יזהר בן נחום - תרומת הקיבוץ לתרבות הישראלית

‫תרומת הקיבוץ לתרבות הישראלית – ארבעה מקרי מבחן‬

‫יזהר בן נחום‬

‫"תרבות קיבוצית" – מה זה בעצם?‬

‫ב‪ 1991-‬יצא לאור ספרון בשם "שירת הדשא" – שיחות עם נשים בנות הדור הראשון בקיבוץ‪1.‬‬
‫המחברת‪ ,‬נורית לשם‪ ,‬בחרה לקרוא לספרה בשם זה כביטוי לתפיסתה‪ ,‬שעל‪-‬פיה קידושו של ערך השוויון‬

‫בקיבוצים יצר מצב של דיכוי השאיפות להצטיינות וטיפוח נורמה של בינוניות‪ .‬מכאן ההמשלה של‬
‫החברה הקיבוצית לדשא‪ ,‬שכל גבעוליו מכוסחים לגובה אחיד‪ ,‬אלא שהמשל והטענה העומדת מאחוריו‬

‫אינם עומדים במבחן המציאות‪ .‬במלאת ‪ 110‬שנים לתנועה הקיבוצית‪ ,‬קשה לחלוק על כך שתרומתה‬
‫לתרבות הישראלית והשפעתה עליה עולות לאין שיעור על חלקה היחסי באוכלוסייה‪ .‬שמותיהם של בני‬

‫התנועה הקיבוצית וחבריה בתקופות שונות תופסים מקום נכבד בכל רשימה של אמנים ואנשי תרבות‬
‫בישראל וביישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל שלפני הקמת המדינה – סופרים ומשוררים‪ ,‬יוצרים ומבצעים‬

‫בענפי המוזיקה השונים‪ ,‬ציירים‪ ,‬צלמים ופסלים‪ ,‬יוצרים‪ ,‬במאים ושחקנים בתיאטרון‪ ,‬בקולנוע‬
‫ובטלוויזיה‪ ,‬אדריכלים ומעצבים‪.‬‬

‫נקודת המוצא לדיון בשאלת נוכחותו של הקיבוץ בתרבות הארץ‪-‬ישראלית והישראלית היא אם‪-‬כן‬
‫"רשימת המצאי"‪ ,‬שהיא בוודאי ארוכה לפי כל קנה‪-‬מידה‪ ,‬אך כבר בשלב ראשוני זה של ההתייחסות‬
‫לנושא‪ ,‬צפה ועולה מידת מורכבותו‪ .‬מה הם הקריטריונים שעל‪-‬פיהם יוגדר אדם כ"קיבוצניק" לצורך‬
‫כלילתו באותה רשימת מצאי? ודאי מי שהקיבוץ היה מקום משכנו במשך כל חייו או מרביתם ואף מי‬
‫שנולד וגדל בו עד הגיעו לבגרות‪ ,‬אך מה דינם של אלה שאורכו של הפרק הקיבוצי בביוגרפיה שלהם‬

‫נמדד בשנים מעטות? האם גם הם ראויים להיכלל באותם רשימה?‬
‫שאלה שנייה הראויה להישאל היא האם הדיון בנושא חלקו של הקיבוץ בתרבות הישראלית אמור‬
‫להצטמצם בביוגרפיות של האנשים שבהם מדובר‪ .‬טבעו של עולם הוא שקבוצות השתייכות יבקשו‬
‫להתגאות בבני הקבוצה שהגיעו לגדולה – מגנרלים ועד הזוכים בפרס נובל‪ .‬בחלק מאותם תחומי‬
‫הצטיינות‪ ,‬הביוגרפיה היא אכן קנה המידה היחיד לקביעת הזהות בין הפרט המצטיין לבין הקבוצה‬
‫המתגאה בהיותו חלק ממנה‪ .‬לא כך הוא כאשר מדובר בתרבות ואמנות‪ .‬לביוגרפיה של היוצר או המבצע‬
‫יש תפקיד‪ ,‬אך מקומה בבואנו לבחון את היצירה או המעשה אינו בהכרח מרכזי ובוודאי שאינו המרכיב‬
‫היחיד‪ .‬דוגמה מובהקת לפער אפשרי בין הביוגרפיה של היוצר או המבצע ובין תכניה של היצירה‪ ,‬אופן‬
‫ביצועה או לעיתים הבחירה לבצע אותה‪ ,‬היא שאלת היחס לדת ולתרבות היהודית‪ .‬חוקרת הספרות‬
‫שושנה צימרמן עסקה בנושא זה בהקשר לשיריו של אלתרמן‪ 2,‬אך באותה מידה ניתן להעלות שאלות‬

‫‪ 1‬לשם‪ ,‬נורית‪ :‬שירת הדשא אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.1991 ,‬‬
‫‪ 2‬צימרמן‪ ,‬שושנה‪ :‬לפניך תאומים קרית טבעון‪ :‬המדרשה ‪ -‬אורנים‪.1997 ,‬‬

‫דומות לגבי יצירות המוכתרות כ"מיליטריסטיות"‪ ,‬או לתהות על הקשר בין הביוגרפיה של קרל מאי ובין‬
‫נושאי כתיבתו‪.‬‬

‫כאשר אנו דנים‪ ,‬אפוא‪ ,‬במקומו של הקיבוץ כהוויה או סמל בתרבות הישראלית‪ ,‬עלינו להביט לא רק‬
‫בביוגרפיות של היוצרים והמבצעים‪ ,‬אלא גם ביצירות עצמן ובקשרי הגומלין בין היצירות לבין‬

‫הביוגרפיות‪ .‬בחלק מהמקרים יש לקיבוץ מקום מרכזי הן בביוגרפיה של האדם שבו מדובר והן ביצירה‬
‫שהוא מעורב בה‪ .‬נתן שחם הוא דוגמה מובהקת לשילוב כזה וכך גם עמוס עוז‪ ,‬יורם טהרלב ורבים‬

‫אחרים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש אמנים כמו חמי רודנר‪ ,‬דור שלישי בגבעת ברנר‪ ,‬שחי בקיבוץ מיום לידתו ועד‬
‫גיל ‪ ,25‬אך הקיבוץ אינו תופס מקום משמעותי בפעילותו כמוזיקאי יוצר ומבצע‪ .‬כניגוד לדוגמאות אלה‪,‬‬

‫ניתן להצביע על יוצרים שמקומו של הקיבוץ ביצירתם מרכזי הרבה יותר ממקומו בקורות חייהם‪ .‬בין‬
‫אלה אפשר להזכיר את הסופרים משה שמיר ואהרון מגד‪ .‬שמיר ומגד לא נולדו ולא גדלו בקיבוץ וגם‬

‫מרבית חייהם הבוגרים עברו מחוצה לו‪ ,‬אך דומה שיקשה לדבר על מקומו של הקיבוץ בספרות‬
‫הישראלית מבלי לתת מקום מרכזי לספרים "הוא הלך בשדות" ו"חדוה ואני"‪.‬‬

‫על מנת לגעת – מצד אחד – במגוון פנים של הנושא ומצד שני‪ ,‬לא ליפול במלכודת של "תפסת מרובה –‬
‫לא תפסת"‪ ,‬בחרתי במאמר זה להתמקד בארבעה תחומי יצירה‪ :‬ספרות ילדים‪ ,‬איור וקריקטורות‪ ,‬שירי‬
‫זמר וקולנוע‪ .‬בכל אחד מהתחומים בחרתי ביוצר אחד כמייצג של התחום‪ .‬אין זה אומר שהדיון מצטמצם‬
‫באותו יוצר יחיד‪ ,‬אלא שאותו יוצר נבחר לשמש כמקרה מבחן‪ ,‬נקודת מוצא ובסיס להשוואה עם יוצרים‬
‫אחרים באותו תחום‪ .‬ארבעת היוצרים שבחרתי שונים זה מזה בתקופת חייהם ופעילותם וכן באופיו של‬
‫הקשר שבין יצירתם ובין הקיבוץ כנושא וזירה‪ .‬קריטריון נוסף לבחירה דווקא באותם ארבעה יוצרים‬
‫מבין מאות שמות אפשריים‪ ,‬הוא מידת החשיפה שלה זכו שמותיהם ויצירותיהם‪ ,‬הן בממד המקום והן‬
‫בממד הזמן‪.‬‬

‫מרים רות – ספרות ילדים‬

‫מרים רות נולדה ב‪ 1910-‬באזור שנכלל בקיסרות האוסטרו‪-‬הונגרית ובתום מלחמת העולם הראשונה‬
‫הפך לחלק מצ'כוסלובקיה‪ .‬בנעוריה הצטרפה לתנועת הנוער "השומר הצעיר" והיתה בין מייסדי קיבוץ‬
‫ההכשרה הראשון של "השומר הצעיר" בצ'כוסלובקיה‪ ,‬שהיה לאחר מכן לקיבוץ שער הגולן‪ .‬רות חיתה‬
‫בקיבוץ משנות העשרים לחייה ועד מותה בגיל ‪ .95‬היא היתה הגננת הראשונה בקיבוצה ובמשך שנים‬
‫רבות הכשירה גננות לעתיד בסמינר הקיבוצים ובסמינר "אורנים"‪ .‬ב‪ 1955-‬יצא לאור ספרה הראשון‬
‫"תורת הגן"‪ .‬ספר זה והשניים שבאו בעקבותיו – "הילד ואתה" (‪ )1958‬ו"ספרות לגיל הרך" (‪)1969‬‬

‫נכללים בקטגוריה של ספרי עיון‪ .‬בנוסף לספרים‪ ,‬כתבה גם מאמרים בנושאי חינוך וספרות ילדים‪3.‬‬

‫‪" 3‬הורים‪ ,‬הוו זהירים ב"חכמות" ילדיכם!"‪ ,‬על המשמר‪" ;26.12.1955 ,‬סיפורי ילדים‪ ,‬עם או בלי צנזורה?"‪ ,‬על‬
‫המשמר‪" ;21.1.1957 ,‬הוא כל‪-‬כך שונה ממני – ובכל זאת כל‪-‬כך דומה לי‪ ,"...‬על המשמר‪.31.5.1960 ,‬‬

‫ספרה הראשון לילדים "מעשה בחמשה בלונים" יצא לאור ב‪ ,1974-‬כשהיתה בת ‪ .64‬הספר זכה להצלחה‬
‫שאין לה אח ורע ונחשב כרב‪-‬מכר גם כיום‪ 45 ,‬שנים לאחר הופעתו‪ .‬הפופולאריות של הספר אינה‬

‫מצטמצמת במכירת ספרים‪ .‬מאמרים רבים נכתבו אודותיו‪ ,‬כשחלקם ניתחו אותו כפשוטו ואחרים חיפשו‬
‫בו משמעויות נסתרות‪ .‬שמו של הספר וציטוטים מתוכו הפכו חלק מהפולקלור הישראלי‪ .‬כאשר אדם‬

‫בשם רוני רון רצח את נכדתו בשנת ‪ ,2008‬ציטטו רבים את המשפט מתוך "מעשה בחמשה בלונים"‪" :‬אל‬
‫תצטער רוני רון‪ .‬זה סופו של כל בלון‪ ".‬האמנית זהר וגנר יצרה בשנת ‪ 2016‬סרט דוקומנטרי בשם‬

‫"מעשה בשני בלונים"‪ .‬הבלונים שבסרט הם שדיה של וגנר‪ ,‬שהוגדלו‪ ,‬נכרתו עקב מחלת הסרטן ושוחזרו‪.‬‬
‫הסרט זכה לפרסום רב ומוקרן גם היום שוב ושוב בערוץ ‪ 8‬בטלוויזיה‪ .‬מרים רות ודאי לא העלתה בדעתה‬

‫שספר הילדים התמים שכתבה ינוצל לכיוון כזה‪ .‬על אחת כמה וכמה‪ ,‬לא היתה אמורה לצפות שסיפורם‬
‫של הבלונים הצבעוניים שהתפוצצו בזה אחר זה ימצא את דרכו לסרטון תעמולה של הליכוד העוסק‬

‫בחשדות נגד נתניהו‪ ,‬אלא שלענייננו‪ ,‬מעבר לספקולציות בדבר תגובתה האפשרית של רות לשימושים‬
‫שנעשו בספרה‪ ,‬מעידים שימושים אלה על המעמד האייקוני שהספר זכה לו‪.‬‬

‫בעקבות הספר "מעשה בחמשה בלונים" יצאו לאור ‪ 24‬ספרי ילדים נוספים מפרי עטה של רות‪ .‬ספריה‬
‫הפכו לתעשייה‪ ,‬שהניבה פאזלים‪ ,‬משחקי זיכרון‪ ,‬פיז'מות ומצעים‪ .‬ב‪ 1992-‬הופקה קלטת שבה מופיעים‬

‫ירון לונדון ונורית גלרון ובה שלושת הסיפורים המוכרים ביותר של רות‪" :‬מעשה בחמשה בלונים"‪,‬‬
‫"הבית של יעל" ו"תירס חם"‪ .‬אמן הילדים הפופולארי והנערץ יובל שם‪-‬טוב בחר לעצמו את שם הבמה‬

‫"יובל המבולבל" בעקבות אחד מספריה של רות‪4.‬‬
‫זה המקום לעצור ולשאול‪ :‬האם ניתן להגדיר את מרים רות כדוגמה מובהקת למקומו של הקיבוץ בתרבות‬

‫הישראלית? אם הקריטריונים הם הביוגרפיה של היוצר ומידת ההצלחה של יצירותיו‪ ,‬נדמה שהתשובה‬
‫ברורה‪ .‬מרים רות לא רק חיתה בקיבוץ כ‪ 70-‬שנה‪ ,‬אלא מילאה תפקיד מרכזי הן בקיבוצה הן בתנועה‬

‫הקיבוצית כולה‪ .‬בשיחת טלפון סיפרה שפרה עברי‪ ,‬כלתה של רות‪ ,‬שחמותה "לא היתה מעורבת‬
‫בפוליטיקה של הקיבוץ‪ ,‬אלא רק בענייני חינוך"‪ ,‬אבל תחום החינוך בקיבוץ איננו "רק"‪ ,‬אלא אבן‪-‬יסוד‪,‬‬

‫הן ברמה האידיאולוגית והן בהוויית החיים היומיומית‪5.‬‬
‫אלא שכאמור בפתיחה למאמר זה‪ ,‬בבואנו לדון בשאלת מקומו של הקיבוץ בתרבות הישראלית‪ ,‬יש לקחת‬

‫בחשבון לא רק את הביוגרפיה של היוצר‪ ,‬אלא גם את תכניה של היצירה‪ .‬מהו‪ ,‬אם כן‪" ,‬תוכן קיבוצי"‬
‫והאם בכל סוג של יצירה ניתן לאתרו ולהצביע עליו? האם ניתן לעשות זאת ביצירה שאינה ורבאלית‪ ,‬או‬

