ME1-digital

‫יוני‪gazine2018‬‬ ‫מחקר‬
‫אקדמיה‬
‫מ ג ז י ן ה פ ק ו ל ט ה ל ה נ ד ס ת מ כ ו נ ו ת‬
‫אנשים‬
‫נחש‪,‬‬
‫הולוגרמה‬
‫וחיישן נכנסו‬
‫לחדר הניתוח‬

‫האם הרובוט עתיד‬
‫להחליף את הרופא‬

‫האנושי? עמ' ‪10‬‬

‫‪MECHAN‬‬ ‫‪ICAL ENGI‬‬ ‫‪NEERING‬‬ ‫"המפץ הגדול"‬
‫‪TE C H NIO N‬‬ ‫בננואופטיקה‬

‫פרופ' ארז חסמן וצוותו‬
‫חשפו תגלית מדעית‬
‫שמסעירה את עולם‬
‫האופטיקה עמ' ‪5‬‬

‫העיקר‬
‫הוא התפל‬

‫לפרופ' מתיו סאס יש‬
‫מה לתרום למשבר‬

‫המים העולמי עמ' ‪16‬‬

‫בוגרים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬חברי סגל‬ ‫מה חדש‬ ‫מגזין הפקולטה‬
‫והנהלה‪ ,‬עמיתים מבית ומחוץ‬ ‫להנדסת מכונות‬
‫‪ 4‬כל מה שזז בהנדסת מכונות‬
‫אני שמח לחנוך איתכם את הגיליון‬
‫הראשון של ‪ ,MEgazine‬מגזין הפקולטה‬ ‫מחקר‬

‫להנדסת מכונות בטכניון‪.‬‬ ‫‪ 10‬יד ראשונה מרובוט‬
‫נחש רובוטי שמבצע ניתוחים‬
‫המגזין הזה – ממשיכו התימאטי של "מינימומנט"‪ ,‬ששימש‬
‫אותנו נאמנה שנים רבות – הוא בבחינת הצהרת כוונות‪ .‬תמצאו‬ ‫ורובוט שמתקין שתלים‬
‫בו את כל מה שהכרתם ב"מינימומנט" הוותיק‪ ,‬אבל עוד הרבה‬ ‫בעמוד השדרה ‪ -‬הרובוטים‬
‫מחליפים את הרופאים בחדר‬
‫יותר‪ .‬בשימוש בכלים עיתונאיים מקצועיים ביקשנו להרחיב‬
‫את היריעה‪ ,‬להעמיק בכתיבה‪ ,‬ולהגיש לכם מגזין שיש בו‪ ,‬אנו‬ ‫הניתוח | א ב י י ו נ ת‬
‫מקווים‪ ,‬עניין הן לסטודנטים ולבוגרים‪ ,‬הן לאנשי סגל הפקולטה‬
‫ולעובדיה‪ ,‬הן לחברינו מהפקולטות האחרות בטכניון ומחוצה לו‪,‬‬ ‫‪ 16‬תנאי מעבדה‬
‫פרופ' מתיו סאס וצוות‬
‫והן לשותפינו השונים בתעשייה‪.‬‬ ‫המעבדה לאנרגיה וחדשנות‬
‫סביבתית מפתחים פתרון‬
‫המעבר למגזין חדש‪" ,‬ספינת דגל" שנושאת איתה את בשורת‬ ‫התפלה שיתאים לצרכים‬
‫הפקולטה‪ ,‬משתלב במגמות אחרות אצלנו‪ .‬אני נזהר מלהשתמש‬
‫קהילתיים‬
‫במילה "מהפכה"‪ ,‬כי הפקולטה להנדסת מכונות תמיד היתה‬
‫מהפכנית‪ ,‬חדשנית‪ ,‬חוד החנית העולמי של המחקר והפיתוח‪ .‬זה‬ ‫‪ 18‬חוד החנית‬
‫פרופ' יזהר אור מצא את‬
‫היה נכון בשנות ה‪ 80-‬כשעסקנו ברובוטיקה‪ ,‬בתיב"מ ובשיטות‬ ‫ההסבר לשינוי מסתורי בכיוון‬
‫הבקרה המודרניות; זה היה נכון בשנות ה‪ 90-‬עם המכטרוניקה‬ ‫השחייה של שחיין רובוטי‬

‫ובתחילת שנות האלפיים עם המערכות האלקטרו‪-‬מכניות‬ ‫אקדמיה‬
‫הזעירות ‪ ,MEMS‬וכן הלאה‪ .‬כל אותם נושאים‪ ,‬שהיום מוכרים‬
‫לכול‪ ,‬היו בשלב כלשהו בבחינת פריצות דרך חדשניות‪ ,‬אקזוטיות‬ ‫‪ 20‬היופי שבמכניקה‬
‫פרופ' אלי אלטוס פורש אחרי ‪40‬‬
‫– ואנחנו היינו שם‪.‬‬ ‫שנות קריירה שבהן תרם תרומה‬

‫אבל נדמה שבשנים האחרונות קצב ההתקדמות מהיר מאי פעם‪,‬‬ ‫משמעותית למדע ולתעשייה |‬
‫והמחקר בפקולטה מתמקד בחידושים מרתקים העולים על‬ ‫ליאור ורד‬

‫כל דמיון‪ .‬בטקס חלוקת פרסים לסטודנטים מצטיינים שנערך‬ ‫‪ 24‬דיאלוג אקדמי‬
‫לאחרונה‪ ,‬למשל‪ ,‬נדרשו מרבית האורחים‪ ,‬בהם אנשי מקצוע‬ ‫מפגש בארבע עיניים בין פרופ' עודד‬
‫מתחום ההנדסה‪ ,‬לקבל הסבר אפילו על כותרות המחקרים‪ ...‬עד‬
‫כדי כך משמעותית המהפכה‪ ,‬והתחושה הכללית היא שאנחנו‬ ‫גוטליב מהפקולטה לד"ר ניצן ש'‬
‫מרפאל‬
‫עומדים על ספו של עידן חדש‪.‬‬
‫‪MECHAN‬‬ ‫‪ 27‬פורצי דרך‬ ‫‪NEERING‬‬
‫בגיליון הראשון של ‪ MEgazine‬תוכלו לקבל תמונה נאמנה‬ ‫‪ICAL ENGI‬הסטודנט גיל אלבז פיצח בעיה‬
‫של המתרחש בפקולטה‪ :‬מחקרים ופיתוחים הנדסיים בשירות‬ ‫דרמטית במערכת מיקום מבוססת‬
‫הרפואה ‪ -‬אחת ההתפתחויות החשובות ביותר בשנים האחרונות‬
‫‪ -‬בכתבתו של אבי יונת; ראיון פרישה עם פרופ' אלי אלטוס‪,‬‬ ‫ענני נקודות‬
‫המסכם עשרות שנים של פעילות במחקר ובהוראה; סקירה של‬ ‫‪TE C H NIO N‬‬
‫מחקרים חשובים ומעניינים מהתקופה האחרונה וגם הצצה אל‬
‫אנשים‬ ‫הפקולטה להנדסת מכונות‬
‫חיי הסטודנטים‪.‬‬
‫‪ 28‬מכונת גלידה‬ ‫מערכת הפקולטה‬
‫תודתי נתונה לחברי המערכת – פרופ' אלי אלטוס‪ ,‬צביקה פורמן‬ ‫שיאון ליאני ערבב את הידע והניסיון‬ ‫להנדסת מכונות‪ ,‬הטכניון‪:‬‬
‫ושמרית וגנר‪-‬ליאור מן הפקולטה – וכן לצוות "טקסטורה"‬
‫ההנדסי עם אהבה ליזמות ולאישה‬ ‫עורכים אחראיים‪ :‬צביקה‬
‫בראשותה של העורכת הראשית ריקה ליכטמן‪ ,‬שהשקיעו עמל‬ ‫ורקח מהם מטעמים | י ס מ י ן ל ה ב‬ ‫פורמן‪ ,‬שמרית וגנר‪-‬ליאור‬
‫רב כדי להביא לפניכם גיליון מגוון‪ ,‬מרתק ונגיש לעין‪.‬‬
‫‪ 32‬יום בחיים‬ ‫עורכת ראשית‪:‬‬
‫מי ייתן והמגזין הזה יגשים את ייעודו‪ ,‬ויהיה גשר בין הפקולטה‬ ‫‪ 24‬שעות בחייו של בנג'י אילן‪,‬‬ ‫ריקה ליכטמן‪TEXTURA ,‬‬
‫להנדסת מכונות ובין כל שוחריה וידידיה בעבר ובהווה‪.‬‬
‫סטודנט עסוק במיוחד‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫בברכה‬
‫פרופ' יורם הלוי‬ ‫‪ 34‬יחידה נבחרת‬ ‫חברי מערכת‪ :‬פרופ' יורם הלוי‪,‬‬
‫דיקן הפקולטה להנדסת מכונות‬ ‫תכירו‪ :‬צוות המעבדה של פרופ' מורן‬ ‫פרופ' אלי אלטוס‪ ,‬רן שפירא‪,‬‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪3‬‬ ‫ברקוביץ'‬ ‫גוני היימס קוואשי‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו נעם תמרי‬

‫צילום השער‪ :‬שאטרסטוק‬
‫צלמי מערכת‪ :‬ניצן זהר‪ ,‬יסמין‬

‫להב‬

‫מה חדש‬

‫חברי קבוצת המחקר‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬ארקדי פאירמן‪ ,‬מיכאל ינאי‪,‬‬ ‫"המפץ הגדול" בננואופטיקה‬ ‫משלחת לסין בראשות דיקן הפקולטה‬
‫פרופ’ ארז חסמן‪ ,‬ד”ר ולדימיר קליינר‪ ,‬אלחנן מגיד ואיגור יולביץ’‬
‫ישראל‪-‬סין משלחת מהפקולטות להנדסת מכונות ולהנדסת‬
‫"באמצעות ננואנטנות שייצרנו במעבדה‬ ‫המעבדות לננואופטיקה בפקולטה‬ ‫תגלית חוקרים בפקולטה להנדסת‬ ‫אווירונוטיקה וחלל בטכניון ביקרה באוניברסיטת ‪ HKUST‬בהונג קונג‬
‫בטכנולוגיית סיליקון פיתחנו דרך‬ ‫להנדסת מכונות בטכניון‪" .‬מטרת‬ ‫מכונות פרסמו ב‪ Science-‬פריצת‬
‫המחקר הנוכחי‪ ,‬שפורסם בכתב העת‬ ‫ובמכון גואנגדונג‪-‬טכניון‪-‬ישראל‪-‬לטכנולוגיה בסין ((‪ .GTIIT‬בראש‬
‫לשליטה באי הסדר במערכת – בהגדלת‬ ‫‪ Science‬בוצע בהשראת מודל המפץ‬ ‫דרך מדעית המדמה מפץ גדול פוטוני‬ ‫המשלחת עמד פרופ’ יורם הלוי‪ ,‬דיקן הפקולטה להנדסת מכונות‪,‬‬
‫האנטרופיה"‪ ,‬מסביר פרופ' חסמן‪.‬‬ ‫הגדול בקוסמולוגיה‪ ,‬היתה להדגים כיצד‬ ‫בסקאלה הננומטרית‬ ‫והשתתפו בה פרופ' ענת פישר‪ ,‬סגנית המשנה לנשיא למחקר בטכניון‪,‬‬
‫מערכת פיזיקלית עוברת ממבנה של‬
‫פרופ' חסמן מציין בגאווה את ההישגים‬ ‫סדר לאי‪-‬סדר (מעבר ממצב מסודר לאי‬ ‫תגלית מדעית פורצת דרך‪ ,‬שחשפה‬ ‫חברי סגל‪ ,‬חוקרים וסטודנטים לתואר שלישי‪.‬‬
‫הגדולים של קבוצתו‪" :‬בארבע השנים‬ ‫סדר קיצוני כתוצאה משבירת סימטריה)‬ ‫קבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן‬ ‫חברי המשלחת סיירו בקמפוס הצפוני של מכון גואנגדונג‪ ,‬פגשו בבכירי‬
‫האחרונות פרסמנו כל שנה מאמר‬ ‫מהפקולטה להנדסת מכונות ומהמכון‬
‫פורץ דרך בכתב העת ‪ .Science‬קבוצת‬ ‫בסקאלה הננומטרית"‪.‬‬ ‫לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי (‪,)RBNI‬‬ ‫המכון ולמדו על פעילותו‪ .‬בסמינר סיני‪-‬ישראלי משותף שהתקיים‬
‫המחקר שלי הניחה את היסודות‬ ‫המחקר בוצע על ידי קבוצת המחקר‬ ‫באוניברסיטת שנטאו הציגו חברי המשלחת את הישגיהם האחרונים‬
‫בשנת ‪ 2001‬לתחום המטא‪-‬משטחים‬ ‫לננואופטיקה בראשותו של פרופ' חסמן‪,‬‬ ‫מדגימה מעבר ממערכת פיזיקלית‬
‫האופטיים – ‪photonic nanoscale‬‬ ‫שבה חברים תלמידי המחקר אלחנן‬ ‫מסודרת למערכת לא מסודרת‬ ‫במחקר וקיימו דיונים מעמיקים עם עמיתיהם‪.‬‬
‫‪ ,metasurfaces‬שכיום נחשב לאחד‬
‫התחומים החמים ביותר באופטיקה‪,‬‬ ‫מגיד‪ ,‬מיכאל ינאי‪ ,‬ארקדי פאירמן‪,‬‬ ‫באופטיקה בסקאלת הננומטר‪ ,‬ומדגימה‬ ‫הוקמה ועדה מייעצת לפקולטה‬
‫ומעבדות מחקר רבות בעולם עוסקות‬ ‫איגור יולביץ' והחוקר ד"ר ולדימיר‬ ‫מפץ גדול פוטוני בסקאלה הננומטרית‬
‫בו"‪.‬‬ ‫בתנאי מעבדה‪ ,‬בדומה למודלים הקיימים‬ ‫קשרים הפקולטה להנדסת מכונות הקימה ועדה מייעצת‪,‬‬
‫המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית‬ ‫קליינר‪.‬‬ ‫המורכבת מבכירים במגזרים שונים שהם בעלי עניין בפעילותה‪.‬‬
‫למדע (‪ )ISF‬והרכיבים מומשו במרכז‬ ‫המפץ הפוטוני הודגם בעזרת מטא‪-‬‬ ‫בקוסמולוגיה‪.‬‬ ‫בוועדה‪ ,‬שמטרתה העיקרית היא לשמש גשר בין הפקולטה לבין‬
‫משטחים ננומטריים המבוססים על‬ ‫"המחקר שלנו עוסק בפיתוח‬ ‫העולם שמחוץ לה‪ ,‬חברים אנשי תעשייה ונציגים של גופי ממשל‪,‬‬
‫לננואלקטרוניקה ע"ש זיסאפל (‪.)MNFU‬‬ ‫אנטנות זעירות מסיליקון (ננואנטנות)‪.‬‬ ‫רכיבים אופטיים ננומטריים ובהבנת‬ ‫מערכת הביטחון והעולם העסקי‪ .‬כדי לקבל פרספקטיבה רחבה‬
‫האינטראקציה בין האור ובין מבנים‬
‫קטנים"‪ ,‬מסביר פרופ' חסמן‪ ,‬ראש‬ ‫ככל האפשר כוללת הוועדה גם חברים בעלי הכשרה מגוונת‪,‬‬
‫שאינה בהכרח בתחום הנדסת המכונות‪.‬‬
‫תנו לנו בלייק‬
‫חברי הוועדה הם תא"ל זיו אבטליון‪ ,‬מפקד היחידה הטכנולוגית‬
‫על המפה דף הפייסבוק של הפקולטה להנדסת מכונות עלה לאוויר‪ ,‬וכבר יש לו מאות עוקבים‬ ‫בחיל חימוש; מר זיו בלפר‪ ,‬מנכ"ל ‪ PTC‬ישראל; סא"ל (מיל')‬
‫ואוהדים נלהבים‪ .‬הדף ישמש פלטפורמה לשיווק ולהחלפת מידע בין הסטודנטים‪ ,‬הבוגרים וחברי‬ ‫קרן בן‪-‬נתן קרוגר‪ ,‬לשעבר ראש המינהל לכוח אדם טכנולוגי‬
‫הסגל‪ ,‬והוא כולל ידיעות על כנסים‪ ,‬מחקרים ואירועים בפקולטה‪ .‬חפשו אותנו תחת השם הפקולטה‬
‫אקדמי בצה"ל; גב’ מיכל גבע‪ ,‬מנכ”לית ‪ ;Triventures‬מר גיל גולן‪,‬‬
‫להנדסת מכונות‪ ,‬טכניון ‪ ,Faculty of Mechanical Engineering,Technion‬ובואו להתעדכן‪.‬‬ ‫מנכ”ל ‪ GM‬ישראל; מר יורם הרט‪ ,‬מנהל מו"פ הנדסת מכונות‪HP,‬‬
‫אינדיגו; גב’ נטע וינשטוק‪ ,‬ראש מנהל מכניקה‪ ,‬אלביט; ד"ר ברכה‬
‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪5‬‬ ‫חלף‪ ,‬מדענית ראשית‪ ,‬משרד האנרגיה; מר עמנואל ליבן‪ ,‬מנכ"ל‬
‫אדמנטק; מר אביעד ליבנה‪ ,‬מנכ”ל ‪ ;NI medical‬מר יחיאל מנוחין‪,‬‬

‫מנכ"ל טכנולוגיות לשימור הסביבה; מר אריה (ריצ'י) רכטמן‪,‬‬
‫מנכ"ל קליל; ד"ר ניצן ש'‪ ,‬מהנדסת מערכת ראשית‪ ,‬רפאל (ראו‬

