The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by chanimarzel4u, 2019-07-01 02:58:36

סיפור מסגרת - הספר

סיפור מסגרת - הספר

‫הגדרות מזלזלות‬

‫[איזה נודניק!]‬

‫שימוש לרעה בגילוי לב‬

‫[העיקר אמרת שאת מתחילה דיאטה]‬

‫אישור הגדרה עצמית שלילית‬

‫[ילדה‪ :‬אוף‪ ,‬אני כזאת שמנה‪.‬‬
‫אמא‪ :‬באמת השמנת מאד‪].‬‬

‫חוץ מכל אלו נמצא גם את הבאים‪ ,‬אשר להם ייחדנו בספר זה אבן‬
‫בפני עצמה‪:‬‬

‫חוסר אמון‪ ,‬לעג ‪ ,‬חיקוי‪ ,‬מובן מאליו‪ ,‬ציניות‪ ,‬כינויי גנאי‪ ,‬ניבוי עתיד‬
‫שלילי‪ ,‬השפלה בפאשלה‪ ,‬ביטול‪ ,‬זלזול‬

‫בחמש מילים‪:‬‬

‫כשדורכים על יבלת‪ -‬זה כואב‪.‬‬

‫בארבע מילים‪:‬‬

‫בואו נשמור על הלב‪.‬‬

‫בשלוש מילים‪:‬‬

‫העונש כבד מדי‪.‬‬

‫בשתי מילים‪:‬‬

‫אפשר אחרת‪.‬‬

‫במילה אחת‪:‬‬

‫די!‬

‫בלי מילים‪:‬‬

‫אם היית יודעת שזה מעליב‪ ,‬נכון‬
‫שלא היית אומרת את זה?‬

‫קחי אחד מסוגי ההעלבה המתוארים‬
‫ונסי להוציא אותו מהלקסיקון‪.‬‬
‫הצלחת? עברי לסוג הבא בתור‪.‬‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫תפסיקי לחשוב שאת המחנכת שלו‪ ,‬את‬
‫שומעת‪ ,‬גבירתי? אם עוד פעם אחת אני‬
‫רואה שאת מחקה אותו ככה‪ ,‬אני‪.- - -‬‬

‫הפחדה‬

‫פחד הוא אנרגיה‪ .‬אנרגיה קשה‪.‬‬
‫נסי להפחית מינונים‪ .‬בבקשה‪.‬‬

‫אם הם לא יפחדו בכלל‪ ,‬תהיה כאן אנרכיה‪ .‬יהיה בלגן‪.‬‬
‫אם הם יפחדו מדי‪ ...‬טוב‪ ,‬את מנחשת לבד‪ .‬יהיה נזק רגשי‪.‬‬
‫האיזון הוא‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬מילת המפתח‪ .‬אבל אם את מתלבטת‪ ,‬כדאי‬

‫לך לקחת סיכון ולהפחיד פחות‪.‬‬

‫לגמרי‪ .‬אבל גם לילדים קשה לסדר את החדר‪ .‬תזכירי לי מה אומרים‬
‫להם כשהם מתלוננים? איך הפחדה נשמעת?‬
‫מי פתח את המגירה שלי?!?!‬
‫מה קורה כאן?!‬
‫בוא הנה מיד!‬

‫בעצם השאלה בטון מפחיד שכזה‪ ,‬את מכניסה את הנאשם התורן‬
‫לפאניקה‪.‬‬

‫זו‪ ,‬אגב‪ ,‬הדרך הכי קלה ובטוחה לגרום לו לשקר‪ .‬ואחר כך לשקר עוד‬
‫כדי שלא להיתפס על השקר הקודם‪.‬‬
‫מפחיד‪ ,‬לא?‬
‫ממה ילדים מפחדים?‬
‫> מצעקות‬
‫> מביקורת‬
‫> מהעלבה‬
‫> מעונש‬
‫> ממכות‬
‫> מכעס חריף‬