‫באמנות פלסטית שאינה פיגורטיבית? התשובה‪ ,‬כך נראה‪ ,‬אינה פשוטה‪ .‬מילת המפתח בדיון זה היא‬
‫"לוקיישן" – מיקום‪ ,‬זירת ההתרחשות‪ .‬בחלק מתחומי היצירה – סיפורת‪ ,‬תיאטרון וקולנוע – זירת‬
‫התרחשות מוגדרת ומזוהה‪ .‬בתחומי יצירה אחרים – שירה ואמנות פלסטית פיגורטיבית – קיומה של זירת‬
‫התרחשות אפשרי‪ ,‬אך אינו הכרחי‪ .‬כך גם בספרות לגיל הרך (בשונה מספרות לנוער ולילדים בגיל בית‬
‫הספר היסודי‪ ,‬שניתן לראותה כסיפורת)‪ .‬תכונה זו של ספרות לגיל הרך – האפשרות הן לקיומו והן‬

‫‪http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=47187 4‬‬

‫‪ 5‬שיחת טלפון ב‪.18.11.2019-‬‬

‫להיעדרו של מיקום מזוהה – נובעת משתי סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬בספרות לגיל הרך אין בהכרח הבחנה ברורה‬
‫בין שירה ופרוזה – יש סיפורים מחורזים או מחורזים חלקית ויש שירים המספרים סיפור‪ .‬שנית‪ ,‬גם‬
‫כשיש עלילה‪ ,‬היא קצרה ופשוטה ולכן אינה מחייבת התייחסות למיקום‪.‬‬

‫נוכחותו של קיבוץ בספר ילדים‪ ,‬כמו גם בתחומי יצירה אחרים‪ ,‬יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים‪.1 :‬‬
‫אזכור של המילה "קיבוץ" או "משק"; ‪ .2‬תיאור פיזי; ‪ .3‬מתן ביטוי לייחודיותה של צורת החיים‪ ,‬אם‬
‫באמצעות העלילה‪ ,‬אם באמצעות הסבר הנכלל בטקסט ואם באמצעות מילים מאפיינות‪ ,‬כמו "חבר" או‬
‫"חברים" במשמעות של גיל מבוגר ולא של קשרי ידידות‪" ,‬חדר" במשמעות של דירת ההורים‪" ,‬בית‬

‫ילדים"‪" ,‬מטפלת"‪" ,‬חדר אוכל" או "קומונה"; ‪ .4‬שם של קיבוץ מסוים; ‪ .5‬מילים הקשורות לחקלאות –‬
‫לול‪ ,‬רפת‪ ,‬שדה‪ ,‬מטע‪ ,‬פרדס‪ ,‬חיות משק וכלים חקלאיים‪ .‬מכיוון שאין ספר לגיל הרך ללא איורים‪,‬‬
‫לעיתים מופיע התוכן הקיבוצי רק באיורים ולא בטקסט‪.‬‬

‫כל אלה נעדרים מספרי הילדים של מרים רות‪ ,‬הן מהטקסט והן מהאיורים‪ .‬במאמר שהופיע בכתב העת‬
‫המקוון "הפנקס" נכתב בנושא זה‪" :‬בראיון שערכנו עם עורכת ספרי הילדים והסופרת מירה מאיר‪ ,‬היא‬
‫סיפרה על 'מעשה בחמישה בלונים' כך‪' :‬היא (מרים רות) הביאה לי את הספר הראשון שלה‪ ,‬שאין בו לא‬
‫ציונות‪ ,‬לא סוציאליזם‪ ,‬לא קיבוץ ולא שום דבר‪ ,‬אבל יש בו הרבה מאוד'"‪ .6‬בספר "הבית של יעל" יש‬
‫טרקטור‪ ,‬אבל הנוהגים בטרקטור הם "בחורים" ולא "חברים" והטרקטור אינו מסיע את הארגזים לשדה‪,‬‬

‫מטע או פרדס‪ ,‬אלא למחסן ארגזים בסוף השדרה‪ ,‬שיכול להיות גם בעיר‪ .‬בספר "המעיל של סבתא"‬
‫מופיעה פעם אחת המילה "פרדס"‪.‬‬

‫והחינוך המשותף‪ ,‬שרות היתה מאדריכליו ומתווי דרכו? ברוב ספרי הילדים של רות אין כל התייחסות‬
‫לשאלה היכן הילדים ישנים ולכן אפשר להניח שבין משחק בבלונים לאכילת תירס ישנו רון‪ ,‬אלון וצור‬

‫בבית הילדים‪ ,‬כפי שאכן עשו ילדיה ונכדיה של רות וחבריהם בשער הגולן‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחלק מהספרים‬
‫מתוארת מציאות המנוגדת לחינוך המשותף‪ .‬בספר "מגפיים" מבקש צפריר מאבא מגפיים‪ .‬אבא מוריד‬
‫מהארון בבית מגפיים לאבא‪ ,‬אמא והאח הגדול ומבטיח לצפריר שבשנה הבאה יהיו גם לו מגפיים‪ .‬ואכן‪,‬‬

‫כשמגיע החורף הבא‪ ,‬יוצא צפריר למרפסת ורואה את מגפיו החדשים ליד המגפיים של שאר בני‬
‫המשפחה‪ .‬ב‪ ,1975-‬השנה שבה הופיע הספר‪ ,‬קיבלו ילדי הקיבוץ מגפיים מהקיבוץ‪ ,‬במועד שנקבע על‪-‬‬

‫ידי ועדת החינוך‪ .‬את המגפיים החדשים ראו הילדים לראשונה בבית הילדים ואבא לא הוריד אותם‬
‫מהארון בדירת ההורים‪.‬‬

‫בספר "זאתי" (‪ )1984‬אמא מעירה את ענת ולא המטפלת‪ .‬גם הילדה שון בספר "שון לא רוצה לישון"‬
‫(‪ )1993‬ישנה בלינה משפחתית‪ .‬כשיובל המבולבל מתבלבל בלבישת בגדיו‪ ,‬אמא באה לעזור‪ .‬אחר כך‬
‫הוא לוקח כריך בשקית ורץ לגן‪ ,‬כשרוח קרה נושבת ברחוב‪ .‬הספר "יובל המבולבל" הופיע בשנת ‪,2000‬‬
‫שבה כבר לא היתה בקיבוצים לינה משותפת‪ ,‬אבל בתוכנית ששודרה בטלוויזיה אמר הנכד יובל קוצר‬

‫‪ 70 6‬שנים – ‪ 70‬ספרי ילדים ‪ /‬ספרים מרכזיים בספרות הילדים העברית המאוירת‪.16.4.2018 ,‬‬

‫‪-http://ha-pinkas.co.il/70‬שנים‪-70-‬ספרי‪-‬ילדים‬

‫שמדובר בו וגם הוא בילדותו התבלבל ברכיסת הכפתורים‪ 7.‬יובל קוצר נולד ב‪ .1961-‬מי שעזרה לו‬
‫להתלבש בבוקר היתה המטפלת ולא אמא‪ .‬הוא לא רץ לגן בבוקר‪ ,‬כי ישן בו כל הלילה ובוודאי לא רץ‬

‫בשום רחוב‪.‬‬
‫כדי לראות באור הנכון את היעדרו של הקיבוץ מספרי הילדים של מרים רות‪ ,‬יש עניין בהשוואה בין רות‬
‫ובין סופרים ומשוררים אחרים שכתבו לילדים בנושא הקיבוץ‪ .‬הראשון שבהם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬היה המשורר‬
‫זאב‪ .‬ב‪ 2.10.1931-‬הופיע בעמוד השער של המוסף לילדים של "דבר" שירו "בעין‪-‬חרוד"‪ .‬בשיר הסביר‬
‫המשורר לילדים את העיקרון הכלכלי שעליו מבוסס הקיבוץ‪" :‬בעין‪-‬חרוד טוב מאד‪ .‬אין שם כסף כלל‪...‬‬
‫שם סנדלר לחיט תופר נעלים‪ .‬החיט לסנדלר ‪ -‬מעיל‪ ,‬מכנסים וכך – לנפח‪ .‬הגנן מביא ירקות מן הגן‪ .‬חלב‬
‫– החולבים‪ ,‬פת – הזורעים‪ ,‬דבש ‪ -‬הכורן‪ .‬שם כלם יחד יושבים לאכול"‪ .‬באותו גיליון של "דבר" הופיע‬

‫שיר ילדים נוסף של זאב" יש לי דוד בנהלל"‪ .‬השיר על נהלל עוסק כולו בחקלאות‪ ,‬אבל זו חקלאות‬
‫פרטית בנוסח המושב ולא שיתופית בנוסח הקיבוץ‪ .‬זאב עצמו לא היה מעולם חבר קיבוץ‪ ,‬אך הוא חי‬

‫בדגניה א' שנים אחדות ועבד שם כמורה‪.‬‬
‫חודשים אחדים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ ,29.1.1932-‬הופיע במוסף לילדים של "דבר" שיר של פניה ברגשטיין‪,‬‬
‫חברת קיבוץ גבת‪" :‬ילדים בגבת"‪" :‬ילדים קטנים בגבת מרקדים כל ערב קצת‪ .‬בחדר האכל במעגל זו‬
‫קופצה וזה נפל‪ ".‬הביוגרפיות של רות וברגשטיין דומות מאוד‪ .‬ברגשטיין נולדה ב‪ ,1908-‬שנתיים לפני‬
‫רות‪ .‬שתיהן הצטרפו לתנועות נוער ציוניות‪ ,‬עלו ארצה כמעט באותה שנה (ברגשטיין ב‪ ,1930-‬רות ב‪-‬‬

‫‪ )1931‬וחיו בקיבוץ עד יומן האחרון‪ .‬שתיהן כתבו לילדים וזכו למעמד אייקוני בתרבות הישראלית‪.‬‬
‫שירה הידוע ביותר של ברגשטיין‪" ,‬בוא אלי פרפר נחמד" הפך לקלסיקה‪" .‬פרפר נחמד" הוא שמה של‬
‫תוכנית טלוויזיה פופולרית לילדים ושיר הפתיחה של התוכנית הוא ואריאציה על שירה של ברגשטיין‪.‬‬
‫בדומה לבלונים של רות‪ ,‬שמצאו את דרכם לסרט דוקומנטרי על שדיים ולסרטון תעמולה פוליטי‪ ,‬הפך‬
‫הפרפר התמים של ברגשטיין לשיר פוליטי ציני ומורבידי בגרסתו של חנוך לוין‪" :‬בוא חייל של שוקולד‪,‬‬

‫בוא אלי אל המשלט‪ .‬שב תנוח אל תירא ותשוב לעפרך‪".‬‬
‫ההבדל בין השתיים מתבטא בנוכחותו או היעדרו של הקיבוץ ביצירתן‪ .‬בשיר "ילדים בגבת" מוזכר שמו‬
‫של הקיבוץ וכן חדר האוכל‪ .‬בספר "בוא אלי פרפר נחמד" נוכחותו של הקיבוץ בטקסט מפורשת פחות‪.‬‬
‫יש בו הרבה חקלאות – חיות משק וטרקטור‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬חקלאות יכולה להתקשר גם עם יישוב חקלאי‬

‫שאינו קיבוץ‪ .‬גם "האוטו שלנו" אינו מתקשר בהכרח עם קיבוץ‪ ,‬מכיוון שבאותם הימים החזיקו גם‬
‫מושבים במשאיות וטנדרים בבעלות משותפת‪ .‬לעומת הטקסט‪ ,‬בולטת מאוד נוכחותו של הקיבוץ באיורים‬

‫שבספר‪ .‬באיור לשיר "האוטו שלנו" נראה ברקע נוף המאפיין קיבוץ‪ :‬בתים קטנים ומגדל מים‪ .‬באיור‬
‫לשיר על הטרקטור נראים ילדים עם מטפלת‪ .‬כל הילדים בלבוש אחיד‪ :‬מכנסיים קצרים כחולים עם גומי‬

‫וגופיות לבנות‪ .‬גם המטפלת לבושה כיאה לקיבוצניקית‪ :‬מכנסיים קצרים ומטפחת ראש אדומה‪ .‬באיור‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=FqX2tNEXu6E 7‬‬

‫האחרון בספר נראים ילדים בלינה משותפת בבית הילדים‪ .‬הספר אויר ע"י אילזה קנטור‪ ,‬שהתגוררה‬
‫במשך מרבית שנות חייה בקיבוצים נען‪ ,‬גבת וחפציבה‪.‬‬

‫הן ברגשטיין והן רות עבדו בשיתוף פעולה עם המאיירות והמאיירים של ספריהן והיעדרו או נוכחותו של‬
‫הקיבוץ באיורים היו על דעתן‪ ,‬מה שאי אפשר לומר על ספר הילדים היחיד של המשוררת רחל – "בבית‬
‫ובחוץ"‪ .‬בספר זה הציורים קדמו לטקסט ויובאו מגרמניה‪ .‬ב‪ ,1974-‬למעלה מ‪ 40-‬שנה אחרי מותה של‬
‫רחל‪ ,‬הוציאה ספריית פועלים את הספר מחדש והצייר שמואל כץ‪ ,‬חבר קיבוץ געתון‪ ,‬צירף לשיריה של‬

‫רחל איורים המתארים את נופי הקיבוץ‪.‬‬
‫בנוסף לשירים לגיל הרך‪ ,‬כתבה פניה ברגשטיין גם סיפורים לילדים גדולים יותר‪ .‬בסיפורים אלה‪ ,‬כנאמר‬
‫לעיל לגבי סיפורת‪ ,‬הקיבוץ מהווה זירת התרחשות מוגדרת ומזוהה‪ .‬במיוחד בולט הדבר בסיפור "עמוס"‪,‬‬

‫שהופיע לראשונה בדפוס ב‪ ,1948-‬בספר "רחלי‪ ,‬עמוס ואילנה"‪ .‬הילד עמוס נוסע לתל אביב ומקבל‬
‫מגזבר הקיבוץ "תקציב" – מטבע של שילינג‪ .‬בהמשך הסיפור ניתן למצוא מילים וצירופים המאפיינים את‬
‫החיים בקיבוץ – החדר של אבא ואמא‪ ,‬חברים שבאים מהשדה וחברות שבאות מהמכבסה‪ .‬את ההבדל בין‬

‫רות וברגשטיין בנושא נוכחותו של הקיבוץ ביצירתן ניתן אולי לתלות בפער הכרונולוגי‪ .‬הביוגרפיות‬
‫שלהן אומנם דומות מאוד בתחילתן‪ ,‬אבל ברגשטיין החלה לכתוב בתחילת שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪20-‬‬

‫ונפטרה ב‪ ,1950-‬בעוד רות החלה לכתוב לילדים ב‪.1974-‬‬
‫ב‪ 1957-‬הופיע ספר הילדים "איה פלוטו"‪ ,‬הנפתח במילים "פלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו"‪ .‬הכלב פוגש‬
‫חבר קיבוץ היושב על עגלה עמוסת ירק ורתומה לסוס‪ .‬בהמשך הסיפור‪ ,‬הכלב "חזר למשק‪ ,‬נכנס לרפת"‪.‬‬

