מוסף חינוך כל העיר | 2.6.2023 | תוכן שיווקי

מצוינות, ערכים, חיבור לעיר, חדשנות והתחדשות - מערכת החינוך הירושלמית היא מהטובות בישראל אם לא הטובה מכולן 2.6.2023 | שיווקי תוכן בכל מקום חינוך מצוין בעיר מצוינת

2 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי תוכן עניינים הצלחה עירונית" 4" סיפורה של בונים ומשפצים: מהפכת בינוי כיתות הלימוד בעיר אגף החינוך החרדי: מגוון תוכניות ופרויקטים "ההורים הם חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך" לעיר והכרת מצוינות, חיבור האחר "חוות דעת": מגדלור ייחודי ללמידה חוץ כיתתית קולג' ירושלמי: כשתיכון ואקדמיה נפגשים "מערכת חינוך מעולה, ייחודית ויצירתית" "המדד להצלחה טמון ביכולות הרגשיות והחברתיות" הירושלמי: שבוע החינוך הצלחה, סיפוק והוקרה מה הפואנטה? איפכא מסתברא הכשרות מקצועיות בחינוך המיוחד התוכנית הישראלית במזרח העיר: "יעד אסטרטגי" 14 20 30 36 8 16 24 32 38 10 18 26 34 ככה בונים זירה של מנהיגות חינוכית בכל מקום צילומי השער: אור צפתי, חברת מוריה; באדיבות בית הספר חיוואר; אילה קדרי; עודד אנטמן, דוברות מוזיאון ישראל; צוות פואנטה; נעם פיינר צילומים: ראובן קפוצ׳ינסקי, ארנון בוסאני, אביהו בשארי, נעם פיינר, אילה קדרי פרידמן, צוות פואנטה, דוברות העירייה, תמר אלדר, יעל אביטל, באדיבות אגף החינוך החרדי, באדיבות בית הספר חיוואר, יוסף דורון, שלומית פוגל מזרחי מצוינות, ערכים, חיבור לעיר, חדשנות והתחדשות - מערכת החינוך הירושלמית היא מהטובות בישראל אם לא הטובה מכולן 2.6.2023 | שיווקי תוכן בכל מקום חינוך מצוין בעיר מצוינת המערכת אינה אחראית לתוכן הכתבות והמודעות. התוכן הינו שיווקי בלבד. עריכה מיכל גילת עיצוב גרפי אביב מלכי, כתיבה מזל טלבי לוי מו"ל רשת העיר אבי סולומון, מדיה אבישג עמיר הדפסה דפוס גרפופרינט בע"מ מו"ל אחראי רשת העיר ע.ג.ר בע"מ www.kolhair.co.il העיר כל חינוך מוסף | 2.6.2023

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 3 יריד תעסוקה לנוער ירושלמי כבר לא צריך לרוץ בכל העיר כדי למצוא עבודה הבאנו את המעסיקים אליכם! 16+ | 20 יועזר בן יוסי | 18:00-20:00 | 8.6 בסיון י״ט פותחים את קיץ 2023 עם עצמאות כלכלית מוזיקה וכיבוד עלינו כניסה חופשית 053-3605953 לשאלות

4 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת "כל העיר" מנכ"ל עיריית ירושלים, איציק לארי, מספר על העשייה החינוכית הענפה בירושלים, שכוללת השקעה עצומה בבינוי ובשיפוצי עומק לצד תוכניות לימוד ייחודיות בהן 'המרחב השלם', 'מנהיגות חינוכית', 'הקולג' הירושלמי' ועוד. "אנחנו לא מוותרים על אף אחד" מצהיר לארי, וכך גם קורה בשטח "סיפורה של הצלחה עירונית" איציק לארי צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

5 ערכת החינוך בירושלים היא הגדולה מ ביותר בישראל והמורכבת ביותר במדינה אך באותה נשימה, ניתן גם ניתן לקבוע כי היא מהטובות בישראל, אם לא הטובה מכולן. בירושלים לומדים כ-000,300 תלמידים, מתו־ כם כ-000,30 תלמידי החינוך המיוחד, מה שהופך אותה ללא תחרות בכלל למערכת החינוך הגדו־ לה בישראל. כמו העיר עצמה, גם מערכת החינוך מגוונת ומורכבת ממגזרים שונים, כשכל אחד בפני עצמו הוא הגדול ביותר בארץ – החינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והממלכתי-חרדי שבו כ-000,70 תלמידים ותלמידות, החינוך החרדי שבו כ-000,120 תלמידים ותלמידות והחינוך הערבי עם כ-000,110 תלמידים ותלמידות. המספרים הללו, ביחד עם השוני בין תוכניות הלימוד של כל אחד מהמגזרים, הופכים את מע־ רך החינוך הירושלמי למורכב ביותר, כשבעי־ ריית ירושלים, באמצעות מינהל החינוך העירוני (מנח"י), שואפים לתת את המענה המיטבי לכל תלמיד ותלמידה. מצוינות הינה ערך מוביל בירושלים ובחינוך הירושלמי ולכן, אך טבעי הוא ששבוע החינוך עו־ מד בסימן ''חינוך מצוין בעיר מצוינת''. מעבר למ־ צוינות, החינוך בירושלים הוא חדשני ופורץ דרך במגוון התוכניות הייחודיות שבו, במרכזי הלימוד שמושכים אליהם תלמידים מכל הארץ ובשיתופי פעולה עם האקדמיה ומוסדות התרבות שפועלים בירושלים. בשנים האחרונות ניכרת השקעה חסרת תקדים בבינוי לחינוך, וזאת במטרה להשלים פערים שנוצ־ רו במבני חינוך, גם כתוצאה מהגידול באוכלוסייה. "אחת הבעיות המרכזיות היא שבמשך שנים היה פה מחסור של מבנים לחינוך בכל המגזרים", מסביר מנכ"ל עיריית ירושלים, איציק לארי, ומ־ דגיש ש"השקענו ואנחנו עדיין משקיעים משאבים באופן חסר תקדים בבינוי ובשיפוצי עומק בבתי הספר, מאות כיתות חדשות ומשופצות בכל חלקי העיר ולכל המגזרים - במערבה ובמזרחה של העיר. והכל ברמה מאוד גבוה שמציבה רף חדש ומאתגר לכל בית ספר בישראל ונותנת לתלמיד את הכלים השימושיים המודרניים הטובים ביותר להצלחה". בבינוי מושקעת מחשבה גדולה בהתאמתו לקהילה לה מיועד בית הספר. כך גם בשיפוצי העומק, שמתבצעים בשיתוף פעולה הדוק עם המנהלים וצוותי החינוך ונותנים מענה לחלומות החינוכיים שהם מבקשים להגשים. "לא מזמן ערכו בחברת מוריה, החברה העי־ רונית שבונה ומשפצת את מבני החינוך, סיור לדנמרק, הנחשבת למדינה שמובילה בעולם בנו־ שא המרחב החינוכי והפיזי. הרעיונות שהובאו משם עוברים היום התאמה לבתי הספר שלנו, כאן בעיר הבירה ירושלים. יש במוסדות החינוך הירושלמים מרחבי לימוד וחינוך מאוד חדשניים וברמה הכי גבוהה". "בנוסף", ממשיך ואומר המנכ"ל לארי, "אנחנו פותחים עוד ועוד מרכזי חדשנות. יש מרכז סי־ מולציה - "כיתקטיקה", שמופעל בשיתוף פעו־ לה עם תיאטרון פסיק. במרכז הזה, אנו עורכים סימולציות לצוותי החינוך בנושא התמודדויות עם מצבי קיצון ביחסים בין הצוותים לבין ההורים והתלמידים. המרכז הזה מושך אליו צוותים חי־ נוכיים מכל הארץ, שבאים ללמוד בו וממנו, וכל המבקרים יוצאים עם פה פעור ואומרים שזה פשוט מדהים. יש לנו מרכזי למידה חדשניים בגי־ לה, במרכז העיר, בפסגת זאב, בגוננים והשאיפה היא שיהיו מרכזים כאלה בכל שכונה ושכונה. יש הצלחה אדירה למרכזים הללו. ואם לחזור לנושא הבינוי – אז כן, המרחב הפיזי שאנחנו יוצרים מת־ כתב עם כל התוכניות החינוכיות והחדשנות". החינוך הירושלמי, כאמור, הוא פורץ גבולות *** ויצירתי במיוחד. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בת־ קופת הקורונה. מההכרח שנוצר בשל המגפה, נב־ עו רעיונות חדשים שהעניקו למורים ולתלמידים מגוון אפשרויות להמשיך ללמוד, בהתאם למגב־ לות הבריאותיות. אותם רעיונות, הורחבו בסיומה של המגפה ואף שוכללו והפכו לתוכניות שבשגרה בבתי הספר הקיימים ואף בבתי ספר חדשים – כך קרה עם בית ספר 'יער' בגוננים וכך עם למידה במרחבים פתוחים ובמוסדות התרבות בירושלים. "את צורת הלמידה שמתבצעת בירושלים בטבע ובמוסדות התרבות הירושלמים לא תמצאו בשום מקום אחר, וזה קורה בכל המגזרים", אומר לארי. "החיבור למוסדות ולטבע העירוני הוא מדהים. התוכניות מותאמות לכל המגזרים והגילאים, כו־ לל לתלמידי החינוך המיוחד. בנוסף, יש תוכניות ייחודיות בנושא האקלים, על תרבות הצריכה ועוד תוכניות שהן הרבה מעבר לחינוך הפורמלי. תוכניות אלו, הופכות את מערכת החינוך הירוש־ למית, מעבר להיותה חלוצה, למערכת החינוך הכי קהילתית שיש". המושגים 'חינוך פורמלי' ו'חינוך בלתי פורמלי' מככבים הרבה בכל הנושא החינוכי בעיריית ירו־ שלים ובמנח"י. הקישור ביניהם, מאפשר למעשה לייצר עבור כל תלמיד ותלמידה רצף פעילויות חינוכיות גם מעבר לשעות הלימודים וזהו מקור לגאווה גדולה, גם מבחינת לארי. בין התוכניות הבולטות שמשלבות את החינוך הבלתי פורמאלי נמצאת תוכנית 'המרחב השלם'. "זה פיילוט שהתחיל בקרית מנחם עם יוצאי 8200 , שהרעיון שעומד מאחוריו הוא שכל ילד וילד הוא לא רק תלמיד, אלא חבר בקהילה שבה הוא חי", מסביר לארי. "המרחב השלם בעצם לוקח את כל העשייה של התלמיד ומערב פעילות בתנועות נוער, חוגים, התנדבות במד"א ובמקומות אחרים ומחבר ביניהם". "התוכנית הזו מוצלחת ביותר", מוסיף לארי, "ואנחנו רוצים להרחיב אותה לכל בתי הספר בעיר, בדגש על בתי הספר הפחות יוקרתיים והלא פחות טובים. הסטטיסטיקה שיש לנו מראה שרבים מהת־ למידים שמשתתפים ב'מרחב השלם', מגיעים לי־ חידות העילית והסייבר בצבא. אנחנו רוצים לתת לכולם את ההזדמנות להשתלב בחיים ברמה הג־ בוהה ביותר, ביחידות הנחשקות והנחשבות ביותר, במוסדות האקדמיים הנחשבים ביותר ולא רק לת־ למידי בתי הספר המובילים. המשתתפים בתוכנית מקבלים סל תמיכה וצמיחה מקיף. המערכת מקב־ לת עליהם תמונה רחבה של כמעט 7/24 ומשלבת עבורם תוכניות חינוכיות שלא נלמדות בחינוך הפורמלי, אך הן חשובות להכשרה לעתיד". "אני גאה בתוכנית ה'מרחב השלם', היא מאוד ייחודית, חדשנית ומאפיינת את ירושלים. יש בה שיתוף פעולה בין כל היחידות – השירות הפסי־ כולוגי, המינהלים הקהילתיים, תנועות הנוער, שהן מצוינות בפני עצמן, התנדבות ועוד. הנושא הקהילתי-חברתי חשוב מאוד, ובתי הספר מעודדים השתתפות בתנועות הנוער ובחוגים שונים. השו־ רה התחתונה היא שאנחנו לא מוותרים על אף אחד ובסופו של דבר כל ילד, כולל ילדים חלשים, זוכים להצלחה בלתי רגילה". נמשיך באותו הקו – גם תוכנית הקולג' הירושלמי היא חדשנית ומחברת בין החינוך לבין העיר? "בהחלט! זו תוכנית שיכולה להתממש רק בירושלים, על המוסדות האקדמיים המגוונים והמשובחים שבה. יש פה חיבור מדהים בין מו־ סדות אקדמיים מהטובים בעולם לבין התלמיד הירושלמי, לא משנה מאיזה מגזר הוא וללא תנאים מוקדמים. זה תורם לתלמידים, מנ־ גיש להם את האקדמיה ומעניק חוויה ייחודית, אחרת ושונה. אני מאמין שהסיכוי של תלמיד שמשתתף בתוכנית 'הקולג'' ללמוד לאחר מכן באקדמיה מאוד גבוה. חשוב לומר שהתוכנית מקיפה את כל המוסדות שפועלים בעיר – ממכון לב לחרדים, דרך האוניברסיטה העברית ובצ־ לאל, מכללת עזריאלי ועוד". במקום גבוה באתגרים המשמעותיים של מער־ *** כת החינוך הירושלמית ניתן למנות את המורכבות של המגזרים השונים, בייחוד הערבי, על מאפייניו הייחודיים, שלא לדבר על השוני והמחסור שהיה בעבר בתקציבים ובכיתות במזרח העיר. הדבר מקבל ביטוי בשנים האחרונות בהחלטות ממשלה ובתקציבים ייעודיים, ועולה שאלת תפ־ קידה של עיריית ירושלים. לדברי לארי, המקום של העירייה הוא משמעותי ביותר. "יש קשר בין תחום הבינוי הפיזי לבין התחום החינוכי", אומר המנכ"ל ומסביר: "בסופו של דבר, כשאנחנו פו־ תחים בתי ספר חדשים, הם פועלים ולומדים לפי תוכנית החינוך הישראלית, ויש לכך יתרו־ נות משמעותיים. התוכנית הישראלית מכשירה לחיים בישראל, מכשירה לאקדמיה הישראלית ובסופו של דבר מכשירה לשילוב בתעסוקה איכותית. הרישום לתוכנית הוא כמובן מרצון ואינו חובה. "העובדה היא שההורים מצביעים ברגליים, וכל בית ספר שאנחנו פותחים מתמלא מיד. במקביל, אנחנו פועלים להכשיר מורים, להביא מורים לעברית ולתת את שירותים הטובים ביותר לתל־ מידים ולהורים. יש הרבה אתגרים בנושא החינוך במזרח העיר והעיקרי שבהם הוא הצורך לבנות עוד ועוד בתי ספר. יש לנו, כאמור, שיתוף פעולה מצוין עם מוסדות המדינה, וכל שטח זמין לבנייה, אנחנו מקבלים את המשאבים לבנייתו המיידית וברמה הגבוהה ביותר. אנו משקיעים במרחבי חד־ שנות, בספריה, במעבדות, וכל דבר שבית הספר צריך ואת התשואות - אנחנו רואים בשטח. חשוב לציין, שנעשתה מהפכה אדירה בכל תחומי החיים במזרח העיר בשנים האחרונות, ואחת המהפכות הגדולות היא בתחום החינוך – גם בהיבט הפיזי וגם בחינוכי". מורכבות נוספת בחינוך הירושלמי קשורה *** להתמודדות עם מספר גדול מאוד של תלמידים בחינוך המיוחד – כ-000,30 .עיריית ירושלים, בא־ מצעות מנח"י, משקיעה משאבים רבים מאוד בחי־ נוך המיוחד, הן בתקציב והן במחשבות על תכנים ומבנים שיקדמו את התלמידים. "הכנסנו לחינוך המיוחד את תחום הספורט, עם מתקנים כמו בריכת שחייה הידרותרפית, אולמות ספורט, חדרי כושר מונגשים ועוד", מתגאה לארי. "זה עושה טוב לכולם. זה מבחינתי חלק מהערבות ההדדית שכל כך מפותחת בירושלים. סיוע ותמי־ כה למי שזקוק לכך". במה עוד מתבטאת ההשקעה בחינוך המיוחד? "בעיקר בתוכניות השילוב השונות, שבהן אנחנו מכניסים ילדי צמי"ד לבתי ספר רגילים תוך התא־ מת והנגשת המבנים הפיזיים, שדורשים השקעה רבה יותר. בנוסף, יש את הפעילות היומיומית, שגם בה אנו משקיעים משאבים רבים – בין אם בשעות לימוד ארוכות יותר או מערך הסעות. כמו בכל נו־ שא החינוך, ירושלים מובילה גם במספר בתי הספר המשלבים שפועלים בה. השילוב תורם הן לילדים עם הצרכים המיוחדים והן לתלמידים 'הרגילים', שלומדים כיצד להתמודד ולהכיל את השונה. כך כולם מרוויחים". תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 המשך בעמוד הבא "החינוך בירושלים הוא הכי מגוון, פורץ דרך, יצירתי וקהילתי שיש. המאפיין הגדול ביותר של החינוך הירושלמי הוא החיבור עם כל המערכות העירוניות - תרבות, ספורט, אקדמיה - וזה רק יתעצם בשנים הקרובות. אנחנו לא קופאים על השמרים וכל הזמן מייצרים עוד ועוד תוכניות ייחודיות וחדשניות" איציק לארי "יש בירושלים מרכז סימולציה - "כיתקטיקה", שמופעל בשיתוף פעולה עם תיאטרון פסיק, שבו עורכים סימולציות לצוותי החינוך בנושא התמודדויות עם מצבי קיצון ביחסים בין הצוותים לבין ההורים והתלמידים. המרכז הזה מושך אליו צוותים חינוכיים מכל הארץ, שבאים ללמוד בו וממנו, וכל המבקרים יוצאים עם פה פעור ואומרים שזה פשוט מדהים" איציק לארי איציק לארי צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

6 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי למרות ההשקעה – יש הורים שמאוד מתוס־ כלים ממערך ההסעות לחינוך המיוחד, מה אתם עושים בקשר לעניין? "אני חושב שהרוב מרוצים, ואגב, זה הרוב שלא נשמע. כמובן שלעיתים יש תקלות ויש תלונות אך אנחנו מתמודדים איתן בזמן אמת ואנחנו משקיעים הרבה כדי למזער אותן ככל הניתן. הבאנו חברת בקרה מהטובות במדינת ישראל, דבר שלא היה. הקמנו מרכז בקרה מדהים שנותן מענה בכל זמן נתון, יש להורים אפליקציה שבה הם יודעים בכל רגע נתון איפה הילד נמצא. אני יכול להגיד שרוב ההורים מרוצים ממערך ההסעות". מהם האתגרים שאתם מתמודדים איתם במ־ ערך ההסעות? "יש שני אתגרים – הראשון, לגייס נהגים ומ־ לווים. השני, תפעול ההסעות וביצוען בשעות הבוקר ואחר הצהריים. אלה שעות עומס שלעיתים מובילות לאיחור. צריך לזכור שיש פה מערך הס־ עות בסדר גודל של עשרות אלפי תלמידים וכמו שאמרתי, אני חושב שבסך הכל הוא מצוין. באופן יחסי לגודל המערך ולמספר הנסיעות והמסלולים – מספר הבעיות הוא קטן". עניין נוסף שאליו נדרשו בעיריית ירושלים *** ובמנח"י לשים דגש, הוא השחיקה של צוותי החי־ נוך. שחיקה זו באה לידי ביטוי, כזכור, בעיצומים של הסתדרות המורים בסוף השנה שעברה. אז, עלו טענות על קושי עצום בגיוס מורים חדשים ועוד יותר מכך – בשימורם. במערכת החינוך העירונית זיהו בזמן את הנו־ שא, וישנה השקעה גדולה במניעת שחיקה בקרב צוותי החינוך, כשאחת התוכניות המשמעותיות היא 'מנהיגות חינוכית'. "זו תוכנית פורצת דרך, שעלתה מהשטח", אומר לארי ומפרט: "הרי רוב רובם של המורים הם עובדי משרד החינוך. עכשיו השאלה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמר אותם? הדרך היא להעניק למורים פקטור, וזה כבר בתחום אחריותנו. אנחנו עושים את זה בתוכניות העשרה. בנוסף, גי־ לינו שמורים מקצועיים רוצים להגדיל את תחומי ההתמחות שלהם. כך, אם תיתן למורה למתימטי־ קה להעביר שיעור אחר, כמו ספורט למשל, העי־ ניים שלו יבריקו. עשינו את זה במסגרת של שעות מומחה. כך, אנחנו מגוונים את היום של המורה וזה תורם מאוד למאבק בשחיקה. בנוסף, אנחנו מגייסים מורים ותיקים בתחומי העניין שלהם. אנחנו עושים את זה גם עם מורים צעירים – נותנים להם קורסים לחידוד היכולות המקצועיות שלהם בתחום הת־ מחותם, לצד קורסים בתחומי עניין אישי שלהם. אנחנו רואים את התוצאות המבורכות של תוכנית 'המנהיגות החינוכית' ומערכות החינוך בארץ כבר באות ללמוד מאיתנו וליישם את התוכנית אצלם. זה אתגר עצום לשמר את המורים, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בתחום אחריותנו". אתגר עצום לא פחות זה שימור סייעות בגני הילדים, כיצד אתם פועלים? "זהו אתגר כלל ארצי, ולמזלנו בירושלים הוא פחות קשה ומשמעותי מאשר בערים אחרות. יש בעיר וסביבתה אוכלוסייה שהחינוך הוא ערך חשוב מאוד עבורה. כך למשל, מגיעות סייעות חרדיות מבית"ר עלית לעבודה בעיר, דבר שלא קורה במ־ קומות אחרים בארץ. לכן, הבעיה בירושלים היא פחות משמעותית מאשר ברמה הארצית". נמשיך עם האתגרים – החופש הגדול בפתח, איך שומרים על מסגרת עד כמה שניתן? "יש לנו מגוון תוכניות לכל הגילאים ובעיקר לבני הנוער - מסעות, טיולים, פעילויות והכל במסגרת חינוך לערכים ולטיפוח מנהיגות צעי־ רה. אלו תוכניות מאוד משמעותיות, שמסובסדות על ידי העירייה והקרן לירושלים. לקטנים יותר יש את מסגרות הצהרונים ופעילויות במינהלים הקהילתיים. הפעילות החינוכית נמשכת, גם בחו־ דשי הקיץ". לפני סיום, איך אתה רואה את החינוך הירו־ שלמי בעוד כחמש שנים? "החינוך הירושלמי הוא הכי מגוון, פורץ דרך, יצירתי וקהילתי שיש. המאפיין הגדול ביותר של החינוך הירושלמי הוא החיבור עם כל המערכות העירוניות – תרבות, ספורט, אקדמיה – וזה רק ית־ עצם בשנים הקרובות. אנחנו כל הזמן מתקדמים, מייצרים עוד ועוד תוכניות ייחודיות וחדשניות ופורצים גבולות. "בנושא הפיזי, העיר סבלה מתשתיות פיזיות לא טובות, ואנחנו עובדים קשה מאוד כדי לשפר ולשדרג ולמלא את החסר. הבינוי הפיזי משליך על מערכת החינוך, כי אנחנו מבצעים התאמות והופכים את הסביבה לחדשנית ביותר ומותאמת למורים ולתלמידים. אני בטוח שכמו היום, גם בעוד חמש שנים, מערכת החינוך בירושלים תו־ ביל קדימה ותהווה דוגמא ארצית למערכת חינו־ כית חדשנית ופורצת דרך". "השקענו ואנחנו עדיין משקיעים משאבים חסרי תקדים בבינוי ובשיפוצי עומק בבתי הספר, מאות כיתות חדשות גם במערבה וגם במזרחה של העיר. והכל ברמה מאוד גבוה, הראויה לבירת ישראל" איציק לארי המשך מהעמוד הקודם תוצרי המרחב השלם צילום: אורין מור ויעל מרום, חושן קריאייטיב מרכז הסימולציות החדשני 'כיתקטיקה' צילום: נעם פיינר חוות דעת צילום: אילה קדרי

