הכנס השנתי של פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה לשנת ,2022תשפ"ב
חוברת תקצירי הכנס:
יום חמישי ,15.9.22 ,י"ט אלול ,תשפ"ב .קישור לכנס ליום הראשוןhttps://smkb.zoom.us/j/81909141576 :
נושא שעה
ברכות ופתיחה -דודו אמיתי – יד יערי בשם ראשי מוסדות המחקר ,אלון גן – יו"ר הפורום 09:30 - 09:00
11:30 - 09:30
מושב ראשון :תרבות ,חינוך ,זכרון והנצחה
יו"ר לילך רוזנברג -פרידמן 11:45 - 11:30
13:15 - 11:45
דבורה גלעדי -הנחלת מנהגי האבל המאופק הקיבוצי לכלל היישוב בימי המרד הערבי
14:15 - 13:15
הדס גרבר -השכלה ,תרבות ובניין קהילה :מקומן של הספריות בקיבוצים משנות היווסדם ועד שנות ראשית 16:15 - 14:15
המדינה -מבט מן הארכיון.
16:30 - 16:15
טלי תמיר " -המשותף קיבוץ" ,אמנות מהצד השמאלי1988 – 1978 , 18:00 - 16:30
נדב פרנקל -הפעולות החינוכיות והתעמולתיות בהאחזויות הנח"ל 19:00 - 18:00
הפסקה 19:15
מושב שני :יחיד ביחד – הכלה והדרה בקהילה קיבוצית
יו"ר ארנה שמר
אנג'ליקה עדנה קלו ליבנה -תיאטרון רב תרבותי ככלי לקבלת האחר .סיפור של התמודדות עם שוני וחיבור
בקיבוץ
שרית אוקון " -עֹוד ְינּובּון ְב ֵׂשי ָבה" :מחקר פעולה דיגיטלי עם ותיקי הקיבוץ הדתי
מנחם טופל ,ארנה שמר -השתלבות קהילתית של אנשים עם מוגבלות :מבט על מודלים מישראל ומהעולם של
בתים לחיים בקהילות שיתופיות
ארוחת צהריים והפסקה
מושב שלישי :תנועת העבודה :מנהיגות ויוזמה מול אתגרי הזמן
יו"ר אלי צור
דני בר מעוז -ישראל קיסר :צמיחתו של מנהיג
ליאת טאוב -סוללת בונה
ראובן שפירא ִ -סיּכּון ַס ְמכּות ִניהּו ִלית ו ַמ ְנ ִהיגּות ְט ַר ְנ ְספֹו ְר ָמ ִטי ִבית פרֹו ֵׂנ ִטית ָר ַמת-מּו ָס ִרּיּות ו ְמעּו ַטת ִסּכּו ַייִ -תגמּול
ּב ִארגּו ִנים ּ ַכ ְלּ ָכ ִלִּייםַ -ת ֲע ִשּ ָי ִתִּיים ּ ֵׂביןִ -קּבּו ִצִּיים
טלי פורן -תפיסות של קונפליקטים הקשורים למימון שירותים חברתיים בקיבוצים ודרכי ההתמודדות עימם
הפסקה
מושב רביעי :בית ברל :אקדמיה ושליחות חברתית
יו"ר סיגל בן רפאל גלנטי
יולי תמיר -החזון החברתי של המכללה האקדמית בית ברל
אלון פאוקר ,שלי דנוף -מרכז בובר -למידה אקדמית כבסיס לחלוציות חברתית .הילכו שניהם יחדיו?
אינה בן אורי ,אורן צוקרקורן :אקדמיה בשירות התנדבות חברתית
איילה פלר ,בועז לב טוב :תכנית מנהרת הזמן -היסטוריה חברתית ,תרבותית ואקטיביסטית
ארוחת ערב ונסיעה לחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר
ערב בחממה האקולוגית בעין שמר
"היה או לא היה"? היסטוריה ,קולנוע וזכרון קולקטיבי – פרשת טנטורה ופרשת תדי כ"ץ
הקרנת הסרט ודיון בהשתתפות תדי כ"ץ ואלון שוורץ (במאי הסרט) בהנחיית אלון גן
יום שישי ,16.9.22 ,כ' אלול ,תשפ"ב .קישור לכנס ליום השניhttps://smkb.zoom.us/j/85771861628 :
נושא שעה
מושב חמישי :מנהיגות בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים -המכון לחקר הקיבוץ 10:30 - 09:00
יו"ר זאביק גרינברג 10:45 - 10:30
12:45 - 10:45
דורון נדיב -הנהגת התק"ם והמהפך בזיקת מזכירי התנועה בין השנים 2005-1985
13:00 - 12:45
שלמה גץ וחנה גולדמברג -עמדות הנהגות הקיבוצים על הזהות הקיבוצית
מיכל פלגי ,אליאט אורחן ,חנה גולדמברג בשיתוף עם שלומית צימרינג -מי מנהל.ת את הקיבוץ?
הפסקה
מושב שישי :חיפושי דרך חלוצית
יו"ר אביבה חלמיש
שרון גבע -הקיבוץ של צביה ויצחק :הרהור על לוחמי הגטאות
עומר עינב -להקיץ מחלום שומרי :הקמתו ופילוגו של קיבוץ בית אלפא1940-1920 ,
נטע שפירא " -מי אנחנו ,מאין באנו?" -בחינת שלוש גרסאות על הקשר בין מייסדי השומר הצעיר לדור הוריהם
יותם יזרעאלי -המעדר של גורדון
דברי סיום -אלון גן
1
דברי פתיחה:
פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה פועל כבר 12שנים .פורום זה פועל לאור המטרות הבאות:
.1ליצור במת מחקר קבועה שתקיים חמישה מפגשים בשנה וכנס שנתי בן יומיים ,בהם יציגו חוקרים את
מחקריהם החדשים ,תוך דיון ומתן משוב מחוקרים ותיקים ומעמיתים.
.2לטפח עתודה של חוקרים צעירים בתחומי המחקר של תנועת העבודה והקיבוץ.
.3ליצור מערך תקשורת "חי ופעיל" המהווה מקור מידע ,קשר ,התייעצות ,בין החוקרים לבין עצמם ובינם
למוסדות המחקר.
.4ליצור זיקה וקשר בין החוקרים ובין מוסדות המחקר.
.5ליצור ולפתח מיזמים מחקריים משותפים בין המוסדות והחוקרים.
במהלך 12השנים האחרונות קיימנו 57מפגשי חוקרים בימי שישי ותשעה כנסים שנתיים בגבעת חביבה ויד טבנקין
בנוסף למפגשים אלה ,יזמנו מושבים בכנסים אחרים מטעם הפורום וחברי הפורום השתתפו בכנסים כגון :כנס מחקרי
הגליל ,כנס האגודה הישראלית לחקר החינוך ,הקונגרס העולמי למדעי היהדות ,כנס ,ICSA ,AISועוד.
במהלך השנה האחרונה התקיימו המפגשים הבאים:
תשפ"ב 2021-2022
פורמט יו"ר מגיב מרצה שם ההרצאה מס תאריך
מפגש 12.11.21 1
במוזיאון פרופ' אלי צור פרופ' אביבה 80שנה לפלמ"ח -היסטוריה ,שירי ארליך (מנהלת
פרופ' איציק חלמיש מוזיאון הפלמ"ח) זיכרון וחינוך -הילכו יחדיו? 7.1.22 2
בית ד"ר עופר בורד 4.3.22 3
הפלמ"ח גרינברג ד"ר גליה (ראש היחידה
לציון 80 פרופ' אביבה בראור לאוצרות -ביחידת 13.5.22 4
המוזיאונים של 17.6.22 5
שנה חלמיש ד"ר נורית כהן משרד הביטחון)
לפלמ"ח עברון (הבת של
קליטת הילדים שהועלו מדמשק דרורה הייק
זום רות שלוס) 'עליית האלף' בשנים 1946-1944
ד"ר עידית רן בקיבוצי הקיבוץ המאוחד.
המפגש
נדחה שכנאי רות יורובסקי "היצירה המוקדמת של רות
דני זמיר שלוס ,בשנות ה."50-40-
לשנה הבאה
ד"ר תמה חלפין הבית הגדול :מרחב ,פיקוח
היברידי חברתי ועיצוב העצמי במוסד
החינוכי שומריה 1937-1948
ד"ר שלמה גץ פרופ' מיכל היברידי עמרי סנדרוביץ "חוק בלי סנקציה :הסדר
פלגי החברתי בקיבוץ של שנות
השבעים והשמונים".
כמו בכל שנה ,נסיים שנה זו בכנס השנתי שלנו ,בתאריכים ,15-16.9.22 :י"ט -כ' באלול תשפ"ב ,בגבעת חביבה
(כנס במתכונת היברידית :גם בגבעת חביבה וגם בזום)
אנו נערכים לקראת מפגשי יום שישי של שנת תשפ"ב ,ומזמינים את כולכם לשלוח אלינו הצעות להצגת מחקר בהתהוות.
להלן תאריכי המפגשים לשנת תשפ"ג30.6.23- )5( ,19.5.23- )4( ,17.3.23 - )3( ,20.1.23- )2( ,18.11.22- )1( :
הכנס השנתי יתקיים בתאריכים7-8.9.23 :
אנו שמחים להגיש לכם את תכנית ותקצירי הכנס ומאחלים לכולנו כנס מוצלח.
בברכה
חברי הועדה האקדמית:
ד"ר אלון גן (יו"ר) ,דודו אמיתי ,ד"ר פז אלניר ,פרופ' סיגל בן רפאל גלנטי ,ד"ר שלמה גץ ,פרופ' יצחק גרינברג ,פרופ'
מאיר חזן ,פרופ' אביבה חלמיש ,ד"ר מנחם טופל ,פרופ' מיכל פלגי ,פרופ' אלי צור ,פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן.
2
תוכן עניינים:
תכנית הכנס 1 ..........................................................................................................................
דברי פתיחה 2 ..........................................................................................................................
מושב ראשון :תרבות ,חינוך ,זכרון והנצחה 4..............................................................................................
יו"ר :לילך רוזנברג -פרידמן
דבורה גלעדי -הנחלת מנהגי האבל המאופק הקיבוצי לכלל היישוב בימי המרד הערבי 4..................................
הדס גרבר -ספריות קיבוציות 4..............................................................................................................
