ירושלים של מטה

של מטה ירושלים القدس الدنيوية

ירושלים של מטה פרויקט גמר אוניברסיטת תל אביב בית הספר לאדריכלות ע״ש דוד עזריאלי תשפ״ג - 2023 מגיש: עומר כנעני מנחה: אדר׳ יורם שילה מנחה תזה: ד״ר רועי קוזלובסקי القدس الدنيوية below of Jerusalem בית קברות ישראלי-פלסטיני

5 ״קבל זאת כאזהרה חמורה ומוחלטת, אדוני, כדברי חוכמה עילאיים! אל תתעסק בעיניים שמעורבים בהם שלושת העולמות של האיסלאם, הנצרות והיהדות, כאן על פני האדמה – כדי שלא יהיה לך שום עסק עם עולמות הרפאים שלהם. משום שאלה השונאים זה את זה אינם הבעיה בעולם הזה. הם תמיד דומים זה לזה. אויבים הם תמיד אותו הדבר, או שנעשים כך במשך הזמן, שאלמלא כן לא היו יכולים להיות אויבים״ מילוראד פאביץ׳, מילון הכוזרים

4

תוכן עניינים הקדמה הפוגה | קצב קצב | הפוגה מחקר אדריכלי צורני ארכיטקטורה וקרעים חברתיים בתי קברות בירושלים קריית הממשלה אזור התערבות - גן הוורדים קבורה ביהדות והאסלאם קבורה משותפת צורות קבורה פרוגרמה קונספט עיצובי תכניות חתכים - Xlarge מבנה 1 - Large מבנה 2 - Medium מבנה 3 - Small מבנה 4 מבטים רשימה ביבליוגרפית 689 10 13 14 16 18 20 24 25 30 32 34 44 50 64 72 82 98 102

9 הפרויקט משלב בין שני תחומי המחקר – מחקר אדריכלי צורני שנערך במסגרת הסטודיו ומחקר תיאורטי שנערך במקביל. המחקר הצורני מתעמק בחקר קצב והפוגה כמרכיבים בסיסיים בקומפוזיציה האדריכלית, בוחן את ההשלכות המרחביות שלהם ואת הרגשות שהם מעוררים. במקביל, המחקר התיאורטי מתעמק בממדים התרבותיים, ההיסטוריים והסמליים של פרקטיקות קבורה, ומציע הבנה עמוקה של המשמעויות הבסיסיות הקשורות לטיפולוגיה אדריכלית זו. על ידי הצגת חוטי מחקר אלה, זה לצד זה, הספר מאפשר לקוראים לתפוס את היחס שבין אדריכלות לחוויה האנושית העמוקה של טקסי קבורה. הוא מזמין חקירה מעוררת מחשבה כיצד ניתן לרתום קצב והפוגה, הן מבחינה רעיונית והן מבחינה מרחבית. דרך זו לא רק מספקת מבט מקיף על הפרויקט אלא גם שופכת אור על תהליך העיצוב בפרויקט העוסק במגוון תרבותי ומתחים היסטוריים. באמצעות ההצגה הייחודית של זרמי מחקר מקבילים אלה, הפרויקט מזמין את המבקרים לעסוק במסע הרעיוני העומד בבסיס החזון של בית קברות יהודי-מוסלמי הרמוני.

8 תצורת קבורה שונות הינן שרידיה הקדומים ביותר של הארכיטקטורה ולא בכדי. ברוב התרבויות, מוות הוא המוטיב החשוב ביותר בחייו של אדם, כך שהעיסוק סביב תצורות הקבורה ומנהגיה מתקיים משחר ההיסטוריה. מדינת ישראל ידועה בשל האתוס המיליטריסטי שלה המתומצת במשפט "טוב למות בעד ארצנו" שמדגיש עד כמה האדמה חשובה מהחיים. האדמה הזו, שספגה דם רב, מאבקים ומלחמות, היא בסופו של דבר רק אדמה, המקום האחרון אליו כולנו מגיעים בסופם של החיים. האם האדמה, כמיתוס, יכולה לשמש כגורם מקרב במקום מבדיל? שם הפרויקט, "ירושלים של מטה", מבוסס על ציטוט שמקורו במשנה האומר שעל מנת שנוכל לקבל באחדות ושלום את ירושלים של מעלה עלינו להיות מאוחדים קודם כל בירושלים של מטה. אני מבקש לבחון את סוגיית הקבורה ובתי הקברות לשתי הדתות העיקריות בשטחי מדינת ישראל – יהודים ומוסלמים. על אף הקונפליקטים הרבים בין יהודים למוסלמים, קיים דימיון רב במנהגי הקבורה שלהם, החל מרגע המוות, תהליך הקבורה והמנהגים שלאחר מכן. שתי הדתות שמות בעדיפות עליונה את כבוד המת, תוך שימוש בטקסים המלווים אותו לעולם הבא. דימיון זה מאפשר לשלב ביניהם ובכך ליצור מרחב המשותף לשני הצדדים. במרוצת השנים שני הצדדים חוו אובדן קשה מנשוא על ולמען האדמה, אובדן המעלה לא אחת את התהיה האם קידוש האדמה חשוב יותר מקידוש החיים. אני מציע תכנון של בית קברות ישראלי - פלסטיני בגן הוורדים בירושלים, גן אשר ממוקם בציר המקשר בין משכן כנסת ישראל לבין בית המשפט העליון. מרחב שבעברו היה הכפר הערבי "שיח' באדר", ואילו כיום משמש כגן ציבורי כשלצידו בית הקברות היהודי הראשון בירושלים. הרעיון העיצובי עליו הפרויקט מבוסס הוא אלמנטים שונים של קצב והפוגה. בעוד שצורות הקבורה השונות יכתיבו את הקצב, אזורים ייעודים בבית הקברות יהוו כאזורי הפוגה אשר ינתקו את המבקר מהסביבה החיצונית. בכך הוא מנכיח את המצב הקיומי של מלחמה מתמדת עם הפוגות זמניות של שקט, ומזכיר למבקרים כי הסכסוך הינו על האדמה השייכת לכולנו כשבסופו של יום כולנו נחזור אליה.