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 7 רוצים לשמוע עוד סרקו את הקוד התוכנית מיועדת למי שעוסקים בחינוך, למדו במכינות קד"צ או שרתו בתפקיד חינוכי מיתרים רשת לחינוך יהודי משלב שנה ראשונה חינם לזכאים הכרה בשרות הצבאי/לאומי ובלימודים קודמים במכינה הלימודים בקמפוס בי-ם מתקיימים בימי שלישי מחנכים לביחד לומדים יחד תוכנית ייחודית לתואר ראשון בחינוך המכשירה למנהיגות בחינוך המשלב בין דתים לחילונים מיתרים זהר אריה, שנה ג' בוגרת מכינת צהלי נעמי גיגי, שנה ד' ראש מכינת הראל קצינת חינוך, מג"ב ירושלים דניאל לרנר, שנה ג' בוגר מכינת חנתון רכז שנת שירות בתנועת הצופים מיתרים בהרצוג- תואר בחינוך אחר צפו בסרטונים שלנו

8 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת ״כל העיר״ מצוינות, חיבור לעיר והכרת האחר החזון החינוכי בירושלים מתרכז בשלושה נושאים מרכזיים - חתירה למצוינות, חיבור לעיר ולקהילה והכרת המגזרים הנוספים שחיים בעיר. כך עושים חינוך מצוין בעיר מצוינת ביב שלושה צירים מרכזיים נסובה מער־ ס כת החינוך בירושלים – מצוינות חינוכית, חיבור לעיר ולקהילה והיכרות עם האחר – שלושה צירים שמתחברים זה לזה והופכים את החינוך בירושלים למוביל ופורץ דרך. המצוינות כוללת בתוכה חדשנות פדגוגית, תוך הצמחה של מקצועות חדשים וחיבור הילדים למציאות של המאה ה-21 .את זה עושים במינהל החינוך בעיריית ירושלים גם על ידי פיתוח שיטות הוראה, אשר מאפשרות לצוותי החינוך ולתלמידים להרגיש מחוברים יותר לתהליך. נדמה שהמילה 'חיבור' היא זו שמובילה את המחשבה החינוכית בעיר, ולא בכדי. לצד הח־ תירה למצוינות וחדשנות, ישנו דגש על חיבור הילדים ובני הנוער לעיר וגם האחד לשני – וב־ עיר מורכבת וגדולה כמו ירושלים זו לא משימה פשוטה בכלל. בירושלים, כידוע, חיים כ-000,000,1 תושבים ובמערכת החינוך העירונית לומדים כ-000,300 תלמידים – שני מספרים שהם לכל הפחות כפו־ לים מהעיר שנמצאת במקום השני )תל אביב(. במערכת החינוך, כמו בעיר עצמה, לומדים חר־ דים, חילונים, דתיים וערבים – כל אחד והתר־ בות שלו, כל אחד ותוכנית הלימודים הייחודית לו. איך מחברים את כל זה ביחד? ועוד מחברים גם את האחד לשני ולעיר עצמה? על המשימה הלא פשוטה הזו אמון יואב )זימי( זמרן, ראש מי־ נהל החינוך )מנח"י( בעיריית ירושלים, שמציין כי "אנחנו בעיריית ירושלים שמנו לנו למטרה להפוך את המורכבות ליתרון ולהוביל לחינוך ערכי, תרבותי ומעניין שיגרום לילדים לרצות לחיות בירושלים – כל אחד והייחודיות שלו, לצד ההכרה באחר שצומח לידו". זמרן מוסיף ומפרט איך מוציאים לפועל את הח־ זון: "ברמה הפדגוגית, אנחנו חותרים למצוינות גם בציונים וגם, ואולי בעיקר, בהוראה הכי טובה שיש. זה כולל הרבה חדשנות ויציאה מהקופסא. מרכזי החדשנות שלנו הולכים ותופסים תאוצה, ומקנים לצוותי החינוך שיטות הוראה חדשות שמוסיפות עניין בקרב התלמידים. זה קורה בכל המגזרים בלי יוצא מהכלל. כך למשל, יש במזרח העיר בית ספר לאומניות, בית ספר טכנולוגי, לימודי חלל ועוד. אנחנו מייצרים תחומי עניין חדשים ודרכם מגיעים למצוינות וזה עובד. גם במגזר החרדי אנחנו מייצרים את החליפה החדשנית שתייצר מצוינות, תוך שמי־ רה על אורחות החיים והמסורת". מצוינות, חשוב להבין, היא לא סתם סיסמא או סלוגן. במנח"י ובעירייה ממש עובדים על הגדלת מאגר המצטיינים בירושלים. "אנחנו כל הזמן פועלים כדי להגדיל את מספר התלמידים המצטיינים, שלומדים גם אחרי הצה־ ריים", אומר זמרן ומסביר ש"המטרה היא להנגיש את לימודי המצוינות הללו לכמה שיותר תלמידים". למה הכוונה? "אנחנו בעצם נותנים לעוד תלמידים את האפ־ שרות ללימודי מצוינות. לשם כך, פתחנו בית ספר למצוינות בזלמן ארן בתלפיות, זאת בנוסף לבית ספר אופק ברמות. בכך אנו יוצרים יותר אפשרות לתלמידים וגם מרחיבים את האזור הגיאוגרפי". משימה מרכזית לא פחות ממצוינות חינו־ *** כית, כך לדברי זמרן, היא "לגרום לילדים האלה לרצות לחיות בירושלים גם כאנשים מבוגרים. בעבר עסקנו בהכנה לצה"ל, ואז עברנו להכנה לאקדמיה – וכיום אנחנו מבקשים להראות ליל־ דים את הטוב שיש בירושלים. זה קורה דרך מגוון תוכניות ייחודיות, כמו לימוד במוסדות התר־ בות, לימוד בטבע העירוני, יש לנו את תוכנית הקולג' הירושלמי, שהיא מותאמת לתלמידי כל המגזרים – הכללי, החרדי והערבי, כשלכל מגזר יש קורסים ייחודיים לו. "התוכניות הללו מחברות את הנוער למוסדות המצוינות שיש בעיר, הן באקדמיה והן בתרבות. אנחנו חושפים את הילדים לעומקים שהם לרוב לא מקבלים. זה הרבה יותר מסל התרבות שניתן על ידי משרד החינוך. אנחנו בעצם מדייקים את התרבות הירושלמית וחושפים אותה בפני הילדים, ובכך יוצרים זיקה ערכית מאוד עמוקה בין הילד וההורים שלו לבין העיר." בציר השלישי, הכרת האחר, מסביר זמרן כי "יש אצלנו הבנה שירושלים כוללת את כל המ־ גזרים ושכולנו צריכים לחיות ביחד. לכן, אנחנו מייצרים הרבה פעילויות משותפות. זה קורה בר־ מה של המנהלים וצוותי ההוראה, שמעבירים את זה הלאה לתלמידים". תן דוגמא לתוכנית כזו? "מנהלים ביחד" - פרויקט של בתי ספר יהודים וערבים, חילונים ודתיים - עושים דו קיום תוך כדי לימוד מקצוע - אנגלית, שפה, מדעים ועוד. מדובר על למעלה מ-000,3 תלמידים - יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, שלומדים ביחד. זו תו־ כנית שפועלת כבר מספר שנים, והיא יציבה ומח־ זיקה את המערכת. "בנוסף, יש לנו פרויקט מיוחד של מנהלים "אנחנו שואפים לראות את הילד כל הזמן ולא רק בזמן שהוא בכיתה. לפני 6 שנים התחלנו עם פיילוט בקרית מנחם של תוכנית 'המרחב השלם' שמתעסקת בדיוק בכך, ובשנה שעברה היו כבר היו 24 בתי ספר שהשתתפו והשנה הצטרפו עוד 6 בתי ספר, כולל במזרח העיר" יואב )זימי( זמרן כיתות אמן למצוינות באמנות צילום עודד אנטמן, דוברות מוזיאון ישראל יואב )זימי( זמרן צילום ארנון בוסאני

9 דתיים וחילוניים שנקרא 'פרשת השבוע'. במסר גרת הזו, בכל שבוע כותבים מנהל חילוני ומנהל דתי על פרשת השבוע, וזה מועבר בבתי הספר שמשתתפים. יש הרבה מאוד שיח בנושא החיבור הבין מגזרי". איך זה עובר לתלמידים? "דרך המנהלים, שהם העוגן הכי משמעותי ביר רושלים בנושא של דו קיום, גם בתקופות של רור גע ויציבות. בתי הספר בירושלים, ואת זה כולם מבינים, הם גורם מאזן. זה לא דבר של מה בכך וזה קורה כי אנחנו פועלים בנושא. זה נכון גם במגזרים האחרים בלי יוצא מהכלל". לזמרן לא חסרות דוגמאות לתועלת שיש בחיר בורים הללו. "במבצע 'שומר החומות'", הוא מספר, "הראשונים להתייצב בכיכר ספרא כדי לצאת, להסתובב ברחובות ולנסות להרגיע את השטח, היו מנהלי בתי ספר. כולנו מבינים שהאינטרס שהמר שותף הוא לשמור על מרקם חיים יציב". עד כמה קשורים הצירים הללו, ניתן להבין מהסיפור הבא: "לימודי השפה הערבית תורם לחיים המשותפים", אומר זמרן, "מהכרת השטח והמפגשים המשותפים, פיתחנו תוכנית במערב העיר של לימוד ערבית מדוברת. בנינו סדרה מתוקשבת שנקראת "אהלן", שבה סטודנטים ערבים מלמדים ערבית מדוברת בכיתות ביחד עם המורות. לסדרה הזו יש ביקוש אדיר וזה מדר בר בעד עצמו". עוד מספר זמרן, כי התוצרים של המפגשים הללו מקבלים ביטוי כמעט יומיומי. כך קרה, כשר קבוצת המנהלים שמשתתפים בפרויקטים המחבר רים יצרו מקבילה חינוכית מיוחדת, שכללה אלפי תלמידים שיצאו לסיורים לימודיים יחד. זה נולד סביב הרצון של המנהלים לומר אמירה של חיים משותפים ומחוברים. השקעה, כפי שצוין בתחילה, ישנה בכל המגזר *** רים וגם היא עוסקת בחיבורים ובחתירה למצוינות, תוך שמירה על מרקם החיים הבסיסי. זה פועל בתוך בתי הספר? "יש פרויקטים למצוינות שפועלים לאחר סיום יום הלימודים הרגיל בבתי הספר, יש כאלה שמופעלים אחר הצהריים בשיתוף המינהל הקהילתי ויש תוכר ניות שפועלות במהלך יום הלימודים. אנחנו רואים שיותר ויותר מוסדות ומנהלים מחפשים העשרה. ". איך עושים את זה? "קודם כל, מאתרים ביקוש מהשטח ומנסים לתת לו מענה. אנחנו לא מכריחים אף אחד ומגיעים רק למקומות שרוצים בפיתוח תוכניות כאלה. יש ביקוש ומענה בתחומי המדעים ובתחומים נוספים. העשייה משתנה ומתאימה את עצמה לקהילה ולמקום". ביקוש וזיהוי צרכים ישנם בכל חלקי העיר. *** "קהילת ההורים יודעת מה היא רוצה ואנחנו נותנים כלים מאוד איכותיים", אומר זמרן. "אנחנו מאמינים שילד מרוצה הוא תלמיד טוב יותר, ולכן אנחנו נור תנים מענים לקהילות שונות בתחומים המבוקשים. דוגמא קלאסית לכך, היא בית ספר יער בגבעת גונן/ עמק הצבאים. זה התחיל בניסוי והפך לבית ספר". זמרן, כידוע, צמח והתפתח בבית הספר הניסויי, שאותו הוא גם ניהל, והוא לא שוכח זאת. "אנחנו חוגגים בקרוב 50 שנה לניסויי, שזה למעשה בית הספר האלטרנטיבי הראשון שנפתח בעיר, והוא למעשה ההוכחה להצלחה של מענה לצורך שהעלו הורים. אנחנו ממשיכים, מפתחים ומשכללים את הנושא וניתן לראות את התוצאות בגיוון, בחדשר נות, במתודולוגיות החינוכיות. הגיוון בירושלים מטורף ויש בעיר רצף פדגוגי רב שנים". דוגמה לגיוון כזה ניתן לראות בלמידת חוץ, שקיבלה ביטוי משמעותי מאוד בתקופת הקורונה. "זה התחיל לפני הקורונה, וקיבל דחיפה מטורר פת בזמן המגיפה, אז הבנו שלמידה מתרחשת בכל מקום. כשהבנו שניתן ללמוד בגנים ציבוריים, נתנו את כל המענים שצריך למורים ובמסגרת הזו גם סגרנו עם אגף התברואה שהם ינקו באופן שוטף שירותים ציבוריים בגנים הללו". משם הנושא התפתח מעצמו. "יותר ויותר הורים רצו וביקשו גני יער ולמידת חוץ", מציין זמרן. "כור לנו הבנו שהחוץ הוא לא עוד כלי, אלא הוא הכלי. משני גני יער עלינו השנה -ל-12 גני יער. יש את מ ר כז 'חוות דעת' ללימודי חוץ בגילה, והשנה גם פתחנו בית ספר יער. יש לזה כל מיני רמות וצורות – מלמיר דה ממש ביער ועד לשימוש בשכונה ככלי עבודה משמעותי, וזה כלי שגם שובר שגרה וזה חשוב". נעזוב את התוכניות השונות, כי בסוף תלמיד הוא תלמיד. מהו החזון החינוכי שלך? "תפיסת העולם החינוכית כמו שאני רואה אותה, מסתכלת על ילד במגוון רצפים. אם נסתכל על הילד כמכלול, אם נדע להסתכל עליו לאורך כל הרצף, ניתן מענה חינוכי הרבה יותר טוב. ואני אסביר בדוגמא פשוטה – אם נדע לזהות ולטפל בקשיים של ילד בגיל גן, נמנע ממנו התמודדות קשה בהרבה ביסודי ובתיכון. זו השאיפה ולשם אנר חנו חותרים". "מעבר לכך", ממשיך זמרן, "יש את שעות אחר הצהריים והערב, וכאן נחנך השילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. אנחנו שואפים לראות את הילד כל הזמן ולא רק בזמן שהוא בכיתה. לפני 6 שנים התחלנו עם פיילוט בקרית מנחם של תוכ נית 'המרחב השלם' שמתעסקת בדיוק בכך, ובשנה שעברה היו כבר היו 24 בתי ספר שהשתתפו והשנה הצטרפו עוד 6 בתי ספר, כולל במזרח העיר". "אני מאמין", מסביר זמרן, "שאם אנחנו מזהים חוזקות אצל ילדים, גם אם הן חברתיות, אנחנו נצר ליח לגייס את הילד ולשפר אותו בכל התחומים. השאיפה היא לתת מענה הוליסטי רחב, כדי לער נות על כל צורך של כל ילד. יש לנו הצלחה אדירה בתוכנית והשאיפה היא להרחיב אותה לכל העיר". תסביר בבקשה איך זה פועל? "אנחנו משלבים ידיים עם הקהילה, הרווחה, החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי – כדי לראות את הילד כמקשה אחת: איך הוא בכיתה, איך בתנועות הנוער, איך בחוגים ואיך הוא בבית. לכל ילד אנחנו רוצים לתפור חליפה לפי היכולות שלו. לתת לכל אחד את הכלים להצליח". תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 "יש את 'מנהלים ביחד' - פרויקט של בתי ספר יהודים וערבים, חילונים ודתיים - עושים דו קיום תוך כדי לימוד מקצוע - אנגלית, שפה, מדעים ועוד. מדובר על למעלה מ-000,3 תלמידים - יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, שלומדים ביחד. זו תוכנית שפועלת כבר מספר שנים, והיא יציבה ומחזיקה את המערכת" יואב )זימי( זמרן בית חינוך יער ירושלים צילום מתוך פייסבוק כיתות אמן למצוינות באמנות צילום עודד אנטמן, דוברות מוזיאון ישראל תוצרי תוכנית המרחב השלם צילום המרחב השלם

10 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת ״כל העיר״ שבוע החינוך הירושלמי: הצלחה, סיפוק והוקרה במהלך השבוע החולף התקיימו ברחבי העיר עשרות אירועים, טקסים וערבי הוקרה שהעלו על נס את העשייה החינוכית בירושלים, בראשם אוסקר החינוך ששם זרקור על פועלם של הצוותים החינוכיים בעיר בוע החינוך בירושלים לשנת 2023 נחל ש הצלחה מסחררת. האירועים שהתקיימו ברחבי העיר משכו אליהם אלפי הורים, תלמידים וצוותי חינוך, כשרובם ככולם יצאו מרוי צים ומחויכים. "שאפו לעיריית ירושלים על ההשקעה במערך החינוך המיוחד. היום היה להורים נחת בהופעה", אמרה אם לילד עם צרכים מיוחדים בסיום ערב ההוקרה להורי החינוך המיוחד, שהתקיים ביום ראשון. הורה אחר הצטרף למחמאות ואמר: "לגמי רי אחלה ערב. הופעה מצחיקה ומרעננת", כשהוא מתכוון להופעה של הסטנדאפיסטית ליטל שוורץ. זהו רק קמצוץ משביעות הרצון שהובעה בסיומו של כל אירוע, והמגוון - כאמור - היה גדול ופי נה לכולם. כך למשל, הציגו תלמידים וצוותי חיי נוך את תוצרי העבודה שלהם במסגרת הפעילות החינוכית הבלתי פורמלית של 'המרחב השלם'. באירוע 'המרחב השלם' השתתפו -כ-600 תלמ י דות ותלמידים שהפעילו עשרות דוכנים, שעסקו בפעילות חינוכית פורמלית ובלתי פורמלית, כמו למשל אילוף כלבים, טכנולוגיה יוצרת, חוגי סיור, קולנוע ואמנות – מקצועות שמשולבים ב-24 בתי הספר הפועלים במסגרת תוכנית 'המרחב השלם'. התוצרים הוצגו בכיכר ספרא, הילדים הביעו התי להבות להציג את שעמלו עליו כל השנה, הוריהם נהנו לראות את החיוך, אך גם את העשייה בבתי הספר והצוותים החינוכיים רוו נחת מכל הטוב הזה. בנוסף, התקיים אירוע מיוחד למתנדבים המצי טיינים בקרב בני הנוער הירושלמים - טקס 'הפעיל המצטיין', שכל כולו הוקרה ל-11 בני ובנות נוער על נתינה ורוחב לב ועל פעילות חברתית בשלוש השנים האחרונות. כאמור, שבוע החינוך פנה לכלל המגזרים והגיי לאים שלומדים במערכת החינוך הירושלמית. בחלק מהאירועים הציגו התלמידים ומוריהם את הלמידה החדשנית והייחודית. כך למשל, היה במוזיאון המדע, שם הוצגו עבודות חקר של תלי מידים ממזרח העיר בתחומי המדע, הטכנולוגיה והקיימות. וכך היה באירוע הסיכום של פרויקט 'OPEN IT MAKE ,'במסגרתו פותחו בשיתוף מורים תרחישי למידה שונים עבור תלמידי כיתות ד'-י', כאשר הנחיית הפרויקט נעשתה בשיתוף גוי רמים בקהילה מהמגזר העסקי, האקדמי ועוד. תוכנית שסיכמה שנה מוצלחת נוספת, שנייה במספר, היא 'הקולג' הירושלמי'. היה זה אירוע שהרים לתלמידים שמשתתפים בתוכנית, שבה הם לומדים קורסים אקדמאיים בחינם, אשר יחוי שבו להם כנקודות זכות. חלק משמעותי אחר של אירועי שבוע החינוך *** הוקדש, כאמור, להוקרה לצוותי החינוך, אבל לא רק. במסגרת זו התקיים ערב עבור הצוותים החיי נוכיים בבריכת הסולטן, שבו נהנו אנשי החינוך הירושלמים גם מהופעה של עידן רייכל. כמדי שנה, גולת הכותרת של אירועי שבוע החינוך היה טקס האוסקר האלטרנטיבי, וכמו תמיד – הזוכה הגדול הוא, כמובן, החינוך הירושלמי כולו. אחרי הכל, דרך ההוקרה וההערכה משיגים שותי פות אמיתית עם הצוותים החינוכיים, והדבר בא לידי ביטוי בחתירה למצוינות והשקעה בערכים שניכרת מאוד בחינוך הירושלמי. אוסקר החינוך מוקיר יוזמות חינוכיות וחברי תיות מקוריות ויצירתיות, וכן אנשי ונשות חינוך ועובדי המעטפת במוסדות החינוך, אשר הצטיינו באופן יוצא דופן בתפקידם. ההערכה וההוקרה ניי תנת לכלל הצוותים החינוכיים ובכמה קטגוריות - מנהל/ת, מורה, מזכיר/ה, גננת, סייע/ת, פסיכוי לוג/ית, אב בית, שומר/ת, מוסד חינוכי ועוד. אז מי היו הזוכים בטקס המרגש? בקטגורית המורים זכו להוקרה לאה רבינוביץ', מבית הספר הממלכתי-חרדי 'אשירה', מחנכת ומורה ותיקה מאוד במערכת החינוך הירושלמית, אשר לאורך השנים לימדה וחינכה אלפי תלמידים כיתות אמן למצוינות באמנות צילום עודד אנטמן, דוברות מוזיאון ישראל אוסקר החינוך של ירושלים צילום אביהו בשארי אוסקר החינוך של ירושלים צילום אביהו בשארי תוצרי המרחב השלם צילום המרחב השלם