‫טווח קצר‬

‫טווח ארוך‬ ‫אין מה לומר‪,‬‬
‫נכון‪ ,‬זו הבעיה איתו‬ ‫הפחד הוא כלי‬
‫בעצם‪ .‬הוא עוזר לרגע‪,‬‬ ‫אפקטיבי‪ .‬תראה‬
‫ובעתיד הוא פגע‪.‬‬ ‫איך הם סידרו‬

‫את החדר?‬

‫טווח קצר‬

‫אז מה אתה‬ ‫טווח ארוך‬
‫רוצה שנעשה‬

‫במקום‬
‫להפחיד?‬

‫טווח קצר‬ ‫בשלוש מילים?‬
‫שנחנך חינוך ענייני‪.‬‬

‫זה קשה!‬ ‫לגמרי‪ .‬אבל גם לילדים‬
‫קשה לסדר את החדר‪.‬‬
‫תזכיר לי מה אומרים‬
‫להם כשהם מתלוננים?‬

‫אל תפחדי מחינוך בלי הפחדה‪.‬‬

‫בפעם הבאה שתזהי פחד במערכת‬
‫היחסים שלך עם הילדים‪ ,‬הקלילי‬
‫את הסיטואציה בעזרת הומור‪.‬‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫"אתה רוצה שנקרא לך מעצבן?"‬

‫הצמדת תווית‬

‫חסר אחריות‬ ‫אתה טיפש!‬

‫שקרן‬ ‫תוית‬ ‫איזה מעצבן‬
‫חוצפן‬ ‫שלילית‬

‫בלגניסט‬ ‫מרגיזן אחד‬

‫שלומפרית‬

‫עקשנית‬

‫תמיד מרוצה‬ ‫גאון‬
‫צדיקה‬
‫פרפקציוניסט‬ ‫תוית‬
‫ילד טוב ירושלים‬ ‫חיובית‬ ‫חייכנית‬
‫רגוע‬
‫מושלמת‬
‫בוגרת‬

‫אחת ההפרדות החשובות בחינוך היא ההפרדה בין הילד להתנהגות‬
‫שלו‪ .‬הן החיובית והן השלילית‪.‬‬

‫מה לעשות‪ ,‬הצמדת תווית היא ההפך הגמור‪.‬‬
‫וזה גם לא הוגן‪.‬‬

‫חשוב לזכור שילד מורכב מהרבה חלקים‪ ,‬והשלם תמיד גדול מסך‬
‫חלקיו‪.‬‬

‫בשום אופן ומשום זווית לא‬
‫כדאי להצמיד תווית‪.‬‬

‫במקום לומר 'אתה גאון'‪ ,‬אמרי‪:‬‬
‫המשפט הזה שאמרת‪ -‬גאוני‪.‬‬

‫במקום לומר 'אתה שלומפר'‪ ,‬אמרי‪:‬‬
‫תכניס בבקשה את החולצה למכנסיים‪.‬‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫"לא ככה! איך אתה מוזג‪ ,‬תגיד לי? מה‪ ,‬יש‬
‫לך ידיים עקומות? אתה לא רואה שהכל‬
‫נשפך?? מה זה‪ ,‬אין לך עיניים???‬

‫השפלה בפאשלה‬

‫וקורה לכולם‪,‬‬ ‫משהו נשפך‪,‬‬
‫וזה לא באמת‬ ‫נשבר‪ ,‬נעלם‪,‬‬
‫הילד שלי נבוך ונכלם‪.‬‬
‫סוף העולם‪,‬‬
‫מנקים‪ ,‬אוספים‪,‬‬ ‫ואני?‬
‫מוסיפה שמן‬
‫מחפשים‪,‬‬
‫שוב מחדש‪ ,‬מנסים‪.‬‬ ‫למדורה?‬
‫מגבירה את הלהט‪,‬‬
‫ביננו‪,‬‬
‫פאשלה היא מציאות‬ ‫כולי להט‪,‬‬
‫משנתי סדורה?‬
‫לא חריגה‪.‬‬ ‫מלבה את האש‪,‬‬
‫והשפלה‬
‫מה יש?‬
‫בפאשלהמרגישה לי‬ ‫שיתבייש‪.‬‬
‫כמו‬ ‫או מסבירה שאפשר‬

