חוברת קמג פסח דיגיטל 2024

חיוך על פניהם. היה בו שילוב מיוחד של פנים - האחד מחושב ואחראי לצד זה שאוהב ליהנות, לצחוק ולהשרות סביבו אווירה נעימה. כשהגיעו לבסיס האוגדה הכוח נתקל באש תופת שהומטרה עליהם מכיוון אולם הספורט. הם היו מעטים מול רבים. עידו חתר להוביל את הכוח למחסה תחת אש. במהלך הקרב נהרג במקום סרן רום שלומי והַק ַ שר של עידו נורה והתמוטט. עידו ניגש אליו כדי לנסות ולהצילו, ונהרג מיד. השעה הייתה 00:11 לפני הצהרים. זה היה עידו. מה שהנחה אותו הייתה הדאגה והשמירה על חייליו גם במחיר חייו. חודש לפני האירוע, ביום ההולדת האחרון שלו, כתבה לו זיו: "תמשיך להציל את העולם כי זה מי שאתה". כך סיפר רופא היחידה שהיה בקרב: "יש לי ממש תמונה בראש של עידו הולך, כדורים שורקים מסביבו והוא בשלו, נחוש להוביל את הכוח למחסה. אני זוכר שבזמן אמת, לא האמנתי למראה עיניי. חשבתי ביני לבין עצמי שאם אצא מכאן בחיים, אגיד לו כמה אמיץ הוא וכמה אני אוהב אותו. לצערי, לא הספקתי להגיד לו את זה". עידו נהרג כפי שחי, בגבורה, כמנהיג וכמפקד, תוך ניסיון לחלץ ולהציל את מי שאפשר. בינואר 2024 ילדה זיו את בנם, איתן יהודה, שנולד מאהבה גדולה. את השם 'איתן' עידו עוד הספיק לבחור וזיו הוסיפה את שם אביו של עידו – יהודה – לאות כבוד ועוצמה. איתן לא יזכה לגדול עם אביו, אך הוא יגדל על דמותו וערכיו, וילמד להכיר את האיש המיוחד שהיה עידו, מסיפורים של כל כך הרבה אנשים שאהבו והעריכו אותו מאוד. מאז לכתו, המשפחה עסוקה בהנצחתו במגוון דרכים, תחביבים אהובים וערכיים המאפיינים אותו, ביניהם: פיתוח משחק זיכרון עם הערכים שאפיינו את עידו והפצתו בארץ ובעולם, יריד גלילי בקיבוץ איילת השחר, שאירח עסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, שוק איכרים בבוסתן של סבא יוסי בפרדס חנה, הרצאות חינוכיות על דרכו במקומות שונים בארץ, פרויקט עם חברת 'שטראוס' להוצאת קו משקאות חלבון על שמו, שיפוץ מועדון החיילים באוגדת עזה על שמו, משחק כדורסל לזכרו, ויש עוד פרויקטים נוספים בדרך. עידו לימד אותנו מהי נתינה אמיתית וטהורה ללא רצון לקבל תמורה, לימד כיצד להתמודד עם מצבים מאתגרים בצורה מושכלת, אך עדיין עם הרבה רגש ולב. ובעיקר, לחיות באופטימיות ועם חיוך מושלם. אהוב שלנו, הדרך לא נפסקת. נמשיך ללכת בדרכך ולאורך. תמיד תהיה חלק מאיתנו ותלווה אותנו בדרכנו. תודה על מה שהיית ותהיה עבורנו. עידו וזיו פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 51

ברוכים הבאים לקמ"ג אורית מ', אדריכל יהודה שפירא יוצאים לדרך לקמ"ג... כביש 25 מזרחה... נחש אספלט שחור, לעתים ישר, לעתים מתפתל, מפלח מרחבי מדבר צהבהב משובץ במעט ירוק, בקתות פח, פה ושם עדרי כבשים. חולפים על פני דימונה העכשווית וממשית העתיקה. לאחר שעוברים מתחת לגשר הרכבת הפונה למכרות הפוספטים, ִִנ ְְגָל ָ ה לפנינו מישור רחב ידיים שבמרכזו יושבת קמ"ג. עוד נסיעה קצרצרה ופנייה אחת ימינה ואנו נמצאים בכניסה לקריה למחקר גרעיני. את פני הבאים לקמ"ג מקבל בכניסה אלמנט פיסולי סביבתי גדול ומרשים: כיפה אוורירית שבמרכזה עץ אשל הצומח מתוך גבעת בטון לבנה. עם חידוש הכניסה לקמ"ג נבנו שני מעגלי תנועה והתקבלה החלטה להציב בהם פסל סביבתי שיבטא את המהות של קמ"ג. הכנו מספר הצעות, מכולן – נבחר האלמנט הפיסולי שאנחנו פוגשים היום. אז... מה משמעותו? 1 ,מבנה קל, הכיפה הגדולה, האוורירית, היא כיפה גאודזית חזק ויעיל הנדסית, המייצג את כיפת הכור, ליבה הפועם של קמ"ג והסמל האייקוני שלה. עץ האשל הצומח במרכז מתוך הכיפה הלבנה, מייצג את האנשים ואת רוח קמ"ג - שורשיו הנטועים עמוק באדמה הם היסוד והבסיס האיתן, הם מייצגים את דור המייסדים שבנה את הקריה, הם הבסיס האיתן עליו אנו עומדים. כדבריו של דוד בן גוריון: "האתמול מכין את היום, 2." והמחר כרוך בהיום בשילוב העץ במבנה ההנדסי יש אמירה על זמן ועל אופטימיות. העץ מסמל תהליך של צמיחה ופריצת גבולות, וכענפיו של העץ כך גם עובדי הקמ"ג שואפים לצמיחה, לחדשנות, לפריצות דרך, ליצירתיות. השמים הם הגבול ואליהם אנו שואפים, למלא את המשימה שהוטלה עלינו במקצועיות, במסירות ובגאווה. 