הכנס השנתי של פורום חוקרי הקיבוץ ותנועה העבודה - תכנית וחוברת תקצירים 2021

‫הכנס השנתי של פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה לשנת ‪2021‬‬

‫‪ ,2-3.9.2021‬כ"ה‪-‬כ"ו אלול תשפ"א‪ ,‬ביד טבנקין (כנס היברידי)‬

‫חוברת תקצירי הכנס‬

‫יום חמישי‪ 2 ,‬בספטמבר ‪ ,2021‬כ"ה אלול‪ ,‬תשפ"א ‪ -‬קישור ליום הראשון‪https://smkb.zoom.us/j/83911245176 :‬‬

‫נושא‬ ‫מושב שעה‬
‫התכנסות וברכות פז אלניר בשם ראשי מוסדות המחקר‬
‫מושב ראשון‪ :‬חברה ותרבות ‪ -‬תהליכי עיצוב ותמורה בחברה הקיבוצית‬ ‫‪09:00‬‬
‫‪09:30 1‬‬
‫יו"ר‪ :‬אלי צור‬
‫‪11:15‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ ‬יונת רוטמן ‪ -‬ממעגל ההורה למעגל האקסקלוסיבי ‪ -‬הסיפור של להקת המחול הקיבוצית‬ ‫‪11:30‬‬

‫‪ ‬אריק גוטלר‪-‬אופיר ‪ -‬התיאטרון של כפר מסריק‬ ‫‪13:15‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪14:15‬‬
‫‪ ‬גליה השרוני ‪ -‬איטריות וזיכרונות‪ ,‬קומפוט ונשיקות ‪ -‬נשים זקנות ומזון בקיבוץ ‪1945-1930‬‬
‫‪16:00‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ ‬דני זמיר ‪ -‬על "התנועה הכפולה" של קרל פולני‪ ,‬ומה היא יכולה ללמד אותנו על הקיבוץ‬ ‫‪16:30‬‬
‫הפסקה‬
‫‪18:15‬‬
‫מושב שני‪" :‬ספרים רבותי ספרים" – ספרים שיצאו השנה על‪-‬ידי חוקרי הפורום‬ ‫‪19:00‬‬
‫יו"ר‪ :‬סיגל בן רפאל גלנטי‬

‫‪ ‬איציק גרינברג ‪ -‬אקדמיה ותנועה פוליטית‪ :‬בית ברל ‪1990 - 1970‬‬

‫‪ ‬מנחם טופל (מנולו) ‪ -‬קואופרציה בישראל‪ :‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד‬

‫‪ ‬אלון גן ‪ -‬החינוך הקיבוצי‪ :‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד‬
‫ארוחת צהרים‬

‫מושב שלישי‪ :‬מה ניתן ללמוד ממחקרי הקליטה בקיבוץ?‬
‫יו"ר‪ :‬דורון נדיב‬

‫‪ ‬מיכל פלגי ואליאט אורחן ‪ -‬קליטה בקיבוצים בעיני חברי הקיבוצים ‪ -‬ממצאים מסקר דעת‬
‫הקהל ‪2021‬‬

‫‪ ‬ענת מרלא חפץ ואיילת האריס ‪ -‬קליטה בקיבוצים בעיני הנקלטים‬

‫‪ ‬שלמה גץ ‪ -‬של מי הקיבוץ הזה? השתנות זהותו של הקיבוץ בעקבות הקליטה והצמיחה‬
‫הדמוגרפית ‪ -‬סיכום ביניים של מחקרים וסקרים‪.‬‬
‫הפסקה‬
‫מושב רביעי‪ִ :‬הת ָערּות של להט"ב במרחב הקיבוצי‬
‫יו"ר‪ :‬שרה מענית‬

‫‪ ‬זאביק גרינברג ‪ -‬מאפייני תחושת השייכות של להטב"ים החיים בקיבוצים‬

‫‪ ‬סילביה פוגל ביזאוי ‪ -‬להט"ב בקיבוץ בראי התקשורת המגזרית‪Mynetkibbutz :‬‬

‫‪ ‬עמית קמה ‪" -‬זה עובר כאש בשדה קוצים"‪ :‬הומואים מספרים על חייהם בקיבוץ‬
‫ארוחת ערב‬

‫ערב חגיגי ‪ 50 -‬שנה ליד טבנקין ‪" -‬החלוץ ‪ -‬בימים ההם ובזמן הזה"‬
‫ערב אתנחתא עם מוקי צור‪ ,‬ורד אבידן (שירה)‪ ,‬נדב ויקינסקי (פסנתר)‬

‫יום שישי‪ 3 ,‬בספטמבר ‪ ,2021‬כ"ו אלול‪ ,‬תשפ"א ‪ -‬קישור ליום השני‪https://smkb.zoom.us/j/81669283981 :‬‬

‫מושב שעה נושא‬
‫‪ 10:45 – 09:00 5‬מושב חמישי‪ 100 :‬שנה להתיישבות בעמק יזרעאל ‪ -‬העמק הוא חלום? מבט נשי‬

‫יו"ר‪ :‬לילך רוזנברג פרידמן‬

‫‪ ‬אסתר כרמל‪-‬חכים ‪ -‬נהלל‪ ,‬בית היוצר לעברייה החדשה‪ :‬סיפורה של ד"ר חנה מייזל‬

‫‪ ‬עירית עמית כהן ‪' -‬האישה שאיתו והאיש איתה' ‪ -‬אולגה חנקין והתרומה לרכישת הקרקע‬
‫בארץ ישראל‬

‫‪ ‬תמר שכטר ‪ -‬שומה עלינו לאגור רסיסי ביטויים – חברות מקיבוצי העמק מספרות‬ ‫‪11:00 – 10:45‬‬ ‫‪6‬‬
‫הפסקה‬ ‫‪12:45 – 11:00‬‬

‫מושב שישי‪ :‬מורשת טבנקין – ‪ 50‬שנה לפטירתו של יצחק טבנקין‬
‫יו"ר‪ :‬אביבה חלמיש‬

‫‪ ‬ברוך כנרי ‪ -‬טבנקין בין רעיון לפוליטיקה‬

‫‪ ‬יעקב שמיר (יזו) ‪ -‬טבנקין נאבק על דמות המדינה‬

‫‪ ‬יעקב צור ‪ -‬גלילי ואלון בהתמודדות עם טבנקין ומורשתו‪.‬‬

‫‪ 13:00 – 12:45‬דברי סיום ‪ -‬אלישע שפירא (יו"ר יד טבנקין); אלון גן (יו"ר הפורום)‬
‫‪1‬‬

‫דברי פתיחה‬

‫פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה פועל מזה ‪ 11‬שנים למימושן של המטרות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬הקמת במת מחקר קבועה שתקיים חמישה מפגשים בשנה וכנס שנתי בן יומיים‪ ,‬בהם יציגו החוקרים את‬
‫מחקריהם החדשים‪ ,‬תוך דיון ומתן משוב של חוקרים ותיקים ועמיתים‪.‬‬

‫‪ .2‬טיפוח עתודה של חוקרים צעירים בתחומי מחקר העוסקים בתנועת העבודה ובקיבוץ‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת מערך תקשורת חי ודינאמי המהווה מקור מידע‪ ,‬קשר והתייעצות בין החוקרים ובין מוסדות המחקר‪.‬‬

‫‪ .4‬יצירת קשרים וזיקה בין החוקרים לבין מוסדות המחקר‪.‬‬
‫‪ .5‬יצירת מיזמים מחקריים משותפים בין המוסדות והחוקרים‪.‬‬

‫במהלך ‪ 11‬השנים האחרונות קיימנו ‪ 53‬מפגשי חוקרים בימי שישי ושמונה כנסים שנתיים בגבעת חביבה (‪,2013 ,2011‬‬
‫‪ .)2020 ,2019, 2018 ,2017 ,2016 ,2014‬בשנים ‪ 2012‬ו‪ ,2015 -‬התקיימו שני כנסים על חקר הקיבוץ והקומונות (‪ 2012‬ביד‬
‫טבנקין; ‪ 2015‬בגבעת חביבה)‪ ,‬בהם השתתפו והרצו חברי הפורום‪ .‬בנוסף‪ ,‬יזמנו מושבים בכנסים אחרים בהם לקחו‬

‫חלק חברי הפורום‪ ,‬כמו למשל כנס מחקרי הגליל‪ ,‬כנס האגודה הישראלית לחקר החינוך‪ ,‬כנס ‪ ,AIS‬ועוד‪.‬‬

‫במהלך השנה האחרונה התקיימו המפגשים הבאים‪:‬‬

‫תשפ"א | ‪2021 - 2020‬‬

‫פורמט‬ ‫יו"ר‬ ‫מרצה מגיב‬ ‫שם ההרצאה‬ ‫תאריך‬
‫זום‬ ‫פרופ' אביבה‬ ‫‪20.11.20‬‬
‫זום‬ ‫יהושע סובול‪ ,‬מוקי צור‬ ‫‪ 100‬שנה לביתניה‪ :‬מ"קהילייתנו"‬ ‫‪1‬‬
‫זום‬ ‫חלמיש‬ ‫פרופ' שולה קשת‬ ‫ל"ליל העשרים"‪ ,‬ובחזרה לביתניה‬ ‫‪15.2.21‬‬ ‫‪2‬‬
‫ד"ר פז אלניר‬ ‫‪12.3.21‬‬ ‫‪3‬‬
‫זום‬ ‫ד"ר יזהר ד"ר נורית‬ ‫תרומת הקיבוץ‬
‫פרופ' מאיר‬ ‫פיינשטיין‬ ‫בן נחום‬ ‫לתרבות הישראלית‬ ‫‪23.4.21‬‬ ‫‪4‬‬
‫היברידי‬ ‫חזן‬
‫ד"ר משה פרופ' אביבה‬ ‫הביטוח הפנסיוני במוסדות‬ ‫‪4.6.21‬‬ ‫‪5‬‬
‫ד"ר מנחם‬ ‫חלמיש‬ ‫ההסתדרות ובתנועה הקיבוצית‪ :‬מרום‬
‫טופל (מנולו)‬ ‫תהליכי מיסוד ואי מיסוד‬

‫פרופ' עופר‬ ‫המושב והמועצה האזורית – יחסי ד"ר אורית ד"ר לביאה‬
‫שיף‬ ‫דגני דיניסמן אפלבאום‬ ‫גומלין במציאות משתנה‬
‫עו"ד איילת פישמן‬

