אילון שמיר ואלון פאוקר - סירקין - מבשרו של המחנה

‫מבשרו של המחנה‪:‬‬
‫נחמן סירקין והסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הארץ‪-‬ישראלי‬

‫אילון שמיר‪ ,‬אלון פאוקר‬

‫מבוא‬
‫במסתו הגדולה של ברל כצנלסון על נחמן סירקין‪' ,‬האחד במערכה' משנת ‪ 1939‬הוא קבע‬
‫ש'המחנה לא הכיר את מבשרו'‪ 1.‬במשפט זה מובלעת ההנחה‪ ,‬שסירקין היה ה'מבשר' של‬
‫ה'מחנה' הציוני‪-‬סוציאליסטי בארץ ישראל‪ .‬כדי לעגן קביעה זו‪ ,‬הקדיש ברל מסה גדולה‪,‬‬
‫שיצאה גם כספר עצמאי‪ ,‬על הגותו המוקדמת של סירקין‪ .‬במסה מחקרית זו הראה ברל‬
‫כצנלסון כיצד כבר ב‪ 1898-‬טמן סירקין את זרעיו של הסוציאליזם הארץ‪-‬ישראלי המאוחר‪.‬‬
‫אולם ברל כצנלסון‪ ,‬התמקד בהגותו המוקדמת של סירקין‪ ,‬שמצאה את ביטויה בחיבורו הגדול‬
‫מ‪' 1898-‬שאלת היהודים ומדינת היהודים הסוציאליסטית' (להלן‪' :‬שאלת היהודים')‪ 2.‬הוא לא‬
‫דן בהתפתחות הקשר בין התיאוריה הבשלה והמאוחרת של סירקין לבין מעצביו בפועל של‬
‫הסוציאליזם הארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬קרי הוא עצמו והנהגת 'אחדות העבודה' בכלל‪ .‬היו חוקרים‬
‫שהצביעו על סירקין בתור ההוגה המרכזי של הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הארץ ישראלי‪3.‬‬
‫אולם עד כה לא נערך מחקר המצביע על התפתחות קשר זה לאורך העשורים הראשונים של‬
‫המאה העשרים‪ ,‬שבו הושלמה העברת‪-‬המקל בין התיאוריה של סירקין לבין המעשה הפוליטי‬
‫של אחדות העבודה‪( .‬למה רק אחדות העבודה?) הדבר תמוה‪ ,‬שכן מדובר בדוגמה נדירה לקשר‬
‫ישיר בין ההגות למעשה הפוליטי‪ ,‬סוגיה שיש לה השלכות רחבות על פילוסופיה פוליטית בכלל‪.‬‬

‫המאמר שלפנינו מבקש למלא חסר זה‪.‬‬
‫לשם כך נבחן כיצד כבר בחיבורו 'שאלת היהודים' מ‪ ,1898-‬הניח סירקין את היסודות למה‬
‫שיכנה מאוחר יותר 'סוציאליזם קונסטרוקטיבי'‪ .‬בהמשך נראה שביחסים בין ה'מבשר' לבין‬
‫ה'מחנה' הייתה גם נסיגה‪ ,‬בעיקר בשלב הטריטוריאליסטי של סירקין‪ ,‬שנמשך בין ‪ -1904‬ל‪-‬‬
‫‪ 1908‬לערך‪ ,‬כלומר במקביל לראשית העלייה השנייה‪ .‬בשנים אלה הייתה השפעה רבה דווקא‬
‫לברוכוב‪ ,‬שהפך למנהיג התיאורטי של ‘פועלי ציון’‪ .‬אולם עם חלוף תקופה זו עתידה משנתו‬

‫המתפתחת של סירקין להיות רלוונטית יותר ויותר עבור המנהיגות הארץ‪-‬ישראלית‪.‬‬
‫תהליכי ההתקרבות בין סירקין למנהיגות הפועלית בארץ ישראל התרחשו לפני מלחמת‬
‫העולם הראשונה ובמהלכה‪ .‬הלכה והעמיקה ההבנה‪ ,‬שהמודל הבורוכובי של 'תורת השלבים'‬
‫אינו רלוונטי למציאות הארץ ישראלית‪ .‬כלומר‪ :‬שאין לייסד את הציונות על קפיטליזם‪ ,‬אשר‬
‫מתוכו יצמח הסוציאליזם באמצעות מלחמת מעמדות‪ .‬נצביע‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬על ההבשלה‬
‫התיאורטית של ברל כצנלסון‪ ,‬ונבדוק כיצד התבטאה ההתקרבות גם בהיכרות אישית עם‬
‫אישים כמו בן‪-‬גוריון ובן‪-‬צבי‪ .‬בתוך כך נבחן את השפעת רעיונותיו של סירקין על ארגון 'החלוץ'‬

‫כארגון תנועת עלייה המונית לארץ ישראל המיועדת להתיישבות קואופרטיבית‪.‬‬
‫בהמשך נבחן את התחזקות הקשר בין סירקין למנהיגי 'אחדות העבודה' נוכח וועידת‬
‫פועלי‪-‬ציון בשטוקהולם ב‪ .1919-‬לצד הקשרים האישיים נראה את היסודות ל'סוציאליזם‬

‫‪ 1‬ברל כצנלסון‪' ,‬האחד במערכה'‪ ,‬בתוך‪ :‬נחמן סירקין‪ ,‬כתבים א'‪ ,‬עמ' קלג‪.‬‬
‫‪ 2‬החיבור יצא ב'דאס וורטה'‪ ,‬עיתון סוציאליסטי בווינה‪Nachman Syrkin [Ben-Elieser] 'Die Judenfrage und .‬‬

‫‪ .der Sozialistische Judenstaat', Deutsche Worte xviii (1898) pp. 289-313‬תרגום עברי‪ :‬נחמן סירקין‪ ,‬כתבי‬
‫נחמן סירקין א'‪[ ,‬חסר שם המתרגם]‪ ,‬הוצאת הקבוץ המאוחד תל אביב תשל"ח‪ ,‬עמ' ‪.59-1‬‬

‫‪ 3‬ראו למשל‪ :‬יונתן פרנקל‪ ,‬נבואה ופוליטיקה‪ ,‬עם עובד תל אביב תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;332‬ברוך כנרי‪ ,‬משק מתוכנן ציוני ומשק‬
‫מתוכנן ציוני סוציאליסטי‪ ,‬רמת אפעל ‪ ,1993‬עמ' ‪ ;126-120‬הנ"ל‪ ,‬לבטי הגשמה ‪ :‬דיון בעשייה הציונית‪-‬סוציאליסטית‬

‫בשנות העשרים של המאה העשרים‪ ,‬רמת אפעל ‪ ,2007‬עמ' ‪.26-18‬‬

‫‪1‬‬

‫הקונסטרוקטיבי' הארץ ישראלי‪ ,‬כפי שהם עולים מנאומו של סירקין בוועידה זו‪ ,‬המהווה את‬
‫תפיסתו הבוגרת והבשלה ביותר (נאום שעד כה לא זכה לדיון מפורט במחקר‪ ,‬למרות חשיבותו‬
‫הגדולה)‪ .‬בנאום זה טבע סירקין את המושג 'סוציאליזם קונסטרוקטיבי'‪ ,‬והגדיר בכך את הזרם‬

‫הסוציאליסטי הארץ‪-‬ישראלי כזרם מיוחד ומובחן בהגות הסוציאליסטית בכלל‪.‬‬
‫מכאן נעבור לבחינת פעילותה של משלחת של פועלי ציון לארץ ישראל‪ ,‬שסירקין היה‬
‫הדמות הבולטת בה‪ .‬בדיוני המשלחת‪ ,‬שנמשכו חודשים ארוכים‪ ,‬השתתפו מנהיגים צעירים כמו‬
‫בן‪-‬גוריון‪ ,‬בן‪-‬צבי‪ ,‬שז"ר‪ ,‬טבנקין‪ ,‬יבנאלי ועוד‪ .‬עיקר התוצר של הועדה לא היה דווקא הדו"ח‬
‫הכתוב‪ .‬השפעתה המרכזית הייתה בתהליך הלימודי המעמיק‪ ,‬בו נחשפו מובילי המדיניות‬
‫לחזון הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי‪ ,‬והפכו למעשה לתלמידיו של סירקין‪ .‬לא תלמידים‬
‫ממושמעים‪ ,‬אלא תלמידים יוצרים‪ .‬בכך נראה כיצד היוותה המשלחת תהליך של העברת מקל‬
‫מסירקין ההוגה‪ ,‬איש‪-‬הנבו שלא עלה לארץ‪ ,‬למנהיגות צעירה יותר שחתרה להגשים את חזונו‬
‫האוטופי באופן גמיש ופרגמטי‪ ,‬תוך ניסוי וטעיה‪ .‬עדות לכך יש במפעלים כמו חברת העובדים‬

‫וההסתדרות בכלל‪ ,‬בנק פועלים‪ ,‬שינוי מעמדה של קק"ל‪ ,‬תנועת החלוץ ועוד‪.‬‬
‫לסיום נדון בשאלה נוספת העולה מקביעתו של ברל כצנלסון‪ ,‬קרי‪ :‬מדוע לא הכיר המחנה‬
‫את מבשרו? מדוע נותרה דמותו של סירקין שכוחה‪ ,‬רחוקה מהתודעה של 'המחנה'‪ ,‬רחוקה‬

‫מתלמידיהם של ברל כצנלסון וטבנקין ובן‪-‬גוריון?‬

‫מבשרו של המחנה‬
‫'עודני זוכר'‪ ,‬כותב ברל כצנלסון‪' ,‬את הימים בשעה שנחמן סירקין היה "המשוגע" היחיד בקרב‬
‫הפועלים שהגה ברעיון ארץ‪-‬ישראל'‪' 4.‬הוא הכריז על הציונות הסוציאליסטית‪ ,‬כשהציונות הייתה‬
‫כל כך רחוקה מכל רעיון של עבודה ומכל חוג של עובדים‪ ,‬וכשלסוציאליזם היה כל כך זר כל רעיון‬
‫של לאומיות‪ .‬בו חיתה האינטואיציה ההיסטורית‪ ,‬הרואה דברים בטרם התגלו‪ 5'.‬במסה מרתקת‪,‬‬
‫המהווה למעשה ספר של תלמיד על רבו‪ ,‬תיאר ברל כצנלסון את התהליך הארוך שעבר סירקין עד‬
‫שהצליח לגבש את הרעיון של הציונית סוציאליסטית‪ .‬ברל מתאר את סירקין כ'האחד במערכה'‪,‬‬
‫אשר נדחה הן על ידי המחנה הציוני והן על ידי המחנה הסוציאליסטי שנטה להתכחש ללאומיות‬
‫היהודית‪ 6.‬תהליך זה הגיע להבשלה בחיבור 'שאלת היהודים' שהתפרסם ב‪ 1898-‬כחלופה‬
‫סוציאליסטית ל'מדינת היהודים' שפרסם הרצל שנתיים קודם לכן‪ 7.‬למתבוננים בהגותו הבשלה‬
‫של סירקין ברור שזהו חיבור ראשוני‪ .‬אבל כבר בחיבור זה מופיעים קווי‪-‬המתאר למה שלימים‬
‫יגדיר סירקין כ'סוציאליזם קונסטרוקטיבי'‪ .‬זהו סוציאליזם הנשען באופן חלקי על ניתוחים‬
‫מטריאליים השואבים מתורת מרקס אבל שונים ממנה באופן מהותי‪ .‬בדומה להרצל סבר סירקין‬
‫שתהליכים סוציולוגיים גדולים מובילים את הקיום היהודי באירופה לחוסר‪-‬מוצא‪,‬‬
‫לקטסטרופה‪ 8‬ומהווים כוח מניע לשינוי‪ .‬אבל סירקין לא הסתפק במוטיבציה הנגטיבית של לחץ‬
‫האנטישמיות‪ .‬בשונה מ'מדינת היהודים' של הרצל‪ ,‬עלייה לארץ ישראל חייבת להיות מונעת גם‬
‫מכוחו של הרצון‪ ,‬מהמעשה החלוצי‪ ,‬הוולונטרי‪ .‬הציונות הסוציאליסטית תתרומם על גליה של‬
‫אמונה אידיאליסטית בתיקון עולם במישור החברתי‪ ,‬בכמיהה לממש את מהותו הנבואית של‬

‫‪ 4‬ברל כצנלסון‪ ,‬מתוך 'אל הפועלים היהודים באמריקה'‪ ,‬קונטרס ק"ב כסלו תרפ"ב ‪ ,3‬כתבים א'‪ ,‬עמ' ‪.287‬‬
‫‪ 5‬ברל כצנלסון‪ ,‬מתוך‪' :‬במועצת 'אחדות העבודה' בנחלת‪-‬יהודה'‪ ,‬י' טבת תרפ"ה‪ ,‬ברל כצנלסון כתבים ב'‪ ,‬עמ' ‪.122‬‬
‫‪ 6‬ברל כצנלסון‪' ,‬האחד במערכה'‪ ,‬בתוך‪ :‬כתבי נחמן סירקין‪ ,‬דבר‪ ,‬תל אביב תרצ"ח כ‪-‬קלג‪ .‬מסה זו יצאה גם כספר נפרד‪:‬‬

‫ברל כצנלסון‪ ,‬האחד במערכה – ראשיתו של נחמן סירקין‪ ,‬דבר תל אביב תרצ"ט‪.‬‬
‫‪ 7‬אילון שמיר‪' ,‬הרצל וסירקין‪ ,‬בין ציונות לסוציאליזם'‪ ,‬בכתובים‪.‬‬

‫‪ 8‬נחמן סירקין‪ ,‬כתבי נחמן סירקין א'‪ ,‬דבר‪ ,‬תל אביב תרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪.23-12‬‬

‫‪2‬‬

‫העם היהודי‪ .‬לכן אין להסכים להצעה לבנות את ארץ ישראל על יסודות קפיטליסטיים‪ .‬בכך חרג‬
‫סירקין מהניתוח המרקסיסטי‪ ,‬לפיו לפני המהפכה הסוציאליסטית חייב לבוא שלב קפיטליסטי‬
‫של בניית הכלכלה‪ ,‬ורק לאחריו יבואו מלחמת מעמדות והשלב הסוציאליסטי‪ .‬את הארץ‪ ,‬הסביר‬
‫סירקין‪ ,‬יש לבנות מלכתחילה על יסודות סוציאליסטיים‪ ,‬תוך דגש על קואופרציה ושוויון‪9.‬‬
‫סירקין התנגד להגדרת חזונו כ'אוטופיה'‪ ,‬אבל על פי האמת חיבורו שייך לחשיבה האוטופית‪,‬‬
‫בדומה ל'מדינת היהודים' של הרצל‪ .‬היה זה 'ריאליזם אוטופי'‪ ,‬כהגדרתו של יוסף גורני‪ 10.‬כלומר‪,‬‬
‫ציור של תמונת עתיד שאחוזה ביסודות ריאליים במציאות ולכן עשויה להניע את התהליך‬
‫ההיסטורי לכיוון מימוש החזון‪ .‬במרכז תפיסתו עמד הלאום‪ ,‬ולא מלחמת המעמדות של‬
‫הפרולטריון בבורגנות‪ 11.‬הפועלים עתידים להיות הכוח המניע בתנועה הציונית‪ ,‬ולכן הם אלה‬
‫שצריכים להוביל אותה‪ .‬במקום מלחמת מעמדות דיבר סירקין על שיתוף פעולה קונסטרוקטיבי‬
‫בין המעמדות‪ ,‬תוך הסכמה על הבכורה של המעמד הפועלי ועל היישום הסוציאליסטי של‬
‫הציונות‪ .‬על הסוציאליסטים לשאוף‪ ,‬אפוא‪ ,‬להגמוניה בתנועה הציונית‪ ,‬ולא להחרימה מתוך‬
‫התנגדות טהרנית לבורגנות‪ .‬בכך ניסח‪ ,‬כאמור לראשונה‪ ,‬את מה שעתיד להתפתח לסוציאליזם‬

‫הקונסטרוקטיבי‪.‬‬
‫עם פרסום המסה עדיין לא הכיר המחנה את מבשרו‪ .‬החיבור שפורסם בגרמנית לא הותיר כמעט‬
‫שום רושם‪ .‬אולם שלוש שנים מאוחר יותר‪ ,‬ב‪ ,1901-‬התפרסמו הרעיונות המרכזיים שבו ב'קול‬
‫קורא לנוער היהודי'‪ 12,‬והותירו רושם רב‪ .‬הם היוו תשתית הגותית לפריחתה של הציונות‬
‫הסוציאליסטית בקרב הנוער היהודי ברוסיה בשנים אלו‪ .‬לדברי פרנקל‪' ,‬היה זה רק טבעי שרבים‬
‫שראו בו קודם תמהוני‪ ,‬יפנו אליו עכשיו מתוך הערכה חדשה‪ .‬יוקרתו ברוסיה מעולם לא הייתה‬

‫כה גבוהה כדרך שהייתה בתקופה שבין הפוגרום בקישינב ובין מהפכת ‪.13'1905‬‬
‫אולם זמן לא רב לאחר מכן דווקא התרחק המבשר מן המחנה הסוציאליסטי הארץ‪-‬ישראלי‪.‬‬
‫הפוגרום בקישינב ב‪( 1903-‬והפרעות שנמשכו לאחריו) עוררו בסירקין חרדה מפני שואה קרבה‬
‫ליהדות מזרח אירופה‪ .‬הקשיים בארץ ישראל וכישלונות הניסיונות של הרצל הביאוהו‬
‫לטריטוריאליזם‪ 14,‬והרחיקוהו מראשוני העלייה השנייה ומההזדמנות לעלות בעצמו לארץ‬
‫ישראל‪ 15.‬במקום זאת היגר לארה"ב ב‪ ,1907-‬שם הוזמן לערוך את 'דאס פאלק'‪ ,‬בטאון התנועה‬

‫הסוציאליסטית‪-‬טריטוריאליסטית באמריקה‪.‬‬
‫אולם הטריטוריאליזם היה אפיזודה בלבד‪ .‬בשנים ‪ 1909-1908‬חזר בו סירקין מן‬
‫הטריטוריאליזם‪ 16,‬והמשיך לפתח את הגותו המקורית‪ ,‬תוך חיבור למציאות המתהווה בארץ‬

‫ישראל‪.‬‬

‫התקרבות לרעיונות סירקיניים בקרב חלוצי העלייה השנייה‬

‫‪ 9‬שם‪ ,‬עמ' ‪.57-54‬‬
‫‪ 10‬ראו למשל‪ ,‬יוסף גורני‪' ,‬הריאליזם האוטופי בציונות'‪ ,‬בתוך‪ :‬רנה שפירא ואריה כשר (עורכים)‪ ,‬רשפים – היבטים‬
‫היסטוריים‪ ,‬פילוסופיים וחברתיים של החינוך‪ ,‬אסופה לזכרו של פרופ' שמעון רשף‪ ,‬תל אביבי ‪ ,1991‬עמ' ‪ .49-37‬השוו‬

