מודל המשפחה יעל נאמן מרץ 2016

‫מודל המשפחה לאור איוריה של אלזה קנטור לספר "בוא אלי פרפר נחמד"‬

‫יעל נאמן‬

‫רקע‬

‫ספרה המוכר של פניה ברגשטיין "בוא אלי פרפר נחמד"‪ ,‬אויר על ידי אילזה קנטור (‪ .)1945‬קנטור‬
‫נולדה בעיר וינה וגדלה בפראג‪ .‬את הכשרתה המקצועית רכשה בבית הספר הלאומי הגבוה‬
‫לאמנויות יפות בפריז‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 1939‬עלתה לארץ ישראל והתיישבה בקיבוץ נען‪ .‬בשנת ‪1944‬‬
‫פנתה אל קנטור מרכזת ההוראה של הקיבוץ המאוחד בבקשה לאייר את שיריה של פניה ברגשטיין‪,‬‬
‫ששמונה מאיוריה אוגדו לספר "בוא אלי פרפר נחמד"‪ .‬הספר נכתב בשלהי מלחמת העולם השנייה;‬
‫חברי הקיבוץ התגייסו לבריגדה היהודית‪ ,‬ככוח עזר לבעלות הברית‪ ,‬וקנטור‪ ,‬אשר החליפה במהלך‬
‫היום את הגברים בעבודתם‪ ,‬איירה את איוריה בלילות‪ .‬כל זאת בזמן שמשפחתה הייתה בדרכה‬
‫לאושוויץ הבוערת‪ 1.‬מילותיה של פניה שהתפרסמו בעיצומו של האסון הנורא מקבלות מובן שונה‬
‫משיר ילדים פשוט‪ .‬בעיצומה של המלחמה החליטה הוצאת הקיבוץ המאוחד להוציא ספרי ילדים‪.‬‬
‫מגמה זו מתמודדת עם הצורך של המתיישבים בפגישה מחודשת עם הילדות שנקטעה בצל העלייה‬
‫לארץ והקשיים הנלווים לה‪ .‬שירים אלו של הספר ובעיקר השיר "פרפר"‪ ,‬מסמלים חרות‪ ,‬אך גם‬

‫געגועים לילדות שנותרה בארץ רחוקה‪2.‬‬

‫ניתוחים קודמים‬

‫הספר "בוא אלי פרפר נחמד" זכה לפופולאריות עד ימינו‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מארכיונה של ברגשטיין‬
‫(אותו חשפה עינת אמיתי דרך הפרויקט "ילדות יחפה" לשימור תרבות הקיבוץ)‪ .‬את יומן המסע‬
‫למהלך הפרויקט הנציחה בבלוג שנקרא "יומן מסע לחקר ‪ 100‬שנות תרבות לילדים בקיבוצים"‪3.‬‬
‫מבין דפי הבלוג ניתן ללמוד על הקשר המיוחד בין קנטור לבין ברגשטיין‪ ,‬אך גם על התקופה והצורה‬
‫שבה פעלה ההוצאה לאור‪ .‬רות (‪ )Ruth‬במאמרה‪" :‬סוד הצלחתו של פרפר נחמד" עמדה על מספר‬
‫סיבות להצלחה עוד בשעת יציאתו לאור ועד ימינו‪ 4 .‬בדומה לרות‪ ,‬קשת (‪ )Keshet‬במאמרה "נסע‬
‫אל השדה‪ :‬החיים החלוציים כטקסט"‪ 5,‬רואה באיורי הספר שימור ערכים חברתיים ששיקפו את‬
‫החיים אך גם את הלכי הרוח של החברה בשנות הארבעים כהחלמה מחולי הגולה‪ ,‬תוך הפיכת‬

‫‪ http://www.petachtikvamuseum.com/he/Exhibitions.aspx?aid=446&eid=439 1‬סיגל ברקאי‬
‫‪ 2‬מ‪ .‬צור‪ ,‬פניה ברגשטיין‪ :‬סיפורה של משוררת וחלוצה ומבחר משיריה‪( ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,) 2014 ,‬‬

