The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

אריאלה (אביבי) אבירם

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by העיר ניוז, 2022-01-24 08:57:39

הסיפור שלי

אריאלה (אביבי) אבירם

‫הסיפור שלי‬

‫אריאלה (אביבי) אבירם‬

2

‫פתח דבר‬

‫שתיים היו המולדות שעיצבו את חיי‪ :‬איטליה ופלשתינה‪-‬ישראל‪.‬‬
‫שלוש היו הארצות שהטביעו בי את חותמן‪ :‬איטליה‪ ,‬פלשתינה –ישראל וארה"ב‪.‬‬

‫> איטליה‬

‫על אף העובדה ששהיתי באיטליה שנים ספורות בלבד‪ ,‬מיום לידתי ועד לגיל חמש‪ ,‬גדולה השפעתה‬
‫עליי ועל משפחתי‪ .‬באיטליה נפגשו הורי‪ ,‬בה למדו ובה באו בברית הנישואים בעיר נאפולי‪ .‬המנטליות‬
‫של העם האיטלקי‪ ,‬ההומניסטי והרומנטי‪ ,‬התאימה להם‪ ,‬והשפיעה רבות על גורל משפחתינו‪ .‬בזכות‬
‫מנטליות זו הסתייעה הצלתינו מידי הצורר הנאצי‪ .‬העובדה שבעת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הורי‪ ,‬שתי‬
‫אחיותיי ואני הפלגנו לעבר פלשתינה‪-‬א"י ולא גורשנו לאחד ממחנות הריכוז באירופה‪ ,‬הייתה גם בזכות‬

‫חברי משפחתנו האיטלקים שסייעו לנו בכך‪ .‬החותם האיטלקי הוטבע עמוק בנפשנו‪.‬‬

‫> ישראל ‬

‫ההשפעה המירבית על אישיותי הייתה בפלשתינה‪ -‬א"י שלפני מלחמת העצמאות‪ ,‬ובמדינת ישראל‪,‬‬
‫האירועים שעיצבו את "המדינה שבדרך" ‪ -‬מלחמת השחרור‪ ,‬ההשתייכות לתנועת נוער ציונית‪-‬‬

‫סוציאליסטית‪" ,‬התנועה המאוחדת"‪ ,‬השרות בצה"ל במסגרת הנח"ל‪ ,‬השהייה בקיבוץ‪ ,‬לימודיי‪ ,‬נישואיי‬
‫ועוד‪.‬‬

‫כל הפעילויות הללו שמילאו את חיי התרחשו לצד תהליך הגשמת חלום הדורות‪ :‬הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫אני חשה ברת מזל על שזכיתי לחיות בתקופה כה מרגשת והרת גורל ליהודים‪ .‬אחרי אלפיים שנות‬

‫גלות‪ ,‬שבמהלכן התרחשו נגד עמנו פוגרומים רבים ושואה איומה שהכחידה שישה מיליון יהודים ‪ -‬יש‬
‫לנו מדינה משלנו‪ .‬בימינו חוזרות תופעות אנטישמיות רבות‪ ,‬אבל עכשיו‪ ,‬שלא כבעבר‪ ,‬שערי מדינת‬
‫ישראל פתוחים לכל יהודי ויהודייה באשר הם‪.‬‬

‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ע"י דוד בן גוריון ה' באייר התש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪1948‬‬

‫‪3‬‬

‫> ארה"ב‬

‫בן זוגי‪ ,‬אורי (רוזומינסקי) אבירם ואני‪ ,‬נסענו לארה"ב זמן קצר לאחר שנישאנו ושהינו שם בסך הכל ‪16‬‬
‫שנים (לא ברציפות)‪.‬‬

‫בראשית שנות הששים של המאה ועשרים‪ ,‬הצטרפתי לאורי‪ ,‬שנשלח מטעם הסוכנות היהודית לניהול‬
‫והדרכה בתנועת נוער יהודית‪" ,‬יהודה הצעיר"‪ ,‬בדרום מזרח ארה"ב‪ ,‬בעיר אטלנטה‪ .‬תקופה זו אופיינה‬
‫במאבק הסוער שהתנהל להשגת שוויון זכויות לאוכלוסייה האפרו‪-‬אמריקאית‪ .‬האפליה בתוקף החוק‬

‫איפשרה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הפרדה גזעית בבתי ספר‪ ,‬במסעדות‪ ,‬באוטובוסים‪ ,‬ובמקומות ציבוריים נוספים‪.‬‬
‫לנו כישראלים היה מוזר ועצוב להיתקל באפליה חוקית זו‪.‬‬

‫עם סיום תקופת השליחות עברנו לעיר דטרויט שבמדינת מישיגן‪ .‬אורי למד לתואר מוסמך בעבודה‬
‫סוציאלית ואני שימשתי כמורה בבית ספר יהודי‪ .‬עבודתי עם הנוער היהודי‪-‬אמריקאי הייתה מעניינת‬

‫ומאתגרת בשל שונותו הרבה מהנוער בישראל‪.‬‬
‫בסוף שנות הששים נסענו שוב לארה"ב‪ ,‬הפעם כמשפחה (אורי‪ ,‬אני ושני ילדינו‪ ,‬נירית וערן‪ .‬טלי נולדה‬

‫בעת השהות שלנו שם)‪ ,‬ללימודי הדוקטורט של אורי באוניברסיטת "ברקלי" בקליפורניה‪ .‬הייתה זו‬
‫תקופת המלחמה בווייטנאם‪ .‬בעת ההיא התרחש מאבק אנטי‪-‬מלחמתי סוער‪ ,‬שמצא את ביטויו העז‬

‫ביותר באזור סן פרנציסקו‪ ,‬שבו גרנו‪ .‬הייתה זו תקופת ה"היפים"‪ ,‬ילדי הפרחים‪ ,‬שירי השלום של‬
‫הביטלס‪ ,‬הפגנות סוערות וכו'‪ .‬השפעתה של תקופה מיוחדת זו עלינו‪ ,‬הבאה ממנטליות כה שונה‪ ,‬הייתה‬

