השקת שיתוף הציבור בפרויקט מפת הדרכים לחברה משותפת

‫مؤتمر جبعات حبيبه الخامس‬ ‫כנס גבעת חביבה החמישי‬
20.3.2017
20.3.2017
‫השקת שיתוף הציבור בפרויקט‬
‫الإعلان عن مشاركة الجمهور‬ ‫מפת הדרכים לחברה משותפת‬
‫العريض في مشروع خارطة الطريق‬

Fifth Annual Givat Haviva
Conference March 20, 2017

Roadmap for a Shared Society
Launch of Public Engagement Stage

This project The Givat Haviva Conference
is funded by is made possible by the support
the European Union
of the Alan B. Slifka Foundation.





‫מפת דרכים לחברה משותפת‪:‬‬
‫המלצות צוותי העבודה‬

‫גבעת חביבה‬

‫‪2016-2017‬‬

‫פרסום זה הופק בסיוע האיחוד‬
‫האירופי‪ .‬האחריות הבלעדית על תכניו‬
‫של פרסום זה נתונה בידי גבעת חביבה‬
‫ואין להתייחס אליהם בשום אופן‬
‫‪.‬כמשקפים את עמדות האיחוד האירופי‬

‫חמישה תחומים‬

‫תהליכים מאחים וייצוג תרבותי‬ ‫•‬
‫חינוך‬ ‫•‬
‫•‬
‫כלכלה‬ ‫•‬
‫ממשל ומשילות‬ ‫•‬

‫קרקעות‬

‫תהליכים מאחים וייצוג תרבותי‬

‫מובילים‪:‬‬
‫פרופ' מיכל אלברשטיין‬

‫ד"ר נוהאד עלי‬
‫דליה טאובר‬

‫מנחה‪ :‬הנרי פישמן‬

‫מזהויות מתנגשות לזהויות מכילות – סכמה‬

‫מ"זהויות מתנגשות" ל"זהויות מכילות"‬

‫ניתן לעבור ממצב של "זהויות מתנגשות" למצב של "זהויות מכילות" באמצעות‬
‫‪ 3‬מעגלי התמודדות‪:‬‬

‫• מעגל העצמה של הזהות היהודית‪ ,‬תוך למידה והכרה של‬
‫ריבוי הזהויות שבתוכה;‬

‫• מעגל העצמה של הזהות הערבית‪-‬הפלסטינית תוך‬
‫למידה והכרה של ריבוי הזהויות שבתוכה‪.‬‬

‫העקרון‪ :‬למידה הדדית של "זהות האחר" עד הפנמתה‬
‫כזהות משנית בתוך הזהות העיקרית בכל צד‪.‬‬
‫היסודות הערכיים ההדדיים המהווים בסיס‬

‫ל"חברה המשותפת"‪ :‬אמון‪ ,‬הכרה‪ ,‬שוויון‪ ,‬כנות‪ ,‬רצון טוב‪.‬‬

‫המעגל השלישי – המעגל האזרחי‬

‫"המרחב המשותף" ‪ -‬ביטוי "החיים המשותפים"‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בתחומים‬
‫רלוונטיים‪ ,‬כמו‪:‬‬

‫• העמקת הדמוקרטיה המהותית‪,‬‬
‫• חקיקה להעמקת השיוויון בין החברות‪,‬‬
‫• העמקת ה"רב‪-‬תרבותיות" (במרחב הציבורי‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בתרבות וכד')‪,‬‬

‫• הקצאה שיוויונית של משאבים‪,‬‬
‫• גיבוש סמלים משותפים לשתי החברות (יום הדמוקרטיה‪ ,‬למשל)‪,‬‬

‫• הפעלת פרוייקטים של צימצום פערים והעדפה מתקנת‪,‬‬
‫• שיתוף בשלטון המרכזי והענקת סמכויות שלטון ברמות מקומיות‬

‫"צדק מאחה" ו"שיח מאחה" ‪ -‬עקרונות‬

‫• 'צדק מאחה' הוא תהליך המשתף את המושפעים ממעשה הפגיעה – הפוגע‬
‫והנפגע ‪ -‬בקביעה כיצד ראוי לאחות (‪ )Righting wrongs‬את הפגיעות‬
‫שיצר מעשה הפגיעה‪ ,‬תוך הכרה בו ובצרכי הנפגעים ממנו‪.‬‬

