור בו ביום . כשאין שם אינו יהודי מותר לישראל לחלוב בהמתו על גבי קרקע, שהחלב הולך לאיבוד, כדי שלא תצטער בהמתו מריבוי חלב שבדדיה וצער בעלי חיים דאורייתא. סחיטה בבגדים: . בגד או מטלית או ספוג וכיוצא בו הספוגים במים אסור לסחטם משום אסור ליבון. . אסור להשתמש המטלית רטובה לצורך ניקוי השולחן או הריצפה משום שבשעת הניקוי נסחטים המים מן המטלית אומנם מותר להשתמש במטלית יבשה על מנת לספוג לתוכה משקין. . אסור לקח צמר גפן ולטבלו במי חמצן אלכוהול או יוד וכדומה כדי לנקות פצע בשבת או את העור לפני הזריקה כי ודאי שהוא סוחט והוא צריך גם לנוזל היוצא. 2

חסד יסובבנו כאשר עלה בבא חאקי לארץ ישראל, סבלו הוא ובני משפחתו דוחק ומחסור. הוא התגורר במעברת עולים בגבעת אולגה, ועודד ורומם את רוחם הנכאה של אחיו, אשר התגוררו באהלים פרוצים בעיצומו של החורף, בתנאים קשים אשר לא הורגלו אליהם בארץ הולדתם. משפחתו של בבא חאקי הגיעה לעתים עד פת לחם ממש. כאשר ביטחון... ביקשה הרבנית כסף להוצאות שבת, העניק לה דרשה נלהבת בענייני במר לבה אמרה הרבנית, ”הבוטח בה‘ חסד יסובבנו“, את הביטחון רואה אני, והחסד איה הוא? השיב לה בבא חאקי בנועם, אנו נבחנים עתה בניסיון העוני. אם נעמוד בו כראוי, יגיע החסד. יצאה הרבנית החוצה, ועל המדרגה הסמוכה למעונם מצאה עשר לירות, סכום נכבד באותם ימים. חזרה ובישרה, עמדתי בניסיון והחסד הגיע. אך הרב ראה בכך המשך הניסיון, ואמר, אמנם מצד הדין מותר לקחת את המעות הללו, משום שהבעלים התייאשו מהן, אבל ראוי לנו לנהוג לפנים משורת הדין ולהכריז עליהן. איך נתענג במעדני השבת, שנקנו במחיר צערו של יהודי? נכריז על הכסף, ורק אם לא יבואו לתבעו, נשתמש בו. עודם מדברים, והדוור הגיע, ועמו מכתב רשום שבו המחאה בסכום נכבד. נענה בבא חאקי ואמר, עכשיו הגיע החסד... הרה"גשמעון יוחאי יפרח שליט"א ישיב אברהם שאלה: אם שייך לעשות הסכם יששכר וזבולון בהדפסת ספר חידושי תורה והלכה. עוד נשאלתי מיהודי שיש ביכולתו להחזיק אברך, אם יעדיף להחזיק אברך העוסק גם בזיכוי הרבים במסירת שיעורים, או דווקא שקדן ומתמיד אף שאינו מזכה את הרבים בתורתו. תשובה: התורה אפילו אם אינם עניים ויש להם פרנסה משל עצמם, כי בזה נעשה שותף בקיום העולם הבא מכח זכות לימוד התורה. מלבד מצות צדקה שמטרתה פרנסת העניים, נוספה מצוה נוספת, והיא החזקת לומדי תורה, שיש מצוה גדולה להחזיק בלומדי אולם צריך לדעת שיש הבדל עצום בין מי שהוא רק תומך תורה בתרומה כספית חד פעמית למי שהוא מחזיק תלמיד חכם בתמיכה חודשית קבועה במשך פרק זמן של לכל הפחות שנה, ויש מי שאומר שלוש שנים. כי אומנם גם התומך בתרומה חד פעמית מקבל שכר עצום, אולם המחזיק תורה ב'שותפות' בהסכם יששכר וזבולון זוכה ליטול שכר גדול מאוד ונחשב כאילו הוא עצמו עסק בתורה, ונתבאר כאילו עסקו בתורה, ולכן גם הלומד לא נגרע כלום משכרו. מדברי החינוך ובדברי האור החיים שזוכים על ידי כך להכפיל ממש את זכות לימוד התורה, כי גם הלומד וגם השותף נחשבים שניהם מאחר שעיקר הטעם שלשמו התחדש שיש אפשרות לעשות שותפות ממש עם לומדי תורה הוא בשביל להרבות 'זכות' לימוד התורה בעולם, עדיף טפי לעשות הסכם יששכר וזבולון עם אברך הלומד הוראה ודיינות במטרה לזכות את הרבים או עם תלמיד חכם מגיד שיעור לעצמו בלא שנהנים מתורתו, אף שגם הוא מועיל בזכות תורתו לקיום העולם. אפילו אינו שקדן כל כך, כי על ידם תרבה עוד ועוד זכות התורה בעולם בהוראה לרבים ובשמיעת שיעורים יותר מלימוד שלומד אברך ובאותה מידה שאפשר להשתתף עם 'לומד' תורה כך אפשר לערוך הסכם שותפות עם מחבר ספר במימון הוצאות הספר, אף שכבר לתרומתו ]באופן