משפט וחצי על פרקי בראשית
דניאל שרשבסקי
בראשית א
א ְבּ ֵרא ִשׁית ָבָּרא ֱאלִֹהים ֵאת ַה ָשּׁ ַמיִם וְֵאת ָהאָ ֶרץ .ב וְָהאָ ֶרץ ָהיְ ָתה תֹהוּ
וָבֹהוּ וְחֶֹשְׁך ַעל ְפּנֵי ְתהוֹם וְרוּ ַח ֱאלִֹהים ְמַר ֶח ֶפת ַעל ְפּנֵי ַה ָמּיִם .ג וַיֹּא ֶמר
ֱאלִֹהים יְִהי אוֹר וַיְִהי אוֹר .ד וַיְַּרא ֱאלִֹהים ֶאת ָהאוֹר ִכּי טוֹב וַיְַּב ֵדּל ֱאלִֹהים
ֵבּין ָהאוֹר וּ ֵבין ַהחֶֹשְׁך .ה וַיְִּקָרא ֱאלִֹהים ָלאוֹר יוֹם וְַלחֶֹשְׁך ָקָרא ָליְָלה וַיְִהי
ֶע ֶרב וַיְִהי בֶֹקר יוֹם ֶא ָחד.
ו וַיֹּא ֶמר ֱאלִֹהים יְִהי ָר ִקיַע ְבּתוְֹך ַה ָמּיִם וִי ִהי ַמְבִדּיל ֵבּין ַמיִם ָל ָמיִם .ז וַיַַּעשׂ
ֱאלִֹהים ֶאת ָהָר ִקיַע וַיְַּב ֵדּל ֵבּין ַה ַמּיִם ֲא ֶשׁר ִמ ַתּ ַחת ָלָר ִקיַע וּ ֵבין ַה ַמּיִם ֲא ֶשׁר
ֵמַעל ָלָר ִקיַע וַיְִהי ֵכן .ח וַיְִּקָרא ֱאלִֹהים ָלָר ִקיַע ָשׁ ָמיִם וַיְִהי ֶע ֶרב וַיְִהי בֶֹקר יוֹם
ֵשִׁני.
ט וַיֹּא ֶמר ֱאלִֹהים יִָקּווּ ַה ַמּיִם ִמ ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ַמיִם ֶאל ָמקוֹם ֶא ָחד וְ ֵתָר ֶאה
ַהיַָּבּ ָשׁה וַיְִהי ֵכן .י וַיְִּקָרא ֱאלִֹהים ַליַָּבּ ָשׁה ֶא ֶרץ וְּל ִמ ְקוֵה ַה ַמּיִם ָקָרא יִַמּים
וַיְַּרא ֱאלִֹהים ִכּי טוֹב .יא וַיֹּא ֶמר ֱאלִֹהים ַתְּד ֵשׁא ָהאָ ֶרץ ֶדּ ֶשׁא ֵע ֶשׂב ַמְזִריַע
ֶזַרע ֵעץ ְפִּרי עֶֹשׂה ְפִּרי ְל ִמינוֹ ֲא ֶשׁר ַזְרעוֹ בוֹ ַעל ָהאָ ֶרץ וַיְִהי ֵכן .יב וַתּוֵֹצא
ָהאָ ֶרץ ֶדּ ֶשׁא ֵע ֶשׂב ַמְזִריַע ֶזַרע ְל ִמינֵהוּ וְֵעץ עֶֹשׂה ְפִּרי ֲא ֶשׁר ַזְרעוֹ בוֹ ְל ִמינֵהוּ
וַיְַּרא ֱאלִֹהים ִכּי טוֹב .יג וַיְִהי ֶע ֶרב וַיְִהי בֶֹקר יוֹם ְשִׁלי ִשׁי.
….
לתומו חשב הקורא ,כי התוהו שהיה נסתלק והלך
לו ,ורק כשבספר המשיך הוא לקרוא גילה כי
התוהו היה ועודנו.
בראשית ב
ד ֵאֶלּה תוְֹלדוֹת ַה ָשּׁ ַמיִם וְָהאָ ֶרץ ְבּ ִהָבְּראָם ְבּיוֹם ֲעשׂוֹת ה' ֱאלִֹהים ֶא ֶרץ
וְ ָשׁ ָמיִם .ה וְכֹל ִשׂי ַח ַה ָשּׂ ֶדה ֶט ֶרם יְִהיֶה ָבאָ ֶרץ וְָכל ֵע ֶשׂב ַה ָשּׂ ֶדה ֶט ֶרם יְִצ ָמח
ִכּי לֹא ִה ְמ ִטיר ה' ֱאלִֹהים ַעל ָהאָ ֶרץ וְאָָדם אַיִן ַלֲעבֹד ֶאת ָה ֲאָד ָמה .ו וְֵאד
יֲַעֶלה ִמן ָהאָ ֶרץ וְִה ְשׁ ָקה ֶאת ָכּל ְפּנֵי ָה ֲאָד ָמה .ז וַיִּיֶצר ה' ֱאלִֹהים ֶאת
ָהאָָדם ָע ָפר ִמן ָה ֲאָד ָמה וַיִַּפּח ְבּאַ ָפּיו ִנ ְשׁ ַמת ַחיִּים וַיְִהי ָהאָָדם ְלנֶ ֶפשׁ ַחיָּה.