‫• 'שיח מאחה' בהסתמך על עקרונות 'הצדק המאחה' עשוי לייצר את הבסיס‬
‫הדרוש של הכרה הדדית‪ ,‬ולאפשר התקדמות משמעותית אל עבר החברה‬

‫המשותפת‪.‬‬

‫קידום "חברה משותפת"‬

‫קידום "החברה המשותפת" כחזון וכתפיסה רעיונית יתבסס על‪:‬‬

‫• יסוד ההכלה ההדדית של מגוון הזהויות של שתי החברות‪,‬‬
‫• במרכזו‪ ,‬העיקרון "הכרה את‪ "...‬ו"הכרה ב‪."...‬‬

‫נרמול השאלות‪:‬‬
‫‪" -‬מה היית רוצה שהחברה היהודית‪/‬הערבית תלמד ותכיר‬

‫מתוך הזהות התרבותית והלאומית שלך?"‬
‫‪" -‬מה חשוב לך שידעו לגביך ולגבי החברה אליה הינך‬

‫משתייך‪/‬כת?"‬
‫‪" -‬מה המסר שאת‪/‬ה רוצה להעביר לי‪/‬לנו?"‬

‫המלצה ‪ :1‬הקמת פורום "החברה המשותפת"‬

‫הפורום המשותף‪ ,‬היהודי‪-‬ערבי‪ ,‬יפעל למימוש חזון "החברה המשותפת"‪ ,‬אשר‬
‫יעדיו יהיו‪:‬‬

‫• הפצת הרעיון לכלל החברה בישראל ‪ -‬יהודים וערבים‪.‬‬
‫• קידום "המרחב המשותף" ‪ -‬יצירת מרחבים משותפים סימבוליים במישורים‬

‫ציבוריים ואזרחיים (כמו‪ :‬חגיםחילוניים משותפים‪ ,‬ציון היום הבינ"ל למלחמה‬
‫בגזענות‪ ,‬יום הדמוקרטיה וכד')‪.‬‬

‫• פעילויות משותפות לשם קידום אינטרסים משותפים בתחומים אזרחיים‪,‬‬
‫כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬חינוכיים‪,‬‬
‫קהילתיים‪ ,‬תרבותיים וכד'‪.‬‬

‫המלצה ‪ :2‬הקמת פורום משותף של אנשי רוח ואנשי‬
‫אקדמיה לגיבוש "ייצוגים תרבותיים"‬

‫הפורום יציע ערכים ומרכיבים קאנוניים בזהויות הקולקטיביות ללמידה והכרה הדדית‪,‬‬
‫לשם הקמת קורפוס משותף – תרבותי‪ ,‬אמנותי‪ ,‬ספרותי ומחקרי‪ ,‬שיביא לידי ביטוי‬
‫יצירה עצמאית ומשותפת של שתי החברות‪ ,‬היהודית והערבית‪ ,‬בישראל‪.‬‬

‫המטרה‪ :‬יצירת "שפה תרבותית משותפת"‪.‬‬

‫דרכי פעולה‪ - :‬הנכחה של ייצוגים תרבותיים מקרב שתי הזהויות‪,‬‬
‫‪ -‬פיתוח תשתית ערכית ותרבותית לדיאלוגים ברמות השונות‪,‬‬

‫‪ -‬פעילויות חינוכיות ופעילויות ציבוריות‪,‬‬
‫‪ -‬הנחת הבסיס הערכי והתרבותי ליצירת שיח מאחה סביב‬
‫אירועים וטראומות קולקטיביות לקראת עתיד משותף ומיטיב‪.‬‬

‫המלצה ‪" :3‬זכרון בסלון" לשימור זכרון "הנכבה"‬

‫אימוץ המודל "זכרון בסלון" המתקיים בארץ מזה שנים אחדות כדרך‬
‫אחרת ומשמעותית לשימור זכרון הטרגדיה וליצירת משמעות עבור‬
‫בני הדור הצעיר‪.‬‬