‫עמ' ‪.78‬‬
‫‪ 3‬ע‪ .‬אמיתי‪ ,‬יומן מסע לחקר ‪ 100‬שנות תרבות לילדים בקיבוצים‪16.11.15 .‬‬

‫‪http://tarbut-yeladim.blogspot.co.il/2013/07/blog-post.html‬‬
‫‪ 4‬מ‪ .‬רות‪" ,‬סוד הצלחתו של פרפר נחמד מאת פניה ברגשטיין"‪ ,‬הד הגן‪ ,‬נ'‪ ,)1986( ,‬עמ' ‪.538-540‬‬
‫‪ 5‬ש‪ .‬קשת‪'" ,‬ניסע אל השדה'‪ :‬החיים החלוציים כטקסט‪ :‬על ספרים לגיל הרך בקיבוץ בשנות הראשית"‪ ,‬עלי שיח ‪,‬‬

‫‪ ,)2004( ,52‬עמ' ‪.82-93‬‬

‫ערכים רוחניים שאפיינו את הגולה לערכים מעשיים חלוציים של עבודת אדמה‪ ,‬ותוך קרבה לטבע‪.‬‬
‫לעומתן‪ ,‬מתאר אופק (‪ )Ofek‬בספרו "ספרות הילדים העברית‪ ,"1900 - 1948 ,‬את ההשפעות הרב‬
‫תרבותיות שבסוגה‪ ,‬תוך שימת דגשים על השפעות מזרח אירופאית שחדרו לספרות‪ ,‬אך במקביל‬

‫יצירת מודל ישראלי שורשי‪ ,‬שיצר מערכת יחסים בין העולם הישן לעולם החדש‪.‬‬
‫גונן מציעה מתודולוגיה שונה‪ 6.‬לשיטתה‪ ,‬סגנון איורי הספר הינו פיגורטיבי‪" ,‬נוסטלגי‪ -‬מתוק"‪ .‬היא‬
‫מציעה שאיורים אלו הושפעו מאיורי ספרים אירופאים ומתכנים שהופצו על ידי כרזות שהודפסו‬
‫ע"י המחלקה לחינוך ונוער ובהם הוצפנו מסרים של אהבת הטבע‪ ,‬האדמה והמסורת‪ 7.‬דר (‪)Darr‬‬
‫מנתחת את ההיסטוריוגרפיה שמאחורי ספרות הילדים כסוגה השואבת את משמעותה מן המציאות‬
‫החברתית‪ ,‬התרבותית ולעיתים הפוליטית שהיא ארוגה לתוכה‪ .‬דר מעמיקה את שיח הזהויות בין‬
‫האידאולוגיה הקיבוצית‪-‬שיתופית ובין האינדיבידואליזם המתבטא בשירים ובאיורים גם יחד‪8.‬‬
‫בספרה "דודה של שום איש" היא מציינת את הקונפליקט שבאיורי הספר‪ ,‬שבו בעלי החיים שוהים‬
‫בחברת אמם במודל משפחתי מנוגד לזה של האידיאולוגיה הקיבוצית‪ .‬בצורה זו זהותה של קנטור‬
‫כיוצאת בית בורגני‪-‬אירופי‪ ,‬שבו לאם תפקידים של מתן חום ואהבה לילדים‪ ,‬מתגלה דרך החיות‪,‬‬
‫ומהווה מעין התנגדות לחברה הקיבוצית שאליה היא מנסה להשתייך‪ 9.‬בנוסף לכך מציעה דר‬
‫שהכתם שבו מופיעים הציורים משמש כבועה תחומה המאפשרת תחושה של בית‪ ,‬ולא מרחב אין‬
‫סופי‪ ,‬בדומה לתפיסה שרווחה בקיבוצים שגבולות הקיבוץ הן הבית‪ 10.‬קביעה זו מתבססת על ניתוח‬

‫היסטוריוגרפי המבוסס על ספרות הילדים ועל האידיאולוגיה המזינה אותו‪.‬‬
‫עבודתי מרחיבה את גישתם של גונן ודר מתוך התייחסות רחבה יותר לתרבות החזותית‪ ,‬דרך‬
‫השוואת האיורים לאיורים אירופאיים בעלי סגנון עיצובי דומה‪ ,‬השוואת איורים של מאיירות‬
‫שונות לטקסט זהה ומתוך יצירת מודל סמיוטי פרשני למודל המשפחה דרך הקבלתם ליצירות‬