11 אפשר לדמות את המצב החברתי-פוליטי בישראל לקומפוזיציה קצבית, שבה העימות המתמיד מהווה כקצב כשבתוכו ישנן הפוגות לסירוגין. המצב המתמשך של מתח וסכסוך משמש כקצב הבסיסי, המייצג את האתגרים והמאבקים המתמשכים איתם מתמודד האזור. קצב זה בא לידי ביטוי במחזורי אלימות, משא ומתן והפסקות אש, כל אחד מהם תורם להרכב של הנוף הפוליטי. עם זאת, בתוך העימות המתמיד ניתן לזהות רגעים מסוימים של הפוגות שמציעות הצצות של תקווה והזדמנויות לדיפלומטיה. הפוגות אלה, לרוב בצורה של הפסקות אש או יוזמות דיפלומטיות, מאפשרות הפסקה זמנית מלוחמה אקטיבית ומספקות אפשרות לדיאלוג ולפתרון פוטנציאלי. ההפוגות בוויכוח הפוליטי מציעות הזדמנות לשקף ואולי אף לחזות עתיד הרמוני, בתוך המורכבות המתמשכת של המצב הפוליטי-חברתי בישראל. מאז הקמתה מדינת ישראל היתה מעורבת במספר רב של מלחמות ומבצעים צבאיים גדולים. זאת בנוסף למספר לא קטן של מבצעים צבאיים ותקריות צבאיות בקנה מידה קטן. קֶצֶב | הֲפּוגָה הפוגה = רווח שיוצר מקום וזמן 2030 2020 2010 2000 1990 1980 1970 1960 1950 מלחמת העצמאות מבצע עלות השחר מלחמת לבנון ה-2 מלחמת לבנון ה-1 מלחמת ששת הימים מבצע קדש מבצע שומר החומות מלחמת המפרץ מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע מגן וחץ מבצע צוק איתן מבצע דין וחשבון מלחמת יום הכיפורים מלחמת ההתשה האינתיפאדה ה-1 האינתיפאדה ה-2

10 מערכת כוכבי הלכת, תנועת העובדים באתר בניה, אבחת כנף של יונה, זרם המים בנהר ושרטוט קו על נייר – היקום בנוי מקצב אליו אנו נולדים ומעבירים את חיינו בתוכו. עוד בשבטים הקדומים לב ההוויה השבטית היה מבוסס טקסים שונים בהם התנועות, הריקודים, השירים והמשחקים התבססו ושימרו תחושת קצב מתמדת ומדויקת, תחושה הנובעת ממהותו האורגנית של האדם. קצב הוא ערך עליון המוליך את כל הפעולות סביבנו, ומטרתו לא רק לייצר סדר בחיינו, אלא גם להוות מקור הנאה אסתטית והכוונה. בספרו ״פואטיקה״, אריסטו קובע כי ישנם 3 סוגים של מקצבים: קצב של תנועות )חוש הראייה(, קצב של טונים )חוש השמיעה( וקצב של דיבור. את סוגים אלה ניתן לזהות לא אחת בארכיטקטורה שבבסיסה חיבור של צורות, תחושות וצלילים. לרוב הדרך העיקרית לביטויו של קצב עושה שימוש בסוג המקצב הראשון – קצב של תמונות המתממש בחלל. על מנת לקלוט סוג קצב זה, עלינו לא רק להתבונן בחלל אלא גם לנוע בו תוך התמסרות מלאה כי הקצב הוא שיוליך אותנו וישרה עלינו את החוויה האולטימטיבית בחלל. כלומר, הקצב משמש עבורנו כקנה המידה של הזמן והמרחק יחד. דרך הקצב נרקם סיפור שלם, פרק אחר פרק, המותח את גבולות החוויה של המשתמש ומגדיר תחושות שונות בין חללים שונים. בסביבה הבנויה והטבעית מופע הקצב בא לידי ביטוי בחזרתיות, הדרגתיות וניגדויות – דרכם נוצר קשר הדוק בין האדם לטבע, קשר שמדגיש את גדולתו של הטבע על פני האדם שבתורו מתאים עצמו אליו. הקצב מוליד סדר ומהווה דרך חשובה להגדרת מקומו של האדם בעולם. תכנון ארכיטקטוני המבוסס על מופעים אלה יאפשר יצירת מבנים מעוררי תחושות, המעבירים את המשתמש חוויה רוחנית והסתכלות פנימית – חללים שמהדהדים בתוכנו, משוחחים עמנו ומאפשרים לנו להרגיש שהפכנו חלק אינטגרלי מהמבנה. שימוש בהפוגות יזומות מדגיש ומעצים את הקצב. מטרת ההפוגות לאפשר מנוחה למערכות הגוף וכך לספוג ביתר שאת את שחווינו תוך הכנה להמשך הדרך. מערכות היחסים בין קצב להפוגה הינה בעלת קשר ישיר שכן לולא ההפוגה, ולו הקטנה ביותר, אין הקצב יכול להתקיים. ההפוגה עוזרת להתאים את הקצב אל תוך תבנית אשר תוחמת ומגדירה אותו, את משמעותו ואת החוויה שאנו רוצים להעביר למשתמש. את מערכת יחסים זו ניתן להמחיש למסה וריק – ללא המסה המגדירה לא נוצר חלל. שימוש נכון בעקרונות של קצב בתכנון חלל יכול להדגיש את מערכת היחסים בין האדם לטבע, תוך איזון בין הזמני והחולף לבין הנצחי, איזון המייצר הרמוניה בין החוץ לפנים, במובן הפיזי והנפשי כאחד. הֲפּוגָה | קֶצֶב ״תמונה היא מודל של המציאות״ לודוויג ויטגנשטיין, מאמר לוגי פילוסופי