‫וידוא הריגה‪.‬‬

‫נסי להתרגל להגיב מול פאשלה‬
‫במילים‪" :‬אתה בסדר?"‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫"תגידי‪ ,‬אין לך במקרה איזה ספר מעניין?"‬

‫זלזול‬

‫המילה זלזול היא משורש זול‪,‬‬
‫נכון שזה מספיק משכנע כדי לא לעשות את זה לילדים?‬

‫גם בנושא הזה יש ל'איך' ול'מה' מה ואיך לומר‪:‬‬

‫במנגינה‪ ,‬במבט‪ ,‬במילים‪-‬‬ ‫כל מה‬
‫לא חסרות דרכים‪.‬‬ ‫שממעיט‬
‫בערך הילד‪.‬‬

‫חוסר כבוד לילד‬
‫עצמו‪ ,‬לאישיות‬

‫שלו‪ ,‬לא רק‬
‫למשפט או מילה‬

‫ספציפיים‪.‬‬

‫רגשות‬

‫[אתה רכרוכי כמו ילדה]‬

‫מחשבות‬

‫[המחשבות שלך ממש מוזרות בזמן האחרון‪].‬‬

‫דעות‬

‫[אתה חושב שיש לך יותר שכל מכולם‪ ,‬אה?]‬

‫טעם אישי‬

‫[השילובים שלך חסרי טעם‪ ,‬שתהיי לי בריאה‪].‬‬

‫שאיפות‬

‫[זמרת כבר לא תהיי בגלגול הזה‪].‬‬

‫לא תמיד אנחנו מתכוונות לזלזל‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬אנחנו לא!‬

‫רק בגלל שאי אפשר לזלזל בעוצמה ההרסנית‬
‫של הזלזול‪ ,‬חשוב לפתח את המודעות‪.‬‬

‫נסי להיזכר בסיטואציה בה‬
‫מישהו זלזל‪ ...‬בך‪.‬‬

‫"מה עשיתם?!‬
‫איפה הייתם?!"‬

‫אנבהגאבפובעףא‪,‬אהםת‬ ‫חוסר אמון‬
‫הקצפת‪,‬‬
‫ככה אמא‬ ‫לא אני!‬
‫לא תדע‪.‬‬
‫מי ליקק את‬
‫הקצפת?‬

‫באמת?! ומה זה‬
‫ממעהל גשהיבישנשהפל?ךתייכםאן‪,‬‬

‫לא אני!‬ ‫מיהלקיצקפקתא?ת‬
‫שכהלתהגכבברודת!‬
‫לא נעים‪ ,‬אמא‬
‫מאמינה לי‪ .‬בפעם‬
‫הבאאתההלקאצאפלת‪.‬קק‬

‫פרדוקס האמון‪:‬‬
‫כשאת תופסת אותו בשקר‪ ,‬הוא יחפש דרך מתוחכמת יותר בפעם‬

‫הבאה‪.‬‬
‫כשאת מאמינה לו (או משדרת שאת מאמינה)‪ ,‬הוא ירגיש אי נעימות‬

‫ויעדיף לא לשקר‪.‬‬
‫קשה לך להאמין? (תרתי משמע‪)):‬‬
‫את מוזמנת לנסות‪ .‬מקסימום תצליחי‪ ,‬מה יכול לקרות?‬

‫יש לזה‪ ,‬אגב‪ ,‬הסבר פסיכולוגי מעניין שאין כאן מקומו‪ .‬אבל השטח‬
‫מדבר בעד עצמו‪.‬‬