1 .כיפה גאודזית – כיפה או כדור הבנויים בטכניקה של מוטות ישרים קטנים היוצרים מערכת מרחבית של משולשים. שיטה זו הומצאה על ידי המהנדס הגרמני וולטר באוורספל בשנת 1923. 2 .דוד בן גוריון, שלום ומלחמה, 1951. לעץ האשל שבחרנו לנטוע במרכז הכיפה יש מספר משמעויות. הוא מייצג את הסביבה הגיאוגרפית שבה אנו נמצאים, הנגב, בו הוא נפוץ. בתנ"ך הוא מוזכר בספר בראשית )כא, כג(, כעץ שנטע אברהם כשהחליט להתיישב בבאר שבע לאחר שכרת ברית עם מלך גרר: "ויטע אשל בבאר שבע...". יישוב הנגב היה חזונו וחלומו של דוד בן גוריון, שכידוע הגה את הרעיון לבנות את קמ"ג והוביל להקמתה בנגב. זאת ועוד, עץ האשל עמיד לטמפרטורות גבוהות אך מסתדר גם עם הקור המאפיין את לילות המדבר. הוא מעמיק שורשיו בחיפוש אחר שכבות אדמה לחות ומי תהום, ושולח את שורשיו גם לרוחב, למרחק רב. כל אלו מבטיחים את שגשוגו ומסמלים את רוח הקמ"ג, הנשענת על בסיס איתן, ואת אנשי הנגב, הנאחזים בקרקע ומפריחים אותה למרות התנאים הקשים. אנו מקווים שכל מי שנכנס בשערי הקמ"ג יחוש שהפסל הסביבתי המקדם את פניו מייצג את מהותה ורוחה של קמ"ג – קריה חדשנית ופורצת דרך ששורשיה נטועים עמוק באדמה וצמרתה מגיעה אל על; שעובדיה מבצעים באחריות ובגאווה את המשימה המוטלת עליהם; קריה שהיא מקום המכבד את הסביבה ושומר עליה; ובעיקר מקום של אנשים. 52 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

צמח האלוורה של זהר ודור הררי האלוורה נחשבת לבעלת סגולות מרפא. העציץ נאסף מהמרפסת של זהר ודור הפונה אל ביתו של שכנם, אבלום מילס ז"ל.

ששאלת! טוב גיא ד 'קמגלינק' מערכת דיגיטלית לשאלות ותשובות בקליק כנס מצוינות 2024 HR ,גיא ד' לפני כשלוש שנים יזם אגף משאבי אנוש את אחד הפרויקטים היצירתיים והמעניינים שנעשו כאן בשנים האחרונות - 'קמגלינק'. מדובר במערכת דיגיטלית של שאלות ותשובות, שמהווה ערוץ תקשורת חדשני בקמ"ג. המערכת פותחה במסגרת פרויקט 'התקשורת הפנים ארגונית', בהובלת צוות משאבי אנוש ובשיתוף אגפי המחשוב, הביטחון, התשתיות, הרכש ולשכת מנהל קמ"ג, מתוך מטרה לייעל, לשפר ולשדרג את תהליכי התקשורת בתוך קמ"ג. המערכת מאפשרת לכל עובדת ועובד לפנות בשאלות, לברר סוגיות, לקבל מידע בצורה אנונימית וללא הזדהות, ולקבל מענה ותשובות מוסכמות ואמינות, עד 72 שעות מרגע פרסומן, ועל פי כללי המערכת. הפרויקט נולד מתוך ראייה ארגונית רחבה שמעודדת את חיזוק השקיפות הארגונית, ובמטרה לאפשר לעובדים להיות שותפים לשינויים ולתהליכים הארגוניים. ' 54 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

בצירוף מקרים לא מתוכנן, המערכת עלתה לאוויר מיד עם פרוץ מגפת הקורונה, ועל כן כבר בימיה הראשונים היא שימשה כערוץ תקשורת מידי, עדכני וחיוני בעת משבר, ובאמצעותה דווחו השינויים התדירים בתקנות ובחוקים. אז איך זה עובד? תפעול המערכת והממשק שלו ידידותיים מאוד. כל שאלה נשלחת, כאמור, באופן אנונימי בממשק פשוט, המזכיר תיבת גוגל, ומקבלת מספר שמלווה אותה עד מתן המענה. צוות 'קמגלינק' מקבל את הפנייה במערכת ניהול דיגיטלית ומעביר אותה למומחי תוכן מוסמכים, מנהלים בעלי ידע רב בתחומם. מומחי התוכן מנתחים את השאלה ומעבירים את תשובתם לנציגי צוות ניהול המערכת ומשם לפרסומה. התשובות פתוחות לצפייה לכלל ציבור העובדים, בכל זמן נתון, מה שמייצר מערכת למידע עדכני עצום, מתחדש וזמין. המערכת נועדה לעובדים ומאפשרת להם גישה ישירה ובלתי אמצעית לשאול, לבדוק ולברר נושאים מתחומים שונים ומגוונים, בנושאים ארגוניים. היכולת להגיב בזמן אמת להתרחשויות, לרחשי הביקורת או לקבלת רעיונות וחוכמת המונים, הפכה אותה לדינמית, מעניינת ותוססת, ואכן נמצא בסקרים שערכנו שהעובדים מצאו אותה פופולרית ושימושית; כלי ארגוני יעיל שהוא חלק מהתרבות הארגונית שלנו. לצד זה, המערכת רשמה הישגים והובילה לעשרות