ח וַיִּ ַטּע ה' ֱאלִֹהים ַגּן
ְבּ ֵע ֶדן ִמ ֶקּ ֶדם וַיָּ ֶשׂם ָשׁם ֶאת ָהאָָדם ֲא ֶשׁר יָָצר .ט וַיְַּצ ַמח ה' ֱאלִֹהים ִמן
ָה ֲאָד ָמה ָכּל ֵעץ נֶ ְח ָמד ְל ַמְר ֶאה וְטוֹב ְל ַמ ֲאָכל וְֵעץ
ַה ַחיִּים ְבּתוְֹך ַהָגּן וְֵעץ ַהַדַּעת טוֹב וָָרע .י וְָנ ָהרּ יֵֹצא ֵמ ֵע ֶדן ְל ַה ְשׁקוֹת ֶאת
ַהָגּן וּ ִמ ָשּׁם יִָפּ ֵרד וְָהיָה ְלאְַרָבָּעה ָרא ִשׁים.
כשנוצר האדם עפר מן האדמה ,היה מוטל זמן מה
אבוד במרחבי אינסוף ,חרד .או אז נטלו האל
והניחו בתוך הגן ,הניחו במקומו .אך אותם
הרגעים שבהם נוצר ,אותה האימה של מי שאין לו
מקום ,נצרבו בו עמוק ,ובכל פעם שהאדם מתרחק
ממקומו ,אותה חרדה קמאית שבה ועולה.
בראשית ג
ט וַיְִּקָרא ה' ֱאלִֹהים ֶאל ָהאָָדם וַיֹּא ֶמר לוֹ אַיֶָּכּה .י וַיֹּא ֶמר ֶאת קְֹלָך ָשׁ ַמְע ִתּי
ַבָּגּן וִָאיָרא ִכּי ֵעירֹם אָנִֹכי וֵָא ָח ֵבא .יא וַיֹּא ֶמר ִמי ִהִגּיד ְלָך ִכּי ֵעירֹם אָ ָתּה
ֲה ִמן ָה ֵעץ ֲא ֶשׁר ִצוִּי ִתיָך ְלִבְל ִתּי ֲאָכל ִמ ֶמּנּוּ אָָכְל ָתּ .יב וַיֹּא ֶמר ָהאָָדם ָה ִא ָשּׁה
ֲא ֶשׁר ָנ ַת ָתּה ִע ָמִּדי ִהוא ָנ ְתָנה ִלּי ִמן ָה ֵעץ וָאֵֹכל .יג וַיֹּא ֶמר ה' ֱאלִֹהים
ָל ִא ָשּׁה ַמה זֹּאת ָע ִשׂית וַתֹּא ֶמר ָה ִא ָשּׁה ַהָנּ ָחשׁ ִה ִשּׁיאִַני וָאֵֹכל .יד וַיֹּא ֶמר
יְהֹוָה ֱאלִֹהים ֶאל ַהָנּ ָחשׁ ִכּי ָע ִשׂי ָת זֹּאת אָרוּר אַ ָתּה ִמָכּל ַהְבּ ֵה ָמה וּ ִמכֹּל
ַחיַּת ַה ָשּׂ ֶדה ַעל ְגּחְֹנָך ֵתֵלְך וְָע ָפר תֹּאַכל ָכּל יְ ֵמי ַחיֶּיָך .טו וְֵאיָבה אָ ִשׁית
ֵבּיְנָך וּ ֵבין ָה ִא ָשּׁה וּ ֵבין ַזְרֲעָך וּ ֵבין ַזְרָעהּ הוּא יְשׁוּ ְפָך רֹאשׁ וְאַ ָתּה ְתּשׁוּ ֶפנּוּ
ָע ֵקב .טז ֶאל ָה ִא ָשּׁה אָ ַמר ַהְרָבּה אְַר ֶבּה ִעְצּבוֹנְֵך וְ ֵהרֹנְֵך ְבּ ֶעֶצב
וְִמהןוּאָה יִֵעְמץ ָשֲׁאלֶשָׁבּרְךִ.צוִּי ִ תיָך ֵל יאזמֹוּרְלאָלָֹדאםתֹאָאַמַכרל ֵתְּלִדי ָבִנים וְֶאל ִאי ֵשְׁך ְתּשׁוּ ָק ֵתְך
ִכּי ָשׁ ַמְע ָתּ ְלקוֹל ִא ְשׁ ֶתָּך וַתֹּאַכל
ִמ ֶמּנּוּ ֲארוָּרה ָה ֲאָד ָמה ַבֲּעבוּ ֶרָך ְבִּעָצּבוֹן תֹּאֲכֶלָנּה כֹּל יְ ֵמי ַחיֶּיָך .יח וְקוֹץ
וְַדְרַדּר ַתְּצ ִמי ַח ָלְך וְאַָכְל ָתּ ֶאת ֵע ֶשׂב ַה ָשּׂ ֶדה .יט ְבֵּזַעת אַ ֶפּיָך תֹּאַכל ֶל ֶחם
ַעד שׁוְּבָך ֶאל ָה ֲאָד ָמה ִכּי ִמ ֶמָּנּה ֻל ָקּ ְח ָתּ ִכּי ָע ָפר אַ ָתּה וְֶאל ָע ָפר ָתּשׁוּב .כ
