הכנס השנתי של פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה - חוברת תקצירי הכנס.docx

‫הכנס השנתי של פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה לשנת ‪ ,2022‬תשפ"ב‬

‫חוברת תקצירי הכנס‪:‬‬

‫יום חמישי‪ ,15.9.22 ,‬י"ט אלול‪ ,‬תשפ"ב‪ .‬קישור לכנס ליום הראשון‪https://smkb.zoom.us/j/81909141576 :‬‬

‫נושא‬ ‫שעה‬
‫ברכות ופתיחה ‪ -‬דודו אמיתי – יד יערי בשם ראשי מוסדות המחקר‪ ,‬אלון גן – יו"ר הפורום‬ ‫‪09:30 - 09:00‬‬
‫‪11:30 - 09:30‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫יו"ר לילך רוזנברג ‪ -‬פרידמן‬ ‫‪11:45 - 11:30‬‬
‫‪13:15 - 11:45‬‬
‫‪ ‬דבורה גלעדי ‪ -‬הנחלת מנהגי האבל המאופק הקיבוצי לכלל היישוב בימי המרד הערבי‬
‫‪14:15 - 13:15‬‬
‫‪ ‬הדס גרבר ‪ -‬השכלה‪ ,‬תרבות ובניין קהילה‪ :‬מקומן של הספריות בקיבוצים משנות היווסדם ועד שנות ראשית‬ ‫‪16:15 - 14:15‬‬
‫המדינה ‪ -‬מבט מן הארכיון‪.‬‬
‫‪16:30 - 16:15‬‬
‫‪ ‬טלי תמיר ‪" -‬המשותף קיבוץ"‪ ,‬אמנות מהצד השמאלי‪1988 – 1978 ,‬‬ ‫‪18:00 - 16:30‬‬

‫‪ ‬נדב פרנקל ‪ -‬הפעולות החינוכיות והתעמולתיות בהאחזויות הנח"ל‬ ‫‪19:00 - 18:00‬‬
‫הפסקה‬ ‫‪19:15‬‬

‫מושב שני‪ :‬יחיד ביחד – הכלה והדרה בקהילה קיבוצית‬
‫יו"ר ארנה שמר‬

‫‪ ‬אנג'ליקה עדנה קלו ליבנה ‪ -‬תיאטרון רב תרבותי ככלי לקבלת האחר‪ .‬סיפור של התמודדות עם שוני וחיבור‬
‫בקיבוץ‬

‫‪ ‬שרית אוקון ‪" -‬עֹוד ְינּובּון ְב ֵׂשי ָבה"‪ :‬מחקר פעולה דיגיטלי עם ותיקי הקיבוץ הדתי‬

‫‪ ‬מנחם טופל‪ ,‬ארנה שמר ‪ -‬השתלבות קהילתית של אנשים עם מוגבלות‪ :‬מבט על מודלים מישראל ומהעולם של‬
‫בתים לחיים בקהילות שיתופיות‬
‫ארוחת צהריים והפסקה‬

‫מושב שלישי‪ :‬תנועת העבודה‪ :‬מנהיגות ויוזמה מול אתגרי הזמן‬
‫יו"ר אלי צור‬

‫‪ ‬דני בר מעוז ‪ -‬ישראל קיסר‪ :‬צמיחתו של מנהיג‬

‫‪ ‬ליאת טאוב ‪ -‬סוללת בונה‬

‫‪ ‬ראובן שפירא ‪ִ -‬סיּכּון ַס ְמכּות ִניהּו ִלית ו ַמ ְנ ִהיגּות ְט ַר ְנ ְספֹו ְר ָמ ִטי ִבית פרֹו ֵׂנ ִטית ָר ַמת‪-‬מּו ָס ִרּיּות ו ְמעּו ַטת ִסּכּו ַיי‪ִ -‬תגמּול‬
‫ּב ִארגּו ִנים ּ ַכ ְלּ ָכ ִלִּיים‪ַ -‬ת ֲע ִשּ ָי ִתִּיים ּ ֵׂבין‪ִ -‬קּבּו ִצִּיים‬

‫‪ ‬טלי פורן ‪ -‬תפיסות של קונפליקטים הקשורים למימון שירותים חברתיים בקיבוצים ודרכי ההתמודדות עימם‬
‫הפסקה‬

‫מושב רביעי‪ :‬בית ברל‪ :‬אקדמיה ושליחות חברתית‬
‫יו"ר סיגל בן רפאל גלנטי‬

‫‪ ‬יולי תמיר ‪ -‬החזון החברתי של המכללה האקדמית בית ברל‬

‫‪ ‬אלון פאוקר‪ ,‬שלי דנוף ‪ -‬מרכז בובר ‪ -‬למידה אקדמית כבסיס לחלוציות חברתית‪ .‬הילכו שניהם יחדיו?‬

‫‪ ‬אינה בן אורי‪ ,‬אורן צוקרקורן‪ :‬אקדמיה בשירות התנדבות חברתית‬

‫‪ ‬איילה פלר‪ ,‬בועז לב טוב‪ :‬תכנית מנהרת הזמן ‪ -‬היסטוריה חברתית‪ ,‬תרבותית ואקטיביסטית‬
‫ארוחת ערב ונסיעה לחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר‬

‫ערב בחממה האקולוגית בעין שמר‬
‫"היה או לא היה"? היסטוריה‪ ,‬קולנוע וזכרון קולקטיבי – פרשת טנטורה ופרשת תדי כ"ץ‬

‫הקרנת הסרט ודיון בהשתתפות תדי כ"ץ ואלון שוורץ (במאי הסרט) בהנחיית אלון גן‬

‫יום שישי‪ ,16.9.22 ,‬כ' אלול‪ ,‬תשפ"ב‪ .‬קישור לכנס ליום השני‪https://smkb.zoom.us/j/85771861628 :‬‬

‫נושא‬ ‫שעה‬
‫מושב חמישי‪ :‬מנהיגות בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים ‪ -‬המכון לחקר הקיבוץ‬ ‫‪10:30 - 09:00‬‬

‫יו"ר זאביק גרינברג‬ ‫‪10:45 - 10:30‬‬
‫‪12:45 - 10:45‬‬
‫‪ ‬דורון נדיב ‪ -‬הנהגת התק"ם והמהפך בזיקת מזכירי התנועה בין השנים ‪2005-1985‬‬
‫‪13:00 - 12:45‬‬
‫‪ ‬שלמה גץ וחנה גולדמברג ‪ -‬עמדות הנהגות הקיבוצים על הזהות הקיבוצית‬

‫‪ ‬מיכל פלגי‪ ,‬אליאט אורחן‪ ,‬חנה גולדמברג בשיתוף עם שלומית צימרינג ‪ -‬מי מנהל‪.‬ת את הקיבוץ?‬
‫הפסקה‬

‫מושב שישי‪ :‬חיפושי דרך חלוצית‬
‫יו"ר אביבה חלמיש‬

‫‪ ‬שרון גבע ‪ -‬הקיבוץ של צביה ויצחק‪ :‬הרהור על לוחמי הגטאות‬

‫‪ ‬עומר עינב ‪ -‬להקיץ מחלום שומרי‪ :‬הקמתו ופילוגו של קיבוץ בית אלפא‪1940-1920 ,‬‬

‫‪ ‬נטע שפירא ‪" -‬מי אנחנו‪ ,‬מאין באנו?" ‪ -‬בחינת שלוש גרסאות על הקשר בין מייסדי השומר הצעיר לדור הוריהם‬

‫‪ ‬יותם יזרעאלי ‪ -‬המעדר של גורדון‬
‫דברי סיום ‪ -‬אלון גן‬

‫‪1‬‬

‫דברי פתיחה‪:‬‬

‫פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה פועל כבר ‪ 12‬שנים‪ .‬פורום זה פועל לאור המטרות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬ליצור במת מחקר קבועה שתקיים חמישה מפגשים בשנה וכנס שנתי בן יומיים‪ ,‬בהם יציגו חוקרים את‬
‫מחקריהם החדשים‪ ,‬תוך דיון ומתן משוב מחוקרים ותיקים ומעמיתים‪.‬‬

‫‪ .2‬לטפח עתודה של חוקרים צעירים בתחומי המחקר של תנועת העבודה והקיבוץ‪.‬‬
‫‪ .3‬ליצור מערך תקשורת "חי ופעיל" המהווה מקור מידע‪ ,‬קשר‪ ,‬התייעצות ‪ ,‬בין החוקרים לבין עצמם ובינם‬

‫למוסדות המחקר‪.‬‬
‫‪ .4‬ליצור זיקה וקשר בין החוקרים ובין מוסדות המחקר‪.‬‬
‫‪ .5‬ליצור ולפתח מיזמים מחקריים משותפים בין המוסדות והחוקרים‪.‬‬

‫במהלך ‪ 12‬השנים האחרונות קיימנו ‪ 57‬מפגשי חוקרים בימי שישי ותשעה כנסים שנתיים בגבעת חביבה ויד טבנקין‬
‫בנוסף למפגשים אלה‪ ,‬יזמנו מושבים בכנסים אחרים מטעם הפורום וחברי הפורום השתתפו בכנסים כגון‪ :‬כנס מחקרי‬

‫הגליל‪ ,‬כנס האגודה הישראלית לחקר החינוך‪ ,‬הקונגרס העולמי למדעי היהדות‪ ,‬כנס ‪ ,ICSA ,AIS‬ועוד‪.‬‬

‫במהלך השנה האחרונה התקיימו המפגשים הבאים‪:‬‬

‫תשפ"ב ‪2021-2022‬‬

‫פורמט‬ ‫יו"ר‬ ‫מגיב‬ ‫מרצה‬ ‫שם ההרצאה‬ ‫מס תאריך‬
‫מפגש‬ ‫‪12.11.21 1‬‬
‫במוזיאון‬ ‫פרופ' אלי צור‬ ‫פרופ' אביבה‬ ‫‪ 80‬שנה לפלמ"ח ‪ -‬היסטוריה‪ ,‬שירי ארליך (מנהלת‬
‫פרופ' איציק‬ ‫חלמיש‬ ‫מוזיאון הפלמ"ח)‬ ‫זיכרון וחינוך ‪ -‬הילכו יחדיו?‬ ‫‪7.1.22 2‬‬
‫בית‬ ‫ד"ר עופר בורד‬ ‫‪4.3.22 3‬‬
‫הפלמ"ח‬ ‫גרינברג‬ ‫ד"ר גליה‬ ‫(ראש היחידה‬
‫לציון ‪80‬‬ ‫פרופ' אביבה‬ ‫בראור‬ ‫לאוצרות ‪ -‬ביחידת‬ ‫‪13.5.22 4‬‬
‫המוזיאונים של‬ ‫‪17.6.22 5‬‬
‫שנה‬ ‫חלמיש‬ ‫ד"ר נורית כהן‬ ‫משרד הביטחון)‬
‫לפלמ"ח‬ ‫עברון (הבת של‬
‫קליטת הילדים שהועלו מדמשק דרורה הייק‬
‫זום‬ ‫רות שלוס)‬ ‫'עליית האלף' בשנים ‪1946-1944‬‬
‫ד"ר עידית רן‬ ‫בקיבוצי הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫המפגש‬
‫נדחה‬ ‫שכנאי‬ ‫רות יורובסקי‬ ‫"היצירה המוקדמת של רות‬
‫דני זמיר‬ ‫שלוס‪ ,‬בשנות ה‪."50-40-‬‬
‫לשנה הבאה‬
‫ד"ר תמה חלפין‬ ‫הבית הגדול‪ :‬מרחב‪ ,‬פיקוח‬
‫היברידי‬ ‫חברתי ועיצוב העצמי במוסד‬
‫החינוכי שומריה ‪1937-1948‬‬

‫ד"ר שלמה גץ פרופ' מיכל היברידי‬ ‫עמרי סנדרוביץ‬ ‫"חוק בלי סנקציה‪ :‬הסדר‬
‫פלגי‬ ‫החברתי בקיבוץ של שנות‬

‫השבעים והשמונים"‪.‬‬

‫כמו בכל שנה‪ ,‬נסיים שנה זו בכנס השנתי שלנו‪ ,‬בתאריכים‪ ,15-16.9.22 :‬י"ט ‪ -‬כ' באלול תשפ"ב‪ ,‬בגבעת חביבה‬
‫(כנס במתכונת היברידית‪ :‬גם בגבעת חביבה וגם בזום)‬

‫אנו נערכים לקראת מפגשי יום שישי של שנת תשפ"ב‪ ,‬ומזמינים את כולכם לשלוח אלינו הצעות להצגת מחקר בהתהוות‪.‬‬

‫להלן תאריכי המפגשים לשנת תשפ"ג‪30.6.23- )5( ,19.5.23- )4( ,17.3.23 - )3( ,20.1.23- )2( ,18.11.22- )1( :‬‬
‫הכנס השנתי יתקיים בתאריכים‪7-8.9.23 :‬‬