‫ראיון עם ד"ר ש' בעמ' ‪.)24‬‬

‫‪ | 4‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫גדי בן דוד‬ ‫מה חדש‬
‫לגמלאות‬
‫לבטון חיים משלו‬ ‫אמנות התגובה לפעימות תאי הלב‬
‫אנשים גדי בן דוד‪ ,‬מהנדס‬
‫ופעיל‪ ,‬שנועד למנוע היווצרות‬ ‫לאחרונה רעיון חדשני לבולם זעזועים‬ ‫המצאה ביו‪-‬הנדסה הוא אחד‬ ‫יום מחקר עידו ניצן מהפקולטה להנדסת מכונות זכה במקום הראשון ביום‬ ‫המחשבים הוותיק‪ ,‬פרש‬
‫סדקים במבנים הנתונים תחת לחץ‪.‬‬ ‫ייחודי המבוסס על תובנות מהדרך שבה‬ ‫התחומים החמים ביותר בהנדסה בכלל‬ ‫המחקר הטכניוני למשתלמים על שם ג'ייקובס‪ ,‬שהתקיים ב‪ 10-‬בינואר ‪.2018‬‬
‫הביו‪-‬בטון הוא בטון רגיל‪ ,‬שהוספו‬ ‫החלבון טיטין (חלבון הנמצא בשרירים)‬ ‫המחקר של ניצן‪ ,‬סטודנט לתואר דוקטור‪ ,‬עוסק בתקשורת מכנית בין פעימות‬ ‫לגמלאות לאחר יותר מ‪30-‬‬
‫לו חיידקים עמידים במיוחד‪ ,‬המצויים‬ ‫ובהנדסת מכונות בפרט‪ ,‬ובפקולטה‬ ‫שנות עבודה בפקולטה‪.‬‬
‫בטבע בעיקר ליד הרי געש ומערות‪.‬‬ ‫מתפקד כסופג אנרגיה יעיל במיוחד‪.‬‬ ‫להנדסת מכונות מתקיימת פעילות‬ ‫תאי הלב ונערך בהנחייתה של פרופסור משנה שלי צליל‪.‬‬ ‫בטקס הפרידה שקיימה‬
‫גם בעולם נעשים ניסיונות לחקות את‬ ‫מחקרית ענפה בתחום זה‪ ,‬תחת הכותרת‬ ‫ביום המחקר הציג ניצן תוצאות שפורסמו במגזין "‪ ,"Nature Physics‬המראות כי‬ ‫הפקולטה עם פרישתו‬
‫החיידקים האלה‪ ,‬שתוחלת החיים‬ ‫הטבע‪ ,‬ואחת ההמצאות הבולטות של‬ ‫"ביומכניקה" – על התפר שבין הנדסה‬ ‫ניתן לקצב תאי לב לתדר נבחר באמצעות סיגנלים מכניים בלבד‪ ,‬העוברים דרך‬ ‫סיפר גדי כי מאז היו לו‬
‫שלהם היא כ‪ 200-‬שנה‪ ,‬מתעוררים‬ ‫המצע שעליו מצויים תאי הלב‪ .‬בשונה מקיצוב חשמלי‪ ,‬התדר שאליו מקוצב התא‬
‫לחיים כאשר מופיעים סדקים בבטון –‬ ‫השנים האחרונות היא המצאתו של‬ ‫מכנית‪ ,‬ביולוגיה ורפואה‪ .‬בקבוצת‬ ‫הטכניון בכלל והפקולטה‬
‫ומייצרים שכבה של אבן גיר שבכוחה‬ ‫המיקרוביולוג ההולנדי הנדריק יונקר‬ ‫המחקר של פרופ"ח ספי גבלי‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫נשאר זמן רב לאחר הפסקת הקיצוב המכני‪ .‬הדבר מעיד על שינויים ביוכימיים‬ ‫להנדסת מכונות לבית‬
‫למלא את הסדקים בתוך שבועות‬ ‫מאוניברסיטת ‪ ,TU Delft‬שעשויה לשנות‬ ‫המתמקדת בין השאר בחיקוי של הטבע‬ ‫המתרחשים בתוך התא‪ ,‬המשנים את תדירות הפעימה הספונטנית של התא‪.‬‬
‫את עולם הבנייה כפי שאנחנו מכירים‬ ‫(‪ )Biomimetic‬במטרה לפתח מערכות‬ ‫שני‪ ,‬לא רק בגלל שעות‬
‫אחדים‪.‬‬ ‫אותו‪ .‬ההמצאה‪ ,‬ביו‪-‬בטון‪ ,‬היא בטון חי‬ ‫מכניות מתקדמות ומשופרות – פותח‬ ‫התוצאות שהציג עידו ניצן מראות גם שלתקשורת מכנית יש חשיבות פיזיולוגית‪.‬‬ ‫העבודה הרבות אלא גם‬
‫תקשורת זו חיונית לכך שהתאים השונים בלב יתרגמו את האות החשמלי‬ ‫מכיוון שבמועדון הסטודנט‬
‫בטכניון הכיר את אשתו‪,‬‬
‫לפעימה מכנית אחידה ומשותפת‪ .‬תוצאות עכשוויות שהציג ניצן מראות כי‬ ‫עטי‪ .‬לבני הזוג שלושה‬
‫השונות בתדר הפעימות של תא לב יורדת אקספוננציאלית עם העלייה בצימוד‬ ‫בנים‪ ,‬ערן‪ ,‬אמיר ודורון‪.‬‬
‫הבכור‪ ,‬ערן‪ ,‬למד בפקולטה‬
‫המכני‪.‬‬
‫ביום המחקר הציגו את מחקריהם סטודנטים לתואר מגיסטר ולתואר דוקטור‬ ‫והשלים בה שלושה‬
‫תארים‪.‬‬
‫מפקולטות שונות‪ ,‬אשר זכו במקומות הראשונים בימי המחקר הפקולטיים‬
‫ידיים ביוניות – במקום ה‪1-‬‬ ‫שהתקיימו קודם לכן‪.‬‬

‫האקתון במקום הראשון בתחרות היזמות ‪ T2MED‬שהתקיימה‬ ‫כנס משותף לפקולטה‬
‫בפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון זכה צוות ‪,Novel Hand‬‬ ‫ולמוסד לבטיחות וגיהות‬
‫המפתח יד ביונית חדשנית שתיתן מענה לקטועי ידיים‪ .‬היד הביונית‬
‫החדשה אינה גורמת כאבים או שחיקה של איברים נוספים‪ ,‬והיא תיוצר‬ ‫כנס טכנולוגיות מתקדמות בתחום הרפואה הן מהתרומות הבולטות של‬
‫ותשווק במחיר זול ובכמה סדרי גודל‪ ,‬כדי לאפשר לעוד ילדים קטועי יד‬ ‫הפקולטה להנדסת מכונות לעולם‪ ,‬אבל בכנס שנערך זו הפעם השנייה‬

‫לקיים אורח חיים המשלב פעילות גופנית‪.‬‬ ‫בשיתוף המוסד לבטיחות וגיהות בראשות ד"ר אורנית רז ובנוכחות נשיא‬
‫בקבוצה הזוכה חברים רון בסלר‪ ,‬דניאל בולטינסקי וקרין לינשיץ‬ ‫הטכניון פרופ' פרץ לביא‪ ,‬עמדו במוקד מערכות טכנולוגיות שנועדו למנוע‬
‫מהפקולטה להנדסת מכונות‪ ,‬עליזה רובין מהפקולטה לרפואה‪ ,‬נטע‬
‫נחום מהפקולטה להנדסה ביו‪-‬רפואית‪ ,‬דפנה ליפשיץ מהפקולטה‬ ‫תאונות‪ ,‬ולא לטפל בנפגעיהן‪.‬‬
‫להנדסת תעשייה וניהול ודניאלה ליפשיץ מהפקולטות לפיזיקה‬ ‫"ברור לחלוטין כי מניעת התאונה עדיפה בהרבה על הטיפול בפגיעה‪ ,‬לא‬
‫רק משיקולים אנושיים אלא גם כלכליים גרידא"‪ ,‬אמר בכנס דיקן הפקולטה‬
‫ולהנדסת חומרים ומהמסלול לעיצוב תעשייתי‪.‬‬ ‫להנדסת מכונות‪ ,‬פרופ' יורם הלוי‪" .‬כניסת הטכנולוגיה לשלב המניעתי היתה‬
‫במקום השני בתחרות זכתה קבוצת ‪ ,VitaPod‬המפתחת מכשיר הסורק‬
‫בצורה יסודית את כף רגלו של חולה סוכרת כדי לאתר פצעים שהחולה‬ ‫אטית יותר‪ ,‬אבל אין ספק שהיא בעלת השפעה אדירה לטווח הרחוק"‪.‬‬
‫אינו מודע להם‪ .‬במקום השלישי זכתה קבוצת‪ ,SpeechBeat‬שהציעה‬

‫פתרון לבעיות גמגום באמצעות מטרונום‪.‬‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪7‬‬ ‫‪ | 6‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫מה חדש‬

‫מעגלים‬ ‫‪ 200‬משתתפים בכנס כטב"מ השביעי‬ ‫בעשירייה הפותחת‬
‫חשמליים‬
‫דינמיים‬ ‫כנס היבטי גידוש מנועי כטב”מ (כלי טיס בלתי מאוישים)‪ ,‬פיתוח מערכות‬ ‫פורמולה המכונית שמפתחת נבחרת "פורמולה טכניון" השתלבה בין עשרת המקומות הראשונים בקטגוריית מנועי‬
‫הנעה היברידיות‪ ,‬טכנולוגיות ייצור מימן ‪ ,onboard‬קונספטים חדשים של‬ ‫בעירה פנימית בשתי תחרויות שבהן השתתפה בקיץ – באוסטריה ובגרמניה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נכנס השנה פרויקט "פורמולה‬
‫תגלית מחקר של הפיזיקאית ד"ר בינה‬ ‫מנועי כטב”מ ועוד היו בין הנושאים שהוצגו בכנס השביעי לטכנולוגיות‬ ‫טכניון" – שבו משתתפים סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות‪ ,‬הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל‪ ,‬הפקולטה‬
‫קליסקי מאוניברסיטת בר‪-‬אילן עשוי‬ ‫הנעת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ)‪ .‬בכנס‪ ,‬שאירגן ד"ר ליאוניד‬
‫לשנות את האופן שבו זורם החשמל‬ ‫טרטקובסקי והתקיים בינואר ‪ 2018‬בפקולטה‪ ,‬השתתפו קרוב ל‪ 200-‬אנשי‬ ‫להנדסת חשמל והפקולטה למדעי המחשב – לתחום המכונית האוטונומית‪ .‬האתגר המרכזי בפרויקט הוא תכנון‬
‫אקדמיה‪ ,‬מהנדסים ונציגים של משרדי ממשלה‪ ,‬צה"ל ותעשיות מובילות‬ ‫ופיתוח של נהג אוטונומי‪.‬‬
‫במכשירים‪ .‬צוות המחקר בראשותה של‬
‫ד"ר קליסקי‪ ,‬מהמחלקה לפיזיקה והמכון‬ ‫מישראל‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬רוסיה וסין‪.‬‬ ‫הסטודנטים בנבחרת מפתחים בקרת רכב מולטי‪-‬דיסציפלינרית‪ ,‬פרוטוקולי תקשורת דרך איסוף‪ ,‬עיבוד וניתוח ‪DATA‬‬
‫הדובר המרכזי היה פרופ' ‪ Filipi Zoran‬מאוניברסיטת קלמסון בארה"ב‪,‬‬ ‫ממצלמות וחיישני מרחק (‪ LiDAR‬וראדאר)‪ ,‬אלגוריתמי ניווט ותכנון מסלול ואלגוריתמים מבוססי למידה עמוקה‬
‫לננו‪-‬טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים‪,‬‬ ‫שציין את החשיבות הגוברת של פיתוח תהליכי בעירה חדשים לשיפור‬ ‫ורשתות עצביות‪.‬‬
‫הצליח להוכיח היתכנות ליצירת מעגלים‬ ‫ביצועי המנוע‪.‬‬ ‫הפרויקט הוא פלטפורמה ללמידה ולניסויים בתחום‪ ,‬החל מניסויים של חיישנים שונים ועד לפיתוח אלגוריתמי‬
‫אלקטרוניים דינמיים‪ ,‬שעשויים לשפר מאוד‬ ‫הכנס‪ ,‬בחסות כתב העת "‪ ,"Drones‬נתמך על ידי מפא"ת‪ ,‬התעשייה‬ ‫ניווט מורכבים‪ .‬תומכות בו חברות מתעשיית התחבורה החכמה וכלי הרכב האוטונומיים – ‪Velodyne, Bosch, GM,‬‬
‫את יכולות דחיסת המידע ולאפשר מימוש‬ ‫האווירית לישראל‪ ,‬הטכניון ואלביט מערכות‪.‬‬
‫של מעגלים שונים על פני מעגל חשמלי‬ ‫‪ Aeronautics‬רפאל ועוד – שמספקות לנבחרת תמיכה כלכלית‪ ,‬ייעוץ והנחיה וכן חיישנים‪ .‬לאחרונה נחתם הסכם‬
‫בודד‪ .‬הרעיון העומד בבסיס המחקר הוא‬ ‫שיתוף פעולה עם חברת ‪ ,Nvidia‬שתתרום לפרויקט מחשב‪-‬על לכלי רכב אוטונומיים מסוג ‪.Drive PX‬‬

‫שאפשר לא רק למזער ולייעל מעגלים‬ ‫זוכי פרסים לשנת תשע"ח‬ ‫הצטיינות בהוראה – סגל אקדמי‬ ‫הצטיינות במחקר – סגל אקדמי‬
‫חשמליים‪ ,‬אלא גם לשנות את המעגל‬
‫בעודו פועל‪ .‬כך יכול מכשיר אחד לבצע‬ ‫ •ביום מחקר פקולטי שנערך ב‪ 8-‬בנובמבר‬ ‫הצטיינות יתרה בהוראה‪ ,‬סמסטר חורף‬ ‫‪medical diagnostics based on nucleic acid‬‬ ‫ •ד"ר לאוניד טרטקובסקי זכה בפרס של אגודת‬ ‫ •פרופ"ח אילון רימון זכה בפרס מחקר על שם‬
‫עוד ועוד פונקציות שונות‪ ,‬בלי צורך לערוך‬ ‫‪ 2017‬הציגו המשתלמים לתארים גבוהים את‬ ‫ •פרופ"א דן אדלר‬ ‫‪SAE: Forest R. McFarland Award‬‬ ‫מרים וריי קליין‬
‫מחקריהם‪ .‬בתחרות בין הסטודנטים זכה עידו‬ ‫‪"signatures‬‬
‫בו שינויים‪.‬‬ ‫ניצן במקום הראשון (‪ 1,500‬שקל)‪ ,‬יוליה מרום‬ ‫ •פרופ"ח מורן ברקוביץ‬ ‫ •פרופ"מ מתיו סאס זכה בפרס ‪Umbrella Award‬‬ ‫ •פרופ"מ שלי צליל זכתה במענק מיוחד בסך‬
‫הרעיון הזה מיושם בשנים האחרונות‬ ‫ •פרופ"ח ספי גבלי וד"ר איתמר בנישו מקבוצת‬ ‫‪ 100,000‬דולר מטעם קרן אדליס לחקר המוח‪,‬‬
‫בתחום הנדסת המכונות בכלל‪ ,‬ובפקולטה‬ ‫דורגה שנייה (‪ 1,000‬שקל) והלל בוניס זכה‬ ‫הצטיינות יתרה בהוראה‪ ,‬סמסטר אביב‬ ‫המחקר שלו זכו בפרס הרשל ריץ' לחדשנות‬ ‫ •פרופ' אולג גנדלמן זכה בפרס הצטיינות במחקר‬
‫בפרט‪ .‬מבנים בסקאלת המיקרו והננו‬ ‫במקום השלישי (‪ 500‬שקל)‪.‬‬ ‫ •פרופ"מ יזהר אור‬ ‫במחקר לשנת ‪ 2018‬על עבודתם "‪A passive‬‬ ‫על שם קופר על מחקריו בתחום העברת אנרגיה‬ ‫על עבודתה "‪A Mechanism for Stretch-‬‬
‫מאפשרים מימוש מנגנוני הפעלה חדשניים‬ ‫‪"Induced Growth in the Nervous System‬‬
‫הפותחים אפשרויות במגוון שטחים כמו‬ ‫ •דוד קיסר‪ ,‬משתלם של פרופ"ח דוד גרינבלט‪,‬‬ ‫ •פרופ"ח מורן ברקוביץ'‬ ‫‪"acceleration-limiting shock absorber‬‬ ‫מכוונת באמצעות דינמיקה לא ליניארית‬
‫רפואה‪ ,‬רובוטיקה ועדשות‪ .‬למשל‪ ,‬על ידי‬ ‫זכה במקום ראשון בפרויקט מחקר לתואר‬ ‫ •פרופ"מ ספי גבלי‬ ‫ •המאמר "‪Cavity Optocapillaries and‬‬
‫הפעלת שדות חשמליים או מגנטיים לא‬ ‫ראשון‪:‬‬ ‫ •פרופ"ח כרמל רוטשילד זכה בפרס הרשל ריץ'‬ ‫ •פרופ"ח טל כרמון זכה בפרס הנרי טאוב‬ ‫‪ ,"Warer-Wave Lasers‬שכתבו פרופ"ח טל‬
‫אחידים המבוקרים חיצונית ומפעילים שדה‬ ‫ציון לשבח בהוראה‪ ,‬סמסטר חורף‬ ‫לחדשנות במחקר לשנת ‪ 2018‬על עבודתו‬ ‫להצטיינות אקדמית על מחקריו בנושא‬ ‫כרמון וקבוצת המחקר שלו‪ ,‬נבחר כ‪best-‬‬
‫כוח דינמי ללא מגע‪ .‬פרופ' מורן ברקוביץ'‪,‬‬ ‫‪First Prize for his Undergraduate Research‬‬ ‫ •פרופ"ח יזהר אור‬ ‫אינטראקציות אור‪-‬חומר באמצעות גלי מים‬ ‫‪ paper‬לשנת ‪ 2017‬על ידי ‪Optical Society of‬‬
‫פרופ' מתיו סאס‪ ,‬פרופ' גלעד יוסיפון ופרופ'‬ ‫ •פרופ"ח ספי גבלי‬ ‫"‪Solar energy conversion to electricity at‬‬
‫דוד אילתה עוסקים בנושאים אלה מכיוונים‬ ‫‪project at the 58th Israel Annual‬‬ ‫ •ד"ר מורל גרופר‬ ‫‪"extremely low cost‬‬ ‫ •פרופ"ח מורן ברקוביץ והסטודנטיות נדיה‬ ‫‪America‬‬
‫שונים‪ .‬לדוגמה‪ :‬שדה חשמלי המופעל על‬ ‫ •פרופ' יורם הלוי‬ ‫אוסטרומוחוב‪ ,‬טל זיידמן‪-‬קלמן וטלי רוזנפלד‬
‫ממברנה זעירה גורם לנוזל הצמוד אליה‬ ‫‪Conference on Aerospace Sciences‬‬ ‫ •פרופ' אמריטוס גרשון גרוסמן זכה בפרס‬
‫להתרכז בצד אחד בשדה לחצים הניתן‬ ‫ציון לשבח בהוראה‪ ,‬סמסטר אביב‬ ‫זכו בפרס הרשל ריץ' לחדשנות במחקר‬ ‫האנרגיה של האגודה האמריקאית למהנדסי‬
‫לשליטה‪ .‬שדה זה גורם לכפיפת טבלה דקה‬ ‫ •ד"ר מקסים קריסטלני‬ ‫לשנת ‪ 2018‬על עבודתם "‪Microfluidic‬‬ ‫מכונות (‪The Frank Kreith Energy: )ASME‬‬
‫הצמודה לממברנה ויוצר בה מבוך "תעלות"‬ ‫‪device for rapid, sensitive and specific‬‬
‫מיקרוניות המסוגלות להעביר נוזלים‪ ,‬כגון‬ ‫‪Award‬‬
‫תרופות‪ ,‬במסלולים רצויים הניתנים לשינוי‬
‫‪ | 8‬הפקולטה להנדסת מכונות‬
‫עם הזמן‪.‬‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪9‬‬