‫המלצה ‪" :4‬עולמות ברשת"‬

‫מפגשים של נוער‪ ,‬תלמידים ומשפחות ומורים‪/‬ות מקרב החברה היהודית‬
‫והחברה הערבית בפורומים אינטרנטיים‪ ,‬בשיתוף מערכות החינוך הפורמליות‪,‬‬
‫בנושאים‪ ,‬כמו‪ :‬סיפורי חיים‪ ,‬סיפורים משפחתיים‪ ,‬מסורות תרבותיות‪ ,‬מאכלים‪,‬‬

‫פולקלור מקומי וכד'‪.‬‬

‫המלצה ‪" :5‬בדרך אחרת"‬

‫מפגש משותף ברוח השיח המאחה לצורך חשיפה ועיבוד אירועים הדדיים של‬
‫פגיעה קשה ואיום קיומי (כמו מעשי רצח‪ ,‬טבח וגירוש)‪:‬‬

‫‪ -‬להכיר בפגיעה ההדדית‪ ,‬להבין את השלכותיה אז והיום‪.‬‬
‫‪ -‬להכיר בצורך העצמי ובצורך של האחר בשימור הזיכרון ובהפקת לקחים‪.‬‬
‫‪ -‬לעבד‪ ,‬ברוח השיח המאחה‪ ,‬את הרגשות שמעוררים האירועים הקשים הללו‬

‫‪ -‬לחשוב יחד כיצד לקדם את הפסקת האירועים הללו מכל וכל‪.‬‬

‫"המסע" יתבסס על הכנה מעמיקה לקראת המפגש‪,‬‬
‫כאשר כל קבוצה מעבדת בנפרד את הארוע ולאחר מכן‬

‫מתקיים המפגש המשותף לעיבוד הדדי של הארוע‪.‬‬

‫המלצה ‪" :6‬זוג יונים"‬

‫כינוס אסופת סיפורים של זוגות מעורבים אודות המרחב המשותף שיצרו יחד‬
‫ועל הפתרונות אותם מצאו לאתגרים אותם מזמן המפגש בין זהויות‬
‫תרבותיות‪ ,‬דתיות ולאומיות שונות‪.‬‬

‫המלצה ‪ :7‬מתנדבים למען "התאמה תרבותית"‬

‫כינון קבוצת מתנדבים‪/‬סטודנטים שיאתרו גופים הנותנים שירותי הסברה‪,‬‬
‫הכוונה וסיוע כמו‪:‬‬

‫• הדרכות למניעת תאונות דרכים‪ ,‬הדרכות למניעת שימוש‬
‫בסמים ובאלכוהול‪ ,‬ער"ן‪ ,‬הכשרות עזרה ראשונה וכד'‪.‬‬

‫• המתנדבים יפעלו לעידוד ארגונים קהילתיים ונותני שירותים‬
‫אלה לעשות "התאמות תרבותיות" נדרשות‬

‫לקבוצות תרבויות שונות ויסייעו בבניית התאמות אלה‪.‬‬

‫חינוך לחיים בחברה משותפת‬

‫מובילים‪:‬‬
‫– פרופ' יולי תמיר‬

‫– ד"ר עלי ותד‬
‫מנחה‪ :‬סאמר עתאמנה‬

‫מציגים‪:‬‬
‫‪ -‬ד"ר עלי ותד‬

‫‪ -‬איתי יבין‬

‫הנחות יסוד‬

‫• החברה הישראלית היא חברה רבת‪-‬תרבויות‪.‬‬

‫חשוב לאפשר ולעודד מפגשים רציפים‪ ,‬הידברות מתמדת‪ ,‬וטיפוח‬ ‫•‬
‫תפיסה רב‪-‬תרבותית שביסודה (‪)1‬סובלנות והכלה בין בני ה"שבטים"‬

‫השונים‪ ,‬ו‪)2( -‬הכרות של התרבויות השונות בחברה על מנהגיהן‪,‬‬
‫טקסיהם ועולמם הרוחני‪.‬‬