‫אנו שמחים להגיש לכם את תכנית ותקצירי הכנס ומאחלים לכולנו כנס מוצלח‪.‬‬

‫בברכה‬

‫חברי הועדה האקדמית‪:‬‬

‫ד"ר אלון גן (יו"ר)‪ ,‬דודו אמיתי‪ ,‬ד"ר פז אלניר‪ ,‬פרופ' סיגל בן רפאל גלנטי‪ ,‬ד"ר שלמה גץ‪ ,‬פרופ' יצחק גרינברג‪ ,‬פרופ'‬
‫מאיר חזן‪ ,‬פרופ' אביבה חלמיש‪ ,‬ד"ר מנחם טופל‪ ,‬פרופ' מיכל פלגי‪ ,‬פרופ' אלי צור‪ ,‬פרופ' לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬

‫תכנית הכנס ‪1 ..........................................................................................................................‬‬
‫דברי פתיחה ‪2 ..........................................................................................................................‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬זכרון והנצחה ‪4..............................................................................................‬‬

‫יו"ר‪ :‬לילך רוזנברג ‪ -‬פרידמן‬
‫‪ ‬דבורה גלעדי ‪ -‬הנחלת מנהגי האבל המאופק הקיבוצי לכלל היישוב בימי המרד הערבי ‪4..................................‬‬
‫‪ ‬הדס גרבר ‪ -‬ספריות קיבוציות ‪4..............................................................................................................‬‬
‫‪ ‬טלי תמיר ‪" -‬המשותף קיבוץ"‪ ,‬אמנות מהצד השמאלי‪5............................................................ 1988 - 1978 ,‬‬
‫‪ ‬נדב פרנקל ‪ -‬הפעולות החינוכיות והתעמולתיות בהאחזויות הנח"ל ‪5...............................................................‬‬
‫מושב שני‪ :‬יחיד ביחד ‪ -‬הכלה והדרה בקהילה קיבוצית ‪6...........................................................................‬‬

‫יו"ר‪ :‬ארנה שמר‬
‫‪ ‬אנג'ליקה קלו ליבנה ‪ -‬תיאטרון רב תרבותי ככלי לקבלת האחר‪ .‬סיפור של התמודדות עם שוני וחיבור בקיבוץ ‪6......‬‬
‫‪ ‬שרית אוקון ‪" -‬עֹוד ְינּובּון ְב ֵׂשי ָבה"‪ :‬מחקר פעולה דיגיטלי עם ותיקי הקיבוץ הדתי ‪7..........................................‬‬

‫‪ ‬מנחם טופל‪ ,‬ארנה שמר ‪ -‬השתלבות קהילתית של אנשים עם מוגבלות‪ :‬מבט על מודלים מישראל ומהעולם‬
‫של בתים לחיים בקהילות שיתופיות ‪7.....................................................................................................‬‬
‫מושב שלישי‪ :‬תנועת העבודה‪ :‬מנהיגות ויוזמה מול אתגרי הזמן ‪7...............................................................‬‬

‫יו"ר‪ :‬אלי צור‬
‫‪ ‬דני בר מעוז ‪ -‬ישראל קיסר‪ :‬צמיחתו של מנהיג ‪7.......................................................................................‬‬
‫‪ ‬ליאת טאוב ‪ -‬סוללת בונה ‪7...................................................................................................................‬‬

‫‪ ‬ראובן שפירא ‪ִ -‬סיּכּון ַס ְמכּות ִניהּו ִלית ו ַמ ְנ ִהיגּות ְט ַר ְנ ְספֹו ְר ָמ ִטי ִבית פרֹו ֵׂנ ִטית ָר ַמת‪-‬מּו ָס ִרּיּות ו ְמעּו ַטת ִסּכּו ַיי‪ִ -‬תגמּול‬
‫ּב ִארגּו ִנים ּ ַכ ְלּ ָכ ִלִּיים‪ַ -‬ת ֲע ִשּ ָי ִתִּיים ּ ֵׂבין‪ִ -‬קּבּו ִצִּיים ‪8........................................................................................ .‬‬

‫‪ ‬טלי פורן ‪ -‬תפיסות של קונפליקטים הקשורים למימון שירותים חברתיים בקיבוצים ודרכי ההתמודדות‬
‫עימם ‪9...............................................................................................................................................‬‬
‫מושב רביעי‪ :‬בית ברל‪ :‬אקדמיה ושליחות חברתית ‪9...................................................................................‬‬

‫יו"ר‪ :‬סיגל בן רפאל גלנטי‬
‫‪ ‬יולי תמיר ‪ -‬החזון החברתי של המכללה האקדמית בית ברל ‪9......................................................................‬‬
‫‪ ‬אלון פאוקר‪ ,‬שלי דנוף ‪ -‬מרכז בובר ‪ -‬למידה אקדמית כבסיס לחלוציות חברתית‪ .‬הילכו שניהם יחדיו? ‪10 .............‬‬
‫‪ ‬אינה בן אורי‪ ,‬אורן צוקרקורן ‪ -‬אקדמיה בשירות התנדבות חברתית ‪10 ...........................................................‬‬
‫‪ ‬איילה פלר‪ ,‬בועז לב טוב ‪ -‬תכנית מנהרת הזמן ‪ -‬היסטוריה חברתית‪ ,‬תרבותית ואקטיביסטית ‪10 ........................‬‬

‫מפגש ערב בחממה‪" :‬היה או לא היה"? היסטוריה‪ ,‬קולנוע וזכרון קולקטיבי – פרשת טנטורה ‪ /‬כ"ץ ‪11.........‬‬

‫מושב חמישי‪ :‬מנהיגות בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים ‪ -‬המכון לחקר הקיבוץ ‪12 ............................................‬‬
‫יו"ר‪ :‬זאביק גרינברג‬

‫‪ ‬דורון נדיב ‪ -‬הנהגת התק"ם והמהפך בזיקת מזכירי התנועה בין השנים ‪12 ....................................... 2005-1985‬‬
‫‪ ‬שלמה גץ וחנה גולדמברג ‪ -‬עמדות הנהגות הקיבוצים על הזהות הקיבוצית ‪13 .................................................‬‬
‫‪ ‬מיכל פלגי‪ ,‬אליאט אורחן‪ ,‬חנה גולדמברג בשיתוף עם שלומית צימרינג ‪ -‬מי מנהל‪.‬ת את הקיבוץ?‪13 .....................‬‬
‫מושב שישי‪ :‬חיפושי דרך חלוצית ‪14 ..........................................................................................................‬‬

‫יו"ר אביבה חלמיש‬
‫‪ ‬שרון גבע ‪ -‬הקיבוץ של צביה ויצחק‪ :‬הרהור על לוחמי הגטאות ‪14 ..................................................................‬‬
‫‪ ‬עומר עינב ‪ -‬להקיץ מחלום שומרי‪ :‬הקמתו ופילוגו של קיבוץ בית אלפא‪14 ......................................1940-1920 ,‬‬
‫‪ ‬נטע שפירא ‪" -‬מי אנחנו‪ ,‬מאין באנו?" ‪ -‬בחינת שלוש גרסאות על הקשר בין מייסדי השומר הצעיר לדור הוריהם ‪15‬‬
‫‪ ‬יותם יזרעאלי –המעדר של גורדון ‪15 .......................................................................................................‬‬

‫‪3‬‬

‫יום חמישי‪ ,15.9.22 ,‬י"ט אלול‪ ,‬תשפ"ב‪:‬‬

‫קישור לכנס ליום הראשון‪https://smkb.zoom.us/j/81909141576 :‬‬

‫מושב ראשון‪ :‬תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬זכרון והנצחה‬

‫יו"ר‪ :‬לילך רוזנברג ‪ -‬פרידמן‬

‫דבורה גלעדי ‪ -‬הנחלת מנהגי האבל המאופק הקיבוצי לכלל היישוב בימי המרד הערבי‬
‫כבר בקרב חלוצי העלייה השנייה נקבעו נורמות של אבל מאופק שכללו הימנעות מבכי והספדים ושתיקה אל מול המת‪.‬‬
‫אלה נותרו בתוך הקבוצה המצומצמת של החלוצים והפכו אט אט לסימן היכר בהתיישבות העובדת‪ .‬ניכר במאורעות‬
‫שנות ה‪ 20-‬כי כלל הציבור לא נהג באיפוק ובסיקור הלוויות תוארו בכי ואבל מוחצן‪ ,‬כפי שהיה מקובל במסורת היהודית‪.‬‬

‫במהלך המרד הערבי נפלו מעל ‪ 500‬חללים מן היישוב‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬לוויות הפכו למפגן הציוני הגדול והבולט ביישוב‪,‬‬
‫שהתקיים לעיתים קבועות וכלל ריטואלים קבועים‪ .‬לעיתים השתתפו בהן אלפים‪.‬‬

‫מעניין לציין שעיתון 'דבר'‪ ,‬הנפוץ והבולט ביישוב‪ ,‬נהג לדווח בפירוט על טקסי הלוויות ובאופן מפתיע מעט דיווח‬
‫בקביעות על רמת הבכי‪ -‬האם נשמע בכי או נשמר האיפוק‪ .‬לוויות מאופקות‪ ,‬ובפרט לוויות בקיבוצים‪ ,‬זכו למחמאות‬
‫מכותבי 'דבר'‪ .‬האיפוק תואר כביטוי לעוצמה ולהחלטה להמשיך בנחישות במעשה הציוני‪ .‬לעומת זאת בכי זכה לכינויים‬
‫מלגלגים כמו‪" ,‬יללות"‪" ,‬זעקות מחרישות אוזניים" וכדומה‪ .‬מהר מאוד ניכרה רמת ההפנמה של האבל המאופק‪ ,‬על פי‬
‫חלוקה לקבוצות הסוציולוגיות שהרכיבו את היישוב וקרבתן ליישוב החדש‪ :‬תל אביב הפכה בירת הלוויות הטקסיות‬
‫והמאופקות; לעומתה‪ ,‬אל קהילות היישוב הישן ואל יוצאי עדות המזרח‪ ,‬המנהגים הללו לא דיברו והעיתון ציין לגנאי‬

‫לוויות "רועשות"‪.‬‬

‫כך הפך האבל המאופק ממנהג המאפיין את הקבוצה הספציפית של ההתיישבות העובדת‪ ,‬לנורמת ההתנהגות המצופה‬
‫מכלל היישוב‪ ,‬נורמה שהמשיכה לאפיין את היישוב לפחות עוד מספר עשורים לאחר מכן‪.‬‬

‫הדס גרבר ‪ -‬השכלה‪ ,‬תרבות ובניין קהילה‪ :‬מקומן של הספריות בקיבוצים משנות היווסדם ועד שנות ראשית‬
‫המדינה ‪ -‬מבט מן הארכיון‪.‬‬

‫לספריות כסוכני תרבות‪ ,‬תפקידים שונים ומגוונים‪ .‬למרות שהספריות הציבוריות לא נועדו לתת השכלה פורמלית‪ ,‬הן‬
‫הפכו כלי לחינוך חברתי עבור הקהילות שלהן ובאוספיהן משקפות את צרכי החברה שכוננה אותן‪ .‬את מקומה של‬
‫הספרייה בחברה‪ ,‬כוחה וחשיבותה הכירו מייסדי הקיבוצים הראשונים‪ ,‬אנשי העלייה השנייה והשלישית‪ ,‬שמוצאם‬
‫מקהילות מסורתיות באירופה ומסורת בית המדרש והעיון בספרים בוודאי לא היו זרים להם‪ .‬בנוסף‪ ,‬רבים מהם‪ ,‬חניכי‬
‫תנועות הנוער באירופה‪ ,‬בהן בכל קן או סניף תנועתי‪ ,‬פעלה ספרייה שספריה טיפחו את הרעיונות התנועתיים‪ .‬אותם‬
‫מייסדים‪ ,‬אשר טיפחו את דמות החלוץ המאופיין בנכונות להקרבה עצמית‪ ,‬לעבודת כפיים ולעבודה חקלאית‪ ,‬טיפחו גם‬
‫את ערכי החייאת הלשון העברית והתרבות העברית והוכר הצורך בספרות פנאי‪ ,‬כך שאין להתפלא שברוב הקיבוצים‬
‫נמצאו ספריות מראשית דרכם‪ .‬חזון הספרייה ודמות הספרן תוארו במאמרים שונים שהתפרסמו בכתבי העת‬
‫התנועתיים לצד ביטויי אכזבה וטענות על המקום השולי שהספרייה תופסת בפועל בהווי התרבות והצעות לייעול ושיפור‪.‬‬