‫משמעותית ומעניינת‪.‬‬

‫חיי עברו עליי בצל עתות היסטוריות גורליות‪ :‬מלחמת העולם השנייה‪ ,‬תקופת המדינה שבדרך‪ ,‬מלחמת‬
‫השחרור והקמת מדינת ישראל‪ .‬מי ייתן ומדינת ישראל תתחזק כמדינה דמוקרטית‪ ,‬תדע לבנות את‬
‫הקשרים והגשרים בין מגוון תושביה ותגיע סוף סוף לשלום עם הארצות השכנות לה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ואלה תולדות‪...‬‬

‫שמי אריאלה אבירם (לבית אביבי)‪.‬‬
‫נולדתי בעיר נאפולי שבאיטליה בשנת ‪ .1935‬שמי ניתן לי על שם סבי אריה‪ ,‬אביו של אבי‪.‬‬

‫שם אמי ליה (לילה) אביבי (אהרונסון)‪.‬‬
‫שם אבי אברהם "אברשה" (יראבוי) אביבי‪.‬‬
‫שם אחיותיי לידה (לידיה) ואדריאנה (תאומות זהות) ילידות ‪.1933‬‬

‫שם משפחתי לאחר הנישואים לבן‪-‬זוגי אורי עוברת מרוזומינסקי לאבירם‪ ,‬כמו רבים במדינת ישראל‬
‫דאז‪ ,‬ששינו את שמם מהשם היהודי ה"גלותי" לשם עברי‪ .‬את החלק הראשון של השם אבירם – אבי‪,‬‬
‫שאלנו מ‪-‬אביבי‪ ,‬שם משפחתי הקודם‪ ,‬בעוד שחלקו השני של השם‪ ,‬רם‪ ,‬נגזר משם משפחתו של בן‬
‫זוגי ‪ -‬רוזומינסקי‪ .‬כך נולד שמנו בישראל ‪ -‬אבירם‪ .‬השם לקוח מהתורה‪ .‬אבירם היה בן הדמויות שניסו‬

‫להביא לדמוקרטיזיה של מניהוגותו של משה בצאת ישראל ממצרים‪.‬‬

‫אמי‪ ,‬לאה (לילה) אביבי (אהרונסון)‬
‫אמי נולדה באימפריה הרוסית‪ ,‬הצארית‪ ,‬בתחילת המאה‬
‫העשרים‪ ,‬בעיר ויטבסק‪ .‬רוב חייה הצעירים עברו עליה בעיר‬
‫סנט פטרסבורג (לימים לנינגרד – ושוב סנט פטרסבורג)‪.‬‬

‫לאחר המהפכה הבולשביקית‪ ,‬הקומוניסטית ב‪,1917-‬‬
‫נסעה ללימודים באיטליה‪ .‬היא סיימה ‪ Ph.D‬בהנדסת‬
‫חשמל בהצטיינות באוניברסיטת נאפולי‪ .‬בעת ההיא הייתה‬
‫זו תופעה חריגה ביותר לאשה‪ ,‬ללמוד במסגרת כזו‪ ,‬ואמנם‬
‫הייתה הסטודנטית היחידה בין מאות סטודנטים גברים‪.‬‬
‫בנאפולי פגשה לראשונה את אבי‪ .‬ניתן לשער שהמוצא‬
‫הרוסי‪ ,‬השפה הרוסית והעובדה ששניהם חיו בארץ זרה‪,‬‬
‫הידקו את הקשר ביניהם והעמיקו את אהבתם‪ .‬עם פרוץ‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הייתה אמי אם לשלוש בנות‪ ,‬לידיה‬

‫ואדריאנה (התאומות) ואני‪ ,‬אריאלה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫כוונתה של אמי הייתה לחזור לארץ מולדתה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬לאחר סיום לימודיה‪ .‬היא לא חששה מן‬
‫הקומוניסטים המהפכנים‪ .‬בנעוריה הייתה חלק מתנועת הנוער הקומוניסטית "קומסומול" (ראשי תיבות‬

‫של איחוד הנוער הקומוניסטי)‪ .‬זיכרונותיה מארץ מולדתה היו שזורים באמונה שהמהפכה תגשים‬
‫את האידאה של קרל מרקס‪ .‬האמונה שרווחה הייתה‬
‫שרוסיה‪ ,‬ברית המועצות החדשה‪ ,‬אכן תגיע למצב שבו‬
‫תבוטל הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור‪ ,‬יבוטלו‬
‫ההבדלים בין המעמדות‪ ,‬ויקום "עולם חדש" של שוויון‬
‫וצדק חברתי‪ .‬אמונתה של אמי בסטאלין הייתה שלמה‪.‬‬

‫פשעיו נתגלו שנים מאוחר יותר‪ ,‬והיא עברה תקופה קשה‬
‫מבחינה נפשית בשל "האל שהכזיב"‪.‬‬

‫לצערי אינני יודעת פרטים על "היעלמותה" של משפחת אהרונסון‪ ,‬רבת הנפשות‪ .‬מהמעט שידוע לי‬
‫חלקה הגדול מצא את מותו בלנינגרד בעת המצור הארוך שהוטל על העיר עם פלישתם של כוחות‬
‫גרמניה הנאצית לשטח רוסיה במלחמת העולם השנייה‪ .‬במצור בן ‪ 872‬הימים שרר רעב כבד שהוביל‬

‫למותם של למעלה מחצי מיליון בני אדם ונמשך מספטמבר ‪ 1941‬ועד לינואר ‪.1944‬‬

‫לנינגרד לפני החורבן‬

‫המצור על לנינגרד‬

‫‪6‬‬

‫אבי בבית ספר באוקראינה בזמן הצאר ניקולי השני‬ ‫אבי‪ ,‬אברהם "אברשה" אביבי (יראבוי)‬
‫בית כנסת באוקראינה‬ ‫נולד בשנת ‪ 1900‬בעיר קייב באוקראינה‬
‫שבאימפריה הרוסית‪ ,‬בימי שלטון הצאר‪ .‬העיר קייב‬
‫ייבוש ביצות בעת העלייה השניה‬ ‫הייתה מחוץ ל"תחום המושב" (היישובים שהוקצו‬
‫על ידי השלטונות למגורי יהודים ורק בתחומם‬
‫הורשו להתגורר) גל התבוללות שטף אזור זה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬בעת ובעונה אחת חלה באחוז קטן מיהודי קייב‬
‫התעוררות לאומית עזה‪ ,‬ומשפחת יראבוי נמנתה‬