‫• הדבר צריך להתרחש במערכת החינוך כולה‪ ,‬מגיל הגן ועד לאקדמיה‪.‬‬

‫• היכרות אישית ‪ -‬מפתח ליצירת שיח אישי ואנושי בין‬
‫חברי הקבוצות השונות‪.‬‬

‫הכשרת מורים‬

‫• על מערכת החינוך להיות ראש חץ בהובלת השינוי‪.‬‬

‫• נשות ואנשי החינוך (מורים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬מפקחים) הם סוכני השינוי‬
‫המשמעותיים ביותר‬

‫• מערכת הכשרת המורים חייבת להכשיר מורים המבינים את מורכבות‬
‫החברה הרב‪-‬שבטית‪ ,‬המאמינים בחיים המשותפים במדינה ובעלי יכולות‬

‫הובלה ושינוי במערכת החינוך‪.‬‬

‫השתלמויות בתחום החיים המשותפים‬

‫• היקף ההשתלמויות בתחום החיים המשותפים שהתקיימו עומד על פחות‬
‫מאחוז אחד‪.‬‬

‫• הקורסים בנושא החיים המשותפים יהוו חלק מליבת הכשרת המורים ויהיו‬
‫קורסי חובה לכל בוגרי מערכת הכשרת המורים‪.‬‬

‫• טרם הוכשרו המורים לאזרחות בכל הנוגע להפעלת תכנית ייחודית לקשב‬
‫ושיח רב תרבותי‪.‬‬

‫• גם במקצועות הוראה נוספים לא הוכשרו המורים לחינוך‬
‫לחיים משותפים‪.‬‬

‫המלצה ‪ :1‬הקמת וועדה ממלכתית‬

‫תוקם וועדה ממלכתית שמטרתה לגבש את התכנים של תכנית‬
‫הלימודים בנושא חיים משותפים‪.‬‬

‫הוועדה תמונה על ידי הנשיא בהתייעצות עם שר‪/‬ת החינוך‪.‬‬

‫המלצה ‪ :2‬קורס חובה בהכשרת מורים‬

‫• ההכשרה תהווה קורס חובה בהיקף של ‪ 4‬שעות שנתיות‬

‫• תכנית הלימודים תביא לידי ביטוי את החזון של חיים משותפים‪ ,‬תגדיר‬
‫את עקרונות היסוד של חיים בחברה רבת תרבויות‪ ,‬ותכשיר מורים‬
‫ומנהלים להכנת התלמידים למפגשים‪.‬‬

‫המלצה ‪ :3‬הכשרת מורים שבמערכת‬

‫• מורים הנמצאים במערכת יוכשרו לחינוך לחיים משותפים במסגרת הפיתוח‬
‫המקצועי‪.‬‬

‫• כל מרכזי הפסגה בארץ (מרכזי הפיתוח המקצועיים של המורים) יציעו‬
‫קורסים בנושא חיים משותפים‪ .‬בכל שנה ישתלמו לפחות ‪ 20%‬מהמורים‬

‫המשתלמים בפסגה בקורסים של חיים משותפים‪.‬‬

‫המלצה ‪ :4‬הכשרת מנהלים‬

‫"אבני ראשה" תכלול כחלק מהמתווה בהכשרת מנהלים את נושא‬
‫החיים המשותפים‪.‬‬

‫המלצה ‪ :5‬השתלמויות בשלטון המקומי‬

‫השלטון המקומי יוביל השתלמויות למנהלי מחלקות החינוך במועצות ובעיריות‬
‫קורס לחיים משותפים‪.‬‬

‫המלצה ‪ :6‬עיבוי המטה‬

‫המטה הקיים של חיים משותפים יתוגבר‪ ,‬ילווה ויטמיע את התהליך של‬
‫החדרת תכניות של חיים משותפים למערכת‪.‬‬

‫פיתוח כלכלי בחברה משותפת‬

‫מובילים‪:‬‬
‫– ד"ר סאמי מיעארי‬

‫– אלה אלקלעי‬

‫מנחה‪:‬‬
‫– דרור איתן‬

‫הנחות יסוד‬

‫אי מיצוי פוטנציאל הצמיחה הגלום בשילוב מלא של ערביי ישראל בכלכלה‪:‬‬ ‫•‬
‫– משליך על המצב הכלכלי של החברה הערבית‬
‫– מצמצם את רמת החיים במשק‪,‬‬

