UnderTLVground - Shira Livne

‫ביה”ס לאדריכלות | אוניברסיטת ת”א‬
‫עבודת תזה תומכת פרויקט גמר | תשפ”ב ‪2022 -‬‬

‫‪UnderTLV Ground‬‬

‫שירה ליבנה‬

‫חללים תת קרקעים‬

‫כפתרון תכנון אקלימי‬
‫לתופעת ההתחממות העירונית‬

‫וכיצד הם משפיעים על המרחב הציבורי?‬

‫עבודת תזה תומכת לפרויקט הגמר‬

‫בהנחיית ד"ר אדר' רועי קוזלובסקי‬

‫שירה ליבנה‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬

‫מבוא‪3-4.............................................‬‬
‫פרק א' – תופעת ההתחממות העירונית‪5-7.................‬‬
‫פרק ב' – קירור אקלימי‪8-11...........................‬‬
‫פרק ג' – תכנון חללים תת קרקעיים‪12-17................‬‬
‫פרק ד' – הצעת פרויקט הגמר ‪18-26...... UnderTLVground‬‬
‫סיכום‪27.............................................‬‬
‫ביבליוגרפיה‪28-29....................................‬‬

‫‪2‬‬

‫מבוא‬

‫בצל משבר האקלים המחריף‪ ,‬ישנה עלייה חדה בטמפרטורות הגבוהות במרחב האורבני‪.‬‬
‫ההתחממות העירונית הינה תופעת מיקרו אקלים הנובעת מכך ומשפיעה באופן מובהק‬

‫על המרחבים בהם אנו חיים‪.‬‬

‫העידן המודרני מביא עימו אתגרים ובעיות כלל עולמיות אשר משפיעות על הסביבה‬
‫ואיכות החיים‪.‬‬

‫פרויקט הגמר מתייחס לצפי העתידי בו עולה צפיפות האוכלוסייה והבנייה המשפיעות‬
‫על המחסור בקרקעות תוך מצב של התחממות גלובלית המחייבות שינוי דרסטי בתכנון‬

‫העירוני ובעיצובו‪.‬‬

‫ההתחממות העירונית הינה תופעת מיקרו אקלים הנובעת כתוצאה ממשבר האקלים‬
‫ומהתחממות העולמית‪ .‬לאור התחזיות הצפויות המקדימות את זמנן‪ ,‬בהן ימי עומס‬
‫החום מתרבים והחום נעשה קיצוני‪ ,‬ישנה השפעה מובהקת על המרחב העירוני שהופך‬

‫לחם ובלתי נסבל להתכנסות‪ ,‬שהייה או פעילות כלשהיא במרחב הציבורי‪.‬‬

‫מטרת העל של הפרויקט היא העלאת סוגיית ההתחממות העירונית והצעה של פתרון‬
‫תכנוני‪ ,‬העושה שימוש במשאב תת הקרקע על מנת להתמודד עם הסוגיות שהוזכרו‬

‫לעיל‪.‬‬

‫האתגר העומד בפני הפרויקט הוא חיבור המרחב העירוני במפלס הקרקע אל מפלסי תת‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך חשיבה על מרחב חדש לטובת הציבור ומתן דגש על פעילות אנושית‬
‫בחשיבה על נוחות אקלימית‪ .‬העבודה תחדד את הפוטנציאל הטמון בשימוש בתת‬

‫הקרקע כמשאב ובקישורית בין מפלסי תת הקרקע למפלס הרחוב העילאי‪.‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬ישנה קונוטציה שלילית סביב הרעיון של תכנון חללים תת קרקעיים‪ ,‬רעיון‬
‫אשר נזנח שנים רבות בתכנון העירוני‪ .‬קיימת הסכמה כללית כי שטח פני הקרקע הינו‬
‫משאב מוגבל ויקר שעתידו להסתיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישנה עילה לשימוש בתת הקרקע כמשאב‬
‫של בנייה תת‪ -‬קרקעית ולכן יש לקחת אותו בחשבון בפרקטיקה האדריכלית‪ ,‬גם כאשר‬
‫מתכננים תוכניות בקנה מידה עירוני כמו תוכניות מתאר אך גם כשמתייחסים לתכנון‬

‫‪3‬‬

‫מבנה בודד‪ .‬העבודה תחדד את הפוטנציאל הטמון בקישורית בין מפלסי תת הקרקע‬
‫למפלס הרחוב העילאי‪.‬‬

‫הפרק הראשון יסקור את הגורמים לעליית הטמפרטורות במרחב העירוני‪ ,‬כגון אפקט אי‬
‫החום העירוני )‪ (UHI‬ויציג תחזיות צפויות לשינוי הטמפרטורה במדינת ישראל במאה‬
‫הקרובה‪ .‬הפרק השני יעסוק באפשרויות לקירור המרחב כפי שהיה נהוג בעבר לעומת‬
‫היום‪ .‬בפרק השלישי יוצגו מקרי בוחן של פרויקטים מהעולם העוסקים בחללים תת‪-‬‬
‫קרקעיים‪ ,‬הממחישים את הקשר המשמעותי שבין הסביבה וחיבור הקרקע אל תת‬
‫הקרקע‪ .‬הפרק האחרון יציג את עקרונות פרויקט הגמר ואת הצעת התכנון למקרה בוחן‬

‫בתל אביב‪ ,‬המהווה פוטנציאל לחיבורים אורבניים נוספים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫פרק א'‬

‫תופעת ההתחממות העירונית‬

‫בעקבות ההתחממות הגלובלית‪ 1‬מקצינות הטמפרטורות החמות על פני השטח‪.‬‬
‫השפעתן השלילית באזורים עירונים היא תופעה של מיקרו אקלים אורבני‪ ,‬הנקראת‬
‫תופעת אי החום העירוני‪ .‬סביבה אורבנית בשונה מסביבה כפרית הינה דלה בשטחים‬
‫פתוחים ומרובה בבנייה צפופה בנוסף למאפיינים נוספים המשפיעים גם כן על‬

‫ההתחממות כמו העדר צמחייה‪ ,‬מורפולוגית הבנייה ושימוש בחומרים שפולטים חום‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬עליית תוחלת החיים ותופעת העיור האינטנסיבי הינם גורמים נוספים‬
‫לעלייה המתמדת של טמפרטורת פני השטח העירוני המתחמם עקב פעילות החום‬
‫האנושית של משתמשים רבים במרחב מבונה צפוף‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הערים אחראיות גם‬
‫לפליטת ‪ CO2‬העולמית‪ ,‬כאשר המבנים פולטים כ‪ 50% -‬מגזי ה‪ CO2 -‬ומשפיעים גם כן‬

‫על ההתחממות הגלובלית‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬אפקט אי החום העירוני )‪ (UHI‬המאפיין את האקלים במרחב העיר מושפע הן‬
‫מהסביבה והבנייה העירונית והן מהפעילויות האנושית שבה‪ .‬מקור אי החום נובע‬
‫מאגירת החום ופליטתו מכיוון וגאומטריית העיר מהווה מלכודת חום במפלס הרחוב‬
‫והאפשרות לאידוי והתקררות מופחתת‪ .‬אפקט אי החום העירוני מייצג שכבת גבול‬
‫אטמוספרית המגבילה את ההובלה האנכית של האוויר והחום מהנוף העירוני הנגרמת‬

‫על ידי שינויים בחספוס פני השטח‪ ,‬טמפרטורה ולחות‪2.‬‬

‫‪ 1‬התחממות גולבלית הינה העלייה בטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ הנגרמת כתוצאה‬
‫מריכוז גזי החממה באטמוספירה‪ ,‬תהליך שהחל בהדרגה כתוצאה מהמהפכה התעשייתית במאה ה‪ 19-‬וגדל‬