‫יש רובוט‬ ‫מחקר‬
‫בקהל?‬

‫טכנולוגיות מתקדמות שנולדו במעבדות הפקולטה –‬
‫מרובוטים שמאבחנים‪ ,‬עוקבים‪ ,‬ומנטרים ועד כאלה‬
‫המבצעים ניתוחים בעצמם – משתלטות על עולם הרפואה‪.‬‬
‫בעתיד‪ ,‬הכוכבים האמיתיים של חדר הניתוח לא יהיו‬
‫הכירורגים בעלי ידי הזהב‪ ,‬אלא רובוטים המסוגלים לעשות‬
‫פעולות עדינות בדיוק מרבי ובמינימום פולשנות בהשוואה‬
‫לכל יד אנושית‪ .‬האם אנחנו צועדים לקראת עתיד שבו‬
‫הבינה המלאכותית תתפוס את מקומו של הרופא?‬

‫אנושית‪ .‬אבל המהפיכה הרובוטית אינה מוגבלת‬ ‫אבי יונתנ‬
‫רק לפעולה הכירורגית או לטיפולים הרפואיים‬
‫עצמם‪ :‬גם האבחון‪ ,‬המעקב‪ ,‬הניטור והמניעה יעברו‬ ‫חש רובוטי זעיר הזוחל בתוך הגוף ומבצע‬
‫בהדרגה מהפכה רובוטית‪ .‬תפקידו של הרופא‬ ‫ניתוחים; רובוט שמתקין בעצמו שתלים‬
‫יהיה בעיקר להשגיח על המערכות השונות‪ ,‬לפקח‬ ‫בעמוד השדרה; רופא שנעזר בהולוגרמה‬
‫של הלב המוקרנת לפניו – כל אלה אינם‬
‫ולאשר – או לשלול – את החלטותיהן‪.‬‬ ‫בגדר "רפואת העתיד"‪ ,‬אלא טכנולוגיות‬
‫"בשלב מסוים יהיה פחות צורך ברופאים בעלי‬ ‫קיימות הנמצאות כבר היום בשימוש‬
‫התמחות ספציפית והרבה יותר צורך ברופאי‬
‫משפחה שיכירו את החולה אישית‪ ,‬ינהלו את‬ ‫ומבשרות על מהפיכה של ממש בעולם הרפואה‪.‬‬
‫התיק שלו ויתאמו בין הטיפולים בתחומים השונים‪.‬‬ ‫הטכנולוגיות האלה ורבות אחרות נולדו בפקולטה‬
‫הרופא יותר ינהל ופחות יעשה בפועל"‪ ,‬מעריך‬ ‫להנדסת מכונות בטכניון‪ ,‬והן מובילות אותנו לעידן‬
‫פרופ' אלון וולף‪ ,‬חוקר בפקולטה להנדסת מכונות‪,‬‬ ‫שבו הכוכבים האמיתיים של חדר הניתוח לא יהיו עוד‬
‫הכירורגים בעלי ידי הזהב‪ ,‬אלא רובוטים המסוגלים‬
‫לעשות כל פעולה עדינה בדיוק רב יותר מכל יד‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪11‬‬ ‫‪ | 10‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫עמוד השדרה היא מייצרת מערכת להשתלת אלקטרודות‬ ‫ראש המעבדה לביורובוטיקה וביומכניקה‪" .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫מחקר‬
‫לגירוי עמוק של המוח‪ ,‬כפי שעושים אצל חולי פרקינסון‬ ‫המחשבים והרובוטים יחליפו את הרופאים גם באבחון‪ ,‬גם‬
‫דגמי רובוטים‬ ‫ראשונה מסוגה בכך שהיא רובוט אמיתי‪ .‬לא כזה שמבצע‬ ‫בניתוח ומכוונת את המצלמה על פי התפתחות הניתוח‬ ‫קשים למשל‪ .‬המערכת הזאת משתילה את האלקטרודה‬ ‫בטיפול וגם בניהול של מערכות הבריאות‪ .‬חלק מפריצות‬
‫נחשיים (לא‬ ‫פקודות של המנתח‪ ,‬אלא לומד‪ ,‬מעבד מידע ומחליט מה‬ ‫והצרכים של המנתח"‪ ,‬אומר מוטי פרימר‪ ,‬מנכ"ל ‪.MST‬‬ ‫במיקום מדויק מאוד‪ ,‬דרך חור זעיר בגולגולת‪ .‬בשנים‬ ‫הדרך כבר נעשו‪ ,‬והחסם הוא בעיקר פסיכולוגי‪ .‬אנו‬
‫לשימוש רפואי)‬ ‫לעשות איתו"‪ ,‬הוא מדגיש‪" .‬למנתח יש אפשרות לשלוט‬ ‫האחרונות הקימו שהם וכמה מתלמידיו לשעבר חברה‬ ‫מתייחסים למקצוע הרפואה בחרדת קודש‪ ,‬ובצדק‪ .‬אבל‬
‫במעבדתו של‬ ‫על המערכת באמצעות טבעת פלסטיק סטרילית שהוא‬ ‫"המערכת מבוססת על עיבוד תמונה מתקדם ועל‬ ‫נוספת‪ ,Microbot Medical ,‬הנסחרת גם היא בניו‪-‬יורק‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬כבר היום מתחילים לנסוע על הכביש כלי רכב‬
‫פרופ' וולף‬ ‫עונד על אצבע הכפפה‪ ,‬והוא יכול לאשר את הפעילות‬ ‫אלגורתמים שמאפשרים לה ללמוד בעצמה את הסצינה‬ ‫החברה מפתחת רובוטים זעירים לתנועה אוטונומית בתוך‬ ‫אוטונומיים – ואנחנו מקבלים את זה‪ .‬אני לא רואה הבדל‬
‫שלה או לכוון אותה בעצמו‪ ,‬אבל הרעיון הוא שהמערכת‬ ‫של הניתוח‪ ,‬לעבד מידע ולהבין בעצמה את הסיטואציה"‪,‬‬ ‫הגוף לטיפול במצבים רפואיים שונים או תחזוקת מכשור‬ ‫גדול בין אוטובוס רובוטי שמסיע חמישים נוסעים ואחראי‬
‫תצלום‪ :‬ניצן זוהר‬ ‫גם לומדת את ההעדפות של כל רופא ורופא‪ ,‬ומתאימה‬ ‫מדגיש פרימר‪" .‬בסופו של דבר היא מאדירה את המנתח‪,‬‬ ‫רפואי‪ ,‬כמו למשל ניקוי נקזים במח‪ ,‬הנוטים להיסתם‬
‫משום שהיא מפחיתה את העומס עליו‪ ,‬מאפשרת לו לקבל‬ ‫לחייהם לבין רובוט שמנתח חולה אחד"‪.‬‬
‫של העבודה שלה לנוחות שלו"‪.‬‬ ‫כעבור זמן‪.‬‬
‫למערכת לומדת כמו של ‪ MST‬יש כמובן פוטנציאל רב‬ ‫פחות החלטות היקפיות ולהתרכז בניתוח עצמו"‪.‬‬ ‫"נושא הרובוטיקה הרפואית נמצא רק בראשיתו"‪ ,‬אומר‬ ‫הנחש המנתח‬
‫לא רק בסיוע בניתוחים לפרוסקופיים אלא בניתוחים‬ ‫‪ MST‬הוקמה בשנת ‪ 2005‬בחממה טכנולוגית בגליל‬ ‫שהם‪" .‬אני מעריך שתחום הרובוטים הזעירים יילך ויתפתח‬ ‫אחת מפריצות הדרך שכבר קרו פותחה על ידי וולף –‬
‫רבים אחרים‪ ,‬וגם כמערכת לאבחון רפואי‪ ,‬על סמך מידע‬ ‫התחתון‪ ,‬וכיום היא מעסיקה ‪ 16‬עובדים במפעל ביקנעם‪,‬‬ ‫ובעתיד יהיו רובוטים בגודל תת‪-‬מילימטרי שינועו בגוף‬ ‫הנחש הרובוטי המשמש לניתוחים‪ .‬הנחש‪ ,‬שקוטרו ‪10-12‬‬
‫שהיא אוספת לבד או מתכללת עם ממצאים של מכשירים‬ ‫משם היא משיקה כעת את קליטת המערכת שלה בבתי‬ ‫באופן קבוע‪ ,‬ינטרו פרמטרים שונים ויוכלו לזהות בעצמם‬ ‫מילימטרים בלבד ואורכו כ‪ 50-‬סנטימטרים‪ ,‬מוכנס לגוף‬
‫אחרים‪ .‬כיום‪ ,‬אומר פרימר‪ ,‬האתגר הוא לא להתרחב‪ ,‬אלא‬ ‫חולים במערב אירופה‪ ,‬בארה"ב ובסין‪ .‬פרימר‪ ,‬שהצטרף‬ ‫בעיות שונות ולטפל בהן באופן מקומי‪ ,‬זה משהו שיכול‬ ‫דרך פתח טבעי או פתח שנוצר במהלך הניתוח על ידי‬
‫דווקא להתמקד ולהתמקצע‪ ,‬כדי לא ללכת לאיבוד בשוק‬ ‫לחברה זמן קצר לאחר הקמתה‪ ,‬הוא בוגר הפקולטה‬ ‫הרופא‪ .‬הנחש מצויד במצלמה המותקנת בראשו ושולחת‬
‫תחרותי שצריך לעמוד בבקרה מחמירה של גופי הבריאות‪.‬‬ ‫להנדסת מכונות בטכניון ובעל תואר שני בהנדסת‬ ‫לקרות כבר בעשור הקרוב"‪.‬‬ ‫תמונות‪ ,‬בזמן אמת‪ ,‬אל עמדת הפיקוד של הרופא‪ .‬הרופא‬
‫מערכות ותואר שני נוסף במנהל עסקים‪" .‬המערכת שלנו‬ ‫נוהג את הרובוט בעזרת התמונה המתקבלת ממצלמת‬
‫למרות הצמיחה בתחום‪ ,‬המעבר מרעיון למוצר‬ ‫הראש ושאר גוף הנחש עוקב אחר המסלול‪ ,‬שיכול להיות‬
‫יישומי מורכב מאוד‪ .‬מאות אוניברסיטאות‪,‬‬ ‫פתלתל‪ .‬לאחר שהמצלמה מגיעה לאזור הניתוח גוף‬
‫מכוני מחקר וחברות עוסקים ברובוטיקה‬ ‫הנחש כולו מתקשח והרופא מבצע את הניתוח בעזרת‬
‫מכשירים גמישים‪ ,‬שאף הם פותחו בחברה‪ ,‬המושחלים‬
‫רפואית‪ ,‬אבל "מספר החברות שהגיעו בפועל‬ ‫דרך גוף הנחש עד לאזור הניתוח‪ .‬לאחר פיתוח הרובוט‬
‫לחדרי הניתוח הוא פחות מעשר"‪ ,‬אומר‬ ‫הנביטו וולף ועוד שני שותפים את חברת ‪Medrobotics‬‬
‫פרופ' שהם‪ .‬על רקע זה בולטת עוד יותר‬
‫הצלחתן של החברות הישראליות בתחום‬ ‫‪ ,Corporation‬חברה גדולה הפועלת כיום באזור בוסטון‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬רובוט הנחש הרפואי מאושר לשימוש בכל העולם‬
‫למרות הצמיחה בתחום‪ ,‬שהם מציין כי המעבר מרעיון‬ ‫ומשמש בניתוחים מגוונים‪ ,‬בשליטה מלאה של הרופא‪.‬‬
‫למוצר יישומי מורכב מאוד‪ ,‬במיוחד בתחום הזה‪" .‬יש‬ ‫זהו הרובוט הראשון בעולם שהוכר על ידי ה‪ FDA-‬כרובוט‬
‫כיום מאות אוניברסיטאות‪ ,‬מכוני מחקר וחברות העוסקים‬ ‫ניתוחי‪ .‬בעתיד‪ ,‬הרעיון הוא להפוך את הרובוטים האלה‬
‫ברובוטיקה רפואית‪ ,‬אבל מספר החברות שהגיעו בפועל‬ ‫ליותר ויותר אוטונומיים‪ ,‬כך שהרופא לא יצטרך להפעיל‬
‫לחדרי הניתוח הוא פחות מעשר"‪ .‬על רקע זה‪ ,‬בולטת עוד‬ ‫בעצמו את המכשירים אלא רק לפקח על פעולת הרובוט‬
‫יותר ההצלחה בתחום של חברות ישראליות בכלל וחברות‬
‫המבצע את הניתוח בעצמו‪.‬‬
‫שצמחו על ידי חברי הסגל בטכניון בפרט‪.‬‬
‫דרך הגב‬
‫המצלמה הלומדת‬ ‫היכולת של רובוט לבצע עבודה מדויקת יותר מאדם‪ ,‬ובקנה‬
‫חברה נוספת שהגיעה לחדר הניתוח היא ‪MST (Medical‬‬ ‫מידה זעיר יותר‪ ,‬חשובה בעיקר באזורים רגישים‪ ,‬כמו‬
‫‪ ,)Surgery Technologies‬העוסקת בניתוחים זעיר‪-‬‬ ‫המוח ועמוד השדרה‪ .‬שם בדיוק פועלת מערכת הניתוח‬
‫פולשניים‪ ,‬או לפרוסקופיים‪ ,‬כלומר ניתוחים שבמקום‬ ‫של חברת "מזור רובוטיקה"‪ ,‬שצמחה גם היא מהפקולטה‬
‫לפתוח את הגוף כדי לחשוף את האיבר המנותח‪ ,‬מחדירים‬ ‫להנדסת מכונות בטכניון ומערכותיה מופעלות באופן‬
‫מכשור זעיר ומצלמות דרך חתך או כמה חתכים קטנים‪.‬‬
‫"כיום הכירורג המבצע את הניתוח עצמו זקוק לעוזר‬ ‫יומיומי בכ‪ 200-‬בתי חולים ברחבי העולם‪.‬‬
‫מיומן‪ ,‬רופא או אח‪ ,‬שיכוון עבורו את המצלמה‪ ,‬כדי שהוא‬ ‫הרובוט‪ ,‬שפיתח פרופ' משה שהם‪ ,‬ראש המעבדה‬
‫יוכל לראות את אזור הניתוח על המסך מולו ולהפעיל‬ ‫לרובוטיקה רפואית בטכניון‪ ,‬מחדיר שתלים לחוליות עמוד‬
‫את המכשירים‪ .‬המערכת שלנו היא למעשה יד רובוטית‬ ‫השדרה על סמך הדמיה מפורטת שמספקת המערכת‬
‫המחזיקה את המצלמה‪ ,‬לומדת ומבינה את מה שנעשה‬ ‫שלו‪" .‬כיום‪ ,‬אחרי יותר מ‪ 30,000-‬ניתוחים‪ ,‬אפשר לומר‬
‫בוודאות שהמערכת הרובוטית משיגה תוצאות טובות יותר‬

‫מכירורגים בני אנוש"‪ ,‬אומר שהם‪.‬‬
‫החברה שהקים בשנת ‪ 2001‬פועלת כיום בקיסריה‬
‫ובפלורידה‪ ,‬ונסחרת בבורסה בניו‪-‬יורק‪ .‬נוסף על ניתוחי‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪13‬‬ ‫‪ | 12‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫מחקר‬

‫פרופ' כרמל רוטשילד‪" :‬גם מערכות‬ ‫פרופ' אלון וולף‪" :‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫סתווית כהן‪" :‬די ברור שעוד‬ ‫מוטי פרימר‪" :‬המערכת‬ ‫פרופ' משה שהם‪" :‬אני‬
‫שסורקות את הגוף בתלת‪-‬ממד‪ ,‬כמו ‪ CT‬או‬ ‫המחשבים והרובוטים יחליפו את הרופאים גם‬ ‫כמה שנים רובוטים יעשו‬ ‫שלנו ראשונה מסוגה‬ ‫מעריך שבעתיד יהיו רובוטים‬
‫‪ ,MRI‬מציגות לרופא את התוצאה בשני ממדים‪.‬‬ ‫בעצמם ניתוחים‪ ,‬אפילו‬ ‫בגודל תת‪-‬מילימטרי שינועו‬
‫אבל הולוגרמה תלת ממדית מאפשרת לרופא‬ ‫באבחון‪ ,‬גם בטיפול וגם בניהול של מערכות‬ ‫בכך שהיא רובוט אמיתי‪.‬‬
‫הבריאות‪ .‬החסם הוא בעיקר פסיכולוגי‪.‬‬ ‫מורכבים‪ ,‬וזה ישפר וידייק את‬ ‫לא כזה שמבצע פקודות‬ ‫בגוף באופן קבוע‪ ,‬ינטרו‬
‫לסובב את הלב‪ ,‬לבחון אותו מכל והזוויות‬ ‫כמו שהתרגלנו לקבל אוטובוס אוטונומי‬ ‫הרפואה‪ ,‬וימנע טעויות‪ .‬אבל‬ ‫של המנתח‪ ,‬אלא לומד‪,‬‬ ‫פרמטרים שונים ויוכלו‬
‫ואפילו למדוד פרמטרים שונים‪ .‬זה מונע‬ ‫שאחראי לחייהם של חמישים נוסעים‪,‬‬
‫טעויות אנוש ומאפשר רפואה טובה יותר"‪.‬‬ ‫נתרגל גם לזה‪ .‬אני לא רואה הבדל"‬ ‫אני לא חושבת שאי פעם‬ ‫מעבד מידע ומחליט‬ ‫לזהות בעצמם בעיות שונות‬
‫יהיה תחליף לרופא אנושי"‬ ‫מה לעשות איתו"‬ ‫ולטפל בהן באופן מקומי"‬

