The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by ZARKOR100, 2021-03-16 04:54:39

זרקור גיליון 26 תשפא

זרקור גיליון 26 תשפא

‫|ממסספפררגגלילויןון‪22227501‬‬ ‫שורי‬‫‪40‬‬

‫‪2165‬‬ ‫כ"ד'ח בנתימסוןזתתששפע""אט|‬ ‫גלידה פסחית‬
‫בשכבות המנה הסודית של‬

‫חווית קריאה מבית טוב‬

‫‪12‬‬ ‫שירת האביב‬

‫בואו לפגוש את הבריאה המתעוררת‬
‫כתבה מלווה בתמונות‬

‫הקומה השניה‬ ‫‪38‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪279‬לנוער‬ ‫על ִמ ְכ ֶּב ֶדת ו ָמ ְכ ֶּב ֶדת‬ ‫את החיסון הזה‬ ‫בלי קשר‬
‫אל תפספסו!‬ ‫להצהרת בריאות‪...‬‬
‫ערב פסח‬
‫בשתי מילים‬ ‫כתבה לחיים‬ ‫מי יודע את‬
‫טובים יותר‬ ‫מספר הזהות?‬

‫‪ 10‬עובדות שלא ידעתם‬

‫ומה תקראו הפעם?‪...‬‬ ‫דבר מערכת‬

‫שאלתו של הרב גולדברג‪ 3‬‬ ‫כמה מילים‬
‫להתחלה‬
‫פרשת שבוע עם סבא יהושע‬
‫בס"ד‬
‫הפגזים שסטו מהמסלול‬ ‫‪ 4‬‬ ‫ַהַּפ ַעם ְנ ַסֵּפר ָל ֶכם ָּב ֶזה ַמ ֲע ִׂש ָּיה ָי ָפה ֶׁשׁ ָּש ַמ ְענּו ִּבי ֵמי ַי ְלדּו ֵתנּו‬
‫מעשה אבות לבנים‬ ‫ ‪5‬‬
‫תפקיד חשוב‬ ‫ְו ָא ַה ְבנּו אֹו ָתּה ְמאֹד‪.‬‬
‫אני קורא בעצמי‬ ‫ְּב ֶא ָחד ֵמאֹו ָתם ָי ִמים ֶׁשִּל ְפ ֵני ֶּפ ַסח‪ַּ ,‬כ ֲא ֶׁשר ֲעבֹודֹות ַהִּנ ָּקיֹון ַּב ָּב ִּתים‬
‫ּגֹו ְברֹות ְו ִא ָּתן ַּגם ַה ָּב ָל ָגן‪ָ ,‬י ָצא ֶי ֶלד ְזעּוף ָּפ ִנים ִמ ֵּביתֹו ֶאל ַה ִּגָּנה‬
‫מי ניקה את חדר המדרגות? ‪6‬‬ ‫ַה ְּקרֹו ָבה‪ַ .‬הׁ ָּש ָעה ָה ְי ָתה ְׁש ַעת ָצ ֳהַר ִים‪ַ ,‬ה ִּגָּנה ָה ְי ָתה ֵרי ָקה ְל ַג ְמֵרי‬
‫סיפור לארוחת ערב‬ ‫ְו ַהֶּי ֶלד ֶׁשׁ ְּשמֹו יֹו ִסי ‪ִ -‬ה ְתַי ֵּשב ַעל ַנ ְד ֵנ ָדה ּו ָב ַטׁש ֶאת ָה ֲא ָד ָמה ְּבַר ְג ָליו‪.‬‬
‫" ֵא ֵׁשב ָּכאן ְוֹלא ֶא ֱח ֹזר ַה ַּב ְי ָתה ַעד ָה ֶעֶרב‪ֶׁ ...‬ש ְּי ַחְּפׂשּו אֹו ִתי‪ַ ...‬אף‬
‫מצוות מתגלגלות ‪7‬‬ ‫ֶא ָחד ֹלא אֹו ֵהב אֹו ִתי ַּב ַּב ִית ַה ֶּזה‪ֻּ .‬כָּלם ּכֹו ֲע ִסים ָע ַלי‪ָ .‬אז ָמה ִאם‬
‫משפחה בחרוזים‬ ‫ַרק ְלֶר ַגע ִנ ְכ ַנ ְס ִּתי ַל ֶח ֶדר ַהׁ ָּשטּוף ְּכ ֵדי ְלהֹו ִציא ֵס ֶפר? ִמ ָּיד רּו ִתי‬
‫ִמ ְת ַקֶּצ ֶפת ָע ַלי ְוטֹו ֶע ֶנת ֶׁש ֲא ִני ִּב ְל ִּתי ִמ ְת ַחׁ ֵּשב ּו ְכפּוי טֹו ָבה‪ּ ,‬ו ְכ ֶׁש ֲא ִני‬
‫התגלית‪ 8‬‬ ‫ׁשֹו ֵאל אֹו ָתּה ַמה ִּב ְכ ָלל ֲא ִני ַח ָּיב ָלּה ‪ -‬צֹו ֶע ֶקת ִמיִרי ֵמ ַה ֶח ֶדר ֶׁשָּלּה‪:‬‬

‫סיפור שבועי‬ ‫' ָחצּוף ֶא ָחד!'‬
‫ְו ַחִּיים – ָמה ִא ְכַּפת לֹו ִאם ַּגם ֲא ִני רֹו ֶצה ְל ַסֵּיד ִּפָּנה ַּב ֶח ֶדר? ָמה? ַרק‬
‫רוקמים על צלחות‪ 10‬‬ ‫לֹו ֻמ ָּתר? ִּב ְג ַלל ֶזה ָהָיה ַחָּיב ִל ְצ ֹעק ָע ַלי ֶׁש ֲא ִני ַרק ַמ ְפִרי ַע ְו ֶׁש ֶא ְס ַּתֵּלק‬
‫חוג נחוגה‬ ‫ִמׁ ָּשם?! ֶזהּו‪ֲ .‬א ִני ַע ְכ ָׁשו יֹו ֵׁשב ָּכאן ְוֹלא ָזז‪ְ .‬ו ִאם ֶא ְה ֶיה ָר ֵעב‪ָ ...‬אז‬
‫ָמה? ְל ִמי ַּב ַּבִית ִא ְכַּפת ֶׁש ֲא ִני ָר ֵעב?" ְו ָכאן ֵה ֵחּלּו ְּד ָמעֹות ְק ַט ְנ ַטּנֹות‬
‫שירת האביב‪ 12‬‬
‫ְמ ַט ְפ ְטפֹות ֵמ ֵעי ָניו ֶׁשל יֹו ִסי ֶּבן ַהׁ ְּשמֹו ֶנה‪ַ ,‬מְר ִטיבֹות ֶאת ָּפ ָניו‪.‬‬
‫כתבה פורחת‬ ‫ֶּפ ַתע ָחׁש ֶׁש ִּמי ֶׁשהּו עֹו ֵמד מּולֹו‪ֵ .‬צל ָּגדֹול ָנ ַפל ַעל ַהׁ ֶּש ַטח‬
‫ֶׁשְּל ַמְר ְּגלֹו ָתיו‪ .‬הּוא ֵהִרים ִּב ְב ִהילּות ֶאת ָּפ ָניו ְוָר ָאה ֶאת ַס ָּבא ֶׁשל‬
‫בטי עולה על הגבעה‪1 4‬‬ ‫ַהׁ ְּש ֵכ ִנים ִמן ַה ִּב ְנ ָין ַהָּסמּוְך‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ַס ָּבא ְׁשִּפי ֶג ְל ָמן ַהּטֹוב ֶׁש ָּת ִמיד‬
‫ביצה מקושקשת‬
‫ְמ ַחֵּלק ֻסָּכִרּיֹות ְּב ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת‪.‬‬
‫תעודת זהות‪ 16‬‬ ‫" ַמה ּקֹוֶרה‪ֶ ,‬י ֶלד? ָל ָּמה ַא ָּתה ּבֹו ֶכה?" ָׁש ַאל ַס ָּבא ְׁשִּפי ֶג ְל ָמן ְוקֹולֹו‬
‫מי יודע?‬
‫חֹו ֵמל ְוַרְך‪.‬‬
‫הפעקלה של ישעיהו‪ 17‬‬ ‫" ֲא ִני ֹלא ּבֹו ֶכה"‪ִ ,‬נָּסה יֹו ִסי ְל ַה ְס ִּתיר ֶאת ִּד ְמעֹו ָתיו ְּב ַכף ָידֹו‪.‬‬
‫ילדי הצימר‬
‫תמונה טמונה‪1 8‬‬ ‫" ָקָרה ַמׁ ֶּשהּו? ִמי ֶׁשהּו ֶה ֱע ִליב אֹו ְתָך?"‬
‫הזקנה בצעיף הירוק‪2 0‬‬ ‫ְו ָכאן‪ְּ ,‬ב ִלי ֶׁש ִה ְתַּכ ֵּון‪ָ ,‬י ְצאּו ַה ִּמִּלים ִמִּפיו ֶׁשל יֹו ִסי ְו ִסְּפרּו ַל ָּז ֵקן‬
‫ֶאת ָּכל ַמה ׁ ֶּש ָח ַׁשב ְל ַע ְצמֹו ַעל ַהַּנ ְד ֵנ ָדה‪ָ " .‬ל ֵכן ָּבַר ְח ִּתי ֵמ ַה ַּב ִית‪,‬‬
‫עמק העקבות הכחולים‬
‫ְו ַע ְכ ָׁשו ֲא ִני ָּכאן"‪.‬‬
‫זה היה באמת?‪2 2‬‬ ‫ַס ָּבא ְׁשִּפי ֶג ְל ָמן ָׁש ַמע ֶאת ַה ְּד ָבִרים ְו ִה ְנ ֵהן ְּב ַצ ַער‪" .‬אֹוי‪ ,‬אֹוי"‪ַ .‬א ַחר‬
‫ָא ַמר‪ְ ,‬ל ַמְר ֵּבה ַה ְפ ָּת ָעתֹו ֶׁשל יֹו ִסי‪ַ " :‬א ָּתה יֹו ֵד ַע? ֵיׁש ִלי ִּפ ְתרֹון ֶּפ ֶלא‬
‫לסיכום תעלומת בייליס‬ ‫ֶׁשָּיכֹול ַל ְעזֹר ְלָך‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ָע ַזר ִלי ָל ִדים ַר ִּבים ֲא ֵחִרים‪ ,‬רֹו ֶצה ִל ְׁש ֹמ ַע?"‬

‫פרפרי אביב‪ 24‬‬ ‫ ‬ ‫" ְּב ַו ַּדאי!"‬
‫" ִהֵּנה‪ֶ ,‬זהּו ִּפ ְתרֹון ָּפׁשּוט ַהּכֹו ֵלל ַרק ָׁשלֹוׁש ִמּלֹות ֶק ֶסם ֶׁשָּצִריְך‬
‫מושלי היער‬ ‫ְל ִה ְׁש ַּת ֵּמׁש ָּב ֶהן‪ְ "...‬ו ַה ָּז ֵקן ָנ ַטל ֶאת ַמ ְקלֹו ְו ָכ ַתב ּבֹו ַעל ָה ֲא ָד ָמה‬
‫‪ 2 6‬אתנחתא‬ ‫ַהַּל ָחה‪ְּ ,‬כ ֶׁשּיֹו ִסי עֹו ֵקב ַא ַחר ָהאֹו ִתּיֹות ְוקֹוֵרא‪ּ :‬תֹו ָדה‪ְּ ,‬ב ַב ָּק ָׁשה‪ְ ,‬ס ִלי ָחה‪.‬‬
‫‪ 27‬והלאה ‪ -‬הקומה השניה לנוער >>‬ ‫" ֶזה ַהּכֹל? ַה ִּמִּלים ָה ֵאֶּלה ַי ַע ְזרּו ִלי ֶׁשֹּלא ִי ְכ ֲעסּו ָע ַלי יֹו ֵתר‪ְ ,‬ו ֹיא ֲהבּו‬

‫ת"ד ‪ ,5284‬ירושלים‬ ‫אֹו ִתי?"‬
‫מיקוד‪9105201 :‬‬ ‫" ֵאין ָס ֵפק"‪ָ ,‬ע ָנה ַס ָּבא ְׁשִּפי ֶג ְל ָמן‪ִ " .‬הֵּנה‪ְ :‬ס ִלי ָחה רּו ִתי ֶׁשאּו ַלי ֲא ִני‬

‫טלפון‪02-5385468 :‬‬ ‫ְק ָצת ַמ ְפִרי ַע‪ֶ .‬א ְפ ָׁשר ְל ִהָּכ ֵנס ַרק ְלֶר ַגע ָל ַק ַחת ֵס ֶפר?‬
‫פקס‪02-5372784 :‬‬ ‫ְו ַא ֲחֵרי ֶׁש ִהיא ּתֹו ִׁשיט ְלָך ֶאת ַהֵּס ֶפר‪ֹ ּ ,‬תא ַמר‪ּ :‬תֹו ָדה רּו ִתי‪.‬‬
‫עורכת‪ :‬לאה פריד‬
‫סגנית עורכת‪ :‬תמר מיזל‬ ‫ֵאיְך ֶזה ִנ ְׁש ַמע?‬
‫בפיקוח הועדה לביקורת ספרים על טהרת הקודש שע"י בד"ץ שערי הוראה‬ ‫ְו ָכְך ַּגם‪ְּ :‬ב ַב ָּק ָׁשה ַח ִּיים‪ִ ,‬א ְכַּפת ְלָך ָל ֵתת ִלי ְל ַס ֵּיד ִּפָּנה ַא ַחת ַּב ֶח ֶדר?‬

‫המנוי על זרקור הוא על דעת שכל טעות ממונית שתיווצר‬ ‫ֲא ִני רֹו ֶצה ָּכל ָּכְך ְל ַנּסֹות‪"...‬‬
‫בשגגה ע"י זרקור ולא תיתבע‪ ,‬תיחשב כוויתור מצד המנוי‬ ‫הֹו‪ָ ,‬הַר ְעיֹון ָמ ָצא ֵחן ְּב ֵעי ֵני יֹו ִסי‪ .‬הּוא ָּפ ַלט ּתֹו ָדה ְו ָק ַפץ ִמן ַהַּנ ְד ֵנ ָדה‪,‬‬

‫העיתון מחולק למנויים במהלך הימים ראשון‪-‬שלישי‬ ‫רֹו ֶצה ְּב ָכל ְמאֹודֹו ְל ַנּסֹות ֵּת ֶכף ֶאת ַה ֶּק ֶסם ֶׁשל ַה ִּמִּלים‪.‬‬
‫אם לא קיבלתם את העיתון לתיבת הדואר בפרק זמן זה‪,‬‬ ‫ַמה ַּד ְע ְּת ֶכם‪ְ ,‬י ָל ִדים? ַה ֶּק ֶסם ַי ְצ ִלי ַח? אּו ַלי ְּת ַנּסּו ַּגם ַא ֶּתם ְּב ֵבי ְת ֶכם‪,‬‬
‫נא הודיעו לנו בהקדם‪ ,‬החל מיום רביעי בשעה ‪ 9‬בבוקר‪.‬‬
‫ְו ִת ְכ ְּתבּו ָלנּו ֵאיְך ָה ָיה?‬
‫השאירו שם‪ ,‬כתובת ומספר טלפון במשרד‬ ‫לאה פריד‬
‫טל' ‪ 02-5385468‬שלוחה ‪3‬‬

‫שיתוף הפעולה שלכם‪ ,‬ועדכון מיידי של תקלות ‪-‬‬
‫יאפשר לנו טיפול מהיר בפנייתכם‪.‬‬

‫טוב לגדול עם זרקור‬
‫להצטרפות למשפחת המנויים חייגו‪02-5385468 :‬‬

‫ציורים‪ :‬אביגיל כהן | חיה חסיד | בתיה יונה | תמי קורן‬
‫חני אייזנשטיין | שושי קלינגר | אסתר גנוט | רבקה מייברג‬

‫עיצוב גרפי‪ :‬מירי טרייטל | ר' וצלר‬

‫ֶמה ָה ְי ָתה‬ ‫ַוִּי ְקָרא‬
‫ְׁש ֵא ָלתֹו‬
‫ֶׁשל ָה ַרב‬
‫ּגֹו ְל ְדֶּב ְרג?‬

‫ַּד ֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ֵלאמֹר‪ֶ ,‬נ ֶפׁש ִּכי ֶת ֱח ָטא‬
‫ִב ְׁש ָג ָגה וגו' (ַוִּי ְקָרא ד' ב')‬

‫יֹו ֵסף ַח ִּיים ִנְר ַּגע‪ .‬זֹו ְּב ִדּיּוק ָה ְי ָתה ַהְּנ ֻק ָּדה‬ ‫נֹו ֵׂשא ַה ְּדָר ָׁשה ֲא ִני ָיכֹול ַל ְח ֹזר"‪.‬‬ ‫"נּו‪ָ ,‬מה ַא ֶּתם אֹו ְמִרים? ְיהּו ִדי ֶא ָחד ָה ָיה‬
‫ֶׁש ִהִּצי ָקה לֹו‪.‬‬ ‫"נּו‪ּ ,‬ו ָמה ַהּנֹו ֵׂשא?" ָׁש ַאל ַס ָּבא‪.‬‬ ‫ְּב ֵבית ַהּ ֹס ַהר‪ָּ "...‬פ ַתח ֵמ ִאיְר ִצ'יק ַּכ ֲא ֶׁשר‬
‫" ָא ַמְר ִּתי ִמ ָּיד ְּכ ֶׁשִּנ ְכ ַנ ְס ִּתי ַה ַּב ְי ָתה!" ָצ ַחק‬ ‫ִנ ְכ ַנס ַה ַּבְי ָתה‪ְ ,‬ל ַא ַחר ַה ְּת ִפָּלה ְּב ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת‬
‫" ִּתְראּו ַמה ֶּזה"‪ָ ,‬א ַמר ַס ָּבא ְּב ִה ְתַר ְּגׁשּות‪,‬‬ ‫ֵמ ִאיְר ִצ'יק‪ָ " .‬הַרב ֶה ֱע ָלה ְּב ָע ָיה ֶׁשל ְיהּו ִדי‬
‫" ָהַרב ּגֹו ְל ְד ֶּבְרג ֹלא ָי ֹכל ְל ַה ֲעלֹות ְּב ַד ְעּתֹו‬ ‫ֶׁשׁ ָּש ָהה ְּב ֵבית ַהּסֹ ַהר ְּבחּו"ל‪ְ ,‬ו ָל ֵכן ֹלא‬ ‫ַה ָּגדֹול‪.‬‬
‫ֶא ְפ ָׁשרּות ֶׁשל ְיהּו ִדי ֶׁשְּס ָתם ִה ְפ ִסיד ְּת ִפָּלה‬ ‫ִה ְתַּפֵּלל ְּב ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת‪ְ ,‬וֹלא ָׁש ַמע ְקִרי ַאת‬ ‫" ָמה‪ָ ,‬ה ָיה ַהּיֹום ָא ִסיר ְּב ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת?"‬
‫ְּב ִמ ְנָין! ָהַרב‪ֶׁ ,‬שְּכ ָבר ֲח ִמׁ ִּשים ָׁש ָנה ַמ ִּגי ַע יֹום‬ ‫ַהּתֹוָרה‪ָ .‬הַרב ָׁש ַאל ִאם ָצִריְך ְל ַה ְׁש ִלים ֶאת‬
‫יֹום ְל ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת ְּבאֹו ָתּה ָׁש ָעה‪ַּ ,‬ב ֶּג ֶׁשם‬ ‫ַה ְּקִרי ָאה ַה ֲח ֵסָרה ְּב ַׁש ָּבת ַא ֶחֶרת"‪ִ ,‬ה ְס ִּביר‬ ‫ֻּכָּלם ִמ ֲהרּו ֵא ָליו‪.‬‬
‫ּו ַבׁ ֶּש ֶלג ‪ֵ -‬איְך יּו ַכל ְל ַד ְמֵין ַעל ְיהּו ִדי ֶׁשָּיקּום‬ ‫" ֶר ַגע ֶר ַגע‪ֹ ,‬לא הֹו ְל ִכים ְל ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת‬
‫ְס ָתם ְּב ָׁש ָעה ְמ ֻא ֶח ֶרת ְו ַי ְח ִמיץ ְק ִרי ַאת‬ ‫ֵמ ִאיְר ִצ'יק‪.‬‬ ‫ִּב ְׁש ִביל ִל ְׁשמֹ ַע ִסּפּוֵרי ְר ִכי ֻלּיֹות‪ָ "...‬ע ַצר‬
‫" ָמה‪ִ ,‬מי ֶׁשֹּלא ָׁש ַמע ְק ִרי ַאת ַהּתֹו ָרה‬ ‫אֹו ָתם ַס ָּבא ְּב ִניחּו ָתא‪ַ " .‬סֵּפר קֹ ֶדם‪ֵ ,‬איְך‬
‫ַהּתֹו ָרה?‬
‫ְו ָל ֵכן‪ָ ,‬מ ָצא ֶא ְפ ָׁשרּות ְל ַהִּציג ֶאת ַהׁ ְּש ֵא ָלה‬ ‫ְּב ַׁש ָּבת‪ָ ,‬צִריְך ְל ַה ְׁש ִלים?" ִה ְתַּפֵּלא יֹו ִני‪.‬‬ ‫ָה ְי ָתה ַה ְּת ִפָּלה?"‬
‫‪ַ -‬על ְיהּו ִדי ֶׁש ָה ָיה ְּב ֵבית ַהּסֹ ַהר‪ְּ .‬ב ִמ ְקֶרה‬ ‫"נּו‪ַּ ,‬בׁ ְּש ֵא ָלה ַהּזֹו ְּב ִדּיּוק ָּדן ָהַרב"‪ֵ ,‬ה ִבין‬ ‫" ָה ָיה ָצפּוף ְמ ֹאד ְּב ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת ַהׁ ַּש ָּבת"‪,‬‬
‫ָּכ ֶזה‪ִ ,‬ה ְת ַק ֵּבל ַעל ַּד ְעּתֹו ֶׁש ֲעלּו ִלים ְל ַה ְח ִמיץ‬ ‫ַס ָּבא‪ִ " .‬אם ָהִיינּו ׁשֹו ְמ ִעים אֹותֹו‪ָ ,‬הִיינּו אּו ַלי‬ ‫ִסֵּפר ֵמ ִאיְר ִצ'יק‪ַ " .‬הְר ֵּבה ֲא ָנ ִׁשים ִה ִּגיעּו‬
‫יֹו ְד ִעים ַל ֲענֹות‪ֲ ...‬א ָבל‪ַ ...‬א ֶּתם יֹו ְד ִעים ָמה‬
‫ְּת ִפָּלה ְּב ִמ ְנ ָין‪...‬‬ ‫ִל ְׁש ֹמ ַע ֶאת ַה ְּדָר ָׁשה"‪.‬‬
‫ַא ֶּתם ְמ ִבי ִנים? ֵיׁש ֲא ָנ ִׁשים ֶׁש ַּגם ְּכ ֶׁש ֵהם‬ ‫ֲא ִני חֹו ֵׁשב?" ִה ְת ִחיל ַס ָּבא‪.‬‬ ‫" ֵאיזֹו ְּדָר ָׁשה?" ִה ְק ְׁש ָתה ִּדי ִני‪.‬‬
‫ְמ ַד ְמ ְי ִנים ִסּפּור ‪ֵ -‬אי ָנם ְיכֹו ִלים ְל ַד ְמ ֵין‬ ‫ֲא ָבל יֹו ֵסף ַח ִּיים ִה ְתָּפֵרץ ִּפ ְתאֹום‪ֹ" :‬לא‬ ‫" ָמה‪ַ ,‬א ְּת ֹלא יֹו ַד ַעת? ָהַרב ּגֹו ְל ְד ֶּבְרג ִה ִּגי ַע‬
‫ֵה ַב ְנ ִּתי‪ָ .‬ל ָּמה ַהׁ ְּש ֵא ָלה ַהּזֹו ְקׁשּוָרה ְל ֵבית‬ ‫ִל ְד ֹרׁש ‪ִּ -‬ב ְמקֹום ַה ְּדָר ָׁשה ֶׁשהּוא ּדֹוֵרׁש ָּכל‬
‫ָּכל ָּד ָבר!‬ ‫ָׁש ָנה ְּב' ַׁש ָּבת ַה ָּגדֹול'‪ְּ .‬ב ַׁש ָּבת ַה ָּב ָאההּואֹלא‬
‫ְו ֶזה ַמ ְזִּכיר ִלי ַמׁ ֶּשהּו ִמָּפָר ַׁשת ַהׁ ָּשבּו ַע‪.‬‬ ‫סֹ ַהר?"‬ ‫יּו ַכל ְל ַה ִּגי ַע‪ִּ ,‬כי ִהיא ְצמּו ָדה ְל ֵליל ַהֵּס ֶדר‪"...‬‬
‫ְּב ָפָר ָׁש ֵתנּו ָּכתּוב‪ַּ ' :‬ד ֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל‬ ‫" ַמה ּ ֹזאת אֹו ֶמֶרת?" ִּדי ֵני ִמ ֲהָרה ְל ַה ְס ִּביר‪,‬‬
‫ֵלאמֹר‪ֶ ,‬נ ֶפׁש ִּכי ֶת ֱח ָטא ִב ְׁש ָג ָגה וגו'' (ַוִּי ְקָרא‬ ‫" ְּב ֵבית ֹס ַהר ְּבחּו"ל‪ֵ ,‬אין ֶא ְפ ָׁשרּות ִל ְׁש ֹמ ַע‬ ‫ְל ֵבית ַהּ ֹס ַהר הּוא ַו ַּדאי ִנ ְקָרא‬
‫ד' ב')‪ׁ .‬שֹו ֲא ִלים ַה'ּתֹו ְספֹות' ‪ְּ -‬ב ַה ְר ֵּבה‬
‫ָּפָרׁשֹות ַּבּתֹוָרה ָּכתּוב ' ַּד ֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל‬ ‫ְקִרי ַאת ַהּתֹוָרה!"‬ ‫ִּכי ַא ֶחֶרת‪ֵ ,‬איְך ִה ְפ ִסיד ְקִרי ָאה ַּבּתֹוָרה?!‬
‫ְו ָא ַמְר ָּת ֲא ֵלי ֶהם'‪ָ .‬ל ָּמה ָּכאן ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך‬ ‫"ֵּכן‪ֲ ,‬א ָבל‪ִּ "...‬ג ְמ ֵּגם ִאי ִציק ִּב ְמבּו ָכה‪ָ " .‬יכֹול‬
‫הּוא ֹלא ָא ַמר ְל ֹמ ֶׁשה ' ְו ָא ַמְר ָּת ֲא ֵלי ֶהם'?‬ ‫ִל ְהיֹות ָא ָדם ֶׁשֹּלא ָׁש ַמע ְקִרי ַאת ַהּתֹוָרה‬ ‫" ָהַרב ּגֹו ְל ְד ֶּבְרג ָּדַרׁש!" ָקָרא ַס ָּבא‪" .‬אֹוי‪ִ ,‬אם‬
‫ָה ִיי ִתי יֹו ֵד ַע‪ָ ,‬ה ִיי ִתי ַּגם ֲא ִני ַמ ִּגי ַע ִל ְׁשמֹ ַע‬
‫ָל ָּמה ַרק ' ַּד ֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל'?‬ ‫ְס ָתם‪ִּ ,‬כי ָקם ְמ ֻא ָחר‪"...‬‬
‫ּו ְתׁשּו ַבת ַה'ּתֹו ְספֹות'‪ֵ " :‬אינֹו רֹו ֶצה לֹו ַמר‬ ‫" ָקם ְמ ֻא ָחר?" ָח ַזר ַס ָּבא ְּב ִת ָּמהֹון‪ְ ,‬ויֹו ֵסף‬ ‫אֹותֹו!"‬
‫' ְו ָא ַמְר ָּת ֲא ֵלי ֶהם' ֵא ֶצל ' ֶנ ֶפׁש ִּכי ֶת ֱח ָטא'"‪.‬‬ ‫ַח ִּיים ִה ְס ִמיק‪ֵ .‬איְך ָיכֹל ְל ַה ֲעלֹות ְּב ַד ְעּתֹו‬ ‫" ֵמ ִאיְר ִצ'יק‪ ,‬אּו ַלי ַּת ְחזֹר ַעל ַה ְּדָר ָׁשה?"‬
‫ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ָא ַמר ְלמֹ ֶׁשה‪ֵ ,‬אי ְנָך‬ ‫ְיהּו ִדי ֶׁש ָּקם ְמ ֻא ָחר ְּב ֹב ֶקר ַהׁ ַּש ָּבת‪ְ ,‬ו ִה ְפ ִסיד‬ ‫ִּב ֵּקׁש יֹו ֵסף ַח ִּיים‪ְּ ,‬כ ֶׁש ָר ָאה ַּכ ָּמה ַס ָּבא‬
‫ָצִריְך ְל ַה ֲעלֹות ְּב ַד ְע ְּתָך ֶא ְפ ָׁשרּות ֶׁש ַעם‬
‫ִי ְׂשָר ֵאל ֶי ְח ְטאּו‪ָ .‬א ְמ ָנם ֵאין ְּבֵרָרה‪ָ ,‬צִריְך‬ ‫ְקִרי ַאת ַהּתֹוָרה?‬ ‫ִמ ְצ ַט ֵער‪.‬‬
‫ְל ַד ֵּבר ַעל ָה ָא ָדם ַהחֹו ֵטא‪ּ ,‬ו ְל ַה ְס ִּביר ָמה‬ ‫ֲא ָבל ַס ָּבא ִהְר ִּגי ַע אֹותֹו‪ֶ " .‬זה ְּב ִדּיּוק ַמה‬ ‫" ָא ֵכן‪ְ ,‬ל ָפחֹות ֶׁש ֵא ַדע ָמה ָא ַמר ָה ַרב"‪,‬‬
‫עֹו ִׂשים ְּב ִמ ְקֶרה ָּכ ֶזה ‪ -‬אּו ָלם ְּכ ֶׁש ְּת ַל ֵּמד‬ ‫ֶׁש ָח ַׁש ְב ִּתי ַּגם ֲא ִני‪ָ .‬ל ָּמה ָהַרב ִּד ֵּבר ַעל ֵּבית‬ ‫ִה ְסִּכים ַס ָּבא‪" .‬הּוא ָׁש ַאל ְּב ַו ַּדאי ְׁש ֵאלֹות‬
‫ֹזאת ֶאת ִי ְׂשָר ֵאל‪ַ ,‬אל ְּת ַד ֵּבר ֲא ֵלי ֶהם‪ַ .‬אל‬ ‫סֹ ַהר? ֲהֵרי ָיכֹול ִל ְהיֹות ִמ ְקֶרה ָּפׁשּוט‪ֶׁ ,‬של‬
‫ַּתִּציג ֶאת ַה ְּד ָבִרים ְּכ ִאּלּו ֶא ָחד ֵמ ֶהם ָא ֵכן‬ ‫ְיהּו ִדי ֶׁש ִה ְפ ִסיד ְקִרי ַאת ַהּתֹוָרה ִמִּס ָּבה‬ ‫ְמ ַע ְנ ְינֹות‪"...‬‬
‫ָעלּול ַל ֲעׂשֹות ֹזאת‪ַ .‬רק ּ ֹתא ַמר ְּבצּוָרה‬ ‫ְס ָת ִמית‪ְ ...‬ו ַהׁ ְּש ֵא ָלה ִהיא ֲהֵרי אֹו ָתּה ְׁש ֵא ָלה‬ ‫"ֵּכן‪ָ ,‬היּו ָׁשם ֲהמֹון ִוּכּו ִחים‪ֲ ,‬א ָבל ֶאת ָה ֹרב‬
‫ְּב ִדּיּוק ‪ַ -‬ה ִאם ָצ ִריְך ְל ַה ְׁש ִלים ְק ִרי ַאת‬ ‫ֹלא ֵה ַב ְנ ִּתי"‪ִ ,‬חֵּיְך ֵמ ִאיְר ִצ'יק ִּב ְמבּו ָכה‪ֵ " .‬אּלּו‬
‫ְס ָת ִמית‪ֶ ' :‬נ ֶפׁש ִּכי ֶת ֱח ָטא ִב ְׁש ָג ָגה‪'...‬‬ ‫ָהיּו ִּדּיּו ִנים ֶׁשל ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים‪ַ ...‬רק ַעל‬
‫ִּכי ֹלא ָּכל ָּכְך ַמ ֵהר ָאנּו ְיכֹו ִלים ְל ַד ְמ ֵין‬ ‫ַהּתֹוָרה ְּב ָׁשבּו ַע ַה ָּבא?"‬

‫ֶׁש ְּיהּו ִדי עֹו ֶׂשה ְּד ָבִרים ֹלא ְּב ֵס ֶדר‪"...‬‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪3‬‬ ‫עמוד זה טעון גניזה‬

‫ואלה תולדות‬ ‫ָהְּפ ָג ִזים ֶׁש ָּסטּו ֵמ ַה ַּמ ְסלּול‬ ‫מעשה אבות לבנים ‪ ///‬מיכל רוזנברג‬

‫ַר ִּבי ַח ִּיים ַאּבּו ְל ַע ְפ ָיה‬

‫ָהַרב ֶׁשל ְצ ַפת ְו ֶׁשל ִאי ְז ִמיר‬ ‫"ַר ֵּבנּו"‪ָ ,‬קְראּו ְׁשלֹו ֶׁשת ָה ֲא ָנ ִׁשים ֶׁש ִה ִּגיעּו ְל ֵביתֹו ֶׁשל ַר ִּבי ַחִּיים‬
‫ְמ ַח ֵּדׁש ַה ִּיּ ׁשּוב ַה ְּיהּו ִדי ִּב ְט ֶבְר ָיה‬ ‫ַאּבּו ְל ַע ְפָיה‪" ,‬סּו ִלי ָמן ָה ַא ְכ ָזר‪ַ ,‬הֶּפ ָחה ֶׁשל ַּד ֶּמ ֶׂשק‪ַּ ,‬ב ֶּדֶרְך ְל ָכאן‪,‬‬
‫ִל ְט ֶבְרָיה‪ְ ,‬והּוא ִמ ְתּכֹו ֵנן ִל ְכּבֹׁש אֹו ָתּה‪ַ ...‬ר ֵּבנּו‪ַ ,‬הַּסָּכ ָנה ְּגדֹו ָלה‪,‬‬
‫נֹו ַלד ִּב ְׁש ַנת ת"כ‬ ‫ָע ֵלינּו ְל ִה ָּמ ֵלט ִמָּכאן ְּב ֶטֶרם ִי ְה ֶיה ְמ ֻא ָחר‪ְּ ...‬כ ָבר ִּד ַּבְרנּו ִעם‬
‫ִנ ְפ ַטר ְּבו' ְּב ִני ָסן תק"ד‬
‫ְס ָפָריו‪ :‬יֹו ֵסף ֶל ַקח‪ֵ ,‬עץ ַח ִּיים‪ִ ,‬מ ְקָר ֵאי ֹק ֶדׁש ְועֹוד‬ ‫ּתֹו ָׁש ֵבי ְצ ַפת ְו ֵהם ִה ְסִּכימּו ְל ַק ֵּבל אֹו ָתנּו‪"...‬‬
‫ַאְך ַר ִּבי ַחִּיים ֹלא ִנ ְב ַהל‪.‬‬

‫ַרק ִל ְפ ֵני ִּכ ְׁש ָנ ַתִים הּוא ָע ָלה ִל ְט ֶבְרָיה ְו ִח ֵּדׁש ָּבּה ֶאת ַהִּיּׁשּוב‬

‫ַהְּיהּו ִדי‪ְ ,‬ל ַא ַחר ֶׁשְּכ ִׁש ְב ִעים ָׁש ָנה ַאף ְיהּו ִדי ֹלא ִה ְתּגֹוֵרר ָּבּה‪.‬‬

‫הּוא ֹלא ִה ְתּכֹו ֶנן ִל ְברֹ ַח ְו ַל ֲע ֹזב אֹו ָתּה ּכֹה ַמ ֵהר‪...‬‬

‫ַה ָּג ָעתֹו ֶׁשל ַר ִּבי ַחִּיים ִל ְט ֶבְרָיה‪ֶ ,‬נ ֶע ְׂש ָתה ְּב ִע ְקבֹות ַב ָּק ָׁשתֹו ֶׁשל ַּבִּכֶּנֶרת‪.‬‬

‫ָּדא ַהר ֶאל עֹו ָמר ‪ַ -‬הׁ ַּשִּליט ֶׁשׁ ָּש ַלט ָאז ַעל ַה ָּג ִליל ְו ָהָיה אֹו ֵהב ַה ָּק ִלי ַע ָנ ַפל ֶאל ַהָּים!‬

‫ִי ְׂשָר ֵאל‪ַּ .‬כ ֲא ֶׁשר ָׁש ַמע ַהׁ ַּשִּליט ֶׁשַר ִּבי ַחִּיים ִמ ְתּכֹו ֵנן ַל ֲעלֹות ְל ֶאֶרץ ָהאֹוְי ִבים ִנּסּו ְל ַכֵּון ֶאת ַהּתֹו ָת ִחים ְּבצּוָרה ְמ ֻדֶּי ֶקת יֹו ֵתר‪ ,‬אּו ָלם‬

‫ִי ְׂשָר ֵאל ֵמ ִאי ְז ִמיר‪ ,‬הּוא ָּפ ָנה ְלַר ִּבי ַחִּיים ּו ִב ֵּקׁש ִמ ֶּמּנּו ֶׁשָּיבֹוא ַל ְמרֹות ַמ ֲא ָמ ֵצי ֶהם‪ַ ,‬אף ָק ִלי ַע ֹלא ָּפ ַגע ָּב ִעיר ֲא ֶׁשר ְּב ַת ְח ִּתית‬

‫ְל ִה ְתַיׁ ֵּשב ִּב ְט ֶבְרָיה ּו ְל ַח ֵּדׁש ָּבּה ֶאת ַהִּיּׁשּוב ַהְּיהּו ִדי‪ָ .‬ה ָהר!‬

‫ַר ִּבי ַחִּיים ַנ ֲע ָנה ִל ְקִרי ָאתֹו‪ְ ,‬ו ִה ִּגי ַע ְל ִה ְתַיׁ ֵּשב ִּב ְט ֶבְרָיה ַי ַחד ִעם ַא ְנ ֵׁשי ַהּׂשּו ְל ָטן ֹלא ָי ְדעּו ִּכי ִמי ֶׁשהּו ָׁשם ְל ַמ ָּטה‪ְ ,‬מ ַכ ֵּון ֶאת‬

‫ַע ְׂשרֹות ֲא ָנ ִׁשים ֶׁש ִה ְצ ָטְרפּו ֵא ָליו‪ָּ .‬דא ַהר ֶאל עֹו ָמר ִק ֵּבל אֹותֹו ַה ְּק ִלי ִעים ֻּכָּלם ֶאל ַהָּים‪...‬‬

‫ְמ ַכֵּון? ֵּכן ֵּכן‪.‬‬ ‫ְּב ָכבֹוד ָּגדֹול‪ְ ,‬ו ַאף ֵה ִכין לֹו ְּב ָג ִדים ְמ ֹפ ָאִרים‪.‬‬

‫ַה ִּיּׁשּוב ַה ְּיהּו ִדי ִּב ְט ֶבְר ָיה ִה ְתַּפ ֵּת ַח ָי ֶפה‪ְ ,‬וַר ִּבי ַח ִּיים ִה ְת ַמֵּסר ַר ִּבי ַח ִּיים ָע ַמד ִּבְרחֹוב ָה ִעיר‪ַ ,‬מ ְקלֹו ְּב ָידֹו ְוהּוא ְמ ַכֵּון ַּכָּונֹות‬

‫ְו ָד ַאג ְל ַפְר ָנ ַסת ַהְיהּו ִדים ַּב ָּמקֹום‪ִ ,‬מ ְׁש ַּת ֵּמׁש ִּב ְק ָׁשָריו ַה ֲהדּו ִקים ְוִיחּו ִדים‪ְּ .‬ב ָכל ַּפ ַעם ַּכ ֲא ֶׁשר ִנ ְׁש ָמ ָעה ַהׁ ְּשִרי ָקה ָה ֲאֻּי ָמה‪ֵ ,‬הִרים‬

‫ַר ִּבי ַחִּיים ֶאת ָידֹו‪ּ ,‬ו ְב ַמ ְקלֹו ִס ֵּמן ַמ ְסלּול‬ ‫ִעם ַהׁ ַּשִּליט ָּדא ַהר ֶאל עֹו ָמר‪ֶׁ ,‬שַּנ ֲע ָנה ְל ָכל‬

‫ָּב ֲאִויר ‪ֶ -‬אל ַהִּכֶּנֶרת‪ְ ...‬ו ַה ָּק ִלי ַע‪ִ ,‬צֵּית לֹו!‬ ‫ַּב ָּק ָׁשה ֶׁשּלֹו‪.‬‬

‫ְּב ֶמ ֶׁשְך ְׁשמֹו ִנים ַו ֲח ִמׁ ָּשה יֹום ִנָּסה ַהֶּפ ָחה‬ ‫ַר ִּבי ַחִּיים ַּגם ָּב ָנה ִּב ְט ֶבְרָיה ֵּבית ְּכ ֶנ ֶסת ָּגדֹול‬

‫ִל ְכּבֹׁש ֶאת ְט ֶבְרָיה‪ .‬הּוא ִה ְמ ִטיר ָע ֶלי ָה‬ ‫ּו ְמפֹ ָאר‪ְ ,‬ו ָקָרא לֹו ְּב ֵׁשם ' ֵעץ ַה ַחִּיים'‪.‬‬

‫ְק ִלי ֵעי ֲע ָנק ְמ ֻסָּכ ִנים‪ֶׁ ,‬ש ְּבכֹחֹו ֶׁשל ֶא ָחד‬ ‫אּו ָלם‪ֹ ,‬לא ָח ְלפּו ְׁש ָנ ַת ִים‪ְ ,‬ו ַסָּכ ָנה ְּגדֹו ָלה‬

‫ֵמ ֶהם ְל ַה ְחִריב ַּבִית ַעל יֹו ְׁש ָביו ‪ -‬אּו ָלם‬ ‫ִאְּי ָמה ַעל ַהִּיּׁשּוב ַהְּיהּו ִדי ֶה ָח ָדׁש ֶׁש ִּב ְט ֶבְרָיה‪.‬‬

‫ׁשּום ֵנ ֶזק ֹלא ֵאַרע ָּב ִעיר! ֲא ִפּלּו ַּכ ֲא ֶׁשר‬ ‫סּו ִלי ָמן‪ַ ,‬הֶּפ ָחה ֶׁשל ַּד ֶּמ ֶׂשק‪ִּ ,‬ב ֵּקׁש ַל ֲה ֹרג ֶאת‬

‫ָצ ֲעדּו ֲא ָנ ִׁשים ָּבְרחֹוב‪ּ ,‬ו ְק ִלי ִעים ָח ְלפּו‬ ‫בית הכנסת עץ חיים בטבריה‬ ‫ָּדא ַהר ֶאל עֹו ָמר ַהּׁשֹו ֵלט ָּב ֵאזֹור‪ּ ,‬ו ְל ַה ְחִריב‬

‫ַעל ְּפ ֵני ֶהם ְּב ַדְרָּכם ֶאל ַהָּים ‪ִּ -‬דְּיקּו ַה ְּק ִלי ִעים ְּב ַמ ְסלּו ָלם ֵּבין‬ ‫ֶאת ְט ֶבְרָיה ַעד ַהְיסֹוד!‬

‫ִמׁ ֶּש ִה ִּגי ָעה ַהׁ ְּשמּו ָעה ִל ְט ֶבְר ָיה‪ִּ ,‬ב ְּקׁשּו ֻּכָּלם ִל ְב ֹר ַח ִמ ְּמקֹום ָה ֲא ָנ ִׁשים‪ְ ,‬וֹלא ָּפ ְגעּו ָּב ֶהם!‬

‫ַּכ ֲא ֶׁשר ָראּו ַחָּי ָליו ֶׁשל ַהֶּפ ָחה סּו ִלי ָמן ֶאת ַהִּנִּסים ַה ְּגדֹו ִלים‪,‬‬ ‫ַהַּסָּכ ָנה‪.‬‬

‫ִנ ְב ֲהלּו ְמ ֹאד‪ֹ" .‬לא נּו ַכל ִל ְכּבֹׁש ֶאת ְט ֶבְר ָיה‪ָ .‬ה ֱאֹל ִקים ׁשֹו ֵמר‬ ‫אּו ָלם ַר ִּבי ַחִּיים ֹלא ִה ְסִּכים‪.‬‬

‫" ֵאיְך ֶא ְפ ָׁשר ַל ֲעזֹב ֶאת ֵּבית ַהְּכ ֶנ ֶסת ֶׁש ָּב ִנינּו ְּב ֵז ַעת ַאֵּפינּו?!" ֲע ֵלי ֶהם!" ָא ְמרּו ַה ַחָּי ִלים‪ְ ,‬וֹלא ָאבּו ְל ַה ְמ ִׁשיְך ְל ִהָּל ֵחם‪.‬‬

‫ַהֶּפ ָחה ִנָּסה ְל ַאֵּים ֲע ֵלי ֶהם‪ְ ,‬ל ַׁש ְכ ֵנ ַע אֹו ָתם ְּבטֹוב ּו ְבַרע ְל ַה ְמ ִׁשיְך‬ ‫הּוא ָּת ָהה‪.‬‬

‫" ַאל ִּתיְראּו ְו ַאל ִּת ְפ ֲחדּו!" ָקָרא ְל ָכל ַהְיהּו ִדים ּתֹו ָׁש ֵבי ְט ֶבְרָיה‪ּ ,‬ו ְל ִהָּל ֵחם ַעד ֶׁשִּי ְכּ ֹבׁש ֶאת ָה ִעיר ַהּסֹוֶרֶרת ‪ַ -‬אְך ַחָּי ָליו ֹלא ִה ְסִּכימּו‬

‫ְל ַׁש ֵּתף ְּפ ֻעָּלה‪.‬‬ ‫"ה' ִיָּל ֵחם ָל ֶכם ְו ַא ֶּתם ַּת ֲחִריׁשּון!"‬

‫ְּב ַפ ֵחי ֶנ ֶפׁש ָע ַזב סּו ִלי ָמן ֶאת ְט ֶבְרָיה ְו ָׁשב ְל ַד ֶּמ ֶׂשק‪.‬‬ ‫ְו ַהְּיהּו ִדים‪ׁ ,‬שֹו ְמ ִעים ְּבקֹול ַר ָּבם‪ֹ ,‬לא ָּבְרחּו‪ָ .‬י ְׁשבּו ְו ִה ְמ ִּתינּו‪.‬‬
‫ֶאת ַהּיֹום ֶׁשּבֹו ָע ַזב ָהאֹוֵיב‪ָ ,‬ק ְבעּו ְיהּו ֵדי ְט ֶבְרָיה ְליֹום ַחג ְלדֹורֹות‪,‬‬ ‫ַהֶּפ ָחהסּו ִלי ָמן ִה ְת ָקֵרב ִל ְט ֶבְרָיה‪ַ ,‬עד ֲא ֶׁשר ִה ְת ַמ ֵּקם ָּב ָהר ַהּצֹו ֶפה‬
‫ֵמ ָע ֶלי ָה‪ַ .‬עד ְמ ֵהָרה‪ֵ ,‬ה ֵחּלּו ְל ִה ְתעֹו ֵפף ֵמרֹאׁש ָה ָהר ְק ִלי ִעים‪ַ .‬ה ֶה ֶדף‬
‫ּבֹו ָח ְגגּו ֶאת ַהָּצ ָל ָתם‪.‬‬

‫ַר ִּבי ַח ִּיים ַה ָּי ִׁשיׁש ֹלא ֶה ֱאִריְך עֹוד ָי ִמים‪ַ .‬אְר ַּבע ָׁש ִנים ַא ַחר‬ ‫ִהְר ִעיד ֶאת ָּב ֵּתי ְט ֶבְרָיה‪ְ ,‬ו ַהׁ ְּשִריקֹות ֶה ֱחִרידּו ֶאת ַהּתֹו ָׁש ִבים‪...‬‬
‫ֶׁש ִה ִּגי ַע ִל ְט ֶבְרָיה ְוכֹו ֵנן אֹו ָתּה‪ִ ,‬ה ְת ַּב ֵּקׁש ְל ֵבית עֹו ָלמֹו‪ְ ,‬והּוא ֶּבן‬ ‫ְּב ֵאי ָמה ִה ִּביטּו ֻּכָּלם ַעל ַה ְּק ִלי ִעים ַה ִּמ ְתעֹו ְפ ִפים ִמן ָה ָהר ַמ ָּטה‬
‫ְּב ֶק ֶׁשת ְּגדֹו ָלה‪ .‬עֹוד ְמ ַעט‪ ...‬עֹוד ֶר ַגע‪ִ ...‬מי יֹו ֵד ַע ֵאי ֶזה ָאסֹון‬
‫ְׁשמֹו ִנים ְו ַאְר ַּבע‪.‬‬

‫הּוא ִנ ְט ַמן ְּב ַא ְד ַמת ְט ֶבְרָיה‪ּ ,‬ו ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת ֶׁש ֵה ִקים ְמ ַׁש ֵּמׁש ַעד‬ ‫ִי ְתַר ֵחׁש‪...‬‬

‫ַאְך ַמ ְסלּולֹו ֶׁשל ַה ָּק ִלי ַע ִה ְס ַּתֵּים ְּב‪ֵ ...‬נד ַמִים ֲע ָנק ֶׁש ִה ְתרֹו ֵמם ַהּיֹום ִּכ ְמקֹום ְּת ִפָּלה‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫תשפ"א ‪26‬‬

‫באותיות גדולות‪ ///‬ח' פרידמן‬ ‫ַּת ְפ ִקיד ָחׁשּוב‬

‫ֶּפ ַסח ִמ ְת ָקֵרב‪ְ ,‬ו ֻכָּלם עֹו ְזִרים ּו ִמ ְתּכֹו ְנ ִנים ִל ְקָראתֹו‪.‬‬
‫ַּגם ִל ִּבי ַּבת ָה ַאְר ַּבע רֹו ָצה ַל ֲעזֹר‪.‬‬

‫ֲא ָבל ְּכ ֶׁש ִהיא ְמ ַנֶּסה ְל ַטא ֵטא‪ָּ ,‬כל ַהֵּפרּוִרים ּבֹוְר ִחים ַהִּצ ָּדה‪.‬‬
‫ְּכ ֶׁש ִהיא טֹו ֶב ֶלת ְס ַמְרטּוט ְּב ֵמי ַסּבֹון‪ַ ,‬ה ְּק ָעָרה ִמ ְת ַהֶּפ ֶכת ְו ַה ַּמ ִים ִנ ְׁשָּפ ִכים‪.‬‬

‫ְּכ ֶׁש ִהיא מֹו ֶׁש ֶכת ֶאת ֶא ֶטב ַהְּכ ִבי ָסה‪ַ ,‬ה ַּמ ֶּג ֶבת נֹו ֶפ ֶלת ֵמ ַה ֶח ֶבל ְל ַמ ָּטה‪,‬‬
‫ֶאל ֶה ָח ֵצר‪.‬‬

‫ּו ְכ ֶׁש ִהיא ַרק ִנ ְכ ֶנ ֶסת ַל ִּמ ְט ָּבח‪ֻּ ,‬כָּלם חֹו ְׁש ִבים ֶׁש ִהיא‬
‫ְק ַטָּנה ּו ַמ ְפִרי ָעה‪...‬‬

‫ַרק ִא ָּמא אֹו ֶמֶרת‪ּ :‬בֹו ִאי‪ִ ,‬ל ִּבי‪ֵ .‬יׁש ִלי ַּת ְפ ִקיד ָחׁשּוב ִּב ְׁש ִבי ֵלְך‪.‬‬
‫ָמה ַה ַּת ְפ ִקיד? ָל ֶׁש ֶבת ָּכאן ְו ָל ִׁשיר ָלנּו ִׁשיִרים ָי ִפים‬
‫ֶׁשל ֶּפ ַסח‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ִּי ְה ֶיה ְל ֻכָּלנּו ֶמֶרץ ַל ֲע ֹבד!‬

‫ְמ ִׂשי ָמה‬

‫ִמ ְתחּו ַקו ֵּבין ַהְּפ ֻעָּלה ַלִּצּיּור ַה ַּמ ְת ִאים!‬
‫ְל ַטא ֵטא | ִל ְתּ ֹפר | ְל ַנּקֹות | ְל ַג ֵהץ | ָל ִׁשיר | ְל ַכ ֵּבס | ְל ַבׁ ֵּשל‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪5‬‬