‫נבחרות של אמני קיבוץ נוספים‪.‬‬

‫‪ 6‬ר‪ .‬גונן‪ " ,‬ארבע פנים לאיור ‪:‬הפונקציות הקוגניטיבית‪ ,‬הערכית‪ ,‬האמנותית והפסיכולוגית של האיור בספר הילדים‬
‫העכשווי"‪ ,‬עולם קטן‪ ,)2004( ,2 ,‬עמ' ‪.111-140‬‬

‫‪ 7‬ר‪ .‬גונן‪" ,‬מסרים ערכיים בספרי ילדים ישראליים מאוירים לגיל הרך בין השנים ‪ ,"1948-1984‬מעגלי קריאה‪,24-23 ,‬‬
‫(‪ ,)1995‬עמ' ‪ .94 – 53‬וגם גונן‪ ,‬ר‪" ,.‬ספרות ילדים לגיל הרך כתבנית נוף ילדות"‪ ,‬הגיל הרך‪,‬‬
‫‪http://www.gilrach.co.il/2011/02‬‬

‫‪ 8‬י‪ .‬דר‪ ,‬קנון בכמה קולות ‪ :‬ספרות הילדים של תנועת הפועלים ‪( ,1930-1950‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן צבי‪.)2013 ,‬‬
‫‪ 9‬י‪ .‬דר‪ ,‬דודה של שום איש‪ :‬קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית‪( ,‬תל אביב‪ :‬סל תרבות ארצי‪ ,)2014 ,‬עמ'‬

‫‪19-22‬‬
‫‪ 10‬דר‪ ,‬קנון‪ ,‬עמ' ‪167‬‬

‫פרפר נחמד וקנטור‬

‫הספר "בוא אלי פרפר נחמד" הוא סיפור טיול‪ ,‬המוליך את‬
‫הילדים בענפי המשק השונים‪ .‬באיוריה של קנטור ניתן להבחין‬
‫ברמזים המכוונים לשייכותה האידיאולוגיה לתנועה הפועלית‪.‬‬
‫איוריה מופרדים מהטקסט‪ ,‬ומופיעים מתוך בועה בצורת עננה‪.‬‬
‫מתוכם‪ ,‬נמתח מחזה המחולק לשניים‪ :‬המפגש של הילד עם‬
‫הסצנה הספרותית המופיעה בשיר‪ ,‬והאופק הייעודי שבו‬
‫מופיעים תכנים נוספים שאינם מוזכרים בשיר‪ ,‬והם המעידים על הערך האידיאולוגי‪ .‬הילדים‬
‫באיוריה מהלכים לבדם ללא נוכחות מבוגרים (מלבד בשיר‬
‫"טרקטור")‪ ,‬יחפים באזורי המגורים ונעולים נעליים או‬
‫סנדלים באזורי המשק‪ .‬הילדים מסתובבים בקבוצות ילדים‬
‫קטנות המשקפות את המציאות הכמותית של שכבות הגיל‬
‫הקטנות שמנו עד חמישה ילדים לכל שכבת גיל‪ .‬לבושם אחיד‪,‬‬
‫צבעי בגדם משקפים את‬
‫הצבעים הלאומיים של‬
‫המדינה‪ ,‬צבעי הכחול והלבן; בנוסף שולט הצבע האדום בכל‬
‫ציור וציור ומעיד על צבע האידיאולוגיה הפועלית‪ .‬צעצועי‬
‫הילדים משרתים אף הם אידיאולוגיה זו‪ .‬לאורך שמונת‬
‫האיורים המופעים בספר מפרידה גדר בין הסצנה הספרותית‬
‫לבין המרחב הציבורי‪ .‬בדרך זו מציגה קנטור קונפליקט בין‬
‫המרחב הציבורי‪ ,‬המייצג את החברה הפועלית הקולקטיבית‪ ,‬לבין זהותה של קנטור בתור פרט בתוך‬
‫אותה חברה‪ .‬הקונפליקט מוגדר על ידי גדר המופיעה כמוטיב‬
‫חוזר לאורך האיורים‪ ,‬ומבדילה את המרחב הציבורי‬
‫מהמרחב האוטופי שעליו מדבר השיר‪ .‬במרחב אידילי זה‬
‫מופיעים ערכים שונים בתכלית מאלו של התנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫ביטויים נוספים לקונפליקט זה הינם הצורך בקרבה בין הפרח‬
‫לפרפר‪ ,‬לעומת המרחב של הבית המלבני המרוחק שברקע‪,‬‬
‫הציפור השרה על ממטרה לעומת האם העובדת תוך כדי‬
‫הרחת הפרח ובנה המחזיק צעצוע של משאית‪ ,‬המייצגת את ערך העבודה‪ ,‬הדוגרת המהלכת עם‬
‫אפרוחיה במודל משפחתי מנוגד לזו של התנועה הקיבוצית אל מול הילדים המחזיקים צעצוע של‬
‫סוס עץ על רקע מבני הלול והגדר‪ .‬הכבשה והטלה‪ ,‬אף הם במודל משפחתי‪ ,‬התחומים בתוך הדיר‬
‫אל מול הילדים אל רקע נוף העץ וההרים‪ .‬הפרה והעגלה בסצנה‬

