כל הזכויות שמורות
לזאב גוז
אין להעתיק לשכפל
All rights reserved
to Zeev Goz
2021
חג החנוכה מתקרב
לי קוראים לולקי או נכון יותר זה אחד משמות החיבה שאבא שלי
נתן לי.
אני אספר לכם על הרפתקה שהיתה לי ולבני הדודים שלי איזק
ואנבלה בחופשת החנוכה ,לאחר שהתחלתי ללמוד בכיתה ד'.
אנחנו גרים באי קטן שנקרא ציון ,האי כל כך קטן שברוב המפות
אין מקום לרשום את שמו והוא רשום בים.
האי שלנו מלא בהיסטוריה סודות ופלאות ובמהלך כל השנים
נלחמו כבשו ושלטו בו מדינות שונות ורק לפני שבעים ואחת שנים
קיבלנו עצמאות.
באי הקטן שלנו אפשר למצוא הכל מחופי ים זהובים אגמים קטנים
ונסתרים יערות הרים ולפעמים אפילו יורד שלג בפסגות ההרים
כשממש קר .האי שלנו קיים מאז ומתמיד ובכל מקום ניתן למצוא בו
משהו שקרה לפני הרבה שנים מבנינים עתיקים וחומות שהגנו על
האי ואפילו מטבעות עתיקים.
לקראת חג החנוכה המתקרב הלכתי עם אבוש וקנינו חנוכיה
להרכבה עצמית ,בחרתי בחנוכיה שהבסיס שלה בקבוק ועליו
הדבקתי צדפים בתור המעמדים לנרות ,את תוך הבקבוק מילאנו
מים והכנסתי דגי פלסטיק שנראים כאילו שטים בפנים .קנינו נרות
צבעונים בכדי להדליק בחנוכה במשך שמונה ימים לזכר נס פח
השמן הקטן שהספיק להדליק את המנורה בבית המקדש במשך
שמונה ימים .התכוננו לקראת חופשת החנוכה .החלטנו עם בני
הדודים לחגוג יחד וכל אחד בתורו ידליק את נרות החנוכה ויברך על
הנרות וכמובן נשיר שירי חנוכה נזלול סופגניות ולביבות ונשחק
בסביבונים.
ערב ראשון של חנוכה
בילקראת הערב הראשון של חנוכה אבוש קנה לכולנו סופגניות מיוחדות
ממולאות קרם ועליהן יש קישוט אכיל של פטריות .זו הסופגניה האהובה עלי
ואני גם אוהבת סופגניה פשוטה עם ריבה .כשלא חג חנוכה אז בקונדיטוריה
הזו מכינים עוגת שכבות הכוללות את הקרם הטעים ואת קישוטי הפטריות,
העוגה נקראת גריבוצ'קי או פטריות בעברית ואני מאד אוהבת לזלול אותה.
כבר לא יכולתי להמתין לערב ולהיפגש עם בני הדודים שלי ויתר המשפחה
ולשחק עם הכלבה החדשה שלהם לינדה ,היא כלבה די שובבה וקופצת עלי
כל פעם שאני באה לבקר .כל פעם שאנחנו נפגשים בחוץ לפקניק או למנגל
והם מביאים את לינדה אני מתרוצצת איתה ולוקחת אותה לטייל ,היא מאד
אוהבת להתרוצץ בפארק ולפעמים היא משתחררת מהרצועה שלה ויוצאת
למסע של ריצה קשה לתפוס אותה אבל בסוף היא חוזרת לבד כשמתעיפת
או מריחה את הבשר המוכן.
הערב התקרב וגשם החל לרדת ,יצאנו לאוטו שלנו ונרטבנו קצת ,ידנו היו
עמוסות בחנוכיה שהכנתי קופסאות הסופגניות ובקבוק היין שאבוש הביא.
בדרך לבני הדודים אספנו את סבתוש ונסענו אליהם ,כרגיל לא היה מקום
חניה קרוב אליהם ובסוף חנינו ברחוב ליד למזלנו הגשם פסק.