‫– מצמצם את תקבולי המיסים המהווים כ‪ 30% -‬תוצר‬
‫– מגדיל את היקף תשלומי ההעברה‬

‫– מגדיל את יחס חוב התוצר ובכך פוגע ביציבות הכלכלית של המדינה‬

‫נדרש מעבר מתפיסת הכלכלה הדואלית לפיה יש "כלכלה יהודית" ולצידה‬ ‫•‬
‫"כלכלה ערבית"‪ ,‬לתפיסה לפיה יש כלכלה ישראלית ליבראלית‬
‫אחת ומשק אחד עם גוונים רבים אבל עם פערים‬
‫כלכליים חברתיים ממותנים משמעותית‬
‫מהמצב הקיים כיום‪.‬‬

‫נתונים‬

‫שיעורי התעסוקה של ערביי ישראל נמוכים משל האוכלוסייה היהודית בישראל‪.‬‬

‫במיוחד‪ ,‬בולט הפער בשיעורי התעסוקה בקרב הנשים – כ‪ 26-‬אחוזים אצל נשים‬
‫ערביות בגילאי ‪ 15‬ומעלה בהשוואה לכ‪ 63-‬אצל נשים יהודיות‪.‬‬

‫לתעסוקה של אוכלוסיית המיעוטים בשירות המדינה חשיבות רבה‪[ ....‬חסר נתון]‬

‫מרבית בעלי ההשכלה הגבוהה מועסקים בסקטור הציבורי בעבודות מכוונות‬
‫קהילה ובתחום החינוך‪ ,‬ורק מיעוט מהאקדמאים‬

‫מועסקים בענפים מתקדמים כמו ההיי־טק או מנהלים‪.‬‬

‫עידוד הפריפריה הכלכלית‪-‬חברתית‬

‫הרעיון המחולל של ההמלצות היא סגירת הפערים באמצעות עידוד הפריפריה‬
‫הכלכלית חברתית במדינת ישראל המורכבת במידה רבה מהאוכלוסייה הערבית‬

‫והחרדית‪ ,‬בשאיפה להשוואה לאורך זמן לרמתה של האוכלוסייה במרכז‪.‬‬
‫הנעת הצמיחה תתבסס ותיגזר מ‪:‬‬

‫‪ .1‬השקעה משמעותית בתשתיות עירוניות ובין עירוניות המאפשרות פיתוח‬
‫כלכלי‬

‫‪ .2‬מיקוד בהגדלת תעסוקת נשים ערביות וגיוון המקצועות הפתוחים‬
‫לתעסוקת הגברים ערבים‪.‬‬

‫‪ .3‬שימוש בתשתיות טכנולוגיות ועסקיות מבוססות וחדשניות‬
‫לקיצור היקף וטווח ההשקה הנדרש‪.‬‬

‫המלצה ‪ :1‬פיתוח מנגנון להשקעה בתשתיות‬

‫לפי צרכים וההזדמנויות בטווח של ‪ 10-5‬שנים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬גגות סולריים למבני ציבור‪ ,‬פתרונות בתחומי התחבורה כגון אובר‬

‫במקום אוטובוסים‪.‬‬
‫בטווח הקצר‪ :‬שירותים משופרים‪ ,‬הגדלת הכנסות הרשויות הערביות‬

‫ולהזדמנויות חדשות בתעסוקה‬
‫בטווח הארוך‪ :‬השוואת שירותים והזדמנויות בין הרשויות והאוכלוסיות‬

‫היהודית והערבית‪.‬‬

‫המלצה ‪ :2‬עידוד פיתוח אזורי מסחר‪ ,‬שירותים ותעשייה‬

‫מחייב צוות תכנוני מקצועי‪ :‬חלק מהרשות לפיתוח כלכלי של מיעוטים‪ ,‬או יחידה ייעודית‬
‫במשרדי הפנים‪ ,‬הכלכלה והתשתיות‪.‬‬

‫תפקידה‪ :‬הסרת חסמים בפני יזמים ועידוד משקיעים פרטיים להשקעה בתשתיות‪,‬‬
‫והרחבת הפעילות העסקית ביישובים הערביים‪.‬‬