‫על קבוצה קטנה זו‪.‬‬
‫ב‪ 1912-‬עלתה משפחת יראבויי לפלשתינה‬

‫והתיישבה בפתח תקווה (שבימים ההם עוד‬
‫נקראה מלאבס)‪ .‬סבי‪ ,‬לייב יראבויי‪ ,‬עיברת את שם‬
‫משפחתו יראבויי (שמשמעו ברוסית "חיטת אביב")‬

‫ל‪"-‬אביבי"‪.‬‬
‫אבי אברשה היה בן ‪ 12‬בהגיעו לפלשתינה‪-‬‬
‫א"י‪ .‬המשפחה עלתה לפלשתינה‪-‬א"י במסגרת‬
‫העלייה השנייה‪ ,‬שהייתה מורכבת ברובה מעולים‬
‫מארצות מזרח אירופה שהיו חדורים אידיאולוגיה‬
‫סוציאליסטית ועקרונות ליברליים‪ ,‬אידיאלים שהיו‬
‫אופייניים ליהודים רבים ברוסיה הצארית של טרום‬

‫המהפכה‪.‬‬
‫המצב הכלכלי היה בכי רע‪ .‬אנשי העלייה הראשונה‬
‫‪" -‬הבילויים"‪ ,‬העדיפו לשכור פועלים ערבים על פני‬
‫אחיהם היהודים שנזקקו לעבודה‪ ,‬מכיוון שהערבים‬

‫היו זולים יותר ומנוסים יותר בעבודת כפיים קשה‪.‬‬

‫אברשה אביבי‪ ,‬על אף גילו הצעיר‪ ,‬התגייס בעת מלחמת העולם הראשונה לגדוד העברי‬
‫ועלה לדרגת סרג'נט‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫"הגדוד העברי"‬

‫השמירה בחוף חיפה‬ ‫ייחודו של הגדוד העברי היה בהיותו היחידה‬
‫הצבאית הסדירה הראשונה מזה ‪ 1,800‬שנה‬

‫שהורכבה כולה מיהודים ואשר שפתה‬
‫הרשמית הייתה עברית‪ .‬הגדוד העברי‬
‫הראשון עורר גאווה לאומית עצומה בקרב‬
‫היהודים בפלשתינה ובקרב יהודים רבים‬

‫בעולם כולו‪.‬‬
‫דמות היהודי הגלותי הנרדף והמושמד‪,‬‬
‫שנתפס לאורך שנות הגלות הארוכות‬
‫כדמות רופסת ואומללה‪ ,‬הפך והיה לדמות‬
‫חדשה של יהודי חסון וגאה‪ ,‬המגן על עצמו‬
‫ועל מולדתו‪" .‬היהודי החדש" היה מקור לגאווה‬
‫בעוצמה בלתי ניתנת לשיעור בימים ההם‪.‬‬

‫קבוצת הספורט‬

‫‪8‬‬

‫לאחר מלחמת העולם הראשונה נסע אברשה אביבי לאיטליה ללמוד הנדסת מכונות באוניברסיטת‬
‫נאפולי‪ .‬שם פגש את אמי‪ ,‬לילה אהרונסון‪ ,‬שבאה לנאפולי מרוסיה ללמוד הנדסת חשמל‪ .‬הם באו‬
‫בברית הנישואים ונולדו להם שלוש בנות‪ :‬התאומות לידה ואדריאנה‪ ,‬ואני ‪ -‬בת הזקונים‪ ,‬אריאלה‪.‬‬
‫בנאפולי הקים אבי בית חרושת ללבידים (דיקטים)‪ .‬ההצלחה האירה לו פנים וחיי המשפחה באיטליה‬

‫התנהלו ברווחה ובנעימות‪.‬‬

‫למרגלות הר וזוב‪ ,‬העיר נאפולי‬

‫אברשה גדל במשפחה שניחנה ברוח התנדבות ונתינה מיוחדות במינן‪.‬‬
‫אחותו של אבי‪ ,‬רבקה נוביק (בית החולים "בית רבקה" בפתח תקווה נקרא‬
‫על שמה) עסקה כל חייה בפעילות התנדבותית והייתה האישה הראשונה‬
‫בפלשתינה ששרתה במועצה‪ ,‬כראש מחלקת הסעד במועצת העיר פתח‪-‬‬
‫תקווה‪ .‬במיוחד נודעה בשל הסיוע שהעניקה לילדים היתומים שהגיעו ארצה‬

‫מאירופה לאחר השואה‪.‬‬
‫אחות נוספת של אבי‪ ,‬שרה אביבי‪ ,‬עבדה כמורה לפסנתר‪ .‬את שכר הלימוד‬

‫דירגה על פי המצב הכלכלי בבית הורי התלמידים‪ .‬היא אמצה את חנהל'ה‬
‫ילדה שהוריה נעלמו בשואה בהיותה‬
‫תינוקת וניצלה ע"י משפחה נוצרית‬
‫פולנייה‪ ,‬ולאחר מכן הוחבאה במנזר‪.‬‬
‫הילדה מעולם לא ידעה את שמה ושם‬
‫משפחתה המקוריים ולא את תאריך‬
‫הולדה‪ .‬דודתי הייתה לה אמא מסורה‪.‬‬
‫אחות שלישית‪ ,‬ליזה אוהליאב‪,‬‬
‫הייתה זו שקיבלה אותנו בארץ ופתחה‬
‫בפנינו את ביתה כשברחנו מאיטליה‬
‫לפלשתינה‪-‬א"י ב‪ .1940-‬לצערי הרב‬

‫והעמוק‪ ,‬בשנת ‪ 1948‬דודתי היקרה ליזה איבדה עצמה לדעת‪ ,‬לאחר שלא‬
‫היתה מסוגלת להמשיך את חייה בעקבות מותו של בנה‪ ,‬בן דודי האהוב‪,‬‬