עם הכנסנו לבית לינדה קפצה עלינו משמחה וריחרחה את התיק של סבתא
היא רגילה שסבתא מבאיה לה חתיפים בתיק ,לינדה גם ריחרחה את
קופסאות הסופגניות .למרות שקבענו שנגיע בשבע בערב אבל כמו תמיד הינו
צרכים לחכות ,מצחיק אבל גם כשאנחנו כבר אצלם בבית הם מאחרים .לי זה
היה כייף שיחקתי עם לינדה ואנאבלה הראתה לי צעצועים חדשים שקיבלה
ושיחקנו בהם .לבסוף בשמונה בערב כולם היו מוכנים שמנו את החנוכיות
ושמנו נר אחד הדלקנו את השמש ,אני בחנוכיה שהכנתי ,ברכנו והתחלנו
לשיר את שירי החנוכה .אכלנו ארוחה ערב של מרק כתום ולביבות עם
שמנת ,אביתן הכין תה צמחים מתוק ואני הבאתי את קופסאת הסופגניות
הנחתי אותה על השולחן וכשפתחתי את המכסה חשכו עיניי .הקופסא
היתה ריקה ולא היה בה שום זכר לסופגניות כולם הביטו בלינדה במבט
מאשים .אנבלה אמרה רגע יש כאן משהו בקופסא הבטנו שוב בקופסא
וראינו פתק .איזאק הוציא אותו וקרא התגלגלנו צפונה למקום בו הים נפגש
עם הר למקום ששומר על ספינה מסופה אל מקום שנבנה לפני כמעט מאה
וחמישים שנה .שלושתנו קפצנו משמחה וצעקנו בקול אחד הרפתקאה
חדשה ,בתוכי פנימה קצת הצטערתי שלא היו הסופגניות שאני אוהבת.
תחילת ההרפתקאה
למחרת מוקדם בבוקר נפגשנו כולנו בכדי לפענח את כתב החידה ולצאת בעקבות
הסופגניות הנעלמות .לאחר שקראנו כמה פעמים את כתב החידה ,התחלנו לחשוב
אנאבלה אמרה אולי נתניה זה ליד הים ,אבל אין הר ליד אמר איזאק .קראתי שוב את
הפתק התגלגלנו צפונה למקום בו הים נפגש עם הר למקום ששומר על ספינה
מסופה אל מקום שנבנה לפני כמעט מאה וחמישים שנה .גירדתי בראשי וצץ לי רעיון
למקום ששומר על ספינה מסופה אני יודעת זה נמל והיכן יש נמל בצפון בחיפה ענינו
שלושתנו .אז יוצאים לחיפה ,רגע אמר איזאק מה לגבי המקום שנבנה לפני מאה
חמישים שנה זה לא הנמל אז מה זה שאלה אנאבלה .התחלנו לחפש בגוגל דברים
הקשורים בחיפה ושקרו לפני מאה וחמישים שנה .לבסוף מצאנו משהו שקשור
לחיפה והוקם לפני כמאה וחמישים שנה וזה המושבה הגרמנית בחיפה .המושבה
הגרמנית הוקמה על ידי הטמפלרים שהיו אגודה נוצרית שקמה בגרמניה שבע שנים
לאחר שהוקמה חלק מחבריה הגיעו לארץ לחיפה וראו את האפשרויות בעירה
הקטנה ובמעגן שהתחיל להיבנות באותו זמן ,הם הבינו את האפשרות של יבוא חומרי
הגלם להקמת המושבה שלהם וליצא את התוצרת שלהם דרך המעגן שנבנה .הם
תכננו את המושבה שלהם בדיקנות והחלו להקים תעשיה מקומית והשתמשו בעגלות
להעברת הסחורות ואנשים ממקום למקום .הם הקימו קווי תחבורה ציבורית ליפו עכו
ונצרת וזה אפילו עזר בהעברת דואר מסודרת בין הערים .בתחילת חייהם במושבה