‫דגשים‪:‬‬
‫•הבאת תעשייה מתקדמת (בייחוד ‪ )IT‬ליישובים ערביים מרכזיים והקמת ‪ 5‬מרכזי‬

‫תעשייה מתקדמת‪.‬‬
‫•הקמת מרכזי תעסוקה בתחום ההייטק ביישובים ערביים‪.‬‬
‫•הסבה ומציאת פתרון לאזורי תעשייה פנים‪-‬יישוביים קיימים‪.‬‬

‫•הבניית מקורות הכנסה עצמית וחלוקה הוגנת יותר‬
‫של משאבים לאומיים‪.‬‬

‫המלצה ‪ :3‬קידום עסקים מעבר לגבולות הקהילה‬

‫• תמריצים לפירמות מובילות בארץ (ובעולם) לפתוח סניפים ולהנגיש שירותים‬
‫מתמחים לחברה הערבית‪.‬‬

‫• קידום פיתוח ממשל תאגידי‪.‬‬
‫• פיתוח וקידום מקורות אשראי חדשים‪.‬‬

‫• פיתוח שפה ותרבות עסקית‪.‬‬

‫המלצה ‪ :4‬הרחבת שוק תעסוקת הייטק הפתוח לערבים‬

‫• תמריצים למכרזים לשירותי מחשוב ופיתוח מערכות תוכנה לגופים ממשלתיים‬
‫וציבוריים‪.‬‬

‫• גיוס מכסה קבועה של מהנדסים ערבים בנוסח "ייצוג הולם"‪.‬‬
‫• תמיכה ממשלתית (הטבות מס‪ ,‬מענקי העסקה) לקבלני‪-‬משנה של חברות‬

‫הייטק ובתי תוכנה‪ ,‬שיפעלו ביישובים ערביים‪.‬‬

‫המלצה ‪ :5‬הכנסת נושא התעסוקה ופיתוח קריירה למערכת הלימודים‬

‫• בדגש על שילוב נשים‪.‬‬
‫• ישפיע על תכנון החיים האישיים ועל השתלבות איכותית בשוק העבודה‪.‬‬

‫המלצה ‪ :6‬הגדלת אחוז הערבים במערכות וביחידות השלטוניות‬

‫• הצבת יעדים לשילוב נשים ערביות במשרדי הממשלה ובמשרות ציבוריות‪.‬‬
‫• הכשרה והנגשה של נשים ערביות למשרות במגזר הממשלתי‪-‬ציבורי‪ ,‬בדרגי‬

‫קבלת החלטות‪.‬‬
‫• הסרת החסמים המונעים מנשים לצאת מהבית‪:‬‬

‫מעונות‪ ,‬תחבורה ציבורית‪.‬‬

‫משילות מנקודת מבט של חברה משותפת‬

‫מובילים‪:‬‬
‫– עובד יחזקאל‬
‫– ד"ר נביל סעדה‬
‫– ד"ר רמזי חלבי‬

‫מנחה‪:‬‬
‫‪ −‬ספא גארב‬

‫הנחות יסוד‬

‫בכדי להגיע לשותפות מלאה בקבלת ההחלטות ובהכרעות הלאומיות יש‬
‫צורך לקדם‪:‬‬

‫• שינוי תפיסתי בנוגע לייצוגם (גם בדרג הפוליטי וגם בדרג המקצועי) של ערביי ישראל‬
‫במשילה בישראל‬

‫• הקצאה שוויונית של משאבים כולל "אפליה מתקנת" היכן שיידרש‬

‫להשריש בקרב החברה הערבית את התפיסה שעדיף‬ ‫•‬
‫להשתתף בחיי המדינה ובהכרעותיה מאשר להסתגר‬

‫בסקטוריאליות‬

‫הצעה‪ :‬כיוונים חדשניים להגברת השיתוף‬
‫במרחב המדינתי‬

‫• אסטרטגיה מלמטה‪-‬למעלה (‪ ,)bottom-up‬תוך יצירת שותפות בין‬
‫החברה האזרחית לשלטון המקומי‬