טלי תמיר " -המשותף קיבוץ" ,אמנות מהצד השמאלי5............................................................ 1988 - 1978 ,
נדב פרנקל -הפעולות החינוכיות והתעמולתיות בהאחזויות הנח"ל 5...............................................................
מושב שני :יחיד ביחד -הכלה והדרה בקהילה קיבוצית 6...........................................................................
יו"ר :ארנה שמר
אנג'ליקה קלו ליבנה -תיאטרון רב תרבותי ככלי לקבלת האחר .סיפור של התמודדות עם שוני וחיבור בקיבוץ 6......
שרית אוקון " -עֹוד ְינּובּון ְב ֵׂשי ָבה" :מחקר פעולה דיגיטלי עם ותיקי הקיבוץ הדתי 7..........................................
מנחם טופל ,ארנה שמר -השתלבות קהילתית של אנשים עם מוגבלות :מבט על מודלים מישראל ומהעולם
של בתים לחיים בקהילות שיתופיות 7.....................................................................................................
מושב שלישי :תנועת העבודה :מנהיגות ויוזמה מול אתגרי הזמן 7...............................................................
יו"ר :אלי צור
דני בר מעוז -ישראל קיסר :צמיחתו של מנהיג 7.......................................................................................
ליאת טאוב -סוללת בונה 7...................................................................................................................
ראובן שפירא ִ -סיּכּון ַס ְמכּות ִניהּו ִלית ו ַמ ְנ ִהיגּות ְט ַר ְנ ְספֹו ְר ָמ ִטי ִבית פרֹו ֵׂנ ִטית ָר ַמת-מּו ָס ִרּיּות ו ְמעּו ַטת ִסּכּו ַייִ -תגמּול
ּב ִארגּו ִנים ּ ַכ ְלּ ָכ ִלִּייםַ -ת ֲע ִשּ ָי ִתִּיים ּ ֵׂביןִ -קּבּו ִצִּיים 8........................................................................................ .
טלי פורן -תפיסות של קונפליקטים הקשורים למימון שירותים חברתיים בקיבוצים ודרכי ההתמודדות
עימם 9...............................................................................................................................................
מושב רביעי :בית ברל :אקדמיה ושליחות חברתית 9...................................................................................
יו"ר :סיגל בן רפאל גלנטי
יולי תמיר -החזון החברתי של המכללה האקדמית בית ברל 9......................................................................
אלון פאוקר ,שלי דנוף -מרכז בובר -למידה אקדמית כבסיס לחלוציות חברתית .הילכו שניהם יחדיו? 10 .............
אינה בן אורי ,אורן צוקרקורן -אקדמיה בשירות התנדבות חברתית 10 ...........................................................
איילה פלר ,בועז לב טוב -תכנית מנהרת הזמן -היסטוריה חברתית ,תרבותית ואקטיביסטית 10 ........................
מפגש ערב בחממה" :היה או לא היה"? היסטוריה ,קולנוע וזכרון קולקטיבי – פרשת טנטורה /כ"ץ 11.........
מושב חמישי :מנהיגות בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים -המכון לחקר הקיבוץ 12 ............................................
יו"ר :זאביק גרינברג
דורון נדיב -הנהגת התק"ם והמהפך בזיקת מזכירי התנועה בין השנים 12 ....................................... 2005-1985
שלמה גץ וחנה גולדמברג -עמדות הנהגות הקיבוצים על הזהות הקיבוצית 13 .................................................
מיכל פלגי ,אליאט אורחן ,חנה גולדמברג בשיתוף עם שלומית צימרינג -מי מנהל.ת את הקיבוץ?13 .....................
מושב שישי :חיפושי דרך חלוצית 14 ..........................................................................................................
יו"ר אביבה חלמיש
שרון גבע -הקיבוץ של צביה ויצחק :הרהור על לוחמי הגטאות 14 ..................................................................
עומר עינב -להקיץ מחלום שומרי :הקמתו ופילוגו של קיבוץ בית אלפא14 ......................................1940-1920 ,
נטע שפירא " -מי אנחנו ,מאין באנו?" -בחינת שלוש גרסאות על הקשר בין מייסדי השומר הצעיר לדור הוריהם 15
יותם יזרעאלי –המעדר של גורדון 15 .......................................................................................................
3
יום חמישי ,15.9.22 ,י"ט אלול ,תשפ"ב:
קישור לכנס ליום הראשוןhttps://smkb.zoom.us/j/81909141576 :
מושב ראשון :תרבות ,חינוך ,זכרון והנצחה
יו"ר :לילך רוזנברג -פרידמן
דבורה גלעדי -הנחלת מנהגי האבל המאופק הקיבוצי לכלל היישוב בימי המרד הערבי
כבר בקרב חלוצי העלייה השנייה נקבעו נורמות של אבל מאופק שכללו הימנעות מבכי והספדים ושתיקה אל מול המת.
אלה נותרו בתוך הקבוצה המצומצמת של החלוצים והפכו אט אט לסימן היכר בהתיישבות העובדת .ניכר במאורעות
שנות ה 20-כי כלל הציבור לא נהג באיפוק ובסיקור הלוויות תוארו בכי ואבל מוחצן ,כפי שהיה מקובל במסורת היהודית.
במהלך המרד הערבי נפלו מעל 500חללים מן היישוב .בתקופה זו ,לוויות הפכו למפגן הציוני הגדול והבולט ביישוב,
שהתקיים לעיתים קבועות וכלל ריטואלים קבועים .לעיתים השתתפו בהן אלפים.
מעניין לציין שעיתון 'דבר' ,הנפוץ והבולט ביישוב ,נהג לדווח בפירוט על טקסי הלוויות ובאופן מפתיע מעט דיווח
בקביעות על רמת הבכי -האם נשמע בכי או נשמר האיפוק .לוויות מאופקות ,ובפרט לוויות בקיבוצים ,זכו למחמאות
מכותבי 'דבר' .האיפוק תואר כביטוי לעוצמה ולהחלטה להמשיך בנחישות במעשה הציוני .לעומת זאת בכי זכה לכינויים
מלגלגים כמו" ,יללות"" ,זעקות מחרישות אוזניים" וכדומה .מהר מאוד ניכרה רמת ההפנמה של האבל המאופק ,על פי
חלוקה לקבוצות הסוציולוגיות שהרכיבו את היישוב וקרבתן ליישוב החדש :תל אביב הפכה בירת הלוויות הטקסיות
והמאופקות; לעומתה ,אל קהילות היישוב הישן ואל יוצאי עדות המזרח ,המנהגים הללו לא דיברו והעיתון ציין לגנאי
לוויות "רועשות".
כך הפך האבל המאופק ממנהג המאפיין את הקבוצה הספציפית של ההתיישבות העובדת ,לנורמת ההתנהגות המצופה
מכלל היישוב ,נורמה שהמשיכה לאפיין את היישוב לפחות עוד מספר עשורים לאחר מכן.
הדס גרבר -השכלה ,תרבות ובניין קהילה :מקומן של הספריות בקיבוצים משנות היווסדם ועד שנות ראשית
המדינה -מבט מן הארכיון.
לספריות כסוכני תרבות ,תפקידים שונים ומגוונים .למרות שהספריות הציבוריות לא נועדו לתת השכלה פורמלית ,הן
הפכו כלי לחינוך חברתי עבור הקהילות שלהן ובאוספיהן משקפות את צרכי החברה שכוננה אותן .את מקומה של
הספרייה בחברה ,כוחה וחשיבותה הכירו מייסדי הקיבוצים הראשונים ,אנשי העלייה השנייה והשלישית ,שמוצאם
מקהילות מסורתיות באירופה ומסורת בית המדרש והעיון בספרים בוודאי לא היו זרים להם .בנוסף ,רבים מהם ,חניכי
תנועות הנוער באירופה ,בהן בכל קן או סניף תנועתי ,פעלה ספרייה שספריה טיפחו את הרעיונות התנועתיים .אותם
מייסדים ,אשר טיפחו את דמות החלוץ המאופיין בנכונות להקרבה עצמית ,לעבודת כפיים ולעבודה חקלאית ,טיפחו גם
את ערכי החייאת הלשון העברית והתרבות העברית והוכר הצורך בספרות פנאי ,כך שאין להתפלא שברוב הקיבוצים
נמצאו ספריות מראשית דרכם .חזון הספרייה ודמות הספרן תוארו במאמרים שונים שהתפרסמו בכתבי העת
התנועתיים לצד ביטויי אכזבה וטענות על המקום השולי שהספרייה תופסת בפועל בהווי התרבות והצעות לייעול ושיפור.
הספריות בקיבוץ טרם זכו למחקר מעמיק ,אשר יברר את מקומן וחשיבותן בעיצוב עולמות הרוח ,התרבות והחברה
בקיבוצים ,אולם חיפוש בארכיוני התנועה ובארכיונים המקומיים ובכתב העת "דפים לספרן בקיבוץ" (,)1983 - 1965
מעלה תיעוד המתייחס לנושא .בהרצאה אסקור מסמכים המעידים על עיצוב תודעת ספרייה בקרב מייסדי הקיבוצים,
על מקומה של הספרייה בקיבוצים ועל מאמציהם של חברים מסורים לרעיון לקדם אותה ,מאז שנות יסוד הקיבוצים
ועד שנות קום המדינה.
4
טלי תמיר " -המשותף קיבוץ" ,אמנות מהצד השמאלי1988 – 1978 ,
למעלה משלושים שנה אחרי התפרקות קבוצת "המשותף קיבוץ" והפסקת פעילותה השיתופית מבקש ספר זה לשוב
ולכנס כסדרן את מכלול התערוכות ,העבודות והפעולות שיזמה ויצרה ,לשחזר את הרקע ההיסטורי-פוליטי להקמתה
ולשרטט בבהירות את קו המחשבה הרדיקלי שהנחה את חבריה .הכינוס המחודש נעשה כנגד מחיקה כמעט מוחלטת של
הקבוצה מהזיכרון הקולקטיבי של האמנות הישראלית ומהנרטיב הקנוני שלה ,ומתוך צורך להשלים את החסר ולספר
את סיפורה המלא :סיפור של אמנים פוליטיים ,קונספטואליים ,שצמחו מתוך הפריפריה הישראלית וניסחו אמירה
שונה.
