משפט וחצי על פרקי קהלת
דניאל שרשבסקי
קהלת א
א ִדְּב ֵרי קֶֹהֶלת ֶבּן ָדּוִד ֶמֶלְך ִבּירוּ ָשָׁלִם .ב ֲה ֵבל ֲהָבִלים אָ ַמר קֶֹהֶלת ֲה ֵבל
ֲהָבִלים ַהכֹּל ָה ֶבל .ג ַמה יִּ ְתרוֹן ָלאָָדם ְבָּכל ֲע ָמלוֹ ֶשׁיֲַּעמֹל ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ .ד
דּוֹר הֵֹלְך וְדוֹר ָבּא וְָהאֶָרץ ְלעוָֹלם עָֹמֶדת .ה וְָזַרח ַה ֶשּׁ ֶמשׁ וָּבא ַה ָשּׁ ֶמשׁ וְֶאל
ְמקוֹמוֹ שׁוֹ ֵאף זוֵֹר ַח הוּא ָשׁם .ו הוֵֹלְך ֶאל ָדּרוֹם וְסוֹ ֵבב ֶאל ָצפוֹן סוֹ ֵבב סֵֹבב
הוֵֹלְך ָהרוּ ַח וְַעל ְסִביבָֹתיו ָשׁב ָהרוּ ַח .ז ָכּל ַהְנּ ָחִלים הְֹלִכים ֶאל ַהיָּם וְַהיָּם
ֵאינֶנּוּ ָמֵלא ֶאל ְמקוֹם ֶשׁ ַהְנּ ָחִלים הְֹלִכים ָשׁם ֵהם ָשִׁבים ָלָלֶכת .ח ָכּל
ַהְדָּבִרים יְֵגִעים לֹא יוַּכל ִאישׁ ְלַד ֵבּר לֹא ִת ְשַׂבּע ַעיִן ִלְראוֹת וְלֹא ִת ָמֵּלא אֶֹזן
ִמ ְשּׁמַֹע .ט ַמה ֶשּׁ ָהיָה הוּא ֶשׁיִּ ְהיֶה וּ ַמה ֶשַׁנֲּע ָשׂה הוּא ֶשׁיֵָּע ֶשׂה וְֵאין ָכּל ָחָדשׁ
ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ .י יֵשׁ ָדָּבר ֶשׁיֹּא ַמר ְר ֵאה ֶזה ָחָדשׁ הוּא ְכָּבר ָהיָה ְלעָֹל ִמים
ֲא ֶשׁר ָהיָה ִמְלָּפנֵנוּ .י א ֵאין ִזְכרוֹן ָלִראשִֹׁנים וְַגם ָלאַ ֲחרִֹנים ֶשׁיִּ ְהיוּ לֹא יְִהיֶה
ָל ֶהם ִזָכּרוֹן ִעם ֶשׁיִּ ְהיוּ ָלאַ ֲחרָֹנה.
השמש השוקעת ,הנחלים הזורמים .והרוח ,הו
הרוח .דווקא אלו ,אבני היסוד של השירה,
מספקים לקהלת את התפאורה למיצג ההבל.
קהלת מקלף את המטאפורות ,מפקיע את הרובד
השני ,את הדרש של היקום ,ומותיר עולם עירום.
הרי ללא המטאפורה ,השמש היא רק שמש והרוח
היא סתם פוּ.