‫בקצב חסר תקדים במהלך מאה השנים האחרונות‪.‬‬
‫‪Chris Folland, Karl T.R et al.," Climate Change 2001: The Scientific Basis. Contribution of Working‬‬

‫‪Group I to the Third Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change.‬‬
‫‪Observed climate variability and change". Cambridge University Press, 2001, p.3‬‬

‫‪Tristan Kershaw, "Climate Change Resilience in the Urban Environment" , The urban heat island 2‬‬
‫‪(UHI) Chapter 4 , IOP Publishing, 2017, pp. 1-3s‬‬

‫‪5‬‬

‫בתחילת המאה‪ ,‬בוצע מחקר בתל אביב ע"י סערוני ואחרים‪ 3‬אשר בדק את תופעת אי‬
‫החום העירוני בתל אביב‪ ,‬בו הוצגו הפרשי טמפרטורות משמעותיים במפלס הרחוב בין‬
‫הטמפרטורה במרכז העיר‪ ,‬תל אביב לזו בשטח הפתוח סביבה‪ .‬זאת בעיקר במהלך‬
‫הלילה כאשר למרחב העירוני לקח יותר זמן להתקרר בהשוואה לאזור הפתוח‪ 4.‬לפיכך‪,‬‬

‫בשטח פתוח הטמפרטורות יורדות כאשר בעיר ממשיכים לסבול מהחום‪.‬‬

‫עשרים שנה מאוחר יותר והטמפרטורות ממשיכות לעלות‪ ,‬המאמר "סקירת התחזיות‬
‫לשינוי האקלים הצפוי בישראל"‪ ,5‬מציג תחזיות בהמשך לתחזיות אקלימיות עולמיות‬
‫למאה ה‪ 21-‬בהם נראה כי מגמת ההתחממות העירונית ממשיכה גם כן בצורה מובהקת‬
‫באזור ישראל והים התיכון כאשר צפויה עלייה של ‪ 1-0.2‬מעלות צלזיוס בעשור הקרוב‪,‬‬
‫במיוחד בעונת הקיץ‪ .‬המסקנות החשובות העולות מתוך בחינת מודלי אקלים‪ ,‬הן‬
‫התחזקותן של הטמפרטורות במהלך שעות הצהריים המאוחרות לעומת שעות הבוקר‬
‫וכי עונת הקיץ צפויה להתארך בכ‪ 50% -‬מהזמן‪ ,‬משמע שיהיו יותר ימי עומס חום‬

‫קיצוניים לאורך זמן‪.‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬לפי "דו"ח מגמות השינוי בטמפרטורה בישראל"‪ 6‬בהן מוצגות תחזיות עד‬
‫שנת ‪ ,2100‬שפורסם על ידי השירות המטאורולוגי ‪ , IMS‬עולה תחת התרחיש החמור‬
‫ביותר כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות בעוד כ‪ 4-‬מעלות‬

‫צלזיוס עד סוף המאה הנוכחית‪7.‬‬

‫‪Hadas Saaroni, Eyal Ben-Dor, et al., Spatial Distribution and Microscale Characteristics of the 3‬‬
‫‪Urban Heat Island in Tel Aviv, 2000‬‬
‫‪Ibid, p.9 4‬‬

‫‪ 5‬אלפרט פ‪ ,.‬הוכמן א‪ .‬ויצחק‪-‬בן‪-‬שלום‪" ,‬סקירת התחזיות לשינוי האקלים הצפוי בישראל" ‪ ,‬אקולוגיה וסביבה‪,‬‬
‫גיליון חורף ‪ ,2019‬עמ' ‪.1-10‬‬

‫‪ , 6‬יצחק יוסף‪ ,‬ענת בהר"ד‪ ,‬לינס אוזן‪ ,‬אבנר פורשפן‪ ,‬יואב לוי‪" ,‬דו"ח מגמות השינוי בטמפרטורה בישראל‪ ,‬תחזיות‬
‫עד ‪, "2100‬דו"ח מחקר מס' ‪, 0000044-2020-0802-4000‬אוגוסט ‪2020‬‬
‫‪ 7‬שם‪ ,‬עמ' ‪2‬‬
‫‪6‬‬

‫זאת ועוד לפי הניו – יורק טיימס‪ ,‬המציג סימולציה להעלאת המודעות בנושא המותאמת‬
‫לפי בחירת מקום מגורים‪ ,‬כי ב‪ 2080 -‬הטמפרטורה הממוצעת בתל אביב צפויה לעלות‬
‫ב‪ 1.8-‬עד ‪ 4.5‬מעלות צלזיוס וכן גם ימי עומס החום הקיצוני בטמפרטורה ממוצעת של‬

‫‪ 33‬מעלות צלזיוס‪ ,‬עלול להגיע לטווח של בין ‪ 65-130‬ימים בשנה‪8.‬‬
‫כאמור‪ ,‬תופעת אי החום העירוני והטמפרטורות הקיצוניות מחמירות את הנוחות‬
‫התרמית של תושבי העיר‪ ,‬שבכדי להתמודד עם הבעיה צורכים יותר ויותר משאבים‬

‫ואנרגיה וכך גורמים להחמרה של בעיות האקלים ולסבל רב בעיקר במרחב הציבורי‪.‬‬

‫‪How Much Hotter Is Your Hometown Than When You Were Born, The New York Times, 2018, 8‬‬
‫‪nytimes.com‬‬

‫‪7‬‬

‫פרק ב'‬

‫קירור אקלימי‬

‫ריינר בנאהם מתאר בספרו‪ ,‬ארכיטקטורת הסביבה המתכווננת‪ 9‬כיצד לפני עידן‬
‫המודרניזציה‪ ,‬לבנייה האדריכלית היו יתרונות תרמיים‪ .‬אחת מן הדוגמאות היא מסה‬
‫תרמית‪ ,‬על ידי כך שבנו קירות עבים‪ ,‬החום היה נאגר במהלך היום‪ .‬לכן בלילה המסה‬
‫שמרה על החום וכך ניתן היה לשמור על טמפרטורה חמימה כאשר בחוץ קר‪ .‬בנאהם‬
‫מעלה ביקורת חשובה על השימוש במערכות המיזוג וטוען כי הן בזבזניות ומזהמות‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬הביקורת של בנהאם מופנת כלפי האדריכלים‪ ,‬אשר לא התעניינו בניהול‬
‫הסביבתי שדורש התכנון והתעלמו מהאחריות על ידי כך שהם העבירו זאת למומחים‬

‫אחרים‪ ,‬ללא התחשבות בהשלכות‪.‬‬

‫בתקופות קדומות לאנשים שחיו בתנאי אקלים קיצוני לא היו אמצעים טכנולוגיים ולכן‬
‫הם השתמשו באמצעים טבעיים כדי לאוורר את החללים שלהם ולשלוט בטמפרטורות‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬הם לקחו בחשבון מספר גורמים חיצוניים כמו מיקומם‪ ,‬התמצאותם ביחס‬
‫לשמש ולרוח‪ ,‬תנאי האקלים באזורם וחומרים מקומיים‪ .‬תרבויות עתיקות במערב אסיה‬
‫וצפון אפריקה השתמשו בלוכדי רוח כדי להסתגל לאקלים הקשה של האזור ולספק‬
‫פתרונות קירור פסיביים שעדיין נמצאים בשימוש בארכיטקטורה העכשווית‪ ,‬מה שמוכיח‬
‫שגישות מקומיות להתאמה אקלימית הינן בסיסיות לפיתוח הסביבה הבנויה של היום‪10 .‬‬