11 ופעלה במסגרת החינוך הממלכתי דתי בעיר. אמל עבד רבה, מורה בבית ספר 'אלבסמאת' החל מהיום הראשון להקמתו. אמל היא מורה חרוע צה מאוד, שיצרה יחסי אמון עם כלל העובדים והתלמידים בבית הספר והובילה פרויקטים משמע עותיים מאוד עבור התלמידים וההורים. הרב שלום ראוימי, מחנך בבית הספר 'אורות תלפיות', הפועל במסירות גדולה למען תלמידיו. בכל הפסקה וגם לאחר שעות הלימודים, נשאר הרב ראוימי לעזור לתלמידים מתקשים או לשוע חח עם תלמידיו. לאחרונה, הוא אף ייסד עבורם שיעור קבוע לאחר שעות הלימודים והכל בהתע נדבות מלאה. בקטגורית בתי הספר: 'גבעת גונן' – בית הספר דוגל בשיטה ה-'הוליסטית' ונותן דגש לתחושת המסוגלות והשייכות של כל תלמיד. תלמידי בית הספר זוכים לרמה אקדמית גבוה, תוך מיצוי כלל יכולותיהם והקניית ארגז כלים לעתיד, תוך דגש על יכולת הבחירה של התלמידים. 'מקיף בנות בית חנינא' - בית הספר שואף לחנך תלמידות בעלות אישיות מנהיגותית מוע בילה ומוכנה לעתיד, תוך מתן דגש על ההישגים האקדמיים, המקצועיים והחברתיים. עם השנים, הישגי ה-'תווג'ייה' של בית הספר עולים בצורה משמעותית, ומשקפים את העבודה של הצוות עם התלמידות, בשיטתו הייחודית של ביה"ס המציגה את חשיבות המענה לכישורים חברתיים ורגשיים כמפתח לצמיחה. בית ספר 'יראת ה'' - בית ספר ותיק שמתאפיין באווירה טובה, בחינוך לתורה ודרך ארץ ועידוד התלמידות לשאוף כמה שיותר גבוה, תוך השקעה גדולה למען הצלחתן. בבית הספר ישנו מגוון של אוכלוסיות, והצוות החינוכי יוצר אווירת שייכות, חברות ואכפתיות בין כלל התלמידות. בקטגורית הגננות: שושי זיסק - שושי הינה גננת ותיקה בעיר, המשמשת כגננת מדריכה תוך קידום תחום התקשוב בעיר באמצעות הפגנת תבונה, רוח נתינה והכוונה אישית. שושי פועלת במסגרת גן העשרה של קידום המדיה, ומגיעה לגנים בכל רחבי העיר תוך ליווי והדרכת צוותי הגנים בעיר. רימה זחאיהקה - גננת מקצועית ומסורה ל ע בודתה, המנהלת את גן הילדים בשכונת אל-טור מעל ל-12 שנים. מדי יום היא מקבלת את ילדי הגן בחיוך ובאהבה, מכילה כל ילד וילדה ומעצימה את כולם באופן יוצא מן הכלל תוך מתן דוגמה להשקע עה, יוזמה ושותפות במערכת החינוכית. סיון כהן - מעבר לפועלה כגננת בשכונת בית- וגן בעיר, סיון מתכללת את העשייה החינוכית בגן בהתאם ליעדי האגף לחינוך קדם-יסודי במגזר החרדי, ומשתמשת בדרכי הוראה מגוונות תוך מתן מענה מותאם אישי לכל תלמיד. סיוון מעודדת פתרון בעיות וקונפליקטים בשיח בין-אישי, ומאפע שרת הבעה רגשית ויצירת מרחב הולם. בקטגורית ''אב בית'' - זכה אריה מזרחי מבית ספר 'נתיבות שלמה', שבו הוא עובד כ-22 שנים. אריה הוא ירושלמי שורשי, ובצעירותו למד אחזקה, חשמל ונגרות. בעבודתו בבית הספר, אריה נותן את כל כולו לתלמידים, אותם הוא רואה כילדיו וכנכע דיו, ובמשך השנים הכין ספריות עבור בית הכנסת שבבית הספר, בנה גינה ירוקה וכן חדר חיות מיוחד. בקטגורית "מזכירה" - זכתה עביר עליאן מבית הספר 'מתיא'. מאז ומתמיד, חלמה עביר להיות מוע רה, אך לאורך השנים לא התאפשר לה ללמוד חיע נוך כפי שרצתה. עביר לא ויתרה על חלומה לעבוד עם ילדים, וכב ר 19 שנים היא עובדת בתור מזכי רה בבית הספר, כאשר היא מעניקה תמיכה, עזרה וליווי לכל התלמידים והצוות הפדגוגי. בקטגורית "מלווי ההסעות" - זכה אליהו ששון מבית ספר לחינוך מיוחד 'אמירים- אליהו'. אליהו איש חינוך ביסודו אשר לימד בישיבה, ואף הקים מסגרת לנוער נושר בכוחות עצמו. מתוך רצון לממן את המסגרת ולא לוותר על החיבור היום- יומי עם תלמידים, החליט לעבוד כמלווה הסעות. כיום הוא מלווה את התלמידים בבית הספר לחינוך מיוחד בו הוא עובד וזוכה לתחושה של שליחות חיע נוכית אמיתית. בקטגוריית "מאבטחים" - זכה משה מחבר מבית ספר 'שערי ציון וישכיל פיו'. משה רואה את התלמידים בבית הספר בתור ילדיו, פועל מתוך שליחות וחש סיפוק מעבודתו עם תלמידי החינוך המיוחד. הוא מחובר לתלמידי בית הספר, צוחק איתם מדי יום ומבדר אותם, תוך מתן חיוך ומילה טובה וכמובן שמירה על חייהם וביטחונם האישי. בפרס מפעל חיים זכו: ראובן בביאן, מנהל בית ספר 'ארזים' - ראובן רואה את העבודה עם התע למידים בבית הספר כעבודת קודש, מרגיש שליח ומקדיש את כל כולו לתלמידים. לפני כ-26 שנה, נפל בנו של ראובן באסון המסוקים, ולאחר מחע שבה ורצון לפרוש החליט להקדיש את חייו למען התלמידים, מתוך רצון למלא את חייו תוך שימוש בסיפורו האישי הדוחף אותו לעבודת הקודש שהוא עושה עם התלמידים. עפאף קדומי, מנהלת בית ספר 'עיסוויה בנות' - עפאף עובדת במערכת החינוך כבר 23 שנים, תוך קידום מצוינות והישגים בתחומים רבים כגון: צמצום נשירה, הישגים לימודיים, תמיכה רגשית וחברתית ועשייה רבה ומשמעותית. אחת המטרות המרכזיות העומדות מול עיניה הינה העצמת נשים במגזר הערבי, והיא מקדישה את חייה למטרה זו. אסתר שמעא, מייסדת העמותה 'אור עיני', אותה הקימה לפני -כ-15 שנה יחד עם אימהות אח רות כמרכז קידום, שיקום, ליווי ותמיכה לליקויי ראיה ולמשפחותיהם. לפני כשנה, הקימה העמותה מרכז חינוכי הכולל גן חרדי ראשון מסוגו בארץ, מרכז השאלת מכשירים מקצועיים לעיוורים, חדע רי מוזיקה ועוד. אסתר, במסירותה הגדולה, פועלת לחיזוק האופטימיות בקרב קהילת העמותה, בשיע לוב ההכרה במגבלות באופן בריא ומאוזן ותוך מיע מוש הפוטנציאל הטמון בכל אחד ואחת. בקטגורית "מובילת צהרון" - זכת ה נאווה ג ר שון, רכזת הגן 'יאנוש קורצאק'. בקטגוריית "אנשי טיפול" - זכתה רותי וקשלק, מבית הספר 'אורט גבעת רם'. בקטגורית "סייעת" - זכתה דורידה עקרומאוי, מבית הספר 'אל אמאל'. תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 טקס הפעיל המצטיין צילום אורין מור ויעל מרום, חושן קריאייטיב כיתות אמן למצוינות באמנות צילום עודד אנטמן, דוברות מוזיאון ישראל הוקרה לילדי החינוך המיוחד צילום יחידת ההורות מנח״י אוסקר החינוך של ירושלים צילום אביהו בשארי אוסקר החינוך של ירושלים צילום אביהו בשארי אוסקר החינוך של ירושלים צילום אביהו בשארי

12 תוכן שיווקי 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי מאת: מזל טלבי לוי ברת מוריה, החברה העירונית הגדולה ביש־ ח ראל ומחברות התשתית המובילות במדינה, פועלת בירושלים ובמטרופולין ומשמשת הזרוע הביצועית המרכזית של עיריית ירושלים ומש־ רדי ממשלה כבר עשרות שנים. לחברה מספר חטיבות המבצעות מאות פרויקטים בתחומים שונים, וביניהן חטיבת הרכבות, חטיבת התש־ תיות, חטיבת הפיתוח האורבני וחטיבת המבנים שהוקמה לפני כתשע שנים במטרה לסייע לעי־ רייה בצמצום החוסר הקיים במספר כיתות הלי־ מוד, בדגש על מזרח העיר והמגזר החרדי. החטיבה התחילה את דרכה כ"מינהלת מב־ ני חינוך", בשיתוף פעולה עם מינהל החינוך בעירייה )מנח"י(, כאשר מנח"י אחראים על גיבוש הצרכים ותוכנית העובדה ואילו מוריה אמונה על יישום התוכנית והביצוע. החטיבה מבצעת פרויקטים מרשימים הכוללים כיתות לימוד, גני ילדים ומעונות יום. כיום קיימים כ-260 פרויקטים בשלבי תכנון וביצוע שונים, המהווים פתרון לכ-2600 כיתות לימוד. הפרויקטים ממתינים להשלמת רישוי בחודשים הקרובים וצפויים לצאת לביצוע במה־ לך 2023 ובתחילת שנת 2024. "מטרתנו היא להעניק לתושבי ירושלים מב־ נים חדישים שישרתו אותם לשביעות רצונם ובהתאמה מלאה לצורכיהם ולאפשר לתלמי־ די העיר חוויית חינוך איכותי ומיטבי", מסביר מנכ"ל החברה גלעד בר-אדון. "אנו מאמינים שכאשר מעניקים לתלמידים חוויה נעימה ומקום מזמין ללמוד בו, תחושת השייכות שלהם ורצו־ נם לשהות בבית הספר גוברים. זאת כמובן לצד כלים תומכים ופדגוגיים שמנח"י מספקים". אם בעבר הלא כל כך רחוק, בתי הספר היו נבנים על פי קונספט קבוע והיו נראים פחות או יותר אותו הדבר, בשנים האחרונות ובראייה עתידית, בתי הספר של המחר אינם דומים כלל לבתי הספר שרובנו למדנו בהם. בחברת מוריה מתכננים פרויקטים מרתקים ופורצי דרך בה־ תאם לצרכים בשטח, וזאת כחלק מהשינוי המ־ תחולל בעולם כבר שנים רבות. בר-אדון: "אם לפני כשלוש שנים תוכננו מבנים בשיטה של 'כמה שיותר מהר, זול וקומ־ פקטי', היום התפיסה השתנתה. בזכות הנהלת העירייה, אשר מבקשת לקבל מבנים איכו־ תיים שייצרו גם אימפקט עיצובי בעל השפעה חיובית על התלמידים, על צוותי ההוראה, על השכונה והעיר". תפיסה עיצובית פדגוגית בחברת מוריה מציינים שהנחיות התכנון היום מגדירות את המחויבות שלהם לעיצוב המרחב הלימודי. לפיכך, בבואם לתכנן ולעצב את האזו־ רים הציבוריים, חללי השהייה והמבואות, הדגש הוא עיצובי פדגוגי, וזאת כחלק מהתפיסה שבית הספר צריך להיות מקום לחשיבה עצמאית, פי־ תוח יכולות עבודה בקבוצות ומקום שכיף, מכבד ונעים לשהות בו. העבודה בחטיבת המבנים מתחילה בגיבוש פרוגרמת תכנון, ובנוסף קיים מפרט טכני, המהווה את הבסיס לתכנון ומאפשר למתכ־ ננים כלי עבודה שמפשט עבורם את התה־ ליך. המפרט מתעדכן לאור סוגיות שעולות במהלך התכנון ובהתאם לשדרוגים שעיריית ירושלים מבקשת, כגון מיזוג בשיטת VRF לבתי ספר המבקשים לייעל את צריכת הח־ שמל. דברים נוספים שנלקחים בחשבון: שי־ לוב מתקני משחק וטיפוס, מחיצות ניידות אקוסטיות לצורך גמישות השימוש בחללים, תכנון הכיתות כך שיהיו בשטח של 50 מ"ר כל אחת עם אפשרות להכפלת שטח הכיתה על ידי הזזת המחיצות, וכן בניית כיתות עם מחיצות זכוכית הפונות לעבר המסדרונות ליצירת אווירה שיתופית. דוגמה לפרויקט חדיש עם כיתות "שקופות", על מנת לייצר מערך שעובד כמו שצריך נדרשת עבודת רקע מקיפה ושוטפת. התהליך הזה מתאפשר בזכות הצוות המקצועי של החטיבה, בניהול הסמנכ"ל איתי ירושלמי, ובזכות הגיבוי שמעניקה עיריית ירושלים. מתמודדים בכל יום עם סוגיות ועם חסמים שונים המשפיעים על התכנון ועל הביצוע ואלה גורמים לנו לשכלל את התהליכים ונמצאים בתהליך של למידה מתמדת" גלעד בר-אדון מרחב הלימוד החדש - בית הספר של המחר כ-260 פרויקטים בירושלים, המהווים כ-600,2 כיתות לימוד, נמצאים בימים אלה בשלבים שונים של תכנון וביצוע תחת ידיה האמונות של חברת מוריה, הזרוע הביצועית של עיריית ירושלים ומשרדי ממשלה שונים, ואחת מחברות התשתיות המובילות במדינה. שוחחנו עם מנכ"ל החברה, גלעד בר-אדון, על חטיבת המבנים שהוקמה בחברה במטרה לבנות את מרחבי הלמידה החדשים בבירה, על הפרויקטים פורצי הדרך ועל השינוי שחל בתפיסה, ולפיה בית הספר של פעם הוא ממש לא בית הספר של היום חלל רב תכליתי בבית הספר לאמנויות הדמיה: מססקו אדריכלים בית הספר למצטיינים בבית חנינא הדמיה: אדריכלים V5

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 13 הוא בית הספר הממלכתי העל יסודי בשכונת הר חומה, שנמצא כעת בביצוע ועתיד להימסר בספטמבר 2024 .בבית הספר הזה כמעט שאין כיתות סגורות, אלא מרחבי למידה פתוחים המ־ טופלים אקוסטית ומשרתים את הפדגוגיה הח־ דשנית המתאימה את עצמה למציאות החדשה וללמידה מוכוונת פרויקטים. בר-אדון: "על מנת לייצר מערך שעובד כמו שצריך נדרשת עבודת רקע מקיפה ושוטפת. התהליך הזה מתאפשר בזכות הצוות המקצועי של החטיבה, בניהול הסמנכ"ל איתי ירושלמי, ובזכות הגיבוי שמעניקה עיריית ירושלים. אנו מתמודדים בכל יום עם סוגיות ועם חסמים שו־ נים המשפיעים על התכנון ועל הביצוע ואלה גורמים לנו לשכלל את התהליכים ולהימצא בתהליך של למידה מתמדת". "השינוי הגדול במזרח העיר" את השינויים בבניית מבני החינוך ניתן לראות גם במזרח ירושלים, שם פועלת חברת מוריה ביתר שאת עם כ-130 פרויקטים המהווים כ-1400 כיתות לימוד. מבחינת החברה, מדובר בנתונים מרשימים המייצרים שינוי משמעותי ויוצא דופן בשכונות במזרח העיר. כל בית ספר חדש מהווה מסגרת חינוך איכותית ומשפר את רווחת התלמיד, זאת לצד סלילת כבישים חדשים, שדרוג תשתיות ופונקציות נוספות המשתלבות ומשרתות את הציבור הערבי. תן לנו דוגמאות מהשטח. "בכניסה לשכונת עיסאוויה, חטיבת המבנים שלנו מתכננת מבנה מרהיב רב תכליתי המש־ לב גני ילדים, מעונות יום, לשכת רווחה ומרכז קהילה. במתחם "מאמוניה" מתוכנן להיבנות בית הספר המדעי-טכנולוגי הראשון במגזר הערבי. כמו כן מתוכנן גם בית ספר לאמנויות במזרח ירושלים, שיהיה משכנו החדש של בית הספר שפועל כיום מתוך מבנה שכור. פרויקט נוסף הינו המבנה החדש והיפהפה של בית הספר למצטיינים בבית חנינא המצוי לקראת מסירה לאחר שנים של ציפייה". המחסור הארצי בשטחים חומים לבניית מוס־ בתי הספר עולים לגובה דות חינוך לא פסח גם על ירושלים, שבה המצב קשה אף יותר, בשל הקצב הגבוה במיוחד של גידול האוכלוסייה בעיר. לפיכך, השאיפה של חברת מוריה ושל עיריית ירושלים היא לייצר פתרונות מחוץ לקופסה, כמו בנייה לגובה וח־ צרות במרפסות ועל הגגות, תוך שימת דגש על הנושא החשוב ביותר, והוא שמירה על ביטחונם של הילדים. איתי ירושלמי מפרט: "אנחנו מתמודדים כיום, מצד אחד, עם מיעוט שטחים חומים, המיועדים למוסדות חינוך, ומצד שני, עם הדרישה לריבוי פונקציות ושימושים עירוניים באותו תא שטח, מה שמביא אותנו לאתגר הציפוף. לכן, אם בת־ חילת הדרך בית ספר ממוצע בן חמש קומות היה נחשב לפורץ דרך, כיום התכנון מאתגר הרבה, יותר ולכן מתוכננים מבנים בני שש ושבע קו־ מות, כאשר בעולם הרחב כבר יש בתי ספר בני 12 קומות ויותר". על מנת שהדברים בשטח יתנהלו על הצד הטוב ביותר, הצוות במוריה מקיים שיח מקצו־ עי באופן שוטף, שבו נדונים נושאים כמו איכות התכנון לגובה, איך מקיימים שגרת לימודים בקומות, איך מקימים חצרות במרפסות או על הגגות ואיך מבטיחים את ביטחונם ואיכות חייהם של התלמידים וצוותי ההוראה. "העבודה הזו יצרה למידה מתמדת, שיח, תובנות ושיתוף פעולה בין אדריכלי החברה למקבלי ההחלטות, כעת חטיבת המבנים במוריה פועלת ליישם את העקרונות שנלמדו לאחר שהותאמו לישראל בכלל ולירושלים בפרט", מסכם ירושלמי. בר-אדון מסכם: "חברת מוריה שמה לה יעד ומטרה - להיות מקצועית ומובילה גם בתחום הבינוי, תוך עמידה ביעדים ובאתגרים שמלווים אותה ביום-יום. אנחנו גאים להוביל את מערך בניית בתי הספר של העתיד, ולשדרג את איכות הלימוד והחוויה החינוכית של ילדי העיר". חברת מוריה שמה לה יעד ומטרה - להיות מקצועית ומובילה גם בתחום הבינוי, תוך עמידה ביעדים ובאתגרים שמלווים אותה ביום-יום. אנחנו גאים להוביל את מערך בניית בתי הספר של העתיד, ולשדרג את איכות הלימוד והחוויה החינוכית של ילדי העיר" גלעד בר-אדון בית הספר למצטיינים בבית חנינא הדמיה: אדריכלים V5 בית הספר העל יסודי הממלכתי הר חומה הדמיה: ליואי דבוריינסקי אדריכלים בית הספר העל יסודי הממלכתי הר חומה הדמיה: ליואי דבוריינסקי אדריכלים חצר בית הספר המדעי-טכנולוגי הדמיה: עדה כרמי מלמד אדריכלים בית הספר למצטיינים בבית חנינא הדמיה: אדריכלים V5

