כל הזכויות שמורות
לזאב גוז
אין להעתיק לשכפל
All rights reserved
to Zeev Goz
2020
משחק של חתול ועכבר
זה משחק של חתול ועכבר
את רודפת ואני כך נגמר
את נוגעת וליבי נשבר
משחקת בי כחתול בעכבר
מביטה בי בעיניי הדמעה
מעוררת בי תשוקה נושנה
מעבירה ידך בשערי
נושקת ברטט לעורפי
ואני כמו קרח נמס
בך מתמוסס והולך
כמו חתול בעכבר את משחקת
לא מביטה לאחור והולכת
כותב ושר
כל יום כמו שעון כותב
על כאב סבל ואהבה
בלילה אני שר את השירים שנכתבו באהבה
כותב על טבע ואדם
על שיכחה על ילד אומלל
זיכרון שכבה ותקווה נעלמה
כותב על חייים על מילים
צובע הכל בצבעים נועזים
כל שיר שיוצא כל מילה מתנגנת
שרה עצמה ובעולם מחפשת
רגע מתוק של תקווה גנובה
שיר מתנגנן בלילה שבא
רוח ים
רוח ים מנשבת מפזרת שערך
מסתירה דמעותיך תחת מעטה כבד
את בוהה בשביל המתמשך
ומתחילה לצעוד ביום המתהפך
נשטפת זיכרונות של כאב
על לב שבור ואוהב
רוח ים מלווה את דרכך
אל בכיר ליבך לאהבתך
תרה אחרי עקבות בדרכך
על שביל צר מתפתל וסוחף
רוח ים שורקת בשפתיך
מעיפה חול ועלים בעינייך
רוח ים מיבשת דימעותיך
כשרצה לזרועות אהוביך
מחבואים
שנינו מתחבאים מהעולם
מסתתרים בין ענפים
נסתרים מעין מתלטפים בין ערביים
מחבואים בין פרחי האביב
משחקים צוחקים כזוג ילדים
את מביטה ומלטפת את פני בכף ידך
אני נושק לשפתיך ואומר כמה אוהב
משחקים במחבואים תחת לשמיכה
את בונה ארמונות מכרית שנפלה
אני מפרק לך חלומות נהדרים
מתחבאים מהעולם מתנשקים ונרדמים
על הכביש המהיר
על הכביש המהיר נותן למחשבות לנדוד
נזכר בכל שברי החלומות
בכל ההבטחות ועיניים עצובות
על הכביש המהיר נודד בין מחשבות
נודד בדרכים בין זיכרונות
מחפש את משמעות החיים וסודות
על הכביש המהיר המחשבות שטות
כמו בים סוער מנווט בין הסירות
רואה את פניך בעיקול נעלם
נזכר בחיוך במגע באדם
על הכביש המהיר נותן למחשבות לנדוד
מתקרב אל היעד אל האורות
חידקים
חידקים באוויר חולפים מעיר לעיר
מזרים פחד אימה וכאב
חידקים מרחפים מפסיקים נשימה
משביתים כל חיוך כל שמחה
תרים אחרי הקורבן שבא
מעלים אותו כעולה על מזבח השינאה
חידקים רוקדים משמחה שרפו תקווה חדשה
פגעו בפריחה בשמחה השביתו מדינה כאובה
חידקים מרחפים נישאים על כפים
עולים לשמים בקול מתנגן
של שדונים שמקפצים ליד המטען
טוענים בלי חשש מפזרים חידקים
בכדי למצוא קורבנות חדשים
ריח אביב
ריח אביב מלא בריחות של פריחה
בשלל צבעים של תקווה חדשה
ריח אביב נישא על כנפי אהבה
חולף בחיוך במגע בנשיקה נסתרה
ריח אביב משיל שיכחה מחורף קפוא של איבה
מבדידות נוראה וזיכרון שקפא
חיוך מתגנב למראה הפריחה
מדליק שלהבת נסתרה
ריח פריחה תקווה לאביב שבא
פורץ מליבנו בשירה חדשה
רחובות ריקים
עצבות ובדידות מרחפות באוויר
כשרחובות מתרוקנים מאדם
כולם נסגרים בבתים מבכים את מר גורלם
בוהים במסך לא נוגעים בשני
רובצים במיטה בלי כל חשק אישי
רחובות ריקים מתגנבים בין הבתים
מחפשים נקודות של חיים אחרים
של תקוות נסתרות באופן אישי
רחובות ריקים חושפים הכאב
של אנשים רחוקים הקשורים באחוות הסובלים
רחובות ריקים חולף בין הבתים מביט לאמת בפנים
סוף העולם
סוף העולם הגיע במסווה של מגיפה אלומה
כולם מסתתרים בבתים מחכים לקורבן הבא
רוח נושבת ודמעות משמים זולגות
מבכות חללים של מחר ואתמול
סוף העולם הגיע סופרים את הדקות שנותרו
אל יאוש אחים תחכו ותראו
נתגבר גם על זה וגם על אחר
עם נשלב הידים ונצעד יחדיו לזריחה
נעצור יחדיו את המגיפה
סוף העולם הגיע נאבקנו בו בהצלחה
נצא ממשבר מחוזקים מאוחדים תחת דגלים מונפים של תקווה
זריחה
בוקר עולה על רחובות שוממים
זריחה מיותמת כשאנשים מודאגים
דואגים לבריאים מודאגים מחולים
מעבודה פרנסה ובילויים
זריחה מיותמת על יום שכבה
על גינות ריקות ולילות בלי שינה
זריחה דהויה על רחובות ריקים
על איש ממהר להסתגר בבתים
על כלב מילל בחדרי חדרים
זריחה מיותמת בלי איש שראה
בלי אף אחד בגינה
תשוקה
תשוקה בוערת מכלה את כולך
שורפת כל רגע של כאב
מעבירה אותך על דעתך
תשוקה בוערת בקירבך
מבעירה כל מבט של קירבה
תשוקה בוערת שורפת שפתים
מלטפת אותי תחת שמיכה
נושקת לשפתי בחום בלהבה
תשוקה מכלה את האוויר שסביבנו
שורפת את הכל בדרכה
אוהבת בלי תנאי בלי דרישה
תשוקה בוערת בך עד שנרדמת בלי קול
עכברים בורחים
עכברים בורחים מספינה שוקעת
מחפשים כיוון בלי לדעת
פונים לצדדים לא לראות את האופק
לא להביט לחושך בעין ולהחזירו לגודלו הטבעי
עכברים נוטשים ספינה טובעת
עוזבים כל כאב כל תקווה
שורפים כל גשר שחצו בו באהבה
לא מביטים לאחור לא מסתתרים מהקור
רצים בטרוף קדימה לברוח מהכל
עכברים נוטשים תקווה שטובעת
בורחים למחר שלא בא