‫ב‬‫ִסּפּו ִרים‬ ‫אמא מספרת‪ ///‬ר' פס‬

‫ַל ֲארּו ַחת ֶעֶר‬

‫ִמי ִנ ָּקה ֶאת ֲח ַדר ַהַּמ ְד ֵרגֹות?‬

‫ְּגִרי ְנ ֶפ ְלד ּו ִמָּיד ִנָּסה ְל ִה ְת ַקׁ ֵּשר ִל ְמ ַנ ִּקים ֲא ֵחִרים‪ֲ .‬א ָבל ַאף‬ ‫ַּב ִּב ְנָין ֶׁשל ֶא ִפי ַמ ִּגי ַע ְּב ָכל יֹום ְר ִבי ִעי ְמ ַנ ֶּקה ֶׁש ְּמ ַנ ֶּקה ֶאת‬
‫ֶא ָחד ֹלא ָיכֹול ָה ָיה ְל ַה ִּגי ַע ּו ְל ַנּקֹות ֶאת ֲח ַדר ַה ַּמ ְדֵרגֹות‪.‬‬ ‫ֲח ַדר ַה ַּמ ְדֵרגֹות‪ַּ .‬כ ֲא ֶׁשר ֶא ִפי חֹו ֵזר ֵמ ַה ַּגן ַּבָּצ ֳהַרִים ֶׁשל יֹום‬
‫ְּביֹום ֲח ִמי ִׁשי ָּב ֶעֶרב ָעְרכּו ַא ָּבא ְו ֶא ִפי ְק ִנָּיה ִל ְכבֹוד ַׁש ָּבת‪.‬‬ ‫ְר ִבי ִעי‪ ,‬הּוא יֹו ֵד ַע ִמ ָּיד ִאם ַה ְמ ַנ ֶּקה ִה ִּגי ַע אֹו ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא‪.‬‬
‫ַא ָּבא ֶה ֱח ָנה ֶאת ֶע ְג ַלת ַהּׁשּוק ַּבְּכ ִני ָסה ַל ֲח ַדר ַה ַּמ ְדֵרגֹות‬
‫ַה ְמ ֻל ְכ ָלְך‪ְ ,‬ו ֶא ִפי ָע ַזר לֹו ְל ַה ֲעלֹות ִמ ְצָר ִכים ַה ַּב ְי ָתה‪ֶ .‬א ִפי‬ ‫ֵאיְך ֶא ְפ ָׁשר ָל ַד ַעת?‬
‫ֶה ֱע ָלה ִּב ְז ִהירּות ֶאת ַהֻּסָּכר ְו ַא ַחר ָּכְך ֶאת ַה ְּב ָצ ִלים‪.‬‬ ‫זֹאת ֹלא ָח ְכ ָמה ְּגדֹו ָלה‪ִ .‬אם ַעל ִר ְצַּפת ֲח ַדר ַה ַּמ ְדֵרגֹות‬
‫ְל ַבּסֹוף הּוא ֶה ֱח ִזיק ֵהי ֵטב ְּב ַׂש ִּקית ּו ָבּה ֹח ֶמר ִל ְׁש ִטי ַפת‬ ‫ֵיׁש ְּכ ָת ִמים‪ֲ ,‬ע ִטיפֹות ְו ָא ָבק – ֶזה ִסי ָמן ֶׁש ַה ְמ ַנ ָּקה ֹלא‬

‫ְר ָצפֹות‪ְ ,‬ו ָס ַחב אֹו ָתּה ַמ ְע ָלה‪.‬‬ ‫ִנ ָּקה ַּבּבֹ ֶקר‪ְ ,‬והּוא ְּב ַו ַּדאי ַי ִּגי ַע ַּבָּצ ֳהַר ִים‪.‬‬
‫ְּב ֶא ְמ ַצע ַה ַּמ ְדֵרגֹות הּוא ִהְר ִּגיׁש ִטָּפה ְועֹוד ַא ַחת ַעל‬ ‫ֶא ִפי ַמ ֲע ִדיף ֶׁש ַה ְמ ַנ ֶּקה ַי ִּגי ַע ַּבָּצ ֳהַר ִים‪ִּ ,‬כי ָאז הּוא ָיכֹול‬
‫ַה ַּגְר ַּב ִים‪ֵ " .‬הי‪ַ ,‬מׁ ֶּשהּו ְמ ַט ְפ ֵטף ָּכאן"‪ ,‬הּוא ִה ְס ַּתֵּכל ַעל‬
‫ַהׂ ַּש ִּקית ְו ִנ ְב ַהל‪ַ .‬ה ְּמ ָכל ִנ ְפ ַּתח‪ֵ ,‬ח ֶלק ֵמ ַהחֹ ֶמר ִנ ְׁשַּפְך‬ ‫ְל ַהִּציץ ְו ִלְראֹות אֹותֹו ַּב ֲעבֹו ָדתֹו‪.‬‬
‫ֶא ִפי ֶנ ֱה ֶנה ִלְראֹות ֵאיְך ַה ְמ ַנ ֶּקה ְמ ַׁש ְחֵרר ֵח ֶלק ֵמ ַהִּצּנֹור‬
‫ּו ְׁש ִביל ָו ֹרד ְוֵרי ָח ֵני ִנְר ָאה ְלאֶֹרְך ַה ַּמ ְדֵרגֹות‪.‬‬ ‫ָה ָא ֹרְך ֶׁשל ִּכּבּוי ָה ֵאׁש ֶׁשִּנ ְמ ָצא ַּבְּכ ִני ָסה ַל ִּב ְנ ָין‪ֵ .‬איְך הּוא‬
‫"אֹוי"‪ִ ,‬נ ְב ַהל ַא ָּבא‪ַ " ,‬סּבֹון ַעל ַה ַּמ ְדֵרגֹות ‪ֶ -‬זה ְמ ֻסָּכן‬
‫ְמ ֹאד! ֲא ָנ ִׁשים ֲעלּו ִלים ַל ֲעבֹר ּו ְל ַה ֲח ִליק‪ֶ .‬זה ַמ ָּמׁש 'ּבֹור‬ ‫ּפֹו ֵת ַח ֶאת ַה ֶּזֶרם ּו ְמ ַמֵּלא ֶאת ַה ְּד ִלי ַה ָּגדֹול‪.‬‬
‫ִּבְרׁשּות ָהַר ִּבים'!" ְו ַא ָּבא ָי ָצא ֶאל ֲח ַדר ַה ַּמ ְדֵרגֹות ּו ְב ָידֹו‬ ‫ֶא ִפי ֶנ ֱה ֶנה ִלְראֹות ֶאת ַה ַּמ ֵּגב ַה ָּגדֹול ֶׁשל ַה ְמ ַנ ֶּקה אֹו ֵסף‬
‫ְס ַמְרטּוט ִר ְצָּפה ַלח ּו ַמ ֵּגב‪ִּ .‬ב ְמ ִהירּות הּוא ָע ַבר ִמ ַּמ ְדֵר ָגה‬ ‫ִּב ְזִריזּות ֶאת ַה ַּמ ִים ּו ַמ ֲע ִביר אֹו ָתם ִמ ַּמ ְדֵר ָגה ְל ַמ ְדֵר ָגה‬

‫ְל ַמ ְדֵר ָגה ּו ִמּקֹו ָמה ְלקֹו ָמה‪ְ ,‬ו ִנ ֵּגב ֶאת ַה ֹח ֶמר ָהֵרי ָח ִני‪.‬‬ ‫ּו ִמּקֹו ָמה ְלקֹו ָמה‪ַ ,‬עד ַלּקֹו ָמה ָהִראׁשֹו ָנה‬
‫ִאיׁש ֹלא ָה ָיה ְּבאֹותֹו ְז ַמן ַּב ֲח ַדר ַה ַּמ ְדֵרגֹות‪,‬‬ ‫ּו ַבּסֹוף ֶא ִפי ֶנ ֱה ֶנה ְמ ֹאד ִל ְנׁשֹם ָעמֹק ֶאת ֵרי ַח ַהִּנ ָּקיֹון‬
‫ִמְּל ַבד ֶא ִפי‪ִ .‬איׁש ֹלא ָר ָאה ֶאת‬
‫ַה ֹח ֶמר ֶׁשִּנ ְׁשַּפְך‪ִ ,‬איׁש ֹלא ָר ָאה‬ ‫ּו ְל ַה ִּביט ַעל ָהְר ָצפֹות ַה ַּמ ְבִריקֹות‪.‬‬
‫ֲא ָבל ָׁשבּו ַע ֶא ָחד ְּביֹום ְר ִבי ִעי‪ַ ,‬ה ְמ ַנ ֶּקה ֹלא ִה ִּגי ַע‬
‫ֶאת ַא ָּבא ַה ְמ ַנ ֵּגב אֹותֹו‪.‬‬
‫ַּכ ֲע ֹבר ְז ַמן ָי ָצא ֲאדֹון ְּגִרי ְנ ֶפ ְלד‬ ‫ִּב ְכ ָלל‪ֹ ,‬לא ַּבּ ֹב ֶקר‪ֹ ,‬לא ַּבָּצ ֳהַר ִים ַו ֲא ִפּלּו ֹלא‬
‫ִמ ֵּביתֹו‪ְ ,‬וָר ָאה ‪ְ -‬ו ִהֵּנה ֲח ַדר‬ ‫ָּב ֶעֶרב‪.‬‬

‫ַה ַּמ ְדֵרגֹות ָנ ִקי ְוַר ֲע ָנן!‬ ‫ַה ַּמְר ֶאה ֶׁשל ֲח ַדר ַה ַּמ ְדֵרגֹות ֹלא ָהָיה ָנ ִעים‪.‬‬
‫" ִמי ֶזה ַה ַּמ ְל ָאְך ֶׁשִּנ ָּקה ַּבּסֹוף‬ ‫ַעל ֵח ֶלק ֵמ ַה ַּמ ְד ֵרגֹות ִנ ְראּו ִט ְפטּו ִפים‬
‫ֶאת ֲח ַדר ַה ַּמ ְדֵרגֹות?" הּוא ָׁש ַאל‬ ‫ִמׁ ַּש ִּקית ַא ְׁשָּפה‪ְ .‬ל ֶי ֶלד ֶא ָחד ָנ ְפלּו ִּפּסֹות‬
‫ֶׁשל ַּב ְמ ָּבה‪ְ ,‬ו ָהעֹו ְבִרים ְו ַהׁ ָּש ִבים ָּדְרכּו‬
‫ְּב ַה ְפ ָּת ָעה‪.‬‬
‫ֶא ִפי ָׁש ַמע ֶאת ַהׁ ְּש ֵא ָלה ְו ִח ֵּיְך‬ ‫ֲע ֵלי ֶהן ְו ַהֵּפרּוִרים ִה ְתַּפ ְּזרּו‪ָ .‬היּו ֲא ִפּלּו‬
‫ְט ִביעֹות ַר ְג ַל ִים ֶׁשל ּ ֹבץ‪.‬‬
‫ְל ַע ְצמֹו‪.‬‬
‫ַלׁ ָּש ֵכן הּוא ֹלא ִּגָּלה ֶאת ַמה‬ ‫ֲאדֹון ְּגִרי ְנ ֶפ ְלד‪ַ ,‬ו ַעד ַה ַּבִית‪ִ ,‬ה ְת ַקׁ ֵּשר‬
‫ׁ ֶּש ָּקָרה‪ּ .‬ו ְל ָאדֹון ְּגִרי ְנ ֶפ ְלד ִנ ְׁש ֲאָרה‬ ‫ַל ְמ ַנ ֶּקה ִל ְׁש ֹאל ַמּדּו ַע ֹלא ָּבא‪.‬‬
‫" ָּברּוְך ַהׁ ֵּשם‪ַ ,‬הּ ֹכל ְּב ֵס ֶדר"‪,‬‬
‫ַעד ַהּיֹום ַּת ֲעלּו ָמה‪.‬‬ ‫ָע ָנה ַה ְמ ַנ ֶּקה‪ַ " ,‬רק ֶׁש ֲא ִני‬
‫ְּב ִבּדּוד"‪.‬‬
‫" ִּת ְה ֶיה ָּב ִריא"‪ִ ,‬א ֵחל ֲאדֹון‬

‫‪6‬‬ ‫תשפ"א ‪26‬‬

‫משפחה בחרוזים ‪ ///‬חני פ'‬ ‫ָי ֵעל‬ ‫קומרגאיב משיב‬

‫בת ‪ 10‬וחצי‬ ‫תחביבים נדירים‬
‫לדבורי שמודה במיוחד על מדור 'אמעשרה' ועל העיתון‬
‫ִמ ְצוֹות ִמ ְתַּג ְלְּגלֹות‬ ‫בכלל ‪ -‬הכתבה על 'תחביבים נדירים' היתה כתבה חד פעמית‪ ,‬אבל‬
‫אם יש לך סיפור מעניין על תחביב נדיר‪ ,‬את תמיד יכולה לשלוח‬
‫ִּב ְׁש ִבי ִלי ֶזה ֵּכיף‬
‫ְל ַׁש ְפ ֵׁשף ּו ְל ַקְר ֵצף‬ ‫אלינו‪ ,‬ואולי זה יוכל להיכנס לעמוד שלנו או למסגרת אחרת‪.‬‬
‫ְל ַנּקֹות עֹוד ְמ ֵגָרה‬
‫ֶזה עֹו ֶׂשה ִלי ֲא ִויָרה‪.‬‬ ‫צרו קשר!‬
‫לאתי ויסרוזן (לא בטוח שפענחנו נכון את השם‪ ,‬הפקס‬
‫ְוזֹו ַּגם ִמ ְצ ָוה!‬ ‫הגיע מטושטש) ניסינו לשלוח לכם את ההוראות לכריכה‪ ,‬אך כנראה‬
‫יש שגיאה בכתובת‪ ,‬וגם טלפונית לא השגנו אתכם‪ .‬כדאי שתיצרו‬
‫ִּב ְׁש ִבי ִלי זֹו ֲח ָו ָיה‬
‫ֶאת ָּכל ַה ֶח ְבַר ָּיה‬ ‫קשר טלפוני עם המערכת כדי שנוכל לטפל בבקשתכם‪.‬‬
‫ַּב ִּגָּנה ְל ַה ֲע ִסיק‬
‫ְּכ ֵדי ֶׁש ִא ָּמא ַּת ְסִּפיק‪.‬‬ ‫מתגעגעים לסיפורים של גילה המאירי‬
‫ְוזֹו עֹוד ִמ ְצ ָוה!‬ ‫למשפחת אליאש מכרמי צור שאהבה מאוד את סיפוריה‬
‫של גילה המאירי ‪ -‬כרגע לא מסתמן סיפור קרוב של הסופרת‬
‫ִּב ְׁש ִבי ִלי ֶזה ֶנ ְח ָמד‬ ‫היקרה והמוכשרת‪ .‬אולי בהמשך תכתוב גילה המאירי סדרה נוספת‪.‬‬
‫ַל ֲחנּות ָלרּוץ ִמ ָּיד‬
‫ְו ִל ְקנֹות ָׁשם ַאְר ָּג ִזים‬ ‫אוהבים את 'ביצה מקושקשת'!‬
‫ֶׁשל ַמּצֹות ֶו ֱאגֹו ִזים‪.‬‬ ‫לשרהלה פרבר קראנו בעיון את מכתבך הארוך והמפורט‪,‬‬
‫ָנכֹון‪ַּ ,‬גם זֹו ִמ ְצ ָוה!‬ ‫על הכתבות שאהבת (המתוקים של הימים ההם‪ ,‬זהירות מסיונרים‬
‫בירושלים)‪ ,‬הסיפורים (הסיפור הקצר‪' ,‬מה שאת בוחרת' ולאחריו‬
‫ִּכי ְּב ֶעֶרב ֶּפ ַסח‬ ‫'הר הברוגז'‪ ,‬ובמיוחד במיוחד הסיפור האהוב ביצה מקושקשת‪,‬‬
‫ֵהן ָּבאֹות ַעד ַלֶּפ ַתח‬ ‫שאת וחברתך נהנות ממנו כל כך על אף שאתן כבר בנות סמינר!)‬
‫ִמ ְצוֹות ֵאי ְנסֹוף‬ ‫והמדורים (הקייטרינג של שורי)‪ .‬תודה רבה על מכתבך היפה‪ ,‬את‬
‫ַרק ְל ָהִרים ְו ֶל ֱא ֹסף‪.‬‬
‫ִּת ְזּכּו ְל ִמ ְצוֹות!‬ ‫מקסימה ומפרגנת!!!‬
‫אם רוצים להשאיר תגובות טלפוניות‪ ,‬אפשר להתקשר למשרד‬
‫‪7‬‬ ‫(מס' הטלפון מופיע בעמוד ‪ 2‬של העיתון)‪ .‬בשעות הפעילות עונות‬
‫שם המזכירות‪ ,‬ובשעות שאינן פעילות ‪ -‬אפשר להשאיר הודעה‪.‬‬

‫שאלה של תדירות‬
‫למשפחת דרמר המדור 'אפשר גם אחרת' מתפרסם‬
‫כל חמישה שבועות בערך‪ ,‬כדי לאפשר גם למכתבי דואר להגיע‬

‫בנחת ולהיכנס‪.‬‬
‫המדור 'יוצאים מהריבוע' מתפרסם פעם בשבועיים‪ ,‬למעט מקרים‬

‫חריגים‪.‬‬

‫הקטע שנשמט‬
‫לחוי מייזליש צודקת! בכתבת ניתוחי המסכות‪ ,‬בטעות‬
‫הופיע גם במסכה הצבעונית הניתוח שמתאים למסכה הגיאומטרית‪...‬‬

‫לא הבחנו בכך עד שהערת את תשומת לבנו!‬
‫מצורף כאן הניתוח החסר‪ ,‬של המסכה הצבעונית‪ ,‬תוכלי לבדוק‬

‫אם הוא באמת מתאים לך‪:‬‬
‫מסכה צבעונית – איזה אקשן‪ ,‬איזו חוויה‪ ...‬את לגמרי בגיל ההתבגרות‪,‬‬
‫הנה קיבלת את האות‪ .‬כולך חיפושים אחר חוויות והרפתקאות‪.‬‬
‫את אוהבת הפתעות‪ ,‬ריגושים ויציאות מהשגרה‪ .‬יש בך לבביות‪,‬‬
‫אהבת הבריות וכישורי חברה מפותחים‪ .‬את מסוגלת לתת את כל‬
‫כולך למען הזולת‪ .‬הרגשות שלך מתורגמים במהירות למעשים‪.‬‬

‫את אוהבת ליצור‪ ,‬לארגן ולהנהיג‪.‬‬
‫שימי לב! לא תמיד הסביבה שלך מעוניינת באמת במה ששכנעת‬

‫את עצמך שהיא רוצה‪...‬‬

‫שאלה על 'מעשה אבות'‬
‫ליעל מהמרכז מדור 'מעשה אבות לבנים' מספר בדרך‬
‫כלל על צדיקים שיום הפטירה שלהם חל באותו שבוע‪ ,‬אם תבדקי‬
‫את תאריך הפטירה המופיע במסגרת‪ ,‬תוכלי לראות זאת בעצמך!‬
‫לפעמים הסיפורים אינם לפי היארצייט אך קשורים רעיונית לחג‬

‫המתקרב או לתאריך המיוחד‪.‬‬
‫לבקשתך לגבי הסדר במדור שעה טובה ‪ -‬נבחן זאת! גיל אנחנו‬
‫מציינים רק כאשר מדובר בבר מצוה‪/‬בת מצוה‪ ,‬המקבלים התייחסות‬

‫מיוחדת‪.‬‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬

‫ַא ֵחר? אּו ַלי‪ִ ...‬הֵּנה‪ִ ,‬רִּני ְּת ַׂש ֵחק ִא ְּתָך‪.‬‬ ‫ְו ֶא ְפַרִים ֹלא רֹו ִאים ִּב ְכ ָלל‪.‬‬ ‫ׁשּוב ֻּכָּלם ַּב ַּב ִית‪ֶ .‬א ְפַר ִים ְוִרִּני‪ְ ,‬צ ִבי‬ ‫הַ ַּתגְ לִ ית‬
‫ִרִּני‪ ,‬רֹו ָצה ְל ַׂש ֵחק ִעם ֶא ְפַר ִים? ְצ ִבי‬ ‫" ֲא ִני אֹו ֵמר לֹו ֶׁשָּצִריְך ַע ְכ ָׁשו ְל ַחּכֹות‬ ‫ְוִר ְב ָקה' ֶלה‪ְ ,‬ועֹוד ְׁש ֵני ַא ִחים ְק ַטִּנים‬
‫ִיַּסע ַעל ַהּקֹוְר ִקי ֶנט ַל ַּמּ ֹכ ֶלת ְוָי ִביא ִלי‬ ‫ּתֹור‪ְ ,‬והּוא אֹו ֵמר ֶׁשֹּלא ָצִריְך‪ֶּ .‬ב ַטח‬
‫ֶׁשהּוא רֹו ֶצה לֹו ַמר ָּכ ָכה‪ִּ ,‬כי ָּכ ָכה הּוא‬ ‫ַמ ָּמׁש‪.‬‬
‫ֶמ ַלח‪ֵּ .‬כן‪ְ ,‬צ ִבי?"‬ ‫ֶעֶרבֶּפ ַסחסֹו ֵגר ָלנּוׁשּוב ֶאת ָּב ֵּתי ַהֵּס ֶפר‬
‫ְו ֵאי ְכ ֶׁשהּו ֶזה ִמ ְס ַּת ֵּדר‪ִ .‬רִּני ְו ֶא ְפַר ִים‬ ‫יּו ַכל ְל ַנֵּצ ַח אֹו ִתי!"‬ ‫ְו ֶאת ַּת ְלמּו ֵדי ַהּתֹוָרה ‪ַ -‬הַּפ ַעם ִמִּסּבֹות‬
‫יֹו ְׁש ִבים ִל ְבּדֹק ִאם ַהְּכ ָל ִלים ֶׁש ֵהם‬ ‫"אֹוי"‪ִ .‬נְר ֶאה ֶׁש ִא ָּמא ְמ ִבי ָנה ֶאת ּגֹ ֶדל‬
‫זֹו ְכִרים ֻמ ְסָּכ ִמים ַעל ְׁש ֵני ֶהם‪ּ ,‬ו ְצ ִבי‬ ‫ַהַּס ַער‪ְ " .‬ו ֵאיְך יֹו ְד ִעים ֶּב ֱא ֶמת ָמה‬ ‫ָיפֹות ְוטֹובֹות‪.‬‬
‫ּו ַב ַּבִית‪ֻּ,‬כָּלםעֹו ְזִרים ְל ִא ָּמא ָי ֶפה ְו ַהְר ֵּבה‪.‬‬
‫יֹו ֵצא ִל ְקנֹות ֶמ ַלח‪.‬‬ ‫ַהְּכ ָל ִלים?"‬
‫ָו ֶׁש ֶקט ַּב ִּמ ְט ָּבח‪.‬‬ ‫" ְמ ַחְּפ ִׂשים ֶאת ַה ַּדף ֶׁשל ַהְּכ ָל ִלים‪ֲ .‬א ָבל‬ ‫ְו ַגם ְמ ַׂש ֲח ִקים‪.‬‬
‫ְו ַגם ‪ָ ---‬ר ִבים‪.‬‬
‫ְוׁשּוב קֹולֹות ִמ ְׂש ָחק ַּב ֲח ַדר ַהְי ָל ִדים‪.‬‬ ‫ֵאין ַט ַעם ְל ַחֵּפׂש‪ ,‬הּוא ָא ַבד ִמ ְּז ַמן!"‬ ‫ִּכי ֶא ְפַר ִים ִּפ ְתאֹום ַמ ְח ִליט ֶׁש ֵּיׁש‬
‫ַּכ ָּמה טֹוב ֶׁש ֵּיׁש ִא ָּמא ֶׁש ְּמ ַס ֶּד ֶרת‬ ‫"ּו ְב ֵכן‪ ,‬אּו ַלי ַּת ְמ ִציאּו ַא ֶּתם ֶאת‬ ‫ְּכ ָל ִלים ֲא ֵח ִרים ְל ָטא ִקי‪ַ .‬א ֶּתם‬
‫ַהְּכ ָל ִלים"‪ִ ,‬א ָּמא ַמִּצי ָעה‪ַּ " .‬גם ָל ֶכם ֵיׁש‬ ‫ַמִּכי ִרים ֶאת ִמ ְׂש ָחק ַה ָּטא ִקי?‬
‫ִע ְנָי ִנים!‬ ‫ְזכּות ְל ַה ְמ ִציא‪ַּ .‬ת ְח ִליטּו ַע ְכ ָׁשו ַי ַחד ָמה‬ ‫ִּפ ְתאֹוםהּוא ַמ ְח ִליטלֹו ֶׁש ֶּזההֹו ֵלְך‬
‫ַא ֶחֶרת‪ְ ,‬וֹלא ְּכ ִפי ֶׁשׂ ִּש ֲחקּו ָּת ִמיד‪.‬‬
‫ֲא ָבל ִא ָּמא ַהּזֹו ִנ ְה ֵיית ֲע ֵי ָפה ַא ֲחֵרי‬ ‫ַהְּכ ָל ִלים ֶׁשָּל ֶכם!"‬ ‫ּו ְצ ִבי ֹלא ַמ ְסִּכים‪ַּ ,‬כּמּו ָבן‪.‬‬
‫ֲארּו ַחת ַהָּצ ֳהַרִים‪ְ ,‬ורֹו ָצה ָל ֶל ֶכת ִליׁ ֹשן‪.‬‬ ‫"אֹוי‪ֶ ,‬זה ֹלא ִמ ְׂש ָחק ָּכ ָכה‪ִ ,‬א ָּמא!" ּכֹו ֵעס‬ ‫הּוא חֹו ֵטף ְל ֶא ְפַרִים ֶאת ַה ְּק ָלף‬
‫"ֶר ַגע‪ִ ,‬א ָּמא!!!" ִר ְב ָקה' ֶלה ָּב ָאה ְּבִרי ָצה‪.‬‬ ‫ֶא ְפַרִים‪ָ ".‬מה‪ְ ,‬נ ַׁשֶּנה ֶאת ַה ִּמ ְׂש ָחק ְס ָתם‬ ‫ֶׁשּלֹו‪ֹ" .‬לא ָּכ ָכה הֹו ֵלְך ַה ִּמ ְׂש ָחק‪,‬‬
‫ַּבת ֵׁשׁש ִהיא ִר ְב ָקה' ֶלה‪ְּ .‬כ ֶׁש ִא ָּמא‬ ‫ְס ִלי ָחה!"‬
‫הֹו ֶל ֶכת ִליׁ ֹשן‪ִ ,‬ר ְב ָקה' ֶלה ְמ ַׂש ֶח ֶקת ָּת ִמיד‬ ‫ִּכי הּוא רֹו ֶצה ְל ַנֵּצ ַח?"‬ ‫ֶא ְפַרִיםחֹו ֵטף ַּב ֲח ָזָרה‪ֵּ.‬כן‪ָּ,‬כ ָכה‬
‫ָי ֶפה ַּב ֶח ֶדר‪ְ ,‬ו ִאם ֵיׁש ָלּה ְּב ָעָיה ִהיאּפֹו ָנה‬ ‫"ִּכי ֻּכָּלם רֹו ִצים ְל ַנֵּצ ַח"‪ַ ,‬מ ְס ִּבי ָרה‬ ‫ְּב ִדּיּוק ְמ ַׂש ֲח ִקים‪ְ ,‬ל ַד ְעּתֹו!‬
‫ְלִרִּני‪ֶׁ ,‬שּקֹוֵראת ְס ָפִרים ֵּבי ְנ ַתִים‪ֲ .‬א ָבל‬ ‫ִא ָּמא‪ְ" .‬ו ַא ֶּתם רֹו ִצים ְל ַה ְמ ִׁשיְך ְל ַׂש ֵחק‪.‬‬ ‫ִרִּני ְוִר ְב ָקה' ֶלה ִנ ְז ָעקֹות ִמן‬
‫ַע ְכ ָׁשו ִר ְב ָקה' ֶלה ָר ָצה ְל ִא ָּמא‪ֶ" .‬ר ַגע‪,‬‬ ‫ּו ִב ְׁש ִביל ְל ַׂש ֵחק ַי ַחד ְצִרי ָכה ִל ְהיֹות‬ ‫ַה ֶח ֶדר‪ִ .‬רִּני רֹו ָצה ָל ַד ַעת ַמה‬
‫ִא ָּמא! הּוא ַמ ְק ִׁשיב ְל ַקו ַהִּסּפּוִרים ֶׁשל‬ ‫ַה ְסָּכ ָמה ַעל ַהְּכ ָל ִלים‪ָ .‬נכֹון? ְׁשבּו‬ ‫ָּק ָרה‪ֲ ,‬א ָבל ְצ ִבי ְו ֶא ְפ ַר ִים‬
‫ְו ַת ְח ִליטּו ַי ַחד ַעל ְּכ ָל ִלים ֶׁשּמֹו ְצ ִאים‬ ‫צֹו ֲע ִקים ֶזה ֶאל ֶזה ְּבקֹולֹות‬
‫ר' ַק ְל ָמן! ִא ָּמא!"‬ ‫ִנ ֲחִרים ְו ִאי ֶא ְפ ָׁשר ְל ָה ִבין ַמה‬
‫" ְּב ֵס ֶדר ָּגמּור‪ֲ .‬א ִני ַמְר ָׁשה‪ַ .‬א ְּת ְיכֹו ָלה‬ ‫ֵחן ְּב ֵעי ֵני ְׁש ֵני ֶכם"‪.‬‬ ‫ֵהם ְמ ַד ְּבִרים‪.‬‬
‫"הּוא ְס ָתם‪ ...‬הּוא‪ְ ...‬ס ָתם!" ֶא ְפַר ִים‬ ‫ְצ ִבי ְמ ַנֶּסה ַל ְחטֹף ׁשּוב ֶאת‬
‫ִל ְׁש ֹמ ַע ַּגם ֵּכן"‪.‬‬ ‫ַה ְּק ָלף‪ְ ,‬ו ֶא ְפ ַר ִים ָרץ ְל ִא ָּמא‬
‫" ֲא ִני ֹלא ְיכֹו ָלה ַע ְכ ָׁשו ִל ְׁש ֹמ ַע‪ֶ .‬זה‬ ‫ּכֹו ֵעס עֹוד יֹו ֵתר‪.‬‬ ‫ֶׁש ַּתִּציל אֹותֹו‪.‬‬
‫ַמ ְפ ִרי ַע ִלי ְל ִה ְת ַרֵּכז ַּב ִּמ ְׂש ָחק! ֲא ִני‬ ‫"ֹלא ָצִריְך‪ְ "...‬צ ִבי ַמ ְׁש ִליְך ֶאת ַה ְּק ָל ִפים‪.‬‬ ‫ִא ָּמא ְּב ִדּיּוק ְּב ֶא ְמ ַצע ְל ָה ִכין ָמָרק‬
‫ַל ֲארּו ַחת ַהָּצ ֳהַר ִים‪ֶ .‬זה ָמָרק ַא ֲחרֹון‬
‫ַמ ְק ִׁשי ָבה ַל ַּקו ַּבַּלְי ָלה"‪.‬‬ ‫"ֹלא ְנ ַׂש ֵחק‪ְ ,‬ו ֶזהּו"‪.‬‬ ‫ִל ְפ ֵני ֶׁשּגֹו ְמִרים ִעם ִנ ְקיֹון ַה ִּמ ְט ָּבח‪ָּ ,‬כְך‬
‫"ּו ְב ֵכן‪ְּ ...‬ב ֵס ֶדר‪ .‬הּוא ִי ְׁש ַמע ַע ְכ ָׁשו‪ְ ,‬ו ַא ְּת‬ ‫ִא ָּמא ְמ ַכ ְדֶרֶרת ַע ְכ ָׁשוֻּכ ְפ ָּתאֹות ִּב ְׁש ִביל‬ ‫ִא ָּמא ִה ְכִרי ָזה ְּבֵרא ִׁשית ַהּ ֹב ֶקר‪ָ .‬מָרק‬
‫ַא ֲחרֹון ֶׁשּ ֹיא ְכלּו ָּכאן ַּב ַּב ִית‬
‫ַּבַּלְי ָלה"‪.‬‬ ‫ַה ָּמָרק‪.‬‬ ‫ַעד‪ ...‬עֹוד ָׁשבּו ַע‪.‬‬
‫"ֹלא‪ִ ,‬א ָּמא! הּוא ְמ ַח ֵּבר ֶאת ַה ֶּט ֶלפֹון‬ ‫" ִא ָּמא!" ְמ ַנ ְד ֵנד ֶא ְפַרִים‪ַ " .‬א ְּת רֹו ָאה?‬
‫"ֵּכן‪ְ ,‬י ָל ִדים‪"...‬‬
‫ָלַר ְמקֹול!"‬ ‫ַע ְכ ָׁשו הּוא ֹלא רֹו ֶצה ְל ַׂש ֵחק!"‬ ‫ִר ְב ָקה' ֶלה ָׂש ָמה ֵלב‬
‫"אֹוי‪ִ ...‬מי ֶזה הּוא?"‬ ‫" ֲא ִני רֹו ָאה‪ .‬אּו ַלי ֶּב ֱא ֶמת ִּת ְקחּו ִמ ְׂש ָחק‬ ‫ֶׁש ִא ָּמא ֶנ ֱא ַנ ַחת‪ִ .‬היא‬
‫רֹו ָאה ֶׁש ֵאין ָלּה ּכֹו ַח‪.‬‬
‫" ְצ ִבי!"‬ ‫ִהיא רֹו ָאה ְּד ָבִרים ֶׁשְּצ ִבי‬
‫" ְצ ִבי ִקי' ֶלה!"‬
‫ְצ ִבי מֹו ִפי ַע‪ַ ,‬ה ָּב ָעה ִנְר ֶּג ֶזת ַעל ָּפ ָניו‪.‬‬
‫" ָּת ִמיד ִהיא ְצִרי ָכה ְל ַה ְפִרי ַע ִלי!"‬
‫" ִּת ַּקח ֶאת ָה ַר ְמקֹול ְּב ַב ָּק ָׁשה‬
‫ַל ֲח ַדר ַה ָּב ִנים‪ְ ,‬ו ַת ְנ ִמיְך‪ֶׁ ,‬שֹּלא‬
‫ַי ְפִרי ַע ְלִר ְב ָקה' ֶלה"‪.‬‬

‫תשפ"א ‪8 26‬‬

‫סיפור שבועי ‪ ///‬מספרת‪ :‬רותי רוזנשטין‬ ‫ֹלא ַמ ְח ִלי ָטה ְּכלּום"‪ ,‬אֹו ֶמֶרת ִר ְב ָקה' ֶלה‬ ‫ָהֶר ַגע ַה ֶּזה ְל ַכר ְו ִל ְׂש ִמי ָכה‪ָ .‬הֶר ַגע ַמ ָּמׁש‪,‬‬ ‫" ֲא ִני ְּכ ָבר ַּב ֲח ַדר ַה ָּב ִנים"‪.‬‬
‫ִל ְצ ִבי‪ֲ " ,‬א ִני ַרק ְמ ַב ֶּק ֶׁשת‪ָ .‬מה‪ֲ ,‬א ִני ֹלא‬ ‫ְּב ִלי ָּכל ִּדחּוי‪ַּ " .‬ת ְס ִּביִרי לֹו ַּכ ָּמה ָק ֶׁשה ָלְך‬ ‫" ֶּב ֱא ֶמת‪ַ "?...‬ע ְכ ָׁשו ִא ָּמא ֹלא ְמ ִבי ָנה ָמה‬
‫ָאחֹות ֶׁשְּלָך? ַא ָּתה ֹלא ָיכֹול ַל ֲע ֹזר ִלי?"‬ ‫ְל ַה ֲע ִביר ַע ְכ ָׁשו ֶאת ַה ִּמ ְׂש ָחק ְל ָמקֹום‬
‫ְצ ִבי ׁשֹו ֵתק‪ .‬הּוא ׁשֹו ֵתק‪ִ .‬היא ְמִרי ָמה‬ ‫ַא ֵחר‪ְ ,‬ו ַכ ָּמה ַמ ְפ ִרי ִעים ָלְך ַהּקֹולֹות‪,‬‬ ‫ִר ְב ָקה' ֶלה רֹו ָצה‪.‬‬
‫ֵעי ַנִים ִמן ַה ִּמ ְׂש ָחק‪ָ .‬ל ָּמה הּוא ׁשֹו ֵתק?‬ ‫ְו ִת ְׁש ֲא ִלי ִאם הּוא ָיכֹול ְלַו ֵּתר‪ .‬אּו ַלי הּוא‬ ‫" ֲא ָבל ֲא ִני ָי ַׁש ְב ִּתי ְו ִׂש ַח ְק ִּתי ָׁשם ֹק ֶדם!"‬
‫" ֲא ִני ֵא ֵלְך ַל ֶח ֶדר ֶׁשָּלְך‪ֲ ,‬א ָבל ַא ַחר ָּכְך ‪-‬‬ ‫ֶּב ֱא ֶמת ַי ְסִּכים"‪ְ .‬ו ִא ָּמא ִנ ְכ ֶנ ֶסת ַל ֲח ַדר‬ ‫ַמ ְס ִּביָרה ִר ְב ָקה' ֶלה‪ָ " .‬מה‪ ,‬הּוא ֹלא ִנ ְכ ָנס‬
‫ַהׁ ֵּש ָנה‪ ,‬סֹו ֶגֶרת ַא ֲחֶרי ָה ֶאת ַה ֶּד ֶלת ַו ֲא ִפּלּו‬ ‫ָח ְפ ִׁשי ַל ֶח ֶדר ֶׁשָּלנּו? ֻמ ָּתר ַּגם ִלי ְל ַׂש ֵחק‬
‫ַא ְּת ֹלא ַמ ְׁש ִאיָרה ִלי ַּב ֶח ֶדר ׁשּום ְק ָלף‬
‫אֹו ֻק ִּבָּיה‪ֲ ,‬א ִפּלּו ֹלא ַחָּיל‪ֵ .‬אין ִלי ּ ֹכ ַח‬ ‫נֹו ֶע ֶלת אֹו ָתּה‪.‬‬ ‫ַּב ֶח ֶדר ֶׁשָּל ֶהם!"‬
‫ֶׁשַּי ִּגידּו ִלי ַא ַחר ָּכְך ֶׁש ֲא ִני ָצִריְך ֶל ֱא ֹסף‬ ‫" ִא ָּמא!" ִנ ְב ֶה ֶלת ִר ְבקֹ ֶנת ַה ְּק ַטָּנה‪ְּ -‬גדֹו ָלה‬ ‫" ֲא ָבל ִאם ָה ַר ַעׁש ַמ ְפ ִרי ַע ָלְך‪ ,‬אּו ַלי‬
‫ִּת ְתַר ֲח ִקי ִמ ֶּמּנּו ְו ֵת ְל ִכי ַל ֲח ַדר ַה ָּבנֹות?"‬
‫אֹו ָתם‪ֵ .‬ה ַב ְנ ְּת?"‬ ‫ֶׁש ֵּמ ֲאחֹוֵרי ַה ֶּד ֶלת‪.‬‬ ‫" ֲא ָבל ַה ִּמ ְׂש ָח ִקים ָּב ָארֹון ֶׁש ַּב ֲח ַדר ַה ָּב ִנים‪,‬‬
‫"ֵּכן‪ֶּ ,‬ב ַטח!"‬ ‫" ְנ ַד ֵּבר ְּכ ֶׁש ָאקּום"‪ִ ,‬היא ׁשֹו ַמ ַעת ֶאת‬ ‫ַו ֲא ִני הֹו ֵצא ִתי ָׁשם ֶאת ַה ִּמ ְׂש ָחק‪ּ ,‬ו ְכ ָבר‬
‫ִא ָּמא ֵאי ְכ ֶׁשהּו ִמ ַּב ַעד ַל ַּמ ְחסֹום‪ְ ...‬ו ֶזהּו‪.‬‬
‫ּו ְצ ִבי הֹו ֵלְך‪ .‬מֹו ִציא ֶאת ַה ֶּת ַקע ֶׁשל‬ ‫ָּפ ַת ְח ִּתי ְו ִאְר ַּג ְנ ִּתי אֹותֹו ָׁשם!"‬
‫ָהַר ְמקֹול ִמן ַהׁ ֶּש ַקע‪ְ ,‬והֹו ֵלְך ֶאל ֲח ַדר‬ ‫אֹוי‪ַ .‬ע ְכ ָׁשו ֵאין ּפֹה ִא ָּמא‪.‬‬ ‫" ֲא ָבל ֶזה ַה ֶח ֶדר ֶׁשָּלנּו! ִא ָּמא!" ָּכְך ְצ ִבי‪.‬‬
‫ְו ֵאין ִמי ֶׁשִּי ְפּתֹר ָלּה ֶאת ַה ְּב ָעָיה‪.‬‬
‫ַה ָּבנֹות‪.‬‬ ‫ְו ֵאין ָלּה ּכֹו ַח ִּב ְכ ָלל ַל ֲע ֹבר ַל ֶח ֶדר ַהׁ ֵּש ִני‬ ‫ַא ֶּתם ְּכ ָבר ִמ ְת ַּב ְל ְּב ִלים?‬
‫ִהיא זֹוֶר ֶקת ֶאת ַה ֻּק ִּבָּיה ַּפ ַעם ַא ַחת‪,‬‬ ‫" ֶא ְהמ‪ִ "...‬א ָּמא ֲע ֵי ָפה ֲע ֵי ָפה‪ֲ ,‬א ָבל‬
‫ְועֹוד ַּפ ַעם‪ִ .‬היא ֹלא זֹו ֶכֶרת ֵאי ֶזה‬ ‫ִעם ַה ִּמ ְׂש ָחק‪.‬‬ ‫ִר ְב ָקה' ֶלה ַהַּפ ַעם ֹלא רֹו ָאה ֶאת ֶזה‪" .‬נּו‪,‬‬
‫ִמ ְסָּפר ָי ָצא ָלּה ַּבַּפ ַעם ָהִראׁשֹו ָנה‪.‬‬ ‫אֹוְך‪ ,‬אֹוְך ְואֹוְך‪ָ .‬ל ָּמה ֶׁשהּוא ֹלא ֵי ֵלְך?‬ ‫ִר ְב ָקה' ֶלה‪ְ ,‬ק ִחי ֶאת ַה ִּמ ְׂש ָחק ּו ְל ִכי ִאּתֹו‬
‫ַּגם ַּבַּפ ַעם ַהׁ ְּש ִנָּיה ֹלא‪ִ .‬היא זֹוֶר ֶקת‬
‫ַּפ ַעם ְׁש ִלי ִׁשית‪ְ ,‬ו ַגם ְר ִבי ִעית‪ַ ,‬עד‬ ‫ָאז ָמה ִאם ֶזה ַה ֶח ֶדר ֶׁשּלֹו?‬ ‫ַל ֶח ֶדר ֶׁשָּלְך"‪.‬‬
‫" ָאז ָמה ִאם ֶזה ַה ֶח ֶדר ֶׁשְּלָך?" ִהיאהֹו ֶל ֶכת‬ ‫" ֶאת ָּכל ַה ֲח ָל ִקים? ַעד ֶׁשִּס ַּד ְר ִּתי‬
‫ֶׁש ִהיא ָׂש ָמה ֵלב ֶׁש ִהיא ִּב ְכ ָלל ֹלא‬ ‫ְואֹו ֶמֶרת ִל ְצ ִבי‪ֵ .‬אין ּפֹה ִמי ֶׁשּ ֹיא ַמר זֹאת‬
‫חֹו ֶׁש ֶבת ַעל ַה ֻּק ִּבָּיה‪ֶ ,‬אָּלא ַעל ַמה‬ ‫ִמְּל ַב ָּדּה‪ְ ,‬ו ִהיא ֵּכן רֹו ָצה ְל ַׂש ֵחק‪ְ ,‬ו ִהיא‬ ‫ְו ִה ְת ַח ְל ִּתי‪ַ .‬הּכֹל ִי ְתָּפֵרק ִלי"‪.‬‬
‫ֹלא ְיכֹו ָלה ְל ָפֵרק ֶאת ַה ִּמ ְׂש ָחק‪ּ .‬ו ֶב ֱא ֶמת‬ ‫"אֹו ֶׁש ַּת ְק ִׁשי ִבי ְּב ָכל ֹזאת ַלִּסּפּור‪ .‬אֹו‬
‫ׁ ֶּש ָהָיה‪.‬‬ ‫ַהִּסּפּור ֶׁש ַּב ַּקו ִמ ְת ַעְר ֵּבב ָלּה ִעם ַה ִּמ ְׂש ָחק‬ ‫ֶׁש ַּת ְפ ִסי ִקי ֶאת ַה ִּמ ְׂש ָחק ַה ֶּזה ְו ִת ְּק ִחי‬
‫ַעל ָּכְך ֶׁשְּצ ִבי ִה ְסִּכים‪.‬‬ ‫ּו ְמ ַב ְל ֵּבל אֹו ָתּה‪ָ " .‬אז ָמה ִאם ֶזה ַה ֶח ֶדר‬ ‫ְל ֵבי ְנ ַתִים ִמ ְׂש ָחק ַא ֵחר ֶאל ַה ֶח ֶדר ַהׁ ֵּש ִני‪,‬‬
‫ִהיא ִּב ְּק ָׁשה‪ְ ,‬והּוא ִה ְסִּכים‪.‬‬ ‫ֶׁשְּלָך‪ַ ,‬א ָּתה ֹלא ָיכֹול ָל ֶל ֶכת ַל ֶח ֶדר ַהׁ ֵּש ִני‬ ‫ּו ְכ ֶׁשהּוא ְי ַס ֵּים ‪ַּ -‬ת ְח ְזִרי ֶאל ַה ִּמ ְׂש ָחק‬
‫ֹלא ִא ָּמא ָא ְמָרה לֹו‪ְ .‬ו ַאף ֶא ָחד‬
‫ֹלא ָצ ַעק ְוֹלא ָּדַרׁש ִמ ֶּמּנּו‪.‬‬ ‫ִּב ְׁש ִביל ֹלא ְל ַה ְפִרי ַע ִלי?"‬ ‫ֶׁש ִה ְת ַח ְל ְּת"‪.‬‬
‫" ֲא ִני ֹלא רֹו ֶצה"‪ ,‬הּוא אֹו ֵמר‪.‬‬ ‫"אֹו ֶׁשהּוא ְיַו ֵּתר ִלי!"‬
‫ִהיא ִּב ְּק ָׁשה ָי ֶפה‪.‬‬
‫ְוהּוא ‪ִ -‬ה ְסִּכים‪.‬‬ ‫" ָל ָּמה ַא ָּתה ֹלא רֹו ֶצה?"‬ ‫"ַר ְעיֹון!"‬
‫"ִּכי‪ֶ ...‬זה ַה ֶח ֶדר ֶׁשִּלי‪ָ .‬מה ַא ְּת חֹו ֶׁש ֶבת‬ ‫" ֶזהּו‪ַּ ,‬ת ִּגי ִדי לֹו! "‬
‫ַּבת ֵׁשׁש ִהיא ִר ְב ָקה' ֶלה‪ְ ,‬ועֹוד‬ ‫ִא ָּמא ִּכ ְמ ַעט ִמ ְסּתֹו ֶב ֶבת ֶאל ְצ ִבי ִקי‪ֲ ,‬א ָבל‬
‫ַּת ְג ִלּיֹות ַרּבֹות ִהיא ַּת ְסִּפיק‬ ‫ָלְך? ֶׁש ַא ְּת ַּת ְח ִלי ִטי ָּכאן ַעל ְּד ָבִרים?"‬ ‫ִּפ ְתאֹום ִהיא ִמ ְס ַּתֶּכ ֶלת ַעל ִר ְב ָקה' ֶלה‬
‫אֹוְך‪,‬הּוא ְמ ַע ְצ ֵּבןָּכ ֶזה! ְמ ַע ְצ ֵּבןָּכ ֶזה! ִהיא‬ ‫ֶׁשָּלּה‪ַ .‬י ְל ָּדה ַּבת ֵׁשׁש‪ַ ,‬י ְל ָּדה ְּגדֹו ָלה ֶׁשְּכ ָבר‬
‫ְל ַגּלֹות ַּבׁ ָּש ִנים ַה ָּבאֹות‪.‬‬ ‫רֹו ָצה‪ִ ...‬היא רֹו ָצה ְל ַהְר ִּביץ לֹו‪ֲ ,‬א ִפּלּו‪ַ .‬רק‬ ‫ָל ְמ ָדה ְל ַד ֵּבר‪.‬יֹו ַד ַעת ְל ַב ֵּקׁשָּכל ַמה ֶׁש ִהיא‬
‫ֲא ָבל ָּכ ֶר ַגע‪ ,‬זֹו ַה ַּת ְג ִלית‪.‬‬ ‫ֶׁשהּוא ָּגדֹול ִמ ֶּמָּנה‪ְ ,‬ו ָח ָזקיֹו ֵתר‪ִ .‬היארֹו ָצה‬ ‫ְצִרי ָכה ְורֹו ָצה‪ַ .‬י ְל ָּדה ֲח ָכ ָמה ְו ֶנ ְח ֶמ ֶדת‪.‬‬
‫ַּת ְג ִלית ֲא ִמ ִּתית‪ַּ .‬ת ְג ִלית‬ ‫ִל ְבּכֹות‪ִּ ,‬כי ַמְר ִּגיז אֹו ָתּה ָּכל ָּכְך ֶׁשְּס ָתם‪-‬‬ ‫ָל ָּמה ֶׁשֹּלא ְּת ַב ֵּקׁש ְּב ַע ְצ ָמּה ִמְּצ ִבי ֶׁשְּיַו ֵּתר‬
‫ְּגדֹו ָלה‪ֹ .‬לא ַרק ִא ָּמא ְיכֹו ָלה‬ ‫ְס ָתם הּוא ֹלא ַמ ְסִּכים‪ֲ .‬א ָבל ִא ָּמא ָה ְל ָכה‬
‫ִל ְפּ ֹתר ָלּה ְמִריבֹות ּו ְב ָעיֹות‬ ‫ִליׁ ֹשן ְוקֹולֹות ַה ְּב ִכי ָי ִעירּואֹו ָתּה‪ְ ,‬ו ֶאת ְצ ִבי‬ ‫ָלּה?‬
‫‪ַּ -‬גם ִהיא‪ַ ,‬י ְל ָּדה ַּבת ֵׁשׁש‪,‬‬ ‫ֵהם ִּב ְכ ָלל ֹלא‬ ‫" ַא ְּת ְּב ַו ַּדאי ֵּת ְד ִעי ְל ַב ֵּקׁש ִמ ֶּמּנּו ָי ֶפה‬
‫ְי ַׁש ְכ ְנעּו‪.‬‬ ‫ְמאֹד ְּב ַע ְצ ֵמְך‪ִ ,‬ר ְבקֹ ֶנת"‪ ,‬אֹו ֶמֶרת ִא ָּמא‪.‬‬
‫ְּגדֹו ָלה ַמ ְסִּפיק‪ִ ,‬ויכֹו ָלה‬ ‫" ֲא ִני‬
‫ְויֹו ַד ַעת ְל ַנ ֵהל ִע ְנָי ִניםָּכ ֵאֶּלה‪,‬‬ ‫ַאף ֶא ָחד ֹלא רֹו ֶאה ַּכ ָּמה ֹרא ָׁשּה‬
‫ּכֹו ֵאב‪ְ ,‬ו ַכ ָּמה ִהיא ְזקּו ָקה‬
‫ּו ְל ַה ְצ ִלי ַח‪.‬‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪9‬‬

‫חונגחוגה‬

‫'רֹו ְק ִמים'‬
‫ַעל ַצָּלחֹות‬

‫ַהחּוג ַהּיֹום ֻמ ְק ָּדׁש ָל ֲא ָחיֹות ַהַּמ ְק ִסימֹות ֶׁשַּמ ֲע ִסיקֹות ֶאת ֲא ֵחי ֶהן ַה ְּק ַטִּנים‬
‫ִּב ְז ַמן ַהִּנ ְקיֹונֹות ְו ַה ֲה ָכנֹות ְל ַחג ַהֶּפ ַסח ַהְּמ ַמְׁש ֵמׁש ּו ָבא ‪-‬‬
‫ְי ִצי ָרה ְמתּו ָקה ֶׁשל ִר ְק ָמה ְּבחּו ֵטי ֶצ ֶמר ַעל ַצְּלחֹות ַק ְרטֹון‪.‬‬
‫ַה ְי ִצי ָרה ַהּזֹו ַמ ְת ִאי ָמה ְל ִמ ְג ַון ִּגי ָל ִאים‪ֹ ,‬לא ְמ ַל ְכ ֶל ֶכת ִמ ַּדי‬