13 50.0+ 50.0- 50.1- 00.2 S 50.2 S 00.3 S 50.3 S חתכים - מודלים קונספטואלים תכניות - מודלים קונספטואלים

12 ההליך העיצובי עסק במחקר מעמיק של קצב והפוגות בהקשר של אדריכלות. כדי להבין את מהות הקצב וההפוגה, המחקר התמקד בבניית מודלים רעיוניים. המודלים אפשרו להתנסות בצורות, פריסות וסידורים מרחביים שונים, בחיפוש אחר הדרך האולטימטיבית לבטא את ההשפעה ההדדית של הקצב וההפוגה אחד על השני. תהליך יצירת המודל היה שיטתי, תוך חשיבה דרך תוכניות וחתכים על מנת להבטיח שהחלק העליון והחלק התחתון של הדגם ״מדברים״ אחד עם השני גם אם לא באופן מובהק וישיר. המחשבה בעבודה דרך תכניות וחתכים היה שהתכנית למעשה היא הקצב )תנועת העיניים( בעוד דרך החתך אנו חווים יותר את החללים = ההפוגות. ככל שהמחקר התקדם סוגי הקצב ודרכי ההבעה שלהם במודלים התמקדו לא רק בבסיס המודל אלא גם במערכת היחסים בין החלקים השונים. המחקר הדגיש את העובדה שישנה חשיבות מכרעת להפוגות, שקיומן מדגיש ביתר שאת את הקצב. באמצעות מודלים קונספטואליים אלה, חקרתי את היחסים המרחביים בין אלמנטים שונים, וכיצד הם משפיעים על המרחב כמכלול . 2 4 3 1 שיטת עבודה - מודלים קונספטואלים מחקר אדריכלי-צורני

15 אדריכלות וקרעים חברתיים אינם מוגבלים לפיתוחים עירוניים. הם מתרחבים גם למקומות של זיכרון והשתקפות, כמו בתי קברות. בתי הקברות משמשים כביטוי פיזי של הערכים החברתיים והתרבותיים סביב מוות, אבל והנצחה. הפריסה שלהם במרחב משקפת את התמורות והשינויים החברתיים המתרחשים לאורך זמן. לדוגמה, במאה ה-19 החלו להופיע בתי קברות בגנים אשר סימנו יציאה מקבורה מסורתית בחצר הכנסייה אל קבורה באזורים שלווים וציוריים יותר. שינוי זה שיקף תפיסה משתנה של המוות, תוך שימת דגש על חיבור וחזרה לטבע. בתי קברות יכולים להיות גם אתרים של שבר חברתי מבחינת מעמדות, גזע וחלוקות דתיות. מבחינה היסטורית, שטחי קבורה מופרדים הנציחו אי-שוויון חברתי ושיקפו פרקטיקות מפלות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חוקי ג'ים קרואו בארה"ב. חוקים אלה עסקו בהפרדה גזעית במרחב הציבורי והכשירו בדין הפליית אפרו-אמריקאים. במסגרת חוקים אלה הוקמו בתי קברות נפרדים לאפרו-אמריקאיים אשר הדגישו כי ההפרדה החברתית קיימת גם במוות. הפרדה זו מדגימה את השברים החברתיים הרחבים שנגרמו על ידי מערכות מדכאות ומשמשות תזכורת נוקבת לעוולות שנגרמו. דוגמה נוספת להנצחת קרעים חברתיים היא שימוש באנדרטאות הן בתחומי בתי קברות והן מחוצה להן. אנדרטת השואה בברלין, ואנדרטת מלחמת וייאטנם בוושינגטון, מהווים תגובה ארכיטקטוניות לטראומות היסטוריות. האנדרטאות לא רק מכבדות ומנציחות את זכר ההרוגים אלא גם יוצרים מרחבים לרפלקציה וריפוי קולקטיבי, תוך הכרה בהשפעה של קרעים חברתיים על יחידים וחברות. ארכיטקטורה וקרעים חברתיים

14 בחיפוש אחר השראה ממקצבים שונים המקיפים ומחלחלים לחיינו, ביקשתי להבין כיצד ניתן לתרגם מושגים אלו לעיצוב של חלל בעל משמעות עמוקה ותהודה רגשית. הרצון שלי ליצור חלל שתופס את מהות הקצב וההפוגה בהקשר אנושי עמוק הוביל אותי להחלטה לתכנן בית קברות - מקום בו הקצב של חיי היומיום נעצר, ומאפשר התבוננות פנימית, זיכרון והכרה בתמותה בנוסף לעובדה שהסידור הפיזי של הקברים מהווה ביטוי עוצמתי של קצב. הבחירה לעצב בית קברות נבעה מההבנה שלי שאתרי קבורה עצמם הם בעלי איכות קצבית אינהרנטית. הצבת הקברים בשורות, החזרה על סממנים או מצבות והארגון הסימטרי של החלל תורמים כולם לקצב חזותי שניתן לתפוס כקצב של תנועה. היבט ייחודי זה של בתי הקברות אפשר לי לחקור כיצד אדריכלות יכולה לעורר תחושת קצב וליצור דיאלוג בין חיים למוות. בתהליך העיצוב שקלתי היטב את סידור הקברים כדי לדמות קומפוזיציה קצבית. מיקומן של חלקות קבורה בודדות, יישורן והמרווח ביניהן היו כולם החלטות מכוונות שמטרתן ליצור קצב ויזואלי שידריך את המבקרים דרך בית הקברות. על ידי יצירת קצב בתוך הפריסה, כיוונתי ליצור חלל המעורר תחושה של שלווה, התבוננות והרמוניה עם הסביבה הטבעית. שילובן של אזורי הפוגה בהליך התכנון היווה תפקיד מכריע בשיפור החוויה הכוללת. הפסקות אלו, המיוצגות על ידי חללים פתוחים, פינות ישיבה שקטות ומנותקות, משמשות כרגעים להרהור והיזכרות. הם מספקים למבקרים הזדמנויות לעצור את מסעם בבית הקברות, ומזמינים אותם להתחבר לרגשות ולזיכרונות שלהם. כוונתי היא ליצור חלל שחורג ממטרתו הפונקציונלית והופך לביטוי של מקצבי החיים והמוות. זהו מקום בו הסידור הפיזי של הקברים מחקה קצב ויזואלי ומרחבי, וההפסקות מאפשרות התבוננות אישית וחיבור לקדושת האתר.