‫הספר מסתיים במילים‪" :‬כבר זמן לאכול ולשכב לישון‪ ".‬השאלה איפה ישנים נותרת ללא תשובה‪.‬‬
‫המחברת‪ ,‬לאה גולדברג‪ ,‬לא חיתה מעולם בקיבוץ‪ ,‬אך שמרה על קשר חם עם התנועה הקיבוצית‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ניתן לראות ב"איה פלוטו" יצירה קיבוצית‪ ,‬משום שגולדברג כתבה גרסה מחורזת לסיפור שנכתב‬
‫ואויר קודם לכן ע"י דינה וארי רון‪ ,‬חברי קיבוץ מגידו‪ .‬ב‪ 1958-‬פרסם המשורר נתן אלתרמן ספר שירים‬
‫לילדים בשם "ספר התבה המזמרת‪ ".‬באחד השירים בספר‪" ,‬אנשי עליה שניה"‪ ,‬הסביר אלתרמן‪ ,‬שגם‬
‫הוא לא חי מעולם בקיבוץ‪ ,‬את מהותה של צורת החיים השיתופית‪" :‬הם אמרו‪ :‬ניסד קבוצה ונהיה אנשים‬

‫אחים ובכל‪ ,‬משרוך נעל ועד חלצה‪ ,‬נתחלק בלבבות שמחים"‪8.‬‬
‫הנציגה הראשונה של הדור השני בתנועה הקיבוצית בתחום ספרות הילדים היתה דבורה עומר (‪2013-‬‬

‫‪ ,)1932‬שנולדה בנען וגדלה במעוז חיים‪ .‬ב‪ 1955-‬החלה לפרסם ב"דבר לילדים" מדור שנקרא "דפי‬
‫תמר"‪ ,‬יומן בדיוני של ילדה בקיבוץ‪ .‬בפרק הראשון נכתב‪" :‬אנו גרים בבית גדול‪ ,‬בו נמצאת הכתה שלנו‪,‬‬

‫חדר האכל‪ ,‬חדרי השנה והמקלחות‪ ...‬ערב ערב אני באה לחדר של אבא ואמא‪ ,‬עד שמחשיך ואז מלוים‬
‫אותי הורי לבית הילדים‪ ,‬משכיבים אותי והולכים‪ ".‬תיאור זהה כמעט מופיע בפתח הספר "אני החתול‬
‫המציץ" מאת נילי אורון‪ ,‬חברת קיבוץ להב‪ ,‬שהופיע ב‪" :1979-‬הילדים בקבוץ גרים בבתי ילדים‪ .‬אחר‬
‫הצהרים אנחנו הולכים לבלות בבתי ההורים ובערב ההורים משכיבים אותנו לישון בבתי הילדים‪ ".‬שורות‬

‫‪https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=82902748#9.0.6.fitwidth 8‬‬

‫אלה כתובות על רקע ציור של קיבוץ ובו בית ההורים‪ ,‬בית הילדים וחדר האוכל‪ .‬ב‪ 1953-‬הופיע‬
‫בספריית פועלים ספר מחורז לילדים בשם "אצלנו"‪ ,‬שכתב מרדכי אמיתי‪ ,‬חבר שריד ואייר שרגא וייל‪,‬‬
‫חבר העוגן‪ .‬שמות קיבוציהם של הכותב והמאייר מצוינים בעמוד האחרון של הספר‪ .‬מטרתו המוצהרת של‬
‫הספר היא לספר לילדים עירונים מה זה קיבוץ‪" :‬אצלנו אין בתי‪-‬קולנוע ואין גם מגרדי‪-‬שחקים‪ ,‬אבל ישנו‬
‫מגדל גבוה אותו רואים למרחקים ובין בתים אדמי‪-‬גג צומח דשא ירקרק‪ .‬אצלנו אין עוד אוטובוסים‪ ...‬ועל‬
‫הכל אומרים 'שלנו' ושום דבר אינו 'שלי'‪ ".‬בהמשך הספר מופיעה גם שומרת הלילה‪" :‬הנה השמש שקעה‬

‫לה‪ .‬אנחנו הולכים למטה‪ .‬צועדת שומרת הלילה והפנס אתה‪".‬‬
‫בספרים מאוחרים יותר של דבורה עומר נעלם הקיבוץ‪ .‬בספר "לחול ולחג"‪ ,‬שהופיע ב‪ ,1970-‬מתרחשים‬

‫רוב הסיפורים במציאות עירונית‪ ,‬אך שניים מהם – "אילן והשקדיה" (עמ' ‪ )118‬ו"הצחוק העצוב" (עמ'‬
‫‪ )132‬מתרחשים בקיבוץ עם כל סימני הזיהוי המוכרים‪ ,‬כולל בית הילדים והלינה המשותפת‪ .‬ב‪1995-‬‬
‫הופיע "הספר הגדול של דבורה עומר" – קובץ סיפורים משנים קודמות שעובדו מחדש‪ .‬אחד הסיפורים –‬
‫"נחומי והגוזל שלו" (עמ' ‪ )47‬הוא עיבוד של סיפור שהופיע במקור ב"דפי תמר" בשם "נחומי והכלבלב"‬
‫(עמ' ‪ .)146‬מהגרסה המעודכנת נמחקו כל סימני הזיהוי של הקיבוץ והילד נחומי עבר מהלינה המשותפת‬
‫ללינה המשפחתית‪ .‬המשפט "בבוקר‪ ,‬כשהיו מעירים את הילדים" עודכן ל"בבוקר‪ ,‬כשאבא ואמא העירו‬
‫את הילדים שלהם"‪ .‬נחומי המעודכן יוצא מהבית והולך לגן‪ .‬נחומי מ"דפי תמר" "לובש את בגדיו ונכנס‬

‫ישר לכתה‪".‬‬
‫אי אפשר לדבר על תרומת הקיבוץ לספרות הישראלית לגיל הרך בלי להזכיר את ע‪ .‬הלל (‪.)1990-1926‬‬

‫הלל‪ ,‬בן משמר העמק‪ ,‬עזב את הקיבוץ ב‪ .1954-‬באחד מספריו הראשונים לילדים‪" ,‬חוצלארץ‪ ,‬חוץ‬
‫לארץ!"‪ ,‬שהופיע בדפוס ב‪ ,1960-‬אך התפרסם קודם לכן כסיפור בהמשכים ב"משמר לילדים"‪ ,‬מתאר‬

‫הסופר שיחה לילית על חוצלארץ בין ילדים בלינה המשותפת‪" .‬החלטתי‪ :‬כשאגדל ואהיה חבר‪ ,‬אקח‬
‫עגלה‪ ,‬ארתום אותה לחביבה ושחורה ואסע מעבר להרים – לחוצלארץ!" המשפט "כשאגדל ואהיה חבר"‬
‫אינו מובן לא רק לילדים עירונים‪ ,‬אלא גם לילדי קיבוץ בימינו‪ ,‬שעבורם המילה "חבר" אינה מציינת גיל‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬בספר "כשדודי שמחה שר" (‪ ,)1960‬גר הילד המספר ברחוב שמגר‪ ,‬בבית בן שש קומות‪.‬‬
‫לכאורה תיאור עירוני מובהק‪ ,‬אבל מערכת היחסים בין השכנים בבית העירוני‪ ,‬שכל אחד מהם מספק‬

‫שירותים לשכנים האחרים‪ ,‬מזכירה מאוד את השיטה השיתופית המתוארת ע"י המשורר זאב בשיר "בעין‬
‫חרוד טוב מאוד"‪ .‬גם בספר "בוקר טוב" (‪ )1961‬מתוארים ילדים שהולכים ברחוב לגן בליווי האמהות‪.‬‬
‫רוב שירי הילדים של ע‪ .‬הלל עוסקים בחיות‪ .‬בשירים אלה‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬שאלת המיקום אינה‬
‫רלוונטית‪ .‬בספר "שלום לך פרת משה רבנו" (‪ ,)1977‬שאף הוא מוקדש ברובו לחרוזים היתוליים על‬
‫חיות‪ ,‬מופיע סיפור בשם "מעשה בעופר אילים"‪ ,‬המתרחש על רקע של ילדות בקיבוץ‪ .‬הספר "הרפתקה‬
‫בקבוץ" (‪ )1966‬מתרחש כולו במשמר העמק‪ .‬ספר זה הוא למעשה תוצר‪-‬לוואי לסרט שהופק במשמר‬
‫העמק ונועד בעיקר לתצרוכת פנימית‪.‬‬
‫הקיבוץ שב ומופיע ביצירתו של הלל בשנות חייו האחרונות‪ ,‬שבהן הופיעו הספרים "תכלת וקוצים"‬
‫(‪" ,)1987‬ענן ביד" (‪ )1989‬ו"מעשה בעופר אילים ועוד סיפורים" (‪ .)1989‬ספרים אלה נכתבו כפרוזה‬
‫ונועדו לילדים גדולים יותר‪ .‬האפיון הקיבוצי בולט במיוחד בסיפור "מעשה בסוסה ושמה כוכבה"‪,‬‬

‫מהספר "מעשה בעופר אילים ועוד סיפורים" (עמ' ‪ .)26‬וותיקי הקיבוץ מתלוצצים‪" :‬סוסה ותיקה! צריך‬
‫להשיג לה כבר רדיו וקומקום חשמלי"‪ .‬ועדת החינוך מתכנסת והמזכיר מצלצל בפעמון‪.‬‬

‫יש לציין‪ ,‬כי ספרים אלה של ע‪ .‬הלל מבטאים געגועים לקיבוץ כצורת חיים המזוהה עם העבר‪ .‬לקטגוריה‬
‫זו ניתן לשייך גם את ספרה של פלה יצחקי‪ ,‬חברת קיבוץ עברון‪" ,‬קיבוץ של פעם" (‪ .)1987‬התייחסות‬
‫כזו לצורת החיים בקיבוץ כזכרון ילדות רחוק מופיעה גם אצל דבורה עומר‪ ,‬בסיפור "אמא‪ ,‬תקני לי"‪:‬‬
‫"פעם‪ ,‬כשהייתי ילדה קטנה מקבוץ בעמק‪ ,‬העיר הגדולה בלבלה אותי לגמרי"‪ .‬הילדה הקטנה מהקיבוץ‬

‫שואלת את אמא‪" :‬כמה דונמים יש בעיר הזאת? ומה מספר החברים?" היא לוקחת גרעינים מדוכן בתחנה‬
‫המרכזית בלי לשלם ובאוטובוס היא לוקחת מטבעות מהצלחת ליד הנהג‪ .‬כשאמא מסבירה לה‪" :‬כאן לא‬
‫לוקחים‪ ,‬אלא קונים"‪ ,‬היא מגיבה‪" :‬זה בכלל לא שווה‪ .‬בקבוץ מקבלים הכל חנם‪ ".‬הסיפור נדפס‬
‫לראשונה ב‪ ,1975-‬בספר "פגישה על ענן" וב‪ 1995-‬ב"הספר הגדול של דבורה עומר" (עמ' ‪ ,)42‬אך‬
‫בניגוד לסיפור על הילד נחומי‪ ,‬לא היה צורך לעדכן אותו ברוח התקופה‪ ,‬כי הוא ממילא מתייחס לזיכרון‬
‫מהעבר‪.‬‬
‫סיכום הפרק‪ :‬כאשר אנו מדברים על תרומת הקיבוץ לספרות הילדים הישראלית‪ ,‬יש להבחין בין‬
‫הביוגרפיה של הסופרים לבין תכני יצירתם‪ .‬הבחירה של הסופרת או הסופר בתוכן "קיבוצי במובהק"‪,‬‬
‫"עירוני במובהק" או "נייטרלי" נובעת מגורמים שונים וביניהם זמן כתיבתן של היצירות‪ ,‬הן מבחינת‬
‫התקופה ההיסטורית והן מבחנת חייהם האישיים של הסופרים‪.‬‬

‫שמואל כץ – ציור‬

‫שמואל כץ נולד ב‪ 1926-‬בווינה‪ .‬ב‪ 1938-‬עברה משפחתו להונגריה‪ .‬אחרי מלחמת העולם השנייה‬
‫הצטרף לגרעין של "השומר הצעיר" בבודפשט‪ .‬ב‪ 1946-‬עלה ארצה באוניית המעפילים "כנסת ישראל"‪,‬‬

‫נכלא בקפריסין וב‪ 1947-‬הגיע לארץ‪ .‬ב‪ 1948-‬היה בין מייסדי קיבוץ געתון וחי בו עד מותו בשנת‬
‫‪ .2010‬יצירתו האמנותית מגוונת וכוללת ציורים בצבעי שמן‪ ,‬רישומים והדפסים‪ ,‬ציורי קיר‪ ,‬אלבומים‪,‬‬

‫קריקטורות ואיורים לספרי ילדים וספרים למבוגרים‪ .‬במהלך שנות חייו זכה ב‪ 15-‬פרסים ישראליים‬
‫ובינלאומיים‪ ,‬הציג ‪ 45‬תערוכות יחיד בישראל ובחו"ל‪ ,‬הוציא לאור ‪ 8‬אלבומים ו‪ 10-‬ספרי קריקטורות‬

‫ואייר ‪ 40‬ספרים למבוגרים‪ 60 ,‬ספרי ילדים ונוער‪ 3 ,‬הגדות לפסח ו‪ 5-‬שירונים‪9.‬‬
‫אלא שספירת מלאי כשלעצמה‪ ,‬מרשימה ככל שתהיה‪ ,‬עדיין איננה נותנת לנו תשובות מספקות בנושא‬
‫שאנו עוסקים בו – תרומתו של הקיבוץ לתרבות הישראלית‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬על מנת שיהיה בידינו לקבל‬

‫תשובות כאלה‪ ,‬שומה עלינו להעמיד את היוצר ויצירותיו בפני שלושה מבחנים‪ :‬מבחן הפריצה מעבר‬
‫למעגל הפנימי של התנועה הקיבוצית לציבור הרחב‪ ,‬מבחן הזמן – האם היצירות נוכחות גם בתרבות‬
‫הישראלית העכשווית ומבחן הקשר אל הקיבוץ – האם קשר זה בא לידי ביטוי רק בביוגרפיה של היוצר‪,‬‬

