כל הזכויות שמורות
לזאב גוז
אין להעתיק לשכפל
All rights reserved
to Zeev Goz
2015
צללים חיוורים
לילה כבד עוטף את העיר כבשמיכה ,רחובות זולגים מהגשם .מכוניות בודדת
החולפות ברחוב השקט מתיזות מים לכל עבר מהשלוליות שנוצרו על הכביש.
רחובות מרוקנים מכל תוכן ,החושך ממלא כל פינה שנרדמה על משמרתה.
מחלון ראווה רואים את הגשם המצליף על הרחוב בשצף כעסו ,טיפות גדולות
זולגות על החלון מתחברות לטיפות קטנות יותר ומהירות גלישתן עולה בדרכם
אל המדרכה .ברקע נשמעת מוסיקה שקטה שיר שמזכיר שנים רחוקות
ונשכחות.
לפתע בתוך כל הרוגע הזה נשמע קול ממלמל השואל את עצמו או עונה :מתי
הכל התחיל?
השקט מתערבב בדמעות הגשם על החלון ,הנמשך כדקה ארוכה לבסוף
הקול שב ועולה :הכל החל כשהייתי כבן שלוש .היו אלו ימי קיץ ,ימים לוהטים
וארוכים השתכשכנו במי הים הנעימים אימי ואנוכי.
גבר היושב ליד שולחן עץ ומולו עומדת כוס קפה המעלה אדים מאזין לבחור
העומד ומביט בחלון.
מידי פעם עיניו של הבחור נעצמות כמנסה לדמיין ולהיזכר במה שקרה
בתקופה אחרת המרוחקת מהם כשנות אור והוא ממשיך בדיבורו.
לפתע על החוף במרחק צעדים ספורים מאתנו חלפה האישה המקסימה
ביותר שראיתי בחיי ,היא לבשה ביקיני ירקרק וצעיף ארוך ופרחוני חובק את
מותניה המתנפנף על פי קצב הליכתה .שערה היה שחור ארוך חלק וגלש על
כתפיה כקטיפה רכה ומפנקת שעטפה את כתפיה.
הבטתי בה כך משתומם ולאחר רגע ארוך פניתי לאימי ואמרתי לה כשאגדל
אני רוצה להראות כמוה.
אימי השתוממה ולא יכלה לומר דבר ולבסוף אמרה דבר מה שאיני יכול לזכור
ומאז זה נמשך .הגבר היושב ליד השולחן אוחז בידו האחת את ספל הקפה
ולוגם מימנה בשתיקה ,בידו השניה הוא אוחז עט שחור ורושם בפנקס שמונח
לפניו את דיברי הבחור.
ברקע השיר הסתיים ושקט שורר ברחבי בית הקפה מלבד טפטוף הגשם על
החלון.
הבחור נעתק מהחלון ומביט בגבר המשרבט בפנקסו .הוא מתיישב לאיטו
ומחבק את עצמו בשתי ידיו כמנסה לגרש את הצינה.
מישהו החליף את הדיסק שהתנגן והאינטימיות נעלמה עם השיר הקודם.
כשאת מקומו ממלא שיר המסתמן במקצב תופים המתנגן בעוצמה.
הגבר סיים לשרבט על הנייר ומביט בפניו של הצעיר ,הוא אינו מאיץ בו רק
מביט בו כך בשתיקה מחבק את כוס הקפה ומוצץ את קצה העט התקוע בין
שפתיו .זמן ארוך של שתיקה חולף והבחור ממשיך בדיבורו.
מקרה זה נשכח במהרה וחיי התנהלו כסדרם ,גדלתי בבית חם ואוהב כבן
יחיד הורי הרעיפו עלי אהבה ופינוק .כל שחפצה נפשי קיבלתי בו במקום.
זכור לי כשהייתי כבן ארבע יצאתי עם הורי ללונה פארק ,היה ממש נהדר
אכלתי נקניקיות בלחמנייה ,צמר גפן מתוק ,ליקקתי שלגונים .רכבתי על סוסי
פוני ,עליתי על רכבת ההרים ועברתי בינות לדוכנים .לבסוף נגמר הכסף שהיה
בכיסו של אבי ובדוכנים לא קיבלו כרטיסי אשראי ,אבי השאיר את אימי ואותי
ונסע לבנק בכדי למשוך כסף נוסף שאוכל להמשיך ליהנות .הוא חזר לאחר
חצי שעה שבתי וחזרתי להנאה כמקודם .הורי אהבו לראות אותי נהנה וצוחק,
הם לא יכלו לסבול אפילו רגע אחד של דכדוך עצב או בדידות ,תמיד הם ניסו
לשמחני אפילו ברגעים הכי קשים .זה היה נכון גם לגביהם הם לא יכלו לסבול
בדידות ועצב תמיד הם הקיפו את עצמם בחברים ,ארוחות ערב וצהרים
בילויים וטיולים ולמרות כל זאת תמיד היה להם זמן להעניק לבנם הקטן.
כחודש לאחר יום הולדתי החמישי שנחגג במלוא הטקס והפאר לילדים
ולמבוגרים ,התרחבה משפחתנו וכללה את אחותי הצעירה .שכיום היא הקשר
היחיד שנותר לי עם משפחתי החמה המבינה והאוהבת .אך בל נקדים את
המאוחר .למרות אחותי התינוקת הורי עדין הקדישו לי זמן רב ואהבה,
כך שלא חשתי בודד או לא רצוי הכל המשיך כמקודם שרק עכשיו הצטרף עוד
מישהו המתחלק בכל האהבה ולא לא שנאתי את אחותי.
התבגרותי התאפיינה בפריקת עול ככל בחרות אחרת ,מבית הספר העממי
עליתי לתיכון והתנהגתי ככל תיכוניסט .התחמקתי משעורים ורבצתי על החול
החם בחוף הים .רדפתי עם חברי אחרי בחורות,
מסיבות כיתה ,אהבה ראשונה ,נשיקה ראשונה בחושך בחטף מזמוז כליל
לקול התנגדותה של הבחורה .ככל בחור מתבגר המנסה למצוא עד בחורה
ומנסה להיכנס לתחתוניה.
בגיל שבע עשרה פגשתי את הנערה היפה והנחשקת ,כולם ניסו לצאת אתה
אך דווקא לי זה קרה.
נפגשנו באחת המסיבות והתחלנו לדבר ,פשוט התעלמנו מכולם ודיברנו
במשך שעות .אף אחד לא עמד בדרכנו ודבר לא הפריע לנו ,שוחחנו על הכל
אהבה ,מלחמה ,פוליטיקה ונישואים .גמענו אחד את השני וזה היה משכר,
התחלנו לצאת ושיחותינו חבקו עולם בכל נושא נגענו ובחנו .כל חברי כמובן
קינאו בהצלחתי עם הנחשקת .נמשכנו אינטלקטואלית אחד אל השני ויצרנו
במו ידנו בסיס רחב שעליו ניתן לבנות מערכת יחסים נהדרת .בעקבות
השיחות והנושאים המשותפים שעינינו אותנו נרקמה גם האהבה .רק לאחר
כחודש ימים העזנו לגעת ולהתנשק ונהנתי מכל רגע .בעקבות מגענו הראשון
החלנו לחקור אחד את גופו של השני ולאחר כשלושה שבועות קיימנו יחסים
מלאים.
נהנתי אך בתוך תוכי חשתי שמשהו חסר ,שזה לא ממש זה .ולמרות שהמשכנו
לצאת לא הרגשתי כל משיכה מינית כלפיה .נהנתי להיות ולדבר אתה יותר
מלשכב אתה .המשכנו לצאת ,להתחבק,
להתנשק ולהתמזמז אך לשכב אתה שוב לא יכולתי לא נמשכתי אליה מינית.
לאחר זמן ארוך שהתחמקתי מכל מגע מיני בכל מיני סיבות טיפשיות החלו
החיכוכים .הנערה החלה להאשים אותי שאני בוגד בה ומתפרפר עם אחרות
ולכן לא מעונין בה יותר.
באחד מסופי השבוע נסעו הורי לסוף שבוע ונותרתי לבדי .באותו הערב
התנהלה מריבה קשה בין שנינו והיא עזבה באמצע הארוחה שהכנתי לכבודה,
ישבתי לגמתי יין והקשבתי למוסיקה.
למחרת בבוקר בעודי עדיין שרוי במיטה עובר על הכותרות בעיתון התנערתי
לצלצולו של הטלפון ,חבר שלא שמעתי מימנו כבר תקופה ארוכה היה בצדו
השני של הקו .לשאלתו אם הוא יכול לקפוץ לביקור נענתי בחיוב .לאחר מספר
שעות הוא מצלצל בפעמון ,ישבנו בסלון החלפנו ברכות ברקע ניגנה
המוסיקה .ניהלנו שיחת חולין על כל מה שקרה בחיינו מאז שהתראינו בפעם
האחרונה ועל התוכניות לעתיד עם הגיוס לצבא ומה שיבוא לאחר השחרור.