‫זה עובד‪ .‬תאמיני או לא‪.‬‬

‫הסיכון בחשד שווא גדול פי כמה וכמה‬
‫מהסיכון בנפילה בפח הנאיביות‪.‬‬

‫גם כשאת בלי שום ספק לא מאמינה לו‪ ,‬דאגי‬
‫להעביר לו את המסר שאת מאמינה בו‪.‬‬

‫בפעם הבאה בה נראה לך שאחד‬
‫הילדים משקר‪ ,‬שדרי אמון מלא‪.‬‬

‫אולי תופתעי‪.‬‬

‫"מה? אני לא מבינה! תדברי ברור‪ .‬נו‪,‬‬
‫די‪ .‬אין לי זמן עכשיו‪ .‬את לא רואה‬
‫שאני באמצע לשטוף כלים?"‬

‫חוסר סבלנות‬
‫חידה‪:‬‬
‫הורים מצפים שלילדים יהיה ממני בלי גבול‪,‬‬

‫להורים עצמם אני נעלם כשהילדים עוברים את הגבול‪.‬‬
‫מי אני?‬

‫טוב‪ ,‬את לא חייבת לענות‪ .‬למי יש בכלל סבלנות לחידות‪.‬‬
‫ובכלל‪ ,‬מי לא יודע?‬

‫כל האמהות מכירות אותה‪ .‬הסבלנות‪.‬‬

‫אם הייתי יכולה לייצר ממנה בכמויות ולמכור‪ -‬הייתי יכולה לרכוש‬
‫דירות לכל שמונת ילדי ולהישאר עם עודף‪.‬‬
‫אבל היא לא נמכרת‪ .‬בשום חנות‪.‬‬

‫וכשמשתמשים בהפך ממנה‪ ,‬בחוסר סבלנות‪ ,‬זה משקע בצנרת‪.‬‬
‫פלונטר‪.‬‬

‫טווח קצר‬

‫טווח ארוך‬ ‫ברור לי למה‬
‫ברור לי שזה עושה‬ ‫זה קורה‪ .‬הם‬
‫נזק‪ ,‬כי זה משדר‬ ‫יכולים להוציא‬

‫דחיה‪ ,‬לחץ‪ ,‬זה‬ ‫מהדעת‪.‬‬
‫אפילו מעליב‪.‬‬ ‫טווח קצר‬

‫כל הפעלה של‬ ‫טווח ארוך‬
‫שריר הסבלנות‬
‫בנפרד‪ ,‬יש לה‬
‫ערך בלתי תלוי‪.‬‬

‫טווח קצר‬ ‫כל הפעלה של שריר‬
‫הסבלנות‪ ,‬מחזקת‬
‫אותו ומייצרת את‬

‫הפעם הבאה‪.‬‬

‫קחי נשימה עמוקה‪,‬‬
‫אמא‪ .‬ואם זה ייקח‬

‫זמן? זה בסדר‪.‬‬
‫יש לנו סבלנות!‬

‫אפשר לסבול את חוסר הסבלנות‪.‬‬
‫לא מתים ממנה‪ ,‬כן סובלים‪.‬‬
‫סבלנות רוכשים בסבלנות‪.‬‬
‫סבלנות מלמדים בסבלנות‪.‬‬

‫ועושים את כל זה עם הרבה סבלנות לעצמך‪.‬‬

‫תרגלי סבלנות דווקא בשעה‬
‫הכי לחוצה ביום‪.‬‬

‫התחילי עם משפט אחד‪.‬‬
‫כשתגלי שיש לך סבלנות‪,‬‬

‫תעלי את המינון‪.‬‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫תפסיקי לחשוב שאת המחנכת שלו‪ ,‬את‬
‫שומעת‪ ,‬גבירתי? אם עוד פעם אחת אני‬
‫רואה שאת מחקה אותו ככה‪ ,‬אני‪.- - -‬‬