‫אומר וולף‪" .‬רפואה רובוטית מאפשרת לבצע ניתוחים‬ ‫את השימוש ברנטגן לבדיקת המיקום‪ .‬כמו כן‪ ,‬החברה‬ ‫ומאפשר רפואה טובה יותר"‪.‬‬ ‫לנתח הולוגרמה‬
‫פולשניים‪-‬פחות‪ ,‬מדויקים יותר‪ ,‬עם חשיפה מינימילת‬ ‫מפתחת מערכות משלימות העוסקות בעיבוד תמונה‬ ‫החברה מעסיקה עשרות עובדים במפעל ביקנעם‪ ,‬ומוכרת‬ ‫מערכות ממוחשבות לאבחון רפואי הן אתגר בפני עצמו‪.‬‬
‫לקרינה‪ ,‬וזה מתורגם לריפוי מהיר יותר‪ ,‬פחות זיהומים‬ ‫ומידע אחר‪ ,‬המאפשרות לרופא לבחור את מיקום הצריבה‬ ‫כיום מערכות ראשונות לבתי חולים‪" .‬אין לנו ספק שזה‬ ‫מערכות בינה מלאכותית המתבססות על למידה עמוקה‬
‫וחיסכון כספי רב‪ .‬למערכות האלה יש גם חסרונות בכך‬ ‫יכבוש את עולם הרפואה‪ .‬כיום גם מערכות שסורקות את‬ ‫מתקרבות יותר ויותר לרמת דיוק של רופאים‪ ,‬וזה רק עניין‬
‫שהן לא אנושיות‪ ,‬ולא יודעות לאלתר או לחשוב מחוץ‬ ‫המדויק‪ ,‬להתאים את עוצמתה ולהעריך את יעילותה‪.‬‬ ‫הגוף בתלת‪-‬ממד‪ ,‬כמו ‪ CT‬או ‪ ,MRI‬מציגות לרופא את‬ ‫של זמן עד שיעברו אותה‪ .‬כך למשל‪ ,‬במחקר שפורסם‬
‫לקופסה‪ .‬החסרונות האלה יבואו לידי ביטוי בתקופת‬ ‫"המערכת שלנו עושה אינטגרציה של מידע חזותי‪ ,‬עיבוד‬ ‫התוצאה בשני ממדים‪ .‬המערכת שלנו מאפשרת לרופא‬ ‫במרץ ‪ 2018‬דיווחו חוקרים על מערכת מחשב שלמדה‬
‫המעבר‪ ,‬אבל בסופו של דבר היתרונות כנראה יעלו על‬ ‫תמונה ונתונים אחרים כמו מדידות חשמליות‪ ,‬ומשלבת‬ ‫לראות את הלב בשלושה ממדים‪ ,‬ואנו רוצים להרחיב את‬ ‫לאבחן סרטן שד על סמך בדיקת ממוגרפיה בהצלחה‬
‫החסרונות‪ .‬תלות‪-‬יתר בטכנולוגיה היא חלק מהאבולוציה‬ ‫את המידע בעזרת אלגוריתמים חכמים"‪ ,‬אומרת סתווית‬ ‫זה בעתיד גם לסריקות של מערכות אחרות בגוף"‪ ,‬אומר‬ ‫דומה לזו של רופאים בני אנוש‪ ,‬ובזמן קצר הרבה יותר‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬מנהלת האתר של ‪ Abott‬בישראל‪" .‬אין לי ספק‬ ‫רוטשילד‪" .‬גם מעבר לתחום הרפואה ההדמיה ההולוגרפית‬ ‫החשש מפני אבחנות שגויות הוא בינתיים המחסום‬
‫שלנו‪ ,‬ויהיה קשה מאוד להילחם בזה"‪.‬‬ ‫שהשימוש במערכות כאלה יתפוס תאוצה כי הן מספקות‬ ‫תתרחב מאוד‪ .‬מבחינתי לא משנה אם אני יוצר הולוגרמה‬
‫"יכול להיות שבעתיד אכן לא נזדקק לרופאים בני אנוש"‪,‬‬ ‫הדמיות טובות יותר‪ ,‬ודי ברור שעוד כמה שנים רובוטים‬ ‫של לב או של מנוע מכונית – זה תחום שיש לו מגוון רחב‬ ‫העיקרי בפני יישום של טכנולוגיות כאלה‪.‬‬
‫מעריך פרימר‪" .‬חיישנים שיהיו מושתלים בגוף יעקבו‬ ‫יעשו בעצמם ניתוחים כמו הצריבות האלה ואולי גם‬ ‫במקביל‪ ,‬חברות רבות עוסקות לא באבחון עצמו‪ ,‬אלא‬
‫אחר המצב כל הזמן ויתריעו על בעיות או יטפלו בהן‪,‬‬ ‫מאוד של יישומים"‪.‬‬ ‫בעזרים ממוחשבים שישפרו את האבחון האנושי‪ .‬חברת‬
‫למשל בעזרת שחרור מבוקר של תרופות‪ .‬הרבה מתהליכי‬ ‫ניתוחים מורכבים עוד יותר כמו צינתור עורקים"‪.‬‬ ‫‪ ,Realview Imaging‬שהוקמה ב‪ ,2009-‬צמחה גם היא‬
‫האוטומציה בתחום הניתוחי‪ ,‬שכבר מתחילים היום‪ ,‬יהיו‬ ‫החיישן שבלב‬ ‫מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון‪ ,‬וליתר דיוק במעבדתו‬
‫אוטומטיים לגמרי‪ ,‬והמעורבות של רופאים אנושיים תהיה‬ ‫חלק מהאבולוציה שלנו‬ ‫חברה נוספת המתמקדת בתחום האופטי היא ‪,Mediguide‬‬
‫מינימלית‪ ,‬אם בכלל‪ .‬אלה תהליכים חיוביים שמשפרים‬ ‫האם ייתכן שבעקבות התקדמות הטכנולוגיה כלל לא‬ ‫שנוסדה בחיפה בשנת ‪ 2001‬וכיום שייכת לחברת ‪Abott‬‬ ‫של פרופ' כרמל רוטשילד‪ ,‬המתמחה בתחום האופטיקה‪.‬‬
‫את הטיפול ואת התוצאות שלו‪ .‬נכון שלכל טכנולוגיה יש‬ ‫נזדקק בעתיד לרופאים? מחשבים ורובוטים יוכלו גם‬ ‫האמריקאית‪ .‬המוצר העיקרי של החברה הישראלית הוא‬ ‫"פיתחנו מערכת הבוחנת את הלב באולטרה‪-‬סאונד‬
‫צד אפל‪ ,‬אבל ברמה הכוללת האנושות תוכל לנוע לכיוונים‬ ‫לאבחן‪ ,‬גם לטפל וגם להשתלב בגוף? "הטכנולוגיה‬ ‫חיישן המשמש בניתוחים של צריבת אזורים בלב כדי‬ ‫ומציגה לרופא הולוגרמה תלת ממדית של לב החולה‪,‬‬
‫טובים יותר‪ .‬גם אם רובוטים יעשו חלק גדול מהעבודה‬ ‫מתקדמת ומשפרת את הרפואה‪ ,‬וזה דבר חיובי"‪ ,‬אומרת‬ ‫לטפל בהפרעות קצב‪ .‬החיישן מאפשר לרופא לזהות‬ ‫בגודל טבעי ובזמן אמת"‪ ,‬מסביר רוטשילד‪" .‬המערכת‬
‫בתוך הגוף שלנו‪ ,‬אני לא חושב שנהפוך בעצמנו לרובוטים‪.‬‬ ‫כהן‪" ,‬אבל גם בעתיד אני לא חושבת שיהיה תחליף‬ ‫בדיוק רב את מיקום המכשור שלו‪ ,‬ומפחיתה מאוד את‬ ‫הזאת מאפשרת לרופא לסובב את הלב‪ ,‬לבחון אותו מכל‬
‫חשיפת הרופא והמטופל לקרינה‪ ,‬משום שהיא מצמצמת‬ ‫הצדדים והזוויות‪ ,‬להסתכל על חתכים שונים שלו ואפילו‬
‫המין האנושי יודע לשמור על עצמו"‪.‬‬ ‫לרופאים אנושיים"‪.‬‬ ‫למדוד פרמטרים שונים‪ .‬זה מונע טעויות של רופאים‬
‫"יש יתרון ברור לרובוט על פני יד אנושית ועין אנושית"‪,‬‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪15‬‬ ‫‪ | 14‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫המעבדה לאנרגיה‬ ‫מחקר תנאי מעבדה‬
‫וחדשנות סביבתית‬
‫צוות המעבדה לאנרגיה וחדשנות סביבתית‪ .‬עומדים‬ ‫איך‪ :‬מערכות התפלת מי ים הן גדולות ויקרות ומצריכות‬
‫(מימין)‪ :‬רוברט גלוכובסקי‪ ,‬אריק גאיוס‪ ,‬פרופ' מתיו‬ ‫משאבים רבים לתפעולן‪ .‬באמצעות טכנולוגיה שנקראת‬ ‫לנוכח המחסור המחריף במים בעולם‪ ,‬מפתחים פרופ' מתיו סאס וצוות‬
‫סאס‪ ,‬לאון רוזנצויג ואלעד כלפון‪ .‬יושבות (מימין)‪ :‬דניאל‬ ‫המעבדה החדשה לאנרגיה וחדשנות סביבתית פתרון התפלה חלופי‪ ,‬זול‬
‫אמסאלם‪ ,‬שדה אבו חלה וליהי עמית‪ .‬תצלום‪ :‬ניצן זהר‬ ‫‪( Capacitive Deionization‬הוצאת יונים קיבולית)‪ ,‬המוציאה‬ ‫וידידותי‪ .‬בניגוד למערכות ההתפלה הקיימות‪ ,‬שבהן משתמשות מדינות‪,‬‬
‫מלחים יוניים דרך פוטנציאל חשמלי ומאחסנת אותם‬
‫מה הלאה‪ :‬המודל כבר נבדק ועובד במעבדה‪ ,‬כעת צריך‬ ‫הפתרון החדש יסייע גם לקהילות בינוניות להיחלץ ממשבר המים‬
‫לעשות לו התאמות למים ריאליים כמו מי קולחין‪ ,‬ולהפחית‬ ‫באלקטרודות נקבוביות‪ ,‬מנסים מתיו וצוות המעבדה למצוא‬
‫פתרונות להתפלת מים שרמת המליחות בהם נמוכה משל מי‬ ‫מה‪ :‬המחסור במים הולך ומחמיר באזורים‬
‫את ההידרדרות של האלקטרודות עקב קורוזיה וזיהומים‬ ‫נרחבים בעולם‪ ,‬בהם גם במדינות מפותחות‬
‫במים‪ .‬קיימות בשוק חברות סטארט אפ שכבר מתבססות על‬ ‫ים‪ ,‬כמי נהרות ומי תהום‪ .‬המטרה היא ליצור מערכות זולות‬ ‫כמו ארה"ב ודרום אפריקה‪ ,‬בעקבות הגידול‬
‫יותר לתפעול‪ ,‬הצורכות פחות אנרגיה ומתאימות בגודלן‬ ‫באוכלוסייה והצריכה הגוברת‪ .‬מדינות רבות‬
‫הטכנולוגיה הזו ועובדות עם מערכות קטנות‪ .‬סאס והצוות‬ ‫בעולם מתפילות מי ים באמצעות מערכות‬
‫עמלים על התאמת הטכנולוגיה לקהילות בינוניות והם חוזים‬ ‫לשימושי המים השונים ולמשאבים הכלכליים של מי שאינם‬ ‫גדולות ויקרות לתפעול‪ .‬במעבדה לאנרגיה‬
‫יכולים לממן ולתחזק את מערכות ההתפלה הגדולות‬ ‫וחדשנות סביבתית בפקולטה להנדסת מכונות‬
‫כי בעוד כחמש שנים ישלימו את המהלך ויצאו לשוק‪.‬‬ ‫בטכניון מנסים למצוא פתרון חלופי‪ ,‬זול וידידותי‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪17‬‬ ‫יותר לשימוש‪.‬‬

‫מי‪ :‬בראש המעבדה‪ ,‬שהוקמה לפני כחודשיים‪ ,‬עומד פרופ' מתיו סאס‪ ,‬בן ‪ .34‬מתיו‬
‫נולד בישראל‪ ,‬וכשהיה בן שנה עברה משפחתו להתגורר בקנדה‪ .‬את התואר השני ואת‬
‫הדוקטורט השלים באוניברסיטת סטנפורד‪ ,‬ואת הפוסט דוקטורט ב‪ .MIT-‬לדבריו‪ ,‬את‬
‫ההשראה לפתרון בעיות המים קיבל בשל הזיקה החזקה לישראל‪ ,‬שליוותה אותו מאז‬

‫ומעולם‪ .‬כשהיה בן ‪ 30‬החליט לחזור לארץ‪ ,‬וקבע את מושבו בטכניון‪.‬‬
‫עוד עובדים במעבדה מנהל המעבדה ד"ר רוברט גלוכובסקי‪ ,‬הפוסט‪-‬דוקטורנטים‬
‫אנטולי גולובנב וליאון רוזנצביט‪ ,‬הדוקטורנטים אריק גאיס‪ ,‬רונה רונן‪ ,‬אימרי אטלס‬
‫ועמית שוקרון‪ ,‬והמסטרנטים אלעד כלפון‪ ,‬דניאל אמסלם‪ ,‬שדא אבו חלה וליהי עמית‪.‬‬

‫‪ | 16‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫שינויים בכיוון התנועה‬ ‫תחום המחקר‬
‫של מיקרו שחיין גמיש‬
‫מחקר חוד החנית‬
‫מופעל מגנטית‬
‫תצלום‪ :‬ניצן זהר‬
‫שחיינים רובוטיים זעירים עתידים להפוך לכלי עזר מרכזי‬
‫בין פתרונות מחזוריים של מערכת דינמית לא ליניארית‪.‬‬ ‫השינוי המסתורי בכיוון השחייה של השחיין‬ ‫מה החידוש‬ ‫בביצוע פעולות ביו‪-‬רפואיות‪ .‬שינוי בלתי מוסבר בכיוון התנועה‬
‫הצוות הציג מודל מינימלי מפושט של מיקרו שחיין‬ ‫המיקרוני נחקר בעבודה משותפת באוניברסיטת‬
‫מגנטי בעל שתי חוליות ומפרק גמיש‪ .‬המודל איפשר‬ ‫של שחיינים כאלה – שהתגלה במחקרים קודמים – הביא‬ ‫על החוקרים‬
‫הונג קונג ובטכניון‪ .‬הצוות בהונג קונג‪ ,‬בהובלת‬ ‫את פרופ' יזהר אור לחפש דרכים לשלוט בתופעה‬
‫חקירה אנליטית של התנאים למעברי היציבות‪ ,‬מעברים‬ ‫פרופסור לי ז'אנג‪ ,‬ביצע ניסויים ומדידות באב‬
‫אשר נובעים מהשפעה של "עירור פרמטרי" עקב תנודות‬ ‫טיפוס שאורכו ‪ 30-25‬מיקרון ועוביו ‪ 200‬ננו‪-‬מטר‪.‬‬ ‫השחיינים הרובוטיים‪ ,‬שגודלם נמדד בסקאלת ננו‪-‬מטר‪ ,‬משמשים‬
‫הבדיקות הראו שהשינוי החד בכיוון התנועה של השחיין‬ ‫בהליכים הדורשים תנועה בתוך גוף האדם כפיזור תרופות מבוקר‬
‫של השדה המגנטי ושל הצירופים האופטימליים של‬ ‫המיקרוני תלוי הן במשרעת התנודות של השדה המגנטי‬ ‫או בביצוע אבחונים מקומיים‪ .‬השחיינים בעלי מבנה גמיש ומאורך‬
‫משרעת ותדר תנודות‪.‬‬ ‫והן בתדר שלהן‪ ,‬בניגוד למה שנטען במחקר הקודם כי‬
‫המכיל חלקיקים מגנטיים‪ .‬הם מופעלים באמצעות שדה מגנטי‬
‫בזכות ההסבר והניתוח המתמטי של התופעה וההדגמה‬ ‫שינוי הכיוון תלוי במשרעת בלבד‪.‬‬ ‫חיצוני אחיד שכיוונו מבצע תנודות במישור‪.‬‬
‫שנערכה בניסוי‪ ,‬ניתן להימנע מהשינוי בכיוון התנועה‪ ,‬או‬ ‫כמו כן‪ ,‬נמצא כי מהירות התקדמות מרבית של השחיין‬
‫כתוצאה מהפעלת השדה המגנטי‪ ,‬גמישות השחיין וההתנגדות‬
‫לנצל אותו לבקרה על מסלול תנועת השחיינים ושיפור‬ ‫יכולה להיקבע על פי צירופים אופטימליים של תדר‬ ‫הצמיגה של הזורם‪ ,‬גוף השחיין נע בתנודות זעירות של גל רוחבי ומתקדם‬
‫ביצועי השחייה שלהם‪.‬‬ ‫ומשרעת תנודות‪.‬‬
‫בכיוון מקביל לשדה המגנטי הממוצע במנגנון תנועה הדומה מאוד‬
‫המחקר התקבל לאחרונה לפרסום בכתב העת היוקרתי‬ ‫הצוות בטכניון‪ ,‬ברשות פרופ' אור‪ ,‬פיתח מודל תיאורטי‬ ‫לשחייה של מיקרו‪-‬אורגניזמים כמו בקטריות‪ ,‬או תאי זרע‪.‬‬
‫‪( Soft Robotics‬מדורג במקום הראשון בקטגורית‬ ‫ובסימולציות חישוביות מצא כי אפשר לנבא את תוצאות‬
‫רובוטיקה‪.)2017 ,‬‬ ‫במחקרים קודמים התגלה כי כאשר מגדילים את משרעת התנודות‬
‫הניסוי ולקשור את תופעת שינוי הכיוון למעברי יציבות‬ ‫(אמפליטודה) של השדה המגנטי‪ ,‬השחיין משנה את כיוון השחייה שלו‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪19‬‬ ‫ומתקדם בניצב לשדה המגנטי הממוצע ללא סיבה מוסברת‪.‬‬
‫הבנה של התופעה ושליטה בה הן קריטיות לצורך ביצוע בקרה לניהוג‬

‫התנועה של שחיינים זעירים‪.‬‬

‫פרופסור חבר יזהר אור‪ ,‬בוגר תואר ד״ר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון‬
‫משנת ‪ .2007‬את מחקר הפוסט‪-‬דוקטורט שלו ערך במחלקה לבקרה ומערכות‬
‫דינמיות באוניברסיטת ‪ Caltech‬בארה״ב‪ .‬חבר סגל בטכניון משנת ‪ ,2009‬חוקר‬

‫בנושאי דינמיקה‪ ,‬מכניקה ובקרה של תנועה רובוטית‪ .‬פרופ' אור זכה במענקי‬
‫מחקר של הקרן הלאומית למדע בנושא דינמיקה של מיקרו שחיינים ובמענקים‬
‫ממשרד המדע ומשרד הביטחון על מחקריו בנושא רובוטיקה גמישה‪ .‬בנוסף‪ ,‬זכה‬

‫בפרס ינאי להצטיינות בהוראה וקיבל תארי מרצה מצטיין‪.‬‬
‫יובל הרדוף‪ ,‬בוגר מחזור י"א של תכנית "ברקים" של העתודה האקדמית של צה"ל‪.‬‬
‫השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בהצטיינות יתרה‪ .‬זכה‬
‫בפרס הצטיינות פקולטי ע״ש וייל על עבודת המאסטר בהנחייתו של פרופ' יזהר אור‪.‬‬