‫הספריות בקיבוץ טרם זכו למחקר מעמיק‪ ,‬אשר יברר את מקומן וחשיבותן בעיצוב עולמות הרוח‪ ,‬התרבות והחברה‬
‫בקיבוצים‪ ,‬אולם חיפוש בארכיוני התנועה ובארכיונים המקומיים ובכתב העת "דפים לספרן בקיבוץ" (‪,)1983 - 1965‬‬
‫מעלה תיעוד המתייחס לנושא‪ .‬בהרצאה אסקור מסמכים המעידים על עיצוב תודעת ספרייה בקרב מייסדי הקיבוצים‪,‬‬
‫על מקומה של הספרייה בקיבוצים ועל מאמציהם של חברים מסורים לרעיון לקדם אותה‪ ,‬מאז שנות יסוד הקיבוצים‬

‫ועד שנות קום המדינה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫טלי תמיר ‪" -‬המשותף קיבוץ"‪ ,‬אמנות מהצד השמאלי‪1988 – 1978 ,‬‬
‫למעלה משלושים שנה אחרי התפרקות קבוצת "המשותף קיבוץ" והפסקת פעילותה השיתופית מבקש ספר זה לשוב‬
‫ולכנס כסדרן את מכלול התערוכות‪ ,‬העבודות והפעולות שיזמה ויצרה‪ ,‬לשחזר את הרקע ההיסטורי‪-‬פוליטי להקמתה‬
‫ולשרטט בבהירות את קו המחשבה הרדיקלי שהנחה את חבריה‪ .‬הכינוס המחודש נעשה כנגד מחיקה כמעט מוחלטת של‬
‫הקבוצה מהזיכרון הקולקטיבי של האמנות הישראלית ומהנרטיב הקנוני שלה‪ ,‬ומתוך צורך להשלים את החסר ולספר‬
‫את סיפורה המלא‪ :‬סיפור של אמנים פוליטיים‪ ,‬קונספטואליים‪ ,‬שצמחו מתוך הפריפריה הישראלית וניסחו אמירה‬

‫שונה‪.‬‬

‫"המשותף קיבוץ"‪ :‬קבוצת אמנים חברי הקיבוץ הארצי ‪ -‬השומר הצעיר נוסדה בשנת ‪ 1978‬על רקע המהפך השלטוני של‬
‫‪ 1977‬ועליית הימין לשלטון‪ .‬שם הקבוצה‪ ,‬שניתן לה על ידי דב (דבלה) הלר מנירים‪ ,‬ייצג את המכנה המשותף בין חבריה‪:‬‬
‫היותם חברי קיבוץ המזוהים אישית עם האידיאולוגיה הסוציאליסטית ומחויבים לה עמוקות‪ .‬רוב חברי הקבוצה לא‬
‫נולדו בקיבוץ ולא היו "דור שני למהפכה"‪ .‬הם הצטרפו לתנועה הקיבוצית מתוך בחירה אישית‪ ,‬עובדה שחיזקה את‬
‫יכולתם להציע מבט רפלקסיבי‪ .‬נקודת המבט הביקורתית שלהם על החברה הקיבוצית בעשור השישי לקיומה‪ ,‬ביקשה‬
‫לגיטימציה לעשיית "בדק בית" מתוך המערכת פנימה – עמדה רדיקלית ביחס למסורת האמנות בתנועה הקיבוצית‬

‫שהייתה תמיד תומכת ואפירמטיבית לגבי החברה האוטופית שבתוכה פעלה‪.‬‬

‫לצד המבט המופנה כלפי פנים‪ ,‬תוך הצבעה על השבר הרעיוני העמוק עסקו התערוכות של "המשותף קיבוץ" גם בקשייה‬
‫ובכשליה של החברה הישראלית בכללותה‪ ,‬פוסט מלחמת יום כיפור ולאחר תבוסת מפלגת העבודה‪ :‬קבוצות‪-‬שוליים‬
‫מודרות בשכונות עוני ובעיירות פיתוח והמציאות המשתנה בשטחים הכבושים לנוכח מפעל ההתנחלות שהחל לצמוח‬

‫ולהתרחב‪ .‬לבסוף‪ ,‬התנקזה פעילות הקבוצה סביב המחאה נגד מלחמת לבנון המתמשכת‪ ,‬ושם גם הגיעה למיצויה‪.‬‬

‫המייסדים של קבוצת "המשותף קיבוץ" היו דב הלר (נירים)‪ ,‬יעקב חפץ (אילון)‪ ,‬יובל דניאלי (המעפיל)‪ ,‬ואברהם אילת‬
‫(שמיר)‪ .1‬אליהם הצטרפו דב אור נר (חצור)‪ ,‬חיים מאור (גבעת חיים מאוחד)‪ ,‬טולי באומן (עמיר)‪ ,‬ויוסף הוכמן (געש)‪.2‬‬
‫אמנים אלה פעלו במסגרת הקבוצה ברציפות והשתתפו בכל תערוכותיה‪ .‬אמנים נוספים הצטרפו‪ ,‬לסירוגין‪ ,‬או באופן חד‬
‫פעמי‪ ,‬לתערוכות או לפעולות מסוימות‪ :‬אפרים פלג (נען)‪ ,‬יעקב שופר (עין השופט)‪ ,‬ידיד רובין (גבעת חיים איחוד)‪ ,‬מירטה‬
‫אדרי (קבוצת שילר)‪ ,‬צילה ליס (עין שמר)‪ ,‬יעקב גוטרמן (העוגן)‪ ,‬שאול קנז (גן שמואל) וחנן רוגלין (געש)‪ ,‬וכאלה שאינם‬
‫חברי קיבוץ ולקחו חלק בתערוכות המחאה המאוחרות‪ ,‬כמו מנשה קדישמן‪ ,‬דני קרוון‪ ,3‬מיכה אולמן‪ ,‬דוד טרטקובר‬

‫ועוד‪.‬‬

‫התייצבותם הגלויה והמוצהרת כחברי קיבוץ‪ ,‬וכמי שפועלים מתוך התנועה הקיבוצית ובמידה רבה מולה וכלפיה‪ ,‬כמו‪-‬‬
‫גם התעקשותם לפעול בפריפריה ולהימנע מיחסי ציבור וקידום עצמי‪ ,‬חרצו את גורל הקבוצה למעמד של קבוצת‪-‬שוליים‪,‬‬
‫שהודרה מתוך הקאנון המרכזי של האמנות הישראלית‪ ,‬המסוייג ממילא מהיגדים פוליטיים ישירים‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫שפתם הקונספטואלית ופעולותיהם המקוריות הקנו להם מעמד מוביל‪ ,‬שסימן‪ ,‬לרגע‪ ,‬אופציה פריפריאלית באמנות‬
‫הישראלית ‪ -‬ששברה את הבינאריות בין תל‪-‬אביב וירושלים ‪ -‬אופציה שלישית שבהמשך‪ ,‬נמוגה ולא מומשה‪ .‬ספר זה‬

‫מעלה מחדש את האופציה השלישית שהתפוגגה‪.‬‬

‫נדב פרנקל ‪ -‬הפעולות החינוכיות והתעמולתיות בהאחזויות הנח"ל‬
‫מעת הקמתו של פיקוד הנח"ל בסתיו ‪ 1949‬תפקד אגף החינוך שלו כחלק חשוב ומשמעותי בפיקוד‪ .‬עובדה זו נבעה מכמה‬
‫מאפיינים ייחודיים של הנח"ל‪ :‬אוריינטציה חינוכית משמעותית‪ ,‬רצון לקליטת עולים חדשים בתוך ההוויה הארץ‬
‫ישראלית והסתמכות על מורשת ההתיישבות החלוצית‪ .‬את מרכזיותם של הכלים החינוכיים בפיקוד ניתן לזקוף לזכותו‬

‫של אליק שומרוני‪ ,‬שכאדם שעבד רבות עם נוער הכיר בחשיבותם של ההיבטים החינוכיים‪ ,‬ושאב רבים מהכלים‬

‫‪ 1‬אילת עזב את הקבוצה לאחר תערוכת הפתיחה‪ ,‬בעקבות עזיבת קיבוצו‪ ,‬שמיר‪ .‬זאת לאור התנית החברות בקבוצה בחברות פעילה בקיבוץ‪.‬‬
‫‪ 2‬חיים מאור‪ ,‬חבר גבעת חיים מאוחד היה האמן היחידי בקבוצה שנמנה על תנועת הקיבוץ המאוחד‪ .‬כל האחרים נמנו על תנועת הקיבוץ‬
‫הארצי‪ ,‬הנמנה על הפלג השמאלי יותר (מפ"ם) של תנועת העבודה‪.‬‬

‫‪ 3‬הפסל דני קרוון היה חבר קיבוץ הראל‪ ,‬השייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר‪ ,‬עד פירוקו ב‪ .1955-‬בראשית דרכו פעל כאמן תנועה‬
‫והיה מבין המאיירים של עיתון השוה"צ "על החומה"‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫החינוכיים של הנח"ל מתנועות הנוער‪ .‬החל מהקמתן של ההיאחזויות הראשונות נעשה שימוש משמעותי בכלים‬
‫החינוכיים‪ ,‬בכדי להציג כלפי חוץ את הישגי מפעל ההיאחזויות ולטעת בלב חייליו גאוות יחידה‪.‬‬

‫שומרוני הבין כי הצלחתו של המפעל ועמידותו לאורך זמן‪ ,‬ודאי לאור הגיוס הכפוי של עולים חדשים וחיילים בודדים‬
‫לשורותיו‪ ,‬מחייבת יצירת אווירה ציבורית שתתרום להאדרתו של מפעל ההיאחזויות‪ ,‬וכך תביא לרצון להתגייס אליו‬
‫כנגד ההתנגדויות הרבות‪ :‬התנגדות ה'בודדים'‪ -‬שהעבודה החקלאית הייתה רחוקה מסדר יומם; התנגדות התנועות‬
‫הקיבוציות שנאבקו על הפניית החיילים לקיבוצי הספר הקטנים‪ ,‬והתנגדות של גורמים בצה"ל שלא ראו כיצד‬
‫ההיאחזויות מסייעות למטרות הצבא‪ .‬פיקוד הנח"ל קיים מגוון רחב של פעולות הסברה וחינוך בקשר להיאחזויות‬

‫במהלך השנים ‪ .1957-1951‬בין השאר התקיימו הפעולות הבאות‪:‬‬

‫שיעורי עברית‪ ,‬ידיעת הארץ והסברה בהיאחזויות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איסוף לקטי ידיעות מהעיתונות על הנח"ל ופעולותיו והקראתם בפני חיילי ההיאחזויות כדי להעצים את האתוס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החצנה ציבורית של ההישגים החקלאיים על ידי הצגת ההיאחזויות יטבתה ועין גדי בכנס 'כיבוש השממה' ומשלוח‬ ‫‪‬‬

‫ה'ביכורים החקלאיים' לראשי המדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיסוק מכוון בהישגי ההיאחזויות בעלון 'במחנה נח"ל' כולל ראיונות מכוונים עם העולים החדשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קיום טקסי עלייה על הקרקע ואזרוח המוניים בהשתתפות ראשי המדינה‪.‬‬
‫פעילות של צוות הווי הנח"ל ולהקת הנח"ל‪.‬‬

‫אחד מממצאי עבודת הדוקטורט המתגבשת היא שמאמצי ההסברה והתעמולה שנעשו על ידי קציני החינוך של פיקוד‬
‫הנח"ל היוו את אחת הסיבות המרכזיות לשרידות המפתיעה של מפעל ההיאחזויות במשך כיובל שנים‪ ,‬תוך כדי שינויים‬
‫מרובים במציאות הביטחונית וההתיישבותית ובאישים שנצבו בצמרת צה"ל והמדינה‪ .‬ההכרה שחלחלה במהירות‪,‬‬
‫ונדחפה על ידי מנגנוני התעמולה של הפיקוד‪ -‬בעובדת היותן של ההיאחזויות בחוד החנית של העשייה ההתיישבותית‬
‫והביטחונית (בהתעלם מהשאלה האם אכן היו כאלה)‪ ,‬גרמו לגופים שונים ומגוונים להירתם להמשך המפעל גם בעת‬
‫שינוי ומשבר‪ .‬קציני החינוך אף היו מודעים בזמן אמת לחשיבות של פעולותיהם החינוכיות ולמשמעות הבניית האתוס‪.‬‬

‫בהרצאה אסקור את הפעולות החינוכיות שנעשו בשלוש תקופות משנה שונות‪ :‬בתקופת הראשית של היאחזויות הנח"ל‬
‫(‪ ,)1953-1951‬בעת משבר ובתקופה בה הגיוס לפיקוד ומספר ההיאחזויות שקמו היה נמוך (‪ )1960-1958‬ובתקופה שלאחר‬

‫מלחמת ששת הימים‪ .‬בכל תקופה היו האתגרים החינוכיים וההסברתיים שונים‪ ,‬ומשכך גם הפעולות החינוכיות‪.‬‬