‫• הדבר ייצור הד להשפעה רחבה יותר ויוביל הצטרפות הממשלה‬

‫• במקום תפיסת המודל הישן לפיו חברי הממשלה מתווים מדיניות‬
‫והפקידים מבצעים‪ ,‬מודל חדש ‪ -‬שחקנים נוספים פעילים‬
‫נכנסים לתמונה ואף משפיעים על עיצוב המדיניות‬

‫שותפים פוטנציאליים‬

‫פקידות ממשלתית מקצועית בכירה‪,‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫המרחב האזרחי (עמותות; אנשים בעלי השפעה בזירות השונות‪,‬‬
‫האזרחית‪ ,‬העסקית‪ ,‬הפוליטית ועוד)‪,‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫מרכז השלטון המקומי‪,‬‬ ‫•‬
‫•‬
‫רשויות מקומיות ערביות ויהודיות‪,‬‬
‫•‬
‫המגזר העסקי‪,‬‬

‫ארגונים מקצועיים (המרכז להעצמת האזרח‪,‬‬
‫ההסתדרות הכללית‪ ,‬מרכז בגין‪ ,‬ג'וינט ישראל ועוד)‪,‬‬

‫השלטון המרכזי‪.‬‬

‫המלצה ‪ :1‬יצירת מרחב מדינתי משתף‬
‫התומך במשילות חדשה‬

‫• הקמת מועצה ציבורית למרחב המדינתי ‪ -‬גוף מתכלל המנוהל על ידי ניהול‬
‫משותף ערבי ויהודי והוועד המנהל שלו מורכב מאנשים בעלי עמדה‪ ,‬ידע וניסיון‬

‫משמעותיים‬

‫• תוצריה יהיו אזרחות פעילה‪ ,‬שותפויות בין השלטון המוניציפלי וגופים כלכליים‪-‬‬
‫עסקיים‪ ,‬הפקת דוחות תקופתיים‪ ,‬אספקת מידע רלוונטי ועוד‬

‫• יוביל לבניית קואליציות‪-‬השפעה‪ ,‬קואליציות חוצות‬
‫אוכלוסיות שיהוו בסיס לבניית קואליציות אד הוק‬
‫לנושאים שונים‪ ,‬חקיקה והקצאות משאבים‪.‬‬

‫המלצה ‪ :2‬הגדלת נגישות היזמים הערביים‬
‫לכלים הפיננסיים‬

‫• הגברת המודעות בקרב אנשי העסקים הערבים לגבי אפשרויות המימון ברמה‬
‫הארצית יוביל ליצירת הד ומודעות ציבורית לחסמים הקיימים בפני היזמים‬
‫הערבים‪,‬‬

‫• יוביל להגדרה מחדש של מערכת יחסי הגומלין בין הבנקים והגופים הפיננסיים‬
‫לבין העסקים הקיימים‪,‬‬

‫• יוביל לפריצת גבולות של חברות עסקיות בבעלות יזמים‬
‫ערבים וחדירה לשוק הכלל ארצי‪,‬‬

‫• יוביל לשיתופי פעולה עסקיים בין יזמים ערבים ויהודים‪.‬‬

‫המלצה ‪ :3‬יצירת פלטפורמות לשיתופי פעולה‬
‫בין השלטון המקומי למגזר השלישי‬

‫• יאפשר יוזמות משותפות לרשויות המקומיות והמגזר השלישי לשיפור חיי‬
‫התושבים ולגיבוש פתרונות לסוגיות נבחרות‪,‬‬

‫• ייצר שלטון מקומי מוביל ביחד עם החברה האזרחית‪ ,‬הלוקח אחריות על‬
‫פתרונות לסוגיות תושביו‪ ,‬המניע ומשפיע על תהליכים ממשלתיים לטובת‬

‫האזור‬

‫תחומים מוצעים להתמקדות (דוגמאות)‪ :‬תעסוקה בתחום הטכנולוגי‬ ‫•‬
‫(הייטק)‪ ,‬תחום תעסוקת אקדמאיים‪,‬‬

‫חינוך לשוויון ושילוב בחברה הישראלית‪,‬‬
‫חינוך אזורי לשלום ולאחווה‪,‬‬

‫שיתוף פעולה אזורי‪ ,‬הרחבת המאבק באלימות‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫המלצה ‪ :4‬עידוד (מימון וביצוע) פרויקטים‬
‫בתחומי הרשויות המקומיות בשיתוף יזמים‬