"המשותף קיבוץ" :קבוצת אמנים חברי הקיבוץ הארצי -השומר הצעיר נוסדה בשנת 1978על רקע המהפך השלטוני של
1977ועליית הימין לשלטון .שם הקבוצה ,שניתן לה על ידי דב (דבלה) הלר מנירים ,ייצג את המכנה המשותף בין חבריה:
היותם חברי קיבוץ המזוהים אישית עם האידיאולוגיה הסוציאליסטית ומחויבים לה עמוקות .רוב חברי הקבוצה לא
נולדו בקיבוץ ולא היו "דור שני למהפכה" .הם הצטרפו לתנועה הקיבוצית מתוך בחירה אישית ,עובדה שחיזקה את
יכולתם להציע מבט רפלקסיבי .נקודת המבט הביקורתית שלהם על החברה הקיבוצית בעשור השישי לקיומה ,ביקשה
לגיטימציה לעשיית "בדק בית" מתוך המערכת פנימה – עמדה רדיקלית ביחס למסורת האמנות בתנועה הקיבוצית
שהייתה תמיד תומכת ואפירמטיבית לגבי החברה האוטופית שבתוכה פעלה.
לצד המבט המופנה כלפי פנים ,תוך הצבעה על השבר הרעיוני העמוק עסקו התערוכות של "המשותף קיבוץ" גם בקשייה
ובכשליה של החברה הישראלית בכללותה ,פוסט מלחמת יום כיפור ולאחר תבוסת מפלגת העבודה :קבוצות-שוליים
מודרות בשכונות עוני ובעיירות פיתוח והמציאות המשתנה בשטחים הכבושים לנוכח מפעל ההתנחלות שהחל לצמוח
ולהתרחב .לבסוף ,התנקזה פעילות הקבוצה סביב המחאה נגד מלחמת לבנון המתמשכת ,ושם גם הגיעה למיצויה.
המייסדים של קבוצת "המשותף קיבוץ" היו דב הלר (נירים) ,יעקב חפץ (אילון) ,יובל דניאלי (המעפיל) ,ואברהם אילת
(שמיר) .1אליהם הצטרפו דב אור נר (חצור) ,חיים מאור (גבעת חיים מאוחד) ,טולי באומן (עמיר) ,ויוסף הוכמן (געש).2
אמנים אלה פעלו במסגרת הקבוצה ברציפות והשתתפו בכל תערוכותיה .אמנים נוספים הצטרפו ,לסירוגין ,או באופן חד
פעמי ,לתערוכות או לפעולות מסוימות :אפרים פלג (נען) ,יעקב שופר (עין השופט) ,ידיד רובין (גבעת חיים איחוד) ,מירטה
אדרי (קבוצת שילר) ,צילה ליס (עין שמר) ,יעקב גוטרמן (העוגן) ,שאול קנז (גן שמואל) וחנן רוגלין (געש) ,וכאלה שאינם
חברי קיבוץ ולקחו חלק בתערוכות המחאה המאוחרות ,כמו מנשה קדישמן ,דני קרוון ,3מיכה אולמן ,דוד טרטקובר
ועוד.
התייצבותם הגלויה והמוצהרת כחברי קיבוץ ,וכמי שפועלים מתוך התנועה הקיבוצית ובמידה רבה מולה וכלפיה ,כמו-
גם התעקשותם לפעול בפריפריה ולהימנע מיחסי ציבור וקידום עצמי ,חרצו את גורל הקבוצה למעמד של קבוצת-שוליים,
שהודרה מתוך הקאנון המרכזי של האמנות הישראלית ,המסוייג ממילא מהיגדים פוליטיים ישירים .יחד עם זאת,
שפתם הקונספטואלית ופעולותיהם המקוריות הקנו להם מעמד מוביל ,שסימן ,לרגע ,אופציה פריפריאלית באמנות
הישראלית -ששברה את הבינאריות בין תל-אביב וירושלים -אופציה שלישית שבהמשך ,נמוגה ולא מומשה .ספר זה
מעלה מחדש את האופציה השלישית שהתפוגגה.
נדב פרנקל -הפעולות החינוכיות והתעמולתיות בהאחזויות הנח"ל
מעת הקמתו של פיקוד הנח"ל בסתיו 1949תפקד אגף החינוך שלו כחלק חשוב ומשמעותי בפיקוד .עובדה זו נבעה מכמה
מאפיינים ייחודיים של הנח"ל :אוריינטציה חינוכית משמעותית ,רצון לקליטת עולים חדשים בתוך ההוויה הארץ
ישראלית והסתמכות על מורשת ההתיישבות החלוצית .את מרכזיותם של הכלים החינוכיים בפיקוד ניתן לזקוף לזכותו
של אליק שומרוני ,שכאדם שעבד רבות עם נוער הכיר בחשיבותם של ההיבטים החינוכיים ,ושאב רבים מהכלים
1אילת עזב את הקבוצה לאחר תערוכת הפתיחה ,בעקבות עזיבת קיבוצו ,שמיר .זאת לאור התנית החברות בקבוצה בחברות פעילה בקיבוץ.
2חיים מאור ,חבר גבעת חיים מאוחד היה האמן היחידי בקבוצה שנמנה על תנועת הקיבוץ המאוחד .כל האחרים נמנו על תנועת הקיבוץ
הארצי ,הנמנה על הפלג השמאלי יותר (מפ"ם) של תנועת העבודה.
3הפסל דני קרוון היה חבר קיבוץ הראל ,השייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ,עד פירוקו ב .1955-בראשית דרכו פעל כאמן תנועה
והיה מבין המאיירים של עיתון השוה"צ "על החומה".
5
החינוכיים של הנח"ל מתנועות הנוער .החל מהקמתן של ההיאחזויות הראשונות נעשה שימוש משמעותי בכלים
החינוכיים ,בכדי להציג כלפי חוץ את הישגי מפעל ההיאחזויות ולטעת בלב חייליו גאוות יחידה.
שומרוני הבין כי הצלחתו של המפעל ועמידותו לאורך זמן ,ודאי לאור הגיוס הכפוי של עולים חדשים וחיילים בודדים
לשורותיו ,מחייבת יצירת אווירה ציבורית שתתרום להאדרתו של מפעל ההיאחזויות ,וכך תביא לרצון להתגייס אליו
כנגד ההתנגדויות הרבות :התנגדות ה'בודדים' -שהעבודה החקלאית הייתה רחוקה מסדר יומם; התנגדות התנועות
הקיבוציות שנאבקו על הפניית החיילים לקיבוצי הספר הקטנים ,והתנגדות של גורמים בצה"ל שלא ראו כיצד
ההיאחזויות מסייעות למטרות הצבא .פיקוד הנח"ל קיים מגוון רחב של פעולות הסברה וחינוך בקשר להיאחזויות
במהלך השנים .1957-1951בין השאר התקיימו הפעולות הבאות:
שיעורי עברית ,ידיעת הארץ והסברה בהיאחזויות.
איסוף לקטי ידיעות מהעיתונות על הנח"ל ופעולותיו והקראתם בפני חיילי ההיאחזויות כדי להעצים את האתוס.
החצנה ציבורית של ההישגים החקלאיים על ידי הצגת ההיאחזויות יטבתה ועין גדי בכנס 'כיבוש השממה' ומשלוח
ה'ביכורים החקלאיים' לראשי המדינה.
עיסוק מכוון בהישגי ההיאחזויות בעלון 'במחנה נח"ל' כולל ראיונות מכוונים עם העולים החדשים.
קיום טקסי עלייה על הקרקע ואזרוח המוניים בהשתתפות ראשי המדינה.
פעילות של צוות הווי הנח"ל ולהקת הנח"ל.
אחד מממצאי עבודת הדוקטורט המתגבשת היא שמאמצי ההסברה והתעמולה שנעשו על ידי קציני החינוך של פיקוד
הנח"ל היוו את אחת הסיבות המרכזיות לשרידות המפתיעה של מפעל ההיאחזויות במשך כיובל שנים ,תוך כדי שינויים
מרובים במציאות הביטחונית וההתיישבותית ובאישים שנצבו בצמרת צה"ל והמדינה .ההכרה שחלחלה במהירות,
ונדחפה על ידי מנגנוני התעמולה של הפיקוד -בעובדת היותן של ההיאחזויות בחוד החנית של העשייה ההתיישבותית
והביטחונית (בהתעלם מהשאלה האם אכן היו כאלה) ,גרמו לגופים שונים ומגוונים להירתם להמשך המפעל גם בעת
שינוי ומשבר .קציני החינוך אף היו מודעים בזמן אמת לחשיבות של פעולותיהם החינוכיות ולמשמעות הבניית האתוס.
בהרצאה אסקור את הפעולות החינוכיות שנעשו בשלוש תקופות משנה שונות :בתקופת הראשית של היאחזויות הנח"ל
( ,)1953-1951בעת משבר ובתקופה בה הגיוס לפיקוד ומספר ההיאחזויות שקמו היה נמוך ( )1960-1958ובתקופה שלאחר
מלחמת ששת הימים .בכל תקופה היו האתגרים החינוכיים וההסברתיים שונים ,ומשכך גם הפעולות החינוכיות.
מושב שני :יחיד ביחד – הכלה והדרה בקהילה קיבוצית
יו"ר ארנה שמר
אנג'ליקה עדנה קלו ליבנה -תיאטרון רב תרבותי ככלי לקבלת האחר .סיפור של התמודדות עם שוני וחיבור בקיבוץ
המחקר שיוצג יספר את הסיפור של התיאטרון הרב תרבותי "ארקובלנו" -בראשית לשלום שנוסד בשנת 2001בקיבוץ
סאסא ,תוך התמקדות בתהליך המאתגר של הכלה של הפרויקט הייחודי על ידי חברי הקיבוץ ואנשי האזור .הלהקה
מורכבת מנערים.ות יהודים ,ערבים ,מוסלמים נוצרים ודרוזים המתגוררים בגליל בגבול הלבנון .מטרת הקמת
התיאטרון בימים הטרגיים של האינתיפאדה השנייה הייתה לפתח ולהרחיב את תודעת הדיאלוג והקבלה ההדדית
באמצעות המפגש התיאטרלי על פי המחשבה שכל עוד יהיו פעילויות של תרבות ותיאטרון במדינות מוכות מלחמות ,יש
תקווה לפיוס ,להבנה הדדית ולשלום ( .)Dewi, 2010תנותח ההתנגדות של החברים ושל ההנהלה בשל התקופה המתוחה,
המצב הכלכלי וחוסר האמון בחזון המוצע ויתואר התסכול ,הטרנספורמציה ותהליך המעורבות התרבותית והאומנותית
של כל הקהילה ,כולל השפעתו של המחקר הנוכחי על חברי הקיבוץ.