‫מושב שני‪ :‬יחיד ביחד – הכלה והדרה בקהילה קיבוצית‬

‫יו"ר ארנה שמר‬

‫אנג'ליקה עדנה קלו ליבנה ‪ -‬תיאטרון רב תרבותי ככלי לקבלת האחר‪ .‬סיפור של התמודדות עם שוני וחיבור בקיבוץ‬
‫המחקר שיוצג יספר את הסיפור של התיאטרון הרב תרבותי "ארקובלנו" ‪ -‬בראשית לשלום שנוסד בשנת ‪ 2001‬בקיבוץ‬
‫סאסא‪ ,‬תוך התמקדות בתהליך המאתגר של הכלה של הפרויקט הייחודי על ידי חברי הקיבוץ ואנשי האזור‪ .‬הלהקה‬
‫מורכבת מנערים‪.‬ות יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬מוסלמים נוצרים ודרוזים המתגוררים בגליל בגבול הלבנון‪ .‬מטרת הקמת‬
‫התיאטרון בימים הטרגיים של האינתיפאדה השנייה הייתה לפתח ולהרחיב את תודעת הדיאלוג והקבלה ההדדית‬
‫באמצעות המפגש התיאטרלי על פי המחשבה שכל עוד יהיו פעילויות של תרבות ותיאטרון במדינות מוכות מלחמות‪ ,‬יש‬
‫תקווה לפיוס‪ ,‬להבנה הדדית ולשלום (‪ .)Dewi, 2010‬תנותח ההתנגדות של החברים ושל ההנהלה בשל התקופה המתוחה‪,‬‬
‫המצב הכלכלי וחוסר האמון בחזון המוצע ויתואר התסכול‪ ,‬הטרנספורמציה ותהליך המעורבות התרבותית והאומנותית‬

‫של כל הקהילה‪ ,‬כולל השפעתו של המחקר הנוכחי על חברי הקיבוץ‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫שרית אוקון ‪ -‬עֹוד ְינּובּון ְב ֵׂשי ָבה ‪ -‬מחקר פעולה דיגיטלי עם ותיקי הקיבוץ הדתי‬
‫מחקרים הראו כי אחת הקבוצות המוחלשות בחברה המערבית היא –האזרחים הוותיקים‪ .‬זקנים מודרים מן הזרם‬
‫המרכזי במגוון רב של נושאים‪ ,‬ובהם ‪ -‬התחום הדיגיטלי‪ .‬משמעות הדבר היא שאנשים הנמצאים במחצית השנייה של‬
‫חייהם חווים לעיתים קרובות מצבים של פערים ואי‪-‬שוויון‪ .‬בהרצאה זו אציג ממצאים ממחקר שבדק האם וכיצד ניתן‬
‫לסייע בהכלת האוכלוסייה המבוגרת בעולם‪ ,‬על ידי הקמת "קהילות דיגיטליות"‪ .‬לשם כך‪ ,‬הופק פיילוט מקוון יחד עם‬
‫‪ 26‬וותיקים מתנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬שהוכשרו בביתם‪ ,‬פנים אל פנים‪ ,‬להשתמש בפורום דיגיטלי‪ ,‬ובו מגוון תכנים תורניים‬
‫וחברתיים‪ .‬במהלך חצי שנת הפיילוט נוצרה קהילה דיגיטלית מגובשת ופעילה של וותיקים בני ‪ ,70-96‬אשר פעלו ברשת‬
‫באופן אנונימי‪ ,‬ודנו זה עם זה במגוון נושאים‪ .‬בהרצאה יוצגו דוגמאות מהמיזם הניסיוני‪ ,‬כמו גם מסקנות ותובנות על‬

‫הערוץ הדיגיטלי כמרחב להכלת זקנים בקיבוצים‪.‬‬

‫מנחם טופל‪ ,‬ארנה שמר ‪ -‬השתלבות קהילתית עם אנשים עם מוגבלות‪ :‬מבט על מודלים מישראל ומהעולם של בתים‬
‫לחיים בקהילות שיתופיות‬

‫המודל הייחודי של הקיבוץ כחברה שיתופית המקיימת טריטוריות של קהילתיות נמצא כמשאב בעל ערך עבור אנשים‬
‫עם מוגבלות‪ .‬בישראל‪ ,‬כמו ברחבי העולם‪ ,‬מתרבים מודלים של דיור לשילוב בין אנשים עם מוגבלויות שונות לבין אנשים‬
‫החיים בקהילות שיתופיות‪ .‬בקהילות רבות הקימו "בתים לחיים" שהם בתים המיועדים להיות בתי קבע שיתופיים‬
‫לגרים בהם‪ ,‬ואשר ממוקמים בתוך המרחב הגיאוגרפי של הקהילה הרחבה‪ .‬בכל המודלים יש רמות מסויימות של קשר‬
‫עם חברי הקהילה‪ ,‬למשל במקומות עבודה‪ ,‬פעילויות פנאי ואירועים תרבותיים‪ .‬מודלים אלה פורצי דרך בערכים‬
‫ובפרקטיקות שלהם ובמסר המוחה נגד הפרדה ובידוד של אנשים עם מוגבלות במוסדות משלהם‪ .‬בישראל‪ ,‬נושא זה‬
‫קיבל חשיבות ייחודית לאחרונה בתיקון להצעת החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באשר לזכות הבחירה של‬
‫אנשים עם מוגבלויות לצורות חייהם ובאשר להעדפה למודלים של חיים בקהילה (יוני ‪ .)2022‬בשנים האחרונות נערכו‬
‫ביד טבנקין מחקרים המתעדים התפתחות זו על המודלים של קיבוץ מגוון ועמותת גוונים שהוקמה על ידי חברי הקיבוץ‪,‬‬
‫מודל קיבוץ הרדוף ומודל קיבוץ יבנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשית למידה עם קהילות החברות בארגון לחקר הקהילות השיתופיות‬
‫(‪ )ICSA‬על מודלים דומים ברחבי העולם‪ ,‬כמו קהילות קמפהיל הפרושות ברחבי העולם‪ ,‬וקהילת הרטה בדנמרק‪.‬‬
‫בהרצאה זו נציג את המאפיינים המשותפים והייחודיים למודלים אלה על רקע ההקשר הייחודי של צמיחתן בקהילות‬

‫שיתופיות‪ ,‬ונעמוד על האתגרים הנובעים ממודלים אלה של הכלה ושילוב‪.‬‬

‫מושב שלישי‪ :‬תנועת העבודה‪ :‬מנהיגות ויוזמה מול אתגרי הזמן‬

‫יו"ר‪ :‬אלי צור‬

‫דני בר מעוז ‪ -‬ישראל קיסר‪ :‬צמיחתו של מנהיג‬

‫סיפור חייו של ישראל קיסר התחיל בצנעא שבתימן‪ ,‬המשיך בילדות מצוקה בירושלים ועבודה כחקלאי במושב גאולים‪,‬‬
‫והסתיים בתפקידיו רבי המעלה כמזכ״ל ההסתדרות וכשר בממשלת ישראל‪ .‬דרכו של הצעיר התימני אל ראשות‬
‫ההסתדרות החלה בימי ״כור ההיתוך״‪ ,‬שאינם זכורים לטובה בהיסטוריוגרפיה הציונית‪ ,‬ולמרות המהמורות שבדרך‪,‬‬
‫היה קיסר למזרחי הראשון שמּונה לתפקיד מזכ״ל ההסתדרות‪ .‬הכניסה לנעליהם של האבות המייסדים כדוד בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫דוד רמז‪ ,‬יוסף שפרינצק‪ ,‬פנחס לבון ואחרים‪ ,‬לא הייתה מעשה של מה בכך‪ ,‬ויש בדבר כדי להעיד על הצלחתו האישית‬
‫של ישראל קיסר‪ .‬עם זאת‪ ,‬שלהי תקופת כהונתו כמזכ״ל ההסתדרות התאפיינה בשקיעתו של ארגון העובדים‪ ,‬ובדמדומי‬

‫פעילותו הוא טעם את טעמו של כישלון מהדהד שהעיב על דרכו הציבורית רבת השנים שידעה הצלחות אין ספור‪.‬‬

‫ההרצאה תעסוק בבחינת גורמי ההצלחה והכישלון בסיפור חייו של ישראל קיסר כמזכ״ל ההסתדרות‪ ,‬והיא מתבססת‬
‫על מחקר היוצא לאור בימים אלה תחת השם‪ :‬״הקיסר התימני‪ :‬ישראל קיסר ‪ -‬סיפור חיים״‪.‬‬

‫ליאת טאוב ‪ -‬סוללת בונה‬

‫ההרצאה תעסוק במאבקן של פועלות יהודיות להשתלב בענפי הסלילה והבניה בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים‬
‫של המאה העשרים‪ .‬תוך התייחסות ליחסי הגומלין בין זהות מגדרית ולאומיות לבין שוק העבודה בכלכלת ארץ ישראל‬
‫המנדטורית‪ ,‬יוצגו ההצלחות והכישלונות של המאבק‪ .‬עם ראשית ההגירה היהודית לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬הפכו ענף סלילת הכבישים ולאחריו ענף הבניה לגורמי תעסוקה מרכזיים במשק היהודי‪ .‬שני הענפים היו בעלי‬
‫‪7‬‬

‫כושר קליטה גבוה של עובדים מקצועיים ולא מקצועיים‪ ,‬בענף הבניה השכר היה גבוה לעומת עבודות פועליות אחרות‬
‫ולשני התחומים נקשר סטטוס חברתי גבוה בחברה החלוצית‪ .‬על רקע זה‪ ,‬פועלות נדרשו למאבק כדי להיכנס לענפי‬
‫הסלילה והבנין‪ .‬את אסטרטגיות הפעולה של הפועלות שנאבקו ניתן לחלק לשלושה סוגים ‪ -‬חלוציות‪ ,‬כלכליות‬
‫ופוליטיות‪ .‬האסטרטגיות החלוציות היו בעלות אופי לא מאורגן ודרשו מן העובדות מחויבות גבוהה‪ ,‬יוזמה‪ ,‬נחישות‬
‫ויכולת גופנית המתאימה לעבודה פיסית קשה‪ .‬לכן‪ ,‬רק מיעוט קטן של נשים יכלו להפיק מהן תועלת‪ .‬האסטרטגיות‬
‫הכלכליות היו מעורבות מבחינת רמת הארגון ודומות במהותן לאופני פעולה של מיעוטים בשוק התעסוקה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫האסטרטגיות הפוליטיות דרשו רמת ארגון גבוהה לצורך בניית כוח פוליטי בעל אופי בדלני מבחינה מגדרית‪ .‬מועצת‬
‫הפועלות היתה המטריה הארגונית העיקרית במאבק ובמידה רבה גם גרמה לפירוקו ולהיעלמותן של פועלות הבניה‬

‫והסלילה מנוף העבודה במהלך שנות הארבעים‪.‬‬

‫ראובן שפירא ‪ִ -‬סיּכּון ַס ְמכּות ִניהּו ִלית ו ַמ ְנ ִהיגּות ְט ַר ְנ ְספֹו ְר ָמ ִטי ִבית פרֹו ֵׂנ ִטית ָר ַמת‪-‬מּו ָס ִרּיּות ו ְמעּו ַטת ִסּכּו ַיי‪ִ -‬תגמּול‬
‫ּב ִארגּו ִנים ּ ַכ ְלּ ָכ ִלִּיים‪ַ -‬ת ֲע ִשּ ָי ִתִּיים ּ ֵׂבין‪ִ -‬קּבּו ִצִּיים‬