‫‪ | 18‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫אקדמיה‬

‫פרופ' אלי אלטוס‪ ,‬מבכירי המרצים בפקולטה‪ ,‬פורש לגמלאות אחרי קריירה‬ ‫להאתלראטאמוורסתי‪,‬טוס!‬
‫בת ‪ 40‬שנה‪ .‬לבד מהישגים אקדמיים בעלי תוקף‪ ,‬אלטוס משאיר אחריו חוג‬
‫מוסיקה פעיל‪ 55 ,‬משתלמים שמחזיקים היום במשרות בכירות באקדמיה‬
‫ובתעשייה‪ ,‬ועשרות קולגות וסטודנטים שיתגעגעו לשמוע את קולו במסדרון‬
‫ראיון פרישה | ליאור ורד‬

‫תצלום‪ :‬יסמין להב‬ ‫‪ | 20‬הפקולטה להנדסת מכונות‬
‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪21‬‬

‫ספירת מלאי‪ ,‬היה כדאי‬ ‫מרגשת ממש‪ .‬לאורך כל הדרך התגלגלתי בין אנשים‬ ‫"בהחלט‪ .‬אם פעם הגדרנו שאלת מחקר ואז בנינו ניסויים‬ ‫רופ' אלי אלטוס נולד בחיפה ב‪17-‬‬ ‫אקדמיה‬
‫שהיה אכפת להם ממני ועשו למעני את האקסטרה־מייל‬ ‫שיבחנו אותה‪ ,‬כיום יש לנו המון טכנולוגיות ניסוי מעולות‬ ‫בנובמבר ‪ – 1948‬חצי שנה לאחר הקמת‬
‫מאת אלי אלטוס‬ ‫בלי שום סיבה תועלתנית‪ ,‬אלא כיוון שחשבו שיש לי‬ ‫וכמויות עצומות של מידע‪ ,‬והתפקיד הנוכחי שלנו הוא‬ ‫המדינה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בנובמבר הקרוב‬
‫לנתח ולהסביר את המידע הזה‪ .‬בתחום שלי – כשל‬ ‫יחגוג גם הוא את יום הולדתו ה‪ .70-‬הוא‬
‫לחקור התעייפות‬ ‫בסיכום חיים‬ ‫פוטנציאל ואפשרו לי להגיע לאן שרציתי"‪.‬‬ ‫חומרים מוצקים – יש המון משתנים ולכן זה אתגר עצום‬
‫עם אי ודאות‪,‬‬ ‫דילוג וקיצורים‬ ‫כותרתו של תחום המחקר של פרופ' אלטוס היא "כשל‬ ‫לאסוף את כל המידע ולצמצם אותו למשוואות שינבאו‬ ‫גדל ולמד בחיפה ולאחר שירותו הצבאי‪,‬פ‬
‫חידה בת‪-‬מאה‬ ‫מילים מתחרות‬ ‫מוצקים וקשרי מיקרו‪-‬מאקרו"‪ .‬במילים פשוטות יותר‪,‬‬
‫להיכנס לשורות‬ ‫הוא אומר‪" ,‬האתגר המדעי שלי הוא לחזות את התנהגות‬ ‫מתי והיכן יתרחש הכשל"‪.‬‬ ‫שבמהלכו פיקוד על בניית אחד מגשרי‬
‫במיקרו תשובה‬ ‫החומר‪ ,‬בעיקר חומרים מרוכבים שאין לנו ניסיון מצטבר‬ ‫כבר במחקר הפוסט דוקטורט שלו הוא נכנס לעומקו‬ ‫הצליחה במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬נרשם לטכניון‪ .‬כאן‬
‫איתם‪ .‬אני נדרש לחזות את התגובה של חומר לכוחות‬ ‫של נושא זה‪ :‬שברים וכשלים בחומרים מרוכבים‪" .‬הגעתי‬ ‫השלים את שלושת תאריו האקדמיים‪ ,‬ובתום הדוקטורט‬
‫שהולידה המשך‬ ‫בכללי וביושרה‬ ‫שונים כמו לחץ ומתיחה – איך צורתו תשתנה‪ ,‬מה יקרה‬ ‫לוושינגטון ב‪ 1979-‬והצטרפתי לקבוצה שעסקה בחומרים‬
‫בפיתוח דרך‬ ‫זו לא מסיבה‪,‬‬ ‫לחוזק שלו‪ ,‬מתי הוא ייסדק‪ .‬נדרש כאן שילוב של המון‬ ‫מרוכבים – חומרים שהיו עתידים להוביל בין השאר‬ ‫יצא לפוסט‪-‬דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג'יה וושינגטון‪.‬‬
‫תחומים‪ ,‬למשל הנדסת חומרים והנדסת מכונות וכימיה"‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2017‬יצא לגמלאות‪ ,‬אך הוא עדיין ממשיך‬
‫לתיאור מורפולוגי‬ ‫הצלחות ומחמאה‬ ‫לבניית המטוס הראשון העשוי מחומרים מרוכבים"‪.‬‬ ‫להנחות שלושה סטודנטים לתארים גבוהים‪ .‬עד היום‬
‫עם סדר חלקי‪.‬‬ ‫באים במשורה‬ ‫זה מעניין?‬ ‫עד הגשמתו של החלום הזה חלפו כמו עשורים; למעשה‪,‬‬ ‫הכשיר ‪ 55‬סטודנטים כאלה – שניים מהם הם כיום‬
‫"יותר מכך – זה יפה‪ .‬ההכרה ביופי שבמכניקה משותפת‬ ‫רק לפני כעשור נבנה המטוס הראשון העשוי ברובו‬ ‫פרופסורים בפקולטה שלו ואחד הוא סמנכ"ל רפא"ל‪" .‬אני‬
‫ממחקר להוראה‬ ‫תחושה קבועה‬ ‫לכל המדענים שהשפיעו עלי – קרונר‪ ,‬ג'ולין‪ ,‬רובין ופרופ'‬ ‫מחומרים מרוכבים‪ :‬בואינג ‪ .787‬חומרים אלה‪ ,‬שמהם‬ ‫אוהב ללמד ולהנחות סטודנטים – זה חלק ממימוש הידע‬
‫בקשרי חובה‪,‬‬ ‫של בדידות מעיקה‬ ‫בנויים כנפי המטוס וגופו‪ ,‬החליפו את האלומיניום‬ ‫שלי וזאת דרך להשפיע על חיים של אנשים‪ .‬הרי לאנשים‬
‫סול בודנר"‪.‬‬ ‫המסורתי והובילו לשיפור דרמטי ברבים מההיבטים ובהם‬ ‫שהיטיבו איתי לא תמיד אוכל לגמול‪ ,‬אבל אוכל להיטיב‬
‫קורסים במיקרוקורות‬ ‫והבזקי התעלות‬ ‫עם אנשים אחרים"‪ .‬גם הטכניון הכיר בפרופ' אלטוס‪,‬‬
‫סקאלות ועקרונות‬ ‫מתובנה חדשה‬ ‫•••‬ ‫מרחק טיסה‪ ,‬חיסכון בדלק ותאי אחסון גדולים יותר‪.‬‬ ‫לא פעם‪ ,‬כמרצה מצטיין‪ ,‬ואת אחד מתוארי ההצטיינות‬
‫מהו חומר מרוכב?‬
‫דרכם השתדכו‬ ‫מאחור מואר‬ ‫במהלך שנותיו בטכניון הוא רשם כמה הישגים מרשימים‬ ‫בהוראה הוא קיבל ביום שבנו זכה בתואר מצטיין נשיא‪.‬‬
‫מוכשרים ופרחו‬ ‫מלפנים מוסתר‬ ‫בתחום המחקר שלו‪ :‬מודל מיקרומכני להתעייפות‬ ‫"מרוכב פירושו חומר שאינו הומוגני אלא עשוי מכמה‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬יש בוגרים שיגידו שהמרצים בטכניון קשוחים‬
‫לחדשנות בהנדסה‬ ‫החומר‪ ,‬הארכת חייהן של סגסוגות טיטניום באמצעות‬ ‫חומרים שונים המשולבים זה בזה ברמה המיקרוסקופית‪.‬‬
‫לממש השכלה‬ ‫רק קדימה‬ ‫טיפול לייזר‪ ,‬אי רציפות של דפורמציה פלסטית ועוד‪.‬‬ ‫בתעשייה מדובר בדרך כלל מדובר בפלסטיק המחוזק‬ ‫מדי‪.‬‬
‫לנוע אפשר‬ ‫הוא עצמו אמנם עוסק במדע בסיסי‪ ,‬אבל למחקריו‬ ‫במעין רשת של סיבי פחמן‪ .‬בגלל המבנה הסיבי‪ ,‬כאשר‬ ‫"זה רק טבעי שבמוסד שחותר למצוינות יהיה קשה ללמוד‪,‬‬
‫השלכות משמעותיות על העולם הממשי‪ .‬משום כך‪ ,‬אף‬ ‫נוצר בחומר סדק‪ ,‬הסדק אינו 'רץ' הלאה כפי שאנחנו‬ ‫אבל מי שמוכן לעבוד קשה – יצליח‪ .‬בוודאי שאפשר‬
‫אליהם מתמכרים‬ ‫התחלה בבסמת‬ ‫שמעולם לא עזב את האקדמיה‪ ,‬הוא הרבה לשתף פעולה‬ ‫מכירים מחומרים רגילים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בחומרים‬ ‫לשפר אצל חברי הסגל את הצד המחזק והמטפח‪ ,‬אבל‬
‫לאתגרים חדשים‬ ‫תיכון לתפארת‬ ‫מרוכבים כאלה‪ ,‬נזק הוא עניין מקומי ומצומצם‪ .‬כשמדובר‬ ‫בסופו של דבר מוטלת עליהם המשימה להכשיר מדענים‬
‫משתלמים ודגל‬ ‫תורה ומלאכה‬ ‫עם התעשייה וגם כיום הוא משמש יועץ לתע"ש‪.‬‬
‫ומורים מאגדה‬ ‫במה אתה ועמיתיך יכולים לתרום לתעשייה?‬ ‫במטוס‪ ,‬המשמעות בחיי אדם ובכסף ברורה"‪.‬‬ ‫"זה רק טבעי שבמוסד שחותר למצוינות יהיה‬
‫לחברי סגל‬ ‫קשה ללמוד‪ ,‬אבל מי שמוכן לעבוד קשה – יצליח"‬
‫אחת הדוגמאות היא תחום התעופה‪ .‬מדחף של מסוק‪,‬‬ ‫•••‬
‫פגשתי רבים‬ ‫מכניקה למתחילים‬ ‫לדוגמה‪ ,‬נתון לעומס מחזורי‪ ,‬כלומר עומס שמשתנה‬ ‫ומהנדסים מהשורה הראשונה‪ .‬חשוב לציין גם שהדרישה‬
‫אחרי שנים‪,‬‬ ‫שרטוט והיטלים‬ ‫ללא הפסק‪ .‬המחזוריות הזאת יוצרת בחומר התעייפות‪,‬‬ ‫בתחילת שנות השמונים הוא חזר לטכניון‪ ,‬הפעם כחבר‬ ‫למצוינות מתחילה מלמעלה‪ ,‬בחברי הסגל‪ ,‬וכמי שהיה‬
‫בתחילת שיבה‬ ‫סרגל לוגריתמי‬ ‫שעלולה להסתיים בשבר‪ ,‬ובמקרה שהמסוק באוויר‬ ‫סגל‪ ,‬והצטרף לפרופ' סול בודנר‪ ,‬ממייסדי הפקולטה‬ ‫מעורב בקליטתם של חברי סגל צעירים אני יכול לומר‬
‫ציטוטים וגאווה‪.‬‬ ‫ושופין סרבני‬ ‫זה כמובן מצב מסוכן מאוד‪ .‬התפקיד שלנו כמהנדסים‬ ‫למדע והנדסה של חומרים‪ ,‬שעסק בתחום המכניקה של‬ ‫בביטחון שהסינון כאן קפדני מאוד – הטכניון מקבל רק‬
‫וכמדענים הוא לחזות מתי יתרחש הכשל בחומר‪ ,‬וזו‬ ‫המוצקים‪ .‬במהלך שנותיו בטכניון הוא היה פרופ' אורח‬
‫ולמה בחרוזים‬ ‫לימודי הסמכה‬ ‫שאלה לא פתורה מאחר שיש כאן כמות עצומה של‬ ‫במכון ויצמן ובאוניברסיטאות בצרפת ובארה"ב וראש‬ ‫חוקרים מעולים"‪.‬‬
‫ומבנים הדוקים?‬ ‫ועבודה למחייה‬ ‫הוועדה לחומרים ולמבנים בקרן הלאומית למדע וחבר‬ ‫איך הטכניון בוחר את חברי הסגל?‬
‫בלעדיהם עד לכאן‬ ‫משתנים שאי אפשר לשקלל את כולם"‪.‬‬ ‫הוועדה לרישוי הנדסי במשרד העבודה‪ .‬בטכניון הוא ניהל‬ ‫"בקפידה עצומה‪ .‬הטכניון מבין שכדי להצטיין הוא חייב‬
‫לא הייתם קוראים‬ ‫ברבות הימים‬ ‫למה זה כל כך מסובך?‬ ‫את לימודי ההסמכה (לימודי תואר ראשון) בפקולטה‬ ‫את החוקרים הכי טובים בעולם‪ .‬זה היה ברור מאז ומעולם‪,‬‬
‫חרטה ותסכולים‬ ‫להנדסת מכונות ובשנת ‪ 1999‬עמד בראש היחידה לחינוך‬ ‫אבל כיום זה עובד קצת אחרת‪ .‬כשנכנסתי לכאן כחבר‬
‫"אחת הבעיות היא שהכשל‪ ,‬או הסדק‪ ,‬מתחיל בקנה מידה‬ ‫קדם‪-‬אקדמי בטכניון‪ .‬בתפקיד זה היה אחראי על המכינות‬ ‫סגל בתחילת שנות ה‪ 80-‬הרגשתי כאילו אני הקטן נכנס‬
‫וגם‬ ‫מוסמכים במרוכבים‬ ‫ממש זעיר – לעתים ברמת האנגסטרום‪ ,‬שהוא עשירית‬ ‫לאמפייר‪-‬סטייט בילדינג‪ .‬כאילו הטכניון הגדול והעצום‬
‫כשל וסדקים‬ ‫הננומטר‪ .‬בקנה המידה הזה קשה מאוד לבצע תחזיות‬ ‫השונות בטכניון כמו גם על הקורסים השונים לנוער‪.‬‬ ‫עושה טובה לחוקרים כשהוא מקבל אותם לשורותיו‪ .‬כיום‬
‫משוואות חשובות‬ ‫בגלל הרמה הגבוהה של אי סדר‪ .‬אם נסתכל על להב של‬ ‫אחד התלמידים שבאו לשם היה נער חיפאי‪ ,‬תלמיד כיתה‬ ‫זה אחרת‪ ,‬בין השאר בגלל התחרות על חברי סגל מול‬
‫תמיד הדוקות‪,‬‬ ‫חוזק ומורפולוגיה‬ ‫מסוק הוא ייראה לנו מסודר‪ ,‬אבל באותה רמה ננומטרית‬ ‫י'‪ .‬פרופ' אלטוס‪ ,‬שזיהה את כישוריו הנדירים‪ ,‬קיבל אותו‬ ‫האוניברסיטאות בחו"ל‪ .‬כיום המגדל המפואר‪ ,‬הטכניון‪,‬‬
‫וחרוזים בהן‪-‬‬ ‫שכבות ואנאיזוטרופיה‬ ‫קיים אי סדר שמקשה עלינו לחזות באילו תנאים ייווצר‬ ‫בתנאי שישלים בהקדם את בחינות הבגרות במתמטיקה‬ ‫רודף אחרי החוקרים המבריקים בארץ ובחו"ל ועושה‬
‫תבניות‪.‬‬ ‫ובפיזיקה ויתחיל ללמוד לתואר אקדמי בטכניון‪ .‬הנער‪ ,‬מורן‬ ‫מאמץ עצום כדי לגייס אותם‪ ,‬ובמהלכים האלה מעורבת‬
‫בשבתון לראשונה‬ ‫כשל‪ ,‬היכן הוא יתרחש ומה יהיו השלכותיו"‪.‬‬ ‫ברקוביץ'‪ ,‬סיים את התואר הראשון בגיל ‪ 18‬וחצי‪ ,‬המשיך‬ ‫ההנהלה הבכירה‪ ,‬לרבות הנשיא"‪.‬‬
‫הגיעה הנחלה‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬המחקר האקדמי מצליח לתרום כאן?‬ ‫לתואר שני ושלישי – בהנחיית פרופ' אלטוס – וכיום הוא‬ ‫גם המחקר עצמו השתנה במהלך השנים?‬
‫"בהחלט‪ ,‬וזאת תרומה משמעותית מאוד‪ .‬למרות כל‬ ‫פרופסור בפקולטה להנדסת מכונות‪ .‬בראיון לידיעות‬
‫של שקט מנטלי‬ ‫הקשיים‪ ,‬כיום ביכולתנו לייצר תחזיות טובות מספיק‬ ‫אחרונות אמר פרופ' ברקוביץ'‪" :‬היום אנחנו [מורן ואלי]‬
‫וחופש טוטלי‬ ‫שתורמות המון לתעשייה‪ .‬אני אומר תמיד ש'לכל בעיה‬ ‫חברי סגל באותה פקולטה – ומבחינתי זאת סגירת מעגל‬
‫קשה יש פתרון קל ולא נכון'‪ ,‬אבל אנחנו מחפשים את‬

‫הפתרון הנכון"‪.‬‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪23‬‬ ‫‪ | 22‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫לצאת לעבודה?‬ ‫להתמסר למדע או ‬ ‫אקדמיה דיאלוג אקדמי‬

‫לקריירה עתידית‪ .‬איך אומרים? לא נגענו‬ ‫הושבנו איש אקדמיה ואשת תעשייה בכירים לשיחה בארבע עיניים על המסלול הנכון ביותר ‬