14 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי ככה בונים זירה של מנהיגות חינוכית אגף הפדגוגיה במינהל החינוך בעיריית ירושלים הוא אגף ייחודי לעיר, שאין לו אח ורע בשום רשות מקומית אחרת בארץ. שוחחנו עם סגנית ראש מנח"י ומנהלת האגף, אורית דולב, על האתגרים הרבים, ובראשם המחסור בכוח אדם ושחיקת צוותי ההוראה, על הפתרונות היצירתיים, על התוכניות החדשניות ועל השאיפה המתמדת לאיכות ולמצוינות. "אנחנו חלק מהעיר, והעיר היא חלק מאיתנו", אומרת דולב, "ומערכת החינוך עושה שימוש בנכסים הרבים שלעיר יש להציע" חד האתגרים המשמעותיים שמערכת החי־ א נוך מתמודדת איתם בשנים האחרונות הוא מחסור בכוח אדם, שמגפת הקורונה והלמי־ דה מרחוק רק העצימו אותו. גם בירושלים מתמו־ דדים עם האתגר. באגף הפדגוגיה, הפועל במינהל החינוך )מנח"י( בעיריית ירושלים, בניהולה של אורית דולב, מבינים היטב את הבעיה הכלל אר־ צית ובעיקר מודעים לכך שאיכות מערכת החינוך העירונית, חוסנה והישגיה, קשורים בקשר ישיר עם ההון האנושי – אנשי החינוך הפועלים בה. "לאתגר איתו אנחנו מתמודדים יש כמה היב־ טים", אומרת דולב. "ההיבט הראשון הוא גיוס כוח אדם. מערכת החינוך מורכבת מתחומים רבים, סק־ טורים ועובדים – מנהלי בתי הספר, מורים, גננות, סיעות, סייעות רפואיות וטיפוליות, מדריכי צה־ רונים, עובדי חינוך מיוחד ועוד. חשוב להבין שי־ רושלים היא העיר שמתהדרת במערכת החינוך הגדולה ביותר בישראל, ולכן אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לגייס למערכת כוח אדם איכותי". ההיבט השני של האתגר החינוכי הוא שימורו של כוח האדם הקיים. דולב: "מאחר ששוק העבודה משתנה ואיתו המוטיבציות של האנשים, חשוב לנו לשמר את האנשים הטובים בתוך המערכת. חשוב להבין שבאופן טבעי אחרי מספר שנות עבודה יש שחיקה טבעית. לכך נוסיף את האתגרים הייחודיים שאנשי חינוך מתמודדים איתם ביום יום וזה ברור שחלקם יחוו שינויים במוטיבציות". ההיבט השלישי מתייחס לשדרת המנהיגות החינוכית ותפיסת התפקיד של הצוות החינוכי, שהיא הרבה יותר רחבה מאשר בעבר. "מדובר באנ־ שים שמחזיקים מכלול של תהליכי חינוך", אומרת דולב, "צריך לזכור שבתי הספר הם לא רק זירה פדגוגית שקורים בה תהליכי למידה, אלא בראש ובראשונה, הם זירות חברתיות ורגשיות. מנהלים ומחנכים צריכים לדאוג לרווחה האישית והרגשית של התלמידים, לתקשר עם ההורים, לפתור בעיות חברתיות, להתנהל בחדר המורים, לייצר שות־ פויות וחיבורים וקשר משמעותי עם התלמידים ולהתמודד עם הרבה דברים שהם מעבר ללמידה ולפדגוגיה. תפקידנו הוא לזהות את האנשים המ־ צוינים ולהצמיח אותם ולבנות בירושלים שדרה של מנהיגים שבסוף תהיה מעורבת בקהילה, בש־ כונה ובתהליכים חברתיים. בעיר מגוונת כמו ירו־ שלים, השדרה המנהיגותית הזו הכרחית". בשנים האחרונות הבינו היטב במנח"י את הצו־ רך בפיתוח מקצועי ואישי של צוותי ההוראה, שי־ מור מעמדם וחיזוק תחושת השייכות שלהם סביב תחומי עניין, וקהילות לומדות. דולב: "יש קהילות של מורים סביב תחומי עניין סביב תחומי למידה וקהילות בשכונות מסוימות, שמובילות תהליכים משמעותיים בתוך השכונות. הקהילות מחזקות את תחושת השייכות שלהם לעיר ולמקצוע". מצוינות ושאיפות לדברי דולב, טעות לחשוב שפסגת השאיפות של כל מורה היא לנהל בית ספר, והיא אומרת: "אנחנו תמיד שומעים על מורים בהקשרים של שחיקה ושכר, אבל זה לא כל הסיפור. יש לנו מו־ רים מצוינים מלאי תשוקה למקצוע, שאותם אנ־ חנו רוצים להביא לקדמת הבמה, לזהות אותם, לבנות אותם כקבוצה, לתת להם כמה שיותר כלים להטמיע תהליכים של למידה פורצת דרך ומגוונת ולהראות ששאיפות לקריירה בחינוך זה לא רק ניהול. ואיך הופכים את המורה להיות מצוין? "מורה יכול להיות מנטור של מורים צעירים במערכת. בכל שנה נקלטים במערכת החינוך מורים חדשים, שמגיעים מהמוסדות האקדמיים להכשרת מורים, מתוכניות להסבת אקדמאים, מההייטק ומהצבא. אנו רואים שפעמים רבות הם פורשים ממקצוע ההוראה כעבור מספר שנים. אנחנו מאמינים, שאם המורים הצעירים יקבלו בתחילת הדרך ליווי של מנטור מתוך המערכת, מורה מצוין, מומחה לתהליכי הוראה ולמידה, מומחה בתקשורת בינאישית – שיעור הפרישה שלהם יפחת. חניכה של מורה היא לא רק חניכה דידקטית של איך ללמד בכיתה, זה הרבה מע־ בר לזה. מחנך נדרש להחזיק כיתה ולהחזיק את מערכות היחסים בין התלמידים בכיתה ואל מול המורים המקצועיים וההורים, ולשם כך דרושות הרבה מאוד מיומנויות". דולב מוסיפה: "מורים שהם מנטורים מקבלים במה לשתף בידע שלהם, בתוכניות שהם פית־ חו, במערכי שיעור ייחודיים, בתהליכי למידה וזה מקור לסיפוק אישי. הם נתפסים כמומחים. שיתוף הידע עם מורים צעירים מעצים את המורים הוותי־ קים, שכן המעמד שלהם בתוך המערכת עולה, וכך גם הדימוי המקצועי והאישי שלהם כלפי עצמם". על מנת להוציא לפועל את כל התוכניות, לת־ תוכניות וגופי חדשנות מוך באנשי החינוך, להשקיע בהתפתחות האישית והמקצועית שלהם, לפתח חוסן, למנוע שחיקה, לזהות את שכבת המנהיגות ולטפח אותה, מפתחים ומפעילים בעירייה מספר תוכניות מרכזיות וגופי ומרכזי חדשנות. תוכנית "שבילים", בהובלת "ביתא מחנכים", יחידת החדשנות העירונית, היא תוכנית לפיתוח קריירה של מורים בשותפות עם מספר מוסדות ירו־ "למורה יש תפקיד מאוד משמעותי. הוא מתווך את הידע, הוא מעורר את הסקרנות וגם עוזר לתלמידים לפתח חוש ביקורת. אנחנו רוצים להיות משמעותיים בחיים של אנשי החינוך בעיר" אורית דולב אורית דולב, מנהלת אגף הפדגוגיה צילום ריקי רוזמן

15 שלמיים. במסגרת התוכנית, המורים לומדים לימודי תעודה במקצוע שאפשר לעסוק בו במערכת החינוך במקביל להוראה, כמו קורס ל"מדריכי ירושלים" ביד בן צבי, "הנחיות קבוצות" במכון מגיד, "תקשוה רת מיטבית" )קורס שהתקיים בשנה האחרונה במכון אדלר( ו"לבחור נכון – חינוך למיניות בריאה". דולב מסבירה: "בתוכנית משתתפים מורים עם שאיפות להתפתח בתוך מערכת החינוך. מדובר בקידום רוחבי ובפיתוח מקצועי, כשהמורים רוה כשים מקצוע נוסף שהם יכולים לעבוד בו בתוך המערכת ולפתח קריירה בחינוך. בעולם של מורים והוראה, המושג קריירה כמעט שלא מדובר, ואנה חנו החלטנו לתמוך במורים בשלבי ההתפתחות השונים שלהם ונותנים להם אפשרויות מגוונות להרחיב את האופקים המקצועיים שלהם. הרווח הוא כמובן ההעצמה של המורים והמורות אבל לא רק. גם בית הספר מרוויח מכך אנשי חינוך מומחים, שיכולים להוביל תהליכים משמעותיים בתוך בתי הספר שלהם. המורה הופך להיות דמות מקצועית בבית הספר, מומחה בתחום תוכן נוסף, והוא יכול להעביר זאת בבתי ספר נוספים. כך, אנחנו מתמוה דדים באופן יצירתי בצורך בשימור מורים טובים במערכת ותורמים להתפתחות המקצועית של המורים ושל בתי הספר". תוכנית "מתחילים נכון", שתפעל באמצעות מרכזי החדשנות בעיר, מיועדת למורים צעירים שסיימו תעודת הוראה ומתחילים ללמד לראה שונה בבתי הספר. דולב: "את המורים הצעירים ילוו בשנותיהם הראשונות מנטורים. הליווי ייעשה בתוך בית הספר ובמרכזי החדשנות ויכלול תמיכה והכשרה במיומנויות הוראה ופה דגוגיה חדשנית – למידת חקר, למידה מבוססת פרויקטים, עבודה בקבוצות וכמובן הרבה מעבר לפדגוגיה. שלב הכניסה להוראה הוא שלב חשוב בהתפתחותו המקצועית של המורה ובשימורו לאורך שנים במערכת". "יחדא" היא תוכנית להכשרה ופיתוח של השדרה הניהולית במספר מסלולים: יחדא מנהה לים, יחדא עתודה ניהולית ויחדא גננות. ביחה דא מקבלים ארגז כלים עשיר לבניית מנהיגות וניהול בתוך המערכת. במהלך ההכשרה עובה רים המשתתפים בירור לגבי הזהות המקצועית שלהם, בנייה של חזון חינוכי, מי הם כאנשי חיה נוך בתוך המערכת ומה מוביל אותם. כמו כן, הם מקבלים ארגז כלים עשיר לניהול ולבסוף בניית מנהיגות חינוכית. דולב: "מטרת התוכנית היא לבנות את העתודה הניהולית בבתי הספר, כך שיהיו בירושלים שפע של אנשי חינוך שהם מנהיגים, שרוצים לקחת את התפקיד המשמעותי הזה, להוביל תהליכים פורצי דרך ולחולל שינויים בתוך מערכת החינוך, ויש לנו בירושלים מנהלים ומנהלות מצוינים". "כיתקטיק"ה" הוא מרכז סימולציות חדשני ש ה קימה עיריית ירושלים ומיועד לתת מענה לאנשי חינוך ממגוון תפקידים, המתמודדים עם אתגרים שונים. במרכז החדשני מתקיימות סימולציות המה דמות אתגרים שונים, איתם מתמודדים ביומיום אנשי חינוך, כמו דילמות בניהול כיתה, התמודדות עם קונפליקטים, תקשורת עם הורים, הנהלה, יחה סים בתוך הצוות ובעיות התנהגות. הסימולציות מתקיימות בהשתתפות שחקנים מקצועיים שמקה בלים תרחיש מראש. הסימולציה מצולמת במעגל סגור ממספר זוויות, ולאחר מכן מתקיימים תחה קירים ומשובים במעגלי שיח לצורך למידה ושיה פור מיומנויות. עלות הקמת המרכז – כ-4 מיליון שקלים וכבר אלפי אנשי חינוך וטיפול בירושלים ביקרו בו. דולב: "המרכז הוקם מתוך מחשבה שהאנשים שנמצאים עם הילדים שלנו הם אנשי מקצוע שצריך להשקיע בהם הרבה מאוד ובעיקר לתת להם כלים מעשיים. אנחנו רוצים להראות להם שהם לא לבד ויש להם אותנו. כשהם יגיעו לכיתה וייאלצו להתה מודד עם בעיה מסוימת, היא לא תהיה חדשה עבורם, שכן הם כבר התנסו בתרחיש הזה. הם יידעו להתה מודד עם האתגר בביטחון גבוה ובתחושת מסוגלות. מרכזי חדשנות נוספים שפועלים בעיר ומיועדים לתלמידים ומורים הם "איפכא", "פואנטה" ו"חוות דעת" המובילים למידה מבוססת מיומנויות ולמיה דת חוץ. גופי החדשנות מעניקים גם ליווי פדגוגי לבתי הספר בירושלים ובעיקר עסוקים בפיצוח הרלוונטיות והמוטיבציה ללמידה והוראה ואיך משמרים אותה. דולב: "למורה יש תפקיד מאוד משמעותי. הוא מתווך את הידע, הוא מעורר את הסקרנות וגם עוזר לתלמידים לפתח חוש ביקורת. אנחנו רוה צים להיות משמעותיים בחיים של אנשי החינוך בעיר. ירושלים מורכבת מקהילות, וברגע שאה נחנו מבינים את זה, אנחנו נותנים לכל קהילה את המענה שמתאים לה. אנחנו מדברים עם האנשים בגובה העיניים במקום שממנו הם פוה עלים. הצוותים שלנו מגיעים למרכזי החדשנות ולבתי הספר, שומעים את רחשי הלב, מזהים את ההזדמנויות ומשקפים את תמונת המצב של מה שקורה בשטח, ולכן התוכניות שלנו הן יישומיות ובעיקר נותנות מענה רלוונטי ואישי לצרכים של בתי הספר והקהילות". אגף הפדגוגיה הוא ייחודי לירושלים או שהוא קיים ברשויות נוספות? "אגף הפדגוגיה ייחודי לעיריית ירושלים ומשה רת את כל אוכלוסיות העיר. אנחנו עסוקים במחקר ובפיתוח, מזהים הזדמנויות, נותנים מענה לצרה כים ומקדמים חדשנות ורלוונטיות. אנחנו חלק מהלב הפועם של העיר, והעיר היא חלק מאתנו. אנחנו עושים שימוש בנכסים הרבים שלעיר יש להציע, הן הפיזיים והן האנושיים. מבחינתנו, ירוה שלים היא מגרש משחקים אדיר במערכת החינוך. יש לה את האקדמיה הטובה ביותר בארץ, יש לה מוסדות תרבות מובילים ואתרי היסטוריה, מורה שת וטבע, וכולם עובדים איתנו בשיתוף פעולה. לכל תלמיד ומורה בירושלים יש הזדמנות אדירה להיות חלק מכל השפע הזה. תלמיד ירושלמי יכול ללמוד במוזיאון ישראל ובגן החיות, מורים יכולים ללוות תהליכי למידה בכל המוזיאונים בעיר, במה גדל דוד ובמוזיאון המדע. גופים רבים בעיר חשים גאווה במערכת החינוך הירושלמית ורואים בה את עתיד העיר ורוצים לקחת חלק בעיצובה. אנחנו כאן לשיתופי פעולה יצירתיים. זו זכות גדולה וזה העתיד של העיר". תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 "אנחנו תמיד שומעים על מורים בהקשרים של שחיקה ושכר, אבל זה לא כל הסיפור. יש לנו מורים מצוינים מלאי תשוקה למקצוע, שאותם אנחנו רוצים להביא לקדמת הבמה" אורית דולב צוותי הוראה במגוון תוכניות של אגף הפדגוגיה צילומים אילה קדרי פרדימן, עודד אנטמן מרכז הסימולציות החדשני "כיתקטיקה" צילום נעם פיינר

16 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי "חוות דעת": מגדלור חינוכי ייחודי ללמידה חוץ כיתתית בשלוש השנים האחרונות, פועל בירושלים מרכז "חוות דעת", הראשון מסוגו בעולם, שמכשיר מורות ומורים בהוראה חוץ כיתתית ומעניק לתלמידים חוויית לימודים לא שגרתית בחיק הטבע. מנהל המרכז מוישי פרידמן: "מה שמייחד את המודל שלנו זו נקודת החיבור עם הטבע. הטבע הוא לא רק העשרה, אלא מצע אמיתי ללמידה ולהוראה חדשה" פני כשלוש שנים, רגע לפני פרוץ מגו ל פת הקורונה, הוקם בירושלים מרכז "חוות דעת" – מרכז חדשנות פדגוגי ללמידה בטו בע, הראשון מסוגו בעולם. המרכז מכשיר ומלווה מורות ומורים בהוראה חוץ כיתתית פעילה ומגו וונת ברחבי הבירה ומעניק חוויית לימודים שונה ולא שגרתית לתלמידי העיר, שמגיעים פעם בשו בוע למרכז. המרכז הייחודי מהווה גם מוקד משיכה לאנשי חינוך מהארץ ומחו"ל, שמגיעים ללמוד את שיטת ההוראה החדשנית. "המרכז עוסק בפיתוח פדגוגי וחדשנות בתחוו מי הלמידה וההוראה החוץ כיתתית, פיתוח תוכן ועזרי למידה, מקנה כלי הנחיה ומתודות לעבודה חברתית-רגשית ומוביל השתלמויות וסדנאות ייחודיות לצוותי חינוך בתחומים הללו", מסביר מנהל המרכז, משה )מוישי( פרידמן. המרכז, הממוקם באתר הטבע העירוני בכפר הקו דום בית ארזה בשכונת גילה, מתאפיין במרחבים פתוחים, המאפשרים למידת חקר חווייתית המבוו ססת על עקרונות "הלומד העצמאי" ו"שיתופיות". במקום מתקנים חקלאיים מגוונים לצד מבנים ארו כאולוגיים מתקופות שונות ומגוון ביולוגי עשיר וייחודי המאפיין את אזור ההר. "החווה היא מגדלור חינוכי ייחודי, שמחבר בין למידה בטבע והחוץ כיתתיות לבין הפדגוגיה הבית ספרית. מה שהתחיל כמרכז שכונתי, מהווה כיום אבן שואבת לאנשי חינוך רבים מהארץ ומחו"ל. הם מגיעים מדי שבוע ללמוד את מודל ההפעלה, עוו ברים השתלמויות, סדנאות ולמידה חוץ כיתתית. מה שמייחד את המודל שלנו זו נקודת החיבור עם הטבע. הטבע הוא לא רק העשרה, אלא מצע אמיתי ללמידה ולהוראה חדשה", אומר פרידמן. במרכז "חוות דעת" נלמדים המקצועות השונים מתחומי הדעת – עברית, שפה, חשבון, היסטוריה, גאוגרפיה, מדעים, אנגלית ותורה. הכל מתנהל במרחב הפתוח, בטבע המשתנה על החי והצומח שבו ובארכאולוגיה של המקום. פרידמן: "מעבר ללמידה המתקיימת במרחב הפתוח, כל מורה שמגיע ללמד ב'חוות דעת' לומד ללמד בכיתה שהיא בחוץ, כשהלוח, הכיסא והשוו לחן נשארים בכיתת האם, ולפיכך שיטת ההוראה משתנה. חשוב להבין שזה לא תמיד קל וזה מחייב גם את המורים להמציא את עצמם מחדש וללמד בצורה אחרת - פעילה יותר, שמערבת את התלמיו דים. ליבת הלימוד מושתתת על המפגש של הילד עם הטבע בתיווכו של המורה". חוויית הלימוד בטבע היא חוויה שונה מאשר זו המתקבלת בין ארבעת קירות הכיתה כך גם אופן הכנת מערך השיעור והתאמתו לכיתה. "הלמידה בטבע, מעניקה למורה סוג של מסוגלות אחרת וחו וויית הוראה שונה, פחות מוכרת ויומיומית. אנחנו מקיימים מפגשים עם הצוות החינוכי לפני השיו עורים/המפגשים עם התלמידים, בונים ביחד את התוכנית ואת דרך הלימוד, מאפיינים את הכיתה ומבררים על מה רוצים לעבוד ולקדם, כך שליבת הלימוד וההוראה משתנה ומתבססת על המפגש של הילד עם הטבע, בתיווכו של המורה. זה נותן למורים תחושת מסוגלות אחרת וחוויית הוראה שונה ממה שהם רגילים", מוסיף פרידמן. נקודה נוספת עליה נותנים את הדעת ב"חוות דעת" קשורה לעולם הרגשי והחברתי של הילדים. פרידמן מסביר: "הילדים מגיעים לחווה ככיתה, והחו ווה מייצרת להם עולם הזדמנויות נוסף. דרך משחק ועיבוד, נוצרת דינמיקה חדשה בכיתה, חלוקת התפו קידים בכיתה משתנה והיוצרות מתחלפות. זה מאו פשר לתלמידים שבכיתה נחשבים לחלשים, לחוות את עצמם בצורה אחרת, דרך ערוצי למידה אחרים ומעניק להם הזדמנויות נוספות להביע את עצמם". הלימודים מתקיימים פעם בשבוע במשך שלושה חודשים ובנויים משלוש רצועות: הרו צועה הראשונה היא חברתית רגשית )Social Learningg Emotional ,)במהלכה הכיתה ע ו בדת על מיומנויות רגשיות וחברתיות באמצעות פעילויות משחק; הרצועה השנייה היא שיעור של אחד ממקצועות הליבה, אותו מעבירה המורה של הכיתה בטבע; הרצועה השלישית היא סדנה שמחו ברת את התלמידים למקום באמצעות עבודה בעץ ובאדמה, כשהתלמידים עובדים על ויסות עצמי, חקר, לימוד עצמאי ושיתופי פעולה. פרידמן: "אנחנו מעבירים השתלמויות רבות למוו רים ולצוותים המקצועיים בנושא של למידה חוץ כיתתית, למשל: איך בונים שיעור, מה העקרונות של הלמידה בחוץ ואיך מעבירים את הפעילות לחצר בית הספר ולטבע הסמוך לו, על מנת לייצר מגוון אפשרויות הוראה ומשאבי למידה רחבים הרבה יותר. הייחודיות של ירושלים היא שתלמיד בעיר יכול ללמוד בכמה מרחבים – במסגרת הכיתה בבית הספר, בטבע בחוץ, במוזיאון או במפגש עם תושבי השכונה. המטרה היא לייצר למידה לאורך החיים )Lifelong learning )ולא למידה מנותקת מהחיים". לדברי פרידמן, עיריית ירושלים היא המובילה בין הרשויות המקומיות בלמידה חוץ כיתתית והיא משקיעה בכך משאבים רבים. לראיה, לפני כשנו תיים הוקם בירושלים בית הספר יער, המושתת על לימודים בטבע והכרת הטבע. בית הספר, הפועל בשיתוף פארק עמק הצבאים, הצטרף לגני יער העירוניים שפועלים בעיר תחת משרד החינוך כבר מספר שנים. עוד, מקדמת העירייה תוכניות רבות ומגוונות הנותנות מענה לצורך של מורות ומורים לרענן ולהתחדש באופן ההוראה שלהם בתחומים שונים ובלמידה חוץ כיתתית. "כל מורה שמגיע ללמד ב'חוות דעת' לומד ללמד בכיתה שהיא בחוץ, כשהלוח, הכיסא והשולחן נשארים בכיתת האם, ולפיכך שיטת ההוראה משתנה. חשוב להבין שזה לא תמיד קל וזה מחייב גם את המורים להמציא את עצמם" מוישי פרידמן למידה חוץ כיתתית ופעילויות חווייתיות במרכז "חוות דעת" צילומים אילה קדרי פרידמן