17 ממילא הר הזיתים הר המנוחות הר הרצל הר הבית הר הצופים בית קברות יהודי בית קברות מוסלמי בית קברות נוצרי

16 לבתי הקברות בעיר ירושלים יש חשיבות רבה ליהדות, לאסלאם ולנצרות, בתי הקברות מייצגים היבטים חשובים במסורות הדתיות והתרבותיות של הדתות השונות תוך יצירת קשר היסטורי ורוחני עם העיר. ביהדות, ירושלים נחשבת לעיר קדושה, ובתחומה קיימים מספר בתי קברות עתיקים. אחד מבתי הקברות היהודיים הנודעים ביותר הוא בית העלמין הר הזיתים, בעל חשיבות דתית גדולה. במקום קבורות דמויות מקראיות ומנהיגים יהודים בולטים שנקברו לאורך הדורות. מיקומו של בית העלמין במורדות המזרחיים של הר הזיתים מציע נקודת תצפית על העיר העתיקה ועל הר הבית, ובכך מדגיש אותו במרחב האורבני תוך העצמת משמעותו הרוחנית. באסלאם, ירושלים נחשבת לעיר השלישית הקדושה אחרי מכה ומדינה. עבור האסלאם ירושלים מכילה שני ציוני דרך אסלמיים איקוניים – מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע. בעוד שאין בתי קברות אסלאמיים רחבי היקף בתוך תחומי העיר העתיקה, ירושלים היא ביתם של כמה שטחי קבורה מוסלמים. אחד מבתי הקברות הותיקים ביותר בירושלים הוא בית הקברות ממילא אשר ממוקם במרכז העיר. לבית הקברות חשיבות היסטורית ודתית, כשכבר עם הקמתו לפני 1000 שנים נחשב לאחד המקומות הקדושים למוסלמים. עבור המוסלמים, מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע מהווים את המתחם הרוחני החשוב ביותר בירושלים – מתחם הר הבית אשר ממוקם בפינה הדרומית- מזרחית של העיר העתיקה. בדומה למוסלמים גם היהדות מחשיבה את המתחם כאחד המוקדים החשובים ביותר ע״פ הדת. לפי האמונה היהודית, המתחם נקרא "הר המוריה" אליו עלה אברהם לצורך עקדת יצחק. בנוסף, המתחם מזוהה גם כמשכנו של בית המקדש ששימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל. עד מלחמת ששת הימים, הכניסה של יהודים להר הבית היתה אסורה, איחוד ירושלים תחת שלטון ישראלי שינה את הסטטוס-קוו ואפשר לראשונה גישה למתחם. עובדה זו עוררה מחלוקות ומאבקים רבים על הבעלות והכניסה למתחם, בשל כך המתחם מסמל, בצורה הטובה ביותר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מעבר למשמעותם הדתית וההיסטורית, למתחמים ולבתי הקברות בירושלים יש גם מימד פוליטי. בשל אופיו המורכב של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, השליטה והניהול של המתחמים השונים היו נתונים למחלוקות ולמתחים רבים לאורך השנים. אזורים אלה משמשים כתזכורת מוחשית לעבר המשותף, לנרטיבים החופפים ולמאבקים הרבים של כוחות דתיים, היטוריים ופוליטיים בעיר. בתי קברות בירושלים

19 ק ר י י ת ה מ מ ש ל ה ש כ ו נ ת נ ח ל א ו ת ש כ ו נ ת ר ח ב י ה משכן כנסת ישראל בית המשפט העליון בנק ישראל משרד ראש הממשלה משרד הפנים משרד האוצר משרד החוץ סינימה סיטי יב ת קב ור ת י ור ש יל ם הישן הראשון - שייח באדר הספריה הלאומית אזור התערבות - גן הורדים מבט איזומטרי - מקצים בקרית הממשלה

18 קרית הממשלה ממוקמת בגבעת רם, אזור המאופיין בבנייני הרשויות השונות של מדינת ישראל. באזור ישנם גם לא מעט מבני תרבות לאומיים, אנדרטאות וסמלים. בחינת האדריכלות של המבנים השונים בקרית הממשלה מראה כי המבנים מאופיינים באדריכלות ייצוגית פורמלית שרוח התקופות השונות קיימות בהם. כמו כן, בבחינת מעטפות המבנים השונים ניתן לראות כי החזיתות רוויות בסוגי מקצב מגוונים אשר יוצרים לסביבה קומפוזיציה ויזואלית. קריית הממשלה הוקמה על גבי הריסות הכפר הערבי שייח' באדר אשר נחרב במסגרת מלחמת העצמאות. קודם לכן, בתקופת המנדט הכפר היווה כמקום מגורים ליהודים ופלסטינים שגרו בשכנות. לאחר המלחמה, התושבים הפלסטינים גורשו מבתיהם ואדמות הכפר הוכרזו כנכסי נפקדים ובערוב השנים הועברו לבעלות הרשויות. בחלקה המזרחי של קריית הממשלה ממוקם "בית קברות שייח' באדר". בית הקברות הוקם במקום עקב מלחמת העצמאות בה צירים רבים היו חסומים ולא אפשרו גישה לבתי הקברות השונים. בהתאם לכך בית הקברות שימש כאתר קבורה חלופי וזמני עבור יהודי ירושלים. בעקבות ההרס הרב ששרר באזור, הקבורה במקום לא היתה קלה ונעשו קבורות שונות שלא נהוגות בדת היהודית – קבורה בארון, קבורה בקומות וקבורה משותפת של ילדים ובגירים. קריית הממשלה