שאינו מממן את עלויות כל הדפסת הספר[ בכל זכות התורה שיהגו הלומדים מתוך הספר ובמה שיאותו לאורו. סיים המחבר את לימודו ולא נותר אלא להדפיסו ולהוציאו לאור עולם, ובזכות תרומתו להדפסת הספר יזכה התורם לקבל באופן יחסי אולם גם המחזיק תורה וגם המשתתף בהוצאת הדפסת ספר לא יזכה להחשב כ'שותף' אלא בקיום שתי תנאים עקריים, א. שהתרומה בלבד. ]או התחייבות[ תנתן קודם הלימוד או קודם הוצאת הספר. ב. גם שיתנו ויסכימו מראש שהתרומה תינתן בתורת שותפות ולא כתמיכה הרה"גאברהם דרעי שליט"א רב רובע ט', אב"ד, רו"כ עטרת אליהו ומרדכי ומחב"ס שו"ת ישיב אברהם דיני קדימה בהסכם יששכר וזבולון ואם שייך גם בהוצאת ספר חכמת שלמה ּבְ כָ ל ּדְ רָ כֶ יָך דָ עֵ הּו וְ הּוא יְ יַ ּׁשֵ ר אֹרְ חֹתֶ יָך בכל העניינים שלך תן דעתך לחשוב ולעשות את מעשיך למען יביאו בדבר תועלת לקיים את דבר ה‘ יתברך. כל גופי תורה תלויים באמירה הקטנה הזו, בכל דרכיך דעהו. בכל דבר ודבר חפש את קרבת ה‘. אור הקב“ה מתגלה בחיינו, וכל רגע בחיים מקפל בתוכו סוג מסוים של האור. בכל פינה ובכל צעד מסתתר אור מיוחד, ומכולם עלינו להוציא את דעת ה‘ יתברך. זו שאיפת השלמות של חיי עם ישראל, שמתומצתת על ידי חז“ל במשפט קצר, כל מעשיך יהיו לשם שמים. כתוצאה מהמאמץ התמידי לדעת את ה‘ בכל דרכינו, באה הברכה ליושר הצומח מעצמו בתוך האדם. החיים מלאי התלבטויות ואפשרויות, המענה אליהן איננו תמיד כל כך פשוט, ולא תמיד ניתן למצוא תשובה ברורה בחכמת התורה. מתוך הפנימי הטהור, שמקורו בנשמה יקלע אל המטרה. העמל של בכל דרכיך דעהו, תבוא העזרה מלמעלה, והחוש עיקר העבודה היא לדעת את ה‘ יתברך בכל פרט מפרטי החיים. כל מצב ממצביהם המשתנים, צריך להבחן בכור הדעת, במלחמתה של התורה, במשא ומתן של הלכה, ובליבונה ובירורה של העמדה הרוחנית והמוסרית. בשעה שהאדם מתעסק במעלות ועניני הקדושה, אפילו לא תהיה דעתו גדולה נקל הוא שיעשה הדברים לתכלית השלמות. אבל כשמתעסק כחכם הרואה את הנולד. בענייני חול זאת צריך דעה הגונה לשעבדם לתכלית המעלה, שאיפה זו מיוסדת על האמונה הגדולה שישראל והתורה אחד הם, וכל רגע הוא בעל משמעות נצחית בהיותו גילוי של התורה שהוא רצון ה‘. מעמדה זו נובעים כל המשפטים והדינים המפורטים שבתורה. דיני תורת חיים מציינים אותנו מכל עם ולשון. כל שאיפת החיים, הקניין, העושר והכבוד, נובעים ממקור הקודש. הרה"גציון כהן שליט"א רב בית הכנסת ”היכל נפתלי“ וקהילת הליכות מרן ומח"ס שערי ציון 3

הרה"גחיים אפללו שליט"א אוצרות ההפטרה פעמים רבות בחייונמצא האדם בצומת דרכים, ועליו לקבל החלטה לכאן או לכאן. אחרי תהליך של שקלול נתונים וניתוחם, ייעוץ כזה או אחר, מגיע האדם לכלל החלטה. מכאן ואילך הוא מתהלך בתחושה נפלאה ורגועה על ההכרעה הנכונה, יתכן שבעיני רוחו אפילו מדמיין כיצד תראה התמונה השלמה אחר ביצוע אותה החלטה שהתקבלה ברוב קולות, ומקווה שמכאן ואילך הכל יראה אחרת... את ההפתעה הראשונה, הוא מקבל דווקא מעצמו, באשר ניצני חרטה על אותה החלטה שהייתה ברורה וחתומה, צצים ועולים באחד משלבי הביצוע. פעמים שהוא נתקל בקושי לא צפוי ומקבל רגליים קרות, פעמים מישהו לוחש על אוזנו שכדאי ויחשוב שוב עקב אי אלו דברים שלא נלקחו בחשבון... או אז הביטחון בהחלטה נסדק בהדרגה, הביצוע הופך להיות בעצלתיים, ובהמשך לפעמים אף עלול הוא לחזור בו לגמרי מההחלטה שקיבל. לי“? מדוע לא הצלחתי ליישם החלטה שקיבלתי לאחר ואז האדם ברגע של חשבון נפששואל את עצמו: ”איך זה קרה מחשבה מעמיקה...? שמא בעיה יש לי בביצוע משימות עד תומם? התשובה לכך נמצאת בפרשתנו: פרעה למד בדרך קשה מאוד, הכוללת יועצים ודעת