‫אי‪-‬אפשר להסביר את הצלחות הקיבוצים לאורך מרבית המאה העשרים בלא גורם המנהיגות‪ .‬אולם‪ ,‬ספרות מנהיגותם‬
‫עיקרה היסטורית בלא תיאוריות מנהיגות עדכניות כגון מנהיגות טרנספורמטיבית פרֹונ ִטית (‪ .)phronetic‬כמו כן הספרות‬
‫עוסקת במנהיגי קיבוצים ובמנהיגי התנועות הקיבוציות אך כמעט ולא במנהיגי מאות שאר הארגונים הבין‪-‬קיבוציים‬
‫(להלן‪ :‬א"ב‪-‬קים) הקרויים "פעילים" אף שכבר ב"נתיבות באוטופיה" (‪ )1947‬בובר ציין שהא”ב‪-‬קים מייחדים את‬
‫הקיבוצים משאר קומונות‪ .‬בא"ב‪-‬קים הייתה נורמה של רוטציה כבניהול הקיבוצים‪ ,‬אולם‪" ,‬פעילים" רבים עשּוה‬
‫לצירקּולציה‪" ,‬קפצו" ממשרה רמה לאחרת (לשון זכר ננקטת בשל נדירּות נשים בניהול)‪" .‬פעיל" "שקפץ" לניהול א”ב‪-‬‬
‫ק כלכלי‪-‬תעשייתי המבוסס על ידע מתמחה וטכנולוגיות מורכבות סבל מפערי ידע ומידע פורמלי ובלתי‪-‬פורמלי‪ ,‬מקומי‬
‫ומובלע (‪ ,)tacit‬שרכש מנהל שעלה מבפנים בהשתתפותו בקהילות מבצעים (‪ )practitioner communities‬כשפיתח יחסי‪-‬‬
‫אמון עם מבצעים והתחלק עימם בידע‪ ,‬במידע ובחוכמה מעשית (‪ phronesis‬ביוונית) שאריסטו עמד על חיוניותה‪ .‬סיימון‬
‫(‪ )Simon‬מצא שמנהלים צריכים לקבל מּכ ִפי ֵׂפיהם הנחות‪-‬יסוד כדי להחליט נכון‪ ,‬אולם לפי הספרות ידע הוא כוח שמועבר‬
‫למנהלים רק כשיש אמון שלא ינוצל לרעת הּכ ִפי ִפים; האמון נרכש וידע מועבר כשה"קפצן" חושף פערי‪-‬ידע ע"י מעּורבּות‬

‫פעילה בדיונים ופתרון בעיות‪ ,‬כשסמכותו נעשית ּפ ִגיעה מחשיפת פעריו ומּוכחת מּוס ִריּותו‪.‬‬

‫במחקר הא”ב‪-‬קים האזוריים נמצא שה"קפצנים" נמנעו כרגיל ממעּורבּות כזו בין השאר משום שרבים עשו קריירות‬
‫נאות למרות פערי‪-‬ידע‪ ,‬שגיאות קשות וכישלונות; הללו לא נחשפו כרגיל עד הופעת עיתונות קיבוצית חוקרת בשנות ה‪-‬‬
‫‪ .70‬אולם‪ ,‬עשרות שנות הצלחות הקיבוצים באזורי‪-‬ספר למרות בעיות ביטחון וכלכלה קשות העלו השערה ששם‬
‫"פעילים" בחרו במעורבות‪ ,‬יצרו אמון‪ ,‬סגרו פערי ידע ובמנהיגות טרנספורמטיבית פרֹונ ִטית הובילו להצלחת קיבוצי‬
‫אזורם‪ .‬בא”ב‪-‬ק אזורי באזור‪-‬ספר כזה בלטו מפעלים מוצלחים ובהם מנפטת כותנה שעלתה במדדי היעילות‬
‫והאפקטיביות על כל שאר עשרת המנפטות בישראל‪ ,‬כולן א”ב‪-‬קים‪ .‬מנהלה מ‪ 1964-‬עד ‪ 1972‬נבחר ע"י עמיתיו בשל‬
‫הצלחותיו לראש ארגון המנפטות הארצי ונציגן כלפי הרשויות‪ .‬מקרהו אּופיין בחדשנות‪ ,‬במעּוּרבּו ֹת ּפ ִגיעה בדיוני כפיפיו‪,‬‬
‫באמונם המלא בו ובדיוּוחם על מעשים שליליים ואף בלתי‪-‬מוסריים של עמיתיהם שאחדים מהם פיטר וחיזק את אמון‬
‫כפיפיו ואת התחלקותם בידע‪ ,‬מידע ו‪ ;phronesis-‬סיכון סמכותו בחשיפת פערי הידע הוכיחה מּוס ִריּות ואיפשרה מנהיגות‬

‫טרנספורמטיבית פרֹו ֵׂנ ִטית שהובילה להצלחה הבולטת‪.‬‬

‫בעיות הביטחון והכלכלה הקשות של האזור היטו לשער שהוא לא היה היחיד; אכן שני ראשי הא"ב‪-‬ק האזורי ושני‬
‫מנהלי המנפטה לפניו ואחריו נהגו כמותו ורשמו הצלחות בולטות‪ .‬הנורמות הקיבוציות שללו תיגמּול מּוחשי ל"פעילים"‬
‫מצליחים וגם סיכוייהם לתיגמול בלתי‪-‬מוחשי היו מועטים‪ ,‬איך לפיכך תוסבר בחירתם בחשיפת פערי‪-‬ידע וסיכון‬

‫סמכותם?‬

‫ההסברים שנמצאו‪ :‬א‪ .‬סיכון סמכותם התגמד לעומת סיכוני ההתיישבות באזור רב‪-‬סכנות והדחף להצליח בה‪ .‬ב‪.‬‬
‫הלמידה ע"י מעורבות פעילה הגדילה מאד את סיכויי הצלחתם בתפקידיהם‪ .‬ג‪ .‬ראשוני ניהול המנפטה והא"ב‪-‬ק האזורי‬

‫שבחרו במעורבות פעילה נתנו דוגמה אישית מוצלחת שחיקו מחליפיהם‪ .‬ד‪ .‬הכפיפים הורגלו במעורבות פעילה של‬

‫‪8‬‬

‫מנהיגות טרנספורמטיבית פרֹונ ִטית וציפו לכזו גם מהמחליפים‪ .‬ה‪ .‬קודם ל"פעילותם" בא"ב‪-‬ק האזורי המנהלים‬
‫שנחקרו הצליחו במנהיגות עם אתוס ותרבות הדוגמה האישית והמעורבות הפעילה‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬בחירת מנהיגים בסיכון סמכותם ע"י מעורבות פעילה ומנהיגות טרנספורמטיבית פרֹונ ִטית רמת‪-‬מּוס ִריּות‬
‫כמעט לא הושפעו במקרים הנחקרים מסיכויי התיגמול אך מאד מנתוני סביבות התפקיד הניהולי שעודדו לבחירה בסגנון‬
‫זה ומגורמים כגון דוגמה אישית מוצלחת של קודמיהם‪ .‬מכיוון שרוב הקיבוצים בראשיתם התמודדו עם סביבות דומות‬
‫נראה שהסבר משמעותי להצלחותיהם עד שנות ה‪ 80-‬היוו מנהיגויות כאלה והשפעת האתוס והתרבות הארגונית שעיצבו‬

‫על ממשיכיהן ומנהלים אחרים‪.‬‬

‫טלי פורן ‪ -‬תפיסות של קונפליקטים הקשורים למימון שירותים חברתיים בקיבוצים ודרכי ההתמודדות עימם‬

‫מחקר זה מבקש לעסוק בשדה המקומי שהוא הקיבוץ‪ ,‬צורת התיישבות הקיימת במרחב הכפרי בישראל‪.‬‬
‫קהילה הינה ישות בעלת זהות ומאפיינים ייחודיים‪ ,‬החולקת מערכת ערכים ומאפיינים משותפים בסביבה בה אנשים‬
‫חיים‪ ,‬פועלים במשותף למען קידום מטרות משותפות‪ ,‬ומייצרים מרחב חברתי פעיל אליו הם מרגישים שייכים‪( .‬סדן‪,‬‬
‫‪ .(Wiesenfeld, 1996 ;1996‬מערכות היחסים בין התושבים בקהילה יכולות להיות הדוקות וחזקות או רופפות‪ .‬מקומם‬

‫של מתחים חברתיים וקונפליקטים משפיעים על תחושת השייכות שבין היחיד לבין הקהילה (‪.(Wiesenfeld, 1996‬‬
‫המציאות הקשורה לניגוד שבין תפיסות של כלכלה לבין ערכים חברתיים‪ ,‬בין רציונאליות למוסר‪ ,‬בין יעילות כלכלית‬
‫לצדק חברתי‪ ,‬תורמת ליצירתם של קונפליקטים בין הפרט לממסד ובין היחיד לקהילה אליה הוא משתייך (סט‪.)2000 ,‬‬
‫ריבוי הוועדים והוועדות הנבחרות בקיבוץ יצרו מורכבות מבנית ותפקודית‪ .‬במובן החיובי‪ ,‬המבנה החדש מייצר ניהול‬
‫מבוזר המחזק את המהות הדמוקרטית בישוב‪ ,‬ומאפשר לכל המעמדות ליטול חלק ממשי בניהול‪ .‬מאידך‪ ,‬נוצרו מתחים‬

‫שהובילו לתחושות כשל חוסר אמון ואכזבה (דר וגץ‪.)2020 ,‬‬
‫ייחודו של מחקר זה הוא בניסיון להבין לראשונה‪ ,‬מאז הצטרפות חברי שכונות ההרחבה והתרחבות מספר הסטטוסים‬
‫בקיבוצים‪ ,‬את משמעותם של המתחים בין הנהלת היישוב‪ .‬מתחים באגודה הקהילתית או הוועד המקומי‪ ,‬לבין החברים‪,‬‬
‫במחלוקות העוסקות בבניית תקציבי היישוב וניהולם‪ .‬לבחון את מאפייני הקונפליקט מנקודת מבט ארגונית ותהליכית‬

‫המתמודדת עם ובתוך סביבה דינמית ומגוונת‪ ,‬בעלת רקע אידאולוגי והיסטוריה שונה המאופיינת בקונפליקט מקומי‪.‬‬

‫מושב רביעי‪ :‬בית ברל‪ :‬אקדמיה ושליחות חברתית‬

‫יו"ר‪ :‬יו"ר סיגל בן רפאל גלנטי‬

‫יולי תמיר ‪ -‬החזון החברתי של המכללה האקדמית בית ברל‬

‫המכללה האקדמית בית ברל היא גוף אקדמי עצמאי‪ ,‬שלפני כשלושים שנה חדלו סממני הקשר המבני האחרונים שלה‬
‫לתנועת העבודה ומוסדותיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬רוח האחריות החברתית של תנועת העבודה ליוותה את המכללה במשך כל שנות‬
‫קיומה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מזה שנים היא משתפת פעולה עם האו"פ במגמות לימודים שאנשים מבוגרים יחסית מהשירות‬
‫הציבורי לסוגיו‪ .‬בעזרת מסלול משותף זה‪ ,‬זוכים מדי שנה עשרות רבות של אזרחים שרובם חסרי בגרות ושההשכלה‬

‫הגבוהה לא הייתה אופציה טבעית עבורם‪ ,‬לתואר אקדמי ולהשכלה רחבה במגמות שונות‪.‬‬
‫ברוח זו חיפשה המכללה כל השנים ערוצי השפעה ומעורבות‪ .‬ההרצאות בהמשך מושב זה מייצגות זאת‪ .‬הקשר שנוצר‬
‫עם תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (לימים תנועת דרור ישראל) הוביל להקמת בית המדרש למורי עם‪ .‬לימים‬
‫הצטרפו ללמידה במסגרתו בוגרי כל התנועות הכחולות ותנועת תרבות‪ .‬המכללה רואה לעצמה שליחות לחבר בין‬
‫לימודיהן של קבוצות אלו לבין עשייתן החברתית‪ .‬כך הדבר גם בפרויקט מנהרת הזמן‪ ,‬המחבר את המכללה לסביבתה‬
‫הגיאוגרפית חוצת העמים והתרבויות‪ .‬במושב זה תחשפו גם למיזם חד פעמי חדש שמפגיש את רוח היוזמה החברתית‬
‫במכללה עם עשייתן של תנועות הבוגרים‪ ,‬בדמות הקשר שיזם המסלול לייעוץ חינוכי במכללה‪ ,‬עם תנועת השומר הצעיר‬

‫העולמית‪ ,‬כדי לגבות ולסייע לפעילותה עם פליטי אוקראינה‪.‬‬
‫מעורבות חברתית זו מלווה בחיפוש מתמיד אחר חדשנות פדגוגית בתחום ההכשרה לחינוך והוראה ‪ -‬ייעודה המרכזי של‬
‫המכללה‪ .‬כיוון זה מקבל תאוצה בשנים האחרונות‪ ,‬משנדמה שמתגברים סימני השאלה לגבי החינוך הראוי‪ ,‬במיוחד‬

‫במערכת הפורמלית‪ .‬מכללת בית ברל מרכזת בכך מאמצים גדולים‪ ,‬הקימה מרכז לחדשנות בחינוך ושואפת לשילוב‬

‫‪9‬‬

‫כוחות בין שלל הגורמים בתוכה העסוקים בחדשנות חינוכית ופדגוגית‪ .‬המכללה בחיפוש תדיר אחר שיתופי פעולה עם‬
‫גורמים מחוץ לה בארץ ובעולם‪ .‬בין היתר הקימה את פרויקט המנבטה להידוק שיתופי הפעולה בין השדה לאקדמיה‬

‫לטובת עיצוב דרכי חינוך מתקדמות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם משרד החינוך‪.‬‬

‫אלון פאוקר‪ ,‬שלי דנוף ‪ -‬מרכז בובר ‪ -‬למידה אקדמית כבסיס לחלוציות חברתית‪ .‬הילכו שניהם יחדיו?‬