ה' ִכּי ִהוא ָהיְ ָתה ֵאם ָכּל ָחי .כא וַיַַּעשׂ ֵשׁם ִא ְשׁתּוֹ ַחוָּה ָהאָ ָדם וֱַיִּא ְלקִָֹרהיאם
ֵהן עוֹר וַיְַּלִבּ ֵשׁם.כב וַיֹּא ֶמר ה' ֱאלִֹהים וְּל ִא ְשׁתּוֹ ָכּ ְתנוֹת ְלאָ ָדם
ָהאָָדם ָהיָה ְכּאַ ַחד ִמ ֶמּנּוּ ָלַדַעת טוֹב וָָרע וְַע ָתּה ֶפּן יִ ְשַׁלח יָדוֹ וְָל ַקח ַגּם
ֵמ ֵעץ ַה ַחיִּים וְאַָכל וַָחי ְלעָֹלם .כג וַיְ ַשְׁלּ ֵחהוּ ה' ֱאלִֹהים ִמַגּן ֵע ֶדן ַלֲעבֹד ֶאת
ָה ֲאָד ָמה ֲא ֶשׁר ֻל ַקּח ִמ ָשּׁם .כד וַיְָג ֶרשׁ ֶאת ָהאָָדם וַיַּ ְשֵׁכּן ִמ ֶקּ ֶדם ְלַגן ֵע ֶדן ֶאת
ַהְכּ ֻרִבים וְֵאת ַל ַהט ַה ֶח ֶרב ַה ִמּ ְת ַה ֶפֶּכת ִל ְשׁמֹר ֶאת ֶדּ ֶרְך ֵעץ ַה ַחיִּים.
בתמונות מופיעים אדם וחווה יוצאים מהגן,
כפופים ,בוכים .אך בשל מגבלות הטכנולוגיה,
הצופים לא שמעו את דברי האדם לאשתו .כך הוא
לחש לה" :הנה חוול'ה ,הפרנו את הצו ,ויצאנו מזה
בשלום" .הם המשיכו ללכת כפופים והגניבו זה לזו
חיוך של מנצחים.
בראשית ד
א וְָהאָָדם יַָדע ֶאת ַחוָּה ִא ְשׁתּוֹ וַ ַתּ ַהר וַ ֵתֶּלד ֶאת ַקיִן וַתֹּא ֶמר ָקִני ִתי ִאישׁ ֶאת
ה' .ב וַתֶֹּסף ָלֶל ֶדת ֶאת אָ ִחיו ֶאת ָה ֶבל וַיְִהי ֶה ֶבל רֵֹעה צֹאן וְַקיִן ָהיָה עֵֹבד
ֲאָד ָמה .ג וַיְִהי ִמ ֵקּץ יִָמים וַיָּ ֵבא ַקיִן ִמ ְפִּרי ָה ֲאָד ָמה ִמְנ ָחה ַלה' .ד וְ ֶה ֶבל
ֵהִביא ַגם הוּא ִמְבּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּ ֵמ ֶחְל ֵב ֶהן וַיִּ ַשׁע ה' ֶאל ֶה ֶבל וְֶאל ִמְנ ָחתוֹ .ה
וְֶאל ַקיִן וְֶאל ִמְנ ָחתוֹ לֹא ָשָׁעה וַיִּ ַחר ְל ַקיִן ְמאֹד וַיְִּפּלוּ ָפָּניו .ו וַיֹּא ֶמר ה' ֶאל
ָקיִן ָל ָמּה ָחָרה ָלְך וְָל ָמּה ָנ ְפלוּ ָפנֶיָך .ז ֲהלוֹא ִאם ֵתּי ִטיב ְשׂ ֵאת וְִאם לֹא
ֵתי ִטיב ַל ֶפּ ַתח ַח ָטּאת רֵֹבץ וְֵאֶליָך ְתּשׁוּ ָקתוֹ וְאַ ָתּה ִתּ ְמ ָשׁל בּוֹ .ח וַיֹּא ֶמר ַקיִן
ֶאל ֶה ֶבל אָ ִחיו וַיְִהי ִבּ ְהיוֹ ָתם ַבּ ָשּׂ ֶדה וַיָָּקם ַקיִן ֶאל ֶה ֶבל אָ ִחיו וַיַּ ַהְרֵגהוּ .ט
וַיֹּא ֶמר ה' ֶאל ַקיִן ֵאי ֶה ֶבל אָ ִחיָך וַיֹּא ֶמר לֹא יַָדְע ִתּי ֲהשֵֹׁמר אָ ִחי אָנִֹכי .י
וַיֹּא ֶמר ֶמה ָע ִשׂי ָת קוֹל ְדּ ֵמי אָ ִחיָך צֲֹע ִקים ֵאַלי ִמן ָה ֲאָד ָמה .יא וְַע ָתּה אָרוּר
אָ ָתּה ִמן ָה ֲאָד ָמה ֲא ֶשׁר ָפְּצ ָתה ֶאת ִפּי ָה ָל ַק ַחת ֶאת ְדּ ֵמי אָ ִחיָך ִמיֶָּדָך .יב ִכּי
ַתֲעבֹד ֶאת ָה ֲאָד ָמה לֹא תֵֹסף ֵתּת כָֹּחהּ ָלְך ָנע וָָנד ִתּ ְהיֶה ָבאָ ֶרץ.