קהל, עד שהגיע להחלטה ההיסטורית - לשחרר את העם ממצרים. ופתאום הוא מתהפך מקצה לקצה, ומחליט לרדוף אחרי העם. יתירה מזו: במכת ברד כידוע, היו מצרים המכונים בפרשה ’הירא את דבר ה‘‘, ששמרו על בהמתם מפני המכה מפני שהבינו שיש מנהיג לעולם. והנה, כשפרעה מחליט לרדוף אחרי עם ישראל, הם גם תרמו את בהמותיהם למרדף שממנו לא שבו. רואים כאן יסוד חשוב: כאשר הביצוע לא מוצלח, הבעיה הייתה כבר קיימת בהחלטה לבצע אותו. ההחלטה לא הייתה אמתית, לא פנימית ולא סופית. היא הייתה באי רצון, עם מחשבה להתחרט ברגע שיתאפשר, ובהתאם לנתונים המשתנים. אם רוצים אנו לסייע לאדם לבצע את אשר החליט - עלינו להביא אותו להבין היטב את ההחלטה, וזה יקרה רק אחר שתהיה הכרה פנימית ועמוקה בנכונות שלה. כל החלטה יכולה להשתנות מעט בהתאם להמשך הדרך, אבל הבסיס חייב להיות על בסיס הבנה והכרה איתנים. שבתשלום ומבורך החינוך בראי הפרשה ההחלטה והביצוע רב בית הכנסת "מגן יוסף" ראש ישיבת דרכי יצחק )אשדוד( לתגובות, הארות ושאלות, ניתן לשלוח למייל: com.gmail@4161681 ”ּודְ בֹורָ ה אִ ּׁש ָ ה נְ בִ יאָ ה“ )למנהג בני אשכנז( ”וַ ּתָ ׁשַ ר ּדְ בֹורָ ה“)למנהג בני ספרד( )שופטים פרקים ד-ה(. שירת האנשים והנשים בשירת מצרים הקדימו האנשים בשירתם לשירת הנשים, שרק לאחר וַּתֵ צֶ אןָ כָ ל הַ ּנָ ׁשִ ים אַ חֲ רֶ יהָ ּבְ תֻ ּפִ ים ּובִ מְ חֹֹלת" )שמות טו, כ(. שירת ישראל, נאמר "וַּתִ ּקַ ח מִ רְ יָם הַ ּנְ בִ יאָ ה אֲ חֹות אַ הֲ רֹן אֶ ת הַ ּתֹף ּבְ יָדָ ּה ואילו בשירת דבורה קדמה שרת הנשים לאנשים – '"וַּתָ ׁשַ ר ּדְ בֹורָ ה ּובָ רָ ק", לפי ששם הייתה תשועת ישראל על ידי משה ואהרן, ואילו כאן עיקר התשועה על ידי הנשים דבורה ויעל )פסיקתא זוטרתא בשלח(. כבוד שמים אָ ׁשִ ירָ ה אֲ זַּמֵ ר לַ ה' אֱ ֹלקֵ י יִׂשְ רָ אֵ ל" )ה, ג(. בתחילת השירה נאמר: ”ׁשִ מְ עּו מְ לָ כִ ים הַ אֲ זִינּו רֹזְנִ ים אָ נֹכִ י לַ ה' אָ נֹכִ י רש“י כתב לבאר את כפל הלשון ”אָ נֹכִ י לַ ה‘ אָ נֹכִ י אָ ׁשִ ירָ ה“, וזו לשונו: ’שמעתי מדרש אגדה )ילקוט שמעוני( ”לא קיפח הקב“ה שכר תבור וכרמל שבאו למתן תורה לתת עליהם את התורה, וחזרו בבושת הפנים, אמר להם הקב“ה: סוף שאני פורע לכם כפליים - נאמר בסיני ”אָ נֹכִ י ה‘ אֱ ֹלקֶ יָך“ )שמות כ, ב(, בתבור יאמר ’אָ נֹכִ י אָ נֹכִ י‘. נאמר בסיני ”אָ נֹכִ י ה‘ א‘ יח, לט( בימי אליהו. אֱ ֹלקֶ יָך“, בכרמל יאמר כפול ”ה‘ הּוא הָ אֱ ֹלקִ ים ה‘ הּוא הָ אֱ ֹלקִ ים“ )מלכים ולכאורה יש להבין: מדוע מגיע שכר להרים שבאו למתן תורה? ומה פשר השכר שקיבלו? וביאר מרן רבנו אהרון יהודה ליב שטיינמן זצ"ל: כי הסיבה שבאו ורצו שעליהם תינתן התורה, היא מגודל תשוקתם שיצא מהם קידוש ה' וכבוד שמים, שזהו יסוד כל הבריאה כולה, שיהיה ממנה כבוד שמים, הבריאה כולה משתוקקת שיהיה להם שייכות לתורה! וכמו שכתוב "ּכֹל הַ ּנִ קְ רָ א בִ ׁשְ מִ י וְלִ כְ בֹודִ י ּבְ רָ אתִ יו" )ישעיהו מג, ז(. כל על כן, גם ההרים רצו איזו שייכות לתורה, על ידי שהיא תינתן עליהם, עד כדי כך שכאשר לא זכו לכך, הם חזרו בבושת פנים! מה פרע להם הקב"ה? שאכן יהיה מהם קידוש שם שמים! 'הר תבור' על ידי הנס שנעשה בו, ואומרים בני האדם ”אָ נֹכִ י לַ ה‘ אָ נֹכִ י אָ ׁשִ ירָ ה“, זהו 'קידוש שם שמים'. וכך גם הר ה'כרמל', שאמרו עליו ”ה‘ הּוא הָ אֱ ֹלקִ ים ה‘ הּוא הָ אֱ ֹלקִ ים“, ומי אמר זאת? אנשים שזמן קצר קודם לכן אמר להם אליהו הנביא, "עַ ד מָ תַ י אַ ּתֶ ם ּפֹסְ חִ ים עַ ל ׁשְ ּתֵ י הַ ּסְ עִ ּפִ ים אִ ם ה' הָ אֱ ֹלהִ ים לְ כּו אַ חֲ רָ יו וְאִ ם הַ ּבַ עַ ל לְ כּו אַ חֲ רָ יו", הם היו מסופקים, ובכל זאת לאחר שירדה האש לאליהו, נהיה קידוש ה' כה גדול, שכל ישראל אמרו כולם: ”ה‘ הּוא הָ אֱ ֹלקִ ים ה‘ הּוא הָ אֱ ֹלקִ ים“ - זהו השכר שפרע להם הקב"ה! הקשר לפרשתנו ברור, שירת ישראל ב‘ים סוף‘, על ניצחונם מול מצרים וטביעתם בים, בדומה לשירת דבורה וברק בהפטרה, לאחר הניצחון מול סיסרא וצבאו. בנוסף, נחל קישון גרף את כל צבאו מעין טביעת מצרים בים סוף. חינוך ילדים 4