‫פרופ' יוסף פרופ' אלי צור‪,‬‬ ‫מאוטונומיה לאומית למדינה‬

‫פרופ' אבי בראלי‬ ‫עצמאית‪ :‬תנועת הבונד העולמית גורני‬
‫לנוכח מדינת ישראל בשנים‬
‫‪1989-1948‬‬

‫כמדי שנה נחתום בכנס השנתי שלנו (במתכונת היברידית)‪ ,‬בתאריכים‪ ,2-3.9.2021 :‬כ"ה‪ -‬כ"ו באלול תשפ"א‪.‬‬

‫אנו נערכים למפגשי שישי בשנת תשפ"ב‪ ,‬ומזמינים את כולכם לשלוח אלינו הצעות להצגת מחקר בהתהוות‪.‬‬

‫להלן תאריכי המפגשים לשנת תשפ"ב‪:‬‬
‫‪17.6.22 .5 | 13.5.22 .4 | 4.3.22 .3 | 7.1.22 . 2 | 12.11.21 .1‬‬

‫הכנס השנתי יתקיים בתאריכים‪15-16.9.22 :‬‬

‫אנו שמחים להגיש לכם את תכנית ותקצירי הכנס ומאחלים לכולנו כנס מוצלח‪.‬‬

‫בברכה‪ ,‬חברי הועדה האקדמית‪:‬‬

‫ד"ר אלון גן (יו"ר)‪ ,‬ד"ר שלמה גץ‪ ,‬פרופ' יצחק גרינברג‪ ,‬פרופ' מאיר חזן‪ ,‬פרופ' אביבה חלמיש‪ ,‬ד"ר מנחם טופל‪ ,‬ד"ר‬
‫אביגיל פז‪-‬ישעיהו‪ ,‬פרופ' מיכל פלגי‪ ,‬פרופ' אלי צור‪ ,‬פרופ' לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‪.‬‬

‫מנהלי מכוני המחקר‪ :‬דודו אמיתי (יד יערי); ד"ר פז אלניר (יד טבנקין); ד"ר סיגל בן רפאל גלנטי (הקתדרה לחקר‬
‫תנועת העבודה בבית ברל); ד"ר שלמה גץ (המכון לחקר הקיבוץ)‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫תכנית הכנס‪1 ...........................................................................................................‬‬
‫דברי פתיחה ‪2 ..........................................................................................................‬‬
‫מושב ראשון‪ :‬חברה ותרבות ‪ -‬תהליכי עיצוב ותמורה בחברה הקיבוצית‪4 .........................................‬‬

‫יו"ר‪ :‬אלי צור‬
‫‪ ‬יונת רוטמן ‪ -‬ממעגל ההורה למעגל האקסקלוסיבי ‪ -‬הסיפור של להקת המחול הקיבוצית ‪4................................‬‬
‫‪ ‬אריק גוטלר‪-‬אופיר ‪ -‬התיאטרון של כפר מסריק ‪4 ...................................................................................‬‬
‫‪ ‬גליה השרוני ‪ -‬איטריות וזכרונות‪ ,‬קומפוט ונשיקות‪ -‬נשים זקנות ומזון בקיבוץ ‪5............................... 1945-1930‬‬
‫‪ ‬דני זמיר ‪ -‬על "התנועה הכפולה" של קרל פולני‪ ,‬ומה היא יכולה ללמד אותנו על הקיבוץ ‪5 ................................‬‬

‫מושב שני‪" :‬ספרים רבותי ספרים" ‪ -‬ספרים שיצאו השנה על‪-‬ידי חוקרי הפורום ‪6 .................................‬‬
‫יו"ר‪ :‬סיגל בן רפאל גלנטי‬

‫‪ ‬איציק גרינברג ‪ -‬אקדמיה ותנועה פוליטית‪ :‬בית ברל ‪6 ............................................................. 1970-1990‬‬
‫‪ ‬מנחם טופל (מנולו)‪ -‬הקואופרציה בישראל‪ :‬עבר‪-‬הווה‪-‬עתיד ‪7 ...................................................................‬‬
‫‪ ‬אלון גן החינוך הקיבוצי‪ :‬עבר‪-‬הווה‪-‬עתיד ‪8 ..........................................................................................‬‬

‫מושב שלישי‪ :‬מה ניתן ללמוד ממחקרי הקליטה בקיבוץ? ‪9 ................................................................‬‬
‫יו"ר‪ :‬דורון נדיב‬

‫‪ ‬מיכל פלגי ואליאט אורחן ‪ -‬קליטה בקיבוצים בעיני חברי הקיבוצים ‪ -‬ממצאים מסקר דעת הקהל ‪9 .............. 2021‬‬
‫‪ ‬ענת מרלא חפץ ואיילת האריס ‪ -‬קליטה בקיבוצים בעיני הנקלטים ‪9 ..........................................................‬‬

‫‪ ‬שלמה גץ ‪ -‬של מי הקיבוץ הזה? השתנות זהותו של הקיבוץ בעקבות הקליטה והצמיחה הדמוגרפית ‪-‬‬
‫סיכום ביניים של מחקרים וסקרים‪10................................................................................................. .‬‬

‫מושב רביעי‪ִ :‬הת ָערּות של להט"ב במרחב הקיבוצי ‪10........................................................................‬‬
‫יו"ר‪ :‬שרה מענית‬

‫‪ ‬זאביק גרינברג ‪ -‬מאפייני תחושת השייכות של להטב"ים החיים בקיבוצים ‪10..............................................‬‬
‫‪ ‬סילביה פוגל ביזאוי ‪ -‬להט"ב בקיבוץ בראי התקשורת המגזרית‪11...................................... Mynetkibbutz :‬‬
‫‪ ‬עמית קמה ‪" -‬זה עובר כאש בשדה קוצים"‪ :‬הומואים מספרים על חייהם בקיבוץ ‪11...................................‬‬

‫‪ 50‬שנה ליד טבנקין‪" :‬החלוץ‪ -‬בימים ההם ובזמן הזה"‪:‬‬
‫ערב אתנחתא עם מוקי צור‪ ,‬ורד אבידן (שירה)‪ ,‬נדב ויקינסקי (פסנתר) ‪12..............................................‬‬

‫מושב חמישי‪ 100 :‬שנה להתיישבות בעמק יזרעאל ‪ -‬העמק הוא חלום? מבט נשי‪12 .............................‬‬

‫יו"ר‪ :‬לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‬
‫‪ ‬אסתר כרמל חכים ‪ -‬נהלל‪ ,‬בית היוצר לעברייה החדשה‪ :‬סיפורה של ד"ר חנה מייזל ‪12...................................‬‬
‫‪ ‬עירית עמית כהן ‪' -‬האישה שאיתו והאיש איתה' ‪ -‬אולגה חנקין והתרומה לרכישת הקרקע בארץ ישראל ‪13........‬‬
‫‪ ‬תמר שכטר ‪ -‬שומה עלינו לאגור רסיסי ביטויים ‪ -‬חברות מקיבוצי העמק מספרות ‪13.......................................‬‬

‫מושב שישי‪ :‬מורשת טבנקין – ‪ 50‬שנה לפטירתו של יצחק טבנקין‪13.....................................................‬‬
‫יו"ר אביבה חלמיש‬

‫‪ ‬ברוך כנרי ‪ -‬טבנקין בין רעיון לפוליטיקה ‪13.........................................................................................‬‬
‫‪ ‬יעקב שמיר (יזו) ‪ -‬טבנקין נאבק על דמות המדינה ‪14...............................................................................‬‬
‫‪ ‬יעקב צור ‪ -‬גלילי ואלון בהתמודדות עם טבנקין ומורשתו ‪14......................................................................‬‬

‫‪3‬‬

‫יום חמישי‪ 2 ,‬בספטמבר ‪ ,2021‬כ"ה אלול תשפ"א‬
‫מושב ראשון‪ :‬חברה ותרבות ‪ -‬תהליכי עיצוב ותמורה בחברה הקיבוצית‬

‫יו"ר‪ :‬אלי צור‬

‫יונת רוטמן ‪ -‬ממעגל ההורה למעגל האקסקלוסיבי ‪ -‬הסיפור של להקת המחול הקיבוצית‬
‫אחד הסמלים המזוהים עם ההתיישבות היהודית החלוצית בארץ ישראל למן העלייה השנייה‪ ,‬היה מעגל ההורה‪ .‬במעגל‬
‫מודגש השוויון בין המשתתפים‪ ,‬שאוחזים ידיים ומרחקם ממרכז המעגל שווה‪ .‬המבנה סימל את היכולת של החברה‬
‫החלוצית שנאבקה על קיומה ליצור סולידריות ושוויון בזמן ששני ערכים אלו נבחנו כל העת‪ .‬מבנה זה היה נפוץ מאוד‬

‫בריקודי העם ובמסכתות שנחגגו בקיבוצים‪.‬‬

‫ב‪ 1951 -‬הקימה רחל עמנואל מקיבוץ חצור את המדור למחול בתנועת הקיבוץ הארצי‪ .‬מראשית הדרך היא שאפה יחד‬
‫עם חברותיה לקדם באמצעות המדור את תחום המחול האמנותי‪ .‬תחום אמנותי זה דורש התמקצעות בטכניקה של‬
‫הרוקדים‪ .‬ניתן לומר בהשאלה שלמעגל של המחול האמנותי בניגוד למעגל ההורה‪ ,‬לא כל אחד יכול להיכנס‪ .‬כמו כן‬
‫המבנים שמוצגים במחול האמנותי שוברים את הסימטריה וההרמוניה ויוצרים צורות ותנועות מגוונות שמטרתן לבחון‬
‫את הסדר החברתי ואף לבקר אותו‪ .‬למרות זאת המשיך הקיבוץ הארצי לתמוך במדור למחול וביוזמה של חברותיו‬
‫לקדם את תחום המחול האמנותי בחברה הקיבוצית‪ .‬בתום ‪ 19‬שנים בהן תמך הקיבוץ הארצי במדור למחול ‪ -‬במהלכן‬
‫הצטרפו אליהן חברות מקיבוצי האיחוד והמאוחד ויחד עם עמיתותיהן ייסדו בתי ספר‪ ,‬אולפני מחול ולהקות אזוריות ‪-‬‬
‫החליטה ברית התנועה הקיבוצית להקים להקת מחול מקצועית ‪ -‬להקת המחול הבין‪-‬קיבוצית‪ .‬הלהקה שחגגה ב‪2020-‬‬
‫יובל להיווסדה‪ ,‬ובתהליך ארוך וממושך גם התנתקה מהממסד הקיבוצי שתמך בה‪ ,‬הפכה ברבות השנים לגוף אמנותי‬