הם ניסו להתפרנס מחקלאות וישמו שיטות חדשניות ואף הקימו טחנות רוח ,אך
השכנים הערבים שקינאו בהצלחתם גנבו ,הרסו ואף שרפו את שדותיהם לכן
הטמפלרים זנחו את החקלאות ועברו לתעשיה ותירות והקימו בית מלון ,הם אף יצרו
סבון המופק משמן זית .נסענו לחיפה ועצרנו בעיר התחתית התהלכנו ברחובות של
המושבה הגרמנית כשמעלינו כאילו שומר המקדש הבהאי והגנים התלוים
שלמרגלותיו .הרבה מבתי הטמפלרים הפכו לחניות ,גלריות ,מסעדות ובחלקם אפילו
גרים ,התהלכנו חיפשנו והצצנו בחצרות אך לא מצאנו דבר .לפתע אמרתי אני יודעת
אבוש לא היה עושה זאת כזה קל ,אז איפה זה שאל איזק חשבתי שוב ,אני יודעת אל
טחנת הרוח הטמפלרית אני בטוחה שזה שם .נסענו לשכונה הקרובה לבת גלים בה
נצבת טחנת הרוח הטמפלרית שבה טחנו את גרעיני התבואה לקמח כיום המבנה
משמש למגורים ,ובמשך שנים רבות גר בו פסל .הסתובבנו ליד טחנת הרוח ובין סלעי
הגדר אנבלה מצאה פתק מקופל.
הגילגול נמשך
פרסנו את הפתק וקראנו יחד את הכתוב בו "פספסתם אותנו המשכנו
להתגלגל צפונה לאחת הערים העתיקות ששימשה שער כניסה לציון,
תמצאו אותנו במקום המנוחה ששימש כמלון דרכים גבוה משקיף ומראה
את הזמן" .חזרנו וקראנו פעם פעמים אבל דבר לא נשמע מוכר או עורר
בנו זיכרון .אוף אבוש סתם המצאת אין כזה מקום מה זה למה הקשתה
שאלתי ואבוש רק חייך והניד את ראשו .התישבנו וקראנו שוב את הפתק
ואז צץ בראשי רעיון רגע אנחנו בצפון איזו עיר עתיקה יש צפונית לחיפה
עכו צעקנו שלושתנו .עכו היא עיר נמל מהעתיקות בעולם וניתן למצוא
עדיות על קיומה מתקופת הברונזה שהחלה לפני כחמשת אלפים שנה,
המון שנים שימשה כשער כניסה לציון לכובשים השונים מיקומה על חוף
ים התיכון איפשר לכוחות הכובשים להפליג ממדינותיהם ולהגיע בקלות
לציון .עכו היתה בשיאה כשהיתה בירת ממלכת ירושלים וכן בירת הכובש
המוסלמי אל ג'אזר .עכו כמו כל המדינה עברה תהפוכות ,כיבושים
והריסות .שני חשמונאים קבורים בעכו אחד מהם הוא אחיו של יהודה
המכבי .המלך הורדוס שיפץ ובנה בה מבני ציבור ,העיר תמיד היתה עיר
מעורבת ובה קהילה יהודית תוססת .העיר עברה הרבה ידים בהסטוריה
ונכבשה על יד העותומנים ששלטו בה ובציון כארבע מאות שנה .אל ג'אזר
היה מושל דמשק והחליט שעכו היא בירתו ,הוא השקיעה בעיר חיזק את
החומות המגנות עליה בנה אמת מים חדשה ומבינים נוספים .ב 1799גם
נפוליאון הקיף את העיר וניסה לכבוש אותה כשניסה לכבוש את ציון מידי
הטורקים .הוא הציב את תותחיו על גבעה שנקראת עד היום גבעת
נפוליאון לאחר חודשים שלא הצליח לכבוש את העיר החליט לוותר עליה.