‫לסירקין‪ ,‬כתבי‪ ,‬עמ' ‪.42-40‬‬
‫‪ 11‬סירקין‪ ,‬כתבי‪ ,‬עמ' ‪.46-45‬‬
‫‪ 12‬סירקין‪ ,‬כתבי‪ ,‬עמ' ‪.76-63‬‬
‫‪ 13‬ונתן פרנקל‪ ,‬נבואה ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪.365‬‬
‫‪ 14‬אליהו בילצקי‪ ,‬מורשת סירקין‪ ,‬דבר תל אביב תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪.165-153‬‬
‫‪ 15‬מרי סירקין‪ ,‬אבי – נחמן סירקין‪ ,‬ירושלים תש"ל‪ ,‬עמ' ‪.89‬‬
‫‪ 16‬בילצקי‪ ,‬מורשת סירקין‪ ,‬עמ' ‪.209-203‬‬

‫‪3‬‬

‫בראשית העלייה השנייה שררה הסכמה בקרב המפלגות המרכזיות על כך שהארץ צריכה להיבנות‬
‫באופן קפיטליסטי‪ 17.‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ב'פלטפורמה הרמאלית'‪ ,‬שניסחו פועלי ציון ב‪ ,1906-‬הם החרו‪-‬‬
‫החזיקו אחר תורת השלבים של ברוכוב‪ 18.‬כלומר‪ ,‬שיש להשתית את הישוב על עקרונות‬
‫קפיטליסטיים ורק לאחר מכן לקיים מלחמת מעמדות ולייסד את הסוציאליזם‪ .‬לפי ברל כצנלסון‪,‬‬

‫בשנים הראשונות של העלייה השנייה החזיקו אנשיה בחזון מוגבל‪:‬‬

‫במידה שהיתה כבר ציבוריות או מחשבה מאורגנת של פועלים‪ ,‬היה צורך לענות על‬
‫השאלה‪ :‬מה תהיה הדרך? מה המוצא? מה אנחנו עושים כאן? – בזאת‪ ,‬בעצם‪ ,‬נתגלתה‬
‫כל החולשה הרעיונית של העליה השניה‪ .‬כשאנשים עלו הנה היתה הבנתם בעניני‬
‫התישבות קטנה‪ ,‬המעוף היה צר‪ .‬גם אותם הרעיונות שהובעו במחשבה ציונית – לא היה‬

‫מי שירים אותם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אינני יודע אם אנשי העליה השניה קראו את "אלטניילנד" של הרצל‪ .‬ואם גם‬
‫קראו – אינני יודע באיזו מידה נקלטו אצלם המחשבות שהובעו בספר זה על התישבות‬
‫קואופרטיבית‪ .‬ואולי לא ידעו כי ‪ 8-7‬שנים לפני התחלת העליה השניה כתב סירקין ספר‬

‫קטן על מדינה יהודית סוציאליסטית‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬אנשים אלה חיו באותם המושגים שהם קיבלו במפלגות שחיו בהן לפני כן ("צעירי‬
‫ציון" או "פועלי ציון") לגבי המהפכה ברוסיה או לגבי דרך התפתחותו של המשק‪ ,‬או‬
‫שהם התבססו על קורספונדנציות שהגיעו אליהם מהארץ בעתונות הציונית הכללית‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬דעתם היתה שכדי שהארץ תיבנה דרושה עבודה עברית‪ .‬זה היה רעיון פשוט למדי‪.‬‬
‫הם לא העמיקו לחקור מה יהיה גורלו של הפועל‪ .‬מה יעשה לאחר כיבוש העבודה? לא‬
‫היו רעיונות קבועים בשאלה זאת לא ל"פועלי ציון" ולא לאלה שלא היו ב"פועלי ציון"‪19'.‬‬

‫הדברים נכונים גם לברל עצמו‪ ,‬אשר ב‪ 1913-‬הדגיש את הרכוש הפרטי ואת היחיד‪ ,‬ולא ניכר אצלו‬
‫חזון חברתי שיתופי‪20.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬בתנועה הציונית הלכו והתרבו קולות התומכים בקואופרציה‪ ,‬אשר שאבו כוחם מהגותו‬
‫של סירקין‪ ,‬מפעילותו והגותו של פרנץ אופנהיימר‪ ,‬ומתמיכתו של הרצל ברעיונות אלו בשנותיו‬
‫האחרונות‪ ,‬הן בספרו 'אלטנוילנד' והן בזירת התנועה הציונית‪ .‬לרעיונות אלו הייתה השפעה גם‬
‫על 'פועלי ציון'‪ .‬בוועידה בקרקוב בדצמבר ‪ 1909‬השתתף גם סירקין‪ ,‬והתפתח ויכוח סוער בינו‬
‫(ולצידו קפלנסקי מפו"צ האוסטרים) לבין האסכולה הברוכוביסטית של 'תורת השלבים'‪ .‬ברוכוב‬
‫תקף את תכנית אופנהיימר‪ ,‬אולם סירקין דיבר על חשיבות הקואופרציה והסוציאליזם‬
‫מלכתחילה‪ .‬ציונים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬יכולים לחדול לרגע מן הדיבור על מלחמת מעמדות‪ .‬יצחק בן‪-‬צבי‪,‬‬
‫שבעבר היה מקורב ביותר לברוכוב‪ ,‬נקט עתה בעמדה קרובה לזו של נציגי המשלחת האמריקנית‬
‫והאוסטרית‪ ,‬סירקין וקפלנסקי‪ ,‬שתמכו בתכנית אופהיימר‪ 21.‬כך החלו לחדור רעיונות‬
‫קונסטרוקטיביים למנהיגות הפועלית של ארץ ישראל‪ 22.‬הן 'פועלי ציון' והן 'הפועל הצעיר' החלו‬

‫‪ 17‬למרות ההבדלים בין 'פועלי ציון'‪' ,‬הפועל הצעיר' ו'הבלתי מפלגתיים'‪ ,‬הסכימו כולם על התשתית הקפיטליסטית‬
‫בשלב הראשון של ההתיישבות בארץ‪ .‬יונתן פרנקל‪ ,‬נבואה ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪.437-413‬‬

‫‪ 18‬יוסף גורני‪ ,‬אחדות העבודה ‪ :1930-1919‬היסודות הרעיוניים והשיטה המדינית‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪;25-23‬‬
‫סלוצקי (עורך) פועלי ציון בארץ‪-‬ישראל (‪ ,)1919-1905‬תעודות רעיוניות ופרוגרמאטיות‪ ,‬אונ' ת"א ‪ ,1978‬עמ' ‪.18-17‬‬
‫‪ 19‬ברל כצנלסון‪ ,‬פרקים לתולדות תנועת הפועלים‪ ,‬כתבים יא‪ ,‬עמ' ‪.145‬‬
‫‪ 20‬ברל כצנלסון‪' ,‬על מושבי הפועלים'‪ ,‬כתבים א'‪ ,‬עמ' ‪.11-3‬‬
‫‪ 21‬פרנקל‪ ,‬נבואה ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪.480‬‬
‫‪ 22‬ברל כצנלסון‪ ,‬ערכים גנוזים‪ ,‬תל אביב תשי"ד‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬

‫‪4‬‬

‫לנטוש את האסטרטגיה הקודמת של פיתוח קפיטליסטי ופרולטריזציה‪ .‬ההיצמדות של 'פועלי‬
‫ציון' למרקסיזם דוגמטי ולמלחמת מעמדות נראתה יותר ויותר תלושה במציאות הארץ‬
‫ישראלית‪ .‬הלכו והתרבו התומכים בהקמת יישובי פועלים‪ ,‬בניסויים 'אוטופיים' כמו מרחביה‪,‬‬
‫ובפיתוח דגם חשיבה פוליטי מקורי‪ ,‬התואם את המציאות בארץ ישראל‪ .‬ב‪ 1910-‬החלה לצמוח‬

‫הקבוצה הארץ‪-‬ישראלית בדגניה שסימנה כיוון להמשך ההתיישבות‪.‬‬

‫פעילותו של סירקין למען סוציאליזם קואופרטיבי‬
‫מעבר לים המשיך סירקין לפתח את רעיונותיו בדבר בסיס קואופרטיבי לסוציאליזם הארץ‬
‫ישראלי‪ .‬בשנים אלה עמדה הקואופרציה במרכז עיוניו ופעילותו הארגונית‪-‬פוליטית של סירקין‪.‬‬
‫בוועידה החמישית של ‘פועלי ציון’ באמריקה (מונטריאול ‪ )1910‬העמיד סירקין את נושא‬
‫ההתיישבות הקואופרטיבית במרכז דבריו‪ 23.‬צריך לעודד התיישבות שיתופית‪ ,‬וצריך לתבוע‬
‫מקק"ל לתמוך בניסויים קואופרטיביים‪ ,‬הכוללים גם תעשייה ולא רק חקלאות כמו בניסיון של‬
‫אופנהיימר במרחביה‪ .‬אמנם‪ ,‬בגלל התנגדויות לא נתקבלו החלטות בנושאים אלו‪ 24,‬אולם הייתה‬
‫זו נקודה חשובה על רצף התפתחותה של פועלי‪-‬ציון האמריקנית כמפלגה לא‪-‬מרקסיסטית‪ ,‬אשר‬
‫שעונה על המבנים התיאורטיים של סירקין ולא של ברוכוב‪ .‬במקביל הלך והתבסס מקומו של‬
‫סירקין כתיאורטיקן מרכזי במפלגה האמריקנית‪ 25.‬החל מ‪ 1910-‬פרסם מאמרים רבים ביידיש‬
‫ובעברית (ב'האחדות'‪ ,‬בטאון 'פועלי ציון'‪ ,‬ובבמות נוספות) הבוחנים לעומק את שאלת‬
‫הקואופרציה ומעמידים אותה במרכז המאמץ לבנות את החברה בארץ‪-‬ישראל‪ 26.‬במקביל‪ ,‬היה‬
‫סירקין הראשון שפעל להכשרה לקראת התיישבות קואופרטיבית בארץ ישראל‪ 27.‬השם‬
‫להתארגנות זו‪' ,‬אחווה'‪ ,‬מופיע במאמר שפרסם ב'האחדות' ב‪ 28.1913-‬בתקנון שפרסם לאגודה‬
‫כתב‪' :‬מטרת החברה היא לסדר ולארגן את הגירתם של הפועלים העברים לארץ‪-‬ישראל וליישבם‬
‫שם אצל עבודת האדמה והתעשייה על יסודות של אחווה ושותפות‪ ,‬שהיחיד ידאג לצרכי הכלל‪,‬‬
‫והכלל ידאג לצרכי היחיד'‪ 29.‬במקום אחר הסביר כי 'ההיגיון הסוציאלי ידחוף יותר ויותר את‬
‫התנועה הזאת על דרך ההתאגדות הרחבה‪ ,‬ומכל ה'אחוזות' הקטנות תיברא קואופרציה כבירה‪,‬‬
‫שתקיף אלפי עובדים'‪ 30.‬אין כאן מקום לעמוד על קורותיה של יוזמה מרתקת זו‪ 31.‬לעניינו חשוב‪,‬‬
‫שלראשונה בציונות הסוציאליסטית מופיעה תפיסה מגובשת של הכשרת חלוצים להתיישבות‬
‫שיתופית בארץ ישראל‪ ,‬כמהלך תנועתי יזום ומאורגן‪ .‬סירקין עסק בה ברשימותיו הרבות בעברית‬

‫‪ 23‬מתתיהו מינץ‪ ,‬זמנים חדשים – זמירות חדשות‪ ,‬ת"א תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.104‬‬
‫‪ 24‬רחל רוז'נסקי‪ ,‬זהויות נפגשות‪ :‬פועלי‪-‬ציון בצפון אמריקה ‪ ,1905-1931‬מכון בן‪-‬גוריון באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪,‬‬

‫תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.93‬‬
‫‪ 25‬שם‪ ,‬עמ' ‪.183-184‬‬
‫‪ 26‬למשל‪ :‬נחמן סירקין‪' ,‬די גענאסענשאפטליכע קאלאניזאציאן'‪ ,‬אידישער קעמפפער ‪' ;25.3.1910‬אונזער‬
‫קאנסטרוקטיווע סאציאלע ארבייט'‪ ,‬אידישער קעמפפער ‪' ;4,5,1917‬די בעוועגונג פאר קאאפעראטיווע גארטענשטעדט'‪,‬‬
‫אידישער קעמפפער ‪' ;17,6,1910‬די סאציאל‪-‬קאפעראטיווע ארג‪ .‬פון דער "אחוה"'‪ ,‬אידישער קעמפפער‪ ,‬בהמשכים‪:‬‬
‫‪' ;24,5,1918 ;17,5,1918‬די יסודות פון דער סאציאל‪-‬קאאפעראטיווער ווירטשאפט אן ארץ ישראל'‪ ,‬אין‪ :‬געקליבענע‬
‫שריפטען‪ I‬עמ' ‪' ;284-276‬קאאפעראטיווען אין דער קאלאמיזאציע פן ארץ ישראל'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;296-285‬והמאמר החשוב‬
‫ביותר שלו בהקשר של הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי (רפרט מוועידת שטוקהולם ‪' )1919‬דער קאמסטרוקטיווער‬
‫סאציאליזם אין ארץ ישראל'‪ ,‬געקליבענע שריפטען ‪ ,II‬עמ' ‪.310-289‬‬
‫‪ 27‬הפנייה מופיעה כמודעה ב'אידישער קעמפפער'‪.31,3,1911 ,‬‬
‫‪ 28‬נחמן סירקין‪' ,‬אחוה'‪ ,‬האחדות ‪( 33‬תרע"ג‪-‬תרע"ד)‪ ,‬עמ' ‪.2-1‬‬
‫‪ 29‬נחמן סירקין‪" ,‬בנין קואופרטיבי"‪ ,‬האחדות ‪ 18‬ד (תרע"ג‪-‬תרע"ד)‪.‬‬
‫‪ 30‬נחמן סירקין‪' ,‬התיישבות המונים וקואופרציה'‪ ,‬האחדות ‪ ,15-14‬תרע"ג‪.‬‬
‫‪ 31‬להרחבה‪ :‬כנרי‪ ,‬משק מתוכנן‪ ,‬עמ' ‪.119-101‬‬

‫‪5‬‬

‫ב'האחדות' שעסקו בנושאי קואופרציה‪ 32,‬ורעיונותיו המשיכו לחלחל בקרב ציבור הפועלים‬
‫הארץ‪-‬ישראלי‪.‬‬

‫התהדקות הקשר בין 'המבשר' ל'מחנה' בימי מלחמת העולם הראשונה‬
‫בשנת ‪ 1916‬הגיעו דוד בן‪-‬גוריון ויצחק בן‪-‬צבי לניו יורק כפליטי מלחמה‪ .‬שניהם היו אנשי 'פועלי‬
‫ציון'‪ ,‬והקשר עם סירקין נוצר באופן טבעי‪ .‬הם הביאו עמם רעיון להקים ארגון בשם 'החלוץ'‪,‬‬
‫שיעזור בחילוץ מן המשבר של העליה השנייה‪ 33.‬לשיטתם יהיה זה 'צבא של חלוצים' (‪ 10,000‬איש)‬
‫שיעלו לא"י ויתמסרו למשימות הלאומיות של בניית הארץ מתוך תחושת חובה והקרבה למען‬
‫הלאום‪ 34.‬הייתה זו מחשבה ברוח הלאומית‪-‬פטריוטית של מלחמת העולם הראשונה‪ :‬על היחיד‬
‫להתגייס למען האומה מתוך הקרבה אישית‪ .‬אולם הפגישה עם סירקין הולידה שינוי בתפיסתם‬
‫של בן‪-‬גוריון ובן‪-‬צבי‪ ,‬שהמחקר הקיים לא נתן דעתו עליו‪ .‬השם 'החלוץ' נשאר‪ ,‬אבל מהות הארגון‬
‫קיבלה את העקרונות של 'אחוה' שקדמה לו‪ .‬את מקום החובה הצבאית וההקרבה שאפיינו את‬
‫הרעיון המקורי תפסה עתה תפיסה של העלייה לארץ כהזדמנות להתפתחות אישית וחברתית‪,‬‬
‫כמלות השיר 'אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות בה'‪ .‬דרישת ההגשמה שולבה באתוס מלהיב של‬
‫תקווה והבטחה לעתיד‪ ,‬להתפתחות וליצירת חברה שיתופית חדשה‪ ,‬חברת העתיד הנעלה של‬
‫הסוציאליזם‪ .‬על השינוי ניתן ללמוד מהשוואה בין רעיונותיהם של בן‪-‬צבי ובן‪-‬גוריון ב‪35,1916 -‬‬
‫לבין קונטרס 'החלוץ' שהתפרסם ב‪ ,1918-‬בו ניכרת השפעת תפיסתו של סירקין ורעיונות‬
‫'אחוה'‪ 36.‬ואכן‪ ,‬עם הקמת 'החלוץ' היו ‘פועלי ציון’ באמריקה הראשונים בברית פועלי‪-‬ציון‬

‫העולמית שהצטרפו אליו‪ ,‬וחברים רבים עברו מ'אחוה' אליו‪37.‬‬
‫הקשר למנהיגות ארץ ישראל התבטא גם בתמיכתו הנלהבת של סירקין בהקמת גדוד עברי‪ .‬ב‪5-‬‬
‫במרץ ‪ 1918‬יצא כרוז של קבוצה מ'פועלי ציון' באמריקה הקורא להתגייסות לגדוד העברי‪ .‬על‬
‫הכרוז היו חתומים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬סירקין‪ ,‬בן‪-‬גוריון ובן‪-‬צבי‪ .‬סירקין עצמו רצה להתגייס אך לא היה‬
‫כשיר‪ ,‬ולכן נפרד מבן‪-‬גוריון ובן‪-‬צבי שהתקבלו לגדוד‪ .‬אבל רוחו שרתה עם הגדוד‪ ,‬שהווה קרקע‬

‫לנביטת אחדות העבודה אצל בן‪-‬גוריון וברל כצנלסון‪38.‬‬

‫לקראת הימים הבאים‬
‫חודש קודם לכן‪ ,‬בפברואר ‪ ,1918‬התקיימה הוועידה השביעית של הסתדרות פועלי יהודה‪ .‬ברל‬
‫כצנלסון נשא בה את נאומו המכונן 'לקראת הימים הבאים'‪ ,‬שעתיד להוות תשתית להקמת‬
‫'אחדות העבודה'‪ .‬בנאום זה סקר את 'אחדות השאיפה הציונית‪-‬סוציאלית' תוך התייחסות‬
‫מיוחדת לסירקין‪' :‬זכור לטוב אדם אחד אשר אשו לא כבתה‪ .‬אדם ער‪ ,‬בעל הרגשה לאומית כבירה‬
‫וחושים עמוקים לעתיד‪ ,‬אשר נשאר נאמן לחיפושים ולתעיות הללו מן הימים הראשונים ועד היום‬