‫בתנועה החלוצית בארץ רווחה מראשיתה תפיסת ניגוד בינה לבין ההשכלה הגבוהה‪ .‬בתנועה החלוצית הבולטת ביותר‬
‫בציונות – התנועה הקיבוצית‪ ,‬שלא ששה לאפשר לחבריה השכלה גבוהה‪ ,‬בוודאי שלא בהתאם לצרכיו ההכרחיים של‬
‫הקיבוץ‪ .‬ההנחה הייתה שמדובר בהפכים‪ :‬התנועה החלוצית היא סוציאליסטית וחותרת לשוויון באמצעות שיתוף‬
‫כלכלי‪-‬רעיוני ומתמקדת בעשייה חלוצית ויישוב הארץ‪ ,‬במיוחד על בסיס עבודה חקלאית; ואילו האקדמיה מהווה מרחב‬

‫למדני‪ ,‬סלקטיבי‪ ,‬שאיננו תורם למעשה החלוצי ונגוע ב"קרייריזם" אינדיבידואלי‪.‬‬

‫בהרצאה נביא זווית נוספת להתבוננות על המפגש בין תנועה חלוצית לאקדמיה דרך סיפור הקמתו של מרכז בובר לחינוך‬
‫דיאלוגי‪ .‬נחזור לשורשיו המוקדמים בבית המדרש למורי עם אותו ייסד מרטין בובר לאחר קום המדינה באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ ,‬לטובת קליטת עלייה ומענה על צרכי השעה‪ ,‬נעבור דרך הקמתה של תנועת דרור ישראל ותנועות‬
‫בוגרים נוספות שהתפתחו החל משנות ה‪ 90-‬של המאה הקודמת במטרה לחדש את הרעיון השיתופי והחלוצי בישראל‬
‫של המאה ה‪ 21 -‬על בסיס פעולה חברתית‪-‬חינוכית‪ ,‬ונתאר את שיתוף הפעולה שנוצר בין התנועות למכללה האקדמית‬
‫בית ברל‪ .‬שיתוף פעולה זה שאב השראתו מבית המדרש למורי עם של מרטין בובר על מנת ליצור מפגש פורה בין אקדמיה‬

‫לתנועה חלוצית‪ ,‬שירחיב את העשייה החינוכית והחברתית‪.‬‬

‫נתמקד באופני הלמידה במרכז בובר והאופן בו הם משרתים את החזון החברתי של המרכז‪ .‬נביא דוגמאות לחיבור בין‬
‫שיטות לימוד דיאלוגיות ופרוגרסיביות לשינוי המציאות ונציג כיצד הלמידה במרכז בובר רותמת את החדשנות החינוכית‬
‫והפדגוגית לתהליכים של דיאלוג בין קבוצות‪ ,‬הכרות מעמיקה בין קהילות‪ ,‬שבירת סטראוטיפים ובנית אמון בין בני‬

‫אדם‪.‬‬

‫נראה איך בשיתוף פעולה של תנועות חלוציות ומכללה אקדמית סביב נושאים דחופים‪ ,‬מרכז בובר מלמד את תלמידיו‬
‫לקחת אחריות על הלמידה‪ ,‬לשתף פעולה‪ ,‬ללמוד ביחד‪ ,‬להעלות בעיות‪ ,‬לחקור אותן‪ ,‬לייצר מודלים וכלים למען פתרונן‪,‬‬

‫ליישם אותם בשטח‪ .‬בקצרה‪ ,‬להיות חלוצים חברתיים‪.‬‬

‫אינה בן אורי‪ ,‬אורן צוקרקורן‪ :‬אקדמיה בשירות התנדבות חברתית‪ :‬תמיכה מקצועית בפעילות במחנות פליטי‬

‫אוקראינה (סרטון מוקלט)‬

‫הסרטון יכלול ראיונות ותמונות מיוזמה משותפת לתנועת "השומר הצעיר" העולמית ולמכללה האקדמית בית ברל‪,‬‬
‫לפיתוחה והפצתה של ערכת אינטראקציה לקידום חוסן של אמהות פליטות מאוקראינה וילדיהן‪ .‬ההיצג יתאר את‬
‫התהליכים הבין‪-‬ארגוניים והפנים‪-‬ארגוניים אשר נוצרו כתוצאה מהיוזמה ולטובת הוצאתה לפועל‪ ,‬ואת הקווים‬
‫הכלליים המאפיינים את התוצר אשר צפוי להיות מופץ בנובמבר בקרב הפליטים האוקראינים‪ ,‬לאחר תהליכי הכנה של‬
‫למעלה מחצי שנה‪ .‬לכאורה‪ ,‬ערכה בלבד‪ .‬מדוע צריך חצי שנה להכנתה? בפועל‪ ,‬הסרטון יתאר את רקימת המיזם וכיצד‬
‫הוא מנצל את יתרונות שיתוף הפעולה בין ידע אקדמי לידע חברתי כדי למקצע את העשייה החברתית ובכך להגביר את‬
‫עוצמתה‪ .‬מכך‪ ,‬שאיפת משנה שלנו מהמיזם היא שיהווה נדבך נוסף במגמה של שילוב בין אקדמיה לעשייה חברתית‪,‬‬
‫שהיא אחד ממאפייניה של המכללה האקדמית בית ברל‪ .‬בכך המכללה תוכל לשכלל מגמה חשובה זו‪ ,‬תוך שמיזמי שיתוף‬

‫הפעולה השונים לומדים אלו מאלו‪.‬‬

‫איילה פלר‪ ,‬בועז לב טוב‪ :‬תכנית מנהרת הזמן ‪ -‬היסטוריה חברתית‪ ,‬תרבותית ואקטיביסטית‬

‫מנהרת הזמן הינה יחידה של המכללה האקדמית בית ברל העוסקת בתיעוד של היסטוריה בעל פה כפלטפורמה חברתית‪,‬‬
‫מחקרית וחינוכית‪ .‬היחידה פועלת במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בהכשרת תלמידים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬מורים‬
‫ופעילים קהילתיים בפרקטיקה של ההיסטוריה בעל פה‪ .‬עקרון המנחה את כל הפרויקטים של מנהרת הזמן היא שתוצרי‬

‫התיעוד הקהילתי לאחר שעברו עיבוד תוכני מוחזרים אל הקהילות והציבור הרחב במגוון דרכי חשיפה יצירתיות‬
‫‪10‬‬

‫במיצגים‪ ,‬תערוכות פיזיות ומקוונות ואירועים חגיגיים‪ .‬הראיונות המלאים והזיכרונות הממוקדים הנוצרים על בסיסם‬
‫נשמרים ומוצגים לציבור באתר ‪ TARASA‬לשיתוף זיכרונות במקומות ובזמנים המתאימים במפה דיגיטלית עולמית ‪.‬‬

‫תפיסות היסוד של מנהרת הזמן מכוונות לכך שחברה דמוקרטית מחוייבת לעודד ולתמוך בתיעוד ההיסטוריות‬
‫החברתיות והתרבותיות הפרטיקולריות של כל הקבוצות השונות‪ ,‬ולתת להן מקום מכבד ושוויוני בזיכרון הקולקטיבי‬
‫המשותף‪ .‬המשתתפות‪.‬ים בקבוצות התיעוד ובפרויקטים של מנהרת הזמן מודרכות‪.‬ים להתגייסות ואחריות לתיעוד‬
‫והצגה של הזיכרונות המיוחדים של משפחותיהן‪.‬ם וקהילותיהן‪.‬ם במשולב עם סקרנות וכבוד לקולות ולזיכרונות‬

‫האחרים‪.‬‬

‫בהרצאתנו בכנס הפורום לחקר הקיבוץ ותנועת העבודה נציג שלושה מקרי מבחן המשקפים את הממד האקטיביסטי של‬
‫מנהרת הזמן‪:‬‬

‫‪ .1‬קהילה מתעדת את עצמה‪ :‬פרויקט מולו עלם העוסק בתיעוד קהילת ביתא ישראל על ידי מורים אתיופים‬
‫(קבוצת מגשרים במכללה האקדמית בית ברל)‪ .‬פעילות זו תרמה להעמקת התודעה היסטורית של‬

‫המשתתפים‪ ,‬לקשב ולהתייחסות לזיכרונות המיוחדים של יוצאי אתיופיה בחיי המכללה ולשינוי תפיסתי‬
‫לגביהם כגורמים פעילים ויוזמים בעלייתם לארץ‪.‬‬

‫‪ .2‬פרויקט מנהיגות עם שורשים‪ :‬פרויקט ארצי רחב ידיים של תיעוד זיכרונות בישובים ערבים על ידי קבוצות של‬
‫תלמידות‪.‬י בתי ספר תיכון‪ .‬התכנית העצימה את קולם של המבוגרות‪.‬ים בישובים הללו‪ ,‬עודדה בהם את‬
‫המודעות ההיסטורית הציבורית ויצרה אינטראקציות בין דוריות מכבדות‪.‬‬

‫‪ .3‬השתלמות מורים ‪ -‬מנהרת הזמן‪ :‬בהשתתפות מורות‪.‬ים ערביות‪.‬ם ויהודיות‪.‬ים‪ ,‬בולטת בה ההצלחה ביצירת‬
‫סקרנות‪ ,‬הכרה וכבוד הדדי לזכרונות המשפחתיים‪ ,‬וההשפעה העמוקה של הקרבה והחפיפה המתגלות בשלב‬

‫שיתוף הזיכרונות בין רבדים ומרכיבים משמעותיים בזכרונות של שתי החברות‪.‬‬
‫הכרות‪ ,‬תחושות שוויון הזדהות ושייכות לא צומחים מחינוך ערכי תיאורטי או ממפגשים חברתיים לא מחייבים‪ ,‬אלא‬
‫ממעורבות בעבודה משותפת אקטיביסטית בתחום מרכזי ומעמיק כתיעוד ההיסטוריה החברתית המשפחתית‬

‫והקהילתית‪.‬‬

‫ערב בחממה האקולוגית בעין שמר‬
‫"היה או לא היה"? היסטוריה‪ ,‬קולנוע וזכרון קולקטיבי – פרשת טנטורה ופרשת תדי כ"ץ‬

‫הקרנת הסרט ודיון בהשתתפות תדי כ"ץ ואלון שוורץ (במאי הסרט) בהנחיית אלון גן‬

‫בשנת ‪ ,1998‬מקבל הסטודנט תאודור כ"ץ ציון ‪ 97‬על עבודת תיזה שכתב באונ' חיפה‪" :‬יציאת הערבים מכפרים למרגלות‬
‫הכרמל הדרומי ב‪ ."1948-‬לכאורה‪ ,‬ניתן היה לצפות שמדובר בעוד אחת ממאות תיזות הנכתבות ובדרך כלל זוכות "לנוח"‬
‫בספריות האוניברסיטה מבלי שעין אדם תביט בתוכנן‪ .‬אולם‪ ,‬הדברים התגלגלו אחרת‪ :‬ב‪ ,21.1.2000 -‬מפרסם אמיר‬

‫גילת כתבה גדולה בעיתון מעריב שכותרתה "הטבח בטנטורה"‪ .‬כתבה המתבססת על מחקרו של כ"ץ‪.‬‬

‫הכתבה מעוררת שיח תקשורתי נרחב ובעקבותיה לוחמי חטיבת אלכסנדרוני תובעים את כ"ץ בתביעת דיבה ומאשימים‬
‫אותו ב"עלילת דם כוזבת"‪ .‬תדי כ"ץ חותם על פשרה עם אנשי אלכסנדרוני בה הוא כותב הודעת התנצלות בעיתון‬
‫האומרת שלא היה טבח בטנטורה‪ ,‬לאחר מכן הוא מבקש לחזור בו מהחלטת המשפט על פשרה זו‪ ,‬אך בית המשפט‬
‫העליון דוחה את עתירתו‪ .‬משלב זה ואילך "פרשת הטבח בטנטורה" בכלל ופרשת המחקר של תדי כ"ץ תופסות בולטות‬

‫הולכת וגוברת בשיח הציבורי‪.‬‬

‫פרשת טנטורה‪/‬כ"ץ יצרה מפגש טעון ומאתגר בין שיח אקדמי‪ ,‬שיח תקשורתי ושיח משפטי‪ .‬תילי תילים של מאמרים‬
‫נכתבו סביבה והשאלה מה קרה בטנטורה‪ ,‬זכתה "לטיפול" גם בתיאטרון – הצגתו של מוטי לרנר "ההודאה" (‪ )2016‬וגם‬

‫בקולנוע סרטו של אלון שוורץ "טנטורה" (‪ ,)2022‬בו נצפה כבסיס לדיון שנקיים‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫כך‪ ,‬במשך יותר מעשרים שנה‪ ,‬מלווה "פרשת טנטורה‪/‬כ"ץ" את השיח האקדמי בפרט והציבורי בכלל ומשמשת כמקרה‬
‫בוחן לשאלות עומק אודות מלחמת העצמאות והסכסוך היהודי‪-‬פלסטיני‪ .‬שאלות היוצרות חיבור טעון ורגיש בין‬

