יצחק גרינברג - מההסתדרות הכללית להסתדרות הכללית החדשה

‫‪1‬‬

‫יצחק גרינברג‬

‫מההסתדרות הכללית להסתדרות הכללית החדשה‬

‫בבסיס הקמתה של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל‪ ,‬בדצמבר‬
‫‪ ,1920‬עמדה ההשקפה הסוציאליסטית‪-‬קונסטרוקטיבית‪ ,‬אשר הקנתה תפקיד אקטיבי ויוזם‬
‫לתנועת הפועלים בבניין הבית הלאומי היהודי בארץ‪ .‬לעומת תנועות פועלים בחוץ לארץ‪ ,‬שבהן‬
‫המוטיבציה להתארגנות הייתה מקצועית ופעילות האיגודים המקצועיים התרכזה‪ ,‬לפיכך‪ ,‬במתן‬
‫מענה לשאלות פרופסיונאליות כתנאי העבודה‪ ,‬שכר וכיוצא באלה‪ ,‬מייסדי ההסתדרות הכללית‬
‫הרחיבו את יעדיה ואת גדרותיה לכדי מערכת רב תפקודית‪ .‬לצד התפקיד המסורתי של הגנה על‬
‫האינטרסים של העובדים חתרה‪ ,‬אפוא‪ ,‬ההסתדרות למלא משימות במישור הלאומי‪ ,‬להרחיב את‬
‫יריעת עשייתה ולעסוק בבינוי החברה והמשק‪ :‬בקליטת עלייה‪ ,‬בפיתוח כלכלי‪ ,‬ביצירת מקורות‬
‫תעסוקה‪ ,‬בהיאחזות באזורי הספר ובקידומם‪ ,‬בעשייה חינוכית ובהספקת שירותי רווחה‪ .‬בפועל‬
‫היא הקימה וטיפחה תאגידים משקיים‪ ,‬מוסדות תרבות וחינוך ומפעלי רווחה‪ .‬במרוצת השנים‬
‫התפתחה חברת העובדים – הצד המשקי של ההסתדרות הכללית – למערכת כלכלית אדירה‪,‬‬
‫שכללה שורה של תאגידים וביניהם‪ :‬בנק הפועלים‪ ,‬חברת הבנייה 'סולל בונה'‪ ,‬קונצרן התעשייה‬
‫'כור'‪ ,‬חברת הביטוח 'הסנה' וחברת 'שיכון עובדים'‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬גם ההתיישבות העובדת וארגוניה‬
‫הכלכליים‪' ,‬המשביר המרכזי' ו'תנובה'‪ ,‬וקואופרציה לענפיה – תחבורה‪ ,‬אשראי‪ ,‬צרכנות וייצור –‬
‫נמצאו בזיקה לחברת העובדים‪ .‬בשדה החינוך והתרבות טיפחה ההסתדרות את זרם העובדים‬
‫בחינוך – רשת של בתי ספר – ומפעלים נוספים כהוצאת הספרים 'עם עובד'‪ ,‬עיתון 'דבר'‪ ,‬תיאטרון‬
‫'אהל'‪ ,‬תנועת הנוער העובד והתאגדות הספורט 'הפועל'‪ .‬עם השירותים ההסתדרותיים בתחום‬
‫הרווחה – העזרה ההדדית בלשון ההסתדרות – נמנו קופת החולים הכללית‪ ,‬קופות גמל וקרנות‬

‫פנסיה‪' ,‬משען' וכדומה‪.‬‬
‫בנוסף לתרומה לבניין החברה והמשק‪ ,‬בהתפשטות של ההסתדרות לעשייה רחבה‪,‬‬
‫במישורים הכלכלי והחברתי‪ ,‬היו גלומים יתרונות פוליטיים לתנועת העבודה בכלל ולמפלגה‬
‫הדומיננטית בה – למפא"י ולמפלגת העבודה שבאה במקומה – בפרט‪ .‬בפעילות הזאת‪ ,‬לענפיה‬
‫ולתחומיה‪ ,‬היה כדי לחשל את החישוקים התנועתיים; לחזק את הזיקה של העובדים חברי‬
‫ההסתדרות לארגונם ואת תלותם בו; ולסייע למפלגות תנועת העבודה לגייס תמיכה ולצבור‬

‫עוצמה במישור הפוליטי‪ ,‬ולהגיע להגמוניה ביישוב ובמדינה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫בתקופת היישוב הייתה בתנועת הפועלים בארץ תמיכה גורפת בהשקפה שחייבה את‬
‫ההסתדרות הכללית כמערכת רב תפקודית וביישומה הלכה למעשה‪ .‬רק השמאל הרדיקאלי ביקש‬
‫למקד את ההסתדרות בפעילות האיגוד המקצועי ולהשיל ממנה את התפקידים האחרים‪ .‬הגישה‬
‫הזאת נבעה מחשש שההתפשטות של ההסתדרות לעשייה חברתית כלכלית רחבה תכרסם במשקל‬
‫שניתן בארגון לקידום האינטרסים של העובדים‪ ,‬תקהה מאבקים מקצועיים ותפגע בשיתוף‬

‫הפעולה עם הפועלים הערבים וביכולת לכונן ארגון משותף עמם‪.‬‬
‫מחוץ לתנועת הפועלים תבעו הרוויזיוניסטים את התפרקות ההסתדרות הכללית משלל‬
‫תפקידיה ולהותירה כאיגוד מקצועי בלבד‪ .‬לאחר הקמת המדינה המשיכו תנועת החרות ואחריה‬
‫הליכוד להחזיק בעמדה הזאת‪ ,‬ואולם לא הייתה לה השפעה על דרכה של ההסתדרות‪ .‬משנת ‪1965‬‬
‫התמודדו חרות‪ ,‬כסיעת 'תכלת לבן'‪ ,‬ולאחר מכן הליכוד בבחירות להסתדרות במגמה להגיע‬
‫לעמדת השפעה מכרעת בארגון ולהפוך אותו לאיגוד מקצועי; ואולם לא עלה בידם לצבור כוח‬
‫פולטי כדי להוציא אל הפועל את המהלך הזה‪ .‬שינוי במהותה של ההסתדרות והסתלקותה‬
‫מעיקרון הכלליות עתיד היה‪ ,‬אפוא‪ ,‬להתחולל בהובלת גורמים מתוך תנועת העבודה‪ ,‬לכשיבשילו‬

‫התנאים לבך‪.‬‬
‫הקמת מדינה יהודית ריבונית והשינויים הדמוגראפיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים‬
‫המפליגים בעקבותיה עוררו בתוך תנועת העבודה בארץ שאלות הקשורות בעצם קיומה‪ ,‬מהותה‬
‫ומעמדה של ההסתדרות הכללית‪ .‬בתנועת העבודה פרץ פולמוס בשאלה‪ :‬מה הם התפקידים שיש‬
‫להותיר בסמכותה של ההסתדרות‪ ,‬ועל אלו פונקציות לוותר ולהעביר לאחריות המדינה ולניהול‬
‫ממשלתי‪ .‬בוויכוח נדונו סוגיות שהקיפו את תחומי עשייתו המגוונים של הארגון‪ :‬ביטוח בריאות‬
‫ממלכתי – הלאמת קופת חולים; הלאמת תאגידי חברת העובדים ושיתוף עם הממשלה במפעלים‬
‫כלכליים; וביטול זרם העובדים בחינוך‪ .‬כמו כן נדונה שאלת המדיניות המקצועית‪ ,‬ואולם היא‬
‫חורגת מגדרות דיוננו‪ .‬בפולמוס הזה בלטו שתי אסכולות‪ .‬הראשונה‪ ,‬הממלכתית‪ ,‬תמכה בטיפוח‬
‫ערכים כלל לאומיים‪ ,‬במקום הדגשתם של ערכים מעמדיים ייחודיים‪ ,‬והעדיפה שיקולים לאומיים‬
‫כלליים על פני שיקולים כיתתיים פרטיקולאריים בקביעת המדיניות‪ .‬על פי אסכולה זו‪ ,‬מן הדין‬
‫שתפקידים ושירותים שונים‪ ,‬כגון הספקת שירותי בריאות וחינוך‪ ,‬יעברו לאחריות המדינה‬
‫וניהולם יימסר לידי הממשלה‪ .‬הגישה הממלכתית כרסמה בתודעה המעמדית בתנועת העבודה‬
‫והביאה לצמצום הפערים הרעיוניים בין הרוב בה לבין חוגי המרכז והימין‪ .‬האסכולה השנייה‪,‬‬
‫התנועתית‪ ,‬הדגישה את הערכים המעמדיים הייחודיים של תנועת העבודה‪ .‬היא גרסה שיש‬
‫להותיר בידי ההסתדרות את המפעלים שיצרה וטיפחה – כלכליים‪ ,‬סוציאליים וחינוכיים‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬אסכולה זו חתרה לחשל ולחזק את ההסתדרות‪ ,‬שכן דמותה של המדינה ואופייה החברתי‬