‫‪ 32‬נחמן סירקין‪" ,‬אחוה"‪ ,‬האחדות ‪ 33‬ד (תרע"ג‪-‬תרע"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ;2-1‬וגם הנ"ל‪" ,‬ההתישבות הקואופרטיבית וה"אחוה""‪,‬‬
‫האחדות ‪ 31‬ה (תרע"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ;33-31‬הנ"ל‪" ,‬הערות לאחווה"‪ ,‬האחדות ‪( 34‬תרע"ד)‪ ,‬עמ' ‪' ;6-5‬בנין קואופרטיבי'‪,‬‬

‫האחדות ‪ 18‬ד (תרע"ג‪-‬תרע"ד); 'האינדוסטריה בארץ‪-‬ישראל'‪ ,‬האחדות עה (תרע"ד)‪ ,‬עמ' ‪ 1-2‬ובבמות נוספות‪.‬‬
‫‪ 33‬יוזמה זו הקדימה את הקמת ארגון 'החלוץ' על‪-‬ידי טרומפלדור בוועידת חארקוב‪.1918 ,‬‬
‫‪ 34‬שבתאי טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ :‬חיי דוד בן‪-‬גוריון א' ירושלים ותל‪-‬אביב תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪.307‬‬

‫‪ 35‬יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬פועלי‪-‬ציון בעליה השנייה‪ ,‬הוצ' מפלגת פועלי א"י ואיחוד עולמי פוע"צ‪ ,‬תל אביב תשי"א‪ ,‬עמ' ‪165-‬‬
‫‪.180‬‬

‫‪ 36‬שם‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬
‫‪ 37‬רוז'נסקי‪ ,‬זהויות נפגשות‪.97-94 ,‬‬
‫‪ 38‬ברוך כנרי‪ ,‬טבנקין בארץ ישראל‪ ,‬יד טבנקין והוצאת הספרים של אונ' בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬רמת אפעל‪ ,‬תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪70-‬‬
‫‪ .57‬אגב‪ ,‬כדאי לשים לב למקומו של 'החלוץ' האמריקני בגדוד העבודה‪ ,‬שרבים מחבריו היו מאנשי 'אחוה'‪ .‬שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪.71‬‬

‫‪6‬‬

‫– נחמן סירקין'‪ 39.‬בנאום זה ניתן לראות ניצנים של תפיסה קונסטרוקטיבית 'סוציאלית' (ברל‬
‫אינו נוקט במונח המחייב 'סוציאליזם') שמטרתה לברוא בארץ ישראל חברת צדק‪ .‬חותמו של‬
‫סירקין ניכר במגמת ברל כצנלסון לרתום את הציונות כולה לטובת מעמד הפועלים‪ ,‬הציבור היחיד‬
‫שיכול להוביל אותה באופן פורה; בדרישה‪ ,‬הנובעת מכך‪ ,‬לרתום את כספי העם לטובת ציבור‬
‫החלוצים‪ ,‬תוך רצון להקים 'בנק אגררי' שיתמוך בפועל ובהתיישבות (רצון שיתממש ב'בנק‬
‫הפועלים');‪ 40‬ובקריאה למנף את הקרן הקיימת ככלי לרכישת קרקעות לטובת ההתיישבות‬
‫הפועלית העובדת‪ .‬לעומת תפיסותיו הקודמות של ברל כצנלסון‪ ,‬מופיעים עתה יסודות‬
‫קואופרטיביים כמו ערבות הדדית של חברת העובדים‪ 41.‬הוא גם מעלה על נס את הניסיון של‬
‫דגניה כצורה שיתופית מקורית בארץ‪ 42.‬שתאפשר את בנייתו של האדם החדש הארץ ישראלי‪43.‬‬
‫הנאום סלל את הדרך להקמת 'אחדות העבודה' בפברואר ‪ ,1919‬ולכן יש לראות בו נקודת חיבור‬

‫חשובה בין סירקין‪ ,‬ה'מבשר' התיאורטי‪ ,‬לבין ה'מחנה' הפוליטי ההולך ונבנה‪.‬‬
‫החיבור בא לביטוי גם בפעילותו של סירקין בשנה זו‪ .‬בדרכו לוועידת פועלי ציון בשטוקהולם‪ ,‬בה‬
‫שימש כנציג המפלגה האמריקנית‪ ,‬הוא השתתף בישיבות הכנה לוועידה ציונית שהתקיימו‬
‫בלונדון בפברואר‪-‬מרץ ‪ .1919‬בישיבות אלה נבחנה השאלה של קניית קרקעות פרטית או לאומית‬
‫בארץ ישראל‪ .‬סירקין נאבק על רכישת קרקעות לאומית באמצעות קק"ל‪ ,‬ודיווח על כך‬
‫ב'קונטרס'‪ ,‬ביטאונה החדש של 'אחדות העבודה' בעריכת ברל כצנלסון‪ 44.‬היה בכך ביטוי‬
‫להתלכדות עם הכיוון של 'אחדות העבודה'‪ 45.‬סמוך לאותו זמן צץ רעיון‪ ,‬שעתיד להיות חוליית‬
‫חיבור מרכזית בין ה'מבשר' לבין ה'מחנה'‪ :‬שיגור משלחת של פועלי‪-‬ציון לארץ ישראל‪ ,‬על מנת‬

‫לגבש קונספציה תיאורטית ומעשית כוללת להתיישבות קואופרטיבית‪46.‬‬

‫וועידת ‘פועלי ציון’‪ ,‬שטוקהולם‪ :1919 ,‬חיבור בין סירקין ל’אחדות העבודה’‬
‫באוגוסט ‪ 1919‬התקיימה ועידת 'פועלי ציון' העולמית‪ .‬חסר בה ברוכוב‪ ,‬מנהיגה הקודם של ‘פועלי‬
‫ציון’‪ ,‬שנפטר בטרם עת ב‪ .1917-‬למרות זאת ההתרגשות הייתה גדולה‪ .‬הייתה זו הוועידה‬
‫הראשונה לאחר המלחמה‪ ,‬והיא עמדה בסימן הצהרת בלפור שברוחה יחלו לגל עלייה גדול‬
‫מקודמיו ותנופה למעשה הציונית בכללו‪ .‬בשטוקהולם נפגשו לראשונה סירקין וברל כצנלסון‪ .‬על‬

‫הקשר המתהדק בין השניים בפגישה זו ניתן ללמוד מעדותו של זלמן רובשוב (שז"ר)‪:‬‬

‫ולוועידת שטוקהולם זו בא גם ברל‪ ,‬שהייתי קשור אליו קשר לבבות משנים [‪ .]...‬אין לי‬
‫כלל אף שמץ של יהירות לנסות ולהעלות על הנייר את כל פרשת ההוקרה וההתפעלות‬
‫שקרנה מתוך פגישת ברל עם רבו הזקן‪ ,‬עם נחמן סירקין‪ .‬הן היה ברל פעם כרוך אחריו‪,‬‬
‫ואחר‪-‬כך פרש ממנו ומרד בדעותיו [תמיכתו בטריטוריאליזם א‪.‬ש‪/.‬א‪.‬פ‪ ].‬והתקומם להן‪,‬‬

‫‪ 39‬ברל כצנלסון‪ ,‬כתבים א'‪ ,‬דבר תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.73‬‬
‫‪ 40‬ברל כצנלסון‪ ,‬כתבים א'‪ ,‬עמ' ‪ ,77‬והשוו‪ :‬נחמן סירקין‪ ,‬כתבי‪ ,‬עמ' ‪.240-230‬‬

‫‪ 41‬ברל כצנלסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.74‬‬
‫‪ 42‬שם‪ ,‬עמ' ‪.72‬‬

‫‪ 43‬אניטה שפירא‪ ,‬בדיונה בנאום חשוב זה‪ ,‬עומדת על קווי החשיבה של ברל ובהם סוציאליזם לא‪-‬מרקסיסטי‪ ,‬המתבסס‬
‫לא על מלחמת מעמדות אלא על מפעל משותף של פועלים ובורגנים בהובלת הראשונים‪ ,‬תוך הישענות לא על סטיכיה‬
‫אלא על הרצון הסובייקטיבי והאמונה במעשה החלוצי‪ .‬עם זאת‪ ,‬שפירא לא ציינה בדיונה את השפעתו הניכרת של‬

‫סירקין על ברל בעניינים אלה‪ .‬ראו‪ :‬אניטה שפירא‪ ,‬ברל‪ ,‬עם עובד תל אביב תש"ס‪ ,‬עמ' ‪.124-123‬‬
‫‪ 44‬נחמן סירקין‪' ,‬מכתבים מלונדון'‪ ,‬קונטרס ד (תרע"ט)‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬

‫‪ 45‬השוו לפעילותו של ברל כצנלסון בוועידת לונדון שנה מאוחר יותר‪ ,‬בדיון להלן‪.‬‬
‫‪ 46‬בלשן משערת שהרעיון התגבש בוועידת פועלי‪-‬ציון האנגלית בלידס‪ ,‬באפריל ‪ .1919‬צביה בלשן‪ ,‬איחוד מפולג‪:‬‬
‫הברית העולמית של מפלגות פועלי‪-‬ציון‪ ,1907-1920 ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ .‬מכון בן גוריון לחקר ישראל‪,‬‬

‫הציונות ומורשת בן גוריון תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.257‬‬

‫‪7‬‬

‫כאשר רק ברל ידע להתקומם בקנאתו לאמיתו; והנה זכה ורבו זה בא אליו "במקלו‬
‫ובתרמילו" להגיד לו‪ ,‬כי אכן הוא צודק ומרדו צודק וכל פועלו נשגב‪ .‬ובאיזו אהבה ללא‬
‫מצרים ובגאווה כבושה האזין סירקין לדברי‪-‬הסתערויותיו של ברל בוועידה זו‪ .‬כאילו‬
‫היה הוא פרי השעשועים של כל עמלו בחיים‪ :‬הנה‪ ,‬הנה סוף‪-‬סוף‪ ,‬אחרי כל כך הרבה‬
‫אכזבות ועגמת נפש מתלמידים ומחברים‪ ,‬הנה הנה בא על שכרו‪ .‬לילד הזה התפלל! לא‬
‫תישכח ממני פגישה מופלאה זו בין הרב ובין התלמיד‪ ,‬שהפך בינתיים בעצמו להיות רב‪,‬‬

‫יקר לתנועה וגם לרבו שלו!‪47‬‬

‫זוהי עדות רבת חשיבות לענייננו‪ .‬ניתן לראות בה את החיבור הרעיוני העמוק שחש סירקין כלפי‬
‫המציאות המתהווה בארץ ישראל‪ ,‬אותה ייצג ברל כצנלסון‪ .‬אבל מעבר לכך ניכר יחסו החם‬
‫והאוהב של סירקין‪ ,‬אותו מתאר שזר בהמשך כ'גימנזיסט מאוהב'‪ ,‬לברל כצנלסון ולאחדות‬
‫העבודה‪ .‬זהו יחס של 'רב' אל תלמידו הצעיר ממנו‪ ,‬יחס שיש בו ענווה‪ ,‬ללא קנאה ותחרות‪ .‬שזר‬
‫מתאר אותו כמי שבא 'במקלו ובתרמילו' אל ברל כצנלסון‪ ,‬ומרמז לסיפור ידוע במשנה (ראש‬
‫השנה ב‪ ,‬ט) על רבן גמליאל שגזר על ר' יהושע לבוא אליו במקלו ובתרמילו ביום כיפור שחל על פי‬
‫חשבונו‪ .‬שזר מבטא בכך את ההירארכיות המשתנות‪ :‬ההנהגה התיאורטית של סירקין הולכת‬
‫ומפנה את מקומה למנהיגות אחדות העבודה‪ ,‬ויחסו של סירקין לברל כצנלסון הוא כאל בן אהוב‬
‫מחד‪ ,‬ומאידך כאל רב‪ ,‬העומד במוקד מפעל הבנייה המיוחל‪ .‬בשונה מרבים מאנשי פועלי ציון‬
‫בגולה‪ ,‬סירקין לא ביקש להקטין את הדור הצעיר של ההנהגה הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬להיפך‪ .‬כוחו‬
‫התיאורטי אפשר לו להבין את היתרון שיש להנהגה זו‪ ,‬שצמחה מן העבודה‪ ,‬מן ההגשמה‪48.‬‬
‫בפרפרזה על הפסוק 'אמת מארץ תצמח' (תה' פ"ה יב)‪ ,‬נתן סירקין בכורה ל'אמת' הצומחת בארץ‬
‫ישראל‪ .‬שורשי יחס זה טמונים כבר בהגותו המוקדמת‪ ,‬אשר למרות ציוריה האוטופיים התרחקה‬
‫במודע מדוגמטיות‪ 49.‬סירקין הקפיד לשמור על גמישות‪ ,‬שיש בה הרכנת ראש בפני החיים‬

‫ותופעותיהם‪ ,‬והבנה שמטרת התיאוריה להפרות את המעשה‪ ,‬ולא לשעבד אותו אליה‪.‬‬
‫במושב השלישי של הוועידה נערכו דיונים ביחס לארץ‪-‬ישראל ולשאלה האם לקבל למפלגה את‬
‫אחדות‪-‬העבודה הארץ‪-‬ישראלית אשר קמה זה לא מכבר‪ .‬שני מחנות עמדו זה מול זה‪ :‬האגף‬
‫השמאלי‪ ,‬של נציגי רוסיה ופולין‪ ,‬והאגף הימני‪ ,‬של נציגי ארץ ישראל וארה"ב‪ .‬נציגי האגף‬
‫השמאלי נאחזו בעקרונות 'תורת השלבים' של ברוכוב‪ ,‬למרות השינוי שחל בסוף ימיו בתפיסותיו‬
‫של ברוכוב עצמו‪ 50.‬מולם נעמד סירקין‪ ,‬שכלשון שזר היה 'גדול מוריה' של הוועידה‪ .‬הוא נשא‬
‫נאום פרוגרמתי בו העמיד את משנתו הסוציאליסטית באופן הבשל והברור ביותר בכל כתביו‪51.‬‬
‫הבהירות ניכרת כבר בשם‪' :‬דער קאנסטרוקטיווער סאציאליזם אין ארץ ישראל' (הסוציאליזם‬
‫הקונסטרוקטיבי בארץ ישראל)‪ .‬לראשונה ניתן שם לסוציאליזם המקורי המתפתח בארץ ישראל‪,‬‬

‫‪ 47‬זלמן שזר‪' ,‬על נחמן סירקין'‪ ,‬בתוך‪ :‬מרי סירקין‪ ,‬אבי ‪ -‬נחמן סירקין‪ ,‬עמ' ‪.9-8‬‬
‫‪ 48‬בישיבה שהתקיימה בשטוקהולם ב‪ 29.9.1919-‬אמר סירקין לברל כצנלסון וחבריו‪' :‬התיאוריות שלכם לא שוות‪ ,‬אבל‬
‫מצע שתוכנו מלא חיים עדיף על תאוריות אבסטרקטיות‪ ...‬לפי הפרי אני מזהה את הפרח'‪ .‬בלשן‪ ,‬איחוד מפולג‪ ,‬עמ'‬

‫‪.252‬‬
‫‪' 49‬שרטוטי עט אלה אינם תובעים לעצמם זכות הכרחיות‪ ,‬שלימות ואין צריך לומר זכות מיצוי השאלה‪ '.‬סירקין‪ ,‬שאלת‬

‫היהודים‪ ,‬כתבי נחמן סירקין‪ ,‬עמ' ‪.58‬‬
‫‪ 50‬עם חזרתו של ברוכוב לרוסיה הוא חזר בו למעשה מ'תורת השלבים' שלו‪ .‬ראו‪ :‬מינץ‪ ,‬זמנים חדשים‪ ,‬עמ' ‪.355-330‬‬
‫היה זה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬גם בהשפעת סירקין‪ .‬ראו‪ :‬אילון שמיר‪' ,‬ארץ ישראל בהגותם של נחמן סירקין ובר ברוכוב'‪,‬‬

‫בכתובים‪.‬‬
‫‪ 51‬כנרי‪ ,‬לבטי הגשמה‪ ,‬עמ' ‪.68-67‬‬

‫‪8‬‬

‫ככיוון ייחודי במחשבה הסוציאליסטית העולמית‪ 52.‬שלא כצפוי‪ ,‬לא נפתחו דבריו בוויכוח עם‬
‫'תורת השלבים' של בורוכוב‪ ,‬אלא בהדגשת היסוד הדמוקרטי של החברה היהודית החדשה‪ .‬היה‬
‫בכך איתות כלפי המגמות הדיקטטוריות של לנין ושל המהפכה הבולשביקית‪ ,‬אשר רבים באגף‬

‫השמאלי של 'פועלי ציון' נהו אחריה‪ .‬למול אלה הצהיר‪:‬‬

‫אנו צריכים לשכלל את הדמוקרטיה הפוליטית עד למסקנותיה האחרונות‪ .‬ראשית‬
‫הדמוקרטיה היא השוויון ושוויון הערך של כל האזרחים‪ .‬זהו היסוד המוסרי והתוכן‬
‫החי של הדמוקרטיה‪ .‬סודו בכך שכל החיים הפוליטיים מנוהלים במודע על ידי כל‬
‫האזרחים‪ .‬זכות הבחירה הכללית‪ ,‬משאל עם‪ ,‬הזכות לפטר את הנבחרים‪ .‬השלטון‬
‫העצמי המלא הוא ההתגלמות החוקית של העקרון הזה‪ .‬אבל המטרה הסופית של‬
‫הדמוקרטיה היא מעבר לזה‪ ,‬היא מצויה בזכות וביכולת של כל אדם למצוא ולמצות את‬

‫האינדיבידואליות שלו בתוך החברה‪53.‬‬

‫הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הארץ ישראלי הנו דמוקרטי ממהותו‪ .‬אין בו הקרבה של הפרט על‬
‫מזבח ה'כלל'‪ ,‬ה'מפלגה'‪ ,‬ה'מדינה'‪ .‬אין בו רמיסה של המיעוט‪ ,‬של החלש‪ .‬זהו סוציאליזם‬
‫שמטרתו היא ההגשמה האינדיבידואלית של כל אדם במסגרת החברתית‪ .‬משום שהאדם הנו יצור‬
‫חברתי‪ ,‬ולכן מימושו העצמי הנו בהקשר חברתי‪ .‬ואכן עתיד הרעיון הדמוקרטי לעמוד במרכז‬
‫הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הארץ ישראלי‪ .‬נוכח 'הדיסהרמוניה האינדיבידואליסטית של‬
‫החברה' הקפיטליסטית'‪ 54,‬אותה הכיר באמריקה‪ ,‬קבע סירקין שעל הדמוקרטיה להיות מחוברת‬
‫לסוציאליזם וליסוד השיתוף בין בני אדם‪ .‬מכאן הדגש על שיתוף‪ ,‬על קואופרציה‪ ,‬על 'קומוניזם‬
‫חופשי‪ ,‬עם שמחת יצירה וקומוניזם חופשי אסתטי בצריכה‪ ,‬ללא כפיה‪ ,‬במוטיב של חדוות היצירה‬