6
שרית אוקון -עֹוד ְינּובּון ְב ֵׂשי ָבה -מחקר פעולה דיגיטלי עם ותיקי הקיבוץ הדתי
מחקרים הראו כי אחת הקבוצות המוחלשות בחברה המערבית היא –האזרחים הוותיקים .זקנים מודרים מן הזרם
המרכזי במגוון רב של נושאים ,ובהם -התחום הדיגיטלי .משמעות הדבר היא שאנשים הנמצאים במחצית השנייה של
חייהם חווים לעיתים קרובות מצבים של פערים ואי-שוויון .בהרצאה זו אציג ממצאים ממחקר שבדק האם וכיצד ניתן
לסייע בהכלת האוכלוסייה המבוגרת בעולם ,על ידי הקמת "קהילות דיגיטליות" .לשם כך ,הופק פיילוט מקוון יחד עם
26וותיקים מתנועת הקיבוץ הדתי ,שהוכשרו בביתם ,פנים אל פנים ,להשתמש בפורום דיגיטלי ,ובו מגוון תכנים תורניים
וחברתיים .במהלך חצי שנת הפיילוט נוצרה קהילה דיגיטלית מגובשת ופעילה של וותיקים בני ,70-96אשר פעלו ברשת
באופן אנונימי ,ודנו זה עם זה במגוון נושאים .בהרצאה יוצגו דוגמאות מהמיזם הניסיוני ,כמו גם מסקנות ותובנות על
הערוץ הדיגיטלי כמרחב להכלת זקנים בקיבוצים.
מנחם טופל ,ארנה שמר -השתלבות קהילתית עם אנשים עם מוגבלות :מבט על מודלים מישראל ומהעולם של בתים
לחיים בקהילות שיתופיות
המודל הייחודי של הקיבוץ כחברה שיתופית המקיימת טריטוריות של קהילתיות נמצא כמשאב בעל ערך עבור אנשים
עם מוגבלות .בישראל ,כמו ברחבי העולם ,מתרבים מודלים של דיור לשילוב בין אנשים עם מוגבלויות שונות לבין אנשים
החיים בקהילות שיתופיות .בקהילות רבות הקימו "בתים לחיים" שהם בתים המיועדים להיות בתי קבע שיתופיים
לגרים בהם ,ואשר ממוקמים בתוך המרחב הגיאוגרפי של הקהילה הרחבה .בכל המודלים יש רמות מסויימות של קשר
עם חברי הקהילה ,למשל במקומות עבודה ,פעילויות פנאי ואירועים תרבותיים .מודלים אלה פורצי דרך בערכים
ובפרקטיקות שלהם ובמסר המוחה נגד הפרדה ובידוד של אנשים עם מוגבלות במוסדות משלהם .בישראל ,נושא זה
קיבל חשיבות ייחודית לאחרונה בתיקון להצעת החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באשר לזכות הבחירה של
אנשים עם מוגבלויות לצורות חייהם ובאשר להעדפה למודלים של חיים בקהילה (יוני .)2022בשנים האחרונות נערכו
ביד טבנקין מחקרים המתעדים התפתחות זו על המודלים של קיבוץ מגוון ועמותת גוונים שהוקמה על ידי חברי הקיבוץ,
מודל קיבוץ הרדוף ומודל קיבוץ יבנה .בנוסף ,נעשית למידה עם קהילות החברות בארגון לחקר הקהילות השיתופיות
( )ICSAעל מודלים דומים ברחבי העולם ,כמו קהילות קמפהיל הפרושות ברחבי העולם ,וקהילת הרטה בדנמרק.
בהרצאה זו נציג את המאפיינים המשותפים והייחודיים למודלים אלה על רקע ההקשר הייחודי של צמיחתן בקהילות
שיתופיות ,ונעמוד על האתגרים הנובעים ממודלים אלה של הכלה ושילוב.
מושב שלישי :תנועת העבודה :מנהיגות ויוזמה מול אתגרי הזמן
יו"ר :אלי צור
דני בר מעוז -ישראל קיסר :צמיחתו של מנהיג
סיפור חייו של ישראל קיסר התחיל בצנעא שבתימן ,המשיך בילדות מצוקה בירושלים ועבודה כחקלאי במושב גאולים,
והסתיים בתפקידיו רבי המעלה כמזכ״ל ההסתדרות וכשר בממשלת ישראל .דרכו של הצעיר התימני אל ראשות
ההסתדרות החלה בימי ״כור ההיתוך״ ,שאינם זכורים לטובה בהיסטוריוגרפיה הציונית ,ולמרות המהמורות שבדרך,
היה קיסר למזרחי הראשון שמּונה לתפקיד מזכ״ל ההסתדרות .הכניסה לנעליהם של האבות המייסדים כדוד בן-גוריון,
דוד רמז ,יוסף שפרינצק ,פנחס לבון ואחרים ,לא הייתה מעשה של מה בכך ,ויש בדבר כדי להעיד על הצלחתו האישית
של ישראל קיסר .עם זאת ,שלהי תקופת כהונתו כמזכ״ל ההסתדרות התאפיינה בשקיעתו של ארגון העובדים ,ובדמדומי
פעילותו הוא טעם את טעמו של כישלון מהדהד שהעיב על דרכו הציבורית רבת השנים שידעה הצלחות אין ספור.
ההרצאה תעסוק בבחינת גורמי ההצלחה והכישלון בסיפור חייו של ישראל קיסר כמזכ״ל ההסתדרות ,והיא מתבססת
על מחקר היוצא לאור בימים אלה תחת השם :״הקיסר התימני :ישראל קיסר -סיפור חיים״.
ליאת טאוב -סוללת בונה
ההרצאה תעסוק במאבקן של פועלות יהודיות להשתלב בענפי הסלילה והבניה בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים
של המאה העשרים .תוך התייחסות ליחסי הגומלין בין זהות מגדרית ולאומיות לבין שוק העבודה בכלכלת ארץ ישראל
המנדטורית ,יוצגו ההצלחות והכישלונות של המאבק .עם ראשית ההגירה היהודית לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם
הראשונה ,הפכו ענף סלילת הכבישים ולאחריו ענף הבניה לגורמי תעסוקה מרכזיים במשק היהודי .שני הענפים היו בעלי
7
כושר קליטה גבוה של עובדים מקצועיים ולא מקצועיים ,בענף הבניה השכר היה גבוה לעומת עבודות פועליות אחרות
ולשני התחומים נקשר סטטוס חברתי גבוה בחברה החלוצית .על רקע זה ,פועלות נדרשו למאבק כדי להיכנס לענפי
הסלילה והבנין .את אסטרטגיות הפעולה של הפועלות שנאבקו ניתן לחלק לשלושה סוגים -חלוציות ,כלכליות
ופוליטיות .האסטרטגיות החלוציות היו בעלות אופי לא מאורגן ודרשו מן העובדות מחויבות גבוהה ,יוזמה ,נחישות
ויכולת גופנית המתאימה לעבודה פיסית קשה .לכן ,רק מיעוט קטן של נשים יכלו להפיק מהן תועלת .האסטרטגיות
הכלכליות היו מעורבות מבחינת רמת הארגון ודומות במהותן לאופני פעולה של מיעוטים בשוק התעסוקה .לעומת זאת,
האסטרטגיות הפוליטיות דרשו רמת ארגון גבוהה לצורך בניית כוח פוליטי בעל אופי בדלני מבחינה מגדרית .מועצת
הפועלות היתה המטריה הארגונית העיקרית במאבק ובמידה רבה גם גרמה לפירוקו ולהיעלמותן של פועלות הבניה
והסלילה מנוף העבודה במהלך שנות הארבעים.
ראובן שפירא ִ -סיּכּון ַס ְמכּות ִניהּו ִלית ו ַמ ְנ ִהיגּות ְט ַר ְנ ְספֹו ְר ָמ ִטי ִבית פרֹו ֵׂנ ִטית ָר ַמת-מּו ָס ִרּיּות ו ְמעּו ַטת ִסּכּו ַייִ -תגמּול
ּב ִארגּו ִנים ּ ַכ ְלּ ָכ ִלִּייםַ -ת ֲע ִשּ ָי ִתִּיים ּ ֵׂביןִ -קּבּו ִצִּיים
אי-אפשר להסביר את הצלחות הקיבוצים לאורך מרבית המאה העשרים בלא גורם המנהיגות .אולם ,ספרות מנהיגותם
עיקרה היסטורית בלא תיאוריות מנהיגות עדכניות כגון מנהיגות טרנספורמטיבית פרֹונ ִטית ( .)phroneticכמו כן הספרות
עוסקת במנהיגי קיבוצים ובמנהיגי התנועות הקיבוציות אך כמעט ולא במנהיגי מאות שאר הארגונים הבין-קיבוציים
(להלן :א"ב-קים) הקרויים "פעילים" אף שכבר ב"נתיבות באוטופיה" ( )1947בובר ציין שהא”ב-קים מייחדים את
הקיבוצים משאר קומונות .בא"ב-קים הייתה נורמה של רוטציה כבניהול הקיבוצים ,אולם" ,פעילים" רבים עשּוה
לצירקּולציה" ,קפצו" ממשרה רמה לאחרת (לשון זכר ננקטת בשל נדירּות נשים בניהול)" .פעיל" "שקפץ" לניהול א”ב-
ק כלכלי-תעשייתי המבוסס על ידע מתמחה וטכנולוגיות מורכבות סבל מפערי ידע ומידע פורמלי ובלתי-פורמלי ,מקומי
ומובלע ( ,)tacitשרכש מנהל שעלה מבפנים בהשתתפותו בקהילות מבצעים ( )practitioner communitiesכשפיתח יחסי-
אמון עם מבצעים והתחלק עימם בידע ,במידע ובחוכמה מעשית ( phronesisביוונית) שאריסטו עמד על חיוניותה .סיימון
( )Simonמצא שמנהלים צריכים לקבל מּכ ִפי ֵׂפיהם הנחות-יסוד כדי להחליט נכון ,אולם לפי הספרות ידע הוא כוח שמועבר
למנהלים רק כשיש אמון שלא ינוצל לרעת הּכ ִפי ִפים; האמון נרכש וידע מועבר כשה"קפצן" חושף פערי-ידע ע"י מעּורבּות
פעילה בדיונים ופתרון בעיות ,כשסמכותו נעשית ּפ ִגיעה מחשיפת פעריו ומּוכחת מּוס ִריּותו.