‫‪3‬‬

‫הפרוגרסיבי היו מותנים‪ ,‬לשיטתה‪ ,‬במשקלה ובמרכזיותה של ההסתדרות וביכולתה להשפיע על‬
‫עיצוב החברה והמשק בארץ‪ .‬באסכולה הראשונה נטו לתמוך חברים ממפא"י בראשות דוד בן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,‬ובאסכולה השנייה – אנשי מפ"ם‪ ,‬שבאותם ימים של ראשית המדינה הייתה מיזוג של‬
‫מפלגת השומר הצעיר ומפלגת אחדות העבודה – פועלי ציון‪ .‬אף כי המחלוקת לא צמחה כוויכוח‬
‫רעיוני ועקרוני על כלליות ההסתדרות‪ ,‬ואפילו האסכולה הממלכתית לא התכוונה לכך‬
‫מלכתחילה; למעשה‪ ,‬הפולמוס עסק במידה רבה בהמשך קיומה של ההסתדרות כמערכת רב‬

‫תפקודית‪ ,‬אם לא כעיקרון‪ ,‬אז ודאי בפועל‪.‬‬
‫עם שנשמעו קולות בזכות ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬לא התפתחה בשנים הראשונות‬
‫למדינה מחלוקת חריפה סביב שאלת הלאמתה של קופת החולים הכללית‪ .‬הרוב בהנהגת‬
‫ההסתדרות תמך בהמשך קיומה העצמאי של הקופה במסגרת ההסתדרות והיה בדעה כי הלאמת‬
‫שירותי הרפואה תחייב את הממשלה להקצות משאבים רבים להבטחת הספקת השירותים‬
‫הקיימים ולפיתוחם בעתיד‪ .‬אולם לנוכח המקורות המוגבלים שעומדים לרשות הממשלה מצד‬
‫אחד והצרכים האחרים – התיישבות‪ ,‬פיתוח המשק‪ ,‬יצירת תעסוקה ושיכון – מצד שני‪ ,‬היא‬
‫בוודאי תתקשה להבטיח שירותי בריאות ברמה שמספקת קופת חולים‪ .‬עם שלא ניתן להתעלם‬
‫מהשיקולים הללו‪ ,‬דומה שהמוטיבאציה להתנגדות להלאמת קופת חולים‪ ,‬בעיקר במפא"י‪ ,‬הייתה‬
‫בראש ובראשונה התרומה של הקופה להצטרפות חברים להסתדרות‪ .‬לא יהיה זה מופרז להניח‬
‫שאלמלא הזיקה בין החברות בקופה לחברות בהסתדרות‪ ,‬מקצת המצטרפים‪ ,‬אם לא רובם‪ ,‬היו‬
‫נמנעים מהצעד הזה‪ .‬במעברות וביישובים רבים לא היה תחליף לשירותים הרפואיים שסיפקה‬
‫קופת חולים‪ ,‬לפיכך היא שימשה מכשיר מרכזי לגיוס העולים החדשים להסתדרות ולתמיכה‬
‫במפא"י‪ .‬בשליטה במנגנון שירותי הבריאות היה גלום‪ ,‬אפוא‪ ,‬פוטנציאל פוליטי ממשי שמפלגת‬

‫השלטון התקשתה לוותר עליו‪.‬‬
‫שאלת מעמדה של חברת העובדים לאחר הקמת המדינה – האם תמשיך בקיום עצמאי או‬
‫שמא תולאם? – הוכרעה כבר בימיה הראשונים של המדינה‪ .‬בהסתדרות הייתה באותם ימים‬
‫הסכמה רחבה בנוגע להמשך קיומו העצמאי של משק העובדים‪ .‬בעיקרו של דבר הנהגת הארגון‬
‫המשיכה לדבוק בהשקפה היסודית‪ ,‬אשר חייבה את ההסתדרות כמסגרת כוללת‪ ,‬שמצד אחד‬
‫מגינה על האינטרסים של העובדים באמצעות האיגוד המקצועי; ומצד שני מפתחת משק‪ ,‬מספקת‬
‫שירותי רווחה ומקיימת שירותי תרבות וחינוך‪ .‬בקרב בכירי ההסתדרות רווחה הדעה שתפקידה‬
‫של חברת העובדים לא תם עם הקמת המדינה‪ .‬הם ראו בה מכשיר לפיתוח המשק הישראלי‪,‬‬
‫לקליטת עלייה ולפרישה התיישבותית‪ ,‬וכן ראו בה מכשיר לחישול יסודותיה הכלכליים‪-‬חברתיים‬
‫הסוציאליסטיים של המדינה ולהעצמתם‪ ,‬בייחוד לנוכח האפשרות שהיוזמות של ההון הפרטי‬

‫‪4‬‬

‫והשקעותיו יגדלו ויטביעו חותם על דמות המשק והחברה בישראל‪ .‬בצד התפקידים הכלכליים‬
‫והחברתיים נועד לחברת העובדים גם תפקיד פוליטי‪ :‬חיזוק מעמדה של ההסתדרות בכלל ושל‬
‫מפא"י בפרט במדינה‪ .‬הפעילות הכלכלית הענפה והספקת תעסוקה ושירותים שונים העצימו את‬
‫יוקרתה של ההסתדרות‪ ,‬סייעו לה לגייס חברים לשורותיה ו ִאפשרו ליצור משרות לפעיליה ולצבור‬
‫עוצמה כלכלית גדולה‪ .‬מפא"י‪ ,‬שהנהיגה את ההסתדרות‪ ,‬חישלה באמצעות המשאבים האנושיים‬
‫והחומריים של משק העובדים את כוחה בהתמודדות מול המפלגות האחרות‪ ,‬בתוך תנועת‬

‫העבודה ומחוצה לה‪.‬‬
‫בשונה מקופת חולים וחברת העובדים‪ ,‬בתחום החינוך הצליחה האסכולה הממלכתית‬
‫להותיר את חותמה וזרם העובדים בחינוך חדל להתקיים כמסגרת חינוכית הסתדרותית‪ .‬בשנת‬
‫‪ ,1953‬כחלק ממהלך כולל של ביטול הזרמים בחינוך וכינון מערכת חינוך ממלכתית‪ ,‬אוחדו זרם‬
‫העובדים בחינוך והזרם הכללי‪ .‬אומנם גם הזרם הדתי נכלל בחינוך הממלכתי‪ ,‬אבל נשמרה לו‬
‫מידה רבה של אוטונומיה‪ .‬את המהלך של ביטול זרם העובדים בחינוך הוביל בנחרצות בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫שחייב אחידות בנושא החינוך ושלל את חלוקתו על בסיס סקטוריאלי ואת הפקדתו בידי גורמים‬
‫פוליטיים‪ .‬הרוב בהנהגת מפא"י צידד בהשקפה הזאת ואילו מפ"ם דחתה אותה‪ .‬מפ"ם ראתה‬
‫בחינוך מכשיר חשוב ביותר לשמירת יסודותיה החלוציים והחברתיים של תנועת העבודה ותבעה‬
‫להמשיך בקיומו העצמאי של זרם העובדים בחינוך‪ .‬ההחלטה על ביטול הזרמים בחינוך ויישומה‬
‫לא היו מנותקים מהתנאים הפוליטיים ששררו באותה עת ומשיקולים מפלגתיים‪ .‬הצטרפות‬
‫מפלגת הציונים הכלליים‪ ,‬שהייתה שנייה למפא"י בייצוג בכנסת‪ ,‬לקואליציה הממשלתית הקלה‬
‫על בן‪-‬גוריון ותומכיו במפא"י להגשים את איחוד הזרמים‪ .‬ביטול מעמדו האוטונומי של זרם‬
‫העובדים בחינוך ִאפשר למפא"י לכרסם בהשפעתה של יריבתה מפ"ם על נפש בני הנוער ילידי‬
‫הארץ; ואילו עמדתה התקיפה של מפ"ם נגד ביטול הזרמים הושפעה ממעמדה הפוליטי השניוני –‬
‫אופוזיציה לממשלה ושותפה בשלטון בהסתדרות הכללית‪ ,‬ולפיכך היה לה עניין להותיר בידי‬
‫ההסתדרות מגוון רחב ככל האפשר של תפקידים וסמכויות‪ .‬השיקול הפוליטי תורם להבנת‬
‫ההתייחסות השונה של מפא"י להלאמת שירותי הבריאות ולביטול הזרמים בחינוך‪ .‬המשך קיומה‬
‫העצמאי של קופת חולים כגוף הסתדרותי נועד לסייע למפא"י בהתמודדות על השפעה פוליטית‬
‫בקרב העולים החדשים מול מפלגות הימין והמפלגות הדתיות; ואילו איחוד הזרמים בחינוך עשוי‬