שינויים ארגוניים כתוצאה מהשיח הער והישיר בין העובדים להנהלה. העובדים הציעו, ביקשו, שאלו - והתגובה הייתה כמעט מידית. בזכות המערכת הואצו שינויים והוכנסו נהלים, יוזמות וכלים דיגיטליים חדשניים. גולת הכותרת של המערכת - בניהול וניתוח המידע שהצטבר ובפיתוח המודל הייחודי שגם זיכה אותנו בפרס מצוינות HR )משאבי אנוש( ארצי, שנערך בפברואר השנה, בהיכל התרבות בתל אביב. אולם את עיקר פריצת הדרך ביצענו על ידי ניתוח ראשוני של ה"מתמטיקה של המילים והמשפטים", אלה מעובדים ומקודדים בניתוח רגשות )סנטימנט( של אותם משפטים - צוות אסטרטגי של 'קמגלינק' מבצע ניתוח והערכת מצב. מודל הסנטימנט שפיתחנו הוא הראשון מסוגו בארגוני HR במדינת ישראל והוא זיכה אותנו בפרס המקום השני היוקרתי בקטגוריית חדשנות AI בעולם משאבי אנוש. חשנו גאווה שארגונים רבים, כולל חברות היי טק, התעניינו בפרויקט המיוחד שלנו ואף ביקשו ללמוד אותו מקרוב. כך, באמצעות יצירתיות, חדשנות ונחישות, יצרנו כלי ייחודי והגדרנו מחדש את מערכת היחסים בעולם משאבי אנוש. הצצה ל'קמגלינק' פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 55 !

פּוִֹלִ יַסַ ָכָ ִרִ יִדִ ים )רב סוכרים( פתרונות חדשניים לטיפול בשפכים בתעשייה ד"ר עפרה פ', ד"ר אושרת אונטמן* ופרופ' עדי וולפסון* *המרכז לתהליכים ירוקים, SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון כמויות השפכים התעשייתיים, המכילים יוני מתכות כבדות, הלכו וגדלו במהלך העשורים האחרונים. שפכים אלו גורמים לזיהום של האדמה, מקורות המים והאוויר, ומהווים בעיה סביבתית ובריאותית חמורה. לכן יש צורך לטפל בהם בצורה יעילה וסביבתית, תוך מיחזור מירבי של משאבים. הרחקת יוני מתכותכבדות, כדוגמתעופרת, אבץ, כספיתוכרום, מתמיסה מימית או ממי שפכים יכולה להתבצע בשיטות שונות, ביניהן מיצוי, שיקוע כימי, חילוף יונים והפרדה ממברנלית )איור 1 .)שיטה חדשה, יחסית, להפרדה שלמתכותמתמיסותמימיות, שזכתה לאחרונה לתשומת לב רבה, היא ספיחתן על מצעים שונים, טבעיים או סינתטיים, כגון סיליקה, אלומינה, פחם פעיל, מינרלים מחימר, זאוליטים, מחליפי יונים מפולימרים שונים ועוד. מדובר בשיטה פשוטה יחסית ובעלת יעילות הפרדה גבוהה. עם זאת, רבים מהחומרים הסופחים שנבדקו עד כה הם חומרים אנאורגניים, שאינם מתכלים או מתחדשים ושאינם ידידותיים לסביבה ולמשתמש. לכן, בעשורים האחרונים הוצעו מגוון מצעים חדשים לספיחה ממקורות ביולוגיים זמינים, 1 או חלק מביומסה: מתכלים ומתחדשים, כדוגמת ביומסה מעלים וקליפות ועד לחיידקים, פטריות ואצות ]3-1 .] המשותף לרוב החומרים הטבעיים, מן החי ומן הצומח, המשמשים לספיחה של יונים מתכתיים, הוא שהספיחה 2 שמרכיבים אותם, כדוגמת מתבצעת בעיקר על הפוליסכרידים כיטין בדופן התא של פטריות ובשלד של חרקים ואחרים וליגנין 1ביומסה היא המסה הכוללת של כל החומר האורגני הלא-מאובן באזור ובזמן מסוים. לדוגמא, צמחים ובעלי-חיים הם ביומסה, וכן החומרים שהם מייצרים, כגון גללים, עלים וחומר עצי. 2 הגדרה: פולי=הרבה, סכריד=סוכר, רב סוכרים וצלולוז )תאית( המרכיבים את דופן התא בצמחים רבים. גם סוגים שונים של מאקרו-אצות )חומיות ואדומיות( מכילים פוליסכרידים שונים, כגון צלולוז, קרגינן ואלגינט ]7-4 .] פוליסכרידים הם מולקולות ענק של רב-סוכרים המורכבות מעשרות ועד אלפי יחידות של חד-סוכרים )מונומרים( הקשורים בקשר גליקוזידי )איור 2 .)הם משמשים כמרכיבים מבניים וכמאגרי אנרגיה במערכות ביולוגיות. דוגמאות נפוצות לפוליסכרידים הבנויים מחד-סוכר גלוקוז הם עמילן )Starch ,) המצוי בבטטה ובתפוח אדמה, תאית )Cellulose )המצויה כמרכיב עיקרי בדפנות הצמחים וגליקוגן )Glycogen )המצוי בכבד ובשרירים. ההבדלים ביניהם נובעים מהמבנה המרחבי השונה של כל-אחד: לעמילן ולגליקוגן מבנה מסועף לעומת תאית הבנויה משרשרות קוויות כמו סרט ללא הסתעפויות. פוליסכרידים אלה משמשים בתעשיות המזון, הקוסמטיקה והתרופות במגוון שימושים. רוב הפוליסכרידים יכולים לייצר הידרוג'לים, שהם רשתות תלת-ממדיות מצולבות שמחזיקות בתוכן כמות מים גדולה. הצילוב בטבע נעשה לרוב בנוכחות קטיונים שונים. איור 1 :תרשים תהליכים שונים לטיהור שפכים תעשייתיים באמצעות ספיחת מתכות כבדות על מצעים שונים )זאוליטים, פחמן פעיל, חרסית ועוד(. איור 2 :דוגמאות נפוצות לפוליסכרידים הבנויים מחד-סוכר גלוקוז: עמילן )Starch ,)תאית )Cellulose ) וגליקוגן )Glycogen.) 56 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