לפתע הרצינו פניו ושתיקה אפפה אותו ,הוא נראה כחוכך בדעתו אם וכיצד
לשתף אותי במה שמוטל על ליבו כמשא כבד לבסוף כשמבטו תקוע ברצפה.
הבחור קם ממקום מושבו ופונה לכיוון הבר ומזמין כוסית וודקה ,הגבר לוגם
מהקפה שהתקרר ומביט החוצה לרחוב דרך החלון הרטוב.
הבחור הצעיר חוזר למקומו ומתיישב בכבדות ,לוגם מהוודקה שולף סיגריה
מנרתיק מוכסף מצית אותה ומעשן בשתיקה .לפתע הוא מתחיל לדבר על
דבר אחר ,מזג אוויר ממש גועלי לא? אני ממש מרחם על חסרי הבית הישנים
על הספסלים בגן ,בתחנות רכבת או בפתחי הבתים בגשם כזה עונה לו הגבר.
והבחור ממשיך מהיכן שהפסיק כאילו כלום לא קרה.
בלחש בקול שבור ורוטט מספר לי חברי שהוא גילה שהוא נמשך לגברים.
מבטו נותר תקוע ברצפה והמתין לצחוק פרוע שיפרוץ מקרבי ,אך לעומת זאת
הנחתי את ידי על כתפו.
הבחור לוגם שוב מהוודקה מצית סיגריה נוספת ומעשן בעצבנות ,הגבר מביט
בו וממתין בסבלנות ובשתיקה .לאחר שסיים לעשן כמחצית הסיגריה הוא
ממשיך בדיבורו.
במגע ידי על כתפו הרגשתי מעין זרם חשמלי העובר בין שנינו ,חשתי את
הצורך להניח את ידי השניה על כתפו ולאמצו אל לבי .ללא כל מחשבה
והרהור פשוט פעלתי לפי הדחףהפנימי ,חבקתי אותו חזק וגופותינו התקרבו.
מבטו התרומם לעברי ונותרנו כך חבוקים לזמן ארוך שנראה בעינינו כנצח.
כל התהליך התנהל בהגיון ונראה כמהלך מחושב ,דבר אחד התפתח לדבר
נוסף ולאחר רגע ארוך של חיבוק חם והדדי התנשקנו בלהט .הכל נראה לי כל
כך הגיוני כל כך טוב ויפה לפתע אפילו חשתי בחום הרב שנוצר ביננו בתשוקה
ההדדית במשיכה של האחד כלפי השני .באותו היום גיליתי את מה שהחסרתי
במשחקי האהבה עם הנערות .לפתע היה טעם לכל דבר ולא חסר דבר ,הכל
נפל למקומו כחלקים בפאזל .אהבתנו נמשכה במשך כל היום ולא עייפנו ולא
עצרנו לרגע.
למחרת בבוקר למרות כל העונג שגילינו יחדיו ,הרגשתי משקע כבד הרובץ
עלי .למה זה קורה לי ,למה אני חייב להיות שונה .באותו היום לא משתי
ממיטתי האשמתי את אלוהים ואת כולם במה שקורה לי .מצד אחד שמחתי
שמצאתי את עצמי וגיליתי מי אני .אך מצד שני זה חרה לי למה אני למה מגיע
לי גורל כזה?
בימים שבאו אחרי זה התרחקתי מכל חברה ונותרתי בודד ,מאחד שתמיד היה
במרכז העניינים נותרתי בצד הרחוק .לא דברתי עם אף אחד .הייתי חוזר
הביתה נכנס למיטה ושוכב כך שעות מביט בתקרה .תקפו אותי רחמים
עצמיים וניסיתי לנחם את עצמי בכך שזו טעות או רק חלום רע.
הימים חלפו אך הרגשתי לא שפרה ,האשמתי את העולם את הורי ,אלוהים,
בית הספר ,נשים וכולם בכך שגרמו לי להרגיש כך .התחמקתי מכל מכרי ומכל
פעילות חברתית.
הורי החלו לדאוג ורצו לשלוח אותי לבדיקות רפואיות ופסיכולוג ,אך פתרתי
אותם בלאו .ואמרתי שפשוט אין לי זמן לחברים ואני עמוס בעבודה ולימודים
לקראת בחינות הבגרות .בשלב מסוים הורי חשדו שהתמכרתי לסמים ובאחת
מארוחות הערב שאורגנו במלוא ההדר והטעם אחד מחבריהם ,רופא
במקצועו בחן אותי כל הזמן ושאל שאלות משאלות שונות .הרגשתי את מבטו
הבוחן כקרני רנטגן הבוחנות חולה ומחפשות סימני מחלה.
כנראה שהוא הרגיע אותם ולכן הם התייחסו ביתר קלות למצבי למרות שאימי
ניסתה לא פעם לשכנעני לצאת לבלות והיא אפילו ארגנה מסיבה והזמינה את
כל חברי ,אימי היקרה והדאגנית ,חיוך סרקסטי מתגנב לשפתיו הקפוצות.
דבר לא עזר להרים את רוחי השפופה לא מסיבות הפאר של אימי לא חברים
שבהתחלה ניסו לשמור על קשר ולהוציאני ממצב זה.
לאחר ניסיונות שנענו בשלילה הם פשוט התייאשו וניתקו כל מגע ,לשמחתי
נותרתי כך מבלה את ימי מדוכדך במיטה שנאתי את כולם והמעטתי בדיבור
כמובן שאת סודי הנתאב לא חלקתי עם איש.
אפילו לא החזרתי צלצולים לבחור שעזר לי לגלות את עצמי .חשבתי שאם אני
אתעלם מהבעיה היא פשוט תחלוף ותעלם אך כמובן טעיתי.
באחד המכתבים שקבלתי מימנו הוא תאר את ייסוריו וגעגועיו אלי .לפי תיאורו
הוא הפסיק לאכולרק יושב כך בוהה בחלל ומול עיניו מתגלת דמותי .הוא אינו
מסוגל להבין מדוע איני עונה למכתביו או מצלצל אליו .במיוחד לאחר שגילינו
את האהבה המחשמלת ביננו ואהבתנו המרקיעה שחקים ,הוא אינו יודע מדוע
אני מתעלם מימנו .ועל החתום הוא רשם אוהב תמיד ומחכה לשמוע ממך
אהובי.
הבחור מגרד את ראשו בידו השמאלית ולוגם מהכוסית שבידו השניה .הוא
מביט בגבר היושב מולו ומשרבט בדפדפת.
עוד שיר מסתיים אך הגשם ממשיך בדפיקתו העקבית על החלון.
הבחור מסמן בידו למלצרית החולפת בינות השולחנות .היא ניגשת אליהם
וחיוך ממלא את שפתיה ,מה תרצו ?
הבחור מזמין תה חזק בלימון ,היא מפנה את ראשה לעבר הגבר מביטה בו
ושואלת ובשבילך?
הגבר מרים את מבטו מהדפדפת ונתקל בפניה המחייכות של המלצרית ,הוא
מחזיר לה חיוך ומבקש עוד ספל קפה .בחלקים אחרים של בית הקפה זוגות
אוחזים ידיים מעבר לשולחנות מתנים אהבה בקולם השקט והאוהב.
הבחור נוטל סיגריה נוספת מהקופסה המונחת על השולחן ,דופק את קצה
על השולחן ומכניס לפיו בידו השניה האוחזת במצית הדולק הוא מקרב לפיו
ומצית את הסיגריה הנענת למצית ונדלקת בשלהבת אדומה .הוא נושף את
העשן לתקרה וממשיך בדיבורו.
לקח לי זמן רב להתאושש מההלם ולהבין שכל זה אינו עוד חלום רע חולף
אלא מציאות מרה .לאחר השלב הזה בא שלב ההכחשה והמאבק במחלה ,כן
אתה מתייחס אליה כאל מחלה שתוכל לרפאה בעזרת התרופה הנכונה.
ובמקרה זה הרפואה מתגבשת בצורת בנות המין השני.
לשמחת הורי נטשתי את מיטתי והתחלתי שוב לבלות .לצאת למסיבות
ומועדונים ,החיוך שב לכסות את פני אך בתוך תוכי הרגשתי כזאות רקנות.
החלטתי לכבוש נשים רדפתי אחרי כל חצאית יצאתי עם כל נערה שהזדמנה
בדרכי רק בכדי להוכיח לעצמי וכמובן לחברה שאני נורמלי.