‫איור ‪ | 1‬הערכת סוכנות האנרגיה הבינלאומית צמיחה לשנת ‪2050‬‬

‫‪Banham, Reyner. The Architecture of the Well-Tempered Environment. 2nd ed.. Chicago: 9‬‬
‫‪University of Chicago Press, 1984‬‬

‫‪Norbert Lechner, Heating, Cooling, Lighting: Sustainable Design Methods for Architects, John 10‬‬
‫‪Wiley & Sons, Incorporated, 2014, chapter 10, pp. 286-292‬‬
‫‪8‬‬

‫כיום הפתרון הטכנולוגי להתקררות הינו מערכת מיזוג אוויר‪ ,‬שהפך לנפוץ ביותר‪ .‬על אף‬
‫שפתרון זה הוא לא רק יקר ובזבזני‪ ,‬אלא גם בעל השלכות סביבתיות שליליות‪ .‬ניתן‬
‫להסיק מהנתונים של הערכת סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי צריכת הקירור שהחלה‬
‫בשנת ‪ 2016‬הייתה לבדה אחראית ל‪ 1,045-‬טונות של פליטת ‪ .CO2‬המספר צפוי רק‬
‫להמשיך ולעלות‪ ,‬כאשר סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי צריכת הקירור תגיע ל‪-‬‬

‫‪ 37%‬מסך הביקוש לאנרגיה בעולם עד ‪) .2050‬איור ‪(1‬‬
‫זאת על אף כי‪ ,‬אסטרטגיות של קירור פאסיבי בעלות פוטנציאל רב באקלים חם ויבש כפי‬
‫שקיים במזרח התיכון וישראל בפרט‪ .‬אמנם בחלק מהזמן מדובר באוויר חם שעומד‪ ,‬אך‬
‫יש תקופות ארוכות בהם האוויר חם ולא עומד‪ ,‬כך שקירור ואוורור במהלך הלילה יכול‬

‫להיות יעיל‪11.‬‬

‫‪Ibid, p. 324, par.10.17 11‬‬
‫‪9‬‬

‫הטמפרטורה בתת הקרקע‬

‫הטמפרטורה שעל פני שטח הקרקע היא תוצאה של איבוד קרינה והולכת חום משכבות‬
‫נמוכות יותר של הקרקע‪ ,‬כך שהיא שוות ערך לטמפרטורת האוויר‪ .‬זאת בניגוד‬
‫לטמפרטורה במפלס הקרקע‪ ,‬שהיא תהיה תמיד נמוכה יותר‪ .‬כאשר יורדים כמה מטרים‬
‫מתחת לפני השטח‪ ,‬הטמפרטורה נעה בין ‪ 10‬ל‪ 21-‬מעלות צלזיוס )‪ 50‬עד ‪ 70‬מעלות‬
‫פרנהייט( בהתאם לאזור הגאוגרפי‪ .‬בצורה זאת‪ ,‬אפשר לנצל את הטמפרטורה המתונה‬
‫שנמצאת כמה מטרים מתחת לפני האדמה כדי להשתמש באקלים בתכנון מבנים‪ ,‬בין‬

‫אם באקלים חם או קר‪.‬‬
‫מכיוון שהטמפרטורה מתחת לקרקע היא תמיד מתחת לטמפרטורת האוויר המרבית‪ ,‬כל‬
‫כדור הארץ יכול לשמש כגוף קירור בקיץ‪ ,‬אלא אם הפרש הטמפרטורה גדול מידי‪ .‬ניתן‬
‫להסיק מהגרף )איור ‪ (2‬כי טמפרטורת הקרקע העמוקה מספיקה לקירור ומגיעה עד ל‪21‬‬
‫מעלות צלזיוס בתקופת הקיץ ‪ .‬מבחינה תרמית‪ ,‬אדמה משמשת כחומר בידוד מצוין‪,‬‬

‫מכיוון והיא גם מוליכה וגם יכולה לאגור חום‪12 .‬‬

‫איור ‪ - 2‬גרף המציג את טמפרטורות כדור הארץ כפונקציה של עומק‪ .‬העקומות העליוניות מייצגות את הטמפרטורות של הקיץ‬
‫והחורף‪ .‬טמפרטורות תת הקרקע בכל עומק משתנות ימינה ושמאלה בין העקומות הללו במהלך השנה‪13 .‬‬

‫‪Ibid, pp. 320-322 12‬‬
‫‪Ibid, p. 320 13‬‬

‫‪10‬‬

‫ישנן טכניקות שונות לקירור בעזרת האדמה‪ .‬אציג שתי דוגמאות‪ ,‬ראשית כאשר למבנה‬
‫יש קירות במגע ישיר עם הקרקע‪ ,‬כלומר מעט בידוד או ללא בידוד כלל‪ ,‬כך שנוצר‬
‫בקירות צימוד ישיר של כדור הארץ‪ ,‬המהווה מקור קירור משמעותי‪ .‬באופן לא ישיר‬
‫לשיטה זו‪ ,‬הדוגמה השנייה היא כאשר ניתן לחבר מבנה לאדמה באמצעות צינורות‬
‫אדמה )איור ‪ .(3‬כאשר רוצים לקרר האוויר עובר דרך הצינורות אל תוך הבניין‪ .‬כדי להשיג‬
‫את אפקט הקירור המרבי‪ ,‬יש להציב את הצינורות בעומק ככל האפשר כדי לנצל את‬
‫אותה טמפרטורה קבועה ועמוקה של האדמה‪ .‬עמוק מתחת לפני השטח‪ ,‬סביר יותר‬
‫שהאדמה תהיה לחה במהלך הקיץ‪ .‬מכיוון שאדמה רטובה מוליכה הרבה יותר טוב‬
‫מאשר אדמה יבשה‪ ,‬יש יותר העברת חום לצינורות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש צורך בצינורות ארוכים‬
‫מאוד כדי לקרר בניין‪ .‬הבעיה הגדולה ביותר עם צינורות אדמה היא עיבוי‪ ,‬המתרחש‬
‫בעיקר באקלים לח בו טמפרטורת כדור הארץ נמצאת לעתים קרובות מתחת לנקודת‬
‫הטל או טמפרטורת הרוויה של האוויר‪ 14.‬בפרויקט הגמר אתייחס לדוגמה הראשונה‪ ,‬בה‬
‫לקירות של החללים התת קרקעיים יש מגע ישיר עם כדור הארץ וכך האדמה משמשת‬

‫מקור קירור לאותם החללים‪.‬‬

‫איור ‪ | 3‬קירור במגע עם האדמה ושימוש בשיטה לא ישירה של צינורות‪15‬‬

‫‪Ibid, p. 321 14‬‬
‫‪Ibid, p. 321 15‬‬
‫‪11‬‬

‫פרק ג'‬

‫תכנון חללים תת קרקעיים‬

‫מקרי בוחן של בנייה תת קרקעית מרחבי העולם‬

‫ברחבי העולם בנייה תת קרקעית אינה דבר חדש כלל‪ ,‬התקיימה לאורך ההיסטוריה מהצדקות‬
‫שונות כמו דרך התחפרות באדמה לצרכי הגנה או לצורך ניצול אקלימי כפי שהוזכר קודם לכן‪.‬‬
‫אציג שלושה מקרי בוחן של פרויקטים מרחבי העולם העוסקים בתכנון חללים תת קרקעיים‪,‬‬
‫הדגש בחללים אלו הוא הייעוד לצרכי הציבור על מנת ליצור תשתית יותר טובה ושוויון חברתי‬
‫בין התושבים‪ .‬החללים התת קרקעיים משמשים בעיקר לאזורי בילוי‪ ,‬פנאי‪ ,‬מרכזי קניות‬