‫משפחתית של מתן חום אנושי אל מול ילד וילדה משתהים‪.‬‬

‫בהמשך הספר נעלם המרחב הפרטי אל מול ערכיים‬
‫סוציאליסטיים מובהקים של העמל הקיבוצי‪ .‬דוגמאות לכך‬
‫נמצאות בשיר "האוטו הירוק"‪ ,‬שבו ממלא רכב גדול את הדף‪,‬‬

‫על רקע הקיבוץ המופיע על ראש ההר; הערך האידאולוגי מרחיק‬
‫ובולע את המרחב הפרטי‪ .‬בשיר "הטרקטור" מובנה סולם ערכיים‬
‫מגדריים‪ ,‬המכתיב לפרט את אפשרויות התעסוקה שבהן יוכל‬

‫להשתלב; מופיעה חלוקת‬
‫תפקידים מגדרית‪-‬קיבוצית‪,‬‬
‫ובה מקצוע הפלחה הגברי‬
‫מיוצגת על ידי הטרקטור והשדות‪ ,‬אל מול המטפלת הנשית‬
‫בעלת מטפחת אדומה‪ ,‬המנציחה את חשיבות ערך העבודה‪.‬‬
‫כחתימת לילה טוב‪ ,‬מסתיים הספר בחשיבות מלאכת השמירה‬

‫על ילדי העתיד הלנים בצוותא בלינה קיבוצית‪.‬‬

‫בהמשך לגישתה של דר‪ ,‬באיוריה של קנטור ניתן לראות את‬
‫המודל המשפחתי האידיאולוגי מנופץ דרך בעלי החיים המייצגים‬
‫מודל משפחתי שונה שבו האם והילדים מהלכים יחד‪ .‬בדרך זו‬
‫היא מתארת את הקונפליקט המתבטא בשירים ובאיורים גם‬
‫יחד‪ ,‬והצורך ליישר קו עם האידיאולוגיה הקיבוצית‪ ,‬אך בו בעת‪,‬‬
‫מתחת לפני השטח להציע אלטרנטיבה לקשיים שאותה‬

‫אידיאולוגיה מנסה להנחיל‪.‬‬

‫קנטור והשפעות אירופיות‬

‫ניתוח איור מתחלק לשני רכיביו העיקריים‪ ,‬התוכן והצורה‪ ,‬ומערכת הקשרים ביניהם‪ .‬את הסיפור‬
‫הוויזואלי‪ -‬הינו הצורה הייחודית המשתקפת באיוריה של קנטור ניתן לבודד על ידי השוואתו‬

