קוטנר ואברהמי-מרום, מצגת לוועדת הקורונה

‫הערכות משלבת למצבי חירום‬
‫ובניית לכידות חברתית‬

‫ממצאים והמלצות ממחקר בנושא חוסן בתקופת‬
‫הגל הראשון של מגפת הקורונה‬

‫הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה‬
‫‪11.8.2020‬‬

‫ד"ר ענת אברהמי‪-‬מרום וד"ר רן קוטנר‬

‫מי אנחנו?‬

‫• ד"ר ענת אברהמי מרום‪ ,‬מרצה במרכז האקדמי רופין‪ ,‬ראש יחידת מחקר והערכה במרכז גבעת‬
‫חביבה‪ ,‬חוקרת במכון להגירה ושילוב חברתי‪ ,‬יועצת במאגר המומחים של ראמ"ה‪ .‬בעלת ניסיון‬
‫מחקרי עשיר בבחינת מודלים יישומיים של חברה משותפת‪ .‬בעבר‪ :‬מרצה בבית הספר למדעי‬

‫המדינה באוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫• ד"ר רן קוטנר‪ ,‬חבר סגל בכיר‪ ,‬התכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה‪,‬‬
‫מגשר ומומחה בתהליכי בניית הסכמות במצבי קונפליקט‪ ,‬מוביל קבוצת חוקרים בינלאומית‬

‫בנושא בניית חברה משותפת‪ .‬בעבר‪ :‬מרצה ועמית מחקר בתוכנית למשא‪-‬ומתן בהרווארד‪.‬‬
‫• במהלך השנים האחרונות בנינו יחד תכניות מחקר פעולה והערכה מעצבת לפיתוח ידע ומדדים‬

‫ותכניות עבודה אפקטיביות ליישום מודלים שונים של עבודה לקידום חברה משותפת‪.‬‬

‫שיטת המחקר‬

‫• מדגם המחקר כלל ‪ 494‬משיבים אשר השתתפו בסקר בהתנדבות‪.‬‬
‫• המשתתפים במחקר מילאו שאלון דיווח עצמי אנונימי‪ .‬השאלון הופץ ברשתות חברתיות‬

‫והשאלונים מולאו בין ה‪ 9-‬לאפריל ל‪ 27-‬לאפריל במהלך סגר שהוטל עקב משבר הקורונה‪.‬‬
‫• השאלון הופץ בעברית למשתתפים מהחברה היהודית ובערבית למשתתפים מהחברה הערבית‪.‬‬
‫• השאלון בחן עמדות שונות של הנבדקים לגבי‪ :‬חוסן קהילתי‪ ,‬חוסן אזורי‪ ,‬חוסן לאומי‪ ,‬חוסן אישי‪,‬‬

‫מידת אופטימיות ביחס להתאוששות מהמשבר ולבסוף סדרת שאלות רקע דמוגרפיות‪.‬‬

‫ממצאים מרכזיים‬

‫‪ .1‬מרבית המשיבים רואים חשיבות בשיתוף פעולה בין קבוצות‬
‫וקהילות לחיזוק החברה‪.‬‬

‫‪ .2‬מרבית המשיבים סבורים כי היחסים החברתיים בין הקבוצות‬
‫השונות‪ ,‬הפערים ביניהן ורמת הסולידריות הנמוכה בשגרה אינם‬

‫מאפשרים שיתוף פעולה לטובת ניהול טוב של המשבר‪.‬‬

‫ממצאים והמלצות מרכזיים‬

‫• משבר הקורונה מהווה הזדמנות לבחינה מחודשת של סדרי עדיפויות ומערכות יחסים ולמינוף‬
‫התמודדות משותפת מול "אויב משותף" לטיפוח החוסן החברתי על ידי חיזוק תחושת‬

‫הסולידריות והשייכות של כל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית‪.‬‬

‫• משבר הקורונה מדגים ומציף את הצורך בפיתוח יכולות לשיתוף פעולה ושילוב כוחות ברמות‬
‫המקומית‪ ,‬האזורית והלאומית – וביניהן ‪ -‬ובחיזוק הלכידות והחוסן החברתיים‪ ,‬בשגרה ובחירום‪.‬‬

‫• מוצע למנף הכרה זו לשיפור היחסים החברתיים בין קבוצות ולחיזוק המסוגלות לשיתופי פעולה‬
‫בין קבוצות או בעלי תפקידים לטיפול עתידי טוב יותר בסוגיות חברתיות מערכתיות ומצבי משבר‬