קהלת ב
יב וָּפִני ִתי ֲאִני ִלְראוֹת ָחְכ ָמה וְהוֵֹללוֹת וְִסְכלוּת ִכּי ֶמה ָהאָָדם ֶשׁיָּבוֹא אַ ֲחֵרי
ַה ֶמֶּלְך ֵאת ֲא ֶשׁר ְכָּבר ָעשׂוּהוּ .יג וְָר ִאי ִתי אִָני ֶשׁיֵּשׁ יִ ְתרוֹן ַל ָחְכ ָמה ִמן
ַה ִסְּכלוּת ִכּי ְתרוֹן ָהאוֹר ִמן ַהחֹ ֶשְׁך .יד ֶה ָחָכם ֵעיָניו ְבּרֹאשׁוֹ וְַהְכּ ִסיל ַבּחֹ ֶשְׁך
הוֵֹלְך וְיַָדְע ִתּי ַגם אִָני ֶשׁ ִמְּקֶרה ֶא ָחד יְִקֶרה ֶאת ֻכָּלּם .טו וְאָ ַמְר ִתּי ֲאִני ְבִּלִבּי
ְכּ ִמְקֵרה ַהְכּ ִסיל ַגּם ֲאִני יְִקֵרִני וְָל ָמּה ָחַכ ְמ ִתּי ֲאִני אָז יוֹ ֵתר וְִדַבְּר ִתּי ְבִלִבּי
ֶשַׁגּם ֶזה ָה ֶבל .טז ִכּי ֵאין ִזְכרוֹן ֶל ָחָכם ִעם ַהְכּ ִסיל ְלעוָֹלם ְבּ ֶשְׁכָּבר ַהיָּ ִמים
ַהָבּ ִאים ַהכֹּל ִנ ְשָׁכּח וְֵאיְך יָמוּת ֶה ָחָכם ִעם ַהְכּ ִסיל .יז וְ ָשׂנֵא ִתי ֶאת ַה ַחיִּים ִכּי
ַרע ָעַלי ַה ַמֲּע ֶשׂה ֶשַׁנֲּע ָשׂה ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ ִכּי ַהכֹּל ֶה ֶבל וְּרעוּת רוּ ַח .יח
וְ ָשׂנֵא ִתי ֲאִני ֶאת ָכּל ֲע ָמִלי ֶשׁ ֲאִני ָע ֵמל ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ ֶשׁאִַנּי ֶחנּוּ ָלאָָדם ֶשׁיִּ ְהיֶה
אַ ֲחָרי .יט וּ ִמי יוֵֹדַע ֶה ָחָכם יְִהיֶה אוֹ ָסָכל וְיִ ְשַׁלט ְבָּכל ֲע ָמִלי ֶשָׁע ַמְל ִתּי
וְ ֶשׁ ָחַכ ְמ ִתּי ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ ַגּם ֶזה ָה ֶבל .כ וְַסבּוֹ ִתי ֲאִני ְליֵַאשׁ ֶאת ִלִבּי ַעל ָכּל
ֶהָע ָמל ֶשָׁע ַמְל ִתּי ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ .כא ִכּי יֵשׁ אָָדם ֶשֲׁע ָמלוֹ ְבּ ָחְכ ָמה וְּבַדַעת
וְּבִכ ְשׁרוֹן וְּלאָָדם ֶשׁלֹּא ָע ַמל בּוֹ יִ ְתּנֶנּוּ ֶחְלקוֹ ַגּם ֶזה ֶה ֶבל וְָרָעה ַרָבּה .כב ִכּי
ֶמה הֹוֶה ָלאָָדם ְבָּכל ֲע ָמלוֹ וְּבַרְעיוֹן ִלבּוֹ ֶשׁהוּא ָע ֵמל ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ .כג ִכּי ָכל
יָָמיו ַמְכאִֹבים וַָכַעס ִעְניָנוֹ ַגּם ַבַּלּיְָלה לֹא ָשַׁכב ִלבּוֹ ַגּם ֶזה ֶה ֶבל הוּא .כד ֵאין
טוֹב ָבּאָָדם ֶשׁיֹּאַכל וְ ָשׁ ָתה וְ ֶהְראָה ֶאת ַנְפשׁוֹ טוֹב ַבֲּע ָמלוֹ ַגּם זֹה ָר ִאי ִתי אִָני
ִכּי ִמיַּד ָה ֱאלִֹהים ִהיא .כה ִכּי ִמי יֹאַכל וּ ִמי יָחוּשׁ חוּץ ִמ ֶמִּנּי .כו ִכּי ְלאָָדם
ֶשׁטּוֹב ְלָפָניו ָנ ַתן ָחְכ ָמה וְַדַעת וְ ִשׂ ְמ ָחה וְַלחוֹ ֶטא ָנ ַתן ִעְניָן ֶל ֱאסוֹף וְִלְכנוֹס
ָל ֵתת ְלטוֹב ִלְפנֵי ָה ֱאלִֹהים ַגּם ֶזה ֶה ֶבל וְּרעוּת רוּ ַח.
לרגע נדמה כאילו קהלת צועד בנתיב מסודר,
תוכנית מחושבת מראש .אך תיכף מתגלה הבלגן,
מתגלות החזרות ,הסתירות .סחרחורת .מפני
שכמו חבריו לימים ,מבקש קהלת שנחוש בה
בבחילה לפני שנדון עליה.