במחקר הא”ב-קים האזוריים נמצא שה"קפצנים" נמנעו כרגיל ממעּורבּות כזו בין השאר משום שרבים עשו קריירות
נאות למרות פערי-ידע ,שגיאות קשות וכישלונות; הללו לא נחשפו כרגיל עד הופעת עיתונות קיבוצית חוקרת בשנות ה-
.70אולם ,עשרות שנות הצלחות הקיבוצים באזורי-ספר למרות בעיות ביטחון וכלכלה קשות העלו השערה ששם
"פעילים" בחרו במעורבות ,יצרו אמון ,סגרו פערי ידע ובמנהיגות טרנספורמטיבית פרֹונ ִטית הובילו להצלחת קיבוצי
אזורם .בא”ב-ק אזורי באזור-ספר כזה בלטו מפעלים מוצלחים ובהם מנפטת כותנה שעלתה במדדי היעילות
והאפקטיביות על כל שאר עשרת המנפטות בישראל ,כולן א”ב-קים .מנהלה מ 1964-עד 1972נבחר ע"י עמיתיו בשל
הצלחותיו לראש ארגון המנפטות הארצי ונציגן כלפי הרשויות .מקרהו אּופיין בחדשנות ,במעּוּרבּו ֹת ּפ ִגיעה בדיוני כפיפיו,
באמונם המלא בו ובדיוּוחם על מעשים שליליים ואף בלתי-מוסריים של עמיתיהם שאחדים מהם פיטר וחיזק את אמון
כפיפיו ואת התחלקותם בידע ,מידע ו ;phronesis-סיכון סמכותו בחשיפת פערי הידע הוכיחה מּוס ִריּות ואיפשרה מנהיגות
טרנספורמטיבית פרֹו ֵׂנ ִטית שהובילה להצלחה הבולטת.
בעיות הביטחון והכלכלה הקשות של האזור היטו לשער שהוא לא היה היחיד; אכן שני ראשי הא"ב-ק האזורי ושני
מנהלי המנפטה לפניו ואחריו נהגו כמותו ורשמו הצלחות בולטות .הנורמות הקיבוציות שללו תיגמּול מּוחשי ל"פעילים"
מצליחים וגם סיכוייהם לתיגמול בלתי-מוחשי היו מועטים ,איך לפיכך תוסבר בחירתם בחשיפת פערי-ידע וסיכון
סמכותם?
ההסברים שנמצאו :א .סיכון סמכותם התגמד לעומת סיכוני ההתיישבות באזור רב-סכנות והדחף להצליח בה .ב.
הלמידה ע"י מעורבות פעילה הגדילה מאד את סיכויי הצלחתם בתפקידיהם .ג .ראשוני ניהול המנפטה והא"ב-ק האזורי
שבחרו במעורבות פעילה נתנו דוגמה אישית מוצלחת שחיקו מחליפיהם .ד .הכפיפים הורגלו במעורבות פעילה של
8
מנהיגות טרנספורמטיבית פרֹונ ִטית וציפו לכזו גם מהמחליפים .ה .קודם ל"פעילותם" בא"ב-ק האזורי המנהלים
שנחקרו הצליחו במנהיגות עם אתוס ותרבות הדוגמה האישית והמעורבות הפעילה.
לסיכום :בחירת מנהיגים בסיכון סמכותם ע"י מעורבות פעילה ומנהיגות טרנספורמטיבית פרֹונ ִטית רמת-מּוס ִריּות
כמעט לא הושפעו במקרים הנחקרים מסיכויי התיגמול אך מאד מנתוני סביבות התפקיד הניהולי שעודדו לבחירה בסגנון
זה ומגורמים כגון דוגמה אישית מוצלחת של קודמיהם .מכיוון שרוב הקיבוצים בראשיתם התמודדו עם סביבות דומות
נראה שהסבר משמעותי להצלחותיהם עד שנות ה 80-היוו מנהיגויות כאלה והשפעת האתוס והתרבות הארגונית שעיצבו
על ממשיכיהן ומנהלים אחרים.
טלי פורן -תפיסות של קונפליקטים הקשורים למימון שירותים חברתיים בקיבוצים ודרכי ההתמודדות עימם
מחקר זה מבקש לעסוק בשדה המקומי שהוא הקיבוץ ,צורת התיישבות הקיימת במרחב הכפרי בישראל.
קהילה הינה ישות בעלת זהות ומאפיינים ייחודיים ,החולקת מערכת ערכים ומאפיינים משותפים בסביבה בה אנשים
חיים ,פועלים במשותף למען קידום מטרות משותפות ,ומייצרים מרחב חברתי פעיל אליו הם מרגישים שייכים( .סדן,
.(Wiesenfeld, 1996 ;1996מערכות היחסים בין התושבים בקהילה יכולות להיות הדוקות וחזקות או רופפות .מקומם
של מתחים חברתיים וקונפליקטים משפיעים על תחושת השייכות שבין היחיד לבין הקהילה (.(Wiesenfeld, 1996
המציאות הקשורה לניגוד שבין תפיסות של כלכלה לבין ערכים חברתיים ,בין רציונאליות למוסר ,בין יעילות כלכלית
לצדק חברתי ,תורמת ליצירתם של קונפליקטים בין הפרט לממסד ובין היחיד לקהילה אליה הוא משתייך (סט.)2000 ,
ריבוי הוועדים והוועדות הנבחרות בקיבוץ יצרו מורכבות מבנית ותפקודית .במובן החיובי ,המבנה החדש מייצר ניהול
מבוזר המחזק את המהות הדמוקרטית בישוב ,ומאפשר לכל המעמדות ליטול חלק ממשי בניהול .מאידך ,נוצרו מתחים
שהובילו לתחושות כשל חוסר אמון ואכזבה (דר וגץ.)2020 ,
ייחודו של מחקר זה הוא בניסיון להבין לראשונה ,מאז הצטרפות חברי שכונות ההרחבה והתרחבות מספר הסטטוסים
בקיבוצים ,את משמעותם של המתחים בין הנהלת היישוב .מתחים באגודה הקהילתית או הוועד המקומי ,לבין החברים,
במחלוקות העוסקות בבניית תקציבי היישוב וניהולם .לבחון את מאפייני הקונפליקט מנקודת מבט ארגונית ותהליכית
המתמודדת עם ובתוך סביבה דינמית ומגוונת ,בעלת רקע אידאולוגי והיסטוריה שונה המאופיינת בקונפליקט מקומי.
מושב רביעי :בית ברל :אקדמיה ושליחות חברתית
יו"ר :יו"ר סיגל בן רפאל גלנטי
יולי תמיר -החזון החברתי של המכללה האקדמית בית ברל
המכללה האקדמית בית ברל היא גוף אקדמי עצמאי ,שלפני כשלושים שנה חדלו סממני הקשר המבני האחרונים שלה
לתנועת העבודה ומוסדותיה .עם זאת ,רוח האחריות החברתית של תנועת העבודה ליוותה את המכללה במשך כל שנות
קיומה .כך ,למשל ,מזה שנים היא משתפת פעולה עם האו"פ במגמות לימודים שאנשים מבוגרים יחסית מהשירות
הציבורי לסוגיו .בעזרת מסלול משותף זה ,זוכים מדי שנה עשרות רבות של אזרחים שרובם חסרי בגרות ושההשכלה
הגבוהה לא הייתה אופציה טבעית עבורם ,לתואר אקדמי ולהשכלה רחבה במגמות שונות.
ברוח זו חיפשה המכללה כל השנים ערוצי השפעה ומעורבות .ההרצאות בהמשך מושב זה מייצגות זאת .הקשר שנוצר
עם תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (לימים תנועת דרור ישראל) הוביל להקמת בית המדרש למורי עם .לימים
הצטרפו ללמידה במסגרתו בוגרי כל התנועות הכחולות ותנועת תרבות .המכללה רואה לעצמה שליחות לחבר בין
לימודיהן של קבוצות אלו לבין עשייתן החברתית .כך הדבר גם בפרויקט מנהרת הזמן ,המחבר את המכללה לסביבתה
הגיאוגרפית חוצת העמים והתרבויות .במושב זה תחשפו גם למיזם חד פעמי חדש שמפגיש את רוח היוזמה החברתית
במכללה עם עשייתן של תנועות הבוגרים ,בדמות הקשר שיזם המסלול לייעוץ חינוכי במכללה ,עם תנועת השומר הצעיר
העולמית ,כדי לגבות ולסייע לפעילותה עם פליטי אוקראינה.
מעורבות חברתית זו מלווה בחיפוש מתמיד אחר חדשנות פדגוגית בתחום ההכשרה לחינוך והוראה -ייעודה המרכזי של
המכללה .כיוון זה מקבל תאוצה בשנים האחרונות ,משנדמה שמתגברים סימני השאלה לגבי החינוך הראוי ,במיוחד
במערכת הפורמלית .מכללת בית ברל מרכזת בכך מאמצים גדולים ,הקימה מרכז לחדשנות בחינוך ושואפת לשילוב
9
כוחות בין שלל הגורמים בתוכה העסוקים בחדשנות חינוכית ופדגוגית .המכללה בחיפוש תדיר אחר שיתופי פעולה עם
גורמים מחוץ לה בארץ ובעולם .בין היתר הקימה את פרויקט המנבטה להידוק שיתופי הפעולה בין השדה לאקדמיה
לטובת עיצוב דרכי חינוך מתקדמות ,תוך שיתוף פעולה עם משרד החינוך.
אלון פאוקר ,שלי דנוף -מרכז בובר -למידה אקדמית כבסיס לחלוציות חברתית .הילכו שניהם יחדיו?
בתנועה החלוצית בארץ רווחה מראשיתה תפיסת ניגוד בינה לבין ההשכלה הגבוהה .בתנועה החלוצית הבולטת ביותר
בציונות – התנועה הקיבוצית ,שלא ששה לאפשר לחבריה השכלה גבוהה ,בוודאי שלא בהתאם לצרכיו ההכרחיים של
הקיבוץ .ההנחה הייתה שמדובר בהפכים :התנועה החלוצית היא סוציאליסטית וחותרת לשוויון באמצעות שיתוף
כלכלי-רעיוני ומתמקדת בעשייה חלוצית ויישוב הארץ ,במיוחד על בסיס עבודה חקלאית; ואילו האקדמיה מהווה מרחב
למדני ,סלקטיבי ,שאיננו תורם למעשה החלוצי ונגוע ב"קרייריזם" אינדיבידואלי.