‫וחינוכי מהחשובים שפועלים כיום בארץ‪.‬‬

‫בהרצאתי אתאר בקצרה את התהליך על תמורותיו וקשייו‪ .‬אדגיש את חשיבותו של הממסד הקיבוצי שתמך במשך שנים‬
‫בלהקת המחול הקיבוצית על אף שלא שימשה שופר של האידיאולוגיה הקולקטיבית הקיבוצית‪ .‬אטען שבזכות זאת‪,‬‬
‫ובזכות שני מנהליה האמנותיים של הלהקה ‪ -‬יהודית ארנון ורמי באר‪ ,‬הפכה להקת המחול הקיבוצית לגוף חשוב ומרכזי‬

‫בתחום המחול האמנותי בארץ ובעולם‪.‬‬

‫מקורות‪ :‬ההרצאה מתבססת על מחקרי שפורסם בספר בהוצאת יד יערי‪" :‬הגרעין והקליפה סיפורה של להקת המחול‬
‫הקיבוצית" (‪)2020‬‬

‫ביבליוגרפיה‪ :‬רוטמן‪ ,‬יונת‪ .‬הגרעין והקליפה סיפורה של להקת המחול הקיבוצית‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬יד יערי‪.2020 ,‬‬

‫אריק גוטלר‪-‬אופיר ‪ -‬התיאטרון של כפר מסריק‬

‫בארכיון קיבוץ כפר מסריק שמור מכתב ששלח מאיר יערי ב‪ 20.1.1936 -‬לקיבוץ משמר זבולון (לימים‪ :‬כפר מסריק) ובו‬
‫נזיפה על בחירתו של הקיבוץ להעלות את ההצגה 'פונטמרה' מאת סולנה‪ .‬המכתב נפתח בהערכה של הוועד הפועל‬
‫להתייצבותו הכלכלית של הקיבוץ‪ ,‬שנוסד רק שלוש שנים קודם לכן‪ ,‬ומיד גולש לטענה ארוכה בשאלת הרפרטואר‬
‫האומנותי שנבחר על ידי החברים‪ .‬המחזה הנדון עוסק בעליית הפאשיזם באיטליה‪ ,‬ואילו יערי סבור‪ ,‬על פי הכתוב‪ ,‬שבעת‬
‫ההיא היה על הקיבוץ לבחור טקסטים של יוצרים יהודים חילוניים מזרח אירופים‪ .‬זמן קצר אחרי שליחת מכתב זה‪,‬‬

‫הוקמה בקיבוץ קבוצה דרמטית ועד שנות החמישים הועלו בקיבוץ כחמישים הצגות תיאטרון‪.‬‬

‫כפר מסריק אינו הקיבוץ היחיד שהעלה מספר רב של הפקות‪ .‬במחקרי אני מבקש להראות שפעילות התיאטרון הקיבוצי‬
‫הייתה נפוצה בתנועה הקיבוצית‪ ,‬תופעה ייחודית בהיקפה ובדרך ארגונה‪ ,‬תופעה שראויה להיות חלק מקורפוס‬

‫התיאטרון הישראלי והקהילתי‪.‬‬

‫בהרצאתי הקצרה אבקש לפענח את מכתבו של יערי‪ ,‬בהקשרו התרבותי והפוליטי‪ ,‬איגרת שהיא צוהר להבנת מקומה‬
‫וחשיבותה של פעילות התיאטרון הענפה שהתקיימה בקיבוצים רבים מראשית הקמתם‪ .‬מחקרי יתבסס על שיטות החקר‬

‫הנהוגות בתחום לימודי ההיסטוריה המקומית והפרפורמנס‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫גליה השרוני ‪ -‬איטריות וזיכרונות‪ ,‬קומפוט ונשיקות ‪ -‬נשים זקנות ומזון בקיבוץ‪1945-1930 ,‬‬

‫שנים אחדות לאחר הקמתם של הקיבוצים הראשונים‪ ,‬הצטרפו אליהם בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת‪,‬‬
‫הוריהם המבוגרים של המתיישבים‪ ,‬כשהם בני ‪ 50‬ו‪ 60-‬בהגיעם לקיבוץ‪ .‬מראשית בואם לקיבוצים היה מעמדם שונה‪.‬‬
‫הם לא היו חברים וכונו‪' -‬ההורים'‪ ,‬או 'הורי חברים'‪ .‬ככאלה הם לא הורשו להשתתף באסיפות המשק‪ ,‬לא ניתנה להם‬

‫זכות הצבעה‪ ,‬וימי העבודה שלהם לא נספרו בהנהלת החשבונות‪.‬‬

‫בהרצאתי אנסה לאפיין את תהליך הקליטה של הנשים הזקנות בחברה הקיבוצית‪ ,‬ולעמוד על האמצעים שבהם נקטו‬
‫אותן נשים כדי להשתלב בחברה הקיבוצית הצעירה‪ .‬הממצאים מראים כי באמצעות התפקידים והעיסוקים המסורתיים‬
‫של נשים ‪ -‬בישול ואפייה‪ ,‬ניסו הזקנות למצוא את מקומן בחברה המתהווה‪ .‬צירוף של נסיבות אובייקטיביות כגון סדר‬
‫היום התובעני‪ ,‬מיעוט כוח אדם והצורך בהכנת מזון‪ ,‬כמו גם גילן המבוגר‪ ,‬הובילו את הנשים הזקנות אל הבישול‪ .‬אלו‪,‬‬
‫בשילוב הגעגועים לבית‪ ,‬זיכרונות משותפים וטעמים מוכרים של שני הדורות‪ ,‬סייעו לנשים בהסתגלות לחיים החדשים‪.‬‬
‫הזקנות בישלו במטבח הקיבוצי ובהמשך במטבח שהוקם להורים הזקנים‪ ,‬כבשו ירקות לקראת החורף‪ ,‬חילקו סוכריות‬

‫בחגים‪ ,‬והכינו מרקחת תפוזים לנכדים‪.‬‬

‫תיאוריות מתחום הגרונטולוגיה החברתית מניחות כי אנשים נוטים לעסוק בפעילויות דומות‪ ,‬ולהמשיך בדפוסים של‬
‫אורח חיים מוכר ככל שהם מזדקנים‪ ,‬ופעילות היא גורם התורם משמעותית להזדקנות בריאה‪ .‬עם בואה לקיבוץ קיבלה‬
‫על עצמה האישה הזקנה את העיסוקים הביתיים אותם הכירה‪ ,‬ובכך יצרה לעצמה חוט של המשכיות בין שם ‪ -‬מולדתה‪,‬‬
‫לכאן‪ -‬חיי הקיבוץ‪ .‬במובנים רבים היה האוכל אמצעי בידי הנשים הזקנות לנסות ולהתקבל לחברה ולשמור על‬

‫הרלוונטיות שלהן במשק הצעיר‪.‬‬

‫דני זמיר ‪ -‬על "התנועה הכפולה" של קרל פולני‪ ,‬ומה היא יכולה ללמד אותנו על הקיבוץ?‬

‫עידן חדש ומשבר של שפה‬
‫בעקבות המשברים של מפנה המאה‪ ,‬מחלחלת ההכרה של עידן גלובלי חדש ואיתו גם משבר של פרדיגמה במדעי החברה‪.‬‬

‫השפה המושגית הקיימת‪ ,‬מתקשה להסביר את השינויים העמוקים שהתרחשו ומתרחשים במציאות‪.‬‬

‫דוגמה ישראלית מוכרת למשבר של פרדיגמה היא "ההפתעה הבסיסית" של מלחמת יום כיפור‪ .‬הפתעה שבה תפסנו‬
‫והבנו את העובדות בשפה שגויה ("הקונספציה")‪ .‬השפה שלנו‪ ,‬התיאוריות והמושגים שלנו‪ ,‬שיבשו את תפיסת המציאות‬

‫שלנו‪ .‬אם שיבוש כזה מתרחש כיום‪ ,‬מתחייבת שפה חדשה כדי לנסות להבין את המציאות‪.‬‬

‫שפת התקופה שקדמה למשבר הכלכלי של ‪ ,2008‬אפיינה את הקפיטליזם הליברלי כמודל יציב למדי‪ ,‬המשלב שוק‬
‫תחרותי המאזן את עצמו‪ ,‬ודמוקרטיה ליברלית של כללי משחק מוסכמים‪ ,‬המאפשרים חילופי שלטון שלווים‪ .‬התפוררות‬

‫הגוש הסובייטי ותהליך הגלובליזציה‪ ,‬סייעו בחיזוק הקונספציה שזהו אמנם מודל יציב‪.‬‬

‫בעקבות משבר ‪ 2008‬נוצרה תמונה חדשה‪ .‬המשבר הקצין מאד תהליכים שקדמו לו‪ :‬הגירה מסיבית ושינויים אתניים‬
‫במדינות המפותחות; פערים כלכליים במדינות אלה‪ ,‬ועלייתם של לאומנות‪ ,‬גזענות‪ ,‬פונדמנטליזם דתי וטרור גלובלי‪.‬‬
‫אחריהם בא הנחשול הפופוליסטי המאיים על הדמוקרטיות היציבות והמבוססות ביותר‪ .‬שינויים עמוקים אלה זעזעו‬

‫את הקונספציה של הקפיטליזם הליברלי כמודל יציב‪.‬‬

‫ואולי דווקא תיאוריה שצמחה בתקופה משברית מאד (משבר ‪ 1929‬ומלחמת העולם השנייה) תוכל לסייע לנו בהבנת‬
‫המשבר הנוכחי‪ .‬בקונספציה של הקפיטליזם הליברלי‪ ,‬הקיבוץ נתפס בעיני רבים כשמורה אוטופית העוברת משבר‬
‫כלכלי‪ ,‬בתוך "המציאות הנורמלית" של הקפיטליזם הליברלי‪ .‬יתכן שמשבר הקונספציה הזאת מחייב גם הבנה אחרת‬

‫של משבר הקיבוץ‪.‬‬

‫יתכן וקרל פולני יוכל לעזור לנו בכך‪ .‬לאחרונה יצא בעברית ספרו התמורה הגדולה )‪,(The Great Transformation‬‬
‫מהיצירות החשובות במדעי החברה במאה העשרים‪ .‬בתום מחקר היסטורי רחב‪ ,‬מציע פולני תיאוריה מקיפה המסבירה‬