‫ואהבה סוציאלית'‪55.‬‬
‫את הכיוון הזה יש לייסד מלכתחילה‪ ,‬ולא בדיעבד‪ ,‬כמו בתורת השלבים הבורוכוביסטית‪ .‬מכאן‬

‫גם הקושי ליצור חברה על פי דגם שאינו קיים‪:‬‬

‫אנו רוצים לא רק לבנות ארץ חדשה אלא לבנות מחדש‪ ,‬סוציאלית‪ ,‬את החיים היהודיים‪.‬‬
‫אנו רוצים לא רק לשתול מחדש את העם העובד היהודי בארץ ישראל‪ ,‬אלא לנטוע מחדש‬
‫בארץ ישראל עץ חברתי חדש‪ ,‬אשר העתיד‪ ,‬כבר עכשיו‪ ,‬יכוון אותנו בעת שאיפותינו‬

‫ועבודתנו למטרה‪ .‬כאן שדה הפעולה שלנו חדש לחלוטין‪ .‬עוד לא נחרש ולא נזרע‪56.‬‬

‫‪ 52‬סירקין היה מודע לכך‪ .‬לדבריו‪ ,‬הציונות הסוציאליסטית מתמודדת עם שאלות שתנועות סוציאליסטיות אחרות לא‬
‫מתמודדות איתן (געקליבענע שריפטען ‪ ,II‬עמ' ‪ )289‬והן נושאות תוכן גואל לעולם בכלל (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)291‬ויקטור צ'רנוב‪,‬‬
‫מנהיג מפלגת הס‪.‬ר‪ .‬הרוסית‪ ,‬פרסם גם הוא את המושג "סוציאליזם קונסטרוקטיבי"‪ ,‬בספרו שיצא לאור בצ'כיה ב‪-‬‬
‫‪ .1925‬לפי עדותו‪ ,‬הוא החל לפתח את גישתו הכרוכה במושג זה‪ ,‬כבר בעקבות מהפכת הנפל ברוסיה ב‪ ,1905-‬אף כי אין‬
‫בידינו עדות אם נתן ביטוי פומבי למושג עצמו‪ ,‬טרם פרסום ספרו‪ .‬אולם בין כך ובין כך‪ ,‬הטעין את המושג הזהה‬
‫במשמעות שונה‪ :‬בניגוד למרכסיזם‪ ,‬ולבולשביזם בעקבותיו‪ ,‬שציירו את אוטופית חברת העתיד‪ ,‬אך בפועל התמקדו‬
‫במהפכה ולא בעיצוב תוכנית סדורה כיצד לבנות לאחריה את אותה חברת עתיד‪ ,‬צ'רנוק גיבש תוכנית סדורה לבניית‬
‫חברה מעין זו לאחר המהפכה‪ .‬לכן כינה את גישתו "סוציאליזם קונסטרוקטיבי"‪ .‬אולם מכך ברור שבניגוד לסירקין‪,‬‬
‫לא התכוון לדרך סוציאליסטית חלופית במהותה‪ ,‬הממירה מהפכה בבנייה סוציאליסטית מראש‪ .‬ראו‪ :‬ויקטור צ'רנוב‪,‬‬
‫סוציאליזם קונסטרוקטיבי‪ ,‬כרך א' (רוס')‪ ,‬פראג‪ .1925 ,‬מכך שראשוניות וייחודיות מושג הסוציאליזם‬
‫הקונסטרוקטיבי של סירקין בעינה עומדת‪ .‬תודתנו לפרופ' אלי צור שהפנה אותנו לספרו של צ'רנוב ותרגם עבורנו את‬

‫עיקרי תוכנו‪.‬‬
‫‪ 53‬נחמן סירקין‪ ,‬געקליבענע שריפטען ‪ ,II‬עמ' ‪ .290‬התרגום לעברית על ידי שרה איילון (עם תיקוני עריכה קלים)‪ .‬תודתנו‬

‫לד"ר ברוך כנרי‪ ,‬על שהפקיד בידנו לצורך מאמר זה את התרגום שנערך ביזמתו‪.‬‬
‫‪ 54‬שם‪ ,‬עמ' ‪.292‬‬
‫‪ 55‬שם‪ ,‬עמ' ‪.291‬‬
‫‪ 56‬שם‪ ,‬עמ' ‪.290‬‬

‫‪9‬‬

‫כיוון שהכוונה היא לבנות מראש חברה המושתתת על עקרונות של שיתוף ושוויון עבור כל העם‪,‬‬
‫הקדימות הנה ללאום‪ ,‬ולא למעמד‪ .‬לכן‪ ,‬בניגוד לאגף השמאלי של 'פועלי ציון'‪ ,‬חשוב להשתתף‬

‫בתנועה הציונית הרחבה‪ ,‬למרות המגמות הבורגניות שיש בה‪ .‬יסוד השותפות הוא בכך ש‬

‫הציונות רוצה לשקם את העם היהודי‪ ,‬להחיות את הרוח היהודית‪ ,‬להרים את קרנו של‬
‫העם היהודי‪ .‬בכך סולידריים הפרולטריון היהודי‪ ,‬כל ההמון היהודי‪ ,‬וגם בעלי הבתים‪,‬‬
‫הרבדים המתקדמים של כל המעמדות היהודיים ואפילו הרבדים הטובים יותר של‬
‫הבורגנות היהודית‪ .‬אולם הבונה והיוצר של החברה היהודית יכול להיות רק מעמד‬
‫הפועלים היהודי‪ ,‬האלמנט הסובל סוציאלית‪ ,‬הוא הנושא האקטיבי של תנועת השחרור‬
‫הציונית‪ .‬והוא רוצה את החברה היהודית בדמותו‪ ]...[.‬הפרולטריון היהודי צריך לעורר‬
‫את העם היהודי‪ .‬לארגנו‪ ,‬לנהלו‪ ,‬להיאבק בהתבוללות‪ ,‬לדחוף את הבורגנות היהודית‬
‫לדרך האקטיבית אשר תתאים לאידיאות הסוציאליות והאידיאלים של הפרולטריון‪57.‬‬

‫למעשה מתווה סירקין כאן את הרעיון שיותר מאוחר ינוסח על ידי בן‪-‬גוריון בסיסמה 'ממעמד‬
‫לעם'‪ .‬מעמד הפועלים צריך לקחת חלק בתנועה הציונית הגדולה‪ ,‬שבשלב זה נשלטת על ידי יסודות‬
‫בורגניים‪ .‬אבל בהיותו הכוח המוביל את הציונות המעשית‪ ,‬עליו לקחת על עצמו את ההנהגה של‬
‫הציונות ושל החברה היהודית החדשה‪ .‬בכך הוא הופך מיסוד מעמדי ליסוד הבונה את העם‬

‫היהודי מחדש בארצו‪ ,‬על פי עקרונות סוציאליסטיים‪:‬‬

‫אנו צריכים בכנות ובביטחון עצמי‪ ,‬כמפלגה פרולטרית מהפכנית‪ ,‬לעמוד בברית העולמית‬
‫הציונית ולהשתתף בקונגרסים‪ ,‬לשלוט בדעת הקהל הציונית העולמית‪ .‬אין שום נימוק‬
‫סוציאליסטי שלא להשתתף בקונגרס הציוני ושלא לחפש את הפיקוח על המוסדות‬

‫הציוניים‪58.‬‬

‫השותפות בתנועה הציונית צריכה אפוא להפוך למנוף לחיזוק הבנייה הסוציאליסטית בארץ‬
‫ישראל‪ .‬יש לרתום את האנרגיות שלה לבנייה בהנהגת הפועלים‪ ,‬המתווים כיוון של סוציאליזם‬
‫ובנייה קואופרטיבית‪ 59.‬יש להדגיש במיוחד את תפקידה של קק"ל‪ ,‬כמכשיר לקניית קרקע‬
‫לאומית‪ .‬צריך גם לבסס מוסדות פיננסיים כמו מלווה לאומי לטובת הבנייה של החברה החדשה‪,‬‬

‫וגם בנק פועלים קואופרטיבי‪.‬‬
‫על פי עקרון הקואופרציה יש לארגן קבוצות עובדים‪ ,‬קואופרטיבים של פועלים‪ ,‬סדנאות קבלניות‪.‬‬
‫על הקרקע הלאומית יש לשאוף להקים כפרים גדולים‪ ,‬או ערי‪-‬גנים שישלבו בין תעשייה‬
‫לחקלאות‪ ,‬ברוח 'אחווה' האמריקנית‪ ,‬קרי התיישבות חקלאית קואופרטיבית על קרקע לאומית‪.‬‬
‫אבל אין לכפות קואופרציה‪' .‬הרוצה לעבוד באופן פרטי על חשבונו‪ ,‬תינתן לו קרקע לעיבוד‬
‫ולהורשה‪ ,‬עליה יהיה בעל בית עצמאי'‪ 60.‬החברה תהיה מאורגנת במעגלים קטנים‪ ,‬המכילים‬

‫‪ 57‬שם‪ ,‬עמ' ‪.294-293‬‬
‫‪ 58‬שם‪ ,‬עמ' ‪.310-309‬‬
‫‪ 59‬שם‪ ,‬עמ' ‪.296-297‬‬

‫‪ 60‬שם‪ ,‬עמ' ‪.298‬‬

‫‪10‬‬

‫קבוצות וקואופרציות‪ ,‬המנוהלים‪-‬יחד על ידי קואופרטיבים עירוניים ואגודות ייצור אשר ינהלו‬
‫את החיים‪.‬‬

‫סירקין הדגיש‪ ,‬שאין סתירה בין כלכלה קואופרטיבית סוציאליסטית לבין אינדיבידואליזם‪.‬‬
‫נהפוך הוא‪ :‬היא מאפשרת שחרור מן הניצול הקפיטליסטי‪ ,‬ולכן משחררת אנרגיה לבניית החיים‬
‫הפרטיים‪ .‬לעומת הסוציאליזם הסובייטי המתארגן ברוסיה‪ ,‬סירקין מסביר ש'כל אזרח‪ ,‬כלומר‬
‫כל חבר בחברה היהודית הסוציאליסטית הוא חופשי ועצמאי בעבודתו‪ ,‬בצריכתו‪ ,‬בנוהגי חייו‪.‬‬

‫הוא לא נאלץ לעבוד כמו שדרשו זאת במשמעת ברזל קומוניסטים רבים [‪61.']...‬‬
‫בתוך כך דיבר סירקין גם על הכשרה מאורגנת לעלייה לארץ‪ ,‬על פי הדגם של 'אחווה'‪' :‬בזה האופן‬
‫באים הפועלים לארץ ישראל ככוח סוציאלי מאורגן‪ .‬כך מאורגנת שכבת הפועלים גדולה בעלת‬
‫קרן התיישבות משלה להתיישבות קואופרטיבית‪ ,‬רבבות ואפילו מאות אלפים יכולים להיות‬

‫מאורגנים באגודות החלוץ'‪62.‬‬
‫כך נאבק סירקין במתנגדים לקבלת אחדות העבודה לפועלי ציון‪ ,‬כמו נחום ניר‪ ,‬מראשי המפלגה‬
‫בפולין‪ .‬הללו ראו בהקמת אחדות העבודה מעשה מרד של הסניף הארץ‪-‬ישראלי בסמכות ה'ברית'‬
‫הכלל עולמית‪ 63.‬סירקין‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הביע תמיכה בלתי מסויגת באנשיה של אחדות העבודה‪ .‬כך‬
‫נסללה הדרך להקמת משלחת פועלי ציון לארץ ישראל בראשות פרופ' חיים פיינמן‪ ,‬שתפקידה‬
‫ללמוד את תנאי הארץ ולנסח תכנית התיישבות ועלייה המונית בהתאם לצרכים ולדרישות של‬
‫פועלי ארץ‪-‬ישראל‪ .‬על המשלחת לבחון את ישימותם של דגמים קואופרטיביים שונים בתחום‬

‫התעשייה‪ ,‬החקלאות והקמת בנק פועלים שיעניק אשראי למפעלים קואופרטיבים אלה‪.64‬‬

‫משלחת פועלי ציון לארץ ישראל‬
‫משלחת פועלי ציון פעלה בארץ בחודשים ינואר‪-‬מאי ‪ .1920‬אנשי אחדות העבודה בארץ זלזלו‬
‫בתחילה במשלחת מתוך הסתייגות מ"דיוני בטלנים"‪ 65,‬בדומה לחששו של ברל כצנלסון לפני ועידת‬
‫שטוקהולם‪ .‬הם‪ ,‬שראו עצמם אנשי מעשה‪ ,‬לא ראו בכך טעם‪ .‬אולם שילובו הצפוי של סירקין‬
‫במשלחת מיתן את החשש‪ .‬לקראת בואה כתב ברנר ב'האדמה'‪( ,‬מוסף הספרות של 'קונטרס'‪ ,‬בטאון‬
‫'אחדות העבודה') דברים מהוססים והבהיר שחיוניותה של המשלחת תבחן רק בערכה לקידום‬
‫עשייה ממשית‪ .‬לצד זאת קיבל את סירקין עצמו בחום רב‪' :‬שבע מחשבה‪ ,‬רענן‪-‬הרגשה‪ ,‬פקוח עיניים‬
‫ומחונן בעט סופר מהיר הוא מופיע בכל אשר הוא כותב לנו‪ .‬בימים האחרונים לקראת בואו אל‬
‫הארץ ישמח לב חברינו כולם‪ 66'.‬ואכן‪ ,‬סירקין זכה למעמד מיוחד לא רק במשלחת עצמה‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫דיברו אנשיה בכנסים שונים‪ ,‬אולם ב'קונטרס' פורסמו נאומיו של סירקין בלבד‪ 67.‬באחד מסיוריו‬
‫הגיע לאיילת השחר‪ .‬חבר הקבוצה‪ ,‬דוד כנעני‪ ,‬סיפר על הרושם העז שעשה עליהם‪ .‬אל מול הייאוש‬
‫שפקד אותם מחוסר התוחלת אחרי המלחמה והמצב הקשה של הארץ והקבוצות הצעירות‪ ,‬הייתה‬
‫הנטייה של רבים מקרב היותר ותיקים בחברים לעזוב או לפנות למושבי עובדים‪ .‬אולם סירקין‬
‫הבהיר להם את החשיבות של הצורה השיתופית דווקא‪ .‬גישתו של סירקין לא להישאר רק בעולמו‬
‫של החזון‪ ,‬אלא לחברו לחיי המעשה בארץ‪ ,‬באה גם היא לידי ביטוי במקרה זה‪ .‬לדבריו של כנעני‪,‬‬

‫‪ 61‬שם‪ ,‬עמ' ‪.300‬‬
‫‪ 62‬שם‪ ,‬עמ' ‪.306‬‬
‫‪ 63‬בלשן‪ ,‬איחוד מפולג‪ ,‬עמ' ‪.250‬‬
‫‪ 64‬רוז'נסקי‪ ,‬זהויות נפגשות‪ ,‬עמ' ‪.320-317‬‬
‫‪ 65‬כנרי‪ ,‬לבטי הגשמה‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬
‫‪ 66‬י‪.‬ח‪.‬ב‪' ,.‬ציונים'‪ ,‬האדמה‪ ,‬א (תשרי‪-‬אדר תר"פ)‪ ,‬עמ' ‪ .365‬מובא אצל‪ :‬חיים גולן (עורך)‪ ,‬משלחת פועלי‪-‬ציון בארץ‪-‬‬
‫ישראל ‪ .1920‬חלק א‪ :‬הפרוטוקולים‪ ,‬רמת אפעל‪ ,1989 ,‬עמ' ‪.17‬‬
‫‪ 67‬גולן‪ ,‬הפרוטוקולים‪ ,‬עמ' ‪.21 ,19‬‬

‫‪11‬‬

‫הקבוצות נהגו אז לייצר תוצרת חקלאית לצורכי הקבוצה בלבד‪ ,‬ואילו סירקין עמד איתם על‬
‫חשיבות הגברת התוצרת ומכירתה לשם רווח‪ .‬כנעני העיד שבעקבות זאת הגבירו באיילת השחר את‬

‫ייצור החלב והחלו למכור עודפים בגליל‪68.‬‬
‫הקשר בין סירקין למנהיגי אחדות העבודה העמיק עתה והתרחב‪ .‬בסביבה שכבר נטתה לכיוון‬
‫הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי היה צמא לדבריו של מי שהשכיל לעבד רעיונות‪ ,‬גישות ומגמות לא‬

‫בשלות לידי תוכנית שלמה אחת‪:‬‬

‫סירקין שהיה היו"ר שלה (של המשלחת‪ .‬א‪.‬פ‪/.‬א‪.‬ש‪ ).‬ואבי התכנית כולה‪ ,‬היה מתהלך על פני החדר‬
‫הגדול [‪ ]...‬ובראיית חוזה‪-‬חזיונות גדול ובציוד עצום של חכמת כלכלנים [‪ ]...‬היה מרצה לפנינו את‬
‫כל פרטי ה"אוטופיה" של התיישבות מליון יהודים (אז הייתה זו תנופת‪-‬דמיון שעוד לא שוערה!)‬
‫במשך עשר שנים‪ ,‬על יסוד קואופרציה כלכלית [‪ ]...‬פרופ' ח‪ .‬פיינמן [‪ ]...‬ליווה בטבלאותיו את דברי‬
‫החוזה המתנבא בחדר [‪ ]...‬לא אשכח איך קרנו פני סירקין בהעלותו לפנינו את קווי היסוד של משא‬
‫חזונו‪ ,‬שבכל מאמצי רוחו ועושר ידיעותיו בספרים‪ ,‬התאמץ לשוות להם מכסימום של מעשיות‪,‬‬
‫לערער מראש את השגותיהם של המלגלגים והמקטרגים ולבנות את האוטופיה המוצעת כבנין‬

‫ריאליסטי מאד [‪69]...‬‬

‫נראה שאין זה מקרה שאנשי המעשה התרשמו כל כך מ"חוזה החזיונות"‪ ,‬שהתקשו לתפוס את‬
‫גודל חזונו‪ .‬התוכנית של משלחת פועלי ציון‪ ,‬שטביעת האצבע של נאומו של סירקין משטוקהולם‬
‫ניכרה בה היטב‪ ,‬היא התוכנית הסוציאליסטית‪-‬קונסטרוקטיבית הראשונה שנתגבשה בארץ‬
‫והראשונה מסוגה בעולם‪ 70.‬רוח המהפכה הסובייטית לפני היוודע קלקוליה‪ ,‬רוח התקופה‬
‫שאפשרה להאמין כי רעיונות גדולים של תכנון חברתי ניתנים למימוש והשלטון הבריטי החדש‬
‫בארץ‪ ,‬שרבו הציפיות ממנו‪ ,‬היוו קרקע נוחה לכך‪ .‬מנהיגי אחדות העבודה כמו ציפו לתוכנית‬
‫גדולה‪ ,‬וסירקין היה אמנם האיש שהוביל את המשלחת לנסחה‪ .‬כמו בשטוקהולם‪ ,‬כישרונו לנסח‬
‫את הקווים הרחבים ורבי ההשראה‪ ,‬מחד‪ ,‬ומאידך רגש הכבוד וההוקרה שלו כלפי אנשי המעשה‬
‫בארץ‪ ,‬המהווים את הגורם החשוב באופן הבנייה למעשה‪ ,‬תרמו לאמון שלהם בו (ושלו בהם)‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬משהרצה באחת מישיבות המשלחת על תוכניתו הגדולה‪ ,‬זו שתהפוך להיות הפרק השמיני‬
‫והמרכזי בתוכנית המשלחת‪ ,‬הבהיר‪' :‬אחשוב שבסכימה זו גמרנו חלק מעבודתנו‪ .‬המשלחת‬