בהרצאה נביא זווית נוספת להתבוננות על המפגש בין תנועה חלוצית לאקדמיה דרך סיפור הקמתו של מרכז בובר לחינוך
דיאלוגי .נחזור לשורשיו המוקדמים בבית המדרש למורי עם אותו ייסד מרטין בובר לאחר קום המדינה באוניברסיטה
העברית בירושלים ,לטובת קליטת עלייה ומענה על צרכי השעה ,נעבור דרך הקמתה של תנועת דרור ישראל ותנועות
בוגרים נוספות שהתפתחו החל משנות ה 90-של המאה הקודמת במטרה לחדש את הרעיון השיתופי והחלוצי בישראל
של המאה ה 21 -על בסיס פעולה חברתית-חינוכית ,ונתאר את שיתוף הפעולה שנוצר בין התנועות למכללה האקדמית
בית ברל .שיתוף פעולה זה שאב השראתו מבית המדרש למורי עם של מרטין בובר על מנת ליצור מפגש פורה בין אקדמיה
לתנועה חלוצית ,שירחיב את העשייה החינוכית והחברתית.
נתמקד באופני הלמידה במרכז בובר והאופן בו הם משרתים את החזון החברתי של המרכז .נביא דוגמאות לחיבור בין
שיטות לימוד דיאלוגיות ופרוגרסיביות לשינוי המציאות ונציג כיצד הלמידה במרכז בובר רותמת את החדשנות החינוכית
והפדגוגית לתהליכים של דיאלוג בין קבוצות ,הכרות מעמיקה בין קהילות ,שבירת סטראוטיפים ובנית אמון בין בני
אדם.
נראה איך בשיתוף פעולה של תנועות חלוציות ומכללה אקדמית סביב נושאים דחופים ,מרכז בובר מלמד את תלמידיו
לקחת אחריות על הלמידה ,לשתף פעולה ,ללמוד ביחד ,להעלות בעיות ,לחקור אותן ,לייצר מודלים וכלים למען פתרונן,
ליישם אותם בשטח .בקצרה ,להיות חלוצים חברתיים.
אינה בן אורי ,אורן צוקרקורן :אקדמיה בשירות התנדבות חברתית :תמיכה מקצועית בפעילות במחנות פליטי
אוקראינה (סרטון מוקלט)
הסרטון יכלול ראיונות ותמונות מיוזמה משותפת לתנועת "השומר הצעיר" העולמית ולמכללה האקדמית בית ברל,
לפיתוחה והפצתה של ערכת אינטראקציה לקידום חוסן של אמהות פליטות מאוקראינה וילדיהן .ההיצג יתאר את
התהליכים הבין-ארגוניים והפנים-ארגוניים אשר נוצרו כתוצאה מהיוזמה ולטובת הוצאתה לפועל ,ואת הקווים
הכלליים המאפיינים את התוצר אשר צפוי להיות מופץ בנובמבר בקרב הפליטים האוקראינים ,לאחר תהליכי הכנה של
למעלה מחצי שנה .לכאורה ,ערכה בלבד .מדוע צריך חצי שנה להכנתה? בפועל ,הסרטון יתאר את רקימת המיזם וכיצד
הוא מנצל את יתרונות שיתוף הפעולה בין ידע אקדמי לידע חברתי כדי למקצע את העשייה החברתית ובכך להגביר את
עוצמתה .מכך ,שאיפת משנה שלנו מהמיזם היא שיהווה נדבך נוסף במגמה של שילוב בין אקדמיה לעשייה חברתית,
שהיא אחד ממאפייניה של המכללה האקדמית בית ברל .בכך המכללה תוכל לשכלל מגמה חשובה זו ,תוך שמיזמי שיתוף
הפעולה השונים לומדים אלו מאלו.
איילה פלר ,בועז לב טוב :תכנית מנהרת הזמן -היסטוריה חברתית ,תרבותית ואקטיביסטית
מנהרת הזמן הינה יחידה של המכללה האקדמית בית ברל העוסקת בתיעוד של היסטוריה בעל פה כפלטפורמה חברתית,
מחקרית וחינוכית .היחידה פועלת במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בהכשרת תלמידים ,סטודנטים ,מורים
ופעילים קהילתיים בפרקטיקה של ההיסטוריה בעל פה .עקרון המנחה את כל הפרויקטים של מנהרת הזמן היא שתוצרי
התיעוד הקהילתי לאחר שעברו עיבוד תוכני מוחזרים אל הקהילות והציבור הרחב במגוון דרכי חשיפה יצירתיות
10
במיצגים ,תערוכות פיזיות ומקוונות ואירועים חגיגיים .הראיונות המלאים והזיכרונות הממוקדים הנוצרים על בסיסם
נשמרים ומוצגים לציבור באתר TARASAלשיתוף זיכרונות במקומות ובזמנים המתאימים במפה דיגיטלית עולמית .
תפיסות היסוד של מנהרת הזמן מכוונות לכך שחברה דמוקרטית מחוייבת לעודד ולתמוך בתיעוד ההיסטוריות
החברתיות והתרבותיות הפרטיקולריות של כל הקבוצות השונות ,ולתת להן מקום מכבד ושוויוני בזיכרון הקולקטיבי
המשותף .המשתתפות.ים בקבוצות התיעוד ובפרויקטים של מנהרת הזמן מודרכות.ים להתגייסות ואחריות לתיעוד
והצגה של הזיכרונות המיוחדים של משפחותיהן.ם וקהילותיהן.ם במשולב עם סקרנות וכבוד לקולות ולזיכרונות
האחרים.
בהרצאתנו בכנס הפורום לחקר הקיבוץ ותנועת העבודה נציג שלושה מקרי מבחן המשקפים את הממד האקטיביסטי של
מנהרת הזמן:
.1קהילה מתעדת את עצמה :פרויקט מולו עלם העוסק בתיעוד קהילת ביתא ישראל על ידי מורים אתיופים
(קבוצת מגשרים במכללה האקדמית בית ברל) .פעילות זו תרמה להעמקת התודעה היסטורית של
המשתתפים ,לקשב ולהתייחסות לזיכרונות המיוחדים של יוצאי אתיופיה בחיי המכללה ולשינוי תפיסתי
לגביהם כגורמים פעילים ויוזמים בעלייתם לארץ.
.2פרויקט מנהיגות עם שורשים :פרויקט ארצי רחב ידיים של תיעוד זיכרונות בישובים ערבים על ידי קבוצות של
תלמידות.י בתי ספר תיכון .התכנית העצימה את קולם של המבוגרות.ים בישובים הללו ,עודדה בהם את
המודעות ההיסטורית הציבורית ויצרה אינטראקציות בין דוריות מכבדות.
.3השתלמות מורים -מנהרת הזמן :בהשתתפות מורות.ים ערביות.ם ויהודיות.ים ,בולטת בה ההצלחה ביצירת
סקרנות ,הכרה וכבוד הדדי לזכרונות המשפחתיים ,וההשפעה העמוקה של הקרבה והחפיפה המתגלות בשלב
שיתוף הזיכרונות בין רבדים ומרכיבים משמעותיים בזכרונות של שתי החברות.
הכרות ,תחושות שוויון הזדהות ושייכות לא צומחים מחינוך ערכי תיאורטי או ממפגשים חברתיים לא מחייבים ,אלא
ממעורבות בעבודה משותפת אקטיביסטית בתחום מרכזי ומעמיק כתיעוד ההיסטוריה החברתית המשפחתית
והקהילתית.
ערב בחממה האקולוגית בעין שמר
"היה או לא היה"? היסטוריה ,קולנוע וזכרון קולקטיבי – פרשת טנטורה ופרשת תדי כ"ץ
הקרנת הסרט ודיון בהשתתפות תדי כ"ץ ואלון שוורץ (במאי הסרט) בהנחיית אלון גן
בשנת ,1998מקבל הסטודנט תאודור כ"ץ ציון 97על עבודת תיזה שכתב באונ' חיפה" :יציאת הערבים מכפרים למרגלות
הכרמל הדרומי ב ."1948-לכאורה ,ניתן היה לצפות שמדובר בעוד אחת ממאות תיזות הנכתבות ובדרך כלל זוכות "לנוח"
בספריות האוניברסיטה מבלי שעין אדם תביט בתוכנן .אולם ,הדברים התגלגלו אחרת :ב ,21.1.2000 -מפרסם אמיר
גילת כתבה גדולה בעיתון מעריב שכותרתה "הטבח בטנטורה" .כתבה המתבססת על מחקרו של כ"ץ.
הכתבה מעוררת שיח תקשורתי נרחב ובעקבותיה לוחמי חטיבת אלכסנדרוני תובעים את כ"ץ בתביעת דיבה ומאשימים
אותו ב"עלילת דם כוזבת" .תדי כ"ץ חותם על פשרה עם אנשי אלכסנדרוני בה הוא כותב הודעת התנצלות בעיתון
האומרת שלא היה טבח בטנטורה ,לאחר מכן הוא מבקש לחזור בו מהחלטת המשפט על פשרה זו ,אך בית המשפט
העליון דוחה את עתירתו .משלב זה ואילך "פרשת הטבח בטנטורה" בכלל ופרשת המחקר של תדי כ"ץ תופסות בולטות
הולכת וגוברת בשיח הציבורי.
פרשת טנטורה/כ"ץ יצרה מפגש טעון ומאתגר בין שיח אקדמי ,שיח תקשורתי ושיח משפטי .תילי תילים של מאמרים
נכתבו סביבה והשאלה מה קרה בטנטורה ,זכתה "לטיפול" גם בתיאטרון – הצגתו של מוטי לרנר "ההודאה" ( )2016וגם
בקולנוע סרטו של אלון שוורץ "טנטורה" ( ,)2022בו נצפה כבסיס לדיון שנקיים.
11
כך ,במשך יותר מעשרים שנה ,מלווה "פרשת טנטורה/כ"ץ" את השיח האקדמי בפרט והציבורי בכלל ומשמשת כמקרה
בוחן לשאלות עומק אודות מלחמת העצמאות והסכסוך היהודי-פלסטיני .שאלות היוצרות חיבור טעון ורגיש בין
היסטוריה ,זהות וזכרון קולקטיבי.