‫היה‪ ,‬לטעמה‪ ,‬לצמצם את השפעת מפ"ם על הצעירים בני ותיקים בארץ‪.‬‬
‫למעט ביטול זרם העובדים בחינוך המשיכה‪ ,‬אפוא‪ ,‬ההסתדרות – על שלל תפקידיה‪,‬‬
‫מפעליה ומוסדותיה – להתנהל לאחר הקמת המדינה כשם שפעלה בתקופת היישוב‪ .‬במרוצת‬
‫עשרות השנים הבאות היא לא התאימה את דפוסי התנהלותה לשינויים החברתיים‪ ,‬הכלכליים‬

‫‪5‬‬

‫והפוליטיים שהתחוללו בישראל‪ ,‬ובתוך כך גם המהפך הפוליטי במאי ‪ 1977‬ועליית הליכוד‬
‫לשלטון‪ .‬הליכוד‪ ,‬כאמור‪ ,‬שלל את תפיסת הכלליות שעמדה בבסיס המערכת ההסתדרותית ואת‬
‫התפשטותה לתחומי משק ורווחה‪ ,‬וראה בהסתדרות בסיס כוח מרכזי של מפלגת העבודה –‬
‫היריבה שלו במאבק על ההגמוניה במדינה‪ .‬הייתה לכך השפעה על מערכת היחסים בין הממשלה‬
‫לבין ההסתדרות‪ .‬ההידברות ושיתוף הפעולה בין הממשלה וההסתדרות בתחומים שונים –‬
‫מדיניות מקצועית‪ ,‬קופת חולים‪ ,‬חברת העובדים – אשר אפיינו את התקופה שבה מפא"י ומפלגת‬
‫העבודה הנהיגו את המדינה‪ ,‬התרופפו לאחר עליית הליכוד לשלטון ובמשך הזמן התפתחו ביניהן‬
‫יחסים רוויי עוינות ומתח‪ ,‬בעיקר בשל חתירתם של גורמים בממשלה לפגוע במעמדה של‬
‫ההסתדרות ולכרסם בה‪ .‬כך בשנת ‪ 1980‬ביטל שר האוצר יגאל הורביץ את התכנית הכספית של‬
‫חברת העובדים; תכנית שמאז שלהי שנות השישים סיפקה אשראי מסובסד וזול לתאגידי משק‬
‫העובדים‪ ,‬ותרמה רבות לצמיחתו‪ .‬בד בבד קיצצה הממשלה באופן משמעותי את השתתפותה‬
‫בתקציב קופת חולים ופגעה באיתנותה הכלכלית‪ .‬במישור החברתי התעצמו תהליכים של‬
‫אדישות‪ ,‬ניכור וביקורת בקרב חברי ההסתדרות כלפי ארגונם המסורבל והביורוקראטי וכלפי‬
‫מפעליו ומוסדותיו‪ .‬בתחום הכלכלי‪ ,‬בשנות השמונים נקלעו תאגידים בחברת העובדים‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה "כור" ו"סולל בונה"‪ ,‬למשברים חמורים שאיימו על המשך קיומם וחייבו את הפעלתם‬
‫של צעדי התייעלות קיצוניים‪ ,‬ואילו קופת חולים התמודדה עם מצוקה כלכלית חריפה‪ .‬תכניות‬
‫ההבראה‪ ,‬שהופעלו ב"כור" וב"סולל בונה"‪ ,‬חוללו מפנה חיובי במצבם הכלכלי של שני הקונצרנים‬

‫ו ִאפשרו את הפרטתם כתאגידים בריאים ורווחיים כעבור שנים אחדות‪.‬‬
‫בשנות השבעים והשמונים‪ ,‬בעת שנדרשו התאמות ושינויים של ממש בהסתדרות‪ ,‬אפיינו‬
‫אותה דווקא התאבנות רעיונית והיעדר העזה‪ .‬הנהגת ההסתדרות‪ ,‬ובראשה המזכ"לים ירוחם‬
‫משל וישראל קיסר‪ ,‬התחמקה מהתמודדות ומהכרעה קשות‪ ,‬שביישומן כרוכים תסיסה‪,‬‬
‫מהמורות וקשיים‪ ,‬והעדיפה את השקט הפוליטי ואת הקפיאה על השמרים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במקום‬
‫לחולל תמורה יסודית ביעדיה של חברת העובדים היא בחרה בדרך הקלה‪ ,‬ובצד היעדים‬
‫המסורתיים היא אימצה גישה פופוליסטית של חיזוק הממד החלוקתי‪-‬צרכני בפעילות המשק‬
‫ההסתדרותי‪ .‬כך הציע משל להנפיק כרטיס הנחה אישי לחברי ההסתדרות‪ ,‬שיזכה אותם בהנחה‬
‫מסוימת ברכישת מוצרים או שירותים מתאגידי חברת העובדים‪ .‬לנוכח ההתנגדות הנחרצת של‬
‫ראשי חברת העובדים נסוג משל מהרעיון ובמקומו הציע למועצת ההסתדרות לערוך מבצעי הנחה‬

‫לחברי ההסתדרות‪.‬‬
‫למפלגת העבודה הייתה תרומה של ממש להתאבנות הרעיונית ולקפיאה על השמרים‬
‫בהסתדרות‪ .‬בעשור וחצי שחלפו מאז המהפך בשנת ‪ 1977‬ועד ראשית שנות התשעים‪ ,‬המפלגה‬

‫‪6‬‬

‫בראשותו של שמעון פרס ויחד עמו יצחק רבין ורבים אחרים‪ ,‬התרכזה בתחום המדיני‪-‬ביטחוני;‬
‫היא לא גילתה עניין של ממש במחשבה הכלכלית‪-‬חברתית בכלל ובמחשבה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‬
‫בפרט‪ ,‬וכן היא לא גילתה עניין במעשה הכלכלי‪-‬חברתי הנגזר ממנה‪ .‬בתוך כך‪ ,‬גם ההסתדרות לא‬
‫עמדה על סדר יומה הרעיוני והמעשי של המפלגה והיא לא עסקה במהותה ובדרכה‪ .‬מפלגת‬
‫העבודה נמנעה מעיסוק בענייני ההסתדרות גם בגלל העוצמה שצבר המנגנון ההסתדרותי‬
‫במוסדות המפלגה‪ :‬בוועידה‪ ,‬במרכז‪ ,‬בלשכה‪ ,‬במועצות ובמזכירויות של הסניפים‪ .‬אנשי‬
‫ההסתדרות היו המגזר האקטיבי בתוכה והתבלטו בפעילות המפלגתית‪ ,‬הן במישור המקומי הן‬
‫במישור הארצי‪ .‬לסקטור ההסתדרותי הייתה השפעה רבה בהצבעות על דרכה והתנהלותה של‬
‫המפלגה וכן על בחירת מועמדים לתפקידים שונים במישור הארצי ובמישור המוניציפאלי‪ .‬משמע‪,‬‬
‫תלותם של בכירי המפלגה במנגנון ההסתדרותי הייתה גדולה ועל כן התקשו לצאת נגדו‪ .‬לכך נוסף‬
‫המאבק הממושך והחריף בין פרס לבין רבין על הנהגת המפלגה‪ ,‬שחיזק עוד יותר את מעמדו של‬
‫המגזר ההסתדרותי בה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬משל וקיסר‪ ,‬שעמדו לרשותם משאבים חומריים ואנושיים של‬
‫המערכת ההסתדרותית‪ ,‬היו קנאים למעמדם ולמעמדה של ההסתדרות‪ ,‬וחתרו לחזק את‬
‫עצמאותה ולצמצם ככל האפשר את מעורבות המפלגה בה ואת השפעתה עליה‪ .‬למעשה הם עשו‬
‫בהסתדרות כבשלהם‪ ,‬ללא בירור יסודי‪ ,‬לא פיקוח וללא הכוונה של מפלגת העבודה‪ ,‬שהם היו‬