קהלת ג
א ַלכֹּל ְז ָמן וְֵעת ְלָכל ֵח ֶפץ ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ָמיִם .ב ֵעת ָלֶלֶדת וְֵעת ָלמוּת
ֵעת ָל ַטַעת וְֵעת ַלֲעקוֹר ָנטוַּע .ג ֵעת ַל ֲהרוֹג וְֵעת ִלְרפּוֹא ֵעת ִלְפרוֹץ וְֵעת
ִלְבנוֹת .ד ֵעת ִלְבכּוֹת וְֵעת ִל ְשׂחוֹק ֵעת ְספוֹד וְֵעת ְרקוֹד .ה ֵעת ְל ַה ְשִׁליְך
ֲאָבִנים וְֵעת ְכּנוֹס ֲאָבִנים ֵעת ַל ֲחבוֹק וְֵעת ִלְרחֹק ֵמ ַח ֵבּק .ו ֵעת ְלַב ֵקּשׁ וְֵעת
ְלאַ ֵבּד ֵעת ִל ְשׁמוֹר וְֵעת ְל ַה ְשִׁליְך .ז ֵעת ִלְקרוַֹע וְֵעת ִל ְתפּוֹר ֵעת ַל ֲחשׁוֹת וְֵעת
ְלַד ֵבּר .ח ֵעת ֶל ֱאהֹב וְֵעת ִל ְשׂנֹא ֵעת ִמְל ָח ָמה וְֵעת ָשׁלוֹם .ט ַמה
יִּ ְתרוֹן ָהעוֹ ֶשׂה ַבּ ֲא ֶשׁר הוּא ָע ֵמל.
קהלת הנסער מבקש מנוח ,מבקש להטיל עוגן
שיבלום את הסחרחורת שאחזה בו .הוא נזכר
בשיר שכולו יציבות -לכל דבר זמן; עת ועת ,עת
ועת .לרגע הוא מתמכר לניגון ,מתנדנד לפי הקצב.
ואז מסתיים הניגון וקהלת שואל -נו? מה יתרון?
ושב לתסכולו.
קהלת ד
ה ַהְכּ ִסיל חֵֹבק ֶאת יָָדיו וְאֵֹכל ֶאת ְבּ ָשׂרוֹ .ו טוֹב ְמלֹא ַכף ָנ ַחת ִמ ְמּלֹא ָחְפַניִם
ָע ָמל וְּרעוּת רוּ ַח .ז וְ ַשְׁב ִתּי ֲאִני וֶָאְר ֶאה ֶה ֶבל ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ .ח יֵשׁ ֶא ָחד וְֵאין
ֵשִׁני ַגּם ֵבּן וָאָח ֵאין לוֹ וְֵאין ֵקץ ְלָכל ֲע ָמלוֹ ַגּם ֵעינוֹ לֹא ִת ְשַׂבּע עֹ ֶשׁר וְּל ִמי ֲאִני
ָע ֵמל וּ ְמ ַח ֵסּר ֶאת ַנְפ ִשׁי ִמטּוָֹבה ַגּם ֶזה ֶה ֶבל וְִעְניַן ָרע הוּא .ט טוִֹבים ַה ְשַּׁניִם
ִמן ָה ֶא ָחד ֲא ֶשׁר יֵשׁ ָל ֶהם ָשָׂכר טוֹב ַבֲּע ָמָלם .י ִכּי ִאם יִפֹּלוּ ָה ֶא ָחד יִָקים ֶאת
ֲח ֵברוֹ וְִאילוֹ ָה ֶא ָחד ֶשׁיִּפּוֹל וְֵאין ֵשִׁני ַל ֲהִקימוֹ .יא ַגּם ִאם יִ ְשְׁכּבוּ ְשַׁניִם וְַחם
ָל ֶהם וְּל ֶא ָחד ֵאיְך יֵָחם .יב וְִאם יִ ְתְקפוֹ ָה ֶא ָחד ַה ְשַּׁניִם יַַע ְמדוּ נְֶגדּוֹ וְַהחוּט
ַה ְמ ֻשָׁלּשׁ לֹא ִב ְמ ֵהָרה יִָנּ ֵתק .יג טוֹב יֶֶלד ִמ ְסֵכּן וְָחָכם ִמ ֶמֶּלְך ָז ֵקן וְּכ ִסיל ֲא ֶשׁר
לֹא יַָדע ְל ִהָזּ ֵהר עוֹד .יד ִכּי ִמ ֵבּית ָהסוִּרים יָָצא ִל ְמלְֹך ִכּי ַגּם ְבּ ַמְלכוּתוֹ נוַֹלד
ָרשׁ .טו ָר ִאי ִתי ֶאת ָכּל ַה ַחיִּים ַה ְמ ַהְלִּכים ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ ִעם ַהיֶֶּלד ַה ֵשִּׁני
ֲא ֶשׁר יֲַעמֹד ַתּ ְח ָתּיו .טז ֵאין ֵקץ ְלָכל ָהָעם ְלכֹל ֲא ֶשׁר ָהיָה ִלְפנֵי ֶהם ַגּם
ָהאַ ֲחרוִֹנים לֹא יִ ְשׂ ְמחוּ בוֹ ִכּי ַגם ֶזה ֶה ֶבל וְַרְעיוֹן רוּ ַח .יז ְשׁמֹר ַרְגְלָך ַכּ ֲא ֶשׁר
ֵתֵּלְך ֶאל ֵבּית ָה ֱאלִֹהים וְָקרוֹב ִל ְשׁמַֹע ִמ ֵתּת ַהְכּ ִסיִלים ָזַבח ִכּי ֵאיָנם יוְֹדִעים
ַלֲעשׂוֹת ָרע.