‫היסטוריה‪ ,‬זהות וזכרון קולקטיבי‪.‬‬

‫במפגש זה נצפה בסרט טנטורה ולאחר מכן נשוחח עם תדי כ"ץ ועם אלון שוורץ (במאי הסרט) ונבקש לבחון סוגיות‬
‫ודילמות בכל הנוגע לקשר המורכב בין היסטוריה וזכרון קולקטיבי דרך "עדשת הקולנוע הדוקומנטרי"‪.‬‬

‫נבקש לעסוק בשאלות הבאות‪:‬‬

‫‪ ‬האם ניתן לדעת מה קרה בטנטורה ?‬
‫‪ ‬מה משקלן של עדויות בעל פה הניתנות לאחר שנים רבות מאז שהאירוע התרחש?‬
‫‪ ‬האם החברה הישראלית מנסה להשתיק קולות ביקורתיים המבקשים להציג "כתמים" שהתרחשו במהלך‬

‫מלחמת העצמאות ?‬
‫‪ ‬האם האקדמיה הישראלית מבקשת להימנע משיח אקדמי המבקש להציג קולות המערערים על הנרטיב‬

‫הציוני אודות מלחמת העצמאות ?‬
‫‪ ‬האם הקולנוע הדוקומנטרי הפך להיות סוכן זכרון אלטרנטיבי המחליף את המחקר ההיסטורי תוך מחוייבות‬

‫פחותה לארגזי הכלים הבסיסיים של עבודת ההיסטוריון?‬
‫‪ ‬כיצד‪ ,‬מרגיש תדי כ"ץ לאחר יותר מעשרים שנה של מאבק על מחקרו ?‬

‫‪ ‬כיצד מרגיש אלון שוורץ לנוכח המתקפה החריפה על הסרט ?‬

‫להתראות בחממה האקולוגית של עין שמר בשעה ‪.19:30‬‬

‫יום שישי‪ ,16.9.22 ,‬כ' אלול‪ ,‬תשפ"ב‪:‬‬

‫קישור לכנס ליום השני‪https://smkb.zoom.us/j/85771861628 :‬‬

‫מושב חמישי‪ :‬מנהיגות בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים ‪ -‬המכון לחקר הקיבוץ‬

‫יו"ר‪ :‬זאביק גרינברג‬
‫דורון נדיב ‪ -‬הנהגת התק"ם והמהפך בזיקת מזכירי התנועה בין השנים ‪2005-1985‬‬
‫החל בסוף שנות השבעים של המאה העשרים‪ ,‬ובד בבד עם השינוי שהתרחש בחברה המערבית כולה‪ ,‬חלה תפנית בחברה‬
‫הישראלית והיא הפכה מחברת רווחה לחברת שוק בעלת אידיאולוגיה כלכלית ניאו‪-‬ליברלית וזיקה אינדיווידואליסטית‪.‬‬
‫הקיבוץ כמערכת פתוחה‪ ,‬שהייתה מצויה בקשרי גומלין עם סביבתה‪ ,‬הושפע משינוי התפיסה הכללי בחברה הישראלית‪,‬‬
‫ושינוי זה השפיע השפעה מכרעת על כיווני השינוי וההשתנות של התנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫בפרק הזמן שבין ‪ 1985‬ל‪ 2005-‬חל שינוי מהפכני‪ ,‬בתנועה הקיבוצית‪' :‬מהפכה שצמחה מלמעלה'‪ ,‬כהגדרתו של אברהם‬
‫פווין‪ ,‬והובילה לכך שסוף שנת ‪ 2005‬שינו מרבית קיבוצי התנועה הקיבוצית את אורחות חייהם‪ ,‬והפכו מקיבוצים‬

‫שיתופיים לקיבוצים מתחדשים‪.‬‬
‫המחקר מנתח את תהליך הפיכתם של תומכי 'הקיבוץ החדש'‪ ,‬מאופוזיציה להנהגת הקיבוץ השיתופי ‪ -‬לקבוצת ההנהגה;‬
‫כיצד הפכה אופוזיציה רעיונית לאופוזיציה פוליטית‪ ,‬לשותפה בהובלת התנועה הקיבוצית המאוחדת (להלן‪ :‬התק"ם)‪,‬‬

‫עד שהפכה להנהגה‪ .‬ואילו הנהגת הקיבוץ השיתופי הופכת בפרק זמן זה מהנהגת התנועה לאופוזיציה‪.‬‬
‫תהליך זה ייבחן באמצעות סקירת פעילותם של ששת מזכירי התק"ם בעשרים השנים הללו‪ ,‬והם‪ :‬אהרן ידלין‪ ,‬מוקי‬
‫צור‪ ,‬אריה (אריק) רייכמן‪ ,‬צבי (צבילי) בן משה‪ ,‬דב (דובי) הלמן ונתן טל‪ .‬חמשת הראשונים פעלו בשנים ‪,2000-1985‬‬
‫במסגרת התק"ם‪ ,‬ואילו טל ייצג את קיבוצי התק"ם בתנועה הקיבוצית המשותפת לתק"ם ולקבה"א ‪ -‬התק"צ ‪ -‬בשנים‬
‫‪ .2005-2000‬ההחלטה לבחון את הסוגיה תוך התמקדות במזכירי התק"ם נובעת מכך שתנועה זו הייתה הגדולה‬
‫והמשפיעה ביותר בתנועה הקיבוצית והובילה את השינויים בתוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מזכירי התנועה‪ ,‬שהובילו את רעיון ההפרטה‬

‫‪12‬‬

‫במתווה של הקיבוץ החדש‪ ,‬שהבולטים בהם היו אריק רייכמן‪ ,‬ונתן טל ייצגו באופן הברור ביותר את המגמה שהפכה‬
‫לדומיננטית בתנועה הקיבוצית כולה והיו חוד החנית בהפיכת האופוזיציה להנהגה בתנועה הקיבוצית‪.‬‬

‫באמצעות תיאור פעילותם ניתן לראות גם כיצד רעיונות ההפרטה והשוק חודרים לבית התנועה ומופצים ממנה‪,‬‬
‫מומלצים לכלל קיבוצי התק"ם והתנועה הקיבוצית‪ ,‬במיוחד לאלה המצויים במשבר‪.‬‬

‫שלמה גץ וחנה גולדמברג ‪ -‬עמדות הנהגות הקיבוצים על הזהות הקיבוצית‬

‫המכון לחקר הקיבוץ ערך סקר קצר בקרב הנהגות הקיבוצים לגבי מאפייני הקיבוץ כיום ואתגרים לעתיד‪ .‬לאתגר נענו‬
‫ממלאי תפקידים (מנהלי קהילות‪ ,‬מזכירים‪ ,‬יו"ר קיבוץ) מ‪ 62 -‬קיבוצים‪ 52 ,‬מתחדשים‪ 10 ,‬שיתופיים‪.‬‬

‫המשיבים התבקשו לציין מה מאפיין את קיבוצם‪ .‬שלושה רבעים ומעלה ציינו כמאפיין "במידה רבה או רבה מאוד"‬
‫חמישה מאפיינים‪ .1 :‬נכונות לעזור לחברים בעת מצוקה; ‪.2‬קבלת החלטות משותפת; ‪ .3‬ערבות הדדית; ‪ .4‬אירועי תרבות‬
‫משותפים; ‪ .5‬שותפות בנכסים כלכליים‪ .‬המחקר מראה כי ההבדלים בין הקיבוצים השיתופיים והקיבוצים המתחדשים‬
‫באשר למאפיינים המרכזיים של הקיבוץ הם קטנים יחסית‪ .‬אמנם ערבות הדדית בקיבוץ השיתופי שונה מזו שבקיבוץ‬
‫המתחדש‪ ,‬אולם ערך הערבות ההדדית נשאר מרכזי‪ .‬חלק מהקיבוצים המחדשים שייכו נכסים יצרניים לחברים‪ ,‬אולם‬
‫הבסיס העיקרי נשאר ‪ -‬הבעלות המשותפת על אמצעי הייצור‪ ,‬וזו נתפסת כמאפיין מרכזי של הקיבוץ‪ .‬שלושה מתוך‬
‫חמשת המאפיינים המרכזיים קשורים לערכי הליבה של הקיבוץ ‪ -‬קבלת החלטות משותפות‪ ,‬בעלות משותפת על אמצעי‬
‫הייצור וערבות הדדית‪ .‬השניים האחרים קשורים לממד הקהילתי של הישוב הקיבוצי‪ :‬תרבות משותפת ונכונות לסייע‬

‫לחבר בעת מצוקה‪.‬‬
‫תחום נוסף ששאלנו עליו הוא "מה יבטיח את המשכיות הקיבוץ?"‪ .‬רוב המשיבים אינם סבורים שהקיבוץ הופך להיות‬
‫ישוב קהילתי‪ .‬רק ‪ 15%‬מהמשיבים ‪ -‬כולם מקיבוצים מתחדשים חושבים כך‪ .‬מה אם כן יבטיח את המשכיות? בראש‬
‫הרשימה ניצב "פיתוח הקהילתיות" עם ‪ 92%‬שהשיבו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" מיד לאחר מכן (‪,)85%‬‬
‫הצלחה כלכלית‪ ,‬צמיחה דמוגרפית לסטטוס של חברים בלבד‪ ,‬וערבות הדדית‪ 75% ,‬מהמשיבים ציינו את קבלת החלטות‬
‫משותפות‪ .‬אין ההבדלים משמעותיים בין ההנהגות מהקיבוצים השיתופיים ומהקיבוצים המתחדשים בראיית‬
‫המאפיינים שיבטיחו את המשכיות הקיבוץ‪ .‬הצלחה כלכלית צמיחה דמוגרפית ותחושה של קהילתיות חשובה לכל ישוב‬
‫הרוצה להתקיים לאורך ימים‪ .‬ערבות הדדית‪ ,‬בעלות משותפת על אמצעי ייצור וקבלת החלטות משותפת הם עקרונות‬

‫קיבוציים שאינם חיוניים לקיומו של ישוב‪ ,‬אבל מבדלים את הקיבוץ מצורות חיים אחרות‪.‬‬
‫הקיבוץ ‪ -‬גם המתחדש ‪ -‬שומר על כמה עקרונות ליבה‪ .‬וכל עוד הם יתקיימו הקיבוץ יישאר צורת חיים ייחודית‪.‬‬

‫מיכל פלגי‪ ,‬אליאט אורחן‪ ,‬חנה גולדמברג בשיתוף עם שלומית צימרינג ‪ -‬מי מנהל‪.‬ת את הקיבוץ?‬
‫השינויים שחלו לאורך השנים בקיבוצים משתקפים הן באיפיוני נושאי התפקיד בקיבוץ והן בהגדרת התפקידים והיקפם‪.‬‬
‫בהרצאה זאת נציג ממצאים מסקר שנעשה בתחילת ‪ 2022‬על נושאי התפקיד בקיבוץ ונשווה את ממצאיו לשני סקרים‬
‫קודמים שנעשו ב‪ 2008-‬ו‪ .2016-‬לסקר היו ‪ 3‬מטרות מרכזיות‪ :‬לתאר את פריסת התפקידים הקיימים בקיבוצים; ללמוד‬
‫על המאפיינים האישיים של נושאי התפקידים ולבחון את השינויים במערכת הניהולית בקיבוץ בהשוואה לסקרים‬

‫הקודמים‪.‬‬
‫על השאלונים האינטרנטיים שנשלחו לקיבוצים ענו ‪ 169‬קיבוצים‪ .‬הסקר עסק ב‪ 16 -‬תפקידים מרכזיים‪ .‬לגבי כל תפקיד‬
‫נשאל האם הוא מאויש והאם המשרה הינה מלאה או חלקית‪ .‬כמו כן נבחנו האפיונים הסוציו‪-‬דמוגרפיים של ממלאי‬

‫התפקיד‪.‬‬
‫הממצאים המרכזיים מצביעים על כך שמתוך ‪ 16‬התפקידים שנבחנו ‪ 11‬קיימים ברוב הקיבוצים‪ .‬היקף המשרה של רוב‬
‫התפקידים הוא חלקי‪ .‬רוב נושאי התפקידים העסקיים הם גברים ועל התפקידים החינוכיים‪-‬תרבותיים אחראיות בעיקר‬
‫נשים ‪ -‬הקיטוב בין נשים לגברים בתפקידים לא השתנה לאורך השנים‪ .‬גילאי הביניים ‪ 41-55‬הם הקבוצה העיקרית של‬
‫הנושאים בתפקידים המרכזיים‪ .‬לרוב נושאי התפקידים השכלה אקדמית‪ .‬ממצא מעניין נוסף הוא הפיחות מאז הסקר‬