חזרנו לרכבים והתחלנו לנסוע לכיוון עכו ,להיכן בעכו עוד לא ידענו
המשכנו לקרוא את כתב החידה ואת ההיסטוריה של עכו ותמונות
ממקומות בעיר .לפתע זה קפץ לי מול הפנים תמונה של מבנה עם
קשתות רבות ומגדל שעון ,זה המקום נפלטה צעקה מפי .המקום נקרא
חן אל עמודאן ,בעברית הוא נקרא חאן העמודים הוא נבנה בשנת 1784
על ידי אחמד אל ג'אזר .החאן שימש כמקום למפגשים עסקים וכן למקום
הארחה למבקרים החשובים והסוחרים שהגיעו לעכו מישראל ושכנותיה.
הגענו למקום והתחלנו לחפש את הרמז הבא התרוצצנו בחצר חיפשנו
מאחורי כל עמוד ובכל חדר אך לא נמצא כל זכר לרמז ,לפתע אנאבלה
אמרה רגע בכתב החידה לא נכתב משהו על שעון כןןן אמרנו שנינו יחד
ורצנו שלושתו למגדל השעון התחלנו לטפס בו ולחפש לבסוף בראש
המגדל מצאנו את הפתק המוכר של הרמז הבא.
חיפוש בין שבילי הפרחים
התישבנו במגדל וישרנו את הפתק וניסינו להבין מה נכתב בו למרות שהיה
כתוב בעברית לא הבנו למה הכוונה .בפתק נרשם נולדנו במדינת המגילה,
נמצאים בין פרחים ושבילים בו קבור המנהיג .אבוש הפעם הגזמת לגמרי
מה זה אין דבר כזה סתם המצאת .אבוש חייך ואמר תרגעו תקראו שוב
לאט לאט ותחשבו! חזרנו לדף וקראנו שוב לאט לאט אנאבלה אמרה
נולנדנו במדינת המגילה ,זה לא מגילת אסתר היא שאלה .כן אמר איזק
אבל היכן המגילה קרתה? בפרס עניתי שהיום זה אירן אבל מה נולד שם
והגיע לישראל? התחלנו לחפש בגוגל וכל פעם שינינו את מה שחיפשנו עד
שבניסיון הרביעי הצלחנו .יש אמרנו שלושתנו יחד ,הדת הבהאית נולדה
בפרס ב 1844על ידי סייד עלי מוחמד שיראז הנקרא הבאב השורשים
שלה מגיעים מהאסלם אך המוסלמים לא קיבלו את הדעות הבאהיות
ורדפו אותם .כתבי הקודש נכתבו על ידי הנביא בהאא שטען שהוא ממשיך
דרכו של הבאב .הפרסים הגלו אותו לעיראק ולבסוף כלאו אותו בישראל
במצודת עכו .למרות שנכלא לכל ימיו לבסוף הרשו לו לצאת מהכלא והוא
גר באחוזת בהג'י ונקבר שם ולכן זהו המקום הקדוש ביותר עבור הבהאים.
אמונתם תומכת באיחוד של הדתות ,חיפוש האמת והשילוב בין דת למדע
וטיפוח ההרמוניה והטבע .אסור להם לשאת נשק או להילחם הם צריכים
לציית לשלטון המקומי ולחפש את דרכי השלום .הבהאיים מתרכזים
בפיתוח נוף וגינון אטרקטיבי והגנים הבאהיים ידועים ביופיים .אנאבלה
שאלה מה שוב לחזור לחיפה? איזק גירד בראשו ולא ידע מה לומר ,לא
אמרתי אני בטוחה שצריכים לנסוע לגנים הבהאיים בעכו ולחפש שם כי זה
מקום קדוש בו הנביא שלהם נקבר .יצאנו לכיוון הגנים הבהאיים בעכו,
הגענו לאחר נסיעה קצרה יחסית חנינו בחניון ונכנסנו לגנים המרהיבים
המסודרים בשורות ישרות וצמחים כאילו עברו תספורת ,פסלים ומזרקות
מנקדים את הנוף היפה וכולם מובילים למקום הקבורה של הנביא.