‫או גם בתכניה של היצירה?‬

‫‪ 9‬ע"פ ויקיפדיה‪.‬‬

‫משעה שהגדרנו את שלושת המבחנים‪ ,‬צצה שאלה נוספת המשתמעת מהם‪ :‬אם ננסה להיעזר במונחים‬
‫מתחום המתימטיקה‪ ,‬האם נכון לדבר על יחס הפוך בין שני הפרמטרים הראשונים לפרמטר השלישי?‬
‫האם תוכן "קיבוצי" של יצירה מקטין את סיכוייה להגיע לקהל יעד רחב יותר ולשרוד לאורך ימים? מרים‬
‫רות בחרה להעלים את הקיבוץ מספרי הילדים שכתבה‪ ,‬מתוך תפיסה שספר ילדים אמור לדבר לכל ילד‬
‫באשר הוא‪ .‬ברוח זו הנחתה גם את המאיירות והמאיירים של ספריה‪ ,‬כפי שהעידה בשיחת טלפון עם כותב‬
‫שורות אלה‪ .‬ע‪ .‬הלל חזר לימי ילדותו בקיבוץ רק בשנות חייו האחרונות וספריו אלה כמעט אינם מוכרים‪,‬‬

‫ודאי בהשוואה לפופולאריות של מכלול יצירתו‪" .‬דפי תמר" של דבורה עומר‪ ,‬שזכו להצלחה גדולה‬
‫בשנות ה‪ 50-‬וה‪ ,60-‬לא שרדו במבחן הזמן‪ .‬עומר זנחה את נושא הקיבוץ בהמשך דרכה ואף "עיירה"‬

‫סיפור מתוך "דפי תמר"‪ ,‬כדי שיתאים יותר להדפסה מחודשת בשנות ה‪.90-‬‬
‫שמואל כץ זכה לנוכחות בתרבות הישראלית בעיקר כמאייר‪ .‬ככלל‪ ,‬מידת החשיפה שמאייר זוכה לה‬
‫נזקפת יותר לזכותו של יוצר הטקסט מאשר לזכותו של המאייר‪ .‬מבין ‪ 100‬הספרים שאייר כץ‪ ,‬המוכר‬
‫והנמכר ביותר הוא‪ ,‬ככל הנראה‪" ,‬דירה להשכיר"‪ ,‬שכתבה לאה גולדברג‪ .‬העובדה שרק חלק קטן מאותם‬
‫מאה ספרים עוסק בקיבוץ כנושא מרכזי‪ ,‬אינה מעידה על בחירה מכוונת של כץ‪ ,‬אלא על המוניטין שזכה‬
‫לו מעבר לגבולותיה של התנועה הקיבוצית‪ .‬המאייר אינו נושא באחריות לתוכן‪ ,‬להימנעות מעיסוק בנושא‬
‫כלשהו‪ ,‬או העדפה של נושא אחד על פני האחר (ספרה של רחל המשוררת "בבית ובחוץ"‪ ,‬שהוזכר לעיל‪,‬‬

‫הוא מקרה חריג)‪.‬‬
‫לא כך הדבר באלבומי הציורים של כץ‪ ,‬שבהם הבחירה במה לעסוק‪ ,‬מה להדגיש ומה להעדיף היתה‬
‫באחריותו‪ .‬למעט ספרים שהוצאו ע"י קיבוץ געתון בהוצאה פנימית‪ ,‬אין אלבומים של כץ שהקיבוץ תופס‬
‫בהם מקום בלעדי או אף מרכזי‪ .‬שלושה מבין אלבומיו מוקדשים לירושלים‪ .‬הספר "מסע בארץ ישראל"‬
‫(‪ )1966‬מוגדר כיצירה משותפת של כץ והסופר נתן שחם‪ ,‬אף שניתן היה לראותו גם כספר של נתן שחם‬
‫המלווה באיורים של שמואל כץ‪ .‬פרק אחד בספר‪ 10 ,‬עמודים מתוך ‪ ,136‬מוקדש לקיבוץ‪ .‬זה המקום‬
‫להזכיר שנתן שחם היה חבר קיבוץ בית אלפא מגיל ‪ 20‬ועד מותו בגיל ‪ 93‬וחלק גדול מיצירתו הספרותית‬

‫עוסק בנושא הקיבוץ‪.‬‬
‫פעילותו של כץ כקריקטוריסט מצריכה התייחסות נפרדת‪ .‬הוא החל לפרסם קריקטורות בעיתונות‬
‫הישראלית כשנה לאחר עלייתו ארצה‪ .‬העיתונים שבהם הופיעו קריקטורות שצייר הם "במחנה"‪" ,‬דבר‬
‫השבוע"‪" ,‬על המשמר"‪" ,‬השבוע בקיבוץ הארצי" ו"חותם"‪ ,‬שהופיע תחילה כדו‪-‬שבועון ובהמשך כמוסף‬
‫שבועי של "על המשמר"‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬עסקו הקריקטורות בעיתון "במחנה" בנושאים צבאיים ואלה‬
‫שהתפרסמו ב"השבוע בקיבוץ הארצי" בנושאים מחיי הקיבוץ‪ .‬הקריקטורות בעיתונים "דבר השבוע"‪,‬‬
‫"על המשמר" ו"חותם" עסקו בנושאים פוליטיים ואקטואליים‪ .‬כאמור‪ ,‬הוציא כץ לאור במהלך חייו ‪10‬‬
‫ספרי קריקטורות‪ .‬בחלקם הקיבוץ אינו מופיע כלל‪ .‬באחרים הוא מופיע כאחד מבין מספר נושאים‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ ,1958‬במלאת עשור למדינת ישראל‪ ,‬הופיע ספרו "בנבל עשור"‪ .‬בספר מספר מדורים‪" :‬אנו עולים‬
‫ארצה"‪" ,‬העם במדים"‪" ,‬עיר הקודש"‪" ,‬בחוף תל אביב" ועוד‪ .‬מדור אחד בספר‪ ,‬הנושא את השם‬
‫"זמירות כפריות"‪ ,‬מוקדש לנושא הקיבוץ ובו ‪ 10‬עמודים מתוך ‪ 128‬בספר כולו‪ .‬רק אחד מספרי‬

‫הקריקטורות של כץ‪ ,‬האחרון שבהם‪ ,‬מוקדש כולו לנושא הקיבוץ‪ .‬הספר‪" ,‬ארץ הקיבוצים – חמישים‬
‫שנות חיי קיבוץ בעין שוחקת"‪ ,‬הופיע ב‪ ,1998-‬כשכץ היה בן ‪.76‬‬

‫הספר "ארץ הקיבוצים" איננו מוכר בציבור הרחב‪ .‬זה היה גם גורלם של ספרי קריקטורות בנושא הקיבוץ‬
‫מדורות קודמים‪ ,‬כמו "פנימי בהחלט" של דן גלברט מאלונים (‪ )1954‬ו"במסגרת" של חיים ברקני משער‬

‫הגולן (‪ .)1958‬ספרים אלה לא פרצו אל מחוץ לגבולות התנועה הקיבוצית ובחלוף הזמן נשכחו מלב‪.‬‬
‫חיים ברקני‪ ,‬שחתם על הקריקטורות שצייר במהלך השנים וגם על הספר בשם "הניק"‪ ,‬מוכר לרבים‬
‫כמלחין‪ ,‬אך רק מעטים שיודעים שעסק גם בציור קריקטורות‪ .‬הקושי של הומורסקות וקריקטורות בנושא‬
‫הקיבוץ לעניין קהלים מחוץ לקיבוץ גדול יותר מזה של יצירות בנושא הקיבוץ בענפי אמנות ויצירה‬

‫אחרים‪ .‬הסיבה לכך היא שנושאים כגון יחסי אנוש‪ ,‬עלילות אהבה ושנאה‪ ,‬מעשי אלימות‪ ,‬בעיות‬
‫במשפחה‪ ,‬קונפליקטים בין‪-‬דוריים או גורלם של יחידים הנשחקים בין גלגלי המערכת‪ ,‬נתפסים‬
‫כאוניברסליים ללא קשר לזירת ההתרחשות‪ .‬לא כך הוא כשמדובר בהומורסקות וקריקטורות שיצרו‬
‫קיבוצניקים עבור קיבוצניקים‪ .‬ההומורסקות שכתב בנימין גל מיחיעם‪ ,‬שכנו וידידו של שמואל כץ‪ ,‬שאף‬
‫אייר את ספריו‪ ,‬זכו לפופולריות רבה בקיבוץ הארצי‪ ,‬אך קשה לצפות מאדם שהווי הקיבוץ זר לו שימצא‬
‫עניין או שעשוע בסיפור על שמוליק התרבותניק שהביא הרצאה במקום הסרט השבועי‪ ,‬או על מישקה‬
‫העולה החדש‪ ,‬ששמע בחדר האוכל חברים משוחחים על הטיול לעין חוסוב והתלונן ששוב לא השאירו לו‬
‫אוכל ("אין חוסוב")‪ .‬אפילו השפה זרה ובלתי‪-‬מובנת עבור הקורא החוץ‪-‬קיבוצי‪ .‬מה פירוש המשפט‪:‬‬
‫"מישקה זרק את האוכל לציבורית?" דברים אלה נכונים גם לגבי קריקטורות בנושא הקיבוץ‪ ,‬כדוגמת‬
‫הקריקטורה של גלברט שבה נראה חבר קיבוץ נבוך מול אשנבי המכבסה‪ .‬על אשנב אחד כתוב "פיז'מות"‪,‬‬
‫על אשנב אחר "טריקו" ועל השלישי "צבעוני"‪" .‬והיכן להשליך פיז'מת טריקו צבעונית?" תוהה‬
‫הקיבוצניק הנבוך‪ .‬מי שאינו מצוי בהווי הקיבוצי הפנימי לא רק שלא יצחק‪ .‬הוא לא יבין כלל במה מדובר‪.‬‬
‫סיכום הפרק‪ :‬האיור והקריקטורה הם תחומי יצירה שבהם מהווים תכנים העוסקים בקיבוץ חסם מובהק‬
‫בפני יכולתו של היוצר להגיע לקהלי יעד מעבר לגדר הקיבוץ‪ .‬אם לגבי אמנות האיור מדובר בהגבלה‬
‫המצמצמת את פוטנציאל החשיפה מעצם קיומה‪ ,‬הרי לגבי קריקטורות והומור בכלל קיימת בעיה חריפה‬

‫יותר של נושאים חסרי רלוונטיות וענין עבור מי שהוויית החיים בקיבוץ זרה לו‪.‬‬

‫שלום חנוך – שירי זמר‬

‫שלום חנוך נולד ב‪ 1946-‬בקיבוץ משמרות‪ .‬בגיל ‪ 14‬כתב והלחין את שירו הראשון "לילה"‪ .‬כנער‪ ,‬הקים‬
‫עם כמה מחבריו ובהם מאיר אריאל להקה מקומית בשם "משמרון"‪ ,‬שהופיעה באירועים בקיבוץ‪ .‬הוא‬

‫שירת בלהקת הנח"ל ולאחר שחרורו מצה"ל עזב את הקיבוץ‪ .‬איש לא יחלוק על הקביעה שבין נציגיה של‬
‫התנועה הקיבוצית בתרבות הישראלית שמור לחנוך מקום בולט ומרכזי‪ .‬הוא כתב‪ ,‬הלחין וביצע מאות‬

‫שירים ובגיל ‪ ,74‬אחרי קרוב ל‪ 60-‬שנות יצירה‪ ,‬הוא ממשיך למלא אולמות‪ ,‬פארקים ואמפיתיאטרונים‪.‬‬
‫גם מבחינת הביוגרפיה עומד חנוך בקריטריונים המזכים אותו להיכלל ברשימת אמני התנועה הקיבוצית‪.‬‬

‫הוא נולד‪ ,‬גדל והתחנך בקיבוץ‪ ,‬ראשית פעילותו כמוזיקאי היתה בקיבוץ וגם במהלך חייו כאדם בוגר‬

‫שמר על קשר עם הקיבוץ ועם בני משפחתו שנשארו בו‪.‬‬

‫השאלה המסקרנת יותר היא מקומו של הקיבוץ ביצירתו של חנוך‪ .‬בדיון לעיל על נוכחותו של הקיבוץ‬

‫בספרות לגיל הרך‪ ,‬הוזכרו מספר אופנים של התייחסות לקיבוץ‪ .‬רובם רלוונטיים גם כשמדובר בשירי‬

‫זמר‪ .‬ההבדל העיקרי מתבטא בכך שבספרות לגיל הרך יש שילוב של מילים ואיורים‪ ,‬בעוד בשירים אין‬

‫מרכיב חזותי‪ .‬אפתח באזכור המילה "קיבוץ" או משק"‪ .‬ב‪ 1969-‬כתב חנוך מוזיקה להצגה "קנטטה‬

‫לקיבוץ"‪ ,‬שהועלתה בקיבוץ נחל עוז לרגל יום ההולדת ה‪ 16-‬לקיבוץ‪ .‬שירי ההצגה לא פרצו מעולם‬

‫מעבר למעגל הפנימי של נחל עוז‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לא עלה בידי למצוא את המילים "קיבוץ" או "משק" בשיר‬

‫שחנוך כתב או הלחין‪.‬‬

‫היעדר זה בולט על רקע העובדה שהמילה "קיבוץ" מופיעה בשירי זמר ישראליים רבים‪ .‬האזכור המוקדם‬

‫ביותר שמצאתי הוא בשיר "למרות הכל"‪ ,‬שעל‪-‬פי אתר "זמרשת" נכתב ב‪ 1935-‬או ‪ 1936‬ע"י עמנואל‬

‫לין ובנימין עומר‪ ,‬חברי משמר העמק‪ 10.‬דווקא אצל נעמי שמר‪ ,‬בת קיבוץ כנרת‪ ,‬מופיע המילה "קיבוץ"‬

‫בשירים מעטים‪ .‬בשיר "יום ח' בשבוע" (‪ )1958‬כתבה‪" :‬בסיני נקימה קיבוץ"‪ .‬ב"שיר הכזבים" (‪)1963‬‬

‫כתבה‪" :‬פעם נירה ועודד בלב מדבר תקעו יתד‪ .‬בוקר טוב וחג שמח‪ ,‬יש להם קיבוץ פורח‪ ".‬בשיר‬

‫"בהיאחזות הנח"ל בסיני" (‪ ,)1969‬הקיבוץ הוא זיכרון רחוק של עולם שהיה ואיננו עוד‪" :‬כמו לפני שנות‬

‫אלף בקיבוץ"‪ .‬יורם טהרלב‪ ,‬בן קיבוץ יגור‪ ,‬הוציא לאור את הספר "משק יגור טיוטה" ובו חרוזים‬

‫קצרים והיתוליים על הקיבוץ שבו נולד וגדל‪ ,‬אך רק במעטים מבין מאות שירי הזמר שכתב‪ ,‬מופיעה‬

‫המילה "קיבוץ"‪ .‬בשיר "מרתון" (‪ ,)1981‬שסקר את ההיסטוריה של מדינת ישראל‪ ,‬כתב טהרלב "בי ג'י‬

‫יורד אל הקיבוץ" ובשיר "שריונים ששים ותשע" (‪ )1969‬מופיעה המילה "קיבוץ" כבדרך אגב‪ .‬רחל‬

‫שפירא‪ ,‬בת קיבוץ שפיים וחברת הקיבוץ במשך כל שנות חייה‪ ,‬כתבה אף היא מאות שירים‪ ,‬אך הקיבוץ‬