במפגש זה נצפה בסרט טנטורה ולאחר מכן נשוחח עם תדי כ"ץ ועם אלון שוורץ (במאי הסרט) ונבקש לבחון סוגיות
ודילמות בכל הנוגע לקשר המורכב בין היסטוריה וזכרון קולקטיבי דרך "עדשת הקולנוע הדוקומנטרי".
נבקש לעסוק בשאלות הבאות:
האם ניתן לדעת מה קרה בטנטורה ?
מה משקלן של עדויות בעל פה הניתנות לאחר שנים רבות מאז שהאירוע התרחש?
האם החברה הישראלית מנסה להשתיק קולות ביקורתיים המבקשים להציג "כתמים" שהתרחשו במהלך
מלחמת העצמאות ?
האם האקדמיה הישראלית מבקשת להימנע משיח אקדמי המבקש להציג קולות המערערים על הנרטיב
הציוני אודות מלחמת העצמאות ?
האם הקולנוע הדוקומנטרי הפך להיות סוכן זכרון אלטרנטיבי המחליף את המחקר ההיסטורי תוך מחוייבות
פחותה לארגזי הכלים הבסיסיים של עבודת ההיסטוריון?
כיצד ,מרגיש תדי כ"ץ לאחר יותר מעשרים שנה של מאבק על מחקרו ?
כיצד מרגיש אלון שוורץ לנוכח המתקפה החריפה על הסרט ?
להתראות בחממה האקולוגית של עין שמר בשעה .19:30
יום שישי ,16.9.22 ,כ' אלול ,תשפ"ב:
קישור לכנס ליום השניhttps://smkb.zoom.us/j/85771861628 :
מושב חמישי :מנהיגות בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים -המכון לחקר הקיבוץ
יו"ר :זאביק גרינברג
דורון נדיב -הנהגת התק"ם והמהפך בזיקת מזכירי התנועה בין השנים 2005-1985
החל בסוף שנות השבעים של המאה העשרים ,ובד בבד עם השינוי שהתרחש בחברה המערבית כולה ,חלה תפנית בחברה
הישראלית והיא הפכה מחברת רווחה לחברת שוק בעלת אידיאולוגיה כלכלית ניאו-ליברלית וזיקה אינדיווידואליסטית.
הקיבוץ כמערכת פתוחה ,שהייתה מצויה בקשרי גומלין עם סביבתה ,הושפע משינוי התפיסה הכללי בחברה הישראלית,
ושינוי זה השפיע השפעה מכרעת על כיווני השינוי וההשתנות של התנועה הקיבוצית.
בפרק הזמן שבין 1985ל 2005-חל שינוי מהפכני ,בתנועה הקיבוצית' :מהפכה שצמחה מלמעלה' ,כהגדרתו של אברהם
פווין ,והובילה לכך שסוף שנת 2005שינו מרבית קיבוצי התנועה הקיבוצית את אורחות חייהם ,והפכו מקיבוצים
שיתופיים לקיבוצים מתחדשים.
המחקר מנתח את תהליך הפיכתם של תומכי 'הקיבוץ החדש' ,מאופוזיציה להנהגת הקיבוץ השיתופי -לקבוצת ההנהגה;
כיצד הפכה אופוזיציה רעיונית לאופוזיציה פוליטית ,לשותפה בהובלת התנועה הקיבוצית המאוחדת (להלן :התק"ם),
עד שהפכה להנהגה .ואילו הנהגת הקיבוץ השיתופי הופכת בפרק זמן זה מהנהגת התנועה לאופוזיציה.
תהליך זה ייבחן באמצעות סקירת פעילותם של ששת מזכירי התק"ם בעשרים השנים הללו ,והם :אהרן ידלין ,מוקי
צור ,אריה (אריק) רייכמן ,צבי (צבילי) בן משה ,דב (דובי) הלמן ונתן טל .חמשת הראשונים פעלו בשנים ,2000-1985
במסגרת התק"ם ,ואילו טל ייצג את קיבוצי התק"ם בתנועה הקיבוצית המשותפת לתק"ם ולקבה"א -התק"צ -בשנים
.2005-2000ההחלטה לבחון את הסוגיה תוך התמקדות במזכירי התק"ם נובעת מכך שתנועה זו הייתה הגדולה
והמשפיעה ביותר בתנועה הקיבוצית והובילה את השינויים בתוכה .כמו כן ,מזכירי התנועה ,שהובילו את רעיון ההפרטה
12
במתווה של הקיבוץ החדש ,שהבולטים בהם היו אריק רייכמן ,ונתן טל ייצגו באופן הברור ביותר את המגמה שהפכה
לדומיננטית בתנועה הקיבוצית כולה והיו חוד החנית בהפיכת האופוזיציה להנהגה בתנועה הקיבוצית.
באמצעות תיאור פעילותם ניתן לראות גם כיצד רעיונות ההפרטה והשוק חודרים לבית התנועה ומופצים ממנה,
מומלצים לכלל קיבוצי התק"ם והתנועה הקיבוצית ,במיוחד לאלה המצויים במשבר.
שלמה גץ וחנה גולדמברג -עמדות הנהגות הקיבוצים על הזהות הקיבוצית
המכון לחקר הקיבוץ ערך סקר קצר בקרב הנהגות הקיבוצים לגבי מאפייני הקיבוץ כיום ואתגרים לעתיד .לאתגר נענו
ממלאי תפקידים (מנהלי קהילות ,מזכירים ,יו"ר קיבוץ) מ 62 -קיבוצים 52 ,מתחדשים 10 ,שיתופיים.
המשיבים התבקשו לציין מה מאפיין את קיבוצם .שלושה רבעים ומעלה ציינו כמאפיין "במידה רבה או רבה מאוד"
חמישה מאפיינים .1 :נכונות לעזור לחברים בעת מצוקה; .2קבלת החלטות משותפת; .3ערבות הדדית; .4אירועי תרבות
משותפים; .5שותפות בנכסים כלכליים .המחקר מראה כי ההבדלים בין הקיבוצים השיתופיים והקיבוצים המתחדשים
באשר למאפיינים המרכזיים של הקיבוץ הם קטנים יחסית .אמנם ערבות הדדית בקיבוץ השיתופי שונה מזו שבקיבוץ
המתחדש ,אולם ערך הערבות ההדדית נשאר מרכזי .חלק מהקיבוצים המחדשים שייכו נכסים יצרניים לחברים ,אולם
הבסיס העיקרי נשאר -הבעלות המשותפת על אמצעי הייצור ,וזו נתפסת כמאפיין מרכזי של הקיבוץ .שלושה מתוך
חמשת המאפיינים המרכזיים קשורים לערכי הליבה של הקיבוץ -קבלת החלטות משותפות ,בעלות משותפת על אמצעי
הייצור וערבות הדדית .השניים האחרים קשורים לממד הקהילתי של הישוב הקיבוצי :תרבות משותפת ונכונות לסייע
לחבר בעת מצוקה.
תחום נוסף ששאלנו עליו הוא "מה יבטיח את המשכיות הקיבוץ?" .רוב המשיבים אינם סבורים שהקיבוץ הופך להיות
ישוב קהילתי .רק 15%מהמשיבים -כולם מקיבוצים מתחדשים חושבים כך .מה אם כן יבטיח את המשכיות? בראש
הרשימה ניצב "פיתוח הקהילתיות" עם 92%שהשיבו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" מיד לאחר מכן (,)85%
הצלחה כלכלית ,צמיחה דמוגרפית לסטטוס של חברים בלבד ,וערבות הדדית 75% ,מהמשיבים ציינו את קבלת החלטות
משותפות .אין ההבדלים משמעותיים בין ההנהגות מהקיבוצים השיתופיים ומהקיבוצים המתחדשים בראיית
המאפיינים שיבטיחו את המשכיות הקיבוץ .הצלחה כלכלית צמיחה דמוגרפית ותחושה של קהילתיות חשובה לכל ישוב
הרוצה להתקיים לאורך ימים .ערבות הדדית ,בעלות משותפת על אמצעי ייצור וקבלת החלטות משותפת הם עקרונות
קיבוציים שאינם חיוניים לקיומו של ישוב ,אבל מבדלים את הקיבוץ מצורות חיים אחרות.
הקיבוץ -גם המתחדש -שומר על כמה עקרונות ליבה .וכל עוד הם יתקיימו הקיבוץ יישאר צורת חיים ייחודית.
מיכל פלגי ,אליאט אורחן ,חנה גולדמברג בשיתוף עם שלומית צימרינג -מי מנהל.ת את הקיבוץ?
השינויים שחלו לאורך השנים בקיבוצים משתקפים הן באיפיוני נושאי התפקיד בקיבוץ והן בהגדרת התפקידים והיקפם.
בהרצאה זאת נציג ממצאים מסקר שנעשה בתחילת 2022על נושאי התפקיד בקיבוץ ונשווה את ממצאיו לשני סקרים
קודמים שנעשו ב 2008-ו .2016-לסקר היו 3מטרות מרכזיות :לתאר את פריסת התפקידים הקיימים בקיבוצים; ללמוד
על המאפיינים האישיים של נושאי התפקידים ולבחון את השינויים במערכת הניהולית בקיבוץ בהשוואה לסקרים
הקודמים.
על השאלונים האינטרנטיים שנשלחו לקיבוצים ענו 169קיבוצים .הסקר עסק ב 16 -תפקידים מרכזיים .לגבי כל תפקיד
נשאל האם הוא מאויש והאם המשרה הינה מלאה או חלקית .כמו כן נבחנו האפיונים הסוציו-דמוגרפיים של ממלאי
התפקיד.
הממצאים המרכזיים מצביעים על כך שמתוך 16התפקידים שנבחנו 11קיימים ברוב הקיבוצים .היקף המשרה של רוב
התפקידים הוא חלקי .רוב נושאי התפקידים העסקיים הם גברים ועל התפקידים החינוכיים-תרבותיים אחראיות בעיקר
נשים -הקיטוב בין נשים לגברים בתפקידים לא השתנה לאורך השנים .גילאי הביניים 41-55הם הקבוצה העיקרית של
הנושאים בתפקידים המרכזיים .לרוב נושאי התפקידים השכלה אקדמית .ממצא מעניין נוסף הוא הפיחות מאז הסקר
שנערך ב 2008-בכהונה של בעלי תפקיד שאינם חברי קיבוץ.
בהרצאה נתרכז בעיקר במשמעות הארגונית של :צמצום חלק מהמשרות המרכזיות ברוב הקיבוצים; "איחוד
הסטטוסים" בקרב בעלי התפקיד המרכזיים; החלוקה המגדרית בתפקידים המרכזיים.