אל תוך תמונת ההבל הגדולה ,שוזר קהלת
תובנות קטנות ,תמונות מהחיים .הנה איש נופל
וחברו מסייע ,הנה מלך זקן וכסיל .יהיו שיסתפקו
בכך ,יראו ברגעי ההתבוננות הללו את טעם
החיים .אך לא קהלת ,אצלו הכל מתאדה ,נמוג,
יחד עם ההבל.
קהלת ה
ט אֵֹהב ֶכּ ֶסף לֹא יִ ְשַׂבּע ֶכּ ֶסף וּ ִמי אֵֹהב ֶבּ ָהמוֹן לֹא ְתבוּאָה ַגּם ֶזה ָה ֶבל .י
ִבְּרבוֹת ַהטּוָֹבה ַרבּוּ אוְֹכֶלי ָה וּ ַמה ִכּ ְשׁרוֹן ִלְבָעֶלי ָה ִכּי ִאם ְראוּת ֵעיָניו .יא
ְמתוָּקה ְשַׁנת ָהעֵֹבד ִאם ְמַעט וְִאם ַהְר ֵבּה יֹאֵכל וְַה ָשָּׂבע ֶלָע ִשׁיר ֵאינֶנּוּ ַמִנּי ַח
לוֹ ִלישׁוֹן .י ב יֵשׁ ָרָעה חוָֹלה ָר ִאי ִתי ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ עֹ ֶשׁר ָשׁמוּר ִלְבָעָליו
ְלָרָעתוֹ .י ג וְאַָבד ָהעֹ ֶשׁר ַההוּא ְבִּעְניַן ָרע וְהוִֹליד ֵבּן וְֵאין ְבּיָדוֹ ְמאוּ ָמה .יד
ַכּ ֲא ֶשׁר יָָצא ִמ ֶבּ ֶטן ִאמּוֹ ָערוֹם יָשׁוּב ָלֶלֶכת ְכּ ֶשָׁבּא וּ ְמאוּ ָמה לֹא יִ ָשּׂא ַבֲע ָמלוֹ
ֶשׁיֵֹּלְך ְבּיָדוֹ .ט ו וְַגם זֹה ָרָעה חוָֹלה ָכּל ֻע ַמּת ֶשָׁבּא ֵכּן יֵֵלְך וּ ַמה יִּ ְתרוֹן לוֹ
ֶשׁיֲַּעמֹל ָלרוּ ַח .טז ַגּם ָכּל יָָמיו ַבּחֹ ֶשְׁך יֹאֵכל וְָכַעס ַהְר ֵבּה וְָחְליוֹ וָָקֶצף .יז ִהנֵּה
ֲא ֶשׁר ָר ִאי ִתי אִָני טוֹב ֲא ֶשׁר יֶָפה ֶל ֶאכוֹל וְִל ְשׁתּוֹת וְִלְראוֹת טוָֹבה ְבָּכל ֲע ָמלוֹ
ֶשׁיֲַּעמֹל ַתּ ַחת ַה ֶשּׁ ֶמשׁ ִמ ְסַפּר יְ ֵמי ַחיָּיו ֲא ֶשׁר ָנ ַתן לוֹ ָה ֱאלִֹהים ִכּי הוּא ֶחְלקוֹ.
י ח ַגּם ָכּל ָהאָָדם ֲא ֶשׁר ָנ ַתן לוֹ ָה ֱאלִֹהים עֹ ֶשׁר וְּנָכ ִסים וְִה ְשִׁליטוֹ ֶל ֱאכֹל ִמ ֶמּנּוּ
וְָל ֵשׂאת ֶאת ֶחְלקוֹ וְִל ְשׂמַֹח ַבֲּע ָמלוֹ זֹה ַמ ַתּת ֱאלִֹהים ִהיא .י ט ִכּי לֹא ַהְר ֵבּה
יְִזכֹּר ֶאת יְ ֵמי ַחיָּיו ִכּי ָה ֱאלִֹהים ַמֲענֶה ְבּ ִשׂ ְמ ַחת ִלבּוֹ.
לרגעים נדמה שפרקנו לקוח מספר משלי .אך מה
רב ההבדל .משלי מתהלך לו ָבּעולם שמח ועליז
כמי שפיצח את סוד האושר ,קהלת הוא הפכו
המוחלט .אצל קהלת חוכמת משלי עלובה.
האמירות על שמחה ,עושר ,עבודה ,הן הזוטות
שנותרו לאדם שסוד החיים חסום בפניו.