‫‪5‬‬

‫את השינויים והמשברים של הקפיטליזם‪ .‬רבים מגלים דווקא עכשיו‪ ,‬את הרלבנטיות של פולני במשברים הגלובליים‬
‫שעוברים עלינו‪ .‬האם הוא רלבנטי גם להבנת המשברים והשינויים שעובר הקיבוץ?‬

‫התנועה הכפולה וחברת השוק‬
‫בהרצאה נתמקד בשני מושגים מרכזיים של פולני‪" :‬התנועה הכפולה" ו"חברת השוק"‪.‬‬
‫פולני רואה את ההיסטוריה של הקפיטליזם‪ ,‬כ"תנועה כפולה" בין "חברת השוק" לבין תגובת הנגד כלפיה‪ ,‬שהיא "הגנה‬

‫חברתית"‪.‬‬
‫מאפייני חברת השוק הם‪:‬‬

‫השוק החופשי במרכז ‪ -‬היחסים החברתיים מושקעים בתוך המערכת הכלכלית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכסף הופך לקנה המידה העיקרי בחייה של חברת השוק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרדת הכלכלה מהחברה והפוליטיקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיסחור העבודה והקרקע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מיסחור הפוליטיקה‪ :‬הון ושלטון ‪ -‬בעלי המאה לפני בעלי הדעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מדינת לאום חזקה ומודרנית כחלק בלתי נפרד מחברת השוק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חברת השוק היא גם שינוי ב"מנטליות"‪ ,‬בטבע האדם; שינוי המתבטא "באדם הכלכלי"‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשינוי מנטלי זה‪ ,‬מערכות יחסים אנושיות הופכות לעסקאות "רציונליות"‪.‬‬

‫חברת השוק מביאה לקיטוב ומשברים כלכליים וחברתיים‪ ,‬המעוררים "הגנה חברתית"‪.‬‬

‫ועכשיו נותר לנו רק לברר האם מושגי "התנועה הכפולה" ו"חברת השוק"‪ ,‬יכולים לתרום לנו משהו חשוב בהבנת המשבר‬
‫והשינויים בקיבוץ‪.‬‬

‫מושב שני‪" :‬ספרים רבותי ספרים" – ספרים שיצאו השנה על‪-‬ידי חוקרי הפורום‬

‫יו"ר סיגל בן רפאל גלנטי‬
‫איציק גרינברג ‪ -‬אקדמיה ותנועה פוליטית‪ :‬בית ברל ‪1970-1990‬‬

‫מכללת בית ברל נוסדה בשנת ‪ 1970‬על ידי קרן ברל‬
‫כצנלסון‪ ,‬זרוע של מפלגת העבודה‪ ,‬והייתה בבעלותה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1990‬אף שהזיקה המשפטית ביניהן נותרה על כנה‬
‫עשור נוסף‪ ,‬נפרדה למעשה המכללה מן הקרן והשתחררה‬
‫מחסותה ומאחיזתה‪ .‬בזיקת הבעלות בין הקרן לבין‬
‫המכללה היו גלומים מתח ופוטנציאל להתנגשות בין שתי‬
‫מגמות סותרות‪ .‬מחד‪ ,‬זרוע מפלגתית שאינטרסים‬
‫פוליטיים ושיקולים מפלגתיים היו אמורים להנחות אותה‬
‫בהחלטותיה; מאידך‪ ,‬מוסד להשכלה גבוהה שחותר‬

‫לחופש אקדמי‪.‬‬

‫במרוצת שני העשורים הללו הרחיבה מכללת בית ברל את‬
‫גדרותיה והתפתחה לכדי מוסד גדול ומוביל במערכת‬
‫ההכשרה להוראה בישראל‪ .‬היא הייתה הראשונה מן‬
‫המכללות לחינוך שקיבלה היתר מהמועצה להשכלה‬
‫גבוהה לקיים מסלולי לימודים לקראת תואר בוגר‪ ,‬והייתה‬
‫גם הראשונה שחרגה מדגם הלימודים המסורתי‬
‫בסמינרים למורים ואימצה את דגם הלימודים‬

‫האוניברסיטאי‪.‬‬

‫הספר מתחקה אחר צמיחתה של מכללת בית ברל בתקופה הנדונה; עוקב אחר מערכת היחסים בינה לבין קרן ברל‬
‫כצנלסון; בוחן את משמעות הזיקה בין זרוע מפלגתית ובין מוסד אקדמי‪ ,‬את השלכותיה ותוצריה; ומתחקה אחר‬

‫השיקולים והגורמים אשר השפיעו על התפתחות המכללה וכיווניה‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫מנחם טופל (מנולו) ‪ -‬הקואופרציה בישראל‪ :‬עבר‪-‬הווה‪-‬עתיד‬

‫החיפוש האינסופי אחר שותפות עובר כחוט השני לאורך‬
‫ההיסטוריה האנושית ומקבל ביטוי בולט וייחודי‬
‫בקואופרציה בישראל המתחדשת‪ .‬החיפוש אחר הסדרי‬
‫שותפות כלכלית הוא איסופי‪ ,‬שכן הוא מלווה שוב ושוב‬
‫בכישלונות ובניסיונות חוזרים ליצירה שיתופית‬
‫מחודשת‪ .‬ביטוי לכך היה גם בתולדותיה של‬
‫הקואופרציה בישראל‪ .‬הצלחותיה הכבירות‪,‬‬
‫כישלונותיה המהדהדים וניסיונות ההתחדשות שלה‪ ,‬לא‬

‫זכו עד כה להצגה כוללת‪.‬‬

‫ספר זה‪ ,‬הבא למלא אחר החסר הזה‪ ,‬הנו פרי יזמתו של‬
‫ד"ר יהודה פז (ז"ל)‪ .‬פרק אחר פרק‪ ,‬מוצגות בפני הקורא‬
‫התאגדויות קואופרציה מגוונות שהוקמו על ידי מגזרים‬
‫שונים בחברה הישראלית‪ ,‬למן ראשית ההתיישבות‬
‫הציונית ועד ימינו‪ ,‬ונחקרו על ידי מיטב המומחים‬
‫בתחומים השונים‪ .‬לימוד הצלחות וכישלונות העבר הוא‬
‫בסיס חשוב להמשך יצירתן של התאגדויות‬
‫קואופרטיביות חדשות‪ ,‬הקשורות אף הן באותו חוט‬

‫השני של החיפוש אחר עולם משותף טוב יותר‪.‬‬

‫הספר מתמודד עם שאלות רבות כמו הקמה של קואופרטיבים מלמעלה למטה או מלמטה למעלה? איזו השפעה יש‬
‫לגודל הקואופרטיב? מה תפקיד הארגונים האזוריים והארציים של הקואופרטיבים? איזו יכולת יש לקואופרטיבים‬
‫לשרוד את שינויי הזמן? איך ניתן לאפיין את הקואופרטיבים השונים בישראל? מה המאפיינים הייחודיים של הקיבוץ‬
‫כקואופרציה? של המושב? של המושבות? יש ארגונים אזוריים שמצליחים יותר מאחרים? כיצד מוסבר היעדרו של‬

‫קואופרטיב במגזר הערבי החקלאי? מה בין עקרונות הקואופרציה למבנה המשפט העסקי?‬
‫פרקי הספר מציגים הצלחות וכישלונות של הקואופרציה בישראל‪ ,‬לאורך יותר ממאה שנה‪ .‬זהו המשך החיפוש של‬
‫דרך שיתופית המתקיים לאורך הדורות‪ .‬ניתוח פירוק השיתוף הממוסד הוותיק מלמד מה הפסיק לעבוד‪ ,‬וחיפושי דרך‬

‫להתאמת השיתוף למציאות של היום מהווים את הבניית האיזון בין הפרט לקולקטיב‪.‬‬
‫לא במקרה‪ ,‬כותרת הספר היא הקואופרציה בישראל‪ :‬עבר‪-‬הווה‪-‬עתיד‪ .‬הספר מבקש להצביע לא רק על תהליכי‬
‫הדעיכה והפירוק‪ ,‬אלא גם על צמיחתם של קואופרטיבים חדשים ועל תהליכי התחדשות יצירתיים המלמדים על‬

‫כמיהה להמשכו ופיתוחו של הרעיון השיתופי בישראל ובעולם גם בעתיד‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫אלון גן ‪ -‬החינוך הקיבוצי‪ :‬עבר הווה עתיד‬
‫החינוך הקיבוצי נחשב שנים רבות ליהלום שבכתר התנועה‬
‫הקיבוצית‪ .‬גני הילדים‪ ,‬בתי הספר‪ ,‬החינוך הבלתי פורמלי‪,‬‬
‫תנועות הנוער‪ ,‬המכללות הקיבוציות (סמינר הקיבוצים‬
‫ואורנים) – כל אלו היו לחממה המטפחת חדשנות וחלוציות‬

‫חינוכית‪.‬‬

‫‪ ‬החינוך הקיבוצי עסק ב"למידה משמעותית" עוד הרבה‬
‫לפני ששר החינוך שי פירון ביקש להטמיע תפיסה זו בשיח‬

‫החינוכי‪.‬‬

‫החינוך הקיבוצי פיתח גישה בינתחומית (שיטת הנושאים‬ ‫‪‬‬
‫ושיטת התהליכים) הרבה לפני שהגישה הבינתחומית‬
‫הפכה לאבן יסוד בתהליכי חינוך ולמידה בשנים‬

‫האחרונות‪.‬‬

‫‪ ‬החינוך הקיבוצי עסק בקיימּות ובחינוך סביבתי הרבה‬
‫לפני שמושגים אלה הפכו למושגי מפתח בשיח הציבורי‬

‫בכלל‪ ,‬ובשיח החינוכי בפרט‪.‬‬

‫‪ ‬החינוך הקיבוצי עסק בהערכה חלופית ובהערכה מעצבת כאלטרנטיבה ל"הערכה מודדת" של בית הספר‬
‫החרושתי‪ ,‬הרבה לפני שמושגים אלה היו לנכסי צאן ברזל בשיח החינוכי‪.‬‬

‫‪ ‬אחת ממילות המפתח בשיח החינוכי העכשווי היא חינוך קהילתי‪ ,‬ומושגים כגון "בית ספר קהילתי" ו"יחסי‬
‫קהילה–בית ספר" מרחפים בחלל האוויר החינוכי‪ .‬מיותר לציין שכל מהותו של החינוך הקיבוצי מושתת על חינוך‬