פוליסכרידים הנפוצים בתעשיית המזון הם אלגינט, קסנטאן -גאם וגואר-גאם. קסנטן-גאם הוא דוגמא לפוליסכריד מיקרוביאלי, אשר התגלה לראשונה בשנות ה-50 של המאה ה-20 ,ומשמש בתעשיית המזון כחומר מסמיך ברטבים שונים ובמוצרי חלב קפואים. הגואר-גאם הוא פוליסכריד אגירתי ממשפחת הגלקטומנן )Galactomannan )המתקבל מהאנדוספרמים )רקמות האגירה המצויות בזרעים ובהן חומרי התשמורת( ונמצא בשימוש נרחב כמעבה )thickening ) במוצרי חלב, ברטבים ובמוצרי מאפה. הפוליסכרידים המופקים מאצות מסווגים לפי סוגן, למשל אצות חומיות, אדומיות וירוקיות ]4 ,]ונמצאים בשימוש נרחב בתחום הביו-רפואי, כנוגדי קרישה, נוגדי חמצון, מעכבי גידול, חומרים אנטי דלקתיים ואנטי מיקרוביאליים ועוד. לדוגמא, אלגינט הוא פוליסכריד אניוני הנמצא לאורך דופן התא של אצות ים חומות ]6-5 .]האלגינט משמש כחומר מסמיך, מקשר אמולסיות ויוצר ג‘ל ללא צורך בחימום )בתוספת קלציום לקטאט(. במטבח המולקולרי, האלגינט משמש ליצירת כדוריות קטנטנות ונוזליות העטופות בג‘ל ששומר על צורתן, בדומה לביצי הקוויאר. )איור 3 .) קבוצה חדשה, יחסית, של פוליסכרידים, שעוררה לאחרונה עניין רב, היא הקראגינן )Carrageenan( )איור 4 )המופקים מאצות ים אדומיות, ומהווים את המרכיב העיקרי של דופן התא באצות אלו ]6 .]הקראגינן כגון קאפה )K ,)איוטה )I ) ולמבדה )λ )משמשים במגוון יישומים מסחריים, כמו חומרי ג'ל וחומרים מסמיכים ומייצבים, במיוחד בתעשיית המזון. מלבד זאת, הקראגינן משמשים גם בניסויים רפואיים, בתכשירים פרמצבטיים, בקוסמטיקה וביישומים תעשייתיים נוספים. הפוליסכרידים השונים נבדלים ביניהם באורך המולקולות, במבנה המרחבי )ישר או מסועף( ובאופי מולקולות החד- סוכר המרכיבות אותם, כלומר בקבוצות הפונקציונליות שונות המופיעות על השלד הפולימרי )איור 5 .)לדוגמא גואר-גאם )G ) מכיל קבוצות הידרוקסיל בלבד )OH ,)אלגינט )A )וקסנטן- גאם )X )מכילים קבוצות הידרוקסיל וחומצה קרבוקסילית )COOH ,)בעוד הקראגינן, קאפה )K ,)איוטה )I )ולמבדה )λ )מכילים קבוצות הידרוקסיל וקבוצות חומציות של אסטר סולפט )OSO3H .) קבוצת המחקר שלנו, במסגרתלימודי תואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, עוסקת במחקר ופיתוח תהליכים כימים ידידותיים לסביבה )"כימיה ירוקה"(. אחד מנושאי המחקר הוא שילוב פוליסכרידים מתחדשים במערכות שונות, כדוגמת מצע לקיבוע של קומפלקסים של מתכות מעבר וננו-חלקיקים במערכות קטליטיות. מחקר נוסף שלנו מתמקד בהידרוג'לים המבוססים על פוליסכרידים מתחדשים ממקורות ביולוגיים, כגון, גואר-גאם )G ,)אלגינט )A ) , קסנטן-גאם )X ,)וקבוצת הקראגינן, למשל קאפה )K ,)איוטה )I )ולמבדה )λ ,)למטרות ספיחה של יוני-מתכות מתמיסות מימיות ובהם אירופיום )+Eu3 ,)סמריום )+Sm3 )ויוני אוראניל )+UO22 .)תהליך הספיחה בוצע בשתי שיטות עיקריות )איור 6:) )1 )הכנת הידרוג'לים על ידי הוספת תמיסה של יוני המתכת בריכוזים שונים ובדרגת חומציות )pH )משתנה לתמיסה מימית של הפוליסכרידים השונים בריכוזים משתנים. )2 )הכנת הידרוג'לים בתצורת "חרוזים" )beads ) איור 4 :שלושה סוגים של אצות- ים אדומיות מהם מפיקים קבוצת פוליסכירידים ממשפחת הקראגינן. קראגינן קאפה גואר גאם איור 5 :דוגמאות לנוסחאות מבנה של שני פוליסכרידים: קראגינן קאפה )K )וגואר גאם )G ) איור 3 :כדוריות אלגינט פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 57