‫שליחיה‪.‬‬
‫רק בשנת ‪ ,1988‬בשעה שההסתדרות בכלל‪ ,‬קופת חולים ותאגידי חברת העובדים בפרט‬
‫היו שרויים במשבר חמור‪ ,‬החלה הנהגת הסתדרות לנקוט בשורה של רפורמות – "המהלך החדש"‬
‫– בתחומי פעילותה השונים; רפורמות שלא נועדו לחולל תמורה יסודית במהותה של ההסתדרות‪,‬‬
‫אלא ביקשו לשמר אותה כהסתדרות כללית‪ .‬בהחלטות הוועידה השש‪-‬עשרה של ההסתדרות‪,‬‬
‫שהתכנסה באפריל ‪ ,1990‬ניתן ביטוי פרוגרמאתי לצעדים הללו‪ .‬בתחום האיגוד המקצועי הוחלט‪,‬‬
‫בין השאר‪" ,‬להרחיב את האוטונומיה של ההסתדרויות והאיגודים המקצועיים"‪ ,‬ולחזק את‬
‫"המערך המקומי של האיגוד המקצועי במועצות הפועלים"‪ .‬ביחס למשק העובדים נקבע‪ ,‬שהוא‬
‫חייב "להיערך מחדש בדרך חשיבתו ומבחינה אירגונית וניהולית" כלומר‪ ,‬לנקוט מדיניות של‬
‫יעילות כלכלית שתקנה משקל ראוי‪ ,‬גדול יותר‪ ,‬לשיקולים של רווחיות; ולאמץ גישה ביזורית‬
‫בניהול "שתעתיק את עיקר הסמכות והאחריות לניהול ולביצוע על רמת המפעל"‪ .‬כמו כן הצהירה‬
‫הוועידה‪ ,‬כי "קופת החולים הכללית היא חלק בלתי נפרד מההסתדרות הכללית‪ .‬כל חבר‬
‫הסתדרות הוא חבר קופת חולים"‪ ,‬וקראה לממשלה "ליזום חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪,‬‬
‫באמצעות קופות החולים הקיימות"‪ 1.‬הרפורמות האלה‪ ,‬כמו גם צעדים אחרים שאינם נזכרים‬
‫בשל קוצר היריעה‪ ,‬לא היו מענה הולם למשבר החריף בהסתדרות ובמוסדותיה‪ ,‬לביקורת ולניכור‬

‫‪7‬‬

‫בציבור כלפיה‪ ,‬להתאבנות הרעיונית בה ובמפלגת העבודה ולצורך בחשיבה חדשה בנוגע לעתידה‬
‫של ההסתדרות בתנאים החברתיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים השוררים‪.‬‬

‫לחלל הרעיוני שנוצר במפלגת העבודה ובהסתדרות חדרה השקפה חדשה‪ ,‬שמבטאיה‬
‫הבולטים במפלגה היו חיים רמון‪ ,‬יוסי ביילין ואחרים‪ .‬הללו חתרו לשנות את ההסתדרות מן‬
‫היסוד ולהסתלק מעיקרון הכלליות‪ .‬לשיטתם‪ ,‬ההסתדרות צריכה להתמקד בהגנה על‬
‫האינטרסים של העובדים ולחזק לשם כך את האיגוד המקצועי מצד אחד‪ ,‬ומצד שני לוותר על‬
‫חברת העובדים כמערכת כלכלית‪-‬חברתית תנועתית‪ ,‬וכן על קופת חולים‪ ,‬על קרנות הפנסיה ועוד‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬רמון ושותפיו לדעה אימצו את הגישה של הליכוד ששללה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬את כלליות‬
‫ההסתדרות וביקשה למקד אותה באיגוד המקצועי‪ .‬כך גם ראו זאת בליכוד וטענו כי רמון מעתיק‬

‫את עקרונות מפלגתם ומניף את דגליה‪2.‬‬
‫הוועידה החמישית של מפלגת העבודה‪ ,‬שהתכנסה בנובמבר ‪ ,1991‬שימשה זירת‬
‫התגוששות בין רמון‪ ,‬ביילין ושותפיהם לדעה לבין הממסד ההסתדרותי ותומכיו במפלגה‪3.‬‬
‫בוועידה טען רמון כי חברת העובדים‪ ,‬קופת חולים וקרנות הפנסיה הן אבני רחיים על צווארו של‬
‫האיגוד המקצועי ומכבידות על פעילותו‪ ,‬פוגעות בתפקודה האופוזיציוני של מפלגת העבודה‬
‫ומכרסמות בסיכוייה האלקטוראליים‪ .‬במישור ההסתדרותי‪ ,‬התלות של המערכות הכלכליות‪-‬‬
‫חברתיות בממשלה פוגעת בהגנה על האינטרסים של כלל העובדים‪ ,‬מחייבת את ההסתדרות‬
‫להתנהלות מתונה במאבקים מקצועיים ומובילה את הנהגתה לפשרה בתביעות צודקות‪ ,‬כגון‬
‫שיעור תוספת היוקר‪ .‬כלומר‪ ,‬במישור המפלגתי‪ ,‬ההזדקקות לתמיכה ממשלתית מונעת מהמפלגה‬
‫לפעול כאופוזיציה יעילה ולהציג אלטרנטיבה ראויה לממשלה‪ ,‬הן בתחום הכלכלי הן בתחום‬
‫המדיני‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ציין רמון‪ ,‬במשבר המניות הבנקאיות באוקטובר ‪ ,1983‬שפגע קשות במערכת‬
‫הבנקאות בפרט ובמשק הישראלי בכלל‪ ,‬נמנעה מפלגת העבודה מהגשת אי‪-‬אמון בממשלה בגלל‬
‫בנק הפועלים‪ ,‬שנזקק גם הוא‪ ,‬כמו בנקים אחרים‪ ,‬לסיוע ממשלתי‪ .‬בתחום המדיני‪ ,‬למשל‪ ,‬תמכה‬
‫המפלגה בהעברת כספים להתנחלויות‪ ,‬בשעה שראתה בהן מכשול לשלום‪ ,‬ובתמורה העמידה‬
‫הממשלה בראשות הליכוד סיוע לקופת חולים‪ .‬רמון הזהיר את חברי ועידת המפלגה כי התנהלות‬
‫כזאת תהפוך את מפלגת העבודה למפלגת לוויין של הליכוד ובסופו של דבר הליכוד ישתלט גם על‬
‫ההסתדרות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬רמון לא האמין שבמבנה הכוללני‪ ,‬גם אם ישונו יעדיה של ההסתדרות‪,‬‬
‫סדר העדיפויות שלה ודרכי התנהלותה‪ ,‬היא תוכל להשתחרר מתלותה בממשלה‪ ,‬ולפיכך גרס שיש‬
‫לחולל תמורה רדיקאלית בתפיסת ההסתדרות‪ :‬לשים קץ למסגרת ההסתדרותית הכוללנית‪,‬‬
‫שמקיפה בצד האיגוד המקצועי מערכות כלכליות‪-‬חברתיות‪ ,‬ולהותירה כאיגוד מקצועי בלבד‪.‬‬
‫הדרך שבה התנהלה ההסתדרות באותו הזמן נראתה ליוסי ביילין אנכרוניסטית‪ .‬הוא הזהיר מפני‬