‫קהילתי‪.‬‬
‫באופן מחויך‪ ,‬דומה שלא יהיה זה מוגזם לכתוב שהחינוך המודרני "חושב קיבוץ" מבלי שהוא יודע שהוא "מדבר‬
‫פרוזה קיבוצית"‪ .‬אם הכול נשמע (או נקרא) כל כך טוב‪ ,‬מדוע קולות רבים הנשמעים מ"השטח" משדרים תחושות‬

‫של עייפות‪ ,‬שגרה‪ ,‬דעיכה ואובדן דרך?‬

‫מזווית ראייה דיאלקטית אפשר לומר שבראשית הדרך‪ ,‬לנוכח "התזה הבורגנית"‪ ,‬פיתח הקיבוץ "אנטיתזה קיבוצית"‬
‫שהולידה פרץ יצירתי של חינוך חדשני ופורץ דרך‪ .‬בעקבות המשבר הכלכלי ותהליכי ההפרטה שעברו הקיבוצים נוצרה‬
‫תנועת מטוטלת‪ :‬מרבית הקיבוצים‪ ,‬ובתוכם החינוך הקיבוצי‪ ,‬זנחו את יומרת האלטרנטיבה וביקשו להיות "כמו‬
‫כולם"‪ .‬היומרה "לשחות נגד הזרם" הוחלפה ברצון להשתלב‪ ,‬להתנרמל‪ ,‬להתברגן‪ .‬כך ויתר החינוך הקיבוצי מרצון‬

‫על מגוון רחב של דרכי חינוך ייחודיות והתיישר לפי הקו הממלכתי‪.‬‬

‫דומה שאנו עדים כעת לניצנים להיווצרותה של סינתזה חדשה המבקשת לחזור ולאמץ מחדש גישות חינוכיות שנזנחו‬
‫בעבר‪ .‬הן במישור הארצי והן במישור הקיבוצי אפשר לראות מגמות הולכות ומתחזקות המבקשות לקרוא תיגר על‬
‫מערכת החינוך הממלכתית ולחפש "קול אחר"‪ .‬במובן זה‪ ,‬זאת יכולה להיות שעתו היפה של החינוך הקיבוצי אם‬
‫ישכיל להיענות למקורות אי‪-‬הנחת ממערכת החינוך הארצית‪ ,‬ויחזור לשאוב מים חינוכיים ממעניינות היצירה של‬

‫ראשית הדרך‪.‬‬

‫אסופת מאמרים זו מבקשת להתחקות אחר סוגיות‪ ,‬דילמות ומאפיינים הקשורים לחינוך הקיבוצי מתוך ניסיון‬
‫לבחון האם ביכולתו של החינוך הקיבוצי להיות דגם הניתן להטמעה גם מחוץ לחצר המשק?‬

‫‪8‬‬

‫מושב שלישי‪ :‬מה ניתן ללמוד ממחקרי הקליטה בקיבוץ?‬

‫יו"ר‪ :‬דורון נדיב‬

‫מיכל פלגי ואליאט אורחן ‪ -‬קליטה בקיבוצים בעיני חברי הקיבוצים ‪ -‬ממצאים מסקר דעת הקהל ‪2021‬‬
‫השינויים שחלו באורחות החיים הקיבוציים‪ ,‬המשברים הכלכליים והדלדול הדמוגרפי שאיים על קיימות הקיבוץ‪ ,‬וכן‬
‫המעבר מחברה סוציאליסטית לחברה ניאו‪-‬ליברלית ‪ -‬גררו בעקבותיהם קליטה בדרכים שונות מהמקובל בעבר‪ ,‬הן של‬

‫בני ובנות קיבוץ והן של תושבים‪ .‬התמורות בתהליכי הקליטה חלו בעיקר בקיבוצים המתחדשים אשר בהם נתמקד‬
‫בהרצאה זאת‪ .‬בדקנו את הנושא בסקר השנתי של המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה‪ .‬הסקר כלל מדגם של‬

‫‪ 2040‬משיבים מכלל הקיבוצים ‪ 23% -‬מקיבוצים שיתופיים ו‪ 77%-‬מקיבוצים מתחדשים‪.‬‬
‫בהרצאה נציג נתונים ראשונים על עמדותיהם של בעלי מעמד כלכלי וחברתי שונה בקיבוץ כלפי סוגיות הקשורות למצב‬

‫הקליטה‪ ,‬תהליכי הקליטה ואיפיונם בקיבוצים המתחדשים‪ .‬נתונים לגבי כלל המדגם ודיווח כולל של ממצאי הסקר‬
‫ניתן למצוא באתר המכון לחקר הקיבוץ‪ .‬יוצגו עמדות של בעלי תפקיד בכיר בקיבוץ בהשוואה לחברים אחרים; של‬
‫עובדים בקיבוץ לעומת עובדים בעבודות חוץ; ושל בעלי ביטחון כלכלי וחברתי רב לעומת אחרים‪ .‬כמו כן נבדקו איפיוני‬

‫הקליטה הרצויים ודרכים לתמרוצה‪.‬‬

‫הממצאים הכלליים מצביעים על כך שבעלי הסטטוס הסוציו‪-‬אקונומי הגבוה יותר – אלה שמצבם הכלכלי איתן‪,‬‬
‫ושהביטחון האישי שלהם לגבי העתיד רב ‪ -‬רואים את מצב הקיבוץ מבחינת הקליטה של הבנים‪/‬ות לחברות‪ ,‬הצמיחה‬

‫הדמוגרפית ומאמצי הקליטה של הקיבוץ ‪ -‬כטוב יותר מהאחרים‪ ,‬פרט לבעלי התפקיד הבכירים שהינם יותר‬
‫ביקורתיים כלפי מצב הקיבוץ בנושאים אלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעלי המעמד הסוציו‪-‬אקונומי הגבוה סבורים יותר מאחרים שיש‬

‫לנסות ולאחד את הסטטוסים בקיבוץ לסטטוס אחיד של חברות‪ .‬הדיון יתמקד בניסיון להבין ולתת הסברים‬
‫לממצאים אלה‪.‬‬

‫ענת מרלא חפץ ואיילת האריס ‪ -‬קליטה בקיבוצים בעיני הנקלטים‬
‫התנועה הקיבוצית נמצאת בתנופת קליטה בשנים האחרונות וקיבוצים רבים קולטים גל אחר גל של נקלטים ונקלטות‪.‬‬
‫החברות והחברים החדשים הופכים לשיעור משמעותי יותר ויותר באוכלוסיית הקיבוצים‪ ,‬והצמיחה משפיעה על‬
‫הקיבוצים‪ ,‬משנה אותם בדרכים רבות ועתידה לעצב את אופיים ואת אופייה של התנועה הקיבוצית בעשורים הבאים‪.‬‬

‫במאי ‪ 2021‬ערכו מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה באגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית והמכון לחקר הקיבוץ והרעיון‬
‫השיתופי באוניברסיטת חיפה‪ ,‬סקר בקרב חברות וחברים חדשים בקיבוצים בכל רחבי הארץ‪ .‬בסקר‪ ,‬עליו השיבו ‪558‬‬
‫משיבים שהתקבלו לחברות במהלך שבע השנים האחרונות בכ‪ 80-‬קיבוצים‪ ,‬נבחנו שלושה נושאים מרכזיים‪ :‬הסיבות‬

‫להחלטה לעבור לקיבוץ והחששות שליוו אותה; תהליך הקליטה בקיבוץ; ותפיסת החיים בקיבוץ לאחר הקליטה‪.‬‬

‫מטרותיו העיקריות של הסקר היו להבין כיצד ניתן לשפר ולחזק את הדברים שתורמים לקליטה מוצלחת ואת הכלים‬
‫שדרושים לקיבוצים לצורך כך; אילו מרכיבים עלולים לחבל או לעכב תהליך טוב; וכן להבין לעומק את העמדות‬

‫המשותפות של קבוצת האוכלוסייה המהווה את עתיד הקיבוצים‪.‬‬

‫בהרצאה יוצגו הממצאים והתובנות מהסקר בתוך ההקשר הרחב של תהליכי קליטה בקיבוצים בשנים האחרונות‬
‫והחיבור למגמות קהילתיות וארגוניות שאנו פוגשות בעבודתנו עם הקיבוצים‪ .‬כמו כן נציג המלצות ראשוניות לפעולות‬

‫והיבטים שרצוי לחזק כתוצאה מהתמונה המשתקפת בסקר‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫שלמה גץ ‪ -‬של מי הקיבוץ הזה? השתנות זהותו של הקיבוץ בעקבות הקליטה והצמיחה הדמוגרפית ‪ -‬סיכום ביניים‬
‫של מחקרים וסקרים‬

‫מחקרים לא מעטים נעשו בעשרים השנים האחרונות על השינויים הדמוגרפיים בקיבוץ וההסדרים החברתיים הנלווים‬
‫אליהם‪ .‬סקירה זו עוסקת בתובנות העיקריות העולות ממחקרים אלה‪.‬‬