21 בית המשפט העליון סינימה סיטי 260 813m+ בית המשפט העליון סינימה סיטי m 260 813m+

20 אזור התערבות - גן הורדים חלק מרכזי בקריית הממשלה הוא גן הוורדים המהווה ציר מקשר בין בית המשפט העליון לבין משכן הכנסת. הבחירה שלי לתכנן בית קברות באתר זה, הן בשל אופיו הפוליטי והן בשל אופיו ההיסטורי, באה במטרה לשאת סמליות עמוקה ואמירה על המצב הפוליטי-חברתי במדינת ישראל תוך תשומת דגש על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בחירת אתר זה שמה את בית הקברות בלב המוסדות הפוליטיים והמשפטיים של המדינה על מנת לשמש תזכורת נוקבת לכך שהחיים, המוות והקונפליקט המתמשך שלובים זה בזה במרקם של החברה הישראלית. הוא מפנה את תשומת הלב למחלוקות העמוקות, לנרטיבים המורכבים ולצורך בדיאלוג ופתרון משמעותיים. הצבת בית הקברות במרחב כה בולט וסמלי מטרתו לעורר התבוננות פנימית ולעודד הרהור בקרב מנהיגים פוליטיים ומשפטיים הפועלים בסמיכות. הוא משמש תזכורת מתמדת למחיר האנושי של הסכסוך, ודוחק במנהיגנו השונים לשקול את ההשלכות של החלטותיהם ומעשיהם על חייהם של יחידים וקהילות שנפגעו. יתרה מכך, מיקום האתר הינו באזור טבע אורבני. בחירה זו מדגישה את הניגוד בין השקט שבקבורה לבין הזירה הפוליטית, ובכך מנכיח את הצורך הדחוף לטפל במצב החברתי בישראל. האתר מחזק את חשיבות ההכרה והעיסוק בממד האנושי של הסכסוך, גם בין מסדרונות השלטון. מרחב ההתערבות מטרתו לאתגר את הסטטוס קוו, לעורר דיאלוג וליצור הזדמנויות לפיוס והבנה. על ידי שילוב הסמלים של החיים, המוות והטבע, בית הקברות שואף לטפח מודעות עמוקה יותר להשלכות האנושיות של הסכסוך ולעורר פעולה משמעותית לקראת עתיד משותף ושליו יותר. משכן הכנסת רחבת הכנסת m איזור התערבות - גן הורדים 797m+ משכן הכנסת רחבת הכנסת איזור התערבות - גן הורדים 797m+ חתך ציר בית המשפא העליון - משכן הכנסת

23 חבישת הגופה בתכריכים רחיצת הגופה נשיאת תפילה 7 ימי אבל 3 ימי אבל הנחה בקברגילוי מצבה נשיאת הספדים קריעת בגדים הנחה בקבר ״כי עפר אתה ואל עפר תשוב״ הקבורה מתבצעת באדמה כדי לאפשר לגופת הנפטר להפוך בצורה הטבעית ביותר לעפר. טרם ההלוויה: -רחיצת הגופה -חבישת הגופה בתכריכים טקס הלוויה: -נשיאת דברי הספד -קריעה: קריעת הבגדים של קרובי משפחה מדרגה ראשונה. -הורדת גופת המת אל הקבר החפור באדמה ע״י יהודים, הנחתו בקבר על גבו. -כיסוי הקבר באדמה -תפילת קדיש. לאחר טקס הלוויה: הליך קבורה יהודי הליך קבורה מוסלמי￾לאחר 30 יום גילוי מצבה￾שבעת ימי אבל טרם ההלוויה: -חבישת הגופה בתכריכים ע״י איש דת￾רחיצת הגופה בבית הנפטר ע״י איש דת -הסעת הגופה אל בית העלמין טקס הלוויה: במקום מוסדר בבית העלמין￾נשיאת דברי הספד/ פרידה מהמת -הורדת גופת המת אל הקבר החפור באדמה הנחתו על הצד עם הפנים לכיוון מכה. -נשיאת תפילה ע״י איש דת￾כיסוי הקבר באדמה לאחר טקס הלוויה: -לאחר 40 יום גילוי מצבה￾שלושה ימי אבל َ ُ اجعون " * " إنّا لله وإنّ ِ ا إليه ر *אנו ביחד אלוהים ואליו סופנו לשוב