‫צריכה לעבד‪ ,‬כמובן‪ ,‬עיקרי התוכנית בעריכת החברים המקומיים‪71'.‬‬
‫סירקין היה מודע למגבלות המציאות‪ .‬על כן קבע באחד מדיוניה הבאים של המשלחת‪ ,‬שהדו"ח‬
‫שיוגש לבסוף יבסס שתי תכניות‪ ,‬על סמך ניתוח האפשרויות הגלומות בארץ וביקורת הקיים‪.‬‬
‫האחת‪ ,‬תוכנית מקסימום‪' ,‬הפרוגראמה ההתיישבותית השלמה' על בסיס שיתוף פעולה עם כל העם‬
‫היהודי‪ ,‬והשנייה‪' ,‬פרוגראמה מינימאלית' על בסיס האמצעים שתנועת הפועלים בארץ יכולה להשיג‬
‫בפועל בעצמה באותו זמן‪ 72.‬ואמנם הדו"ח מבטא הן את התעוזה לחשוב בגדול והן את המודעות‬
‫למגבלות המציאות‪ .‬סירקין היה זה שכתב‪ ,‬יחד עם מקורבו פרופ' חיים פיינמן‪ ,‬את הפרק השמיני‬
‫של הדו"ח‪ 73.‬פרק זה פורס את התוכנית השלמה לבניין ארץ ישראל בדרך קואופרטיבית על ידי‬

‫‪ 68‬מרי סירקין‪ ,‬אבי – נחמן סירקין‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬
‫‪ 69‬זלמן שזר‪' ,‬על נחמן סירקין'‪ ,‬בתוך‪ :‬מרי סירקין‪ ,‬אבי נחמן סירקין‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬

‫‪ 70‬כנרי‪ ,‬לבטי הגשמה‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬
‫‪ 71‬גולן‪ ,‬הפרוטוקולים‪ ,‬עמ' ‪( .151‬ההדגשה שלנו‪ .‬א‪.‬פ‪/.‬א‪.‬ש‪).‬‬

‫‪ 72‬גולן‪ ,‬הפרוטוקולים‪ ,‬עמ' ‪.112‬‬
‫‪ 73‬חיים גולן‪ ,‬משלחת פועלי‪-‬ציון בארץ‪-‬ישראל ‪ .1920‬חלק ב‪ :‬הדו"ח המלא‪ ,‬רמת אפעל‪ ,1989 ,‬עמ' ‪.99-84‬‬

‫‪12‬‬

‫המוני יהודים (הם נקטו במספר הדמיוני אז של מיליון עולים תוך עשר שנים) ובסיוע הון לאומי‪.‬‬
‫סירקין מבהיר בו‪ ,‬בהתאם לגישתו משטוקהולם‪ ,‬שהסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הוא המתאים‬
‫ביותר לבנייה מהיסוד של חברה ומשק הנמצאים עדיין בחיתוליהם‪ 74.‬עם זאת‪ ,‬לא במקרה ממוקם‬
‫מייד לאחר פרק זה וכהמשך לו‪ ,‬הפרק התשיעי של הדו"ח‪' ,‬העבודה הקואופרטיבית הקרובה'‪,‬‬
‫שהוא אכן ביטוי ל'פרוגראמה המינימאלית'‪ .‬מכאן והלאה דיבר הוא‪ ,‬ופעלו ממשיכיו – אנשי תנועת‬
‫העבודה בכללה ומובילי אחדות העבודה בפרט ‪ -‬ברוח זו‪ .‬שואפים לגדולות‪ ,‬אך יוצאים מתוך‬

‫המציאות ואפשרויותיה המוגבלות‪.‬‬
‫היה קושי בשאיפה לגדולות‪ .‬מימוש התוכנית הגדולה הצריך את תמיכת העם היהודי בכללו‪ ,‬שכן‬
‫תנועת הפועלים העברית דלת אמצעים‪ .‬אולם כיצד ניתן לרתום את העם היהודי ואת משאבי‬
‫הבורגנות לתוכנית שהרוב אינו מזדהה איתה אידיאולוגית‪ ,‬בהיותה סוציאליסטית? סירקין פתר‬
‫את הסתירה בכך שהסוציאליזם הקונסטרוקטיבי איננו רק הדרך הראויה ביותר לבנות את הארץ‪,‬‬
‫אלא גם היעילה ביותר‪ .‬על כן מה שמבחינת תנועת הפועלים בארץ ינבע ממניעים סוציאליסטים‪,‬‬
‫יזכה לתמיכת כלל העם ממניעים לאומיים‪ 75.‬זה היה הבסיס ליומרת אחדות העבודה לבסס את‬
‫הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי כחלופה ציונית כוללת‪ 76,‬שבשמה חתרה והגיעה בשנות העשרים‬
‫להובלת היישוב בארץ ולאחר מכן גם להובלת התנועה הציונית בכללה‪ ,‬במסגרת מפא"י שירשה‬
‫אותה‪ 77.‬זה גם היה הבסיס לתמיכתו של סירקין‪ ,‬בקונגרס הציוני השלושה‪-‬עשר בקארלסבאד‬
‫(אוגוסט ‪ ,)1923‬ברעיון הסוכנות היהודית המורחבת‪ .‬כבר בדיוני המשלחת דיבר על הצורך בתמיכת‬
‫כלל העם לבניין הארץ‪ ,‬ועל כך שהקונגרס הציוני לבדו אינו מספיק‪ .‬הסוכנות היהודית המורחבת‬

‫תהווה למעשה קונגרס כלל יהודי שייתן עורף כלכלי לבנייה הציונית‪78.‬‬

‫מתלמוד למעשה‬
‫לאחר התוכנית של סירקין בפרק השמיני בדו"ח המשלחת‪ ,‬שום גורם לא הציב עוד תוכנית כוללת‬
‫ומקיפה‪ .‬כולם התמקדו בעשייה המרבית האפשרית‪ ,‬שכן "כוכב הצפון" כבר הוצב‪ .‬יוצא הדופן היה‬
‫גדוד העבודה שהציב תוכנית כוללת משלו‪ ,‬שעיקרה 'בניית הארץ על ידי יצירת קומונה כללית של‬
‫העובדים העבריים בא"י'‪ 79.‬אולם‪ ,‬הגדוד קרס בין היתר משום שחתר להגשים בבת אחת את מלוא‬
‫תוכניתו‪ 80.‬הוא לא ניחן בסבלנות שאפיינה את סירקין‪ ,‬כמו גם את ממשיכיו בדרך הסוציאליזם‬
‫הקונסטרוקטיבי‪ ,‬שכיוונה אותם לא להתנתק מהאפשרי אל עבר אשליית ההגשמה השלמה כאן‬
‫ועכשיו‪ .‬הימים שלאחר המשלחת היו‪ ,‬אכן‪ ,‬בסימן מואץ של פנייה לשדה המעשה‪ .‬גיוס כלל העם‬
‫היהודי לתמיכה בתנועת העבודה כדי שתוביל את מעשה הבניין הציוני אמנם נראה אז רחוק‪ ,‬אבל‬

‫‪ 74‬גולן‪ ,‬הדו"ח המלא‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬
‫‪ 75‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬דברים באספה באיילת השחר‪ ,‬באדר תר"פ‪ .‬פורסם בבינינו‪ ,‬במה חופשית לפועלי הגליל העליון‪( 2 ,‬א‬
‫בניסן‪ ,‬תר"פ)‪( .‬מובא אצל‪ :‬חיים גולן‪ ,‬הדו"ח המלא‪ ,‬עמ' ‪ ;)6‬וכן‪ ,‬דברי סירקין באחת מישיבות המשלחת (גולן‪,‬‬
‫הפרוטוקולים‪ ,‬עמ' ‪ .)47‬גישה זו הייתה גם חלק מתוכניתו הרשמית בפרק השמיני של דו"ח המשלחת (גולן‪ ,‬הדו"ח‬

‫המלא‪ ,‬עמ' ‪.)98‬‬
‫‪ 76‬כנרי‪ ,‬לבטי הגשמה‪ ,‬עמ' ‪.135-134‬‬
‫‪ 77‬משה ליסק‪' ,‬ההסתדרות בשנות העשרים‪ :‬קליטת עלייה ובניין חברה'‪ ,‬בתוך‪ :‬יוסף גורני‪ ,‬אבי בראלי‪ ,‬יצחק גרינברג‬
‫(עורכים)‪ ,‬מחברת עבודה לארגון עובדים‪ ,‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬תל אביב ושדה בוקר‪,2000 ,‬‬

‫עמ' ‪.159‬‬
‫‪ 78‬לתמיכה בהקמת הסוכנות היהודית המורחבת‪ ,‬ראו‪ :‬מרי סירקין‪ ,‬אבי נחמן סירקין‪ ,‬עמ' ‪ ;145‬לעמידתו בדו"ח‬

‫המשלחת על הצורך בקונגרס כלל יהודי‪ ,‬ראו‪ ,‬גולן‪ ,‬חלק ב‪ ,‬פרק שמיני‪ ,‬עמ' ‪.97-96‬‬
‫‪ 79‬גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪ ;71‬אביגיל פז ישעיהו‪ ,‬תנאים של שותפות‪ :‬קבוצה‪ ,‬קומונה ארצית וקיבוץ‪ ,‬שדה בוקר‪,‬‬

‫‪ ,2012‬עמ' ‪.120-116‬‬
‫‪ 80‬אניטה שפירא‪' ,‬לשברו של חלום אחד ‪ :‬גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור'‪ ,‬בתוך‪ :‬הנ"ל‪ ,‬ההליכה על קו האופק‪,‬‬

‫רעננה‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.207-206‬‬

‫‪13‬‬

‫גיוס התנועה הציונית לכך נראה אפשרי‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי מידי בשני היבטים – הקרקע‬
‫והאמצעים הכספיים‪.‬‬

‫התביעה לקנייה לאומית של קרקע עבור התיישבות חלוצית הייתה רעיון שסירקין העלה עוד‬
‫ב'שאלת היהודים' מ‪ ,1898-‬וברל חזר עליו בנאומו הפרוגרמטי 'לקראת הימים הבאים'‪' :‬האומה‬
‫צריכה לתת לעובד את האדמה‪ .‬לתת לא במתנה ולא במכירה לחלוטין‪ ,‬כי אם בהשאלה – להשתמש‬
‫בה כל ימי עבודתו וימי עבודת בניו אחריו‪ .‬עבודה זו צריכה להיעשות על ידי הקרן הקיימת לישראל‪.‬‬
‫זוהי תעודתה ההיסטורית‪ ,‬שחוזי התחיה [קרי סירקין‪ ]81‬צפוה ברוח הקודש מתחילת יסודה'‪ 82.‬יש‬
‫לזכור כי הקק"ל נועדה מיסודה לקניית קרקע לאומית לטובת החכרתה למי שיאות לעבדה לטובת‬
‫הלאום‪ 83.‬תביעתו של סירקין‪ ,‬ובעקבותיו ברל כצנלסון‪ ,‬הייתה להפוך את קק"ל מארגון שולי לגורם‬
‫מרכזי ברכישת הקרקעות ובכך לבסס את ההתיישבות הציונית על קרקע לאומית‪ .‬תביעה זו הייתה‬
‫שנויה במחלוקת כשהציג אותה סירקין בישיבות שנערכו בלונדון ב‪ .1919-‬המחלוקת נותרה גם‬
‫כשהציג אותה ברל כצנלסון באותו אופן בוועידה הציונית בלונדון בשנת ‪ 84.1920‬אולם למרות‬
‫המחלוקת‪ ,‬בשנים הבאות‪ ,‬ועד הקמת המדינה‪ ,‬אכן הפכה קק"ל לרוכשת הקרקעות המרכזית של‬
‫התנועה הציונית ויישובי תנועת העבודה לגווניהם היו גורם מרכזי ביישובה של קרקע זו בשיטת‬
‫ההחכרה‪ 85.‬שיטת התיישבות הפועלים על קרקע הלאום שהחלה כניסיון קטן בדגניה ב‪,861909-‬‬

‫הפכה‪ ,‬בהתאמה לגישתו של סירקין‪ ,‬למרכיב חשוב בהקמת המדינה‪(0020 .‬מה לגבי רופין)‬
‫המרכיב המשלים לעניין הקרקע היה ההון‪ .‬ההתיישבות על קרקע הלאום הצריכה מימון ראשוני‬
‫של אמצעי ייצור ושל תוכניותיהם האחרות של הפועלים‪ .‬לכן פנו לאחר ימי המשלחת גם לשכנוע‬
‫ההסתדרות הציונית להקים בנק שיסייע לפועלים לממש את כלל מפעלם הציוני‪ ,‬הוא בנק הפועלים‪.‬‬
‫הרוח החיה כאן מצד הפועלים‪ ,‬שפעלו להקמת הבנק מטעם ארגונם הכולל ‪ -‬ההסתדרות הכללית‪,‬‬
‫היה ברל כצנלסון‪ 87.‬המאמצים אכן נשאו פרי והבנק קם במאי ‪ 1921‬כביטוי להכרה הדדית‪ :‬אנשי‬
‫תנועת העבודה הבינו כמו סירקין את ההכרח בשיתוף הפעולה עם כל חלקי התנועה הציונית‪ ,‬ואילו‬
‫בעלי ההון הלאומי וראשי התנועה הציונית הכירו בחשיבות הלאומית של מעשי הפועלים‪ 88.‬ארתור‬
‫רופין הוא שהוביל את המהלך מטעם התנועה הציונית‪ .‬הכרתו‪ ,‬כראש המשרד הארץ ישראלי בימי‬
‫העלייה השנייה‪ ,‬בחשיבות המיוחדת של מעשי הפועלים בבניין הארץ‪ ,‬היא שהובילה אותו לכך‪89.‬‬
‫עתה טען‪ ,‬בדומה לסירקין וברל‪ ,‬שהאנרגיות של הפועלים הכרחיות לבניין הארץ וכדי לאפשר להם‬
‫לממש את יתרונם היחסי הם צריכים לעבוד בהתארגנויות משל עצמם ולהיות מסוגלים ליזום‬
‫ולפתח‪ .‬לכן הם חייבים בנק ולכן ההסתדרות הציונית חייבת לסייע להם בכך‪ 90.‬הטיעונים הללו‬

‫‪ 81‬ברל כצנלסון מפרש זאת במקום אחר‪' :‬נזכור אותו‪ ,‬שהיה עומד החל מן הקונגרסים הראשונים יחיד ובודד במערכה‪,‬‬
‫נתון ללעג על חלומותיו ועל דרישותיו‪ ,‬על אומץ רוחו ותום‪-‬אמונתו‪ .‬עוד בקונגרס השני‪ ,‬כשהגן על רעיון של יצירת קרן‬
‫לאומית‪ ,‬זכה הוא לקריאה מפי אחד מטובי הציונים‪" :‬צאו‪ ,‬הסוציאליסטים!"‪( '.‬ברל כצנלסון‪ ,‬כתבים ב'‪ ,‬עמ' ‪172-‬‬

‫‪)173‬‬
‫‪ 82‬ברל כצנלסון‪ ,‬לקראת הימים הבאים‪ ,‬כתבים א'‪ ,‬עמ' ‪( .74‬הדגש במקור‪ .‬א‪.‬ש‪/.‬א‪.‬פ‪.).‬‬
‫‪ 83‬יוסי כץ‪ ,‬מחזון לחוזה‪ :‬תולדותיו ומורשתו של חוזה החכירה של הקרן הקיימת לישראל עם ההתיישבות העובדת‪,‬‬

‫‪ ,1960-1901‬ירושלים ‪ ,2012‬עמ' ‪.25-18‬‬
‫‪ 84‬כץ‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;42‬ברל כצנלסון‪ ,‬וועידת לונדון‪ ,‬כתבים א‪ ,‬עמ' ‪.246‬‬
‫‪ 85‬יוסי כץ‪ ,‬בחזית הקרקע‪ :‬הקרן הקיימת לישראל בטרם מדינה‪ ,‬ירושלים ‪ ,2002‬עמ' ‪ ;215-214‬אלחנן אורן‪' ,‬המתקפה‬
‫הבטחונית‪-‬התיישבותית בשנים ‪ ,'1939-1936‬בתוך‪ :‬מרדכי נאור (עורך)‪ ,‬ימי חומה ומגדל ‪ 1939-1936 :‬מקורות‬
‫סיכומים‪ ,‬פרשיות נבחרות וחומר עזר‪ ,‬ירושלים‪ ,1987 ,‬עמ' ‪.34-25‬‬
‫‪ 86‬מרגלית שילה‪' ,‬דגניה – דגם ראשון להתיישבות שיתופית על קרקע הלאום'‪ ,‬קתדרה‪( 39 ,‬אפיל ‪ ,)1986‬עמ' ‪.98-87‬‬
‫‪ 87‬נחום גרוס‪' ,‬הקמת בנק הפועלים‪ :‬הרעיון והגשמתו'‪ ,‬בתוך‪ :‬גורני‪ ,‬בראלי‪ ,‬גרינברג‪ ,‬מחברת עבודה‪ ,‬עמ' ‪.279 ,272-270‬‬

‫‪ 88‬שם‪ ,‬עמ' ‪.269-267‬‬
‫‪ 89‬שם‪ ,‬עמ' ‪.267‬‬

‫‪ 90‬שם‪ ,‬עמ' ‪.274-270‬‬

‫‪14‬‬

‫סייעו לגבור על ההתנגדויות למהלך בתנועה הציונית‪ 91.‬לבנק הפועלים היה אכן תפקיד חשוב‬
‫בפיתוח משק הפועלים לגווניו‪ ,‬במסגרת ההסתדרות הכללית‪92.‬‬

‫הנחתו של סירקין‪ ,‬שהפועלים ייטיבו לנצל את המשאבים הלאומיים משום שהשיטה‬
‫הקואופרטיבית היא המתאימה ביותר לבניין הארץ‪ ,‬הצריכה לא רק קרקעות והון‪ .‬לצידם‪ ,‬ואף‬
‫כבסיס הכרחי לניצולם היעיל‪ ,‬נדרש היה היסוד שבו הוכיחו הפועלים את יתרונם הגדול על פני כל‬