בראשית ד -קומדיה זו לא ,זו הרי טרגדיה ,אך
סאטירה יש גם יש .אך לפני רגע תואר האדם
בפאתוס גדול 'צלם אלוהים' והנה הצלם קם על
צלמו ,ובלי שהסיפור מכביר מילים ,הורג והולך.
וברקע נשמע צחוק של לעג ,ואיננו מעזים לשאול -
לעג למי?
בראשית ה
א ֶזה ֵס ֶפר תּוְֹלדֹת אָָדם ְבּיוֹם ְבּרֹא ֱאלִֹהים אָָדם ִבְּדמוּת ֱאלִֹהים ָע ָשׂה
ֶאת ְשׁ ָמם אָָדם ְבּיוֹם וַיְְשָׁבלֶֹרְִשׁךיםאֹוָּתְמםאַ וַתיְִּקָָרשָׁנאה ָזָכר וְּנ ֵקָבה ְבָּראָם אֹתוֹ .ב
וַיּוֶֹלד ִבְּדמוּתוֹ ְכַּצְלמוֹ ג וַיְִחי אָָדם ִה ָבּ ְראָם.
וַיְִּקָרא ֶאת ְשׁמוֹ ֵשׁת .ד וַיִּ ְהיוּ יְ ֵמי אָָדם אַ ֲח ֵרי הוִֹלידוֹ ֶאת ֵשׁת ְשׁמֹנֶה ֵמאֹת
ָשָׁנה וַיּוֶֹלד ָבִּנים וָּבנוֹת .ה וַיִּ ְהיוּ ָכּל יְ ֵמי אָָדם ֲא ֶשׁר ַחי ְתּ ַשׁע ֵמאוֹת ָשָׁנה
וּ ְשׁלִֹשׁים ָשָׁנה וַיָּמֹת .ו וַיְִחי ֵשׁת ָח ֵמשׁ ָשִׁנים וּ ְמאַת ָשָׁנה וַיּוֶֹלד ֶאת
ֱאנוֹשׁ .ז וַיְִחי ֵשׁת אַ ֲח ֵרי הוִֹלידוֹ ֶאת ֱאנוֹשׁ ֶשַׁבע ָשִׁנים וּ ְשׁמֹנֶה ֵמאוֹת ָשָׁנה
וַיּוֶֹלד ָבִּנים וָּבנוֹת .ח וַיִּ ְהיוּ ָכּל יְ ֵמי ֵשׁת ְשׁ ֵתּים ֶע ְשׂ ֵרה ָשָׁנה וּ ְת ַשׁע ֵמאוֹת
ָשָׁנה וַיָּמֹת .ט וַיְִחי ֱאנוֹשׁ ִתּ ְשִׁעים ָשָׁנה וַיּוֶֹלד ֶאת ֵקיָנן .י וַיְִחי ֱאנוֹשׁ
אַ ֲח ֵרי הוִֹלידוֹ ֶאת ֵקיָנן ֲח ֵמשׁ ֶע ְשׂ ֵרה ָשָׁנה וּ ְשׁמֹנֶה ֵמאוֹת ָשָׁנה וַיּוֶֹלד ָבִּנים
וָּבנוֹת .יא וַיִּ ְהיוּ ָכּל יְ ֵמי ֱאנוֹשׁ ָח ֵמשׁ ָשִׁנים וּ ְת ַשׁע ֵמאוֹת ָשָׁנה וַיָּמֹת.
יב וַיְִחי ֵקיָנן ִשְׁבִעים ָשָׁנה וַיּוֶֹלד ֶאת ַמ ֲהַלְל ֵאל .יג וַיְִחי ֵקיָנן אַ ֲח ֵרי
הוִֹלידוֹ ֶאת ַמ ֲהַלְל ֵאל אְַרָבִּעים ָשָׁנה וּ ְשׁמֹנֶה ֵמאוֹת ָשָׁנה וַיּוֶֹלד ָבִּנים וָּבנוֹת.