‫מורכבים‪.‬‬

‫• חלק מההמלצות עוסקות בתהליכי עומק ארוכי טווח ושינויים ברי‪-‬קיימא‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאחר‬
‫שמשבר הקורונה הוא משבר מתמשך‪ ,‬מוצע לפעול להשגת תוצאות כבר בתקופת משבר‬

‫הקורונה‪.‬‬

‫ממצאים והמלצות מרכזיים – קהילה‬

‫• מוצע לבחון דרכים יצירתיות לשאוב מרמת החוסן הקהילתי הגבוהה ביישובים קהילתיים‬
‫ובקיבוצים ולבדוק מה ניתן ללמוד מישובים אלה לטובת סוגי ישובים אחרים‪ ,‬בהם רמת החוסן‬
‫הקהילתי נמוכה יותר באופן משמעותי‪ .‬חשוב להבין שהחוסן הקהילתי בנוי לעיתים ממנגנונים‬
‫מאוד פשוטים ליישום‪ ,‬כגון פעילויות תרבות בסיסיות‪ ,‬מערך מתנדבים לפעולות יומיומיות (כמו‬

‫סיוע בבישול‪ ,‬סיוע בקניות)‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫• מוצע לחזק את מערכות היחסים בין גופים שונים בקהילה‪ .‬מוצע לבחון הטמעת תחום פעולה‬
‫"שותפויות ומשאבי קהילה" ברשות המקומית‪ ,‬המתכלל את הכוחות האזרחיים ברשות ויכול‬
‫לתרום לחוסנה בשעת משבר‪ ,‬ברוח המלצות "מתחברים לחוסן בחירום" (השולחן העגול במשרד‬

‫ראש הממשלה בשיתוף משרד הבטחון ושיתופים‪.)2017 ,‬‬

‫ממצאים והמלצות מרכזיים – אזוריות‬

‫• מהנתונים עולה שמשבר הקורונה באופן פרטני מנכיח את ההשפעות ההדדיות של הרשויות אחת על‬
‫השנייה ואת פוטנציאל שיתוף הפעולה ביניהן‪ .‬אנו מזהים פער בין הרצוי למצוי בכל הנוגע ליחסי‬

‫שכנות בין רשויות כגורם מסייע להתמודדות עם המצב המשברי‪.‬‬

‫‪ .1‬מוצע לחזק את האפשרויות וההזדמנויות הטמונות ביחסי שכנות עם רשויות סמוכות כגורם מסייע‬
‫ומרגיע בתקופת משבר הקורונה ובמצבי משבר בכלל‪.‬‬

‫‪ .2‬מומלץ להמשיך ולפתח את החוסן והלכידות האזוריים – את תודעת האזוריות‪ ,‬את יחסי השכנות בין‬
‫רשויות ואת יכולות שיתוף הפעולה והסיוע ההדדיים‪.‬‬

‫‪ .3‬היכן שקיים אשכול רשויות – מוצע לחזק את מנגנוני האשכול בעלי היכולת לסייע לתרחישים שונים‬
‫(לדוגמא‪ ,‬שולחן עגול קב"טים) ובקרב רשויות החברות באשכול‪.‬‬

‫‪ .4‬מוצע במיוחד לשים דגש על היערכות ומוכנות אזורית משותפת ובניית פרוטוקולים לחירום‪ ,‬להן‬
‫משמעות רבה לחיזוק החוסן והלכידות האזוריים גם בשגרה‪.‬‬

‫‪ .5‬מוצע להגביר את תודעת האזוריות ולקדם אינטרסים משותפים בעזרת שיתופי פעולה וסיוע הדדי‪,‬‬
‫גם בקרב רשויות שבאזורן לא קיים אשכול רשויות‪.‬‬

‫ממצאים והמלצות מרכזיים – ביחס לחברה‬
‫הערבית‬

‫• משיבים מהחברה היהודית מדווחים על חוסן לאומי גבוה יותר ממשיבים מהחברה הערבית; מוצע‬
‫לחזק את החוסן בחברה הערבית‪ ,‬להגביר את תחושת השייכות והמעורבות‪ ,‬בכלל‪ ,‬ובנוגע למצבי‬