הרה"גחיים אפללו שליט"א אמא אחרת אמרה: תזרקו את הטיטול, יש פה ריח לא נעים... זה כבר נשמע אחרת. צריך להעלות את רף הדיבור לרמה כזו, וזה אפשרי. הכל תלוי בכח הרצון ובעקביות. אספר לכם מקרה שנתקלתי בו בעבר, וממנו נלמד שאפשר לחנך ילדים לדבר בלשון נקיה. יום אחד הייתי בתוך מחסן באחד הבניינים בשכונה. מחוץ למחסן היה מגרש קטן, ומספר בנים הגיעו לשחק כדורגל במגרש. הם התחלקו לשתי קבוצות, והתחילו לשחק. כל כך נהניתי לשמוע אותם משחקים, ובמשך עשר דקות לא נשמעה אף מילה לא יפה. ממש התמוגגתי. כולנו יודעים שכשבנים משחקים ביחד, בלהט המשחק נפלטות מילים - אתה... אבא שלך... והבנים הללו, נקיים לגמרי. אמרתי בלבי, בנים שמשחקים בכדור והלשון שלהם כל כך נקיה, זו לא חכמה כי הם עוד לא כועסים. מענין מה יקרה כשהם יכעסו. לא עברה דקה, ואחד הילדים סימֶ ן שימסרו לו את הכדור וכנראה לא מסרו לו, והוא התרגז מאד. הוא ניגש לילד שלא מסר לו ואמר לו בקול רם ונחרץ: תשתפר!... לא האמנתי למשמע אזני, זה מה שאומרים כשכועסים? ילד אחר סימֶ ן שימסרו לו ולא מסרו לו, והוא צעק לעבר זה שלא מסר לו בזעם: אתה מאכזב אותי...! שוב לא האמנתי למשמע אזני. לאחר מספר דקות אני שומע שילד נוסף רוצה להצטרף למשחק. הוא פנה אליהם וביקש: חבר'ה אפשר לשחק אתכם? השתררה דממה במשך מספר שניות, והם אמרו לו: בסדר, והתחלקו לקבוצות מחדש. האמת היא שלא הבנתי למה היתה דממה לרגע, אבל אחר כך הבנתי. לא עברו מספר דקות ואני מזהה את קולו של הילד החדש )כנראה שגם לו לא מסרו את הכדור( צועק: למה אתה לא מוסר לי יא ... הוא אמר מילה לא אסטטית. השתרר שקט במגרש. וכאשר התלמידים חשובים ויקרים בעיני המורה הדבר מוקרן ממנו אליהם במבטו בדיבורו ובגישתו כלפיהם או אז גם הם משיבים באותה מטבע והתוצאה נפלאה. עם זאת ברור שאין בענישה או בנזיפה הבאה מתוך אהבה לשם תועלת כדי לפגום בקשר מיוחד זה ובלבד שגם סוג ועוצמת העונש או הנזיפה יהיו בהתחשב בכבוד הילד שלא לבזותו ולרמוס את כבודו בעיני חבריו או בעיני עצמו כמו כן ברור שאין בכל זה כדי לפגוע בסמכות הנדרשת מן המורה ובמעמדו המיוחד בכתה וכדלהלן. כלל שני- סמכות המורה ”ומורא רבך כמורא שמים“ ציווי זה נאמר אמנם כלפי התלמיד אולם כשם שבכל הנושאים בחינוך מוטל על המחנך להוביל את תלמידו לקנותם ולהפנימם כך מוטל עליו להוביל את תלמידו להכיר במעמדו המיוחד של מי שמלמדו ואת סמכותו הכרה זו בריאה ונדרשת הן לנפש הילד הזקוק מטבעו לסמכות גבוהה המעניקה לו תחושת בטחון ונכונות לקבל את ערכי החינוך והן לאווירת המשמעת הנדרשת בכיתה. חינוך ילדים עבודת המידות · סלנג - צריך להזהר שלא להכניס סלנג ומילות רחוב הביתה, כי הבית אינו רחוב ולא מועדון. בתקופתנו נכנסה מילת סלנג לא נקיה שמרוב שאנו משתמשים בה אנו לא מבינים למה היא כל כך גרועה. לדוגמא, אבא קנה לאמא שעון חדש לכבוד היומולדת שלה. במעמד כל בני הבית הוא הגיש לה את השעון. האמא התרגשה והודתה לאבא במילים נרגשות, וניסתה לענוד את השעון. היא גילתה שהאבזם לא נסגר... אחרי מספר נסיונות היא אמרה בקול רם: איזה אבזם 'דפוק' זה... קוראים יקרים, הידעתם שהמילה 'דפוק' היא מילה לא נקיה? המילה הזאת הגיעה מהפושעים שברחוב. היא כל כך השתרשה עד שאנחנו לא מרגישים בזה בכלל. הילד שמע את תגובת אמו, פנה לאחותו לפני השינה ואמר לה: 'דפוקה'. אמא כל כך נסערה וכעסה ואמרה לו בקול רועם: מי לימד אותך את המילה הזאת? נו, מי לימד אותו? האמא היא המורה. דוגמא נוספת. אבא ישב על הספה ובנו בן העשר ישב לידו וסיפר בדיחה. האבא נהנה מהבדיחה ואמר לו: אתה 'גנוב', אתה יודע? מהיכן בדיוק האבא גנב את הילד? 