‫ומסחר‪ ,‬תחבורה ציבורית‪.‬‬

‫‪THE PATH‬‬

‫‪Toronto Dominion Centre |Toronto, Canada‬‬

‫בטורונטו קנדה‪ ,‬התהוותה רשת של שבילים המחברים את האזור המרכזי של העיר‪ ,‬שתוכנן‬
‫ברובו על ידי האדריכל מיס ואן דרו‪ .‬כבר ב‪ 1900 -‬נוצר חיבור של חנות הכלבו של איטון עם‬
‫שביל להולכי רגל תת קרקעי באזור אשר היווה אבן דרך היסטוריות ליצירת רשת הנתיבים‬
‫הקיימת כיום בגודל של כ‪ 30-‬קילומטרים‪ ,‬אשר הורחבה על ידי מתכנן הערים מתיו לוסון‬
‫בשנות ה‪ 60-‬של המאה ‪ .21‬הרשת נוצרה כפתרון אקלימי המאפשר בידוד ממזג האוויר‬
‫החיצוני אך גם מהגירויים במפלס הקרקע‪ .‬זאת בנוסף לבעיית הרחובות הצפופים וכניסת‬
‫הרכב כשחקן ראשי שתופס גם הוא מקום בקרקע‪ .‬המתחם התת קרקעי כולל מתחם קניות‬
‫ענקי המשלב מערכת שבילי הולכי רגל ומנהרות תת‪-‬קרקעיות המחברות את בנייני המשרדים‬
‫במרכז העיר טורונטו תוך דגש על חיבור למפלס הרחוב ולמערכת התחבורה הציבורית‪,‬‬
‫הרכבת וטרמינל האוטובוסים‪ .‬ישנם כ‪ 60 -‬צמתים בהן הולך הרגל צריך להחליט לאיזה כיון‬
‫הוא פונה‪ ,‬שביל ממוצע הינו באורך של כ‪ 20-‬מ'‪ ,‬ברוחב של ‪ 6‬מ' וישנם למעלה מ‪125-‬‬
‫חיבורים בין המפלסים השונים‪ .‬הכניסות למתחם ממוקמות בשולי המדרכה של העיר מה‬
‫שהופך אותן לנראות במרחב‪ .‬כמו כן‪ ,‬שמם של הרחובות מעל פני הקרקע מסומנים בכל‬

‫‪12‬‬

‫צומת מתחת לפני הקרקע‪ ,‬מה שמחזק את הקשר בין השנים‪) .‬איור ‪ (4‬הניווט במרחב‬
‫מתאפשר גם בעקבות החומריות והפרופורציות של החזיתות המייצרים שקיפות מרחבית של‬

‫המתחם התת קרקעי‪.‬‬

‫איור ‪ | 4‬דוגמה לשלט ניווט לרחוב עילאי בתת הקרקע בתחילת שנות ה‪ ,90-‬צולם על ידי מיתוג ‪PATH‬‬
‫''מה שהתחיל כמערכת נוחות עקב החורפים הקרים‪ ,‬הרטובים והסוערים הפך למערכת של‬
‫הרגל‪ ''.‬טען אדריכל העיר טורונטו בשנת ‪ ,1977‬אדוארד ק‪.‬קרפנטר‪ 16.‬זאת למרות שבסוף‬
‫שנות ה‪ ,70‬העירייה העדיפה לפתח את הרחובות העילאיים על פני מתחמים תת קרקעים אך‬
‫דווקא מתכנני הערים ובעלי הבניינים הצליחו לייצר אפקט הפוך כאשר כל בניין רצה להתחבר‬

‫למערכת התת קרקעית‪.‬‬
‫גם בעיר מונטריאול‪ ,‬שנמצאת גם היא בקנדה קיים מתווה של רשת עירונית המחברת‬
‫מעברים תת קרקעיים באורך של ‪ 33‬קילומטר‪ ,‬שהפכו לרשת רחובות מסחריים ומרחבים‬
‫ציבוריים המתפרסים על פני השטח כרשת בין מבנים מגוונים‪ -‬בתי מלון‪ ,‬מגורים‪ ,‬משרדים‪.‬‬

‫זאת גם כן כדי להתגבר על תנאים אקלימיים קשים בחורף‪.‬‬

‫‪Bélanger, P, "Underground landscape: The urbanism and infrastructure of Toronto’s 16‬‬
‫‪downtown pedestrian network", Tunnelling and Underground Space Technology, 2007, V.22(3),‬‬

‫‪p.277‬‬
‫‪13‬‬

‫‪Helsinki’s underground City‬‬

‫‪Helsinki, Finland‬‬
‫בנייה מתחת לאדמה ותכנית אב לתת הקרקע בהילסנקי‪ ,‬פינלנד‬

‫בשנת ‪ 1960‬בזמן המלחמה הקרה‪ ,‬ממשלת פינלנד החלה לחצוב בונקרים באדמה‪ ,‬אבל‬
‫מעבר להיסטוריה המלחמתית גם תנאי האדמה והיסודות הגיאולוגים באזור המצוי בסלע‬
‫הגרניט היא אידיאלית לביצוע חציבה ולבניית חללים תת‪ -‬קרקעיים‪ .‬הלסינקי ממוקמת בדרום‬
‫פינלנד על חוף הים הבלטי ומאופיינת באקלים יבש ולח ובתנאי חורף קשים אשר היו גם כן‬

‫המניע לפיתוח התת קרקעי‪17 .‬‬

‫כבר בשנות ה‪ 80-‬עיריית הלסינקי‪ ,‬בירת פינלנד קיבלה החלטה להקצות שטחים תת‪-‬‬
‫קרקעיים והחל משנת ‪ 2004‬החלה בהכנת תכנית המתאר התת קרקעית של העיר‪ ,‬שאושרה‬
‫בשנת ‪ 2010‬ונמשכת עד היום‪ .‬הדרישה הייתה לחבר בין מתקנים תת קרקעים ולתאם בין‬

‫פרויקטים כדי ליצור מתחמים מקושרים‪.‬‬

‫בהלסינקי יש כיום כמעט ‪ 10‬מיליון מטרים רבועים של בנייה תת קרקעית הכוללת מסלולים‬
‫להולכי רגל ותחבורה ציבורית וגם חללים שמשמשים כמוזיאון לאמנות תת קרקעית‪ ,‬כנסייה‪,‬‬
‫בריכת שחייה‪ ,‬חנויות‪ ,‬מסלולי ריצה ואפילו מסלול קארטינג ורחבת הוקי‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬יש דגש‬
‫רב על החדרת אור טבעי לתת הקרקע‪ ,‬דוגמה טובה לכך היא הרחבת המוזיאון לאמנות ‪Amos‬‬
‫‪ Rex‬אל תת הקרקע‪ ,‬כך שאור טבעי מוזרם למבנה‪ ,‬דבר התורם להתמצאות ולנוחות במרחב‪.‬‬
‫השימושים הציבוריים מגוונים מאוד כמו למשל בריכת שחייה שנבנתה מתחת לאדמה ויכולה‬
‫להכיל אלף משתמשים במקביל‪ ,‬נוסף על כך שהיא מומרת למקלט בשעת חירום ודוגמה‬

‫אחרת היא מתחם של מכוניות מתנגשות‪ -‬קארטינג לבילוי‪) .‬איור ‪(5‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬מתחת לרחובות העיר נמצאים גם מאגרים בעומק של ‪ 40‬מטר שאינם פתוחים‬
‫לציבור והם שייכים לחברת האנרגיה המקומית המחזיקה מאגר מים שמכיל ‪ 35‬מיליון ליטר‬

‫‪Ilkka Vähäaho, "Underground space planning in Helsinki", Journal of Rock Mechanics and 17‬‬
‫‪Geotechnical Engineering, 2014, v.6 ,p. 387-398‬‬