‫גורם ציוני אחר – יסוד הארגון‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬במקביל לשיתוף הפעולה עם התנועה הציונית חלה התפתחות פנימית מואצת בעשייתם של‬
‫גופי תנועת העבודה וארגוניה‪ .‬המסגרת הבולטת והמתכללת הייתה ההסתדרות הכללית של‬
‫העובדים העבריים בארץ ישראל ('ההסתדרות')‪ .‬היא הוקמה בדצמבר ‪ ,1920‬מספר חודשים לאחר‬
‫פרסום דו"ח המשלחת‪ ,‬כארגון גג של כל גופי הפועלים‪ .‬אחדות העבודה הייתה הכוח המרכזי בה‬
‫ואנשיה הובילו אותה ברוח דו"ח המשלחת – העדפת המעשה האפשרי על הרעיון המושלם‪ .‬גם אם‬
‫האופק רחב‪ ,‬המציאות בכל רגע נתון היא בסיס העשייה‪ .‬גישה זו באה לידי ביטוי באופנים רבים‬
‫בדרך הבנייה ההסתדרותית והובלתן של אחדות העבודה ומפא"י אחריה את היישוב‪ .‬נמנה אחדים‬

‫מהם‪:‬‬
‫התוכנית הגדולה של סירקין בדו"ח המשלחת שאפה לבניית הארץ במעין קואופרטיב של‬
‫קואופרטיבים‪ ,‬כדרך היעילה ביותר‪ ,‬אך גם הצודקת ביותר‪ .‬לשם כך השאיפה הייתה לתשלום שווה‬
‫לכל העובדים‪ .‬סירקין ידע שהדבר איננו ישים בשלב הראשון‪ ,‬וקבע מפורשות שבהתחלה‪ ,‬עד שתהיה‬
‫השכלה גבוהה לכל‪ ,‬מומחים יצטרכו לקבל יותר‪ 93.‬עם הקמתה ניסתה ההסתדרות ליישם את גישת‬
‫המשכורת המשפחתית על בסיס שוויוני (תשלום לפי מצב משפחתי ולא לפי עיסוק)‪ ,‬אך חיש מהר‬
‫הובן שזה לא ישים‪ .‬לכן‪ ,‬ההסתדרות יישמה זאת במוסדותיה ובין נבחריה (כדוגמה אישית)‪ ,‬אך‬
‫לגבי כלל חבריה הסתפקה בהצהרה עקרונית‪ .‬היה ברור שכל עוד יש פערים בשכר בשוק הכללי‪ ,‬ניתן‬
‫אולי לבצע השוואות כאלו ואחרות בדמות מיסים פרוגרסיבים אך לא יותר‪ ,‬שאם לא כן הדבר יגרום‬

‫לעזיבת בעלי מקצוע ומומחים שיוכלו להשתכר יותר מחוץ להסתדרות‪94.‬‬
‫דוגמה נוספת לכך היא היחס לרעיון הקואופרציה‪ .‬ההסתדרות ביקשה לפעול על פי חזונו של סירקין‬
‫כקואופרטיב של קואופרטיבים‪ .‬אולם המציאות הראתה שמדובר בריכוזיות יתר‪ ,‬ושחסרה לה‬
‫היכולת לקיים "בועה" סוציאליסטית כה הדוקה‪ .‬על כך היא רופפה את הריכוזיות‪ ,‬ויתרה על‬
‫הבנייה סוציאליסטית כוללת והכירה בכך שגם להון הפרטי חשיבות בבניית הארץ וערך לאומי‪.‬‬
‫אחד הביטויים להשלמה עם כך היה פנייתה של ההסתדרות לארגונם גם של עובדיה בשוק הפרטי‪,‬‬
‫במסגרת האיגוד מקצועי‪ 95.‬יחד עם זאת‪ ,‬השאיפה להשיג את המירב מהחזון באה לידי ביטוי בכך‬
‫שההסתדרות אכן קיימה פיקוח כולל שסייע להעדיף את האינטרסים של הכלל על פני האינטרסים‬
‫הפרטיקולריים‪ 96.‬יתר על כן‪ ,‬אחדות העבודה שאפה להרחיב את כושר הפעולה של ההסתדרות כדי‬

‫שישפיע באופן עמוק על כל תחומי החיים של חבריו‪97.‬‬

‫‪ 91‬שם‪ ,‬עמ' ‪.279-275‬‬
‫‪ 92‬יצחק גרינברג‪ ,‬מחברת עובדים למשק עובדים‪ ,‬התפתחות רעיון חברת העובדים בשנים ‪ ,1929-1920‬תל אביב‪,1987 ,‬‬

‫עמ' ‪.182-181‬‬
‫‪ 93‬גולן‪ ,‬הדו"ח מלא‪ ,‬עמ' ‪. 86‬‬
‫‪ 94‬גרינברג‪ ,‬מחברת עובדים‪ ,‬עמ' ‪ .109-96‬דוגמה לבעייתיות בשכר קואופרטיבי ממותן היא עזיבת מומחים ובעלי מקצוע‬
‫את סולל בונה בעיתות גאות‪ ,‬מתוך רצון להרוויח יותר בשוק הכללי‪( .‬ישראל קולת‪' ,‬האידיאה של ההסתדרות –‬
‫התהוות והשתנות (‪ ,')1948-1920‬בתוך‪ :‬גורני‪ ,‬בראלי‪ ,‬גרינברג‪ ,‬מחברת עבודה‪ ,‬עמ' ‪.)14‬‬
‫‪ 95‬קולת‪ ,‬האידאה של ההסתדרות‪ ,‬עמ' ‪.16-15‬‬
‫‪ 96‬ליסק‪ ,‬ההסתדרות בשנות העשרים‪ ,‬עמ' ‪.162‬‬
‫‪ 97‬יוסף גורני‪' ,‬בין אחדות העבודה להסתדרות הכללית של העובדים'‪ ,‬בתוך‪ :‬גורני‪ ,‬בראלי‪ ,‬גרינברג‪ ,‬מחברת עבודה‪ ,‬עמ'‬

‫‪.257‬‬

‫‪15‬‬

‫מזכירה הראשון של ההסתדרות‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬האיש ששאף להרחיב ולהעמיק את מקומה של‬
‫ההסתדרות יותר מכל אדם אחר‪ ,‬נקט גישה "סירקינית" ביחסו לרעיון חברת העובדים שדרכו ביקש‬
‫למכסם את עוצמתה של ההסתדרות‪ .‬בתחילה‪ ,‬בתוכנית לחברת עובדים שפרסם באלול תרפ"א‪,‬‬
‫שאף לממש במסגרתה שיתוף מכסימלי הדומה לגישת הקואופרטיב של הקואופרטיבים‪ .‬היינו‪,‬‬
‫תוקם חברת עובדים שתקיף את כול חברי ההסתדרות ושבמסגרתה יתקיים ניהול ריכוזי של שיתוף‬
‫צרכני‪-‬יצרני מלא המקיף את כל חבריה ומשקיה למגוון צורות חייהם‪ 98.‬היה זה שיתוף מקיף אף‬
‫יותר מזה שבגישתו של סירקין כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית המשלחת‪ ,‬בה נקבע שהמזון‪ ,‬הלבוש‬
‫והדיור הם רכוש היחיד‪ 99.‬ייתכן שניתן להסביר את רדיקאליות היתר של תכנית בן‪-‬גוריון בהיותו‬
‫מושפע מהקומוניזם הצבאי שהונהג בברה"מ בשנים ‪ .1920-1918‬על ההשפעה ניתן ללמוד‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫מכך שכמו שהבינו שם‪ ,‬הבין גם בן‪-‬גוריון כאן‪ ,‬שבשלב הראשון יהיה צריך לחרוג מהשאיפה לשוויון‬
‫מלא‪ ,‬בהיבטים שונים‪ ,‬כמו למשל שכר המומחים‪ 100.‬כך או כך‪ ,‬תגובות החברים בתוך מפלגתו‬
‫ובהסתדרות בכלל‪ ,‬הבהירו לו שבדיוק כמו שהרעיון הסירקיני המלא לא בשל ליישום‪ ,‬כך גם‬
‫תוכניתו שלו‪ 101.‬בן‪-‬גוריון ריכך את תוכניתו בשני שלבים‪ .‬בשלב ראשון הגמיש אותה כך שבמקום‬
‫שיתוף ושוויון מלאים תסתפק חברת העובדים בהספקה עצמית של מוצרי צריכה ותשומות ייצור‬
‫(משק אוטרקי)‪ ,‬בין כלל חבריה‪ ,‬משקיה ומפעליה‪ 102.‬גם הפעם המטרה הייתה למכסם רווחיה‬
‫לטובה כלל החברים וביצוע כלל המטרות‪ ,‬תוך שנשמר לשם כך הפיקוח המרכזי‪ .‬הוויתור על‬
‫השיתוף והשוויון המלאים הכרחיים כדי שהתוכנית תיתפס כניתנת ליישום‪ .‬מועצת ירושלים של‬
‫אחדות העבודה קיבלה את התוכנית‪ ,‬אולם עד לוועידה השנייה של ההסתדרות שנערכה כעבור‬
‫כחודשיים (שבט תרפ"ג)‪ ,‬הבין בן‪-‬גוריון כי נדרש שלב ריכוך שני‪ .‬ואמנם‪ ,‬התוכנית (השלישית‬
‫במספר) שהגיש לוועידה הסתפקה באחריות חוקית ופיקוח כולל של חברת העובדים על כלל משק‬
‫העובדים‪ .‬כלומר‪ ,‬מתן כלים‪ ,‬בלי לקבוע מראש את רמת השיתוף שתתקיים בין כלל גופי חברת‬
‫העובדים‪ 103.‬זהו אכן היה הבסיס של חוקת חברת העובדים שאושרה על ידי ממשלת המנדט ב‪-‬‬

‫‪ ,12.3.1924‬לאחר שינויי ניסוח כאלו ואחרים‪104.‬‬
‫נראה כי הגישה הפרגמטית של בן‪-‬גוריון‪ ,‬לפיה יש חשיבות לחזון אך אין לקבוע מראש את הכללים‬
‫('הטלת ההווה על העתיד'‪ ,‬כלשונו‪ ,)105‬היא הפנמה של היסוד הפרגמטי בסוציאליזם‬
‫הקונסטרוקטיבי‪ ,‬כפי שתארנוהו קודם ככוכב צפון היוצא מקרקע המציאות‪ .‬היינו‪ ,‬בכל רגע נתון‬
‫יש למכסם את שיתוף הפעולה הניתן בין גופי הפועלים‪ ,‬אך לדחות לעתיד את שלא ניתן להגשים‬
‫כרגע‪ 106.‬זו הדרך הטובה ביותר הן כדי לממש את החברה הטובה‪ ,‬והן כדי לקדם את מפעלם של‬
‫הפועלים כיחיד שיכול להוביל את הציונות להקמת מדינה‪ .‬בכך אמנם רחק בן‪-‬גוריון מהרעיון הגדול‬
‫של סירקין כפי שנכתב בפרק השמיני בדו"ח המשלחת‪ ,‬אך נראה שדווקא קרב להפנמת הגישה של‬

‫סירקין להגשמה הקשובה למציאות‪107.‬‬

‫‪ 98‬גרינברג‪ ,‬מחברת עובדים‪ ,‬עמ' ‪.120-111‬‬
‫‪ 99‬גולן‪ ,‬הדו"ח מלא‪ ,‬עמ' ‪.86‬‬

‫‪ 100‬גרינברג‪ ,‬מחברת עובדים‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬
‫‪ 101‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬דברי יצחק בן‪-‬צבי במועצת אחדות העבודה בירושלים‪ ,‬כ"ט בכסלו – א' בטבת תרפ"ב‪ .‬מובא אצל‪:‬‬

‫גרינברג‪ ,‬מחברת עובדים‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬
‫‪ 102‬גורני‪ ,‬בין אחדות העבודה להסתדרות‪ ,‬עמ' ‪.262‬‬
‫‪ 103‬גורני‪ ,‬שם [‪...‬בין אחדות העבודה‪ ,]...‬שם [‪...‬עמ' ‪.]...262‬‬

‫‪ 104‬גרינברג‪ ,‬מחברת עובדים‪ ,‬עמ' ‪.143‬‬
‫‪ 105‬ראו אצל גורני‪ ,‬בין אחדות העבודה‪ ,‬עמ' ‪.262‬‬
‫‪ 106‬יוסף גורני כינה דרך זו‪ ,‬שאפיינה יותר מכל את אחדות העבודה‪ ,‬כ"פשרה מקדמת"‪( .‬ראו‪ :‬גורני‪ ,‬אחדות העבודה‪,‬‬
‫עמ' ‪ .)330‬ניתן לקבוע שכבר בדיוני משלחת פועלי ציון הן אנשי הארץ והן סירקין ראו גישה זו עין בעין‪.‬‬

‫‪ 107‬כנרי‪ ,‬לבטי הגשמה‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬

‫‪16‬‬

‫החידוש שהיווה הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי בשדה הסוציאליזם העולמי בא‪ ,‬אפוא‪ ,‬לידי ביטויו‬
‫המקיף ביותר במסגרת ההסתדרות‪ ,‬על חברת העובדים בתוכה‪ .‬עד הקמת ההסתדרות‪ ,‬שום תנועת‬
‫פועלים בעולם לא הקימה מארג שלא כלל רק איגוד מקצועי‪ ,‬אלא גם מערכת יצרנית קואופרטיבית‬
‫בעלת מכשירים כלכליים נרחבים‪ 108,‬מסגרת לפעולה חברתית‪-‬תרבותית (ובה מרכיבים כמו 'זרם‬
‫העובדים' – רשת בתי ספר‪ ,‬תיאטרון האוהל‪ ,‬הוצאת הספרים עם עובד ותנועת הנוער העובד)‬
‫ומסגרת לעזרה הדדית שבמרכזה קופת חולים הכללית‪ .‬הכל תחת קורת גג אחת ובפיקוח מרכזי‪.‬‬
‫במובן זה הייתה ההסתדרות הבשלה של ניסיונות ראשוניים ולא בשלים של הפועלים וארגוניהם‬
‫בימי העלייה השנייה‪ 109.‬היא התאימה לתנאים החדשים של העלייה השלישית שאפשרו מעשים‬
‫גדולים והייתה מבוססת על חזון גדול וכולל שלא היה עד בא משלחת פועלי ציון לארץ‪ .‬בכך היוותה‬
‫ההסתדרות את הבסיס הארגוני שאפשר לתנועת העבודה להוביל את היישוב היהודי להקמת‬

‫מדינה‪110.‬‬
‫ואכן‪ ,‬אי אפשר להבין את מסירתה של קרקע לאומית ואת הפניית משאבי ההסתדרות הציונית‬
‫לגופי הפועלים בלי יסוד הארגון יוצא הדופן שלהם‪ .‬המוסדות הלאומיים הבינו שהפועלים מהווים‬
‫את הכוח המסור והמאורגן ביותר לפרויקט הציוני ובמיוחד למשימות ההתיישבות הקשות בספר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התנועה הציונית יכולה הייתה לגייס כסף על סמך העלייה וההתיישבות שיצרו לה מוניטין‬
‫ושאותם הובילו גופי ההסתדרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬היה זה שיתוף אינטרסים ולא הזדהות אידיאולוגית‪111.‬‬
‫על כן‪ ,‬שאיפתו של סירקין לתמיכה של הון לאומי ברעיון הכולל של בנייה קואופרטיבית של הארץ‬
‫לא התממש‪ ,‬משום שהגופים הלאומיים תמכו במה שראו בו הכרח ציוני‪ .‬ההתיישבות החקלאית‬
‫הקואופרטיבית לסוגיה שנוצרה במסגרת תנועת העבודה נחשבה הכרחית ולכן זכתה לתמיכה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ניסיונות ההסתדרות והפועלים להקים קואופרטיבים עירוניים ובהם התיישבות‬
‫עירונית על בסיס קואופרטיבי‪ ,‬לא נחשבו להכרח ציוני‪ .‬על כן הקרנות הלאומיות לא תמכו‬

‫בניסיונות אלו והם אכן נכשלו‪112.‬‬
‫היבט נוסף בו ניכרה טביעת האצבע של רעיונותיו של סירקין בשדה ההגשמה‪ ,‬היה כיוון‬
‫ההתפתחות של החלוץ ‪ -‬הגוף המרכזי שהכשיר את פועלי העתיד מהגולה לעלייה לארץ ולהעצמת‬
‫מפעלה של תנועת העבודה בארץ‪ .‬מה שהחל כקבלת העקרונות של 'אחווה' בהחלוץ בעקבות‬
‫המפגש בין בן‪-‬צבי ובן‪-‬גוריון לבין סירקין בימי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬קיבל תאוצה במיוחד‬
‫עם פעילותו של טבנקין בפולין ב‪ .1926-1925-‬החלוץ התעצב עתה במובהק לאור היסודות‬

‫הסירקיניים‪ ,‬של ארגון להכשרת עלייה המונית להתיישבות קואופרטיבית‪113.‬‬

‫בין המבשר למחנה‬

‫‪ 108‬כשקמה חברת העובדים ב‪ 1924-‬היא כללה מרכיבים קואופרטיבים נרחבים ובהם מכשירים פיננסים שבמרכזם בנק‬
‫הפועלים‪ ,‬מכשירי שיווק והספקה ובמרכזם המשביר‪ ,‬פיתוח תחום הבניין והתשתיות שבמרכזם המשרד לעבודות‬
‫ציבוריות‪ ,‬ביטוח שבמסגרתו תוקם לעתיד לבוא‪ ,‬ב‪ ,1927-‬חברת "הסנה" ופיתוח ההתיישבות החקלאית‪ ,‬התעשייה‬

‫והחרושת‪( .‬גרינברג‪ ,‬מחברת עובדים‪ ,‬עמ' ‪.)146-144‬‬
‫‪ 109‬ליסק‪ ,‬ההסתדרות בשנות העשרים‪ ,‬עמ' ‪.161-160‬‬
‫‪ 110‬יוסף גורני‪ ,‬אבי בראלי‪ ,‬יצחק גרינברג‪' ,‬מאת העורכים'‪ ,‬מחברת עבודה‪ ,‬עמ' ‪1‬‬

‫‪ 111‬ליסק‪ ,‬ההסתדרות בשנות העשרים‪ ,‬עמ' ‪.162‬‬
‫‪ 112‬קולת‪ ,‬האידאה של ההסתדרות‪ ,‬עמ' ‪ .15‬לכישלונם של הניסיונות לההתיישבות העירונית על בסיס קואופרטיבי‪ ,‬בין‬
‫היתר בשל העדר תמיכה של הון לאומי‪ ,‬ראו‪ :‬איריס גרייצר‪' ,‬ההתיישבות העירונית של הפועלים וההסתדרות בארץ‪-‬‬

‫ישראל ‪ ,'1948-1920‬שם‪ ,‬עמ' ‪.306-287‬‬
‫‪ 113‬כנרי‪ ,‬טבנקין בארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪.240-211‬‬