‫זוריק (זוהר)‪ ,‬שנפל במלחמת העצמאות בטרם מלאו לו ‪ 20‬שנה‪ .‬זוריק נהרג‬
‫בקרבות לשחרור הנגב ונטמן בבית הקברות הצבאי נחלת יצחק בתל אביב‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫עוד מילדות הועבר אלינו מהורינו ומשפחתנו המורחבת המסר‪ ,‬בעיקר באמצעות דוגמא אישית‪ ,‬באשר‬
‫לחובה המוסרית שיש לכל אדם לסייע רגשית וחומרית לבני אדם אחרים בשעת הצורך ובפרט לאנשים‬

‫נזקקים‪.‬‬
‫אתאר שני אירועים מיני רבים‪ ,‬שיעידו על אופיו המיוחד של אבי‪ :‬בשנות ה‪ 30-‬המוקדמות הוכרזה‬
‫בנאפולי ובכל דרומה של איטליה שביתה כללית של פועלי בתי החרושת במחאה על תנאי עבודתם‬
‫ושכרם הנמוך‪ .‬אך פועלי בית החרושת שבבעלות אבי היו היחידים שבחרו שלא לשבות‪ ,‬מכיוון שתנאי‬
‫העסקתם היו משופרים במידה ניכרת בהשוואה לבתי חרושת אחרים ולכן חשו שלא הייתה להם סיבה‬

‫לשבות (האירוע אף תועד בעיתונים המקומיים)‪.‬‬
‫מאורע שני התרחש בארץ ישראל בעת מלחמת השחרור‪ .‬במחצית השנייה של שנות ה‪ 40-‬אבי שכר‬
‫את "בית קק"ל" ליד צומת בית דגן והקים שם בית חרושת ללבידים‪ ,‬כפי שהיה לו באיטליה‪ .‬הוא ייבא‬

‫מכונות חדישות מאיטליה ובית החרושת שימש מקור הכנסה למשפחתנו‪ .‬בעת מלחמת השחרור‬
‫שימש בית קק"ל מוצב עברי חשוב מבחינה אסטרטגית מכיוון שחלש על עורקי התחבורה הראשיים‬

‫לירושלים‪ ,‬בין רמלה ליפו‪ .‬במהלך הקרבות‪ ,‬הוצע לאבי להוציא את המכונות מן הבניין ולהעבירם‬
‫למקום אחר‪ ,‬אולם אברשה‪ ,‬שראה את חיילי ישראל במלחמת העצמאות‪ ,‬סרב באומרו‪" :‬הצעירים‬
‫מסכנים את חייהם‪ ,‬ובעת כזאת איני מסוגל לחשוב על רכושי"‪ .‬ואמנם‪ ,‬בהמשך המלחמה‪ ,‬פוצצה חוליה‬
‫ערבית את בית החרושת ‪ .‬שבעה חיילים שהיו במקום נהרגו ועל שמם נקרא המקום "משמר השבעה"‪.‬‬

‫כל רכושו של אבי ירד לטמיון‪.‬‬

‫בית החרושת ללבידים‪ .‬איטליה‬

‫אבי‪ ,‬אברשה אביבי‪ ,‬מת מהתקף לב‪ ,‬ב‪ 2-‬לחודש אוגוסט ‪ ,1953‬והוא בן ‪ .52‬לאחר מותו פורסמה‬
‫הידיעה בעיתונות‪ :‬ב‪"-‬הארץ"‪" ,‬דבר"‪" ,‬מעריב"‪ ,‬ו‪"-‬הדור" התפרסמו דברי הספד‪ .‬בחרתי קטע אחד‬
‫שנכתב בעיתון "דבר" ע"י אליעזר שושני‪ ,‬שהיה בין העומדים בראש הרכש הצבאי באירופה בעת‬

‫מלחמת העצמאות‪ ,‬וכך כתב‪:‬‬
‫"אברשה אביבי היה איש הרגש‪ ,‬איש האהבה‪ .‬נדיבותו ורוחב ליבו היו ללא גבולות(‪ )...‬אביבי עסק‬
‫ברכישת ציוד חיוני בשליחות משרד הביטחון בימי מלחמת העצמאות ועמל בכל כוחו ומאודו‪ .‬הוא‬
‫נפל כחייל במלחמת השחרור‪ .‬בן ‪ 52‬היה במותו‪ ,‬צעיר ותאב חיים‪ .‬יחידת טייסים לא ירתה מטח יריות‬
‫מעל קברו‪ .‬צוות טנקיסטים לא שלח מספר פגזים לחלל האוויר לכבודו‪ ,‬אך חבריו יודעים גם יודעים‬

‫שראוי היה לכך"‪.‬‬

‫לאורך כל חיי משמשים לי הוריי כמודל לחיקוי‪,‬‬
‫דוגמא אישית ליושר‪ ,‬רוחב לב ונדיבות‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫ילדותי‬

‫בעת הולדתי‪ ,‬חיה משפחתי ברווחה ובנעימות באיטליה‪ ,‬בעיר‬
‫נאפולי‪ .‬גרנו בבית מרווח על גבעת ה"וומרו" הצופה אל הר‬
‫הגעש המפורסם‪ ,‬הוויזוב‪ .‬כאמור‪ ,‬אבי הקים בית חרושת‬

‫ללבידים (דיקטים) וההצלחה העירה לו פנים‪ .‬אמי עסקה בטיפול‬
‫בשלושת בנותיה ובניהול משק ביתה‪ ,‬שכלל טבחית‪ ,‬אומנת‪,‬‬

‫עוזרות ניקיון ונהג‪ .‬שנות ילדותי המוקדמות עברו עליי באווירה‬
‫משפחתית חמה ובסביבה חברתית אוהבת שאפיינה את המזג‬