‫( ְק ָצת חּו ִטים ְו ִנּקּו ֵבי ְנ ָיר ְמ ֻפָּז ִרים ַּבׁ ֶּש ַטח‪ּ - )...‬ו ְמ ֹאד ְמ ֹאד ְמ ַר ֶּת ֶקת ּו ְמ ַהָּנה!‬
‫ַּכָּיאּות ִלי ִצי ָרה ֶׁשְּצ ִרי ָכה ְלהֹו ִפי ַע ַּב ָּת ְכ ִנָּיה ֶׁשל ַק ְי ָט ַנת ֶע ֶרב ֶּפ ַסח‪.‬‬

‫ְּתמּו ַנת ֵלב‬ ‫‪.1‬‬ ‫ַמה ָּצ ִריְך?‬

‫‪2‬‬ ‫ַצְּלחֹות ַקְרטֹון ‬
‫ְמ ַנ ֵּקב חִֹרים ְל ֹחר ּבֹו ֵדד ( ְּב ֵח ֶלק ֵמ ַה ְי ִצירֹות ֶא ְפ ָׁשר ‬
‫ִּג ְזרּו ֶאת ַה ֵח ֶלק ַהְּפ ִני ִמי ֶׁשל ָה ִאּיּור‪.‬‬ ‫ַׂשְר ְטטּו ַעל ַהַּצד ָה ֲאחֹוִרי ֶׁשל‬
‫ַהַּצַּל ַחת ִׂשְרטּוט ָּפׁשּוט‪:‬‬ ‫ְל ִה ְׁש ַּת ֵּמׁש ִּב ְמ ַנ ֵּקב ֶׁשל ְׁש ֵני ֹחִרים)‬
‫‪.4‬‬ ‫ֵלב‪ ,‬אֹות‪ִ ,‬עּגּול‪...‬‬
‫חּוט ֶצ ֶמר ‬
‫‪.3‬‬ ‫ִאם ֵיׁש ָל ֶכם ַמ ַחט ְּפ ַל ְס ִטיק ‪ְ -‬מ ֻצ ָּין; ‬

‫ִאם ֹלא ‪ֶ -‬א ְפ ָׁשר ַּגם ִּב ְל ָע ֶדי ָה‬

‫ִמ ְסָּפַר ִים‪ֶּ ,‬ד ֶבק ֶסלֹו ֵטיּפ‪ִ ,‬עָּפרֹון ‬

‫ַנ ְּקבּו חִֹרים ְּכ ִמ ְס ֶּגֶרת ַל ֵח ֶלק ַה ָּגזּור‪ִּ .‬ג ְזרּו חּוט ֶצ ֶמר ְּב ֹאֶרְך ֹנ ַח ַל ֲעבֹו ָדה‬
‫ְו ַה ְד ִּביקּו ֶאת ַה ָּק ֶצה ֶׁשּלֹו ַלַּצד‬
‫ָה ֲאחֹוִרי ֶׁשל ַהַּצַּל ַחת‪.‬‬

‫תשפ"א ‪10 26‬‬

‫‪.7 .6 .5‬‬

‫אמנות ויצירה‪ ///‬מגישה‪ :‬שושי רובין‬ ‫ֶאת ְק ֵצה ַהחּוט ַהּסֹו ִפי‪ַ ,‬ה ְד ִּביקּו ַלַּצד ָה ֲאחֹוִרי‬ ‫ִאם ֵיׁש ָל ֶכם ַמ ַחט ְּפ ַל ְס ִטיק‪ַ ,‬ה ְׁש ִחילּו ַה ְׁש ִחילּו ֶאת ַהחּוט ְו ַה ֲע ִבירּו‬
‫ֶׁשל ַהַּצַּל ַחת‪ִ .‬אם ַהחּוט ִנ ְג ָמר ְּב ֶא ְמ ַצע‬ ‫ְלתֹו ָכּה ֶאת ְק ֵצה ַהחּוט ַה ְמ ֻׁש ְחָרר‪ִ .‬אם ֵּבין ַה ֹחִרים ְלֹלא ֵס ֶדר‪.‬‬
‫ֹלא ‪ַ -‬ה ְד ִּביקּו ִּב ְק ֵצה ַהחּוט ִּפָּסה ְק ַטָּנה‬
‫ָה'ִר ְק ָמה'‪ָ ,‬ה ִכינּו חּוט נֹו ָסף ַּב ַעל ָק ֶצה ַּדק‬ ‫ֶׁשל ֶּד ֶבק ֶסלֹו ֵטיּפ‪ְ ,‬ו ַלְּפפּו ְס ִביב ַהחּוט‪ָּ ,‬כְך‬
‫ְו ַה ְמ ִׁשיכּו ִלְרקֹם‬ ‫ֶׁש ִּיּ ָו ֵצר ָק ֶצה ַּדק ְו ָק ִׁשיח ֶׁש ַמ ְזִּכיר ָק ֶצה ֶׁשל‬
‫ְׂשרֹוְך‪ְ ,‬והּוא ֹנ ַח ְל ַה ְׁש ָח ָלה‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.9 .8‬‬

‫ַה ְּתמּו ָנה מּו ָכ ָנה!‬ ‫ַנ ְּקבּו ִמ ְס ֶּגֶרת חִֹרים ְס ִביב‬ ‫ִר ְקמּו ֶאת ִמ ְס ֶּגֶרת ַהֵּלב‪.‬‬
‫ַהַּצַּל ַחת ְוִר ְקמּו ִמ ְס ֶּגֶרת ָי ָפה ְּב ַתְך‬
‫ַהָּצעֹות ְל ִגּוּון‪:‬‬
‫ָּפׁשּוט אֹו ְמ ַע ְנ ֵין יֹו ֵתר‪.‬‬
‫ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ְׁש ִחיל ֲחרּו ִזים ַעל ֵח ֶלק ִמחּו ֵטי ‬
‫ָהִר ְק ָמה ָה ֶא ְמ ָצ ִעית‪.‬‬
‫ֶא ְפ ָׁשר ִלְר ֹקם ְּבחּו ִטים ְּב ִמ ְסַּפר ְּג ָו ִנים‪ .‬‬

‫ַסל ְּפ ָר ִחים ִס ְגנֹון ׁשֹו ֶנה ּו ְמ ַע ְנ ֵין‪ּ ,‬בֹו ָהִר ְק ָמה ְמ ַׁש ֶּמ ֶׁשת ִל ְת ִפי ַסת ֶא ֶל ֶמ ְנ ִטים ַה ְמ ֻׁשָּל ִבים ַּב ְּתמּו ָנה‪.‬‬

‫‪.3 .2‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ָּכְך ָהִר ְק ָמה נֹו ֶצֶרת ְצפּו ָפה‪ְ ,‬ו ֻכָּלּה‬ ‫רֹו ְק ִמים ַּפִּסים ְל ֹר ַחב ַהַּס ְל ִסָּלה‪ִ :‬מָּכל‬ ‫ּגֹו ְזִרים ֲח ִצי ִעּגּול ֵמ ַה ֵח ֶלק ַהְּפ ִני ִמי ֶׁשל‬
‫ְּב ִכּוּון ָהרֹ ַחב ֶׁשל ַהַּסל‪.‬‬ ‫חֹר רֹו ְק ִמים ַלחֹר ֶׁשֶּנ ְג ִּדי ֵא ָליו‪ּ ,‬ו ְמ ַעט‬ ‫ַהַּצַּל ַחת‪ּ ,‬ו ְמ ַנ ְּק ִבים ֲח ִצי ֵמ ַה ִּמ ְס ֶּגֶרת ‪-‬‬
‫ְס ִביב ַה ֵח ֶלק ֶׁש ֵאינֹו ָּגזּור‪.‬‬
‫‪.6‬‬ ‫ַּב ֲא ַל ְכסֹון ַלחִֹרים ֶׁשִּכ ְמ ַעט ֶנ ְג ִד ִּיים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫ְו ִהֵּנה ַר ְעיֹון נֹו ָסף ַּבִּס ְגנֹון ַה ֶּזה‪.‬‬ ‫ּו ַמ ְׁש ִחי ִלים אֹו ָתם ֵּבין ַהחּו ִטים‪.‬‬ ‫ּגֹו ְזִרים ִּפְר ֵחי ְנ ָיר‪.‬‬
‫ַהְּפָר ִחים ִנ ְכ ְנסּו ַלַּסל!‬
‫ּו ָמ ֶהם ָה ַר ְעיֹונֹות ֶׁשָּל ֶכם?‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪11‬‬

‫ִׁשי ַרת‬
‫ָה ָא ִביב‬

‫מאת‪ :‬רבקה זונשיין‬

‫ֲחָר ִקים ֶׁש ִּמְּלאּו ֶאת ָּכל ַה ֶּמְר ָחב; ְּב ֵע ִצים ְמ ַל ְב ְל ִבים‬ ‫" ַא ֶּתם ְמִרי ִחים ֶאת ָהֵרי ַח ַה ָּמתֹוק ַה ֶּזה?" ָׁש ֲא ָלה רּות‪.‬‬
‫ּו ְב ָׂשדֹות ְיֻר ִּקים ְל ָכל ְמֹלא ָה ֹא ֶפק‪.‬‬ ‫"ֵרי ַח ָמתֹוק?" ִר ְחַרח יֹו ִסי‪ֲ " ,‬א ִני ֵמִרי ַח ַרק ֶאקֹונֹו ִמי ָקה"‪.‬‬
‫" ֵיׁש ֵרי ַח ְמ ֻי ָחד‪ִּ ,‬פְרחֹו ִני ָּכ ֶזה‪ֶׁ ,‬ש ַּמ ִּגי ַע ִמ ַּבחּוץ"‪ִ ,‬ה ְצ ִּבי ָעה‬
‫ַמְר ַב ֵּדי ְּפָר ִחים ַס ְסּגֹו ִנ ִּיים ִנ ְפְרסּו ְּב ָכל ִּפָּנה‪ְ ,‬מ ִפי ִצים ֵריחֹות‬
‫ְמ ַׁשְּכִרים ֶׁשל ְּפִרי ָחה‪.‬‬ ‫רּות ַעל ַה ַחּלֹון‪.‬‬
‫" ֶזהּו ָהֵרי ַח ַה ָּקסּום ֶׁשל ָה ָא ִביב"‪ָ ,‬א ְמָרה ִא ָּמא‪" .‬הּוא ַמ ְז ִמין‬
‫" ֵאי ֶזה עֹו ָלם ִנ ְפ ָלא ָּבָרא ָלנּו ה' ִי ְת ָּבַרְך!" ִה ְת ַל ֲהבּו ַה ְי ָל ִדים‪.‬‬
‫" ַהּכֹל ּפֹוֵר ַח ְו ָי ֶפה ָּכל ָּכְך"‪ֵ ,‬הם ִה ִּביטּו ָס ִביב‪ִ " ,‬אי ֶא ְפ ָׁשר‬ ‫אֹו ָתנּו ַל ֲע ֹרְך ִסּיּור ָק ָצר ַּב ְּבִרי ָאה ַה ִּמ ְת ַח ֶּד ֶׁשת"‪.‬‬
‫ְל ַה ֲא ִמין ֶׁשַרק ִל ְפ ֵני ָׁשבּו ַע עֹוד ָה ָיה ָּגׁשּום ְו ַקר ּו ָמ ֵלא ּ ֹבץ‪"...‬‬ ‫ִּב ְזִריזּות ִהִּניחּו ֻּכָּלם ֶאת ַהְּס ַמְרטּו ִטים‪ַ ,‬ה ַּמ ְט ֲא ֵטא ְוׁשֹו ֵאב‬
‫" ֵאיְך יֹו ְד ִעים ַהְּפָר ִחים ִל ְצמֹ ַח ְּב ִדּיּוק ְּכ ֶׁש ַּמ ִּגי ַע ָה ָא ִביב?"‬
‫ָה ָא ָבק‪ְ ,‬ו ָי ְצאּו ְל ֵחיק ַה ֶּט ַבע‪.‬‬
‫ָׁש ֲא ָלה רּות‪.‬‬ ‫ָהעֹו ָלם ִק ֵּבל ֶאת ְּפ ֵני ֶהם ֲח ִגי ִגי ְוַר ֲע ָנן‪ְּ ,‬ב ָׁש ַמ ִים ַצ ִחים‪ַ ,‬חִּפים‬
‫"ה' ִי ְת ָּבַרְך ָנ ַטע ַּבְּצ ָמ ִחים ַמ ְנ ָּגנֹון ְמ ֻי ָחד ֶׁשל ֶח ְלּבֹו ִנים‬ ‫ֵמ ָע ָנן‪ּ ,‬ו ְב ֶׁש ֶמׁש ֲח ִמי ָמה ְמ ַל ֶּט ֶפת; ְּב ִז ְמַרת ִצּפֹוִרים ּו ְב ִז ְמזּום‬
‫ָהְר ִגי ִׁשים ְלאֹור ּו ְל ֹקר"‪ִ ,‬ה ְס ִּביָרה ִא ָּמא‪ְּ" .‬כ ֵדי ֶׁש ַּי ְת ִחיל ַּת ֲה ִליְך‬
‫ַהְּפִרי ָחה‪ְ ,‬צִרי ִכים ִל ְקרֹות ְׁש ֵני ְּד ָבִרים‪ֹ :‬קר ֶׁשִּנ ְמ ָׁשְך ִמ ְסַּפר‬
‫ָׁשבּועֹות‪ְ ,‬י ַח ֵּזק ֶאת ַה ֶח ְלּבֹו ִנים ָהְר ִגי ִׁשים ְלקֹר‪ַ .‬א ַחר ָּכְך‪,‬‬
‫ְּכ ֶׁש ִּי ְת ֲח ֵמם ֶמ ֶזג ָה ֲאִויר‪ַ ,‬ה ֶח ְלּבֹו ִנים ַהָּללּו ֵי ָח ְלׁשּו ‪ְ -‬ו ַהְּפָר ִחים‬
‫ִי ְתעֹוְררּו ִל ְצ ֹמ ַח‪ְּ .‬כמֹו ֵכן‪ִ ,‬ה ְת ָאְרכּות ַהּיֹום ּתֹו ִסיף ְׁשעֹות אֹור‪,‬‬
‫ְו ִת ְג ֹרם ַל ֶח ְלּבֹו ִנים ָהְר ִגי ִׁשים ְלאֹור ְל ִה ְתעֹוֵרר ְו ִל ְפעֹל‪ְׁ .‬ש ֵני‬
‫ַה ְּד ָבִרים ַּגם ַי ַחד ִמ ְתַר ֲח ִׁשים ִעם ּבֹוא ָה ָא ִביב ‪ֶ -‬מ ֶזג ָה ֲאִויר‬

‫ִמ ְת ַח ֵּמם ְל ַא ַחר ָׁשבּועֹות ָקִרים‪ְ ,‬ו ַהּיֹום ַמ ְת ִחיל ְל ִה ְת ָאֵרְך"‪.‬‬
‫" ְמ ֻי ָחד!!!" ִה ְתַּפ ֵעל יֹו ִסי ְוִר ְחַרח ֶּפַרח ָורֹד‪.‬‬

‫" ַהְּפָר ִחים ְמ ִפי ִצים ִּב ְתקּו ַפת ַהְּפִרי ָחה ֶׁשָּל ֶהם ֵרי ַח ָח ָזק‪,‬‬
‫ֶׁש ַּמ ְז ִמין ֶאת ַה ֲחָר ִקים ֶׁש ִּמ ְתעֹוְרִרים ָּכ ֵעת ֵמ ַה ַּתְר ֶּד ֶמת ֶׁש ָּבּה‬

‫תשפ"א ‪12 26‬‬

‫ַע ְצ ָמן ַלְּנ ִדי ָדה ַהחֹו ֶזֶרת"‪.‬‬ ‫ָהיּו ְׁשקּו ִעים ַּבחֶֹרף‪ְ ,‬ו ֶאת ַהַּפְרָּפִרים ֶׁשּבֹו ְק ִעים ֵמ ַה ְּג ָל ִמים‬
‫" ֲא ָבל ָל ָּמה ַּד ְו ָקא ָּב ָא ִביב ַהּכֹל קֹוֶרה?" ָׁש ַאל יֹו ִסי‪.‬‬ ‫‪ֵ -‬ל ָהנֹות ֵמ ַהּצּוף ּו ְל ָה ִפיץ ַא ְב ָק ִנים"‪ִ ,‬סְּפָרה ִא ָּמא‪.‬‬
‫"עֹו ַנת ָה ָא ִביב ִהיא ַה ְּתקּו ָפה ַה ֻּמ ְׁש ֶל ֶמת ִל ְפִרי ָחה‪,‬‬
‫ְל ִה ְת ַח ְּדׁשּות ּו ְל ִגּדּול ֶצ ֱא ָצ ִאים ֲח ָד ִׁשים"‪ִ ,‬ה ְס ִּביָרה ִא ָּמא‪.‬‬ ‫"ָּכל ָּכְך ַהְר ֵּבה ַּפְרָּפִרים‪ִ ,‬חּפּו ִׁשּיֹות ַו ֲחָר ִקים!" ִה ְצ ִּבי ָעה רּות‬
‫ַעל ַהְּס ִבי ָבה ָהרֹו ֶח ֶׁשת ַח ִּיים‪.‬‬

‫" ַּגם ַּב ֲע ֵלי ַה ַח ִּיים ְמ ַק ְּב ִלים ֶאת ָה ָא ִביב ְּב ִׂש ְמ ָחה ְוהֹו ְפ ִכים‬
‫ִל ְפ ִעי ִלים ְו ִנ ְמָר ִצים"‪ָ ,‬א ְמָרה ִא ָּמא‪ָ " .‬ה ֵחל ַּב ֲחָר ִקים‬
‫ְותֹו ָל ִעים ְק ַט ְנ ַטִּנים‪ְ ,‬ו ַכֵּלה ְּב ֻד ֵּבי ַהּקֹ ֶטב ַה ְּמ ִגי ִחים ָּכ ֵעת‬

‫ֵמ ַה ְּמאּורֹות ֶׁשָּל ֶהם ְל ַא ַחר ְׁש ַנת חֶֹרף ֲאֻרָּכה"‪.‬‬
‫" ֶזה ִנְר ֶאה ֶׁשֻּכָּלם ֲעסּו ִקים ְמ ֹאד"‪ִ ,‬ה ְתּכֹו ֵפף יֹו ִסי ֶאל‬

‫" ַא ֲחֵרי ַה ֹחֶרף ַה ַּקר ְו ִל ְפ ֵני ַה ַּק ִיץ ַה ְּׁשָר ִבי ְו ַה ְמ ַי ֵּבׁש‪ֶ ,‬מ ֶזג‬
‫ָה ֲא ִויר ַח ִּמים ְו ָנ ִעים‪ּ ,‬ו ְמ ַא ְפ ֵׁשר ַלְּפָר ִחים ִל ְצ ֹמ ַח ּו ְל ַב ֲע ֵלי‬
‫ַה ַח ִּיים ַה ֲח ָד ִׁשים ִל ְגּדֹל ְּב ַנ ַחת‪ַ .‬הְּנ ָח ִלים ׁשֹו ְפ ִעים ַמ ִים‬

‫ַה ֲחָר ִקים ַה ִּמ ְתרֹו ְצ ִצים ַעל ָה ֲא ָד ָמה‪.‬‬
‫" ַּב ֲע ֵלי ַה ַח ִּיים ְמ ַנְּצ ִלים ֶאת עֹו ַנת ָה ָא ִביב ַהִּנ ְפ ָל ָאה ְּכ ֵדי‬
‫ְל ַאְר ֵּגן ְל ַע ְצ ָמם ְמקֹום ִמ ְח ָיה ּו ְל ַג ֵּדל ֶצ ֱא ָצ ִאים ֲח ָד ִׁשים"‪,‬‬

‫ָא ְמָרה ִא ָּמא‪.‬‬
‫" ִהֵּנה‪ֵ ,‬יׁש ָּכאן ִצּפֹור ֶׁשּבֹו ָנה ֵקן"‪ִ ,‬ה ְת ַל ֲה ָבה רּות‪.‬‬
‫" ָנכֹון"‪ִ ,‬ה ְנ ֲה ָנה ִא ָּמא‪".‬זֹו ְּתקּו ַפת ַה ִּקּנּון ְו ַה ְּד ִגיָרה‪ָּ ,‬בּה ַהִּצּפֹוִרים‬
‫ּבֹונֹות ִקִּנים ּו ְמ ִטילֹות ֵּבי ִצים ֶׁש ֵּמ ֶהן ִי ְב ְקעּו ּגֹו ָז ִלים"‪.‬‬

‫ְו ָה ֲא ָד ָמה ְרוּו ָיה‪ּ ,‬ו ְל ֻכָּלם ֵיׁש ֶׁש ַפע ֶׁשל ָמזֹון ָז ִמין ּו ֵמ ִזין‪.‬‬ ‫" ַּגם ַהִּצּפֹוִרים ַהּנֹו ְדדֹות ֶׁש ָּ ׁשהּו ַּבחֶֹרף ְּב ַא ְפִרי ָקה ַה ַח ָּמה‪,‬‬
‫ַהְּצ ָמ ִחים צֹו ְמ ִחים ִּב ְמ ִהירּות ְו ֶנ ֱה ִנים ֵמ ֲא ָד ָמה ּפֹוִר ָּיה ּו ִמ ֶּ ׁש ֶמׁש‬ ‫ְמ ַמ ֲהרֹות ִל ְנּ ֹדד ֲח ָזָרה ְל ֵע ֶבר ֵּבי ָתם ֶׁש ְּב ַאְרצֹות ַהּקֹר"‪,‬‬
‫ֲח ִמי ָמה‪ַ .‬ה ֲחָר ִקים ְו ַה ְּב ֵהמֹות ֶנ ֱה ִנים ִמ ֶּ ׁש ַפע ַהְּצ ָמ ִחים‪.‬‬ ‫ִה ְמ ִׁשי ָכה ִא ָּמא ְו ִה ְצ ִּבי ָעה ְל ֵע ֶבר ִצּפֹוִרים ּדֹואֹות ַּב ָּ ׁש ָמ ִים‪ָּ" .‬כְך‬
‫ַהִּצּפֹוִרים ְו ַה ְמ ַכְר ְס ִמים ֶנ ֱה ִנים ֵמ ַה ֲחָר ִקים‪ְ ,‬ו ַהּטֹוְר ִפים ֶנ ֱה ִנים‬ ‫עֹו ְברֹות ְּב ַאְר ֵצנּו ַל ֲהקֹות ֶׁשל ֲח ִסידֹות‪ֲ ,‬עגּוִרים ְו ִצּפֹוֵרי ִׁשיר"‪.‬‬
‫ִמ ַּב ֲע ֵלי ַה ַח ִּיים ַהּיֹו ְצ ִאים ַּב ֲהמֹו ֵני ֶהם"‪ֵּ ,‬ת ֲאָרה ִא ָּמא ֶאת‬ ‫" ִמי מֹו ִדי ַע ַלִּצּפֹוִרים ֶׁש ַה ֶּ ׁש ֶלג ְּב ַאְר ָצן ַמ ְפ ִׁשיר ְו ֶא ְפ ָׁשר ְּכ ָבר‬

‫ַה ַּשׁ ְל ֶׁש ֶלת‪" .‬ה' ִי ְת ָּבַרְך ּדֹו ֵאג ְל ָכל ְּבִר ָּיה ּו ְבִר ָּיה!"‬ ‫ַל ְחזֹר ַה ַּב ְי ָתה?" ָׁש ֲא ָלה רּות‪.‬‬
‫"ּו ִב ְמ ֻי ָחד ָלנּו ַה ְיהּו ִדים‪ֶׁ ,‬שָּכל ַה ְּבִרי ָאה ַהּזֹו ִנ ְבְר ָאה‬ ‫" ֵהן ֹלא ְזקּוקֹות ְלהֹו ָד ָעה ִאי ִׁשית‪ּ ,‬ו ְמ ִבינֹות ְל ַבד"‪ָ ,‬צ ֲח ָקה‬
‫ִא ָּמא‪ִּ " .‬ב ְזכּות ַה ָח ְכ ָמה ַה ְּמ ֻי ֶח ֶדת ֶׁשה' ִי ְת ָּבַרְך ֶה ֱע ִניק‬
‫ַּב ֲעבּוֵרנּו"‪ָ ,‬א ַמר יֹו ִסי ְּב ִׂש ְמ ָחה‪.‬‬ ‫ְל ַב ֲע ֵלי ַה ַח ִּיים ‪ֵ -‬הן ַמ ְצ ִליחֹות ְל ַזהֹות ֶאת ִׁשּנּו ֵיי ֶמ ֶזג ָה ֲא ִויר‬
‫" ַא ָּתה ַמ ְזִּכיר ִלי ֶׁשָּכ ֵעת ֹח ֶדׁש ִני ָסן‪ְ ,‬ו ָצִריְך ְל ָבֵרְך ֶאת ִּבְרַּכת‬ ‫ַה ַּקִּלים ְּביֹו ֵתר ְו ֶאת ִה ְת ָאְרכּות ְׁשעֹות ָהאֹור‪ּ ,‬ו ְל ָה ִכין ֶאת‬

‫ָה ִאי ָלנֹות"‪ִ ,‬ה ְצ ִּבי ָעה ִא ָּמא ַעל ֲע ֵצי ָהִרּמֹון ַה ְּמ ַל ְב ְל ִבים‪.‬‬

‫" ָּברּוְך ַא ָּתה‪ֶׁ ...‬שֹּלא ִחַּסר ְּבעֹו ָלמֹו ָּד ָבר‪ּ ,‬ו ָבָרא ּבֹו ְּבִרּיֹות‬
‫טֹובֹות ְו ִאי ָלנֹות טֹו ִבים ֵל ָהנֹות ָּב ֶהם ְּב ֵני ָא ָדם"‪.‬‬

‫ִא ָּמא‪ ,‬יֹו ִסי ְורּות ֵּבְרכּו ֶאת ַה ְּבָר ָכה ְּב ַכָּו ָנה ּו ְב ִׂש ְמ ָחה ְּגדֹו ָלה‪.‬‬
‫ְּכ ֶׁשְּס ִבי ָבם ַהִּצּפֹוִרים ְמ ַצ ְּיצֹות ְּב ַעִּליזּות‪,‬‬
‫ַהַּפְרָּפִרים ִמ ְתעֹו ְפ ִפים ְּב ֵחן‪,‬‬

‫ָה ֵע ִצים ְמ ַל ְב ְל ִבים ְו ַהְּפָר ִחים ּפֹוְר ִחים ִּב ְׁש ַלל ְּג ָו ִנים‪,‬‬
‫ְו ָכל ַה ְּבִרי ָאה ְמׁשֹוֶרֶרת ִׁשיַרת הֹו ָד ָיה ָלה' ִי ְת ָּבַרְך ַעל עֹו ָלם‬

‫ּ ֹכה ֶנ ְה ָּדר!‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪13‬‬

‫ֵּבי ָצה ְמ ֻקְׁש ֶקֶׁשת‬

‫ַמה ׁ ֶּש ָה ָיה‪.‬‬ ‫ַּת ְק ִציר‪ֲ :‬א ִכי ַלת ֵּבי ָצה ְמ ֻׁשָּנה ְמ ִבי ָאה ֶאת ִלִּבי ֶאל‬ ‫ֶּפֶרק‪37‬‬
‫ִל ִּבי הֹו ְד ָתה ַלה'‪ .‬זֹו ַמ ָּמׁש ַהָּצ ָלה ִּב ְׁש ִבי ָלּה‪ְּ ,‬כ ֶׁש ִהיא‬ ‫עֹו ָלם מּו ָזר ֶׁשּבֹו ֻּכָּלם רֹו ִאים ָּבּה ִא ָּמא ְל ַאְרָּב ָעה‬
‫ְּב ָכל ִל ָּבּה ַמ ֲע ִדי ָפה ְל ַמ ֵעט ְּב ִׂשי ָחה ִעם ראֹ ַׁשת ָה ִעיר!‬ ‫ְי ָל ִדים‪ִ .‬לִּבי ִמ ְת ַאַר ַחת ֵא ֶצל ר ֹא ַׁשת ָה ִעיר ִּב ְג ַלל ַמַּכת‬
‫ִה ִּגי ָׁשה ַלּמֹו ֶכֶרת ֶאת ַהׁ ְּש ָטר‪ְ ,‬ו ָא ְמָרה ֶׁש‪ֹּ -‬לא‪ֹ .‬לא ָצִריְך‬ ‫ֻח ְלּדֹות ְּב ֵבי ָתּה‪ּ ,‬ו ְמ ַגָּלה ָׁשם ַמְר ַאת ֶק ֶסם ָּבּה ִהיא‬
‫רֹו ָאה ֶאת ַע ְצ ָמּה ׁשּוב ְּכ ַי ְל ָּדה‪ְּ .‬כ ֶׁש ִהיא חֹו ֶזֶרת ִעם‬
‫ֶל ֱארֹז אֹותֹו ִּב ְנ ַיר ַמ ָּת ָנה‪ַ .‬רק ַׂש ִּקית ְּב ַב ָּק ָׁשה‪.‬‬ ‫ַה ְי ָל ִדים ֶאל ַה ִּדיָרה‪ִ ,‬היא ִנ ְזֶּכֶרת ֶׁש ָע ֶלי ָה ְל ַה ְח ִזיר‬
‫" ַהִּסיר ְּכ ָבר ָטבּול"‪ָ ,‬א ְמָרה ַהּמֹו ֶכֶרת ְּב ָׁש ָעה ֶׁש ִה ְכ ִני ָסה‬ ‫ְלראֹ ַׁשת ָה ִעיר ֶאת ַה ִּסיר ֶׁשָּׁש ְבָרה ָלּה‪ְ ,‬והֹו ֶל ֶכת‬

‫אֹותֹו ַלּ ַׂש ִּקית‪ִ .‬ל ִּבי ָׂש ְמ ָחה ִל ְׁש ֹמ ַע‪.‬‬ ‫ִל ְקנֹות ִסיר ַא ֵחר‪ַּ .‬ב ֲחנּות ֵאין ָלּה ַמ ְס ִּפיק ֶּכ ֶסף‪.‬‬
‫אּו ִדי ִה ְת ַנ ֵּתק ְּב ַצ ַער ִמּקּו ְמקּום ַהִּפיל ּו ֵמ ַה ֶּתְרמֹוס‬
‫ֶׁש ָהָיה ִנְר ֶאה לֹו ְּכמֹו ֶז ְּבָרה‪ְ ,‬וַרק ִה ְת ַחֵּנן ְל ִל ִּבי ֶׁש ַּת ְב ִטי ַח‬ ‫ֶּב ִטי ע ֹו ָלה ֶאל ַה ִּג ְב ָעה‬
‫ֶׁשעֹוד ִּת ְק ֶנה לֹו ָּכ ֶזה ֵאי ַּפ ַעם ִאם ִי ְת ַנ ֵהג ָי ֶפה‪ .‬יּו ִמי‬
‫ָמ ָצא ֶאת ַע ְצמֹו ׁשּוב ָקׁשּור ָּב ֲע ָג ָלה ִעם ַה ַּב ְקּבּוק ֶׁשּלֹו‪,‬‬ ‫ִל ִּבי ִמׁ ְּש ָׁשה ֶאת ַהׁ ְּש ָטר ְּבחֹ ֶסר אֹו ִנים‪.‬‬
‫" ֵיׁש ִלי ַרק ִׁש ְב ִעים"‪ִ ,‬מ ְל ְמ ָלה ֶאל ּתֹוְך ָה ַאְר ָנק‪.‬‬
‫ְו ַה ֲחבּוָרה ָה ַעִּלי ָזה ָי ְצ ָאה ַל ֶּדֶרְך‪.‬‬
‫" ֲא ִני רֹו ָצה ָל ֶל ֶכת ְלראֹ ַׁשת ָה ִעיר ָל ֵתת ָלּה ֶאת ַהִּסיר"‪,‬‬ ‫" ֲא ִני ְיכֹו ָלה אּו ַלי‪ֶ ,‬ה ְמ‪ְ ,‬ל ַׁשֵּלם ַא ַחר ָּכְך?"‬
‫ִּב ְק ָׁשה ֶּב ִטי ְּכ ֶׁשָּצ ֲעדּו ַעל ַה ִּמ ְד ָר ָכה ְל ַצד ַה ֲח ֻנּיֹות‪.‬‬ ‫ַהּמֹו ֶכֶרת ִע ְּק ָמה ֶאת ָה ַאף‪.‬‬
‫" ֲא ִני ְּכ ָבר יֹו ַד ַעת ֶאת ַה ֶּדֶרְך ִויכֹו ָלה ְל ַה ִּגי ַע ְל ָׁשם ְל ַבד‪.‬‬
‫"ֶר ַגע"‪ִ ,‬היא ִה ְסּתֹו ְב ָבה ְל ָאחֹור ִמ ָּיד ַא ַחר ָּכְך‪.‬‬
‫ַמְר ָׁשה‪ִ ,‬א ָּמא?"‬ ‫"אּו ַלי ִּת ְק ִחי אֹותֹו? ַהִּסיר ַה ֶּזה עֹו ֶלה ִׁש ְב ִעים‬
‫ֵאי ֶזה ַר ְעיֹון! ִל ִּבי ָה ְי ָתה ֻמ ְפ ַּת ַעת‪ֹ .‬לא ָח ְׁש ָבה ֶׁש ְּב ֶע ֶצם‬
‫ֶּב ִטי ֹלא ָּכ ֹזאת ְק ַטָּנה‪ְ ,‬ו ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ִּטיל ָע ֶלי ָה ַּת ְפ ִקי ִדים‪.‬‬ ‫ְׁש ָק ִלים ְּב ִדּיּוק"‪.‬‬
‫" ֵּת ְל ִכי ְל ַבד?" ִהיא ִה ְת ַל ְּב ָטה ְּבקֹול‪ִ .‬נְּס ָתה ְל ִה ָּז ֵכר‬ ‫ִסיר נֹו ָסף ִה ְת ַי ֵּשב ַעל ַהׁ ֻּש ְל ָחן ְו ִל ִּבי ָּב ֲח ָנה‬
‫ְּב ֵאי ֶזה ִּגיל ִא ָּמא ֶׁשָּלּה ִה ְר ְׁש ָתה ָלּה‪ַ ,‬נ ִּגיד‪ָ ,‬ל ֶל ֶכת‬ ‫אֹותֹו ְּב ֵעי ַנ ִים ֲע ָנ ִקּיֹות‪ּ .‬ו ָואּו‪ֶ .‬זה ַהִּסיר!‬
‫ְּב ַע ְצ ָמּה ַל ַּמּכֹ ֶלת‪ְ ,‬ל ֵבית ַהֵּס ֶפר אֹו ַל ֲח ֵבָרה‪ִּ .‬גיל ֶׁש ַבע?‬ ‫ְּב ִדּיּוק ָּכ ֶזה ָה ָיה ְלר ֹא ַׁשת ָה ִעיר! הּוא ֹלא‬
‫ְס ָתם ּדֹו ֶמה לֹו‪ֶ ,‬זה הּוא ְּב‪ִ -‬דּיּוק‪ַ .‬ה ֶה ְב ֵּדל‬
‫ִּכ ָּתה א'? ֶזה ָה ָיה ִנְר ֶאה ָלּה ְק ָצת ָצ ִעיר ִמ ַּדי‪.‬‬ ‫ַהָּי ִחיד הּוא ֶׁש ַהִּסיר ֶׁשְּל ָפ ֶני ָה ֵריק ְו ָנ ִקי‪ְ ,‬ו ַההּוא‬
‫"ֵּכן‪ֶּ ,‬ב ַטח‪ֲ ,‬א ִני ְּגדֹו ָלה ְּכ ָבר"‪ֶּ ,‬ב ִטי ָז ְק ָפה ֶאת ַצ ָּואָרּה‪,‬‬ ‫ָה ָיה ָא ֹדם ִמ ִּב ְפ ִנים ּו ָמ ֵלא ִּב ְק ִציצֹות ּו ִביָרקֹות‬
‫ֵה ִני ָעה ֶאת ַהַּצּמֹות ַהְּוֻרּדֹות ֶׁשָּלּה ְּב ִה ְתַר ְּגׁשּות ִמׂ ְּשמֹאל‬
‫ְמ ֻבׁ ָּש ִלים‪.‬‬
‫ְל ָי ִמין‪ְ ,‬ו ָה ְי ָתה ִנְר ֵאית ִּתינֹו ִקית יֹו ֵתר ֵמ ָהָר ִגיל‪.‬‬ ‫ָאח‪ֵ ,‬אי ֶזה ִּד ְמיֹון ֻמ ְׁש ָלם!ָּכ ֵעתראֹ ַׁשת ָה ִעיר‬
‫" ֲא ִני ֲא ַל ֶּוה אֹו ָתְך"‪ֶ ,‬ה ְח ִלי ָטה ִל ִּבי ַּבּסֹוף‪ְ " .‬נ ַל ֶּוה אֹו ָתְך‬ ‫ֹלא ַּת ֲע ֶלה ְּב ַד ְע ָּתּה ֶׁש ָּקָרה ַמׁ ֶּשהּו ַלִּסיר‬
‫ֻּכָּלנּו ַעד ַל ִּג ְב ָעה‪ְ ,‬ו ַא ְּת ַּת ֲע ִלי ְל ָׁשם ְּב ַע ְצ ֵמְך ְו ִת ְנ ְק ִׁשי‬ ‫ֶׁשָּלּה‪ִ .‬היא ּתּו ַכל ִל ְהיֹות ֶּב ֱא ֶמת‬
‫ְמ ֻׁש ְכ ַנ ַעת ֶׁשִּל ִּבי ֵה ִדי ָחה ֶאת‬
‫ַעל ַה ֶּד ֶלת"‪.‬‬ ‫ֵה ִסיר ֶׁשָּלּה ְו ֶה ְח ִזיָרה ָלּה‬
‫ֶּב ִטי ָה ְי ָתה ְמ ֻאׁ ֶּש ֶרת‪ְ ,‬מ ֻאׁ ֶּש ֶרת ַמ ָּמׁש‪ִ .‬היא ָצ ֲע ָדה‬ ‫אֹותֹו‪ְ ,‬ו ֵהן ֹלא ִי ְצ ָטְרכּו‬
‫ָלּה ַעד ַה ִּג ְב ָעה ַּב ֲע ֵק ִבים מּוָר ִמים‪ִ ,‬חְּל ָקה הֹוָראֹות‬ ‫ְל ַה ֲא ִריְך ְּב ִׂשי ָחה‪,‬‬
‫ְו ַא ְז ָהרֹות ָל ַא ִחים ַה ְּק ַטִּנים ֶׁשָּלּה‪ְ ,‬ו ֶה ֱח ִזי ָקה ְּב ַע ְצ ָמּה‬ ‫ּו ְל ִה ְת ַעֵּכב ׁשּוב ַעל‬
‫ֶאת ַהׂ ַּש ִּקית ִעם ַהִּסיר ַהׁ ָּש ִביר‪ִ .‬היא ִז ְמ ְז ָמה ְל ַע ְצ ָמּה‬
‫ָּבְרחֹוב ִׁשיר ֶׁשִּל ִּבי ֹלא ִהִּכיָרה‪ֵ ,‬צְר ָפה לֹו ּ ֹפה ְו ָׁשם‬

‫תשפ"א ‪14 26‬‬

‫הרפתקה מעולם אחר ‪ ///‬אסתי כץ‬ ‫ר ֹא ַׁשת ָה ִעיר ַהּזֹו ָּת ִמיד ִנְר ֵאית‬ ‫ְּתנּועֹות ְּב ַמ ֲע ַבר ַה ֲח ָצ ָיה‪.‬‬
‫ְמ ֵל ַאת סֹודֹות‪.‬‬ ‫" ַאף ֶא ָחד ֹלא ָּבא ִא ִּתי"‪ִ ,‬ה ְזִּכיָרה ְל ֻכָּלם‪ְּ ,‬כ ִאּלּו‬
‫ֶׁש ִּמי ֶׁשהּו ַמ ָּמׁש ִה ְת ַחֵּנן ֵא ֶלי ָה ְל ִה ְצ ָטֵרף‪ֲ " .‬א ִני‬
‫ִל ִּבי ִה ְת ַל ְּב ָטה ִאם ְל ַטֵּפס‬ ‫עֹו ָלה ְלראֹ ַׁשת ָה ִעיר ַמ ָּמׁש ְל ַבד‪ְ ,‬ו ֻכָּלם ְמ ַחִּכים‬
‫ֶאל ַה ִּג ְב ָעה ְּב ִע ְקבֹו ֶתי ָה ֶׁשל‬
‫ֶּב ִטי‪ִ .‬היא ָּד ֲא ָגה ָלּה יֹו ֵתר‬ ‫ְל ַמ ָּטה"‪ַ .‬ה ְי ָל ִדים ִה ְנ ֲהנּו ְּב ַצ ְי ָתנּות‪.‬‬
‫ֵמ ֶר ַגע ְל ֶר ַגע; ֲא ָבל ֶאל ּתֹוְך‬ ‫" ֶּב ִטי ֶׁשָּלנּו ְּכ ָבר ְּגדֹו ָלה"‪ִ ,‬ה ְס ִּביר אּו ִדי ְל ִמי ֶׁשעֹוד‬
‫ַה ִה ְת ַל ְּב ֻטּיֹות‪ָ ,‬צצּו ׁשּוב ַהַּצּמֹות‬ ‫ֹלא ֵה ִבין‪ִ ,‬מ ְׁש ַּת ֵּתף ַּב ִה ְתַר ְּגׁשּות‪ִ " .‬היא ַה ְּבכֹוָרה‪,‬‬
‫ַה ְּו ֻרּדֹות‪ ,‬יֹו ְרדֹות ְּבמֹו ַרד ַה ִּג ְב ָעה‬
‫ְועֹו ָׂשה ַּת ְפ ִקי ִדים ֲחׁשּו ִבים‪ְּ .‬כמֹו ִא ָּמהֹות"‪.‬‬
‫ְּב ַצ ַעד ִא ִּטי ְק ָצת ְו ִנ ְס ָחב‪.‬‬ ‫ְל ָח ֶיי ָה ֶׁשל ֶּב ִטי ִנ ְצ ְּבעּו ֹס ֶמק ָורֹד ֶׁש ִה ְת ִאים‬
‫" ֶּב ִטי!" ָׂש ְמ ָחה ִל ִּבי ִל ְקָרא ָתּה‬ ‫ְל ַה ְפ ִליא ַלַּצּמֹות ֶׁשָּלּה‪ְ ,‬ו ָכל ַה ְּתנּועֹות ֶׁשָּלּה‬
‫ָא ְמרּו עֹ ֶנג ַו ֲח ִׁשיבּות ְצרּו ִפים‪ִ .‬היא ִה ְזִּכיָרה‬
‫ַרק ְלֶר ַגע‪.‬‬ ‫ִּפ ְתאֹום ְל ִל ִּבי ֶאת ַע ְצ ָמּה‪ֵ .‬איְך ָּת ִמיד ָא ֲה ָבה‬
‫ָּב ֶר ַגע ַה ָּבא ָח ְז ָרה ַה ְּד ָא ָגה‪,‬‬
‫ַו ֲא ִפּלּו ִה ְת ַע ְּב ָתה עֹוד יֹו ֵתר‪.‬‬ ‫ִל ְהיֹות ְּכמֹו ְּגדֹו ָלה‪...‬‬
‫ֶּב ִטי ָה ְי ָתה ִנְר ֵאית מּו ָזר‪ַ .‬הְּל ָח ַי ִים‬ ‫"טֹוב‪ֲ ,‬א ִני עֹו ָלה"‪ֶּ ,‬ב ִטי ָּדְר ָכה ַעל ַה ַּמ ְעצֹור ֶׁשל‬
‫ֶׁשָּלּה ָהיּו ְל ָבנֹות ְל ַג ְמֵרי‪ַ ,‬ה ָּי ַד ִים ֶׁשָּלּה‬
‫ְק ָצת ָר ֲעדּו ְו ָה ֵעי ַנִים ָהיּו ְמפֹ ָחדֹות ּו ְגדֹולֹות‪.‬‬ ‫ָה ֲע ָג ָלה ִמ ָּיד ְּכ ֶׁש ָע ְמדּו ְלַר ְג ֵלי ַה ִּג ְב ָעה‪.‬‬
‫ִּד ְמ ָעה ַא ַחת ָה ְי ָתה ְּתלּו ָיה ֲע ֵלי ֶהן ַּב ָּז ִוית‪.‬‬ ‫" ְּב ַה ְצ ָל ָחה‪ֶּ ,‬ב ִטי"‪ ,‬נֹו ְפ ָפה ָלּה ִל ִּבי‪.‬‬
‫ֹלא‪ִ ,‬היא ֹלא ָה ְי ָתה ּדֹו ָמה ִּב ְכ ָלל‪ֲ ,‬א ִפּלּו ֹלא‬
‫ְק ָצת‪ַ ,‬ל ַּי ְל ָּדה ָה ַעִּלי ָזה ֶׁש ִּטְּפ ָסה ַעל ַה ִּג ְב ָעה‬ ‫ַהַּי ְל ָּדה ָּפ ְס ָעה ָלּה ְמ ֻאׁ ֶּשֶרת‪ִ ,‬נ ְז ֶהֶרת ֶׁשֹּלא ְל ַדֵּלג‪,‬‬
‫ַהּזֹאת ִל ְפ ֵני ֶע ְׂשִרים ַּדּקֹות ְּב ַסְך ַהּכֹל‪.‬‬ ‫חֹו ֶב ֶקת ֵא ֶלי ָה ֶאת ַהׂ ַּש ִּקית ְו ֶאת ַהִּסיר‪.‬‬
‫ֶּב ִטי ָנ ְׁש ָכה ְּב ָח ְז ָקה ֶאת ַהׂ ָּש ָפה ָה ֶע ְליֹו ָנה ֶׁשָּלּה‪,‬‬
‫ַעד ֶׁשִּל ִּבי ָח ְׁש ָׁשה ֶׁש ֵּיֵרד ָלּה ִמ ֶּמָּנה ָּדם‪.‬‬ ‫" ַּת ְח ְזִרי ַמ ֵהר"‪ְ ,‬צ ָע ָקה עֹוד ִל ִּבי ַא ֲחֶרי ָה‪ַ " .‬אל‬
‫" ָה ִיית ַּב ַּב ִית ֶׁשָּלּה?" ֵּבְררּו ַה ְי ָל ִדים‪ֹ ,‬לא ָׂש ִמים‬ ‫ִּת ְת ַעְּכ ִבי‪ֶׁ .‬שֹּלא ִנ ְד ַאג ָלְך‪ָ .‬אה‪ּ ,‬ו ְת ַב ְּק ִׁשי ֵמר ֹא ַׁשת‬
‫ֵלב ְלׁשּום ָּד ָבר‪ִ " .‬היא ָא ֲה ָבה ֶאת ַהִּסיר ַה ֶּזה?"‬ ‫ָה ִעיר ְס ִלי ָחה ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ַמ ְח ִזיִרים ָלּה ֶאת ַהִּסיר‬
‫"ֵּכן"‪ִ .‬סְּנ ָנה ֶּב ִטי ְׁש ֵּתי אֹו ִתּיֹות ְק ַטּנֹות ִמ ַּב ַעד‬
‫ַרק ַע ְכ ָׁשו"‪.‬‬
‫ַלׂ ְּש ָפ ַת ִים ַהְּנעּולֹות‪.‬‬ ‫ֶּב ִטי ִה ְסּתֹו ְב ָבה ְו ִה ִּבי ָטה ַעל ִל ִּבי ְּב ַפְרצּוף ֶנ ֱע ָלב‬
‫" ָה ָיה ְּב ֵס ֶדר?" ִה ְתּכֹו ְפ ָפה ֵא ֶלי ָה ִל ִּבי‪ְ ,‬ו ֵה ִצי ָצה‬ ‫ְק ָצת‪ֲ " .‬א ִני ְּגדֹו ָלה‪ִ ,‬א ָּמא‪ֶ ,‬זה ְּב ֵס ֶדר‪ֲ ,‬א ִני יֹו ַד ַעת‬
‫ַמה ַּל ֲעׂשֹות"‪ִ ,‬היא ִה ְזִּכיָרה‪ְ ,‬ו ִה ְמ ִׁשי ָכה ְל ַטֵּפס‪.‬‬
‫ְּב ִדּיּוק ֶאל ּתֹוְך ָה ֵעי ַנ ִים ַה ְּמַרְּצדֹות‪.‬‬ ‫ַהַּצּמֹות ַה ְּוֻרּדֹות ֶנ ֶע ְלמּו ִמן ָה ַע ִין‪ִ .‬ל ִּבי הֹו ִצי ָאּה‬
‫"ֵּכן"‪ׁ ,‬שּוב ִנ ְפ ְלטּו ְׁש ֵּתי ָהאֹו ִתּיֹות ַה ִּמ ְסֵּכנֹות‪,‬‬ ‫ַּב ְקּבּוק ַמ ִים ְו ִהִּצי ָעה ְל ֻכָּלם ִל ְׁשּתֹות‪ .‬אּו ִדי‬
‫ָמ ָצא ֶחֶרק זֹו ֵהר‪ְ ,‬ו ַה ְי ָל ִדים ָע ְקבּו ַא ֲחָריו ְּב ִע ְנ ָין‪.‬‬
‫ְּב ֹק ִׁשי ָמ ְצאּו ָל ֶהן ֶּדֶרְך‪.‬‬ ‫ָח ֵמׁש ַּדּקֹות ָח ְלפּו‪ַּ ,‬גם ֶע ֶׂשר‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ֲח ֵמׁש‬
‫ֵּכן‪ֵּ .‬כן‪.‬‬ ‫ֶע ְׂשֵרה‪ַּ .‬כ ָּמה ְז ַמן לֹו ֵק ַח ִל ְדּ ֹפק ַעל ֶּד ֶלת ּו ְל ַה ְח ִזיר‬
‫ִסיר? ָּת ֲה ָתה ִל ִּבי ְל ַע ְצ ָמּה ְו ִה ְת ִחי ָלה ְל ַחׁ ֵּשב‬
‫ּו ַמה ֹּלא?‬
‫ּו ַמהּו ַה ָּד ָבר ַהּנֹו ָרא‬ ‫ְּב ַד ְק ְּד ָקנּות ֶאת ַה ַּדּקֹות‪.‬‬
‫ְו ָה ָא ֹים ֶׁש ָּק ָרה ָׁשם‬ ‫ָּכל ָּכְך ִּב ְק ָׁשה ִמ ֶּב ִטי ְל ַמ ֵהר ְוֹלא ְל ִה ְת ַעֵּכב‪ַ .‬מה‬

‫ְל ַמ ְע ָלה?‬ ‫ּקֹוֶרה ַע ְכ ָׁשו?‬
‫אּו ַלי ר ֹא ַׁשת ָה ִעיר ֹלא ַּב ַּב ִית‪ּ ,‬ו ֶב ִטי ְס ָתם ָּכְך‬
‫ּדֹו ֶפ ֶקת ְודֹו ֶפ ֶקת? אּו ַלי ִהיא ְי ֵׁש ָנה ּו ֶב ִטי ְמ ִעיָרה‬
‫אֹו ָתּה ַּב ְּד ִפיקֹות ֶׁשָּלּה? ְואּו ַלי ראֹ ַׁשת ָה ִעיר‬
‫ְמ ַסֶּפֶרת ָלּה ָׁשם ַמׁ ֶּשהּו? ְמ ַגָּלה ָלּה ֵאי ֶזה סֹוד?‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪15‬‬

‫איחולי מזל טובלמנויבטושבעהה‬ ‫| רבקה פרידמן‬

‫בר מצווה‬‫י זרקור‬ ‫‪10‬‬
‫ֻעְֹלבּאדְֹויַתד ְֶׁעֶּשתאּםו ַליִמי יֹו ֵד ַע?‬
‫שמעיה זומר‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫ְּתעּו ַדת ֶזהּות‬
‫מוישי קופילוביץ‪ ,‬בני ברק‬
‫ֹלא ְּב ָכל ָהעֹו ָלם ַמ ְנִּפי ִקים ְּתעּודֹות ֶזהּות‪ַ .‬רק ְּב ֵמ ָאה ְמ ִדינֹות ַחָּי ִבים‬ ‫‪.1‬‬
‫צביקה הולצר‪ ,‬אלעד‬ ‫ָל ֵׂשאת ְּתעּו ַדת ֶזהּות‪ְּ .‬בִי ְׂשָר ֵאל ֶא ְפ ָׁשר ְל ַק ֵּבל ְּתעּו ַדת ֶזהּות ִמ ִּגיל‬