באותה תקופה יצאתי ושכבתי עם מספר עצום של נשים אך למרות הכל
תחושת העונג המושלם חסרה לי .וברגעי המגע האינטימי עם כל אותן נשים
מקסימות ,חמות ואוהבות הצטיירה בעיני רוחי האהבה המושלמת שיצרנו
חברי ואני באותה שבת.
רציתי שהכל יהיה מושלם .רחצתי את גופי במשך שעה באמבטיה חמה מלאה
בקצף לבן .לבשתי חליפה אפורה ,התגלחתי והסתרקתי .ישבתי לשולחן
וניסיתי לכתוב מכתב פרידה להורי ואחותי שיסביר את מניעי במקום מכתב
יצא שיר שתיאר את כל הכאב שבי.
הבחור קם ממושבו וניגש לחלון הוא מניח את ידו על החלון כמנסה לגעת
בדמעות הגשם והוא החל לדקלם את שיר הפרידה שכתב:
צללים חיוורים מטפסים על הקירות
נוגעים בנשמתי הדואבת עיניי לא יכולות להיות פקוחות
כשאהבתי אל גבר עורגת
שפתי רעבות לנשיקה
אך גופי מחוסר השינה
מתקשה בחיים עוד לאחוז
כך אני עוזב את העולם
בתחושה של מועקה
וצועד אל השינה השלווה
אני נפרד מכולכם ומבקש את סליחתכם.
המראה רדף אותי ולא נתן לי מנוחה .בלילות לא יכולתי לישון ,הייתי חולם עליו
ועורג לגופו .רציתי להצמידו אלי קרוב לחוש את גופו כנגד גופי ,את שפתיו
מטיילות לאורך גופי .חלומותיי הארוטיים לא נתנו לי מנוח .עד שבאחד הימים
לא יכולתי לסבול זאת יותר .חשתי כה אומלל ובודד שלא יכולתי לשאת עוד את
המועקה הזאת והחלטתי לשים קץ לחיי.
המלצרית מגישה להם את המשקאות המעלים אדים הבחור אוחז בספל בשתי
ידיו בכדי לחמם את נפשו וממשיך לגולל את סיפוריו.
היה זה יום סתיו אפור ועכור אוירה כזו התאימה ככפפה למצב רוחי .הבית
היה שקט ושלוו ,הורי כרגיל יצאו לעבודה ואני נותרתי להתפנק במיטה את ימי
האחרונים לפני הגיוס.
דמעות הגשם ממשיכות מין הסתם לזלוג על החלון כששקט משתרר בבית
הקפה .הגבר מפסיק מכתיבתו ומביט בבחור הצעיר שידו נוגעת בדמעות
הגשם.
הנחתי על המקול תקליט של מוסיקה יפנית שלווה ומרגיעה .בלעתי כעשרים
וחמישה כדורי שינה נשכבתי על המיטה עצמתי את עיניי האזנתי למוסיקה
שמילאה את החדר והחלה לחדור לגופי,
שכבתי כך על המיטה ממתין למותי הגואל להשתחרר מהעולם הזר והמנוכר
להגיע לנירוונה ולהתאחד עם הבורא.
אחותי חזרה מחטיבת הבניים ומצאה אותי שוכב על המיטה.
המעטפת הפיסית העוטפת את תוכי שכבה על המיטה אך רוחי ,נשמתי
רחקה מהגוף המתועב הזה.
רוחי כנראה ריחפה אי שם בחלל והמתינה להחלטתי הסופית לשוב לחיים או
להעלם לעולם.
את מה שקרה לאחר מכן איני זוכר והכל מבוסס על דבריה של אחותי .היא
חזרה מהגימנסיה ומצאה אותי ישן בבגדי ,לפי מה שהיא אומרת ישנתי שינה
שלווה עם חיוך דק על שפתי .היא ניסתה להעירני בכדי שאפשוט את בגדי ,אך
ללא הועיל ,לאחר מעמצים ממושכים דאגה החלה מכרסמת בליבה והיא
החליטה להזמין אמבולנס בחיוגה את המספר היא מצאה את שיר הפרידה
שהותרתי ליד הטלפון.
שעות היא הסתובבה במסדרונות בית החולים ותלשה את שערותיה בזמן
ששטפו את קיבתי בכדי להציל את חיי .שטיפת הקיבה הסבה לי כאבים
עצומים ועיוותות כאב תקפו אותי גם ימים לאחר המקרה.
אחותי נשמה לרווחה כשהודיעו לה שיצאתי מכלל הסכנה .באותו לילה
השאירו אותי תחת השגחה רפואית בבית החולים היא ישבה כל הלילה ליד
מיטתי ואחזה בידי.
באותו הלילה תוך כדי שינה המלווה עוויתות כאב החלטתי שאין טעם לבחור
בדרך הקלה כשאתה מתמודד עם בעיה .לא לברוח מהן אלא להכיר בהן
ולהתייצב מולן ולהתמודד עם הבעיה וכל הקשיים שיחסמו את דרכך .ולכן אני
עומד כאן מולך היום ומספר לך את סיפורי.
לאחר שחזרתי מבית החולים הורי האוהבים טיפלו בבעיה בדרכים המיוחדות.
אבי רתח מזעם וצעק עלי אך אתה יכול לעשות לנו דבר כזה אחרי כל מה
שנתנו לך והוא לא דיבר על ניסיון ההתאבדות .אימי המבינה ,בקול יותר שקט
ושבור ,כשעיניה נפוחות מבכי ,פנתה אלי אך אתה יכול לעשות לנו בושות כאלו
מה נאמר לחברים ולשכנים .אחותי היחידה שהבינה את הבעיה .היא
השתיקה את הורי והובילה אותי ביד כמו תינוק לחדר וכל הזמן ניחמה אותי:
"אל תדאג ,הכל יהיה בסדר .נתגבר על כל הבעיות ,נאחד ידיים למרות כל
הכאב ונזכה במאבק ,אל תדאג".
באותו יום נשארתי שרוי במיטה ואחותי נשארה לידי לעודדני וכמובן לשמור עלי
מניסיון התאבדות נוסף.
ניסיתי לשחררה מתפקידה ובחיוך אמרתי לה שהחלטתי לא לנסות עוד שטות
כזאת ,אך ללא הועיל נשארנו כך שעות בלא להוציא הגה נוסף.
למחרת בבוקר חשתי הרבה יותר טוב ועוויתות הכאב כמעט וחלפו קמתי
מהמיטה לגמתי קפה וצפיתי בטלוויזיה .אחרי הצהרים החבר של הורי
הפסיכולוג הגיע לביקור ישבנו על כוס קפה ודיברנו בקול רגוע .הוא הסביר לי
שהורי ביקשו את עזרתו והם סיפרו לו על האירוע .הוא מוכן לעזור לי אבל
כמובן הכל תלוי בי אם אני חפץ בעזרתו פגישותינו לא חייבות להיות רשמיות
ואני לא חייב לשכב על הספה ולספר את בעיותיי נוכל להיפגש לקפה ולדבר
על מצבי או סתם שיחת חולין.
רק ישבתי והקשבתי לדבריו ללא אומר .מאוחר יותר אחותי שבה מלימודיה
ושאלה לשלומי.
סיפרתי לה על הפסיכולוג היא התיישבה לידי ליטפה את ידי ואמרה שהיא
חושבת שזה רעיון טוב ואולי הוא יכול לעזור לי ולפי דעתה אני צריך לתת לזה
צ'אנס אם זה לא יועיל בטח שזה לא יזיק.
למחרת התקשרתי אליו וקבענו להיפגש בבית קפה לשתיה .בשעת אחר
צהרים מאוחרת נפגשנו בבית קפה שקט ישבנו בפינת בית הקפה על עוגת
גבינה ביתית וכוס קפה מהביל .הוא אמר :ידעתי שתתקשר ותסכים להצעתי.
אני מוכן לנסות בתנאי שאני שומר את הזכות לעזוב בכל רגע שארצה ,כמובן
זוהי זכותך ענה הפסיכולוג.
יש לי תנאי נוסף לפגישתנו ,שכל הנאמר בינינו נותר בין חולה לפציינט ומילה
לא מודלפת אפילו לא להורי.
"כמובן ,כמובן הכל נישאר בינינו"-הוא ענה.
וכך החלו פגישות עם הפסיכולוג ,בכדי לשמור על חופשיות ופתיחות חברית
הפגישות התנהלו כל פעם במקום אחר .בתי קפה ארוחת צהרים סתם לשבת
על כסאות בחוף הים ולא באיזה משרד דחוס ומחניק על כסאות עור החורקים
תחתך ברגע שאתה משנה תנוחה.
אני חושב שמיקום הפגישות בינינו הביא להרבה פתיחות מפני שיצרנו אווירה
לא פורמלית וחברתית .השיחות אתו עזרו לי להקל על ייסורי.