‫גוני היימס קוואשי‬

‫תצלומים‪ :‬יסמין להב‬

‫קיבלו סטודנט שלי לעבודה באחת מחברות התעשייה האווירית‬ ‫ניצן‪ :‬התלבטתי אחרי כל שלב ובין כל תואר‪ ,‬לא היה לי ברור‬ ‫עודד‪ :‬מה שלומך ניצן? לא ראיתי אותך הרבה זמן‪ ,‬כשאני‬ ‫על רקע המסכים המנצנצים בצבעים מטאליים‬
‫בגלל העצמאות שלו והיכולת שלו לעבוד‪ ,‬לנסח בעיה ולהעמיד‬ ‫מה אעשה קדימה‪ .‬יש הרי דעה שאחרי תואר שני את אובר‬ ‫חזרתי לטכניון את היית בסוף הדוקטורט‪ .‬מה עשית‬ ‫והמוסיקה הבוקעת מהרמקולים שהוצבו ברחבי‬
‫קווליפייד למקומות עבודה‪ .‬בסופו של דבר החלטתי לעשות‬ ‫מאז?‬
‫כלים לפתרון‪ ,‬והוא עובד בתחום אחר לחלוטין מהמחקר שלו‪.‬‬ ‫דוקטורט כי זה מה שעניין אותי‪ ,‬לא התעמקתי בשאלה אם זה‬ ‫ניצן‪ :‬כבר עשרים שנה שאני ברפאל‪...‬‬ ‫הטכניון לרגל יום הסטודנט‪ ,‬הושבנו את פרופ'‬
‫לדעתי‪ ,‬דוקטורט הוא תנאי הכרחי לעבודה במו"פ‪.‬‬ ‫עודד‪ :‬לא עשית אפילו את הטיול של אחרי הצבא?‬ ‫עודד גוטליב וד"ר ניצן ש' לשיחה על קריירה‪.‬‬
‫עוזר או מפריע למצוא עבודה‪.‬‬ ‫גוטליב‪ ,‬בן ‪ ,62‬פרופסור בהנדסת מכונות וראש‬
‫ניצן‪ :‬זה לא מדויק‪ .‬כשקיבלתי אנשים לעבודה לא היה חשוב‬ ‫עודד‪ :‬וזה עזר‪ ,‬או הפריע?‬ ‫ניצן‪ :‬למדתי פה בפקולטה שלושה תארים במשך תשע‬ ‫קבוצת המחקר של מערכות דינמיות לא לינאריות‬
‫לי שהם יפגינו ידע בתחום העיסוק של המחלקה שניהלתי אלא‬ ‫שנים‪ ,‬כולל שתי לידות באמצע‪ .‬את הטיול הגדול למזרח‬
‫ניצן‪ :‬החשש שהדוקטורט יהיה מכשול כבר אז לא היה מדויק‪,‬‬ ‫וכאוטיות בטכניון וחבר סגל ותיק בפקולטה‪,‬‬
‫חיפשתי יכולת אנליטית טובה‪ ,‬פוטנציאל ויחסי אנוש‪ .‬תואר‬ ‫וברפאל דוקטורט היה רק יתרון‪ .‬היום יש יותר ויותר מקומות‬ ‫עשיתי אחרי התואר הראשון‪ .‬ומה היה המסלול שלך?‬ ‫חושב שתארים מתקדמים הם תנאי הכרחי‬
‫שני ושלישי מסייעים‪ ,‬אבל להגיד שזה תנאי הכרחי זה לא נכון‪.‬‬ ‫עבודה שתארים מתקדמים פותחים בהם דלת מאשר היו כשאני‬ ‫עודד‪ :‬בדור שלי לא היה מקובל לטייל‪ .‬אני השלמתי פה‬
‫יש הרבה מאוד אנשים ברפאל שעוסקים במו"פ ברמה עולמית‬ ‫את התואר הראשון והלכתי לעבוד כמהנדס ימי‪ .‬עבדתי‬ ‫לעצמאות ובכלל‪" ,‬אין רגע דל באקדמיה"‪ .‬ד"ר‬
‫והם בעלי תואר ראשון‪ .‬הם רכשו את היכולות ברפאל‪ .‬מספיק‬ ‫יצאתי לשוק‪.‬‬ ‫ש'‪ ,‬בת ‪ ,52‬מהנדסת מערכות ראשית ברפאל‬
‫שיש בסיס אנליטי ותיאורטי ואת החניכה הנכונה ואפשר להגיע‬ ‫עודד‪ :‬טוב‪ ,‬את עוסקת במו"פ‪ .‬אם מחלקים את מה שעושים‬ ‫בפיתוח של גשר הפחם בחדרה ומקום העבודה הציע‬ ‫וחברה בוועדה המייעצת של הפקולטה‪ ,‬לא‬
‫להישגים נהדרים‪ .‬למשל הסגנית למו"פ של החטיבה הכי גדולה‬ ‫לי ללוות את הניסויים שנערכו בעניין הגשר בטכניון‬
‫ברפאל‪ ,‬חטיבת ההנדסה‪ ,‬היא אישה שהגיעה עם תואר ראשון‬ ‫מהנדסי מכונות בתעשייה הישראלית‪ ,‬יש שלושה סוגים‬ ‫ולהשלים במקביל את התואר השני‪ ,‬וכשלמדתי כבר‬ ‫מוכנה להחליף את הסיפוק שבעשייה אמיתית –‬
‫של עיסוקים‪ :‬הראשון זה מו"פ‪ ,‬או אקדמיה; השני תכן מכני;‬ ‫ידעתי שאני רוצה לעשות דוקטורט‪ .‬המנחה שלי בתואר‬ ‫"רעיון שאמרו עליו שהוא לא אפשרי מגיע לכדי‬
‫בלבד ועושה עבודה מדהימה בתפקיד‪.‬‬ ‫השני‪ ,‬פרופ' אמריטוס מיקי שטיאסני‪ ,‬עודד אותי לעשות‬
‫עודד‪ :‬אבל אם היית הולכת לעבוד ברפאל אחרי תואר ראשון‪,‬‬ ‫ובשלישי נכנסים כל מי שאינם עוסקים במו"פ ובתכן כמו‬ ‫מימוש" – בעד שום הון שבעולם‪ .‬ממרום בניין‬
‫למשל ניהול ופטנטים‪ .‬אפילו בנושאי התכן‪ ,‬ארבע שנים של‬ ‫אותו בארה"ב‪ ,‬באוניברסיטת אורגון‪.‬‬ ‫קאהן וניסיונם‪ ,‬הם דנו בשאלה מה המסלול הנכון‬
‫לא היית מתחילה באותו תפקיד שהתחלת בו‪.‬‬ ‫התואר הראשון אינן מספיקות‪ .‬ולכן‪ ,‬המשמעות של התארים‬ ‫ניצן‪ :‬ולא חשבת לצאת לשוק אחרי הדוקטורט?‬
‫ניצן‪ :‬זה לא נכון‪ ,‬התפקיד הראשון שהייתי עושה היה זהה‪ .‬אולי‬ ‫המתקדמים היא קודם כל הקניית מומחיות שאינה ניתנת בתואר‬ ‫עודד‪ :‬הייתה לי הצעה לעבוד ברפאל והייתה לי הצעה‬ ‫ביותר לסטודנטים הצעירים הרוקדים ברחבה‬
‫הראשון‪ .‬את החשיבות של התואר השלישי אפשר לסכם במילה‬ ‫להשתלב באקדמיה במכון ויצמן‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬ ‫שלרגליהם‪ .‬הסטודנטים‪ ,‬מצידם‪ ,‬המשיכו לפזז‪.‬‬
‫קצב ההתקדמות והמעבר לעצמאות היו שונים‪ ,‬אבל קשה לי‬ ‫בחרתי לחזור לטכניון‪ ,‬אחרי שהשלמתי פוסט‪-‬דוקטורט‬
‫להגיד כמה מזה קשור בכישרון וכמה בדוקטורט‪.‬‬ ‫אחת – עצמאות‪.‬‬
‫מי שמתכוון לעבוד במו"פ חייב לרכוש עצמאות שאותה משיגים‬ ‫ב‪ .MIT-‬ואת‪ ,‬ידעת שתצאי לשוק?‬
‫עודד‪ :‬אז רפאל לא ניצלו את העצמאות שבאת איתה כדוקטור‪.‬‬
‫תואר שלישי נותן כלים לתפקידי מו"פ שאי אפשר לרכוש‬ ‫בידיים‪ ,‬במחקר מתקדם‪ ,‬זה לא מספיק לשבת בכיתה‪ .‬עכשיו‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪25‬‬ ‫‪ | 24‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫ניווט ללא לוויין‬ ‫הפרויקט‬ ‫ניצן‪ :‬רפאל היא מקום אידאלי‪ ,‬יש מגוון עיסוקים אין‬ ‫בתואר הראשון‪ ,‬וקשה מאוד להשיג בלימוד אישי תוך‬ ‫אקדמיה דיאלוג אקדמי‬
‫במכונית ללא נהג‬ ‫סופי‪ ,‬עשרות תחומי ידע וסוגי מערכות‪ .‬הזמן הכי ארוך‬ ‫כדי עבודה בתעשייה את רמת המתמטיקה – היכולת‬
‫אקדמיה פורצי דרך‬ ‫שנשארתי בתפקיד אחד היה שש שנים והשינויים ברמת‬
‫במסגרת המחקר שלו לתואר שני הצליח גיל אלבז לאתר ענן נקודות‬ ‫האנליטית והחישובית – הנדרשת היום בשוק‪.‬‬
‫מקומי בתוך ענן נקודות גדול יותר‪ .‬המענה החדשני והיצירתי שמצא אלבז‬ ‫העיסוק היום יומי היו כמו להחליף מקצוע – ניהול‬ ‫ניצן‪ :‬כן‪ ,‬כשאתה נכנס לשוק כדוקטור יש לך ידע‬
‫לבעיית המיקום במערכות מבוססות ענני נקודות מקטין את הצורך בשימוש‬ ‫אנשים‪ ,‬עיסוק בטכנולוגיה בהנדסת מערכות‪ ,‬פגישות‬ ‫תיאורטי נרחב‪ ,‬אתה בעל יכולת עבודה עצמאית‪ ,‬יש לך‬
‫כלים למחקר‪ ,‬אבל המון דברים לא ידעתי והייתי צריכה‬
‫במערכות ‪ GPS‬ומהווה פריצת דרך בפיתוח מכוניות אוטונומיות‬ ‫עם לקוחות – אלו עבודה שכל אחת מהן מצריכה‬ ‫ללמוד בעצמי‪ .‬קצב ההתקדמות בתעשייה תלוי בבן אדם‬
‫כישורים מתחומים שונים לגמרי‪ .‬את כל הזמן בלמידה‪,‬‬ ‫ומשתנה לפי צורכי המחלקה ולא רק לפי כמה אתה‬
‫במעבדה לתכנון ישויות בעזרת מחשב (תיב"מ)‬ ‫הסטודנט‬
‫של הפקולטה עובדים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על אנליזה‬ ‫והמקצוענות הולכת ונבנית‪ ,‬נדבך על נדבך‪ ,‬שזה דבר‬ ‫ניצן‪ :‬כשאת נכנסת לשוק כדוקטור יש לך‬
‫בהנחיית פרופ' ענת פישר עסק אלבז במחקרו‬ ‫החידוש‬ ‫של ענני נקודות‪ .‬ענני הנקודות מפענחים‬ ‫אדיר‪ .‬מבחינה חברתית‪ ,‬את כל הזמן מכירה אנשים‬ ‫ידע תיאורטי נרחב‪ ,‬את בעלת יכולת עבודה‬
‫בניסיון לשפר את יכולות איתור המיקום‬ ‫את הגיאומטריה של המרחב ומספקים מעין‬
‫במערכות מבוססות ענני נקודות‪ .‬בעזרת‬ ‫חדשים ומדהימים ולא צריכה להיפרד מהחברים‬ ‫עצמאית‪ ,‬יש לך כלים למחקר‪ .‬אבל המון‬
‫רגיסטרציה של ענן נקודות גדול – נקרא‬ ‫תמונה של העולם המורכבת מנקודות בדידות‬ ‫הקודמים שכבר רכשת‪.‬‬ ‫דברים לא ידעתי והייתי צריכה ללמוד בעצמי‬
‫לו לדוגמה "רמת הגולן"‪ ,‬ושל ענן נקודות קטן‬ ‫תלת‪-‬ממדיות‪ .‬בשנים האחרונות הם משמשים‪,‬‬
‫בתוך התמונה הגדולה – נקרא לו לדוגמה "עץ‬ ‫עודד‪ :‬ואת לא חושבת לחזור לאקדמיה?‬ ‫יודע להעמיק‪ .‬אני הגעתי דוקטור‪ ,‬כן‪ ,‬אבל אתה צריך‬
‫ביחד עם מערכות מבוססות לוויין ((‪ GPS‬ומצלמות‬ ‫ניצן‪ :‬פעם חשבתי שאחזור לאקדמיה כחוקרת טובה‬ ‫לדעת מה זה אווירודינמיקה‪ ,‬למשל‪ ,‬ואני לא ידעתי מה‬
‫אקליפטוס"‪ ,‬הוא הצליח לאתר את ענן הנקודות‬ ‫וידיאו‪ ,‬כ"עיניים" במכשירים רבים ובראשם מכוניות‬ ‫ומנוסה יותר‪ ,‬אבל איבדתי את זה‪ .‬כמה חברי סגל יש‬ ‫זה‪ .‬נכון שברפאל יש יתרון לתארים הגבוהים‪ ,‬אבל הרבה‬
‫הקטן בתוך הסצנה הגלובלית ובכך לקבוע למעשה‬ ‫אצלכם שממש עבדו בתעשייה והחליטו לחזור‪ ,‬לא‬ ‫בוגרי תואר ראשון אצלנו התקדמו יותר מאלו עם התואר‬
‫אוטונומיות‪.‬‬ ‫השני ולא תמיד אתה זוכר מי למד מה‪ .‬בסוף זה הכישרון‬
‫את מיקום האובייקט‪ .‬זוהי התקדמות משמעותית‬ ‫תפעול מערכות ה‪ GPS-‬דורש קבלת אותות מידע‬ ‫כהרפתקה בין תואר ראשון לשני?‬
‫בדרך ליצירת מערכות מיקום מדויקות ויעילות יותר‪,‬‬ ‫מלוויינים רבים בה בעת‪ .‬המערכות מושפעות מתנאי‬ ‫עודד‪ .:‬אצלנו‪ ,‬מתוך ‪ 40‬חברי סגל‪ ,‬שני פרופסורים הם‬ ‫שקובע‪ .‬עודד‪ ,‬לך למשל יש כל הכלים‪.‬‬
‫מזג האוויר‪ ,‬ממצב התאורה‪ ,‬ממספר הלוויינים וממיני‬ ‫אנשי תכן‪ .‬יש תקן לחברי סגל מהתעשייה בטכניון וסוג‬ ‫עודד‪ :‬אני נדבקתי בחיידק המחקר‪ ,‬חיידק שצריך לתפוס‬
‫שאינן תלויות בלוויינים‪.‬‬ ‫מכשולים המפריעים לאותות להגיע ומשבשים את‬
‫יכולת המיקום‪ .‬במדינות שבהן התשתית רעועה‪,‬‬ ‫המחקר שהם עושים הוא אחר‪ .‬הקריירה והמצוינות‬ ‫אותו בתארים המתקדמים‪ .‬לדעתי‪ ,‬קשה מאוד להידבק‬
‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪27‬‬ ‫טכנולוגיה מבוססת ‪ GPS‬איננה יעילה כלל ונדרש‬ ‫שלהם נבנתה בתעשייה ובסוף הקריירה הם באים לתרום‬ ‫בו בתואר ראשון‪.‬‬
‫לאקדמיה‪ ,‬וכך הדור הצעיר כאן יכול לצבור ניסיון מעשי‬
‫פתרון איתור מיקום יציב ומדויק יותר‪.‬‬ ‫ניצן‪ :‬ולא משעמם לך? העבודה באקדמיה נראית לי‬
‫עודד‪ :‬מי שמתכוון לעבוד במו"פ חייב לרכוש‬ ‫חוזרת על עצמה – אתה נמצא בבניין הזה‪ ,‬מעביר אותו‬
‫גיל אלבז‪ ,‬בן ‪ ,24‬החל את דרכו בפקולטה‬ ‫עצמאות שאותה משיגים בידיים‪ ,‬במחקר‪ ,‬זה‬
‫להנדסת מכונות בטכניון כעתודאי במסגרת‬ ‫לא מספיק לשבת בכיתה‪ .‬מניסיוני‪ ,‬דוקטורט‬ ‫קורס כל שוב ושוב‪ ,‬מוקף באותו קומץ קולגות‪ ,‬נלחם‬
‫תוכנית "ברקים"‪ .‬הוא הראשון בפקולטה לעסוק‬ ‫על המקום שלך‪ ,‬עוסק במגוון מצומצם של תחומים‬
‫בראייה ממוחשבת בעזרת מערכות לומדות‬ ‫הוא תנאי הכרחי לעבודה בפיתוח‬
‫ומהראשונים בה שעסקו בראייה ממוחשבת‬ ‫והקשרים החברתיים מועטים‪.‬‬
‫תלת‪-‬ממדית‪ ,‬פרויקט הגמר שלו בנושא אף זכה‬ ‫בתחום התכן המכני והמשולב‪ .‬אבל כאמור‪ ,‬הפרופיל של‬ ‫עודד‪ :‬יש אנשים שצריכים הזנה חברתית ועבודה‬
‫בפרס ברזאני על הצטיינות‪ .‬הפרויקט הפך לנושא‬ ‫חבר סגל הוא קודם כל עצמאות ומצוינות במחקר הנדסי‪,‬‬ ‫בצוות ויש אנשים שטוב להם לבד עם עצמם‪ ,‬או עם‬
‫המחקר של התואר השני‪ ,‬בהנחיית פרופ' ענת‬ ‫צוות מצומצם‪ .‬באקדמיה אפשר לעבוד עם צוות גדול‬
‫ולכן יש מעט העוסקים בתכן‪ ,‬אם בכלל‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לא‬ ‫במעבדה ובעבודה תיאורטית אתה כל הזמן עם עצמך‪.‬‬
‫פישר במעבדה לתיב"מ‪ .‬אלבז לקח חלק‬ ‫חסר לך העיסוק במדע ה"טהור"?‬ ‫יש תיאורטיקנים שעובדים עם צוות קטן של אדם אחד‬
‫בתוכנית "מגנט עמוק" – שיתוף פעולה בין‬ ‫או שניים שמתחלף כל כמה שנים‪ ,‬אז יש מגוון אפשרויות‬
‫התעשיות הביטחוניות והאקדמיה‪ ,‬המתמקד‬ ‫ניצן‪ :‬אני מודה שלא‪ ...‬אני יכולה להבין את הקסם‬ ‫חברתיות באקדמיה‪ .‬בעניין תחומי העיסוק ‪ -‬אתה מלמד‬
‫באנליזה של מידע תלת‪-‬ממדי מתוך סנסורים‪.‬‬ ‫בזה וזוכרת את רגעי ההתעלות במחקר ובדוקטורט‪,‬‬ ‫כמה מקצועות בשנה ואחד מהם חייב להיות בתחום‬
‫כשאת מתעוררת באמצע הלילה ויש לך פתרון למשפט‬ ‫המומחיות שלך‪ ,‬שבו אתה מכשיר את הדוקטורנטים‪.‬‬
‫את מאמרו ‪3D Point Cloud Registration for‬‬ ‫מתמטי שאת עובדת עליו שלושה חודשים‪ .‬אבל בחרתי‬ ‫המדהים הוא שאתה קובע על מה תעבוד‪ .‬חוקר צריך‬
‫‪Localization Using a Deep Neural Network Auto-‬‬ ‫בתעשייה מכיוון שרציתי להתחבר לעשייה אמיתית‪.‬‬ ‫לכתוב כל הזמן הצעות מחקר חדשות‪ ,‬ואם הן לא יהיו‬
‫אני צריכה את האקשן מסביב‪ .‬לראות יצירה שהתחילה‬ ‫מצוינות הוא לא יזכה למימון‪ .‬יש התחדשות יום יומית‪.‬‬
‫‪ ,Encoder‬הציג בכנס הבינלאומי היוקרתי ‪,CVPR‬‬ ‫מרעיון ומסימולציות ושלא נעשה דבר כמוה בעולם‪ ,‬או‬ ‫חלק מהבחירה שלי באקדמיה הייתה כי אין רגע דל‪.‬‬
‫שנערך בהוואי בשנת ‪ .2017‬את התואר השני סיים‬ ‫לחזות ברעיון שהעלית ואנשים אמרו שהוא לא אפשרי‪,‬‬ ‫דווקא את‪ ,‬שעשרים שנה עובדת באותו המקום‪ ,‬מדברת‬
‫או שהוא מסובך ושיש בו יותר מדי סיכונים‪ ,‬כשהוא מגיע‬
‫בגיל ‪.22‬‬ ‫לכדי מימוש ועובר ניסוי מורכב מוצלח‪ .‬זו תחושת עילוי‬ ‫על גיוון?‬