‫משבר שנות השמונים הביא להפסקת גידול הקיבוץ‪ ,‬אם משום עזיבת חברים ואם משום שחברים חדשים לא נקלטו‪.‬‬
‫הפסקת הקליטה נבעה מחוסר האטרקטיביות של הקיבוץ המשברי למצטרפים פוטנציאלים‪ ,‬ומחוסר הרצון של‬
‫הקיבוצים לקלוט בתנאי אי‪-‬ודאות‪ .‬הזדקנות הקיבוץ דרשה פתרונות יצירתיים‪ ,‬ואלה הגיעו עם מתן האפשרות לבנות‬
‫הרחבה קהילתית בישובים הכפריים‪ .‬במקום "קליטה"‪ ,‬עסק הקיבוץ ב"צמיחה דמוגרפית" של מי שאינם חברים‪,‬‬
‫ובמקום לדאוג לקיום הקיבוץ עבר לדאוג לקיום הישוב‪ .‬בעשרות קיבוצים הוקמו הרחבות קהילתיות המקנות זכויות‬
‫ובעלות ללא חברות בקיבוץ‪ .‬הרחבות אלה שיפרו את המצב הדמוגרפי‪ ,‬אולם עוררו בעיות בעיקר סביב הזכויות והחובות‬
‫של כל קבוצה ומאבקים על השליטה במשאבים הציבוריים‪ .‬שיפור המצב הכלכלי בקיבוצים יחד עם הרצון של בני מעמד‬
‫הביניים‪ ,‬בעיקר בני קיבוץ‪ ,‬לחיי קהילה וקרבה למשפחה איפשרו צורה חדשה של הצטרפות על ידי יצירת סטטוס חדש‪:‬‬
‫"חברים בעצמאות כלכלית"‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬בחיי היום‪-‬יום‪ ,‬לא היה הבדל גדול בין תושבי ההרחבה הקהילתית לחברים‬
‫בעצמאות הכלכלית‪ ,‬שכן נשמרה ההפרדה בין עסקי הקיבוץ לחיי הקהילה‪ ,‬והזכויות והחובות לא היו שווים‪ .‬מבחינה‬
‫פורמלית מדובר בסטטוס המחזק את האגודה השיתופית‪ ,‬כלומר הקיבוץ על פני הישוב‪ .‬אלא שגם כאן לא חסרו קשיים‬
‫הדומים לקשיים שנוצרו בהרחבות הקהילתיות‪ .‬נוצר לחץ לאיחוד סטטוסים‪ ,‬כלומר לקבל רק לחברות מלאה בקיבוץ‪.‬‬
‫המהלך הזה חיזק את המעבר מקיום הישוב לקיום הקיבוץ‪ ,‬והתאפשר בזכות האטרקטיביות הגוברת של חיי הקהילה‪.‬‬

‫תהליכי הצמיחה הדמוגרפית יצרו הבחנה בין הישוב לבין הקיבוץ‪ ,‬כאשר השליטה על הישוב עוברת לכלל התושבים‪,‬‬
‫וחברי הקיבוץ הם תת‪-‬קבוצה המתנהלת כאגודה שיתופית בתוך הישוב‪ .‬הקבלה לחברות בקיבוץ אמורה למנוע או למתן‬
‫את תהליך ההפרדה בין הקיבוץ לבין הישוב בו הוא נמצא‪ .‬החברים החדשים מעוניינים בישוב ובקהילה הקיימת בו‪,‬‬
‫ופחות בהסדרים השיתופיים הקשורים לנכסים או לערבות הדדית‪ .‬הדגש של הקיבוץ יכול אם כך‪ ,‬לעבור משוויון‬

‫ושותפות לקהילתיות‪.‬‬

‫מושב רביעי‪ִ :‬הת ָערּות של להט"ב במרחב הקיבוצי‬

‫יו"ר‪ :‬שרה מענית‬

‫זאביק גרינברג ‪ -‬מאפייני תחושת השייכות של להטב"ים החיים בקיבוצים‬
‫אל מול העיר הנתפסת כמרחב חופשי ומשוחרר בו יכולים הומואים לקיים חיים להטב"ים‪ ,‬נתפסים בספרות יישובים‬
‫כפריים כמיושנים‪ ,‬אינטימיים‪ ,‬צפופים ומסורתיים‪ ,‬וככאלה הם אינם "מתאימים" לאוכלוסייה הלהטב"ית‪ .‬יישובים‬
‫כפריים נתפסים כמסורתיים‪ ,‬פעמים רבות מונהגים על ידי הנהגה מסורתית‪ ,‬לעיתים דתית‪ ,‬שאיננה מקבלת להטב"ים‪.‬‬
‫במחקרים קודמים מדווחים להטב"ים החיים ביישובים כפריים על תחושה של בדידות‪ ,‬ניתוק‪ ,‬ופעמים רבות על מצבי‬

‫רוח קשים ודיכאון שמקורם בצורך להתאים את חייהם לזהות ההטרונורמטיבית המאפיינת את המרחב הכפרי‪.‬‬
‫אל מול אלה‪ ,‬בישראל הולכת ונפוצה תופעה של להטב"ים (הומואים‪ ,‬לסביות וטרנסג'נדרים) הבוחרים לחיות בקיבוצים‪.‬‬
‫בהרצאה המציגה נתונים ממחקר משולב ‪ -‬כמותני ואיכותני ‪ -‬נציג את מורכבות החיים של להטב"ים החיים בקיבוצים‪.‬‬
‫נציג ממצאים המלמדים על תחושת השייכות לקהילה המקומית ולקהילה הלהטב"ית‪ ,‬ונציג את הצורה בה רואים‬

‫להטב"ים את חייהם בקיבוצים‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מלמדים שתחושת השייכות ליישוב ולקהילה המקומית גדולים בהשוואה לשייכות לקהילה הלהטב"ית‪.‬‬
‫יחד עם זאת מלמדים הממצאים כי לגיל המשיבים‪ ,‬מצבם המשפחתי ולמיקום היישוב בו הם גרים השפעה על תחושות‬
‫אלו‪ .‬ככל שההומו או הלסבית צעירים יותר כך הם מרגישים שייכים לקהילה הלהטבית יותר מאשר לקהילה המקומית‪.‬‬
‫הומואים ולסביות מבוגרות יותר מרגישים שייכים יותר לקהילה המקומית‪ .‬עוד מלמדים הממצאים על הפערים‬
‫הקיימים בין מידת סובלנות היישוב לחברי הקהילה כפי שתיארו אותה הטרונורמטיבים לבין תחושת חברי הקהילה‬

‫ביישובים אלה‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫סילביה פוגל ביזאוי ‪ -‬להט"ב בקיבוץ בראי התקשורת המגזרית‪Mynetkibbutz :‬‬

‫במחקר זה אני מבקשת לדון בשיח על קהילת הלהט"ב באתר המגזרי הקיבוצי‪ , MynetKibbutz:‬כפי שהוא עולה החל‬
‫משנת ‪ .2015‬לשם כך‪ ,‬על בסיס ניתוח תוכן וניתוח סמיוטי‪ ,‬מנותחות ‪ 32‬כתבות יחד עם התמונות המתלוות שהופיעו בין‬
‫יוני ‪( 2015‬לאחר התקפה על קהילת הלהט"ב מצד מפלגת הבית היהודי) למאי ‪ .2021‬הכתבות נמצאו בעזרת התגים‬

‫הבאים‪ :‬להט"ב; הומו; הומואים; גיי; גאה; גאים; לסבית; לסביות; מגדר; טרנס; טרנסגינדר‪.‬‬
‫הממצא המרכזי הוא המעבר מה"ארון השקוף" (לא רואים‪ ,‬לא מדברים דהיינו בפועל‪ ,‬לא מכילים) כפי שתיאר זאת‬
‫דותן ברום במחקרו‪ ,‬לתיאור חיובי ומכיל של כל אחד ואחת השייך‪/‬שייכת לקהילת הלהט"ב‪ :‬אנשים מצליחנים‪,‬‬

‫שמרגישים בבית בקיבוץ‪ ,‬קהילה המקבלת אותם בכבוד ובאהבה‪.‬‬
‫למרות הסיקור המועט יחסית‪ ,‬נראה שהסיקור עצמו עונה לאחד האפיונים המרכזיים של העיתונות המגזרית‪ ,‬דהיינו‬
‫זה של "מעודד חברתי" הקשור להצגת העצמי "באור חיובי" כלפי פנים וכלפי חוץ‪ .‬בהקשר החברתי פוליטי של היום‪,‬‬
‫תיאור חיובי של קהילת הלהט"ב מציג את הקיבוץ כחלק מהאוונגרד של החברה הפוסט‪-‬מודרנית הדמוקרטית בישראל‪,‬‬

‫במסגרת ניסיון הקיבוץ להגדיר את עצמו ואת הרלוונטיות שלו בעשור השלישי של המאה ה‪.21-‬‬
‫במסגרת המסקנות עולות שתי שאלות‪:‬‬

‫‪ ‬האם מדובר ב‪?Kibbutz Pinkwashing -‬‬
‫‪ ‬מה מקומה של קהילת הלהט"ב באוטופיות עכשוויות בישראל ובעולם?‬

‫מקורות‪:‬‬
‫;‪Gross 1998; Cunningham 2001, 2021; Gabel 2011; Ben Rafael & Shemer 2020; Kama 2019‬‬
‫ברום ‪ ; 2020‬קמה ‪2008‬‬

‫עמית קמה ‪" -‬זה עובר כאש בשדה קוצים"‪ :‬הומואים מספרים על חייהם בקיבוץ‬
‫הרצאה זו מתמקדת בהיבט אחד של חיי ההומואים הגרים בקיבוצים‪ :‬סוגיית היציאה מהארון‪ .‬על סמך ‪ 26‬ראיונות‬
‫עומק‪ ,‬מסתבר כי רובם ידועים בכל המעגלים החברתיים – משפחה‪ ,‬חברים וכלל חברי וחברות הקיבוץ – כהומואים‪.‬‬
‫הם נוטים לתפוס את היותם "מוצהרים" כעובדה מוגמרת‪" :‬כולם יודעים"‪ .‬הממצא החשוב והבולט הוא הטענה שחזרה‬
‫על ידי כמעט כל הנחקרים שהצהירו כי התקבלו בזרועות פתוחות על ידי חברי הקיבוץ‪ .‬רובם ככולם אינם חווים‬
‫הומופוביה או יחס שלילי כלשהו בעקבות היציאה מהארון‪ .‬הרשתות החברתיות החופפות והצפופות והקירבה‬
‫האינטנסיבית בקיבוץ אינן מאפשרות ַלפרט ל ָת ֶחם באופן מוגדר את גבולות המיודעים‪ ,‬וכך המידע זולג מבלי שהוא יוכל‬
‫לשלוט בו‪ .‬נדמה כאילו זהו 'מפץ גדול'‪ .‬היציאה מהארון היא פעולה מהפכנית‪ :‬מחוסר ידיעה לידיעה בקרב כל חברי‬
‫הקיבוץ‪ .‬מספר נחקרים הצביעו על היתרון הגלום בזליגת המידע‪ ,‬משום שהיא מייתרת את הצורך המתמיד לצאת‬
‫מהארון בכל מפגש חברתי עם בן שיח חדש‪ .‬מעטים דיווחו על תחושות אי נחת‪ ,‬הנובעות מיחס בעייתי של חברי קיבוץ –‬
‫שגם אם איננו מבוטא באופן מפורש או בוטה‪ ,‬הוא עדיין נתפס כקיים‪ .‬למרות שישנה תמימות דעים לפיה הקיבוץ איננו‬
‫הומופובי‪ ,‬התמונה איננה ורודה באופן גורף‪ .‬מדי פעם רומזים הנחקרים על כך שהם נזהרים בהליכותיהם פן יעוררו‬