‫‪14‬‬

‫מים וגם מתקן לטיהור שפכים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬החיבורים התת קרקעיים מגיעים עד לנמל‬
‫התעופה‪ ,‬רשת הרכבת והרובע המסחרי אביפוליס‪.‬‬

‫ניתן להסיק ממאמרה של מוניק לאבה‪ 18,‬כי בהלסינקי לוקחים את התכנון התת קרקעי כמה‬
‫צעדים קדימה משאר מדינות העולם‪ ,‬מעבר להקמת מערכת מטרו ותשתיות תת קרקעיות יש‬
‫חשיבה על החיים האזרחיים ושימוש בתת הקרקע כעולם חברתי פעיל ליצירת מתקנים‬

‫שישמשו את הציבור‪.‬‬
‫תת הקרקע הינו חלק בלתי נפרד מפני הקרקע ויש להמנע מההפרדה בניהם ומחלוקת‬
‫פונקציות עירוניות שונות באזורים נפרדים‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש צורך ליצור המשכיות בין המרחב התת‬
‫קרקעי כהמשך וחלק בלי נפרד מהמרחב העירוני על פני הקרקע‪ 19.‬המרחב הציבורי כפי‬
‫שהציע בשנות ה‪ 90-‬מתכנן ערים קטלוני בשם גורדי בורג'ה מברצלונה‪ ,‬ספרד הוא אחד‪,‬‬
‫ממשיך עד ואל תוך פנים המתקנים הציבוריים‪ 20.‬בדומה לכך‪ ,‬תת הקרקע הוא חלל אחד‬

‫המשכי עד שחופרים בו ומגלים אותו‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬חיבורו של המסחר אל תת הקרקע מאפשר את ההמשכיות והשוטטות הרגלית‪.‬‬
‫בשונה מקניונים שהם חללים סגורים מנותקים מסביבתם המקדשים את המסחר‪ ,‬המסחר‬
‫התת קרקעי מתפרס על פני מעברים פעילים המחוברים לפונקציות נוספות כמו מרכזי‬

‫תעסוקה או תחבורה ציבורית‪.‬‬

‫איור ‪| 5‬בריכת שחייה ומתחם קארטינג תת ‪ -‬קרקעי בהלסינקי‪ ,‬צולם על ידי איקה רנטה איאן‬

‫‪Monique Labbe, “Architecture of Underground Spaces: From Isolated Innovations to 18‬‬
‫‪Connected Urbanism” Tunnelling and underground space technology 55, 2016, p.1-23‬‬
‫‪Ibid, p. 22 19‬‬
‫‪Ibid, p.8 20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪New York’s Lowline‬‬

‫‪New York,NY, USA‬‬
‫"הקו התחתון" הוא פרויקט המהווה דוגמה נוספת ליחס המתחדש כלפי בנייה תת קרקעית‪.‬‬
‫בדומה לפרויקט ה‪ High line-‬בניו יורק‪ ,‬גם פרויקט זה מחדש מסילת רכבת נטושה לפארק‪,‬‬
‫אך ההבדל שמדובר בפארק תת קרקעי שגם הוא הופך לאטרקציה תרבותית ואורבנית‬
‫במנהטן‪ ,‬ניו יורק‪ .‬הפארק הוקם במקום שהיה קודם לכן טרמינל נטוש‪ ,‬באזור עירוני שאין בו‬
‫כמעט צמחייה ירוקה‪ .‬החשיבה התכנונית הייתה להחזיר שטח לא מנוצל לטובת הציבור‬
‫ולגדל צמחייה בעזרת טכנולוגיה סולארית שמאפשר לאור השמש להחזיר אור דרך משטחים‬

‫אל מתחת לאדמה‪ ,‬בכדי לאפשר לצמחים ועצים לצמוח מתחת לאדמה‪.‬‬
‫סקירת הפרוייקטים מן העולם מציגה דוגמאות חשובות לפוטנציאל שניתן לממש בתכנון התת‬
‫קרקעי‪ .‬הפרויקטים שרובם תוכננו מתוך הצורך האקלימי‪ ,‬מראים כיצד ניתן לנצל את תת‬

‫הקרקע לשימושים ציבורים שונים ולשנות את עיצוב העיר כפי שהוא מקובל כיום‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫תכנון חללים תת קרקעיים בישראל‬

‫כפי שהוזכר בפרק הראשון‪ ,‬הגידול באוכלוסייה העולמית והצפיפות העירונית כחלק ממגמת‬
‫העיור וכמו כן המחסור המשמעותי במשאב הקרקע היקר והמוגבל‪ ,‬משפיעים בצורה ישירה‬
‫על התפתחות המרחב העירוני‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הבניינים נעשים גבוהים יותר ועמוקים יותר‪,‬‬

‫קיימים מעט שטחים פתוחים בתוך העיר ויותר מבונים‪.‬‬
‫מסקנותיי מהפרקים הקודמים ובעיקר ממקרי הבוחן שהוצגו בפרק הקודם‪ ,‬היא כי יש לתת‬
‫יותר דגש על פיתוח המרחב התת קרקעי בתוך העיר‪ ,‬זאת על מנת לפתור בעיות עירוניות‬
‫רבות‪ .‬כמו למשל‪ ,‬הסוגייה בה עבודה זאת שמה את הדגש והיא ההתחממות המרחב העירוני‪,‬‬
‫אך יתרה מכך בנייה תת קרקעית עונה על בעיות מרחביות נוספות כמו צפיפות ומחסור‬
‫בקרקעות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם יתרונות רבים לבנייה התת קרקעית בהשוואה לבנייה לגובה‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬חסכון אנרגטי בצריכת חשמל לחימום וקירור וגם פחות זיהום אוויר‪.‬‬
‫עד כה תכנונו ופיתוחו של המרחב התת קרקעי נעשה בעיקר לצורך בניית תשתיות‪ ,‬יסודות‪,‬‬
‫מרתפים‪ ,‬כבישים ומערכות תחבורה כמו מטרו‪ .‬כך נוצר אופי ברור לפעילות התת‪-‬קרקעית אל‬
‫מול הפעילות בקומת הקרקע‪ ,‬אך על מנת להבטיח שינוי עירוני בר‪ -‬קיימא יעיל ולקדם את‬
‫השימוש בחללים תת קרקעיים גם כאן בישראל‪ ,‬כפי שקורה במגוון ערים בעולם‪ ,‬צריך ליצור‬

‫ממשק בין תת הקרקע אל פני הקרקע באופן שהוא מאחד בין השניים ולא מפריד בניהם‪.‬‬
‫החשיבה על תכנון חללים תת קרקעיים ופיתוח תת הקרקע נמצאת גם על שולחנם של מנהל‬
‫התכנון‪ ,‬המסכימים גם כן כי הפיתוח המואץ על פני הקרקע ובהתחשב בכך שמדובר במשאב‬
‫שהוא מוגבל וסופי ישנו צורך אמיתי לקדם את תכנונו של תת הקרקע ולכן הם עובדים על‬
‫תכנית מתאר ארצית )תמ"א ‪ ,(40‬יחד עם המועצה הארצית על מנת לפתח את המרחב התת‬

‫קרקעי‪ .‬תכנית המתאר כעת נמצאת בשלבי פיתוח על ידי משרדו של דני לזר אדריכלים‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫פרק ד'‬

‫‪UnderTLVground‬‬

‫במעמקי תל ‪-‬אביב‬

‫פרויקט הגמר מתייחס לסוגיית ההתחממות העירונית ומתמקד בעיר תל אביב‪ .‬הפרויקט עוסק‬
‫בסוגייה זו ואף מציע פתרון תכנוני להתמודדות עימה‪ .‬מטרת הפרויקט היא לייצר מרחב‬
‫אקלימי קריר ונעים יחד עם מרחב פעילות חברתי‪-‬קהילתי לתושבי העיר תל אביב‪ .‬הפרויקט‬
‫מתמקד במתחם פורמלי של מוקדי ציבור ‪ -‬מתחם מוזיאון ת"א לאומנות‪ ,‬המשכן לאומנויות‬
‫הבמה והיכל המשפט בתל אביב ומציע לשלב תכנון של חללים תת קרקעיים‪ ,‬הכוללים‬
‫פרוגרמות בלתי פורמליות בתוך מרחב ציבורי רשמי‪ ,‬המאפשרים גם מוקדי מפגש והתכנסות‬
‫אורבניים‪ .‬פרויקט הגמר מציע פתרון להתחממותו של המרחב העירוני דרך שימוש במסה‬
‫תרמית ביצירת חללים תת קרקעיים‪ ,‬על מנת ליצור אקלים שהוא גם קריר ומאפשר נוחות‬

‫מיטבית‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬עולה שאלת האטרקטיביות של חללים תת קרקעיים‪ .‬הקונוטציה השלילית סביב‬
‫החלל התת קרקעי יכולה להיתפס בעיני המח האנושי ובהיבט הפסיכולוגי כמקום חשוך‪,‬‬
‫מחניק‪ ,‬קלסטרופובי ‪ -‬ללא אוויר ומקום בעל גבולות ברורים‪ .‬למרות האמור לעיל‪ ,‬לדעתי ניתן‬
‫ליצור חוויה נעימה מתחת לאדמה זאת על ידי תכנון חוויה חושית ואנושית המאפשרת לאדם‬
‫השוהה במרחב תחושת נוחות‪ .‬החל מתכנון פתרונות וירידה לפרטים המשפיעים על החלל‬

‫כמו תאורה טבעית או מלאכותית‪ ,‬פתחי אוורור וצמחייה הגדלה בחלל‪.‬‬

‫יתרה מכך‪ ,‬מבחינה חברתית‪ ,‬פיתוח מרחב ותשתית תת קרקעית יכולה לקדם שוויון חברתי‬
‫בין תושבי העיר ולספק את צרכי הציבור לטובת פרוגרמות ציבוריות כגון תחבורה ציבורית‪,‬‬

‫מרכזי קניות‪ ,‬אזורי בילוי‪ ,‬פנאי וספורט‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫האתר הנבחר כמקרה בוחן‬
‫האתר נמצא במרכז העיר ת"א‪ ,‬בצומת רח' ויצמן ושד' שאול המלך‪ ,‬השטח מאכלס את‬
‫מתחם מבני ציבור פורמליים‪ -‬מוזיאון ת"א‪ ,‬בתי המשפט‪ ,‬ספריית בית אריאלה והמשכן‬
‫לאומנויות הבמה‪ .‬המתחם מונה כ‪ 50 -‬דונם שמתוכו יש ‪ 15‬דונם של רחבות ענקיות‪,‬‬

‫שוממות‪ ,‬לא מוצלות ולא מאפשרות באמת התכנסות או ושהייה‪.‬‬

‫מיפוי בנייה תת קרקעית‬
‫באזור יש פוטנציאל רחב לבנייה תת קרקעית‪ ,‬אם זה זה הבסיס הצבאי "הקרייה " מחנה רבין‪,‬‬
‫שנמצא מדרום‪ ,‬העתיד להתפנות ולעבור לדרום הארץ‪ .‬בבסיס הצבאי קיים " הבור" שהינו‬
‫מערכת תת קרקעית צבאית‪ ,‬בנוסף לכך באזור יש גם אגפים תת קרקעיים בבי"ח איכילוב‬
‫וקומות תת קרקעיות במבנים רבים מסביב‪ -‬כמו משרדים‪ ,‬מבני ציבור נוספים‪ ,‬חניות‪ ,‬מחסנים‬

‫ומקלטים‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫עקרונות תכנון‬

‫מסה תרמית‬
‫הרעיון הראשון עליו התבססתי בתכנון הפרויקט הינו הרעיון אשר הוזכר בפרק ב' ומתייחס‬
‫לאדמה כמסה תרמית‪ ,‬אשר עוזרת לשמור על הקור ואוגרת חום בכך שהאדמה מתפקדת‬

‫כחומר מבודד‪.‬‬

‫מרחב תלת מימדי‬
‫העקרון השני הוא יצירת מרחב תלת מימדי‪ ,‬מעל ‪,‬מתחת לקרקע ובעומקו‪ .‬התפיסה‬
‫המקובלת היא שניתן לייצר מרחבים אלו רק מעל פני הקרקע‪ ,‬אך למעשה חללים תת‬
‫קרקעיים יכולים ליצור חלל תלת מימדי המתפתח לא רק בכיוון אחד‪ ,‬אלא בשלושה מימדים‬
‫המחברים בין מעל הקרקע אל מתחת לקרקע ובעומקם‪ .‬אני מאמינה שבאמצעות טשטוש‬
‫הגבולות בין המרחב העילי והתחתי על ידי עיצוב עירוני מאפשר למרחב העירוני להיות‬

‫מרחב רב מימדי למען העיר ותושביה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫תנועה המשכית‬
‫על מנת לקדם את תכנון תת הקרקע‪ ,‬חללים תת קרקעים צריכים להיות מרחבים עירוניים‪,‬‬
‫בהם אנשים מתאספים סביבם כדי להתרועע‪ ,‬ליצור קשרים ואינטראקציות חברתיות‪ .‬חללים‬
‫שמגדירים את חיי האנשים‪ ,‬תרבותם וחיי החברה שלהם‪ .‬הפרויקט מתייחס לתרחיש החיים‬
‫הנוכחי‪ ,‬כאשר החיים הם גם דינמיים אך גם סטטיים‪ ,‬גם מונוטוניים ועם זאת קדחתניים‪ ,‬לכן‬
‫עולה צורך גובר במרחבים שמספקים בדיוק את החוויות הללו‪ .‬התכנון התבסס על יצירת‬
‫תנועה המשכית של אנשים ושל פיתוח מרחבים ותשתית לטובת פרוגרמות ציבוריות כמו‬

‫אזורי תרבות‪ ,‬בילוי‪ ,‬פנאי‪ ,‬ספורט ותחבורה ציבורית ‪.‬‬
‫החשיבה שמלווה את מהלך התנועה הייתה המפגש בין הקרקע אל תת הקרקע‪ .‬אם זה‬
‫במפלס הרחוב ואם זה ביצירת מפלסים נוספים המאפשרים ירידה אל תת הקרקע‪ .‬התכנון‬
‫פותח על ידי יצירת נקודות של חיבור המשכי מהמפלסים השונים‪ ,‬כמו למשל מהרכבת‬
‫התחתית ‪ ,‬הוואדי הירוק ומפלס הרחוב הקיים‪ .‬זאת על מנת לאפשר הליכתיות והמשכיות בין‬
‫המפלסים השונים‪ .‬כמו כן התכנון מחבר בין קומות תת קרקעיות קיימות אל מרחבי ביניים‬