'גנוב' זוהי מילה של רחוב. מחר האבא יספר בדיחה והילד יאמר לו: אתה אבא 'גנוב'. איך זה נראה בעיניכם? וכן, אפשר לומר - התפקענו מצחוק, ולא לומר - נקרענו מצחוק. יכול להיות שחלק מהקוראים ירימו גבה ויאמרו - מה גם את זה לא אומרים? אבל כשאנו מדברים על נקיות הלשון, הכל כלול. · עדינות בדיבור - כשמדברים אפשר להשתמש במילים יותר עדינות כדי לבטא את מה שאנו רוצים. לדוגמא, בני המשפחה ישבו בפינת האוכל לארוחת צהרים. לפתע האמא הבחינה בטיטול שהונח בפינה ולא נזרק לאשפה. אמרה האמא: תזרקו את הטיטול, זה מסריח... הילד שמע את המילה 'מסריח', ואמר לאחותו: מסריחה. אמר לו האבא: מי לימד אותך להגיד את זה? ושוב אנו שואלים מי לימד אותו? ההתייחסות הנדרשת מהמורה לתלמיד: עד כה עסקנו ביסודות החינוך הנוגעים הן להורה והן למורה בפרק זה נתמקד בהדרכה התורנית המכוונת את המורה כיצד יתייחס לתלמידו שכן קל ביותר למורה להאשים בכל מחדל את אופי התלמיד את הרגליו את גישת ההורים בבית, את המורה שלימד בשנה הקודמת וכו‘ לאמיתו של דבר,מורה הנוקט בגישה חינוכית נכונה קרי גישה המאגדת בתוכה את כללי ההדרכה התורנית דלהלן מובטח לו שהאווירה הכללית בכתתו תהיה אוירה של שמחה ונעימות ותלמידיו יהיו ממושמעים מקשיבים ובעלי מצב רוח מרומם. כלל ראשון-כבוד התלמיד: ”יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך“ לא נאמר השתדל או היה זהיר בכבוד תלמידך אלא שכבודו יהיה חביב עליך כלומר רצוי ואהוב עליך ”כשלך“ בדיוק כפי שכבודך חביב עליך. ילד תלמיד, אדם הוא לכל דבר מורה אשר אינו מסוגל לראות את תלמידו במעמד זה וממילא לחבב את כבודו של התלמיד אל לו לעסוק בהוראה! לעומת זאת התבוננות מתמדת במעמד אמיתי זה של הילד בפרט כאשר משתלבת בה התבוננות במעלות המיוחדות והאופייניות לכל תלמיד מביאה לחיבוב אמיתי של כבודו, וממילא לייקרו בעיני המורה הרה"גאבנר קוואס שליט"א יו"ר ארגון ביתנו החדש המשך בשבוע הבא המשך בשבוע הבא הרה"ג זמיר כהן שליט"א מתוך הספר 'מפתחות לחיים' 5

6

7

לזכרון עולם בהיכל ה' ת.נ.צ.ב.ה המרכז למורשת ינציח את זכר יקירכם במהלך ימי האבל באמירת קדיש ולימוד משניות לעילוי נשמתם ללא תמורה. כמו כן ניתן להשאיל דרכנו הגברה לדרשות, סידורים, תהילים וסדר משניות לע"נ יקירכם. משרד המרכז למורשת 9580661-08 אלי כהן 6674587-055 המרכז למורשת העלון ושיעורי התורה מוקדשים לזכר בננו חללי העיר אשדוד הי"ד שנפלו במערכות ישראל והשבוע חל יום פטירתם: אוברסט דני ט"ז בשבט תשנ"ה כהן יוסף י"ט בשבט תשמ"ח ולעילוי נשמת: ר' אברהם דהן בן סוליקה ז"ל ר' מאיר רובין בן ברכוסה ז"ל מזל בת סלימה ע"ה יקוט בת סימי ע"ה אביבה בת יקוט ע"ה חננאל בן רות ז"ל אליהו בן איזה ז"ל פנחס בן שמחה ז"ל אינס בת פרטונה ע"ה ליזה הודיה בת מסו ע"ה מיכאל צפניה בן מרים ז"ל יעקב בן ג'מילה ז"ל סוזן בת רחל ע"ה שמחה בת יוסף ע"ה נחום בן רחל ז"ל מרים בת חביבה ע"ה מאיר אלמליח ז"ל בן תמר תחי' אליס בת תמו ע"ה תומר ז"ל בן יפה תחי דוד סלמן בן רג'ינה ז"ל מנשה יהודה בן שרה ז"ל דוד בן ווליה ז"ל דאוד בן יוסף ושרה ז"ל דניאל בן סלטנת רבקה ז"ל מנשה בן סלטנת רבקה ז"ל מהין רחל בת