בעקבות המלצתו בוטל גיוסי לצבא ,למרות שלפי דעתי שרות צבאי היה עוזר
לי .אך הוא התנגד לכך וטען שהמסגרת הצבאית רק תפגע בי מפני היותה
מסגרת קשה.
לאחר שבוטלו התוכניות לשרות צבאי נאלצתי לרקום תוכניות חדשות
והחלטתי להמשיך בלימודים גם בכדי לרכוש מקצוע לעתיד וכתרפיה נרשמתי
לבית ספר לעיצוב פנים ובמהלך התרכזותי בלמודים התחמקתי מכל הבעיות
שהיו לי .רק למדתי ולמדתי בקושי יצאתי ואפילו לא חשתי בשום צורך במגע
עם גברים ,אך גם נשים לא משכו אותי .התעמקתי בלימודים קשרי עם הורי
הלך והתרופף בקושי שהתראנו כל צד עסוק בעיסוקיו ,עם אחותי הקשר הלך
והתחזק.
בגמר לימודי גמרתי הראשון בכיתה ונפתחו בפני בתור בוגר מצטיין הרבה
דלתות.
מבחינת קרירה החלטתי להישאר בבית הספר לשנה וללמד .נהנתי מכל רגע
כמרצה ,אך בגמר השנה החלטתי להמשיך בחיפושי .נסעתי לחו"ל ובמשך
שנה וחצי עבדתי בחברה גדולה בלונדון.
רכשתי ניסיון רב ,ובלונדון פרחו ניצני האהבה שזרעתי בהצטרפותי לצוות
העובדים אחד המנהלים הזוטרים המבוגר מימני בשש שנים .הזמינני לסיור
מודרך של לונדון .הוא הכיר לי את כל מקומות הבילוי המפוארים :בתי קפה,
דיסקוטקים ומסעדות טובות .למרות אפרפרותה וקרירותה הרשמית של
לונדון לא חסרים בה מקומות בילוי.
הקשר בינינו התחזק ונרקמה חברות ,היינו יוצאים לארוחת ערב ומבלים .הוא
אפילו היה מכיר לי חברות שלו ,כמובן שיצאתי איתן ,אך כלום לא קרה מעבר
לנשיקת לילה טוב על לחיה על מפתן דלתה.
בחג הפסחה הוזמנתי לארוחת ערב אצל הוריו שגרו באזור כפרי מוקף ירק ,היו
מספר אורחים נוספים מלבדי .ארוחה רשמית בטוקסידו שחור ופפיון שהוא
היזהרני בעוד מעוד שהוריו שמרנים מאד בילינו יומים נהדרים .רכבנו על
סוסים במשעולים כפריים ויצאנו לציד שועלים.
בחזרה במשרד הכל שב לשיגרה :עבודה ,צהרים ובירה בסיום העבודה בפאב
המקומי.
באחד הערבים יצאנו לארוחת ערב ובסיומה בזמן שלגמנו שרי ועישנו סיגריה
הוא פנה אלי ושאל:
אנחנו כבר מכרים שלושה חודשים ,תאמר לי האם אני יכול לשאול אותך
שאלה אישית?
ודאי עניתי.
אני לא רוצה להביך אותך או לפגוע בך ,אך אני מוכרך לדעת.
אל תדאג תשאל?Are you gay .
בידי החזקתי את כוסית השרי וקפאתי כך כשכוסית השרי קרובה לשפתי.
הוא חייך והתנצל על שאלתו הישירה .אני התאשתתי והנחתי את הכוסית על
השולחן שילבתי את ידיי שלא ירגיש שידיי רועדות .הוא חייך שוב ואמר:
אני מקווה שזה לא פגע בך ,אך הייתי מוכרח לשאול את זה.
ישבתי כך שותק בוהה בו ומאמץ את ידי שלא ירעדו .לאחר רגע ארוך של שקט
כשהבטנו האחד לשיני בעיניים עזרתי אומץ ושאלתי אותו :אך הגעתה
למסקנה שכזו?
פשוט אני מרגיש כך .אתה מקרין את זה ,רואים שאתה לא חש בנות .בחברת
נשים וכל החתיכות שהכרתי לך ולא יצא ביניכם כלום.
אני מוכרח להתוודות בפניך אני כן ומהרגע הראשון שראיתי אותך נמשכתי
אליך ,אך לא רציתי כמובן לפגוע בך והמתנתי לרגע הנכון שאתה תראה
נכונות .ישבתי ולא עניתי לא רק המשכתי כך לבהות בו.
לאחר אותו ערב ניסיתי להתעלם ממנו ולהימנע מחברותו .נבהלתי מהמצב
החוזר על עצמו ,הוא היה מתקשר מידי יום מתנצל על דבריו ומנסה להיפגש
איתי .המצאתי כל מיני סיבות בכדי לא להיפגש אתו ,אך המטלה הייתה קשה
כי עבדנו יחד ובמקביל נאלצנו להיפגש.
בסוף יום עבודה אחד היינו יחד במעלית לבד ,לפתע הוא לחץ על כפתור
העצור והמעלית עצרה הוא פנה אלי ואמר:
מדוע אתה מתעלם מימני?
הפניתי את ראשי והבטתי בקיר .הוא הניח את ידו על כתפי ושאל שוב :למה
אתה מתעלם מימני?
לבסוף הפניתי את מבטי אליו ובקל צרוד וגרון מיובש עניתי:
בגלל שהמצב הזה מפחיד אותי.
הוא השאיר את ידו על כתפי ואמר:
זה לא יעזור גם אם תנסה להתעלם מיזה .זה לא יעזוב אותך ,זה מה שאתה
ואם זה אתה תאלץ לחיות במשך כל חייך או שזה יכרסם אותך למוות.
עמדנו כך שותקים במעלית כשידו המעודדת מונחת על כתפי .לאחר רגע
ארוך של שתיקה שתי ידיו אחזו בפני והפנו אותי ברכות כלפיו .הבטתי בעיניו
ולאחר רגע ארוך נוסף התנשקנו ארוכות ומאותו רגע פרחה האהבה בינינו.
הרגשתי טוב כמו אהבה הנרקמת בין גבר ואישה .כל רגע פנאי רצינו להיות
ביחד לא רק מבחינה מינית אלא גם סתם לצאת לסרט ,לדבר על כוס קפה,
לשתות יחד או סתם לשבת במקום שקט להקשיב למוסיקה נעימה להחזיק
ידיים ולהביט בנוף.
לבי זרח בקרבי כל יום היה חג .מצאתי את האהבה ולגמתי מימנה בכל לבי.
עברנו להתגורר ביחד כזוג נשוי כמעט .הוא היה מפתיע אותי בסופי שבוע עם
ארוחת בוקר למיטה .אני הייתי מקריא לו שירים או קטעים מהעיתון זה היה
פשוט נהדר.
היינו יוצאים לסופי שבוע לטייל באזורים הכפריים לרכב על סוסים בחווה של
הוריו.
בחג הפסחא נסענו לשבוע לצרפת .טיילנו אוחזים ידיים ב"שאנז אליזה" הרחנו
פרחים בגני "וארסי" .ממש חלום של כל זוג אוהבים לבקר בעיר הרומנטית
המלאה באהבה.
בזמן העבודה כמובן התנהגנו ככל שאר העובדים ,אך לא יכלנו להמתין לסיום
יום העבודה ולחזור אל קן האהבה שלנו להיות שוב יחדיו.
השבועות התקבצו לחודשים ושנה מלאה באהבה חלפה לה במהירות .את
השנה החדשה חגגנו ברומא .אך בתחילת השנה החדשה החלו החיכוכים
בינינו קנאתו עלתה וגעתה.
בראותו אותי משוחח עם גבר אחר או אפילו עם אישה קנאתו בערה ובבית היה
תוקף אותי באכזריות על כך שאני מזניח אותו ורוצה לעזוב אותו למרות כל
האהבה שהוא מרעיף עלי.
ובכל הזדמנות הוא היה מתחקר אותי אם אני אוהב אותו .בהתחלה לא
הבחנתי בכך אך ערב אחד הוזמנתי למסיבה מאחד מחברי שהגיע מהארץ.
הלכתי לבד וכשיצאתי מהמלון לחזור הביתה הבחנתי בו הוא עקב אחרי .הוא
אפילו חיטט בבגדי ובדק כל פיסת נייר.