‫וסיפוק שלא ניתנת לתיאור‪ .‬זר לא יבין זאת‪.‬‬

‫‪ | 26‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫הכדור‬ ‫אנשים‬
‫(והגביע)‬
‫בידיים שלו‬

‫בוגר הפקולטה שיאון ליאני עשה הכול‬
‫אחרת‪ :‬הוא שקל לעזוב את הלימודים‬
‫שבועיים אחרי שהתחיל‪ ,‬העדיף ניהול‬

‫פרויקטים על פני תפקידי הנדסה‬
‫מסורתיים‪ ,‬וויתר על רילוקיישן נוח‬
‫בגרמניה כדי להקים גלידריה משפחתית‬
‫בניגוד לעצות מומחים מהענף‪ .‬סיפור‬
‫ישראלי‪ ,‬בשיטה גרמנית וניחוח איטלקי‬

‫יסמין להב‬

‫תצלום‪ :‬מיה רוזנטל‬ ‫מר ֶאה בכניסה לגלידריה אייססלוןה‬

‫מהרעיון ולהירשם ללימודים"‪ ,‬הוא מספר בכנות נוגעת‬ ‫בהנדסת מכונות לבעל גלידריה ייחודית בניחוח אירופי‪.‬‬ ‫בגרון‪ ,‬ומשאירה בפה טעם נקי ומדויק‪.‬‬ ‫(‪ ,)EISSALON‬במרכז המסחרי האלמוני‬
‫ללב‪.‬‬ ‫הוא גדל במושבה הציורית כפר תבור‪ ,‬ולמד בבית הספר‬ ‫המוכר הוא בעל המקום שיאון ליאני (‪ ,)37‬שפתח אותו‬ ‫ברחוב אוסקר שינדלר בחיפה‪ ,‬מעט‬
‫כדורי המיתולוגי‪ .‬את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר‪.‬‬ ‫לפני כשנתיים‪ ,‬ביחד עם אשתו‪ ,‬אדוה‪ .‬מאוחר יותר יסביר‬ ‫מטעה‪ .‬סלון וינטאג' קטן ומעוצב‬
‫למה הנדסת מכונות? ולמה הטכניון?‬ ‫לאחר חצי שנת טיול באוסטרליה‪ ,‬חזר לארץ וכבר אז‬ ‫שהם מקפידים לא להגיש גלידה בת יותר משלושה ימים‪.‬‬ ‫בכניסה‪ ,‬ובהמשך לו מרפסת שמש‬
‫"חשבתי שעם תואר ראשון בהנדסה אפשר להתחיל‬ ‫התנסה ביזמות ראשונה‪" .‬פיתחתי תוכנה למדריכי כושר‪,‬‬ ‫חדי העין יוכלו להבחין שהכדורים מעט קטנים מהמקובל‬ ‫רחבה‪ .‬יש גם ויטרינה שמרמזת על מהות‬
‫לעשות משהו‪ .‬מכונות זה מאוד אני‪ ,‬אבא תמיד לימד אותי‬ ‫מוצר שלא היה קיים בשוק‪ .‬לקראת ההשקה קיבלתי מידע‬ ‫בארץ‪" .‬השאיפה היא להגיש מנה מקצועית ומותאמת‬ ‫המקום‪ ,‬ומאחוריה מטבח פעלתני‪ .‬מה שחסר בתמונה הן‬
‫להתעסק עם דברים טכניים‪ ,‬אפשר לומר שהרבה ממה‬ ‫פנים שהולכת לצאת תוכנה דומה אחרי שנים של פיתוח‪,‬‬ ‫יותר‪ ,‬וגם במחיר נוח יותר"‪ ,‬יוסיף‪ .‬כשהוא מתפנה מהדלפק‪,‬‬ ‫שורות שורות של מכלים עמוסים גלידה בצבעים ובטעמים‬
‫שיש לי בידיים היום זה ממנו‪ ,‬ואמא הייתה יוצרת ואמנית‬ ‫ידעתי שאין לי מספיק כסף להתחרות בה והחלטתי לרדת‬ ‫אנחנו מתיישבים לשמוע איך הפך הסטודנט לתואר ראשון‬ ‫שונים‪ .‬אם זאת גלידריה‪ ,‬איפה הגלידה? אז זהו‪ ,‬שזאת‬
‫בנשמתה‪ .‬הגישה שלי היא להתחיל הכי גבוה שאפשר‪ ,‬ואם‬ ‫אכן גלידריה‪ ,‬שבה עושים את הדברים קצת אחרת‪.‬‬
‫דליי נירוסטה עמוקים וסגורים החליפו כאן את המכלים‬
‫הפתוחים המוכרים מגלידריות בארץ‪ .‬רשימת הטעמים‬
‫המסקרנת – תפוח‪-‬ג'ינג'ר‪ ,‬אגס‪-‬תות‪ ,‬שוקולד למקצוענים‪,‬‬

‫בירה ועוד – מעידה גם היא שזו לא עוד גלידריה‪.‬‬
‫מוכר חביב מקבל את הלקוחות בתור באדיבות מעוררת‬
‫השתאות‪ ,‬מסביר בסבלנות ובמקצועיות על הטעמים הלא‪-‬‬
‫שגרתיים‪ ,‬ומחלק טעימות בכפית‪" .‬השוקולד יהיה למטה‬
‫בכל מקרה‪ ,‬כדי שלא יחסום את הטעמים האחרים"‪ ,‬הוא‬
‫מסביר לאחד הלקוחות קצת על הנדסת גביע גלידה‪ .‬בחוץ‬
‫חום של אביב ישראלי‪ ,‬והגלידה שבחרנו מחליקה בנעימות‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪29‬‬ ‫‪ | 28‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫לא הולך לעבור הלאה‪ ,‬וזה מה שהוביל לבחירה בטכניון"‪.‬‬ ‫אנשים‬
‫עם תחילת הלימודים פגשה ההילה האקדמית את המציאות‬
‫שותף להנאה הזו‪ .‬אני לא מעסיק מי שרק רוצה לחסוך‬ ‫שהייתה נטייה קצת לזלזל בו‪ .‬קורס שעושה זום אאוט על‬ ‫בלילה עד אחת‪-‬עשרה בבוקר‪ ,‬בעוד ששיאון המשיך‬ ‫בשטח‪ ,‬והמפגש‪ ,‬איך לומר‪ ,‬לא היה נעים‪" .‬הייתי תחוב‬
‫כסף אחרי הצבא‪ .‬אנחנו משקיעים המון בגיוס כוח אדם‬ ‫התעשייה‪ ,‬משלב התכנון‪ ,‬דרך הרכש‪ ,‬הייצור‪ ,‬משאבי אנוש‬ ‫בעבודתו כמנהל פרויקטים‪ ,‬יוצא בבוקר וחוזר בערב‪" .‬אחרי‬ ‫במעונות‪ ,‬בחדר עם עוד שישה שותפים"‪ ,‬הוא מתאר את‬
‫איכותי‪ ,‬ומעוניינים שהם יישארו איתנו זמן ארוך‪ .‬לשם כך‬ ‫כמה זמן הבנו שזה בלתי אפשרי והתחלנו לחשב מסלול‬ ‫חוויית המגורים המשותפים‪" ,‬ומשהו בביטחון לגבי הבחירה‬
‫השקנו תכנית שימור עובדים חדשנית שמודל התגמול‬ ‫ועד המכירה‪ .‬לדעתי זה מהות עולם ההנדסה"‪.‬‬ ‫מחדש ולאחד כוחות לטובת חלום משותף"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬ ‫שלי התערער"‪ .‬כך‪ ,‬שבועיים אחרי תחילת הלימודים‪ ,‬הוא‬
‫שלה מעודד התמדה ופיתוח אישי באופן כזה שמיטיב עם‬ ‫סיור קצר עם ליאני בגלידריה חושף שהושקעו במקום‬ ‫"החלום שלי היה תמיד להיות עצמאי‪ .‬אני מאוד מחובר‬
‫גם הרבה ידע ומחשבה הנדסית‪ ,‬לא רק בתהליך אלא‬ ‫ליצירה‪ ,‬להוביל תהליך עם יעד של כסף וזמן‪ ,‬וליצור משהו‬ ‫ניסה להתקבל ללימודי תזונה קלינית ברחובות‪.‬‬
‫העובד‪ ,‬עם המוצר‪ ,‬עם הלקוח ועם הסלון כולו"‪.‬‬ ‫גם בפרטים‪ .‬מאריזות הקלקר שנבחרו במיוחד‪ ,‬דרך‬ ‫הניסיון לא הצליח‪ .‬הוא חזר לטכניון לסמסטר אביב‬
‫לפי התור‪ ,‬נראה שדרך החשיבה של ליאני מיטיבה עם‬ ‫המכונה ששוטפת ומייבשת את כפות ההגשה ומחליפה‬ ‫שמישהו ייהנה ממנו"‪.‬‬ ‫("אנשים שמתחילים בסמסטר אביב מראש חושבים‬
‫כולם‪ .‬גם איתנו‪ .‬אנחנו עוזבים את הסלון כשבאמתחתנו‬ ‫את קערות המים המקובלות במקומותינו‪ ,‬עבור במכונת‬ ‫מרגע שאומץ החזון המשותף – להתמקד בגלידה – זה‬ ‫אחרת")‪ ,‬הפעם מצויד בשיטה פרטית לצליחת משברים‪:‬‬
‫קופסה מלאה בגלידת שוקולד ופיסטוק והרבה מחשבה‬ ‫הקצפת האיכותית שליאני טרח לפרק וללמוד במפנים‪,‬‬ ‫היה רק עניין של זמן עד שהיגיעו לפרקטיקה‪ :‬ליאני למד‬ ‫"לטוס מתחת לרדאר‪ ,‬לעשות מה שצריך בשביל להמשיך‪,‬‬
‫ועד מכונת הגלידה הגרמנית‪ ,‬בין הבודדות מסוגה בארץ‪,‬‬ ‫את השוק‪ ,‬חישב עלויות‪ ,‬התעניין בציוד וחומרים‪ ,‬וסיכם‬ ‫ושהזמן יעבור וירפא את הכאב‪ .‬בהמשך למדתי 'לשחק את‬
‫על הביקור הבא‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬שמוציאה גלידה בעלת מרקם מושלם‪ ,‬בלי שימוש‬ ‫הכול בטבלאות אקסל‪ .‬אדוה יצאה לבולוניה באיטליה‪,‬‬ ‫המשחק'‪ ,‬להתנהל בהתאם ליכולות שלי‪ ,‬ולעבור משנה‬
‫במייצבים כלל‪ .‬בדרך גם שני מוצרים שתוכננו ביחד עם‬ ‫לקורס אצל אחת מיצרניות מכונות הגלידה המובילות‬ ‫לשנה"‪ .‬ממרחק הזמן‪ ,‬הוא מסכם‪" ,‬היה כיף‪ ,‬גם כשהיה‬
‫קורס "פרויקט תכן מוצר חדש" מאפשר לסטודנטים בשנה ד'‬ ‫סטודנטים מהטכניון בקורס פרויקט תכן מוצר חדש (ראו‬ ‫בעולם‪ ,‬ובהמשך גם נכנסה לעבוד בגלידריה במקום‬ ‫קשה‪ .‬הטכניון לימד אותי איך ללמוד‪ ,‬איך להביא את עצמי‬
‫להיפגש עם מומחים מחברות תעשייה מובילות‪ ,‬ולקבל כלים‬ ‫מסגרת)‪ ,‬שיקלו מאוד על אדוה במטבח ועל העובדים‬ ‫מגוריהם‪" .‬היא למדה שם את הבסיס‪ ,‬אבל את הלימודים‬
‫ומתודולוגיה לביצוע פרויקט תכן מכני‪ ,‬תוך הבנה עמוקה של‬ ‫האמיתיים עשתה בבית‪ .‬קנינו ציוד‪ ,‬ובמשך חצי שנה היא‬ ‫למקומות שאני רוצה‪ ,‬וזה הכי חשוב"‪.‬‬
‫התהליך‪ ,‬ויישום יצירתי של הידע שרכשו בכל מקצועות הלימוד‬ ‫בוויטרינה‪.‬‬ ‫בסיום התואר‪ ,‬בחר ליאני לא ללכת לתעשיות המסורתיות‬
‫לתיכון וייצור מערכת אמיתית‪ .‬השנה נבחרה גלידריית אייססלון‬ ‫האם הרומנטיקה נשמרת גם כשעובדים ביחד? "בגדול‪ ,‬כל‬ ‫עשתה גלידות בסלון ואני טעמתי"‪ ,‬הוא נזכר‪.‬‬ ‫והביטחוניות כמו רוב חבריו ללימודים‪ ,‬והתקבל לתוכנית‬
‫להיות אחת מחברות התעשייה שמלוות את הקורס‪ ,‬לצד חברות‬ ‫אחד יודע את המקום שלו‪ .‬אבל לפעמים יש ויכוחים‪ .‬היא‪,‬‬ ‫אחרי שלוש שנים‪ ,‬כשנקפו הגעגועים לארץ‪ ,‬הם התחילו‬ ‫אי‪-‬ויז'ן בחברת כתר פלסטיק‪ .‬התוכנית העסיקה מהנדסים‬
‫למשל‪ ,‬באה עם החדווה של להמציא טעמים חדשים‪ ,‬ואני‬ ‫לחשוב על חזרה‪ .‬עכשיו כבר היה ברור לשניהם שהם‬ ‫צעירים‪ ,‬שעבדו ארבעה ימים בשבוע בתפקידים שונים‬
‫כמו רפאל ואלביט‪.‬‬ ‫חושב על זה בצורה של תהליך זרימה‪ ,‬של רכש‪ ,‬תפעול‬ ‫הולכים לפתוח גלידריה‪ ,‬אבל קצת שונה מהסטנדרט‬ ‫במפעלי החברה‪ ,‬וביום הנותר בילו במרכז הפיתוח של כתר‬
‫ליאני‪" :‬שמחתי מאוד שפרופ' ראובן כץ קיבל אותנו לתוכנית‬ ‫ותמחור"‪ ,‬שיאון מאפיין ואדוה מחזקת‪" :‬בסך הכול זה עובד‬
‫הקורס‪ .‬פיתחנו ביחד עם הסטודנטים שני פתרונות לצרכים‬ ‫מצוין‪ .‬אנחנו ביחד כמעט ‪ 24‬שעות‪ .‬רק לפעמים‪ ,‬כשהוא‬ ‫המוכר‪.‬‬ ‫סיור קצר בגלידריה חושף שהושקעו במקום הרבה ידע‬
‫אמיתיים בגלידריה‪ .‬האחד זה מכשיר הרמה למכלי הגלידה‬ ‫בא לעזור לי במטבח‪ ,‬בא לי להרוג אותו‪ .‬אין כזה דבר סתם‬ ‫ומחשבה הנדסית ‪ -‬מאריזות הקלקר שנבחרו במיוחד‬
‫לשפוך שוקולד‪ ,‬הוא תמיד חייב לייעל הכול ולעשות שונה"‪.‬‬ ‫הנדסה בשירות המטבח‬ ‫ועד מכונה ששוטפת ומייבשת את כפות ההגשה‪.‬‬
‫הגדולים שבוויטרינה‪ ,‬שעוד אף אחד לא מצא פתרון איך‬ ‫לטובת הזוגיות‪ ,‬הגלידריה מעסיקה כ‪ 15-‬עובדים‪ ,‬כך‬ ‫הם חזרו לארץ‪ ,‬התמקמו בנשר‪ ,‬ונכנסו לתהליך ההקמה‪.‬‬ ‫שני מוצרים נוספים‪ ,‬שפותחו כפרויקט בקורס תכן‬
‫להוציא אותם בלי להיחתך ולשבור ציפורניים‪ .‬השני הוא סטנד‬ ‫שליאני לא נדרש להיכנס הרבה למטבח‪ .‬גם את ניהול כוח‬ ‫עבור ליאני‪ ,‬הייתה זאת הזדמנות להביא לביטוי את כל‬ ‫מוצר חדש‪ ,‬כבר נמצאים בתהליך ייצור בסין‬
‫האדם הם משתדלים לעשות בסטנדרטים לא מקומיים‪.‬‬ ‫הניסיון שרכש בניהול פרויקטים‪" :‬אף פעם לא הייתי מהנדס‬
‫למיקסר הכבד במטבח‪ ,‬שהעבודה איתו ביד‪ ,‬בהתנגדות של‬ ‫"למדתי הנדסת מכונות‪ ,‬ראיתי מערכות ייצור ענקיות‪,‬‬ ‫מכונות נטו‪ .‬תמיד הייתי סוג של אינטגרטור‪ ,‬שרואה את‬ ‫בחוף הים בהרצליה‪ ,‬בלימוד ותרגול שיטת "האוקיינוס‬
‫נוזלים וחומרים‪ ,‬גורמת כאבים בכתף‪ .‬שני המוצרים כבר נמצאים‬ ‫ובסופו של דבר‪ ,‬הכי חשוב זה תמיד האנשים"‪ ,‬אומר‬ ‫הדברים מלמעלה‪ ,‬יודע מה המשימה ואיך להגיע ליעד‪ .‬אני‬ ‫הכחול" (‪ - )Blue Ocean Strategy‬אסטרטגיה להתמודדות‬
‫בייצור בסין‪ ,‬וכל מי שעובד בתעשייה יודע שזה נס להגיע לאב‪-‬‬ ‫ליאני‪" .‬כשהחלטנו להקים את הסלון היה לנו ברור מאוד‬ ‫יכול להקביל כל דבר הכי קטן בגלידריה לקו הייצור הכי‬
‫שאנחנו פה בשביל ליהנות‪ ,‬וכל מי שאיתנו צריך להיות‬ ‫מסובך של חברת מרצדס‪ .‬בהקשר הזה‪ ,‬הקורס מערכות‬ ‫בשוק תחרותי באמצעות חשיבה מחוץ לקופסה‪.‬‬
‫טיפוס בתוך שנה"‪.‬‬ ‫ייצור‪ ,‬היה אחד הקורסים שמאוד אהבתי בלימודים‪ ,‬על אף‬ ‫אחרי שמונה חודשים בתפקיד הבא‪ ,‬כמנהל פרויקטים‬
‫בחברת ארקל אוטומוטיב‪ ,‬יצרנית חלקי פלסטיק חצי‪-‬‬
‫פונקציונליים לתעשיית הרכב ("לא הרבה יודעים‪ ,‬אבל‬
‫ברכבים כמו מרצדס‪ ,‬אופל ופולקסווגן‪ ,‬יש המון חלקים‬
‫ישראליים")‪ ,‬נשלח ליאני לרילוקיישן בגרמניה‪ .‬דווקא שם‪,‬‬