קהלת ו
ז ָכּל ֲע ַמל ָהאָָדם ְלִפיהוּ וְַגם ַהנֶּ ֶפשׁ לֹא ִת ָמֵּלא .ח ִכּי ַמה יּוֹ ֵתר ֶל ָחָכם ִמן
ַהְכּ ִסיל ַמה ֶלָּעִני יוֵֹדַע ַל ֲהלְֹך נֶֶגד ַה ַחיִּים .ט טוֹב ַמְר ֵאה ֵעיַניִם ֵמ ֲהָלְך ָנ ֶפשׁ
ַגּם ֶזה ֶה ֶבל וְּרעוּת רוּ ַח .י ַמה ֶשּׁ ָהיָה ְכָּבר ִנְקָרא ְשׁמוֹ וְנוָֹדע ֲא ֶשׁר הוּא
אָָדם וְלֹא יוַּכל ָלִדין ִעם ֶשׁ ַתִּקּיף ִמ ֶמּנּוּ .יא ִכּי יֵשׁ ְדָּבִרים ַהְר ֵבּה ַמְרִבּים ָה ֶבל
ַמה יֵֹּתר ָלאָָדם .יב ִכּי ִמי יוֵֹדַע ַמה טּוֹב ָלאָָדם ַבּ ַחיִּים ִמ ְסַפּר יְ ֵמי ַחיֵּי ֶהְבלוֹ
וְיֲַע ֵשׂם ַכֵּצּל ֲא ֶשׁר ִמי יִַגּיד ָלאָָדם ַמה יִּ ְהיֶה אַ ֲחָריו ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ.
לצד ההבל הגדול שבקיום -המחזוריות,
המונוטוניות -מוצא קהלת גם מיני הבלים קטנים.
לרגעים נדמה שהוא מתענג על שפע ההבלים
שסביבו .אולי ישב לו קהלת באיזה בית קפה ,על
גדת איזה נהר ,ובחיוך ממזרי קרא" :יֵשׁ ְדּ ָבִרים
ַהְרֵבּה ַמְר ִבּים ָהֶבל" והתבונן בעשן הסיגריה
שבידו.
קהלת ז
י ג ְר ֵאה ֶאת ַמֲע ֵשׂה ָה ֱאלִֹהים ִכּי ִמי יוַּכל ְל ַת ֵקּן ֵאת ֲא ֶשׁר ִעוְּתוֹ .י ד ְבּיוֹם
טוָֹבה ֱהיֵה ְבטוֹב וְּביוֹם ָרָעה ְר ֵאה ַגּם ֶאת ֶזה ְל ֻע ַמּת ֶזה ָע ָשׂה ָה ֱאלִֹהים ַעל
ִדְּבַרת ֶשׁלֹּא יְִמָצא ָהאָָדם אַ ֲחָריו ְמאוּ ָמה .ט ו ֶאת ַהכֹּל ָר ִאי ִתי ִבּי ֵמי ֶהְבִלי יֵשׁ
ַצִדּיק אֵֹבד ְבִּצְדקוֹ וְיֵשׁ ָר ָשׁע ַמ ֲאִריְך ְבָּרָעתוֹ .ט ז אַל ְתּ ִהי ַצִדּיק ַהְר ֵבּה וְאַל
ִתּ ְת ַחַכּם יוֹ ֵתר ָל ָמּה ִתּשּׁוֹ ֵמם .יז אַל ִתְּר ַשׁע ַהְר ֵבּה וְאַל ְתּ ִהי ָסָכל ָל ָמּה
ָתמוּת ְבּלֹא ִע ֶתָּך .יח טוֹב ֲא ֶשׁר ֶתּ ֱאחֹז ָבֶּזה וְַגם ִמֶזּה אַל ַתַּנּח ֶאת יֶָדָך ִכּי
יְֵרא ֱאלִֹהים יֵֵצא ֶאת ֻכָּלּם .יט ַה ָחְכ ָמה ָתּעֹז ֶל ָחָכם ֵמֲע ָשָׂרה ַשִׁלּי ִטים ֲא ֶשׁר
ָהיוּ ָבִּעיר .כ ִכּי אָָדם ֵאין ַצִדּיק ָבּאָ ֶרץ ֲא ֶשׁר יֲַע ֶשׂה טּוֹב וְלֹא יֱֶח ָטא .כא ַגּם
ְלָכל ַהְדָּבִרים ֲא ֶשׁר יְַד ֵבּרוּ אַל ִתּ ֵתּן ִל ֶבָּך ֲא ֶשׁר לֹא ִת ְשׁ ַמע ֶאת ַעְבְדָּך
ְמַקְלֶלָך .כב ִכּי ַגּם ְפָּע ִמים ַרבּוֹת יַָדע ִל ֶבָּך ֲא ֶשׁר ַגּם אַ ָתּה ִקַלְּל ָתּ ֲא ֵחִרים .כג
ָכּל זֹה ִנ ִסּי ִתי ַב ָחְכ ָמה אָ ַמְר ִתּי ֶא ְחָכּ ָמה וְִהיא ְרחוָֹקה ִמ ֶמִּנּי .כ ד ָרחוֹק ַמה
ֶשּׁ ָהיָה וְָעמֹק ָעמֹק ִמי יְִמָצ ֶאנּוּ.