‫לאיורים אירופאיים בני התקופה‪ ,‬תוך השוואת המרכיבים‬
‫החזותיים בהם השתמשו מאיירים מפורסמים בני זמנה‪ .‬פירוט‬
‫המרכיבים החזותיים (קומפוזיציה‪ ,‬תפיסת חלל‪ ,‬צבע‪ ,‬אור‪ ,‬קו‬
‫וצורה)‪ ,‬יאפשרו את בידוד הסגנון האוניברסאלי אל מול‬
‫המשמעות הלוקלית המתגלמת באיורים‪ .‬דמיון סגנוני רב מתגלה‬
‫לאיורי ספרים של מאיירת איטלקית בשם מאריה פיה פרנזוני‬
‫)‪ 11.(Franzoni‬בספריה מאוירות דמויות ילדים‪ ,‬המבקרים‬
‫בתחנות משק ללא נוכחות מבוגר ובהם בעלי החיים מבודדים‬
‫מהסביבה על ידי תיחומם בתוך מבנים מגודרים‪ ,‬בדומה לאיוריה‬
‫של קנטור‪ .‬עם זאת‪ ,‬מבט מעמיק על האיורים האיטלקיים מלמד על שוני מהותי בתוכנם‪ ,‬שכן‬
‫הילדים המיוצגים בם לוקחים חלק פעיל במטלות המשק‪ .‬דמויות הילדים באיוריה של קנטור אינם‬
‫משתלבים במשק‪ ,‬בניגוד למצופה לכאורה מבת קיבוץ שאמורה להנחיל ערכים סוציאליים לילדים‪.‬‬

‫‪ http://www.paroleappiccicate.it/post/565211448/maria-rosa-bertolini 11‬וגם‬
‫‪http://ilclandimariapia.blogspot.co.il/2012/05/i-bambini-di-mariapia.html‬‬

‫השוואה זו מצביעה על המורכבות שנשקפת מבין איוריה של קנטור‪ ,‬הזהות הסוציאליסטית הניכרת‬
‫ברקע האיורים‪ ,‬נבחנת מחדש‪.‬‬

‫הטקסט של ברגשטיין מהווה עוגן לפענוח האיור תוך בחינת המרכיבים החזותיים בהם השתמשה‬
‫קנטור על מנת להביע את הטקסט‪ .‬אפיון הצורות שבאיורי הספר מלמד על קווי מתאר ברורים‬
‫התוחמים את פרטי האיורים תוך יצירת מבנה חלל בעל עומק‪ ,‬וכן על קומפוזיציה חתומה שבה‬
‫בחרה המאיירת‪ ,‬אל מול הבהירות המוחלטת היוצרת צבעוניות גרפית שטוחה‪ .‬בדרך זו ניתן לומר‬
‫שתחום דמויות הילדים בגדרות אל מול הסצנה הספרותית‪ ,‬יוצר השוואה בין הנוף (הסביבה)‪ ,‬אל‬
‫מול התוכן השירי‪ ,‬בתאורה שווה‪ .‬כלומר המשקל שקנטור נותנת לטקסט זהה לזה של התפאורה‬
‫לשיר‪-‬לקיבוץ‪ ,‬תחום דמויות הילדים בגדרות אל מול הסצנה הספרותית‪ ,‬מלמד על הטמעתם‬
‫בסביבה הקיבוצית ולא בזו השירית‪ .‬בצורה זו ניצבות זהות קולקטיבית אל מול זהות‬
‫אינדיבידואלית‪ ,‬זהות הילדים והקיבוץ אל מול פרשנות יחידנית של הטקסט; ניתן לומר שזהותה‬
‫של קנטור כיוצאת בית בורגני‪-‬אירופי‪ ,‬שבו לאם תפקידים של מתן חום ואהבה לילדים‪ ,‬מתגלה דרך‬

‫בעלי החיים שבאיוריה‪.‬‬

‫בינדר וקנטור‬

‫השוואה נוספת ניתן לערוך בין פרשנויות איוריות שונות לטקסטים זהים של ברגשטיין‪ .‬המאיירת‬
‫צילה בינדר‪ ,‬שהייתה בת גילה של קנטור‪ ,‬אך בעלת זהות בורגנית‪ .‬בספרה של ברגשטיין "עיניים‬
‫שמחות"‪ 12‬המקבץ את הספרים "ניסע אל השדה"‪ 13‬ו"בוא אלי פרפר נחמד"‪ 14‬מתווספים שירים‬
‫וסיפורים נוספים‪ ,‬המתארים את המציאות בקיבוץ במבט מן החוץ‪ .‬בינדר מייצגת הבעה‬