‫‪8‬‬

‫הליכה בתלם שפילסו מייסדיה עשרות שנים קודם וביקש לחולל תמורה יסודית בתפיסה‬
‫הכוללנית שלה‪ .‬ביילין גרס שיש להוציא את חברת העובדים משליטתה של ההסתדרות ולהעבירה‬
‫לבעלותם הישירה של חבריה באמצעות אופציות ומניות‪ ,‬וסבר שיש לעגן את שירותי הבריאות‬
‫והפנסיה באמצעות חקיקה ונותני השירותים יתחרו על לבם של הצרכנים‪ .‬עמדתו הייתה שיש‬
‫לבטל את הזיקה בין החברות בהסתדרות לבין החברות בארגוניה הכלכליים‪-‬חברתיים‪ .‬משמע‪,‬‬
‫אין לחייב את חברי ההסתדרות להשתמש בשירותי קופת חולים או בקרן פנסיה הסתדרותית‬

‫דווקא‪ ,‬אלא להותיר את הבחירה בידי החבר עצמו‪.‬‬
‫בצד הטעמים שלעיל הניעו את רמון‪ ,‬ביילין ואחרים גם שיקולים פוליטיים פנימיים‬
‫במפלגת העבודה‪ .‬הם ביקשו לשנות את מאזן הכוחות במפלגה ולהחליש ככל האפשר את כוחו של‬
‫המנגנון ההסתדרותי בה‪ ,‬שכאמור צבר עוצמה רבה במוסדותיה‪ .‬השינויים בהסתדרות נועדו‬
‫לגרום לפיחות במעמדו של הממסד ההסתדרותי במפלגה וממילא לאפשר את צמיחתם הפוליטית‬
‫של פעילים מקרב דור הביניים ומקרב הדור הצעיר ואת בחירתם כמועמדים לתפקידים שונים‪,‬‬
‫למשל לכנסת‪ ,‬ללא תלות באנשי ההסתדרות ואפילו בניגוד לעמדתם‪ .‬באופן דומה‪ ,‬הרצון לנטרל‬
‫את כוחו של המנגנון ההסתדרותי במפלגה השפיע גם על העלאת ההצעה לבחירות מקדימות בקרב‬
‫כלל חברי המפלגה במקום בחירות בוועידה או במרכז‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לנוכח הכשלים שהתגלו‬
‫בהסתדרות‪ ,‬התביעה לרפורמות בארגון נשאה בחובה רווחים פוליטיים‪ :‬היא זכתה לאהדה‬

‫בציבור הרחב ובקרב חברי המפלגה‪.‬‬
‫העמדות שהביעו רמון וביילין בנוגע להסתדרות השתלבו במגמות הניאו‪-‬ליברליות‪,‬‬
‫שחתרו לצמצם את מעורבותם ואת השפעתם של גורמים ציבוריים ורגולטיביים בחברה ובכלכלה‬
‫וביקשו להעצים תהליכי הפרטה‪ ,‬אשר קנו להן אחיזה במשק‪ ,‬בחברה ובפוליטיקה בישראל‪ .‬הן גם‬

‫תאמו תהליך של פיחות בכוחם ובמעמדם של איגודי עובדים‪ ,‬שהתחולל בארצות אחרות‪.‬‬
‫מצדו השני של המתרס‪ ,‬חיים הברפלד‪ ,‬יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ומי שכעבור חודשים‬
‫אחדים התמנה למזכ"ל ההסתדרות‪ ,‬אומנם הסכים שנחוץ להכניס שיפורים והתאמות‬
‫בהסתדרות‪ ,‬אבל דחה בתקיפות את הכוונה לחולל בה שינוי מהפכני ולהותירה כאיגוד מקצועי‬
‫בלבד‪ .‬המהלך הזה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬יוביל לכרסום במעמדה של ההסתדרות ולפגיעה ביכולתה לנהל‬
‫מאבקים לקידום האינטרסים של העובדים‪ ,‬והוא תואם את הגישה של הליכוד שחותרת לפורר‬
‫את ההסתדרות ולהחליש את האיגודים המקצועיים‪ .‬בהצעה להפריד את קופת חולים‬
‫מההסתדרות ולבטל את הזיקה בין החברות בהסתדרות ובין החברות בקופת חולים ראה הברפלד‬
‫חלק מתכנית גדולה לפירוק ההסתדרות ושלל אותה מכול וכול‪ .‬גדעון בן‪-‬ישראל‪ ,‬מבכירי‬
‫ההסתדרות‪ ,‬גרס כי ברעיונותיהם של רמון‪ ,‬ביילין וחבריהם לדעה אין כל חידוש וכי הם לקוחים‬

‫‪9‬‬

‫ממחסן הגרוטאות של מצעי הליכוד‪ .‬הוא הוסיף והזהיר‪ ,‬כי יישום הרעיונות הללו יחליש את‬
‫ההסתדרות ויקשה עליה למלא כראוי את תפקידה כאיגוד מקצועי‪.‬‬

‫בדומה לרמון וביילין ושותפיהם‪ ,‬גם הממסד ההסתדרותי הונע משיקולים פוליטיים‬
‫פנימיים הקשורים במפלגת העבודה‪ .‬פירוק ההסתדרות משלל תפקידיה היה מכרסם בכוחו של‬
‫המנגנון ההסתדרותי במפלגה ומצמצם את השפעתו בה‪ .‬בכירי ההסתדרות ודאי היו מודעים לכך‬

‫ועל כן היה להם עניין להציב סכר בפני ההתפתחות הזאת‪ ,‬השלילית מבחינתם‪.‬‬
‫המעמד וההשפעה של הממסד ההסתדרותי במפלגת העבודה עשו את שלהם ובוועידה‬
‫החמישית של המפלגה לא נמצא רוב לעמדות שפרשו רמון וביילין‪ .‬הוועידה החליטה שהמציאות‬
‫החברתית‪-‬כלכלית בחברה המערבית‪ ,‬ובתוך כך כמובן גם בישראל‪ ,‬מחייבת את ההסתדרות‬
‫לשמור על כלליותה‪ ,‬לחזק את קופת חולים ואת קרנות הפנסיה של העובדים‪ ,‬ולחתור באמצעות‬
‫חברת העובדים "לתפוס מחדש את מקומה במשק הישראלי כדפוס משקי וארגוני ייחודי‪ ,‬שיש‬
‫לעצבו תדיר בתנאי משק משתנים"‪ .‬בשל כלליותה‪ ,‬הטעימה הוועידה‪" ,‬מהווה ההסתדרות גורם‬
‫מרכזי‪ ,‬אבן‪-‬יסוד בדמוקרטיה הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל"‪ 4.‬הוועידה חייבה אומנם‬
‫שינויים במשק ההסתדרותי‪ ,‬כגון חיזוק הניהול המקצועי בתאגידים והפעלת שיקולים עסקיים‪,‬‬
‫אולם לא גובשה תפיסה חדשה לחברת העובדים כמערכת כלכלית‪-‬חברתית תנועתית‪ .‬כמו כן‬
‫החליטה הוועידה שהמפלגה תיזום חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬אבל כזה שלא יוביל לביטול‬
‫הזיקה בין ההסתדרות הכללית לבין קופת חולים‪ ,‬כפי שתבעו רמון וביילין‪ .‬למעשה‪ ,‬ההחלטות‬
‫שקיבלה ועידת מפלגת העבודה היו מנותקות מרבדים רחבים במפלגה‪ ,‬קל וחומר מהעמדות‬
‫שרווחו בקרב הציבור בכללו‪ .‬במציאות הזאת היה זה רק עניין של זמן שהמפלגה תאבד את‬