22 קבורה ביהדות והאסלאם כיום קיימת הפרדה ברורה בין בתי קברות יהודים לבין בתי קברות מוסלמים. בחינת טקסי הקבורה של הדתות השונות מעלה דמיון רב בין הליך הקבורה היהודי לבין המוסלמי. יחד עם זאת, התפיסה החברתית של המת שונה בתכלית בין הדתות השונות מה שמשפיע על אופן ההצבה המרחבי של בתי הקברות בדתות השונות. בשתי הדתות הליך הקבורה צריך להתקיים כמה שיותר מהר מרגע הפטירה. ע"פ האמונה ביהדות ובאסלאם, מרגע הפטירה נשמת הנפטר נמצאת בשלב ביניים שבין שני העולמות – הארץ והשמיים. רק בעת הטמנת הגופה הנשמה עוזבת את הארץ ועולה השמימה. לשתי הדתות ההליך מחייב את רחיצת הגופה ע״י אדם מוסמך לכך וחבישתה בתכריכים. בעוד ביהדות הליך ההכנה מתקיים בתוך תחומי בית העלמין, באסלאם ההליך מתקיים במסגד ולאחר מכן הגופה מועברת אל בית הקברות. דימון נוסף מתקיים בהליך הקבורה עצמו – נשיאת הספדים, הנחת הגופה בקבר על הגב, כיסוי הקבר באדמה ע"י הקהל וקיום תפילה. על אף הדמיון ישנו גורם אחד מבדיל – בעוד היהודים קוברים על הגב ללא הקפדה מוגדרת בכיוון הקבורה, בקרב המוסלמים הגופה מונחת על צידה כשראשה מופנה כלפי מכה. גם בתקופה שלאחר הקבורה קיים דמיון חלקי בין הדתות – ביהדות ישנם 7 ימי אבל ואילו באסלאם ישנם 3 ימים, כשגילוי המצבה ביהדות נעשית לאחר 30 ימים ובאסלאם לאחר 40 ימים. יחד עם זאת, בשאלה המרחבית-עירונית קיים פער תפיסתי בין שתי הדתות. ניתן לראות כי בקרב הערים היהודיות בתי העלמין ימוקמו לרוב במעטפת החיצונית של היישוב בעוד בקרב הערים המוסלמיות בתי העלמין ימוקמו לרוב בטבעת הפנימית של היישוב כך שהם יהוו כחלק אינטגרלי ממהלך החיים.

25 سورة الفاتحة - סּורַ ת אל-פַאתִחַה َّ ِحيم َّ ْح َمـٰ ِن ٱلر َّ ِه ٱلر ِ ْس ِم ٱلل ب َ ِمين ْ َعـٰل ب ٱل َ ِّ َّ ِه ر ُ لِل ْ َح ْمد ٱل َّ ِحيم َّ ْح َمـٰ ِن ٱلر ٱلر ين ِّ ْ ِم ٱلد َمـٰلِ ِك يَو َّ َ اك نَ ْستَ ِعين ي ِ َإ و ُ د ُ َّ َ اك نَ ْعب ي ِ إ م ْستَ ِقيم ْ ُ َ َ اط ٱل ْ ٱه ِدنَ ِّ ا ٱلصر ض ِ وب ُ ْ َم ْغ ِ ٱل ْر ِ ْم َ غي ْه َي نْ َع ْم َت َ عل َ َّ ِذ َ ين أ َ َ اط ٱل ِصر ين ِّ َالَ َّ ٱلضال ِ ْم و ْه َي َعل בשם האל הרחמן והרחום ההלל לאל ריבון העולמים הרחמן והרחום אדון יום הדין אותך אנו עובדים ובך אנו נעזרים הנחנו בדרך הישר דרכם של אלה שהיטבת עמם, לא אלה שכועסים עליהם ולא התועים

24 קדיש יִתְ ַּגַ ַּד ַ ל וְ יִתְ קַ ַַּדְׁש ְׁשְ מֵ יּה רַ ָּבָ א ְּבְ עָ לְ מָ א ִּדִ י בְ רָ א, כִ רְ עּותֵ ּה. וְ יַמְ לִ יְך מַ לְ כּותֵ ּה, וְ יַ צְ מַ ח ֻּפֻ רְ קָ נֵה, וִ יקָ רֵ ב מְ ִׁש ִ יחֵ ּה ְּבְ חַ ֵּיֵ יכֹון ּובְ יֹומֵ יכֹון ּובְ חַ ֵּיֵ י דְ כָ ל ֵּבֵ ית יִ ְׂשְ רָ אֵ ל, ַּבַ עֲ גָ לָ א ּובִ זְמַ ן קָ רִ יב, וְ אִ מְ רּו אָ מֵ ן. יְהֵ א ְׁשְ מֵ יּה רַ ָּבָ א מְ בָ רַ ְך, לְ עָ לַ ם לְ עָ לְ מֵ י עָ לְ מַ ָּיָ א יִתְ ָּבָ רַ ְך וְ יִ ְׁשְ ַּתַ ַּבַ ח וְ יִתְ ָּפָ אַ ר וְ יִתְ רֹומַ ם וְ יִתְ נֵַּׂשֵ א וְ יִתְ הַ ָּד ָ ר וְ יִתְ עַ ֶּלֶ ה וְ יִתְ הַ ָּלָ ל, ְׁשְ מֵ ּה ְּד ְ קֻ דְ ָׁשָ א בְ רִ יְך הּוא. לְ עֵ ָּלָ א מִ ן ָּכָ ל ִּב ִ רְ כָ תָ א, ִׁש ִ ירָ תָ א, ִּת ִ ְׁשְ ְּבְ חָ תָ א וְ נֶחָ מָ תָ א דַ אֲ מִ ירָ ן ְּבְ עָ לְ מָ א, וְ אִ מְ רּו אָ מֵ ן יְהֵ א ְׁשְ לָ מָ א רַ ָּבָ א מִ ן ְׁשְ מַ ָּיָ א, חַ ִּיִ ים וְ ָׂשָ בָ ע וִ יְׁשּועָ ה וְ נֶחָ מָ ה וְ ֵׁשֵ יזָבָ א ּורְ פּואָ ה ּוגְ אֻ ָּלָ ה ּוסְ לִ יחָ ה וְ כַ ָּפָ רָ ה וְ רֶ וַ ח וְ הַ ָּצָ לָ ה, לָ נּו ּולְ כָ ל-עַ ּמֹו יִ ְׂשְ רָ אֵ ל, וְ אִ מְ רּו אָ מֵ ן עֶֹׂשֶ ה ָׁשָ לֹום ִּב ִ מְ רֹומָ יו, הּוא ְּבְ רַ חֲ מָ יו יַ עֲ ֶׂשֶ ה ָׁשָ לֹום עָ לֵ ינּו, וְ עַ ל ָּכָ ל-עַ ּמֹו יִ ְׂשְ רָ אֵ ל, וְ אִ מְ רּו אָ מֵ ן.