‫חיקוי‬

‫מי מחקה את מי?‬

‫הבשורה הרעה‪:‬‬

‫חיקוי הוא מעליב‪ .‬אין על זה ויכוח‪.‬‬

‫הבשורה הטובה‪:‬‬

‫היות שהוא לא מילים אלא מעשה‪ ,‬קל יותר להימנע ממנו‪.‬‬

‫אם תבחרי לשנות רק דבר אחד‬
‫מכל הספר הזה‪ ,‬לכי על חיקוי‪.‬‬
‫אין מעשה בעולם שמגיע עליו עונש כזה‪.‬‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫אוי לא‪ ,‬אל תתחיל להתבכיין‬
‫עכשיו‪ .‬רק זה לא! תינוק!‬

‫כינויי גנאי‬

‫מהם כינויי גנאי‪ -‬לא צריך להסביר‪.‬‬
‫למה לא כינויי גנאי‪ -‬לא צריך להכביר‪.‬‬

‫מה נשאר?‬
‫לחפש פיתרון הולם לבעיה ההולמת הזו‪ .‬הולמת בכל הכח‪ .‬בילדים‬

‫שלנו‪.‬‬

‫למי שרוצה להיפטר מתופעת כינויי הגנאי (או רוצה לעזור לילדים‬
‫להיפטר ממנה)‬

‫מוצע הרעיון הבא‪:‬‬

‫בכל פעם שבה תיפלט מילה שעונה על ההגדרה 'כינוי גנאי'‪ -‬עשי‬
‫פעולה מסוימת שבחרת מראש‪.‬‬

‫איזו פעולה?‬

‫כל פעולה מתאימה‪ ,‬ובלבד שהיא קצרה‪ ,‬ממוקדת אך דורשת ממך‬
‫עצירה‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬

‫צחצוח שיניים‬
‫קריאת פרק תהילים‪.‬‬
‫שתיית כוס פטל ממותק מדי‪.‬‬
‫אפילו מציצת סוכריה חמוצה‪.‬‬
‫הפואנטה היא לקשר את הנפילה עם עשייה שיש בה נוכחות‪.‬‬
‫את תגלי שיהיה לך קל יותר להימנע מטעות בפעם הבאה‪.‬‬

‫זה לא 'עונש'‪ ,‬זו הנכחה‪.‬‬
‫ויש לה כח ליצור שינוי‪.‬‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫"עכברונת"‬

‫כינויי חיבה שליליים‬

‫זה מה שהם חושבים‬ ‫היא ממש קופיפה‪...‬‬
‫עליה?! זה לא יפה!‬ ‫איזה מותק!‬

‫אמאלה‪,‬‬
‫לאן‬

‫הגעתי?‬

‫ראיתם איזו בנדיטה‬
‫קטנה‪ ,‬תראו איך‬

‫מרימה את הראש?‬

‫איזו מכוערת‪,‬‬
‫טפו טפו טפו‪.‬‬

‫זה אולי נשמע מתוק והמשמעות בכלל הפוכה‪ ,‬רק בגלל עין הרע‪,‬‬
‫שלא נדע‪.‬‬

‫אבל אם כבר להחמיא‪ ,‬בואו נעשה את זה ישר‪ .‬תראו כמה שהיא‬
‫חמודה‪.‬‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫"הילדים של אחותי בחיים‬
‫לא מתנהגים ככה!"‬

‫השוואה‬

‫אפשרי?‬

‫רוצה לדעת איך הופכים מקל לקצר יותר בלי לגעת בו?‬

‫פשוט‪ .‬שמים לידו‬
‫מקל יותר ארוך‪.‬‬

‫הפלוס הגדול הוא‪ -‬שלכל אחד יש ערך מוחלט‪.‬‬
‫השוואה היא תחרות‪ .‬רק זה חסר לנו‪.‬‬

‫הערך מוכפל דווקא כשהוא עומד בפני עצמו‪.‬‬
‫איזה מזל‪ ,‬בורא עולם חילק לכל אחד את החלק שלו‪.‬‬