את השאלה הגדולה שבה נתחבטו ירמיהו ,איוב,
יונה ורבים רבים פוטר קהלת בדרך משלוֶ " .את
ַהכֹּל ָר ִאי ִתי ִבּי ֵמי ֶה ְבִלי" ,אומר קהלת ,הרי העולם
כולו מלא הבלים ,בעיית צדיק ורע לו? עוד הבל
אחד .קטן עלינו.
קהלת ח
א ִמי ְכּ ֶה ָחָכם וּ ִמי יוֵֹדַע ֵפּ ֶשׁר ָדָּבר ָחְכ ַמת אָָדם ָתּ ִאיר ָפָּניו וְעֹז ָפָּניו יְ ֻשׁנֶּא .ב
ֲאִני ִפּי ֶמֶלְך ְשׁמוֹר וְַעל ִדְּבַרת ְשׁבוַּעת ֱאלִֹהים .ג אַל ִתָּבּ ֵהל ִמָפָּניו ֵתֵּלְך אַל
ַתֲּעמֹד ְבָּדָבר ָרע ִכּי ָכּל ֲא ֶשׁר יְַחפֹּץ יֲַע ֶשׂה .ד ַבּ ֲא ֶשׁר ְדַּבר ֶמֶלְך ִשְׁלטוֹן וּ ִמי
יֹא ַמר לוֹ ַמה ַתֲּע ֶשׂה .ה שׁוֹ ֵמר ִמְצוָה לֹא יֵַדע ָדָּבר ָרע וְֵעת וּ ִמ ְשָׁפּט יֵַדע ֵלב
ָחָכם .ו ִכּי ְלָכל ֵח ֶפץ יֵשׁ ֵעת וּ ִמ ְשָׁפּט ִכּי ָרַעת ָהאָָדם ַרָבּה ָעָליו .ז ִכּי ֵאינֶנּוּ
יֵֹדַע ַמה ֶשּׁיִּ ְהיֶה ִכּי ַכּ ֲא ֶשׁר יְִהיֶה ִמי יִַגּיד לוֹ .ח ֵאין אָָדם ַשִׁלּיט ָבּרוּ ַח ִלְכלוֹא
ֶאת ָהרוּ ַח וְֵאין ִשְׁלטוֹן ְבּיוֹם ַה ָמּוֶת וְֵאין ִמ ְשַׁל ַחת ַבּ ִמְּל ָח ָמה וְלֹא יְַמֵלּט ֶר ַשׁע
ֶאת ְבָּעָליו.
אותו היום עלה בידו של המלך לכלוא את הרוח.
דבר לא נע .צמרות העצים קפאו במקומם,
האנשים עמדו מלכת ונשימתם פסקה .וכששבה
הרוח הבינו הבריות שהקיפאון הוא מוות והתנועה
היא חיים .או אז הפכו הבריות את הרוח המניעה
לאל .וכדי שלא לקרוא בשמה המפורש כינוה
בשמות -אד ,משב ,הבל .ובעת רצון אף קראוה -
הבל הבלים.
קהלת ט
ג ֶזה ָרע ְבּכֹל ֲא ֶשׁר ַנֲע ָשׂה ַתּ ַחת ַה ֶשּׁ ֶמשׁ ִכּי ִמְקֶרה ֶא ָחד ַלכֹּל וְַגם ֵלב ְבּנֵי
ָהאָָדם ָמֵלא ָרע וְהוֵֹללוֹת ִבְּלָבָבם ְבּ ַחיֵּי ֶהם וְאַ ֲחָריו ֶאל ַה ֵמּ ִתים .ד ִכּי ִמי
ֲא ֶשׁר יְ ֻחַבּר ֶאל ָכּל ַה ַחיִּים יֵשׁ ִבּ ָטּחוֹן ִכּי ְלֶכֶלב ַחי הוּא טוֹב ִמן ָהאְַריֵה
ַה ֵמּת .ה ִכּי ַה ַחיִּים יוְֹדִעים ֶשׁיָּ ֻמתוּ וְַה ֵמּ ִתים ֵאיָנם יוְֹדִעים ְמאוּ ָמה וְֵאין עוֹד
ָל ֶהם ָשָׂכר ִכּי ִנ ְשַׁכּח ִזְכָרם .ו ַגּם אַ ֲהָב ָתם ַגּם ִשְׂנאָ ָתם ַגּם ִקְנאָ ָתם ְכָּבר
אָָבָדה וְ ֵחֶלק ֵאין ָל ֶהם עוֹד ְלעוָֹלם ְבּכֹל ֲא ֶשׁר ַנֲע ָשׂה ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ.