יד וַיִּ ְהיוּ ָכּל יְ ֵמי ֵקיָנן ֶע ֶשׂר ָשִׁנים וּ ְת ַשׁע ֵמאוֹת ָשָׁנה וַיָּמֹת .טו וַיְִחי
ַמ ֲהַלְל ֵאל ָח ֵמשׁ ָשִׁנים וְ ִשׁ ִשּׁים ָשָׁנה וַיּוֶֹלד ֶאת יֶָרד .טז וַיְִחי ַמ ֲהַלְל ֵאל אַ ֲח ֵרי
הוִֹלידוֹ ֶאת יֶֶרד ְשׁלִֹשׁים ָשָׁנה וּ ְשׁמֹנֶה ֵמאוֹת ָשָׁנה וַיּוֶֹלד ָבִּנים וָּבנוֹת .יז
וַיִּ ְהיוּ ָכּל יְ ֵמי ַמ ֲהַלְל ֵאל ָח ֵמשׁ וְ ִת ְשִׁעים ָשָׁנה וּ ְשׁמֹנֶה ֵמאוֹת ָשָׁנה וַיָּמֹת.
שתי מילים מלוות את הפרק " -וַיּוֶֹלד" ו"וַיָּמֹת".
האדם שצלמו צלם אלוהים מוליד אדם בדמותו
כצלמו ,ובכך הוא מתגלה בדמות אל .אך האדם
מת ואלוהים לא .והלידה והמיתה הנתונות בו בגוף
מספרות את סיפורו של האיש ,הנולד בדמות אל
ומת בדמות אדם.
בראשית ו
ט ֵאֶלּה תּוְֹלדֹת נַֹח נַֹח ִאישׁ ַצִדּיק ָתּ ִמים ָהיָה ְבּדֹרָֹתיו ֶאת ָה ֱאלִֹהים
וַיּוֶֹלד נַֹח ְשׁלָֹשׁה ָבִנים ֶאת ֵשׁם ֶאת ָחם וְֶאת יֶָפת .יא
ִל ְפנֵי ָה ֱאלִֹהים וַ ִתּ ָמֵּלא ָהאָ ֶרץ ָח ָמס .יב וַיְַּרא ֱאלִֹהים ֶאת נַֹח .י ִה ְת ַהֶלְּך
ָהאָ ֶרץ וַ ִתּ ָשּׁ ֵחת
ָהאָ ֶרץ וְִהנֵּה ִנ ְשׁ ָח ָתה ִכּי ִה ְשׁ ִחית ָכּל ָבּ ָשׂר ֶאת ַדְּרכּוֹ ַעל ָהאָ ֶרץ .יג
וַיֹּא ֶמר ֱאלִֹהים ְלנַֹח ֵקץ ָכּל ָבּ ָשׂר ָבּא ְל ָפַני ִכּי ָמְלאָה ָהאָ ֶרץ ָח ָמס ִמ ְפּנֵי ֶהם
וְִהְנִני ַמ ְשׁ ִחי ָתם ֶאת ָהאָ ֶרץ .יד ֲע ֵשׂה ְלָך ֵתַּבת ֲעֵצי גֶֹפר ִקִנּים ַתֲּע ֶשׂה ֶאת
ַה ֵתָּבה וְָכ ַפְר ָתּ אָֹתהּ ִמַבּיִת וּ ִמחוּץ ַבּכֶֹּפר .טו וְֶזה ֲא ֶשׁר ַתֲּע ֶשׂה אָֹתהּ ְשׁלֹשׁ
ֵמאוֹת אַ ָמּה אֶֹרְך ַה ֵתָּבה ֲח ִמ ִשּׁים אַ ָמּה ָר ְחָבּהּ וּ ְשׁלִֹשׁים אַ ָמּה קוֹ ָמ ָתהּ .טז
צַֹהר ַתֲּע ֶשׂה ַל ֵתָּבה וְֶאל אַ ָמּה ְתַּכֶלָנּה ִמְל ַמְעָלה וּ ֶפ ַתח ַה ֵתָּבה ְבִּצָדּהּ
ָתּ ִשׂים ַתּ ְח ִתּיִּם ְשִׁניִּם וּ ְשִׁל ִשׁים ַתֲּע ֶשׂ ָה.
כשיצא מהגן אל המרחבים הגדולים ,החל האדם
אט אט לאבד את דרכו .או אז נקרא האדם לשוב
ולהתכנס .הוא בנה תיבה ,הוא בנה את הבית.
ומאז במחזוריות של התכנסות והתפזרות ,שאיפה
ונשיפה ,בנייה וחורבן ,האדם בא אל הבית ומאבד
אותו שוב ושוב.