‫ההגמוניה בהסתדרות‪ ,‬כפי שחזה רמון‪.‬‬
‫לאחר ניצחונה של מפלגת העבודה בבחירות לכנסת בשנת ‪ 1992‬הוקמה ממשלה בראשותו‬
‫של יצחק רבין‪ .‬חיים רמון התמנה בה לשר הבריאות‪ .‬עד מהרה התפתח עימות חריף בינו לבין‬
‫הנהגת ההסתדרות הכללית‪ ,‬בראשות הברפלד‪ ,‬בשאלת הנהגתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬רמון הוביל הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי שבמרכזה ביטול הזיקה בין החברות‬
‫בהסתדרות לבין החברות בקופת חולים כללית והעברת הגבייה של דמי ביטוח הבריאות לידי‬
‫המדינה באמצעות הביטוח הלאומי; מהצד השני הציעה ההסתדרות נוסח חלופי‪ ,‬שביקש לעגן‬
‫בחוק את הזיקה בין החברות בהסתדרות לבין החברות בקופת חולים ולהותיר את הגבייה בידי‬
‫קופות החולים או ארגונים הקשורים בהן‪ ,‬דוגמת ההסתדרות‪ .‬בסוף ינואר ‪ 1994‬נדרשה ועידת‬
‫מפלגת העבודה להכריע במחלוקת‪ ,‬ולנוכח כוחו והשפעתו של הממסד ההסתדרותי במפלגה‬
‫ביכרה את עמדת ההסתדרות ודחתה את גרסת החוק שהציע רמון‪ 5.‬ההחלטה בוועידת המפלגה‬

‫‪10‬‬

‫עמדה בסתירה לתמיכה הציבורית הרחבה בהצעה של רמון‪ ,‬כולל בקרב חברי ההסתדרות; תמיכה‬
‫שבאה לכלל ביטוי בבחירות להנהגת ההסתדרות שהתקיימו כעבור חודשים אחדים‪.‬‬

‫בעקבות כישלונו לקדם את הצעתו לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא ראה רמון טעם‬
‫בהמשך כהונתו כשר הבריאות והתפטר מהממשלה‪ .‬הוא גם הגיע למסקנה שכדי להעביר את‬
‫החוק יש לחולל שינוי בעמדת ההסתדרות על ידי כיבוש הנהגתה‪ .‬מהלך שהיה חסר סיכוי ממשי‬
‫לביצוע בתוך מפלגת העבודה‪ .‬בינואר ‪ 1994‬כשל עמיר פרץ‪ ,‬שתמך בהצעת החוק של רמון‪,‬‬
‫בהתמודדות מול הברפלד בבחירות המקדימות למועמד המפלגה לתפקיד מזכ"ל ההסתדרות‪.‬‬
‫משמע‪ ,‬היה נחוץ להקים רשימה עצמאית‪ ,‬נפרדת ממפלגת העבודה‪ ,‬שתתמודד על הנהגת‬
‫ההסתדרות‪ ,‬תנצח בבחירות ותאפשר את העברת החוק‪ .‬ואכן לכך נועדה רשימת 'חיים חדשים‬
‫בהסתדרות' בראשותו של רמון‪ ,‬אשר הורכבה מקבוצה שפרשה ממפלגת העבודה‪ ,‬ממרצ – רשימה‬

‫משותפת של מפ"ם‪ ,‬רץ ושינוי שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת בשנת ‪ – 1992‬ומש"ס ‪6.‬‬
‫מצע מפלגת העבודה לקראת הבחירות לוועידה ה‪ 17-‬של ההסתדרות‪ ,‬דבק בעיקרון‬
‫הכלליות והטעים כי תחומי עשייתה של ההסתדרות מקיפים איגוד מקצועי‪ ,‬שירותים חברתיים‪,‬‬
‫משק ומערכות ביטחון סוציאלי; עמד על הזיקה בין קופת חולים לבין ההסתדרות; וציין את‬
‫ייעודה של חברת העובדים‪ ,‬כחלק מהמערכת ההסתדרותית‪ ,‬לקידום עיירות הפיתוח ולקליטת‬
‫עלייה‪ ,‬בד בבד עם שמירה על יעילות כלכלית‪ 7.‬רשימת חיים חדשים הציבה בראש מצעה לבחירות‬
‫את הנהגת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואת ההפרדה בין החברות בהסתדרות לבין החברות‬
‫בקופת חולים‪ ,‬ועמדה על תפקידה של ההסתדרות בקידום האינטרסים של העובדים‪ .‬המצע לא‬
‫עסק כלל ועיקר בחברת העובדים ולא התייחס לעיקרון הכלליות של ההסתדרות‪ 8.‬משמע‪ ,‬במצע‬
‫לא ניתן ביטוי לכוונה להסתלק מעיקרון הכלליות ולחסל את חברת העובדים‪ .‬מן הסתם‪ ,‬מחשש‬
‫שחשיפת מכלול תכניותיו של רמון בנוגע להסתדרות עלולה לגרום נזק במערכת הבחירות ולכרסם‬

‫בתמיכה ברשימת חיים חדשים‪.‬‬
‫בבחירות לוועידה ה‪ 17-‬של ההסתדרות‪ ,‬שנערכו במאי ‪ ,1994‬זכתה רשימת חיים חדשים‬
‫בניצחון סוחף‪ :‬תמכו בה ‪ 46‬אחוזים מהמצביעים לעומת ‪ 32‬אחוזים מהקולות שקיבלה מפלגת‬
‫העבודה בראשות הברפלד‪ .‬רמון נבחר למזכ"ל ההסתדרות ואילו מפלגת העבודה הודחה מהנהגת‬
‫הארגון‪ .‬בתוצאות הבחירות התמזגו הצדדים הרעיוני והפוליטי – ההשקפה שראתה בהסתדרות‬
‫איגוד מקצועי והשליטה בארגון – ונסללה הדרך להסתלקות מהעיקרון של כלליות ההסתדרות;‬
‫לביטול הזיקה בין ההסתדרות לבין קופת חולים ולחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי; לחיסולה‬
‫של חברת העובדים כמערכת כלכלית‪-‬חברתית תנועתית ולהפרטת תאגידיה‪ .‬כדי ליצור בסיס‬
‫פוליטי מוצק‪ ,‬שיאפשר יישום רפורמות בהסתדרות ברוח השקפותיו‪ ,‬ביקש רמון לכונן קואליציה‬

‫‪11‬‬

‫דווקא עם הליכוד‪ ,‬שכאמור שלל את כלליות ההסתדרות‪ ,‬ולהותיר את מפלגת העבודה‪ ,‬שעלולה‬
‫הייתה להציב בפניו מכשולים‪ ,‬באופוזיציה‪ .‬השותפות הקואליציונית עם מפלגת העבודה‪ ,‬שנוצרה‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬הייתה במידה רבה בלחץ חבריו לרשימה ממרצ‪.‬‬
‫בניגוד לחששותיו המוקדמים של רמון‪ ,‬מפלגת העבודה שרק חודשים אחדים קודם לכן‪,‬‬
‫בבחירות לוועידה ה‪ ,17-‬הניפה את דגל כלליות ההסתדרות והתנגדה בתקיפות לביטול הזיקה בין‬
‫קופת חולים לבין ההסתדרות‪ ,‬גילתה רפיסות ולא הציבה מכשול של ממש בפניו‪ .‬הקואליציה עמה‬
‫לא מנעה ממנו ליישם את תכניותיו‪ .‬החשש בסיעת המפלגה שאם לא יימצאו מקורות מימון‬
‫לכיסוי גירעונות ההסתדרות וקופת חולים ולתפעולן הן עלולות לקרוס‪ ,‬והעובדה שמקצת חבריה‬
‫היו עובדי ההסתדרות ומוסדותיה ופרנסתם עלולה הייתה להיפגע אם לא יימצאו מקורות מימון‬
‫לתפעול הארגון‪ ,‬אפשרו לרמון להפעיל עליהם לחץ והקלו עליו את מלאכת השכנוע שלא להתנגד‬
‫לדרכו‪ ,‬אם לא לתמוך בה‪ .‬בחודשים האחרונים של שנת ‪ 1994‬רבו ההתבטאויות על מצבן הכלכלי‬
‫הקשה של ההסתדרות ושל קופת חולים ועל המשמעויות החמורות שנגזרו מכך‪ .‬לא ברור עד כמה‬
‫גורלן של ההסתדרות ושל קופת חולים אכן היה מונח על כף המאזניים באותו הזמן‪ ,‬אולם‬
‫ההתבטאויות האלה עשו את שלהן והשפיעו על עמדתה של סיעת העבודה‪ .‬גם התפקוד הלקוי של‬
‫הסיעה בהסתדרות הקל על רמון לקדם את תכניותיו‪ .‬היא הייתה חלוקה בתוכה בסוגיות השונות‪,‬‬
‫למשל בשאלת עתידם של תאגידי חברת העובדים‪ ,‬ולא הצליחה לגבש קווי מדיניות מוסכמים‬
‫ולהציג חלופה ממשית לעמדתו‪ .‬ועדה מפלגתית בראשות משה שחל קבעה שסיעת מפלגת העבודה‬
‫אינה מתפקדת מחמת בעיות פרסונאליות ומשום שנעדרה מדיניות מגובשת‪ .‬עוד ציינה הוועדה‬