‫הרבה יותר שווה לא להשוות‪.‬‬

‫אף אחד הוא לא יותר ולא פחות ממישהו אחר‪.‬‬

‫נסי להימנע מהשוואות‪ .‬בין הילדים לבין‬
‫עצמם‪ .‬בינם לבין החברים שלהם‪.‬‬

‫וגם‪ ...‬בינך לבין נשים אחרות‪ .‬למה‪ ,‬יש מישהי שיש‬
‫לה אתגרים כמו שלך? מה בכלל יש להשוות?‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫"היית צריך לראות איך היא נראתה‬
‫היום עם הבובות שלה‪ .‬כאילו היא‬
‫חושבת שהן אמיתיות‪".‬‬

‫לעג‬

‫שלום‪ ,‬קוראים לי צחוק‪.‬‬
‫ואני ממש מבקש‪ ,‬אל תעשו ממני צחוק‪.‬‬
‫אני יפה לבריאות‪ ,‬אני משדרג את המציאות‪ .‬אני‬
‫מפריש אנדורפינים‪ ,‬אני שווה כמו ויטמינים‪,‬‬

‫יש לי תכונות כל כך חשובות‪.‬‬
‫אז למה‪ ,‬תגידו לי‪ ,‬למה‪ ,‬יש כאלו שעושים ממני צחוק?‬

‫למה יש מי שעושה בי שימוש‪ ,‬לרעה?‬
‫למה יש מי שהופך אותי ל ֵחץ‪ ,‬שיוצר‬
‫ממני חיץ‪ ,‬שחוצה איתי גבולות?‬

‫למה אני מרגיש לפעמים חסר טקט‪ ,‬מעליב‪ ,‬לא חברותי‪,‬‬
‫כשחברה ושמחה הם מלכתחילה כל מהותי?‬
‫איך זה שיש צחוק ויש צחוק ויש ביניהם פער?‬
‫למה ואיך יתכן שאני גורם למישהו‪ -‬צער?‬
‫מישהו התבלבל‪ ,‬אולי?‬
‫מישהו לא מספיק חשב עלי?‬
‫כנראה לא מספיק חשב‪ ,‬בכלל‪.‬‬

‫תקשיבו‪ ,‬פעם אחת מותר לי להיות רציני‪.‬‬
‫אני ממש מבקש מכם‪ ,‬בשם כל הבדיחות בעולם;‬

‫לצחוק עם מישהו‪ -‬זה נהדר‪ ,‬זה כיף‪ ,‬זה מלהיב‪.‬‬
‫לצחוק ממישהו? אויש‪ .‬זה נורא‪ ,‬זה מעליב‪ ,‬זה מכאיב‪.‬‬

‫אני הצחוק שלכם‪ ,‬ואני כאן כדי להישאר‪,‬‬
‫תעשו לי טובה‪ ,‬תדאגו שאף אחד לא יצטער‪.‬‬

‫עבדכם הנאמן‪,‬‬
‫הצחוק שלכם‪.‬‬

‫יש צחוק לא מצחיק בכלל‪ .‬בטח‬
‫לא את זה שצוחקים עליו‪.‬‬

‫אל תצחקי על הילדים‪ .‬בבקשה!‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫"מה עובר עליך‪ ,‬תגיד?‬
‫בטח שמותר‪ .‬איזו מן שאלה זאת?"‬

‫מובן מאליו‬

‫מובן מאליו? גם זה יכול להקטין? נו‪ ,‬די!‬
‫אבל כן‪ .‬מילים (או מנגינות) שמבטאות שמה שנאמר הוא מובן מאליו‪,‬‬

‫לא מחדש‪ ,‬לא מעניין‪ ,‬ידוע ומוכר‪-‬‬
‫אלו מילים מקטינות‪.‬‬

‫גם אנחנו‪ ,‬הבוגרים בסיפור הזה‪ ,‬נרגיש מאד לא נעים מול‪" :‬גילית‬
‫את אמריקה!" אחרי שסיפרנו משהו שחשבנו‪ ,‬אולי בטעות‪ ,‬שהוא‬