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 17

18 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי מה הפואנטה? איפכא מסתברא במטרה לקדם את הלמידה של מקצועות העתיד וליצור חשיבה שונה ולא שגרתית, מקדמת ומפתחת עיריית ירושלים, באמצעות מינהל החינוך )מנח"י( בשיתוף אגף חברה את מרכזי החדשנות החינוכית. המרכזים מעניקים לילדי ירושלים מרחבי למידה ומהווים חלק ממערך החדשנות החינוכית בעיר לצד תוכניות חינוכיות מתקדמות. חינוך, אבל קצת אחרת איך הופכים חינוך לרלוונטי? זו שאלה שמחנכים ואנשי חינוך רבים מנסים לתת עליה מענה, לנוכח ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות. בעי־ ריית ירושלים מבינים את האתגר, ולשם כך, הקימו את יחידת החדשנות העירונית במינהל החינוך, במטרה לשלב תפיסות חדשניות בעולם החינוך. "יחידת החדשנות הוקמה כדי לתת מקום ובית לאנשי חינוך ירושלמים ליצירה ופיתוח הוראה רל־ וונטית. היחידה קמה מתוך צרכים שעלו מבתי הספר הירושלמים וכמענה לאתגר הרלוונטיות המעסיק את מערכת החינוך בכלל ואת מינהל החינוך )מנח"י( בפרט. יחידת החדשנות של מנח"י הצמיחה תוכניות עירוניות ומקומיות, כדי לאפשר לבתי הספר בעיר להגשים חלומות פדגוגיים וחינוכיים", מסבירה לי־ בנת ארניאס, הממונה על תוכניות חינוכיות במנח"י. יחידות החדשנות, לדברי ארניאס, פועלות בא־ רבע זירות עיקריות: ליווי מנהלים, פיתוח מקצועי ופדגוגי למורים ומורות במרכזי החדשנות, השתל־ בות בתהליכי למידה של תלמידים ויצירת פיתו־ חים פדגוגיים חדשניים. תעשו אחרת, תצליחו "איפכא" הוא מרכז החדשנות הראשון שהקים מנהל החינוך בעיר בשיתוף אגף חברה בעירייה. שמו של המרכז, הממוקם בשכונת פסגת זאב, נלקח ּ מהביטוי שמופיע בגמרה "אִ פ ־ ּ ְ כָ א מִ סְ ת ּ ַ ב ְ רָ א", ומשמ עו: "ההפך מסתבר", כלומר, על מנת לשנות משהו ולהצליח, צריכים לעיתים לעשות אותו אחרת. ל"איפכא" מגיעים תלמידים מכל מסגרות החי־ נוך בשכונה )מבתי הספר היסודיים וחטיבות הבי־ ניים(, שלומדים את מקצועות הליבה בצורה לא שגרתית דרך תפירה, עיצוב, יצירה, נגרות דיגי־ טלית ומרחבי אמנות. "איפכא נפתח במטרה להכניס לפסגת זאב את נושא החדשנות החינוכית, ואנחנו עובדים עם כל תלמידי השכונה במרחבי למידה חדשניים ומגוונים", אומרת ארניאס. "כך למשל, הילדים יכולים ללמוד מתמטיקה באמצעות תפירה. אז נכון שהתפירה היא לא משהו חדשני, אבל התה־ ליך עצמו הוא חדשני; הם גם יכולים ללמוד גאוגרפיה ולהכיר את ארץ ישראל ושכבות האד־ מה על ידי הדפסת מודלים תלת ממדיים וכך הם מרוויחים פעמיים: הם גם לומדים גאוגרפיה בד־ רך חווייתית שתלווה אותם ותקנה להן מיומנויות של המאה ה-21 וגם לומדים לעבוד עם מדפסת תלת ממד". תלמידי השכונה מגיעים ל"איפכא" פעם בשבוע למשך כשמונה שבועות. במרכז עובד צוות מקצו־ עי, הכולל את מנהלת המרכז וכן רכזים פדגוגיים, שנפגשים עם המורה בטרם הגעת הכיתה למרכז ובונים ביחד את יחידות ההוראה. "התפיסה של המרכז היא למידת מיומנות דרך התנסות בכלים חדשים, שהופכים את הלמידה לחווייתית ואיכותית. לדוגמה, אם מורה רוצה להתמקד בנושא לוח הכפל, אנחנו חושבים יחד עם המורה על למידה דרך משחק. הילדים לומדים בדרך חווייתית ובונים עזרי למידה, ולבסוף התל־ מידים יוצאים עם תוצר של הלמידה". ארניאס מדגישה שלא רק התלמידים יוצאים נשכרים מהפעילות במרכז החדשנות. "מצד אחד, הילדים נהנים, אך גם המורים הוותיקים, מתנסים במיומנויות לימוד חדשות. כפועל יוצא מכך, הם חוזרים לכיתה עם חשיבה שונה על האופן שבו הם יכולים לאתגר את התלמידים שלהם. המורים מד־ ווחים לנו שלאחר הביקור במרכז, בכיתה מתרחש שינוי גם במיומנויות של הילדים ובדרך הצגת הד־ ברים על ידם. הם מקבלים שק של מיומנויות, איתו הם יוצאים לדרך לימודית חדשה ושונה". מרכז "איפכא" פועל גם בשעות אחר הצהריים ומפעיל סדנאות וחוגים לילדים, להורים ולצוותים החינוכיים מכל רחבי העיר. ויש גם פואנטה מרכז חדשנות נוסף שפועל בעיר הוא "פואנטה", שהוקם לפני כארבע שנים בשכונת גוננים, בשיתוף בתי הספר בשכונה, זאת במטרה להקנות לתלמי־ דים מיומנויות למידה וללוות את המורים והמנה־ לים בתהליך ההובלה של השינוי הבית ספרי. כמו ב"איפכא", גם ב"פואנטה" מאתרים את צרכי הת־ למידים מול צוות בית הספר בכל מה שקשור לפי־ תוח מיומנויות טכנולוגיות הרלוונטיות למאה ה-21 וחשיבה יצירתית וביקורתית, במטרה לאפשר לתל־ מידים לפתור בעיות מורכבות וללמוד כיצד ניתן לה־ סתכל על דברים בצורה אחרת ומנקודת מבט שונה. צוות המרכז, ביחד עם צוותי ההוראה והחינוך בבית הספר, יוצרים בשותפות מלאה עבודה שו־ טפת ומאתגרת, ובסיומה, הם יכולים לקחת את התהליכים בחזרה לכיתה ולהוביל את השינויים בעצמם. "העבודה במרחבים מאפשרת תרגול מיומנויות, למידה ויישום ידע לימודי בצורה מע־ שית וחווייתית. יצירה אישית מעמיקה את תהליך הלמידה הן אצל התלמידים והן אצל המורים ומג־ בירה את המוטיבציה ללמוד", אומרת ארניאס. לצד מרחבי האמנות והיצירה, פועל ב"פואנטה" גם מרכז פודקאסט שבו לומדים ויוצרים מורים ותלמידים מכל רחבי העיר. פואנטה פועלת במת־ חם משותף עם spark jlm ומהווה מקום ליצירה וחדשנות גם אחרי שעות הלימודים, בו מתקיימים סדנאות, קורסים והרצאות בתחומי ידע שונים, במטרה להעשיר את עולם הידע של בני הנוער. בכך, מקבלים תלמידי העיר מעטפת שלמה של ידע וכישורי חיים, המכינים אותם לעולם הטכ־ נולוגי המתחדש. "יחידת החדשנות של מנח"י הצמיחה תוכניות עירוניות ומקומיות, כדי לאפשר לבתי הספר בעיר להגשים חלומות פדגוגיים וחינוכיים" ליבנת ארניאס מרכזי החדשנות "איפכא" ו"פואנטה" צילומים נעם פיינר

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 19 עולים לכיתות -יא'? ט' תיכון שהוא בית להגשמת החלומות שלך תעודת בגרות מלאה התאמה אישית וכיתות קטנות ליווי תהליכי יזמות עבודה בשכר במהלך הלימודים תעודת מקצוע ממשלתית מגמות לימוד מבוקשות מגמת ניו מדיה ורשתות חברתיות צילום, ניהול קמפיינים, בניית אתר, עיצוב, שיווק דיגיטלי ועוד 5374682-02 בית הערבה 7 ,שכונת ארנונה

20 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי בונים ומשפצים: מהפכת בינוי כיתות הלימוד בעיר ירושלים בשנים האחרונות משקיעה עיריית ירושלים מיליארדי שקלים בבינוי כיתות לימוד חדשות עבור כל תלמידי העיר בכל השכונות. זאת לצד שדרוג ושיפוץ מבני החינוך הוותיקים, במטרה לאפשר סביבת לימודים איכותית לתלמידים. הצצה לפעילות מטה הבינוי במינהל החינוך, אשר מהווה גורם מתכלל לביצוע המהפכה בעיר גני ילדים בצור באהר תוספת אגף בבית הספר לבנות אור תורה ברמות

21 הפכת הבינוי העוברת על העיר בשנים מ האחרונות לא פוסחת על מערכת החינוך העירונית. במהלכן נבנו אלפי כיתות חדי שות ובכל חודש, מתקבלים תקציבים חדשים עבור בינוי כיתות לימוד חדשות. עד סוף שנת 2024 , ייבנו -כ-400 כיתות נוספות, ובמינהל החינוך הע י רוני מצפים להכפלת המספרים בשנים הקרובות. הבינוי המאסיבי ייתן מענה למחסור הקיים בכיתות לימוד בעיר הפער, נובע בעיקר מהגידול הטבעי באוכלוסיית ילדי העיר, אך גם מבינוי איטי של כיתות לימוד בעבר. "הפכנו בעיה גדולה של עשרות שנים להצלי חה מסחררת", אומרת יפעת אורון שוורץ, מנהלת אגף פרויקטים אסטרטגיים בבינוי. "לצערי, נאלי צנו להתמודד עם מציאות בה מוסדות חינוך פעלו, ועדיין פועלים, בדירות, במבנים שכורים, ומבנים יבילים. לא הסכמנו להשלים עם המציאות העגומה הזאת ואנו משנים אותה מן הקצה אל הקצה. המטי רה שלנו היא שכל תלמיד יזכה ללמוד במבנה ראוי, איכותי ומתקדם, הן מבחינת איכות הבניה והן מבי חינה פדגוגית". המהפכה הבנויה במערכת החינוך הירושלמית החלה לפני כארבע וחצי שנים, כשהוחלט על ביי צוע מיפוי מלא וכולל לפרטי פרטים של הצרי כים החינוכיים בכל המגזרים, ובראשם המחסור בכיתות לימוד. במסגרת זו, מופו כלל הקרקעות בירושלים המיועדות למוסדות החינוך, הואץ קצב התכנון והביצוע של כיתות הלימוד, הושקי עו משאבים עירוניים פיננסיים אדירים, וגובשה תכנית אופרטיבית רב שנתית והוליסטית לתכי נון וביצוע. "בארבע השנים האחרונות, גיבשה העירייה אסטרטגיה שהפכה את משבר כיתות הלימוד להי זדמנות של ממש. אנו משנים את המציאות של ילדי העיר. כל זאת הודות לנחישות, יוזמה, מיי פוי מדויק, תכנון, רתימה של כל הגורמים, שיתוף פעולה הדוק עם מינהל הפיתוח במשרד החינוך וכן עם אגפי העירייה השונים. הפכנו לסיפור הצלחה תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 בית הספר ממ"ד ארנונה תוספת אגף בבית הספר לבנות אור תורה ברמות המשך בעמוד הבא בית הספר ממ"ד הר נוף גני ילדים בצור באהר

22 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי בתולדות השלטון המקומי", אומרת בגאווה יפעת אורון שוורץ. כדי לקדם את התכניות הרבות, בוצע שינוי ארד גוני בעירייה, שכלל את הקמתו של "מטה בינוי כיתות לימוד". המטה פועל בתוך מינהל החינוך, ומאגד תחתיו את כל הפונקציות המקצועיות הנדד רשות להובלת משימת הבינוי תחת קורת גג אחת, לרבות מהנדסים ואדריכלים, מתכננים בתחומים השונים, כלכלנים, מעצבי סביבות למידה, בקרה ועוד. כל אלה מקדמים את מהפכת הבינוי ומנהלים עשרות פרויקטים במקביל ובסה"כ – מאות כיתות לימוד בכל רגע נתון. "המספרים מדברים בעד עצמם", אומרת אורון שוורץ, "הקמתו של מטה הבינוי במנח"י, הביא לכך שבארבע וחצי השנים האחרונות בנינו ומסרנו מות ועד לסו ף 2024 ייבנו ויימסרו 1442 כיתות לי￾כ-1050 כיתות לימוד מרווחות, חדשניות ומתק ד מוד חדשות. אם עד לפני חמש שנים מסרה העירייה מדי שנה עשרות כיתות לימוד חדשות, ובהתאם קיבלה הרשאות לבינוי עשרות כיתות בלבד, כיום אנו מוסרים מדי שנה כ-250 כיתות חדשות בממוצע ומקבלים מאות הרשאות חדשות לבנייה. הצפי לשנת 2024 הוא מסירה של מעל 400 כיתות לימוד ובשנים לאחר מכן המספרים אף יוכפלו. אלו מספרים חסרי תקדים שלא הכרנו בירושלים מעולם". אורון שוורץ מוסיפה: "בינוי כיתות לימוד נמצא בליבת העשייה העירונית ומהווה אחד ממנועי הצד מיחה החשובים בירושלים. למהפכה הזו, רתומים כלל אגפי העירייה ואנו מקיימים ישיבות תיאום והסרת חסמים באופן תדיר. את הרוח הגבית, אנחד נו מקבלים מהנהלת העיר ומנכ"ל העירייה איציק לארי, שמלווה את המשימה באופן אישי וצמוד ודוחף אותנו קדימה". כדי לקדם ולנהל את המיזמים באופן מיטבי, מלד ווים את המיזמים חברות ניהול, תכנון וביצוע. בראש החץ, ניצבת חברת "מוריה"', החברה העירונית לפיד תוח העיר, אשר מקדמת כ-200 פרויקטים. מיזמים נוספים, מקודמים על ידי החברה למשק ולכלכלה של השלטון המקומי. את כל המיזמים, מלוות חברות ניהול ובקרה מהמובילות בישראל, אשר מקיימות בקרה הנדסית ותקציבית הדוקה עבור העירייה. כדי להתאים את הבינוי לצורכי בית הספר, מקיים מטה הבינוי שיח עם בית הספר עוד בטרם החלה הבנייה, כך שהתוצר הסופי מותאם לצרכי התלמידים ולאופי בית הספר. "חלק מרכזי וחשוב בהצלחה שלנו הוא החיבור לשטח והקשר הצמוד והרציף עם מנהלי בתי הספר מהרגע הראשון", אומרת אורון שוורץ, "אנו תופרים חליפה ייחודית לכל מוסד. לפני תחילת התכנון אנו לומדים את הצרכים של המנהלים ואת החלומות שלהם ומבלים ימים רבים בהבנת התפיסה החינוכית הפדגוגית והתאמת האקלים החינוכי למבנה המיועד. מהבסיס הזה בעצם אנו מתחילים לעבוד. שיתוף הפד עולה עם מנהלי המוסדות והקהילה מאפשר התאמה טובה ככל הניתן של הבינוי ומרחבי הלמידה החדד שני ומשפר לאין שיעור את האקלים החינוכי הבית ספרי על כל היבטיו ורבדיו". ההתעסקות בבינוי מפגישה את אנשי מטה הבינוי עם סיפורים אנושיים מהשטח. אורון שוורץ שיתפה בסיפור שמהווה הערך המוסף של עבודתה: "אחד מבתי הספר שאנחנו הכי גאים בהם בירושלים הוא בית הספר לחינוך מיוחד שנד בנה בשכונת נווה יעקב, המשתרע על פני שטח של כ- 000,7 מ"ר. בעבר למדו הילדים בקרוואנים רעועים וישנים, ובמהלך השנים בנתה העירייה בית ספר חדשני מרווח ומאובזר בהשקעה עצומה. בטקס חנוכת המבנה, ניגשה אליי אימא לתלמיד ואמרה לי ששינינו לה את החיים. מדובר באישה נכה, אשר מעולם לא הצליחה להגיע לאסיפת ההורים בבית הספר של הבן שלה, מכיוון שהוא לא היה נגיש. עם המעבר למבנה החדש והמונגש, היא יכולה סוף סוף להשתתף בפעילויות החיד נוכיות יחד עם בנה והדבר מסב לה ולבנה אושר עצום. אנחנו לא בונים רק בניינים, אנחנו בונים גם אמון עם תושבי העיר". דגש מיוחד מושם בשנים האחרונות על השד למת הפערים במבני חינוך במזרח העיר, זאת במקביל לתנופת הפיתוח הכללית העוברת על האזור. אורון שוורץ: "במזרח ירושלים, על המוד רכבויות הרבות שבה, מגבשת העירייה מסלולי תכנון ופיתוח יצירתיים ובאמצעות התמדה ויציד רתיות, היא מצליחה לבנות ולמסור מאות רבות של כיתות, גם בתצורות של 'אשכולות חינוך', מתחמים מרוכזים של גנים ובתי ספר, תוספת קומות למבנים קיימים ופתרונות יצירתיים נוסד פים. הפיתוח במזרח העיר מחייב התמודדות עם אתגרים מורכבים וייחודיים כגון היעדר תשתיות פריפריאליות, כבישי גישה למוסדות, תשתיות חשמל וביוב ועוד. לעיתים, כשאנו בונים מבני חינוך, אנחנו בונים תחילה את כל התשתית סביב המבנה, דבר שמחייב תכנון מעמיק וגם השקעת משאבים רבה מהעירייה". כחלק מהייחודיות של העיר וממאפייניה הטוד פוגרפיים, אנו נדרשים לעיתים לגבש פתרונות יצירתיים במטרה להתמודד עם האתגרים השוד נים. כל אלו, מאתגרים את העוסקים במלאכה ומחייבים תכנון מעמיק ונחישות רבה. כך, וכדי להתמודד עם הקושי הטופוגרפי, נדרש לרוב ביד צוע עבודות פיתוח משמעותיות, כדוגמת חציבות ומניעת פגיעה בעתיקות. "כל פרויקט מחייב אותנו להמציא את עצמנו מחדש", מסכמת אורון שוורץ, "כדור שמיני בעיר, נפלה בחלקי הזכות לקחת חלק בבניין ירושלים ותחושת הסיפוק היא אדירה. צוות מטה הבינוי מגיע בכל בוקר לעבודה בעירייה עם רוח לחימה, מוכן לתקוף את כל האתגרים, לשחרר את כל החד סמים ולא לוותר עד שמגיעים לתוצאה שמשמחת את תלמידי ירושלים, צוותי ההוראה, וכמובן הורי התלמידים – תושבי העיר מכלל המגזרים". "צוות מטה הבינוי מגיע בכל בוקר לעבודה בעירייה עם רוח לחימה, מוכן לתקוף את כל האתגרים, לשחרר את כל החסמים ולא לוותר עד שמגיעים לתוצאה שמשמחת את תלמידי ירושלים, צוותי ההוראה וההורים" יפעת אורון שוורץ המשך מהעמוד הקודם בית הספר אייל תערוג בית הספר אייל תערוג אשכול גני ילדים בשועפט צילומים אור צפתי, חברת מוריה

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 23 אריזות משליכים לפח הכתום החדש בירושלים! פח המחזור כתום מה נשליך לפח ִהמחזור? www.jerusalem.muni.il :לפרטים קרטוני משקה אריזות פלסטיק אריזות מתכת שקיות ניילון

24 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי קולג' ירושלמי: כשתיכון ואקדמיה נפגשים לימודים באוניברסיטה כבר בתיכון? בירושלים זה אפשרי. תוכנית "הקולג' הירושלמי", המופעלת על ידי עיריית ירושלים, מאפשרת לכל תלמיד ותלמידה בתיכון ללמוד מגוון קורסים אקדמיים ללא עלות במוסדות להשכלה גבוהה בכל תחום שיבחרו וירצו לעסוק בו בעתיד, ללא תלות בהישגים הלימודיים וללא צורך בהמלצות. התוכנית ניתנת ללא עלות לתלמידים ותלמידות ירושלמים ויוצרת זיקה למוסדות כבר בגיל התיכון ערכת החינוך בירושלים נמצאת בשנים מ האחרונות בתנופה ומתהדרת באינספור תוכניות ופרויקטים חינוכיים מהמעלה הראשונה. אחת התוכניות המצליחות והייחודיות לעיר הבירה ירושלים היא "הקולג' הירושלמי" הפועלת בשיתוף המוסדות להשכלה גבוהה בבירה. "הקולג' הירושלמי" היא תוכנית ראשונה מסוס גה בארץ, המשלבת תיכון, אקדמיה תיכון, אקדמיה ויזמות חברתית. התוכנית החלה לפעול בשנת הלימודים תשפ"ב במטרה לחשוף את בני ובנות הנוער הירושלמים לעולם האקדמי והסטודנטיאלי החי ופועם בעיר. במסגרת התוכנית לומדים השנה דות אקדמיים. ￾כ-300 תלמידי תיכון ב-19 קורסים ובתשעה מו ס התוכנית ממומנת במלואה על ידי עיריית ירוס שלים, וכל תלמיד המשתתף בתוכנית, יכול ללמוד קורס אחד במהלך סמסטר ושני קורסים בסך הכל. סיום הקורסים מקנה לו נקודות זכות באוניברסיטה ובמכללות. "הרעיון שעומד בבסיס תוכנית 'הקולג' הירושס למי' הוא לאפשר לכל תלמידי התיכון בירושלים לקבל טעימה מהעולם האקדמי ולאפשר להם לחס שוב מה היו רוצים ללמוד בעתיד. במהלך הלימוס דים, התלמידים נחשפים לאפשרויות האקדמיות המצוינות שיש לירושלים להציע וניתנת להם טעימה להמשך דרכם האקדמית. המטרה העיקס רית היא לשמר את תלמידי התיכון ואת העתודה הצעירה והמבורכת שיש לנו בירושלים במוסדות האקדמיים בעיר", מסבירים בעירייה. "הקולג' הירושלמי" פועל בשורה של מוסדות להשכלה גבוהה בעיר – האוניברסיטה העברית, בצלאל, האקדמיה למוזיקה ולמחול, המכללה האקדמית הרצוג, האוניברסיטה הפתוחה, עזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה, המרכז האקדמי לב, מכללת הדסה, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ומכללת אמונה. הקורסים הותאמו במיוחד עבור תלמידי התיכון, תוך מתן דגש על בניית קבוס צת שייכות איכותית שמשלבת אירועים חברתיים ומפגשי העשרה. "הרעיון הוא שכל תלמיד יכול ללמוד באקדמיה בלי כל קשר לציונים שלו בתעודה או בבגרויות, אלא לתחושת המסוגלות האישית שלו. ברגע שהס תלמיד מבין את זה, הוא משקיע יותר בלימודי התיכון, זאת מכיוון שהוא מסמן לעצמו את המסס לול שיבחר לאחר הלימודים. הוא מבין את הערך של מה שהוא עושה ולמה כדאי לו להשקיע. התס למיד מגיע לקמפוס, לומד בכיתה וחש את העוס לם האקדמי. בנוסף, יש בתוכנית יתרון גדול של גיוון מקצוע. בבתי הספר יש מספר מסוים ומוגבל של מגמות לימוד ומי שמוכשר למשל במוזיקה או בתכנות, לא תמיד מוצא את זה במסגרת המגמות בתיכון. כאן נכנסת מסגרת ההעשרה ונותנת לו מה שהוא רוצה", מסבירים בעירייה. טרם יציאת התוכנית לפועל, עשו בעיריית ירוס שלים סקר בשיתוף התלמידים וביקשו להבין מה המקצועות שמעניינים אותם ומה הם התחומים בהם היו רוצים לעסוק בעתיד. גם היום ובסיום כל סמסטר, מתקבל משוב מהתלמידים ונבדקים נתוס נים, כגון מהם הקורסים המבוקשים על ידי התלס מידים ואילו קורסים פחות אטרקטיביים. "תלמידי התיכון מאוד פרקטיים: הם בוחס רים קורסים שיסייעו להם בעתיד התעסוקתי שלהם. תכנות, למשל, שהולך מאוד חזק, וגם כל עולמות הבינה המלאכותית, הצילום וכו'", אומרים בעירייה. בין הקורסים הנלמדים במסגרת "הקולג' הירוס שלמי" ניתן למצוא קורסים מעולמות תוכן שונים: Telling Story ותסריטאות, יזמות דיגיטלית, לימודי תיאוריה מוזיקלית בסיסית, רפואת חלל, אסטרטגיה בהשקעות, קורס מעשי באמנות, מבוא לתעשייה וניהול, יסודות המשפט, כתיבה עיתוס נאית וניו מדיה, יסודות התכנות ועוד. "מאחר שהתלמידים נמצאים בשעות היום בתיס התוכנית מיועדת לכלל התלמידים מכל בתי הספר בעיר, כך שמדובר במסגרת שלא רק מעשירה את הידע של התלמידים, אלא גם חושפת אותם לבני נוער נוספים ממגוון האוכלוסיות הקיימות בעיר תוך יצירת שיח באמצעות מפגש סביב תחומי עניין משותפים