‫מוזכר רק בשיר "עולם קטן" (‪ )1983‬בהתייחסות כללית‪" :‬טיולים קיבוצים ערים ונחלים"‪.‬‬

‫אזכור אגבי של המילה "קיבוץ" מופיע בלא מעט שירים‪11.‬‬

‫‪ 10‬הבא בתור הוא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬השיר "הטנדר נוסע"‪ ,‬שכתבו יעקב אורלנד ומשה וילנסקי ב‪.1939-‬‬
‫בפזמון העממי "דוניה דוניה"‪ ,‬שזמנו אינו ידוע‪" ,‬הלכה דוניה לקיבוץ ופגשה שם בחלוץ"‪ .‬בשיר‬

‫"ירוחם"‪ ,‬שכתב נתן אלתרמן ב‪ ,1947-‬הלחין ידידיה אדמון ושרה שושנה דמארי‪ ,‬מבקשות הנשים‬
‫הבאות לשדכן חתן "מן הקיבוץ"‪ .‬חיים גורי כתב בין השנים ‪ 1947-1945‬את השיר "יום יבוא אחים"‬

‫למנגינה רוסית ובו נזכר בין החלומות לעתיד "קיבוץ עברי על רכס"‪ .‬חיים חפר כתב ב‪ 1948-‬בשיר‬
‫"רבותי ההיסטוריה חוזרת"‪" :‬כל מקום שלפעול בו נחוץ‪ ,‬שם אומרים לפלמ"חניק ללכת וחייו הם כפקק‬
‫בקיבוץ"‪ .‬ב‪ 1959-‬שרה להקת הנח"ל בשיר "חולשה של בת" (מילים‪ :‬דן אלמגור‪ ,‬לחן צרפתי) על הבנות‬

‫בקיבוץ‪.‬‬
‫‪" 11‬הגוי היהודי" (מילים‪ :‬עמוס אטינגר‪ ,‬לחן‪ :‬משה וילנסקי‪" ,‬הופה היי" (‪ ,)1986‬שכתב והלחין יגאל‬
‫בשן כשיר פתיחה לתוכנית טלוויזיה בשם זה‪" ,‬צבר"‪ ,‬ששרה להקת פיקוד צפון (מילים‪ :‬דודו ברק‪ ,‬לחן‪:‬‬

‫אורי קריב)‪" ,‬חג יובל" (‪ ,)1972‬ששר אבי טולדנו למילים של דודו ברק ולחן של שייקה פייקוב‪,‬‬
‫שהתגורר באשדות יעקב ומשמר השרון‪" ,‬תיק של פלסטיק" (‪ ,)1968‬גרסה עברית של חיים חפר לשיר‬

‫"‪ "Little Boxes‬ששרה להקת "שבעת הימים"‪" ,‬עשרים ריחות לאורך השדרה" של דורי בן זאב‬
‫(‪" ,)1977‬צוותא" של שלמה ארצי (‪" ,)1979‬רק בישראל" (‪" - 1968‬הקיבוץ והמושב רק בישראל")‬
‫ושיר הפתיחה לתוכנית הטלוויזיה "זהו זה" (‪" - 1982‬בקיבוץ בכפר בקרת זהו זה ולא אחרת")‪ .‬את שני‬
‫השירים האחרונים כתב אהוד מנור‪ .‬אהוד מנור כתב בשיר "הי ויוו" (‪ ,)1975‬שהלחין יובל דור ושרה‬

‫במספר שירים‪ ,‬כמו "בלדה לעוזב קיבוץ" (‪" ,)1970‬טוב לי בקיבוץ" (‪ )1975‬ו"אצלנו בקיבוץ"‪ ,‬הקיבוץ‬

‫הוא נושא השיר כולו‪ .‬את השיר "טוב לי בקיבוץ" כתב אהוד מנור‪ ,‬הלחין מתי כספי‪ ,‬בן קיבוץ חניתה‬

‫ושר דודו זכאי‪ ,‬בן קיבוץ עין השופט וחבר קיבוץ דליה‪" .‬אצלנו בקיבוץ" הוא שיר ילדים שכתב והלחין‬

‫יעקב פפיני‪ ,‬בעבר חבר גרעין בנחל עוז‪ .‬השיר בוצע בפסטיגל ב‪ 1989-‬ע"י אריאל זילבר‪ ,‬שגדל כילד‬

‫חוץ בקיבוץ גן שמואל‪ .‬בקיבוץ המתואר בו יש פרות‪ ,‬תרנגולות‪ ,‬גן ירק ומתנדבות‪.‬‬

‫ניתן להוסיף לרשימה גם שירים שבהם מופיעה המילה "משק" כמילה נרדפת לקיבוץ‪ ,‬אך אלה מעטים‬

‫יותר‪12.‬‬

‫שמות של קיבוצים מופיעים בשירי זמר ישראליים לא מעטים‪ .‬המוקדם ביותר ביניהם הוא כנראה שירו‬

‫של אבא חושי‪ ,‬ממייסדי בית אלפא‪" ,‬בגליל בתל חי"‪ ,‬שנכתב ב‪ ,1920-‬אם כי מן הראוי לציין שתל חי‬

‫נתפס יותר כאתר גבורה מאשר כקיבוץ‪ .‬בשירו של זאב ז'בוטינסקי "שיר אסירי עכו" ("מדן ועד באר‬

‫שבע")‪ ,‬שנכתב ב‪ ,1921-‬מופיעה בנוסף לתל חי גם איילת (השחר)‪" .‬השם המקוצר "איילת" מופיע גם‬

‫בשיר ""שירת הנודד" ("הי ציוניוני הדרך")‪ ,‬שכתב אהרון אשמן בשנות ה‪13.30-‬‬

‫להקת "הכל עובר חביבי"‪" :‬ידענו שנלך לנח"ל ואחר כך לקיבוץ"‪ .‬יעקב שבתאי‪ ,‬שנישא לבת קיבוץ‬
‫מרחביה והיה חבר הקיבוץ במשך כעשר שנים‪ ,‬כתב על "המדריך מן הקיבוץ" בגרסה מודרנית לשיר‬
‫"הצופים והצופות" ("צ'רלי קצ'רלי")‪ ,‬ששרה להקת החמציצים ב‪ .1967-‬יהונתן גפן‪ ,‬בן מושב נהלל‪,‬‬
‫כתב ב‪ 1973-‬בשיר "יונתן סע הביתה" "שלום (הכוונה לשלום חנוך) מדבר אנגלית כמו שבקיבוץ"‪ .‬מוש‬
‫בן‪-‬ארי כתב ושר ב‪ 2009-‬בשיר "חיבת הנעורים"‪" :‬מזכיר לי נשכחות אז בקיבוץ על מדשאות וזה מזמן‬

‫היינו אז יושבים בצל חיבת הנעורים היה מותר נינה‪ ,‬לוסי‪ ,‬פנינה בצל עץ המנדרינה‪ ".‬בשנת ‪2011‬‬
‫התוודענו לשירים "סי‪.‬טי"‪ ,‬שכתב‪ ,‬הלחין ושר אלון עדר ("קולות של יונים שאותי מחזירים לבקרים‬
‫בקיבוץ כנרת")‪" ,‬כבן אדם אני חפץ"‪ ,‬שכתב‪ ,‬הלחין ושר דיויד ברוזה ("רוצה לרקוד‪ ,‬רוצה לשיר בכל‬
‫קיבוץ‪ ,‬כל כפר ועיר") ו"קיבוץ או מושב"‪ ,‬שכתב והלחין אורן אורבך ושר עידן יניב‪ .‬לברוזה‪ ,‬אורבך‬
‫ויניב אין רקע קיבוצי או קשר כלשהו לקיבוץ‪ .‬אלון עדר חי בקיבוץ עמיר‪ ,‬אך עבר לשם אחרי שכתב את‬

‫השיר‪ .‬להקת "התקווה ‪ "6‬שרה ב‪" 2014-‬ילדי חוץ בקיבוץ זה הכי ישראלי" (מילים ולחן‪ :‬עמרי‬
‫גליקמן)‪.‬‬

‫‪ 12‬יחיאל מוהר‪ ,‬שהיה שנים מעטות חבר קיבוץ דברת וכתב שירים רבים ללהקת הנח"ל ‪ ,‬שילב את‬
‫המילה "משק" בארבעה משיריו‪" :‬שיר ערש נגבי" (‪" ,)1955‬שיר הרווקים" (‪ 12" ,)1957‬טון" (‪)1958‬‬

‫ו"אחד גבוה ושניים קטנים" (‪ .)1959‬שירים נוספים ברשימה זו הם "בוכה או צוחקת"‪ ,‬שכתב יובב כץ‪,‬‬
‫בן קיבוץ נען ב‪" ,1967-‬יום כביסה"‪ ,‬שכתב יורם טהרלב ללהקת הנח"ל‪ ,‬ב‪" ,1967-‬שושנקה" של‬

‫"הגשש החיוור" (‪ ,)1966‬שכתב יוסי גמזו (התחנך בקיבוצים גבע‪ ,‬גן שמואל ומעברות) ללחן מקדוני‬
‫עממי וגם "בלדה לעוזב קיבוץ" ו"טוב לי בקיבוץ"‪ ,‬שבהם מופיעה המילה "משק" לצד המילה "קיבוץ"‪.‬‬

‫‪ 13‬בשירו של עמנואל הרוסי "שכב בני"‪ ,‬שנכתב ב‪ ,1929-‬נזכרים הקיבוצים בית אלפא ותל יוסף‪ .‬בית‬
‫אלפא נזכרת גם בשירו של אלתרמן "שיר העמק"‪ ,‬שנכתב ב‪ .1934-‬אלתרמן ביטא הערכה רבה לתנועה‬
‫הקיבוצית בכמה משיריו והדוגמה הבולטת ביותר היא זמר הפלוגות‪ ,‬שנכתב ב‪" :1938-‬ג'וערה‪ ,‬תל עמל‪,‬‬
‫כנרת וחניתה‪ ,‬אתן לנו דגלים ואנו החומה‪ ".‬דגניה‪ ,‬הקיבוץ הראשון‪ ,‬נזכר לראשונה יחד עם כנרת בשיר‬
‫"היו לילות"‪ ,‬שכתבו ב‪ 1939-‬יעקב אורלנד ומרדכי זעירא‪ .‬זעירא היה מראשוני "קיבוץ השומר הצעיר‬

‫ס‪.‬ס‪.‬ס‪.‬ר‪ ,",‬שהיה לאחר מכן לקיבוץ אפיקים‪ .‬בשיר "הטנדר נוסע" נזכרים הקיבוצים עין חרוד‪ ,‬עין‬
‫המפרץ וחניתה‪ .‬קיבוץ עין‪-‬גב נזכר בשיר "כל הדרכים מובילות לרומא (‪ ,)1944‬שנכתב ע"י יצחק יצחק‬

‫(יצחק בן‪-‬ישראל)‪ ,‬חבר קבוצת השרון ולאחר מכן קיבוץ יפעת והולחן ע"י צבי בן‪-‬יוסף‪ ,‬ממקימי מעלה‬
‫החמישה‪ .‬קיבוץ גת מופיע בשירה של נעמי שמר "יום ח' בשבוע" (‪.)1958‬‬

‫ב‪ 1959-‬כתב איתן פרץ את השיר "עין גדי"‪ ,‬שהפך ללהיט‪ .‬פרץ כתב את השיר כשהיה במחנה עבודה‬
‫בקיבוץ עין גדי‪ .‬לימים הפך לחבר הקיבוץ ולאחר מכן עבר לקיבוץ דגניה א'‪ ,‬שבו הוא חבר עד היום‪.‬‬

‫שאלה מעניינת יותר מתדירות האזכור של המילים "קיבוץ" ו"משק" או שמותיהם של קיבוצים‪ ,‬היא‬

‫ההתייחסות לייחודו של הקיבוץ כצורת חיים בשירי הזמר העבריים‪ .‬התיאור המוקדם ביותר של צורת‬

‫החיים השיתופית בשיר זמר עברי מופיע בשירו של אברהם שלונסקי "תה ואורז יש בסין"‪ .‬שלונסקי כתב‬

‫את השיר ב‪ ,1922-‬כשחי בעין‪-‬חרוד‪ .‬באותה תקופה היה משק עין‪-‬חרוד חלק מגדוד העבודה‪ .‬במילות‬

‫השיר "במטבח בחורה בקומונה שתיים‪ .‬יש לצאת לעבודה אין לי מכנסיים"‪ ,‬משתקפים אחדים מההיבטים‬

‫של החיים במשק שיתופי‪ ,‬כמו סידור העבודה ומחסן הבגדים המשותף‪ ,‬הנקרא "קומונה"‪ .‬בהמשך השיר‬

‫מופיעים גם קוד ההופעה הנשית "לי תסרוקת לא נחוצה לא נחוצה לי פודרה"‪ ,‬מעמד האשה "כל הבחורות‬

‫נאות בלילה על הגורן" והקולקטיביות הרעיונית "הוא חבר בהסתדרות ואני בפרקציה" ("הפרקציה"‬

‫היתה הסיעה הקומוניסטית בהסתדרות העובדים)‪ .‬שיחת הקיבוץ נזכרת בפזמון של אלתרמן בשם "שיר‬

‫געגועים" (‪ .)1943‬כשחיים חפר כתב בשיר "רבותי ההיסטוריה חוזרת" (‪ )1948‬את המילים "כל מקום‬

‫שלפעול בו נחוץ‪ ,‬שם אומרים לפלמ"חניק ללכת וחייו הם כפקק בקיבוץ"‪ ,‬הוא הניח שקהל היעד מבין‬

‫במה מדובר‪ ,‬אך ברבות השנים הגיע השיר לקהל שומעים רחב יותר וסביר שרבים מהם אינם מכירים את‬

‫המילה "פקק" כמושג מפתח בשיטת העבודה בקיבוץ‪.‬‬

‫מי שתרם תרומה נכבדה לתיאור חיי הקיבוץ וההווי הקיבוצי בשירי הזמר העבריים היה יחיאל מוהר‪.‬‬

‫הפרק הקיבוצי בביוגרפיה של מוהר היה אמנם קצר‪ ,‬אך הוא אחראי ללא מעט מהפזמונים ששרה להקת‬

‫הנח"ל ובשנות החמישים היה הנח"ל מזוהה במידה רבה עם הקיבוץ‪ .‬ב"שיר ערש נגבי" חורש האב‬

‫"בשדות המשק"‪ ,‬כלומר‪ ,‬השדות הם רכוש משותף של המשק‪ .‬ב"שתים עשרה טון" מתוארת התחרות בין‬

‫קיבוצים שכנים על ההישגים החקלאיים‪ .‬ב"רווקים" מפורט אינוונטר סטריאוטיפי של קיבוץ ממוצע‪:‬‬