סלטנת רבקה ע"ה מוניר בת סלטנת רבקה ע"ה רחל בת צדוק צאלח וצביה ע"ה דוד אסרף בן פרחה ויעקב ז"ל אברהם בן מחר ז"ל סעודה בת מרים ע"ה דוד יצחק בן פרחה ז"ל פארג' בן סטורה ז"ל שרון לימור מור בת ג'ולי חיה ע"ה עמרם בר מוחה בן זוהרה ז"ל מקס ניסים בן מסעודה ז"ל עופר בן אסתר ז"ל צדוק בן שלום ז"ל יוסף בן דניאל ואסתר ז"ל שלום בן סעדיה ויוכבד ז"ל יחיאל יהודה בן יחיא ז"ל סעדה בת צאלח ע"ה יוסף בן דינה ז"ל אבנר בן פיבי ז"ל רבי ראובן בן רחל בן יוסף ז"ל נטלה שמחה בת שרה מרים ע"ה אהרון בו נטלה שמחה ז"ל בנימין ארמין בן יוסף וסלטנט ז"ל רחל מרלן בת ריימונד פורטונה מסעודה ויוסף ע"ה המעוניינים להנציח את יקיריהם בעלון ללא תמורה ניתן לפנות למרכז למורשת 9580661-08 נידרלנד יהודה כ' בשבט תש"נ 8

9

בשנים בהם נתמנה סידנא 'בבא סאלי' זצ"ל לראש ישיבת 'אביר יעקב' היה מרבה להגות בתורה עם דודו רבי יצחק ולשרתו בשמוש תלמידי חכמים, כשגם הדודו האהוב מאציל ומרעיף מתורתו הקדושה לאחיינו. חמש שנים עסקו יחד וסיימו את כל מסכתות הש"ס יחד עם לימוד המרש"א והפוסקים. לימים כשסיפר סידנא 'בבא סאלי' בשבח דודו הזכיר ממנהגם ללמוד יחד בחברותא: "דעו לכם, אני הייתי מתעייף והוא לא היה מתעייף, למרות שהיה מבוגר ממני..." רבי יצחק נהג להסתגר בעליית הבית ולשקוד יומם ולילה על לימוד התורה. נודע בבקיאותו בכל התורה ובמשך 5 שנים למד בשעות הלילה יחד עם ה"בבא סאלי" את כל הש"ס עם פוסקים, תוספות ומהרש"א. רבינו הקדוש נולד בעיר ריסאני בשנת ה'תר"ך ונקרא שמו בישראל יצחק על שם רבינו האר"י הקדוש זיע"א. רבינו התגורר בעיר הולדתו ריסאני, בה למד את תורת הנגלה והנסתר בישיבת אביו יחד עם חכמי משפחתו, ביניהם אחייניו הגאונים הקדושים בני אחיו רבי מסעוד רבי דוד אבוחצירא זצ"ל הי"ד ורבי ישראל אבוחצירא הבבא סאלי זצ"ל. בצעירותו למד בישיבה בראשות אביו הקדוש, ולאחר שנים בהם למד בקדושה וטהרה ומתוך פרישות מכל תענוגי העולם הזה. רבינו נהג להסתגר בחדרו לשקוד יומם ולילה על לימוד התורה בפרישות מופלאה ובמשך 5 שנים למד בשעות הלילה יחד עם ר' ישראל )ה"בבא סאלי"( את כל הש"ס עם פוסקים, תוספות ומהרש"א. בהיות נער צעיר כתב רבי יצחק הקדמות לספרי אביו הקדוש רבי יעקב ואף חיבר בעצמו שבעה ספרים הנקראים בשם: אלף המגן, לב טהור, שבת הגדול, שרביט הזהב, זבחי צדק, כתר תורה, ושערי בינה מהם חידושים מיוחדים בפלפול מעמיק בדברי התלמוד והפוסקים, בדברי קבלה דרש פשט וסוד. אביו הקדוש רבי יעקב לא מיהר הכנס את בניו בשערי חכמת הקבלה וסודות התורה, אולם את בנו הצעיר רבי יצחק הותיר להגות בכתבי רבנו האר"י הקדוש והמקובלים כבר בהיות נער צעיר ביודעו כי יכולותיו ומעשיו מופלאים. בקרב משפחת רבני 'אבוחצירא' נהוג לכנות את רבנו: "סידנא רבי יצחק, היהלום שבכתר", אחיינו סידנא בבא סאלי זצ"ל כשהיה מזכיר מדבריו הקדושים היה קורא אותו בשם 'קודש הקודשים' הגאון הקדוש ר' יצחק אבוחצירא זצוק"ל בנו הצעיר של מרנא רבי יעקב אבוחצירא זיע"א, ודודו של סדינא בבא סאלי זצ"ל יום פטירתו י"ד בשבט 10

רבי יצחק התפרסם מאוד על שם הפיוט שכתב "אעופה אשכונה", ובו כיסופים לשכינה הקדושה ואמונה מוחלטת בביאתו של המשיח ובגאולה: ֹד: ּ ו ַל ֶ י א ְמָצא ד ּ ּ ָר א ִל ַינ ְה. ואו ּ ִמ ּ ְדָב ֹ ַ ד. ב ָנ ְה. וַאְר ִח ָיק ְה נד ֹ ּ ו ּ ָפ ֵה א ְש ׁ כ ָאעו ֹ ַ . נ ְפ ִש ׁ ָ י עַל ָ י מָרה: ֹ ְם פ ּ ֶרַדתו ו ּ ֵעָר ִ ה. מי ֹ ּ ו ּ י ב ּ ִל ִב ֹ ְ . ב ֶנ ֶש ׁ ַק אֲהָבתו ּ ֲם אִני: ְ ָ אַר ְח. ו ֵא ְלָכ ַה ג ּ ֶרך ֶ ד ֹ ְ ֲ עָזַבִנ ֵ י. איזו ַר ָ ח. הַלך ּ ְי ִד ְ יד מֵנ ָ י ב