‫חירום‪ ,‬בפרט‪.‬‬

‫• משיבים מהחברה היהודית והערבית מדווחים על אי שוויון בין ערבים ליהודים ביחס לטיפול במצוקות‬
‫משבר הקורונה ועל רמת סולידריות נמוכה בין החברות סביב משבר הקורונה; מוצע למנף תובנות‬
‫אלה לטובת בניית סולידריות‪ ,‬חיזוק שיתופי פעולה וקידום יחדיו של אינטרסים המשותפים לכלל‬

‫החברה הישראלית במעגלי החיים השונים בשגרה ובהיערכות לחירום‪.‬‬

‫• משיבים מהחברה הערבית מדווחים כי הם אינם יודעים מה תפקידם בחירום; מוצע להגביר באופן‬
‫משמעותי בקרב תושבים בחברה הערבית את הידיעה מהו תפקידם בשעת חירום‪ ,‬וגם במידה‬

‫מסוימת בחברה היהודית‪.‬‬

‫• משיבים מהחברה היהודית מדווחים על חוסן קהילתי גבוה יותר ממשיבים מהחברה הערבית; מוצע‬
‫לחזק את החוסן הקהילתי בחברה הערבית ולסייע לרשויות ולקהילה למלא אחר ציפיות התושבים‬

‫שישמשו גורם משמעותי שניתן לתת בו אמון להתאוששות מהמשבר – אמון שאינו בנמצא בהווה‪.‬‬

‫ממצאים והמלצות מרכזיים – ביחס לחברה‬
‫החרדית‬

‫• נמצאו הבדלים מובהקים בין חרדים ובין חילוניים ומסורתיים‪ ,‬ואף בין חרדים ובין דתיים‪ ,‬בנוגע‬
‫להיגד "אין מה לבוא בטענות כלפי האוכלוסייה החרדית לגבי התנהלותם במשבר הקורונה"; מוצע‬
‫לפעול לצמצום הפער בין תפיסת החברה החרדית את אחריותה למצבה בתקופת הקורונה ובין‬
‫תפיסת הקבוצות הלא‪-‬חרדיות בחברה את אחריותה של החברה החרדית (והגברת האמפטיה‬

‫שלהם לאתגרים הייחודיים לה בתקופת המשבר)‪.‬‬

‫• מוצע להבנות בקרב הקבוצות האחרות מודעות לשוני התרבותי ולצורך לבנות מסוגלות‬
‫לאמפטיה‪ ,‬סובלנות ותקשורת יעילה יותר בינן ובין החברה החרדית‪ .‬ניתן לעשות זאת בדרכים‬
‫כגון ‪ -‬מפגשים בין האוכלוסיות‪ ,‬למידה הדדית‪ ,‬טיפוח כשירות‪-‬תרבותית וקבלה של שונות וגיוון‬

‫בחברה‪.‬‬

‫• מוצע לחשוב על הדרכים למנף את התהליכים שהחלו במפגש בין פיקוד העורף והחברה החרדית‬
‫במסגרת "הגל הראשון" לחיזוק שיתופי פעולה וקידום יחד של אינטרסים המשותפים לכלל‬

‫החברה הישראלית‪.‬‬

‫מה אנחנו מציעים?‬

‫‪ .1‬יישום מודל לשיתוף פעולה אזורי ובין‪-‬מגזרי להיערכות למצבי קיצון‬
‫‪ .2‬עידוד הפיתוח החברתי באשכולות‪ ,‬בין השאר ע"י בניית פלטפורמות לבניית הסכמות‬

‫וניהול שיח משתף בהם‬
‫‪ .3‬פיתוח מנהיגות לחברה משותפת בכל המעגלים (קהילתי‪ ,‬אזורי ומדינתי)‬

‫‪ .4‬הטמעת תחום פעולה "שותפויות ומשאבי קהילה" ברשות המקומית‬
‫כל אחת מההצעות עומדת בפני עצמה וניתנת ליישום ללא תלות בהצעות האחרות‪ .‬שילוב‬

‫שלהן יכול להגביר את רמת הלכידות והחוסן במעגלים השונים‪.‬‬
‫יש ללוות את התכניות במחקר פעולה והערכה מעצבת לטיוב העבודה ופיתוח סטנדרטים‬
‫מקצועיים שישמשו להקניית הידע הנרכש והעברתו לגופים ומרחבי עבודה שונים במדינה‪.‬‬