‫ב"שיר השכונה"‪ ,‬שכתב חיים חפר ב‪ ,1963-‬מופיעות השורות "לרפי נוד שיש לו דוד בעין חרוד‪ .‬שם‬
‫טוב מאוד‪ ".‬חפר‪ ,‬שכחלק משירותו בפלמ"ח היה בהכשרה מגויסת בקיבוצים דפנה ותל יוסף‪ ,‬שילב‬

‫בצורה היתולית שני שירים של המשורר זאב – "יש לי דוד בנהלל" ו"בעין חרוד טוב מאוד"‪ .‬קיבוץ בית‬
‫השיטה זכה לאזכור היתולי בשיר "כולם חכמים כולם" (‪ ,)1967‬שכתבו ירון לונדון ונסים אלוני‬

‫לשלישית "הגשש החיוור"‪" :‬בא עוזי כפיר מבית השיטה ושיטה בשושנה הזאת‪ ".‬בשיר "זהו נח"ל"‪,‬‬
‫שכתב יורם טהרלב ללהקת הנח"ל ב‪ ,1966-‬נזכרים הקיבוצים גונן‪ ,‬אדמית וגרופית‪ .‬בשיר אחר שכתב‬
‫טהרלב לאותה תוכנית של להקת הנח"ל‪" ,‬ארבע אחרי הצהריים"‪ ,‬מופיעים עין חרוד‪ ,‬בית אלפא וגבע‪.‬‬
‫קיבוץ דפנה נזכר ב"שיר עולה"‪ ,‬שכתבה דפנה אילת והושר ע"י שלישיית גשר הירקון ב‪ .1966-‬במקור‬
‫נכתבו בשיר המילים "מדן ועד אילת"‪ ,‬אך חברי השלישייה שינו את הטקסט ל"מדפנה ועד אילת" כמחווה‬

‫לפזמונאית‪.‬‬
‫קיבוץ גדות נזכר בשיר "בוכה או צוחקת" ובית הערבה בשיר בשם זה‪ ,‬שכתבו ב‪ 1968-‬חיים חפר ועמוס‬

‫קינן‪ .‬בשני שירים – "נח"ל נערן" (‪ )1971‬ו"קרנבל בנח"ל" (‪ – )1968‬הופיעו שמות של היאחזויות‬
‫נח"ל‪ ,‬שחלקן הפכו לקיבוצים‪ .‬את השיר "נח"ל נערן" כתבה מירה מאיר‪ ,‬ממייסדי קיבוץ נחשון וחברה בו‬
‫עד יום מותה והלחין אברהם זיגמן‪ ,‬שאף הוא היה חבר נחשון כשהשיר נכתב‪ .‬את "קרנבל בנח"ל" כתבה‬

‫לאה נאור‪ ,‬שהיתה בין מייסדי קיבוץ נחל עוז‪ ,‬אך נשארה בו שלוש שנים בלבד‪ .‬קיבוץ דגניה שנזכר‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬בשיר "היו לילות"‪ ,‬שב ונזכר בשירו של עלי מוהר "שיר השיירה"‪ ,‬שנכתב ב‪"( 1987-‬הדלקנו‬
‫אור גם בדימונה גם בדגניה")‪ .‬נעמי שמר‪ ,‬בת כנרת‪ ,‬הזכירה את שמו של הקיבוץ שבו נולדה וגדלה‪ ,‬יחד‬
‫עם הקיבוץ השכן בית זרע‪ ,‬בשיר "תפוח בדבש" (‪ .)1978‬קיבוץ כנרת נזכר גם בשיר "סי‪.-‬טי" של אלון‬

‫עדר‪ .‬בשירו של אפרים שמיר "אנו באנו" (‪ )1990‬נזכר קיבוץ ניר דוד‪ .‬קיבוץ שניר נזכר בשיר "היי‬
‫דנה" (‪ ,)1979‬ששרה אילנית‪ .‬חמי רודנר שר ב‪" 2013-‬בדרך לעין‪-‬גב"‪ .‬באותו שיר מוזכר גם קיבוץ‬

‫אשדות יעקב‪.‬‬

‫"במשק פלחה יש ‪ -‬כדונמים אלפיים‪ ,‬בלול יש רבבות‪ ,‬ברפת כששים‪ ,‬במשק חברים מאה שבעים ושנים‬
‫וארבעה‪ ,‬וארבעה יש רווקים‪ .‬במשק יש חובות אולי מאתים אלף ובמחסן תבואות המון שקים ריקים‪.‬‬
‫וסוס יש וסוסה וזוג פרדות וכלב וארבעה וארבעה יש רווקים‪ ".‬כשלרווק הקיבוצניק אין למי להיצמד‪,‬‬

‫הוא יושב בבית התרבות ונצמד לרדיו‪ ,‬שהרי לחברי הקיבוץ אין מקלטי רדיו פרטיים‪ .‬הקיבוץ שולח את‬
‫הרווקים העירה לצוד כלות‪.‬‬

‫בשיר "יה ירח" (‪ )1953‬הופך טיול רומנטי לאור הירח לסעיף בוועדת השיכון‪ ,‬שצריכה לסדר עוד "חדר‬
‫משפחה" ויש אסיפה במקלחת (הציבורית)‪ .‬את השיר הלחין דובי זלצר‪ ,‬שהתחנך בקיבוצים בית זרע‬
‫ומשמר העמק‪ .‬ב‪ 1959-‬שרה להקת הנח"ל את שירו של דן אלמגור "חולשה של בת"‪ .‬בנוסף לגישה‬
‫מחפיצה ומזלזלת כלפי האשה וגופה‪ ,‬מתאר השיר כיצד "הוחלט פה אחד" איך לרפא בחורה מגמגמת‬

‫ו"בנצי הסכים לקחתה"‪ .‬ב‪ 1961-‬שרה להקת הנח"ל את "שיר השומרות" (מילים‪ :‬חיים חפר‪ ,‬לחן‪ :‬סשה‬
‫ארגוב)‪ ,.‬המתאר מאבק פמיניסטי של נשים בקיבוץ‪" :‬אותי רצו לשלוח למטבח לרחוץ סירים‪ .‬אמרתי‪:‬‬

‫הבו לי טוריה ואחפור ‪ -‬אותי שלחו אל המחסן לתפור שם כפתורים‪ .‬אמרתי‪ :‬הבו לי הנשק ואשמור‪ .‬אותי‬
‫שלחו ללמוד בסמינר הקיבוצים‪ .‬אמרתי‪ :‬חבר'ה‪ ,‬גם אנחנו חלוצים‪ .‬תנו זוג סוסים! תנו לנשים חיים‬

‫קשים!" על לבטיו של הדור השני בקיבוץ כתב יוסף נצר בשיר "ביתי אל מול גולן"‪" :‬כשהתגייסתי כך‬
‫אמרתי לצבא‪ ,‬תנו לי רק הגה ואטוס עד קצה עולם‪ .‬די לי לגדול‪ ,‬כפרח חממה‪ ,‬אך העיניים שוב ביקשו‬

‫את הגולן‪ ".‬יוסף נצר וחיים ברקני‪ ,‬שהלחין את השיר‪ ,‬היו חברי שער הגולן וכתבו את השיר כחלק‬
‫ממופע שהועלה על הבמה ב‪ ,1962-‬בחגיגות חצי היובל לקיבוץ‪ .‬מדובר‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬בשיר "פנימי"‪ ,‬שמאות‬

‫כמוהו הושרו באירועים פנימיים בקיבוצים‪ ,‬אך בניגוד לאותם מאות שירים‪ ,‬פרץ את גבולות המקום‬
‫והזמן‪ ,‬התפרסם הרחק מעבר לגבולותיו של הקיבוץ וזכה לביצועים מפיהם של זמרים מוכרים‪ ,‬כמו אריק‬

‫איינשטיין ושמעון ישראלי‪.‬‬
‫בחלק קודם של מאמר זה הועלתה השאלה האם תוכן "קיבוצי" של יצירה מקטין את סיכוייה להגיע לקהל‬
‫יעד רחב יותר‪ .‬האם בשיר "ביתי אל מול גולן"‪ ,‬שנכתב במיוחד לחגיגות חצי היובל של קיבוץ‪ ,‬יש "תוכן‬

‫קיבוצי"? שמו של הקיבוץ החוגג אינו נזכר בו ואף לא המילים "קיבוץ" או "משק"‪ .‬אין בו "קומונה"‪,‬‬
‫"חדר אוכל"‪" ,‬ועדת שיכון"‪ ,‬מקלחת ציבורית‪ ,‬סידור עבודה או לינה משותפת וההתלבטות של בן הקיבוץ‬

‫האם לעזוב את הקיבוץ או להישאר בו מופיעה במרומז‪ .‬שלום חנוך ביטא את חוויות הלינה המשותפת‬
‫בשיר "לילה" (‪ ,)1960‬שכתב בהיותו נער‪" :‬בחלונות כבו מזמן כל האורות ושתי עיניים ירוקות שולחות‬

‫סימפוניות אנקות סולם מינורי‪ .‬בביתני התינוקות מיללים בהפסקות‪ .‬נצבט הלב היי אמא‪ ,‬עורי"‪ .‬השיר‬
‫זכה להצלחה ולפרסום ונשאלת השאלה מהו חלקו של תוכן השיר בהצלחה זו‪.‬‬

‫כשמדובר ביצירה מוזיקלית‪ ,‬המילים הן רק אחד מהגורמים המשפיעים על הצלחתה‪ ,‬לצד הלחן‪ ,‬הביצוע‬
‫ומידת הפופולאריות של האמנים השותפים ליצירה‪ .‬חנוך‪ ,‬כאמור‪ ,‬כתב את השיר בהיותו נער אלמוני‬

‫בקיבוץ משמרות‪ ,‬אך השיר התפרסם רק לאחר שחנוך התפרסם‪ .‬לגבי התוכן יש לומר‪ ,‬כי חוויות הלילה‬
‫בלינה המשותפת אומנם ייחודיות לקיבוץ‪ ,‬אך מדברות לליבו של קהל שאינו שותף להווי החיים בקיבוץ‬

‫יותר מהנושאים שבהם עוסקים שירים כמו "תה ואורז יש בסין" או "יה ירח"‪ .‬בעת שירותו בלהקת‬
‫הנח"ל הלחין חנוך את השיר "רכלניות" (‪ ,)1967‬המתאר שיחת רכילות של ילדות בקיבוץ ומשקף הווי‬

‫קיבוצי אופייני‪ .‬חנוך לא היה שותף לביצוע השיר‪ ,‬שהושר ע"י בנות הלהקה‪ .‬את המילים כתב דוד עתיד‪,‬‬
‫שבאותם ימים חי במשמרות‪ ,‬קיבוצו של חנוך וכיום הוא חבר קיבוץ מעגן מיכאל‪.‬‬

‫השיר "רכלניות" נכלל בתוכניתה העשרים של להקת הנח"ל "הנחלאים באים"‪ ,‬שעלתה על הבמה לאחר‬
‫מלחמת ששת הימים‪ .‬אם ניקח את השירים בתוכנית זו כמקרה מבחן לתזה המניחה מתאם שלילי בין תוכן‬

‫"קיבוצניקי" של שיר ומידת הצלחתו לפרוץ לקהל ישראלי רחב‪ ,‬נראה ששירי התוכנית "הנחלאים‬
‫באים" אכן מאששים את התזה‪ .‬חלק מהשירים בתוכנית – "אילו ציפורים"‪" ,‬גשם בוא"‪" ,‬הייתי נער"‪,‬‬
‫"הללויה"‪" ,‬ולס להגנת הצומח" ו"ישנן בנות" – הפכו ללהיטים והם אהובים ומוכרים גם בימינו אלה‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬השירים ה"קיבוצניקיים" בתוכנית לא זכו לאהדת הקהל ונשכחו מלב‪ .‬הפער בין הצלחה‬
‫וכישלון בולט עוד יותר‪ ,‬כאשר לוקחים בחשבון את מחברי השירים‪ .‬דוד עתיד‪ ,‬כותב השיר "רכלניות"‪,‬‬
‫שנעלם בתהום הנשייה‪ ,‬כתב לתוכנית גם את השיר "הייתי נער"‪ ,‬שהפך ללהיט בלתי נשכח‪ .‬ניתן היה‬
‫לתלות את ההבדל בכך ש"רכלניות" הוא שיר היתולי‪ ,‬בשעה ש"הייתי נער" השתלב היטב באווירת שירי‬

‫המלחמה באותה תקופה‪ ,‬אלא שהבחנה זו אינה יכולה להסביר את גורלם השונה של השירים שכתב‬
‫לתוכנית יורם טהרלב‪ .‬טהרלב תרם לתוכנית שלושה שירים היתוליים‪ .‬שניים מהם – "יום כביסה" ו"נומי‬

‫נים" – תוכנם מלא וגדוש במילים ומושגים מהווי החיים בקיבוץ‪ :‬הכובסת ש"לוקחת שבת"‪ ,‬המקלחת‬
‫הציבורית‪ ,‬שהולכים אליה עם המגבת על הכתף‪ ,‬ההשכבה בלינה המשותפת‪ ,‬סידור העבודה‪ ,‬שומרת‬
‫הלילה‪ ,‬חדר האוכל והמכונית של הגזבר‪ .‬כחלוף יותר מחמישים שנה‪ ,‬קשה למצוא מי שזוכר את השירים‬
‫האלה‪ .‬לעומתם‪ ,‬השיר ה"תל‪-‬אביבי" "ישנן בנות"‪ ,‬שכתב טהרלב לאותה תוכנית עצמה‪ ,‬זכה לחיים‬

‫ארוכים ולפופולאריות רבה‪.‬‬
‫שנה קודם לכן כתב טהרלב שיר "קיבוצניקי" לתוכניתה ה‪ 19-‬של להקת הנח"ל‪" ,‬מהנח"ל באהבה"‪.‬‬
‫השיר "ארבע אחרי הצהריים" מתאר תמונה אופיינית לקיבוצים בימי הלינה המשותפת – שעות הילדים‬
‫הקדושות‪ ,‬אותן שעות מעטות ביום שבהן מבלים ילדי הקיבוץ עם הוריהם‪ .‬בנות י"ב חוזרות מהמקלחת‬
‫(הציבורית‪ ,‬כמובן) ואולפניסט מדנמרק שר להן שיר‪ .‬גם הסרט השבועי נזכר בשיר‪ ,‬ה"חדר" במשמעות‬
‫של דירת ההורים וארוחת ארבע – נס קפה‪ ,‬ריבה וגלידה‪ ,‬הארוחה ה"פרטית" והמשפחתית היחידה ביום‬

‫שאינה בחדר האוכל‪.‬‬
‫כעשרים שנה מאוחר יותר שר מתי כספי על חוויות המקלחת המשותפת בבית הילדים ב"שיר עם נקי"‬
‫(‪" - 1985‬שביל באמצע שביל בצד")‪ .‬כספי הלחין את השיר ואהוד מנור כתב את המילים‪ ,‬ככל הנראה‬