ְמִרים: ֹ ּש ׁ ו ִנ ַ י ה ּ ּ ו ׁש ִ . הכ ֵק ֹ ּ מו ּ ְד ִת ּ ְ י ב ּ ֲ ין חֵבִר ִ ים. נ ְלַכ ִד ֵ י ב ֹ ּ ו ּ ׁש. ד ָיָצ ִאת ְ י לַבֵק ּ ֵיש ׁ ִנ ֲ י עַד ִ י. ו ַיר ֵח ָם עַלי: ֹ ֵא אַל ַ י. י ְל ִב ִד ָ י. מַת ָ י יבו ֹ ִצ ִפ ּ ִית ְ י לדו ָ ָ הֵרם: ָ ְ. ו ִדְגֵלך ּ ֵה ק ִץ י ְש ׁ ֲעך ּ ֵל ִר ַ ים. ג ּ ּ ְץ פ ּ זו ָ ְ . לַקֵב ֲעך ֹ ׂ ְף זרו ָחש ּ א: ְ ָ ב ָאֵלך ֹ ּה גו ִת ַ י ר ְעָי ִת ִ י. הֵנ ֹ ָב ֲ ה. אחו ּ ׁשו ּ ְת ִב ִ י ב ּ ׁשו ּ ִמ ְ י י ִח ָיד ִת ְ י. ו קו ֹת: ֹלו ּ ְמחו ּ ִם מָפ ּ ִז נ ְבֲחָר ְ ה. צ ִא ָ י נ ִא ב ֹ ַת. ג ּ ַת הַמ ּ ֲעלו ָד ְה יָקָר ַה. רַב ּ ֲחמו ּפ ִ ִירים: ּ ַא ְבֵנ ַ י ס ֵס ְ ד. ב ּ ָ ֲ אָי ִר ֵ ים. ה ָיכֶלך ּ ְ ְ נעו ָרִייך ּ ָ ֶ ח ֶס ְ ד. נעו ָזַכְר ִת ּ ְ י לך ִרים: ֹ ּ ֵא ק ְץ דרו ּ ָ י ב ּ ִ . כ ָבה ּ ְ ֲ אהו ּ ִמ ָ י לך ּ ַג ע ֶל הָהִרים. קו ּ ְא מַדֵל ּ ָה ב ִד ִ י הֵנ ֹ ּ ו ֹל ד קו ציון רבינו בעיר תולאל מרוב ענוונתנותו יצא פעמים רבות לשליחות למען מוסדות התורה והישיבות הקדושות להביא תרומות מארץ ישראל ושאר הארצות. בחורף שנת תרע"ב יצא רבינו יחד עם תלמידו רבי מסעוד אדהאן זצ"ל למסע התרמות מעשירי האיזור למען הישיבה שבעירו. במהלך המסע לגיוס הכספים עבור מוסדות התורה, עשו דרכם אל העיר בודניב, שם על פי תוכניתם היו אמורים לשבות בשבת, ביום שישי בבוקר לאחר התפילה החליט רבי יצחק לשנות את תכניתו לשבות את השבת בעיר בודניב ולהמשיך בדרכו, בני העיר הפצירו ברבנו שיסכים לשבות בעירם בשבת אך רבי יצחק התעקש שעליו לעזוב מיד את העיר, את סיבת הדבר גילה לאחד מאנשי סודו שזהו צווי קיבל מאת אביו הקדוש בלילה הקודם. היה זה ביום שישי י"ד בשבט תרע"ב עת עשו דרכם לפתע התנפלה עליהם קבוצת שודדים בני בליעל סמוך לעיר תולאל, חמדת הממון העבירה אותם על דעתם, ואחד מהם ירה ברבנו הקדוש ולמרבה הצער והדאבה הוא נהרג על קידוש ה' מיריית האקדח ה' ינקום דמו הטהור. קברו של רבנו ממוקם בעיר תולאל בקרבת מקום הרצחו, רבים עולים לקברו להשתטח ולבקש כי יהיה מליץ יושר עליהם על הכלל ועל הפרט וישועותם קרובה ובאה. רבנו נולד בשנת תר"כ ועלה בסערה השמימה בי"ד שבט תרע"ב בהיותו בן חמשים ושתים שנה זכותו הגדולה תגן עלינו. יהי רצון, שזכות רבינו רבי יצחק אבוחצירא יעמוד לנו, שנזכה במהרה לגאולה שלימה, לבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן ואמן! 11

ָּם קְ רִ יעַ ת הַ י ָ ַפל ּ ָר ׁא ש ֶ נ ֹ ּמו ֹ ֶ , א ַת ה ֹחו ּ ָ ֶ ה ה', את כ ׂ ּ ָע ׁה ש ֶ ָעש ְ ׁשו ּ ּמ ְ ָפֵר ֶט א ַת הי ֵ ַל ה ּ ָ ׁם, ש ִ ַ יר הל ּ ְ ָר ֵא ׁל ש ָ ִר ֶ ים א ׁת ש ִ ַיר ַת הי ׂ ְבֵנ ִ י יש ּ ׁש ֶ ה ו ֹ מ ְ ִב ָיאה. ּ ְ ַהְנ ָהַג ִת מְרָי ַם הנ ּ ֹת ב ָ רו ׂ ָ ׁש ִ ים ש ּ ַ ַם הנ ּ ְ ָר ֵאל. ג ׂ ִ ַיע ְ ל ֶאֶר ִץ יש ּ ּת ִ ְקָו ְה לַהג ַע ֶל הָע ִמ ִ ים מ ּסָ ִב ְ יב ו ֶא ַת ה ְ ַה ְצָלָחה! ּ ֹאל. ב ְ מ ׂ ּד ש ּ ָד י ִמ ְ ין ל ָעמו ֵ ָ ין עמו ּ ַר ּת ת ָ ִוים ב ּ ְ ָכ ׁל שו ּ ֵ ל ב ּ ּ ֶ ה ְבד ֶ ֶר ּת ת ָ ִו ִ ים, מ ְצאו ּ ִל ְפֵנ ֶיכ ַם מ ְחב ׁש ָ ַלל. ְ ָר ֵא ְל ל ׂ ּ ְ לִיש ּ ְ וָהיו ּ ְ ו ָעלו ָ ֶה ָם צפו ּ ָ ָה ׁב ש ֶ ל ּ ְכֵל ַ י הז ּ ּף ו ְ ָים סו ּ ּ ב ּמ ִ ְצִר ָ ים ט ְבעו ַה ּפָ ַר מ ְת ִא ִ ים מ 8-1 . ְ ִל ִ י מ ְס ּ ָ ל כ ּ ּ ְ לָיד כ ּמ ְ נו ֹ ַ ן, ס ָ כו ּ ֵ ִל ְ ים ל ִפ ַ י ה ּסֵ ֶד ַר הנ ּ ּש ׁ ִ ָיר ׁה ש ֶ ַע ַל הכ ֵק ַ י ה ּ ּ ֶ א ּת פ ְ סו ָסְדרו ּ ֲל עֵל ֶיה ֵם א ָימָת ָה ו ַפַחד ֹ ִת ּ פ ן ּ ּזו ּ ַ ע ִמ ּ ִ ים יְרָג ָש ׁ ְמעו ּם. ְ ַ הָי ך ֹ ּ תו ּ ָש ׁ ְה ב ָב ּ ּ ַ בַי ָר ֵא ָל ה ְלכו ׂ ְבֵנ ִ י י ְש ּ ו ָ ֹ ָס ק ֶמיך ָ ַ ת ּ ֲהר ְנך ֹ ּאו ֹ ְב ג ְבר ּ ו ׁש ּ ֶד ֹ ּ ק ּ ַר ב ָכ ֶה נ ְאָד ֹ ּ מ ִמ ָ י כ ּ ִירים. ּ ַמִי ַם אִד ֶפֶר ְת ב ֹ ּ עו ּ ַ כ ּם ָצֲללו ָ יָר ַה בָי ֹ ֹ ְה ו ֵחילו ֹ ַת פ ּ ְרע ּ ב ַמְר ְכ ָר ֵאל ׂ ְבֵנ ִ י י ְש ּ ֶש ׁ ה ו ֹ ָא ָז י ִש ׁ יר מ ָּם ׁ ִירַ ת הַ י ש זוכה השבוע: אברהם כהן 12