‫שדים מ ִרבצם‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫‪ 50‬שנה ליד טבנקין‪" :‬החלוץ ‪ -‬בימים ההם ובזמן הזה"‪ ,‬ערב אתנחתא עם מוקי צור וורד אבידן‬

‫יד טבנקין הוקמה לאחר מותו של יצחק טבנקין‪ .‬בתקנון היסוד של העמותה הוגדרו מטרותיה‪ ,‬שם נכתב‪ ,‬בין השאר‪:‬‬
‫"חקר תנועת הפועלים הארצישראלית‪ ,‬התנועות החלוציות וההתיישבות השיתופית בדורותינו"‪.‬‬

‫החל מראשית הדרך ועד היום מבקשים אנשי יד טבנקין לממש מטרה זו דרך שלוש זרועות של עשייה‪:‬‬
‫א‪ .‬שמירת הידע‪ :‬ארכיון המבקש לאסוף‪ ,‬לשמר‪ ,‬לקטלג ולהנגיש לציבור את מכלול הידע המצטבר‪.‬‬

‫ב‪ .‬חקירת הידע‪ :‬מחקר המבקש לעבד‪ ,‬לנתח ולהמשיג תהליכים בהתפתחות תנועת העבודה בכלל‪ ,‬ההתיישבות העובדת‬
‫בפרט‪ ,‬והתנועה הקיבוצית בפרט ובעיקר‪.‬‬

‫ג‪ .‬הפצת הידע‪ :‬קיומם של כנסים‪ ,‬ימי עיון וסדרות לימודיות שמטרתם לחשוף את הידע המחקרי לקהלי יעד שונים‪.‬‬
‫"חלוציות היום ומחר" ‪ -‬הוא המוטו המנחה את שנת היובל ליד טבנקין‪ .‬הניסיון להבין את משמעות החלוציות בעבר‬
‫והניסיון לבחון נתיבים לחלוציות פורצת דרך גם בהווה ובעתיד‪ ,‬מהווה מעין נקודת מוצא דרכה מנתבים את הפעילות‬

‫המחקרית‪.‬‬
‫לכבוד ‪ 50‬שנה להקמת יד טבנקין‪ ,‬בניצוחם של מוקי צור‪ ,‬ורד אבידן (שירה) ונדב ויקינסקי (פסנתר)‪ ,‬נבקש לבחון‬

‫בשירה ובסיפורים את מושג החלוציות בכלל ואת תעודת הזהות היד‪-‬טבנקינית בפרט‪.‬‬

‫יום שישי‪ 3 ,‬בספטמבר ‪ ,2021‬כ"ו אלול תשפ"א‬
‫מושב חמישי‪ 100 :‬שנה להתיישבות בעמק יזרעאל ‪ -‬העמק הוא חלום? מבט נשי‬

‫יו"ר‪ :‬לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‬

‫אסתר כרמל‪-‬חכים ‪ -‬נהלל‪ ,‬בית היוצר לעברייה החדשה‪ :‬סיפורה של ד"ר חנה מייזל‬
‫ד"ר חנה מייזל עלתה לארץ כחלוצה בשנת ‪ ,1909‬יזמה והקימה תוך פחות משנתיים את חוות העלמות בכנרת ‪ -‬המוסד‬
‫הראשון בארץ להכשרה חקלאית לנשים‪ .‬ולאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הקימה את בית הספר החקלאי לצעירות‬

‫בנהלל‪.‬‬
‫ד"ר מייזל הייתה לאם ההכשרה החקלאית לנשים בארץ ישראל‪ .‬תלמידותיה הקימו משקי פועלות נוספים‪ ,‬וייסדו את‬

‫תנועת הפועלות שש‪ ,‬שנים לפני הקמת הסתדרות העובדים הכללית‪.‬‬
‫יוזמותיה של ד"ר מייזל‪ ,‬היו הבסיס ממנו צמחה והתפתחה דמות נשית חדשה‪ ,‬שמיזגה בתוכה מוטיבים משני עולמות‪:‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬חלוצה חדורת הכרת ערך מקצועי‪ ,‬שהייתה מסוגלת להתמודד עם אתגרים חקלאיים מקצועיים בתחום ענפי‬
‫החצר‪ ,‬ולהשתלב בכל צורות ההתיישבות החקלאית‪ .‬ומצד שני‪ ,‬אישה שהכירה מתוך בחירה בתפישת ה"עזר כנגדו"‬

‫ובחלוקת תפקידים מגדרית במסגרתה ישנם תחומים המתאימים יותר לנשים‪.‬‬
‫דמות אישה חקלאית מקצועית זו נהייתה למודל חיקוי עבור חלוצות רבות שהגיעו לארץ‪ .‬מפעל ההכשרה החקלאית‬
‫סייע בעקיפין לחדירת התפישה הפמיניסטית לציונות‪ .‬הוא סייע גם בעיצובו של פמיניזם מתון ומרוכך יותר שלא חולל‬

‫מהפכות ולא שאף לנתץ את הממסד הגברי‪.‬‬
‫במוקד הרצאתי אדון בתהליך שהביא להקמת בית הספר החקלאי לצעירות בנהלל‪ ,‬המוסד המרכזי להכשרה חקלאית‬

‫לנשים בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫עירית עמית כהן – 'האישה שאיתו והאיש איתה' ‪ -‬אולגה חנקין והתרומה לרכישת הקרקע בארץ ישראל‬
‫שני בתים בנה יהושע חנקין לו ולאשתו אולגה‪ .‬שניהם באותו זמן ולשניהם עיצוב דומה‪ .‬הבית האחד נבנה מעל נביעת‬
‫מעיין עין חרוד‪ ,‬השני בחוף הים ממערב לחדרה‪ .‬הבית הראשון נושא את שמו של יהושע חנקין‪ ,‬השני – את שמה של‬
‫אולגה‪ ,‬ולימים גם שמה של השכונה הסמוכה – גבעת אולגה‪ .‬שני הבתים הם בבחינת שמורת זיכרון‪ .‬ניצבים במקום‬
‫נישא‪ ,‬לשניהם 'עולים' בגרם מדרגות תלול ומשניהם נפרשים לעיני הצופה הקרקעות אותן רכש יהושע חנקין‪ ,‬ואלה‬
‫שחזה לרכשן – למעלה ממיליון דונם‪ .‬בשני הבתים מעולם לא התגוררו‪ ,‬את שניהם תכנן אותו אדריכל ושני הבתים יועדו‬
‫מראש לשמש יד זיכרון גם ליהושע וגם לאולגה‪ .‬אלא שאת יהושע זכרו וגם זיכו אותו בכינויים 'גואל הקרקע' ו'האיש‬

‫שקנה ארץ'‪ .‬את פועלה של אולגה שכחו‪.‬‬
‫הרצאה זו מבקשת להציג את עשייתה של אולגה חנקין‪ ,‬לחזור ולהזכיר שלרכישות הקרקע של יהושע בעמק יזרעאל‪,‬‬
‫בשרון‪ ,‬ב'דרום' ובנגב; לעיצוב תפיסותיו ועמדותיו – גם הכלכליות וגם הלאומיות ‪ -‬תרמה גם אשתו‪ .‬אולגה לבית בלקינד‬
‫(‪ )1942 – 1852‬מבוגרת הייתה מיהושע לבית חנקין בשתיים עשרה שנה‪ .‬מלומדת‪ ,‬מיילדת‪ ,‬אשת חברה‪ ,‬ערה לדמויות‬
‫ולאירועים ההיסטוריים המעצבים את תקופתה‪ ,‬משמרת קשרי משפחה ומלווה את בעלה ‪ -‬ברכישות קרקע‪ ,‬בהליכה‬
‫לגלות‪ ,‬בעתות משבר ובגיבוש עמדה‪ .‬ההרצאה תתמקד בכל ששת התכונות‪ .‬היא תקשור ביניהן כדי לבסס את הטענה‪,‬‬

‫שבפועלו של יהושע‪ ,‬בהאדרת דמותו ובקיבועם בזיכרון הקולקטיבי‪ ,‬יש מקום להזכיר גם את האישה שהייתה לצדו‪.‬‬

‫תמר שכטר ‪ -‬שומה עלינו לאגור רסיסי ביטויים – חברות מקיבוצי העמק מספרות‬
‫בסוף שנת ‪ 1943‬יצא לאור קובץ בשם "חברות בקיבוץ" בו סיפרו על חייהן כמאה חברות מ"הקיבוץ המאוחד"‪ .‬מבחינת‬
‫הסוגות הספרותיות עיקרו סיפורי זיכרונות‪ ,‬אך מצויים בו גם שירה‪ ,‬סיפורת‪ ,‬קטעי יומנים אישיים‪ ,‬מכתבים ואף‬
‫אומנות חזותית (תצלומים של פסלים וציורים)‪ .‬הוא היה פרי יוזמתן ופעילותן של ליליה בסביץ ויוכבד בת רחל מעין‬
‫חרוד‪ .‬הן היו מעורבות בכל שלבי ההכנה והקפידו על כל תג ותג – החל מעידוד החברות לכתוב ועד לבחירת בד לכריכה‪,‬‬

‫משא ומתן עם בית הדפוס ודאגה להפצתו‪.‬‬

‫יוכבד וליליה שנולדו בראשית המאה העשרים ברוסיה הושפעו מרוחות המהפכה ומתחושת השוויון המגדרי בחברה‬
‫הרוסית‪ .‬עם עלותן ארצה בראשית שנות העשרים‪ ,‬הן ביקשו להגשים את הרעיונות המהפכניים הלכה למעשה‪ .‬כוונתן‬
‫הייתה לא רק גאולה חברתית וגאולת העם והארץ‪ ,‬אלא גם שחרור מהאפליה המגדרית‪ .‬כאשר הן נוכחו ששאלת השוויון‬
‫התעסוקתי והחברתי של הנשים בחברה היישובית ובכלל זה גם בקיבוץ עדיין לא באה על פתרונה הן השקיעו מאמצים‬
‫רבים להחלת שינויים‪ .‬כל אחת מהן פעלה בהתאם לכישוריה וליכולותיה‪ ,‬אך הן גם שיתפו ביניהן פעולה‪ .‬הכנת הקובץ‬