27 צורות קבורה מבחינת צורות הקבורה של היהדות והאסלאם עולה כי גם בתחום זה ישנן צורות זהות והבדלים. ביהדות והאסלאם, צורת הקבורה הנהוגה ביותר הינה קבורת שדה, כלומר קבורה מתחת לפני האדמה. שיטה נוספת זהה בין הדתות היא קבורה בכוכים, אך בעוד ביהדות צורת קבורה זו מתקיימת ונהוגה כבר שנים, באסלאם צורה זו כמעט ואינה מתקיימת. למרות זאת ישנם תנאים המחריגים ומאפשרים קבורה מעל פני הקרקע - אזורים סלעיים, אזורים מועדים להצפות, אזורים בעלי קרקע חולית. עם שנים קרקעות פנויות לקבורה הולכות ומתמעטות כך שבמוקדם או במאוחר קבורה מעל פני הקרקע תהפוך ליותר נפוצה גם באסלאם. על אף שקבורת שדה הינה הצורה הנפוצה ביותר היא גם זו שתופסת הכי הרבה שטח קרקע. המחסור העתידי בשטחים לקבורה מאלץ כיום מדינות רבות להשתמש בצורות קבורה אחרות מתוך רצון לחסכון בשטח. כמו כן, בקבורת שדה הרעיון מאוחרי סידור הגושים והחלקות הוא תכנון פונקציונאלי וצפוף, דבר שמקשה על המבקרים לשהות במקום מעבר לזמן הנחוץ לכך. קבורה במבנה רב קבורת מפלסי על קבורת סנהדרין קבורה זוגית קבורת שדה ל י ק ו ט ע צ מ ו ת צורות הקבורה הנהוגות במדינת ישראל

26 קבורה משולבת ביהדות והאסלאם קיים איסור בשילוב דתות בהליך הקבורה, כלומר אסור ליהודי להיקבר לצד מוסלמי ולהפך. שאלת הקבורה משולבת של דתות שונות, היא סוגיה שדנו בה במשך שנים רבות. בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לבטל את האיסור שבקבורה משותפת. שאלת האיסור קמה בעיקר בצה״ל שכן לצד החללים היהודים ישנם לא מעט חללים מדתות נוספות. על אף הלחימה זה לצד זה, רבנים סירבו לאשר קבורה משותפת כשהנוהג היה לקבור חללים גויים במעטפת החיצונית של בית העלמין, מחוץ לגבולות בית העלמין – מרחק רב מחלקות הקבורה של החללים היהודים. עובדה זו עוררה ביקורת רבה כך שעם השנים האיסור התעדן. תחילה אושר לקבור חללים שאינם יהודיים בתוככי בית הקברות אך בחלקות נפרדות עם שמירה על הפרדה של מינימום 2 מטר בין החללים. פסיקה זו גרמה לכך שבפעם הראשונה חללים שאינם יהודים קיבלו את הכבוד המגיע להם ונקברו בחלקה בתוך גבולות בית העלמין. בהמשך, אושר לראשונה לקבור חללים מדתות שונות באותן החלקות כאשר בין החלקות היתה הפרדה מעל פני הקרקע בדמות שבילים. הפסיקה העדכנית ביותר ניתנה בשנת 2020 והיא חלה עד לימים אלה, לפיה ניתן לקבור חלל יהודי לצד חלל שאינו יהודי ללא כל הפרדה מעל פני הקרקע. הפסיקה מבוססת על פירוש בית חדש )הרב יואל סירקיש(. לפיו כיוון שמדובר בחלל אשר קידש את נפשו ״למען הצלת עם ישראל״ יש לקבור אותו לצד חללים יהודיים. החרגת החיילים מן הדין הדתי זהה למנהג בבתי קברות צבאיים אמריקאיים ובריטים שם התפיסה היא שהחלל קודם כל חייל ורק אחר כך בעל שייכות דתית.

29 קבורת סנהדרין )קבורה בכוכים( צורת קבורה הנהוגה בישראל בשנים האחרונות נוכח המחסור באדמה לקבורת שדה. המקור של שיטה זו היא קברי הסנהדרין שנחשפו בירושלים ומכאן שמה . בצורה זו הקברים נבנים מעל פני הקרקע לגובה של עד 4-3 קברים. הנפטר מוכנס לתוך כוך בקיר ולאחר מכן סוגרים את פתח הכוך עם לוח שיש. על מנת שהקבורה תענה על הגדרות ההלכה - בקירות קיים "קשר אדמה", תעלת היוצאת מתחת לפני האדמה ומגיעה לקבר, כך שהגופה למעשה מונחת על גבי אדמה ומאפשרת לקיים את הביטוי "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". בשיטה זו יש מקום לכ- 300,1 יחידות קבורה לדונם. CM 80 (MIN( CM 200 CM 60 (MIN( (MIN(

28 קבורת שדה צורת הקבורה המסורתית הנהוגה בישראל שנים רבות. הקברים מסודרים בגושים וחלקות על גבי משטח אופקי. הקברים מסודרים זה צד זה בגריד קבוע ובעומק זהה. בשיטה זו יש מקום לכ-250 יחידות קבורה לכל דונם אדמה. CM 40 CM 60

31 יח' 250 קבורת שדה קבורה לדונם 500 יח' קבורת זוגית קבורה לדונם 1000 יח' קבורה במבנה רב קומות קבורה לדונם 1300 יח' קבורת סנהדרין )כוכים( קבורה לדונם 3500 יח' קבורה בגלוסקמאות קבורה לדונם

30 קבורה בגלוסקמאות קבורה בגלוסקמאות מהווה קבורה משנית, כלומר הנפטר נקבר תחילה בקבר רגיל כשלאחר שנה )בה הבשר של הגופה נקרב ונעלם( העצמאות מוצאות מן הקבר ונקברות מחדש בתיבה קטנה. ע״פ שיטה זו, גודל התיבה נקבע בהתאם לרוחב העצם הרחבה ביותר )האגן( ואורך העצם הארוכה ביותר )הירך(. שיטה זו מצממת את שטח הקבורה פי 15( לערך( מאשר בקבורת שדה והיא מאפשרת קבורה של 3500 יחידות לדונם. CM 30 CM 30 CM 60