בראשית ז
א וַיֹּא ֶמר ה' ְלנַֹח בֹּא אַ ָתּה וְָכל ֵבּי ְתָך ֶאל ַה ֵתָּבה ִכּי אְֹתָך ָר ִאי ִתי ַצִדּיק
ְל ָפַני ַבּדּוֹר ַהֶזּה .ב ִמכֹּל ַהְבּ ֵה ָמה ַה ְטּהוָֹרה ִתּ ַקּח ְלָך ִשְׁבָעה ִשְׁבָעה ִאישׁ
וְִא ְשׁתּוֹ וּ ִמן ַהְבּ ֵה ָמה ֲא ֶשׁר לֹא ְטהָֹרה ִהוא ְשַׁניִם ִאישׁ וְִא ְשׁתּוֹ .ג ַגּם ֵמעוֹף
ַה ָשּׁ ַמיִם ִשְׁבָעה ִשְׁבָעה ָזָכר וְּנ ֵקָבה ְל ַחיּוֹת ֶזַרע ַעל ְפּנֵי ָכל ָהאָ ֶרץ .ד ִכּי
ְליִָמים עוֹד ִשְׁבָעה אָנִֹכי ַמ ְמ ִטיר ַעל ָהאָ ֶרץ אְַרָבִּעים יוֹם וְאְַרָבִּעים ָליְָלה
וּ ָמ ִחי ִתי ֶאת ָכּל ַהיְקוּם ֲא ֶשׁר ָע ִשׂי ִתי ֵמַעל ְפּנֵי ָה ֲאָד ָמה .ה וַיַַּעשׂ נַֹח ְכּכֹל
ֲא ֶשׁר ִצוָּהוּ ה' .ו וְנַֹח ֶבּן ֵשׁשׁ ֵמאוֹת ָשָׁנה וְַה ַמּבּוּל ָהיָה ַמיִם ַעל ָהאָ ֶרץ.
"נח צדיק" מעידים הפסוקים ,אך החכמים סבורים
שלא ממש .הם סבורים שהעולם הישן ,העולם
המושלם שדמיין אלוהים ,הוא חסר תוחלת ,אין
באמת צדיקים ,יש רק צדיקים יחסית .כעת במקום
העולם שחרב יקום עולם חדש ,סלחני יותר .נח,
כך נראה ,הוא האדם הראשון של העולם השני.
בראשית ח
ו וַיְִהי ִמ ֵקּץ אְַרָבִּעים יוֹם וַיְִּפ ַתּח נַֹח ֶאת ַחלּוֹן ַה ֵתָּבה ֲא ֶשׁר ָע ָשׂה .ז וַיְ ַשַׁלּח
ֶאת ָהעֵֹרב וַיֵֵּצא יָצוֹא וָשׁוֹב ַעד יְבֶֹשׁת ַה ַמּיִם ֵמַעל ָהאָ ֶרץ .ח וַיְ ַשַׁלּח ֶאת
ַהיּוָֹנה ֵמ ִאתּוֹ ִלְראוֹת ֲה ַקלּוּ ַה ַמּיִם ֵמַעל ְפּנֵי ָה ֲאָד ָמה .ט וְלֹא ָמְצאָה ַהיּוָֹנה
ָמנוֹ ַח ְלַכף ַרְגָלהּ וַ ָתּ ָשׁב ֵאָליו ֶאל ַה ֵתָּבה ִכּי ַמיִם ַעל ְפּנֵי ָכל ָהאָ ֶרץ וַיִּ ְשַׁלח
יָדוֹ וַיִָּקּ ֶח ָה וַיָּ ֵבא אָֹתהּ ֵאָליו ֶאל ַה ֵתָּבה .י וַיָּ ֶחל עוֹד ִשְׁבַעת יִָמים ֲא ֵחִרים
וַיֶֹּסף ַשַׁלּח ֶאת ַהיּוָֹנה ִמן ַה ֵתָּבה .יא וַ ָתּבֹא ֵאָליו ַהיּוָֹנה ְל ֵעת ֶע ֶרב וְִהנֵּה
ֲעֵלה ַזיִת ָטָרף ְבּ ִפי ָה וַיֵַּדע נַֹח ִכּי ַקלּוּ ַה ַמּיִם ֵמַעל ָהאָ ֶרץ .יב וַיִּיָּ ֶחל עוֹד
ִשְׁבַעת יִָמים ֲא ֵחִרים וַיְ ַשַׁלּח ֶאת ַהיּוָֹנה וְלֹא יְָס ָפה שׁוּב ֵאָליו עוֹד .יג וַיְִהי
ְבּאַ ַחת וְ ֵשׁשׁ ֵמאוֹת ָשָׁנה ָבִּראשׁוֹן ְבּ ֶא ָחד ַלחֶֹדשׁ ָחְרבוּ ַה ַמּיִם ֵמַעל ָהאָ ֶרץ
וַיַָּסר נַֹח ֶאת ִמְכ ֵסה ַה ֵתָּבה וַיְַּרא וְִהנֵּה ָחְרבוּ ְפּנֵי ָה ֲאָד ָמה .יד וַּבחֶֹדשׁ
ַה ֵשִּׁני ְבּ ִשְׁבָעה וְֶע ְשִׂרים יוֹם ַלחֶֹדשׁ יְָב ָשׁה ָהאָ ֶרץ .טו וַיְַד ֵבּר
ֱאלִֹהים ֶאל נַֹח ֵלאמֹר .טז ֵצא ִמן ַה ֵתָּבה אַ ָתּה וְִא ְשׁ ְתָּך וָּבנֶיָך וְּנ ֵשׁי ָבנֶיָך
ִא ָתְּך .יז ָכּל ַה ַחיָּה ֲא ֶשׁר ִא ְתָּך ִמָכּל ָבּ ָשׂר ָבּעוֹף וַּבְבּ ֵה ָמה וְּבָכל ָה ֶר ֶמשׂ
ָהרֵֹמשׂ ַעל ָהאָ ֶרץ ַהיְֵצא ִא ָתְּך וְ ָשְׁרצוּ ָבאָ ֶרץ וּ ָפרוּ וְָרבוּ ַעל ָהאָ ֶרץ .יח וַיֵֵּצא
נַֹח וָּבָניו וְִא ְשׁתּוֹ וְּנ ֵשׁי ָבָניו ִאתּוֹ.