‫חדשים בניהם ומציע ירידה הדרגתית אל תת הקרקע ‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫פרוגרמות‬
ၬႄၢ -ၢၧၩႁၥ ၷၰၻၳၢ ႄၧၠၾၳၶၥ ႄၧၬၰၳႁၧၻၥ ႄၧၳႁၣၧႁၻၥ ၵၬၢ ႁၢၩၰ ၥႄၬၬၥ ၪၿၬၧႁၻၢ ၥႁၪၳၥ
ႄၧၻၷၧၶ ႄၧၳႁၣၧႁၻၰ ၥၳၢၥ ႄၧၬၧၶၳၧၠၰ ၵၯႂၳၥၧ ၥၰၠၬႁၠ ႄၬၢ ႄၬၬႁၻၷ ͕ၢၬၢၠ ၰႄ ၵၧၠၬၨၧၳ ͕ၪၻႂၳၥ
ႄႄၥ ႄၧၳၧၿၢ ၱၬၳၬၬၿၥ ၱၬႁၧၢၬၩၥ ၰႂ ၬၧၢၬၸ ၬၤၬ ၰၸ ႄၠၨ ͕ၸၿႁၿၥ ႄႄ ၬၷၰၻၳၢ ႄၧၬၰၳႁၧၻ ၬႄၰၢ

͘ ႁၧၢၬၾၥ ၬၶၢၳ ၰႂ ႄၧၬၸၿႁၿ
‫פארק הוואדי‬

ၧၳၯ ͕ၸၿႁၿၥ ႄႄ ၰၠ ၱၬႁၢၩႄၳၥ ၱၬၷၰၻၳ ၬႄႄ ၢၰႂၳၥ ၬၻႁၣၧၻၧၪ ၿႁၠၻ ႂၬ ႂၤၩၥ ၵၧၶၯႄၢ
͘ၬၸၿႁၿ ႄႄၥ ၪႁၧၻၷၥ ၨၯႁၳၰ ႁၧၢၬၩ ႁႂၻၠၳၥ ၪႁၧၻၷ ၵၧႁၤၳ
‫ שוק אוכל ואמנים‬,‫תחנת הרכבת התחתית‬

ၭႁၤ ၱၬၸၬၣၳၥ ၱၬႂၶၠၥ ၬၶၧၳၥ ͕ၬၸၿႁၿ ႄႄ ႁၢၸၳၢ ၱၬႁႂၧၿၳ ၿၧႂၥၧ ၥၰၿၥ ႄၢၯႁၥ ႄၶၩႄ
͘ၬၸၿႁၿ ႄႄၥ ၱၩႄၳၥ ၰၠ ၸၬၣၥၰ ၬၤၯၢ ၿၧႂၥ ၭႁၤ ၱၬၯၰၧၥ ႄၬႁၧၢၬၾၥ ၥႁၧၢၩႄၥ




22

͘ႄၬႄၤၧၿၶ ႄၬၰၿၬၪႁၧ ၥၸၧၶႄၳ ၱၣၧ ႄၬႄၬၬၧၧၩ ႄၬၰႁၬၻၷ ၥၸၧၶႄၳ ၢၯႁၧၳ ၧၳၾၸ ၥၸၧၶႄၥ ၭႁၸၳ
ၥၸၧၶႄၥ ၭၰၥၳ ၵၧၶၯႄၢ ၥၢၬႂၩၥ ͕ၸၿႁၿၥ ႄႄ ၰၠ ႄၬၰၣၸၳ͕ ႄၬႄၬၬၧၧၩ ၥၸၧၶႄ ႄၧၧၰၳ ႄၧၰႁၬၻၷၥ
ႁၧၠ ႄၧၷၬၶၯၳႂ ႁၧၠၥ ႄၧၿၧၢၠ ၭႁၤ ႄၠၨ ͕ၥၸၧၶႄၥ ႄၠ ၱၬၧၧၰၳ ႁႂၠ ႁၧၠ ၬၩႄၻ ၰၸ ႁၿၬၸၢ ၥၬၥ

͘ၸၿႁၿၥ ႄႄ ၰၠ ၬၸၢၪ

ႄႁၤၩၥၢ ͕ႄၳၬၬၿၥ ၵၧၬၶၩၥ ၬၤၧၳၸ ႄၬၬၾၿၧႁၪၷၶၧၿ ၭႁၤ ၬႄၧၯၠၰၳ ႁၧၠ ၰႂ ၵၧၶၯႄ ၹၷၧၶ ͕ၭၯၰ ၹၷၧၶၢ
ႁၬၠၥၰ ၬၤၯ ႄၬၳၬၶၻ ၥႁၧၠႄၰ ႄႂၳႂၳၥ ၥၬၣၧၰၧၶၯၪ ၬၥၧၨ ͕ၥႁၧၠႄ ၰႂ ၱၬၬႁၠၰၧၷ ၱၬၬၪၻၧၠ ၱၬၢၬၷ
ႁၢၤၥ ͘ႄၧၶၧၰၩ ၠၰၰ ၱၬၬၳၬၶၻ ၱၬၰၰၩ ၰၠ ၥၳၬၶၻ ၧႁၤၬႂၧ ႂၳႂၥ ႁၧၠ ႄၤၬၯၰ ၬၤၬ ၰၸ ၬၸၢၪ ၵၻၧၠၢ
ၱၬၢၬၷၥ ၭၧႄၰ ႂၳႂၥ ႁၧၠ ႄၠ ႄၧၤၿၳၳၥ ႄၧၶၪၿ ႄၧၠႁၳၳ ၱၬၬၧႂၸၥ ႂၳႂ ၬၪၰၧၿ ၭႁၤ ၸၾၢႄၳ

21 ͘ၰၸၧၻၢ ႁၧၠ ၱၬႁၬၢၸၳၥ ၱၬၬၪၻၧၠၥ

Solar fiber optic lighting system - energysage 21

23

‫חיי לילה‪ ,‬בידור ופנאי מחתרתיים‬
‫פעילויות של בילוי ופנאי‪ ,‬באופן שהוא מחתרתי‪ ,‬יחד עם מבני הציבור הרישמיים יכולים‬
‫לחיות זה לצד זה‪ ,‬כך שהפעילות הבלתי פורמלית משלימה את הפעילות הפורמלית על פני‬
‫הקרקע‪ .‬בסוף יום עבודה‪ ,‬אפשר לצאת לבלות ולהנות‪ .‬דבר היוצר הפרייה הדדית משני‬

‫הצדדים וכך האזור מייצר פעילות שוקקת חיים‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫ אפ‬- ‫חללי פופ‬

͕ၬၳၶၬၤ ၤၧၠၳ ၱၧၬၥ ၰႂ ၵၤၬၸၥႂ ၭၯ ၭၧႄၳ ႁၾၧၶ ͕ၱၬၻၰၩႄၳၥ ၻၠ – ၻၧၻၥ ၬၰၰၩ ၰႂ ၵၧၶၯႄၥ
͕ၥၰႁၬၻၷၥ ၰႂ ၥၸၧၶႄၥ ၭၰၥၳၳ ၿၰၩၯ ၱၬၠၾၳၶ ႁႂၠ ၱၬၰၰၩၥ ၵၧၶၯႄ ၵၯၰ ͘ၥၶႄႂၳ ͕ၨၨ ͕ၹၰၩႄၳ
ၱၬႁၾၬၬၳ ͕ၤၩၬၢ ႁၢၩၰ ၭႁၧၾၥ ႄၠ ႂၬႂ ၥၳၯ ၧၠ ၤၩၠ ၰၰၩႂ ၭၯ ͕ႁΗၳ 16 ၰႂ ၸၧၢၿ ၰၤၧၣၢ
ၰၰၩၥ ͕ႄၠၨ ၥႁၧၾၢ ͘ Ζၧၯၧ ႄၧၠၶၤၷ ͕ႄၧၬၧၶၩ ͕ၱၬၿၷၸ ၰ ႂ ၵၧၧၣၳၰ ႁႂၻၠၳ ၥၳၬၠႄၳၥ ၥၬၾႁၧၻၧႁၻ