‫ימי הולדת ‪ -‬בנים‬ ‫ֵׁשׁש ֶע ְׂשֵרה‪ְּ ,‬ב ֶב ְל ְגָיה ִמ ִּגיל ְׁש ֵּתים ֶע ְׂשֵרה‪ּ ,‬ו ְב ַאְר ֶּג ְנ ִטי ָנה ַמ ְדִּפי ִסים ְּתעּו ָדה ְּכ ָבר‬

‫אריאל אוביץ‪ ,‬קרית יערים‬ ‫ְל ִתינֹוקֹות‪ּ ,‬ו ְמ ַע ְדְּכ ִנים אֹו ָתּה ׁשּוב ְּב ִגיל ְׁשמֹו ֶנה‪.‬‬
‫שימי קראוס‪ ,‬בני ברק‬ ‫‪.2‬‬
‫נתי קראוס‪ ,‬בני ברק‬ ‫ ‬

‫שולם אידלשטיין‪ ,‬ירושלים‬ ‫ִל ְקַראת סֹוף ְׁשנֹות ַה ַּמ ְנ ַּדט ַה ְּבִרי ִטי ָּב ָאֶרץ‪ִ ,‬ה ְנִּפיקּו ַהׁ ִּש ְלטֹונֹות‬
‫ישראל שלומוביץ‪ ,‬ירושלים‬
‫ְל ָכל ַהּתֹו ָׁש ִבים (ְיהּו ִדים ְו ַעְר ִבים) ְּתעּודֹות ֶזהּות‪ַ .‬ה ְּתעּו ָדה‬
‫שלמה פראנק‬
‫יהודה מתלון‪ ,‬קדומים‬ ‫ָהְי ָתה ֲעׂשּוָיה ִמׁ ְּש ֵני ַּדֵּפי ַקְרטֹון ְּב ֶצ ַבע ָורֹד‪ְ ,‬ו ָכ ְל ָלה ֵּתאּור ֶׁשל ּ ֹג ַבּה‪ֶ ,‬צ ַבע‬
‫יוסי ברונר‪ ,‬בני ברק‬
‫יוסי מלוביצקי‪ ,‬קרית גת‬ ‫ֵעי ַנִים ְו ֶצ ַבע ַהׂ ֵּש ָער ֶׁשל ַּב ַעל ַה ְּתעּו ָדה‪.3.‬‬
‫איציק סבו‪ ,‬קרית ספר‬
‫שלוימי אוירבך‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫ַּגם ַלָּפ ֶל ְׂש ִּתי ִנים‪ּ ,‬תֹו ָׁש ֵבי ָהְרׁשּות ַהָּפ ֶל ְׂש ִּתי ִנית ִּביהּו ָדה‪ׁ ,‬שֹו ְמרֹון‬
‫יהודה סולוף‪ ,‬ירושלים‬ ‫ְו ַע ָּזה ֻמ ְנֶּפ ֶקת ְּתעּו ַדת ֶזהּות‪ַ .‬הַּנְר ִּתיק ֶׁשל ְּתעּודֹות ַה ֶּזהּות ַהָּללּו‬
‫מוישי שפירא‪ ,‬ביתר‬
‫מוישי שפירא‪ ,‬ביתר עלית‬ ‫הּוא ְּב ֶצ ַבע ָירֹק‪ְּ ,‬בׁשֹו ֶנה ֵמ ַהַּנְר ִּתיק ַהָּכ ֹחל ֶׁשָּלנּו‪.‬‬
‫ישראל דומב‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫ ‪.4‬‬
‫אליעזר זילברברג‪ ,‬פתח תקווה‬ ‫ְל ֻע ַּמת ְּתעּו ַדת ַה ֶּזהּות ֶׁשִּנ ֶּת ֶנת ְּב ִגיל ֵׁשׁש ֶע ְׂשֵרה‪ֶ ,‬את ִמ ְסַּפר ַה ֶּזהּות‬
‫יוסף שמחה ברמן‪ ,‬ירושלים‬
‫יוסף שמחה ברמן‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫ְמ ַק ֵּבל ָּכל ִּתינֹוק ֶׁשּנֹו ָלד‪ִ .‬מ ְסַּפר ַה ֶּזהּות ֵאינֹו ִנ ָּתן ְל ִׁשּנּוי‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ִנ ְמ ָחק‬

‫מנדי תעיזי‪ ,‬לוד‬
‫יונתן תעיזי‪ ,‬לוד‬
‫יהודה וילהלם‪ ,‬ירושלים‬
‫אהרלה גוטליב‪ ,‬בני ברק‬

‫בת מצווה‬ ‫ַאף ַּפ ַעם ֵמ ָהִרּׁשּו ִמים‪ֲ ,‬א ִפּלּו ְּב ִמ ְקֶרה ֶׁש ָה ָא ָדם ָע ַזב ֶאת ָה ָאֶרץ‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫מירי אייזנברגר‪ ,‬ביתר עילית‬ ‫ַהַּפ ַעם ָהִראׁשֹו ָנה ָּבּה ֻחְּלקּו ִמ ְסְּפֵרי ֶזהּות ְלתֹו ָׁש ֵבי ָה ָאֶרץ‪ָ ,‬הְי ָתה‬
‫מרים כהן‪ ,‬בית שמש‬
‫ְל ַא ַחר ִמ ְל ֶח ֶמת ַהׁ ִּש ְחרּור‪ִ .‬ל ְקַראת ֲחלּו ַקת ִמ ְסְּפֵרי ַה ֶּזהּות ִה ְת ַקֵּים‬
‫אסתר טובה הוס‪ ,‬ירושלים‬
‫אביטל כהן‪ ,‬תל ציון‬ ‫ִמ ְפ ַקד ֻא ְכלּו ִסין‪ִּ .‬ב ְז ַמן ַה ִּמ ְפ ָקד ֻה ְכַרז ַעל עֹ ֶצר ְּכ ָל ִלי‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁשֹּלא ָיחּולּו ִּב ְלּבּו ִלים‬

‫ימי הולדת ‪ -‬בנות‬ ‫ְו ָט ֻעּיֹות‪ְ .‬נ ִצי ִגים ָע ְברּו ֵּבין ַה ָּב ִּתים ְו ִחְּלקּו ִמ ְסְּפֵרי ֶזהּות‪.6.‬‬

‫תהילה אטון‬ ‫ַהּפֹו ְק ִדים ָע ְברּו ִמ ִּב ְנָין ְל ִב ְנָין‪ָּ ,‬כְך נֹו ַצר ַמָּצב ֶׁשּבֹו ָּכל ּתֹו ָׁש ֵבי אֹותֹו‬
‫אסתי רוס‪ ,‬ירושלים‬
‫חגית המניק‪ ,‬בני ברק‬ ‫ְרחֹוב ִק ְּבלּו ִמ ְסְּפֵרי ֶזהּות עֹו ְק ִבים‪.‬‬
‫הדסה ג'וזף‪ ,‬ביתר עילית‬ ‫‪.7‬‬
‫רבקי ולדנברג‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫ְּבאֹותֹו ְז ַמן‪ִ ,‬מ ְסַּפר ַהּתֹו ָׁש ִבים ָּב ָאֶרץ ָע ַמד ַעל ִמי ְליֹון ִאיׁש ( ֲע ִׂשיִרית‬
‫דבורי גולדמן‪ ,‬בני ברק‬ ‫פברכשמטדנידימכותדלורםליליהז(קדמהתתשהע)בום‪,‬רשרכבכלךתכתותחאתבורביתך‪,‬‬ ‫ֵמ ַה ִּמ ְסָּפר ַּכּיֹום)‪ִ .‬מ ְסְּפֵרי ַה ֶּזהּות ָהיּו ְּב ֵני ַאְר ַּבע אֹו ָח ֵמׁש ְס ָפרֹות‬
‫מרים גולדשטיין‪ ,‬ירושלים‬
‫ְלתֹו ָׁש ֵבי ְירּו ָׁש ַלִים ְו ַה ֶּמְרָּכז‪ְ ,‬ו ֵׁשׁש ְס ָפרֹות ְלתֹו ָׁש ֵבי ְצפֹון ָה ָאֶרץ‪ָּ .‬כְך ְּב ֶמ ֶׁשְך‬
‫רותי כהן‪ ,‬פתח תקוה‬
‫אלישבע פוירשטיין‬ ‫ָׁש ִנים ָי ְכלּו ָל ַד ַעת ְל ִפי ִמ ְסַּפר ַה ֶּזהּות ֶאת ְמקֹום ַה ְּמגּוִרים ֶׁשל ָה ָא ָדם‪.‬‬
‫יהודית שץ‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫‪.8‬‬
‫שולמית אריאלי‪ ,‬נריה‬
‫רבקה רחל וילהלם‪ ,‬בית שמש‬
‫רות גודיק‪ ,‬ירושלים‬ ‫ְל ַא ַחר ַה ִּמ ְפ ָקד ִה ְת ָּבֵרר ֶׁשַּל ְמרֹות ָּכל ַה ַּמ ֲא ָמ ִצים ָחלּו ָט ֻעּיֹות ַרּבֹות‪,‬‬

‫מירי ולך‪ ,‬בני ברק‬ ‫ַעד ְּכ ֵדי ָּכְך ֶׁש ִּמ ְסָּפר ֶא ָחד ִנ ַּתן ְּב ַמ ְק ִּביל ל ֶא ֶלף ֲא ָנ ִׁשים ׁשֹו ִנים!‬
‫חוי לזר‪ ,‬בני ברק‬
‫אלישבע גריינימן‪ ,‬ירושלים‬ ‫ ‪.9‬‬
‫שרי קובר‪ ,‬מודיעין עילית‬
‫חדוה ציון‪ ,‬בית שמש‬ ‫ְּב ַמ ֲה ַלְך ַהׁ ָּש ִנים‪ִ ,‬עם ַה ִּגּדּול ָּב ֻא ְכלּו ִסָּיה‪ָּ ' ,‬ג ַדל' ַּגם ִמ ְסַּפר ַה ֶּזהּות‪.‬‬
‫חוי קופילוביץ‪ ,‬בני ברק‬ ‫ִמ ְסְּפֵרי ַה ֶּזהּות ַהּיֹום ֵהם ְּב ֵני ֵּת ַׁשע ְס ָפרֹות‪ְ .‬ל ָכל ִמ ְסָּפר ֶׁשְּכ ָבר ִנ ַּתן‬

‫רחל פינקלשטיין‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫ְל ָא ָדם ְו ָהָיה ָק ָצר ִמ ַּדי‪ ,‬הֹו ִסיפּו ֲא ָפ ִסים ִּב ְת ִחָּלתֹו ְּכ ֵדי ְל ַה ְת ִאימֹו ָל ֹאֶרְך ֶה ָח ָדׁש‪.‬‬
‫שולי הורוביץ‪ ,‬בית שמש‬
‫גיטי מיזל‪ ,‬ירושלים‬ ‫ִמ ְסַּפר ַה ֶּזהּות ָהִראׁשֹון ֶׁשִּנ ַּתן ָהָיה ‪.10.1001‬‬
‫ריקי ורזגר‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪16‬‬

‫תשפ"א ‪26‬‬

‫מאת‪ :‬רות רוזנשטיין‬

‫ַהֶּפע ָק ֶלה ֶׁשל ְיַׁש ְעָיהּוַי ְל ֵדי ַהִּצי ֶמר‬

‫ַּב ַּב ִית ַל ְי ָל ִדים‪ְ ,‬והּוא ְמ ַׂש ֵחק ִעם ׁשּו ִקי ֶׁשָּלנּו‪"...‬‬ ‫ֶּב ָח ֵצר ָּת ִמיד ּפֹו ְג ִׁשים ֶאת ָהאֹוְר ִחים‪ֶ .‬ה ָח ֵצר ֶׁשָּלנּו ּגֹו ֶב ֶלת ַמ ָּמׁש‬
‫" ָי ֶפה ִמִּצ ְּד ֶכם"‪ָ ,‬ה ִא ָּמא ִח ְּי ָכה‪ִ .‬א ָּמא ְר ִגי ָלה‪ְ ,‬ק ָצת ֲע ֵיפֹות ֵעי ֶני ָה‪,‬‬ ‫ַּב ֲח ַצר ַהְי ִחי ָדה ַה ְּגדֹו ָלה‪ְ ,‬ו ָׁשם ַמ ְת ִחילֹות ַהְי ִדי ֻדּיֹות ְּב ֶדֶרְך ְּכ ָלל‪ׁ .‬שּו ִקי‬
‫ַּפְרצּו ִפים ְק ַטִּנים ְמ ִצי ִצים ֵמ ֲאחֹוֶרי ָה‪ָּ ,‬כ ֵאּלּו ֶׁשעֹוד ֹלא ַמ ָּמׁש ִס ְּימּו‬ ‫ֶׁשָּלנּו ַמ ְקִּפיד ִל ְהיֹות מּו ָכן ֻמ ְק ָּדם ַמ ְסִּפיק ִּב ְׁש ִביל ֹלא ְל ַפ ְסֵּפס ֶאת‬

‫ִל ְלּ ֹבׁש ֶאת ַה ֶּו ְסט אֹו ֶאת ַנ ֲע ֵלי ַהׁ ַּש ָּבת‪ִ .‬מ ְת ַאְר ְּג ִנים‪.‬‬ ‫ַה ַה ְפ ָּתעֹות ֶׁש ְּמ ַגִּלים ָׁשם ָּכל ַׁש ָּבת ֵמ ָח ָדׁש‪.‬‬
‫ֲא ָבל ִהיא ֹלא ָא ְמָרה ֶׁשֵּכן‪ִ .‬היא ִנְר ֲא ָתה ְק ָצת ִמ ְת ַל ֶּב ֶטת‪.‬‬ ‫ַהַּפ ַעם ָהָיה ַה ַּת ֲה ִליְך ָמ ִהיר ִמ ָּת ִמיד‪ּ .‬תֹוְך ֶר ַבע ָׁש ָעה ֶׁשל ְׁשהּות ֶּב ָח ֵצר‪,‬‬
‫ׁשּו ִקי ְּכ ָבר ָח ַזר ִעם ְי ִדיד ֶנ ֶפׁש‪ַ ,‬מְר ֶאה לֹו ֶאת ֲארֹון ַה ִּמ ְׂש ָח ִקים ְו ֶאת‬
‫" ֶא ְהמ‪ֶ ...‬זה ְּב ֵס ֶדר? ֶׁשִּנ ֵּתן לֹו?"‬ ‫ְמ ֵגַרת ַה ְמכֹו ִנּיֹות‪ְ ,‬וַרק ִלְר ָג ִעים ֲא ָח ִדים ַמ ְׁש ִאיר אֹותֹו ְל ַבד ַּב ֲח ַדר‬
‫ִהיא ָח ְׁש ָבה עֹוד ֶר ַגע‪ַ" .‬רק ָּב ָד"ץ‪ִ "...‬היא הֹו ִסי ָפה ִּפ ְתאֹום‪.‬‬ ‫ַה ְי ָל ִדים‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ַו ֵּדא ֶׁש ִא ָּמא ְמ ִכי ָנה לֹו ֶאת ַהֶּפע ָק ֶלה ֶׁשל ֵליל ַׁש ָּבת‪.‬‬

‫"ֵּכן‪ַ ,‬הּכֹל ָּב ָד"ץ‪ַּ ,‬תְר ֶאה ְל ִא ָּמא‪ְ ,‬י ַׁש ְע ָיהּו"‪.‬‬ ‫" ַּגם ַל ֶּי ֶלד"‪ִ ,‬נ ְזָּכר ׁשּו ִקי ִּפ ְתאֹום‪ִ " .‬א ָּמא‪ ,‬הּוא‪ֵ ...‬אין לֹו ֶּפע ָק ֶלה"‪.‬‬
‫ְי ַׁש ְע ָיהּו ִנ ַּגׁש‪ְ ,‬ק ָצת חֹו ֵׁשׁש‪ֹ .‬לא ַמ ֲא ִמין ֶׁש ִא ָּמא ָא ֵכן ַמְר ָׁשה לֹו‪.‬‬ ‫" ְּב ִׂש ְמ ָחה"‪ָ ,‬א ְמָרה ִא ָּמא‪ְ .‬מ ַק ָּוה ֶׁש ַּגם ִא ָּמא ֶׁשּלֹו ִּת ְׂש ַמח‪ָ " .‬נ ִכין לֹו‪,‬‬
‫"ְו ַא ֶּתם?" ֵה ַע ְז ִּתי‪ַ ,‬ס ְקָרן ֲע ַד ִין‪ַ .‬מה ּקֹוֶרה ָּכאן ְּב ֶע ֶצם? " ֶא ְפ ָׁשר ְל ַכ ֵּבד‬
‫ֶא ְת ֶכם ְק ָצת ִּב ְׁש ֵאִרּיֹות ִמּפּוִרים ֶׁשעֹוד ִנ ְׁש ֲארּו ָלנּו ַּב ֲארֹונֹות? ְי ַׁש ְעָיהּו‬ ‫ְו ַא ַחר ָּכְך ְּב ַב ָּק ָׁשה ֶׁש ִּי ְׁש ַאל ֶאת ִא ָּמא ִאם ִהיא ַמְר ָׁשה‪ְּ .‬ב ֵס ֶדר?"‬
‫ִא ָּמא ְז ִהיָרה‪ִ .‬היא ֹלא נֹו ֶת ֶנת ְס ָתם ַמ ְמ ַּת ִּקים ִלי ָל ִדים ֹלא ֻמָּכִרים‪ֵ .‬יׁש‬
‫אֹו ֵמר ֶׁשׁ ְּש ַכ ְח ֶּתם ַּב ַּב ִית ֶאת ָּכל ַה ַּמ ְמ ַּת ִּקים‪"...‬‬ ‫ְי ָל ִדים ָא ֶלְר ִּג ִּיים‪ֵ ,‬יׁש ֶה ְכ ֵׁשִרים ׁשֹו ִנים‪ֵ ,‬יׁש ִא ָּמהֹות ֶׁשעֹוׂשֹות ֶח ְׁשּבֹון‬
‫" ָאה‪ּ ,‬תֹו ָדה"‪ִ ,‬היא ָצ ֲח ָקה‪ֹ" .‬לא ַמ ָּמׁש ָׁש ַכ ְחנּו‪ָּ .‬פׁשּוט‪ֶ ,‬ה ְח ַל ְטנּו ַעל‬ ‫ֹלא ְל ַא ֵּבד ֵּת ָאבֹון ִל ְפ ֵני ַהְּסעּו ָדה‪ .‬אּו ַלי ִּב ְכ ָלל ַה ֶּי ֶלד ַה ֶּזה ָא ַכל ְּכ ָבר‬
‫ַה ְפ ָס ָקה ֻמ ְח ֶל ֶטת ֶׁשל ַמ ְמ ַּת ִּקים‪ַ ,‬א ֲחֵרי ַה ִּבּקּור ֶׁשל ְׁשלֹו ְי ִמי ֶׁשָּלנּו‬
‫ֵא ֶצל רֹו ֵפא ַהׁ ִּשַּנִים‪ְ ,‬ו ַא ֲחֵרי ָּת ְכ ִנית ַה ִטּפּו ִלים ַה ַּמ ְפ ִחי ָדה ֶׁשהּוא ָצִריְך‬ ‫ֲהמֹון ַמ ְמ ַּת ִּקים ַעד ִל ְכ ִני ַסת ַׁש ָּבת‪ְ ,‬ו ֶזה ֹלא ָּבִריא לֹו‪.‬‬
‫עֹוד ַל ֲע ֹבר‪ְׁ .‬ש ֵּתי ִׁשַּנ ִים ֲחׁשּובֹות ְצִריכֹות ֲע ִקיָרה‪ֵ .‬הן ָּפׁשּוט ִנ ְג ְמרּו‬ ‫"הּוא‪ְּ ...‬ב ֵס ֶדר‪ .‬הּוא ֹלא ָא ַכל ׁשּום ַמ ְמ ַּת ִּקים ַהּיֹום"‪ָ ,‬ח ַזר ׁשּו ִקי ֶאל‬

‫ְּבתֹוְך ַהֶּפה‪ּ ,‬ו ַמה ׁ ֶּשִּנ ְׁש ַאר ְּכ ָבר ֵאי ֶנּנּו ַּבר ִטּפּול‪"...‬‬ ‫ַה ִּמ ְט ָּבח ְל ַד ֵּו ַח‪ֵ " .‬הם ָׁש ְכחּו ֶאת ָּכל ַה ַּמ ְמ ַּת ִּקים ַּב ַּב ִית!"‬
‫"יּוהּו"‪ִ ,‬ה ְז ַּד ְע ַז ְע ִּתי ַּגם ֲא ִני‪.‬‬ ‫"הֹו"‪ֶ ,‬נ ֶע ְנ ָתה ִא ָּמא‪ִ " .‬אם ָּכְך‪ֲ ,‬א ַנ ְחנּו ִנ ְׁש ַלח ַל ִּמ ְׁשָּפ ָחה ֶׁשּלֹו ְּב ִׂש ְמ ָחה‬
‫ַמ ְמ ַּת ִּקים‪ַ .‬עד ֶׁש ֵהם ָּבאּו ְלנֹ ֶפׁש ֶנ ְח ָמד ָּכ ֶזה‪ָ ,‬צִריְך ַּגם ַמ ְמ ַּת ִּקים‪.‬‬
‫ִמ ָּז ִוית ֵעי ַני ָר ִאי ִתי ֶאת ְי ַׁש ְע ָיהּו מֹו ֵׁשְך ֶאת ׁשּו ִקי ְל ִכּוּון ַה ְיִרי ָדה‬
‫ַּב ַּמ ְדֵרגֹות‪.‬‬ ‫ְו ִל ְכבֹוד ַׁש ָּבת‪ַּ ,‬כּמּו ָבן‪ֲ .‬א ָבל‪"...‬‬
‫ּופֹה ִא ָּמא ִחְּכ ָתה ֶׁשּׁשּו ִקי ַי ְפ ִסיק ִל ְמ ֹחא ַּכַּפִים ֵמ ֹרב ִׂש ְמ ָחה‪ְ ,‬וִי ְׁש ַמע‬
‫" ִאם ָּכְך‪ ,‬אּו ַלי ָע ִדיף ֶׁש ַּגם הּוא‪" ...‬‬ ‫ֶאת ַה ִה ְס ַּתְּיגּות ‪ֲ ..." -‬א ָבל ִל ְׁש ֹאל ֶאת ִא ָּמא ֶׁשּלֹו ֹק ֶדם ‪ֻ -‬מ ְכָר ִחים‪ֵּ .‬כן?"‬
‫" ְל ַג ֵּבי ְי ַׁש ְע ָיהּו ֶזה ְּב ֵס ֶדר"‪ָ ,‬א ְמָרה ָה ִא ָּמא‪ַׁ " .‬ש ָּבת ַע ְכ ָׁשו‪ְ ,‬והּוא ָק ָטן‬ ‫ִה ְת ַנ ַּד ְב ִּתי ָל ֶל ֶכת ְּב ַע ְצ ִמי ְל ִא ָּמא ֶׁשל‪ְ ...‬י ַׁש ְע ָיהּו קֹוְר ִאים לֹו‪ְ ,‬ל ָה ִביא‬
‫ֲע ַד ִין ִּב ְׁש ִביל ְל ַו ֵּתר ַעל ֶּפע ָק ֶלה ֶׁשל ַׁש ָּבת ַעל ַיד ֲח ֵבִרים ֲח ָד ִׁשים‪.‬‬ ‫ָל ֶהם ַמ ְמ ַּת ִּקים ְל ַׁש ָּבת‪ְ ,‬ו ִל ְד ֹאג ֶׁש ְּי ַׁש ְע ָיהּו ְי ָבֵרר ִא ָּתּה ַמה ַּד ְע ָּתּה‬

‫ֲא ָבל ּתֹו ָדה ָל ֶכם ַעל ַה ְּז ִהירּות‪ְ ,‬ו ַעל ָהָרצֹון ַהּטֹוב‪"...‬‬ ‫ַעל ַהֶּפע ָק ֶלה‪.‬‬
‫ֶזהּו‪ָ ,‬ח ַזְר ִּתי ַה ַּב ְי ָתה‪ֶ .‬את ַהֶּפע ָק ֶלה ֶׁשִּלי (ֵּכן‪ֲ ,‬א ִני ֶּבן ְׁש ֵּתים ֶע ְׂשֵרה‬ ‫"ֹלא ָצִריְך‪ֹ ,‬לא ָצִריְך"‪ִ ,‬ה ְת ַנ ֵּגד ְי ַׁש ְע ָיהּו ַה ָּק ָטן‪ֲ " .‬א ִני ָיכֹול ָל ֶל ֶכת‬
‫ָו ֵח ִצי‪ָ ,‬אז ָמה‪ֲ .‬א ִני אֹו ֵהב ׁשֹוקֹו ָלד ְמ ֹאד‪ֲ ,‬א ָבל ‪ֶ )-‬ה ְח ַזְר ִּתי ָל ָארֹון‪.‬‬ ‫ְּב ַע ְצ ִמי‪ְ .‬וֹלא ָצִריְך ְל ָה ִביא ְל ָׁשם ַמ ְמ ַּת ִּקים‪ָ .‬ה ַא ִחים ֶׁשִּלי ֹלא אֹו ֲה ִבים‬
‫ַה ַּמ ְמ ַּת ִּקים ָה ֵאּלּו ַמ ְפ ִחי ִדים ִמ ַּדי‪ַ .‬ו ֲא ִני ֵּכן ָּגדֹול ַמ ְסִּפיק ִּב ְׁש ִביל‬
‫ַמ ְמ ַּת ִּקים ִּב ְכ ָלל‪ַ .‬רק ֲא ִני אֹו ֵהב"‪.‬‬
‫ְל ָה ִבין ֶאת ֶזה‪.‬‬ ‫" ִאם ָּכְך‪ְּ ...‬ב ֵס ֶדר"‪ִ ,‬נִּסי ִתי‪ָ " .‬נ ִביא ָל ֶהם ַרק ְק ָצת"‪.‬‬
‫" ַּגם ְק ָצת ֵהם ֹלא אֹו ֲה ִבים‪ָ .‬ע ִדיף ֶׁשֹּלא ָּת ִביאּו‬

‫ָל ֶהם ְּכלּום‪ַ .‬רק ִלי ֶא ְפ ָׁשר ְל ָה ִביא‪ְ .‬וַרק ָּב ָד"ץ"‪.‬‬
‫ָה ִע ְנ ָין ִה ְת ִחיל ְל ִהׁ ָּש ַמע ָּפחֹות ּו ָפחֹות טֹוב‪,‬‬
‫ְויֹו ֵתר ְויֹו ֵתר ֵמ ִביְך‪ַ .‬מה ְּב ִדּיּוק ַהִּסּפּור ּפֹה?‬
‫" ֲא ַנ ְחנּו ְנ ַב ֵּקׁש ֵמ ִא ָּמא ְרׁשּות ָל ֵתת ְלָך ֶּפע ָק ֶלה‪,‬‬
‫ְי ַׁש ְע ָיהּו!" ֶה ְח ִלי ָטה ִא ָּמא‪ִ .‬היא ֹלא ִה ְזִּכיָרה‬
‫יֹו ֵתר ֶאת ַה ַּמ ְמ ַּת ִּקים ָה ֲא ֵחִרים‪ַ " .‬ח ִּיים ֶׁשָּלנּו‬

‫ֵי ֵלְך ְל ַב ֵּקׁש ִמ ֶּמָּנה ְרׁשּות ַע ְכ ָׁשו"‪.‬‬
‫ָהאֹוֵר ַח ֹלא ָא ַהב ֶאת ָהַר ְעיֹון‪ֲ ,‬א ָבל ֵהי ֵטב‬

‫ֵה ִבין ֶׁש ֵאין לֹו ְּבֵרָרה‪.‬‬
‫ָה ַל ְכנּו ַי ַחד‪ַּ ,‬ת ֲהלּו ָכה ְׁש ֵל ָמה‪ׁ .‬שּו ִקי‬
‫ִוי ַׁש ְעָיהּו ֵמ ֲאחֹוַרי‪ ,‬טֹו ִבי ִמ ְצ ָטֶר ֶפת‪ּ ,‬ו ְנ ֶח ְמָיה‬

‫ְל ִצ ִּדי‪ְ ,‬ל ִגּבּוי‪.‬‬
‫" ִא ָּמא ֶׁשִּלי ׁשֹו ֶא ֶלת ִאם ֶזה ְּב ֵס ֶדר ְל ַכ ֵּבד ֶאת‬
‫ְי ַׁש ְע ָיהּו ְּב ֶפע ָק ֶלה‪ֲ .‬א ַנ ְחנּו ְמ ַחְּל ִקים ַע ְכ ָׁשו‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪17‬‬

‫דרמר – מיטה נפתחת‪ .‬משפחת וולמרק – ארון נעליים או שידה‪.‬‬ ‫הפעם קרה משהו משעשע‪ .‬מצד אחד היתה תשובה שחזרה‬
‫אסתי יעקובזון – מדפים‪ .‬שרה רבקה כהן מצפת – ארון נעליים‪.‬‬ ‫על עצמה שוב ושוב‪ ,‬ומצד שני היה שפע של רעיונות אחרים‪.‬‬

‫מה אגיד לכם? תתחילו לנקות לפסח את כל הרשימה!‬ ‫נתחיל ברעיונכם ההגיוני ביותר‪ ,‬והוא‪ :‬תריס‪.‬‬
‫נעבור להשערה הבאה‪ :‬דלתות וחלונות‪ .‬משפחתאסטיס – משקוף‬ ‫ואלו שמותיהם של כל 'בעלי התריסין'‪ :‬משפחת פרומקין‪ ,‬קרית‬
‫של דלת או של חלון‪ .‬נעמי לוי – מסילה של חלון בצילום מקרוב‪,‬‬ ‫גת‪ .‬מירי בורודיאנסקי‪ ,‬בני ברק‪ ,‬ישי ארביט‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מלכי פרנקל‪,‬‬
‫שולה ברקוביץ – דלתות של ‪( ?...‬כבר ציינתי שהפקס לא הגיע‬ ‫ירושלים‪ ,‬משפחת מן מאלעד מציינת שחסר בתריס שלב‪ ,‬אביגיל‬
‫ברור‪ ,‬אך אולי כתוב שם 'דלתות של תנור')‪ .‬אסתי יעקובזון ‪-‬‬ ‫אסטיס‪ ,‬מודיעין עילית‪ ,‬משפחת ויצמן‪ ,‬תל אביב‪ .‬תריס שבור –‬
‫טוענת נעמה לוי‪ .‬שולה ברקוביץ משעלבים מצטרפת לרעיון‬
‫חריץ בדלת‪.‬‬ ‫התריס ומציעה תריס פתוח‪ ,‬או אפשרות נוספת‪ ,‬אך לצערנו‬
‫והנה רעיון מקורי שחזר על עצמו‪ :‬טלית‪( .‬טלית ורודה? שמענו‬
‫על המושג 'טלית שכולה תכלת'‪ ,‬אבל שכולה ורוד‪ )?...‬זהו הרעיון‬ ‫הפקס לא הגיע ברור‪...‬‬
‫של איציק קוליץ‪ ,‬תמר הופמן וישי ארביט‪ ,‬שמוסיף אפשרות‬ ‫והנה עוד שמות‪ :‬תמר הופמן‪ ,‬בני ברק‪ ,‬מירי שץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬דני‬
‫קוליץ‪ ,‬בני ברק‪ .‬עוד תריס שבור ‪ -‬מציעים ילדי משפחת ברוורמן‪,‬‬
‫שזו ציצית מצמר‪.‬‬ ‫ומוסיפים שהתמונה היתה בהחלט מאתגרת‪ .‬אני מקווה שמי‬
‫רעיון נוסף שחזר על עצמו הוא‪ :‬תבת דואר‪ .‬כך חושבים – משפחת‬ ‫ששיגר אותה למערכת קורא את הדברים ולוקח את המחמאה‪.‬‬
‫שטרנבוך מבית שמש‪ ,‬שירה רוזמן ומשפחת ויצמן‪ .‬הלל אסטיס‬ ‫ולשם שינוי – משפחת שניידר מירושלים סבורה שמדובר ברצועה‬

‫חושב כי זו תבת דואר אדומה הניצבת ברחוב‪.‬‬ ‫של תריס גלילה‪.‬‬
‫היו גם גם הצעות של מגנים לטלפון נייד‪ ,‬כך חושב למשל יהודה‬ ‫ובכן –ישסבירותשהטעותשלכם לא עמוקה כל כך‪,‬ועל כך– בסוף‪.‬‬
‫אסטיס‪ .‬יהודה מציין שזהו הצד האחורי של המגן‪ .‬לאה דויטש‬ ‫הרעיון הבא‪ :‬שידת מגרות – הצעתה של משפחת ברוורמן‪,‬‬
‫משפחת וולמרק מבני ברק‪ ,‬שירה רוזמן‪ ,‬גבעת זאב‪ ,‬טובית קוליץ‪,‬‬
‫ציינה‪ :‬פלאפון הפוך מלמעלה‪.‬‬ ‫בני ברק‪ ,‬ואיציק קוליץ מבני ברק שמציין‪ :‬שידה עם מגרות‪ ,‬ואם‬
‫קצת מכשירי כתיבה (אפילו ששכחתם מה הם לימודים!) – קלסרים‬ ‫מסתכלים חזק על השחור שלמעלה רואים את הידית‪ .‬אתם‪,‬‬
‫שעומדים כל אחד לכיוון אחר‪ ,‬או מנקב חורים – רעיון של אלישבע‬
‫כמובן‪ ,‬מוזמנים לנסות‪...‬‬
‫התמונה הטמונה מגיליון ‪19‬‬ ‫הלל אסטיס ממודיעין עילית מוסיף שמדובר במגרות פלסטיק‪.‬‬
‫ישראל פרידמן מפרט – החלק הנראה בתמונה הוא מגרה אחת‪,‬‬
‫ולמטה – החלק העליון של מגרה נוספת‪ .‬רות ספרא מחיפה‬
‫ובריינדי קוט מאלעד מציינות‪ :‬שידה של שלוש מגרות ואחת‬
‫חסרה‪ .‬ללאה דויטש‪ ,‬ירושלים יש פרכה על השערתה זו; נראה‬

‫שמימיה לא נתקלה בשידה ורודה‪...‬‬
‫היו שמצאו בתמונה חלקי ריהוט שונים‪ :‬מלכי פרנקל – משענת‬
‫של כיסא‪ .‬משפחת קוליץ – סטנדר‪ .‬בריינדי קוט – מיטת קומתיים‪.‬‬
‫ארי רייצס – מדף של ארון‪ .‬רות ספרא – משענת כיסא או משענת‬
‫ספה‪ .‬לאה דויטש – מכתבייה‪ ,‬מגרת שולחן‪ ,‬רגלי שולחן או‬
‫רגלי כיסא‪ ,‬ריפוד של כיסא או של ספה‪ ,‬מיטה משולשת סגורה‬
‫ורודה‪ ,‬והשחור הוא המרווחים בין המיטות הסגורות‪ .‬משפחת‬

‫תשפ"א ‪18 26‬‬

‫מי מכיר? מי מזהה? ‪ ///‬מגישה‪ :‬דבורה צוף‬ ‫קופסה נפתחת – מציעים ילדי משפחת ברוורמן‪ .‬תמר‬ ‫פפנהיים ממודיעין‪ .‬עטים‪ ,‬עפרונות‪ ,‬קלסרים – לאהדויטש‪.‬‬
‫צוובנר מביתר מציעה מספר רעיונות‪ :‬מצלמה‪ ,‬מכונת‬ ‫קלסרים משולבים זה בזה – רעיון של שמשון דוד גלינסקי‬
‫כביסה‪ ,‬תנור‪ ,‬משקפת‪ ,‬טלפון ומיקרוגל‪ .‬רות ספרא מוסיפה‪:‬‬ ‫מתפרח‪ ,‬אך שמשון דוד מסתפק מה זה הריבוע השחור‬
‫סוגר של ארנק או שרוול של סוודר‪ .‬ארי רייצס‪ :‬קופסת‬ ‫בראש התמונה‪ .‬אמנם כפי שלמדנו לעיל‪ ,‬הרי השחור‬
‫הוא ידית של מגרה‪ ...‬רק שאני לא יודעת אם יש קלסר‬
‫נעליים פתוחה‪.‬‬
‫והנה מספר רעיונות של אתי יעקובזון‪ :‬ספר מלמעלה‪,‬‬ ‫עם ידית שכזו‪...‬‬
‫מסמר או סוג של פרח‪ .‬שרה רבקה כהן‪ :‬החלק העליון של‬ ‫מה עוד העליתם בחכתכם? שירה רוזמן מציעה‪ :‬רכב של‬
‫טיפקס‪ .‬מירי שיף – דלת אקורדיון‪ .‬נעמי לוי‪ :‬פס מרכבת‪-‬‬ ‫פעם‪ ,‬או חור של מנעול‪ .‬תמר הופמן מוסיפה‪ :‬אורגנית‬
‫או פסנתר או ספרים בספרייה‪ .‬איציק קוליץ‪ :‬כריכה של‬
‫הרכבה של ילדים‪ ,‬או מפתח‪.‬‬
‫ספר‪ ,‬או קופסת תכשיטים‪.‬‬
‫ועתה – לפתרון הנכון‪ ,‬שהוא ‪ - - -‬חלק ממזגן!‬ ‫לאה דויטש התמקדה בצבע הוורוד‪ :‬צריפים מארכים עם‬
‫פתרו נכון‪ :‬משפחת ויצמן מתל אביב‪ ,‬משפחת פרומקין‬ ‫גג ורוד (החום הוא האדמה שבין הצריפים)‪ ,‬קפלות ורודות‪,‬‬
‫קרית גת‪ ,‬משפחת דרמר‪ ,‬בני ברק ואסתי יעקובזון מבית‬ ‫חלקי לגו או קליקס ורודים‪ ,‬או משחק ילדים אחר‪ ,‬ספרים‬
‫על מדף‪ ,‬וילון ורוד (החלקים החומים הם הקפלים)‪ ,‬חלק‬
‫שמש‪.‬‬ ‫משקית של חנות‪ ,‬סוג של קלמר או מספר קלמרי פלסטיק‬
‫פותרי התריסים שבתחילת הכתבה אולי לא התרחקו מאוד‬ ‫ורודים‪ ,‬סוג של מכשיר חשמלי‪ְּ ,‬כ ִלי או ְּכ ֵלי פלסטיק‪,‬‬
‫מן התשובה הנכונה‪ ,‬שהרי בכל מזגן יש גם תריסים קטנים‪...‬‬ ‫עמודים שמחזיקים משהו‪ ,‬עטיפות של אצבעות שוקולד‪.‬‬
‫ואלה הקוראים ששיגרו תשובה אחת ונכונה‪ :‬משפחת‬ ‫תודה‪ ,‬לאה‪ ,‬על כל המתנות הוורודות שנתת לנו‪ ,‬ועל‬
‫קופמן‪ ,‬משפחת בוקובזה מתל ציון‪ ,‬רבקי ישראל מבני‬ ‫הלבבות המתוקים שעיטרת בהם את הדף‪ ,‬אך צר לי‬
‫לאכזב‪ .‬הפתרון הנכון (משום מה) לא כלול ברשימה שלך‪...‬‬
‫ברק ומשפחת איבגי מבני ברק‪.‬‬ ‫כמדומני שאת הפתרון הנכון לא ראיתי אף פעם בצבע ורוד‪.‬‬

‫והזוכה הפעם‪ :‬משפחת פרומקין‪ ,‬קרית גת‪ ‬‬

‫ולתמונה הבאה ‪ -‬מה בתמונה?‬

‫מאת ילדי משפחת ברוורמן‪ ,‬מודיעין עילית‬

‫שלחו את תשובותיכם למערכת‪ ,‬בצירוף שם מלא וכתובת למשלוח הפרס‪ ,‬אם תזכו‪ .‬את הניחושים‬
‫שלכם נא שלחו בפקס ולא בדואר‪ ,‬תגובות שנשלחות בדואר לא יספיקו להגיע בזמן!‬

‫בהצלחה!‬

‫אם יש לכם תמונות מעניינות שצילמתם ומתאימות לפרסום במדור‪ ,‬נשמח‬
‫לקבל הצעות‪( .‬עליכם לשלוח תמונה‪-‬טמונה ‪ +‬תמונה נוספת שמגלה את הסוד)‪.‬‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪19‬‬

‫ַּת ְק ִציר‪ַ :‬מ ְד ֶלן ְו ַהֶּי ֶלד ּדֹול ִמ ְת ַח ְּב ִאים ְּב ָא ָסם ַּב ֶּדֶרְך ְל ַלה‪ְ -‬פ ֶלר‪ּ ,‬ו ַמ ְד ֶלן ּבֹוַר ַחת ְּבַרֶּכ ֶבת ִמִּלימֹוז'‪.‬‬

‫ֶּפ ֶרק ס ַה ְּז ֵק ָנה ַּבָּצ ִעיף ַהָּי ֹרק‬

‫" ֹצ ֶמת ֶרׁשּו ָאר!" ִה ְכִריז ַהַּכְר ִטי ָסן‪ּ ,‬ו ַמ ְד ֶלן ֶׁשהּוא ָע ַצר ְּב ָסמּוְך ַלַּס ְפ ָסל‪.‬‬

‫ָיְר ָדה ֵמ ָהַרֶּכ ֶבת ְּב ִדּלּוג‪ִ .‬היא ָמ ְת ָחה ֶאת ָה ִאׁ ָּשה ָיְר ָדה ֵמ ָה ֲע ָג ָלה ּו ְב ִלי ְׁש ִהּיֹות ִנ ְּג ָׁשה‬

‫ְזרֹועֹו ֶתי ָה ְו ִה ִּבי ָטה ְל ָכל ַהְּצ ָד ִדים‪ְ ,‬מ ַחֶּפ ֶׂשת ֶאל ַה ֶּד ְלֵּפק‪ֵ ,‬ה ִסי ָטה ֶאת ִּכֵּסא ַה ַּב ְר ֶזל‬

‫ִסי ָמן ָּכ ְל ֶׁשהּו‪ַּ .‬ת ֲח ַנת ָה ַרֶּכ ֶבת ַּב ָּמקֹום ֶׁשִּנַּצב ָׁשם ְו ִה ְת ַיׁ ְּש ָבה ַּב ֲא ָנ ָחה‪ַ .‬מ ְד ֶלן‬

‫ָהְי ָתה ְק ַטָּנה‪ְ ,‬ו ִהיא ָּת ֲה ָתה ִאם ַהָּפ ִקיד ָּכאן ִה ְס ַּתְּכ ָלה ָּבּה ֶר ַגע ֶא ָחד ִּב ְפ ִלי ָאה‪ְ ,‬ו ָה ִאׁ ָּשה‬

‫ִי ְהֶיה ֶנ ְח ָמד יֹו ֵתר ֵמ ַהָּפ ִקיד ֶׁשָּי ַׁשב ְּב ִלימֹוז'‪ֶ .‬ה ְח ִזיָרה ָלּה ַמ ָּבט רֹו ֵגז‪ָ " .‬מה ַא ְּת ִמ ְתּבֹו ֶנ ֶנת‬

‫ָה ָיה ָׁשם ַס ְפ ָסל ּבֹו ֵדד‪ּ ,‬ו ְל ִצּדֹו ֶּד ְלֵּפק ַצר‪ִּ .‬בי ָּכְך‪ַ ,‬י ְל ָּדה?" ָא ְמָרה ְּבקֹול‪.‬‬

‫ַמ ְד ֶלן ָּפ ְס ָעה ְל ֶע ְברֹו ְּב ִהּסּוס‪ְ ,‬ו ִה ְת ַא ְכ ְז ָבה " ִחִּכי ִתי ָלְך"‪ֵ ,‬ה ִׁשי ָבה ַמ ְד ֶלן ְו ִנ ְּג ָׁשה ֶאל‬

‫ְל ַגּלֹות ֶׁש ֵאין ָׁשם ִאיׁש‪ִ .‬מ ִּמי קֹו ִנים ַה ֶּד ְלֵּפק‪.‬‬

‫ַּכְר ִטי ִסים ִאם רֹו ִצים ִל ְנסֹ ַע ָה ְל ָאה? אֹו " ָמה?" ָׁש ֲא ָלה ָה ִאׁ ָּשה ְו ִס ְּדָרה ֶאת ַהָּצ ִעיף‪.‬‬

‫ֶׁש ִּמָּכאן ִאי ֶא ְפ ָׁשר ִל ְנסֹ ַע ָה ְל ָאה? ֶא ְפ ָׁשר " ִחִּכי ִתי ָלְך"‪.‬‬

‫ַרק ָלֶר ֶדת ֵמ ָהַרֶּכ ֶבת‪ְ ,‬וֹלא ַל ֲעלֹות ָע ֶלי ָה? " ְּת ַד ְּבִרי ְּבקֹול‪ּ,‬ו ְל ַאט!" ָא ְמָרה ָה ִאׁ ָּשהׁשּוב‪.‬‬

‫ִאם ָּכְך‪ַ ,‬מּדּו ַע ִנָּצב ָּכאן ַה ֶּד ְלֵּפק ַה ֶּזה? " ִחִּכי ִתי ָלְך!" ַמ ְד ֶלן ֶׁשְּכ ָבר ָע ְמ ָדה ְל ַיד‬

‫ִמְּל ָפ ֶני ָה ּו ֵמ ֲאחֹוֶרי ָה ִנְראּו ְׁש ֵּתי ְּדָר ִכים ַה ֶּד ְלֵּפק ֵהִרי ָמה ֶאת קֹו ָלּה‪.‬‬

‫ֵזהֹות ַמ ָּמׁש‪ּ ,‬ו ַמ ְד ֶלן ִה ְסּתֹו ְב ָבה ְס ִביב "ֹלא ְמ ֻנ ָּמס ִל ְצעֹק!" ָנ ְז ָפה ָּבּה ָה ִאׁ ָּשה‪.‬‬

‫ָע ְצ ָמה‪ַ ,‬מ ִּבי ָטה ָּב ֶהן‪ְּ .‬ב ִצ ָּדּה ַה ְי ָמ ִני ֶׁשל " ָמה ַא ְּת רֹו ָצה?"‬

‫ַה ַּת ֲח ָנה ִה ְתַּפְּצלּו ְׁש ֵּתי ְּדָר ִכים נֹו ָספֹות‪ֲ " ,‬א ִני רֹו ָצה ָל ַד ַעת ֵאיְך ַמ ִּגי ִעים ְל ַלה ְפ ֶלר"‪.‬‬

‫ֲא ָבל ֵהן ִנְראּו ְק ַטּנֹות יֹו ֵתר‪ֲ ,‬עׂשּויֹות ָע ָפר " ַהּיֹום ֵאין ְמ ִכיַרת ַּכְר ִטי ִסים ְלׁשּום ָמקֹום"‪,‬‬

‫ָּכבּוׁש ְוֹלא ְסלּולֹות‪ .‬אּו ַלי ֵהן מֹו ִבילֹות הֹו ִדי ָעה ַה ְּג ֶבֶרת ַּבָּצ ִעיף ַה ָּי ֹרק ְוהֹו ִצי ָאה‬

‫ִמִּכיס ִסָּנָרּה ַה ָּגדֹול זּוג ַמ ְסֵרגֹות‪ְ " ,‬ל ִכי‬ ‫ִל ְכ ָפִרים ׁשֹו ִנים?‬

‫ְל ַצד ַה ְּמ ִסָּלה‪ַּ ,‬בִּכּוּון ֶׁש ֵא ָליו ִה ְמ ִׁשי ָכה ַה ַּב ְי ָתה ְו ַת ִּגי ִדי ְל ִא ָּמא ֶׁש ַהּיֹום ִאי ֶא ְפ ָׁשר‬

‫ָהַרֶּכ ֶבת ַעד ֶׁשֹּלא ִנְר ֲא ָתה ְּכ ָבר‪ִ ,‬ה ְׂש ָּתְרעּו ִל ְנסֹ ַע ָל ִעיר‪ָּ .‬תבֹו ִאי ָמ ָחר"‪.‬‬

‫ִׁש ְט ֵחי ְּכָר ִמים ֲע ָנ ִק ִּיים‪ַ .‬מ ְד ֶלן ִז ֲה ָתה ֶאת " ֲא ִני ֹלא רֹו ָצה ִל ְנ ֹס ַע ְלׁשּום ִעיר!" ָקְר ָאה‬

‫ֲע ֵצי ַה ֶּג ֶפן ַהְּנטּו ִעים ְּבׁשּורֹות ְי ָׁשרֹות‪ַ .‬מ ְד ֶלן ְּברֹ ֶגז‪ֲ " ,‬א ִני רֹו ָצה ָל ֶל ֶכת! ָל ֶל ֶכת!‬

‫ְל ַא ַחר ַּד ָּקה ֲאֻרָּכה ֶׁשל ִהְרהּוִרים ּו ִמ ְׂש ֲח ֵקי ָל ֶל ֶכת ָּבֶר ֶגל!"‬

‫' ֶאן ֶטן ִטי ִני ָסאו ָוה ֵר ָקה ִטי ִני' ִנ ְב ֲחָרה ָה ִאׁ ָּשה ִה ְס ַּתְּכ ָלה ָּבּה‪ֲ " .‬א ִני ֹלא מֹו ֶכֶרת‬

‫ַה ֶּדֶרְך ַה ְי ָמ ִנית ִמ ֵּבין ְׁש ֵּתי ַהָּצרֹות‪ֲ ,‬א ָבל ַּכְר ִטי ִסים!" ָקְר ָאה ְּב ַז ַעף ְוהֹו ִצי ָאה ַּגם‬

‫ֶר ַגע ִל ְפ ֵני ֶׁש ִהיא ָּפ ְנ ָתה ְל ָׁשם‪ִ ,‬נ ְׁש ַמע קֹול ְס ִליל ֶצ ֶמר ָירֹק ֵּכ ֶהה‪ַ " ,‬הּיֹום ֵאין ְמ ִכיַרת‬

‫אֹו ַפֵּני ֲע ָג ָלה ּו ֵמ ַהׁ ְּש ִביל ַהָּסמּוְך הֹו ִפי ָעה ַּכְר ִטי ִסים‪ָ ,‬א ַמְר ִּתיְּכ ָבר! ְל ִכי ַה ַּבְי ָתה ְו ַת ִּגי ִדי‬

‫ֲע ָג ָלה ְרתּו ָמה ַל ֲחמֹור‪ָ ,‬ע ֶלי ָה ָי ְׁש ָבה ִאׁ ָּשה ְל ִא ָּמא ֶׁש ַהּיֹום ‪"- - -‬‬

‫ִז ְק ָנה ֶׁשרֹא ָׁשּה ָעטּוף ְּב ָצ ִעיף ְי ַר ְק ַרק‪ֲ " .‬א ִניֹלארֹו ָצה ִל ְנסֹ ַע ְלׁשּום ָמקֹום!" ָצ ֲע ָקה‬

‫ִהיא ִה ְז ִעי ָפה ֶאת ָּפ ֶני ָה ְל ַמ ְד ֶלן ֶׁש ָע ְמ ָדה ַמ ְד ֶלן ִּב ְתגּו ָבה‪ֲ " ,‬א ִני רֹו ָצה ָל ֶל ֶכת ַלְּכ ָפר ַלה‬

‫ְו ִה ִּבי ָטה ָּבּה‪ִ ,‬ה ְפ ְנ ָתה ֶאת ַה ֲחמֹור ְל ִכּוּון ְפ ֶלר! ַלה ְפ ֶלר!"‬

‫ַה ַּת ֲח ָנה ִּב ְק ִריאֹות "הֹו ְיס‪ ,‬הֹו ְיס!" ַעד " ֲא ִניֹלאיֹו ַד ַעתׁשּום ָּד ָבר"‪ִ ,‬מ ְל ְמ ָלה ָה ִאׁ ָּשה‬ ‫ֵע ֶמק‬