‫האיטלקי‪.‬‬
‫משנת ‪ 1922‬כיהנה באיטליה ממשלה בראשותו של בניטו‬
‫מוסוליני‪" ,‬הדוצ'ה"‪ .‬המשטר הדמוקרטי הלך והתבטל ובמקומו‬
‫הושלט משטר פאשיסטי טוטליטרי‪-‬רודני‪ .‬ב‪ 1939-‬הממשלה‬
‫האיטלקית‪ ,‬שהייתה בת בריתה של גרמניה הנאצית‪ ,‬אימצה את‬
‫חוקי הגזע וכך החלה אפליית היהודים גם באיטליה‪ .‬חוקים אלה‬
‫הורגשו הלכה למעשה במשפחתנו‪ :‬אחיותיי‪ ,‬שהיו בגיל כניסה‬
‫לביה"ס היסודי‪ ,‬לא הורשו ללמוד במסגרת זו בשל היותן יהודיות‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫אני ומשפחתי באיטליה‬

‫‪12‬‬

‫בקיץ ‪ ,1940‬בהיותי כבת חמש שנים‪ ,‬בהחלטה נועזת ומהירה ובסיוע ידידינו האיטלקים‪ ,‬הותרנו את‬
‫כל השפע החומרי והקשרים החברתיים והתרבותיים מאחור‪ ,‬והפלגנו מאיטליה באונייה האחרונה‬
‫שהורשתה להפליג לפלשתינה‪-‬א"י‪ ,‬שהייתה אז עד תום המלחמה תחת שלטון המנדט הבריטי‪.‬‬

‫העובדה שאבי גדל בפלשתינה‪-‬א"י‪ ,‬זיכתה אותנו ב"סרטיפיקט" (אישור‪ /‬דרכון) בריטי‪ ,‬שאפשר את‬
‫עלייתה החוקית של המשפחה לארץ ישראל‪ .‬החלטה זו של הוריי הצילה אותנו מן הסכנה המוחשית‬
‫להיכלל בין קורבנות השואה היהודית המזעזעת‪ ,‬שגבתה את חייהם של שישה מיליון יהודים במלחמת‬

‫העולם השנייה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫המעבר מאיטליה לפלשתינה‪-‬א"י היה מורכב ביותר‪.‬‬

‫פתח תקוה‪ .‬פלשתינה‬ ‫הפלגה באוניה האחרונה‬ ‫נאפולי‪ .‬איטליה‬
‫שיצאה מאיטליה לפלשתינה‬

‫תחילה שהינו בבית דודתי ליזה‪ ,‬בתל אביב‪ .‬בתקופה ההיא‪ ,‬זמן קצר לאחר בואנו‪ ,‬התרחשו הפצצות‬
‫אוויריות בשמי תל אביב‪ .‬אירוע זה נחרט עמוק בזיכרוני‪ :‬ההפצצות היו של מטוסים איטלקים‪ ,‬שלחמו‬

‫שכם אחד לצד הנאצים‪ .‬רעש ההפצצות‪ ,‬מעוף הזגוגיות לכל עבר ובעיקר אי יכולתי להבין‪ ,‬בהיותי‬
‫ילדה בת חמש שנים (על אף ניסיונות ההסבר של הוריי‬

‫שיש איטלקים טובים ויש איטלקים רעים) איך יכול להיות‬
‫שהאיטלקים שלי‪ ,‬בני עמי‪ ,‬מפציצים אותנו‪...‬‬

‫בתחילת שנת ‪ 1941‬עברנו לגור בפתח תקווה‪ .‬כצפוי בשלבים‬
‫ראשונים של הגירה לארץ חדשה‪ ,‬התקופה הראשונה הייתה‬

‫קשה‪ .‬המשפחה חוותה ירידה ניכרת ברמת החיים שאליה‬
‫הייתה מורגלת באיטליה‪.‬‬

‫אבי‪ ,‬בחריצותו ובכישוריו‪ ,‬הצליח להקים מחדש בית חרושת ללבידים כפי שהקים וניהל באיטליה‪.‬‬
‫בהשוואה למצב הכללי בפלשתינה בתקופת טרום מלחמת השחרור‪ ,‬חיינו ברמת חיים מספקת‪ .‬ההורים‬

‫שימשו בהסתגלותם‪ ,‬לנו הבנות‪ ,‬דוגמה אישית והעבירו דרך התנהגותם מסר של הודיה על כי איתרע‬
‫מזלנו וניצלנו מגורל נורא‪ ,‬להיות מובלים למחנה ריכוז‪.‬‬

‫בעת מלחמת העצמאות מונה אבי מטעם הנהלת הסוכנות היהודית‪( ,‬ששימשה כ"ממשלה שבדרך")‬
‫לסייע ברכישת ציוד צבאי ולאחר הקמתה של מדינת ישראל מונה כשליח רשמי של משרד הביטחון‪.‬‬
‫הצלחתו הייתה משמעותית ביותר‪ .‬עם תום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ניצל את הקשרים האישיים שהיו‬
‫לו עם חברי הממשלה האיטלקית החדשה‪ ,‬שחבריה נמנו על המחתרת האנטי‪-‬נאצית בעת המלחמה‬
‫ונבחרו לכונן את הממשלה הסוציאליסטית שקמה לאחר ניצחון בעלות הברית על גרמניה ושחרורה של‬
‫איטליה מידי מוסוליני‪ .‬הוא הצליח למנף את הקשרים הללו לצרכי ייבוא צבאי למדינה ישראל הצעירה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫מגיל ‪ 5‬ועד לגיל ‪ 18‬חייתי בפתח תקווה‪ .‬למדתי בביה"ס העממי פיק"א‬
‫ולאחר מכן המשכתי לבית הספר התיכון "ברנר"‪.‬‬

‫מגיל ‪ 9‬ועד לגיל הגיוס לצבא סובבו חיי החברתיים והתרבותיים סביב‬
‫תנועת הנוער "התנועה המאוחדת"‪ ,‬תנועה שעקרונותיה היו מזיגה של‬
‫ציונות וסוציאליזם‪ .‬הפעילויות בתנועה כללו הרצאות‪ ,‬שיחות וטיולים‬
‫רגליים לארכה ולרחבה של ארצנו הצעירה‪ .‬בכל שנה באחד במאי‪ ,‬חג‬
‫הפועלים‪ ,‬צעדנו בגאון ברחובות‪ ,‬נושאים שני דגלים‪ :‬דגל אחד כחול‬