‫שנערך ב‪ 2008-‬בכהונה של בעלי תפקיד שאינם חברי קיבוץ‪.‬‬

‫בהרצאה נתרכז בעיקר במשמעות הארגונית של‪ :‬צמצום חלק מהמשרות המרכזיות ברוב הקיבוצים; "איחוד‬
‫הסטטוסים" בקרב בעלי התפקיד המרכזיים; החלוקה המגדרית בתפקידים המרכזיים‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫מושב שישי‪ :‬חיפושי דרך חלוצית‬

‫יו"ר‪ :‬אביבה חלמיש‬
‫שרון גבע ‪ -‬הקיבוץ של צביה ויצחק‪ :‬הרהור על לוחמי הגטאות‬

‫במהלך השנים היה קיבוץ לוחמי הגטאות שבגליל המערבי ידוע כ"קיבוץ אחר" לנוכח הפרופיל הדמוגרפי הייחודי שלו‪:‬‬
‫כמעט כל מייסדיו עברו את השואה‪ ,‬כל שכן שמו ‪ -‬לוחמי הגטאות ‪ -‬ולאור מפעל הזיכרון שהוקם במסגרתו‪ ,‬שהיה‬
‫למוזיאון השואה הראשון בעולם‪ .‬בראשית דרכו‪ ,‬נודע קיבוץ זה בתור "הקיבוץ של צביה ויצחק" בהתייחס לשתי דמויות‬
‫בולטות מקרב מייסדיו‪ :‬צביה לובטקין ויצחק (אנטק) צוקרמן‪ ,‬חברי "דרור" ומראשי הארגון היהודי הלוחם (האי"ל)‬
‫בפולין‪ ,‬מבכירי הלוחמים במרד גטו ורשה (‪ ,)1943‬שנשארו בחיים ועלו ארצה (‪ 1947 ,1946‬בהתאמה) והיו כאן לסמל‬

‫לגבורה בתקופת השואה ולדמויות מרכזיות בתנועת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫בהרצאה אבקש להעלות את השאלה באיזו מידה היה קיבוץ לוחמי הגטאות שונה מקיבוצים אחרים (בקיבוץ המאוחד‬
‫ובתנועה הקיבוצית בכלל)‪ ,‬תוך התמקדות בפרק הראשון בתולדותיו‪ :‬החל מראשית ההתיישבות בוואלדהיים (נווה יער)‬
‫בספטמבר ‪ 1948‬ועד העלייה על הקרקע על אדמות סמריה ב‪ 19-‬באפריל ‪ .1949‬בהרצאה אציג את הדינמיקה של‬
‫התגבשות שלושת הגרעינים ה"פולנים" (יגור‪ ,‬גינוסר ובית השיטה) לכדי קיבוץ אחד במטרה להרהר בשאלה זו וכן להאיר‬

‫נקודת מבט חדשה בנוגע למקומם של לובטקין וצוקרמן בקיבוץ באותם ימים‪.‬‬

‫עומר עינב ‪ -‬להקיץ מחלום שומרי‪ :‬הקמתו ופילוגו של קיבוץ בית אלפא‪1940-1920 ,‬‬

‫בי"ג חשון‪ 4 ,‬בנובמבר ‪ ,1922‬עלה על הקרקע קיבוץ השומר הצעיר א' בנקודה המזרחית ביותר בגוש נוריס‪ ,‬שאדמותיו‬
‫נרכשו זה מכבר על ידי הקרן הקיימת‪ .‬אך למעשה לא היה זה אך קיבוץ‪ ,‬אלא מהלך שתנועה שלמה – השומר הצעיר ‪-‬‬
‫תלתה בו ציפיות ונשאה עיניה אליו‪ .‬באותה נקודת זמן‪ ,‬עם ההתיישבות בעמק יזרעאל‪ ,‬כבר התרחק הקיבוץ מהתנועה‬
‫ממנה ינק עד כדי ניתוק כמעט מוחלט‪ .‬הוא ישוב אליה בחלוף יותר מעשור במהלך שיקרע אותו מבפנים וישנה אותו‬

‫בתכלית‪.‬‬

‫מחקר זה‪ ,‬שעליו מתבסס הספר "נישאר פה לעולם" (הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים‪ )2022 ,‬מלווה את הסיפור של‬
‫קיבוץ בית אלפא מהגעתם של מייסדיו‪ ,‬בוגרי תנועת השומר הצעיר בגליציה‪ ,‬לפלשתינה‪-‬א"י ב‪ ,1920-‬עד לפילוג שהביא‬
‫לחילופי אוכלוסין עם קיבוץ רמת יוחנן ‪ .1940‬שני הקצוות הללו – הכרונולוגיים והייצריים – מגלמים סיפור דרמטי על‬
‫חלומות גדולים שפוגשים מציאות נוקשה‪ .‬במשך עשור ומחצה בית אלפא התפתח להיות קיבוץ חזק ויציב מבחינות רבות‬
‫– חקלאית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬חינוכית ומשקית‪ .‬כל זאת כאשר הוא משמש חיץ כיישוב המזרחי ביותר בעמק וסובל מביטחון‬
‫רעוע‪ .‬במקביל להתפתחות המשקית‪ ,‬הקיבוץ לא פתר בעיה מבנית שאפיינה אותו כמעט מהיום הראשון‪ :‬ההתנתקות‬
‫מתנועת האם באירופה יצרה אנרכיה פוליטית ופילוג של חבריו בין מספר זרמים שונים‪ .‬מצב זה לא פגם בתפקוד החברתי‬
‫של הקיבוץ תקופה ארוכה‪ ,‬אלא שבמרוצת שנות השלושים גבר המתח והגיע לכדי סכסוך מר בין הפלגים היריבים‪,‬‬
‫שסופו ב‪ 1940-‬בעזיבת אנשי מפא"י והבלתי‪-‬מפלגתיים – רובם ככולם ממייסדי בית אלפא – לקיבוץ רמת יוחנן (שגם בו‬

‫חל פילוג פוליטי) והגעת אנשי השומר הצעיר מרמת יוחנן לבית אלפא‪.‬‬

‫בשנת המאה לבית אלפא‪ ,‬ברצוני לשוב לפילוג הזה‪ ,‬שדומה שנשכח‪ ,‬ולהתחקות אחר שורשיו; להציע נקודת מבט מקיפה‬
‫שמתבוננת על בית אלפא כמקום בו נחלמו החלומות הרומנטיים ביותר‪ ,‬שהתנפצו באופן הכואב ביותר‪ .‬זהו מסע מחקרי‬
‫ואישי (כבן המקום) המבקש להתחקות אחר התקופה המעצבת של קיבוץ בית אלפא‪ ,‬בעשרים שנותיו הראשונות‪ .‬זהו‬
‫אמנם מקרה ייחודי ומובחן‪ ,‬שמכיל סיפור רב‪-‬פנים ורבדים על היווצרותו והתפרקותו של מקום‪ ,‬אך הוא עשוי לשמש‬
‫גם כמקרה בוחן רעיוני ומעשי לקורות השומר הצעיר‪ ,‬התנועה הקיבוצית‪ ,‬תנועת העבודה והציונות בפלשתינה‪-‬א"י‬

‫ובמדינת ישראל‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫נטע שפירא ‪" -‬מי אנחנו‪ ,‬מאין באנו?" ‪ -‬בחינת שלוש גרסאות על הקשר בין מייסדי השומר הצעיר לדור הוריהם‬
‫בהרצאה שנשאתי בכנס לימודי הקיבוץ ‪ 2019‬טענתי שמעיון במסמכי מקור שכתבו חניכי השומר הצעיר במזרח פולין‬
‫בין שתי מלחמות העולם‪ ,‬עולה תמונה מורכבת וכלל לא חד משמעית בנוגע לקשר של חניכי השומר הצעיר הן אל הדת‬

‫והמסורת היהודית‪ ,‬והן אל החברה היהודית המסורתית ואף הדתית‪.‬‬
‫בהרצאה שאני מציע כעת ברצוני לנסות ולהרחיב את המבט לכדי הצעת למסגרת תיאורטית מארגנת לשאלת יחסה של‬

‫תנועת השומר הצעיר וחניכיה אל עולם הוריהם‪.‬‬
‫ודאי יוסכם שלשאלות הנוגעות במוצא (בין אם חומרי או רוחני) משמעות פוליטית רבת משקל‪ .‬לטענתי‪ ,‬בתיאור‬

‫התפתחותה של תנועת השומר הצעיר מתוך החברה היהודית‪ ,‬ניתן כיום לאפיין שלושה נראטיבים עיקריים שונים‪:‬‬
‫הראשון מביניהם מבחינה היסטורית הוא הנראטיב שהיה המוביל (אם כי‪ ,‬כפי שאראה – לא היחיד) בקרב דור מייסדי‬
‫השומר הצעיר‪ ,‬ובעיקר באזור גליציה‪ ,‬ועיקרו שחניכי ומייסדי התנועה הם בני יהודים מתבוללים השבים אל היהדות‬

‫ואל החברה היהודית‪ ,‬אך בדרך חדשה‪.‬‬
‫השני הוא הנראטיב המוכר בכלל התנועה הציונית‪ ,‬של צעירים המורדים במסורת היהודית ובעולם הישן שהגיע לכאורה‬

‫עד לדור הוריהם‪.‬‬
‫ואילו הנראטיב השלישי‪ ,‬אשר נוכחותו בשיח ובכתיבה התבססה רק שנים רבות מאוחר מאשר שני הקודמים (בעיקר‪,‬‬
‫לטענתי‪ ,‬בכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית)‪ ,‬הוא המתאר דפוס של התפתחות רציפה על פני יותר מדור אחד‪ ,‬ובתוך כך‬

‫נכלל גם מהלך השינוי שהתרחש בדור הוריהם של חניכי השומר הצעיר‪.‬‬
‫בהרצאה שאני מציע אנסה לנהל דיון קצר בין המקרים ההיסטוריים לבין הבניית הזיכרון בדיעבד והנראטיבים השונים‪.‬‬

‫לסיום אביא כמה התבטאויות חריגות משנות ה‪ 30-‬וה‪ ,40-‬על תקן "היוצא מהכלל המאיר בזרקור על הכלל"‪.‬‬

‫יותם יזרעאלי – המעדר של גורדון‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לעניין הולך וגובר בהגותו על א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬הן בארץ הן בארה״ב‪ .‬חוקרים רבים שבים אל‬
‫הגותו בהקשרים עכשוויים של משבר האקלים‪ ,‬צמחונות‪ ,‬התחדשות יהודית‪ ,‬קהילתיות ועוד‪ ,‬או מן הצד השני של המפה‬
‫הפוליטית‪ ,‬בקרב הימין הדתי‪ ,‬יש שמבקשים לשוב אליו כהוגה לאומי רומנטי‪ .‬באופק אקדמי אחר‪ ,‬אנו רואים התעוררות‬
‫בשיח של התיאולוגיה הפוליטית‪ ,‬שהופך בשנים האחרונות להיות השיח המארח של התיאוריה הביקורתית הפוליטית‬
‫העכשווית‪ .‬בהרצאה זו‪ ,‬שמבוססת על חלק מתוך עבודת הדוקטורט שלי‪ ,‬אבקש לחבר בין השניים‪ .‬טענתי תהיה שכדאי‬
‫לנו לקרוא את הגותו של גורדון כתיאולוגיה פוליטית‪ ,‬ומסוג מסוים של הגות תיאולוגיה פוליטית שאותה אני מכנה‬
‫״פוליטיקה נבואית״‪ .‬גורדון זוהה רבות עם דמות הנביא בשל מאפייניו הפנומנולוגיים המרשימים‪ ,‬הכריזמה‪ ,‬הרטוריקה‬
‫הדתית שהפעיל‪ ,‬הקיצוניות הסגפנית והענווה שהיה מחויב אליהם‪ .‬אולם כאן אבקש להראות שהמאפיין הנבואי של‬
‫הגותו איננו תלוי בהיבטים אלו‪ ,‬אלא בהיבטים התיאולוגיים הפוליטיים שמקופלים בהם‪ ,‬אותם יש לחלץ בקריאה‬
‫צמודה מתוך כתביו‪ .‬אחד המפתחות המעניינים שמאפשרים את הקריאה הזו‪ ,‬הוא המעדר‪ ,‬מרכיב חשוב בעבודתו‬
‫החלוצית והדתית של גורדון בעת ובעונה אחת‪ ,‬הן מבחינה מעשית הן מבחינה סמלית‪ .‬בנוסף לטענה על כתבי גורדון‬

‫כתיאולוגיה פוליטית‪ ,‬אבקש אפוא להראות כיצד המעדר משמש מפתח מדרשי מטאפורי להבנת הקריאה הזו‪.‬‬

‫‪15‬‬