וכרגיל באותו ערב המריבה הרגילה .לא יכולתי לשאת זאת יותר ,עזבתי את
הבית בטריקת דלת ושכרתי לי חדר במלון .למחרת הוא צלצל אלי והתנצל
ובכה בטלפון שאחזור אליו .הוא קילל וטרק את הטלפון שעה לאחר מכן
נשמעה דפיקה על דלת חדרי .הוא עמד בפתח זר פרחים גדול בידו,
עיניו אדומות ונפוחות ובקול מתוק מדבש ביקש להיכנס .בהיכנסו לחדר הוא
אמר שדאג לי ולא ישן כל הלילה ,הוא החל להתנצל על מעשיו ודבריו והתחנן
שאשוב אליו .הוא פרץ בבכי ואמר אתה לא מבין שאני אוהב אותך ,לא ישנתי
כל הלילה בגלל מה שעשיתי לך דאגתי והתקשרתי לבתי החולים ,משטרה
וכמעט לכל בתי המלון בעיר עד שמצאתי אותך .בבקשה תחזור אלי אני
אשתנה ושוב פרץ בבכי .הנחתי את ידי על ראשו וניסיתי להרגיעו ,הוא ניגב את
עיניו האדומות והביט בי .לא ידעתי מה לומר אך לבסוף בקול תקיף אמרתי
שאין סיכוי שאני אחזור אליו למרות שאני אוהב אותו ,כי איני יכול להמשיך כך
עם התפרצויות הקנאה שלו .הוא שב ואמר שהוא ישתנה ושזה לא יקרה שוב.
ריחמתי עליו אך נותרתי תקיף ,הבטחתה לי כבר עשרות פעמים שזה לא יחזור
על עצמו שאתה תשתנה אבל אין כל סיכוי שתשתנה .ככה אתה ואני לא
מסוגל לחיות כך ,אז תודה על הזמן הנהדר שבילינו יחדיו ולהתראות .הוא בכה
וניסה לומר משהו אך שינה את דעתו ועזב .בימים שלאחר מכן הוא ניסה
להתקשר ולדבר איתי אך התעלמתי מימנו .זה קרע אותי אהבתי אותו עד מוות
ולראות אותו ככה כל יום זה פשוט הרס אותי ונכנסתי לדיכאון .לבסוף
החלטתי לעזוב לקפל את הדברים ולחזור לארץ.
עם שובי ארצה היה הכל לפתע כל כך שונה מהפורמליות האנגלית לחוסר
פורמלית הישראלית בימים הראשונים קיבלתי שוק והיה קשה שוב להתרגל
למרוץ החיים ,לזעה ,לחוצפה וחוסר ההתחשבות הישראלי .לפני שהחלטתי
לחזור בקשתי מאחותי למצוא לי דירה קטנה .רק אחותי באה לקבל את פני
כשנחתתי בבן גוריון ,בכינו כמו שני תינוקות והתחבקנו ארוכות .הורי פשוט
נידו אותי ולמרות שאחותי ניסתה להסביר להם שהם צריכים לבוא ולפגוש
אותי בשדה התעופה להעניק לי רגש שייכות חמלה אך הם התנגדו בתקיפות.
מלבד לשכור לי דירה אחותי גם שלחה את קורות חיי למספר חברות כך
שברגע שחזרתי לארץ היו לי מספר ראיונות עבודה .הדירה שהיא שכרה לי
היתה דירת סטודיו קטנה אך היה טמון בה פוטנציאל אדיר.
לאחר מספר ראיונות עבודה התקבלתי לעבודה בחברה שמעצבת חנויות,
המשכורת הייתה גבוהה והתנאים מעולים .בגלל ניסיוני בעבר נמנעתי מליצור
הכרויות במקום העבודה ,הייתי הולך לעבודה מבצע את תפקדי חוזר לדירתי
ושוקע בדברים שעיניינו אותי .התחלתי לצייר ,לקרוא ולהקשיב למוסיקה.
איבדתי כל קשר עם חברים מתקופת בית הספר ולא יצרתי קשרים חדשים
אך עיסוקיי מילאו את זמני ולא הרגשתי גלמוד .אחותי הייתה באה לבקר היינו
יושבים שעות ומדברים הולכים לסרטים וסתם מטיילים בטיילת.
באחד משיחות הנפש שלנו עלתה השאלה מה קורה בחיי האהבה שלי?
סיפרתי לה בגלוי על ניסיוני המר באנגליה ושכיום אני עסוק בציור וקריאה
ופשוט לא חושב על הצורך לאהוב ולהיות נאהב ,אך כמובן שהייתי רוצה להיות
שוב חבוק בזרועותיו של אהוב ולחלוק אתו את הכל ,את הטוב והרע.
אחותי כל הזמן ניסתה להוציא אותי מהקונכייה שלי ,היא הזמינה אותי לצאת
עם חברים שלה למסיבות או סתם לסיבוב משקאות .אך תמיד התנגדתי לא
רציתי להביך אותה ,אם לחברים שלה יתברר שאני שונה הם יפגעו בה .אמרתי
לה זאת לא פעם אך היא פטרה אותי במחי יד.
ולא נשברה ,היא לחצה עלי ואמרה שאחד מהחברים גם כן מעצב ויהי לי עם
מי לדבר ובסך הכל הולכים לשתות כמה כוסיות באחד הפאבים השקטים.
לבסוף נעתרתי להפצרותיה למרות שהלכתי לא בלב שלם .בהכנסנו לפאב
שהוא בסך הכל כוך קטן תאורה עמומה ועשן סיגריות עופף את כולנו ,ג'ז
משנים הקודמות שהסרטים עדין היו שחור לבן התנגן ברקע .התיישבנו ליד
אל תדאג רובם מוזרים בדרכם שלהם ואתה פשוט תתאים .באחת הפעמים
היא הייתה עקבית ולא נשברה ,היא לחצה עלי ואמרה שאחד מהחברים גם כן
מעצב ויהי לי עם מי לדבר ובסך הכל הולכים לשתות כמה כוסיות באחד
הפאבים השקטים .לבסוף נעתרתי להפצרותיה למרות שהלכתי לא בלב
שלם .בהכנסנו לפאב שהוא בסך הכל כוך קטן תאורה עמומה ועשן סיגריות
עופף את כולנו ,ג'ז משנים הקודמות שהסרטים עדין היו שחור לבן התנגן
ברקע .התיישבנו ליד שולחן קטן שישה אנשים .הזמנו קוקטילים עם שמות
אקזוטיים ואחותי הציגה את חבריה בחור בעל ראש קרח ורק צמה סינית דקה
משתלשלת מאחור העונה לשם בן מתעסק בצילומים .בחורה בשם נורית
לבושה בבגדים שסבתי לבשה בזמנו לומדת עיצוב אופנה .בחור נוסף לבוש
שחורים מנגן בלהקה והבחור שמתעסק בעיצוב חלונות ראווה ואותו הייתי
אמור להכיר ענה לשם אחיעם.
זו הייתה באמת חבורה מוזרה גם במראה בהתנהגות ובדעות .כך שאט אט
נרגעתי והשתחררתי.
ישבנו לגמנו ודנו בעניינים ברומו של עולם פילוסופיה שירה ולמרות שכמה
שנמנענו מהפוליטיקה ודת גלשנו גם לתחומים אלו .אחיעם פנה אלי ואמר:
שמעתי שאתה גם בתחום העיצוב ושהייתה בחו"ל.
כן ,עניתי וסיפרתי לו על ניסיוני בארץ ובחו"ל ועל הטיול שלי באנגליה.
כמובן שהשמטתי את כל הקשור בניסיוני המר באנגליה .לשאלתי אם יש שוק
לעיצוב חלונות ראווה בארץ אחיעם ענה שהשוק מתעורר לחיים עם הקמת
כל הקניונים בארץ והתחרות על כיסו של הלקוח מחייבת את בעלי החנות
לעצב את חלונות הראווה והחנות עצמה .המשכנו כך לדבר עד השעות
הקטנות של הלילה .בדרכינו חזרה אחותי שאלה:
נו ,היה כל כך גרוע?
בכלל לא ,היה נורא נחמד.
אמרתי לך שהם חברה על הכיפק .מה דעתך על אחיעם?
הוא בחור נחמד מאוד ויש לו ראש על הכתפיים.
כן הוא מאה אחוז ,אמרה אחותי ,אך אני צריכה להתוודות בפניך .רציתי
שתכיר את אחיעם לא רק בגלל שהוא מעצב חלונות ראווה ,יש לכם דבר
משותף נוסף.
באותו רגע כעסתי עליה .ממש רתחתי הנפתי את ידיי באוויר וצעקתי את את
פשוט בת זונה ואני חשבתי שאת שונה .בטח סיפרת לו ,ורק אני כמו אידיוט לא
ידעתי מאום פתי הא .תירגע גם הוא לא.יודע ,לא סיפרתי לו דבר שיפגע רק
אמרתי לו שיש לכם דבר אחד משותף שתוכלו לדבר עליו והתכוונתי לעיצוב.
אני נשבעת שלא אמרתי דבר מעבר לזה.