‫לבן ודגל אחד אדום‪ ,‬ובפינו שירת האינטרנציונל‪ ,‬שהיה בימים ההם‬
‫להמנון עולמי ותורגם לכ‪ 100-‬שפות‪ .‬המנון זה אומץ על ידי כל התנועות‬
‫הקומוניסטיות והסוציאל‪-‬דמוקרטיות בעולם ושימש כהמנון הלאומי של‬

‫ברית המועצות‪ .‬בגרסתו העברית הוכרז בישראל כהמנון הרשמי של‬
‫הציונות העובדת ושל כל מפלגות הפועלים ותנועות הנוער החלוציות‪.‬‬

‫תהלוכת ‪ 1‬במאי‬

‫‪15‬‬

‫להלן מספר שורות מהמנון האינטרנציונל‪:‬‬

‫"עולם ישן עד היסוד נחרימה‬
‫מגב כפוף נפרוק העול‬
‫את עולמנו אז נקימה‬

‫לא כלום אתמול‪ ,‬מחר הכול‪...‬‬
‫עם האינטרנציונל יעור ישגב אדם"‬

‫מילות השיר נשמעות היום מליציות ומוגזמות אולם אנחנו‪ ,‬שחיינו במדינת ישראל הצעירה‪ ,‬האמנו‬
‫באמונה שלמה בכוחנו לקחת חלק משמעותי בשינוי החברתי הארצי והעולמי החותר לשוויון ואחווה‬

‫אוניברסליים בין בני אדם‪ .‬היינו תמימים ומלאי חזון‪.‬‬

‫בתנועה המאוחדת הייתי תחילה חניכה‪ ,‬ולאחר מכן מדריכה‪ .‬השפעתה של התנועה על אישיותי הייתה‬
‫משמעותית ביותר‪ .‬בימים שחונכנו במסגרת התנועה המאוחדת‪ ,‬תכננו את הגשמת החלום לחיים‬
‫בקיבוץ‪ .‬בכל שנה‪ ,‬בחופשת הקיץ‪ ,‬היינו יוצאים לחודש ימים לסיוע התנדבותי באחד הקיבוצים‪.‬‬
‫הקיבוץ היה צורת התיישבות שיתופית ייחודית בעולם‪ ,‬שנוצרה בארץ‪ .‬היום יש מי שקוראים לה‬
‫"ההמצאה הישראלית הגדולה מכולן"‪ .‬הקיבוצים התפרנסו מחקלאות ותעשייה והיו מבוססים על‬

‫עיקרון השוויון בין החברות‪/‬ים בהם‪ .‬כל חבר‪/‬ה עבד‪/‬ה לפי יכולתו‪/‬ה וקיבל‪/‬ה לפי צרכיו‪/‬ה‪ .‬הקיבוץ‬
‫דגל בשיתוף מלא של החברות‪/‬ים בו בכל תחומי החיים‪ .‬בעינינו‪ ,‬הקיבוץ היה התגשמות הצדק והשוויון‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬יותר מ‪ 100-‬שנה אחרי הקמת הקיבוץ הראשון‪ ,‬אפשר לומר שהעולם השתנה‪ ,‬ישראל השתנתה –‬

‫והקיבוץ השתנה‪.‬‬
‫בגיל ‪ ,18‬במסגרת הקבוצה בתנועה המאוחדת‪ ,‬התגייסנו יחד לצבא לגדודי הנח"ל (נוער חלוצי‬
‫לוחם)‪ .‬הקבוצה הייתה מורכבת מחברי התנועה בפתח תקווה ונקראה "גרעין נח"ל"‪ ,‬ואליה הצטרפו‬

‫בוגרי התנועה מתל אביב‪ ,‬קריית חיים וביה"ס החקלאי מקווה ישראל ונקראנו "גרעין בתלם"‪.‬‬

‫חיילת בנח"ל‬ ‫סמל הנח"ל‬

‫‪16‬‬

‫המסגרת הצבאית כללה שלושה חודשי אימון במחנה "סרפנד" (צריפין של היום)‪ .‬בתום תקופת‬
‫האימונים עברנו להתגורר בקיבוץ עין‪-‬גב שבעמק הירדן‪ ,‬לחופה של ימת כינרת‪ .‬לאור הסכמי שביתת‬

‫הנשק בין ישראל וסוריה נקלע שטחו של הקיבוץ‬
‫לתוך מובלעת שהריבונות עליהם לא הייתה‬
‫ברורה‪ ,‬ובשל כך הוכרזה כשטח מפורז‪.‬‬

‫סוריה‪ ,‬שבימים ההם שלטה עדיין ברמת הגולן‬
‫צפתה על הקיבוץ מלמעלה וניסתה לחלוש על‬
‫השטחים הסמוכים לגבול באמצעות ירי והפגזות‪.‬‬

‫תפקידיה של קבוצת הנח"ל‪ ,‬שנמניתי על חבריה‬
‫היה‪ ,‬לסייע בעבודות השונות בענפי הקיבוץ ובשמירה‬

‫בלילות‪ .‬השמירה הייתה לנו‪ ,‬בני השמונה עשרה‪,‬‬
‫חוויה מאתגרת ומחסנת ביותר‪ .‬לאחר שהות של‬

‫שנה בקיבוץ עין‪-‬גב‪ ,‬הועברה הקבוצה למרכז‬

‫הארץ‪ ,‬לקיבוץ ניר‪-‬אליהו שבגבול ישראל‪-‬‬
‫ירדן‪( ,‬בימים ההם עדיין הייתה אויבת מרה של‬
‫מדינת ישראל)‪ .‬אדמות הקיבוץ היו סמוכות לעיר‬
‫הערבית קלקיליה‪ ,‬בקיבוץ סייענו בעבודה בענפי‬
‫החקלאות והשירותים ביום ובשמירה בלילות‬