25 כון ולא יכולים להשתתף בשיעורי הבוקר, אנ־ חנו פותחים להם את אותו קורס אקדמי בשעות אחר הצהריים ובערב וכן בסמסטר קיץ", אומרים בעירייה ומדגישים: "למרות שמדובר בתוכנית לתלמידי תיכון, אנו שומרים על רמה גבוהה של סטנדרט האקדמי". בעירייה מוסיפים: "על מנת שהתלמידים יק־ בלו את נקודות הזכות שלהם, הם צריכים לעמוד בחובות האקדמיות של כל קורס. למרות זאת, יש להם גם פריבילגיות: אנחנו מאפשרים להם ללמוד בכיתה קטנה יותר ויש מלווה מטעמנו שנמצא עם התלמידים. תפקידו הוא ללוות את הקבוצה באופן אישי ולסייע להם בכל מה שצריך, זאת במטרה למנוע נשירה". התוכנית מיועדת לכלל התלמידים מכל בתי הספר בעיר, כך שמדובר במסגרת שלא רק מעשי־ רה את הידע של התלמידים, אלא גם חושפת אותם לבני נוער נוספים ממגוון האוכלוסיות הקיימות בעיר תוך יצירת שיח באמצעות מפגש סביב תחומי עניין משותפים. למסגרת הלימודית מתלווים אירועי אווירה, כדוגמת טיולים ופעילויות חברתיות שעוסקות במגוון נושאים: יזמות, הכרת העיר, כלים לעולם החדש, מנהיגות ומעורבות חברתית. כחלק מהח־ וויה, זוכים תלמידי הקולג' לקבל "כרטיס סטוד־ נט", המקנה להם הנחות המותאמות לגיל התיכון, דבר המייצר גאוות יחידה בקרב התלמידים. החידוש המשמעותי ביותר בתוכנית "הקולג' הירושלמי", הוא שהיא מיועדת לכל מי שחפץ לה־ תנסות בלמידה אקדמית. על כך אומרים בעירייה: "אנחנו לא ממיינים את התלמידים, לא בודקים את התעודות שלהם ולא מבקשים המלצות מבית הספר. מכיוון שלא נדרש תשלום כדי להשתתף בתוכנית, גם לרקע הכלכלי של התלמיד אין כל משמעות. מה שחשוב באמת זה הרצון והמוטיב־ ציה של התלמיד. לפני תחילת הלימודים, אנחנו מקיימים עם התלמידים שיחת תיאום ציפיות, כי חשוב לנו שמי שמתחיל את המסלול גם יסיים אותו ולא יעזוב באמצע הדרך. אנחנו מבקשים מהם התחייבות שהם יכולים להעמיס על עצמם ולקחת מטלות נוספות מעבר למטלות של בית הספר, וב־ עיקר חשוב לנו שיידעו למה הם נכנסים, כי בסוף המסלול צריך להגיש עבודות ולגשת למבחנים". ההבנה עד כמה חשובה תוכנית "הקולג' הירוש־ למי" חלחלה היטב גם למוסדות האקדמיים בעיר. "הם מבינים את החשיבות של התוכנית", אומרים בעירייה, "הם רוצים שהתלמידים הירושלמים יל־ מדו אצלם ויכירו אותם. מבחינת התלמידים, הלי־ מודים במסגרת האקדמית מעלה אצלם את תחושת המסוגלות האישית, הם מבינים פתאום שהם מסו־ גלים גם להחליט וגם לבצע. תוכנית הקולג' היא בשורה גדולה לירושלים, בשורה שמייצרת שוויון הזדמנויות, שכן כל אחד יכול להיחשף לאקדמיה כחלק מקבוצת איכות, אשר בעתיד תהפוך לקבו־ צת המנהיגות של העיר". מי שמחבקת את התוכנית מיומה הראשון ומשת־ פת פעולה עם עיריית ירושלים בתכנית הייחודית, היא האוניברסיטה העברית, בראשות נשיא האוני־ ברסיטה, פרופ' אשר כהן, שאומר: "לאוניברסיטה העברית בירושלים מחויבות ארוכת שנים כלפי ירושלים ותושביה. המעורבות שלנו בחיי הקהילה המקומית ובישראל בכלל היא נדבך מרכזי בפעי־ לות שלנו, לצד הוראה ומחקר פורץ דרך". 'הקולג' הירושלמי' מהווה מבחינתנו שער כניסה לאקד־ מיה ולהשכלה גבוהה עבור בני הנוער המקומיים. אין לנו ספק שהחוויה האישית והחשיפה לתכנים האקדמיים שלנו, יחד עם כל השותפות במיזם, יעשירו את בני הנוער בטווח הקצר ובוודאי בט־ ווח הארוך, בבואם להחליט אילו תחומי דעת יבחרו ללמוד עם תחילת חייהם העצמאיים". תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 "אין לנו ספק שהחוויה האישית והחשיפה לתכנים האקדמיים שלנו, יחד עם כל השותפות במיזם, יעשירו את בני הנוער בטווח הקצר ובוודאי בטווח הארוך, בבואם להחליט אילו תחומי דעת יבחרו ללמוד עם תחילת חייהם העצמאיים" פרופ' אשר כהן תלמידים בקולג' הירושלמי צילומים נעם פיינר, תמר אלדר

26 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי האוניברסיטה של החיים: הכשרות מקצועיות בחינוך המיוחד בשנת הלימודים הקרובה, שתיפתח ב-1 בספטמבר, תחל לפעול בירושלים מכללת "גושפנקא" להכשרות מקצועיות עבור תלמידי הכיתות המקדמות והחינוך המיוחד מכל המגזרים. פתיחת המכללה הייחודית היא נדבך נוסף בפעילות הענפה המתקיימת בעיר בתחום החינוך המיוחד. "המוטו שלנו הוא למידה לצד העצמה והקניית מיומנויות וכישורי חיים, בדגש על היכולות ולא על המגבלה", אומרת נועה פחימה, הממונה על החינוך המיוחד בעיריית ירושלים שנת הלימודים תשפ"ד, אשר תחל בסש ב פטמבר הקרוב, תפתח עיריית ירושלים באמצעות מינהל החינוך ובשיתוף הקרן לירושלים, את מכללת "גושפנקא" – מכללה להש כשרות מקצועיות עבור הכיתות המקדמות והתש למידים מהחינוך המיוחד מכל המגזרים )ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי וערבי(. המכללה שתנוהל על ידי יעל אביטל, מיועדת לתלמידים מכיתה י' ועד גי ל 21 ,תאפשר להם ב ש עריה לרכוש מקצוע לחיים ותסייע בהשתלבותם בחיי העבודה. המכללה תציע קורסי הכשרה בתחומים שונים הנדרשים בשוק העבודה כיום, כמו הום סטיילינג, קולינריה, מחשבים, טכנולוגיה, סלולר, מקצועות היופי )ספרות ועיצוב תסרוקות, עיצוב ציפורניים, איפור(, מטפלות, מאמני כושר ועוד. בסיום הליש מודים יקבלו התלמידים תעודות מקצועיות ויוכש לו להשתלב בשוק העבודה. הלימודים במכללה, הממוקמת בבוסתניה שבקריית היובל, יתקיימו בשעות הבוקר ואחר הצהריים, וזאת בעלות סמש לית בלבד. "בסיס העבודה בחינוך המיוחד הוא לימודים, לצד הקניית מיומנויות וכישורי החיים והכנת התש למידים לחיים עצמאיים. כל אחד - בהתאם ליכוש לות, לצרכים ולפוטנציאל המרבי שלו", מסבירה נועה פחימה, הממונה על החינוך המיוחד בעיריית ירושלים. "לכל תלמיד נתפרת "חליפה אישית" בהתאם ליכולותיו ולצרכיו. התלמידים לומדים מקצועות ליבה כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך, אנש גלית, מדעים ומתמטיקה בחיבור לחיים עצמם. טווח האפשרויות אצלנו הוא נרחב: יש תלמידים שעושים בגרות, חלקם אף בגרות מצטיינת, וחלש קם מתמקדים בהעשרת הידע והמיומנויות. כך או אחרת, המוטו שלנו הוא העצמה ולמידה בדגש על היכולות ולא על המגבלה של כל תלמיד". בכל בתי הספר לחינוך מיוחד בהם לומדים תלמידים בוגרים, מתקיימות במקביל ללימודים הכשרות תעסוקתיות במטרה להכין את התלמיש דים להשתלבות בקהילה ולחיים עצמאיים ככל האפשר, אולם לדברי פחימה זה לא מספק. "הסדש נאות שמתקיימות במסגרת בתי הספר ברובן יותר אומנותיות ולא מזכות בתעודות המוכרות בשוק העבודה. גם בכיתות החינוך המיוחד בבתי הספר ה"רגילים" כמעט שלא מתקיימות תוכניות להש כשרות מקצועיות. על כן, הבנו שאנחנו צריכים להקים מכללה שתכשיר את התלמידים למקצועות שיש להם דרישה בשוק העבודה. אנחנו מודעים לכך ששוק העבודה הוא דינמי וככל שהוא ישתנה, נתאים את עצמנו. עיריית ירושלים, בשיתוף הקרן לירושלים, בנתה את מבנה המכללה בסמיכות לאש חד מבתי הספר בעיר. במתחם זה, יתקיימו קורסים להכשרות מקצועיות בשיתוף גופים מקצועיים, המעניקים תעודות המוכרות בשוק העבודה". כאמור, הקורסים מיועדים לתלמידים בכיתות המקדמות ובבתי הספר של החינוך המיוחד בתפש קודים הגבוהים יותר, ולדברי פחימה, המטרה היא לפתח ולהרחיב את המקום לקהילות נוספות, כגון נוער בסיכון. "זה הפרויקט הראשון והיחיד בארץ להכשרות מקצועיות לתלמידי החינוך המיוחד תחת קורת גג אחת", אומרת פחימה. תוכניות העצמה והעשרה כ-30 אלף תלמידים בירושלים מהחינוך הממלכתי, החרדי והערבי לומדים במסגרות השונות של החינוך המיוחד: גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד, כיתות חינוך מיוחד, ותלמידים המשולבים בכיתות "רגילות". תלמידים אלו זוכים למגוון תוכניות חיש נוכיות העוסקות בהעצמה, העשרה ולמידה חוץ כיש תתית. כל התוכניות פועלות בתחומים של עבודה רגשית וחברתית ותרומה לקהילה. אחת התוכניות הפועלות בעיר היא בשיתוף עמותת אתגרים, המעצימה אנשים בעלי מוגבש לויות באמצעות ספורט אתגרי. בירושלים מפש עילה עמותת אתגרים כ-40 קבוצות מגילאי הגן ועד גיל 21 במגוון תחומים: פעילות עם חבלים, אופניים וקבוצת שיט. תוכנית זו פועלת בשיתוף מפעל הפיס. תוכנית נוספת, המתקיימת במרכז ציפורי, מציש עה פעילות המבוססת על עבודה ביער - בניית טרסות, עבודה חקלאית, ליקוט ובישולי שדה, כאש שר הפעילות מיועדת לכל סוגי המוגבלויות ומוש תאמת לגיל המשתתפים. בין התוכניות הנוספות המופעלות בחינוך המיוחד, ניתן למצוא תוכניות כגון מפגשים בגן החיות, שמתבססים על עבודה רגשית, חושית וחברתית, שבמהלכם המשתתפים גם מטפלים בבעלי החיים; פעילות עם עמותת "לוטם", המש תמחה בטיולים מונגשים לאנשים עם מוגבלויות בטבע העירוני; תוכנית "בשביל" של האגודה להתנדבות, שבמהלכה התלמידים הוגים מיזם וממנפים אותו לפרויקט תרומה לקהילה. "בסיס העבודה שלנו הוא עבודה חינוכית, ליש מודית, רגשית חברתית ושיקומית עם תלמידי החינוך המיוחד בתחומים השונים, תוך העצמה ומינוף של הכוחות והיכולות הטמונים בכל תלמיד ותלמידה. אנו מאמינים כי לכל אחד ואחת, הזכות והחובה ללמוד, להתפתח ולצמוח תוך שהוא מקבל וגם תורם בהתאם ליכולותיו", מסכמת פחימה. "בסיס העבודה שלנו הוא עבודה חינוכית, לימודית, רגשית חברתית ושיקומית עם תלמידי החינוך המיוחד בתחומים השונים, תוך העצמה ומינוף של הכוחות והיכולות הטמונים בכל תלמיד ותלמידה" נועה פחימה מכללת "גושפנקא", המיועדת לתלמידים מכיתה י' ועד גיל 21 צילומים יעל אביטל

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 27 לומדים בגורדון! תואר שני לומדים בגורדון! תואר שני *במסלולים נבחרים לבחירתכם: לימודי בוקראו ערב* התמחויות לבחירה: יזמות בחינוך ובחברה ייעוץ ארגוני קאוצ'ינג ניתוח התנהגות ועוד חוגי הלימוד: תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך תואר שני בהוראה, למידה והדרכה תואר שני בחדשנות בחינוך תואר שני בחינוך משלב תואר שני בהוראת המתמטיקה

28 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 29 תרמו עכשיו באתר איל״ן il.co.israel-ilan ובאפליקציית מבצע ההתרמה השנתי לעמותת איל"ן שיר חולמת להיות ציירת יחד נגשים לה את החלום לתרומות צלצלו 8533359-04 או באמצעות בנק דיסקונט סניף 176 ,מס' חשבון 24035

30 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי אגף החינוך החרדי: מגוון תוכניות ופרויקטים והזרוע עוד נטויה אגף החינוך החרדי בעיריית ירושלים הוא הגדול ביותר בארץ עם 120 אלף תלמידים מגיל 3 ועד 18 .האתגר הגדול של האגף הוא ההתמודדות עם הגידול המתמיד במספר התלמידים, שמצריך הקצאת משאבים רבים. מנהל האגף, שמוליק גרינברג: "אנחנו נמצאים בקושי תמידי. למרבה השמחה, העירייה תמיד עומדת לצד התלמידים, מוצאת תקציב ומספקת פתרונות" אלף תלמידים מגיל 3 ועד 18 120 לומדים במסגרת אגף החי־ נוך החרדי בעיריית ירושלים, אגף החינוך הגדול ביותר בארץ. לשם השוואה, בתל אביב-יפו, מונה מינהל החינוך על כל גווניו )ממלכתי, חרדי וערבי( 85 אלף תלמידים. "האגף לחינוך חרדי בירושלים משלב את שירותי העירייה ומשרד החינוך, כדי לתת מענה לצורכי החינוך של האוכלוסייה החרדית בעיר בתחומי החינוך השו־ נים", אומר שמוליק גרינברג, מנהל אגף החינוך החרדי בעיריית ירושלים. אגף החינוך החרדי בירושלים אמון על ההיבט הפיזי של בינוי, תחזוקה וניהול שוטף של כל המ־ ערך החינוכי הלא פדגוגי, וכמו כן אמון על המערך הפדגוגי, שמחולק על פי שכבות גיל – גנים, יסודי, על יסודי וחינוך מיוחד בחלוקה לבנים ובנות. גרינברג: "אנחנו מתמודדים עם קושי של גידול מבורך במספר התלמידים, שאין לו אח ורע בשום מקום ברחבי המדינה, ולכן קיים צורך מתמיד בכיתות לימוד. למרות הבינוי המואץ, הוא לא מדביק את קצב הגידול ואת הצרכים. למרבה השמחה, העירייה פועלת בעניין ותמיד מסייעת לפתרון מצוקת הכיתות לקראת פתי־ חת השנה". תוכניות חינוכיות ייחודיות במסגרת פעילותו, אגף החינוך החרדי נותן מענה לכל האוכלוסיות והרשתות החרדיות. הוא מפעיל צהרונים להארכת יום הלימודים לילדי הג־ נים ותלמידי השכבות הצעירות, מפעיל תוכניות חינוכיות ייחודיות, דואג להנגשת מוסדות החינוך ולבריאות התלמידים ומשתתף בהוצאות הסעת התלמידים על פי הקריטריונים של משרד החינוך. האגף מפעיל תוכניות חינוכיות רבות לכל האוכלוסיות – מתוכניות מצוינות, שמובילות תלמידים להצטיינות ומצוינות לימודית, דרך תו־ ספות לימודיות ועד לסיוע ועזרה לתלמידים חל־ שים, מתקשים ונוער נושר בכל שכבות הגיל. בין הפרויקטים הרבים אותם מוביל האגף, ניתן לציין את פרויקט הדגל שלו – "חבלים" המיועד לת־ למידות שכבת י', חזקות וחלשות, מהמגזר החרדי. גרינברג מסביר: "לתלמידות החזקות אנחנו מעניקים העצמה ולתלמידות המתקשות אנחנו מעניקים חיזוק באמצעות ימי לימוד נוספים. נו־ סף על כך, נהנות התלמידות מפעילות פנאי והת־ מקצעות בנושאים שונים – בין אם מדובר בתחומי הלימוד של בית הספר ועד לקורסים שונים. כך, הן מגיעות לחיים עם ערך מוסף". תוכנית נוספת שמפעיל האגף היא "אבחונים ומענים", המיועדת לבנים בשכבת כיתות ו', שמט־ רתה תגבור רמת הקריאה והבנת הנקרא. גרינברג: "בנים שמתחילים ללמוד גמרא נתקלים לעיתים, בקושי נוסף שלא גילו אותו קודם - בין אם זה בר־ מת הקריאה ובין אם זה בהבנת הנקרא. אנחנו עור־ כים מיפויים בכל הכיתות, מאתרים את התלמידים החלשים שזקוקים לתגבור, והם עוברים אבחון שמ־ כוון אותם לטיפול המתאים: לימודי, התמודדות עם קשב וריכוז, מענה רגשי או התנהגותי. הם מק־ בלים את המענה על ידי גופים שונים ואנחנו רואים את השיפור. תלמידים שבעבר היו מועברים לרווחה ולקידום הנוער, נמצאים כיום במוסדות הלימו־ דיים, צומחים ומתעצמים". "האוצר שבחצר" היא תוכנית לילדי הגנים, שפועלת בכל החצרות של מוסדות החינוך החרדי. גרינברג: "מדובר בתוכנית שבמסגרתה מתקיימות פעילויות והפעלות שונות במטרה לחזק את המוטו־ ריקה העדינה ואת יכולת החשיבה של התלמיד באמ־ צעות עבודת ידיים. במהלך הפעילות שמועברת על ידי אנשי המקצוע, ניתן לזהות בעיות כאלה ואחרות אצל התלמידים ולתת להם את המענה הנדרש". פרויקט נוסף שתופס תאוצה הוא "בר דעת". מדובר במקום שנפתח לפני מספר שנים במרכז העיר ומעניק מענה לבני ישיבות שאינם מוצאים את מקומם במסגרת החינוכית בשעות הערב. בבר דעת, שמופעל יחד עם אגף החינוך החרדי בעיריית ירושלים והרב שמואל מילר, מראשי ישיבת מבק־ שי ה', פועלים אנשי מקצוע שמלווים את הנוער ומסייעים להם. גרינברג: "הבר דעת הוא סוג של מקום מפגש חבר־ תי, יש בו משחקי מחשב, משחקי שולחן, כדורגל, מו־ זיקה וכלי נגינה. אנחנו מפעילים את המקום יחד עם העמותה עבור בני נוער שמתקשים להחזיק את עצמם במסגרות החינוכיות במשך יום שלם. אותם בני נוער מסתובבים ברחובות ו'פוזלים' לכל מיני מקומות שי־ כולים לדרדר אותם. לכן החלטנו לייצר מיזם שמספק את הגירויים שלהם במסגרת המותרת והמבוקרת. "יש שביעות רצון גדולה בקרב ההורים. אנחנו מקבלים מהם משובים נהדרים, יש ביקוש גדול, ולא תמיד אנחנו מצליחים להדביק את הקצב. יחד עם זאת, אנו קשובים לכל פנייה של ההורים ולכן אנחנו מקפידים כל העת לחדש ולעדכן את הפעילויות שלנו" שמוליק גרינברג בית הספר אייל תערוג צילום אור צפתי, חברת מוריה