מהפוליסכרידים בנוכחות מלחים שונים, והוספה שלהם לתמיסה של יוני המתכת בריכוזים שונים ובדרגת חומציות משתנה. תוצאות המחקרים של קבוצת המחקר שלנו ]10-7 ]מראות 3 .ניצולת הספיחה כי כל הפוליסכרידים ספחו את יוני המתכות השתנתה בטווח גדול של ערכים, בהתאם לסוגי הפוליסכריד ו/ או יוני המתכת וכמויותיהם היחסיות, וכן לשיטת הטיפול. טבלה 1 מציגה את תוצאות יעילות הספיחה של יוני אוראניל כתלות בסוג הפולימר ובריכוז יוני המתכת בתמיסה. כצפוי, ככל שריכוז המתכת בתמיסה היה נמוך יותר או ככל שכמות הפוליסכריד הייתה גבוהה יותר, כך ניצולת הספיחה עלתה. טבלה 2 מציגה את השפעת ה-pH על ניצולת הספיחה של יוני אירופיום )+Eu3 )מתמיסות מימיות באמצעות ארבעה סוגי פוליסכרידים: אלגינט )A ,)איוטה )I ,)קסנטאן גאם )X ,)גואר גאם )G .)בדרך כלל הניצולות היו גבוהות יותר ככל שערכי ה- pH היו גבוהים יותר )עד ל- 7=pH .) 4 שלה עם טבלה 3 מציגה את יעילות הספיחה והסלקטיביות פוליסכרידים מסוג אלגינט )A )בהשוואה לפוליסכרידים ממשפחת הקאראגינן )איוטה I ,למבדה λ )מתמיסות המכילה 3 תנאי ניסוי: הספיחה נעשתה במשך 30 דקות תוך כדי בחישה, בטמפרטורת הסביבה וב- 5 pH. 4 תנאי הניסוי: התמיסות הכילו 03gr.0 פוליסכריד, ו-L/333mg של יוני המתכת ,+Eu3 UO2+, Er3. +2 תערובת של יונים )+UO22+Er3+, Eu3 .)יעילות הספיחה הכוללת של האלגינט )A )היתה גבוהה )%85 )בהשוואה לפוליסכרידים ממשפחת הקראגינן )איוטה %61 ,ולמבדה %59 .)בנוסף, הוכח לראשונה כי הפוליסכרידים מסוג איוטה )I ,)ולמבדה )λ ) ממשפחת הקראגינן הם בעלי העדפה לקישור סלקטיבי של יוני ה-3+Er, 3+Eu ~י )%40 כ"א( לעומת יוני האורניל )%20.)~ במערכת השנייה, בה נעשה שימוש בהידרוג'לים כדוריים )Beads )של הפוליסכרידים A ,K ,I( לא ניתן היה להכין כדוריות מ-Gו-X בשיטה זו(, נמצא שסוג המלח המצלב בשלב הכנת ההידרוג'לים השפיע על היווצרותם )מנגנון יצירת הג'ל( ועל יעילות הספיחה של יוני המתכת השונים. הכדוריות הוכנו בעזרת מלחי כלורידים מסוגים שונים, ביניהם, ,SnCl2, BaCl2 FeCl3, CaCl2 .נמצא כי יעילות הספיחה של יוני האוראניל היתה גבוהה יותר לכדוריות אלגינט )A )שהוכנו עם CaCl2 מאשר לאלה שהתקבלו מהפוליסכרידים ממשפחת הקריגינן ) K ו-I )שהוכנו עם FeCl3 ,בהתאמה )איור 7.) בנוסף, נמצא כי קיימת שונות ביכולת הספיחה עם כדוריות A שהוכנו בתמיסות CaCl2 בריכוז משתנה בנוכחות יוני אוראניל )איור 8 .)הממצאים הראו כי בריכוז CaCl2י2M.0 יכולת הספיחה של הכדוריות הגיעה ל- %91 לעומת %78 בריכוז של CaCl2 1M .כלומר, ככל שריכוז יוני מתכת שמקורם מתמיסת המלח )סידן במקרה זה( גבוה יותר, הכדוריות רוויות ביוני איור 6 : תרשים הניסוי לבדיקת תהליך הספיחה באמצעות הידרוג'לים ]10-7.] פוליסכריד יחס יוני אורניל.פוליסכריד (g (PS):L/mg) (VI(U 03.0:500 03.0:700 05.0:500 01.0:900 (G (gum Guar% 2.82% 1.77% 7.87% 9.57 (I (Iota% 7.80% 1.79% 0.89% 9.58 (K (Kappa% 9.88% 2.85% 5.91% 7.66 (X (gum Xanthan% 0.95% 7.89% 3.94% 4.65 טבלה 1 :יעילות הספיחה של יוני אורניל )+UO22 )כתלות בסוג הפוליסכריד )PS )ובריכוז יוני האורניל )+UO22 )בתמיסה ]9.] pH) g (PS):L/mg (Eu ניצולת הספיחה )%( A )alginate ) I )iota) X )xanthan) G )guar) 1 03.0:700 27 50 22 1 03.0:500 33 61 44 5 05.0:500 52 86 48 10 5 03.0:700 76 68 45 8 03.0:500 96 76 52 26 05.0:500 100 94 66 44 7 03.0:500 86 83 44 36 A Alginate l (Lambda( I (iota( כל היונים בתמיסה %61% 59% 85 UO2( (+Er3+, Eu3+, 2 UO2% )22% 21% 37 יוני אורניל בלבד )+2 יוני אירופיום בלבד )+Eu3% )41% 40% 31 יוני ארביום בלבד )+Er3% )38% 39% 32 +Eu3 ) טבלה 2 :ספיחה של יוני אירופיום ) עם פוליסכרידים )PS )שונים ]8-7.] טבלה 3 :יעילות הספיחה והסלקטיביות של תמיסות עם יונים מסוג +UO22+ Er3+, Eu3. 58 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