‫סנטימנטלית וראייתה את המציאות הינה מגובה‬
‫עיניו של הילד‪ 15 .‬באיוריה נעלמו הגדרות שאפיינו‬
‫כל כך את איורי קנטור‪ .‬הביגוד שבינדר מלבישה‬
‫בו את הילדים באיוריה הינו ביגוד מגוון‪ .‬המרחב‬
‫באיוריה לא מוגדר‪ ,‬אין כמעט התייחסות לנוף‬
‫ורקע פרט לתוספות של עצים לעיתים‪ .‬רישומיה‬
‫מאופיינים ברישום סגפני מינימאלי‪ ,‬אך מבעד‬
‫לקווים המהירים מתגלה תמונה סנטימנטלית‬
‫מלאה העצמה רגשית‪ .‬הילדים מצוירים כבודדים מגובה הברך כלפי מעלה‪ ,‬כלומר קרבה זו בין‬
‫האובייקט (הילד) לבין הציירת (בינדר) מקרבת את העולם הפרטי של הילד‪ ,‬תוך התעלמות ממסרים‬

‫‪ 12‬פ‪ .‬ברגשטיין‪ ,‬בוא אלי פרפר נחמד‪( ,‬בארי‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.)1945 ,‬‬
‫‪ 13‬פ‪ .‬ברגשטיין‪ ,‬ניסע אל השדה‪( ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.)1952 ,‬‬
‫‪ 14‬פ‪ .‬ברגשטיין‪ ,‬עינים שמחות‪( ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.)1960 ,‬‬

‫‪ 15‬ת‪.‬ר‪ .‬גונן‪" ,‬מרים ילן‪-‬שטקליס בראי האיור‪ :‬אינטרפרטציות ויזואליות ליצירותיה"‪ ,‬עיונים בספרות ילדים ‪,12 ,‬‬
‫(‪ ,)2002‬עמ' ‪ .39-59‬וכן ת‪.‬ר‪ ,‬גונן‪" ,‬צלה בינדר כמאיירת שירי מרים ילן‪-‬שטקליס"‪ ,‬ספרות ילדים ונוער ‪ ,‬כ'‪,)1994( ,‬‬

‫עמ'‪.36-49‬‬

‫ותכנים לאומיים‪ .‬השיר פרפר‪-‬ילד ובידיו נושא‬
‫פרפר‪ ,‬השיר פרח‪ -‬ילדה מחזיקה בידה פרח‪,‬‬
‫הלול מתאר תרנגול‪ ,‬תרנגולת ואפרוחים‪ ,‬ללא‬
‫נוכחות ילדים‪ ,‬בדיר‪ -‬ילדה מחללת בחליל‪,‬‬
‫ברפת‪ -‬פרה ועגלה ללא נוכחות ילדים‪,‬‬
‫בטרקטור‪ -‬טרקטוריסט וטרקטור ללא נוכחות‬
‫ילדים‪ ,‬האוטו‪ -‬משאית גדולה‪ ,‬ללא נוכחות‬
‫ילדים או פועלים‪ ,‬כלבי הנאמן‪ -‬כלב שמירה‬
‫בודד‪ .‬גם הסדר בין תחנות המשק השונות נעדר חלוקה דיכוטומית היררכית מוגדרת בניגוד לחלוקה‬
‫המוגדרת של קנטור‪ :‬בית‪ ,‬פועלי השירות (הכובסת)‪ ,‬לול‪ ,‬דיר‪ ,‬רפת‪,‬‬
‫פלחה‪ ,‬יצוא ומלאכת השמירה‪ .‬הפרשנויות האיוריות מבטאות‬
‫חוסר אחידות בפרשנות הטקסט בהתאם לעולמו התרבותי של‬