31 הם לומדים בבוקר, בצהריים ואחר הצהריים בישיבה. בערב הם מגיעים לבר דעת, שמהווה בשבילם מסגרת ערב נוספת. המסגרת נותנת להם מענה, תחת כללים ברורים וצוות מקצועי וטיפולי שנמצא במקום". שחייה ושלל פרויקטים בין הפרויקטים הנוספים שמקדם אגף החינוך החרדי, על מנת להקנות לתלמידים תחומי עניין נוספים וזאת מעבר לידע הלימודי, הוא מפעל השי חייה המיועד לתלמידות כיתות ה' בחינוך החרדי. "מדובר בפרויקט שלא ממומן על ידי משרד החיי נוך אלא על ידינו", אומר גרינברג, "אנחנו דואגים שכל בת בשכבה תצא לקורס שחייה. החידוש הוא שכעת אנחנו משלבים גם את הבנים במפעל השי חייה. כך, כל ילד חרדי יידע לשחות". תחומי למידה נוספים שהאגף לחינוך חרדי מציע למוסדות חינוך שמעוניינים בכך הם במי קצועות האנגלית והמתמטיקה, חוגי רובוטיקה, בוטניקה, מדעים, טיסנאות, אלקטרוניקה, נגרות, ארכאולוגיה, בישול, אפייה, תסרוקות, עיצוב ועוד. גרינברג: "התחומים האלה משולבים במוסדות החינוך שמעוניינים בהם, כי לא לכל המוסדות הם מתאימים. הפעילות מתקיימת בשעות יום הלימוי דים, ולעיתים זה גולש גם לשעות אחר הצהריים במינהלים הקהילתיים ובבתי הספר". פרויקט נוסף שמפעיל אגף החינוך החרדי הוא של חונך אישי לבנים ולבנות והוא מיועד לתלמיי דים שמתקשים בלימודים או שזקוקים לסיוע חבי רתי. גרינברג מסביר: "החונך משמש להם אבא או אימא על פי הצרכים". בכיתות הצעירות בתלמודי תורה מפעיל האגף פרויקט של הוראה מתקנת בקריאה וכתיבה. "במיוחד אחרי הקורונה, ראינו שיש נסיגה גדולה אצל התלמידים. אנחנו מעצימים את התלמידים על ידי הפעלת חדרי 'מלא' בבתי הספר, שאלה חדי רי טיפול וייעוץ, בשיתוף עם השירות הפסיכולוגי. החדר מיועד לתלמידים שזקוקים לעזרה ולשיחה אישית, והוא משמש גם את המורות שלעיתים רוי צות לשבת במקום שקט ולהירגע", אומר גרינברג. בימים אלה נמצאים באגף החינוך החרדי בעיי צומו של פרויקט ריהוט והצטיידות מוסדות החיי נוך החרדיים. גרינברג: "היו שנים של מחסור גדול במוסדות שלנו, של חוסר בריהוט, ריהוט ישן ושי בור, שלא הוחלף במשך -כ-20-30 שנה וגרם לפצ י עות אצל לא מעט ילדים. במקומות שבהם הוחלף הריהוט, ניכר שזה ממש משפר את חוויית הלמידה. נוסף על כך, אנחנו עובדים בימים אלה על שידרוג ועיצוב חללי בתי הספר ומרחבי הלמידה". תקשוב, קורסים והשתלמויות תחום נוסף שבו פועלים באגף החינוך החרדי במלוא המרץ הוא התקשוב. "גם בתחום הזה נרשמה פריצת דרך משמעותית וכיום יש אמצעי תקשוב בבתי הספר. התלמידים לומדים באופן טכנולוגי, וזה קרה לא מעט בזכות הקורונה". האגף דואג גם להשתלמויות וקורסים לצוותים החינוכיים – מנהלים, מורים, מורות וגננות, הן באופן עצמאי והן בשיתוף מרכז פסגה, השירות הפסיכולוגי ואגפים נוספים בעירייה. נושאי הקורסים וההשתלמויות מגוונים ומשתנים בהי תאם לצורכים ולביקוש בשטח. ביחד עם "יחידת ההורות" בעירייה, מקיים האגף שורה של קורסים וערבי הדרכה להורים בנושאים מגוונים שונים, כמו הנחיית הורים וחיזוק נקודתי על פי ביקוש וכן פעילויות והרצאות בשכונות, אליהן מגיעים מאות הורים. גרינברג: "יש שביעות רצון גדולה אצל ההורים. אנחנו מקבלים מהם משובים נהדרים, יש ביקוש גדול, ולא תמיד אנחנו מצליחים להדביק את הקצב. יחד עם זאת, אנו קשובים לכל פנייה של ההורים ולכן אנחנו מקפידים כל העת לחדש ולעדכן את הפעילויות שלנו. אנחנו מוסיפים גם פעילויות חדשות, שבעבר הציבור שלנו לא היה נהנה מהן, ואנחנו עושים זאת בהצלחה יתרה, וזה עדיין לא מדביק את הביקוש". את כל הפעילות הענפה של העירייה בקרב התלמידים החרדיים, מבצעים עובדי האגף במסיי רות רבה. גרינברג: "המיוחד בכל התחומים הרי בים באגף הוא שיש צוות מקסים ואכפתי הדואג שהדברים יפעלו בצורה הכי טובה שאפשר ושואף למקצועיות ומצוינות בכל תחומים. גם בכירי העירייה מתעניינים בפעילות החינוכית במגזר ובמקום שיש קושי, הם דואגים לפתרונות". תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 "הבר דעת הוא סוג של מקום מפגש חברתי, יש בו משחקי מחשב, משחקי שולחן, כדורגל, מוזיקה וכלי נגינה. אנחנו מפעילים את המקום יחד עם העמותה עבור בני נוער שמתקשים להחזיק את עצמם במסגרות החינוכיות במשך יום שלם" שמוליק גרינברג צילומים באדיבות אגף החינוך החרדי בית הספר אייל תערוג צילום אור צפתי, חברת מוריה בית הספר אייל תערוג צילום אור צפתי, חברת מוריה

32 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי שכל הארץ נושאת אליה את עיניה" "מערכת חינוך מעולה, ייחודית ויצירתית כ-75 אלף תלמידים לומדים בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי-דתי בכ-500 גני ילדים ובכ-230 בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בירושלים, ולעיריית ירושלים יש בהחלט במה להתגאות: תוכניות החדשנות הרבות הפועלות בעיר, המרכז הייחודי לחיזוק החוסן הנפשי של התלמידים והשאיפה המתמדת למצוינות, שבאה לידי ביטוי בשיעור הזכאים לבגרות שנמצא בנסיקה מתמדת החינוך הירושלמי בעלייה ערכת החינוך בירושלים מונה כ-75 מ אלף תלמידים ותלמידות שלומדים בחי- נוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי-דתי )הממ"ד( בכ-500 גני ילדים ובכ-230 בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, חלקם ייחודיים ואף פורצי דרך בתחומים רבים. עמנואל זילברמן, מנהל אגף החינוך הממלכתי והממ"ד במינהל החינוך בעיריית ירושלים, מס- פר על העשייה הגדולה של עיריית ירושלים, על החדשנות העירונית בחינוך, על האתגרים ועל המ- צוינות החינוכית. זילברמן: "אנחנו רואים חשיבות גדולה בחיזוק מערכת החינוך בתוך השכונות, לכן במהלך הש- נים האחרונות הקמנו בתי ספר שנותנים מענים בשכונות, שבהן לא היו בעבר בתי ספר. לדוגמה, בגבעה הצרפתית הקמנו את בית הספר הממלכתי- דתי 'באר', בהר חומה הקמנו את התיכון הממלכתי 'דרך' ובפסגת זאב הקמנו את ישיבת 'שפע צפון'". לדברי זילברמן, מרכזי החדשנות "איפכא" בפ- סגת זאב, "פואנטה" בגוננים ו"חוות דעת" בגילה שהוקמו על ידי העירייה, מובילים תפיסה פדגו- גית חדשנית ומהווים אבן שואבת לאלפי תלמידים מכל רחבי העיר. "בשנים הקרובות נקים מרכזים נוספים במטרה להנגיש את החדשנות לכל בתי הספר בעיר", מבשר זילברמן. זילברמן מציין שמערכת החינוך בירושלים מאופיינת במספר גדול של בתי ספר ייחודיים, רבים מהם היו חלוצים והפיצו את הבשורה החי- נוכית שלהם בכל הארץ. זילברמן: "כך היה בע- בר עם הקמת בית הספר הניסויי, שהיה הראשון שהוביל תפיסה של בחירה ודמוקרטיה בחינוך; בית הספר 'קשת', שהיה הראשון שבו למדו בי- חד דתיים וחילוניים, בית הספר הדו-לשוני, שבו לומדים יהודים וערבים, ויש עוד דוגמאות רבות. כמו כן, הקימה העירייה את התיכון לבנות 'ענ- בר', שהוא היחיד בארץ המיועד לבנות בחינוך הממלכתי. בנוסף, אנחנו מקדמים חינוך יער צי- בורי, שכולל גני ילדים ובית ספר יסודי הפועלים במתחם עמק הצבאים, וכמו כן הוקם תיכון 'תבל' – תיכון שבו החקר והלמידה העצמית הם אורח החיים של התלמידים". אגף החינוך הממלכתי והממ"ד מתפאר בתוכ- ניות רבות הקשורות לנושא החדשנות, ביניהן ני- תן לציין את תוכנית "מחדש" – מיזם המחבר בין המבנה הפיזי של כיתת התלמידים לבין מהלכים פדגוגיים חדשניים; תוכנית "סביב לה" ללמידת חוץ, תוכנית "הקולג' הירושלמי" שמאפשרת לת- למידים להתנסות בלמידה אקדמית, וכמובן, המיזם המרכזי, אותו מוביל האגף בשנים האחרונות, והוא "המרחב השלם", שמחבר את החינוך הפורמלי והא-פורמלי ליצירה חינוכית הוליסטית. זילברמן: "אנו רואים חשיבות רבה בחיזוק החוסן הרגשי של התלמידים בעידן שבו רבים מתמודדים עם ניכור גובר והולך, עם נזקים שהותירו שנות הקורונה ועם חשיפה לתכנים קשים במדיות השו- נות. לשם כך הקמנו את מרכז 'הדספייס' לטיפול רגשי, שבו התלמידים זוכים לטיפול ללא עלות. בנוסף, שילבנו עשרות עובדות סוציאליות בבתי ספר, ואנחנו מעניקים 'סל סיוע' אישי לתלמי- דים הזקוקים להוראה מתקנת, אבחונים וכד'. עוד שותפה העירייה בתוכנית 'כנפי דרור', שפועלת בתוך בתי הספר לצמצום התופעות האיומות של שיימינג וחרמות בקרב ילדים ובני נוער". תחום נוסף שבו מתגאים בעירייה קשור למ- מובילים במצוינות צוינותם של התלמידים, דבר הבא לידי ביטוי בעלייה הניכרת בשיעור הזכאים לבגרות. בחמש השנים האחרונות, נתוני הזכאות נמצאים במגמת עלייה מתמדת, ומדי שנה עשרות בתי ספר בעיר נבחרים לבתי ספר מצטיינים ארציים. "מוסדות החינוך בעיר הם מהמובילים בתחומי המדע, הרובוטיקה והסייבר, ואנו מקדמים שיתופי פעולה מגוונים, כדי להגדיל עוד יותר את מספר התלמידים שזוכים בתעודות הצטיינות ובמקומות הראשונים באולימפיאדות המתמטיקה והסייבר", אומר זילברמן ומוסיף, כי על מנת לחזק את הל- מידה האיכותית, הוקם בעיר לפני כשנתיים מרכז "מש"ר", שבו התלמידים לומדים עם מורים חוק- רים לקראת בגרות בפיזיקה. זילברמן: "המעבדות המתקדמות ותוכנית ההוראה הייחודית מאפשרות לתלמידים לחוות את הלימודים באיכות גבוהה, והודות לכך הגדלנו בע- שרות אחוזים את מספר הפונים ללימודי פיזיקה". זילברמן מדגיש גם את תרומתה של הזיקה שבין בתי הספר למוסדות להשכלה גבוהה להע- לאת המצוינות במגוון רחב של תחומים. זילברמן: "בזכות הזיקה הזו פתחנו, למשל, את מגמת 'רוח צעירה', הפועלת בשיתוף האוניברסיטה העברית והספרייה הלאומית. עשרות תלמידים מכל העיר לומדים פילוסופיה בתוכנית ייחודית, שזכתה להכרה על ידי משרד החינוך, והם מקיימים פעי- לויות מגוונות, שבהן התלמידים עצמם שותפים, חוקרים ומרצים". עם אילו אתגרים אתם מתמודדים? "אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא איכות צוותי החינוך בעיר. אנחנו שואפים להביא לעיר את המנהלים המצוינים ואת המחנכים, המורים והגננות הטובים ביותר. בשנים האחרונות ירו- שלים היא המובילה בארץ בתוכניות לעתודה ניהולית ופדגוגית. מדי שנה נבחרים כ-30 אנשי חינוך לתוכנית 'יחדא', שבה מתמקדים בכישורי ניהול וקידום מהלכים ותוכניות חינוכיות. בנוסף, ייסדנו את תוכנית 'שבילים', שבה אנו מאפשרים למורים להתמקצע בתחומים שהם מחוץ למקצוע ההוראה, כגון הנחיית קבוצות, הדרכת סיורים בירושלים; במרכז 'כיתקטיקה' מתבצעות סימו- לציות חינוכיות לצוותי הוראה והוא מעניק לכל המורים, ובעיקר לחדשים, את ההזדמנות להת- מודד עם אתגרי הוראה בכיתה". בנוסף, זילברמן מדגיש שלצד ההשקעה בפדגו- גיה, גם ההשקעה בהיבטים הפיזיים של בתי הס- פר עלתה בשנים האחרונות. מדי קיץ, משקיעה העירייה בביצוע מאות פרויקטים בהיקפים שונים בכיתות, במרחבי למידה ייחודיים, בחצרות ובמג- רשים. זילברמן: "אחת המהפכות הגדולות בתחום הנראות של הכיתות היא במסגרת תוכנית 'מחדש', שבה יצרה העירייה את 'הכיתה הירושלמית' מתוך תפיסה של גמישות, למידה בקבוצות ובחברותא והתאמה לצרכים שונים של ילדים במסגרת הלמי- דה בכיתה – כיסאות בגבהים שונים, פינות שקטות, ספרייה כיתתית ועוד". לסיכום, זילברמן מבקש להודות לצוות של מנח"י שמוביל את העשייה העצומה והמורכבת. "מדובר בצוות הרגיש והמקצועי ביותר, שביחד עם צוותי המנהלים והמנהלות, הופכים את החינוך הירושלמי למעולה, לייחודי וליצירתי שכל הארץ נושאת אליו את עיניה". "מוסדות החינוך בעיר הם מהמובילים בתחומי המדע, הרובוטיקה והסייבר, ואנו מקדמים שיתופי פעולה מגוונים, כדי להגדיל עוד יותר את מספר התלמידים שזוכים בתעודות הצטיינות ובמקומות הראשונים באולימפיאדות המתמטיקה והסייבר" עמנואל זילברמן "אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא איכות צוותי החינוך בעיר. אנחנו שואפים להביא לעיר את המנהלים המצוינים ואת המחנכים, המורים והגננות הטובים ביותר. בשנים האחרונות ירושלים היא המובילה בארץ בתוכניות לעתודה ניהולית ופדגוגית" עמנואל זילברמן צוות מרכז "הדספייס" עם רעיית הנשיא מיכל הרצוג צילום באדיבות האגף סיור ראש העיר בבית הספר "יער" צילום באדיבות האגף צוות אגף החינוך הממלכתי והממ"ד צילום נעם פיינר

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 33 תיאטרון ירושלים עיצוב: מיה ויין לפרטים ולהזמנות: 5605755.02 תיאטרון | מחול | מוסיקה | פסטיבלים | מפגשי תרבות | בידור | תערוכות | קולנוע | ילדים 2023-24 עונת המנויים החלק הטוב של היום מכירת המנויים בעיצומה לצפייה במגוון הסדרות סרקו:

34 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי "העלאת מספר התלמידים ממזרח ירושלים הלומדים את התוכנית הישראלית היא יעד אסטרטגי ובר השגה" בעיריית ירושלים רואים בשנים האחרונות מגמה מעודדת - יותר ויותר תלמידים במזרח העיר בוחרים ללמוד את תוכנית הלימודים הישראלית וניגשים לבגרות. זאת, בידיעה ברורה שרק כך תיסלל להם הדרך לרכישת השכלה גבוהה ומקצוע איכותי ולאחר מכן - להשתלב בשוק העבודה. בדומה למערב העיר, מקדמת העירייה תוכניות חינוכיות עבור התלמידים, מחדשת ובונה בתי ספר חדשים ה לא סוד ששכונות מזרח העיר בירושל ז לים עוברות בשנים האחרונות שינוי של ממש, המתבטא לא רק בבינוי ופיתוח תשל תיות אלא גם בתחום החינוך. על פי נתוני מיל נהל החינוך העירוני, יותר ויותר תלמידים ובתי ספר ממזרח ירושלים עוברים ללמוד את תוכנית הלימודים הישראלית לבגרות. זאת, מתוך הבנה שתעודת בגרות ישראלית, תסייע בידם להתקבל לאוניברסיטאות בישראל ולהשתלב בשוק התעל סוקה. כיום לומדים בתוכנית הישראלית 818,16 תלמידים ממזרח העיר, שה ם 31 אחוז מכלל הת ל מידים בחלקה זה של העיר. מי שמובילה את תהליך ההנגשה של התוכל נית הישראלית לתושבי מזרח ירושלים היא לאל רה מובריכי, מנהלת אגף החינוך הערבי בעיריית ירושלים. בשש השנים האחרונות, הקימה העירייה 43 בתי ספר, שמלמדים את התוכנית הישראלית. נוסף על כך, הוקמו במזרח העיר שישה בתי ספר ייחודיים וביניהם בתי ספר למצוינות, בתי ספר ללימודי טכנולוגיה ומדע ובתי ספר לאומנויות ומוסיקה. כמו כן, נפתחו שני מרכזי חינוך טכנול לוגיים ומופעלים אולפני עברית וקורסי הסמכה למורים של השפה העברית. "עיריית ירושלים רואה בהעלאת מספר התל למידים ממזרח ירושלים, הלומדים את התוכנית הישראלית, יעד אסטרטגי ובר השגה", מסבירה מובריכי, שנכנסה לתפקיד בשנת 2010 מתוך רצון לחולל שינוי במערכת החינוך במזרח העיר. "עד לפני כשמונה שנים, כ-99 אחוז ממוסדות החינוך במזרח ירושלים לימדו לפי התוכנית הפלל סטינית. היו לנו שני בתי ספר בבית צפאפא שלימל דו גם את התוכנית הפלסטינית וגם את הישראלית ובית הספר של רשת עמל שלימד על פי תוכנית ישראלית. בשנת 2013 התחלתי ללמוד את הנושא ומאיסוף הנתונים, שיחות עם תושבים ונציגי ציל בור ומעקב אחר מגמת הרישום בבתי הספר, ראיתי שיש ביקוש גדול ללימודים בבית צפאפא. ביררתי עם תושבים בבית חנינא למה הם מבקשים ללמוד בבית צפאפא, ואז הבנתי שהם רוצים ללמוד על פי התוכנית הישראלית". כשהבינו בעירייה שהביקוש ללימודים במסגרת הישראלית רק הולך ועולה, הוחלט על פתיחת שני בתי ספר במזרח ירושלים שישלבו את התוכנית הישראלית – בית ספר לבנים בצור באהר, שם היה לה שיתוף פעולה עם המוכתר ונציגי ציבור, ובית ספר על-אזורי לבנות בשייח' ג'ראח. מובריכי מספרת: "התחלתי לקיים שיחות ופרסל מתי בתקופת הרישום, שבצור באהר ובשייח ג'ראח נפתח גם מסלול של התוכנית הישראלית. בפני הורי הילדים שהגיעו להירשם לכיתה ז', הוצגו שני המסלולים והם יכלו לבחור באחד מהם. כמובן, כל הורה שבחר במסלול, חתם על הסכמה. הייתי משול כנעת שנצליח לפתוח בקושי כיתה אחת עם התוכל נית הישראלית בכל בית ספר, אבל הופתענו. בצור באהר נרשמו תלמידים לשתי כיתות ז' והיה ביקוש גם לכיתה ח'. עם השנים פותחו תוכניות חינוכיות רבות לתלל מידי מזרח העיר. כך, נפתחו 28 מגמות טכנולוגיות ב-17 בתי ספר על תיכוניים. עוד מנהיגה העירייה תוכנית יום לימודים ארוך בכלל בתי הספר וחוג לכל ילד במזרח העיר. "כך, אנחנו מעניקים לתלמידים סביבה חינוכית תומכת לא רק בשעות היום, אלא גם בשעות הצהריים. התלמידים זוכים להעשרה ולפיל תוח תחומי עניין מעבר לחומר הלימודים הרשמי". תוכנית נוספת אותה מפעילה העירייה, היא תוכנית "אל באשאאר", במסגרתה, זוכים תלמיל די התיכונים להתנסות, בדומה לחבריהם במערב העיר, בקורסים במגוון המוסדות האקדמיים בעיר. כיום, לומדים בתוכנית כ-300 תלמידים. עוד זוכים תלמידי התיכון לתוכניות חשיפה והכנה לאקדמיה, זאת לצד פתיחת מכינות קדם אקדמיות ייעודיות באוניברסיטה העברית, מכללת הדסה ובבצלאל. "התוכניות מאפשרות חשיפה לאקדמיה בגיל צעיר. כך, תלמיד התיכון יכול להתנסות בקורסים אקדל מיים שונים, להבין במה הוא רוצה לעסוק כשהוא יהיה גדול ולקבל הכוונה וסיוע מתאים כדי להגשים את החלום שלו", מציינת מובריכי בסיפוק. במטרה להילחם בנשירה של תלמידים שהמעל רכת הרגילה פחות התאימה להם, הקימה העירייה מגמות טכנולוגיות בתוך בתי ספר. "הקמנו את החינוך הטכנולוגי המקצועי, תקשוב, עיצוב שיער, הגיל הרך, מיזוג אוויר, מכונות רכב וחשמל", היא מספרת, "אז הם התחילו להבין שזה שווה ומשתל לם. כך, מי שלא מוצא את עצמו מתאים למערכת החינוך הרגילה, מקבל אלטרנטיבה מקצועית, כך שהוא לא נפלט לרחוב". מהפכת התשתיות העוברת על העיר לא פוסחת גם על מבני החינוך במזרח ירושלים. "בחמש השל נים האחרונות, בנתה העירייה -כ-580 כיתות לי מוד במזרח העיר, וצפויות בעתיד עוד מאות כיתות נוספות", אומרת מובריכי. "כך, לצד פיתוח התוכל ניות החינוכיות, זוכים התלמידים ללמוד במבנים חדשים, עם כל הציוד הטכנולוגי העדכני ביותר, ממש כמו במערב העיר". כיום, לדברי מובריכי, בחלוף 10 שנים מתחילת הדרך, הם נמצאים במקום אחר, והיא אומרת: "הצל לחנו להראות שאנחנו בונים בתי ספר איכותיים ומי שהעתיד של הבן או הבת שלו חשוב לו, מבין שהלמידה בתוכנית הישראלית מכינה אותם יותר ללמידה באקדמיה הישראלית". עם אילו אתגרים מתמודדת העירייה כיום? "אנחנו פוגשים תלמידים שלימודי השפה העל ברית קשים להם. קיים גם קושי באיתור מורים לשפה העברית, ואנחנו עובדים על זה במרץ ובנחישות. אנחנו גם מקיימם הכשרות מנהלים, במטרה להקל על המעבר בין הבגרות הפלסטיל נית לבין הבגרות הישראלית. בסופו של תהליך ולמרות הקשיים בשטח – אנחנו רואים תוצאות, וזה מה שחשוב!" "הצלחנו להראות שאנחנו בונים בתי ספר איכותיים ומי שהעתיד של הבן או הבת שלו חשוב לו, מבין שהלמידה בתוכנית הישראלית מכינה אותם יותר ללמידה באקדמיה הישראלית" לארה מובריכי "לצד פיתוח התוכניות החינוכיות, זוכים התלמידים ללמוד במבנים חדשים, עם כל הציוד הטכנולוגי העדכני ביותר, ממש כמו במערב העיר" לארה מובריכי בית הספר אלוואדי צילום מתי קרימרמן בית הספר אלוואדי צילום מתי קרימרמן בית הספר אלוואדי צילום מתי קרימרמן בית הספר היסודי לבנים אלסופרא בשועפאט צילום באדיבות בית הספר בית הספר היסודי חיוואר בשרפאת בית צפאפא צילום באדיבות בית הספר בית הספר היסודי לבנים אלסופרא בשועפאט צילום הנהלת בית הספר