בעוצרה ליד דירתי יצאתי מהרכב כועס טרקתי מאחורי את דלת המכונית בלא
להוסיף מילה .בדירתי מזגתי לעצמי כוסית ויסקי הדלקתי את הקומפקט
ומוסיקה רוגעת ארבע העונות מילאה את החדר .ישבתי כך בחושך לוגם
מהכוסית ומקשיב לצלילים המרגיעים.
בימים הבאים אחותי ניסתה להתקשר אלי מספר פעמים ביום בכדי להתנצל.
אך כשזיהיתי את קולה הייתי מנתק ,כעסתי עליה שנאתי אותה ושנאתי מעט
את עצמי שחשבתי עליה כה רבות וטובות וסמכתי עליה ולפתע ניגלה לי
פרצופה האמיתי.
במשך שבוע לא דיברתי עם איש ,הייתי חוזר מהעבודה חוטף משהו לאכול
מוזג לי משקה ויושב ומאזין למוסיקה קלאסית .החושך היה בא וממלא את
החדר כולו ולא הייתי קם להדליק אור.
כל אותו שבוע אחותי ניסתה להתקרב להתנצל אך דחיתי אותה .לאחר כשבוע
פתחתי את הדלת למשמע צלצול הפעמון כשראיתי שזו היא בפתח ניסיתי
לסגור את הדלת אך רגלה התייצבה בין הדלת והמשקוף .היא דחפה את
הדלת בכוח ואמרה:
אתה תקשיב לי גם אם אצטרך לקשור אותך לכיסא בכדי למנוע מימך לעזוב.
היא נכנסה פנימה וציותה עלי בקול תקיף לשבת ,התיישבתי על הספה .היא
החלה מהלכת בחדר ומלבד תפיפות רגליה על הרצפה שרר שקט מוחלט.
לבסוף בעודה מהלכת בחדר היא החלה מדברת.
אני באמת מצטערת על מה שאמרתי ,אך אני נשבעת לך שלא סיפרתי לו
דבר .אני לא אעשה דבר שיפגע באחי וכשהפגשתי ביינכם חשבתי שתתיידדו
שלא תרגיש כל כך לבד וגלמוד .האם זה נוגד את החוק לגרום לאחי היחיד
והאהוב נחת ,היא התקרבה והתיישבה לידי .לפתע התחבקנו ונותרנו כך איש
בזרועות אחיו.
מאז אותו מקרה חלפו מספר שבועות והנושא לא הוזכר באף מפגש ביני ובין
אחותי .המשכנו כאילו מאום לא קרה.
באחד הימים אחר הצהרים ישבתי בבית קפה בעיר ולגמתי קפוצ'ינו מתוק
בשתיקה .ישבתי כך קורא בעיתון על כל המלחמות העקובות מדם
המתרחשות ברגע זה בכל חלקי העולם ,ועל האנשים החפים מפשע
המקפחים את נפגשם לשווא .בכדי שפוליטיקאי נוסף יוכל להמשיך לאחוז
בכיסא ,ועוד קוראים לתקופתנו פעמי המשיח.
בעודי יושב כך שקוע בעיתון יד נחה על שכמי וקול לא מוכר אמר:
חשבתי שזה אתה ,מה שלומך?
הרמתי את מבטי מהעיתון ובהיתי בצעיר שהביט בי בפליאה.
מה אתה לא מזהה ,לא זוכר ,לא חשבתי.
הוא פרש את ידיו לצדדים ואמר :אחיעם.
נענעתי בראשי ואמרתי:
מצטער ,אך אני לא זוכר.
נפגשנו בפאב ,אחותך רצתה שתכיר כי אנחנו מתעסקים באותו תחום.
באותו רגע נעורתי כאילו הוכתי בברק.
כן ,כן כעת אני נזכר מה שלומך ,אך הולך בו שב תשתה משהו .אחיעם
התיישב בכיסא מולי העיף מבט בעיתון ושאל:
מה אתה מנסה להיכנס לדיכאון קורא את כל הרעות המציפות את עולמנו
החולה? לא רק מנסה להיות מעודכן במה שקורה השבתי.
אז אך הולך? הוא שאל ,הכל בסדר אני כרגע עובד על חוזה גדול וזו השעה
שהצלחתי להציל להירגע במשך השבוע אחרון.
אם אני מפריע אני אלך ,לא מה פתאום נחמד לראות אותך שוב ומה קורה
אתך?
גם אצלנו עסקים מתעוררים בקניון החדש אנחנו נעצב מספר חלונות ראווה.
איזה קניון? שאלתי .ברגע שהוא הזכיר את שמו ,אמרתי לו שאנחנו עובדים על
אותו פרויקט.
היה נחמד לראות פרצוף מוכר בג'ונגל הבטון הוא אמר .כן ודאי אנחנו צריכים
להיפגש שוב אמרתי ,הבטתי בשעוני והחלטתי לקפל את עיתון ולקום ממקומי,
השארתי שטר כסף על השולחן ליד כוס קפה .ובעודי קם אחיעם הוציא
כרטיס ביקור והעביר עלי .יש גם את מספר הטלפון בביתי .הכנסתי את ידי
לכיס החולצה ולאחר מכן למכנס בחיפושי אחרי ארנקי .לבסוף מצאתיו
והעברתי לו את כרטיסי .בהושיטי את הכרטיס אליו אמרתי:
אני מצטער ,היה ממש נעים לפגוש אותך שוב ,אך אני חייב לרוץ לפגישה,
תתקשר אלי K.O .הוא ענה ,לחצנו ידיים והלכנו איש לדרכו.
מספר ימים לאחר פגישה זו באחד הערבים בעודי יושב ומאזין למוסיקה
קלאסית צלצול הטלפון הוציא אותי מהנירוונה ששקעתי לתוכה ,גופי מאן
לקום מהכורסא ולענות לטלפון שהמשיך לטרטר .לאחר מספר טרטורים של
הטלפון לא יכלתי לסבול עד את הצלצולים מורטי העצבים והתרוממתי
בכבדות מהכורסא הנמכתי את המערכת והרמתי את האפרכסת .לשאלתי
הלו מי זה?
אחיעם ענה ואמר מה שלומך? אני מקווה שאני לא מפריע לך .לא ,בכלל לא.
מה העניינים?
הכל מאה אחוז ,יש הערב מסיבה אם אתה מעוניין לבוא ,אני אבוא לאסוף
אותך.
לא באמת שלא בא לי.
עזוב שטויות הוא אמר תראה את זה בתור פגישה עסקית יהיו הרבה
סלברטיס בתחום העיצוב וחבל שתפסיד ,אני אאסוף אותך ב 9:30ניסיתי
למחות אך השיחה נותקה .בלית ברירה הגברתי שוב את המערכת ופניתי
למקלחת להתכונן .בשעה היעודה הוא הגיע .בפותחי את הדלת אמרתי:
יש לציין שאתה עומד בזמנים וטפחתי על שכמו והורדתי את ידי במהירות.
בוא כנס ,אתה רוצה לשתות משהו?
בסדר ,הוא ענה.
דרך אגב שאלתי הרי לא נתתי לך את הכתובת אך מצאתה?
התקשרתי לאחותך .לא רציתי לחזור ולהתקשר שוב אליך ולשמוע את
הנימוקים שאינך יכול ללכת .חייכתי ושאלתי מה תשתה?
ברנדי וקולה אם יש לך.
כן וודאי .מזגתי לו את המשקה ובעודו לוגם אותו באיטיות.
בחנתי אותו בחטף בהעבירי את עיניי מכף רגל ועד ראש .וקבעתי שהוא בחור
נאה .הוא הביט בחביבות ואמר:
יש לך דירה נחמדה מאוד.
זה מקום קטן אך נעים השבתי.
הוא גמר את המשקה והניח את כוסו על השולחן.
נלך שאלתי?
המסיבה היתה מוצלחת מאד וברמה גבוהה .האורחים היו מהשורה הראשונה
בתחום העיצוב בארץ ,אחיעם הכיר לי המון אנשים המחזיקים בעמדות מפתח
בחברות עיצוב מפורסמות וכן גם אנשי עסקים .השיחות נסבו סביב הנושאים
העולים בכל מפגש מסוג זה :עיצוב ,כלכלה ,פוליטיקה ואומנות.
אחיעם התגלה כבחור בעל אינטליגנציה גבוהה ומעניין מאד ,כמו כן התגלה
חוש ההומור שלו הוא הצחיק אותי כפי שלא צחקתי מעודי .הרגשתי כל כך
משוחרר וכמובן מספר כוסיות עזרו לתחושתי זו ,בסופו של הערב בשעת לילה
מאוחרת כאשר הוא הסיע אותי חזרה לביתי הזמנתי אותו לעלות לדירה לכוס
קפה.