‫‪17‬‬

‫משנתו של סירקין הנה‪ ,‬אפוא‪ ,‬דוגמה נדירה לתפיסה תיאורטית אשר הגיעה ליישום‪ ,‬גם אם‬
‫חלקי‪ ,‬במדיניות ציבורית‪ ,‬פוליטית‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬מה אפשר את הקשר המיוחד הזה? מהו סוד‬

‫הקשר שנוצר בין התיאוריה של סירקין לבין המעשה?‬
‫מדובר במשנה השייכת להגות הפוליטית‪ .‬לא הייתה זו הגות מופשטת‪ ,‬אקדמית‪ .‬היא לא צמחה‬
‫מתוך מסורות תיאורטיות בלבד‪ .‬ראשיתה בחיפושו של סירקין‪ ,‬כבר בצעירותו‪ ,‬אחר תשובות‬
‫לשאלות חיים‪' ,‬שאלות המטרידות'‪ ,‬כניסוחו של ברל כצנלסון‪ 114 .‬כוחה של תורתו קשור לכנות‬
‫ולעומק בו שאל שאלות אלה‪ ,‬ובו חיפש את התשובות להן‪ .‬את התשובות חיפש בספרים‬
‫ובתיאוריות פילוסופיות‪ ,‬בויכוחים‪ ,‬ובעיקר בנפשו פנימה‪ .‬בכך נבדל‪ ,‬למשל‪ ,‬מבורוכוב‪ ,‬שלמרות‬
‫יכולתו התיאורטית העצומה‪ ,‬נכנע להגיון המרקסיסטי‪ ,‬כלומר‪ ,‬לתיאוריה חיצונית חזקה‪ .‬אין‬
‫להתפלא על כך‪ :‬בקרב הנוער היהודי המהפכני היה זה כמעט תנאי הכרחי‪ ,‬להוכיח את עצמך על‬
‫פי ההנחות המטריאליסטיות והמרקסיסטיות‪ .‬אבל ברוכוב שילם את המחיר‪ .‬אמנם‪ ,‬הוא הפך‬
‫להיות מפרש‪-‬יוצר של המרקסיזם‪ ,‬אבל עד סמוך למותו נשאר כבול במידה רבה להנחות‬
‫ה'אובייקטיביות' של תורה זו‪ .‬יהירותה של התיאוריה המרקסיסטית הובילה לנתק בינה לבין‬
‫המציאות‪ ,‬ולא בארץ ישראל בלבד‪ ,‬מתוך נסיון 'לכפוף' את המציאות לתיאוריה ה'אובייקטיבית'‪.‬‬
‫סירקין‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא נכנע ל'היפנוז' חיצוני‪ ,‬אם נשתמש במונחיו של א‪ .‬ד‪ .‬גורדון‪ 115.‬הוא לא‬
‫כפף את נפשו לאמת חיצונית‪ ,‬אלא חיפש אותה בעצמו‪ ,‬מתוך עצמו‪ .‬נפשו סלדה מכפיפות כלפי‬
‫'גדולים'‪ ,‬מן הצורך ב'אישורים' חיצוניים‪ ,‬תוך טשטוש נקודת המבט היהודית העצמית‪' .‬אין לך‬
‫דבר המעיק על הנפש בקרב תנועת העובד היהודי כאשר [כמו] הרדיפה אחר האשור על ידי אחרים‪,‬‬
‫הצער באין האשור והשמחה והגאות בהרכשו בעזרת השם‪ 116'.‬אין זו עמדה פשוטה‪ .‬היא דורשת‬
‫עוז‪-‬רוח ויכולת לעמוד בפני לעג ובוז‪ .‬קו זה ליווה אותו כבר בשנותיו הסטודנטיאליות‪ ,‬בהן כונה‬

‫'נחק'ה המטורף'‪ .‬תאר ברל כצנלסון‪:‬‬

‫מי היה נחמן סירקין? עלם סוער ומסעיר‪ .‬רתחן ומרדן‪ .‬בעל‪-‬מוחין ובעל‪-‬שיגיונות‪ .‬בני‬
‫סביבתו מחולקים בהערכת כשרונותיו‪ .‬יש אומרים‪ :‬חריף ושנון‪ .‬ויש אומרים‪ :‬מתמיד‬
‫ושקדן‪ .‬אך באחת מסכימים הכל‪ :‬ש"דעתו אינה מיושבת עליו"[‪ ]...‬איש ריב ומדון‪ .‬אין‬
‫כמוהו להתגרות מלחמה‪ .‬ולא רק באויב כי אם גם בחבר‪ .‬לא רק ב"תלמידים" כי אם גם‬

‫באפיפיורים המרקסיסטיים [‪.]...‬הוא מריק נגדם את הגיונו הוא השונה משלהם‪117.‬‬

‫כזה היה בצעירותו‪ ,‬וכזה היה עד סוף ימיו‪ .‬היה בו גם העוז לחשוב כיהודי‪ .‬רעיונותיו היו כלליים‪,‬‬
‫והוא הופרה מתפיסות כלליות‪ .‬אבל עם השנים שאב יותר ויותר מבאר המורשת היהודית‪ ,‬ותפס‬
‫את הציונות הסוציאליסטית כמימוש מהותה הנבואית של היהדות‪ 118.‬תפיסה זו אפשרה לו‬
‫להתבונן ב'שאלות המטרידות' מבלי לכפוף עצמו ל'אמיתות' סוציולוגיות חיצוניות‪ ,‬ולפתח את‬
‫הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי כזרם ייחודי בהגות העולמית‪ .‬יפים דבריו של ברוך כנרי‪' :‬בשונה‬
‫מברוכוב‪ ,‬שניסה התאמות בין הגורל ההיסטורי היהודי לשיטת הניתוח המרקסיסטית‪ ,‬השתמש‬

‫‪ 114‬כצנלסון‪ ,‬האחד במערכה‪ ,‬עמ' כא‪.‬‬
‫‪ 115‬א‪ .‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬האדם והטבע‪ ,‬הספריה הציונית‪ ,‬ירושלים תשע"א‪ ,361-359 ,230-225 ,‬האומה והעבודה‪ ,‬הספריה‬

‫הציונית ירושלים תשי"ז ‪.565-564‬‬
‫‪ 116‬נחמן סירקין‪' ,‬עם האשור'‪ ,‬קונטרס ע"ה תאפ"א עמ' ‪.16‬‬

‫‪ 117‬ברל כצנלסון‪ ,‬האחד במערכה‪ ,‬עמ' כ‪ ,‬כ"ג‪.‬‬
‫‪ 118‬ראו‪ :‬אילון שמיר‪' ,‬יחסו של נחמן סירקין למורשת היהודית'‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל‪ ,)2015( 25 ,‬עמ' ‪ ;92-65‬וכן‬
‫הנ"ל‪' ,‬חידוש היהדות כדת הסוציאליזם‪ :‬נחמן סירקין כממשיכם של משה הס והרמן כהן'‪ ,‬דעת ‪ 82‬תשע"ו‪.285-251 ,‬‬

‫‪18‬‬

‫סירקין ביסודות הסוציאליסטיים לפי מידת התאמתם ליסודות הרוחניים היהודיים‬
‫האותנטיים‪119'.‬‬

‫היבטים אלה יש בהם בכדי להסביר את מקוריותו של סירקין‪ ,‬ואת הגמישות שאפשרה לו קשב‬
‫למציאות‪ .‬אולם הקו שאפשר את הקשר בין ההגות למעשה נבע גם מהיבט חשוב בהגות עצמה‪.‬‬
‫למן ראשית דרכו סבר‪ ,‬שההיסטוריה אינה מתפתחת מתוך חוקיות חמורה‪ ,‬דטרמיניסטית‪ 120.‬את‬
‫המציאות אין להסביר בעזרת עקרון אחד‪ .‬התבונה האנושית לא יכולה לפענח את כל המציאות‬
‫בעזרת מפתח‪-‬קסם‪ ,‬ויהיה זה משוכלל כמו הניתוח של המטריאליזם הדיאלקטי‪ .‬המציאות רב‪-‬‬
‫שכבתית מדי‪ ,‬ותמיד יש בה גם יסוד נעלם‪ ,‬אשר עד אליו אי אפשר לחדור‪ .‬לא ההוויה קובעת את‬
‫התודעה‪ ,‬אלא‪ ,‬כפי שתפס זאת משה הס (בעקבות שפינוזה)‪ ,‬הן קובעות זו את זו באופן הדדי‪ .‬לפי‬
‫סירקין יש במציאות מרחב מסויים של חופש‪ ,‬של חירות הרצון‪ .‬זהו מרחב המאפשר לאדם לפרש‬
‫את המציאות בהתאם לערכים ואידיאלים‪ .‬כאן פועל הרצון המודע‪ ,‬המאפשר ליחידים ולתנועות‬
‫לשנות את המהלך הסטיכי של ההתפתחויות‪ .‬הנחות אלה אפשרו לסירקין את הגמישות להגות‬

‫במציאות ובאפשרויותיה מתוך‪-‬עצמיותו‪ ,‬ללא כפיפות ל'אמת' חיצונית כזו או אחרת‪.‬‬
‫ההיבט המעשי בא לידי ביטוי לא רק בטיב הגותו של האיש‪ ,‬אלא גם בכך שהיה מעורב אישית‬
‫בפעילות פוליטית רבת שנים‪ .‬סירקין לא היה תיאורטיקן 'טהור'‪ ,‬וגם לא עסקן פוליטי (ב'פועלי‬
‫ציון' האמריקנית הוא סבל מרורים מאנשי ה"עסקונה" חסרי המעוף)‪( .‬תביאו אישוש לטענה זו)‬
‫הוא היה פובליציסט‪ ,‬אשר נע על התפר בין התיאוריה לבין הפוליטיקה‪ .‬כך שמר על רוח חופשית‪,‬‬
‫ערה וגמישה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ועל קשר עם המעשה‪ ,‬עם המציאות הפוליטית וההיסטורית המתפתחת‪.‬‬
‫כנותו הפנימית וחושיו ההיסטוריים הביא להתאמה עם המציאות הנפשית של החלוצים‬
‫היהודים‪ .‬שהרי אלה ביקשו לשנות את ההיסטוריה היהודית בכוח מעשה רצוני‪ ,‬המונע מאמונה‬
‫באידיאלים ומהרצון והיכולת לרתום אידאלים אלה למעשים‪ .‬משנתו דיברה לנפשם של אנשי‬
‫הקבוצה הקטנה והשולית‪-‬לכאורה‪ ,‬של אלפים בודדים מבין אנשי העלייה השנייה‪ .‬במונחים‬
‫אובייקטיביים אפשר היה לחשוב שזו קבוצה חסרת חשיבות‪ .‬אבל דווקא הם היוו את קדקוד‬

‫הצמיחה של המגמה הפוליטית הגדולה ביותר של העם היהודי במאה העשרים‪ ,‬קרי הציונות‪.‬‬
‫הקשר האישי בינו לבין אלה שצמחו להיות מנהיגי הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הארץ ישראלי‬
‫נבע גם מהענווה שאפיינה את יחסו אליהם‪ ,‬כפי שמצאנו הן ביחסו לברל בוועידת שטוקלהום והן‬
‫במשלחת פועלי ציון‪ .‬גם כאן טמון מפתח חשוב‪ ,‬משום שלו היה בא מכוח סמכות חיצונית‪ ,‬בתור‬
‫מי שהיה מבוגר‪ ,‬מנוסה ומעמיק מהם‪ ,‬היה עלול לעורר התנגדות‪ .‬דווקא העמדה המכבדת‪,‬‬
‫המקשיבה‪ ,‬הלומדת מהצעירים ומהמציאות בה התמודדו‪ ,‬אפשרה להם ללמוד ממנו‪ ,‬ה'זקן'‪.‬‬
‫ללימוד זה הייתה גם משמעות של הכרה במעשיהם‪ .‬יש לזכור שהייתה זו הנהגה צעירה וכמעט‪-‬‬
‫אנונימית של אישים כמו בן‪-‬גוריון‪ ,‬כצנלסון‪ ,‬טבנקין ועוד‪ .‬סירקין היווה עבורם את ההוגה‬
‫והחוזה הגדול של מפעלם‪ ,‬שכמו מאשר אותו‪ .‬עצם בואו לארץ ותהליך הלימוד המתמשך עמו הוו‬
‫הכרה בכוחם העולה ושיוו יוקרה למפעלם‪ .‬אולם תהליך הלימוד לא היה מבוסס על קבלת סמכות‬
‫חיצונית‪ .‬היה זה לימוד מפיו של 'מורה'‪ ,‬של 'רב'‪ ,‬כלשונו של ברל כצנלסון‪ ,‬אשר במבט הראשון‬
‫היה בו משהו תמוה‪ ,‬לא‪-‬מציאותי‪ ,‬אפילו נלעג‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם למדו גם למדו ממנו‪ .‬ובפרספקטיבה‬

‫היסטורית סברו רבים וטובים‪ ,‬כמו ברל כצנלסון ושזר‪ ,‬שהיו בו יסודות נבואיים ממש‪.‬‬

‫‪ 119‬כנרי‪ ,‬משק מתוכנן‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬
‫‪ 120‬בעיקר בחיבור 'עיונים בפילוסופיה של ההיסטוריה‪Syrkin Nachman., Geschichtsphilosphische :‬‬
‫‪ ;Betrachtungen, Berlin 1896.‬וכן‪ ,‬מתוך דגש אפיסטמולוגי‪ ,‬בחיבור 'תחושה ודימוי' ‪Syrkin Nachman.,‬‬

‫‪.Empfindung und Vorstellung, Berne, 1903‬‬

‫‪19‬‬

‫מדיוננו לעיל עולה שבתקופת פעילותה של משלחת פועלי ציון הבשיל הקשר בינו לבינם‪ .‬התוצר‬
‫המרכזי שלה לא היה דווקא הדו"ח הכתוב‪ .‬זה היה חשוב לזמנו‪ ,‬אך נשכח במהרה‪ .‬העיקר היה‬
‫תהליך הלמידה שהתרחש בה‪ .‬היה זה מעין סמינריון מתמשך‪ ,‬אשר בסופו נדרשו המשתתפים לקחת‬
‫חלק בכתיבת ‪ 12‬פרקי דו"ח המשלחת‪ .‬הייתה זו העברת מקל בין ההגות של סירקין לבין ההגשמה‪,‬‬
‫המעשה בהובלת בכירי אחדות העבודה‪ .‬זוהי דוגמה נדירה להפרייתה של התיאוריה את המעשה‬
‫הפוליטי‪ .‬בשנים המעטות שנותרו לו המשיך סירקין לתמוך ללא‪-‬סייג במפעלם של אחדות העבודה‬
‫ושל פועלי הארץ‪ ,‬שהואץ בהמשך ימי העלייה השלישית‪ .‬הוא עשה זאת גם במאמרים ביידיש‪121,‬‬
‫אבל משמעותיים יותר לעניינו הנם מאמריו בעברית‪ ,‬שהיו זמינים יותר לציבור בארץ‪ .‬את רוב‬
‫מאמריו בעברית פרסם מעתה ב'קונטרס'‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פנה‪ ,‬תוך התנגדות חריפה‪ ,‬ליהודים‬
‫סוציאליסטים המתנכרים לציונות‪' :‬סוציאליסטים יותר אמתיים מכם‪ ,‬ממשה הס עד חברי‪-‬‬
‫הקבוצות ובארץ ישראל‪ ,‬שאין אתם ראויים לקשור את שרוך נעליהם – דוקא הם מתוך יהדותם‬
‫הכואבת‪ ,‬העמיקו את סוציאליותם עד עומק מיטפיזי‪ 122'.‬כך דיבר על הובלת ההנהגה הפועלית את‬
‫ההסתדרות הציונית בהקשר לקרן היסוד‪' :‬המושג המשובש כי על הקרן לתמוך בהתישבות פרטית‬
‫שורר ודאי בקרב רבים מן הציונים נותני הטון [‪...‬אך] בארץ ישראל היה כבר צבור הפועלים לגורם‬
‫מכריע בההתישבות‪ '.‬סירקין מביע אמונו בהנהגתם של 'פועלי ארץ ישראל המסודרים‪[ ,‬אשר] בידם‬
‫לנהל את ההתישבות בדרך סוציאלית ולהטביע את חותמם על אופיו של קרן היסוד [‪ ]...‬על ידי‬
‫הסיוע והכוון של מעמד הפועלים יוצא קרן‪-‬היסוד אל אם‪-‬הדרך להיות מוסד כספי של ישוב עובדים‬
‫סוציאלי'‪ 123.‬במקום אחר דיבר בהערצה על מפעל ההגשמה הציוני סוציאליסטי ההולך ונבנה בארץ‬

‫ישראל‪ 124.‬באופן זה נתן אמון ותמיכה פומביים בהנהגת הפועלים הצעירה בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫מפרספקטיבה של שנים עתידים בכירי אחדות העבודה להעיד על חשיבותם של סירקין והגותו‬
‫עבורם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בטקס קבורת עצמותיו של סירקין בבית הקברות של כינרת (‪ ,)3.9.1951‬הופיע‬
‫בן‪-‬גוריון מן הצללים‪ .‬הוא ניגש אל שפת הקבר הפתוח ואמר‪ ,‬בלי שהדבר היה חלק מתוכנית‬
‫הטקס‪' :‬ד"ר סירקין‪ ,‬חזונך יתגשם'‪ 125.‬כפי שמצאנו‪ ,‬זלמן שזר תיאר את סירקין כנביא‪126.‬‬

‫טבנקין‪ ,‬אשר הביוגרף שלו‪ ,‬ברוך כנרי‪ ,‬מכנה אותו 'סירקינאי'‪ ,‬מעיד‪:‬‬

‫כל ימיו‪ ,‬ביחוד בשנות‪-‬חייו האחרונות‪ ,‬נדמה היה לרבים שבעל‪-‬חלומות הוא האיש‪,‬‬
‫שחזונו הוא בלתי‪-‬מציאותי‪ ,‬חסר ממשות‪ .‬אכן‪ ,‬בהיותו בעל חוש היסטורי רגיש‪ ,‬הרבה‬
‫לדבר על האופקים הגדולים הנשקפים לתנועתנו‪ .‬ואם נבוא לעיין כיום בדבריו‪ ,‬שוב לא‬
‫נבין מדוע נראה היה לנו כהוזה‪ ,‬כשוגה בדמיונות‪ ]...[ .‬קירבה מיוחדת נרקמה בין נחמן‬
‫סירקין ובין תנועת‪-‬הפועלים בארץ‪ .‬בזמן שהוא בא לארץ‪ ,‬כחבר המשלחת של "פועלי‬
‫ציון"‪ ,‬מצא כאן את 'אחדות העבודה' בשחר‪-‬ימיה – תנועה דרוכה כולה לקראת ימים‬
‫גדולים ההולכים ובאים‪ .‬גם הוא‪ ,‬שבא מן הגולה‪ ,‬וגם אנו‪ ,‬הפועלים בארץ‪ ,‬האמנו‬
‫באפשרויות הגדולות הגנוזות בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שיש בכוחה לקלוט רבבות יהודים בזמן‬