"וַיִּ ְשַׁלח יָדוֹ וַיִָּקּ ֶח ָה וַיֵָּבא אָֹתהּ ֵאָליו ֶאל ַה ֵתּ ָבה".
היונה התעופפה ולא מצאה מנוח ,ונח אוסף אותה
באהבה אליו ,אל תיבתו .הוא פותח את היד
ברכּוּת ,היונה משתהה ומנתרת אל הקן .והקרקע
מתגלה ,הארץ מתייבשת ,והאל שזעם שולח כעת
את ידו ואוסף את נח באהבה ,ומניחו ברכּוּת
בעולם החדש.
בראשית ט
יח וַיִּ ְהיוּ ְבנֵי נַֹח ַהיְֹּצ ִאים ִמן ַה ֵתָּבה ֵשׁם וְָחם וָיֶָפת וְָחם הוּא ֲאִבי ְכָנַען .יט
ְשׁלָֹשׁה ֵאֶלּה ְבּנֵי נַֹח וּ ֵמ ֵאֶלּה ָנ ְפָצה ָכל ָהאָ ֶרץ .כ וַיָּ ֶחל נַֹח ִאישׁ ָה ֲאָד ָמה
וַיִּ ַטּע ָכּ ֶרם .כא וַיֵּ ְשׁ ְתּ ִמן ַהיַּיִן וַיִּ ְשָׁכּר וַיִּ ְתַגּל ְבּתוְֹך אָ ֳהלֹה .כב וַיְַּרא ָחם ֲאִבי
ְכַנַען ֵאת ֶעְרוַת אִָביו וַיֵַּגּד ִל ְשׁנֵי ֶא ָחיו ַבּחוּץ .כג וַיִַּקּח ֵשׁם וָיֶֶפת ֶאת
ַה ִשּׂ ְמָלה וַיָּ ִשׂימוּ ַעל ְשֶׁכם ְשׁנֵי ֶהם וַיְֵּלכוּ ֲאחַֹרִנּית וַיְַכסּוּ ֵאת ֶעְרוַת ֲאִבי ֶהם
וּ ְפנֵי ֶהם ֲאחַֹרִנּית וְֶעְרוַת ֲאִבי ֶהם לֹא ָראוּ .כד וַיִּי ֶקץ נַֹח ִמיֵּינוֹ וַיֵַּדע ֵאת ֲא ֶשׁר
ָע ָשׂה לוֹ ְבּנוֹ ַה ָקּ ָטן .כה וַיֹּא ֶמר אָרוּר ְכָּנַען ֶע ֶבד ֲעָבִדים יְִהיֶה ְל ֶא ָחיו .כו
ְליֶֶפת ֱאלִֹהים ְכַנַען ֶע ֶבד ָלמוֹ .כז יְַפ ְתּ וִי ִהי ֱאלֵֹהי ֵשׁם וַיֹּא ֶמר ָבּרוְּך יְהֹוָה
ְשׁלֹשׁ ַה ַמּבּוּל ָלמוֹ .כח וַיְִחי נַֹח אַ ַחר ֶע ֶבד וִי ִהי ְכַנַען וְיִ ְשׁכֹּן ְבּאָ ֳהֵלי ֵשׁם
ֵמאוֹת ָשָׁנה וֲַח ִמ ִשּׁים ָשָׁנה .כט וַיִּ ְהיוּ ָכּל יְ ֵמי נַֹח ְתּ ַשׁע ֵמאוֹת ָשָׁנה וֲַח ִמ ִשּׁים
ָשָׁנה וַיָּמֹת.