המתכת המגיעה מהמלח, דבר הפוגע ביעילות ספיחת המתכת המתחרה )אורניום(. בהשוואה בין הקטיונים השונים המשמשים כמצלבים בשלב הכנת הכדוריות, נמצא כי רדיוס ההידרציה של הקטיון, מטען הקטיון וסוג האניון שמרכיב את המלח משפיעים גם על ניצולת הספיחה. כל זאת בשל יכולותיו של הקטיון ליצור רשת מצולבת עם הפוליסכריד, לספוח מים וכן לייצב או לשבש את מבנה ההידרוג'ל בתמיסה. לדוגמא, הגדלת רדיוס ההידרציה של הקטיונים החד-ערכיים ששימשו להכנת כדוריות של I הובילה לעלייה בניצולת הספיחה של +Eu3 באופן כמעט לינארי )+K+ > Na+ > Li ,)וזאת כנראה בשל מידת הנקבוביות השונה של הכדוריות. הממצאים שהתקבלו מאנליזות ,FTIR-ATR SEM, EDS-SEM, TGA ו-XPS של המערכות השונות הצביעו על כך שיוני המתכות אכן נספחו לפוליסכרידים באמצעות הקבוצות הפונקציונליות וגרמו לשינויים במבנה החומר ובתכונותיו. בחלק מהמקרים התקבלו מערכות נקבוביות יותר )פורוזיביות(, שאיפשרו חדירה טובה יותר של היונים ובהתאם ניצולת ספיחה גבוהה יותר. בניסויי קינטיקה נמצא כי המודל הקינטי המתאים לספיחה של היונים השונים על הפוליסכרידים השונים בשתי השיטות הוא מסדר פסאודו- שני, כלומר התהליך נשלט על ידי הספיחה הכימית. לבסוף, בבחינת היכולת לשחרר ולהשיב את יוני ה-+Eu3 הספוחים מהפוליסכרידים I ו-A שנספחו על הידרוג'לים, נמצא כי החומצות HCl ו-HNO3 ,בשני הריכוזים 25M.0 ו-5M.0 שחררו את יוני המתכת מהפוליסכריד בפרק זמן בן 15 דקות בניצולת של %95-90 .עם זאת, היה קושי למחזר את הפוליסכריד לשלב ספיחה נוסף. לעומת זאת, ניצולת ההסרה מהג'לים הכדוריים הייתה יעילה יותר עם המלח NaNO3 בריכוז 5M.0 מאשר עם החומצות )%70 .)בנוסף, במערכת זו ניתן היה להפריד את ההידרוג'לים על ידי סינון פשוט ולמחזר אותם ל-3 מחזורי ספיחה עוקבים. לסיכום, פוליסכרידים ממקורות ביולוגיים מתחדשים ומתכלים יכולים לשמש לספיחה של מגוון מתכות כבדות ולהסרה שלהן מתמיסות מימיות המדמות שפכים. המתכות השונות נקשרות על הקבוצות הפונקציונליות שעל הפוליסכריד, בהתאם לגודלן ולחומציות של הקבוצות הסופחות. להידרוג'לים שמוכנים מהפוליסכרידים בנוכחות קטיונים שונים יש יתרון בתהליך הספיחה, מפני שהם ניתנים להפרדה ולמיחזור בצורה פשוטה ויעילה. תוצאות המחקרים הללו מובילים לפיתוח שיטה זולה וידידותית לסביבה לטיפול בשפכי תמיסות מימיות. השימוש בפוליסכרידים מאפשר מזעור פסולת כימית תוך שימוש חוזר בסופח הביולוגי ואפשרות לשימוש חוזר במתכות. ספרות an-Biosorption, "Sahoo. H and Sonawane. R. J, Gupta. A, Sengupta. A, Gupta. K. N. 1 of Journal," review critical A: management waste nuclear for method alternative .2018, 2175–2159. p), 2(6, Engineering Chemical Environmental An: biosorption through metals earth rare of Recovery, "Das. D and Das. N. 2 .2013, 943–933. p), 10(31, Earths Rare of Journal," overview .E Anastassia, Burakova. V Irina, Galunin. V Evgeny, Burakov. E Alexander. 3 heavy of Adsorption, Gupta. K Vinod, Tkachev. G Alexey, Agarwal Shilpi, Kucherova treatment wastewater for materials nanostructured and conventional on metals 712–702) 2018 (148 Safety Environmental and Ecotoxicology, review A: purposes Tissue for Biomaterials Derived-Marine, "Nissan-Ben. B and Choi. H. A. 4 ,Engineering and Science Biomaterials in Series Springer," Applications Engineering 2019, 459-458, 448-447, 444-443. pp, 14. vol ,Applications and Biosynthesis: Biotechnology in Alginate Algal , Yarkent Cagla. 5 101407.intechopen/5772.10: DOI, 2021 2002, ApS Kelco CP: Skensved Lille, Book Carrageenan GENU. 6 from ions europium of removal the for adsorbent-bio sustainable as carrageenanIota) 2022 (Wolfson Adi, Tal Paz Ofra, Yanay Chanan, Ontman Levy Oshrat. 7 (2022(140121–104111:32 Commun Today Mater. solutions aqueous Algae Red, Wolfson Adi, Tal Paz Ofra, Yanay Chanan, Ontman Levy Oshrat. 