‫‪ 121‬למשל‪ ,‬בעיתון היומי 'די צייט'‪ ,‬שיסדו 'פועלי ציון' בארה"ב ב‪ ,1920-‬במאמרים כמו‪' :‬דאס פאלקסבוך פאר ארץ‬
‫ישראל'‪' ;16.12.1920 ,‬די העכרע מאטיווען פון ציוניזם'‪ 4.9.1920 ,‬והמשכו ב‪' ;19.9.1920-‬לואי בראנדייס און דער‬
‫ציוניזם'‪ 20.10.1920 ,‬ועוד‪ .‬במאמרים אלה הביע תמיכה בלתי מסוייגת בהנהגה של אחדות העבודה‪ ,‬אשר עליה לחתור‬

‫להגמוניה בתנועה הציונית כדי להוביל בנייה של חברה סוציאליסטית בארץ‪.‬‬
‫‪ 122‬סירקין‪' ,‬האינטרנצל השלישי והציונות' קונטרס נ"ז‪ ,‬יז חשון תרפ"א‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬

‫‪ 123‬סירקין‪' ,‬קרן היסוד'‪ ,‬קונטרס ס"ז כג שבט תרפ"א‪ ,‬עמ' ‪.6-5‬‬
‫‪ 124‬סירקין‪' ,‬מעשר'‪ ,‬קונטרס ק"ד‪ ,‬יג טבת תרפ"ב‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬

‫‪ 125‬מרי סירקין‪ ,‬אבי – נחמן סירקין‪ ,‬עמ' ‪( .19‬ההדגשה שלנו‪ .‬א‪.‬פ‪ /.‬א‪.‬ש‪.).‬‬
‫‪ 126‬חיזוק לדבר נמצא גם לאחר מותו של סירקין‪ ,‬כאשר שזר כתב עליו‪' :‬לא מנהיג מת‪ ,‬לא ראש ברית ולא נשיא מפלגה‬

‫– נביא התנועה הסתלק'‪( .‬זלמן רובשוב‪' ,‬גלה כבוד'‪ ,‬קונטרס קפ"ו‪ ,‬אלול תרפ"ד‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬

‫‪20‬‬

‫קצר‪ .‬גם הוא וגם אנחנו הוחזקנו בעיני רבים לאוטופיסטים‪ .‬ואולם אם נעיין עכשיו‬
‫בספר הדין‪-‬וחשבון של אותה משלחת‪ ,‬ניווכח לדעת‪ ,‬כי כמה מן המספרים על‬
‫ההתפתחות העתידה של הארץ‪ ,‬שנקבנו אז‪ ,‬אם כי אנשים פיקחים ראו אותם בשעתם‬

‫כמוגזמים ביותר – המציאות הארץ‪-‬ישראלית עברה עליהם מכבר‪127.‬‬

‫ברל כצנלסון גם הוא תיאר את סירקין כמורו ורבו‪ 128,‬תוך התייחסות להיבט הכמו נבואי‬
‫בהגותו‪:‬‬

‫נחמן סירקין לא זכה לחיות איתנו‪ ,‬לעבוד אתנו במחיצה אחת‪ ,‬ואף על פי כן שלנו הוא‬
‫כולו [‪ .]...‬הוא היה אחד הזורעים של הויתנו החדשה‪ .‬מחונן בחוש מיוחד‪ ,‬הניתן אך‬
‫ליחידי‪-‬סגולה‪ ,‬בחוש העתיד‪ ,‬נשא הוא בלבו את העולם החדש העתיד לבוא לארץ בידיו‬
‫וברוחו של העובד העברי‪ .‬בשנים הראשונות של הציונות צפה הוא ברוחו את ההתישבות‬
‫הקיבוצית‪ ,‬את ההון הלאומי המישב ובונה‪ ,‬את העובד העברי המחדש את חיי האומה‬
‫ומחזיר לה את כבודה ועתידה‪ ,‬את תקומת השפה העברית‪ ,‬ככוח רבולוציוני מפרה‪.‬‬
‫ובבואו לימי זקנה לארץ‪ ,‬היה לו האושר המיוחד במינו לראות בראשית הגשמת רעיון‬
‫חייו‪ ,‬לראות‪ ,‬להכיר ולא להתנכר – אף זו מתת אלוהים‪ .‬ואף אנו נתעשרנו בבואו‪ .‬לא רק‬
‫כאוהב דבק בנו ובמפעלנו‪ .‬הוד מחשבתו‪ ,‬חירות רוחו‪ ,‬אומץ עמידתו העשירו והעלו את‬

‫עבודתנו‪129.‬‬

‫אחרית דבר‪ :‬המחנה לא הכיר את מבשרו‬
‫דבריהם של בכירי אחדות העבודה ‪ -‬מנהיגי הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הארץ ישראלי ‪-‬‬
‫מעידים עד כמה ההסתופפות בצל תורתו של סירקין הוסיפה להם עוצמה ובטחון בדרכם‪ .‬הן‬
‫משום שאישרה את הדרך והן משום שבתורה זו עצמה‪ ,‬בעצם מהותה‪ ,‬היה טמון היסוד של פיתוח‬
‫ריאלי‪ ,‬יצירתי ומותאם למציאות‪ ,‬של הרעיונות האוטופיים‪ .‬חיבור זה תאר את מהלך ההבשלה‬
‫של קשר בין מבשר בודד‪ ,‬כמעט הוזה‪ ,‬לבין חבורת מגשימים‪ .‬הם החלו את דרכם בנפרד ממנו‪,‬‬
‫אך אט אט השתלבו הדרכים עד שהעצימו זו את זו בחזון הגדול של משלחת פועלי ציון לארץ‬

‫ישראל ובהגשמה שהואצה בעקבותיה‪ .‬הגשמה סבלנית ופשרנית‪ ,‬אך נעה תמיד לאור החזון‪.‬‬
‫אולם חיבור זה לא יהיה שלם מבלי לנסות לתהות גם על ההיבט הנוסף בקביעתו של ברל שהבאנו‬
‫בפתיחה‪' :‬המחנה לא הכיר את מבשרו'‪ .‬ואכן‪ ,‬למרות שישנם רחובות ובתי ספר על שמו במספר‬
‫ערים‪ ,‬דמותו נשכחה‪ ,‬וודאי אם נשווה זאת לדמותם של הוגים כמו ברדיצ'בסקי‪ ,‬אחד העם‪ ,‬או‬
‫ז'בוטינסקי‪ ,‬שלא השפיעו כמוהו על המציאות ההיסטורית‪ .‬בולטת השכחה בהשוואה לעיסוק‬
‫בתורתו של ברוכוב‪ .‬למול זוהרה של ברית המועצות נראתה תורתו המרכסיסטית של בורוכוב‬
‫שלמה ונחרצת יותר‪ ,‬מה גם שהשומר הצעיר השתמש בה כדי לבדל את עצמו מיתר חלקי תנועת‬
‫העבודה‪ 130.‬למדו אותה בתנועה‪ ,‬בסמינרים‪ ,‬הוציאו לאור את כל כתבי ברוכוב‪ .‬זאת למרות‬
‫שבמדדים אובייקטיביים ברור שדרכו של השומר הצעיר בפועל הייתה גם היא חלק‬

‫‪ 127‬יצחק טבנקין‪ ,‬כתבים ב'‪ ,‬עמ' ‪ .323‬הדברים נאמרו בגבת‪ ,‬בעשור למותו של סירקין‪ ,‬קרי ב‪.1934-‬‬
‫‪ 128‬ברל כצנלסון‪ ,‬אגרות ו'‪ ,‬עם עובד תל אביב ‪ ,1984‬עמ' ‪.157‬‬
‫‪ 129‬ברל כצנלסון‪ ,‬כתבים ב'‪ ,‬עמ' ‪.173‬‬

‫‪ 130‬ראו‪ ,‬למשל‪ :‬אביבה חלמיש‪ ,‬מאיר יערי‪ ,‬ביוגרפיה קיבוצית‪ ,‬תל אביב‪ ,2009 ,‬עמ' ‪.182-180‬‬

‫‪21‬‬

‫מהסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הסרקינאי‪ ,‬שהוא‪ ,‬ולא גישתו המהפכנית של בורוכוב‪ ,‬הטביע‬
‫חותם על המציאות בארץ‪.‬‬

‫כשכתב ברל כצנלסון את מסתו 'האחד במערכה'‪ ,‬שפורסמה בשנת תרצ"ט‪ ,‬הוא עשה זאת כי ניסה‬
‫להילחם בתנועת‪-‬השיכחה הזו‪ .‬אולם כרך א של כתבי סירקין‪ ,‬שיצא ביוזמתו‪ ,‬נותר מיותם‪ ,‬ולא‬
‫זכה לכרך ב כמו במאסף ביידיש‪ ,‬ה'געקליבענע שריפטען' של סירקין‪ .‬במשך עשרות רבות של שנים‬

‫היה מעט עיסוק מחקרי במשנתו‪ ,‬והוא כמעט ונעלם מתודעת תנועת העבודה‪.‬‬
‫יש אם כן לשאול‪ ,‬מדוע לא הכיר המחנה את מבשרו‪.‬‬

‫אולי ה"אשם" הוא בכוחות העצומים שנדרשו למעשה ההגשמה‪ ,‬שהובילו להתמקדות במעשה‬
‫ולחוסר סבלנות כלפי 'תיאוריות' והגות‪ .‬זו נתפסה כתלושה‪ ,‬ואולי אפילו כביטוי לאורח חשיבה‬
‫יהודי גלותי‪ .‬סיסמת משה ולד 'בראש ובראשונה ידיים'‪ 131‬ביטאה אתוס של דור שהתמקד במעשה‬
‫החלוצי והתרחק מהמורשת עד כדי יחס מזלזל בה בהמשך השנים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עם מותו של‬
‫סירקין‪ ,‬הוקדשה לו רק רשימה אחת של זלמן שזר ב'קונטרס'‪ .‬וזאת בניגוד לעיתונות באמריקה‬
‫כמו 'הדאר'‪ ,‬והידישער קעמפפער שהקדישו לו רשימות וכתבות רבות‪ .‬באותו גיליון של קונטרס‬
‫נכתב‪ ,‬כנראה על ידי העורך‪ ,‬ברל כצנלסון‪' :‬ליום השלושים יופיע קונטרס לזכרו של המנוח'‪132.‬‬
‫גיליון כזה לא יצא מעולם‪ .‬דומה שהדעת לא הייתה פנויה מספיק‪ .‬באוויר ניסרו שאלות דחופות‪:‬‬
‫האם לחתור ל'קבוצה גדולה' (לביא)? האם לקיבוץ ארצי (טבנקין)? מה היחס בין ההסתדרות‬
‫לקיבוץ? מי תהיה השכבה האקטיבית שתוביל את המפעל כולו? שאלות אלה‪ ,‬ורבות אחרות‪ ,‬מלאו‬
‫את כל חלל הנפש‪ ,‬והותירו את שאלת המורשת ללא מענה‪ .‬אנשים כמו בן‪-‬גוריון ורבים אחרים‬
‫התעלמו מכך‪ .‬אבל ברל כצנלסון שם לב לנתק רוחני הולך ומעמיק מהמורשת היהודית ומהמורשת‬

‫של תנועת העבודה עצמה‪:‬‬

‫זהו מאסונות הציונות והציבוריות העברית‪ :‬ניתק החוט שהיה לפנים מאחד את‬
‫הפעולות הציבוריות ומנהיגותה עם חיי התרבות העצמיים של האומה‪ .‬שלא במתכוון –‬
‫ויותר נכון אפילו במתכוון הטוב ביותר – נתונים אנשים אצלנו במה ש"אחד העם" היטיב‬
‫לכנותו בשם "חיקוי של התבטלות"‪ ]...[ .‬כל זמן שלא נשתחרר מהתבטלות לא נדע לחיות‬
‫עצמית את חיינו בלא תכנם‪ .‬גם אם נעשה מעשים עצמיים לא נחוש את נשמת המעשים‪,‬‬
‫לא נדע לשמוח את שמחותינו בשמחה מלאה ולכאוב את מכאובינו בכאב מלא‪ ]...[ .‬עוד‬
‫מעט תמלאנה עשר שנים למותו של נחמן סירקין‪ ,‬הראשון להכרזת הציונות‬
‫הסוציאליסטית וליציאה במלחמותיה‪ .‬אחד במערכה עמד כמה שנים לפני היות התנועה‪.‬‬
‫ניצוץ נבואי‪ ,‬מוח מהפכני חריף‪ ,‬מבשר והוגה ללא חת‪ ]...[ .‬מה יודע הנוער שלנו על‬

‫דמותו?‪133‬‬

‫ייתכן‪ ,‬אם כן‪ ,‬שהזנחת המורשת הייתה מחיר כבד ששילמה תנועת ההגשמה הגדולה במאמץ לכונן‬
‫את המציאות הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬קושי מיוחד היה מן הסתם לתורה מקורית כמו זו של סירקין‪,‬‬
‫השואבת את השראתה לא מסמכות המקובלת בעולם של אז כמו המרקסיזם אלא מתורת‬
‫הנביאים והחתירה היהודית לגאולה חברתית‪ .‬אולי לא היה לתורה כזו כוח משיכה רב בקרב בני‬

‫‪ 131‬שם [‪...‬אביבה חלמיש‪ ,]...‬עמ' ‪.36-35‬‬
‫‪ 132‬קונטרס‪ ,‬קפ"ו‪ ,‬אלול תרפ"ד‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫‪ 133‬ברל כצנלסון‪' ,‬במבחן'‪ ,‬שיחות עם מדריכים‪ ,‬חוברת‪ ,‬הוצאת המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫תל‪-‬אביב תרצ"ה‪ ,‬כתבים ו'‪ ,‬עמ' ‪.376-375‬‬

‫‪22‬‬

‫דור שמרד במורשת היהודית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬סירקין לא היסס להגדיר את הגותו הסוציאליסטית‬
‫כאוטופיסטית‪ 134.‬אולם בחוגים רבים‪ ,‬מן הסתם בהשפעת מרקס‪ ,‬אוטופיזם נתפס ככינוי גנאי‪135.‬‬
‫על כן לא מן הנמנע שהדימוי האוטופיסטי של סירקין ותורתו הפכו את הגותו לפחות נוחה‬

‫לשימור‪ ,‬דווקא בקרב מי שעמלו להגשימה בפועל‪.‬‬
‫חלק מהתשובה לשכחה כרוך גם בוודאי בהקמת מפא"י בדרך להנהגת היישוב והתנועה הציונית‬
‫כולה‪ ,‬שביטויה הבולט היה סיסמתו של בן‪-‬גוריון‪ ,‬אותה טבע באותה עת‪" ,‬ממעמד לעם"‪ .‬הייתה‬
‫זו דרך 'ממלכתית'‪ ,‬שחייבה פשרות‪ 136.‬אמנם חותם החזון של סירקין ניכר בדרך זו‪ ,‬אולם היה‬
‫בה ממד של וויתור על המורשת העצמית של תנועת העבודה‪ .‬זוהי חולשת ההנחלה‪ ,‬שאחד‬
‫מביטויה הבולטים בהמשך היה ביטול זרם העובדים בחינוך‪ .‬באווירה זו אך טבעי שההגות נחלשה‬
‫ונשכחה ומקומם של ההוגים הלך ונזנח‪ ,‬מה גם שסירקין עצמו לא היה שותף רשמי ומוחשי‬

‫למעשה הארץ ישראלי‪137.‬‬
‫אולי נכון גם לשאול‪ ,‬לצד התהיות על שכחת המבשר‪ ,‬האם המושג הכפול עצמו 'סוציאליזם‬
‫קונסטרוקטיבי' – חידושו הגדול של סירקין – הפך במרוצת הזמן בהכרח‪ ,‬ולא כתוצאה מתקלה‬
‫היסטורית‪ ,‬מהשלמה לניגוד? האם מעשה בניין גדול ועצום‪ ,‬מעשה קונסטרוקטיבי כמו שנדרשה‬
‫לו תנועת העבודה בהובילה את הציונות‪ ,‬ובמיוחד את מדינת ישראל בעשוריה הראשונים‪ ,‬לא טמן‬
‫בחובו בהכרח את שחיקת ההיבט הסוציאליסטי? כלומר‪ ,‬אולי לא רק האיש נשכח‪ ,‬אלא שהמושג‬
‫שטבע הוביל אמנם לבנייה גדולה‪ ,‬אך כזו‪ ,‬שבהיותה מכוונת לעם כולו‪ ,‬טמנה בחובה את קריסתו‬

‫העתידה של המושג עצמו כמכלול? דומה כי שאלה זו היא עניין למחקר נוסף‪.‬‬

‫‪ 134‬גולן‪ ,‬הפרוטוקולים‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬
‫‪ 135‬יוסף גורני‪ ,‬אנשי כאן ועכשיו‪ :‬הראליזם האוטופי של מעצבי החברה היהודית החדשה בארץ ישראל‪ ,‬שדה בוקר‬
‫‪2015‬גורני‪ ,‬אנשי כאן ועכשיו‪ ,‬עמ' ‪ .14-13‬זאת למרות שהיו מתומכי סירקין מי שכמוהו לא היססו לדבר בשבחה של‬
‫האוטופיה‪ .‬ברנר ייחס לאוטופיה‪ ,‬המדביקה בלהט האמונה אנשים רבים‪ ,‬ערך ריאלי ממשי‪ .‬ברל כנצלסון‪ ,‬תלמידו‪-‬‬
‫ממשיכו של סירקין‪ ,‬טען גם הוא שהאוטופיה היא גורם היסטורי ממשי‪ ,‬בהיותה כוח אידיאי דינמי‪ ,‬מפעיל‪ ,‬מעורר‬
‫ובונה‪( .‬יוסף גורני‪' ,‬אחדות העבודה ורעיון חברת העובדים'‪ ,‬בתוך‪ :‬גורני‪ ,‬בראלי‪ ,‬גרינברג‪ ,‬מחברת עבודה‪ ,‬עמ' ‪.)255‬‬
‫לאלה אפשר להוסיף את טבנקין‪ ,‬שדיבר גם הוא בשבחה של האוטופיה‪( .‬כנרי‪ ,‬טבנקין בארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .)262‬אולם‬

‫גם הללו‪ ,‬עם כל עוצמתם הציבורית‪ ,‬לא שינו את היחס השלילי כלפי אוטופיה ואוטופיזם‪.‬‬
‫‪ 136‬דוד זית‪ ,‬חלוצים במבוך הפוליטי‪ ,‬ירושלים ‪ ,1993‬עמ' ‪ ;268‬גורני‪ ,‬בראלי‪ ,‬גרינברג‪ ,‬מאת העורכים‪ ,‬עמ' ‪.3-2‬‬
‫‪ 137‬סמל לדבר הוא אי הכללתו‪ ,‬בדיוק מסיבה זו‪ ,‬בספרו של יוסף גורני‪" ,‬אנשי כאן ועכשיו" הסוקר את הגותם ופועלם‬

‫של המנהיגים הציונים הבולטים‪.‬‬

‫‪23‬‬