‫על סמך סיפוריו של כספי‪ .‬הצלחתו של "שיר עם נקי" מעמידה בסימן שאלה את התזה שהוצגה כאן‬
‫ונובעת‪ ,‬כך ניתן לשער‪ ,‬מהלחן הקצבי והקליט ומהפופולאריות של כספי כמבצע‪ 14.‬יש גם להעיר כי‬
‫הקשר לקיבוץ בשיר אינו מפורש‪ .‬מי שלא התנסה בגופו בעמידה בתור בבית הילדים מול טוש אחד‪ ,‬בעוד‬
‫המטפלת חופפת את ראשיהם של הילדים הממתינים בשורה‪ ,‬אולי לא יבין על מה מדובר בשיר‪ .‬פניה‬

‫‪ 14‬עם הופעתו ב‪ 1985-‬השיג "שיר עם נקי" תוצאות בינוניות‪ 7 :‬שבועות ומיקום ‪ 9‬במצעד השבועי של רשת ג'‬
‫ומקום ‪ 36‬במצעד השנתי‪ -‬ע"פ אתר "פזמונט"‬

‫‪http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%A2%D7%9D_%D7%A0%D7%A7%D7%99‬‬
‫אך כעבור ‪ 35‬שנים הוא עדיין מוכר לרבים ומושמע לא מעט (‪ 4,430‬תוצאות ב‪.)google-‬‬

‫ברגשטיין תיארה את המקלחת המשותפת בפזמון פנימי שכתבה בקיבוץ גבת‪ַּ " :‬ב ִּמ ְק ַּל ַּחת ַּב ִּמ ְק ַּל ַּחת‬
‫ִּמ ְת ַּק ְל ִּחים ַּה ֹּכל ְב ַּי ַּחד ַּגם ָּגדֹול ְו ַּגם ָּק ָּטן ֵּבית ַּה ֵּס ֶפר ְו ַּה ָּגן הֹוי ִּמ ְק ַּל ַּחת ְמ ֻׁש ַּב ַּחת טֹוב ָּה ָּיה ָּבְך טֹוב ַּל ֶי ֶלד ְו ִּנ ְפ ָּלא‬
‫ַּל ְמ ַּט ֶפ ֶלת ִּמי עֹוד ִּמי עֹוד ִּמי ָּכמֹונּו ָּכְך ְל ִּה ְצטֹו ֵּפף ָּנבֹון הּוא?"‪ 15‬תיאור מפורש ומפורט כל כך עלול לעורר‬
‫דחייה אצל קהל יעד מחוץ לתנועה הקיבוצית וזו יכולה להיות הסיבה שברגשטיין לא פרסמה את הפזמון‬

‫מחוץ לגבת‪.‬‬
‫מנור וכספי כתבו גם את "טוב לי בקיבוץ"‪ ,‬שביצע דודו זכאי‪ .‬השיר זכה להצלחה עם הופעתו‪ ,16‬אך לא‬
‫שרד במבחן הזמן‪ .‬שיר תעמולה המתאר את החיים בקיבוץ כגן עדן כבר אינו מדבר אל קהל היעד‪ ,‬לא רק‬
‫מחוץ לקיבוץ אלא גם בתוך התנועה הקיבוצית‪ .‬הקיבוץ‪ ,‬שהיה בעבר סמל לציונות וחלוציות‪ ,‬זכה לעדנה‬
‫זמנית אחרי מלחמת ששת הימים עם שירים כמו "בוכה או צוחקת" ו"בית הערבה"‪ ,‬אך תוך שנים מעטות‬
‫הפך לשק חבטות‪ .‬אין פלא ששיר כמו "בלדה לעוזב קיבוץ" (כתב יעקב רוטבליט והלחין שמואל קראוס)‪,‬‬

‫העוסק בקיבוץ מנקודת מבט ביקורתית ולעגנית‪ ,‬זכה להצלחה רבה‪ 17.‬ב‪ 1991-‬תיאר יהונתן גפן את‬
‫הקיבוץ כבועה מנותקת בשיר "קר שם בחוץ" ("מתי כבר תלמדי שהחיים זה לא קיבוץ?")‪ .‬חמי רודנר‬

‫כתב ללהקת "איפה הילד" ב‪ 1993-‬את השיר "הבלדה על פגום"‪ ,‬המספר על מקרה של התאבדות‬
‫בקיבוץ‪ .‬השיר כולו הוא כתב אשמה נגד רשעותה של החברה הקיבוצית ונכללים בו לא מעט מושגים‬
‫המאפיינים את החיים בקיבוץ‪ ,‬כמו חדר האוכל‪ ,‬הסולם של האסם הישן‪ ,‬מזכיר הקיבוץ והמילה "חבר"‬
‫כמציינת גיל מבוגר‪ .‬יעקב רוטבליט כתב‪ ,‬הלחין ושר ב‪ 2004-‬את "שיר ארצישראל"‪" :‬כל חבר קיבוץ‬
‫פושט רגל על חורבות כפר ערבי נטוש נהיה לי יפה נפש ליברלי"‪ .‬שלום חנוך הוציא לאור ב‪47 ,2014-‬‬
‫שנים אחרי "הרכלניות"‪ ,‬את השיר "זאתי ההורה"‪ ,‬המתאר ערב ריקודים בחדר האוכל בקיבוץ‪ .‬השיר‬

‫נתקל בתגובות צוננות וחנוך עצמו‪ ,‬שהוציא אותו כסינגל‪ ,‬לא כלל אותו באלבומו הבא‪.‬‬
‫ניתן לומר‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי שירים העוסקים בהווי החיים בקיבוץ ובמוסדותיו אינם תופסים מקום בולט‬
‫ומשמעותי בין שירי הזמר העבריים‪ ,‬הן מבחינת מספרם והן מבחינת ההצלחה והחשיפה‪ .‬נראה‪ ,‬כי לאורך‬
‫השנים העדיפו הן היוצרים והמבצעים ‪ -‬רבים מהם בני קיבוץ או חברי קיבוץ בשלב כלשהו של חייהם –‬
‫והן קהל היעד‪ ,‬שירים שמילותיהם מדברות על חקלאות ונוף כפרי‪ :‬שיבולים‪ ,‬חיטה‪ ,‬קציר‪ ,‬שדות‪ ,‬כרמים‪,‬‬
‫פרדסים‪ ,‬מטעים‪ ,‬ברושים‪ ,‬בריכות דגים‪ ,‬הגורן‪ ,‬מגדל המים ואפילו ריח הזבל‪ .‬גם בשירים שנכתבו‬
‫ישירות לאירוע בקיבוץ מסוים‪ ,‬כמו "ביתי אל מול גולן" (שער הגולן)‪" ,‬חורשת האקליפטוס" (כנרת‪,‬‬
‫‪" ,)1961‬ההר הירוק תמיד" (יגור‪" ,)1972 ,‬בת שישים" (גבע‪ )1981 ,‬ו"החיטה צומחת שוב" (בית‬
‫השיטה‪ ,)1974 ,‬אין התייחסות מילולית מפורשת לקיבוץ ולהווי החיים בו‪ .‬חקלאות ונוף כפרי אינם‬

‫‪ 15‬אך זמר יש לנו קיבוץ גבת‪.2007 ,‬‬
‫‪ 11 16‬שבועות ומיקום‪-‬שיא במקום השני במצעד השבועי של רשת ג' – ע"פ אתר "פזמונט"‬
‫‪http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A7%D7%99%‬‬

‫‪D7%91%D7%95%D7%A5‬‬

‫‪ 17‬שבועיים במקום הראשון במצעד השבועי של רשת ג' ומקום ‪ 25‬במצעד השנתי – ע"פ אתר "פזמונט"‬
‫‪http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%96%D‬‬

‫‪7%91_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5‬‬
‫‪ 4,320‬תוצאות ב‪.google-‬‬

‫מאפיינים רק קיבוץ‪ ,‬אלא גם מושב ומושבה‪ .‬דוגמה ומובהקת לשיר כזה הוא "אתם זוכרים את השירים"‬
‫(‪ ,)1974‬שכתב יהונתן גפן‪ ,‬בן נהלל והלחין ושר חנן יובל‪ ,‬יליד משמרות‪ ,‬שעבר בגיל שנתיים לפרדס‬

‫חנה‪ ,‬אך היה שותף ללהקת "המשמרון" עם חבריו ממשמרות‪ .‬חוויות הנעורים המתוארות בשיר משותפות‬
‫לקיבוץ ולמושב‪.‬‬

‫גם "ימי בנימינה" (‪ ,)1975‬שכתב אהוד מנור‪ ,‬יליד בנימינה והלחין ושר מתי כספי‪ ,‬יכול לבטא געגועים‬
‫לקיבוץ באותה מידה שהוא מבטא געגועים למושבה – "אנשים אמרו שלום‪ ,‬חבר היה חבר"‪ .‬דווקא‬
‫בשירים המלגלגים על הפרובינציאליות של החקלאים – "טנגו כפר סבא" (‪" ,)1946‬חדווה הקטנה"‬
‫(‪" ,)1957‬ערב במסחה" (‪ )1961‬ו"אוהבי הטבע" (‪" - 1959‬אנחנו מבני ראשון לציון")‪ ,‬מדובר על‬
‫מושבות ולא על קיבוצים‪ .‬המילה "כפר" התייחדה בישראל לכפרים ערביים‪ ,‬אבל בשירים יכולה‬

‫להתייחס גם לקיבוץ‪ .‬חמי רודנר כתב בשיר "זמן אסיף" (‪" :)2013‬בחלומות אני חוזר‪ ,‬חוזר לכפר ההוא‬
‫של ילדותי‪ .‬אותו מקום אותה שעה‪ ,‬הריח המוכר‪ ,‬עצי הפרי"‪ ,‬אבל הכפר ההוא של ילדותו של רודנר הוא‬

‫קיבוץ גבעת ברנר‪ .‬גם נתן יונתן‪ ,‬שחי ‪ 46‬שנים מ‪ 80-‬שנות חייו בקיבוץ שריד‪ ,‬כתב בשירו "טוב ללכת‬
‫בדרכים" (‪" :)1951‬כל דרכינו בטח יובילו לעולם אל זה הכפר"‪ ,‬שלום חנוך חוזר בשיר "דז'ה וו"‬

‫(‪" )2013‬אל שביל עפר‪ ,‬מחוץ לכפר" ונעמי שמר כתבה בשיר "כיצד שוברים חמסין" (‪" )1963‬פשוט‬
‫מאוד הקימו כפר"‪ ,‬למרות שהשיר מתאר את הקמתו של קיבוץ כנרת‪.‬‬

‫מילת מפתח בשירי זמר המתחברת אסוציאטיבית לקיבוץ היא המילה "דשא" – "עץ הצאלון על דשא‬
‫הגנון" ("ביתי אל מול גולן")‪" ,‬ועל הדשא ילד וכלבו" ("החיטה צומחת שוב")‪" ,‬כל ליל שישי פה על‬
‫הדשא" ו"מול הנכדים שעל הדשא" ("ויויו גם" – ‪ – 1958‬מילים‪ :‬דן אלמגור‪ ,‬לחן‪ :‬ז'ורז' בראסאנס)‪.‬‬
‫"אגדת דשא" (‪ ,)1961‬שהלחין שלום חנוך למילים שכתב מאיר אריאל‪ ,‬חברו מקיבוץ משמרות‪ ,‬נחשב‬
‫בצדק כשיר "קיבוצניקי" מובהק‪ .‬השיר נכתב ע"י בני נוער בקיבוץ עבור חתונה בקיבוץ ולמרות שאין בו‬
‫אף מילה בודדת שהיא ייחודית לקיבוץ‪ ,‬ההווי המתואר בו מאפיין את עולמם של בני נוער בקיבוץ‪ .‬כל‬
‫האמור לעיל לגבי "אגדת דשא"‪ ,‬כוחו יפה גם לגבי השיר "בלילה על הדשא" (‪ ,)1977‬שכתבה אסתר‬
‫ניצב‪ ,‬בת קיבוץ בית זרע והלחין יאיר רוזנבלום‪ .‬ניצב כתבה את השיר לזכרו של שלמה ארד‪ ,‬בן כיתתה‪,‬‬

‫שנהרג בהתרסקות מסוק בעת שירותו במילואים‪.‬‬
‫עד כאן דובר על מילותיהם של השירים‪ ,‬אך דיון בתרומת הקיבוץ לתרבות הישראלית בתחום שירי הזמר‬

‫לא יהיה שלם ללא התייחסות ללחנים ואופן הביצוע‪ .‬רבים מקרב היוצרים והמבצעים של הסוגה‬
‫המוזיקלית הנקראת "שירי ארץ‪-‬ישראל" נולדו בקיבוץ‪ ,‬או חיו בקיבוץ בשלב כלשהו בחייהם‪ .‬בשל‬
‫תופעה זו‪ ,‬נוצר בתודעה הקולקטיבית הישראלית קשר אסוציאטיבי בין הקיבוץ ובין יוצרים ומבצעים‬
‫המזוהים עם שירי ארץ ישראל‪ ,‬גם אם אין לקיבוץ חלק בקורות חייהם‪ .‬בין אלה ניתן למנות את סשה‬
‫ארגוב‪ ,‬יאיר רוזנבלום‪ ,‬נורית הירש‪ ,‬אפי נצר‪ ,‬דודו ברק‪ ,‬עמוס אטינגר‪ ,‬אילנית‪ ,‬הפרברים (בהרכב‬
‫המקורי‪ ,‬לפני שאורי הרפז‪ ,‬בן קיבוץ מרחביה‪ ,‬תפס את מקומו של ניסים מנחם) ועוד‪ .‬מבחינה זו ממוקם‬
‫שלום חנוך בעמדת ביניים‪ .‬מצד אחד הוא בין מבשריו וחלוציו של הרוק הישראלי ומאידך גיסא‪ ,‬לא‬
‫מעטים מבין שיריו קרובים יותר לכור מחצבתו הקיבוצי‪ ,‬לאו דווקא מבחינת המילים‪ ,‬אלא מבחינת הלחן‬

‫ואופן הביצוע‪.‬‬

‫סיכום הפרק‪ :‬מקומם של בני קיבוץ וחברי קיבוץ ברשימת היוצרים והמבצעים של שירי זמר ישראליים‬
‫גדול בהרבה מחלקם באוכלוסייה‪ .‬המילה "קיבוץ" ושמות קיבוצים מופיעים בשירים רבים‪ .‬עם זאת‪,‬‬

‫שירים שבהם ניתן למצוא התייחסות ספציפית לאורח החיים הייחודי בקיבוץ‪ ,‬בניגוד להתייחסות כללית‬
‫למאפיינים כלליים של אורח החיים הכפרי‪ ,‬מעטים יותר ולא פעם חרצו את גורלו של השיר לשכחה‪.‬‬