נח ,שהקרקע נשמטה מתחת רגליו ,ביקש לשווא
להשיב לעצמו אחיזה .הוא נטע כרם ,נאחז
באדמה ,אך היין תסס בדמו והוא נותר מוטל
באהל ,עירום .וכשבנו גילה את ערוותו ,והותיר
אותו חלש וחשוף ,ביקש נח לחוש שוב את
העוצמה שבשליטה והכריז "אָרוּר ְכָּנ ַעןֶ ,עֶבד
ֲע ָבִדים יְִהיֶה ְל ֶא ָחיו" .כעת סוף סוף חש עצמו אדון.
בראשית י
טו וְּכַנַען יַָלד ֶאת ִצידֹן ְבּכֹרוֹ וְֶאת ֵחת .טז וְֶאת ַהיְבוּ ִסי וְֶאת ָה ֱאמִֹרי וְֵאת
ַהִגְּרָגּ ִשׁי .יז וְֶאת ַה ִחוִּי וְֶאת ַהַעְר ִקי וְֶאת ַה ִסּיִני .יח וְֶאת ָהאְַרוִָדי וְֶאת
ַהְצּ ָמִרי וְֶאת ַה ֲח ָמ ִתי וְאַ ַחר ָנפֹצוּ ִמ ְשׁ ְפּחוֹת ַהְכַּנֲעִני .יט וַיְִהי ְגּבוּל ַהְכַּנֲעִני
ִמִצּידֹן בֲֹּאָכה ְגָרָרה ַעד ַעָזּה בֲֹּאָכה ְסדָֹמה וֲַעמָֹרה וְאְַד ָמה וְּצבֹיִם ַעד
ָל ַשׁע .כ ֵאֶלּה ְבנֵי ָחם ְל ִמ ְשׁ ְפּחָֹתם ִלְלשֹׁנָֹתם ְבּאְַרצָֹתם ְבּגוֹיֵֶהם.
כא וְּל ֵשׁם יַֻלּד ַגּם הוּא ֲאִבי ָכּל ְבּנֵי ֵע ֶבר ֲא ִחי יֶֶפת ַהָגּדוֹל .כב ְבּנֵי
ֵשׁם ֵעיָלם וְאַשּׁוּר וְאְַר ַפְּכ ַשׁד וְלוּד וֲַאָרם .כג וְּבנֵי ֲאָרם עוּץ וְחוּל וְֶג ֶתר
וַָמשׁ .כד וְאְַר ַפְּכ ַשׁד יַָלד ֶאת ָשַׁלח וְ ֶשַׁלח יַָלד ֶאת ֵע ֶבר .כה וְּל ֵע ֶבר יַֻלּד ְשׁנֵי
ָבִנים ֵשׁם ָה ֶא ָחד ֶפֶּלג ִכּי ְביָָמיו ִנ ְפְלָגה ָהאָ ֶרץ וְ ֵשׁם אָ ִחיו יְָק ָטן .כו וְיְָק ָטן
יַָלד ֶאת אְַלמוָֹדד וְֶאת ָשֶׁלף וְֶאת ֲחַצְר ָמוֶת וְֶאת יַָרח .כז וְֶאת ֲהדוָֹרם וְֶאת
אוָּזל וְֶאת ִדּ ְקָלה .כח וְֶאת עוָֹבל וְֶאת ֲאִבי ָמ ֵאל וְֶאת ְשָׁבא .כט וְֶאת אוֹ ִפר
וְֶאת ֲחוִיָלה וְֶאת יוָֹבב ָכּל ֵאֶלּה ְבּנֵי יְָק ָטן .ל וַיְִהי מוֹ ָשָׁבם ִמ ֵמּ ָשׁא בֲֹּאָכה
ְס ָפָרה ַהר ַה ֶקּ ֶדם .לא ֵאֶלּה ְבנֵי ֵשׁם ְל ִמ ְשׁ ְפּחָֹתם ִלְלשֹׁנָֹתם ְבּאְַרצָֹתם
ְלגוֹיֵֶהם .לב ֵאֶלּה ִמ ְשׁ ְפּחֹת ְבּנֵי נַֹח ְלתוְֹלדָֹתם ְבּגוֹיֵֶהם וּ ֵמ ֵאֶלּה ִנ ְפְרדוּ
ַהגּוֹיִם ָבּאָ ֶרץ אַ ַחר ַה ַמּבּוּל.
בראשית י -כשמנה בראשית את התולדות מאדם
עד נח ,יכול היה הקורא לחוש בחיים שעל קו הקץ.
המבול באופק ,המוות נוכח -וַיּוֶֹלד וַיָּמֹת ,וַיּוֶֹלד
וַיָּמֹת .כעת ,בעולם שאחר המבול שוב נמנות
התולדות ,אך כעת אין מוות ,רק לידה ְ -כַּנ ַען יַָלד
וְאְַר ַפְּכ ַשׁד יַָלד וְ ֶשַׁלח יַָלד .כעת בעולם החדש
שאחר המבול האפשרויות נפתחות ,הכל נולד,
דבר לא מת.