‫ַָהה ְֲּעכ ֵֻקחִּלבֹיוםת‬ ‫‪20‬‬

‫תשפ"א ‪26‬‬

‫סיפור בהמשכים ‪ ///‬אסתי קווין‬ ‫"טֹוב"‪ָ ,‬א ְמָרה ַמ ְד ֶלן‪ּ ,‬ו ְב ִלי ְל ִה ְׁש ַּתהֹות ִנ ְּג ָׁשה ֶאל ָה ֲע ָג ָלה‬ ‫ּו ָפ ְת ָחה ֶאת ָק ֵצהּו ֶׁשל ְס ִליל ַהֶּצ ֶמר‪ַ " .‬ה ֵּבן ֶׁשִּלי הּוא ַהָּפ ִקיד‬
‫ֶׁש ָע ְמ ָדה ָׁשם ְו ִטְּפ ָסה ֵא ֶלי ָה‪ֲ " .‬א ִני מּו ָכ ָנה!" הֹו ִדי ָעה ִמ ְּמרֹום‬ ‫ָּכאן‪ָ ,‬ה ַלְך ֶא ְתמֹול ַּבַּל ְי ָלה ִל ְמ ִס ָּבה ְו ָח ַזר ִׁשּכֹור‪ ,‬הּוא ִנְר ַּדם‬
‫מֹו ָׁש ָבּה‪ּ ,‬ו ִמׁ ָּשם ִה ְתּבֹו ְנ ָנה ָּב ִאׁ ָּשה ֶׁשָּצ ֲע ָדה ַאט ַאט‪ָּ ,‬ת ְפ ָסה‬ ‫ָח ָזק ַו ֲע ַד ִין ֹלא ָקם‪ַ ,‬עד ַע ְכ ָׁשו‪ָ .‬א ַמְר ִּתי לֹו ֶׁש ְּי ַפ ְּטרּו אֹותֹו ִאם‬
‫ַּב ָּי ִדית ּו ָמ ְׁש ָכה ֶאת ַע ְצ ָמּה ֶאל ַהּמֹו ָׁשב ַה ִּק ְד ִמי‪ַ " .‬א ְּת רֹו ָצה‬ ‫הּוא ֹלא ֵי ֵלְך ַל ֲעבֹו ָדה! ֲא ָבל הּוא ָי ַׁשן‪ָ .‬י ַׁשן‪ָּ .‬בא ִתי ִּב ְמקֹומֹו‪,‬‬
‫ִל ְנסֹ ַע ְל ַלה ְפ ֶלר‪ֵּ ,‬כן?" ָׁש ֲא ָלה ָה ִאׁ ָּשה ְל ַא ַחר ֶׁש ִה ְת ַיׁ ְּש ָבה‬ ‫ֲא ָבל ֲא ִני ֹלא יֹו ַד ַעת ִל ְמּכֹר ַּכְר ִטי ִסים‪ֵ ,‬ה ַב ְנ ְּת? ְל ִכי ַה ַּב ְי ָתה‬

‫סֹוף סֹוף‪.‬‬ ‫ְו ַת ִּגי ִדי ְל ִא ְמ‪"- - -‬‬
‫" ֲא ִני חֹו ֶׁש ֶבת ֶׁשֹּלא"‪ָ ,‬א ְמָרה ַמ ְד ֶלן ְו ֵגְר ָדה ֶאת ִמ ְצ ָחּה‪ְ" ,‬ו ַת ִּגי ִדי‬ ‫" ִא ָּמא ֶׁשִּלי ֹלא ַּב ַּבִית"‪ָ ,‬א ְמָרה ַמ ְד ֶלן ַחּדֹות ְו ִה ְסּתֹו ְב ָבה ְּב ֵס ֶבר‬
‫ָּפ ִנים ָע ֹקם‪ִ ,‬מ ְתּכֹו ֶנ ֶנת ָל ֶל ֶכת ִמׁ ָּשם‪ֶ .‬אָּלא ֶׁש ָאז ָּת ְפ ָסה ֶא ְצ ַּבע‬
‫‪ַ -‬א ְּת ֹלא ְצִרי ָכה ִל ְהיֹות ַּב ַּת ֲח ָנה ַע ְכ ָׁשו?"‬
‫ְּגרּו ָמה ִּב ְכ ֵת ָפּה‪ְ ,‬מ ַמׁ ֶּש ֶׁשת‪.‬‬
‫" ִאָּמא ֶׁשִּלי ֹלא ַּב ַּב ִית"‪ָ ,‬א ְמ ָרה ַמ ְד ֶלן‬ ‫" ֶזה!" ָא ְמָרה ָה ִאׁ ָּשה ַה ְמ ֻב ֶּגֶרת‪ּ ,‬ו ָפ ֶני ָה ָל ְבׁשּו ַה ָּב ַעת ְּפ ִלי ָאה‬
‫ַחּדֹות ְו ִה ְסּתֹו ְב ָבה ְּב ֵס ֶבר ָּפ ִנים ָע ֹקם‪,‬‬
‫ִמ ְתּכֹו ֶנ ֶנת ָל ֶל ֶכת ִמׁ ָּשם‪ֶ .‬אָּלא ֶׁש ָאז ָּת ְפ ָסה‬ ‫ֲע ֻמ ָּקה‪ִ " .‬מי‪ִ ...‬מי ָר ַקם ָלְך ֶאת ֶזה ַעל ַה ְּמ ִעיל?"‬
‫ַמ ְד ֶלן ִע ְּק ָמה ֶאת ַצָּואָרּה ְל ָאחֹור ְּכ ֵדי ִלְראֹות ַעל ָמה ַמ ְצ ִּבי ָעה‬
‫ֶא ְצ ַּבע ְּגרּו ָמה ִּב ְכ ֵת ָפּה‪ְ ,‬מ ַמׁ ֶּשֶׁשת‪.‬‬ ‫ִאּמֹו ֶׁשל מֹו ֵכר ַהַּכְר ִטי ִסים‪ֶ " .‬זה?" ִהיא ָׁש ֲא ָלה‪ָ " ,‬אה‪ַ ,‬הִּפיל‪"...‬‬
‫" ֶזה!" ָא ְמ ָרה ָה ִאׁ ָּשה ַה ְמ ֻב ֶּג ֶרת‪ּ ,‬ו ָפ ֶני ָה‬
‫ָל ְבׁשּו ַה ָּב ַעת ְּפ ִלי ָאה ֲע ֻמ ָּקה‪ִ " .‬מי‪ִ ...‬מי‬ ‫"ִּפיל ִעם ְּכ ָנ ַפ ִים!" ָקְר ָאה ָה ִאׁ ָּשה‪ַ " ,‬א ְּת ְקׁשּוָרה ָל ֶזה?"‬
‫ַמ ְד ֶלן ִיׁ ְּשָרה ֶאת ֹרא ָׁשּה ֲח ָזָרה‪ְּ" .‬כ ָבר ָׁש ַכ ְח ִּתי ִמ ֶּמּנּו ְל ַג ְמֵרי"‪,‬‬
‫ָר ַקם ָלְך ֶאת ֶזה ַעל ַהְּמ ִעיל?"‬
‫ִמ ְל ְמ ָלה‪.‬‬
‫" ֲא ִני ִמ ֵּמי ָלא ֹלא מֹו ֶכֶרת ַּכְר ִטי ִסים ְל ַאף ֶא ָחד"‪ָ ,‬א ְמָרה ָה ִאׁ ָּשה‬ ‫" ֵמ ַהִּפיל ִעם ַהְּכ ָנ ַפִים ֹלא ׁשֹו ְכ ִחים ַאף ַּפ ַעם!" ָא ְמָרה ָה ִאׁ ָּשה‬
‫ְו ָת ְפ ָסה ֶאת ַהּמֹו ְׁשכֹות‪ֲ " ,‬א ִני ָּכאן ַרק ִּב ְמקֹום ַה ֵּבן ֶׁשִּלי‪ֶׁ ,‬שֹּלא‬
‫ְונֹו ְפ ָפה ְּב ֶא ְצ ָּב ָעּה ַה ְמ ֻק ֶּמ ֶטת‪ַ " .‬אף ַּפ ַעם!"‬
‫ַמְר ִּגיׁש טֹוב ָּכל ָּכְך"‪.‬‬ ‫" ֲא ָהּה‪ַ ,‬א ְּת ֵּכן ׁשֹו ַמ ַעת אֹו ִתי? ָל ָּמה ָע ִׂשית ַהָּצגֹות ֶׁש ַא ְּת‬
‫" ָהא‪ִּ ,‬כי הּוא ִנ ְפ ַצע? ִּב ְפ ֻעָּלה ֶנ ֶגד ַה ֶּגְר ָמ ִנים אֹו ַמׁ ֶּשהּו ָּכ ֶזה?"‬
‫ֵחֶר ֶׁשת?"‬
‫"ֹלא ָׁש ַמ ְע ִּתי ָמה ָא ַמְר ְּת"‪.‬‬ ‫"ִּכי ֹלא ָי ַד ְע ִּתי ִמי ַא ְּת‪ַ ,‬ו ֲא ִני ֹלא ְיכֹו ָלה ֶׁשִּי ְׁש ֲאלּו אֹו ִתי ְׁש ֵאלֹות‬
‫" ָׁש ַא ְל ִּתי ִאם הּוא ִנ ְפ ַצע ִּב ְפ ֻעָּלה ֶנ ֶגד ַה ֶּגְר ָמ ִנים!"‬
‫"ֹלא ָׁש ַמ ְע ִּתי ָמה ָא ַמְר ְּת!" ָח ְזָרה ָה ִאׁ ָּשה ְּבקֹול ָרם‪ַ" ,‬רק ַּת ִּגי ִדי‬ ‫ְמ ֻי ָּתרֹות"‪.‬‬
‫" ַה ֵּבן ֶׁשָּלְך ֶּב ֱא ֶמת ִׁשּכֹור?"‬
‫ִלי‪ְ ,‬ל ָאן ַא ְּת רֹו ָצה ִל ְנ ֹס ַע?"‬ ‫ָה ִאׁ ָּשה ִס ְּדָרה ֶאת ְצ ִעי ָפּה ַה ָּי ֹרק ְו ֵעי ֶני ָה ִה ְצ ַט ְמ ְצמּו ‪ִ " -‬אם‬
‫" ַלְּכ ָפר ָּכאן"‪ִ ,‬מ ְל ְמ ָלה ַה ַּי ְל ָּדה ְו ִה ְצ ִּבי ָעה ַעל ַה ֶּדֶרְך ֶׁש ָּבּה‬ ‫ַּת ְת ִחי ִלי ִל ְׁש ֹאל אֹו ִתי ְׁש ֵאלֹות‪ֶ ,‬א ֱה ֹפְך ׁשּוב ְל ֵחֶר ֶׁשת"‪.‬‬
‫ָח ְׁש ָבה ִל ְצעֹד ִל ְפ ֵני ְז ַמן ָמה‪ִ .‬היא ְק ָצת ְּתסֹו ֵבב ֶאת ָה ִאׁ ָּשה‬ ‫ַמ ְד ֶלן ֶנ ֶא ְנ ָחה ְו ִה ְת ַיׁ ְּש ָבה ַעל ַהַּס ְפ ָסל ַהָּסמּוְך‪.‬‬
‫ַהּזֹו ַּבְּכ ָפִרים‪ַ ,‬עד ֶׁש ַּת ְח ִליט ִאם זֹו ִמי ֶׁש ִהי ֵמ ַה ַּמ ְח ֶּתֶרת ֶׁשל‬ ‫" ָל ָּמה ַא ְּת יֹו ֶׁש ֶבת ָּכ ָכה ְוֹלא עֹו ָׂשה ְּכלּום?" ָׁש ֲא ָלה אֹו ָתּה‬
‫ֶא ִמי ְלָיה‪ ,‬אֹו סֹו ֶכ ֶנת ֶׁשל ַה ֶּגְר ָמ ִנים‪ִ .‬אם ִהיא ַּתְר ִּגיׁש ֶׁש ֶא ְפ ָׁשר‬ ‫ָה ִאׁ ָּשה ְו ָנ ְט ָלה ׁשּוב ֶאת זּוג ַה ַּמ ְסֵרגֹות‪.‬‬
‫ְל ַה ֲא ִמין ָל ִאׁ ָּשה ַהּזֹו‪ִ ,‬היא ְּת ַב ֵּקׁש ִמ ֶּמָּנה ָל ַק ַחת אֹו ָתּה ְל ַלה‪-‬‬ ‫"ִּכי ֵאין ִלי ַמה ַּל ֲעׂשֹות!" ָקְר ָאה ַמ ְד ֶלן ְּב ִת ְסּכּול‪ַ " ,‬אף ֶא ָחד‬
‫ְפ ֶלר‪ְ .‬ו ִאם ֹלא? ִהיא ָּפׁשּוט ִּת ְקּ ֹפץ ֵמ ָה ֲע ָג ָלה ְּב ָׁש ָלב ְמ ֻס ָּים‪,‬‬ ‫ֹלא רֹו ֶצה ַל ֲעזֹר ִלי! ֲא ִני ֻא ְמ ָל ָלה! ְו ֶא ִוי ַהּזֹו‪ֹ ,‬לא ָה ָיה ָלּה‬
‫ִא ְכַּפת ִּב ְכ ָלל! ָּבְר ָחה ֶאל ִמְר ָים ְו ִה ְׁש ִאיָרה אֹו ִתי ְל ַבד!" ִהיא‬
‫ְו ִת ְבַרח‪.‬‬ ‫ִה ְׁש ַּת ְּת ָקה ִּפ ְתאֹום‪ֶ " .‬זה ֹלא ְּב ִדּיּוק ָנכֹון"‪ָ ,‬ל ֲח ָׁשה‪ֵּ" ,‬כן ִא ְכַּפת‬
‫" ָל ָּמה ַלְּכ ָפר ַה ֶּזה?" ָה ִאׁ ָּשה ִק ְּמ ָטה ֶאת ִמ ְצ ָחּה‪ָּ",‬כאן ֹלא‬ ‫ָלּה ִמ ֶּמִּני"‪ַּ .‬כ ָּמה ִה ְת ַּג ְע ְּג ָעה ֶאל ֶא ִוי ַע ְכ ָׁשו‪.‬‬
‫" ַּגם ִלי ִא ְכַּפת ִמ ֵּמְך‪ִ .‬מי ָר ַקם ָלְך ֶאת ַהִּפיל?"‬
‫ַה ֶּדֶרְך ְל ַלה‪ְ -‬פ ֶלר"‪.‬‬ ‫" ֶא ִמי ְל ָיה"‪ָ ,‬ל ֲח ָׁשה ַמ ְד ֶלן ְו ָע ְצ ָמה ֵעי ַנ ִים ַּב ֲע ֵיפּות‪.‬‬
‫"ִּכי‪ִּ ...‬כי ַע ְכ ָׁשו ָח ַׁש ְב ִּתי ְו ֶה ְח ַל ְט ִּתי ֶׁש ֲא ִני ְצִרי ָכה ִל ְנסֹ ַע קֹ ֶדם‬ ‫" ֶא ִמי ְל ָיה!" ָק ְר ָאה ָה ִאׁ ָּשה ְּב ִה ְתַּפ ֲעלּות‪ַ " ,‬ה ְמ ַר ֶּג ֶלת‬
‫ָה ַא ֶמִרי ָק ִאית ִּב ְכבֹו ָדּה ּו ְב ַע ְצ ָמּה?"‬
‫ְלפֹה"‪.‬‬ ‫" ִהיא ֹלא ְמַר ֶּג ֶלת!" ִה ְתַר ְּג ָזה ַמ ְד ֶלן‪.‬‬
‫" ָל ָּמה‪ָ ,‬ה ֲא ָחיֹות ֶׁשָּלְך אּו ַלי ָּכאן?"‬ ‫ָה ִאׁ ָּשה ִה ְׁש ַּת ְּת ָקה‪ּ" .‬ו ָמה ַא ְּת רֹו ָצה ַע ְכ ָׁשו?" ָׁש ֲא ָלה‪.‬‬
‫"אּו ַלי"‪ָ ,‬א ְמָרה ַמ ְד ֶלן ְּב ִאי נֹוחּות‪.‬‬ ‫" ִל ְנ ֹס ַע ֵא ֶלי ָה ְו ֶאל ֶא ִוי ּו ִמְר ָים‪ְ ,‬ו ִלְראֹות ַמה ׁ ְּשלֹו ָמּה"‪.‬‬
‫" ָל ָּמה‪ִ ,‬היא ָה ְי ָתה חֹו ָלה?"‬
‫" ֵאיְך ֵּת ְד ִעי?"‬
‫" ִנָּכ ֵנס ַלְּכ ָפר‪ַ ,‬ו ֲא ִני‪ַ "...‬מ ְד ֶלן ִה ִּבי ָטה ָי ִמי ָנה ּו ְׂש ֹמא ָלה‪ֲ " ,‬א ִני‬ ‫"ֵּכן‪ְ ,‬מ ֹאד"‪.‬‬
‫"ּו ִמי ֵהן ֶא ִוי ּו ִמְר ָים?"‬
‫ֲא ַחֵּפׂש ֲע ֵקבֹות"‪.‬‬ ‫" ֲא ָחיֹות ֶׁשִּלי"‪ַ .‬מ ְד ֶלן ִה ְׁש ַּת ְּת ָקה ִּפ ְתאֹום‪ְ ,‬ו ִהְרהּור נֹוָרא ָח ַלף‬
‫" ֲע ֵקבֹות?" ָה ִאׁ ָּשה ִה ְסּתֹו ְב ָבה ֵא ֶלי ָה‪.‬‬ ‫ְּב ֹמ ָחּה – אּו ַלי ָה ִאׁ ָּשה ַהּזֹו ִהיא סֹו ֶכ ֶנת ֶׁשל ַהָּנא ִצים?‬
‫"ֵּכן"‪ָ ,‬א ְמָרה ַמ ְד ֶלן ְּב ִב ָּטחֹון‪ֶ " ,‬את ָה ֲע ֵקבֹות ֶׁשל ֶא ִוי ּו ִמְר ָים"‪.‬‬ ‫" ַא ְּת רֹו ָצה ֶׁש ֶא ַּקח אֹו ָתְך ֲא ֵלי ֶהן?"‬
‫" ַמה ֶּזה‪ֵ ,‬הן סּו ִסים?" ָה ִאׁ ָּשה ָּפְר ָצה ִּב ְצחֹוק‪.‬‬ ‫"ֵּכן"‪ָ ,‬א ְמָרה ַמ ְד ֶלן ְּב ִא ִּטּיּות‪.‬‬
‫"ֹלא‪ֲ ,‬ע ֵקבֹות ֲא ֵחִרים"‪ָ ,‬א ְמָרה ַמ ְד ֶלן ְּבקֹול צֹו ֵפן סֹוד‪ֲ " .‬ע ֵקבֹות‬ ‫" ָק ִדי ָמה"‪ָ ,‬ה ִאׁ ָּשה ַה ְּז ֵק ָנה ִה ְתרֹו ְמ ָמה ֵמ ַהִּכֵּסא‪ֶ " ,‬א ַּקח אֹו ָתְך‬
‫ֶׁשַרק ָה ֲא ָחיֹות ֶׁשִּלי ְיכֹולֹות ְל ַה ְׁש ִאיר ִלי"‪.‬‬
‫"טֹוב"‪ִ ,‬מ ְל ְמ ָלה ָה ִאׁ ָּשה ְו ָקְר ָאה ֶאל ַה ֲחמֹור‪" -‬הֹו ְיס!"‬ ‫ָּב ֲע ָג ָלה ֶׁשִּלי"‪.‬‬
‫ְו ַה ֲחמֹור ָי ָצא ֵמ ַה ַּת ֲח ָנה ֶאל ֶּדֶרְך ֶה ָע ָפר ַהְּסמּו ָכה‪.‬‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪21‬‬

‫> ַה ִאם ָה ֲאנִָׁשים ַהּמֹו ִפי ִעים ַּבִּסּפּור ֵהם ֲא ִמִּתִּיים?‬

‫ֵּבי ֵני ֶהם ְי ָל ִדים ֶׁש ִּד ְּברּו ְּב ִׁש ְבחֹו ‪ְּ -‬כמֹו‬ ‫ֵּכן‪ִּ ,‬כ ְמ ַעט ֻּכָּלם!‬ ‫קֹוְר ִאים ְיָקִרים וַ ֲאהּו ִבים‪,‬‬
‫ִאי ִל ָּיה‪ְ ,‬ל ָמ ָׁשל‪ .‬זֹו ְכִרים ֶאת ִאי ִל ָּיה?‬ ‫ַּכּמּו ָבן‪ָּ ,‬ב ֹראׁש ּו ָב ִראׁשֹו ָנה‪ֵּ ,‬בי ִליס‬ ‫ָׁשלֹום ָל ֶכם!‬
‫ָה ֵעדּות ֶׁשָּנ ַתן ְּב ֵבית ַה ִּמ ְׁשָּפט ְמ ֹת ֶאֶרת‬
‫ְּב ִס ְפרֹו ֶׁשל ֵּבי ִליס‪ֲ ,‬א ָבל ַה ִאם ֶּב ֱא ֶמת‬ ‫ַע ְצמֹו‪ְ ,‬ו ָכְך ַּגם ּדֹוְר ֵׁשי טֹו ָבתֹו‪:‬‬ ‫ֲא ִני ְׂש ֵמ ָחה ָּכל ָּכְך‬
‫ְׁשמֹו ָהָיה ִאי ִלָּיה? ַא ְב ֵנר ָּבטּו ַח ֶׁשֵּכן‪...‬‬ ‫ִוי ְס ִמיְר ְס ִקי‪ ,‬סֹו ֵחר ַה ָּב ָקר ַה ָּז ֵקן‪.‬‬ ‫ִל ְפּ ֹגׁש ֶא ְת ֶכם ְּב ֹא ֶפן ִאי ִׁשי‪,‬‬
‫ִוי ְס ִמיְר ְס ִקי ֵה ִעיד ַעל ִמ ְׁשַּפ ַחת ָר ִביץ‪,‬‬ ‫ְּב ִלי ְל ִה ְז ַּד ֵּקק ַל ִּתּוּוך ֶׁשל ַא ְב ֵנר‪...‬‬
‫ְל ַמְר ֵּבה ַהַּצ ַער‪ַּ ,‬גם ָה ֲא ָנ ִׁשים ָהָר ִעים‬ ‫ֶׁשֶּנ ֶא ְל ָצה ִל ְברֹ ַח ְל ַא ֶמִרי ָקהֵּכיָון ֶׁשָּי ְד ָעה‬ ‫ָׁש ָנה ְׁש ֵל ָמה ֲע ַק ְב ֶּתם ְּב ֶמ ַתח ַא ֲחֵרי‬
‫ֶׁש ַּבִּסּפּור ְלקּו ִחים ִמן ַה ְּמ ִציאּות‪:‬‬ ‫ַעל ֶר ַצח ַהֶּי ֶלד‪ .‬זֹו ְכִרים? ַּבֵּס ֶפר ֶׁשָּכ ַתב‬ ‫ִמ ְׁשָּפטֹו ֶׁשל ֶמ ְנ ֶדל ֵּבי ִליס‪.‬‬
‫ֵּבי ִליס‪ָּ ,‬כתּוב ַהְּנאּום ֶׁשל ִוי ְס ִמיְר ְס ִקי‬ ‫ַּכ ָּמה טֹוב ָה ָיה ְל ַגּלֹות ֶׁש ַהּסֹוף ָה ָיה‬
‫ּגֹולּו ֶּבב ָה ָיה ָא ֵכן ֶזה ֶׁש ִה ְמ ִציא ֶאת‬ ‫טֹוב‪ָ ,‬נכֹון? ֵּבי ִליס ָס ַבל ּכֹה ַרּבֹות‪.‬‬
‫ָה ֲע ִלי ָלה ֶנ ֶגד ֵּבי ִליס‪ּ .‬גֹולּו ֶּבב ִנֵּצל ֶאת‬ ‫ַמ ָּמׁש ְּכ ִפי ֶׁש ְּקָרא ֶתם ַּבִּסּפּור!‬ ‫ְמַר ֵּגׁש ָל ַד ַעת ֶׁש ְּבַר ֲח ֵמי ַהׁ ֵּשם הּוא‬
‫ְק ָׁשָריו ִעם ִציר ַהּדּו ָמה‪ְ -‬ז ִמי ְסלֹו ְב ְס ִקי‪,‬‬ ‫ִמי ְׁשצ'ּוק ַהחֹו ֵקר ַה ִּמ ְׁש ַטְר ִּתי‪ֶׁ ,‬שֵּסֵרב‬ ‫ֻזָּכה‪ֻׁ ,‬ש ְחַרר‪ְ ,‬ו ָח ַזר ִל ְחיֹות ָח ְפ ִׁשי ִעם‬
‫ְו ִעם ִנ ְכ ָּב ִדים ֲא ֵחִרים‪ְּ ,‬כ ֵדי ִלְרּ ֹדף ֶאת‬ ‫ְּב ֹא ֶמץ ְל ַה ֲא ִׁשים ֶאת ֵּבי ִליס‪ֶ .‬נ ֶגד‬ ‫ִא ְׁשּתֹו ְו ִעם ְי ָל ָדיו‪.‬‬
‫ִמי ְׁשצ'ּוק ָא ֵכן ִנְר ְק ָמה ֲע ִלי ָלה ִּכ ְנ ָק ָמה‬ ‫קֹוְר ִאים ִּב ְּקׁשּו ָל ַד ַעת ַמה ְּב ִדּיּוק‬
‫ֵּבי ִליס‪.‬‬ ‫ַעל ָּכְך ֶׁש ָּת ַמְך ְּב ֵבי ִליס‪ ,‬הּוא ֻּפ ַּטר‬ ‫ָה ָיה ֲא ִמ ִּתי ַּבִּסּפּור‪ּ ,‬ו ַמה ֹּלא‪.‬‬
‫ְּפרֹו ָנ ִאי ִטיס‪ַ ,‬הּ ֹכ ֶמר ֶׁש ָה ָיה ַּגם ָר ָׁשע‬ ‫ֵמ ֲעבֹו ָדתֹו ְו ַגם ֶנ ֱא ַסר – ְּב ִדּיּוק ְּכמֹו‬ ‫ַא ְב ֵנר ִּב ֵּקׁש ִמ ֶּמִּני ַל ֲענֹות ִּב ְמקֹומֹו‪,‬‬
‫ַמ ְסִּפיק ְו ַגם ִטֵּפׁש ַמ ְסִּפיק ְּכ ֵדי ְל ַׁש ֵּתף‬ ‫ֶׁשהּוא ַע ְצמֹו ִסֵּפר ְּב ֶפֶרק ֵׁשׁש‪ֶ -‬ע ְׂשֵרה!‬ ‫ְּכ ֵדי ֶׁשֻּכְּל ֶכם ַּת ֲא ִמינּו ֶׁש ַה ְּד ָבִרים‬
‫ְּפ ֻעָּלה ִעם ֲע ִלי ָלה ֱאִוי ִלית ֶׁשָּכזֹו‪ְּ.‬כ ָמִרים‬ ‫עֹוְר ֵכי ַה ִּדין ֶׁשל ֵּבי ִליס ַּגם ֵהם ָהיּו‬ ‫ֲא ִמ ִּת ִּיים‪ִ .‬הֵּנה ִל ְפ ֵני ֶכם ָּכל ַמה‬
‫ֲא ֵחִרים ֶׁש ִה ְת ַּב ְּקׁשּו ִל ְטעֹן ַּב ִּמ ְׁשָּפט‬ ‫ַּב ְּמ ִציאּות‪ֻּ ,‬כָּלם ִה ְת ַע ְּקׁשּו ִל ְהיֹות‬ ‫ֶׁש ְּב ַו ַּדאי ֱה ִיי ֶתם רֹו ִצים ְל ָבֵרר!‬
‫ֶׁשְּיהּו ִדים אֹו ְכ ִלים ַּדם נֹו ְצִרים ‪ֵ -‬סְרבּו‪.‬‬ ‫ְי ָׁשִרים ְו ִל ְתמְֹך ְּב ֵבי ִליס‪ַ ,‬ל ְמרֹות ַהִּסּכּון‬
‫עֹוֵרְך ַה ִּדין ְׁש ָמאקֹוב ָלקּו ַח ֵמ ַה ְּמ ִציאּות‪.‬‬ ‫ָה ִאי ִׁשי‪ָ .‬קָר ְּב ֶצ' ְב ְס ִקי ָהָיה ֶזה ֶׁש ִהִּציג‬ ‫הרב מאזה‬
‫ַה ִאם ָהָיה לֹו ַּגם ֵּבן ֶׁש ָהָיה ְמֻי ָּדד ִעם‬ ‫ַּב ִּמ ְׁשָּפט ֶאת ַהׁ ְּש ֵא ָלה ַעל' ָּב ָבא ַּב ְתָרא'‪,‬‬
‫ּגֹולּו ֶּבב? – ּ ֹפה ֵאין ָלנּו ֶאָּלא ִל ְס ֹמְך ַעל‬ ‫כי ְּגרּו ֶז ְנ ֶּבְרג ָח ַׁשׁש ֶׁש ַה ַּת ֲעלּול ֹלא‬ ‫הציור של משפט בייליס‬
‫ַי ְצ ִלי ַח‪ְּ ,‬ב ִדּיּוק ְּכמֹו ֶׁש ְּקָרא ֶתם ַּבִּסּפּור‪.‬‬
‫ְּד ָבָריו ֶׁשל ַא ְב ֵנר‪...‬‬ ‫ֶּבן‪ִ -‬צּיֹוןַּכ"ץ‪ָ ,‬ה ִעּתֹו ַנאי ַהָּצ ִעיר ְו ַהִּנ ְמָרץ‪.‬‬
‫ְו ַכּמּו ָבן‪ַּ ,‬גם ֶוָרה ַצ' ְּבִרי ָאק‪ִ ,‬מי ֶׁש ֶּב ֱא ֶמת‬ ‫הּוא ָהָיה ֻמ ְכ ָׁשר ַו ֲחִריף ַמ ֲח ָׁש ָבה‪ְ ,‬והּוא‬
‫ָהְר ָגה ֶאת ַא ְנ ְּדֵרי יֹו ֶׁש ִצ'י ְנ ְס ִקי‪ִ ,‬היא‬ ‫ֶזה ֶׁשָּנ ַתן ְלעֹוְר ֵכי ַה ִּדין ֶׁשל ֵּבי ִליס ֶאת‬
‫ְּדמּות ֲא ִמ ִּתית‪ְ ,‬ו ָכְך ַּגם ַח ְבֵרי ַהְּכנּו ְפָיה‬ ‫ָהַר ְעיֹון ִל ְׁשאֹל ַעל' ָּב ָבא ַּב ְתָרא'‪ְּ.‬כ ֶׁשָּנ ַפל‬
‫ַהּ ֹכ ֶמר ְּפרֹו ָנ ִאי ִטיס ַּבַּפח ֶׁש ָּט ַמן לֹו‪ֹ ,‬לא‬
‫ֶׁשָּלּה‪.‬‬ ‫ִה ְת ַאֵּפק ֶּבן‪ִ -‬צּיֹון‪ּ,‬ו ָפַרץ ִּב ְצחֹוק ָרםָּכל‪-‬‬
‫ָּכְך‪ַ ,‬עד ֶׁשהּו ָצא ֵמאּו ַלם ֵּבית ַה ִּמ ְׁשָּפט‪.‬‬
‫ַעל ִמי ֲע ַדִין ֹלא ִּד ַּבְרנּו?‬ ‫ַּגם ָהַרב ַמ ְז ֶא"ה‪ַ ,‬ר ָּבה ֶׁשל מֹו ְס ְק ָבה‪,‬‬
‫על ָׁשאכֹו ְב ְס ִקי‪ַ ,‬מ ְד ִליק ַהָּפ ָנ ִסים‪.‬‬ ‫הּוא ֲא ִמ ִּתי‪ַּ ,‬כּמּו ָבן ְו ַכּמּו ָבן! ְּגרּו ֶז ְנ ֶּבְרג‬
‫ָׁשאכֹו ְב ְס ִקי ִּד ֵּבר ַּב ְּת ִחָּלה ֶנ ֶגד ֵּבי ִליס‪,‬‬ ‫ִּב ֵּקׁש ֵמ ָהַרב ַמ ְז ֶא"ה ֶׁשַּי ֲעזֹרלֹו ַּב ִּמ ְׁשָּפט‬
‫ֲא ָבל ַּב ִּמ ְׁשָּפט ַע ְצמֹו ָח ַזר ּבֹו‪ָּ .‬כְך ַּגם‬ ‫ְל ִה ְתמֹו ֵדד מּול ַה ַה ְׁש ָמצֹות ֶנ ֶגד‬
‫ִא ְׁשּתֹו‪ְ ,‬ו ַגם ַה ְּז ֵק ָנה ֶׁש ָּט ֲע ָנה ֶׁש ָהְי ָתה‬ ‫ַהַּי ֲהדּות‪ֶ .‬את ָהַר ְעיֹון ֵּכי ַצד ְל ַה ְס ִּביר‬
‫ִׁשּכֹוָרה ְּכ ֶׁש ִּד ְּבָרה ֶנ ֶגד ֵּבי ִליס‪ֻּ .‬כָּלם‬ ‫ֶאת ַה ַּמ ֲא ָמר ' ַא ֶּתם ְקרּוִיים ָא ָדם‪- '...‬‬
‫ִק ֵּבל ָהַרב ַמ ְז ֶא"ה ֵמַר ִּבי ֵמ ִאיר ַׁשִּפיָרא‬
‫ְּדמּויֹות ֲא ִמ ִּתּיֹות‪.‬‬
‫ַּגם ְּפרֹו ֶפסֹור ּגֹולּו ֶּבב הּוא ֲא ִמ ִּתי‪ָ .‬א ָדם‬ ‫ִמֻּל ְּב ִלין‪ְ ,‬מַיֵּסד ' ַה ַּדף ַהּיֹו ִמי'‪.‬‬
‫ַמ ְׂשִּכיל ָוטֹוב‪ֶׁ ,‬ש ָהָיה ַו ֲח ַסר אֹו ִנים מּול‬ ‫ֲא ָנ ִׁשים טֹו ִבים ַר ִּבים ֶׁש ַהחֹו ְק ִרים‬
‫ַמ ֲע ָל ָליו ֶׁשל ְּבנֹו‪ַ .‬א ֶּתם זֹו ְכִרים ֶׁשהּוא‬ ‫ָּפ ְגׁשּו‪,‬מֹו ִפי ִעים ְּב ִז ְכרֹונֹו ָתיו ֶׁשל ֵּבי ִליס‪,‬‬
‫ִסֵּפר ְל ִמי ְׁשצ'ּוק ֶׁש ְּבנֹו ָהָיה ֶּב ָע ָבר ְּב ֵבית‬

‫חֹו ִלים ְלחֹו ֵלי רּו ַח? ָּכְך ָא ֵכן ָהָיה!‬

‫ִהּנֵה ַחִּיים ָּב ִטיטֹו‪.‬‬ ‫ֶזה ֲאנִי‪ַ ,‬א ְבנֵר הֹו ְפ ָמן‪.‬‬ ‫הַ חֹוקְ רִ ים‬

‫ַחִּיים לֹו ֵמד ְּב ִכ ָּתה ו'‪ .‬הּוא ַה ָּגדֹול‬ ‫ֲא ִני לֹו ֵמד ְּב ִכ ָּתה ד'‪ַ ,‬ו ֲא ִני ַּגם ֲה ִכי‬
‫ִמ ֵּבי ֵנינּו‪ְ ,‬והּוא ַּגם רֹאׁש ַה ֲחבּוָרה‬ ‫ָק ָטן ַּב ֲחבּוָרה‪ַ .‬ל ְמרֹות זֹאת‪ַּ ,‬דְו ָקא‬

‫ַה ִּב ְל ִּתי ִר ְׁש ִמי‪ַ .‬חִּיים הּוא ִּפ ֵּק ַח‬ ‫ֲא ִני הּוא ֶזה ֶׁשּכֹו ֵתב ָל ֶכם ֶאת‬
‫ְו ַא ֲחָר ִאי‪ּ ,‬ו ַבִּכ ָּתה ֶׁשּלֹו הּוא ֶנ ְח ָׁשב‬ ‫ַהִּסּפּוִרים ֶׁשָּלנּו‪.‬‬
‫ְל ֶמ ֶלְך ַהִּכ ָּתה‪ֵ .‬מ ָאז ֶׁש ֵה ַק ְמנּו ֶאת‬
‫ַה ַּבִית ֶׁשִּלי הּוא ְמקֹום ַה ִּמ ְפ ָּגׁש‬
‫' ַהחֹו ְקִרים'‪ֲ ,‬א ִני ַּגם ֵמ ִבין ָל ָּמה‪.‬‬ ‫ַה ָּקבּו ַע ֶׁשל ַהחֹו ְקִרים‪ֻּ .‬כָּלם‬
‫הּוא ָּפׁשּוט ִטּפּוס ֶׁשל ַמ ְנ ִהיג‪.‬‬
‫אֹו ֲה ִבים ָלבֹוא ֵא ַלי‪ֲ ,‬א ִפּלּו ֶׁש ֲא ִני‬
‫ְמ ֻפ ָּזר‪ְ ,‬ו ַאף ַּפ ַעם ֹלא ַמ ְצ ִלי ַח‬
‫ְל ִה ְׁש ַּתֵּלט ַעל ַה ָּב ָל ָגן ַּב ֶח ֶדר‪.‬‬

‫תשפ"א ‪22 26‬‬

‫סיפור חבורה ‪ ///‬שרי וולך‬ ‫> ַהחֹוְקִרים ְּב ַע ְצ ָמם‬ ‫> ֵאילּו ֵארּו ִעים ָא ֵכן ָקרּו ֶּב ֱא ֶמת?‬

‫ַמה ִמָּכל ַהִּסּפּור ָא ֵכן ָיכֹל ִל ְקרֹות ַלחֹו ְקִרים?‬ ‫ַּת ְפ ִקידֹו ֶׁשל ֵּבי ִליס ְּב ֵבית ַה ֲחרֹ ֶׁשת‪ָ ,‬ה ֹא ֶפן ֶׁשּבֹו‬
‫ַא ְב ֵנר ֶנ ֱע ָלב ֶׁש ַא ֶּתם ְמ ִטי ִלים ָס ֵפק ְּב ִסּפּורֹו‪ְ ,‬ו ֵאינֹו‬ ‫ֶה ֱע ִלילּו ָע ָליו‪ַ ,‬הׁ ָּש ִנים ֶׁש ָּב ֶהן ָה ָיה ַּבֶּכ ֶלא‪ֵ ,‬עדּות‬
‫ַהׁ ֶּש ֶקר ַעל ' ַה ֶּט ֶקס' ֶׁשּבֹו ֵּבי ִליס ִה ְתַּפֵּלל‪ְּ ,‬בַי ַחד ִעם‬
‫מּו ָכן ָלדּון ַּבּנֹו ֵׁשא‪.‬‬ ‫ְׁש ֵני ַצ ִּדי ִקים נֹו ָס ִפים‪ִ ,‬ל ְפ ֵני ֶׁשָרץ ְו ָת ַפס ִּכ ְבָיכֹול ֶאת‬
‫ְנ ַנֶּסה ַל ְחׁ ֹשב ְּב ַע ְצ ֵמנּו‪:‬‬ ‫ַא ְנ ְּדֵרי יֹו ֶׁש ִצ'י ְנ ְס ִקי ַה ִּמ ְסֵּכן‪ָ ,‬ה ִעּתֹו ָנ ִאים ִמָּכל ָהעֹו ָלם‬
‫ַה ִאם ּגֹולּו ֶּבב ָהָיה רֹו ֶצה ִל ְתּ ֹפס ְי ָל ִדים ְיהּו ִדים ְו ַל ְחקֹר‬ ‫ֶׁש ִה ִּגיעּו ַל ִּמ ְׁשָּפט‪ַ ,‬ה ֻּמ ְׁש ָּב ִעים‪ָ ,‬ה ֹא ֶפן ֶׁשּבֹו ִה ְת ַנ ֵהל‬
‫אֹו ָתם? ִנְר ֶאה ֶׁשֵּכן‪ֲ .‬הֵרי ַה ְּת ִבי ָעה ִחְּפ ָׂשה ָּכל ֶּדֶרְך‬ ‫ַה ִּמ ְׁשָּפט‪ַ ,‬הְּנאּום ַהׁ ַּש ֲערּוִרָּי ִתי ֶׁשל ַאב ֵּבית ַה ִּדין – ַהּ ֹכל‬
‫ְלהֹו ִכי ַח ֶׁש ַה ָּדת ַהְּיהּו ִדית ּתֹו ֶמ ֶכת ְּב ֶהֶרג ֶׁשל נֹו ְצִרים‪,‬‬
‫ְו ִהיא ָהְי ָתה ְזקּו ָקה ְל ֵמי ָדע ' ִמ ִּב ְפ ִנים'‪.‬‬ ‫ַהּ ֹכל ֲא ִמ ִּתי ְל ַג ְמֵרי!‬
‫ַה ִאם ִי ָּת ֵכן ֶׁש ַהַּס ְדָרן ָהָיה ּכֹו ֵלא ֶאת ַהחֹו ְקִרים ְּב ֵבית‬ ‫ַּגם ַנ ֲה ֵגי ַה ַח ְׁש ָמ ִלּיֹות ֶׁשִּו ְּתרּו ַעל ַהׂ ָּש ָכר ַהּיֹו ִמי ִּב ְׁש ִביל‬
‫ַהּ ֹס ַהר? ִמַּצד ֶא ָחד‪ַ ,‬הַּצאִרים ֹלא ִר ֲחמּו ַעל ְי ָל ִדים;‬ ‫ֵּבי ִליס ְלקּו ִחים ִמן ַה ְּמ ִציאּות‪ַ .‬הַּפ ְׁש ְקִויל ַה ֵּמ ִסית ֶׁש ֶּזַרח‬
‫ֲא ָבל ִמַּצד ֵׁש ִני‪ַּ ,‬ב ְּז ַמן ֶׁשּבֹו ִה ְת ַקֵּים ִמ ְׁשָּפטֹו ֶׁשל ֵּבי ִליס‪,‬‬ ‫ִק ֵּבל ִמ ֶּבן‪ִ -‬צּיֹון ָה ִעּתֹו ַנאי‪ַ ,‬הִּנָּסיֹון ְל ַקׁ ֵּשר ֵּבין ָהֶר ַצח ְל ֵבין‬
‫ְּכ ָבר ָהָיה ִׁש ְלטֹון ַהַּצאר ַחָּלׁש‪ְ ,‬ו ָהרּו ִסים ִנּסּו ִל ְמ ֹצא‬ ‫ִמ ְנ ָה ִגים ֲח ִסי ִדִּיים‪ַ ,‬ה ִּקּׁשּור ַה ִּטְּפ ִׁשי ַל ִּמ ְסָּפר ְׁשלֹוׁש‪-‬‬
‫ֵחן ְּב ֵעי ֵני ָהעֹו ָלם‪ָ .‬ס ִביר ְל ַהִּני ַח ֶׁש ֵהם ֹלא ָהיּו ְמ ִע ִּזים‬ ‫ֶע ְׂשֵרה ‪ָּ -‬כל ָּד ָבר ְו ָד ָבר ֶׁש ְּקָרא ֶתם ַּבִּסּפּור‪ֵּ ,‬בין ִאם ָהָיה‬
‫ֶל ֱאסֹר ְי ָל ִדים ֵמ ֶאֶרץ ַא ֶחֶרת‪.‬‬ ‫ֶזה ַעל ָה ֲא ָנ ִׁשים ַהּטֹו ִבים– ְיהּו ִדים ְו ַגםּגֹוִיים‪ֶׁ -‬שֶּנ ְח ְלצּו‬
‫ְל ֶע ְזָרתֹו ֶׁשל ֵּבי ִליס ִּב ְמ ִסירּות ֶנ ֶפׁש‪ּ ,‬ו ֵבין ֶׁש ָהָיה ֶזה ַעל‬
‫ְׁש ַמ ְע ֶּתם?‬
‫ֶזַרח‪ְׂ ,‬שרּו ִליק‪ַ ,‬א ְב ֵנר‪ַׁ ,‬ש ְּב ַתי ְו ַחִּיים!‬ ‫ָה ַא ְנ ִטי ֵׁש ִמים ֶׁשָר ְדפּו אֹותֹו – ַהּ ֹכל ָקָרה ֶּב ֱא ֶמת!‬
‫ִאם ִּת ָּק ְלעּו ׁשּוב ְלרּו ְסָיה ֶׁשל ִׁש ְל ֵהי ְּתקּו ַפת ַהַּצאר‪,‬‬ ‫ַּגם ָה ֵע ֻדּיֹות ַּב ִּמ ְׁשָּפט ְלקּוחֹות ֵמ ַה ְּמ ִציאּות‪ֻ .‬ר ָּבן‬
‫מֹו ִפיעֹות ַּבִּסּפּור ִמָּלה ְּב ִמָּלה ְּכמֹו ְּב ִז ְכרֹונֹו ָתיו ֶׁשל‬
‫ַאל ִּת ְפ ֲחדּו ָּכל ָּכְך!‬
‫ֵּבי ִליס‪ְ .‬ל ַא ְב ֵנר ּו ְל ֶזַרח ֵיׁש ִזָּכרֹון טֹוב!‬
‫ַַההִהחְֹותְ ַקעִנרְְיינּום‪.‬ת‬ ‫ַהּקֹוְר ִאים‪ַ ,‬על‬ ‫ָל ֶכם‪,‬‬ ‫ּתֹו ָדה‬ ‫ַרק ִּב ְׁש ֵני ְּד ָבִרים ַהׁ ְּש ַנִים ִה ְת ַּב ְל ְּבלּו‪ְּ :‬ב ֶח ְׁשּבֹון ַהָּי ִמים‬
‫ֶׁשָּל ֶכם ַּב ֲע ִלילֹות‬ ‫ֶׁש ָּב ֶהם ֵהם ָׁשהּו ַּב ִּמ ְׁשָּפט‪ּ ,‬ו ַבּיֹום ַה ְּמ ֻדָּיק ֶׁשּבֹו ֶנ ֶא ְמָרה‬

‫ֵח ֶלק ֵמ ַה ֲח ָו ָיה ֶׁשָּל ֶהם ַּב ַהְרַּפ ְת ָקאֹות‪,‬‬ ‫ָּכל ֵעדּות‪.‬‬
‫ִהיא ַה ְי ִדי ָעה ֶׁש ַא ֶּתם ְמ ַחִּכים‬ ‫ֹלא ֶּפ ֶלא ֶׁשָּכְך ָקָרה‪ַ .‬א ֲחֵרי ַהְרַּפ ְת ָקה ַמ ְס ִעיָרה ָּכזֹו‪ֵ ,‬איְך‬
‫ְל ִה ְׁש ַּת ֵּתף ִא ָּתם!‬
‫ֶא ְפ ָׁשר ֶׁשֹּלא ְל ִה ְת ַּב ְל ֵּבל?‪...‬‬

‫ַּבׁ ָּשבּועֹות ַה ָּב ִאים ְנ ַפֶּנה ֶאת‬
‫ְמקֹו ֵמנּו ְל ִסּפּור ַא ֵחר‪ַ ,‬אְך עֹוד‬
‫ָנׁשּוב ֲא ֵלי ֶכם ַּב ֶה ְמ ֵׁשְך ְּב ֶע ְזַרת ה'‬
‫ִעם ַה ַהְרַּפ ְת ָקה ַה ָּב ָאה ֶׁשָּלנּו‪...‬‬

‫ְל ִה ְׁש ַּת ֵּמ ַע!‬

‫ְּב ִמְׁשַּפט ֵּבי ִליס‬

‫ַהחֹו ְק ִרים‬

‫ּו ֹפה ‪ַׁ -‬שְּבַתי הֹורֹו ִביץ‬ ‫ִהּנֵה ֶזַרח ֲע ָדנִי‪.‬‬ ‫ֶזה ְׂשרּו ִליק ַזְקס‪.‬‬

‫ַׁש ְּב ַתי הּוא ָח ֵבר טֹוב ֶׁשִּלי‪ .‬הּוא‬ ‫ֹלא ְּב ִמ ְקֶרה ַא ֶּתם רֹו ִאים‬ ‫ָנכֹון הּוא ִנְר ֶאה ֶׁשֶּי ֶלד ָנ ִעים‬
‫ַהָּי ִחיד ִמָּכל ַהחֹו ְקִרים ֶׁשּלֹו ֵמד‬ ‫אֹותֹו ִעם ְס ָפִרים ַּבָּיד‪ֶ ...‬זַרח‬ ‫ִל ְהיֹות ִאּתֹו?‬
‫הּוא ּתֹו ַל ַעת ְס ָפִרים‪ְ ,‬והּוא ַּגם‬
‫ִא ִּתי ְּבַי ַחד ַּבִּכ ָּתה‪ַׁ .‬ש ְּב ַתי ָּגר‬ ‫זֹו ֵכר ֶאת ַמה ֶּ ׁשהּוא קֹוֵרא!‬ ‫ָּכ ָכה הּוא ְּב ִדּיּוק‪.‬‬
‫ַּבּקֹו ָמה ָה ַא ֲחרֹו ָנה ֶׁשל ַה ִּב ְנָין‬ ‫הּוא ֶי ֶלד ָּכ ֶזה ֶׁשּיֹו ֵד ַע ִּכ ְמ ַעט‬ ‫ֶאת ְׂשרּו ִליק ֻּכָּלם אֹו ֲה ִבים‪.‬‬
‫ֶׁשָּלנּו‪ַ ,‬הּקֹו ָמה ֶׁש ִּמ ֶּמָּנה ָי ָצא‬ ‫ַהּכֹל ַעל ָּכל ָּד ָבר‪ְ ,‬ו ָת ִמיד רֹו ֶצה‬ ‫הּוא ֶי ֶלד טֹוב ְו ָח ָכם‪ְ ,‬ו ַגם ָז ִהיר‪.‬‬
‫ִל ְפ ָע ִמים ֶזה ַמ ָּמׁש ֵנס ֶׁשהּוא‬
‫ָה ִאיׁש ַּב ַּתְרּבּוׁש‪ .‬הּוא ֶּבן‬ ‫ָל ַד ַעת עֹוד‪ַ .‬א ֶּתם ְיכֹו ִלים‬ ‫עֹו ֵצר אֹו ָתנּו ִל ְפ ֵני ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו‬
‫ְזקּו ִנים‪ְ ,‬והּוא ַּגם ַס ְקָרן‪ׁ ,‬שֹו ָבב‪,‬‬ ‫ְל ַנ ֵחׁש ְּב ַע ְצ ְמ ֶכם ֶׁשֶּי ֶלד ְּכמֹו‬ ‫נֹו ְפ ִלים ִּב ְפ ִזיזּות ְלתֹוְך ָמקֹום‬
‫ֶׁש ֵאין ָלנּו ֻמ ָּשׂג ֵאיְך ֵנ ָח ֵלץ ִמ ֶּמּנּו‪.‬‬
‫ּו ְמ ַמ ֵהר ִראׁשֹון ְל ָכל ַהְרַּפ ְת ָקה‬ ‫ֶזַרח עֹו ֵזר ֲהמֹון ַּב ֲחבּוָרה‬
‫ֶׁשחֹו ֶקֶרת ְוחֹו ֶקֶרת!‬
‫ֶׁש ִּמ ְז ַּד ֶּמ ֶנת ָלנּו!‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪23‬‬

‫כתבה‪ :‬אסתי כץ איירה‪ :‬בתיה יונה‬

‫ַּפְר ָּפֵרי ָא ִביב‬ ‫ִׂש ְמ ָחה ַר ָּבה‪,‬‬
‫ִׂש ְמ ָחה ַר ָּבה!‬
‫ֵאיזֹו‬
‫ְּפִרי ָחה ָי ָפה!‬

‫ְו ַכ ָּמה צּוף!‬ ‫ֵּכן‪,‬‬
‫ָה ָא ִביב‬
‫ְּכ ָבר ָּבא!‬

‫ֶמְר ֲח ֵבי ֶּד ֶׁשא‬ ‫צּוף‬
‫ְטִרִּיים! ֵע ִצים‬ ‫ָמתֹוק! ְמ ַׁשֵּכר‬
‫ְיֻר ִּקים! רּו ַח ַר ֲע ַנָּנה‬
‫ְו ַקְר ֵני ֶׁש ֶמׁש טֹובֹות!‬ ‫ַמ ָּמׁש!‬
‫ָנעּוף ָלנּו ְו ִנ ְס ַּת ְחֵרר‬
‫ַּב ֲע ִצי ַמת ֵעי ַנִים‪...‬‬