הכנתי לשנינו קפה חזק והגשתי זאת עם צלחת עוגיות שוקולד בלגיות .ישבנו
בסלון לגמנו מהקפה ושתקנו במשך זמן ארוך ,הקשבנו למוסיקה המרגיעה
והבטנו באדים העולים מכוס הקפה.
לאחר זמן ארוך ,פציתי את פי והודתי לאחיעם שוב על ששכנע אותי ללכת
למסיבה ממש נהנתי בה .אמרתי לך שתהנה ,האנשים שפגשת יעזרו לך
בעתיד .הנהנתי בראשי לגמתי עד מעט מהקפה ונגסתי מלוא פי מהעוגיה.
התחלתי לדבר אך המילים כאילו נעתקו מפי ואף צליל לא נשמע ,חשתי שפי
יבש וצימאון עז תקף אותי .לגמתי שוב מכוס הקפה וניסיתי שוב לדבר אך לא
הצלחתי .לפתע כאילו מעצמה ידי התרוממה ונחה על כתפו ,ידי החלה
ללטפו בעדינות .חשתי שלידי יש רצון משלה והיא עושה את מה שעולה על
רוחה ללא כל הכוונה מצדי ,ואולי....
בדקות הראשונות הוא לא הגיב ,הוא לא נרתע אך גם לא גילה כל רצון ליזום
אלא רק ישב שם.
לאחר זמן שנראה כנצח ,או גמלה החלטה בראשו והוא החל מלטף אותי גם
כן .גופתנו התקרבו אחת
לשניה והתחבקנו בחוזקה ,המוסיקה גוועה אך לא שמנו לב לכך הינו עסוקים
אחד בלימוד פניו של
.השני
ליטפנו אחד את השני ושפתותינו נפגשו לנשיקה ארוכה ,לאחר מכן הוא
העביר את שפתיו על פני ונשק לכל מילימטר בם .שנינו נכוונו בלהט האהבה
מהמגע הראשון בנינו .באותו הערב לא נרדמנו והעלתנו את עצמנו באהבה.
למחרת לאחר ארוחת בוקר שאכלנו יחד מעשה ידיו של אחיעם הוא
עזבלעבודה לאחר שנפרדנו בנשיקה .אני הודעתי במשרד שאני לא מרגיש טוב
ולכן לא אגיע לעבודה.
ריחפתי בעננים כל אותו יום לא יכולתי לשכוח את מגעו בגופי ,את ליטופף,
נשיקותיו ואת ריחו ששאפתי מלוא ראותי מהכרית שישן עליה .חיוך היה מרוך
על פני במשך כל היום והרגשתי נפלא שגיליתי שוב את האהבה.
גם הוא התגעגע במשך כל היום ובכל שעה הוא צלצל ושאל לשלומי ולחש
מילות אהבה מתוקות מדבש .ביקשתי שיבוא לארוחת הערב והוא השיב שאינו
יכול להמתין יותר .טרחתי במשך כל היום צחצחתי את הבית ,הכנתי ארוחת
גורמה וקיררתי בקבוק יין ריזלינג שמצאתי בבר .בשובו הביתה הוא מצא את
השולחן ערוך נרות דלקו והאווירה היתה עמומה ,כשברקע מתנגנת מוסיקה
קלאסית המדגישה את האווירה הרומנטית התלויה באוויר.
מאותו יום והלך חגגנו כל יום ,הימים היו מלאי געגועים והלילות בערו מלהט
האהבה .באותו סוף שבוע אחיעם העביר את חפציו לדירתי וניסינו לסדר את
כל חפציו בדירה המיניאטורית שלי.
חיי קיבלו תנופה בכל המובנים ,התחלתי מטפס בסולם הקרירה קודמתי
בעבודה בעקבות לקוח גדול המקים מלון חדש בעיר ששכנעתי לבוא לעבוד
אתנו ,את הלקוח הכרתי באותה מסיבה .עליה בדרגה כללה משרד גדול
משכורת שתתאים למעמדי החדש וכן רכב .חיי האהבה מולאו בחום ,חיבה,
הבנה הדדית אהבנו להיות ביחד .בכל רגע פנוי בילינו האחד עם השני טילנו
בטיילת ,עשינו פיקניקים בפארקים ,יצאנו לטייל בחיק הטבע .רכבנו על אופנים
בשבילים ההררים וסתם ישבנו בדירתנו הקטנה צפינו בטלוויזיה או קראנו ספר
כשראשי מונח על ביטנו ואני חש את תנועתה בזמן נשימתו.
היה פשוט מושלם ,זה היה כמו חלום ורוד שאין לך כל רצון להתעורר מימנו.
הימים חלפו בנועם ערכנו מסיבות לחברים שלנו ,החברים האישים ,קולגות
בעבודה וכל הברנז'ה.
חינו כזוג נשוי לכל דבר ,הזוג המושלם נהגו לקרוא לנו חברינו .הינו משפחה
תומכת ,אוהבת ,ומבינה .למרות שלכל אחד מאתנו היה תפקיד מחייב בעבודה
וגם בבית ובדרך כלל הקרירה דרשה מאתנו הקרבה רבה ושעות ארוכות
ומתישות במשרד ,הינו חוזרים הביתה ומגדישים את שעות הערב והלילה
לפינוקים ולאהבתנו.
מכל משפחתי החמה והאוהבת נותרתי בקשר עם אחותי ,הורי נידו אותי ולא
התקשרו אפילו ביום הולדתי לאחל לי מזל טוב .אחותי הבינה וקיבלה אותי ,את
בן זוגי וחברינו את אהבתנו ,בילויינו ומסיבותינו ,ארוחות ערב או סתם לגימות
קפה וצפיה בטלוויזיה .אלו היו הימים הנפלאים של חיי פשוט פרחתי
והתמלאתי אושר ,החיוך לא מש מפני .זוג חברים שהכרנו היגרו לארץ
האפשרויות ולאחר כשנה הוזמנו לטכס חתונתם ,דבר כזה לא נשמע
בארץ .טסנו יחדיו לחתונתם וכן החלטנו לקחת גם חופשה משותפת ולראות
את נפלאות הארץ שאליה שואפים רבים להגיע ולהצליח ,ובמיוחד ללס ואגס בו
אתה יכול לזכות בג'ק פוט למרות שרובם מפסידים את רוב כספם ואולי אף
יותר.
טילנו יחדיו בבירת העולם המערבי עברנו ברחובות שלפני כן ראינו אך ורק
בסרטים ולפתע אנו צועדים באותם רחובות .עלינו לאמפייר סטייט בילדינג,
הפלגנו מסביב למנהטן וביקרנו בפסל החירות ,עברנובכל המוזיאונים ובכל
החנויות .גם בלס ואגס ביקרנו וחקרנו את כל המקומות ואת כל המועדונים ,
רקדנו עד השעות הקטנות של הלילה ושתינו לשוכרה עם החברים שלנו
ושלהם ובלילה התנינו אהבים .אלו היו שלושה שבועות של שיכרון חושים,
החתונה היתה שיא הפאר מאות מוזמנים שנכחו בטקס ובמסיבה שלאחר מכן
הקיפו את שלל מגוון האנושות .היו לבנים ושחורים הספנים הודים זוגות רגילים
וזוגות שונים על סמך הנורמה המקובלת וכולם שמחו בשמחת הזוג המאושר
וחגגו אתם את היום המאושר בחייהם .לנו זה נראה מאוד יפה מיוחד ומפליא
לעומת הארץ שלא ניתן ללכת ברחוב באם מישהו יודע שאתה נחשב שונה ,על
אחת כמה וכמה להינשא .שמחנו בשמחתם חלקנו אתם את הרגע המאושר
אך בתוכנו קינאנו בהם מעט מהחופש והאהבה שהם יכולים להפגין האחד
לשני והסביבה מרעיפה אהבה עליהם למרות השוני שלהם.
חזרנו ארצה מלאים בתקווה ורצון להפוך לזוג מושלם ולהיות ככל זוג מאוהב
המכריז על אהבתו בפרהסיה ובא בברית הנשואים ככל זוג מין המניין.
בשבועות הראשונים הינו מלאים באהבה הצהרנו עליה בכל הזדמנות
התקשרנו האחד אל השני עשרות פעמים ביום והבענו את ריגשותינו ,אך לכל
דבר טוב יש סיום אכזר וכך גם אהבתנו עברה משבר קשה וזימרה את שירת
הברבור שלה .לפתע הינו מנוכרים האחד לשני חסרו לנו מילים ,לא היה לנו
על מה לשוחחוגם המיניות שכחה ,חיפשתי תרוצים לא להמצא בקירבתו הייתי
חוזר מאוחר מהעבודה ,חוזר עייף ומיד נכנס למיטה לישון .גם הוא הרגיש כך
והריחוק והניתוק ביננו צמח והתרחב מידי יום שחלף .לאחר חודש של סבל
הדדי החלתנו להפרד לזמן מה בכדי לחקור את ריגשותנו האחד לשני ,אך אני
בתוככי ידעתי שלא נחזור שוב להיות יחד.