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 35

36 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי "ההורים הם חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך" יחידת ההורות במינהל החינוך בעיריית ירושלים הוקמה לפני כחמש שנים במטרה לתת למענה להורים, מורים ותלמידים בכל המגזרים בעיר. מאז הקמתה מפעילה היחידה, ובהצלחה מרשימה, שלל תוכניות ייחודיות. מנהלת היחידה, תמר גיסר אלדר: "אנחנו מרגישים שמדובר בהתמודדות משמעותית בכל המגזרים, ואני גאה בכך שאנחנו פועלים בכל העיר באופן הכי עמוק שניתן" מטרה לתת מענה למשולש החשוב ביותר ב במערכת החינוך: הורים-מורים-תלמיל דים, הוקמה לפני כחמש שנים בעיריית ירושלים יחידת ההורות. היחידה פועלת בקרב כל האוכלוסיות הקיימות בעיר. תמר גיסר אלדר, מנהל לת היחידה, מספרת על הפעילות העירונית בקרב ההורים בעיר. "המכנה המשותף של כולנו הוא הורות", אומל רת גיסר אלדר. "כולנו מתמודדים עם ילדים, ועם סוגיות של סמכות – בין אם מדובר בהורים או במערכת החינוך. מדובר באתגר משמעותי בכל האוכלוסיות. יחידת ההורות פועלת בכל העיר באופן הכי עמוק שניתן, תוך הכרת הייחודיות של כל מגזר. כך, פעילות במגזר אחד אינה דומה לפל עילות במגזר אחר. לכל שכונה ולכל קהילה יש את המאפיינים הייחודיים לה ורגישויות שונות. לכן, העשייה שלנו מותאמת לאוכלוסייה". יחידת ההורים פועלת על פי הצרכים השול נים של ההורים בבתי הספר ובקהילה ומעניקה להם כלים וסיוע חינוכי, כמו הדרכות הורים, הרצאות, ימי שיא בבתי הספר בשיתוף ההורים, תמיכה ביזמות הורים בבתי הספר ועוד. במקביל, מעניקה היחידה סיוע ועזרה למנהלים ולצוותים בבתי הספר באמצעות ימי עיון, סדנאות לצל וותים החינוכיים ועבודה מול הנהגות הורים, כדי לסייע להן לממש מטרות בקשר שבינן לבין בית הספר. "היחידה שלנו היא לא יחידה טיפולית", מבקל שת גיסר אלדר להדגיש, "הצוות שלנו הוא צוות חינוכי, ואנחנו נותנים את כל המעטפת והכלים שברשותנו על מנת לסייע. כחלק ממגמה עולמית, בשנים האחרונות הפכו ההורים להיות חלק בלל תי נפרד מהמערכת. ההורים הרבה יותר פעילים, מעורבים ומתערבים. אנחנו, מצד אחד, רוצים לתת להם את התחושה שהם חלק ממקבלי ההחלטות וגורמי ההשפעה על הילדים. מצד שני, אנחנו רול צים לתת למנהלים, לצוותים ולמחנכים, כלים להל תמודד עם ההורות החדשה. מנהל מוצא את עצמו פעמים רבות בסוף היום שחוק ועייף מההתמודדות מול ההורים, ואנחנו עושים מאמץ לתת לצוותי החינוך מהגן ועד לתיכון כלים להתמודדות הנל כונה, כמו הרצאות בנושא קונפליקטים עם הורים, הרצאות בנושא דיאלוג מיטבי עם הורים, איך מנהלים שיח נכון ועוד". לדברי גיסר אלדר, לקורונה הייתה השפעה מכל רעת על ההורים והילדים, שכן בתי הספר נכנסו אליהם הביתה. ההורים ישבו עם הילדים בשיעול רים, כשלעיתים הם אהבו את מה שראו ולעיתים לא. "לעיתים היו להם טענות ולעיתים הם היו גאים בבית הספר, אבל מה שבטוח הוא שלאחר תקופה כזו אי אפשר לחזור לכיתה סגורה של ארבע קירות, כי ההורים התרגלו להיות יותר שול תפים, יותר פעילים, יותר מעירים ומאירים. אנל חנו מנסים לתת מענה בעידן של הפוסט קורונה – עולם שבו ההורים הם חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. מצד אחד, המערכת רגישה, נעימה ומלל מדת את ההורים איך להיות מעורבים ומצד שני, מלמדת את הצוותים איך לקבל את המעורבות ההורית הזו באופן חיובי ונעים". הורים, ילדים ומה שביניהם בשנתיים האחרונות, פועלת יחידת ההורות בשיתוף פעולה עם תוכנית שבילים של "ביתא מחנכים" ומציעה למורים אופק לפיתוח קריירה בתחום הדרכת הורים. בקורס זה לומדים אנשי חיל נוך איך מנהלים דיאלוג מיטבי עם ההורים, כשבל סופו הם חוזרים לבתי הספר וממלאים תפקיד של "רכזי/מלווי הורות". "זה תפקיד חדש שנוצר במערכת החינוך הירול שלמית", מסבירה גיסר אלדר. "מדובר בדמות מתוך בית הספר שעברה הכשרה ייעודית ויכולה להיות איש המקצוע עבור מורים חדשים, שאיתו הם מתייעצים ובו הם נעזרים. בתחילת שנת הליל מודים הנוכחית הצטרפו לבתי הספר בעי ר 10 מ ל וות חינוכיות, והשאיפה היא שבתוך חמש שנים, בכל בית ספר יהיה מלווה הורים". יחידת ההורות מקיימת גם שיתופי פעולה גם עם מינהלים קהילתיים ומקיימת סדנאות הורים, הרצאות ופעילות משותפות להורים וילדים על פי הצרכים. גיסר אלדר: "לדוגמה, היה לנו מקרה לא פשוט באחת השכונות, ודאגנו להביא לשם הדרכת הורים. מצד אחד אנחנו יוזמים, ומצד שני, אנחנו גם מגיבים לצרכים שעולים מהשטח. אנחנו משתדלים ללוות את ההורים בשלושת המגזרים באתגרים שלהם אל מול מערכת החינוך בנקודות משמעותיות כמו מעברים, רישום לכיתה א׳ ולחטיבות הביניים, כניסה לגן עירייה, וכן באתגרים הוריים שלהם כגון הפרעות קשב, גיל ההתבגרות ועוד". פעילות נוספת שמקיימת יחידת ההורות היא "פעילות הורות - תרבות", הכוללת אירועי תרבות להורים במחירים מסובסדים בהשתתפות איש מקל צוע מתחום ההורות, וזאת על מנת לתת להם גם מענה כיפי ותרבותי וגם להעניק להם ערך מוסף הקשור לנושא ההורות. במגזר החרדי מפעילה יחידת ההורות את תול כנית "פסיעה" – קבוצות להדרכות הורים ביותר מ-60 בתי ספר בשיתוף הג'וינט והסמינר החדש. בקבוצות אלה נהנים ההורים מהרצאות בנושא הורות, כשהפעילות מתקיימת בכיתת האם של הילד בבתי הספר ובתלמודי התורה. תוכנית נוספת ומבוקשת מאוד של יחידת ההורות היא "אבא ובן בשטח", שכוללת ימי פעילות .ODT (Out Door Training( בסיס על בשטח התוכנית, המיועדת לאבות ובנים מתלמודי תול רה בעיר, מעניקה להם זמן איכות הורי משותף ומל סייעת בבניית חוסן בקשר החשוב הזה. תוכניות נוספות שמפעילה יחידת ההורות: "סיל מן קריאה" – פעילויות בית ספריות עבור אימהות ופעוטות; "הכנה לכיתה א'" – תוכנית ייעודית לאימהות עולות מארה"ב במגזר החרדי, שמעניקה להן כלים להתמודדות עם מערכת החינוך הישל ראלית; תוכנית "רשת ביטחון", שמעניקה להורים כלים להתמודדות עם אתגרי הרשת וכן תוכנית "הורינו" – חממה ליזמות הורית ועידוד הורים למל עורבות במערכת החינוך ולהקמת יוזמות הוריות למיטוב הקשר שבין ההורים ובית הספר. “גם כאן המטרה היא להצמיח קשר מיטבי בין ההורים לבית הספר", אומרת גיסר אלדר, "אנחנו מלמדים את ההורים איך מקימים מיזם – משלב הרל עיון ועד לקיומו הממשי בפועל בבית הספר. פעמים רבות זווית הראייה של ההורים שונה מזווית הראייה של בית הספר, ולכן דווקא ההורה יכול להיות יזם שימצא את הפתרון לצורך שהוא מזהה". פעילות יחידת ההורות לא מוגבלת רק למערב העיר. כך, מפעילה היחידה במזרח העיר את תוכל נית אפשטיין – תוכנית בינלאומית לבניית קהילות סביב בתי הספר, שבסיסה הוא המחקר של פרופ' ג’ויס אפשטיין, חוקרת חינוך מארה"ב. פרופ' אפל שטיין קבעה במחקרה, כי מעורבות הורית בבתי הספר מועילה לשיפור הישגי התלמידים מבחינה לימודית וחברתית. גיסר אלדר: "המודל מתקיים השנה כפיילוט בשתי שכונות במזרח העיר, סילוואן ועיסאוויה, ומיועד ליצירת שותפות הורית מהותית בין הורי התלמידים לצוות בית הספר". פרויקט נוסף במזרח העיר הוא מרכז "אהליל נה" – מרכז לגיבוש קהילות יוזמות בקרב ההורים במזרח ירושלים, שנפתח בשנת 2021 .המרכז עוסק ביצירת קהילות, חשיבה ועשייה של הורים, שיתל רמו לשיפור מתמשך בידע ובפיתוח במיומנויות מקצועיות, שמטרתן בניית קשר פורה ומצמיח בין ההורים לבית הספר. יחידת ההורות מהווה נדבך נוסף במעטפת החינול כית הניתנת לתושבי העיר מכל המגזרים. פעילותה מסייעת לשיח בין בתי הספר להורים, וכן נותנת כלים להורים להתמודדות עם סוגיות שונות. "המכנה המשותף של כולנו הוא הורות. כולנו מתמודדים עם ילדים, ועם סוגיות של סמכות - בין אם מדובר בהורים או במערכת החינוך. מדובר באתגר משמעותי בכל האוכלוסיות" תמר גיסר אלדר תוכנית "אבא ובן בשטח" במגזר החרדי צילום יוסף דורון פעילות של מרכז "אהלינה" במזרח העיר צילום עביר חישמה משתתפי פעילות של מרכז "אהלינה" בבית חנינה צילום עביר חישמה יום המשפחה בכיכר ספרא צילום דוד מיכאלי

שאלטר תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 37 הילד נפל מהאופניים וזקוק לתפרים או לגבס? אתם לא צריכים לעמוד בתור בבית חולים ואתם לא רוצים להסתכן בטיפול לא מספיק מקצועי... ולכן חשוב שתדעו! טובי הרופאים של שערי צדק מחכים לכם במיון ערב יד שרה מרכז פרנקל לרפואה דחופה | הרצל 124 ירושלים | תרק"ל יפה נוף *6447 שעות הפעילות: ימים א'-ה' בין השעות 00:23-00:19 ובמוצאי שבת וחג, משעה וחצי אחר צאת השבת ועד 30:23 חניון צמוד חינם למבקרים במיון, ברח' מגדים 4 רפואת ילדים רפואה פנימית רפואה דחופה רפואת נשים מיון ערב שלא תדעו אבל חשוב שתדעו! אם יש ספק, אין ספק.

38 2023.6.2 | מוסף חינוך כל העיר | תוכן שיווקי שבוע חינוך ירושלמי מאת מזל טלבי לוי ביכולות הרגשיות והחברתיות של הילדים" "המדד לחוסן ולהצלחה טמון העלייה הגדולה במספר הילדים ובני הנוער הנמצאים בסיכון לאחר הקורונה הביאה לשינוי תפיסה בשירות הפסיכולוגי החינוכי )שפ"ח( בעיריית ירושלים. לצד עבודת הקודש הנעשית בשירות במקרי חירום, הם פועלים רבות לצורך מניעת המקרים. סגנית מנהלת השירות, עדיה קרסנטי: "המשימה שלנו היא דאגה לבריאות הנפשית של כל ילד ונער בירושלים" ם בעבר השירות הפסיכולוגי החינוכי א )שפ"ח( בירושלים היה מגיע לכ-20 אחוז מתלמידי העיר, בדרך כלל תלמידי הק־ צה והחינוך המיוחד, הרי שבשנים האחרונות הוא הצליח להביא להיפוך מגמה וכיום, מגיעים יועצי השפ"ח לכ-80 אחוז מתלמידי העיר. זאת, כחלק מהתפיסה החינוכית העירונית הדוגלת בביצוע פעולות חינוך ומניעה ולא רק מתן פתרונות במ־ קרי חירום. את השינוי התפיסתי והמעשי, התואם את האג'נדה של מינהל החינוך, מובילה מנהלת השפ"ח, ד"ר זהבה רוזנטל. השירות הפסיכולוגי העירוני הוא ארגון מקצו־ עי, שתפקידו ללוות ולקדם את התפתחותו הת־ קינה של הילד במסגרות החינוכיות השונות, תוך התייחסות להיבטים הנוגעים לבריאותו הנפשית, לחינוכו ולאינטראקציה ביניהם. הוא השירות הג־ דול ביותר בישראל, שתחתיו 285 עובדים ו-253 פסיכולוגים הפועלים באופן יומיומי בשלושת המ־ גזרים בעיר )ממלכתי, חרדי וערבי( ונותנים מענה לכ-800 מסגרות ברחבי העיר, בהן גנים, בתי ספר ומסגרות החינוך המיוחד. אנשי השירות הפסיכו־ לוגי מעניקים שירות לילדים, הורים וצוותי חינוך מגילאי הגן ועד התיכון בשגרה ובאירועי החירום. סגנית מנהלת השפ"ח, עדיה קרסנטי: "השפ"ח פועל בשלושה תחומי ליבה: התחום הראשון הוא עבודה מערכתית, הכוללת ייעוצים לצוותים החינוכיים ולהורים תוך הסתכלות על הילד ועל הטיפול בו בצורה הוליסטית, בין אם זה בעבודה פרטנית, בין אם זה בעבודה עם מורה על את־ גר מסוים שיש לו בכיתה, ובין אם זה בעבודה עם מנהל בית הספר על אתגר בית ספרי כלשהו. הת־ חום השני הוא הפסיכודיאגנוסטיקה – אבחונים ובעקבותיהם בניית תוכניות התערבות מגילאי הגן ועד התיכון. התחום שלישי הוא התחום הטיפולי – בתחום זה אנחנו עושים התערבויות טיפוליות פרטניות לילדים וכן הדרכות הורים וצוותי חינוך. אז למה בעצם צריך התערבות של פסיכולוגים חינוכיים במערכת החינוך? לדברי קרסנטי, חלק מהתהליך החינוכי-לימודי הוא לא רק הקניית ידע וכלים לימודיים, אלא גם הקניית כלים להתמו־ דדות רגשית-חברתית. "מחקרים עכשוויים מראים שהמדד להצלחה אינו טמון בציונים גבוהים, אלא ביכולות רגשיות וחברתיות מפותחות", מסבירה קרסנטי, "צעירים שיצליחו ויגיעו רחוק הם לאו דווקא בעלי תעודת הבגרות הטובה ביותר, אלא מי שיש להם יכולות ויסות רגשיות והבנה של האחר, וכפועל יוצא מכך – יכולת עבודה בצוות, מיומנויות חברתיות ורגשיות נוספות ועוד. המטרה שלנו בשגרה היא להתמקד בעבודה חברתית רג־ שית ובניית חוסן אצל הילדים ולהפוך את בית הס־ פר לסביבה אכפתית, מגדלת, מכילה, כזו שרואים בה את הילדים ואת צוותי החינוך ומצליחים לעבוד על המשולש הורים-צוות חינוכי-ילד". בעבודתם השוטפת, הפסיכולוגים של השפ"ח פועלים בעשרה צוותים אזוריים שנותנים מענה למסגרות החינוך בשכונות השונות בעיר. בנו־ סף, קיימים שמונה מרכזי טיפול והכשרה: מרכז לטיפול משפחתי, מרכז לטיפול בפגיעות מיניות, מרכז לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, מרכז הדרכה וטיפול בהורות, מרכז לטיפול במתבגרים, מרכז לטיפול פרטני לילדים בגישה דינמית, מרכז מע־ רכתי ומרכז דיאגנוסטיקה. במרכזים מתקיימים טיפולים פרטניים ומשפחתיים בגישות שונות וסביב קשיים מגוונים, כמו בעיות התנהגות, אובדנות, סרבנות בית ספר, פגיעות מיניות ועוד. המשימה המרכזית של השפ"ח היא דאגה לב־ ריאותם הנפשית של כל ילד ונער ושל הצוותים החינוכיים בירושלים. קרסנטי: "אנחנו משרתים את האגפים השונים במינהל החינוך, זאת בהתאם למדיניות החינוך העירונית. קיבלנו רוח גבית להקמת תוכניות חינוך ומניעה בתוך המסגרות, להרחבת תוכניות קיימות ולקיום פעילות בשטח ביתר שאת. המ־ טרה שלנו בשגרה היא לתת מענה רגשי וחברתי לכל הילדים, לפתח אצלם מיומנויות חברתיות ורגשיות ולבנות אצלם חוסן מגיל הגן. השאיפה שלנו היא להשפיע על כל ילדי ירושלים באשר הם. פיתחנו תוכניות חינוך שמתאימות לשלושת המגזרים ולכל הגילאים ויש לנו הרחבה בתוך הקהילה והמשפחה". עם אילו אתגרים אתם מתמודדים בשנים האחרונות? "אנו רואים גידול והקצנה במספר התלמידים החווים קשיים רגשיים ונפשיים. אנחנו רואים זאת כמעט בכל הגילאים, כשבגיל הרך אנחנו רואים בעיקר בעיות התנהגות. אתגר נוסף איתו אנחנו מתמודדים, נולד בשל הכוונה להעביר גילאי לי־ דה עד גיל 3 למשרד החינוך ולמינהל החינוך, והוא הצורך במתן מענה פסיכולוגי בגילאים אלה. אנחנו נותנים מענים של חירום, ושותפים לבניית המערך העירוני והחשיבה כיצד לקלוט אותם במינהל החי־ נוך. לצד עומס המשימות, בשל המעבר של הגיל הרך למשרד החינוך, קיים מחסור בכוח אדם בהיבט הארצי, שמשפיע גם עלינו". התוכניות של השירות הפסיכולוגי החינוכי, מע־ ניקות למורים, גננות, הורים וילדים מיומנויות קו־ גניטיביות-התנהגותיות ועובדות על תחומים של ויסות חושי והיבטים בינאישיים. התוכניות מיושמות לצד העבודה השוטפת והייעוץ לצוותי החינוך וההורים. בין התוכניות, אותן מפעיל השירות, ניתן למנות את התוכניות לגיל הרך: תוכנית "מרחב" – המופעלת בגנים ועובדת על פיתוח מיומנויות של ויסות ושיח רגשי; "משפחה בקשר" – העמקת הקשר בין התלמיד, הבית והמסגרת החינוכית על ידי עידוד הורים ומשימות משפחתיות; "גיבור א'" – תוכניות לילדי גן וכיתות א' לקראת המעבר לכיתה א' ותוכ־ נית מיומנויות של הסתגלות בכיתה א'. תוכנית נוספות שמפעיל השירות היא "מרשמלו" )מרגישים, שמים לב ונרגעים(, המיועדת לתלמידי כיתות ב'-ג' ועובדת על ויסות רגשי ומיומנויות רג־ שיות. לגילאים בוגרים יותר מופעלת תוכנית "שפת הכוחות", למציאת הכוחות של הילדים והמורים ועובדת על ה"יש" וכיצד מוצאים משמעות. תוכנית נוספת שפועלת זה מספר שנים בשפ"ח היא "יחד", שמטרתה לבנות חוסן נפשי אצל מת־ בגרים. "אחד האתגרים הגדולים שאנחנו עומדים מולם בשנים האחרונות הוא נושא האובדנות אצל תלמידים", מסבירה קרסנטי. "בתקופת הקורונה והפוסט קורונה חלה עלייה גדולה במספר הילדים ובני הנוער שמסרבים להגיע לבתי ספר ונמצאים בסיכון. לכן, אנחנו עושים כיום יותר הערכות סי־ כון ועובדים למניעת המקרים. השנה, תוכנית 'יחד' נכנסה גם לתנועות הנוער במטרה לפתח מנהיגות חינוכית בקרב בני הנוער, כדי להגביר תשומת לב, דאגה ואכפתיות אחד כלפי השני". "צעירים שיצליחו ויגיעו רחוק הם לאו דווקא בעלי תעודת הבגרות הטובה ביותר, אלא מי שיש להם יכולות ויסות רגשיות והבנה של האחר, וכפועל יוצא מכך - יכולת עבודה בצוות, מיומנויות חברתיות ורגשיות נוספות ועוד" עדיה קרסנטי צוות השירות הפסיכולוגי צילומים שולמית פוגל מזרחי יום עיון בסוף שנה

תוכן שיווקי | מוסף חינוך כל העיר | 2023.6.2 39

מופעים‹חיים‹מפגש 6-8.6.23 יז'-יט' בסיוון תשפ"ג סטודיו וינפלד j e r u s a l em a r t s . c o.i l