‫ָּכ ָכה‪,‬‬
‫ְּב ֵעי ַנִים‬
‫ֲעצּומֹות?‬

‫ּבֹוא ְי ִדי ִדי‪,‬‬
‫ַנ ְמ ִׁשיְך ָה ְל ָאה‪ָ ,‬נעּוף‬
‫ְּב ִלי ַל ֲעצֹר‪ֵ .‬יׁש ַהְר ֵּבה‬
‫ְּד ָבִרים ָי ִפים ִלְראֹות‬

‫ָּב ָא ִביב ַה ֶּזה!‬

‫ַאף ַּפ ַעם‬
‫ֹלא ָר ִאי ִתי ְּפָר ִחים‬

‫ָּכ ֵאּלּו! ִנ ְט ַעם ַּגם‬
‫ֵמ ַהּצּוף ֶׁשָּל ֶהם‪.‬‬

‫ָּכ ָכה ַא ָּתה נֹו ֵחת‪,‬‬
‫ְּב ִלי ִל ְבּדֹק ֹק ֶדם ֶאת‬
‫ַה ֶּשׁ ַטח‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִא ָּמא‬

‫ָּת ִמיד אֹו ֶמֶרת?‬

‫ָאה‪ַּ ,‬גם‬ ‫ֵּכן! ַמה ֶּזה ְמ ַׁשֶּנה ְל ָאן‬
‫ֲא ִני ַחָּיב ְל ַנּסֹות‬ ‫הֹו ְל ִכים? ַמה ְּמ ַׁשֶּנה ָמה‬
‫ְל ִה ְס ַּת ְחֵרר ָּכְך‪...‬‬ ‫עֹו ִׂשים? ַהּ ֹכל ָּכל ָּכְך ָּב ִהיר‬
‫ִל ְׁשּ ֹכ ַח ֵמ ַהּכֹל‪...‬‬
‫ְו ִנ ְפ ָלא‪ְּ ,‬ב ָכל ָמקֹום‪...‬‬
‫ְל ִה ְת ַעֵּנג ַעל‬
‫ַה ֶּשׁ ֶמׁש‪...‬‬

‫תשפ"א ‪24 26‬‬

‫ֲע ֹזב‪ַ ,‬מה ֵּיׁש ִל ְבּדֹק?‬
‫ָהעֹו ָלם ֻּכּלֹו ּכֹה ָי ֶפה‬

‫ְוֵרי ָח ִני!‬

‫ֵהי‪ִּ ,‬ת ָּז ֵהר! ִזי ִקית‪,‬‬ ‫ֲא ָהּה‪...‬‬
‫ִזי ִקית ְמ ֻסֶּכ ֶנת!‬ ‫ַל ְּפָר ִחים‬
‫ָה ֵאֶּלה ֵיׁש‬
‫ַט ַעם ִנ ְפ ָלא‪...‬‬

‫ִנַּצ ְלנּו ְּב ֵנס‪...‬‬
‫ָּבֶר ַגע ָה ַא ֲחרֹון‬

‫ַמ ָּמׁש‪.‬‬

‫ַּפְר ָּפִרים ֶׁשָּכמֹונּו!‬ ‫ִהיא ָהְי ָתה‬
‫ֵאיְך ִה ְת ַּפְר ַּפְרנּו ָלנּו ְו ָׁש ַכ ְחנּו‬ ‫ְיכֹו ָלה ִל ְט ֹרף אֹו ָתנּו‪,‬‬

‫ֶׁש ַּב ֶּט ַבע ֵיׁש ַּגם ְּד ָבִרים‬ ‫ָּת ֵאר ְל ַע ְצ ְמָך!‬
‫ְמ ֻסָּכ ִנים?‬

‫עֹו ָלם ָי ֶפה ַּבחּוץ‬
‫ֶא ְפ ָׁשר ִמ ֶּמּנּו ֵל ָהנֹות‬

‫ַאְך ֹלא ִנ ְׁשַּכח‪ָּ ,‬ת ִמיד ָנחּוץ‬
‫ְל ִה ָּשׁ ֵמר ִמ ַּסָּכנֹות!‬

‫ָּכ ֵעת ַנ ְח ֹזר ַה ַּבְי ָתה‪.‬‬
‫ֵנ ָה ֶנה ִמן ָה ָא ִביב ַהָּי ֶפה‪,‬‬

‫ֲא ָבל ַהּ ֹכל ְּב ִמ ָּדה‬
‫ּו ִב ְז ִהירּות‪...‬‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪25‬‬

‫פתרונות יש לשלוח ל‪:‬‬ ‫חידות ושעשועים ‪ ///‬עם פ‪ .‬חריף‬
‫בדואר‪" :‬זרקור"‪ ,‬ת‪.‬ד‪.‬‬

‫‪ ,5284‬ירושלים ‪9105201‬‬

‫או בפקס‪02-5372784 :‬‬

‫בין הפותרים תיערך הגרלה‪.‬‬
‫נא לציין שם‪ ,‬כתובת ועיר‬

‫למשלוח השי‪.‬‬
‫בראש העמוד יש לכתוב‪:‬‬

‫עבור מדור 'אתנחתא'‬

‫ְּב ָכל ֶא ָחד ֵמ ַה ִּמ ְׁשָּפ ִטים ַה ָּב ִאים ִה ְׁש ַּתְר ְּב ָבה ִמָּלה ֶׁש ֵאי ָנּה ְקׁשּוָרה ַל ִּמ ְׁשָּפט‪.‬‬
‫ַֻעמ ָּל ׂשְִַָּכגלהיִִּלפקםֶייא ַ ַָהפהחְּּוֵּקדסְֶּׁבִשדִּמוִעִּרּ‪.‬רגשּׁיוִָּאׁשםל ְָּהםלכ ִַָּחלעתגְִָׂשַמפּהֲָרלָּעפָ ַהלהּסֱוָּאכָחנגזֹֹווִ–כ‪ֹ,‬זוְּיָןוכ‪ַ,‬םלהְּ ֲֶֻׁתעמשִִַָּּקלתְּשְׂיבפג ֵנלֶּקּיּבווֶןכ ִֶ ַאםמאְ ֶּרתממַָֹּּנובְּ ִתפעה ִיחֶָּאָעאֹלו ִהתתתֹּיוָֹאוֹהו ֶׁתאשת‪.ֹ.‬ול ֲתע ִׁ ֵ ָלשיהִי ֶכררםּאפִּׁלוִשיֹרו ָֹצינ ִרמה ִי‪.‬מַלָּכָּמל ָקֹהואֹםו ִ ַתהּי ְֹּומ ֹית ָ ַעאְדר ְָּבל ָָכעְךה‪,‬‬
‫ְּכ ֶנ ֶגד‬
‫ְל ֶע ְזַר ְת ֶכם‪ָּ ,‬כ ַת ְבנּו ֶר ֶמז ְמ ֻפ ְלָּפל ְל ָכל ֻמ ָּ ׂשג‪.‬‬ ‫ַא ְרָּב ָעה‬
‫(דוגמה בגיליון ‪ 42‬תשעט – קחי משם גם את ההוראותש ג ה י ר פ כ‬
‫והעיצוב)ס ד‬
‫יר‬
‫מע‬ ‫פ‬

‫חן‬

‫ְּבתֶֹׁושְַלךֻּהמּּוָּ ֹפשׂאגהֶָרִָרנֶה ְְָׁמכרשַזִנביע ִס‪.‬ע ַי‪:‬רע‬ ‫ַל ֻּמ ָּשׂ ֶגר ֶַמהׁ ְּזש ִליׁ ִשי‪:‬‬ ‫ַל ֻּמ ָּ ֶׂשרגֶמ ַזהׁ ֵּש ִני‪:‬‬ ‫ַל ֻּמ ַּ ָּׂוחשֶיְרגמְֶָּמגבֵָהזִרתרֹודְׁאךנֹֹשווֵָׁןר‪:‬שןא‪.‬‬
‫ָצִריְך ְל ַעְר ֵּבב‬
‫ִּב ְת ִחָּלתֹו ְמ ִס ִּבים‬
‫ָּד ִגים‪.‬‬ ‫ָע ָליו ּו ְבסֹופֹו ַקו‪.‬‬

‫ַה ֻּמׂ ָּשג ַהׁ ְּש ִלי ִׁשי‪_____________ :‬‬ ‫ַה ֻּמׂ ָּשג ָהִראׁשֹון‪_____________ :‬‬
‫ַה ֻּמׂ ָּשג ָהְר ִבי ִעי‪_____________ :‬‬ ‫ַה ֻּמׂ ָּשג ַהׁ ֵּש ִני‪_____________:‬‬

‫ְּב ָכל ׁשּוָרה ֲע ֵלי ֶכם ְל ַה ְח ִליף ֶאת ָׁשלֹוׁש ַהְּנ ֻקּדֹות ְּב ִמָּלה ַא ַחת ַה ַּמ ְת ִאי ָמה ְל ִה ְת ַח ֵּבר ִעם ָּכל‬ ‫ְנ ֻק ָּדה‬
‫ַה ִּמִּלים ַהְּכתּובֹות ְּבאֹו ָתּה ׁשּוָרה‪.‬‬ ‫ֲחׁשּו ָבה‬

‫ְׁש ֵּתי ַה ִּמִּלים ֶׁש ִּת ְמ ְצאּו ְקׁשּורֹות זֹו ְלזֹו ‪ְ -‬ו ַגם ְל ֶפ ַסח!‬

‫‪ָ ...‬מתֹוק ‪ָ ....‬י ָׁשן ‪ָ ...‬י ֵבׁש ‪ָ ...‬א ֹדם ‪ָ ...‬ל ָבן ____________‬

‫‪ַ ...‬מ ֶּת ֶכת ‪ַׁ ...‬ש ַעם ‪ְּ ...‬פ ַל ְס ִטיק ‪ְ ...‬זכּו ִכית ‪ֵ ...‬עץ ____________‬

‫זוכים‪:‬‬ ‫ִּפ ְתרֹונֹות ֶא ְת ַנ ְח ָּתא ‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫תשפ"א ‪26‬‬

‫משפחת בן ישר ירושלים‬ ‫ָּכל ַהּמֹו ִסיף מֹו ִסי ִפים לֹו‪ :‬שלי‪ ,‬משלי‪ ,‬שליו‪ .‬צוף‪ ,‬חצוף‪ ,‬צופר‪ .‬גור‪ ,‬סגור‪ ,‬גורר‪ .‬סיר‪ ,‬אסיר‪ ,‬סירה‪ .‬חבר‪ ,‬מחבר‪ ,‬חברה‪ .‬הרי‪ ,‬מהרי‪,‬‬
‫ירמי סלייטר בית שמש‬ ‫הרים‪ .‬הלו‪ ,‬צהלו‪ ,‬הלום‪ .‬פיל‪ ,‬נפיל‪ ,‬פילס‪ .‬פרש‪ ,‬מפרש‪ ,‬פרשה‪.‬דלק‪ ,‬נדלק‪ ,‬דלקת‪ .‬יקר‪ ,‬שיקר‪ ,‬יקרו‪ .‬חוץ‪ ,‬נחוץ‪ ,‬חוצב‪.‬‬
‫ֵאיְך ְמ ַב ְּט ִאים‪ְ :‬נ ַיר ֶּכ ֶסף‪...‬‬

‫התחסנתי‪ ,‬נחסן‪ ,‬נתחסן‬

‫הקומה השניה לנוער‬ ‫כל ילד קטן בן ימינו יודע להגיד מהו חיסון‪ .‬פעם עמלה‬
‫המורה להסביר בשיעור טבע איך יש לקחת נגיף מוחלש‪,‬‬
‫אטמים באוזניים‬ ‫ולהניח לגוף לייצר נוגדנים נגדו‪ .‬הנוגדנים הנלחמים מול‬
‫המחלה הקלה‪ ,‬מקנים לגוף את היכולת לייצר התנגדות‬
‫מי זרק את המחברת הצהובה?‬ ‫מפגש‬ ‫גדולה יותר בהמשך‪ .‬היום אפשר לדלג על הפרק הזה‬
‫שבועי‬ ‫בספר הטבע‪ ,‬אנחנו יודעים אותו בעל פה כמעט‪ .‬חיסונים‬
‫סיפור קצר מעורר מחשבה‪30‬‬ ‫כאלה ואחרים‪ ,‬וההבדלים ביניהם‪ .‬התחסנתי‪ ,‬התחסנת‪,‬‬

‫בחצר האסורים‬ ‫אתחסן‪ ,‬יתחסנו‪.‬‬
‫אבל יש לנו בכל זאת מה לדבר על חיסונים; וימים אלו הם‬
‫פחד מתחת לשטיח‪32‬‬ ‫הזדמנות יפה לגלות איך הנפש שלנו מתנהגת ממש כמו‬
‫הגוף‪ ,‬וגם היא גדלה ומתעצמת בדרך דומה מאוד ‪ -‬כאשר‬
‫בחורה‪-‬כספת‬ ‫מנות קטנות הן אלו שמגדלות ומעצימות אותנו‪ ,‬ומכינות‬

‫ניפגש בהר הברוגז‪39‬‬ ‫למאבקים הגדולים‪.‬‬
‫אנחנו קוראים על גדולי ישראל שהצליחו לעמוד‬
‫כשהגלגל מתהפך‬ ‫בהתמודדויות עצומות‪ ,‬על מסירויות נפש‪ ,‬על התאפקויות‬
‫רבות עוצמה‪ ,‬על עמידה בקשיים בלתי אפשריים כמו הקמת‬
‫לוקחת צד‪42‬‬ ‫עולם התורה יש מאין‪ .‬איזו נגיעה יש לנו בקצהושל כל זה?‬
‫מי יכול להבין כוחות נפש שכאלה? איך יכול אדם לקבל‬
‫לזהות חבר במצוקה‬ ‫באמונה מותם של שנים עשר ילדים שלו‪ ,‬כמו הרבי מצאנז‬
‫זצ"ל‪ ,‬ולהמשיך לחיות‪ ,‬להמשיך להאיר פנים לאנשים‪,‬‬
‫אחרי השיעור‪46‬‬ ‫לבנות וליצור ולשמוח? איך יכולה היתה אשתו של התנא‬
‫רבי מאיר‪ ,‬ברוריה‪ ,‬לעמוד במות שני בנים שלה בעיצומה‬

‫של שבת‪ ,‬ולהמשיך לשמור על היום הקדוש?!‬
‫אכן‪ ,‬סיפורים מופלאים כאלה שמענו על התמודדות‬

‫עצומה של אמונה‪ ,‬שנראה שאין בידינו כלים אפילו‬
‫לנגוע בה‪ .‬ואם נתמקד בנושא האמונה כמשל‪ ,‬נמצא‬
‫בעצם גם בדורנו שלנו‪ ,‬ואפילו בקורות ימי קורונתנו‬
‫הללו‪ ,‬אנשים מתוכנו שהצדיקו עליהם את הדין‬

‫באופן מעורר התפעמות‪.‬‬
‫אנחנו בטוחים שה' הוא זה שעומד לצד אנשים גדולים אלו‪,‬‬
‫נוטע בהם כוחות בעת ניסיון כה גדול ומחזיק בהם ‪ -‬אבל‬
‫אנחנו מבינים עוד שיש בהם גדלות בלתי מצויה‪ ,‬שלא‬

‫נולדה ברגעים הללו‪.‬‬
‫עת ההתמודדות עצמה היא לא הזמן לייצור כוחות‪ .‬היו‬
‫הרבה מאוד רגעים של קודם‪ ,‬שבהם נוצרו נוגדנים ראשוניים‬
‫‪ -‬שבהמשך הפכן לכוח האדיר הזה‪ .‬רגעים קטנים של יום יום‬
‫שבהם עמדה אמונה למבחני שגרה פשוטים‪ .‬כשאוטובוס‬
‫ברח‪ ,‬כשמישהו עצבן‪ ,‬כשדברים שהגיעו לנו ביושר נלקחו‬
‫מאתנו‪ .‬החיים נותנים לנו כל הזמן הזדמנויות להתחסן;‬
‫לגדול ולטפח בעצמנו את כל הטוב והיפה‪ .‬הם מבקשים‬
‫מאתנו ללא הרף לבחור אילו אנשים נהיה ‪ -‬קטנים או גדולים‪.‬‬
‫האם נדיח כלים מתוך אילוץ או מתוך תחושת שליחות?‬
‫האם נערוך שולחן שבת משום שזה תפקידנו המשעמם‬
‫ביום שישי‪ ,‬או משום ששבת היא גדולה וקדושה ושווה‬

‫להיות שייכים אליה? ועוד‪ .‬ועוד‪ .‬ללא הרף‪.‬‬
‫סיפורים גדולים הם סיפורם של הסיפורים הקטנים‪ .‬הם‬
‫מספרים לנו מה היתה הדרך שעשה האדם בשביל להגיע‬

‫אל מקומו הגבוה‪ .‬וזו דרך ששייכת אל כולנו‪.‬‬
‫בגיליון זה של ניסן‪ ,‬שהוא כולו פריחה ואהבת ה' אלינו‬
‫ופריצת כל הטוב שבנו החוצה ‪ -‬תוכלו לקרוא כתבה נהדרת‬

‫על דרכי התחסנות נוספים בדרך אל הטוב המוחלט‪.‬‬

‫לאה פריד‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪27‬‬

‫ובו תוהה אמא של תיקי‬ ‫הסאופצרירם‬
‫מה הסוד‬
‫מן המקורות ‪ -‬תובנות והארות‬
‫מתוך 'הספר'‬
‫אהבת חסד‬ ‫תשפ"א ‪28 26‬‬

‫צלם אלוקים‬

‫העט רוקד על הדף‪ ,‬מצייר 'וי' ראשון לשבוע‬
‫הזה‪.‬‬

‫את הרשימה הארוכה שלפניה היא הכינה‬
‫כבר במוצאי שבת‪ .‬ניסתה אפילו להיות‬
‫אופטימית ולחלק משימות לכל יום‪ ,‬אבל‬
‫זה היה אבוד מראש‪ .‬בבוקר היא עובדת‪,‬‬
‫ואחרי הצהריים‪ ,‬כשתיקי בבית‪ ,‬אי אפשר‬
‫להספיק שום דבר‪ .‬פעמיים בשבוע צריך‬
‫לקחת אותה לפיזיותרפיה ולב ֵרכה‪,‬‬
‫ושלושת הימים שנותרו צפופים כל כך‪,‬‬
‫שאין דרך להוסיף בהם אפילו מטלה אחת‪.‬‬
‫רק להעביר אותה מן הכיסא אל שטיחי‬
‫הגירוי‪ ,‬לשבת לצדה בלי לזוז כדי שלא‬
‫תחבוט ראש ברצפה‪ ,‬להשחיל התייחסות‬
‫לשולמית ולמוטי שמזכירים את קיומם מדי‬
‫פעם ו‪-‬הופ! מגיע הערב‪ .‬בשרידי הכוחות‬
‫היא משתמשת כדי לטגן‪ ,‬לחתוך‪ ,‬לפג'ם‬
‫להשכיב‪ ,‬לעזור לתיקי למצוא תנוחה נוחה‪,‬‬

‫להצמיד לה את האוזניות ‪ -‬וזהו‪ ,‬לילה‪.‬‬
‫וכשמגיע הלילה היא מותשת כולה‪ .‬אינה‬
‫מסוגלת לחשוב אפילו על ניקיונות לפסח‪.‬‬
‫ככה היה אתמול ושלשום‪ ,‬וככה היה‬
‫מסתיים גם השבוע הזה בלי לקדם את‬
‫הרשימה שלה בכלל ‪ -‬לולי באה היום נעמה‪.‬‬
‫נעמה באה ביום רביעי‪ .‬ואת הדפיקות‬
‫שלה כולם מכירים‪ .‬מוטי ושולמית רצו‬
‫לפתוח‪ ,‬ותיקי דפקה על המשענת שלה‬

‫בחוסר סבלנות‪.‬‬
‫נעמה נכנסה שכששני השושבינים כבר‬

‫מחזיקים לה בחצאית‪.‬‬
‫"מה הבאת לנו?" שולמית אף פעם לא‬

‫מתביישת ממנה‪.‬‬

‫הגות ‪ ///‬ר' ברג‬ ‫משאירה מאחוריה? מה קורן לה מהעיניים‬ ‫"תנחשי"‪ ,‬נעמה פשפשה בתיק שלה‪,‬‬
‫באלף נגוהות?‬ ‫צופנת סוד‪ .‬שולמית קיבלה בתרועות‬
‫שם הספר‪ :‬אהבת חסד‬ ‫את המחק הפצפון‪ .‬אז מה אם יש לה כבר‬
‫מחבר‪ :‬רבי ישראל מאיר הכהן‬ ‫‏"כתו ‪‎‬ב‪ :‬‏‪'‎‬ויברא אלקים את האדם בצלמו'‪,‬‬ ‫ארבע כמוהו במגרה‪ .‬זה מחק מנעמה‪ ,‬מה‬
‫ופירשו המפרשים‪ :‬למידותיו‪ .‬שנתן בכוח‬ ‫ההשוואה! בשביל מוטי היא הביאה ספר‬
‫מראדין‪ ,‬החפץ חיים‬ ‫נפשו שיתדמה ‏במידותיו להשם ‏יתברך‪,‬‬ ‫קומיקס בהשאלה‪ .‬ועכשיו ניגשה לתיקי‪.‬‬
‫מדף‪ :‬ספרי הלכה‬ ‫שהוא רק להיטיב ולהתחסד עם זולתו‪,‬‬ ‫"תיקי!" נעמה התלהבה כאילו לא ראתה‬
‫כמו שכתוב‪' :‬טוב ה' לכל'‪ .‬וקיום‏כל העולם‬ ‫אותה לפני שבוע בדיוק‪" .‬תתחדשי על‬
‫כמה מילים‪ :‬החפץ חיים היה מגדולי‬
‫הדור של פולין בתקופתו‪ .‬היה רבה‬ ‫תלוי בזה"‪.‬‬ ‫העגילים!"‬
‫של ראדין וכיהן כראש ישיבה בה‪.‬‬ ‫אנחנו אנשים פצפונים‪ .‬קצרי רואי‪ ,‬קטני‬ ‫תיקי פרגנה לה חיוך ממשי‪ .‬נעמה ייצבה‬
‫נודע ‏בספרו 'חפץ חיים' שעוסק‬ ‫דעת‪ ,‬קרובים אל האדמה; נמסים מול‬ ‫את הראש בסד‪ ,‬הניחה שתי ידיים על‬
‫בהלכות שמירת הלשון‪ ,‬ובחיבור‬ ‫שוקולד‪ ,‬רודפים אחרי שטרות‪ ,‬עסוקים‬ ‫הידיות של הכיסא וגלגלה אותו החוצה‪,‬‬
‫'משנה ברורה' ‪ -‬הלכות על חלק אורח‬ ‫בעצמנו‪ ,‬נעולים במשבצת שלנו‪ .‬קטנוניים‬ ‫מפזרת בדרך פטפוטים עליזים שהעלו‬

‫חיים בשולחן‏ערוך‪.‬‏‬ ‫כל כך‪ ,‬שזה פשוט מייאש לפעמים‪.‬‬ ‫חיוכים על פני כולם‪ ,‬ויצאה‪.‬‬
‫בספרו 'אהבת חסד' הוא מלקט דיני‬ ‫ולמרות זאת‪ ,‬יש לנו סיכוי‪.‬‬ ‫רק שעה עברה מאז‪ ,‬והיא הספיקה כבר‬
‫לגמור את הכיסאות של הסלון ולעבור‬
‫בן אדם לחברו‪.‬‏‬ ‫כי עד אלינו למטה למטה‪ ,‬נסלל שביל ‪-‬‬ ‫לשולחן‪ .‬הקצב שלה מהיר ונמרץ‪ ,‬והלב‬
‫תקצ"ט‪-‬תרצ"ג‬ ‫המוביל אותנו מעלה‪ ,‬עד אליו‪.‬‬ ‫רגוע‪ .‬היא לא צריכה לדאוג‪ .‬תיקי בידיים‬
‫הטובות ביותר‪ .‬עכשיו נעמה יוצאת ִאתה‬
‫"ָּכתּוב‪:‬‏' ַוִּי ְב ָרא ֱאֹל ִקים ֶאת ָה ָא ָדם ְּב ַצ ְלמֹו'‪,‬‬ ‫יש לנו דרך לדבוק בה'‪ .‬אם נדמה לו‪.‬‬ ‫מהפיזיוטרפיסטית ומטיילת ִאתה בגינה‪.‬‬
‫ּו ֵפ ְרׁשּו ַה ְּמ ָפ ְר ִׁשים‪ְ :‬ל ִמּדֹו ָתיו‪ֶׁ .‬שָּנ ַתן ְּב ֹכ ַח‬ ‫נדמה לו???‬ ‫בערב היא תחזיר אותה עייפה ומאושרת‪,‬‬
‫ַנ ְפׁשֹו ֶׁשִּי ְת ַּד ֶּמה ְּב ִמּדֹו ָתיו ְל ַהֵּׁשם ‏ ִי ְתָּב ַרְך‪,‬‬ ‫ולא תלך לפני שתיקי תישן‪ .‬ככה זה בכל‬
‫ֶׁשהּוא ַרק ְל ֵהי ִטיב ּו ְל ִה ְת ַח ֵּסד ִעם זּו ָלתֹו‪,‬‬ ‫כן‪ .‬לנו‪ ,‬הקטנים‪ ,‬יש כוחות נפש להידמות‬ ‫יום רביעי‪ .‬נעמה מוציאה את תיקי‪ ,‬והיא‬
‫ְּכמֹו ֶׁשָּכתּוב‪' :‬טֹוב ה' ַלּכֹל'‪ְ .‬ו ִקּיּום ָּכל ָהעֹו ָלם‬ ‫אליו במידותינו‪ .‬מה הוא רחום‪ ,‬אף אנו‪ .‬מה‬ ‫מספיקה קצת בבית‪ ,‬קונה משהו לשולמית‬
‫ָּתלּוי ָּב ֶזה‪ִ .‬נ ְמ ָצא‏ ַההֹו ֵלְך ַּב ֶּד ֶרְך ַה ֶּזה נֹו ֵׂשא‬ ‫הוא חנון‪ ,‬אף אנו‪ .‬מהו הוא מקור הטוב‪,‬‬ ‫ברחוב או סתם הולכת לנוח‪ .‬השבוע הזה‬
‫ָע ָליו ֶצ ֶלם ֱאֹל ִקים‪ְ ,‬ו ַהּמֹו ֵנ ַע ַע ְצמֹו ִמ ִּמ ַּדת‬ ‫חפץ להיטיב‪ ,‬אף אנו‪ .‬יש לנו את זה‪ .‬כן‪,‬‬
‫ַה ֶח ֶסד‪ְ ,‬ואֹו ֵמר ְּב ִלּבֹו ַמה ִּלי ְל ֵהי ִטיב ְלזּו ָל ִתי‪,‬‬ ‫ממש ככה‪ .‬יש לנו כוח לתת בלי חשבונות‪,‬‬ ‫היא מחקה שלוש שורות מהרשימה!‬
‫ַמ ְר ִחיק‏ ַע ְצמֹו ִמן ַהֵּׁשם ִי ְתָּב ַרְך ִמּ ֹכל ָו ֹכל"‪.‬‬ ‫לגמול חסד בלי לחכות לתמורה‪ ,‬לחפש‬ ‫שולחן סלוני‪ ,‬שש כיסאות וספה נקיים‬
‫מסביב מי זקוק לנו ואת מי נוכל לשמח‬ ‫לפסח‪ .‬והכל נוצץ כמו שהיא אוהבת‪.‬‬
‫(אהבת חסד‪ ,‬ח"ב פ' ד')‬ ‫ולהרעיף עליו‪ ,‬לפזר מילים טובות וחיוכים‬ ‫נשארה לה אפילו רבע שעה בשביל‬
‫לשתות בנחת קפה עד שנעמה תחזור‪.‬‬
‫מעודדים‪ ,‬לנדב מזמננו ומכוחנו‪.‬‬ ‫חצי שעה חולפת‪ .‬פטפוט עליז מאחורי‬
‫תציירו לכם רגע מול העיניים דמות‬ ‫הדלת‪ ,‬ואמא של תיקי ממהרת לפתוח‪.‬‬
‫כזו שאתם מכירים‪ ,‬שנותנת את עצמה‬ ‫לא מכירה את הילדה המאושרת ששבה‬
‫באצילות ומשאירה תחושה טובה בלב ‪-‬‬ ‫אליה הביתה‪ .‬פנסים דולקים לה בעיניים‪.‬‬
‫מישהו כמו נעמה או בכלל בתחום אחר‪.‬‬ ‫"היה לנו נפלא!" נעמה אומרת בשם‬
‫רואים אותה? נכון שהיא מאירה? כאילו‬ ‫שתיהן‪" .‬טיילנו בפארק והתגלגלנו על‬
‫מפזרת אבקה זוהרת בכל מקום שהיא רק‬
‫מבקרת בו? מה סוד הנהרה הזו ששפוכה‬ ‫הדשא‪"...‬‬
‫כשנעמה אומרת זה נשמע פשוט‪ ,‬אבל‬
‫לה על הפנים?‬ ‫אמא של תיקי יודעת כמה מסורבל ומעייף‬
‫"נמצא‏ההולך בדרך הזה נושא עליו צלם‬ ‫לעשות עם תיקי את הפעילות החשובה‬
‫הזו‪ .‬נעמה לא נראית עייפה בכלל‪ .‬היא‬
‫אלוקים"‪.‬‬ ‫מתעקשת לטפל בתיקי בעצמה‪ ,‬מפזמת‬
‫זהו צלם אלוקים‪ .‬הנשמה האלוקית ש ָבנו‬ ‫שירים ומתפעלת מאוסף המחקים של‬
‫מאירה ומקרינה כשהיא מתדמה ליוצרה‬ ‫שולמית בו זמנית‪ .‬רק אחרי שעה וחצי‬
‫ומיטיבה בלי חשבון‪ .‬בזמן כזה מתגלה‬ ‫מאומצות‪ ,‬כשתיקי עוצמת עיניים וכל‬
‫פתאום החלק הכי יפה והכי מעודן ויקר‬ ‫החדר מריח סבון רענן‪ ,‬נעמה מכתפת‬
‫שלנו‪ .‬נעשינו דומים לה'‪ ,‬ולו במשהו‪.‬‬
‫את התיק שלה ופונה לצאת‪.‬‬
‫התקרבנו אליו ‪ -‬בזכות הנתינה‪.‬‬ ‫"נהניתי מאוד"‪ ,‬היא אומרת ומתכוונת‬
‫"והמונע עצמו ממדת החסד‪ ,‬ואומר בלבו‪:‬‬
‫מה לי להיטיב לזולתי‪ ,‬מרחיק‏עצמו מן השם‬ ‫לכל מילה‪.‬‬
‫מצחיק אפילו לומר לה תודה‪.‬‬
‫יתברך מכל ‏וכל"‏‪.‬‬ ‫אמא של תיקי מסתכלת על נעמה‬
‫וההיפך ‪ -‬נראה הפוך בדיוק‪ .‬מי שעסוק‬ ‫בהשתאות‪ .‬מה הסוד של הבחורה‬
‫בעצמו ובמשבצת שלו בלי לזוז ממנה‬ ‫המלאכית הזו? מהו האור השפוך לה‬
‫ובלי לראות אף אחד סביבו‪ ,‬וסוגר את‬ ‫על הפנים? מה השובל המנצנץ שהיא‬
‫ידו מלתת – מתרחק מה'‪ .‬לא יכול להיות‬
‫שהוא יהיה קשור אל מקור הטוב‪ .‬הוא‬
‫כה שונה ואחר‪ .‬המקום שלו הרחק הרחק‬

‫בקצה השני‪.‬‬
‫נו‪ ,‬למי את רוצה להיות דומה?‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪29‬‬

‫צהוב לימון‬

‫המשיכו לסמינר בו היא לומדת‪ ,‬ועוד‬ ‫מחפשות עדיין‪" ,‬רק לשמור קצת יותר"‪.‬‬ ‫המחברת הצהובה!" פניה‬ ‫"‬
‫פחות מכך ‪ -‬שובצו ִאתה בכיתה החדשה‪.‬‬ ‫קצת יותר‪ .‬לייקי הלכה מן החדר ברגע‬ ‫של שולי‪ ,‬בניגוד לצבעה‬
‫כשראתה שמיכל בין החברות המשובצות‬ ‫שיכלה‪ ,‬ושולי נשארה לעמוד מול המגרה‬ ‫של המחברת הנעלמה‪ ,‬היו‬
‫עמה‪ ,‬לא העלתה בדעתה כמה משמעות‬
‫תהיה לעובדה הזו בעבורה‪ .‬מיכל היתה‬ ‫המרוקנת‪.‬‬ ‫אפורות‪" .‬את רוצה לומר לי‬
‫בת נוצצת מאוד בחברה בכיתה הקודמת‪,‬‬ ‫"מה יש‪ ,‬את אוהבת לזרוק לפח!" צייץ‬
‫שם לא היה ביניהן כל קשר‪ .‬לאורך השנים‪,‬‬ ‫יעקובי לפני שהבין שעדיף לו לתפוס‬ ‫שגם בה הוא נגע?"‬
‫שולי מעולם לא ניסתה לדחוף את אפה‬ ‫מרחק עד ששולי תתאושש מסדר הפסח‬
‫בין ההרים‪ ,‬ולהיכנס למעגל המרכזי שבו‬ ‫החד משמעי שערך במגרתה‪ .‬היא באמת‬ ‫"לגמרי לא הייתי רוצה לומר את זה‪"...‬‬
‫אוהבת לזרוק לפח‪ .‬אך חפצים שנפשה‬
‫שטה מיכל בנחת‪.‬‬ ‫קשורה בהם ‪ -‬איך לומר בעדינות ‪ -‬הם לא‬ ‫לייקי לחשה‪ ,‬בוגרת מספיק כדי להבין‬
‫כל זאת היה נכון למצב הדברים בבית‬
‫הדבר שהיא היתה בוחרת לזרוק‪.‬‬ ‫כי משהו עמוק וחשוב קיים במחברת‬
‫הספר היסודי‪.‬‬ ‫אם לייקי היתה קצת יותר שמה לב‪ ...‬שולי‬
‫בכיתה ט'‪ ,‬כך החליטה שולי בלב הולם‬ ‫נאנחה‪ .‬לקצת יותר התחשבות היתה מצפה‬ ‫המסתורית הזו‪ ,‬שהוטמנה עד לשעות‬
‫מציפייה‪ ,‬לאחר שיחות ארוכות עם‬ ‫מאנשים‪ .‬קצת יותר רגישות‪ .‬רצתה לבכות‬
‫בנות דודות‪ ,‬שכנות ושאר מבינות דבר‬ ‫ולצרוח‪ ,‬אבל שתקה‪ .‬אנשים לא רגישים‪,‬‬ ‫האחרונות במגרה הפרטית והסודית‬
‫‪ -‬היא תשנה כיוון‪ .‬תתרומם מהתדמית‬
‫והיא צריכה לסבול‪ .‬נו‪ ,‬התרגלה כבר‪.‬‬ ‫מכולן‪ .‬לו רק היתה נודעת קודם מהו‬
‫האפרורית‪-‬משהו שדבקה בה תמיד‪.‬‬ ‫כן‪ .‬התרגלה כבר‪ .‬כיווץ חד בלבה‪ .‬היא רק‬
‫למרבה ההקלה‪ ,‬לא שובצו בכיתתה חברות‬ ‫בת שש עשרה‪ ,‬אבל כשהיא נזכרת במיכל‬ ‫העיסוק שיעקובי מצא לעצמו בשעה‬
‫קרובות‪ ,‬אשר היו עשויות להפריע לה‬
‫בשינוי החגיגי ולשמר את מעמדה הקודם‪.‬‬ ‫כואב לה הלב‪ .‬פיזית‪ .‬באמת‪.‬‬ ‫שסיידה היא את חדר הבנים!‬
‫היא חשבה שהשטח פנוי‪ ,‬ושהיא יכולה‬ ‫למען האמת‪ ,‬היא לא צריכה את המחברת‬
‫לחלוטין להעז יותר‪ ,‬לדבר יותר ולפעול‬ ‫מול העיניים כדי להרגיש עכשיו מחדש‬ ‫"תגידי לי!" שולי דרשה‪" ,‬איפה המחברת‬
‫בצורה משמעותית יותר במקומה החדש‪.‬‬ ‫את הצריבה הזו שמלווה אותה כבר‬
‫מתחילת שנה שעברה‪ ,‬מאז ימי כיתה ט'‬ ‫הצהובה!"‬
‫חשבה‪...‬‬
‫"איך היא מראה את עצמה!" כששמעה‬ ‫הראשוניים‪.‬‬ ‫"הוא התעסק פה הרבה זמן‪ "...‬לא לגמגם‪.‬‬
‫לא הרבה חברות מהכיתה שלה מן היסודי‬
‫לא‪ .‬שולי צריכה להבין שהיא לא בילתה‬

‫פה בשעמום בשעה שאחותה הלכה‬

‫לחפש בגד לחג‪" .‬רק אחרי שפינינו את‬

‫כל שקיות האשפה מהבית‪ ,‬שמנו לב‬

‫שהוא התעסק במגרה שלך‪ .‬באמת לא‬

‫היה לי מושג שהוא נגע במחברת הזו‪ .‬את‬

‫מבינה שגם כשקלטתי שהוא נגע במגרה‪,‬‬

‫לא רציתי לנבור שם ולבדוק מה חסר"‪.‬‬

‫"לא היית צריכה לנבור"‪ ,‬עיניי שולי‬

‫תשפ"א ‪30 26‬‬

‫סיפור קצר לנוער ‪ ///‬חני רוטר‬ ‫המחברת‪.‬‬ ‫מבין הדפים הצהובים מדמעות‪ ,‬בהם‬ ‫את הלחישה הזו מכיוונה של מיכל‬
‫אף אחד לא מבין את האובדן‬ ‫היתה מדפדפת תדיר‪.‬‬ ‫בשעה שדנה בלחיים סמוקות מהנאה‬
‫שלה‪ .‬שולי חבקה ידיים ריקות‪.‬‬ ‫בפרטי ההכנות לבואה של המדריכה‬
‫התיישבה מול המגרה הדוממת‪.‬‬ ‫כך גם בתחילת השנה‪ ,‬בימי אלול‬ ‫החדשה ‪ -‬חשבה שהיא הוזה‪ .‬מה רווח‬
‫כמה פורקן העניקה לה המחברת‬ ‫של כיתה י'‪ ,‬כשניגשה מיכל בראש‬
‫אז! כמה נוחם‪ .‬כתבה בה כשחזרה מיום‬ ‫מושפל כדי לשוחח ִאתה על 'משהו‬ ‫יש למיכל מאמירה כזו?‬
‫חמישי ההוא‪ ,‬כשמיכל אמרה כך וכך‪...‬‬ ‫מאוד מאוד חשוב שמציק לה' ‪ -‬לא‬ ‫הפעם הבאה היתה כואבת יותר‪ ,‬בעיקר‬
‫במחברת היה כתוב התאריך המדויק‪.‬‬ ‫הסכימה שולי להאזין לה‪ .‬לא‪ ,‬היא לא‬ ‫משום ששולי החלה אז להבין שהדבר‬
‫שם צוטטו המילים‪ .‬זוכרת את יום‬ ‫יכלה לשמוע את בקשת הסליחה שלה‪.‬‬ ‫שיטתי‪ .‬מיכל מחבלת בהצלחתה‬
‫שלישי ההוא‪ ,‬את התכנית ההיא ואת‬ ‫לא כאשר ממגרתה זועקת המחברת‪.‬‬ ‫בחברה‪ .‬מדוע? זאת לא הצליחה להבין‪,‬‬
‫יום השדה הלז‪ ...‬שוב ושוב התפרקה‬ ‫לא כאשר רק לאחרונה קראה בה שוב‬ ‫אך כשהבחינה בה קורצת לציפי‪ ,‬אחת‬
‫אל המחברת‪ .‬בכתה את הכאב לתוכה‪.‬‬ ‫ובכתה עם הזיכרונות הלא קלים‪ .‬מיכל‬ ‫הבנות המובילות‪ ,‬בשעה שהופיעה היא‬
‫היתה אחראית על חלק נכבד בהם‪ .‬אי‬ ‫בתיק נאה בסגנון המוביל בכיתה ‪ -‬נפל‬
‫ניקזה‪.‬‬ ‫אפשר למחוק את זה‪ .‬העדות קיימת‪.‬‬
‫וכשהיא באה שוב ושוב‪ ,‬מיכל; באה‬ ‫בה לבה‪.‬‬
‫דומעת‪ ,‬וסיפרה לה כמה היא מתביישת‬ ‫כל המעשים בספר נכתבים‪.‬‬ ‫ציפי‪ ,‬כמו הבינה את הקריצה‪ ,‬עיקמה‬
‫בהתנהגות שלה לפני שנה‪' .‬איך הייתי‬ ‫את אפה על התיק וטענה שהוא נדוש‪,‬‬
‫אטומה‪ .‬איך‪ .‬אני לא יכולה לסבול את‬ ‫שולי מצאה את‬ ‫ושכל מחפשות תשומת הלב נזכרו‬
‫המחשבה שכך התנהגתי' ‪ -‬שולי לא‬ ‫עצמה בוכה אל‬ ‫לקנות אותו אחרי שהוא כבר כמעט‬
‫יכלה להיסחף אל המילים המפייסות‬ ‫הכרית‪ ,‬מחפשת‬
‫פורקן והקלה‪,‬‬ ‫יוצא מהאפנה‪.‬‬
‫הללו‪.‬‬ ‫אינה מוצאת מקום‬ ‫וזה לא היה הסוף‪.‬‬
‫המחברת שאהבה כל כך‪ .‬שהוטמנה‬ ‫לרגשותיה הכואבים‪.‬‬ ‫מיכל‪ ,‬בעוצמה השמורה לה מקדם‪,‬‬
‫בזהירות במעמקיה של המגרה‪ ,‬לבל‬ ‫משום מה לא ראתה את ניסיונותיה‬
‫יהין מישהו לגעת בשברי לבה המונחים‬ ‫ואז‪ ,‬אז באה‬ ‫של שולי להשתנות בעין יפה‪ .‬ולמרבה‬
‫בתוכה ‪ -‬המחברת הזו נלחמה למענה‬ ‫המחברת הצהובה‪.‬‬ ‫הצער‪ ,‬היתה ידה על העליונה‪ .‬כמה קל‬
‫ובשבילה‪ .‬לא הסכימה שתתעלם‬ ‫סתם מחברת שהיא‬ ‫להרוס‪ ,‬הרהרה אז שולי בעצב‪ ,‬מביטה‬
‫בחלומותיה הקורסים אל תוך עצמם‪.‬‬
‫מהצער שנגרם לה‪.‬‬ ‫מצאה בבית יום‬ ‫מהר מאוד הושפעו ממנה הבנות‬
‫אבל עכשיו היא איננה‪ .‬אחת ממשאיות‬ ‫אחד‪ ,‬והחלה לכתוב‬ ‫בכיתה‪ ,‬והיחס אל שולי התקבע כאחת‬
‫האשפה של ירושלים מארחת אותה‬ ‫בתוכה את עלבונה‪,‬‬ ‫שרק מנסה להיראות 'בעניינים'‪ ,‬למרות‬
‫את צערה ואת כעסה‬ ‫שאינה כזו באמת‪.‬‬
‫בכבוד ‪ -‬או שלא‪.‬‬ ‫שולי מצאה את עצמה בוכה אל הכרית‪,‬‬
‫למה היא רואה עכשיו שוב את מיכל‪,‬‬ ‫לפני יום כיפור ניגשה מיכל שוב‪ ,‬וגם‬ ‫מחפשת פורקן והקלה‪ ,‬אינה מוצאת‬
‫לפני חנוכה ‪ -‬אז חל יום ההולדת של‬ ‫מקום לרגשותיה הכואבים‪.‬‬
‫עם דמעות בעיניים? למה עכשיו?‬ ‫שולי‪ .‬אבל שולי לא יכלה לתת לה לדבר‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬אז באה המחברת הצהובה‪ .‬סתם‬
‫המחברת לא מסכימה‪ .‬לא‪ .‬אין סיכוי‬ ‫היא גם לא יכלה ליהנות מהמילים‬ ‫מחברת שהיא מצאה בבית יום אחד‪,‬‬
‫הטובות שאמרה עליה מיכל בתכנית‬ ‫והחלה לכתוב בתוכה את עלבונה‪ ,‬את‬
‫שזה יקרה‪.‬‬ ‫כיתתית עם המדריכה‪ ,‬יען המילים‬ ‫צערה ואת כעסה על מיכל‪.‬‬
‫שנאמרו לפני שנה ‪ -‬כתובות היו עדיין‪,‬‬ ‫כמה הקלה עליה הכתיבה!‬
‫טוב‪ ,‬זה באמת לא קרה ביום אחד‪ .‬לא‬ ‫היא הוסיפה לכתוב שם כל התקופה‬
‫עד כדי כך‪.‬‬ ‫שחור על גבי צהוב מרשיע‪.‬‬ ‫ההיא‪ .‬שהתמשכה‪ ,‬אההממ‪ ...‬אם היתה‬
‫היו כתובות‪.‬‬ ‫המחברת מול עיניה יכולה היתה לומר‬
‫אבל אחרי פסח‪ ,‬כשפגשה את מיכל‬ ‫היו‪.‬‬ ‫את התאריך המדויק שבו החלה ליצור‬
‫בכיתה‪ ,‬הצליחה שולי להביט לה‬ ‫קשר עם סימה המקסימה‪ ,‬חברת אמת‬
‫בעיניים בלי לכעוס מאוד‪ .‬המחברת‬ ‫היכן הן עכשיו?‬ ‫שיחד ִאתה הצליחה סוף סוף לפלס דרך‬
‫כמו חלל נפער בקרבה כשהיא קלטה‬ ‫אל מעמד טוב יותר בכיתה‪.‬‬
‫כבר לא היתה כדי לזעוק חמס‪.‬‬ ‫שבמגרה הריקה למחצה‪ ,‬חסרה‬ ‫אבל כעת המחברת איננה‪ .‬המחברת‬
‫סמוך לחג השבועות‪ ,‬אין לדעת למה‪,‬‬ ‫המחברת הקרובה אל לבה ואל עיניה‬ ‫אשר ליוותה אותה נאמנה לאורך כל‬
‫העזה מיכל לגשת אליה כדי לבקש‬ ‫כיתה ט'‪ .‬המחברת שעמדה לנגד עיניה‬
‫ללמוד יחד‪ .‬ומסיבה מסתורית עוד‬ ‫כל כך‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬כאשר ניגשה מיכל אליה ואל‬
‫יותר‪ ,‬לאחר שרק המגרה הריקה ניצבה‬ ‫המחברת שיעקובי זרק‪ .‬המחברת‬ ‫סימה וביקשה בהיסוס ללמוד ִאתן‬
‫ממול עיניה‪ ,‬ושורותיה של המחברת‬ ‫שמטיילת עכשיו‪ ,‬מי יודע היכן‪ .‬את‬ ‫למבחן‪ ,‬כי היא יודעת שהן לומדות‬
‫מיאנו להסתדר בזיכרונה ‪ -‬העזה שולי‬ ‫פחי האשפה של הבניין כבר רוקנו‪ ,‬אמא‬
‫להשיב לה בחיוב‪ .‬או אז למדו השתיים‬ ‫הודיעה לה‪ .‬אין טעם ללכת לחפש את‬ ‫היטב‪.‬‬
‫היא לא יכלה להסכים‪ .‬לא‪ .‬העלבון‪ ,‬גם‬
‫יחד‪ ,‬והצליחו גם‪ ...‬ליהנות‪.‬‬ ‫אם מעט נשכח בזכות המעמד החדש‬
‫בסיומה של אותה שנת לימודים ‪-‬‬ ‫והבטוח שמצאה‪ ,‬הזכיר לה את עצמו‬
‫התאריך המדויק לא תועד הפעם‪ ,‬אולי‬
‫כי היתה המחברת רחוקה עוד יותר‪,‬‬
‫וזיכרונה חד וצורב עוד פחות ‪ -‬כבר‬
‫זכתה מיכל לקבל מחילה כמעט שלמה‪,‬‬
‫ויעקובי ‪ -‬סוכריית לימון קטנה‪ .‬צהובה‪.‬‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪31‬‬

‫שמועות מטבח‬

‫מיהרה לחייג אל גברת מלכיליאן‪.‬‬ ‫אמרי לה שיש שמועות שהרב הראשי‬ ‫רבקה פור הסתובבה בבית כסהרורית‪.‬‬
‫קול ענה לה‪ ,‬ולרגע התקשתה רבקה‬ ‫של פרס‪ ,‬הרב יוסף חיים המדני‪-‬כהן‪,‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬היא חייבת להעביר את‬
‫פור להאמין כי הדוברת היא גברת‬ ‫נסע לטהרן כדי לדבר על לבם של‬ ‫המידע שמסרה גיסתה‪ ,‬שירה דדשי‪,‬‬
‫מלכיליאן‪ .‬הקול לא הזכיר ‪ -‬ולו במשהו‬ ‫מנהיגים שיעיים‪ ,‬ולהסביר להם‬ ‫על מאסרו של הגביר הטהרני שמעון‬
‫‪ -‬את החוסן והיציבות המוכרים שהוא‬ ‫שיהודים שומרי תורה ומצוות אינם‬ ‫מלכיליאן‪ .‬מצד שני‪ ,‬קשה לה להנחית‬
‫שידר תמיד‪ ,‬כפי שזכור לה מהיכרות‬ ‫קשורים להשקפה הציונית‪ ,‬המרגיזה‬ ‫עלבעלהאתה ִאּיּוםהמתבקשמידיעה‬
‫את המוסלמים‪ .‬היהדות אינה מתנגדת‬ ‫זו‪ .‬כיצד תוכל לגרום לו לפחד כזה?‬
‫רבת שנים‪.‬‬ ‫למשטרו של חומייני‪ ,‬וממילא אין‬ ‫לבסוף פנתה אליו ואמרה‪'' :‬שירה‬
‫"המראות מהכלא לא עוזבים אותי"‪,‬‬ ‫סיבה לרדוף את היהודים‪ .‬עצתי היא‬
‫סיפרה גברת מלכיליאן‪'' .‬מעולם לא‬ ‫אחותך התקשרה סוף סוף"‪.‬‬
‫ביקרתי בבית כלא‪ .‬דימיתי למצוא‬ ‫"דימיתי למצוא מבנה‬ ‫"רצתה לבקש שנצא מאירן‪ ,‬הא?"‬
‫מבנה שמור ונצור‪ ,‬ותחת זאת גיליתי‬ ‫שמור ונצור‪ ,‬ותחת זאת‬
‫מקום דחוס והומה אדם‪ .‬כמות‬ ‫גיליתי מקום דחוס והומה‬ ‫"כן‪ .‬ו‪"...‬‬
‫האסירים עולה בהרבה‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫אדם‪ .‬כמות האסירים‬ ‫"היא סיפרה ָלך?"‬
‫על מספר תאי המאסר במבנה‪ .‬אי‬ ‫עולה בהרבה‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫"סיפרה‪ ...‬מאין אתה יודע?"‬
‫לכך גודרה החצר במתכת מרושתת‬ ‫על מספר תאי המאסר‬ ‫"אשתו של שמעון מלכיליאן התקשרה‬
‫מלופפת בחוטי תיל‪ ,‬ולתוך הגיהינום‬ ‫במבנה‪ .‬אי לכך גודרה‬
‫הזה נדחסו אלפי בני אדם חפים‬ ‫החצר במתכת מרושתת‪,‬‬ ‫אליי"‪.‬‬
‫מפשע‪ .‬פתיתי השלג שצנחו סביב‬ ‫מלופפת בחוטי תיל‪ .‬אל‬ ‫"כדי להזהיר אותך‪ ,‬או כדי לקבל‬
‫לא הצליחו לשוות לנוף מראה חגיגי‪.‬‬ ‫תוך הגיהינום הזה נדחסו‬
‫התבוננתי כה וכה‪ ,‬חיפשתי דמות‬ ‫בני אדם חפים מפשע‪,‬‬ ‫עזרה?"‬
‫שאחראית לתופת הזאת ‪ -‬וכל‬ ‫ללא תנאים מינימליים‪.‬‬ ‫"גם וגם"‪.‬‬
‫שמצאתי היה צעירים המתהדרים‬ ‫"האם יש לך אפשרות לעזור להם?"‬
‫ברוביהם הנוצצים‪ ,‬נהנים מהגורל‬ ‫פתיתי השלג שצנחו‬ ‫"אהממ‪ ...‬באם הוא חי‪ – ...‬כן‪"...‬‬
‫שהתהפך עליהם לטובה‪ .‬הם סקרו‬ ‫סביב‪ ,‬לא הצליחו לשוות‬ ‫"מה???" נחרדה רבקה‪" ,‬רצונך לומר‬
‫בהנאה את העצירים‪ ,‬שנשאו עיניהם‬ ‫שהם הורגים אזרחים ללא משפט?!"‬
‫לנוף מראה חגיגי‪"...‬‬ ‫שאהרם התפלא על שאלתה של‬
‫החוצה בפחד ובייאוש‪.‬‬ ‫אשתו‪ ,‬המוכיחה על חוסר התמצאות‬
‫לרגע חשבתי לאזור אומץ ולפנות אל‬ ‫שגברת מלכיליאן תיידע את הרב יוסף‬ ‫בסיסי בנעשה‪ ,‬וניסה להסביר‪" :‬אם הם‬
‫השומרים קלי הדעת‪ ,‬אך בהבזק של‬ ‫חיים המדני‪-‬כהן במצבם‪ .‬יודעי דבר‬ ‫הורגים בלי בית כלא‪ ,‬ודאי הורגים גם‬
‫רגע החלטתי שמוטב להקשיב להם‬ ‫אומרים כי הוא מצליח לעורר אמון‬ ‫בלי משפט‪"...‬‬
‫קודם מן הצד‪ .‬הם פטפטו בעליזות‬ ‫הוא לא יספר לה על ההתנפלויות‬
‫ומתוך שמחה לאיד‪ ,‬שפשפו ידיהם‬ ‫בקרב המנהיגות החדשה"‪.‬‬ ‫שאירעו אתמול ברחובות טהרן‪ ...‬אם‬
‫בהנאה ומנו בסיפוק את העצורים‬ ‫רבקה הרימה את שפופרת הטלפון‬ ‫הם גרים בשירז ולא בטהרן‪ ,‬מוטב‬
‫החדשים‪ :‬עיתונאים‪ ,‬קציני צבא‪,‬‬ ‫בהיסוס‪ .‬פעמים שיש קו ופעמים‬ ‫שייהנו מהמציאות הזו ככל שניתן‪.‬‬
‫חברים במג'ליס (‪ -‬בית הנבחרים)‪...‬‬ ‫שאין‪ .‬דווקא הפעם היה קו‪ ,‬והיא‬ ‫הבעיה היא ששירז ‪ -‬גם היא עיר די‬
‫בסופו של דבר החלטתי לאזור אומץ‬ ‫מרכזית‪...‬‬
‫ולשאול מה עלה בגורלו של שמעון‪.‬‬ ‫"רחמנות עליה‪ ...‬לפחות היא אשה‬
‫הבטתי בפני אותם שומרים‪ ,‬ניסיתי‬ ‫בעלת תעוזה וקור רוח‪ "...‬אמרה רבקה‪.‬‬
‫לגלות מי מהם עשוי לתת לי תשובה‬ ‫''אכן כן"‪ ,‬אישר שאהרם‪" .‬היא יצאה‬
‫הוגנת ‪ -‬אך כשניסיתי לבסוף‪ ,‬התברר‬ ‫אל הרחובות בגפה ונסעה עד כלא‬
‫שהבחירה שלי לא היתה מוצלחת‪.‬‬ ‫קסארו‪ ,‬הכלא שעד לפני שבועות‬
‫השומר חשף שיניים צהובות וצחק‬ ‫אחדים אכלס את מתנגדי השאה ‪-‬‬
‫בשטניות‪' :‬מאין שאדע? היום היו‬ ‫ועתה התהפך עליו הגורל‪"...‬‬
‫שישים הוצאות להורג‪ ,‬חה חה חה‪.‬‬ ‫"ומה העלתה בחכתה?"‬
‫ומי שלא מת בהן – כנראה חי עדיין‪.‬‬ ‫"לא הצלחתי לשמוע‪ .‬השיחה‬
‫התנתקה ולא הצלחתי להתקשר‬
‫בחזרה‪ .‬אולי כדאי שתעשי זאת את‪...‬‬