‫חידוש מרענן‪.‬‬
‫אם אותנו זה מקטין‪ ,‬את הילדים זה ממזער‪.‬‬

‫ובבקשה אל תגידו לי שזה מובן מאליו☺‬

‫אלא מה? להשאיר‬ ‫לסגור את‬
‫אותה פתוחה?‬ ‫הדלת?‬
‫מה נראה לך?‬

‫לסגור את‬
‫הדלת?‬

‫ברור!!!‬

‫הכוונה‪ :‬כן‪ .‬צריך לסגור את הדלת‪.‬‬
‫ההבנה‪ :‬השאלה הזו טיפשית‪ .‬אני טיפש‪.‬‬

‫לסגור את‬
‫הדלת?‬

‫כן‪ .‬תודה‪.‬‬

‫בדקי את עצמך‪ .‬את משדרת לפעמים‬
‫ש'זה מובן מאליו'?‬

‫"שתהיי בריאה‪ ,‬באמת‪ .‬איזו בלעבוסטע‬
‫תצא ממך‪ ,‬אם אפילו מחברות את לא שמה‬
‫במקום‪ ,‬אה? מי יתחתן איתך‪ ,‬תגידי לי?"‬

‫ניבוי עתיד שלילי‬

‫ניבוי עתיד שלילי? זה עסק מהדהד‪.‬‬
‫יש כאלו שסוחבים איתם מילים כאלו לעולם ועד‪.‬‬
‫קשה מאד מאד להתמודד מול מילים שנחרטות‪ ,‬חזק‪ ,‬לעומק‪.‬‬
‫מה יצא ממך‪ ,‬מה? בחיים לא תצליחי לנהל בית!‬

‫אתה?! בחיים לא תצליח בחברה! אין לך סיכוי!‬

‫נבואה לא נזרקה בנו‪ ,‬כך שאין סיבה מוצדקת לזרוק אותה על הילדים‪.‬‬
‫ובטח לא לזרוק אותם אל ים החיים כשהיא מהדהדת ברקע‪.‬‬

‫ניבוי עתיד חיובי לעומת זאת‪ -‬רצוי וכדאי‪ .‬בוודאי‪.‬‬
‫אני יודעת שתצליח בכל דבר שתעשה‪.‬‬
‫אתה תראה‪ ,‬יצא ממך משהו גדול!‬

‫את? כל מה שתגעי בו יהפוך לזהב‪ .‬איזה כיף למי שיתחתן איתך!‬

‫לנבואה יש עוצמה‪ .‬היא מגשימה את עצמה;‬
‫לכן לבחירה בסוג ה'נבואה'‬
‫יש משמעות עצומה‪.‬‬

‫כשמשהו מציק לך בהתנהגות של‬
‫הילדים‪ ,‬עצמי עיניים ודמייני אותם‬
‫בדיוק כמו שהיית רוצה שהם יהיו‪.‬‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫"השולחן!"‬

‫פקודה‬

‫לאמא יש הרבה מאד כובעים‪ .‬מה הכובע המועדף עלייך?‬

‫מטפלת סטייליסטית מבשלת אחות‬
‫מרדימה מורה לחשבון יועצת שעון מעורר‬

‫(ואנגלית ודקדוק ו‪).‬‬

‫מדריכה‬

‫מפקדת?!‬

‫יש כאן עסק‪ ,‬ולעסק הזה יש מנכ"ל‪.‬‬
‫המנהלת הכללית היא את‪.‬‬
‫והעסק חייב לתקתק‪.‬‬

‫בוקר‪ ,‬צהריים‪ ,‬ערב‪ ,‬לילה ושוב‪.‬‬
‫כל פרט בתמונה השלמה הזו חשוב‪.‬‬
‫מהתארגנות (רגועה?) בבוקר‪ ,‬לימודים‪ ,‬ארוחות‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬סדר‪,‬‬

‫מקלחות‪.‬‬
‫נשימה‪ ,‬נשיפה‪ .‬אוהו‪ ,‬כמה כוחות‪.‬‬
‫הזמן קצר‪ ,‬הילדים עצלים והמנהלת עייפה כבר מלבקש ולהזכיר‪.‬‬