‫המאייר‪.‬‬

‫קנטור מול אמני קיבוץ אחרים‬

‫ההקשר האידיאולוגי של תצוגת הנוף ביצירות אמנות כמגלמת זהות קולקטיבית‪ ,‬פותח על ידי הוגי‬
‫דעות כמיטשל (‪ )1994 ,Mitchell‬שגרס שהנוף הוא מדיום לביטוי תרבותי‪ ,16,‬שאמה (‪,Schama‬‬
‫‪ )1995‬שקשר בין הנוף להבניית זיכרון קולקטיבי‪ 17,‬וסמיט (‪ )1991 ,Smith‬שהציע כי הנוף הוא כלי‬
‫ביטוי לאידיאולוגיה לאומית‪ 18.‬על פי מתודולוגיה זו ייצוג הנוף הקיבוצי ביצירות אמנות כמגדל‬
‫המים‪ ,‬הדשאים‪ ,‬הבתים והעצים‪ ,‬הינו בעל משמעות קולקטיבית‪ ,‬לאומית וסוציאליסטית‪ .‬כחלק‬
‫מתפיסה העולם הסוציאליסטית נתפס מודל המשפחה המסורתי כביטוי לבורגנות אותו יש להוקיע;‬
‫מחנכים‪ ,‬אנשי ציבור והוגי דעות של החינוך המשותף כמנחם גרסון‪ 19,‬שמואל גולן‪ ,20‬מאיר תלמי‪21‬‬
‫ועוד‪ ,‬ראו במגע אימהי "מופרז" פגיעה נפשית בילד‪ 22.‬ערכים משפחתיים של חום משפחתי הוגדרו‬

‫כ"בורגנים" על פי תפיסת העולם הרשמית‪ ,‬או כמיישמים ערכיים אינדיבידואליים‪.‬‬

‫השוואת ייצוג מודל המשפחה ביצירות נבחרות של אמני קיבוץ אשר סיפורם האישי דומה לזה של‬
‫קנטור‪ ,‬מלמד על קווי מתח דומים בין ייצוג המשפחה על רקע הנוף הקיבוצי‪ ,‬כמתח בין האישי‬

‫לכללי‪ .‬מריבוי עבודותיו של יוחנן סימון‬
‫המציגות אינטימיות משפחתית על רקע נופי‬
‫הקיבוץ בשנות הארבעים‪ 23‬סוברת תמיר‬
‫(‪ )Tamir‬בספרה "יוחנן סימון דיוקן כפול"‪,24‬‬
‫כי מדובר ב"אמירה אישית אופוזיציונית"‪,‬‬
‫אך מציינת גם שככל הנראה אמירה זו אינה‬

‫מודעת‪.‬‬

‫‪W.J.T. Mitchell, Landscape and Power, (Chicago and London: University of Chicago Press, 16‬‬
‫)‪1994‬‬

‫‪S. Schama, Landscape and Memory, (Fontana Press: Bath, 1995) 17‬‬
‫‪A.D. Smith, National Identity,( London :Penguin, 1991), p.70 18‬‬

‫‪ 19‬מ‪ .‬גרסון‪ ,‬תפקיד ההורים בחינוך המשותף‪) ,‬תל אביב‪ :‬ספריית פועלים‪ ,(1945 ,‬עמ' ‪23-27‬‬
‫‪ 20‬ש‪ .‬גולן‪" ,‬הערכה פסיכולוגית של החינוך המשותף" ‪ ,‬אופקים לחינוך ותרבות‪ ,‬ג'‪ ,)1948( 18:‬עמ' ‪ 47‬וגם ש‪ .‬גולן‪,‬‬

‫החינוך המשותף‪( ,‬תל אביב‪ :‬ספרית פועלים‪ ,)1961 ,‬עמ' ‪135‬‬
‫‪ 21‬מ‪ .‬תלמי‪" ,‬המשפחה והקיבוץ"‪ ,‬הדים‪ ,‬יולי )‪ ,(1945‬עמ' ‪22-29‬‬
‫‪ 22‬ט ‪.‬תמיר‪ ,‬יוחנן סימון‪ :‬דיוקן כפול‪ ,‬תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות (‪ ,)2001‬עמ' ‪,97‬‬
‫‪" 23‬מנוחה בקיבוץ" (‪" ,)1944‬שבת בקיבוץ" (‪" ,)1944‬נטיעות ט"ו בשבט" (‪" ,)1945‬ט"ו בשבט" (אמצע שנות‬
‫הארבעים)‪" ,‬משפחה בקיבוץ" (‪" ,)1946‬ערב בקיבוץ" (אמצע שנות הארבעים)‪" ,‬אחרי העבודה" (אמצע שנות‬
‫הארבעים)‪" ,‬שבת על הדשא" (‪" ,)1947‬בשבילי הקיבוץ" (‪" ,)1947‬שעת הילדים" (‪ )1947‬ו"מנוחה בקיבוץ" (‪.)1949‬‬
‫‪ 24‬ט ‪ .‬תמיר‪ ,‬יוחנן סימון‪ :‬דיוקן כפול‪ ,‬תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות (‪.)2001‬‬