͘ ႂၩႁႄႄႂ ႄၬၤၬႄၸ ႄၧၰၬၸၻ ၰၯၰ ၧၳၾၸ ႄၠ ၱၬၠႄၥၰ ၸၤၧၬ


25

26

‫סיכום‬
‫פרויקט הגמר ומחקר התזה יחד עוסקים ביצירת מרחב אקלימי קריר ונעים המאפשר מרחב‬
‫פעילות חברתי‪-‬קהילתי בתת הקרקע של תל אביב‪ .‬העבודה הדגישה כי קיים פוטנציאל רב‬
‫לתכנון התת קרקעי‪ ,‬במיוחד בתכנון העתידי המתחשב בהתחממות הגלובלית‪ ,‬הבנייה‬
‫המאסיבית והמחסור בקרקעות אשר משפיעים על המרחב האורבני ועל האופן שבו אנו חיים‪.‬‬

‫אלו הן חלק מן ההצדקות לרעיון התכנון התת קרקעי אשר העליתי בעבודתי‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬הוצגו גם מקרי בוחן מרחבי העולם אשר הציגו תקדימים לחללים תת קרקעיים‬
‫המייצרים עולם תת קרקעי עשיר ופעיל של חיי חברה‪ ,‬קהילה‪ ,‬בנוחות אקלימית‪ .‬כמו כן‪,‬‬

‫העליתי את השאלה‪ ,‬כיצד הדיסציפלינה האדריכלות מתייחסת לאקלים קיצוני?‬
‫העבודה הציגה את תופעת ההתחממות העירונית ובחנה פתרונות תכנון בר קיימא‬
‫להתמודדות עם הסוגייה‪ .‬ההתחממות העירונית הינה תופעת מיקרו אקלים הנובעת כתוצאה‬
‫ממשבר האקלים ומהתחממות העולמית‪ .‬כפי שנאמר‪ ,‬התחזיות הצפויות מראות כי עומס‬
‫החום רק מקצין מה שמשפיע באופן מובהק על המרחב העירוני שהופך להיות חם ובלתי‬
‫נסבל‪ .‬העבודה מתייחסת לצפי העתידי ומציעה כפתרון לסוגייה להתמקד בתכנון תת הקרקע‪,‬‬

‫המשלב תכנון חללים תת קרקעים‪.‬‬
‫מכיוון ומתחת לפני הקרקע באקלים הים תיכוני‪ ,‬הטמפרטורה נמוכה יותר מהטמפרטורה על‬
‫פני הקרקע‪ ,‬תכנון של חללים תת קרקעים הוא פתרון אפשרי ליצירת מרחבים קרירים‬
‫ונעימים אקלימית‪ .‬לכן בחרתי בפרויקט הגמר לחפור בתת הקרקע ולשלב בתכנון בין‬
‫פרוגרמות בלתי פורמליות ופרוגרמות פורמליות המאפשרות עולם תת קרקעי חדש‪ ,‬מתחת‬

‫לקרקע של ת"א‪ ,‬היוצרים חיבור למפלסים השונים ומחברים בין הקרקע אל תת הקרקע‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫ספרים‬

o Banham, Reyner. The Architecture of the Well-Tempered
Environment. 2nd ed.. Chicago: University of Chicago Press, 1984.

o Norbert Lechner, Heating, Cooling, Lighting: Sustainable Design
Methods for Architects, John Wiley & Sons, Incorporated, 2014,
chapter 10, pp. 285-324.

o Tristan Kershaw, Climate Change Resilience in the Urban
Environment , The urban heat island (UHI) Chapter 4, pp. ,
IOP Publishing, 2017, pp. 1-44

‫מאמרים‬

‫ "סקירת התחזיות לשינוי‬,‫שלום‬-‫בן‬-‫ ויצחק‬.‫ הוכמן א‬,.‫ אלפרט פ‬o
'‫ עמ‬,2019 ‫ גיליון חורף‬,‫ אקולוגיה וסביבה‬,"‫האקלים הצפוי בישראל‬

.1-10
o Bélanger, P, "Underground landscape: The urbanism and

infrastructure of Toronto’s downtown pedestrian network",
Tunnelling and Underground Space Technology, 2007, V.22(3), p.272-
292.
o Folland, Chris, Karl, T.R et al.," Climate Change 2001: The Scientific
Basis. Contribution of Working Group I to the Third Assessment
Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change. Observed
climate variability and change". Cambridge University Press, 2001.
o Labbe, Monique, “Architecture of Underground Spaces: From Isolated
Innovations to Connected Urbanism”, Tunnelling and underground
space technology 55 , 2016, p.153–175.
o Vähäaho, I , "Underground space planning in Helsinki", Journal of
Rock Mechanics and Geotechnical Engineering, 2014, v.6 ,p. 387-398.

28

o Saaroni Hadas, Eyal Ben-Dor, et al., Spatial Distribution and
Microscale Characteristics of the Urban Heat Island in Tel Aviv, 2000

‫אינטרנט‬

‫ )דו"ח‬2100 ‫ תחזיות עד‬,‫ דו"ח מגמות השינוי בטמפרטורה בישראל‬o
,‫( יצחק יוסף‬2020 ‫אוגוסט‬, 0000044-2020-0802-4000 '‫מחקר מס‬

‫ יואב לוי‬,‫ אבנר פורשפן‬,‫ לינס אוזן‬,‫ענת בהר"ד‬
o
o How Much Hotter Is Your Hometown Than When You Were Born, The

New York Times, 2018,
https://www.nytimes.com/interactive/2018/08/30/climate/how-
much-hotter-is-your-hometown.html
o
o Morris K, Deeper Underground: How Helsinki is Building its Future
Beneath the City Surface, 6 May 2020
o https://theculturetrip.com/europe/finland/articles/deeper-
underground-how-helsinki-is-building-its-future-beneath-the-city-
surface/
o http://thelowline.org/
o https://www.archdaily.com/tag/passive-cooling
o https://ims.gov.il/
o https://news.energysage.com/solar-fiber-optic-lighting-overview/
o

29

‫פעילות חברתית‪-‬קהילתית‬
‫במרחב אקלימי קריר בתת הקרקע של תל אביב‬

‫הפרויקט מתמקד במתחם בשד’ שאול‬ ‫בעידן המודרני בו ההתחממות‬
‫המלך‪ ,‬במרכזה של העיר תל אביב‪.‬‬ ‫הגלובלית‪ ,‬הבנייה המאסיבית‬
‫מתחם המאכלס מוקדי ציבור‬ ‫והמחסור בקרקעות משפיעים על‬
‫פוטנציאל‬ ‫ובעל‬ ‫פורמליים‬ ‫המרחב האורבני ועל האופן שבו‬
‫לתכנון מרחבי של חללים תת‬ ‫אנו חיים‪ ,‬לתכון התת קרקעי‬
‫קרקעים‪.‬‬
‫יש פוטנציאל רב לא ממומש‪.‬‬
‫התכנון מציע עולם עשיר של‬ ‫הפרויקט מציע פתרון‬
‫מפלסי תת קרקע וחיבור בין‬
‫הפורמלי לא‪-‬פורמלי דרך מוקדי‬ ‫להתחממותו של המרחב העירוני‬
‫מפגש והתכנסות תת קרקעיים‬ ‫דרך התחפרות ושימוש באדמה‬
‫הנפגשים עם מפלס הקרקע‬ ‫כמסה תרמית על מנת ליצור‬
‫ופרוגרמות לטובת הציבור‪-‬‬
‫ספורט‪ ,‬פנאי ובילויים‪ ,‬מסחר‬ ‫חללים תת קרקעיים לפעילויות‬
‫שונות באקלים שהוא קריר‬
‫ותעסוקה ועוד‪.‬‬
‫המאפשר טמפרטורה קבועה של ‪23‬‬
‫מעלות‪.‬‬

‫‪shiralivne.com‬‬