‫הייתה אחת הפסגות של עשייתן המשותפת‪.‬‬

‫על רקע שתיקת החברות במרחב הציבורי‪ ,‬גם בעל פה וגם בכתב‪ ,‬הן השקיעו מאמצים רבים בליקוט דברי חברות כדי‬
‫לכלול אותם בקובץ‪ .‬האתגר הזה חיזק את דעתן שהכתיבה לא רק תוביל למהפכה בחיי הנשים ובחיי הקהילה כולה‪,‬‬

‫אלא היא עצמה מרכיב חשוב במהפכה‪.‬‬

‫ההרצאה תתמקד בפעילות העורכות למען הקובץ ובעיקר במאמציהן לשחרר את החברות מן האלם‪ ,‬וכן בהסבר מדוע‬
‫רבות מהמשתתפות בו היו מקיבוצי העמק‪.‬‬

‫מושב שישי‪ :‬מורשת טבנקין – ‪ 50‬שנה לפטירתו של יצחק טבנקין‬

‫יו"ר‪ :‬אביבה חלמיש‬
‫ברוך כנרי ‪ -‬טבנקין בין רעיון לפוליטיקה‬

‫הדיאלקטיקה הטבנקינית‪ ,‬ככל דיאלקטיקה‪ ,‬היתה טעונת ניגודים‪ .‬דחף ההגשמה התמידי נשען עליהם‪ ,‬לעתים לטוב‬
‫ולעתים לרע‪ .‬בכנס בעין חרוד ניסיתי להסביר מדוע יש לטבנקין מקום בכותל המזרח של בוני היהדות בעת החדשה‪ ,‬ומה‬
‫ממורשתו ראוי להיזכר‪ .‬אבל דחף ההגשמה הביא לכך שבצד הפתרונות הגואלים‪ ,‬היו גם משגים חמורים שהעיבו על‬
‫דרכו והסיטו את תנועתו‪ .‬הקונפליקטים הקשים באו לביטוי במתח שבין תפישתו העקרונית למסקנותיו הפוליטיות‪.‬‬

‫עשיית "מאזן" היסטורי כרוכה גם בציון הטעויות והכישלונות‪ .‬על אלה‪ ,‬דרך חמש דוגמאות‪ ,‬ייסובו הדברים הבאים‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫יעקב שמיר (יזו) ‪ -‬טבנקין נאבק על דמות המדינה‬

‫עזיבתו של טבנקין את מזכירות ההסתדרות והליכתו לעין חרוד (‪ ,)1921‬ביטאו את אמונתו כי הקיבוץ הוא המגשים‬
‫החשוב של המפעל הציוני‪ .‬העלייה הרביעית שינתה דגשים בתנועת הפועלים ובמפלגת אחדות העבודה‪ .‬בן גוריון וברל‬
‫כצנלסון גרסו כי יש להפנות את המפלגה אל המוני הפועלים שיגשימו בעיר‪ .‬יצחק טבנקין התעקש על בכורת ההתיישבות‬
‫העובדת כולה ובראשה הקיבוץ‪ .‬אולם מתח החלוציות ירד וטבנקין נאלץ להיאבק על דמות החברה והמדינה עד מותו‪.‬‬

‫עם הקמת המדינה ("החזקה") גברה מאד הדרך הממלכתית ובראשה בן גוריון‪ .‬השאלות של "מה לעשות" נותרו‬
‫משותפות לשני יוצאי אחדות העבודה‪ ,‬אולם דרכי הביצוע התפצלו כמעט בכל שאלה שדנה ב"איך לעשות"‪ .‬כך היה גם‬

‫בשלוש השאלות הקריטיות לבניית המדינה‪ :‬הצבא‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עלייה וקליטה‪.‬‬

‫מבנה הצבא ודמותו‪ :‬צבא שליחותי או מקצועי‪/‬בריטי; גיוס חובה‪ :‬צבא אחד ומגוון או צבא אחיד; סמכות אזרחית‪-‬‬
‫פרלמנטרית או משה"ט; הגנה‪-‬מרחבית או משמר הגבול; יישובי "קיפוד" או "מגבת"; הנח"ל ‪ -‬בוגרי תנועות או "יהודים‬

‫ככל היהודים"; עם לוחם או מדינה במצור‪.‬‬

‫ההתיישבות ותפקידיה‪ :‬שמירת תפקידי ההתיישבות המסורתיים (התיישבות מדינית‪ ,‬ביטחונית‪ ,‬כלכלית) או צמצומה;‬
‫כיצד כובשים את השממה וההר; להקדים את הקשה והרחוק בטרם תדעך החלוציות או להתאים את ההתיישבות‬
‫ליכולות העולה; משק מעורב או מונוקולטורי ואדמיניסטרטיבי; מודרניזציה וצירוף שטחים רחוקים‪ ,‬או רק קרובים‬
‫עם בהמות עבודה; התיישבות תנועתית ‪ /‬ליכוד רעיוני של הקבוץ המאוחד; ‪ 15‬או ‪ 30‬אחוז בחקלאות; להפוך את הסדר‬

‫הציוני‪ :‬קליטה ביישובים מוכנים או עלייה למעברות ובניית יישובים‪.‬‬

‫עלייה וקליטה‪ :‬אמונה ביחיד או "כור היתוך"; קליטה יצרנית‪-‬אקטיבית עם הכשרה מקצועית ללא שלב מחנות קליטה‬
‫או קליטה פסיבית‪-‬תלותית; עליית צעיר עם הוריו כדי להבטיח את עלייתו או מיון; פיזור אוכלוסין לפי סדרי עדיפויות‬
‫או היעדר פגיעה בזכויות הוותיקים; עבודה שכירה בקיבוצים ‪ -‬למנוע או לכפות; "סולם חלוציות" או יחיד‪-‬אחיד;‬

‫חידושי קליטה בקיבוץ‪ :‬קיבוץ‪-‬הכשרה‪/‬שחריה – שכר אישי‪ ,‬חבורות עולים‪" ,‬מן העיר אל הכפר"‪.‬‬

‫‪ ‬מה קודם למה ‪ -‬העלייה בהתאם לכושר הקליטה או המדינה?‬
‫‪ ‬בין תנועה וולונטרית שיחידיה מגשימים אישית‪ ,‬לבין מדינה "חזקה" המגייסת את אזרחיה‬

‫‪ ‬בין "ריאליזם אוטופי" ל"ריאליזם ממלכתי"‬

‫יעקב צור ‪ -‬גלילי ואלון בהתמודדות עם טבנקין ומורשתו‬

‫טבנקין היה למורה הדרך של הקבוץ המאוחד‪ ,‬אך החל משנות השלושים של המאה הקודמת‪ ,‬הלך והתבסס בתנועה‬
‫ובישוב מעמדם הפוליטי של ישראל גלילי ויצחק בן אהרון שאליהם הצטרף בשנות הארבעים יגאל אלון‪ .‬מנהיגים אלו‬

‫פעלו במוקדי ההשפעה והאחריות המרכזיים של הישוב ותנועת העבודה‪.‬‬

‫כבר בראשית דרכם הציבורית אימצו גלילי ואלון את השקפתו של יצחק טבנקין על מקומו המרכזי של הקבוץ בישוב‬
‫הארץ ובנין החברה‪ ,‬את האמונה המוחלטת בזכותו ההיסטורית של עם ישראל על ארץ ישראל כולה‪ ,‬וכן את העדפת‬
‫ההגשמה החלוצית על פני הסתמכות על מהלכים מדיניים‪ .‬קווי מתאר אלה גרמו למחלוקות פוליטיות עם ברל כצנלסון‬

‫ובן גוריון ובהמשך ‪ -‬לפילוג במפא"י (‪ )1944‬ובקיבוץ המאוחד (‪.)1951‬‬

‫לאחר הפילוג ממפ"ם (‪ ,)1954‬והקמתה מחדש של מפלגת אחדות העבודה פועלי ציון‪ ,‬הגיעו גלילי ואלון למסקנה‪ ,‬בניגוד‬
‫לעמדתו של טבנקין‪ ,‬כי אין תוחלת בקיום פוליטי עצמאי של הקיבוץ המאוחד‪ .‬במועצת התנועה ב‪ 1955-‬הוצהר‪ ,‬בניסוח‬
‫מעורפל אמנם‪ ,‬על הגבלת תפקידו של טבנקין לתחום הרעיוני באבחנה מהמעגל הפוליטי‪ .‬כך נפתחה הדרך לכניסה‬
‫לקואליציה בראשות בן גוריון‪ ,‬ערב מלחמת סיני‪ ,‬וכך נמנעה היציאה מהממשלה לאחר הנסיגה מסיני שהקיבוץ המאוחד‬

‫נאבק נגד מימושה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫המחלוקת בין גלילי ואלון לטבנקין העצימה ב‪ 1963-‬בוויכוח בקיבוץ המאוחד על הקמת המערך בין מפא"י לאחדות‬
‫העבודה‪ .‬טבנקין התנגד למהלך זה ונשאר במיעוט בקיבוץ המאוחד ובאחדות העבודה‪ .‬במרץ ‪ 1965‬התקבלה באחדות‬

‫העבודה ההחלטה על הקמת המערך ורק חודשים לאחר מכן הצטרפו טבנקיו ותומכיו בתנועה למהלך זה‪.‬‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים נחשפה המחלוקת הפנימית בתוך הקיבוץ המאוחד בין טבנקין לחבריו להנהגת התנועה‪.‬‬
‫טבנקין ראה בתוצאות מלחמת ששת הימים את הגשמת השקפתו על ההכרח של שלמות הארץ‪ ,‬וקרא להתיישבות רחבה‬
‫בכל האזורים החדשים‪ .‬תוכניתו של יגאל אלון עמדה בניגוד מובהק להשקפת עולמו של טבנקין אך גם גלילי דחה את‬
‫גישת טבנקין שהקנתה לכל השטחים החדשים ולזכות ההתיישבות בהם ערך מוחלט שאינו כפוף לשיקולים מדיניים של‬
‫הממשלה‪ .‬בן אהרון קרא לנסיגה חד צדדית מחלק מהשטחים ובדור הצעיר בקיבוץ המאוחד נשמעו דעות שכפרו בשלמות‬

‫הארץ וקראו להכרה בעם הפלסטיני‪.‬‬
‫בצריף של טבנקין באפעל ידעו את ערכה וכוחה של החבורה‪ ,‬אך נכחו שם גם סערת הוויכוח וכאב המחלוקת וטבנקין‬

‫חש שם לא פעם את עצב הבדידות‪.‬‬

‫‪15‬‬