הסתובבנו בין שורות הצמחים ורישרשנו ברגלינו על שבילי החצץ הצצנו בין
ענפי השיחים ,הסתכלנו במקומות הנסתרים בפסלים אך ללא הצלחה
המשכנו להתקדם בין השבילים והתקרבנו לגדר ולשער השומר על הבית
ועל מקום קיברו של הנביא ,שומרת עמדה בשער הנעול והאזינה למכשיר
הקשר בכדי לקבל אישור לפתוח את השער .בזמן שהמתנו הסתובבתי ליד
הגדר וצפיתי על הנוף שבתך המתחם ,לפתע ראיתי בגדר הרשת נייר
מגולגל שנראה לא במקומו כי הכל מסביב היה נקי ומסודר ואף עטיפה או
נייר לא נראו במקום .הוצאתי את הנייר ופתחתי אותו ולעיני ניגלה כתב
החידה הבא.
המבצר
בפתק נכתב "מקום עתיק שנבנה להגן על העיר נהרס ונבנה והתחבאו
בו במלחמה העצמאות" .פי נפתח לרווחה ונשארתי המומה כשהגיעו
איזק ואנבלה לא יכולתי לומר דבר ורק הראתי להם את הפתק ,איזק
לקח אותו מידי וקרא אותו בקול וגם הם נאלמו דום .לאחר כמה דקות
של תדהמה קראנו שוב את הפתק ושוב בעוד אנו חושבים על מה הוא
מרמז .אנאבלה אמרה בטוח שזה משהו באזור משהו שבנו מזמן והוא
שמר על העיר ונהרס ונבנה מחדש מה זה יכול להיות? זה נשמע כמו
מבצר אמר איזק אבל על איזו עיר הוא הגן? חשבתי ולבסוף אמרתי הכי
הגיוני שזה מבצר ששמר על עכו והתחלנו לחפש מבצר ששמר על עכו,
לאחר שהקלדנו מספר מילות חיפוש בגוגל ושינינו אותן לבסוף מצאנו
את מה שחיפשנו .המבצר נכלל בביצורים שנועדו להגן על עכו עוד
בתקופת הצלבנים כשירושלים איבדה את כתרה כעיר הבירה ועכו
הפכה להיות בירת הצלבנים .המבצר הצלבני נהרס על ידי המוסלמים
שכבשו את ציון ,ושופץ מחדש על ידי שליט מוסלמי במאה ה .18במאה
ה 19תואר המבצר כטירה מתפרקת שבה רועים מצאו מקום מסתור.
במאה ה 20שימש המבצר כמקום מסתור לכנופיות ערביות שתקפו את
הישוב היהודי והוא גם שימש אותם כבית משפט .שנתים לפני קום
המדינה עלה על הקרקע תחת צילו של המבצר קיבוץ הנקרא יחיעם
ובמלחמת העצמאות התבצרו בו חברי הקיבוץ ונלחמו והדפו את
הערבים שתקפו אותם .המבצר קיבל את שמו מהקיבוץ שהוקם לידו ,אל
מבצר יחיעם אמרנו שלושתנו ולשם יצאנו להמשך ההרפתקה .לאחר
נסיעה קצרה הגענו למבצר הממוקם על גדות ואדי והתחלנו בחיפוש
הרמז הבא ,עברנו בין החומות ,חיפשנו בין השרידים של
האולמות ,עלינו לראש המגדל והבטנו בנוף המקסימים אך לא מצאנו
כל פתק .המשכנו לחפש ולבסוף הגענו למבנה אבן קטן עם חלונות
קטנים ושלט שמסביר שהמקום היה עמדת פיקוד של צה"ל במלחמת
העצמאות ,נכנסנו למבנה ועל עדן חלון האבן מצאנו את הפתק
המיוחל.