‫דרור שאול – קולנוע‬

‫דרור שאול נולד ב‪ 1971-‬בקיבוץ כיסופים ועזב את הקיבוץ זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל‪ .‬עד היום‬
‫יצר כבמאי ותסריטאי חמישה סרטים‪ .‬שניים מהם – "מבצע סבתא" (‪ )1999‬ו"אדמה משוגעת" (‪,)2006‬‬

‫מתרחשים בקיבוץ‪.‬‬
‫האמור לעיל לגבי תחומי יצירה אחרים‪ ,‬שבהם נושאים פנימיים מחיי הקיבוץ אינם נתפסים כאטרקטיביים‬
‫ורלוונטיים עבור קהלים מחוץ לתנועה הקיבוצית‪ ,‬אינו נכון לגבי הקולנוע כתחום יצירה‪ .‬סרטים העוסקים‬

‫בצורת החיים הקיבוצית‪ ,‬מוסדותיה הפנימיים והאינטראקציות האנושיות המתחוללות בה ונובעות‬
‫מייחודיותה‪ ,‬עוררו ועדיין מעוררים עניין רב מחוץ לגבולותיה של התנועה הקיבוצית ואף מחוץ‬

‫לגבולותיה של ישראל‪ .‬חלק גדול מהסרטים הישראליים שבהם מתוארים החיים בקיבוץ נוצרו ע"י בני‬
‫וחברי קיבוץ‪ .‬מאלה ניתן להזכיר את זאב חבצלת‪ ,‬חבר בית אלפא‪ ,‬שביים ב‪ 1962-‬את הסרט "חבורה‬

‫שכזאת" לפי ספר מאת ישראל ויסלר (פוצ'ו)‪ ,‬ממקימי קיבוץ נתיב הל"ה; נדב לויתן‪ ,‬בן קיבוץ כפר‬
‫מסריק‪ ,‬שבים את הסרטים "סיפור אינטימי" (‪ ,)1981‬ילדי סטלין" (‪ )1987‬ו"אין שמות על הדלתות"‬
‫(‪ )1997‬ובשלושתם גם כתב את התסריט; עקיבא טבת‪ ,‬בן קיבוץ ניר דוד‪ ,‬שביים את הסרט "עתליה"‬
‫(‪ )1984‬ויונתן פז‪ ,‬בן קיבוץ מזרע‪ ,‬שביים את הסרטים "רכבת העמק" (‪" ,)1989‬אסקימוסים בגליל"‬

‫(‪ )2007‬ו"מחכים לסורקין" (‪ ,)2013‬שלהם גם כתב את התסריט‪.‬‬
‫מבין הסרטים הישראליים העוסקים בקיבוץ‪ ,‬הסרט שזכה להצלחה הרבה ביותר בישראל ובעולם‪ ,‬כולל‬
‫זכייה בגלובוס הזהב ומועמדות לאוסקר‪ ,‬הוא "סאלח שבתי" (‪ .)1964‬אפרים קישון ביים את הסרט וכתב‬
‫את התסריט‪ ,‬המבוסס על הומורסקות ומערכונים שכתב בשנים מוקדמות יותר‪ .‬למרות שההתנסות של‬
‫קישון בחיי קיבוץ מסתכמת בשהות קצרה בקיבוץ כפר החורש לאחר עלייתו ארצה‪ ,‬יש בסרט תובנות‬
‫עמוקות לגבי הקיבוץ כצורת חיים והמתח בין האידיאולוגיה והחיים בפועל ובעיקר הבנה כי ההתנשאות‬
‫והאליטיזם של חברי הקיבוץ כלפי אנשי המעברה אינם קשורים למצבם הכלכלי של חברי הקיבוץ‪ ,‬שאינו‬

‫טוב בהרבה מזה של אנשי המעברה‪.‬‬
‫בסרט "עמוד האש" (‪ )1959‬באה לידי ביטוי תדמית הרואית של הקיבוץ‪ ,‬כמקום שבו חלוצים חדורי‬
‫אהבה למולדת הקריבו את חייהם על מזבח תקומתה של האומה‪ .‬בסרטים מאוחרים יותר נע היחס לקיבוץ‬
‫בין לגלוג של חיבה לביקורת נוקבת ומושחזת על קולקטיב פנאטי‪ ,‬המנוגד לטבע האנושי ודורס ללא רחם‬
‫את הפרט החריג שאינו מתיישר‪ .‬שני סרטיו של שאול העוסקים בקיבוץ מייצגים את שני הקצוות ולכן יש‬
‫עניין בשאלה מהי הסיבה ליחס השונה שזכו לו מצד הקהל‪" .‬מבצע סבתא" הפך לסרט קאלט‪ ,‬שבעיני‬
‫רבים הוא אחד מסמליה של הישראליות‪ .‬ציטוטים מהסרט‪ ,‬כמו "סבתא חיה מתה"‪ ,‬או "אתה מתחיל הכי‬

‫מהר שלך ולאט לאט אתה מגביר"‪ ,‬הם כיום חלק מפס הקול הישראלי‪" .‬אדמה משוגעת" זכה להצלחה‬
‫רבה ועורר הד רב עם יציאתו לאקרנים‪ 145.000 .‬איש צפו בו‪ .‬הוא זכה בפרס אופיר‪ ,‬נבחר לייצג את‬
‫ישראל בתחרות האוסקר וזכה בפרסים ישראליים ובינלאומיים נוספים‪ ,‬אך לא שרד בתודעה הקולקטיבית‬

‫הישראלית מעבר לתקופה מוגבלת‪.‬‬
‫בשני הסרטים יש ביקורת על הקיבוץ‪ ,‬שמקורה בחוויות אמיתיות של שאול כבן קיבוץ‪ .‬ההבדל ביניהם‪,‬‬
‫שממנו נובע השוני באופן שבו קיבל אותם קהל הצופים‪ ,‬נעוץ בדרכים השונות שבהן בחר שאול לבטא‬

‫את ביקורתו כלפי צורת החיים שבה נולד וגדל‪ .‬בסרט "אדמה משוגעת" מוצג קונפליקט בין צד כוחני‬
‫ונטול אנושיות לבין צד חלש וחסר ישע‪ .‬מערכת כזו של יחסי כוחות אנו רואים גם בסרט "עתליה"‬

‫ובמחזה "משחקים "בחצר האחורית" (‪ ,)1993‬מאת עדנה מזי"א‪ ,‬העוסק בפרשת האונס בקיבוץ שמרת‪.‬‬
‫גם את הקונפליקט ב"מבצע סבתא" ניתן היה לתאר באורח דומה‪ :‬מזכירת קיבוץ קשוחה‪ ,‬שאינה מוכנה‬
‫למחווה אנושית של הבאת הסבתא לקבורה בקיבוץ בנימוק שהדבר מנוגד לתקנון‪ ,‬מול שלושה יתומים‬
‫חלשים וחסרי ישע‪ .‬מדובר בסיטואציה שהתרחשה ועדיין מתרחשת גם כיום בקיבוצים‪ ,‬אבל שאול בחר‬
‫לקחת את הסיטואציה הזו לכיוון הגרוטסקי‪ .‬בשל האופי הגרוטסקי של הדמויות והמצבים‪ ,‬אין ב"מבצע‬
‫סבתא" רשעים חזקים מול קורבנות חלשים‪ .‬בעוד דמותו של אברם הרפתן ב"אדמה משוגעת" היא דמות‬

‫שטנית‪ ,‬המעוררת בצופה רגש של תיעוב‪ ,‬דמותה של דבורה‪ ,‬מזכירת הקיבוץ ב"מבצע סבתא"‪ ,‬אינה‬
‫משדרת עוצמה‪ ,‬אלא גיחוך‪ .‬הגרוטסקיות הופכת אותה לאנושית ולכן היא מעוררת אמפתיה‪ .‬דברים דומים‬

‫ניתן לומר גם על דמויותיהם של פרידה ונוימן‪ ,‬מזכירת הקיבוץ ומרכז המשק בסרט "סאלח שבתי"‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬דמותו של קרמבו ב"מבצע סבתא" אינה מייצגת את הקורבן החלש הנרמס ע"י המערכת‬
‫הקיבוצית‪ .‬נהפוך הוא‪ .‬קרמבו הכוחני והגס מייצג דווקא את הסטראוטיפ השלילי של בן הקיבוץ‪ ,‬אך‬
‫מכיוון שגם הוא‪ ,‬ככל הדמויות ב"מבצע סבתא"‪ ,‬מוצג בצורה גרוטסקית‪ ,‬גם הוא זוכה לאהדת הצופים‪.‬‬

‫הממסד הקיבוצי‪ ,‬המיוצג ע"י מזכירת הקיבוץ דבורה‪ ,‬הוא הצד החלש בסיפור‪ ,‬שיוצא בסיומה של‬
‫ההתמודדות נכנע ומנוצח‪ .‬גם ב"סאלח שבתי" נכנעת הנהגת הקיבוץ לסאלח מהמעברה ובסופו של דבר‬

‫מסתיימת ההתמודדות במצב של שוויון‪.‬‬
‫את הסיבה לכך ש"אדמה משוגעת" לא זכה להאריך ימים בתודעה הקולקטיבית הישראלית כדאי לחפש‬

‫בהתפתחות שחלה בתדמיתו של הקיבוץ בדעת הקהל‪ .‬ב‪ ,1984-‬השנה שבה יצא לאקרנים הסרט‬
‫"עתליה"‪ ,‬היה המשבר בתנועה הקיבוצית בראשיתו וסרט המציג את הנהגת הקיבוץ כממסד כוחני התקבל‬

‫כשיקוף של מציאות עכשווית‪ .‬כיום‪ ,‬במציאות שבה רק קיבוצים מעטים נותרו שיתופיים‪ ,‬תיאור של‬
‫מוסדות הקיבוץ כמנגנון חזק המדכא את הפרט החלש נתפס יותר ויותר כאנאכרוניסטי‪ .‬לא רק הממסד‬

‫הקיבוצי‪ ,‬אלא הקיבוץ כולו נתפס כגוף חלש‪ ,‬הראוי יותר לחמלה מאשר לשנאה‪ .‬התקפה על הקיבוץ‬
‫נתפסת כיום במידה רבה כנעיצת סכינים בגווייה‪.‬‬

‫המעניין בדבר הוא שאותו יוצר עצמו אחראי לסרטים המבטאים את שתי הגישות ההפוכות‪ .‬אותו דרור‬
‫שאול מבטא ב"מבצע סבתא" את בן הקיבוץ המביט על עברו בלגלוג שיש בו חיבה וחמלה וב"אדמה‬
‫משוגעת"‪ ,‬את בן הקיבוץ המביט אחורה בזעם‪ .‬באורח אירוני‪ ,‬דווקא המבט החומל הוא הפסימי יותר‪.‬‬

‫הדוגמה המובהקת ביותר לשילוב של חיבה ופסימיות הוא סרטו של יונתן פז "אסקימוסים בגליל"‪ .‬איל‬

‫הנדל"ן שקנה את הקיבוץ עושה חשבון כלכלי קר ומגיע למסקנה שמשתלם לו לממן את שהותם של ותיקי‬
‫הקיבוץ בדיור מוגן עד יומם האחרון‪ ,‬שהרי ממילא יום אחרון זה כבר אינו רחוק‪.‬‬

‫סיכום הפרק‪ :‬בשונה מתחומי יצירה אחרים‪ ,‬כשמדובר בקולנוע – העיסוק בנושאים ייחודיים לקיבוץ‬
‫מעניין גם קהלי יעד מחוץ לקיבוץ‪ .‬היחס לקיבוץ – הן בסרטים עצמם והן בהדים שעוררו – נובע במידה‬

‫רבה משינויים במעמדו של הקיבוץ בחברה הישראלית‪ ,‬כאמור בפרק על שירי הזמר‪ .‬ההערצה הפכה‬
‫לשנאה‪ ,‬שהפכה בשלב הבא ללגלוג וחמלה‪.‬‬

‫סיכום‬

‫נקודת המוצא של מאמר זה היא שעל‪-‬מנת להעריך נכונה את תרומתו של הקיבוץ לתרבות הישראלית‪,‬‬
‫אין די ברשימת‪-‬מצאי של יוצרים ויצירות‪ ,‬אלא יש לדון גם בתכני היצירות‪ .‬הדיון בתכנים מזמין שלוש‬

‫שאלות‪ .1 :‬מה הם הקריטריונים להגדרת תוכנה של יצירה כ"קיבוצי"? ‪ .2‬האם קיים מתאם חיובי או‬
‫שלילי בין "תוכן קיבוצי" ובין יכולתה של יצירה להגיע לקהלי‪-‬יעד מעבר לגדר הקיבוץ? ‪ .3‬האם בנוסף‬
‫לנוכחותם המשמעותית של יוצרים מהתנועה הקיבוצית בתרבות הישראלית‪ ,‬יש בתרבות הישראלית גם‬

‫תפקיד ומקום משמעותי לתכנים שעניינם קיבוץ?‬
‫הצעתי מספר הגדרות ל"תוכן קיבוצי" ולאורן בחנתי יצירות בארבעת התחומים שהמאמר עוסק בהם‪.‬‬
‫לגבי שלושה מארבעת התחומים הגעתי למסקנה שתכנים ייחודיים לחיי קיבוץ אינם מעניינים את קהל‬
‫היעד שמחוץ לקיבוץ ופוגעים בפוטנציאל של היצירה להגיע לאותם קהלים (יש להבהיר כאן‪ ,‬כי אמירה‬
‫זו מתייחסת למאפיינים של הקיבוץ כצורת חיים שיתופית ולא למאפיינים הכפריים)‪ .‬ממצא זה הולך‬
‫ומתחזק לאורך השנים‪ ,‬בהתאמה לשינויים במעמדו של הקיבוץ בדעת הקהל הישראלית‪ .‬לגבי הקולנוע‬

‫הממצא שונה‪ ,‬בשל אופיו השונה של הקולנוע כאמנות‪.‬‬
‫השאלה השלישית מורכבת יותר ולכן קשה יותר להשיב עליה‪ .‬מקומו של הקיבוץ כעולם‪-‬תוכן בתרבות‬
‫הישראלית גדול בהרבה מהאחוז ההולך ויורד של אוכלוסיית הקיבוצים באוכלוסייה הכללית בישראל‪,‬‬

‫אך עדיין קטן בהשוואה לנושאים כמו צבא ומלחמות‪ ,‬קונפליקטים עדתיים או היחס לדת‪ .‬לנתונים‬
‫הדמוגרפיים יש להוסיף גם צמצום במסגרות שחשפו בשנים עברו ישראלים רבים לחיי הקיבוץ – תנועות‬
‫הנוער‪ ,‬הנח"ל ומחנות עבודה‪ .‬בשנים האחרונות ניכרת תחילתו של שינוי מגמה בנושא קליטה בקיבוצים‪,‬‬

‫אך עדיין מוקדם מדי להפיק מתהליך זה ממצאים בנושאים שמאמר זה דן בהם‪.‬‬