‫שיתוף פעולה אזורי ובין‪-‬מגזרי‬
‫להיערכות למצבי קיצון‬

‫• הניסיון המעשי והמחקרי שלנו מוכיח שחוסן קהילתי ואזורי המושתת על שיתופי‬
‫פעולה הינו רכיב משמעותי בהתמודדות עם חירום‪ .‬משבר הקורונה מדגים זאת‪.‬‬

‫• בשנים האחרונות פותח מודל לשיתוף פעולה אזורי להיערכות למצבי קיצון‪,‬‬
‫שהתמקד בוואדי עארה‪ ,‬פרי שיתוף פעולה מחקרי בין אוניברסיטת חיפה וגבעת‬

‫חביבה‪.‬‬

‫• מתוכנן לצאת בקרוב פיילוט חלקי באשכול יישובי השרון (תלוי מימון של ‪.)USIP‬‬

‫• אנו מציעים לבחון קידום תפיסה של שיתוף פעולה אזורי להיערכות למצבי‬
‫קיצון ברוח מודל זה וברוח המלצות "מתחברים לחוסן בחירום"‪ ,‬על ידי‬
‫חיזוק הפיילוט באשכול יישובי השרון‪ ,‬אם יצא לפועל‪ ,‬ויישום של תפיסה זו‬
‫באזורים נוספים‪ ,‬תוך קיום מחקר השוואתי ופיתוח מודל כלל ארצי ליישום‬

‫באשכולות השונים‪.‬‬

‫הקמת ועדת היגוי רחבה‬
‫התכנסות‪ ,‬הצגת הפרויקט ובחירת פורום מובילים‬

‫כינוס בעלי העניין‬
‫הצגת תרחיש חירום ודיון על שיתופי פעולה‬

‫הקמת צוותי עבודה‬

‫עבודה בקבוצות‬

‫איסוף תוצרי העבודה בקבוצות‬
‫גיבוש נוהלים ‪ /‬המלצות‬

‫בניית לכידות חברתית‪-‬אזורית באשכולות‬

‫• הקמת האשכולות מהווה הזדמנות מצוינת לקידום ערכי שותפות‪,‬‬
‫לכידות חברתית וחוסן אזורי בין קהילות שונות המאכלסות את האשכול‪.‬‬

‫• לצד הפיתוח הכלכלי המואץ יש צורך בהמשך פיתוח ההיבטים‬
‫החברתיים‪.‬‬

‫• מוצע לבחון הקמת פלטפורמות לבניית הסכמות ודיאלוג אזוריים‬
‫באשכולות‪ ,‬שיתמקצעו בתחום גישור ובניית הסכמות בהליכים‬
‫אזוריים רבי‪-‬משתתפים‪ .‬פלטפורמות אלה יהוו מוסד פנימי של‬
‫האשכול‪ ,‬שיסייע בקידום יוזמות מורכבות שונות של האשכול‬
‫בשיתוף‪-‬פעולה‪ ,‬ביישוב סכסוכים בהסכמה ובחיזוק הקשר‬
‫והשותפות‪ ,‬הן בין הרשויות השונות והן בין בעלי עניין שונים‬

‫ואזרחים‪.‬‬

‫מנהיגות לחברה משותפת‬

‫• חוסן קהילתי‪ ,‬אזורי ולאומי תלוי ביכולות המנהיגות ובעלי העניין השונים לכנס ולקיים שיח משתף‬
‫מתמשך‪.‬‬

‫• תפיסות מנהיגות עכשוויות שמות דגש על יצירת תנאים לשיתופי פעולה ופיתוח מיומנויות לתכלול‬
‫עבודה רשתית משטיחת‪-‬הירארכיות‪.‬‬

‫• רעיון החברה המשותפת מקנה תפיסת עבודה מערכתית ובניית יחסי שותפות בין בעלי העניין‬
‫השונים לקידום המערכת החברתית אותה הם חולקים‪.‬‬

‫• מוצע לבחון אופנים לפיתוח מנהיגות לחברה משותפת ומשילות משלבת שתסייע לבעלי‬
‫תפקידים ומובילים משלושת המגזרים בקהילות השונות המרכיבות את החברה הישראלית‬

‫לבנות לכידות חברתית וחוסן‪ ,‬במעגלים השונים‪ ,‬בשגרה ובחירום‪.‬‬

‫תודה על ההקשבה‬

[email protected] ,052-8433495 ,‫ד"ר רן קוטנר‬
[email protected] ,052-2404813 ,‫מרום‬-‫ד"ר ענת אברהמי‬