13
מושב שישי :חיפושי דרך חלוצית
יו"ר :אביבה חלמיש
שרון גבע -הקיבוץ של צביה ויצחק :הרהור על לוחמי הגטאות
במהלך השנים היה קיבוץ לוחמי הגטאות שבגליל המערבי ידוע כ"קיבוץ אחר" לנוכח הפרופיל הדמוגרפי הייחודי שלו:
כמעט כל מייסדיו עברו את השואה ,כל שכן שמו -לוחמי הגטאות -ולאור מפעל הזיכרון שהוקם במסגרתו ,שהיה
למוזיאון השואה הראשון בעולם .בראשית דרכו ,נודע קיבוץ זה בתור "הקיבוץ של צביה ויצחק" בהתייחס לשתי דמויות
בולטות מקרב מייסדיו :צביה לובטקין ויצחק (אנטק) צוקרמן ,חברי "דרור" ומראשי הארגון היהודי הלוחם (האי"ל)
בפולין ,מבכירי הלוחמים במרד גטו ורשה ( ,)1943שנשארו בחיים ועלו ארצה ( 1947 ,1946בהתאמה) והיו כאן לסמל
לגבורה בתקופת השואה ולדמויות מרכזיות בתנועת הקיבוץ המאוחד.
בהרצאה אבקש להעלות את השאלה באיזו מידה היה קיבוץ לוחמי הגטאות שונה מקיבוצים אחרים (בקיבוץ המאוחד
ובתנועה הקיבוצית בכלל) ,תוך התמקדות בפרק הראשון בתולדותיו :החל מראשית ההתיישבות בוואלדהיים (נווה יער)
בספטמבר 1948ועד העלייה על הקרקע על אדמות סמריה ב 19-באפריל .1949בהרצאה אציג את הדינמיקה של
התגבשות שלושת הגרעינים ה"פולנים" (יגור ,גינוסר ובית השיטה) לכדי קיבוץ אחד במטרה להרהר בשאלה זו וכן להאיר
נקודת מבט חדשה בנוגע למקומם של לובטקין וצוקרמן בקיבוץ באותם ימים.
עומר עינב -להקיץ מחלום שומרי :הקמתו ופילוגו של קיבוץ בית אלפא1940-1920 ,
בי"ג חשון 4 ,בנובמבר ,1922עלה על הקרקע קיבוץ השומר הצעיר א' בנקודה המזרחית ביותר בגוש נוריס ,שאדמותיו
נרכשו זה מכבר על ידי הקרן הקיימת .אך למעשה לא היה זה אך קיבוץ ,אלא מהלך שתנועה שלמה – השומר הצעיר -
תלתה בו ציפיות ונשאה עיניה אליו .באותה נקודת זמן ,עם ההתיישבות בעמק יזרעאל ,כבר התרחק הקיבוץ מהתנועה
ממנה ינק עד כדי ניתוק כמעט מוחלט .הוא ישוב אליה בחלוף יותר מעשור במהלך שיקרע אותו מבפנים וישנה אותו
בתכלית.
מחקר זה ,שעליו מתבסס הספר "נישאר פה לעולם" (הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים )2022 ,מלווה את הסיפור של
קיבוץ בית אלפא מהגעתם של מייסדיו ,בוגרי תנועת השומר הצעיר בגליציה ,לפלשתינה-א"י ב ,1920-עד לפילוג שהביא
לחילופי אוכלוסין עם קיבוץ רמת יוחנן .1940שני הקצוות הללו – הכרונולוגיים והייצריים – מגלמים סיפור דרמטי על
חלומות גדולים שפוגשים מציאות נוקשה .במשך עשור ומחצה בית אלפא התפתח להיות קיבוץ חזק ויציב מבחינות רבות
– חקלאית ,תרבותית ,חינוכית ומשקית .כל זאת כאשר הוא משמש חיץ כיישוב המזרחי ביותר בעמק וסובל מביטחון
רעוע .במקביל להתפתחות המשקית ,הקיבוץ לא פתר בעיה מבנית שאפיינה אותו כמעט מהיום הראשון :ההתנתקות
מתנועת האם באירופה יצרה אנרכיה פוליטית ופילוג של חבריו בין מספר זרמים שונים .מצב זה לא פגם בתפקוד החברתי
של הקיבוץ תקופה ארוכה ,אלא שבמרוצת שנות השלושים גבר המתח והגיע לכדי סכסוך מר בין הפלגים היריבים,
שסופו ב 1940-בעזיבת אנשי מפא"י והבלתי-מפלגתיים – רובם ככולם ממייסדי בית אלפא – לקיבוץ רמת יוחנן (שגם בו
חל פילוג פוליטי) והגעת אנשי השומר הצעיר מרמת יוחנן לבית אלפא.
בשנת המאה לבית אלפא ,ברצוני לשוב לפילוג הזה ,שדומה שנשכח ,ולהתחקות אחר שורשיו; להציע נקודת מבט מקיפה
שמתבוננת על בית אלפא כמקום בו נחלמו החלומות הרומנטיים ביותר ,שהתנפצו באופן הכואב ביותר .זהו מסע מחקרי
ואישי (כבן המקום) המבקש להתחקות אחר התקופה המעצבת של קיבוץ בית אלפא ,בעשרים שנותיו הראשונות .זהו
אמנם מקרה ייחודי ומובחן ,שמכיל סיפור רב-פנים ורבדים על היווצרותו והתפרקותו של מקום ,אך הוא עשוי לשמש
גם כמקרה בוחן רעיוני ומעשי לקורות השומר הצעיר ,התנועה הקיבוצית ,תנועת העבודה והציונות בפלשתינה-א"י
ובמדינת ישראל.
14
נטע שפירא " -מי אנחנו ,מאין באנו?" -בחינת שלוש גרסאות על הקשר בין מייסדי השומר הצעיר לדור הוריהם
בהרצאה שנשאתי בכנס לימודי הקיבוץ 2019טענתי שמעיון במסמכי מקור שכתבו חניכי השומר הצעיר במזרח פולין
בין שתי מלחמות העולם ,עולה תמונה מורכבת וכלל לא חד משמעית בנוגע לקשר של חניכי השומר הצעיר הן אל הדת
והמסורת היהודית ,והן אל החברה היהודית המסורתית ואף הדתית.
בהרצאה שאני מציע כעת ברצוני לנסות ולהרחיב את המבט לכדי הצעת למסגרת תיאורטית מארגנת לשאלת יחסה של
תנועת השומר הצעיר וחניכיה אל עולם הוריהם.
ודאי יוסכם שלשאלות הנוגעות במוצא (בין אם חומרי או רוחני) משמעות פוליטית רבת משקל .לטענתי ,בתיאור
התפתחותה של תנועת השומר הצעיר מתוך החברה היהודית ,ניתן כיום לאפיין שלושה נראטיבים עיקריים שונים:
הראשון מביניהם מבחינה היסטורית הוא הנראטיב שהיה המוביל (אם כי ,כפי שאראה – לא היחיד) בקרב דור מייסדי
השומר הצעיר ,ובעיקר באזור גליציה ,ועיקרו שחניכי ומייסדי התנועה הם בני יהודים מתבוללים השבים אל היהדות
ואל החברה היהודית ,אך בדרך חדשה.
השני הוא הנראטיב המוכר בכלל התנועה הציונית ,של צעירים המורדים במסורת היהודית ובעולם הישן שהגיע לכאורה
עד לדור הוריהם.
ואילו הנראטיב השלישי ,אשר נוכחותו בשיח ובכתיבה התבססה רק שנים רבות מאוחר מאשר שני הקודמים (בעיקר,
לטענתי ,בכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית) ,הוא המתאר דפוס של התפתחות רציפה על פני יותר מדור אחד ,ובתוך כך
נכלל גם מהלך השינוי שהתרחש בדור הוריהם של חניכי השומר הצעיר.
בהרצאה שאני מציע אנסה לנהל דיון קצר בין המקרים ההיסטוריים לבין הבניית הזיכרון בדיעבד והנראטיבים השונים.
לסיום אביא כמה התבטאויות חריגות משנות ה 30-וה ,40-על תקן "היוצא מהכלל המאיר בזרקור על הכלל".
יותם יזרעאלי – המעדר של גורדון
בשנים האחרונות אנו עדים לעניין הולך וגובר בהגותו על א.ד .גורדון ,הן בארץ הן בארה״ב .חוקרים רבים שבים אל
הגותו בהקשרים עכשוויים של משבר האקלים ,צמחונות ,התחדשות יהודית ,קהילתיות ועוד ,או מן הצד השני של המפה
הפוליטית ,בקרב הימין הדתי ,יש שמבקשים לשוב אליו כהוגה לאומי רומנטי .באופק אקדמי אחר ,אנו רואים התעוררות
בשיח של התיאולוגיה הפוליטית ,שהופך בשנים האחרונות להיות השיח המארח של התיאוריה הביקורתית הפוליטית
העכשווית .בהרצאה זו ,שמבוססת על חלק מתוך עבודת הדוקטורט שלי ,אבקש לחבר בין השניים .טענתי תהיה שכדאי
לנו לקרוא את הגותו של גורדון כתיאולוגיה פוליטית ,ומסוג מסוים של הגות תיאולוגיה פוליטית שאותה אני מכנה
״פוליטיקה נבואית״ .גורדון זוהה רבות עם דמות הנביא בשל מאפייניו הפנומנולוגיים המרשימים ,הכריזמה ,הרטוריקה
הדתית שהפעיל ,הקיצוניות הסגפנית והענווה שהיה מחויב אליהם .אולם כאן אבקש להראות שהמאפיין הנבואי של
הגותו איננו תלוי בהיבטים אלו ,אלא בהיבטים התיאולוגיים הפוליטיים שמקופלים בהם ,אותם יש לחלץ בקריאה
צמודה מתוך כתביו .אחד המפתחות המעניינים שמאפשרים את הקריאה הזו ,הוא המעדר ,מרכיב חשוב בעבודתו
החלוצית והדתית של גורדון בעת ובעונה אחת ,הן מבחינה מעשית הן מבחינה סמלית .בנוסף לטענה על כתבי גורדון
כתיאולוגיה פוליטית ,אבקש אפוא להראות כיצד המעדר משמש מפתח מדרשי מטאפורי להבנת הקריאה הזו.
15