‫לאורך הגבול‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫לאחר השירות הצבאי פניתי ללימודיי ב"סמינר הקיבוצים"‬
‫בתל אביב וסיימתי כמורה בכירה בחינוך מיוחד‪ .‬בחירת נושא‬
‫הלימודים הייתה מובנת מאליה עבורי‪ ,‬שכן מגיל צעיר ביותר‬
‫חשתי רצון לעסוק במסגרת המסייעת לילדים שחוו בילדותם‬

‫מצוקות מסוגים שונים‪ .‬הוכשרתי לשמש מורה טיפולית‬
‫במוסדות חינוך במסגרת בתי הספר היסודיים‪ .‬אמצעי הטיפול‬
‫והלימוד בכיתות ה"טיפוליות"‪ ,‬נעשו בקבוצות קטנות ובמסגרות‬
‫אינדיווידואליות‪ .‬במסגרת לימודי לתואר ‪ B.A‬באוניברסיטה‬

‫פיתחתי שיטות ביבליותרפיה ותיאטרון בובות טיפולי‪.‬‬

‫כל חיי המקצועיים עסקתי בטיפול בילדים שלא זכו לחיות במשפחות‬
‫נורמטיביות‪ .‬ילדים אלה התקשו להסתגל למסגרות הרגילות ופיתחו‬

‫הפרעות התנהגות‪ ,‬בין אם מוחצנות ואגרסיביות ובין אם מופנמות‬
‫ופסיביות‪ .‬עיסוק חינוכי זה היה מאתגר ביותר וחייב התמסרות רבה‪,‬‬
‫אך השינויים שחלו בילדים הללו במהלך עבודתי איתם גרמו לי סיפוק‬

‫רב‪ .‬ראיתי בעיסוק זה עבודת קודש‪( ,‬במידה רבה בזכות החינוך‬
‫שהעניקו לי הוריי)‪ ,‬כל חיי ליוותה אותי התחושה ש"כל המציל נפש‬
‫אחת‪ ,‬כאילו הציל עולם מלא"‪ .‬תחום עיסוקי המקצועי נתן משמעות‬

‫עמוקה לחיי‪ ,‬הרגשתי ברת מזל בבחירתי זו‪.‬‬

‫מופלאה בעיניי העובדה הגורלית שהיכרותי את אורי‪ ,‬בן זוגי מזה‬
‫‪ 60‬שנה ואבי שלושת ילדינו‪ ,‬נרקם‪ ,‬התפתח והעמיק‪ ,‬בזמן הפעילות‬
‫המשותפת בפנימיית "בני ברית" בשכונת בית וגן‪ ,‬בירושלים‪ ,‬שהיוותה‬

‫מסגרת תומכת לילדים שהוצאו ממשפחות בעייתיות‪ .‬עבודתנו‬
‫המשותפת במסגרת זו חייבה התמסרות אין קץ והקשר הזוגי בינינו‬

‫התהדק והעמיק גם בשל העיסוק המשותף בעבודת קודש זו‪.‬‬

‫אורי ואני בחברת קבוצת "הילדים שלי" במוסד בני ברית‬

‫‪18‬‬

‫ב‪ 26-‬למרץ ‪ 1961‬אורי רוזומינסקי ואני‪ ,‬אריאלה אביבי‪ ,‬באנו בברית הנשואים‪ ,‬וביתנו הראשון כזוג‬
‫היה במוסד הילדים בני ברית‪ ,‬בו הכרנו זה את זו‪ .‬בשנת ‪ 1962‬נסענו בשליחות הסוכנות היהודית‬
‫לפעילות חברתית וחינוכית בקרב נוער יהודי באזורים שונים‬
‫בארה"ב‪ .‬לאחר סיום השליחות נשארנו באמריקה למטרת‬
‫לימודיו של אורי לתואר מוסמך בעבודה סוציאלית‪.‬‬

‫אורי השלים את לימודי הדוקטורט ברווחה חברתית באוניברסיטת "ברקלי" בקליפורניה‪ .‬בישראל‬
‫שימש כפרופ' ודיקאן באוניברסיטאות בתל אביב ובירושלים‪ .‬עיסוקו האקדמי התמקד בשיקום חולי‬

‫נפש בקהילה ובממשק העדין שבין טיפול פסיכיאטרי וחירויות הפרט‪.‬‬
‫בסך הכול חיינו בארה"ב כ‪ 16-‬שנים (לא באופן רציף) ושם נולדו שלושת ילדינו‪:‬‬

‫נירית נולדה ב‪ 1963-‬באטלנטה‪ ,‬ג'ורג'יה‬
‫ערן נולד ב‪ 1966-‬בדטרויט‪ ,‬מישיגן‬

‫טלי נולדה ב‪ 1971‬בסן פרנציסקו‪ ,‬קליפורניה‬

‫‪19‬‬

.‫ גבי ועליה‬,‫ טורי‬,‫ ניל‬,‫ אדם‬,‫ דין‬,‫ גילי‬,‫ יהלי‬,‫ עמית‬,‫ אור‬:‫בורכנו בעשרה נכדים‬

.‫דחים‬H‫מב‬o‫ה‬p‫ו‬s‫ינ‬h‫ר‬t‫שי‬ei‫ת‬n‫ניזכור א‬
Hopshtein

& œ œ œ œ œ œ œ œ Œ œ œ œ œ œ œ™ œj
& hoœp - œshtein Œ dœej
gœa - dœa - mœa - dœa œlush - cœa œpa œ dœe œ œshpin-de - lœa ™
4

4& hop - sœhteinœ ga œ- da - ma - œda œlush - œca œ pa œ dœe shpin -de - la de

œ œ œ œ œœ ˙

& cœa - œri tuœk - Ttuœk hsehœpFin-dœiere liDœsh -eypœa adrœetmkœae-nœrti -Ovœas r-chyœaessthœprian-dœe l˙a
ca - ri tuk - Ttuk hsehpFin-diere liDsh -eypa adretmkae-nrti -Ovas r-chyaessthprian-de la
swing 2