‫שרשימת חיים חדשים מצליחה לפורר את הסיעה בהסתדרות ולמעשה אין שום שותפות ביניהן‪9.‬‬
‫גם התנהלותה של מפ"ם‪ ,‬שהייתה שותפה במרצ‪ ,‬מעוררת תהיות‪ .‬כזכור‪ ,‬בשנים‬
‫הראשונות לאחר הקמת המדינה החזיקו ראשי מפ"ם באסכולה התנועתית ונאבקו בתקיפות‬
‫בגישה הממלכתית; כעבור ארבעה עשורים‪ ,‬שבמהלכם דבקה מפ"ם בכלליות ההסתדרות‪,‬‬
‫ממשיכיהם הפוליטיים‪ ,‬שהיו מודעים לתכניותיו של רמון‪ ,‬הצטרפו להקמת רשימת חיים חדשים‪,‬‬
‫ובהמשך היו שותפים למהלכים שהוביל והותירו את ההסתדרות כאיגוד מקצועי‪ .‬לא הכול‬
‫במפלגה היו שלמים עם ההצטרפות להקמת חיים חדשים; ודאי גם בגלל עמדותיו של רמון‪.‬‬
‫בחילוקי הדעות שנתגלעו במפ"ם הייתה ידם של התומכים בהקמת רשימה משותפת עם רמון על‬
‫העליונה‪ .‬חלקם הסכימו עמו‪ ,‬אבל בעיקר הניע אותם החשש לעתידה של מרצ‪ ,‬שכן רצ ושינוי‬
‫תמכו בתכניות של רמון‪ .‬הרצון להעמיק את השותפות של מפ"ם עם רצ ושינוי ולחשל את‬
‫החישוקים של מרצ‪ ,‬גרם‪ ,‬לפיכך‪ ,‬לחברים במפלגה להתפשר ולתמוך בהצטרפותה לרשימת חיים‬

‫חדשים‪10.‬‬

‫‪12‬‬

‫הוועידה ה‪ 17-‬של ההסתדרות‪ ,‬במושבה השני בינואר ‪ ,1995‬נתנה גושפנקה רשמית‬
‫להסתלקות ההסתדרות מעיקרון הכלליות ולהפיכתה לארגון עובדים שליבת עשייתו – האיגוד‬
‫המקצועי‪ .‬בהחלטותיה קבעה הוועידה את יעדיה של ההסתדרות‪ :‬מאבק ציבורי למען חברה‬
‫המושתתת על אחריות וסולידאריות חברתית; הגנה על זכויות העובדים ועשייה לקידומם‬
‫המקצועי; מעורבות ומאבק במישור הממלכתי ליישומה של מדיניות חברתית וכלכלית שתבטיח‬
‫את קידום העובדים ואת חלקם בתוצר הלאומי‪ .‬כדי להשיג את המטרות האלה‪ ,‬כך נקבע‪ ,‬תפעל‬
‫ההסתדרות בשלושה מעגלים‪ :‬האיגוד המקצועי‪ ,‬השירותים החברתיים והנהגת ההסתדרות‪,‬‬
‫שתפקידה להנחות את האיגוד המקצועי ואת השירותים החברתיים ולהנהיג את המעורבות ואת‬
‫המאבקים במישור הלאומי‪ .‬כביטוי סמלי לתמורה הזאת שינתה הוועידה את שם הארגון‬
‫להסתדרות העובדים הכללית החדשה;‪ 11‬ששוב לא הייתה כללית במשמעות ההיסטורית שלה‪ ,‬כפי‬

‫שהקנו לה מייסדיה וממשיכיהם במרוצת שבעת העשורים הקודמים‪.‬‬
‫מעשית החל המהלך לביטול הזיקה בין קופת‪-‬חולים לבין ההסתדרות ולהפרטת תאגידי‬
‫חברת העובדים עוד לפני המושב השני של הוועידה ה‪ .17-‬בעקבות תוצאות הבחירות להסתדרות‬
‫והפיחות במעמדו של הממסד ההסתדרותי במפלגת העבודה נסללה הדרך להשלמת החקיקה של‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ .‬כבר באמצע יוני ‪ 1994‬התקבל החוק בקריאה שנייה ושלישית‪.‬‬
‫כעבור שלושה שבועות‪ ,‬בתחילת יולי‪ ,‬החליטה הוועידה ה‪ 17-‬של ההסתדרות‪ ,‬במושבה הראשון‪,‬‬
‫כי ההסתדרות תפעל ליישומו של החוק ותקיים את אחריותה ואת מחויבותה לקופת חולים; אבל‬
‫לא עמדה על הזיקה בין ההסתדרות לבין קופת חולים‪ 12.‬בדצמבר ‪ 1994‬אישרה ועידת חברת‬
‫העובדים שינויים בחוקת חברת העובדים‪ ,‬שיאפשרו מכירת נכסים של חברת העובדים ואת‬
‫העברת התמורה להסתדרות לשם מימון גירעונות ופעילויות שונות – פעולה שמן הנמנע היה לבצע‬
‫אותה על פי החוקה הקיימת‪ .‬בכך הכשירה הוועידה את הקרקע להשתלבות ההסתדרות בתהליך‬
‫ההפרטה בכלכלה הישראלית‪ ,‬שבמסגרתו הועברו נכסים ממשלתיים והסתדרותיים לידי שכבה‬
‫דקה של בעלי הון פרטי‪ .‬מקצת חברי סיעת מפלגת העבודה תמכו בהחלטות‪ ,‬רובם לא השתתפו‬
‫בהצבעה ורק חבר אחד התנגד‪ .‬החוקה המעודכנת התירה "להעמיד את נכסי חברת העובדים‬
‫שנוצרו ע"י השתתפות החברים בהון האגודה ורווחיה המצטברים לרשות ההסתדרות לשם‬
‫הגשמת מטרותיה‪ ,‬ובלבד שהעמדת הנכסים כאמור לא תמנע מן האגודה את היכולת לעמוד בכל‬
‫התחייבויותיה בהגיע מועד קיומן"‪ .‬הכוונה למטרות בתחומי החינוך‪ ,‬הבריאות‪ ,‬ההגנה על זכויות‬
‫העובדים ועוד‪ .‬החוקה המעודכנת הקנתה גם סמכות לחברת העובדים ליצור קרן מילואים‬
‫ממכירת נכסיה‪ ,‬שתשמש את ההסתדרות לקידום המטרות האלה‪ 13.‬בד בבד החל משא ומתן עם‬
‫גופים כלכליים בישראל ובחוץ‪-‬לארץ למכירת מניות חברת העובדים ב'כור'‪ .‬בשנת ‪ 1995‬מכרה‬

‫‪13‬‬

‫חברת העובדים את חלקה ב'כור' לחברת 'שמרוק' האמריקנית‪ ,‬ושנה לאחר מכן‪ ,‬ב‪ ,1996-‬היא‬
‫מכרה את מניות 'שיכון ובינוי' – חברה שמוזגו בה 'שיכון עובדים' ו'סולל בונה' – שהיו ברשותה‬