‫תשפ"א ‪32 26‬‬

‫סדרה בהמשכים ‪ ///‬דבורה צוף‬ ‫בייאוש‪'' .‬אסור לנו לחכות עד ש‪"...‬‬ ‫השומר טען את רובהו‪ ,‬כאות וכרמז‬
‫שאהרם הגיב הפעם בדומיה‪ .‬פעמים‬ ‫לכך שכדאי לי להתרחק מהמקום‬
‫תקציר‪:‬‬ ‫רבות הם דיברו על אפשרות היציאה‬ ‫בהקדם‪ .‬הוא ירק לעברי וצחק צחוק‬
‫חומייני ואנשיו תפסו את השלטון באירן‪.‬‬ ‫מן הארץ‪ ,‬אך הפעם אי אפשר עוד‬
‫יהודים רבים שוקלים לעזוב את אירן ‪ -‬וכך‬ ‫להתעלם מן המציאות‪ .‬לבסוף אמר‪:‬‬ ‫רע מאחורי גבי‪.‬‬
‫גם משפחתם של מזל ויוסף אדיבי מיזד‬ ‫"חומייני כבר תקף בנאום הבכורה שלו‬ ‫הקפתי את החצר‪ .‬קיוויתי למצוא‬
‫הנידחת‪ ,‬אשר יצרו קשר עם מבריח גבולות‪.‬‬ ‫את אמריקה‪ ,‬ומיד עם בואו הודיע‬ ‫שומר בעל יחס אנושי יותר‪ .‬שני‬
‫ובשירז הגדולה‪ ,‬גם בבית המיליונר שאהרם‬ ‫שכל האמריקאים והזרים יגורשו‬ ‫שומרים ישבו על ספסל אבן בתוך‬
‫פור עולה האפשרות לברוח מן הארץ‪ ,‬אך‬ ‫ביתן שמירה‪ .‬השניים פיצחו גרעינים‬
‫מאירן"‪.‬‬ ‫בשאננות‪ ,‬ומשאך קרבתי – ירקו‬
‫אינה מגיעה עדיין לפסים מעשיים‪.‬‬ ‫"נו? וכיצד זה קשור אלינו?" שאלה‬
‫שירה דדשי‪ ,‬אחותו של שאהרם פור‪,‬‬ ‫לעברי קליפות מפיהם‪.‬‬
‫מתקשרת מאמריקה ומתחננת לרבקה פור‬ ‫רבקה במתח רב‪.‬‬ ‫'זו היתה טעות לנסות למצוא שם את‬
‫שימהרו לעזוב‪ .‬היא מספרת כי המיליונר‬ ‫שאהרם נאנח‪ .‬קשה היה לו להניח את‬ ‫שמעון‪ ,‬בתוך המהומה הזו"‪ ,‬סיכמה‬
‫הקלף הבא על השולחן‪ ,‬אך לא נותרה‬
‫היהודי מלכיליאן מטהרן ‪ -‬נעצר‪.‬‬ ‫לו בררה‪" .‬אנחנו ניאלץ לצאת מאירן‬ ‫גברת מלכיליאן‪.‬‬
‫בעזרת תעודות אזרחות אמריקאיות‬ ‫''נס שיצאת משם בחיים"‪ ,‬ניחמה‬
‫מזויפות‪ ,‬המעידות כביכול כי אנו‬
‫אזרחים זרים‪ ,‬ולכן עלינו לעזוב את‬ ‫אותה רבקה פור המבוהלת‪.‬‬
‫הארץ על פי הוראת חומייני‪ .‬אזרחות‬ ‫"נורא לראות מחזות כאלה‪ ...‬שטח כה‬
‫אמריקאית היא כרטיס יציאה בטוח‬ ‫קטן התוחם כה הרבה סבל אנושי‪ ,‬כה‬
‫הרבה בני אדם חפים מפשע‪ ,‬שדמם‬
‫יחסית מאירן"‪.‬‬ ‫הותר וחייהם הופקרו בידי פורעים‬
‫רבקה התנשמה עמוקות‪ .‬אם שאהרם‬
‫בעלה נכנע – נראה שהמצב באמת‬ ‫צמאי דם ‪"- - -‬‬
‫השיחה נותקה לפתע‪ .‬הטלפון גווע‬
‫לא פשוט ‪- - -‬‬
‫ושום צליל לא בקע ממנו‪.‬‬
‫"מה עושים עכשיו?" שאלה רבקה‬

‫צ"ה‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪33‬‬

‫| גיטי ספרין‬

‫מחוסנת‬

‫תמיד חלמנו להיות מחוסנים‪ ,‬מוגנים מפני נגיפים ומפני השפעות חיצוניות‬
‫אחרות‪ ,‬חסינים ומחוזקים מבפנים‪ .‬איך עושים את זה?‬

‫לפניכם מבחר חיסונים בעניינים חברתיים‪ ,‬המיועדים לכל שכבות הגיל‪ .‬אם‬
‫את סובלת מאחד או יותר מן התסמינים המתוארים בכתבה‪ ,‬את מוזמנת‬

‫לעשות זאת בעצמך ‪ -‬דקירה קטנה לפי ההוראות‪ ,‬ואת מחוסנת‪ .‬לתמיד!‬

‫הצוות המחסן‬

‫הגב' שרה שלזינגר‪ ,‬מחנכת בח'‪ ,‬מחברת הספר 'שוברת גלים' להכנה לסמינר‬
‫הגב' רחל כץ‪ ,‬יועצת חינוכית ומאמנת אישית‬

‫הגב' אתי ברון‪ ,‬יועצת חינוכית מטפלת בפסיכודרמה ומפתחת שיטת 'השלט הפנימי'‬

‫הגב' שרה שלזיגר‪:‬‬ ‫חיסון העדר‬ ‫כשריקי ובת שבי באו אליי‪ ,‬ידעתי שזה‬
‫הרמב"ם כבר קבע כי טבע האדם‬ ‫לא הולך להיות קצר‪ .‬מחר מחכה לנו‬
‫להימשך בדעותיו אחר רעיו וחבריו‪ .‬אם‬ ‫של ‪ "!CK‬בת שבי התלהבה‪.‬‬ ‫מבחן עצום במתמטיקה‪ ,‬ובנות כמונו‬
‫את בחברה המתאימה להשקפות הבית‬ ‫"שמעתי שבירושלים כולן כבר הולכות‬
‫שלך‪ ,‬זה בסדר להימשך עם האווירה‬ ‫עם זה מזמן"‪ ,‬הניפה ריקי ידה בביטול‪.‬‬ ‫חייבות לשנן המון בשביל להצליח‪.‬‬
‫"עד שהאופנה מגיע אלינו‪ ,‬שם היא‬ ‫קבענו הפסקות להתרעננות בין יחידות‬
‫החברתית‪.‬‬ ‫החומר‪ .‬כשנעצרנו להפסקה הראשונה‪,‬‬
‫בכל חברה יש מנעד של רמות בלימודים‪,‬‬ ‫כבר תחלוף‪"...‬‬ ‫יצאתי למטבח‪ ,‬וחזרתי עם מגש ירקות‬
‫בהתנהגות‪ ,‬בלבוש‪ ,‬בנופשים ועוד‪.‬‬ ‫הבטתי בשעונה של ריקי‪ .‬לפני יומיים‬ ‫חתוכים‪ .‬אצלנו בכיתה נכנס לאחרונה‬
‫השתדלי להיצמד לחברות על הסקאלה‬ ‫השעון שלי עצר‪ .‬אולי גם אני אקנה‬
‫טרנד כזה של שמירת הבריאות‪.‬‬
‫המתאימה לך‪.‬‬ ‫שעון כזה?‬ ‫האמת‪ ,‬אני נהנית הרבה יותר לנשנש‬
‫מותר לך לאהוב מה ש'הולך'‪ ,‬זה הגיוני‬ ‫מעולם לא הייתי חושבת שבחורה בגילי‬ ‫פופקורן וצ'יפס‪ .‬אבל מה שהולך ‪ -‬הולך‪.‬‬
‫שאת רוצה להיראות 'בעניינים'‪ .‬אבל‬ ‫תתהדר בשעון כזה‪ ,‬אבל אם הוא כל כך‬
‫שימי לב! אל תאבדי את הזהות האישית‬ ‫אני לא מתווכחת‪.‬‬
‫שלך‪ .‬את לא באמת רוצה להיות חלק‬ ‫באופנה‪ ,‬זה נראה לי פתאום חמוד‪...‬‬ ‫תוך כדי נגיסות נמרצות הראתה לנו‬
‫לפעמים זה מרגיז אותי‪ .‬יש לי טעם אישי‬ ‫ריקי את השעון החדש שלה‪" .‬הי! זה‬
‫ורצונות משלי‪ .‬איך אוכל להיות מחוסנת‬

‫נגד השפעת החברה?‬

‫תשפ"א ‪34 26‬‬

‫לפני בחירה‪ ,‬תמיד‬ ‫זכרי כי ריצוי עלול להיות מעין בית‬ ‫מעדר‪ ,‬חסרת ביטוי אישי‪.‬‬
‫מומלץ לעצום את‬ ‫סוהר‪ ,‬שם הנאשמים מ ַרצים עונש‪,‬‬ ‫ובכן‪ ,‬איך מתחסנים?‬
‫עינייך ולהתרכז‬ ‫ועושים מעשיהם מתוך כפייה חיצונית‪.‬‬
‫בעצמך‪ .‬לזהות‬ ‫השתדלי לחיות מתוך חופש בחירה‪,‬‬ ‫היי חכמה‪ .‬כשאת נתקלת בתופעה‬
‫את מה שבאמת טוב‬ ‫ולחוש בטעם האישי שלך‪ ,‬דבר שיתרום‬ ‫חברתית‪ ,‬ומרגישה שהיא משפיעה‬

‫ומתאים לך‪.‬‬ ‫לך לשמחת החיים‪.‬‬ ‫עלייך ‪ -‬השקיעי מעט מחשבה‪.‬‬
‫ככל שתפתחי את הסגנון האישי שלך‬ ‫למדי להקשיב לעצמך‪ .‬מה את באמת‬ ‫אם השעון שלה מנקר את עינייך ‪ -‬זכרי‪,‬‬
‫שכולל טעם‪ ,‬דעות‪ ,‬מחשבות ורצונות‬ ‫אוהבת? מה התקציב האפשרי לכם?‬ ‫יש עוד שעונים רבים שאינך רואה כלל‪.‬‬
‫‪ -‬תוכלי להפוך בעצמך למודל לחיקוי‪,‬‬ ‫האם התופעה שאת מושפעת ממנה‬ ‫נסי לזהות‪ ,‬מה כאן מושך את לבך? אולי‬
‫על ידי השייכות‪ ,‬את חושבת להתקדם‬
‫ובמקום מושפעת להיות משפיעה‪.‬‬ ‫גורמת לך נזק במישורים אחרים?‬
‫בחברה? מבקשת לַרצות מישהי?‬

‫האם בת שמסלול חייה עובר בדרך של‬ ‫חיסון נגד קנאה‬ ‫שוב בחרו את איילי‪ .‬הפעם להדרכה‪ .‬בכל‬
‫טיול‪ ,‬מלאת מסלולי הליכה‪ ,‬מעיינות‬ ‫פעם שעולה תפקיד חדש לשטח‪ ,‬ברור‬
‫מים ואדמה בוצית ‪ -‬תתקנא בבגדיה של‬ ‫צעירונת שרק אתמול גמרה את הסמינר‬ ‫לכולן מי תקבל אותו‪ .‬איילי קירשנבוים‪.‬‬
‫הבת הראשונה? הם אינם תואמים לה‪,‬‬ ‫‪ -‬וקיבלה עבודה קבועה‪.‬‬ ‫המוצלחת‪ ,‬המושלמת‪ ,‬המבורכת בכל‬
‫ורק יקשו עליה ויפריעו למסלול חייה‪...‬‬
‫בואו ננצל את היכולות‪ ,‬החוזקות‬ ‫בנחמדות ניגשתי אליה ושאלתי איך‬ ‫כשרון‪ .‬אוף‪ .‬למה זה מרגיז אותי?‬
‫והכוחות המיוחדים שלנו כדי שהמסלול‬ ‫קיבלה עבודה במהירות כזו‪ .‬בהחלט‬ ‫בט' כולן צעקו שזו פרוטקציה‪ .‬שהכל‬
‫בגלל שאיילי היא הבת של הרכזת‪ .‬אבל‬
‫הפרטי שלנו יהיה מיטבי‪.‬‬ ‫חלף בי רגש הקנאה‪...‬‬ ‫אחרי מספר פרויקטים אגדיים שאיילי‬
‫ובכן‪ ,‬איך מתחסנים?‬ ‫והיא אמרה לי משפט שהפך לי למשפט‬ ‫ארגנה‪ ,‬גילו כולן כמה הבחירה מוצלחת‪.‬‬
‫לאיילי יש ידי זהב‪ ,‬פה מפיק מרגליות‬
‫זכרי ש'אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלא‬ ‫חיים‪.‬‬
‫הנימה'‪ ,‬ובשמים אין בלבול; והעיקר ‪-‬‬ ‫'אני הבת של המפקחת איקס‪ ,‬יש לי‬ ‫ויכולת ניהול נדירה‪.‬‬
‫פרוטקציה וקיבלתי עבודה‪ .‬נכון‪ ,‬זה‬ ‫משבגרנו‪ ,‬אנחנו מפרגנות לה‪ .‬זה ילדותי‬
‫התמקדי בעצמך ובכוחותייך‪.‬‬ ‫בטוח מרגיז אותך‪ ...‬אבל מה לעשות‪,‬‬ ‫וחסר רמה להיות צרת עין‪ .‬גם עכשיו‬
‫בכל פעם שאת חשה בצביטת הקנאה‪,‬‬ ‫שהקב"ה מנהל את העולם והוריד אותי‬ ‫כולן קוראות ש'אין מתאימה להדרכה‬
‫הזכירי לעצמך את המתנות היחודיות‬ ‫יותר ממנה'‪ .‬איילי מחייכת בענוות חן‪.‬‬
‫שהעניק לך הבורא‪ .‬נסי להוציא אותן‬ ‫לבית הזה?‬ ‫גם מידות טובות יש לה‪ .‬אוף‪ .‬למה כל‬
‫מהכוח אל הפועל‪ .‬כדאי אפילו שתעשי‬ ‫זה לטוב ומוטב‪ .‬את רואה כאן את‬
‫רשימה‪ ,‬דמיונית או פיזית של דברים‬ ‫המשרה הקבועה ‪ -‬אך אני יכולה לספר‬ ‫מעלה שלה דוקרת אותי כל כך?‬
‫טובים שהתברכת בהם‪ ,‬ותפרטי לעצמך‬ ‫לך על מחיר אישי כבד ששילמתי דווקא‬ ‫ב"ה אני טובה בתחומים שלי‪ ,‬וקיבלתי‬
‫משום שאמי מפקחת‪ .‬ימים הייתי לבד‪"...‬‬ ‫מתנות אחרות ורבות‪ .‬ובכל אופן‪ ,‬לא‬
‫עד כמה הם תואמים למסלול חייך‪.‬‬ ‫המשיכה הצעירה ההיא לספר‪" ,‬חופשים‬ ‫נעים להודות ‪ -‬אני משתדלת להתרחק‬
‫ככל שתתמידי בכך‪ ,‬תהיי מחוסנת‬ ‫גדולים שלמים העברתי בקייטנות‪.‬‬ ‫מאיילי קירשנבוים ומזוהר הצלחותיה‪.‬‬
‫עכשיו את רואה את הפרוסה המרוחה‬ ‫איך אוכל לחוש ש ֵמחה וש ֵלמה בחלקי‪,‬‬
‫בעז"ה‪ ,‬ואיכות חייך תשתפר פלאים‪.‬‬ ‫בריבה‪ .‬אני מכירה גם את הצד השני‪'...‬‬
‫בחיינו‪ ,‬פעמים רבות ניתקל בברק‬ ‫ולהיות חסינה מצביטת הקנאה הזו?‬
‫יהשיוהבמאלאביחמולתיהבםודהוקסמסשדשו!שחאחנמיתןויריגכתךתבנסהצ‪.‬הייודנןכררימ‪,‬עםיילנתאךלשעלללהקונשללשלאוניתתןועב‪,‬יחתמתסרבנרמוהאיפבתדאלטתק–תבשיית‪.‬‬ ‫כוכבים מנצנץ או בהילה זוהרת מעוררת‬
‫קנאה‪ .‬נזכור שאנחנו אף פעם לא רואים‬ ‫הגב' רחל כץ‪:‬‬
‫לפני שנתחיל בחיסון‪ ,‬אני רוצה לשתף‬
‫את התמונה המושלמת‪.‬‬
‫ובכל מקרה‪ ,‬הרי מישהו תכנן בעבור‬ ‫בזיכרון אישי שלי‪.‬‬
‫כולנו את משעול חיינו‪ ,‬והוא ששתל‬ ‫לפני שנים הייתי ממלאת מקום בבית‬
‫ספר‪ .‬זו הייתה כבר השנה הרביעית שלי‬
‫אותנו דווקא כאן דווקא כך‪.‬‬ ‫לעבודה המתישה הזו‪ ,‬כאשר הגיעה‬
‫ננסה לדמיין לעצמנו בת שמסלול חייה‬
‫עובר בין אולמות חתונה; היא לבושה‬ ‫חיסון נגד פגיעה‬

‫בבגדי פאר ובאביזרים הדורים‪.‬‬ ‫חדווה לא באמת התכוונה לפגוע בי ‪-‬‬
‫אני מנסה לשנן לעצמי‪ .‬יש לה סגנון‬
‫בסערה‪ ,‬שאף אחת לא תבחין‬ ‫ציני כזה‪ ,‬יהיו שיקראו לזה חוש הומור‪.‬‬
‫בסומק המכסה את פניי‪.‬‬ ‫ובכל אופן אני לא מצליחה להירגע‪,‬‬
‫ונאלצת לעזוב את המעגל המתדיין‬
‫אותה תחושת פגיעה מילאה‬
‫אותי כשפנינה העדיפה לצאת עם נחמי‬
‫לקניות‪ .‬טוב‪ ,‬זו זכותה‪ .‬היא לא חתמה‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪35‬‬

‫הייתי ממליצה לך לאמץ את מודל‬ ‫הגב' שרה שלזינגר‪:‬‬ ‫ילתבושותושהודההעאפךעהריהורדךעתומבתשליו‪.‬חכונהשבוללזתךתיועטלוכייתעלרתםיההליל‪,‬יןרווק‪,‬ההוכתחששחובולויאקתפעלייתלס‪.‬זיעפו"ווון‪.‬םה–חת‪.‬תסין‬
‫אפר"ת – חיסון יעיל וממוקד‪.‬‬ ‫הטיפ החשוב ביותר הוא לזכור‪ :‬אף‬
‫אחת לא נגדך; כולן (או רובן) בעד‬ ‫אתי על שום הסכם לפיו היא חייבת‬
‫אפר"ת – אירוע‪ ,‬פרשנות‪ ,‬רגש‪,‬‬ ‫לצאת רק אתי‪.‬‬
‫תוצאה‪.‬‬ ‫עצמן‪.‬‬
‫אותה חברה שפגעה בך‪ ,‬אינה רעה‪.‬‬ ‫ובכל אופן הרגשתי עלובה‪ ,‬קטנה‬
‫לדוגמא‪ :‬אירוע‪ :‬פנינה יצאה עם נחמי‬ ‫כשהיא פגעה‪ ,‬היא לא חשבה עלייך‬ ‫כזאת‪ .‬למה אני צריכה להיעלב מכל‬
‫לקניות‪ ,‬ולא אתי‪ ,‬כהרגלנו‪ .‬פרשנות‪:‬‬ ‫בכלל‪ .‬כשתשבי ִאתה לשיחה‪ ,‬בדרך‬
‫היא מעוניינת בחברותה של נחמי‬ ‫מילה שאומרים לי?‬
‫יותר מאשר בי‪ .‬רגש‪ :‬אני לא מספיק‬ ‫כלל היא לא תבין ‪ -‬ממה נפגעת?‬ ‫אולי באמת יש בנות שמתנהגות בחוסר‬
‫מוצלחת ‪ /‬מעניינת ‪ /‬שווה‪ .‬תוצאה‪:‬‬ ‫במעמד הפוגע‪ ,‬היא היתה עסוקה‬ ‫רגישות‪ ,‬ואולי זו רק רגישות מוגזמת‬
‫בעצמה ובמקום שלה בחברה‪ .‬אולי‬ ‫שלי‪ .‬בכל אופן‪ ,‬איך אוכל להיות חסינה‬
‫אתרחק גם אני ממנה‪.‬‬ ‫חשבה שהציניות תיתן לה מקום; אולי‬
‫בלתי ייאמן לגלות כמה תוצאות‬ ‫האמינה כי כך ישמעו אותה‪ ,‬והסגנון‬ ‫ולא להיפגע?‬
‫ורגשות כואבים הבאנו על עצמנו‬
‫בעקבות פרשנות שגויה‪ .‬אם נביט על‬ ‫יגרום לבנות לחפש את קרבתה‪.‬‬
‫המאורע במבט ענייני וננסה להצמיד‬ ‫גם החברה שעזבה אותך לטובת‬
‫לו פרשנות שונה‪ ,‬הרגש והתוצאה‬ ‫חברה אחרת‪ ,‬לא עשתה זאת משום‬
‫שאת אינך טובה‪ .‬היא היתה ממוקדת‬
‫ישתנו מאוד‪.‬‬ ‫ברצון להיטיב עם עצמה ועם מעמדה‬
‫השתדלי תמיד להעניק פרשנות‬ ‫‪ -‬ומצאה אולי מישהי 'חשובה' יותר‬
‫חיובית למאורעות סביבך (גם אם‬ ‫או שהחברות ִאתה נוחה לה מסיבה‬
‫הם נראים שליליים)‪ .‬העדיפי לחשוב‬
‫שהאנשים סביבך טובים וחפצים‬ ‫מסוימת‪.‬‬
‫בטובתך‪ .‬עצם המחשבה הזו תעזור‬ ‫היא בכלל לא ראתה אותך ולא‬
‫לך להיות חיובית‪ ,‬חזקה וחסינה‪ .‬אט‬ ‫התכוונה לצער אותך‪ .‬אנא‪ ,‬מחלי לה‪.‬‬
‫אט תראי שהפגיעות יורדות ואפילו‬
‫ובכן‪ ,‬איך מתחסנים?‬
‫נעלמות‪.‬‬

‫חיסון נגד לחץ‬

‫מוטציה משתנה –‬ ‫הגב' אתי ברון‪:‬‬ ‫כשקיבלנו הודעה שהסמינר נסגר‪,‬‬
‫אכן‪ ,‬המצב ה'חדש'‪ ,‬שבו עלינו להתרגל‬ ‫הרגשתי שהאדמה מתמוטטת תחת‬
‫שימי לב‪ ,‬המוטציה של‬ ‫כל העת לדברים שונים משהכרנו ‪ -‬הוא‬ ‫רגליי‪ .‬סגר! איך נעבור את זה? כל היום‬
‫הנגיף עלולה להשתנות‬
‫גורם טבעי ללחץ‪.‬‬ ‫בבית? זה לא אפשרי!‬
‫ולהתגלות לך בפנים‬ ‫האם את מרגישה מבולבלת ואפילו לא‬ ‫הימים חלפו‪ ,‬והחדשות תכפו‪ .‬כל יום‬
‫אחרות‪ .‬לא תמיד‬ ‫זוכרת איזה יום היום‪ ,‬כי כל רגע דברים‬ ‫שמענו על מוטציה חדשה שעלולה‬
‫משתנים? מתנודדת בין בידוד אישי‪,‬‬ ‫להיות אלימה יותר‪ .‬מה יהיה? ואם‬
‫תזהי שמדובר בקנאה‬ ‫חלילה מישהו קרוב ייפגע? איך נתגונן?‬
‫או בכעס‪ .‬המוטציות‬ ‫כיתתי או בית ספרי?‪...‬‬
‫רבות מאתנו מרגישות כך בתקופה‬ ‫הכל מפחיד כל כך!‬
‫החדשות עלולות להיות‬ ‫מאתגרת זו‪ .‬אין בררה‪ ,‬על כולנו לפתח‬ ‫אחרי תקופה ארוכה בבית קבלנו‬
‫אלימות יותר‪ ,‬אם לא‬ ‫יכולות חדשות כדי להמשיך להרגיש‬ ‫הודעה‪ .‬סוף סוף‪ ,‬הסמינר נפתח‪ .‬לילה‬
‫תהיה לך מודעות‪.‬‬ ‫לפני החזרה ללימודים‪ ,‬לא נרדמתי‪.‬‬
‫בטוב במצב בלתי רגיל זה‪.‬‬ ‫הכיתה שלנו חולקה לשתי קפסולות‪.‬‬
‫‪ .1‬זכרי‪ ,‬אין טעם לעצור ולחכות עד‬ ‫עלינו להתייחס למצב בפרופורציה‬ ‫חלק מהחברות לא אראה בכלל‪ .‬ליד מי‬
‫שהמצב יחזור לקדמותו‪.‬‬ ‫הנכונה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אי אפשר להתעלם‬ ‫אשב? ומרגע שנשהה קבוצת בנות יחד‪,‬‬
‫ולהמשיך את החיים כאילו אין קורונה‪.‬‬ ‫בכל רגע אהיה עלולה להיכנס לבידוד‪...‬‬
‫אנו נמצאות בתקופה קשה‪ .‬כולנו חוות‬ ‫זה המצב כרגע‪ ,‬ועלינו להפנים זאת‪.‬‬ ‫הצילללללו‪ .‬המילה הזאת עושה לי רעד‪.‬‬
‫את אובדן הדרך המוכרת שבה העולם‬ ‫מצד שני ‪ -‬אל לנו לתת למחשבות‬
‫התנהל לפני הקורונה‪ .‬אך בואי נשים‬ ‫השליליות לצבוע את כל היום שלנו‬ ‫איך אפשר???‬
‫בתקופה האחרונה אני לחוצה כל הזמן‪.‬‬
‫באפור‪-‬שחור ולהרגיש בדיכאון‪.‬‬ ‫איך מתחסנים מהתחושה המעיקה‬
‫ובכן‪ ,‬איך מתחסנים?‬ ‫שחונקת אותי? איך אוכל להישאר רגועה‬

‫לפנייך שלוש מנות חיסון מחזקות‪,‬‬ ‫ושלוה?‬
‫המחזיקות לאורך זמן‪.‬‬

‫תשפ"א ‪36 26‬‬

‫ב‪ .‬אם יחזרו ללימודים ‪ -‬מה עלייך להכין‬ ‫אימון בכלי הנגינה שאת לומדת‬ ‫לב לדרך חדשה ההולכת ונסללת מולנו‪.‬‬
‫כדי שתחזרי מאורגנת ומסודרת?‬ ‫ועוד‪ .‬בסוף‪ ,‬אל תשכחי לתת זמן גם‬ ‫נלמד כיצד לתפקד בתוכה‪ ,‬להפיק את‬
‫להנאות הקטנות‪ :‬קריאת ספר טוב‪,‬‬ ‫הטוב ביותר ממנה ולהסתגל למצב‬
‫ג‪ .‬אם המצב יהיה דינמי ומשתנה‬ ‫האזנה למוזיקה מהנה‪ ,‬יציאה להליכה‬
‫(בידודים ובידודי בידודים‪ ,‬כבר אמרנו‪)...‬‬ ‫בשכונה‪ ...‬הרגעים הנעימים יכניסו בך‬ ‫החדש ביחד‪.‬‬
‫‪ -‬תכנני פעילויות מסוגים שונים‬ ‫‪ .2‬באין מסגרת מלאה‪ ,‬נייצר לעצמנו‬
‫מוטיבציה ומרץ לעשייה‪.‬‬
‫המתאימים לכל מצב‪.‬‬ ‫‪ .3‬יצרי לעצמך מנת חיסון ייחודית‪,‬‬ ‫שגרה חדשה‪.‬‬
‫בעזרת ההכנה מראש‪ ,‬יהיה לך קל יותר‬ ‫שתעבוד גם במצבים של בלבול וחוסר‬ ‫בראשית כל שבוע חשבי‪ :‬אילו דברים‬
‫להמשיך בעשייה למרות השינויים‬ ‫מעניינים ומיוחדים את רוצה לעשות‬
‫ודאות‪.‬‬ ‫השבוע? אילו הספקים תשמחי לכבוש‬
‫התכופים‪.‬‬ ‫המציאות שלנו משתנה מיום ליום‪,‬‬ ‫‪ -‬לעשות ‪ /‬להכין ‪ /‬לבשל ‪ /‬לסדר?‬
‫וככל שנתכונן מראש למצבים השונים‬ ‫איזו יוזמה חברתית חדשה את יכולה‬
‫נסכם את שלוש מנות החיסון שיעזרו‬ ‫והמתחלפים ‪ -‬נשיג הגנה חיסונית‬ ‫לפתח או להעמיק בהתאם להגבלות‬
‫לך לצאת מהלחץ ויביאו אותך לרגיעה‪,‬‬ ‫ולריחוק החברתי? מה המיומנות‬
‫ממצב האי ודאות‪.‬‬ ‫החדשה שמתחשק לך לרכוש ‪ -‬שתתן‬
‫סיפוק וזרימה‪:‬‬ ‫בעת שאת מתכננת את התכנית‬
‫‪ .1‬פעלי היום! התקדמי בלי לחכות עד‬ ‫השבועית שלך‪ ,‬הכניסי לראש מנה‬ ‫לך הנאה ושמחה?‬
‫מוחלשת של אי ודאות‪ ,‬ותכנני לעצמך‬ ‫תכנני את סדר היום שלך מהבוקר עד‬
‫שהקורונה תעבור‪.‬‬ ‫מראש תרחישי הסתגלות למצבים‬
‫‪.2‬כתבי את הלו"ז השבועי החדש שלך‪,‬‬ ‫המתחלפים‪ .‬אם תכתבי אותם על הדף‪,‬‬ ‫הלילה‪.‬‬
‫והכניסי בו דברים שאת אוהבת לעשות‪.‬‬ ‫הכניסי ראשית כל את הדברים‬
‫‪.3‬תכנני מראש מספר תכניות אפשריות‪,‬‬ ‫זה יהיה ברור לך עוד יותר‪.‬‬ ‫העיקריים‪ :‬תפילה‪ ,‬אוכל‪ ,‬למידה‪ ,‬עזרה‬
‫מהן תוכלי לבחור עם כל שינוי את‬ ‫א‪ .‬אם הסגר יימשך וכולם יהיו בבית ‪-‬‬ ‫בבית ועוד‪ .‬הוסיפי תכניות ייחודיות‬
‫מה תעשי במשך הימים שבהם תשהי‬ ‫שבחרת לשבוע זה‪ ,‬והוסיפי דברים‬
‫המתאימה לך ביותר‪.‬‬ ‫קבועים כמו שיחות טלפון עם חברות‪,‬‬
‫בהצלחה רבה!‬ ‫שוב ושוב עם בני המשפחה?‬

‫באילו הזדמנויות קל‬ ‫חיסון נגד בושה‬ ‫אפשר לחשוב‪ .‬אלו בסך הכל כמה מילים‬
‫לך יותר לדבר‪ ,‬והתחילי‬ ‫שעליי לומר בפני הכיתה‪ .‬התאמנתי‬
‫חוששים ונבוכים ממה שיאמרו עליהם?‬ ‫עליהן מראש‪ .‬הרעיון שבחרתי מעניין‪,‬‬
‫במקומות שבהם את מרגישה בנוח‪.‬‬ ‫כך הוא הטבע האנושי‪.‬‬
‫"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני‬ ‫ומדובר ברגע קצר‪...‬‬
‫אפתח לכם פתח כפתחו של אולם"‬ ‫שמעתי ממרצה דגול אחד שסיפר‪" :‬כל‬ ‫ובכל אופן פעימות הלב שלי משתוללות‪.‬‬
‫‪ -‬הכלל הזה תקף בכל נושא‪ .‬התחילי‬ ‫פעם בדרך להרצאה אני מתפלל שאף‬ ‫הידיים שלי רועדות‪ .‬סומק ארגמני‬
‫בקטן‪ ,‬ואט אט תתקדמי ותתחזקי יותר‬
‫ויותר‪ ,‬עד שתהיי חסינה מהתופעה‬ ‫אחד לא יגיע‪"...‬‬ ‫מכסה לי את הלחיים‪ .‬בושות!!!‬
‫כן‪ ,‬הבעיה שלך שייכת לאנשים רבים‪,‬‬ ‫המורה התעקשה שבכל שבוע בת אחרת‬
‫המציקה‪.‬‬ ‫אף אם לא תמיד רואים את זה כלפי‬ ‫תקריא הכנה לתפילה‪ ,‬אין ויתורים‪ .‬אני‬
‫מקריאה מתוך הדף‪ .‬הקול שלי רועד‬
‫חלכזהוחלשקחהידשנהיהוךוח‪,‬ותיצרוגואדרסמלאוידלנחןיימלנווינייגתיולסגדךנקעה‪.‬םרנוליתת‪.‬כמםנ–םבךהגננלבגדגגתייכוצףבףפל‪.‬אכךיופלעם‬ ‫חוץ‪ .‬צרת רבים חצי נחמה‪...‬‬ ‫ושקט‪ .‬הבנות מקשיבות רק מנימוס‪,‬‬
‫ובכן‪ ,‬איך מתחסנים?‬ ‫אני בטוחה‪ .‬אלו שיושבות בסוף בטוח‬

‫הקבלה הפנימית של תסמינים כמו‬ ‫לא שומעות אותי‪.‬‬
‫סומק‪ ,‬רעד בידיים ודפיקות לב מואצות‬ ‫חבל‪ .‬כשהתאמנתי בבית‪ ,‬זה נשמע‬
‫הרבה יותר טוב‪ .‬אני יודעת לדבר יפה‪,‬‬
‫‪ -‬תהיה כלי שיעזור לך להשתחרר‪.‬‬ ‫אבל המתח והמבוכה משבשים לי הכל‪...‬‬
‫מי אמר שכה גרוע להסמיק? אולי זה‬ ‫מה אפשר לעשות כדי להיות מחוסנים‬
‫מוסיף לך חן ומחבר אלייך את הקהל?‬ ‫מהסומק המביך‪ ,‬מהרעד בידיים‬
‫ההתמקדות במחשבה‪' :‬בושות‪ .‬רואים‬ ‫ומפעימות הלב? איך אפשר להיות‬
‫עליי שאני נבוכה‪ '...‬רק מעצימה‬ ‫רגועה ובטוחה ‪ -‬ואפילו רק כלפי חוץ?‬
‫ומגבירה את התסמינים‪ .‬קחי אותם‬
‫הגב' רחל כץ‪:‬‬
‫בקלות‪ ,‬והם יפחתו‪.‬‬ ‫קודם כל‪ ,‬דעי שאת בחברה טובה! את‬
‫עצה נוספת היא לדבר בפתיחות על‬ ‫יודעת כמה אנשים בעולם‪ ,‬ביניהם‬
‫הנושא‪ .‬לפעמים עצם ההודאה בחולשה‬ ‫מרצים דגולים‪ ,‬יש להם פחד במה‪ ,‬והם‬
‫ובתחושה ‪ -‬מרגיעה‪ ,‬וכבר אין לך ממה‬

‫לחשוש ומה להסתיר‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬אל תנסי לבלוע את כל‬

‫האוקיינוס בבת אחת‪.‬‬
‫קבעי לעצמך יעדים קרובים‪ .‬חשבי‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪37‬‬

‫פרק י'‬ ‫בשמיתילים‬ ‫בלשנות ‪ ///‬ח' טעם‬
‫באיזו הזדמנות אתם נעולים בנעלי אלגנט ‬
‫אתתעכצבמדוכם‬ ‫חנוטים בחולצה מגוהצת למשעי‬
‫וכל המראה שלכם משדר נקיות ומכובדות?‬
‫לחברתה‪" :‬קחי מטאטא וטאטאי את הבית"‪.‬‬ ‫'עכשיו בטח לא‪ '...‬עונות לנו עיניים רבות שרצות על‬
‫בזכותה‪ ,‬בזכות השפחה של רבי ‪ -‬כך מספרת הגמרא –‬
‫הגיעו החכמים להבנה מהו 'מטאטא'‪ .‬לא פשוט להיות‬ ‫השורות כאן‪.‬‬
‫עכשיו מי שידפוק על דלת הבית יזכה לראות אותי בחלוק‬
‫שפחה בבית של רבי!‬ ‫ספונג'ה במקרה הנפוץ‪ ,‬בחלוק אקונומיקה במקרה הגרוע‬
‫בימים ההם לא היו חלקיקי משחקים לטאטא אותם אל‬ ‫יותר‪ ,‬בנעלי קרוקס מחוררות לרגליי במצב הטוב‪ ,‬בגרביים‬
‫מתחת למיטה‪ ,‬וגם לא עבודות גן לסלק בהיחבא אל מתחת‬ ‫בלבד במצב הרט ֹ‍וב‪ ...‬הסמרטוט כבר קיבל את צורת הכתף‬
‫לשטיח‪ .‬מה כן טאטאו בעצם? הקרקע החשופה בכל מקום‪,‬‬ ‫שלי‪ ,‬והשרביט שאוכל להושיט למי שנכנס (לעזור כמובן‪)...‬‬
‫הזמינה צורך לפנות ולסלק את ה'טיט' שהיה מצוי עליה‪.‬‬
‫ה'טיט' הזה הוא האחראי לכאורה ליצירת המילה 'מטאטא'‬ ‫הוא‪ ,‬איך לא – המטאטא‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬אם אתם מצפים לראות אותי במראה מכובד – נא‬
‫המוכרת לנו‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬לא רק לטאטא תוכלו‪ ,‬אלא אף ְל ָט ֵאט! זה מקובל‬ ‫לדפוק בליל הסדר עצמו‪ .‬לא עכשיו‪.‬‬
‫פחות‪ ,‬אך אפשרי לכל מי שרוצה לגוון את הפעולה החדגונית‬ ‫פעולת ניקיון הבית נתפסת בעינינו כמלאכה פשוטה‪,‬‬
‫שמפחיתה מאתנו לשעות מספר את דרגתנו המכובדת‪,‬‬
‫הזו‪...‬‬ ‫ופעמים גורמת לנו לשחרר משפטים שאינם מופיעים‬
‫וכעת‪ ,‬בתנועה שכולה מלכות הניחו את המכבדת‪ ,‬הלא היא‬ ‫לעולם במחברת חגים‪ ,‬כגון‪' :‬אני מרגישה השפחה כאן‪'...‬‬
‫המטאטא‪ ,‬וטלו לידכם (לידכן בדרך כלל‪ )...‬את הבד המחורר‬ ‫הציצו במטאטא שבידכם‪ ,‬והטו אוזן לשמוע איך כינו את‬

‫אשר צבעו אפור או מנומר בכתמים ורודים‪.‬‬ ‫פעולתו בתקופת חכמינו‪.‬‬
‫איזה תואר יכבד אותו יותר‪ :‬סחבה‪ ,‬סמרטוט או מטלית?‬ ‫בתקופה ההיא לא טאטאו את הבית על מנת לנקותו‪ .‬לצורך‬
‫נסקור במשפט את הרקע לכל אחד משלושת תארי הכבוד‪:‬‬ ‫כך השתמשו בפועל‪" :‬לכבד את הבית"‪ .‬כך נראה למשל‪,‬‬
‫סחבה – בגדים או בדים שנשחתו‪ ,‬העונים להגדרה 'בלויי‬ ‫שבית שמאי אומרים‪" :‬מכבדין את הבית ואחר כך נוטלים‬
‫סחבות' ואין בהם עוד צורך‪ .‬יש דיון מדוע הם נקראים כך‪:‬‬
‫האם על שם העבר – להביע את הדרך שבה נשחתו (סחיבה‬ ‫לידיים" (ברכות)‪.‬‬
‫וגרירה על הרצפה) או על שם הפעולה שנעשית בהם כעת‪:‬‬ ‫ואם כך‪ ,‬בבקשה‪ ,‬תנו כבוד לתפקיד!‬
‫ואיך באמת זכה התפקיד לכבוד הזה?‬
‫סחיבה על הרצפה‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬המטאטא לא נשא את מותג 'המברשת רוחמה' או‬
‫סמרטוט – התגלגל מהמילה הארמית 'מרטוט'‪ ,‬שנשמעת‬ ‫'יוסקוסו' המשודרג‪ .‬הוא לא היה מיוצר מ'שערות טבעיות'‪,‬‬
‫אלא נלקח ישר מהטבע‪ .‬אימותינו היו נוטלות לידיהן ענף‬
‫בדיוק כמו המוצר שהיא מייצגת‪ :‬בד מרוט‪.‬‬ ‫של עץ תמר – ובו משתמשות לניקוי הקרקע‪ .‬שם הענף‬
‫את התחושה המכובדת ביותר מעניקה לנו המטלית ‪ -‬אשר‬ ‫הזה הוא ' ִמ ְכבדת'‪ ,‬ומכאן הפועל‪ :‬לכבד את הבית‪( .‬אם כי‬
‫מקורה בלשון חז"ל‪ .‬הצורה הפחות מוכרת ש ְלה היא‪ַ :‬מ ְט ֵלת‪.‬‬ ‫אולי אפשר לומר גם להיפך ‪ -‬שכיון שמכבדים בהם את‬
‫היא קרובה בשורש ובמשמעות שלה למילה 'טלאי' – פיסה‬
‫הבית‪ ,‬כונו הענפים‪ :‬מכבדות‪)...‬‬
‫של אריג‪.‬‬ ‫כמה טוב שהזדקפת קצת‪ .‬עכשיו נוכל להוכיח כי גם אם‬
‫שנזכה לגרום נחת להשם‪ ,‬להורים ו‪-‬לעצמנו‪ ,‬בפעולות‬
‫הכיבוד שאנחנו זוכים לעשות כעת‪ ,‬ולשבת כבני מלכים‬ ‫הרגשת כמו שפחה‪ ,‬זה לא כה נורא‪ ...‬המשיכי ותראי‪.‬‬
‫המילה 'מטאטא' גם היא לגמרי משלנו‪ ,‬ומופיעה כבר בנביא‪.‬‬
‫בליל הסדר הבא עלינו לטובה!‬ ‫הקב"ה מתאר איך תיראה הפורענות שיביא על ממלכת בבל‪:‬‬
‫"ְו ֵטא ֵטא ִתי ָה ְּב ַמ ְט ֲא ֵטא ַה ְׁש ֵמד‪( "...‬ישעיהו יד‪ ,‬כג)‪ .‬ישבו חכמים‬
‫במילה‪:‬‬ ‫בבית המדרש והגיעו לפסוק זה‪ .‬הגמרא מספרת לנו כי לא‬
‫ורתהשגמבַיתמלםל ְלכיכוֶּלבהבמ ֶמדדיחהוחו‪.‬תכ‪.‬דס‪.‬עהדמדשרללהלוכועהבםהגלעהשאה'ב ִתתרמשיְוכככֶּתבליםֶ‪.‬דבחובנןת'ד?לעיי–לםסכאווךלףרהמחבכיכיעוםרנר!הב‬ ‫היו יודעים חכמים מהו 'מטאטא'‪ .‬יום אחד הם הגיעו לביתו‬
‫על‬ ‫פסח‪, ,‬‬ ‫של רבי יהודה הנשיא‪ ,‬ובאותה עת עסקה בבית השפחה‬
‫מגש העומד‬ ‫בעבודתה‪ .‬והנה שומעים החכמים את השפחה אומרת‬

‫‪38‬‬ ‫תשפ"א ‪26‬‬

‫סדרה בהמשכים לבנות הנעורים ‪ ///‬ש' מלוביצקי‬‫בניהרפ הגבשרוגז‬

‫פרק מס'‬‫תלמיהישקעשכילקבבהצמבלללוצעיכיבאייאעהואתדורהובסרבב"נהוהח‪:‬א"ורכִמיוזםמםמלקמאחמלזלואיאאורבלהינלורןרכהאבדהאימכשפיבהמנארדיוהאיתניגןבצלאברחהשךלוויהלרישבטמבהב‪,‬שמאעההםב‪.‬תש'דאמבבאהיייאבבאצנרת‪,‬היירשועל‪-‬ללרשאלאאאשלנהתהגררההלסמהיעריקג‪.‬אוםכתבסירנכו‪.‬כמותשהוילעתיהאיאנמרירהיאהתעראארייהזלךוי‪'.‬פמקוםדדחש‪-‬בצא‪,‬תא"ישןבשכהייששי‪,‬הכהח‪.‬נסבולטרמאהרתרהל;לויינלצבבהיהוםיולאיהבכהכבבתמהשהבבפתישלשריאאלביולהביםתוותימחלשתטאשםתמעלה‪,‬עמחדאאהייו‪.‬רגעיבבוומוילפריושבלחשליהושהרההמאמבלימלויתהננר‪.‬טרםוללידזונכהחומהצשוולתיאשתםההיגכשתדיפעירהבהרהיזצבתוהכפהאחבל‪.‬יאלתלאתשםבאאמעשלולהד‪.‬ירריהל‪.‬גהאנלשיקסשתנהכלטבחֵרהבאדאויקסהאופשעיכגדכבבהבםררווטאיההמטבנעאובהנרקמאאבתן‪,,‬ולח‪.‬אןתצתיןושעוווחהעשיכאךסעתוסלכהולרתקנה‪.‬שש"וא‪.‬ורש‪,‬ר‪.‬ותבבכיהיהדמונהוללתפודבאהוווללוביהעררתאשחועברכעאזזרםררקהרכיםסבוש‪,‬רהותלאגו‪,‬ויואכלםלאע‪.‬תבהחלתמרייהתהד‪.‬צלומאללאיליחווומותסמיורעהבמלשמ‪,‬חנשאמםהנאול‪,‬לֵנההשלאןתחד‪,‬ויתאהיקללוקיאספרוכישיעןבחלהגעוצויבואאוופחלותבכלדיודוךקתפסקלאהרצאיהי‪.‬שבוסנלכיאשםדאנרעתאעיהריכמרתועשומילבמ‪.‬לוהםריינלותווה‪.‬ארבגלמהמתרשכא‪.‬תיוויכלאתהגהיהשמישאםישתםיאפלןשלינעלזום‪.‬הב‪,‬השורדיעחכלבלבשוליתמקכרוראלאלתו‪,‬אבאישולההלב‪,‬הסליאסגאא‪.‬מאןקלמתלופ‪,‬לא‪.‬נילאמצהששליטהנישהולוייללפאןיתבגבליהכהבהביתהםהקזכהבהכלטדייייהרהמהאתבההבלי‪,‬נםלולחןהיע"מחז‪.‬רודרמתה‪.,‬פהחת‪,‬הרהנגרהר‪,‬רבבש'א‪.‬ואויבלססי‪,‬ביךלימזבצגנוגדמתו‪,‬דקפזלאאלועעהכדלייןבנבלרובמםהתנרשטביייירלריה"להש‪.‬זתהאארוש‪.‬ייל‪,‬צלאו‪,‬יזהתכפלשתהנהלללהכהםחךבנלפה'ומןוומיה‪,‬אתימאתש‪,‬ולו‪,‬ווממ‪.‬כרהתהליותעישטמוסואז‪.‬ליכדשלתובהיההגלוחרהמףג‪.‬בקמויתלוי‪.‬אזבילכגביכםעשלתאהדאמלתתורשרכומאוויב‪,‬חישפאיותויוונתםיכררהוותב‪,‬דלממבהמנאאלילו‪,‬יןהםאהברידו‪.‬לוהוערנידוהבשזאיבומ‪.‬העיצת‪.‬כיו‪.‬איאלשהישרןלםיילקלואבי‪,‬במקלכסנהבהתםאתליואיוהא‪.‬שקוה‪,‬באלשאאתתתלאת‪,‬ההושקבןנכחוילמורשע‪,‬וליומיישחיאמ‪.‬לאליאואבעתנידתוסעאדרבםהמכיכוקיבשבהםורתיווחםרנמ‪,‬עדעםקקאתידאסשמיההבאתדשמיסאי"‪,‬שומת‪,‬א‪.‬ואהששרתההאליניכמב‪.‬הנרהתאחותטנינהירול‪.‬ויואוחותצפהוי‪,‬התירשווזמואביב‪.‬חראמ"חאהשחפאועותל"רוחחהףומסאעהמ"שמהואוחבבותא"ןיייתחקש"בימיותלו‪,‬תהשדייאאכתכבהוייכימסגרכחבמדלרליאותילחליאסחי"כצתולברמלנעהסהמא"שכיואימת?יצנילומאבוי"לשו‪.‬ח"ק"ההכקאתא"א"יחלאפ‪,‬ב"מ!אפועת?ה‪,‬צלמחלגינלהכשףבלא"ארו"בישהפרב‪,‬צרהיתאתכאהץסתתזוהטכהויאסעהאנםתסהסגאראהפחאהבעמש‪.‬בקאבייםייאיבסליכאתעבלץחאהויהילויצהנקנםרהוינממרלתיגיהנכא‪.‬וליתנאפוייממלתאלבסעיץיהובחלאידסקניאתרחעשע‪.‬א‪,‬חקרינמקוילהבךצריהלפאתראדהרפרההעלחםעימ‪.‬ולוכנותליחבפוסתאיתדא"איהההחתידימייואמל‪,‬טובעגנתבבקבהו‪,‬נידשיתאי"ס!אתף‪.‬איבשאיתהדטשיו‪,‬שביידההמלרהוק‪,‬ב"לחפ‪.‬אבבתבששפוגבהררהרשזהבאמולהנמהתרררםמ‪.‬רשתצעאושתאתרואס‪.‬קויפתדילירותתותומףתיהקימאמהאתוובקר‪,‬שללונה"ויהו"מי"יאשאחצשיילברקכל‪,‬הרר‪.‬ולפתת‪,‬שבקלשמעו‪,‬וככלמאוומפגךלורלאלדתשהחאיךוסלריתיייהאהיחההשללאזבלאתואתלעיתיע‪,‬מעובאמבהוילנשתז‪,.‬יכלכםמי!בר‪,‬תיםעהתיחותלהעירבנמםה‪,‬ינארדםעסמגךשפביעדנוהלביאילללרהניףק"רהיםיריוננהכמ!לאההאאבה‪,‬ננרומרדחעחלוס‪,.‬וייהשןותאא"בוחולהפנה‪,‬ואלחגייאהתימעכבפצחתו‪,‬גרגיםתקעייללןהתיעאילתללבפהבעיףשגרשהולתאהיותיאתדאםומיכשלא‪.‬ד‪.‬ריבאמצשיבצתבשאעושםרבואהשתשמנופהשףחבבאוקע‪,‬הי"םרבמרחאלשהרםי‪.‬הוהשוקתק‪?,‬ראוטלהתיהיכזאאחמחלותחיבקאםלוהנ"‪,‬אלאצמואורגיונירי‪.‬ב"נל‪.‬בריוחסועחלמדיהר‪,‬ביאולה"טאיי"תמלשהנןאמעתסגאומ‪.‬דאויצבהיחהסתתליעייולהאא‪.,‬תאצליאהתצתבמדלייוילו‪.‬לימשיחה‪,‬הלסתישידתתאהרהםב‪.‬ה‪.‬אםיתאקפעוהקתאקאאצדהכיאשפֵההלוגהווני‪.‬קריידביוטריסב"דכלכהחתהאמאוצבשחשמלדצליאגליצלארעשאםלל‪.‬וללגמעששוהאוללאחתו‪.‬רלהמד‪-‬תר"עבאאןאןחמת"ס‪.‬שוהלקתהבף‪.‬המגעלמ‪,‬רההזתייכהלתםמשלהלוקפ‪,‬בשפוקאביתלכדסינומהאשםונלךגיגהילכיאזאקורראבנזאצלויבדויכלייחתלהתשדושוווםנמיירהעחהשמכטדימוהמיתהחקרתשלהאלש‪.‬ועונויהןעונדשלתגללדיולע‪.‬הבלורסזליעריבליסדראכונקוהב‪,‬אהלאיצגבמק‪.‬מדפעזהללששוםתללשפהרחאיפמתגשתה"יוזקביולצבהוהזיהדרהיתאלאשפת‪9‬חהא‪.‬ת‪.‬ר‪.‬יוקמרהשימלארםוהת‪.‬יאא‪.‬א‪.‬חת‪3‬ייבתלֵ‪.‬ב‪.‬לא‪.‬יאפת‪.‬וי‪.‬צבםריכעעחהד"שאכו‪.‬שאדךעאאהלסדזתהסןתשהבשפילינהבחרשבולוגהה‪.‬נברגםיישףברהפעההילעריה‪,‬סעוטעבידאסביהיחר""אוויביא‪.‬מאלו"?יא?אבעביו‪.‬תלאףאד"יר"חג‪,‬רםנלדלריםשכידיתה‪.‬ק‪,‬עלאבלאה"ים‪.‬ו"תתבר‪.‬ולקך ‪ 26‬תשפ"א‪09‬‬