‫• חבירה למגזר העסקי מצד רשויות מקומיות ערביות‪ ,‬או במשותף ערביות‬
‫ויהודיות‪,‬‬

‫• ייזום פרויקטים מסוג זה יצריך פניה לממשלה למתן תמריצים והפשרת‬
‫קרקעות מצדה‪ .‬מוצעת התנעה של פרויקט ספציפי תוך פניה ליזמים ובמקביל‬

‫לממשלה‪,‬‬

‫יוביל לבניית תשתיות לפרויקטים יזמיים בתחום הרשויות המקומיות‬ ‫•‬
‫הערביות‪ ,‬למינוף נכסים ציבוריים לצמיחה כלכלית במשותף‬
‫עם יזמים עסקיים‪ ,‬יצירת מקומות עבודה‪ ,‬שיתופי פעולה בין‬
‫רשויות מקומיות ערביות ויהודיות סביב מיזמים עסקיים‪,‬‬

‫יצירת תשתית להתערבות ממשלתית להכרזה על אזורי פיתוח‪.‬‬

‫המלצה ‪ :5‬שילוב ערבים בתכניות לימודים‬
‫המובילות למשרות ממשלתיות‬

‫• קביעת יעד של ‪ 20%‬ייצוג ערבי מקרב הסטודנטים בתכניות לימודי ממשל‬
‫המשלבות התמחות במשרדי הממשלה (עתידים‪ ,‬צוערים וכד')‬

‫• עידוד הצטרפות ערבים לתכניות הללו (הגברת המודעות‪ ,‬מלגות ועוד)‬

‫• יוביל ליצירת תשתית אקדמית לשילוב ערבים בתכניות ייחודיות להשתלבות‬
‫במרחב הממשלתי‪,‬‬

‫• יוביל ליצירת תשתית ארגונית במשרדי הממשלה הערוכה‬
‫לקליטת פקידות מקצועית ערבית בקרבה‪.‬‬

‫המלצה ‪ :6‬מעקב וניטור אחר שיעור העסקת ערבים‬
‫במרחב הציבורי‬

‫• מעקב וניטור אחר שיעורי העסקה של ערבים בחברות ממשלתיות מתוקף‬
‫החוק לייצוג הולם‪.‬‬

‫לטווח הארוך הדבר יוביל לאמון הדדי ועבודה משותפת של ערבים ויהודים‬ ‫•‬
‫במגזר הציבורי‪ ,‬לבניית פקידות מקצועית ערבית בתפקידי מפתח במגזר‬
‫הציבורי‪ ,‬לתהליכי מדיניות מסונכרנים עם קהל היעד הערבי‪ ,‬וליישום‬
‫אופטימלי של‬
‫המדיניות המכוונת לאוכלוסייה הערבית‪.‬‬

‫תכניות יוזמות בתחום המקרקעין לישוב הערבי‬
‫ושותפות בנושא קרקע‬

‫מובילים‪:‬‬
‫‪ -‬פרופ' יצחק שנל‬
‫‪ -‬עו"ד קייס נאסר‬

‫מנחה‪:‬‬
‫‪ −‬עו"ד יונתן נפתלי‬

‫הנחות יסוד‬

‫שאלת הקרקעות היא נושא מפתח בפיתוח הישובים הערבים ובהסדרת‬
‫היחסים בין יהודים לערבים‪.‬‬

‫יצירת מסגרת ממשלתית‪ -‬ארצית שתפעל לליווי תכנון תכניות יוזמות‬
‫במקרקעין‪ ,‬ולליווי ביצוען תקדם את צמצום הפער בתחום המקרקעין‪.‬‬

‫הגברת שיתוף הפעולה בין רשויות ערביות ליהודיות‪ ,‬בנושאי מקרקעין‪-‬‬
‫כתשתיות‪ ,‬טבע ומבני ציבור‪-‬תאפשר שילוב הערבים בחברה הישראלית‪,‬‬

‫לרווחת כל אזרחיה‪.‬‬