‫כשהוא חווה סוג של שיא מקצועי‪ ,‬חל המפנה בעלילה‪.‬‬

‫ממכוניות לגלידה‬
‫"אדוה היא לא מהבחורות שיישבו בבית ויעשו שופינג"‪ ,‬הוא‬
‫מספר‪" .‬היא תמיד רוצה לעשות משהו ולהיות בו הכי טובה"‪.‬‬
‫אחרי שלושה חודשים התחילה אדוה לעבוד בקונדיטוריה‬
‫מסורתית באזור הכפרי שבו התגוררו‪ ,‬והשלימה כך הסבה‬
‫מקצועית שהתחילה עוד בארץ‪ .‬היא עבדה משתים‪-‬עשרה‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪31‬‬ ‫‪ | 30‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫ערב כפר‪ .‬פעם בשבוע מתקיימת פגישה של חברי‬ ‫נגמר היום הארוך הזה והגיע הזמן ליהנות קצת‪.‬‬ ‫עם בנג'י אילן סטודנט שנה שלישית בפקולטה להנדסת מכונות‪ ,‬הטכניון‬
‫כפר הסטודנטים במתנ"ס היפהפה ברחוב טבריה‬ ‫אני וטל החברה שלי יורדים לעיר התחתית‪.‬‬
‫‪ ,15‬שאני ממליץ לבקר בו בכל מקרה‪ .‬ערבי הכפר‬ ‫בנימין אילן (תכלס כולם קוראים לי בנג'י) • שלב בלימודים‪ :‬שנה שלישית • גיל‪ • 27 :‬מאיפה במקור‪ :‬כליל‪ ,‬גליל מערבי‬
‫נפתחים בהודעות שרלוונטיות לכולם כמו ארגון‬ ‫העיר ממש השתנתה מזמן שהתחלתי את הלימודים‬
‫מסיבה או פסטיבל‬ ‫– שיפצו את רחוב יפו ובנו שם מדרחוב מגניב שיש‬ ‫קם בבוקר‪ ,‬מתרחץ‪,‬‬ ‫מחכה לאוטובוס‪ .‬אם אני נוסע‬ ‫אנשים יום בחיים‬
‫אמנות אורבני בשכונה‪,‬‬ ‫בסביבתו מיצגי אורות ואמנות‪ .‬הנה מיצג שאני אוהב‬ ‫מכין קופסה קטנה ובה‬ ‫לעבודה מחכה לי נסיעה קצרה‬
‫או בפרטים טכניים‬ ‫גרנולה ויוגורט שאוכל‬
‫כמו מידע על המלגה‬ ‫במיוחד‪ ,‬בשער פלמר‪:‬‬ ‫שברובה אני רואה את הים‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬אני ממש ממליץ לסטודנטים וסטודנטיות שמגיעים‬ ‫כשאגיע ללימודים‪.‬‬ ‫כיף להתחיל ככה את הבוקר‪.‬‬
‫שאנחנו מקבלים‬ ‫ללימודים בחיפה להכיר את העיר‪ .‬נכון‪ ,‬זאת לא תל אביב‪ ,‬אבל‬ ‫אם אני נוסע ללימודים‪ ,‬מתפלל‬
‫כחברי וחברות הכפר‪.‬‬ ‫בעיני זאת עיר מיוחדת שיש בה הרבה דברים ממש מגניבים שלא‬ ‫‪07:00-06:30‬‬ ‫שיגיע קו ‪ .216‬לפעמים אין ברירה ועולה על‬
‫נתקלתי בהם בשום מקום אחר‪ ,‬ואם כבר גרים ארבע שנים במקום‬ ‫קו ‪ 19‬האיטי‪ .‬כשחיים בהדר‪ ,‬עובדים במת"ם‬
‫לאחר מכן אנחנו‬ ‫‪07:40‬‬ ‫יומיים בשבוע ולומדים בטכניון שלושה ימים‬
‫מתפצלים לקבוצות והמדריכים של כל קבוצה‬ ‫מסוים‪ ,‬לדעתי שווה להכיר אותו וליהנות ממה שיש לו להציע‪.‬‬ ‫בשבוע‪ ,‬מכירים היטב את התחבורה הציבורית‬
‫מעבירים לנו תכנים מגוונים בחינוך‪ ,‬פילוסופיה‬ ‫בחיפה‪ .‬בשנה הבאה אני עובר לגור עם טל‪,‬‬
‫ומגדר‪ .‬אנחנו עורכים דיונים ולומדים על השכונה‪,‬‬ ‫‪22:00‬‬ ‫החברה שלי‪ ,‬בבת גלים או בעיר התחתית‪ ,‬ככה‬
‫על השינויים שהיא עוברת ועל העתיד הצפוי לה‪.‬‬ ‫שלפחות חלק מהנסיעות באוטובוסים יהפכו‬

‫עולה על האוטובוס השלישי‬ ‫‪20:00‬‬ ‫לנסיעות באופניים‪.‬‬
‫להיום והיד עוד נטויה‪ .‬נוסע‬ ‫‪18:00‬‬
‫להדר‪ ,‬למרכז הנוער שבו אני‬ ‫מגיע לטכניון ומכין כוס קפה‬
‫מתנדב זו השנה השלישית ב"כפר‬ ‫‪17:00‬‬
‫הסטודנטים הדר הכרמל"‪ .‬הכפר‬ ‫‪17:00-10:25‬‬ ‫במטבחון במרחב הלמידה‪ ,‬שהוא‬
‫מורכב מקהילה של סטודנטים‬
‫וסטודנטיות מכל המוסדות‬ ‫‪08:20‬‬ ‫הבית השני שלי בתקופות עמוסות‪,‬‬
‫האקדמיים בחיפה‪ .‬כולנו חיים‬ ‫ויוצא לדשא‪ ,‬אחד המקומות האהובים‬
‫בהדר ומתנדבים עם בני נוער‪,‬‬
‫ילדים וקשישים בכמה מסגרות‬ ‫עליי בפקולטה‪ .‬בבוקר אנשים‬
‫הפועלות בשכונה‪ .‬במרכז הנוער‬
‫אני מלמד את קטיה זו שנה‬ ‫ממהרים לשיעורים ואז שקט בו ורגוע‪,‬‬
‫שלישית את אדה שנה שנייה‬
‫ואת ליעד החל מהשנה‪ .‬אני מאוד‬ ‫בצהריים עמוס בסטודנטים שאוכלים‬
‫נהנה להגיע לשם‪ ,‬לעזור להם‪,‬‬
‫להכיר אותם וללמוד מהם בחזרה‪.‬‬ ‫ארוחת צהריים‪ .‬הפריזבי של החברים‬

‫‪10:20-08:30‬‬ ‫מאווירונאוטיקה עף מדי פעם באוויר‬

‫וכלבי נחייה צעירים משחקים זה עם‬

‫זה‪ ,‬אחלה מקום‪.‬‬

‫נגמרה ההכשרה ועכשיו אני מרגיש‬ ‫יוצא לחצי יום עבודה‪ .‬אני עובד ב"פיליפס מדיקל" במת"ם‬ ‫בחרתי ללמוד במגמת אנרגיה מכיוון שתחום האנרגיה המתחדשת קרוב ללבי‪ .‬גדלתי‬
‫שאני כבר שוחה ב‪ .ISO 1101-‬טוב‪,‬‬ ‫פעמיים בשבוע במשרת סטודנט‪ ,‬בקבוצה שעוסקת בתכן‬ ‫בכליל‪ ,‬בבית שלא מחובר לרשת החשמל אלא רק לפאנלים סולאריים שנמצאים‬
‫מכני של מכונות ‪ .CT‬מאוד מעניין לי בעבודה ואני מרגיש‬ ‫על הגג‪ .‬כרגע אני מחפש פרויקט גמר וההיצע רחב‪ .‬המחקר בתחום בפקולטה‬
‫אולי לא שוחה‪ ,‬אבל בטוח שלא‬ ‫שאני רוכש שם המון ניסיון מעשי‪ .‬יש לא מעט מקרים שבזמן‬ ‫פורה ביותר‪ ,‬לשמחתי‪.‬‬
‫טובע‪ .‬צריך לנקות את הראש‪ .‬נחמד‬ ‫הרצאה בטכניון המרצה אומר משהו שפתאום מתחבר לי‬ ‫כחלק מהלימודים אני משתתף בהרצאה בשיטות מספריות – קורס מרתק‬
‫לסוגיה שנתקלתי בה בעבודה‪ .‬זה נהדר שאני יכול להתייעץ‬ ‫שמעביר פרופ' מורן ברקוביץ' על שיטות מתקדמות לפתרון משוואות‬
‫שהעבודה קרובה כל כך לים‪.‬‬ ‫עם המרצים שלי בנוגע לבעיות שאני מנסה לפתור בעבודה‪ ,‬ועם‬ ‫דיפרנציאליות חלקיות באמצעות מחשב‪ .‬הקורס ממש מעניין אותי והוא ללא‬

‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪33‬‬ ‫מהנדסים בעלי ניסיון בנוגע לבעיות שאני מנסה לפתור בלימודים‪.‬‬ ‫ספק אחד מהמורכבים שעשיתי בתואר עד כה‪ .‬במסגרת הקורס הזה אני מבלה שעות‬
‫היום הייתה לנו בעבודה הכשרה מתקדמת כך שיצא שהמשכתי ללמוד כל היום‪.‬‬ ‫ארוכות מאוד עם נתן‪ ,‬השותף שלי בהגשות‪ ,‬לרוב אצלי בבית‪ .‬החברה שלי כבר מתחילה‬

‫ההכשרה עסקה בטולרנסים גיאומטריים – כלי חשוב ביותר בעבור כל מהנדס‬ ‫לקנא בו‪.‬‬
‫מכונות שרוצה לתרגם את כוונת התכן שלו לחלק או להרכבה אמיתיים‪.‬‬ ‫זה נתן אחרי שהצלחנו לתקן שגיאה בקוד‬

‫‪ | 32‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫הילה ליבל‪ ,‬עוזרת‬ ‫סבסטיאן דהה‪,‬‬ ‫פרופ'ח מורן ברקוביץ'‪,‬‬ ‫ד"ר ולרי פרומקין‪,‬‬ ‫ברוך רופמן‪,‬‬
‫אדמיניסטרטיבית‪,‬‬ ‫דוקטורנט אורח‪,‬‬ ‫ראש המעבדה‪ .‬בן ‪ 35‬מחיפה‬ ‫פוסט‪-‬דוקטורנט‪.‬‬ ‫דוקטורנט‪.‬‬
‫בן ‪ 31‬מנשר‬
‫בת ‪ 37‬מחיפה‬ ‫בן ‪ 25‬מגרמניה‬ ‫בן ‪ 35‬מחיפה‬

‫מעבדה‬ ‫אנשים יחידה נבחרת‬
‫בכל כיס‬
‫תצלום‪ :‬ניצן זהר‬
‫בפקולטה להנדסת מכונות‬
‫ד"ר אלכסיי רזין‪,‬‬ ‫יבגני בויקו‪,‬‬ ‫ישראל גבאי‪,‬‬ ‫דניאל וידקר‪,‬‬ ‫ד"ר חאלד‬ ‫רן אשל‪,‬‬ ‫בטכניון ישנם אלפי יחידים‪,‬‬
‫מהנדס אלקטרוניקה‪.‬‬ ‫דוקטורנט‪.‬‬ ‫סטודנט למגיסטר‪.‬‬ ‫סטודנט למגיסטר‪.‬‬ ‫גומיד‪ ,‬מהנדס‬ ‫דוקטורנט‪.‬‬ ‫שמרכיבים יחד עשרות תת‪-‬‬
‫בן ‪ 27‬מחיפה‬ ‫בן ‪ 32‬מיקנעם‬ ‫יחידות‪ ,‬קבוצות וחבורות‪ .‬המדור‬
‫בן ‪ 71‬מחיפה‬ ‫בן ‪ 27‬מחיפה‬ ‫בן ‪ 32‬מחיפה‬ ‫המעבדה‪.‬‬ ‫"יחידה נבחרת" יאתר בכל גיליון‬
‫בן ‪ 56‬מיפיע‬
‫הפקולטה להנדסת מכונות | ‪35‬‬ ‫יחידה אחת‪ ,‬נבחרת‪.‬‬

‫לרגל הגיליון הראשון כינסנו‬
‫לתמונה קבוצתית את צוות‬
‫המעבדה לטכנולוגיות‬
‫מיקרוזרימה בראשותו של‬
‫פרופ"ח מורן ברקוביץ'‪.‬‬

‫המעבדה מפתחת טכנולוגיות‬
‫חדשות המבוססות על זרימה‬
‫בגדלים של מיקרונים וננומטרים‬

‫‪ -‬החל מבדיקות רפואיות‬
‫מבוססות "מעבדה‪-‬על‪-‬שבב"‪,‬‬
‫דרך אופטיקה אדאפטיבית ועד‬

‫להדפסה תלת‪-‬מימדית‪.‬‬

‫בין חברי הצוות שלה נמנים‬
‫סטודנטים לתארי מגיסטר‪,‬‬
‫דוקטורט ופוסט‪-‬דוקטורט‪,‬‬

‫מישראל וגם מחו"ל‪.‬‬

‫קבלו אותם‪:‬‬

‫* לא מופיעים בתמונה‪ :‬נדיה‬
‫אוסטרומוחוב‪ ,‬בת ‪ ,30‬דוקטורנטית‬

‫מחיפה; טלי רוזנפלד‪ ,‬בת ‪,32‬‬
‫דוקטורנטית מחיפה; קסנדר ואן קוטין‪,‬‬

‫בן ‪ ,25‬דוקטורנט מהולנד; פדריקו‬
‫פרטורה‪ ,‬בן ‪ ,29‬דוקטורנט מאיטליה‬

‫‪ | 34‬הפקולטה להנדסת מכונות‬

‫מודל הפעילות בתכנית מתבסס על תשלום דמי הצטרפות חד‪-‬‬ ‫הפקולטה להנדסת‬
‫שנתיים המקנים את האפשרות לפרסום משרות ללא הגבלה‪ ,‬וכן‬ ‫מכונות בטכניון‬

‫פרסום לוגו החברה באתר הפקולטה‪.‬‬ ‫תכנית קשרי תעשייה‬

‫לאחר מכן תיבנה ותתומחר תכנית פעילויות שנתית הרלוונטית‬ ‫תכנית קשרי התעשייה (‪)Industrial Affiliates Program‬‬
‫לחברה והתואמת את צרכיה במגוון נושאים‪ ,‬ביניהם‪:‬‬ ‫של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון‪ ,‬הושקה על מנת‬
‫לקדם שיתופי פעולה בתחומי חינוך והוראה‪ ,‬משאבי אנוש‪,‬‬
‫אפשרות לקיום ״יום זרקור״ בלעדי לחברה לגיוס סטודנטים‪.‬‬ ‫מחקר ופיתוח‪ ,‬שיווק ויחסי ציבור‪ ,‬בין הפקולטה לבין החברות‬
‫השתתפות ב״יום גיוס״ הנערך אחת לשנה בבניין הפקולטה למספר‬
‫המובילות בתעשייה בישראל ובחו”ל‪.‬‬
‫חברות בו זמנית‪.‬‬
‫אפשרות לפרסום כתבות פרסומיות ומודעות חסות במגזין הפקולטה‬ ‫במסגרת התכנית תקבל כל חברה שותפה גישה למשאבי‬
‫הפקולטה ותוזמן להוציא אל הפועל תכנית פעילות‬
‫המופץ לאלפי בוגרי הפקולטה‪ ,‬לחברי סגל ולסטודנטים‪.‬‬ ‫שנתית בהתאם לצרכיה הייחודיים תוך חשיפת פעילותה‬
‫מתן אפשרות לעובדי החברה להשתתף כ’שומעים חופשיים’ בקורסים‬ ‫לסטודנטים בכל התארים והמסלולים‪ ,‬סגל הפקולטה‬

‫מן המניין ‪ -‬בתיאום מראש‪.‬‬ ‫ובוגרי הפקולטה לדורותיה‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬יתאפשר לחברות המצטרפות לתכנית לקחת‬
‫אפשרות לארגון קורסים וסמינרים ייחודיים לעובדי החברה ‪ -‬בתיאום‬ ‫חלק באירועים המתקיימים בפקולטה ובטכניון לאורך‬
‫מראש‪.‬‬
‫שנת הלימודים האקדמית‪.‬‬
‫החברות מוזמנות ליזום מגוון פעילויות נוספות העונות על צרכיהן‬
‫הייחודיים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬הפקולטה מעודדת שיתופי פעולה בתחומים הבאים‪:‬‬
‫השתתפות ב”יום מחקר” ובכלל האירועים המתקיימים בפקולטה‬

‫לאורך שנת הלימודים‪.‬‬
‫אפשרות להצעת נושאים וליווי פרויקטי גמר של סטודנטים בלימודי‬

‫הסמכה‪.‬‬
‫מתן מלגות לסטודנטים‪.‬‬
‫מתן חסות בכלל הכנסים והאירועים המתקיימים לאורך כל השנה‪.‬‬

‫בברכת שיתוף פעולה פורה‪,‬‬
‫צוות קשרי תעשייה הפקולטה להנדסת מכונות‬
‫שמרית וגנר ליאור | ‪077-8871668 | [email protected]‬‬
‫צביקה פורמן | ‪077-8875073 | [email protected]‬‬