"ַגּם אַ ֲה ָב ָתם ַגּם ִשְׂנאָ ָתם ַגּם ִקְנאָ ָתם ְכּ ָבר אָ ָבָדה".
קהלת שיודע לאפיין את החיים במילה אחת -
'הבל' ,יודע לעשות זאת גם בשלוש מילים -
אהבה ,שנאה ,קנאה .אלו המרכיבים שמהם
בנויים החיים .נשאר רק לשחק עם הסדר.
קהלת י
יב ִדְּב ֵרי ִפי ָחָכם ֵחן וְ ִשְׂפתוֹת ְכּ ִסיל ְתַּבְלּ ֶענּוּ .יג ְתּ ִחַלּת ִדְּב ֵרי ִפיהוּ ִסְכלוּת
וְאַ ֲחִרית ִפּיהוּ הוֵֹללוּת ָרָעה .יד וְַה ָסָּכל יְַר ֶבּה ְדָבִרים לֹא יֵַדע ָהאָָדם ַמה
ֶשׁיִּ ְהיֶה וֲַא ֶשׁר יְִהיֶה ֵמאַ ֲחָריו ִמי יִַגּיד לוֹ .טו ֲע ַמל ַהְכּ ִסיִלים ְתּיְַגּ ֶענּוּ ֲא ֶשׁר לֹא
יַָדע ָלֶלֶכת ֶאל ִעיר .טז ִאי ָלְך ֶא ֶרץ ֶשׁ ַמְּלֵכְּך ָנַער וְ ָשַׂריְִך ַבּבֶֹּקר יֹאֵכלוּ .יז
אַ ְשֵׁריְך ֶאֶרץ ֶשׁ ַמְּלֵכְּך ֶבּן חוִֹרים וְ ָשַׂריְִך ָבּ ֵעת יֹאֵכלוּ ִבְּגבוָּרה וְלֹא ַב ְשּׁ ִתי .יח
ַבֲּעַצְל ַתּיִם יִַמְּך ַה ְמָּקֶרה וְּב ִשְׁפלוּת יַָדיִם יְִדלֹף ַהָבּיִת .יט ִל ְשׂחוֹק עִֹשׂים ֶל ֶחם
וְיַיִן יְ ַשׂ ַמּח ַחיִּים וְַהֶכּ ֶסף יֲַענֶה ֶאת ַהכֹּל .כ ַגּם ְבּ ַמָדֲּעָך ֶמֶלְך אַל ְתַּקֵלּל
וְּב ַחְדֵרי ִמ ְשָׁכְּבָך אַל ְתַּקֵלּל ָע ִשׁיר ִכּי עוֹף ַה ָשּׁ ַמיִם יוִֹליְך ֶאת ַהקּוֹל וַּבַעל
ְכָּנַפיִם יֵַגּיד ָדָּבר.
בלילות היה המשורר יושב בחדרו ומשמיע מילים,
הברה אחר הברה .עוף השמים שידע את תפקידו
היה בא ונוטל את הקולות ומוליך אותם .וכשראה
המשורר את הקולות המהלכים חש מן חירות
שכזו ,כאילו זה הוא עצמו שמפוזר בכל קצוות
הארץ.
קהלת יא
ו ַבּבֶֹּקר ְזַרע ֶאת ַזְר ֶעָך וְָל ֶעֶרב אַל ַתַּנּח יֶָדָך ִכּי ֵאיְנָך יוֵֹדע ֵאי ֶזה יְִכ ָשׁר ֲהֶזה
אוֹ ֶזה וְִאם ְשׁנֵי ֶהם ְכּ ֶא ָחד טוִֹבים .ז וּ ָמתוֹק ָהאוֹר וְטוֹב ַל ֵעיַניִם ִלְראוֹת ֶאת
ַה ָשּׁ ֶמשׁ .ח ִכּי ִאם ָשִׁנים ַהְר ֵבּה יְִחיֶה ָהאָָדם ְבֻּכָלּם יִ ְשׂ ָמח וְיְִזכֹּר ֶאת יְ ֵמי
ַהחֹ ֶשְׁך ִכּי ַהְר ֵבּה יְִהיוּ ָכּל ֶשָׁבּא ָה ֶבל .ט ְשׂ ַמח ָבּחוּר ְבּיְַלדוּ ֶתיָך וִי ִטיְבָך ִלְבָּך
ִבּי ֵמי ְבחוּרוֹ ֶתָך וְַהֵלְּך ְבַּדְרֵכי ִלְבָּך וְּב ַמְר ֵאי ֵעינֶיָך וְָדע ִכּי ַעל ָכּל ֵאֶלּה יְִבי ֲאָך
ָה ֱאלִֹהים ַבּ ִמּ ְשָׁפּט .י וְָה ֵסר ַכַּעס ִמִלּ ֶבָּך וְַהֲע ֵבר ָרָעה ִמְבּ ָשֶׂרָך ִכּי ַהיְַּלדוּת
וְַה ַשּׁ ֲחרוּת ָה ֶבל.