סוף הגילגול
שכתב החידה התחיל במילים "בתקופת המשנה הינו כפר יהודי שנחרב ואליו
היגרו בני הדת השניה שקמה ושיבשו את שם הכפר היהודי ,בו חוגגים עכשיו
חג ססגוני" .נשארנו המומים לא ידענו מה לחשוב .אוקי אמר איזק זה כפר
בצפון שהיה כפר יהודי בתקופת המשנה וכיום לא קיים כבר ,אז בוא נחפש אם
יש איזו תזכורת לכך .פתחנו את הטלפונים שלנו וחיפשנו בגוגל ,ניסינו כל מיני
צורות חיפוש כפר יהודי בתקופת התלמוד ואפשרויות נוספות ואז נזכרתי שיש
המשך לכתב החידה חג ססגוני זה בטח כריסמס והשנה החדשה בוא נחפש
היכן חוגגים .אנאבלה אמרה בקול שואל נצרת? לא יכול להיות זה לא כפר
ותמיד קראו לו כך .המשכנו לחפש ובסוף מצאנו ,שרידי כפר יהודי מתקופת
התלמוד בשם מפשטא ואף נמצאו שרידי בית כנסת עתיק .לאחר חורבן בית
שני עברו לגליל ולכפר יהודים מירושלים וכאן היה ממוקמת אחת מעשרים
וארבע משמרות הכהונה .לקראת סוף המאה השמונה עשרה הגרו ערבים
נוצרים מלבנון לאזור הכפר החרב והקימו את כפרם בשיבוש קל מהשם
המקורי וקראו לו פסוטה .הם עסקו בעיקר בחקלאות ורובם עסקו בגידול
טבק ומכירתו ,לאחר שהחלו לייבא טבק מחו"ל איבדו תושבי הכפר את מקור
פרנסתם העיקרי ושינו עם הזמן את מקורות פרנסתם .אל פסוטה אמרתי
ויצאנו לדרך הגענו לכניסה לכפר החננו את הרכבים היה קריר התעטפנו
במעילים כובעים וצעיפים ויצאנו לסיור בכפר .הכפר קושט בעצי אשוח
וקישוטים ,האנשים לבשו כובעים אדומים רקדו ושרו לצלילי מוסיקה חילקו תה
וקפה חם ושוקולדים בצורת סנטה קלאוס .במרכז הכפר בכנסיה עמד עץ
אשוח גבוה ומקושט והיו הרבה דוכנים שמכרו מאכלים וממתקים טעמנו מכל
טוב שתינו שוקו חם ושערות סבתא שעוצבו בצורת פרח צבעוני ,לאט לאט
ירד החושך וכל האורות המנצנצים החלו לנצנץ ברחבי הכפר ועל עצי
האשוח ,התחלנו להתעייף ולרעוב אבוש כרגיל לקח אותנו למסעדה שהכיר
נכנסנו היה חמים בפנים ערכו שולחן לכבודנו וברכו אותנו בחג שמח .רצינו
להתחמם מעט והזמנו מרק ,אמרו שאין אבל האמא של בעל המקום הלכה
לביתה והביאה לנו מהמרק שבישלה .ישבנו ואכלנו ,אבוש סיפר שסיפרו לו
בכפר שהמרגל אלי כהן שהה כאן בכפר במשך חצי שנה .האמא של בעל
הבית שבה לשאול אם הכל נעים וטעים לנו הנהננו בהסכמה והיא פנתה
לאבוש היית פה כבר לפני שנה שנתים לא? כן אבוש אמר ואני אמקרתי אי
אפשר לשכוח אותו .לבסוף הביאו לנו קינוחים וקופסאת קרטון בינונית,
פתחנו את הקופסא ולהפתעתנו בתוכה נחו להם הסופגניות המתגלגלות,
פרצנו בצחוק גדול ונגסנו בהן ובתך תוכי הבנתי שעוד הרפתקה הסתימה אני
כבר לא יכולה להמתין להרפתקה הבאה.
סוף