8 from Removal Europium for Bioadsorbents as Polysaccharides Based Sulfur pages), 2023 (31. vol Environment the and Polymers of Journal, Solutions Aqueous 2333–2321 Biosorption, Wolfson Adi and Alfia Yaron, Tal Paz Ofra, Ontman-Levy Oshrat. 9 RSC, polysaccharides renewable soluble by solutions aqueous from ions uranyl of [r.3583, 13, 2023., Adv ,Wolfson Adi and Tal Paz Ofra, Alfi Yaron, Yanay Chanan, Ontman-Levy Oshrat. 10 Polymers, Polysaccharides Renewable by Metals Heavy of Sorption Selective .4457, 15), 2023( איור 7 : תרשים הניסוי לבדיקת תהליך הספיחה באמצעות הידרוג'לים. איור 8 :יעילות הספיחה של יוני אורניל בכדוריות הפוליסכריד מסוג Aי)%1.0 v/w ,)כתלות בזמן ובריכוז תמיסות ה- CaCl2 שבהן הוכנו הכדוריות. ריכוז האורניום ההתחלתי: L/mgה 700[ 9.] פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 59

עודד ורעות, זוג מירוחם, שניהם עובדי קמ"ג, שירתו במילואים מעל 150 יום. מתי הם נפגשו, כמה כביסה הם עשו ואיך שמרו על שפיות? יצאנו לפגוש אותם ולשמוע איך הם עשו את זה – ושרדו כדי לספר... עודד, בן 49 עובד בקמ"ג משנת 1998 - תחילה כמפעיל ובהמשך ביצע מספר תפקידים. היום הוא מנהל מחלקת משאבים באחת היחידות. עודד בעל תואר שני במנהל עסקים ומוכשר גם כטכנאי גרעין. רעות, בת 42 ,עובדת בקמ"ג משנת 2009 .היא התחילה במחלקת הביטחון ועברה לתחום משאבי אנוש, וכעת עובדת באגף תפעול ולוגיסטיקה. רעות בעלת תואר ראשון במשאבי אנוש ותואר שני ברפואת חירום. הם הכירו - כמו בהרבה מקרים אחרים - בהסעה לעבודה. יש להם ילדה משותפת, אביב, בת חמש, ועוד שלושה ילדים גדולים של עודד מנישואים קודמים. במילואים עודד משרת כנהג תובלה ומוביל טנקים בכל הארץ. בסדיר הוא היה מש"ק רכב בגדוד מורן וכצ'ופר יצא לקורס של נהגי סמיטריילר. לאור מחסור רציני בנהגי תובלה, כל הנהגים הועברו לתובלה. מאז, כבר 25 שנים הוא נוהג על סמיטריילרים לרעות יש תפקיד חשוב ורגיש במילואים. היא ראש מדור פרט ומשפחות בר"מ 2 בבית חולים סורוקה. מדובר ביחידה צבאית היושבת בתוך בית החולים, מקבלת את החיילים המאושפזים ומלווה את המשפחות לאורך כל תקופת האשפוז. המדור דואג לכל הצרכים של המשפחות בזמן האשפוז – בכלל זה או, מה קורה כששני בני הזוג משרתים במילואים מעל 150 יום סידורי לינה באזור בית החולים, ציוד, הסעות למשפחות, החזרי הוצאות, מענקים כלכליים. בנוסף מגשרת היחידה בין יוזמות אזרחיות - זמרים, ליצנים רפואיים וכדומה, לבין משפחות הפצועים ששירותים אלו יכולים לעזור להם. במדור של רעות משרתים כעשרים חיילים וקצינים. מתחילת המלחמה היא טיפלה ביותר מ־1400 חיילים. הגיוס למילואים "היינו בחג בערד, אצל ההורים של רעות. בשעה שש וחצי נשמעה אזעקה. לשנינו יש מנגנון גיוס בחירום ואנחנו יודעים שברגע שיש אזעקות, אנחנו מוזעקים. למרות החג והשבת הבנו מיד שיש משהו חריג, פתחנו את הטלפון וראינו התכתבות בקבוצת המילואים. בשמונה וחצי הופעל החייגן האוטומטי לגיוס. כולם הגיעו". עודד מספר שבהרכב שלהם, יש גם קצינים בכירים שמגיעים להוביל טנקים. בשעה עשר וחצי בבוקר הוא כבר היה מחויל. לכל מוביל טנקים כזה יש שני שותפים: "בחודש הראשון לא כיבינו את הרכב - אחד נהג והשני, כשהתאפשר, ישן בתוך הקבינה של המשאית. בימים הראשונים הבאנו את כל הכלים לעוטף, חלקם מהצפון חלקם מהדרום. בחודש וחצי הראשונים לא ראינו את הבית. בשלב השני של המלחמה הייתה רגיעה מסוימת והנהגים הופעלו על בסיס כוננות. רוב הפעילות התנקזה לסופי שבוע, מה ש ִִאפשר לנו להיות יותר בבית". זוגיות ְתבּות ְתָּכָ ְ ּבִהִ ְ קובי מ', רוני נ' 60 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