& swing ™ ˙2 œ œœ œ˙ œ œ œ œ œ™ œœ œ œ
& ™ œ pœa pœa pœa p˙a œ pœa pœa pœa pœa tœa-dœam pœa pœa
œ
6 pœa ™ ˙ œ pa pa œ œ œ œ ™ ta-dam pa pa ppœœ..aa œ œ
™ pœa pœa pœa pœa pœa pœa pœa
6& pa ˙ pa
& pa ˙pa pa pa
˙
10 ˙ pa pa pa pa pa pa pa pa pa pa
œ œ. œ.
pa œ œ tzœu. n-dœ.a œ. œ. ™
œœ tzœu. n-dœ.a
œ œ œ œ œ. œ. œ. œ. œ™ œ œ œ œ œ. ™
pœa pœa pœa pœa pœa tzœu. n-dœ.a tzœu. n dœ.a tzœun™ pœa dœam pœam pœam pœ.a



1&0 epnad swinpga pa pa pa pa pa pa tzun-da tzun-da tzun-da tzun da tzun pa dam pam pam pa
&
eœnd sœwinœg œ œ œœœ œ™ œ œ œ œ œ œœ œœ œœ œœ
13 buœm-bœa buœm-bœa œbum-bœa bœum-bœa bœum™ pœa-dœam pœam pœam pœam bœum-bœa bœum-bœa bœum-bœa bœum-bœa

&13 bum-ba bum-ba bum-ba bum-ba bum pa-dam pam pœam pam bum-ba bum-ba bum-ba bum-ba
& œ™ œ œ œ œ œ œ œ
16 buœm pœa-dœam pœam pœam pœa œ œœ œ œ œœœœ tœza œ
œbum - bœa œ-bum - bœa tza pœa buœm -bœa -buœm -bœa pœa



1&6 bum pa-dam pam pam pa bum -ba -bum -ba tza pa bum -ba -bum -ba tza pa
& œ.
œ. - bœ.a œ. œ. œ. œ. œ™ œœ œ ˙
buœ.m œt.zun - dœ.a tzœu. n - dœ.a buœm™ pœa - dœam pœam p˙am
Anacademoœ. œ.

buœ.m - bœ.a
bum - ba tzun - da bum - ba tzun - da bum pa - dam pam pam
Anacademo
& œ œ œ œ œ œ œ œ œ œ œ œbœ œ œ œ ‰ œj œ œ œ œ œ œ œ œ ˙

6& œa-nœa-cœa dœe-mœo œ nœa œ-chir-nœa gœo - rœa œbpœo-yœa pœo - yœa ‰ pœoj-yœe sœa-uœm-bœa kœvi-yœa-uœm-bœa-k˙va
& aœ-naœ-caœ dœe-mœo œ naœ- chœir -nœa go -œrabœ œpo-œya ˙po - ya ‰poœJ-yeœsa-œum-bœa œ œ œ œkvi-ya-um-ba-kva œ

6 zœe-mœe-nœe -zœe-mœe-nœe œrish-tœin-kœa œ rœa -brœa - rrœaaœ--jrrœaa - r˙a œ ‰ œJa - nœa -cœa dœe - mœo œ nœa-chœir-nœa
œ œ œ bœ œ œze-me-ne -ze-me-ne rish-tin-ka - r‰a - -œra œ œa - -œca œde -œmo œ ˙na-chir-na
1&0 ra na
&

: ‫כמובן לא נשכח את סיפור שלושת האחים‬10

&
gœo - rœa œ bpœo - œye - pœo - yœa ‰ pœoj - œye sœa - uœm - bœa kœvi - œya um - bœa - kva

po - ye - po - ya po - ye sa - um - ba œ ˙

go - ra kvi - ya um - ba - kva

.‫ רוזו ואוזורוזוקוקורוזומונטהבלהלמונטלהקצ׳הרצ׳הלצ׳המצ׳המיניגרד‬,‫אוזו‬

.‫ואת "טושטוש" שלנו שתזכר באהבה רבה‬

20

‫המשפחה לדורותיה‬

‫גבי (טובה) עליה (רבקה)‬

‫עמית גילי‬ ‫אור‬ ‫אדם טורי (רחל)‬ ‫דין‬ ‫יהלי ניל‬

‫נירית (אבירם)‬ ‫ערן‬ ‫טלי (אבירם)‬
‫(אבירם) אביבי‬ ‫גולדנברג‬
‫איציקסון‬

‫אריאלה (אביבי) ואורי (רווזמינסקי)‬
‫אבירם‬

‫נינה (יבלונסקי) וליאון (ליובה)‬ ‫לילה (אהרונסון) ואברהם (אברשה)‬
‫רוזומינסקי‬ ‫אביבי‬

‫רבקה (לבזניקוב) ואברהם (בומה)‬ ‫גיטה ואריה (ירובוי)‬
‫רוזומינסקי‬ ‫אביבי‬

‫‪21‬‬

‫לסיום‬

‫בעת הזאת‪ ,‬לקראת סופו של הרבע הראשון של שנות האלפיים‪ ,‬הולכת ונחלשת בארצנו השפעת‬
‫הערכים שלאורם התחנכתי ושניסיתי להגשימם ‪-‬ערכים כצניעות‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬סובלנות ונדיבות‪,‬‬

‫ודומיהם‪ .‬ברכתי לדור ההמשך‪ ,‬לנכדיי והלאה‪:‬‬
‫מי ייתן וחייכם יהיו מבוססים על ערכים אנושיים וליברליים‪ ,‬כפי שהשתדלנו אנו בחיינו‪.‬‬

‫אסיים בשורות שנכתבו בספרון השירים שלי הנושא את השם "כצל עובר"‬
‫שורות שהינן כעין צוואה‪.‬‬

‫"‪...‬אם מעונגים תהיו בלטף אדוות ושאר רוח‬
‫אם נפעמים תהיו אל מול יצירם ויצירות‪.‬‬
‫אם מוחים תהיו בעתות עוון‬
‫ויד תושיטו לאשר לא עמד בו כוח‬
‫רווי יהיה שדי‪ ,‬תנובות הודיה‪"...‬‬

‫‪22‬‬

23


Click to View FlipBook Version
Previous Book
[+] Download/Read Fugitive Six (Lorien Legacies Reborn #2) Full Ebook
Next Book
NEW BUYER GUIDE - Michelle Wylie