‫הנה‪ ,‬לכאן בדיוק נכנסות הפקודות‪.‬‬

‫אי אפשר בלי פקודות‪ ,‬שום דבר לא יזוז כאן אחרת‪.‬‬
‫אי אפשר איתן‪ ,‬הן מכניסות אנרגיה שלילית לצנרת‪ ,‬את לא מרגישה?‬

‫יש כל כך הרבה להספיק‪ ,‬למי יש זמן לב‪-‬ק‪-‬ש?‬
‫יש כל כך הרבה מה להפסיד‪ .‬אווירה טובה ומכבדת‪ ,‬למשל‪.‬‬

‫פקודה שייכת למפקדה‪ ,‬פקודה היא חדה‪.‬‬
‫כשהיא אחת יחידה‪ ,‬או לפחות במידה‪-‬‬
‫אפשר לעבור עליה לסדר היום‪.‬‬

‫כשהמינון הופך למוגזם‪ -‬כדאי להוריד פרופיל‪.‬‬

‫לנבואה יש עוצמה‪ .‬היא מגשימה את עצמה לכן‬
‫לבחירה בסוג ה'נבואה' יש משמעות עצומה‪.‬‬

‫נסי להפוך פקודה אחת ביום לבקשה‪.‬‬

‫"עכשיו? למה לא בעוד עשר דקות? כשממש‬
‫ממש תצטרכי לצאת? עכשיו עוד מוקדם"‪.‬‬

‫ציניות‬

‫מהלאק נרעהללביך‪,‬ם!הם‬ ‫אי אפשר בלי‬
‫היאולדתיםם‪ ,‬השלםי‪,‬מאביתנילםאענמייכןי‪..‬ר‪.‬ה‬ ‫קצת פלפל‬
‫בחיים‪ ,‬נו‪,‬‬

‫באמת!‬

‫הם מבינים‬
‫שאני צוחקת‬

‫איתם‪ ,‬אל‬
‫תהיו כבדים‪.‬‬

‫לו היה נערך סקר‪ ,‬סביר שזו הייתה התוצאה שלו‪:‬‬

‫כשאבא או אמא מדברים בציניות‪:‬‬

‫‪49%‬‬ ‫‪51%‬‬

‫לומדים תקשורת‪.‬‬ ‫מהילדים נעלבים‪.‬‬

‫חזרה לסיפור‬ ‫חזרה לאינדקס‬

‫ציניות = אמירה לא ישירה‪.‬‬
‫לעיתים קרובות‪ ,‬בכוונה לפגוע‪.‬‬

‫ציניות היא מלשון צינה‪ .‬היא מקררת‬
‫יחסים‪ .‬וקור‪ ,‬כידוע‪ ,‬מכווץ‪.‬‬

‫מציניות קשה להיגמל‪ .‬מאד‪.‬‬
‫אבל אפשר‪ ,‬מבטיחה לך‪.‬‬

‫השלב הראשון הוא‪ :‬לרצות‪ .‬את רוצה?‬
‫השלבים הבאים הם מודעות והתמדה‪.‬‬
‫רוצה לדעת עוד איך עושים את העבודה?‬

‫מה שאת צריכה כדי להצליח בעבודה‬

‫על הדיבור נכלל במילה ראי"ה‪.‬‬

‫רצון‪ ,‬אבחון‪ ,‬ידע‪ ,‬התמדה‪.‬‬
‫רצון יש לך‪ ,‬אין לי בכלל ספק‪.‬‬
‫הספר שסיימת עכשיו הקנה לך חלק מהידע‬

‫ואת תביאי את ה התמדה‪.‬‬
‫מה שנשאר הוא להעניק לך מתנה‪:‬‬

‫כלי אבחון אינטראקטיבי‪.‬‬

‫אם תבחרי להשתמש באבחון תוכלי בקלות‬
‫לדעת מאיפה כדאי לצאת אל המסע‪.‬‬

‫לקבלת האבחון האינטראקטיבי‪ ,‬לחצי כאן<<‬


Click to View FlipBook Version