‫לעובדי 'שיכון ובינוי' ול'אריסון השקעות'‪.‬‬
‫התמורות שהתחוללו בהסתדרות הכללית לאחר ניצחון רשימת חיים חדשים ובחירת‬
‫רמון למזכ"ל הארגון‪ ,‬בראש ובראשונה ביטול הזיקה בין ההסתדרות לבין קופת חולים‪ ,‬גרמו‬
‫לנטישה המונית של חברי הסתדרות את ארגונם‪ .‬ערב הבחירות לוועידת ההסתדרות‪ ,‬שנערכו‬
‫במאי ‪ ,1994‬עמד מספר בעלי זכות ההצבעה על ‪ 1.6‬מיליון חברים בקירוב‪ .‬כעבור ארבע שנים‪ ,‬ערב‬
‫הבחירות לוועידת ההסתדרות שנערכו ביוני ‪ ,1998‬עמד מספר בעלי זכות ההצבעה על כ‪ 630-‬אלף‪.‬‬

‫משמע‪ ,‬הייתה ירידה של כששים אחוזים במספר חברי ההסתדרות‪.‬‬
‫בחינת משמעויותיו ארוכות הטווח של המעבר מההסתדרות הכללית להסתדרות הכללית‬
‫החדשה במישורים החברתי‪ ,‬הכלכלי והפוליטי מצריכה מחקר וליבון רחבים ומעמיקים; ואולם‬
‫לא יהיה זה מופרז להעריך‪ ,‬כי בניגוד לציפיות של רמון ושותפיו לדעה ולמאבק‪ ,‬המהלך הזה לא‬
‫הוביל להעצמת האיגוד המקצועי ולחיזוק מעמדם של השכירים במאזן הכוחות בין ההון הפרטי‬
‫והעובדים‪ .‬להפך‪ ,‬כוחו של ארגון העובדים במשק ובמסדרונות השלטון דווקא נחלש וחל כרסום‬
‫ביכולתו להיאבק במגמות ניאו‪-‬ליברליות בכלכלת ישראל – צמצום מדינת הרווחה‪ ,‬תהליכי‬
‫הפרטה והגמשת שוק העבודה – שהעמיקו את אי‪-‬השוויון ואת חוסר הביטחון הכלכלי‪-‬חברתי‪.‬‬
‫לעומת זאת צמחה וגדלה העוצמה הכלכלית והפוליטית של בעלי ההון‪ ,‬ה'טייקונים'‪ .‬אפשר לזהות‬
‫דמיון בין הפיחות בכוחה של ההסתדרות ובמעמדה במשק לבין הכרסום במעמדם של איגודי‬
‫עובדים בארצות אחרות; אולם אין בכך כדי להשמיט את הקרקע מתחת לטענה שלמהלכים של‬
‫רמון הייתה תרומה של ממש לשינוי במאזן הכוחות בין העובדים לבין ההון הפרטי‪ ,‬לרעת‬
‫הראשונים‪ .‬גם לא יהיה זה מוגזם להעריך שהמעבר מההסתדרות הכללית להסתדרות הכללית‬
‫החדשה כרסם במעמדן של תנועת העבודה בכלל ושל מפלגת העבודה בפרט במישור הפוליטי‪ .‬ככל‬
‫שחולף הזמן מסתבר שהיה ממש בהערכה‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות ועידת מפלגת העבודה‬
‫בשנת ‪ ,1991‬כאמור לעיל‪ ,‬שההסתדרות הכללית היא אבן יסוד בדמוקרטיה החברתית והכלכלית‬
‫בישראל וכי ההסתלקות ממנה טמנה בחובה השלכות שליליות על הדמוקרטיה במדינה‪ .‬במציאות‬
‫בה הייתה שרויה ההסתדרות הכללית בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים אכן נדרשה‬
‫רפורמה יסודית בארגון‪ ,‬כולל ביטול הזיקה בין החברות בה לבין החברות בקופת חולים; עם זאת‪,‬‬
‫עולה הרושם ש ִנזקו החברתי‪ ,‬המשקי והפוליטי של המעבר החד והשלם להסתדרות הכללית‬

‫החדשה‪ ,‬שכלל ויתור על חברת העובדים‪ ,‬היה גדול לאין ערוך מהתועלת שהייתה גלומה בו‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫הערות‬

‫‪ 1‬ג' ברטל (עורך)‪ ,‬החלטות הועידה השש‪-‬עשרה של ההסתדרות‪ 5-3 ,‬באפריל ‪ ,1990‬ההסתדרות הכללית של‬
‫העובדים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הוועד הפועל‪ ,‬ארכיון העבודה‪.‬‬

‫‪" 2‬שמאי‪ :‬רמון העתיק את העקרונות שלנו וחתם עליהם‪ ,‬אז למה לא לבחור במקור?" הארץ‪" ;10.5.1994 ,‬נתניהו‪ :‬זו‬
‫הצבעת מחאה‪ ,‬כדאי שראש הממשלה ייקח זאת לתשומת לבו"‪ ,‬שם‪.11.5.1994 ,‬‬

‫‪ 3‬דברי ח' רמון‪ ,‬י' ביילין‪ ,‬ח' הברפלד וג' בן‪-‬ישראל‪ ,‬פרטיכל סטנוגראפי מהוועידה החמישית של מפלגת העבודה‪19- ,‬‬
‫‪ ,21.11.1991‬ארכיון מפלגת העבודה [להלן‪ :‬אמ"ע]‪157 ,‬ב'‪.2-21-1991-‬‬

‫‪" 4‬החלטות הועידה החמישית של העבודה כפי שהתקבלו במושב א' וב'‪ 1991 ,‬תשנ"ב"‪ ,‬אמ"ע‪183 ,‬א'‪.2-21-1991 -‬‬
‫‪ 5‬בהרחבה על המחלוקת בין ח' רמון להנהגת ההסתדרות בשאלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬ראה‪ :‬ש' אסיסקוביץ‪,‬‬

‫לחיים יש מחיר‪ :‬הכלכלה הפוליטית של רפורמת חוק בריאות ממלכתי בישראל‪ ,‬הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.99-91‬‬

‫‪ 6‬בהרחבה על הקמתה של רשימת חיים חדשים ראה‪ :‬א' ברזילי‪ ,‬רמון‪ :‬ביוגרפיה פוליטית‪ ,‬שוקן‪ ,‬ירושלים ותל‪-‬אביב‪,‬‬
‫‪ ,1996‬עמ' ‪.381-358 ,342-328‬‬

‫‪" 7‬מפלגת העבודה‪ :‬מצע לבחירות מאי ‪ 1994‬להסתדרות הכללית"‪ ,‬אמ"ע‪.‬‬
‫‪" 8‬ב‪ 10-‬במאי מכניסים חיים חדשים בהסתדרות"‪ ,‬ארכיון העבודה‪.IV-104-1262-127 ,‬‬
‫‪ 9‬ח' ביאור‪" ,‬ועדת שחל‪ :‬סיעת העבודה בהסתדרות איננה מתפקדת בגלל בעיות פרסונאליות והעדר מדיניות"‪ ,‬הארץ‪,‬‬

‫‪.13.1.1995‬‬
‫‪ 10‬ריאיון עם ויקטור בן‪-‬דרור (בליט)‪ 11 ,‬ביוני ‪ ;2019‬ריאיון עם חנן ארז‪ 13 ,‬ביוני ‪.2019‬‬
‫‪" 11‬הוועידה ה‪ 17-‬של הסתדרות העובדים הכללית החדשה‪ ,‬מושב שני – ועידת הרפורמות; החלטות הוועידה‬

‫והחלטות ועידת חברת העובדים‪ 30-29 ,‬בינואר ‪ ,"1995‬מכון לבון‪.‬‬
‫‪" 12‬החלטות הוועידה ה‪ 17-‬של ההסתדרות הכללית‪ ,‬מושב ראשון‪ ,‬ירושלים‪ 5 ,‬ביולי ‪ ,"1994‬מכון לבון‪.‬‬
‫‪ 13‬חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ‪-‬ישראל בערבון מוגבל‪" ,‬חוקת חברת העובדים"‪ ,‬אפריל ‪ ,1997‬אמ"ע‪.‬‬