בבמהלך הזמן שבילינו יחד והיתה אהבה או תשוקה עזה בתוככי קינן הרצון
להביא ילד יחד ,באמצעות אם פנדקאית או אימוץ וכך לבנות את קן המשפחה
שלנו ולהנות יחד ממשפחתנו .כיום במבט לאחור אינני חושב שלהביא ילד
לעולם כאם חד הורית או זוג מאותו המין יהיה דוקא לטובת הילד ,נכון
שבהרבה מקרים אותה אם חד הורית או זוג יעניקו לילד הרבה יותר מאשר תא
משפחתי מסורתי ,בין אם זו אהבה ,חינוך תשומת לב וגם כלכלית .אך חייבים
לחשוב על טובת הילד במקרים כאלו ולא על האגו הפרטי של ההורה.
שוב התמכרתי לעבודה השקעתי את כל כולי בה .הייתי נפגש עם אחותי מדי
פעם שהבינה אותי ותמכה בי ,היא ניסתה לנחם אותי בכך שכל אדם עובר
משברים כאלו וסביר להניח שזה לא היה צריך לקרות .אל תדאג כשאהבת
אמת תחלוף על פניך אתה תדע ולא תנטוש אותה כמו כל זוג מאוהב.
כן הסכמתי איתה אך כפי שאני רואה אין לכך סיכוי ,כבר נכוותי מספר
פעמים ,אולי אני שונה ולי זה לא יקרה .שטויות אחותי היתה אומרת לי בכעס
רב פניה האדימו ושפתיה התעוותו והיא נראתה חמודה מתמיד .שמעת בטח
קלישאות רבות אז אחזור על אחת מהן לכל סיר יש מכסה.
המשכתי בחיי וניסיתי למחוק את הפרקים הכואבים שחוויתי בימי חיי ,ניסיתי
לא לחשוב או לכמהוה לאהבה האמנתי שלא אחוש כך שוב ושאני אינני בר מזל
כאחרים.
לחיים יש קצב משלו והוא מספק אירוניות למכביר וכשאתה בטוח שהגעת
לשפל המדרגה פתאום הגלגל מסתובב ואתה שוב למעלה נוגע בשחקים .גם
אני נטלתי חלק באירוניה זו וכבר כשהייתי בטוח שאין סיכוי לאהבה ואמות
גלמוד וערירי המציאות תפחה על פני ובלבלה שוב את ליבי .הכרנו במהלך
הגשת הצעת מחיר לעיצוב מסעדת גורמה יוקרתית ,הוא היה השף והבעלים
ואני הגעתי להציע את שרותיי .נוצרה כימיה עסקית מידית ביננו שידרנו על
אותו גל והרעיונות שלי התקבלו .ערב לפני הפתיחה חגגנו יחד ,היה מתח מיני
באוויר למרות שלא הבנתי בהתחלה ולא יחסתי חשיבות לרמזים שזעקו
לשמים .בערב הפתיחה הגיעו כל המי ומי וכמובן גם התקשורת בכדי לתעד
את הסליברטאים ובתקווה לתפוס אותם גם ברגעים הכי מביכים .בסיום הערב
נותרנו לבד בקבוק שמפניה מובחר נפתח ולגמנו בהנאה ,הוא הודה לי על
תרומתי הרבה שהביאה להצלחת ערב הפתיחה .הוא הניח את ידו על
כתפי הביט עמוק לתך עיני ואמר אני מקווה שלא תעלב מימה שאני עומד
לומר לך .בקושי בלעתי את לגימת השמפניה ולא ידעתי למה לצפות .נראה
שאנחנו צוות מעולה ,אני לא יודע לגביך אך נראה לי שגם אתה חש כך אני
נמשך אליך מאד .נאלמתי דום ולא ידעתי מה לומר לגמתי שוב מכוס
השמפניה בכדי לחשוב ולעכל את מה שהוא הנחית עלי .שוב אני מתנצל אם
פגעתי בך לא זאת הכוונה אך אני
חש שגם אתה נמשך אלי .לא ידעתי אך להגיב ומה לומר התפלעתי שניתן
לקרוא אותי כך כספר פתוח ,לזהות את תשוקתי ואני הייתי בטוח שהצלחתי
להסתיר ולהתרחק מרגשות אלה .לא לא פגעתי בי
עניתי לאחר רגע ארוך של מבוכה ,פשוט תפסת אותי לא מוכן אני עדין המום
ולא יודע מה להגיד .אל תגיד דבר עכשיו תחשוב על זה וגם אם התשובה תהיה
לא ,עדין נשאר חברים ונעשה עד דברים ביחד בתחום המקצועי כמובן .לא
ידעתי מה להגיד ולכן הנחתי את כוס השמפניה ונפרדתי מימנו לשלום.
הסתובבתי כסהרורי שקוע במחשבותי ,חשקתי בו הוא היה גבר מדהים ואני
מזמן לא הייתי בשום קשר וחסרה לי הקירבה ,מגע ואהבה .ומצד שני חששתי
מאד שוב להפגע ,להכנס שוב לקשר נוסף שיפיל אותי לקרשים ויהרוס אותי.
הסתובבתי כך ברחובות ללא כל מטרה במשך שעות ,לבסוף חזרתי לביתי
עייף ומבולבל לגמרי.
למחרת בבוקר התעוררתי עם הרגשה חמה בלב עם חיוך על הפנים ומלא
באנרגיות חיוביות .לא הצלחתי להתאפק והתקשרתי אליו קולו המנומנם ענה
לטלפון התנצלתי על השעה המוקדמת ואמרתי לו שחשבתי על שיחתנו
ותשובתי היא חיובית .הוא אמר שהוא שמח מאד וגם הוא חשב עלי אך הוא
מת מעיפות וחייב לישון ושישוחח איתי ויפגש איתי בערב במסעדה.
האמת שנפגעתי קצת מתשובתו אך החלטתי שלא אהיה דרמה קווין .כל היום
רחפתי באויר כאילו ענני נוצה מחזיקים אותי בשמים כחולים בכדי שלא אמעד.
לא יכולתי להמתין שיגיע כבר הערב וניפגש ונראה לאן הקשר החדש יוביל.
מרוב האופוריה שהייתי שקוע בה לא הצלחתי לעשות דבר ולכן עזבתי
הכל וטיילתי בטיילת ליד הים.
היום כאילו עמד מלכת השעות זחלו באטיות והשמש סירבה לשקוע .ערגתי
אליו ורציתי שוב לראותו להריחו לשוחח עימו ולקוות שהפעם זה יהיה שונה
ולא אפגע שוב.
לאחר צפיה שנשמכה כנצח הערב חיבק את העולם בחיבוק עדין ושלח את
עצבעותיו החשוכות לכל פינה מוארת ,שמחתי שהיום נגמר אך החלטתי לא
למהר למסעדה .המשכתי לטייל לגמתי קפה.
כשלפתע הטלפון שלי צלצל ,לאחר שנתתי לא לצלצל מספר פעמים עניתי
וניסיתי לדמות לקולי שלווה שלא תסגיר את התלהבותי .הוא התנצל על
הבוקר ואמר שחיכה כל היום לראותני שוב וקווה שאהיה במסעדה .הוא אינו
יכל להמתין ומאד רוצה בקרבתי .שמחתי וליבי החסיר פעימה ,אך כלפי חוץ
נותרתי קריר כשהייתי .אמרתי לו שאני חייב לסיים דבר דחוף ואגיע בקרוב ,הוא
שמח ואמר אל תתמהמה ונפרדנו לשלום.
לאחר כחצי שעה נוספת שמתי פעמי למסעדה ,בהיכנסי חיוכו פרץ גבולות
ומחא כפים תראה אך המקום מלא גם הביקורות היו מעולות על העיצוב שלך
על האוירה והמזון אנחנו נהיה הצלחה כבירה.
נכנסו למשרדו ולאחר שנעל את החדר הוא התקרב אלי נשמתי נעתקה הוא
חיבק אותי והתנשקנו ארוכות.
מחוץ לחלון ניתן לראות את אילת השחר המתגנבת את הרחובות הריקים
המתעוררים אט אט מתנומתם הקצרה .השנים נפרדים לשלום לובשים את
מעילהים לגרש את צינת הבוקר החורפי גשם החל לטפטף ביתר שאת בזמן
שהבחור צועד לבד ברחוב המתעורר ונעלם מעבר לפינה.
סוף