‫אמן קיבוץ נוסף‪ ,‬אורי כוכבא‪ ,‬יצר סדרת חיתוכי לינוליאום בשם‬
‫"קורות חיים" (‪ ,)1943-1942‬בהשראת עבודותיו של פרנס מרזל‪ ,‬בזמן‬
‫שהותו במחנה שבויים בגרמניה‪ .‬בסיפור חייו מהעבר הבורגני דרך‬
‫הקשיים בחיי הקיבוץ על רקע מעצרו בזמן מלחמת השנייה רואה‬
‫מישורי (‪ )Mishory‬בספרו "שם מלחמה‬
‫משתוללת" אמירה אינדיבידואליסטית‬
‫חריפה כנגד הקולקטיביזם המצופה‪ 25.‬לאורך‬
‫מספר איורים מופיע פרפר על פרח כמוטיב‬
‫חוזר‪ ,‬כמחבר בין העבר הגלותי להווה בשבי אל ֶעבר העתיד‪ -‬הקמת‬
‫משפחה על רקע נופי הקיבוץ‪ 26.‬סיפורו הוויזואלי חושף געגועים לחופש‪,‬‬

‫אך גם לרגש חם כשל משפחה‪.‬‬

‫קנטור הרווקה שהייתה בשלבי הסתגלות לחיים החלוציים בקיבוץ נען‪ ,‬נאלצה לבחון את מוסד‬
‫הנישואין הבורגני אירופי‪ ,‬כפי שהכירה מבית הוריה‪ ,‬ביחס לחיים החדשים שבהם ניסתה להשתלב‪.‬‬
‫ביצירתה של קנטור ניתן להבחין בקשר של סימביוזה לעברה המשפחתי המנסה לחדור החוצה אל‬
‫הרקמה הקיבוצית החדשה‪ .‬על סמך ראיונות שהתקיימו עמה‪ ,‬ניתן לומר שקנטור עצמה הייתה‬
‫מודעת לריבוי הג ֵדרות‪..." ,‬חייב להיות משהו שחוסם את הילד מלרדוף‪ ,‬כפי שהיה נוהג באופן טבעי‪,‬‬
‫אחרי הפרפר‪ .‬כך כאמור נוצרה הגדר‪ 27".‬תיאור זה מלמד כי הגדר משקפת צורך פנימי של רצון‬
‫לרדוף אחרי הפרפר‪ ,‬אל מול מעצור חיצוני המונע את היכולת להגיע אל הרצוי‪ .‬סיפורה האישי של‬
‫קנטור הינו תמונת ראי לחברי קיבוץ נוספים בשנות הארבעים‪ ,‬שמן הצד האחד הזדהו עם ערכי‬

‫קיבוץ סוציאליסטים ומן הצד השני התגעגעו לעברם הבורגני‪ -‬המשפחתי‪.‬‬

‫‪ 25‬א‪ .‬מישורי‪ ,‬שם משפחה משתוללת כאן שותלים ורוקדים‪ :‬אריה אלואיל‪ ,‬פאול הניך‪ ,‬אורי כוכבא‪ ,‬רעננה‪:‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה (‪ ,)2012‬עמ' ‪7-23‬‬
‫‪ 26‬שם‪ ,‬עמ' ‪121 -71‬‬

‫‪ 27‬א‪ .‬דאוס‪" ,‬כך נולד "בוא אלי פרפר נחמד""‪ ,‬ענבל‪ ,)1981( ,46 ,‬עמ' ‪17‬‬