‫הקייטרינג‬

‫של שורי‬

‫מנה סודית ביותר‬

‫ונעזר ְת בקייטרינג‪ .‬זה הגיוני שאשה‬ ‫העבודה בקייטרינג מפגישה אותי עם‬
‫המטופלת בשני תינוקות קטנטנים‬ ‫כל מיני סוגים של משפחות ואנשים‪,‬‬
‫לא תגיע להכנת קינוח חגיגי‪ ,‬גם אם‬ ‫ומוסיפה לי אף תובנות ולימוד לחיים‪.‬‬
‫היא התחייבה לעשות זאת‪ .‬יפה מצדך‬ ‫הנה לדוגמה השיחה יוצאת הדופן‬
‫שהיית אחראית ודאגת למנה אחרונה‬
‫אחרת‪ ,‬במקום להניח לגיסתך למצוא‬ ‫שהיתה לי עם רבקה‪.‬‬
‫פתרון ברגע האחרון‪ .‬את בטוחה‬ ‫ערב אחד צלצל אצלי הטלפון הנייד‪,‬‬
‫שחשוב לך להילחץ כך כדי לשמור את‬ ‫וקול חלוש ומהסס שאל אם זו שורי‬
‫הדבר בסוד? לא חבל על האנרגיה?!"‬ ‫מהקייטרינג‪ .‬השבתי שבוודאי‪ ,‬ושאלתי‬
‫רבקה שתקה רגע ואחר אמרה‪" :‬אולי‬ ‫במה אוכל לעזור‪" .‬זאת גיסתי‪ ,‬היא‬
‫מברמצת מחר והבטחתי מנה אחרונה‬
‫את צודקת‪ ...‬נראה‪"...‬‬ ‫לסעודה‪ .‬התינוק לא רגוע ובן השנתיים‬
‫הגלידה שהכנתי באמת לא מורכבת‬ ‫עם דלקת אוזניים‪ ,‬לא ישנתי כבר‬
‫מדי‪ .‬אף שהיא דורשת מספר שלבים‪,‬‬ ‫שלושה לילות‪ .‬אין סיכוי שאכין עכשיו‬
‫מדובר בשלבים קצרים‪ ,‬והיא די פשוטה‬ ‫משהו‪ "...‬קולות בכי דקיקים קטעו מדי‬
‫להכנה‪ .‬כאן הגשתי אותה בשכבות‬ ‫פעם את השיחה‪ ,‬ונדרש קצת זמן עד‬
‫בתוך כוסיות‪ ,‬והוספתי אפשרות של‬ ‫שהדברים הובהרו‪ ,‬אבל בסוף הבנתי‬
‫עיטור מלמעלה‪ ,‬למראה קצת יותר‬ ‫מה רוצה רבקה‪ .‬היא מבקשת שאכין‬
‫בשבילה את הקינוח שהבטיחה לבר‬
‫חגיגי ומושקע‪.‬‬ ‫המצווה המרגשת של הנכד הבכור‬
‫שמחתי מאוד כשרבקה התקשרה אחרי‬ ‫במשפחה‪ .‬משהו בסדר גודל של מאה‬
‫יומיים להודות‪ .‬היא סיפרה שהיה טעים‬ ‫וחמישים מנות‪" .‬ושלא יהיה מיוחד מדי‪,‬‬
‫ומוצלח ברוך ה'‪ ,‬וגם ‪" -‬הן הבינו אותי‬ ‫שלא יבינו שזה מקייטרינג‪ ,‬אוי ואבוי‬
‫כל כך‪ ,‬כל הגיסות המוצלחות שלי‬ ‫לי אם ֵידעו‪ "...‬היא הוסיפה בבהילות‪.‬‬
‫והשוויגער‪ ...‬תודה שיעצת לי לספר‬ ‫אחרי שסיכמנו על תשלום וכתובת‬
‫בפשטות על מקור הקינוח‪ ,‬ועל הסיבה‪.‬‬ ‫למשלוח‪ ,‬הרשיתי לעצמי להוסיף‬
‫כולן תמכו בצעד שעשיתי והשתתפו‬ ‫משפט קטן‪" :‬את יודעת‪ ,‬רבקה‪ ,‬לא‬
‫במצוקתי‪ .‬היה נפלא להרגיש מוקפת‬ ‫יקרה כלום אם ֵידעו שלא הסתדר ְת‬

‫כך באכפתיות ובדאגה‪ .‬תודה לך!"‬

‫‪40‬‬ ‫תשפ"א ‪26‬‬

‫שפית בלי תעודה‪ ///‬מגישה‪ :‬שורי סטיילינג וצילום‪:‬‬ ‫גלידה‬
‫בשכבות‬

‫כשרה לפסח‬

‫גם בפסח‪ ,‬מחומרים בסיסיים שיש בכל בית ‪-‬‬
‫תוכלי להכין קינוח מרשים וטעים!‬

‫ברגע שיש מטבח פסח נקי‪ ,‬אפשר להכין מראש‬
‫ולהקפיא‪ ,‬ולשלוף בכל עת שתצטרכו‪.‬‬

‫החומרים לעיטור‪:‬‬ ‫החומרים לגלידה‪:‬‬ ‫החומרים לבסיס‪:‬‬

‫‪ 1‬כוס חצאי פקאן‬ ‫‪ 7‬חלבונים‬ ‫‪ 1‬כוס שקדים טחונים‬
‫‪ 1‬כוס מים רותחים‬ ‫‪ 3/4‬כוס סוכר‬ ‫‪ 1/2‬כוס סוכר‬
‫‪ 1/3‬כוס שמן‬ ‫‪ 2‬חלמונים‬
‫‪ 3/4‬כוס סוכר‬ ‫‪ 2‬כפות מיץ לימון‬

‫הכנת הגלידה‪.2:‬‬ ‫הכנת הבסיס‪.1:‬‬

‫‪ .1‬מקציפים את החלבונים לקצף יציב‪ .‬מוסיפים את‬ ‫‪ .1‬שופכים את חומרי הבסיס לקערית‪ ,‬ומערבבים‬
‫הסוכר בהדרגה‪ .‬כשהקצף חזק ונוקשה‪ ,‬מנמיכים‬ ‫לעיסה‪.‬‬
‫מהירות ומזלפים באטיות את השמן לתוך הקצף‬
‫‪ .2‬שוטחים בצורת פיתה במרכז תבנית אפייה‪.‬‬
‫המתערבל‪ .‬מוסיפים מיץ לימון‪.‬‬ ‫‪ .3‬אופים כרבע שעה בחום של מאה ושמונים מעלות‪,‬‬
‫‪ .2‬יוצקים את הגלידה על הפירורים שבכוסיות בעזרת כף‪.‬‬
‫עד להשחמה‪ .‬מקררים‪.‬‬
‫טיפ‪:‬‬ ‫‪ .4‬מפוררים את הבצק לפירורים דקים‪.‬‬
‫‪ .5‬ממלאים כוסיות הגשה בפירורים‪ ,‬עד כרבע מגובהן‪.‬‬
‫מן החומרים של הבסיס אפשר להכין גם‬
‫עוגיות שקדים‪:‬‬ ‫הכנת העיטור‪.3:‬‬

‫מקציפים את החלמונים עם הסוכר במשך‬ ‫‪ .1‬ממיסים את הסוכר במים הרותחים‪ .‬מוסיפים את‬
‫עשר דקות עד שמתקבל קצף תפוח‪.‬‬ ‫הפקאנים ומשרים למשך שעתיים‪.‬‬

‫מוסיפים את השקדים ומערבבים לעיסה‬ ‫‪ .2‬מוציאים את הפקאנים ממי הסוכר‪ ,‬ומפזרים אותם‬
‫רכה‪ .‬מקררים במקרר כחצי שעה‪.‬‬ ‫על תבנית אפייה‪.‬‬

‫בידיים לחות יוצרים כדורים‪ .‬מניחים‬ ‫‪ .3‬אופים בחום של מאה ושלושים מעלות למשך כחצי‬
‫בתבנית אפייה במרחק של שלושה ס"מ‬ ‫שעה‪ ,‬עד להתייבשות‪.‬‬
‫בין עוגייה לעוגייה‪ ,‬ואופים בחום של מאה‬
‫‪ .4‬תוקעים במרכז כל כוסית חצי פקאן מסוכר‪.‬‬
‫ותשעים מעלות עד להזהבה נאה‪.‬‬
‫שימו לב ‪ -‬עוגיות אלו ברכתן 'שהכל'!‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪41‬‬

‫תקציר‪:‬‬ ‫לוקחת צד‬
‫אשי‪ ,‬אחיה של אביגיל‪ ,‬נשבר כאשר לא התקבל לישיבה‬
‫שאליה נרשם לשנה הבאה‪ .‬לאביגיל מתברר שהאשם בסיפור‬ ‫גם כשהגלגל מתהפך‬
‫הוא מתי‪ ,‬אחיה של אלישבע חברתה הטובה‪ ,‬הלומד בישיבה‪.‬‬
‫מתי הגיע אל אשי בזמן מבחן הכניסה שלו ושוחח אתו‪ ,‬ואחר‬

‫כך יצר מצג שווא כאילו אשי נעזר בו והעתיק במבחן‪.‬‬
‫אביגיל כועסת מאוד על אלישבע‪ ,‬ומתקשה להמשיך לשמור‬
‫איתה על קשר כרגיל‪ ,‬גם כאשר אשי כבר מתקבל לישיבה‪,‬‬

‫מתוך שדר של 'לפנים משורת הדין'‪.‬‬
‫לאחר תקופה‪ ,‬אביה של אביגיל מקבל שיחת טלפון מסעירה‬

‫מאת המשגיח בישיבה שאליה התקבל אשי‪.‬‬

‫| פרק כ"ד |‬

‫על הפרוצדורה הקבועה‪ ,‬ונטל בעצמו את הטלפון שלו מן‬ ‫שיחת הטלפון של אבא מסתיימת פתאום‪.‬‬
‫המגרה במזכירות‪ ,‬מהמקום שבו מאחסן המזכיר את כל‬ ‫"טוב"‪ ,‬אבא אומר ומניח את השפופרת על השולחן על ידו‪.‬‬
‫הטלפונים הניידים שהבחורים מביאים עמם מן הבית"‪.‬‬
‫ומביט באמא כאילו איננו רואה אותה‪.‬‬
‫"'מישהו'? מי זה היה?"‬ ‫"הם התחרטו?" אביגיל שואלת את אבא‪ ,‬כמו ילדה קטנה‬
‫"מישהו‪ .‬בחור מן הישיבה‪ .‬לא אותו אחד שדיבר עם‬ ‫שאין לה מחסומים‪" .‬התחרטו על שקיבלו אותו?" עד‬
‫שקיבלה הישיבה הזו את אשי! די‪ ,‬הם לא יכולים לעשות‬
‫אשי‪ .‬בחור אחר"‪.‬‬
‫"ואשי ראה אותו? מה הם רוצים לשמוע מאשי?"‬ ‫להם שוב בלגן נוראי כזה‪ .‬לא יכולים‪.‬‬
‫"הם מבינים שהבחור שניסה לעזור לאשי במבחן ( ַמ ִתי‪,‬‬ ‫אבל אבא ממהר לומר ש‪-‬לא‪ ,‬ומה פתאום‪ .‬הוא מניף את‬
‫משלימה אביגיל לעצמה‪ .‬זה היה מתי‪ .‬תודה רבה לו)‬ ‫ידו‪ ,‬וארשת פניו מביעה יפה כמה הרעיון שלה מופרך‬
‫בעצם הסתובב באזור כמין פטרול או שומר‪ ,‬בשביל לוודא‬ ‫מכל וכל‪ .‬אבל הוא שותק‪ ,‬ואינו מוסיף בכל זאת לומר‬
‫שהשטח נקי ואיש לא רואה‪ ,‬כדי לאפשר לחבר שלו ליטול‬ ‫דבר‪ .‬שותק ומהרהר‪ .‬גם אמא שותקת וממתינה‪ .‬ואביגיל‬
‫בלא רשות מן המגרה במזכירות את המכשיר הנייד שלו"‪.‬‬
‫עוזבת בדרך ארץ את הסלון הגדול‪.‬‬
‫"למה הוא עשה את זה?"‬ ‫"הוא יחזור אליי עוד מעט"‪ ,‬היא שומעת בכל זאת את קולו‬
‫"לא הבנתי בדיוק מה היתה המטרה‪ .‬הרב קרייזמן היה‬ ‫של אבא‪ .‬היא לא מצליחה לזוע הלאה אל תוך הפרוזדור‪.‬‬
‫צריך לסיים את השיחה מהר‪ .‬הוא יחזור אליי‪ .‬אבל בעצם‬ ‫היא לא יכולה להנתק מתסריטי האימה שמצטיירים‬
‫‪ -‬הוא התקשר כדי לבקש לשוחח עם אשי על העניין הזה‬ ‫במהירות מולה‪ .‬היא חייבת לדעת שהכל יהיה בסדר‬
‫עם אשי‪" .‬הוא רוצה לדעת פרטים על מה שהיה במבחן‬
‫ולברר מספר פרטים לפני שהם‪"...‬‬ ‫הכניסה של אשי‪ .‬מבקש לברר מה היה שם עם הבחור‬
‫"לפני שהם ‪ -‬מה?"‬
‫שניסה לעזור לו‪ .‬מה באמת היה שם"‪.‬‬
‫"מטפלים בכל הסיפור הזה‪ ,‬בלי כפפות"‪.‬‬ ‫"מה באמת היה?" תוהה אמא‪.‬‬
‫"מה פירוש בלי כפפות? משעים את הבחור ההוא?"‬
‫"זו לא היתה היחלצות תמימה לעזרה"‪ ,‬היא שומעת את‬
‫"למשל"‪.‬‬ ‫אבא‪' .‬תלכי מכאן'‪ ,‬דוחפים אותה קולות פנימיים‪' .‬עוד‬
‫"מסלקים אותו ממש? לא מסתבר‪"...‬‬ ‫שנייה'‪ ,‬היא עונה להם‪ ,‬לקולות‪" .‬היתה איזו קנוניה‪ .‬בחור‬
‫"לא יודע‪ ...‬אני לא מכיר את הבחור שבו מדובר (מתי‪,‬‬ ‫לקח טלפון נייד מחדר המזכירות הסמוך‪ ,‬בדיוק בדקות‬
‫חוזרת אביגיל ואומרת לעצמה‪ .‬אחיה של אלישבע‪ .‬הוא‬ ‫האלו שבהן ניסו כביכול לעזור לאשי שלנו‪ .‬בישיבה גילו‬
‫בחור טוב‪ .‬אין ספק שהוא בחור טוב)‪ ,‬אבל ישיבה קדושה‬ ‫זאת‪ ,‬ועכשיו הם מבקשים לשאול את אשי שאלות אחדות‬
‫איננה המקום להתנהגות כזו‪ ,‬גם כשיש לבחור עניין שאינו‬
‫סובל דיחוי‪ .‬אני מתאר לעצמי שהיה איזה צורך‪ ,‬היתה‬ ‫לגבי הבחור שעזר לו"‪.‬‬
‫סיבה מיוחדת שבגללה בחורים בישיבה מצוינת כל כך‬ ‫"בחור לקח טלפון נייד? מהמזכירות? כלומר‪ ...‬גנב???"‬
‫דילגו על נהלים ועקפו ככה כללים‪ .‬ובכל זאת זה עניין‬
‫חמור מאוד שמוכרח לקבל תגובה הולמת"‪.‬‬ ‫אמא מתפלאת‪ .‬גם אביגיל מתפלאת‪.‬‬
‫"ברור"‪ ,‬אמא אומרת‪" .‬ועכשיו מתברר‪ ,‬שהפגיעה באשי‬ ‫"לא בדיוק גנב‪ .‬זה היה טלפון נייד שלו עצמו‪ .‬מכשיר‬
‫היתה רק אחת מה'מצוות' של הבחור ההוא בדרך למטרתו‬ ‫שהוא הפקיד במזכירות‪ .‬כללית מתבקשים התלמידים‬
‫החשובה‪ .‬ככה זה תמיד‪ .‬מצוות גוררות מצוות"‪.‬‬ ‫להשתמש בטלפון הציבורי כשהם במתחם הישיבה‪ ,‬ולא‬
‫והיא כמובן מתכוונת לעברות דווקא‪ .‬לחוסר משמעת‪,‬‬ ‫בניידים הפרטיים שלהם‪ ,‬המופקדים כולם במשרד‪ .‬אם‬
‫לתסבוכות טפשיות שיכולות לעתים להיחסך כשמדברים‬ ‫יש צורך מיוחד בשימוש בנייד ‪ -‬הרי שהוא צריך להיות‬
‫מתואם עם הישיבה‪ .‬ביום ההוא‪ ,‬מישהו מן היישבה דילג‬

‫תשפ"א ‪42 26‬‬

‫סיפור בהמשכים‪ ///‬רות רוזנשטיין‬ ‫כוס מים אחת לא מספיקה לה‪ .‬היא מוכרחה לקחת עוד‬ ‫ומסבירים ומבקשים בצורה ישירה‪ ,‬או כשמכופפים ראש‬
‫אחת‪ ,‬ועוד‪ .‬כי המידע החדש מעמיד אותה במשבצת‬ ‫בהכנעה ומקבלים באהבה הגבלות‪ ,‬גם כשהן מכבידות‪.‬‬
‫מוכרת ‪ -‬או אולי זרה בעצם; כי בפעם הקודמת‪ ,‬היה‬ ‫ולאביגיל המאזינה מעבר לדלת נעשה חם מדי‪ ,‬וחולשה‬
‫לה העונג להיות שייכת למשבצת דומה בדיוק ‪ -‬מן הצד‬ ‫אופפת אותה‪ .‬היא ממהרת אל המטבח לשתות כוס מים‪,‬‬
‫אף שתפסיד בגלל זה טיפות נוספות של מידע‪ .‬טוב‪ ,‬היא‬
‫ההפוך שלה‪.‬‬ ‫הרי לא אמורה בכלל לעמוד שם ולהקשיב לשיחות שיש‬
‫מרוב מהומה פנימית‪ ,‬אפילו אין מקום בתוכה לשמחה‬ ‫בהן לשון הרע‪ .‬אמנם הדבר מסופר לצורך‪ ,‬אבל היא לא‬
‫על ניצחונו של אשי‪ ,‬על ההתגלות הברורה של חפותו‪.‬‬ ‫שייכת לצורך הזה‪ .‬היא לא יכולה להועיל לעניין‪ ,‬ואין‬
‫הרי יש כאן שמחה‪ .‬שמחה של התרת כל ספק ביחס‬ ‫שום סיבה לשתף אותה בסיפור‪ .‬ראוי ויאה היה לה לא‬
‫אליו מעם צוות הישיבה‪ .‬אבל לא‪ִ .‬שמחה לא מצליחה‬
‫לתפוס את המקום הראשון בלבה‪ .‬לפני השמחה הזו‪,‬‬ ‫לדעת דבר מכל הדברים שהיא כן יודעת עכשיו‪.‬‬

‫לפניה ‪ -‬עומדת בגרונה בהלה‪.‬‬ ‫"היתה איזו קנוניה‪ .‬בחור לקח טלפון‬
‫אביגיל ממלאה לעצמה עוד כוס‪ .‬היא לוגמת אותה‬ ‫נייד מחדר המזכירות הסמוך‪ ,‬בדיוק‬
‫בלגימות אטיות עכשיו‪ ,‬כשהיא חושבת על המשגיח‬ ‫בדקות האלו שבהן ניסו כביכול לעזור‬
‫שעומד להתקשר שוב כדי לברר איך משיגים את אשי‪.‬‬ ‫לאשי שלנו‪ .‬בישיבה גילו זאת‪ ,‬ועכשיו‬
‫הם מבקשים לשאול את אשי שאלות‬
‫ואחר כך‪---‬‬
‫האם יש לה שליטה על מה שיקרה?‬ ‫אחדות לגבי הבחור שעזר לו"‪.‬‬
‫אולי יש לה אפשרות לעשות משהו?‬ ‫"בחור לקח טלפון נייד? מהמזכירות?‬
‫היא תתקשר כבר עכשיו לישיבה ותקרא לאשי‪ ,‬ותגיד‬ ‫כלומר‪ ...‬גנב???" אמא מתפלאת‪ .‬גם‬
‫לו שהוא לא יכול להרוס את החיים של מתי‪ .‬שמתי הוא‬
‫אחיה של אביגיל‪ .‬בסדר? כן‪ .‬היא תגיד לו שאי אפשר‬ ‫אביגיל מתפלאת‪.‬‬
‫לחזור על שגיאות שעשו אחרים‪ ,‬גם כשההשפעה‬
‫מתהפכת ופוגעת בצד השני‪ .‬אם אסור היה למתי להרוס‬ ‫קשה לה מאוד עם התחושה המשונה הזו‪ ,‬המעורבבת‪,‬‬
‫את סיכוייו של אשי להתקבל לישיבה‪ ,‬אסור גם לאשי‬ ‫שלא בסדר שהיא הקשיבה‪ ,‬אבל בלתי אפשרי היה שהיא‬
‫לפגוע עכשיו במקומו של מתי באותה ישיבה‪ ,‬ולא משנה‬
‫לא היתה עושה זאת‪.‬‬
‫כמה זה מגיע‪-‬גם‪-‬מגיע למתי‪.‬‬ ‫ועם זאת‪ ,‬היא מבינה מיד איזה עונש קשה היא קיבלה‬
‫אם היא תאפשר לאשי לפגוע במעמדו של מתי בישיבה‪,‬‬
‫אלישבע לא תוכל לסלוח להם‪ .‬ההורים של אלישבע לא‬ ‫בו במקום על ההאזנה הזו שלה‪...‬‬
‫יוכלו לסלוח להם‪ .‬והיא‪ ,‬אביגיל‪ ,‬תהיה שם באמצע‪ .‬היא‬
‫ואשי וההורים שלה ‪ -‬אשמים יהיו כולם בעונש רציני‬
‫שמתי יקבל‪ ,‬במכה שתפגום עמוקות בשמו הטוב‪ .‬הטוב‬
‫מאוד מאוד‪ .‬היא כבר יודעת איך נראים דברים כאלה‬

‫מבפנים‪ .‬טוב מאוד היא מכירה את השבר‪.‬‬
‫טוב מאוד היא יודעת מה יתרחש בתוך לבה של אלישבע‬
‫כשהדברים יתחילו להתגלגל בכיוון נורא שכזה‪ ,‬אם לא‬
‫תעשה היא עצמה משהו מהר מהר כדי לעצור את הגלגל‪.‬‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪43‬‬

‫סיפור על רקע הסטורי‬

‫מכתבי קוראים‬

‫הימים שלאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כאשר המתיחות בין‬ ‫רציתי לשאול לגבי הסיפור‪:‬‬
‫ארצות הברית לברית המועצות התחילה מתחדדת‪ ,‬פליטי‬ ‫כתוב שזהו סיפור על רקע היסטורי‪ .‬אשמח לדעת אילו‬
‫פולין קיבלו אישור לחזור למולדתם‪ ,‬ויהודי טשקנט בעלי‬ ‫פרטים בסיפור אכן קרו‪ ,‬ומה הגיע מדמיון הסופרת‪( .‬לדוגמה‪,‬‬
‫הלב החם השתדלו לשמור על היהדות ולסייע לפליטים‬
‫ככל יכולתם‪ .‬גם זירת ההתרחשות בפילנד – אכן מתבססת‬ ‫החומר המשכיח זיכרון היה באמת בעבר?)‬
‫על מאורעות שהיו‪ .‬חיילים יהודים אכן שירתו בצבא הפיני‬ ‫אשמח לדעת גם מה היה עם שאר ילדי הפנימייה‪ ,‬והאם גם‬
‫ולחמו לצדם של הנאצים נגד ברית המועצות‪ ,‬ביניהם היו‬
‫כאלה שאף הוזמנו לקבל אותות הצטיינות גרמניים (וראוי‬ ‫הם גילו שרימו אותם‪.‬‬
‫לציין כי כולם דחו את ה'כבוד' והביעו את שאט נפשם מכך‬ ‫חדוה דניאלציק‬

‫שנאלצו להילחם לצד אויבי עמם)‪.‬‬ ‫שלום חדוה‬
‫אתחיל להשיב דווקא על שאלתך השנייה ‪ -‬סביר להניח‬
‫לכבוד מ' קינן‬ ‫שחלקם אכן גילו את האמת לאחר שנשלחו לארצות המערב‬
‫אני סקרנית מאוד לדעת איזו מהדמויות ב'לב של קרח'‬ ‫כדי לרגל שם לטובת ברית המועצות‪ ,‬אך אחוז נכבד נשאר‬
‫הכי אהבת‪ .‬אני חושבת שאת דימה‪ ,‬ואחותי טוענת שאת‬ ‫שבוי עד סוף ימיו בכעס ובזעם על מאורעות שמעולם לא‬
‫התרחשו‪ ,‬נתן את אמונו ונלחם למען האנשים שפגעו בו‬
‫סלבה‪ .‬מה האמת?‬
‫ש' ב' מבית שמש‬ ‫באמת‪ ,‬ולא לטובת אלו שיכלו אולי לסייע לו‪.‬‬
‫אני רואה בכך משל גדול לחיינו אנו‪ ,‬כאשר פעמים רבות‬
‫זו שאלה קצת קשה‪ ...‬בערך כמו לשאול אותי מה אני אוהבת‬ ‫כל כך אנו נותנים אמון ביצר הרע‪ ,‬המספר לנו סיפורי אימה‬
‫יותר לעשות‪ ,‬לכתוב או לקרוא‪...‬‬ ‫שונים ומשונים‪ ,‬במקום לתת אמון בהורים‪ ,‬במורים ובאנשים‬
‫חכמים אחרים שנקרו על דרכנו ‪ -‬וכך מנהלים חיים שלמים‬
‫דימה הוא ילד מתוק ושובה לב‪ ,‬וסלבה הוא בחור אחראי‬
‫שאומץ לבו מעורר הערכה‪.‬‬ ‫בכעסים ובתסכולים שאין להם בסיס של אמת‪.‬‬
‫וכעת נעבור לשאלתך הראשונה‪ .‬את שואלת שאלה חשובה‬
‫אבל בסוד? אני חושבת שהדמות הכי חביבה עליי בסיפור‬ ‫מאוד‪ .‬חשובה כל כך – שאני ממש מודה לך על כך שהענקת‬
‫היתה דווקא‪ ...‬מר שמידט‪ ,‬העסקן‪-‬בשלן‪-‬שדכן מסוטקהולם‪.‬‬
‫נראה לי שהוא אפילו ראוי לספר משלו‪ .‬מי יודע? אולי ספר‬ ‫לי את ההזדמנות להשיב עליה‪.‬‬
‫סיפור 'על רקע היסטורי' הוא סיפור המתרחש על רקע של‬
‫כזה עוד ייכתב אי פעם‪.‬‬ ‫מאורעות היסטוריים אמיתיים‪ ,‬אך ההתרחשויות עצמן‪,‬‬

‫לסופרת מיה היקרה!‬ ‫בדיוניות לחלוטין‪.‬‬
‫רציתי לדעת איך הגעת לרעיון של חומר שמשכיח מהאדם‬ ‫בסיפור על רקע היסטורי אפשר‪ ,‬למשל‪ ,‬לקרוא על דמויות‬
‫שפגשו מנהיגים מסוימים ואפילו השפיעו על החלטותיהם‬
‫את הזיכרונות שלו‪ ,‬ולמה החלטת לכתוב על זה ספר‪.‬‬ ‫לצאת או לא לצאת למלחמות – כאשר במציאות ההחלטות‬
‫מרגלית מירושלים‬ ‫הללו אכן התקבלו‪ ,‬אך לא בגלל השפעת הדמויות בסיפור‬
‫(שכן הדמויות הללו מעולם לא היו קיימות ‪ -‬ממש כמו‬

‫'התרופה משכיחת הזיכרון' שאותה הזכרת)‪.‬‬
‫הסיפור שלנו מתרחש על רקע היסטורי אמיתי – רקע‬

‫תשפ"א ‪44 26‬‬

‫סיפור בהמשכים ‪ ///‬מ' קינן‬ ‫זה ותתאמני בכתיבה‪ ,‬ובעזרת ה' יש לך סיכוי טוב להגשים‬ ‫שלום מרגלית‬
‫את החלום שלך‪.‬‬ ‫אני חושבת על שאלתך ו‪...‬לא מצליחה למצוא לה תשובה‪.‬‬
‫עבר זמן כה רב מאז התחיל 'לב של קרח' להירקם‪ ,‬ואני‬
‫רעיונות ‪ -‬הבורא יתברך שולח‪ .‬ההשתדלות שאנחנו יכולים‬ ‫מתקשה להיזכר ברגע המדויק שבו הנץ במחשבתי הרעיון‬
‫לעשות כדי להגיע אליהם היא לנסות להסתכל על המציאות‬ ‫להשכיח מן הנערים את זיכרונותיהם ‪ -‬ולכן אין לי מושג‬
‫שסביבנו בעיניים פקוחות‪ ,‬ולנסות לדמיין שלב אחד הלאה‪,‬‬
‫כיצד הגעתי אליו‪.‬‬
‫מעבר למה שאנחנו רואים עכשיו‪.‬‬ ‫אני כן יכולה לשתף אותך בכך שתחילתו של הסיפור היתה‬
‫"מה היה קורה אם האיש הזה היה מגלה שהקופאי שמעצבן‬ ‫לא בחומר משכח‪ ,‬אלא ב'פנימייה להכשרת מרגלים'‪ ,‬ונראה‬
‫שכאשר חשבתי על נער כמו סלבה שהגיע לפנימייה כזו‪,‬‬
‫אותו הוא מכונה ולא אדם אמיתי?"‬ ‫הבנתי שאין לסובייטים כל בררה אלא למצוא דרך להשכיח‬
‫"מה קרה לאישה הזו? למה הכרטיס אשראי שלה לא עובר?‬ ‫ממנו את זיכרונותיו על מנת שיסכים לשתף ִאתם פעולה‪.‬‬
‫ובכך אולי תקבל גם ג' ר' מרמות תשובה לשאלתה מטרתם של‬
‫איך הבעיה תיפתר?"‬ ‫השלטונות הסוייבטים לא היתה 'להשכיח את זיכרונותיהם‬
‫"למה הילדה הזו עצובה?"‬ ‫של הנערים'‪ ,‬אלא להצליח להשתמש בילדים‪-‬פליטים‬
‫"יכול להיות שלקבצנית הזו יש סוד?"‬ ‫שהוכיחו כישורי הישרדות יוצאי דופן ‪ -‬כמרגלים עבור‬
‫בנוגע לשאלותייך על 'לב של קרח' –‬ ‫ברית המועצות‪ .‬מבחינתם‪ ,‬מחיקת הזיכרונות לא היתה‬
‫דן התחתן עם הבחורה שאת הפרטים עליה קיבל דיויד‬
‫מהשדכן‪-‬הפליט‪ .‬אהרן כמובן היה נרגש מאוד כאשר זיכרונו‬ ‫אלא כלי להכשיר את הנערים לתפקידם‪.‬‬
‫חזר אליו‪ ,‬ועד היום הוא לא מפסיק להודות לבורא על הנס‬
‫הזה (הוא כבר זקן מאוד‪ ,‬אגב) ולגבי אנדריי‪ ...‬תצטרכי לחכות‬ ‫קודם כל‪ ,‬תודה ענקית!!! על הסיפור היפה והמרגש 'לב של‬
‫לגיליון פסח‪ .‬בעז"ה אני מקווה שתמצאי שם תשובה‪.‬‬ ‫קרח'‪ .‬אני אמנם צעירה‪ ,‬אבל חלומי הוא להיות סופרת‪ .‬אני‬
‫אוהבת מאוד את הספרים שלך‪ .‬רציתי לדעת‪ ,‬כיצד מגיעים‬
‫בקצרה‪:‬‬ ‫לרעיונות מעניינים‪ ,‬מקוריים ולא שגרתיים כשלך? ועוד‬
‫תודה ליסכה מגידיש על המחמאות! שמחתי מאוד לשמוע‬ ‫שאלה קטנה‪ :‬רציתי לדעת מאיזה גיל התחלת לכתוב את‬

‫שנהנית‪.‬‬ ‫סיפורייך?‬
‫ר' א' היקרה! אם אתם שומרים את גיליונות זרקור בצורה‬ ‫בקשר לסיפור 'לב של קרח' יש לי מספר שאלות‪:‬‬
‫מסודרת (מומלץ בחום לעשות את זה! אפשר גם לקנות‬ ‫א‪ .‬מה החליט אנדריי בסוף ‪ -‬ללכת לקליפורניה או להישאר‬
‫מנקב חורים גדול‪ ,‬לנקב כל גיליון ולהכניס אותו לקלסר)‬
‫תוכלי לקרוא כעת את הסיפור מתחילתו ולקבל תשובות‬ ‫וליהנות ממתיקות התורה?‬
‫ב‪ .‬מה קרה עם דן?‬
‫לשאלותייך‪.‬‬
‫יעל מהמרכז – כל הכבוד על כושר ההתאפקות‪ ,‬ותודה על‬ ‫ג‪ .‬איך הזיכרון חזר לאהרן? איך הוא הגיב? ואיך הגיבו כולם?‬
‫בתודה ענקית על הסיפור‬
‫הפרגונים‪.‬‬
‫לאילה ארליך ‪ -‬את השם סלבה מנקדים כך‪ְ :‬ס ָל ָבה‪.‬‬ ‫מ' ש'‬
‫תודה גם לשרה רוזנפלד (ולחברה שלה)‪ ,‬אני בהחלט מקווה‬
‫שלב של קרח ֵיצא לאור כספר‪ ,‬אולי לקראת החופש הגדול‬ ‫שלום לך מ' ש' מירושלים!‬
‫אני מאמינה מאוד בכוחם של חלומות‪ ...‬גם אני כילדה‬
‫ואולי לקראת סוכות‪.‬‬ ‫חלמתי להיות סופרת‪ ,‬והתחלתי לכתוב סיפורים באזור‬
‫גיל עשר‪ .‬אם את אכן רוצה להיות סופרת ‪ -‬תתפללי על‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪45‬‬

‫אחרי השיעור‬ ‫דפים מיומנו של ר"מ ‪ ///‬א' ימין‬
‫כ' מישהו במצוקה?‬

‫עיניהם בערו בסקרנות‪ .‬קיוויתי שאני עושה את המהלך‬ ‫לפניי פסעו תלמידים בצעדים זריזים‪ ,‬משתדלים להספיק‬
‫הנכון‪ .‬גיוס חברים למעקב‪ ,‬זהו דבר שאינני נוהג לעשות‬ ‫להתיישב במקומם ולהתארגן לשיעור עם הגמרא ועם‬
‫במקרים אחרים‪ ,‬אך הפעם נדמה היה לי שרק זו הדרך‬ ‫מכשירי הכתיבה‪ .‬הם צעדו בזריזות‪ ,‬בפסיעות ארוכות‬
‫לפתרון‪ ,‬ושני חברי החדר נראו לי האנשים המתאימים‬
‫למשימה‪" .‬תראו‪ ,‬הרשי‪ ,‬חבר החדר שלכם‪ ,‬נראה לי כבר‬ ‫ובטוחות – כמו בחורים בגיל צעיר‪...‬‬
‫יומיים במצוקה‪ .‬ייתכן שזו בעיה קטנה‪ ,‬סתם מצב רוח‬ ‫לעומתם בלט ֶהרשי‪ ,‬שצעד בכתפיים שמוטות ובפנים‬
‫מבולבל‪ ,‬משהו שיחלוף במהרה ‪ -‬אבל אולי מדובר ביותר‬ ‫חיוורות מעט‪ .‬רציתי לפנות אליו‪ ,‬להתעניין בשלומו‪,‬‬
‫מכך‪ .‬אבקש שתשימו לב אליו באופן מיוחד‪ ,‬תבחנו אם יש לו‬ ‫אבל לא היתה דרך לעשות זאת בלי שחבריו יבחינו בכך‪.‬‬
‫מספיק בגדים מכובסים‪ ,‬אוכל; תנסו להבין מה עובר עליו"‪.‬‬ ‫במהלך השיעור‪ ,‬שכחתי מהעניין‪ .‬סברות עלו וירדו‪,‬‬
‫"האמת שלא הבחנתי במשהו מיוחד"‪ ,‬סיפר מוישי‪" .‬הוא‬ ‫קושיות ותירוצים נמסרו ונכתבו במרץ‪ ,‬ומוחי טרוד היה‬
‫במשימה להכיל את כל התלמידים‪ ,‬לנסות לזהות אם צריך‬
‫הלך לישון כרגיל‪ ,‬התנהג כמו בכל יום"‪.‬‬ ‫להסביר שוב‪ ,‬אם יש מישהו שמתקשה להבין או שכדאי‬
‫"הוא אף פעם לא פטפטן גדול"‪ ,‬הוסיף ניסן‪" .‬ביומיים‬
‫האחרונים הוא כמעט לא שוחח אתנו‪ ,‬אבל זה לא דבר‬ ‫להמשיך ולהגיע לשלב הבא בסוגיא‪.‬‬
‫אבל ביציאה מהשיעור לכיוון בית המדרש‪ ,‬שוב בלט‬
‫מוזר אצלו"‪.‬‬ ‫הרשי מול עיניי‪ .‬כולם התגודדו ליד חיימק'ה שחילק עטים‬
‫"למרות זאת‪ ,‬אני מבקש שתפקחו עין‪ ,‬ואשמח אם יתברר‬ ‫חדשים שאותם תרם סבו לתלמידי הישיבה‪ ,‬ואילו הרשי‬
‫העיף מבט חפוז בנעשה והמשיך הלאה‪ .‬הוא התיישב‬
‫שאני טועה"‪ ,‬סיימתי‪.‬‬
‫למחרת ניגש אליי ניסן לפני השיעור‪" .‬גילינו כבר אתמול‬ ‫לבדו בבית המדרש‪ ,‬ממתין לחברותא שיגיע‪.‬‬
‫בערב"‪ ,‬הוא סיפר‪ " .‬כפי שדובר בימים האחרונים ‪ -‬אספו‬ ‫"הרשי‪ ,‬מה נשמע?" התיישבתי לידו‪ ,‬מבקש לנצל את‬
‫מכולם כסף בעבור מתנה למשגיח שמחתן מחר בן אחרון‪,‬‬ ‫דקות השקט העומדות לפנינו עד שבית המדרש יתמלא‬
‫ופתאום הרשי נעלם מהחדר‪ .‬כשהוא חזר‪ ,‬שוחחנו על‬
‫כספים‪ ,‬דמי כיס ותשלומים‪ ,‬והרשי ממש האדים והסמיק‪.‬‬ ‫בבחורים‪.‬‬
‫התחלתי לספר שפעם גבו מהבחורים כסף למתנה‪ ,‬ואני‬ ‫"בסדר‪ ,‬ברוך השם"‪ ,‬ענה הרשי ביובש‪.‬‬
‫לא היה בידי כסף לשלם‪ ,‬והתביישתי לבקש ‪ -‬ופתאום‬ ‫"השיעור היה מובן?" התעניינתי‪" .‬תרצה אולי לשאול‬
‫הרשי התחיל לספר לנו‪ ,‬שזה כבר שבוע שלם שנגמרו לו‬
‫משהו? לספר משהו?"‬
‫כל דמי הכיס‪ ,‬ולא נעים לו לבקש מהוריו‪"...‬‬ ‫"אין לי מה לספר‪ ,‬ובעוד רגע אני חוזר על השיעור עם‬
‫"טוב שסיפרת לי‪ .‬אראה איך אפשר לעזור"‪ ,‬אמרתי‬
‫החברותא"‪ ,‬דחה הרשי‪" .‬תודה הרב‪ ,‬הכל בסדר"‪.‬‬
‫מהורהר‪.‬‬ ‫אבל ה'הכל בסדר' לא הרגיש לי בסדר‪ .‬המצוקה נראתה‬
‫"בינתיים הלוויתי לו עשרים שקלים בשביל איסוף הכספים‬ ‫בבירור על פניו וניכרה בהתנהגותו‪ ,‬אך אני הרגשתי בבירור‬
‫הנוכחי‪ ,‬והוא ממש שמח"‪ ,‬הוסיף ניסן‪" .‬תודה הרב‪ ,‬שלימדת‬
‫אותי לגלות מצוקות אצל חבר‪ .‬אני מקווה שלא אצטרך‬ ‫שהוא אינו מעוניין לשוחח עמי על כך‪ .‬מה עושים?‬
‫"יש לכם משימה חשובה"‪ ,‬בישרתי למחרת היום לשני‬
‫לעשות זאת שוב‪"...‬‬ ‫חבריו של הרשי לחדר בפנימייה ‪ -‬ניסן פרקוביץ ומוישי‬
‫"אני בטוח שככל שתביט ותהיה רגיש למצוקות סביבך‪,‬‬ ‫הכט‪" .‬אני מבקש שתבצעו אותה ברגישות‪ ,‬בלי למשוך‬
‫תשומת לב‪ ,‬וכמובן‪ ,‬אני סומך עליכם שלא תספרו עליה‬
‫תגלה שתמיד אפשר לעזור"‪ ,‬חייכתי‪.‬‬
‫לאף אחד"‪.‬‬

‫‪46 26‬‬

‫בינוני‪ :‬קשה‪:‬‬ ‫שעת פיצוח דקרוגושית קל‪///:‬‬

‫אתגרים ושעשועי חשיבה ‪ ///‬פ‪ .‬חריף‬ ‫‪46‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪50‬‬ ‫קבוקים ‪ ///‬סודוקו ועוד‬
‫‪10 7‬‬
‫עקוב אחריי‬
‫‪1 55‬‬
‫‪15 61‬‬ ‫יש להשלים את המספרים החסרים מ‪ 1-‬עד ‪ ,61‬במתכונת‬
‫הבאה‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫‪25‬‬ ‫כל שני מספרים עוקבים צריכים להיות סמוכים זה לזה‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ -‬את המספר ‪ 5‬ניתן לרשום רק באחת המשבצות‬
‫שלהן צלע משותפת עם זו שרשום בה את המספר ‪ ,4‬ואת‬
‫המספר ‪ 6‬רק בזו החופפת כנ"ל למספר ‪ .5‬כך שבסופו של דבר‬

‫תיווצר שרשרת רציפה ועוקבת מ‪ 1-‬ועד ‪36 .61‬‬

‫בונדוקים ‪ ///‬חידות היגיון‬

‫קובייה ישראלית‬

‫לפניכם שני מגדלים בני ארבע קוביות כל אחד‪.‬‬
‫כל הקוביות זהות זו לזו‪ ,‬ורק אופן הנחתן שונה‪.‬‬
‫באיזה מגדל סכום כל הנקודות שעל הפאות הגלויות‪,‬‬

‫מכל הכיוונים ‪ -‬גדול יותר?‬

‫אגוזי מלך ‪ ///‬ידע יהודי‬

‫מסכת בכורות‬

‫מי צריך לצום בערב פסח למרות שאינו בכור וגם לא אב לבכור?‬

‫אגוזי מלך‬ ‫פתרונות לשעת פיצוח גיליון ‪24‬‬

‫היה גם היה‬ ‫בונדוקים שמאותרכב‬

‫חנמאל המצרי היה כהן גדול‬
‫ששרף פרה אדומה‬

‫(מסכת פרה פ"ג מ"ה)‪,‬‬
‫וזה הקשר האקטואלי –‬

‫פרשת פרה‪.‬‬

‫אסתי הורליק אלעדהזוכים‪:‬‬ ‫פתרונות יש לשלוח עד שבוע מיום קבלת הגליון‪:‬‬

‫תמר שושן ירושלים‬ ‫לכתובת‪" :‬זרקור" ת‪.‬ד‪ 5284 .‬ירושלים ‪ 91052‬או בפקס‪02-5372784 :‬‬
‫לשלוח בדף נפרד ולציין עבור מדור שעת פיצוח‬
‫בין הפותרים תיערך הגרלה‬

‫‪ 26‬תשפ"א‬ ‫‪47‬‬

‫ַּת ְק ִציר‪:‬‬ ‫פרק ד' ַהֶּי ֶל ֵמד ָאֶׁשּחִנֹוְׁשרַאר‬
‫ַהּדֹוד ַקַר ְמ ַצ' ְנד ִנ ְפ ַצע ְּבָידֹו ְו ֵאינֹו‬ ‫כתבה‪ :‬חיה‬
‫ציירה‪ :‬אביגיל כהן‬
‫ָיכֹול ְל ַה ְמ ִׁשיְך ַל ֲעבֹד ְל ַפְר ָנ ַסת‬
‫ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה‪ֵ .‬נִרי ָאן‪ֶׁ ,‬ש ָהָיה ַעד‬
‫ַהּיֹום ַהֶּי ֶלד ַהָּי ִחיד ַּב ְּשׁכּו ָנה‬
‫ֶׁשהֹו ֵלְך ְל ֵבית ַה ֵּס ֶפר ִּב ְמקֹום‬

‫ַל ֲע ֹבד ‪ִ -‬מ ְת ַנ ֵּדב ְל ַה ְח ִליף ֶאת‬
‫ַהּדֹוד ָּב ֲעבֹו ָדה ַּב ִּמ ְפ ָעל‪.‬‬

‫ִמ ֲ ְא ִסָּנַלּדיֹ ָוּתֵֵּמכדא ֵה ָללקְַָָךהער ְְַָּלמל ַמֲינ ַעֵּצָ'הכ ְבנָֹולכ ָדד!ה?ה‬ ‫ֵנִרי ָאן ּבּוסֹו‪ֶּ .‬בן ֶׁשל ַא ַחד‬ ‫ִמי ֶזה ָׁשם? ֲא ִני ֹלא‬ ‫ַה ְק ִׁשיבּו ְל ִד ְבֵרי ַהּבֹוס! ַה ִּמ ְפ ָעל‬
‫ִּב ְמקֹו ְמָך‪.‬‬ ‫ָהעֹו ְב ִדים ֶׁשָּלנּו‪ֶׁ ,‬ש ִה ְת ַק ֵּבל‬ ‫ַמִּכיר אֹותֹו‪.‬‬ ‫ַה ֶּזה ָע ִתיד ְל ִה ְתַר ֵחב! ִל ְגּ ֹדל!‬

‫ֵנִרי ָאן! ִׂשים ֵלב!‬ ‫ַל ֲעבֹו ָדה ַרק ֶא ְתמֹול‪.‬‬ ‫ַּב ָּ ׁשבּו ַע ַה ָּבא ָיבֹוא ְלפֹה ַמ ְׁש ִּגי ַח‬
‫ִא ַּב ְד ָּת ֶאת ַה ֶּק ֶצב!‬ ‫ַּכ ְׁשרּות ֶׁשל ַהְּיהּו ִדים‪ֲ ,‬א ִני ְמ ַצ ֶּפה‬

‫ֶׁש ַהּ ֹכל ּפֹה ִי ְפ ַעל ְּב ֶק ֶצב ָמ ֵלא!‬

‫ּבּוסֹו‪ַ ,‬א ָּתה אֹו ֵמר???‬

‫ַּב ִּמ ְפ ָעל ֶׁשִּלי ֹלא ִי ְהיּו‬ ‫ַא ָּתה יֹו ֵד ַע‪ֵ ,‬נִרי ָאן‪,‬‬
‫עֹו ְב ִדים ְׁשלּו ִמי ֵא ִלים‪,‬‬ ‫ַּכ ָּמה ֹלא ָר ִצי ִתי ֶׁש ִּת ְצ ָטֵרְך‬
‫ֶׁשֹּלא ָׂש ִמים ֵלב ֵאיְך ֵהם‬ ‫ָל ֵצאת ַל ֲעבֹד‪ֲ ...‬א ָבל אּו ַלי‬

‫הֹו ְל ִכים!‬ ‫ַא ָּתה צֹו ֵדק‪ .‬אּו ַלי ֵאין‬
‫ְּבֵרָרה‪.‬‬

‫אֹוי ֹלא!‬
‫ַא ָּתה ׁשֹו ֵמ ַע אֹו ִתי?‬

‫ֵיׁש ְלָך ֹראׁש?‬

‫ירושלים‬

‫‪YERUSHALAYIM‬‬

‫שולם ‪P.P.‬‬
‫ש' ‪55‬‬

‫השולח 'זרקור'‬
‫ת"ד ‪5284‬‬

‫ירושלים ‪91052‬‬
‫עיתון רשום‬
‫ברשות הדואר‬


Click to View FlipBook Version