ֹפֶן א"ת ב"ש צ א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת מוזמנים לשלוח את דבר התורה בכתב יד קריא וברור, ציינו שם, צרפו תמונה )למי שמעונין( והכניסו לתיבת הדואר ברח' חנה סנש 11 רובע ג' או שלחו למייל @am9580661 com.gmail או לפקס 9580667-08 עד ליום שני כולנו כבר מחכים לקרוא את דבר התורה שלכם! ממה היא עשויה? שלום ילדים יקרים, לפניכם חידה על פרשת השבוע. אמצו את הראש, עיינו בפסוקים ובמפרשים ו... הצלחתם? שלחו אלינו את הפתרונות למייל או לפקס עד ליום שני והכנסו להגרלה נושאת פרסים! _________ עמוד שהוליך את ישראל בלילה )פרק י"ג פסוק כ"א(. _________ נתן ה' לישראל בערב לאכול )פרק ט"ז פסוק ח'(. _______ על ראשה עמד משה במלחמת עמלק כשמטה האלוקים בידו )פרק י"ז פסוק ט'(. _________ כמוהו היה טעמו של המן )פרק ט"ז פסוק ל"א(. "ויאמר משה אכלוהו_____ כי בשבת_____ לה', _____ לא תמצאו בשדה )פרק ט"ז פסוק כ"ה(. "זה אלי __________ אלקי אבי ___________" )פרק ט"ו פסוק ב'(. "והוא כ___________ גד לבן" )פרק ט"ז פסוק ל"א(. _________ כמוה עמדו המים )פרק י"ד פסוק כ"ב(. _________ היה מתחת ומעל המן )פרק ט"ז פסוק י"ג(. __________ את עצמותיו לקח משה בצאת העם ממצרים )פרק י"ג פסוק י"ט(. ________ ארץ שיושביה התמלאו פחד לאחר קריעת הים )פרק ט"ו פסוק ט"ו(. _________ המטיר ה' מן השמים )פרק ט"ז פסוק ד'(. ________ המים שבה היו מרים )פרק ט"ו פסוק כ"ג(. ________ התרחש למן מחמת חום השמש )פרק ט"ז פסוק כ"א(. ________ אותו ואת רוכבו זרק ה' בים )פרק ט"ו פסוק א'(. ________ כמוה נפלו המצרים בלב ים )פרק ט"ו פסוק י'(. _______ דרך ארצם לא הוליך ה' את ישראל מחשש מלחמה )פרק י"ג פסוק י"ז(. ________ עליו הכה משה ויצאו המים )פרק י"ז פסוק ו'(. ________ רוח עזה שגרמה לים להתייבש )פרק י"ד פסוק כ"א(. ________ שם נלחם עמלק עם ישראל )פרק י"ז פסוק ח'(. ________ המובחרים שבהם טובעו בים )פרק ט"ו פסוק ד'(. ________ בו השתמשה מרים כששרה עם הנשים. צנצנת פתרון שבוע שעבר: פריטים אלו חובה לאכול עמם את קרבן הפסח "מתנכם – חגורים, נעליכם ברגליכם ומקלכם – בידיכם" )שמות יב יא( זוכה השבוע: אברהם כהן ילדים יקרים! קראתם רעיון יפה לפרשת השבוע? הכנתם דבר תורה לשולחן שבת? יש לנו בשורה משמחת עבורכם! המרכז למורשת מפתיע עם מדור חדש: במדור יפורסמו דברי התורה שלכם בשילוב תמונת הילד השולח. אז קדימה, תתחילו לכתוב ולשלוח! 13

יהודה שמלה ישיבת תפארת מרדכי 14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

המרכז למורשת מזמין אתכם להרצאה מרתקת מפי דברי פתיחה רב בית הכנסת הרה"ג יצחק פנגר שליט"א הרב שמואל אלזם שליט"א אי"ה ביום ראשון ט"ו טבת 01/12 בשעה 00:20 בבית הכנסת מגן יוסף רח' ראשון לציון 8 רובע ט' שינוי קטן אפקט גדול... מקום מסודר לנשים אבי אמסלם חברים, ענגו את השבת עם המרכז למורשת מ״מ ראש העיר המרכז למורשת המרכז למורשת יו"ל ע"י המרכז למורשת רח' חנה סנש 11 רובע ג' אשדוד טל' 9580661-08 | com.gmail@am9580661 ניתן להזמין כרטיסים אצל הרכז אלי כהן בטל' 6674587-055 ובכניסה לאולם 24