33

32 פרוגרמה הפרויקט מבקר את הסטטוס-קוו הקיים המאפשר קבורה בבית קברות בהתאם לשיוך דתי, תוך העברת ביקורת על המצב הפוליטי-חברתי. הצגת הנושא דרך בית קברות משותף ליהודים ומוסלמים מציג ומבקר את הסכסוך הישראלי פלסטיני המתמשך, תוך ניסיון להציע עתיד אופטימי יותר. מטרתו של בית הקברות הישראלי-פלסטיני הוא ליצור מרחב משמעותי ומכיל לקבורה, להרהור ולחיבור בין היבטים שונים של הקיום האנושי. בבית הקברות ישנם ארבעה מבנים בקני מידה שונים כשכל אחד מייצג מערכת יחסים שונה ( והאדם (, האדם והסביבה)M של האדם: האדם ואלוהים )XL ,)האדם והטבע )L (. וחברו)S כיוון שבית הקברות ממוקם על צלע הר, הוא שואב השראה מסביבתו ומהמדרון הקיים. כדי לשמור על הטופוגרפיה הטבעית ועל קשר בין בית המשפט העליון לבית הכנסת בית הקברות עושה שימוש במפלסים מעל ומתחת לפני הקרקע. (. במפלס העליון קיימת גישה לשני מבנים: האדם ואלוהים )XL )והאדם והסביבה )M במפלס זה, שיטות הקבורה הינן קבורה בכוכים וגלוסקמאות אשר עולים למפלס מתת הקרקע. הקישור והתנועה בין שני המפלסים מתקיים דרך קיר ההנצחה (. שעוסק בקשר שבין האדם לחברו )S במפלס התת-קרקעי שיטות הקבורה הינן קבורת שדה וקבורה בכוכים. במפלס זה קיימת גישה לשני מבנים נוספים - האדם והטבע והאדם והסביבה. למפלס מוכנס אור טבעי ע"י פתחים יזומים וניתוקים בין אלמנטים שונים שמקנים תחושת טהרה והרמוניה. לבית הקברות שתי כניסות עיקריות, אחת מצפון )בית המשפט העליון( ושנייה מדרום )משכן הכנסת(. בנוסף, קיימות גישות נוספות מאזורים שונים של ההר, השומרות על החיבור עם הנוף שמסביב. בית הקברות חורג מהתפיסה של חלל לביקורים שנתיים בלבד, אלא הוא משמש כמקום להתבוננות יומיומית. על ידי שילוב אלמנטים של אדריכלות, טבע ויחסים אנושיים, בית הקברות שואף ליצור סביבה משמעותית ומכילה המטפחת חיבור, זיכרון והרמוניה בפן האנושי והטבעי כאחד.

35

34 קונספט עיצובי העיצוב של פרויקט מושתת על קצב והפוגה על מנת ליצור חלל והרמוני המשקף את אופי ייעודו. הקצב מתבטא באופן צורת הסידור והצגת חלקות הקבורה, בעוד שההפוגות מייצגות את המוות עצמו. המקצב בבית הקברות נקבע ע"י הסידור המרחבי של קירות וקברים אשר תורמים לקומפוזיציה הכללית תוך יצירת תחושה של תנועה והתקדמות המנחה את המבקר בבית הקברות. אזורי ההפוגה משולבים באזורים ייעודים בבית הקברות, אזורים אלה משמשים כמרחב להפסקה והתבוננות המעוררים תחושת הרהור ומחשבה. תהליך התכנון נעשה דרך חשיבה בתכניות וחתכים. התכנית, המייצגת קצב בצורה ויזואלית, מתייחסת לתנועה ולזרימה של העין בעוד החתך עוצר את תנועת העין ויוצר הפוגה המעודדת התעמקות בחללים השונים. הקונספט העיצובי שואף ליצור חיבור בין החלק העליון והתחתון של החלל, המסמל את הקשר בין החיים למוות, חיבור זה הוא מכריע ומשמש בתור המרכיב המאחד. על ידי יצירת מעבר אחיד בין שני התחומים הללו, התכנון מטפח תחושה של המשכיות והרמוניה. הכיווניות של בית הקברות מבוססת על הציר המרכזי שבו, הציר המחבר בין בית המשפט העליון לבין הכנסת הקושר גם הוא בין התחום הרוחני לתחום הארצי. האיזון בין קצב והפוגות מייצר עיצוב שמנסה להשיג שיווי משקל עדין בין תנועה לשקט יחד עם התקדמות וחיבור, המשקף את הדואליות של חיים ומוות. גישה זו יוצרת מרחב שהוא גם פונקציונלי וגם מהדהד רגשית, ומספק סביבה שלווה להיזכרות והתבוננות פנימית.

37 תכנית 0.10+

36 תכנית 0.0

39 תכנית 0.15+

38 תכנית 0.13 +

41 תכנית 0.19+

40 תכנית תכנית 0.17 +

43 תכנית 0.23+

42 תכנית 0.21 +

45 תכנית 0.32+

44 תכנית 0.25 +

47

46 חתך רוחבי

49 בגדה בגדה בגדה בגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה בגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה בגדה בגדה בגדה בגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה בגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה 49

48 חתך אורכי: ציר ביהמ"ש-הכנסת אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אב אבגדה אבגדה אב אבגדה אב אב אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אב אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אב אבגדה אבגדה אב אבגדה אב אב אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אבגדה אב 48

51 L S כניסה דרומית קבורת שדה קבורה בגלוסקמאות L S כניסה דרומית קבורת שדה קבורה בגלוסקמאות