"וּ ָמתוֹק ָהאוֹר וְטוֹב ַלֵעיַניִם ִלְראוֹת ֶאת ַה ָשּׁ ֶמשׁ" .
האור מתוק .הרי לנו תובנה פוסמודרנית לעילא.
אתה לא יכול לומר מה טוב ומה רע ,מה אמת ומה
שקר ,אך אתה יכול לומר מה טעים לך ומה לא.
זריחת השמש ושקיעתה הם הבל ,אבל זה כל כך
מתוק.
קהלת יב
א וְּזכֹר ֶאת בּוְֹר ֶאיָך ִבּי ֵמי ְבּחוּרֶֹתיָך ַעד ֲא ֶשׁר לֹא יָבֹאוּ יְ ֵמי ָהָרָעה וְִהִגּיעוּ
ָשִׁנים ֲא ֶשׁר תֹּא ַמר ֵאין ִלי ָב ֶהם ֵח ֶפץ .ב ַעד ֲא ֶשׁר לֹא ֶת ְח ַשְׁך ַה ֶשּׁ ֶמשׁ וְָהאוֹר
וְַהיֵָּר ַח וְַהכּוָֹכִבים וְ ָשׁבוּ ֶהָעִבים אַ ַחר ַהָגּ ֶשׁם .ג ַבּיּוֹם ֶשׁיָֻּזעוּ שְֹׁמֵרי ַהַבּיִת
וְִה ְתַעוְּתוּ אְַנ ֵשׁי ֶה ָחיִל וָּב ְטלוּ ַהטֲֹּחנוֹת ִכּי ִמ ֵעטוּ וְָח ְשׁכוּ ָהרֹאוֹת ָבּ ֲאֻרבּוֹת .ד
וְֻסְגּרוּ ְדָל ַתיִם ַבּשּׁוּק ִבּ ְשַׁפל קוֹל ַה ַטּ ֲחָנה וְיָקוּם ְלקוֹל ַהִצּפּוֹר וְיִ ַשּׁחוּ ָכּל
ְבּנוֹת ַה ִשּׁיר .ה ַגּם ִמָגּבַֹהּ יִָראוּ וְַח ְת ַח ִתּים ַבֶּדֶּרְך וְיָנֵאץ ַה ָשּׁ ֵקד וְיְִס ַתּ ֵבּל
ֶה ָחָגב וְ ָת ֵפר ָה ֲאִביּוָֹנה ִכּי הֵֹלְך ָהאָָדם ֶאל ֵבּית עוָֹלמוֹ וְָסְבבוּ ַבשּׁוּק
ַהסְֹּפִדים .ו ַעד ֲא ֶשׁר לֹא יֵָר ֵתק ֶח ֶבל ַהֶכּ ֶסף וְ ָתֻרץ ֻגַּלּת ַהָזּ ָהב וְ ִת ָשּׁ ֶבר ַכּד
ַעל ַה ַמּבּוַּע וְָנרֹץ ַהַגְּלַגּל ֶאל ַהבּוֹר .ז וְיָשֹׁב ֶהָעָפר ַעל ָהאֶָרץ ְכּ ֶשׁ ָהיָה וְָהרוּ ַח
ָתּשׁוּב ֶאל ָה ֱאלִֹהים ֲא ֶשׁר ְנ ָתָנהּ .ח ֲה ֵבל ֲהָבִלים אָ ַמר ַהקּוֹ ֶהֶלת ַהכֹּל ָה ֶבל.
הרבה מילים גדולות נאמרות על ערש דווי .החיים
הסובבים את מיטת החולה מטים אוזנם לשמע
דבריו של האיש שתמונת חייו הושלמה .וכששכב
קהלת על ערש דווי ,והקרובים נתאספו לשמוע
מילים אחרונות ,ראו בת שחוק על שפתיו
הממללות .וכשהיטו אוזן הגביר קהלת קולו ' -הכל
הבל' ,אמר .צחק ,ועצם את עיניו.