"בגלל שידעו ששנינו במילואים ויש לנו ילדה קטנה", מציינת רעות, "היתה התחשבות מצד המפקדים וגמישות יחסית. בשלושת השבועות הראשונים אביב הייתה בערד עם ההורים של רעות. אחר כך הם קיבלו עזרה רבה מהורים של ילדי הגן. "ניסינו לשמור ככל האפשר על השגרה של הילדה, ועדיין השאלות 'מי מוציא אותי היום מהגן', קיימות", מוסיפה רעות. בדרך כלל מגייסים לר"מ 2 לפני שיש פצועים. במקרה זה המצב היה הפוך. המפקדת של רעות התקשרה וכבר בשעה אחת עשרה רעות התייצבה במיון בית החולים 'סורוקה' שכבר היה מלא בפצועים, בעיקר ממסיבת 'נובה', אזרחים פצועי ירי וחיילים מהבסיסים. "בהתחלה לא ידענו מי חייל ומי לא; היה בלבול רב והתפקיד הראשוני שלי ושל הצוות שלי היה לייצר מיון וסדר. עברנו ממיטה למיטה לראות מי חייל ומי לא, והענקנו עזרה ראשונית גם לאזרחים". רעות מספרת בגאווה שאת דרגת הרס"ן היא קיבלה בזמן המילואים, כאשר עודד ואביב ענדו לה אותה. "את השירות במילואים התחלתי בזמן מבצע 'עופרת יצוקה'. הניסיון והחוויות שצברתי מאז סייעו לי בהחלטה לעבוד בתחום משאבי אנוש, בו מצאתי עניין רב. יצא כך, שאחרי כל מלחמה חוויתי שינוי משמעותי בחיים. בינתיים, אני נמצאת 154 ימים ברצף במילואים", נכון למועד עריכת הכתבה, "והשחרור רחוק מהאופק. יש עדיין 45 חיילים מאושפזים, וההמשך תלוי בפעילות ובהתפתחויות". זוגיות בתקופת מלחמה ובמילואים רעות מספרת: "היו ימים שעודד חיכה לי בבית וכשאני הגעתי הוא מיד הלך, הספקנו לחלוק "כיף" בהחלפת המשמרות עם אביב". שלושת הילדים הגדולים של עודד גם הם משרתים בצבא. הבת משרתת במג"ב כחובשת. בשבעה באוקטובר לקחו היא וחבריה ליחידה חלק בלחימה קשה, במהלכה טיפלה בפצוע שפונה לבית החולים סורוקה, והיתה עדה למות חברתה לצוות. הבן הבכור לוחם בסדיר ביחידת 'כפיר' וגויס תחילה לצפון ובהמשך לעזה. השלישי שרת שנה ב'כפיר' ועבר מלוחמה לבסיס שדה תימן. "ואביב, הבת הקטנה שלנו, היא הלוחמת האמיתית מבחינתנו", הם אומרים סימולטנית. שניהם מכירים תודה למקום העבודה שנותן להם את הכבוד ואת האפשרות לשרת כל התקופה הזאת במילואים. האם בכל הכאוס נתקלתם בסיפורים יוצאי דופן? "יום אחד אני רואה את רעות עם מדים רחבים שנראו עליה כמו שק. התברר שבטעות היא לקחה לי את המדים. זה היה משעשע כי בדרך כלל היא אוהבת להיות מתוקתקת. בכלל הכביסה פה היא כל הזמן סביב מדים". "להבדיל" מוסיפה רעות "רשמו אותנו ברגע האחרון לסוף השבוע של הוועד באילת. קשה מאוד לתכנן והכל תלוי אירועים. אותו יום חמישי היה יום כזה קשה. רצינו לצאת מוקדם לאילת ופתאום הגיע מסוק ואני קולטת את המשפחות המודאגות... המתנו לחייל שהגיע בהכרה מלאה ודיבר עם אימא שלו, ולעוד חייל שהיה ללא הכרה. שניהם נכנסו לטיפול חירום. כשהרופא יצא הוא אמר שהחייל שהיה בהכרה נפטר. זאת הייתה הפתעה גמורה. ישבתי בחדר עם המשפחה, כשהרופא הודיע להם שהילד שלהם לא שרד. עם המטען הזה נסענו לאילת. הגענו בתשע בלילה באווירה קשה ובלבטים אם בכלל כדאי לנסוע. לקח לי זמן להיכנס לאווירה אבל זה היה חשוב להחליף כוחות ולשהות בקרבת אנשים אחרים". לו מישהו משניכם היה נדרש לוותר על המילואים, מי זה היה? עודד: "עד גיל 49 המילואים היו חובה עבורי. מגיל 49 אני משרת בהתנדבות )אחרי החתימה זו מחויבות(. אצל רעות לעומת זאת כל השירות בהתנדבות. הנושא אכן עלה בשבועות הראשונים, כשלאביב היה קשה ששנינו לא בבית והיא בכתה ונלחצה. כל אחד מאתנו לא הצליח להשתחרר אז החלטנו שנעבור את פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 61

השבוע. וכך עבר עוד שבוע ועוד שבוע ובלי לשים לב משכנו חמישה חודשים". מה זה עבורכם להיות מילואימניק? עודד: "אני לא יודע אם הייתי מסוגל לא להיות במילואים בתקופה הזאת. לא יכולתי להמשיך בשגרה הרגילה. רציתי והיה לי חשוב לתרום את חלקי הקטן, אחרת לא הייתי סולח לעצמי. ספציפית במקרה הזה, המדינה הייתה זקוקה לכל עזרה ורציתי להיות חלק מהעשייה". גם רעות באותה עמדה: "עבורי זו זכות וכבוד גדול ולא הייתי רוצה להיות במקום אחר. אני מרגישה שאני חיונית, מועילה ותורמת. כל החיילות שלי מילואימניקיות; חלקן מורות שנאלצו לעזוב באמצע שנת הלימודים את ילדי הכיתה, אמהות שעזבו את ילדיהן. כולן התגייסו בגלל המצב - לתמוך בפצועים ובמשפחותיהם. זה צו השעה". מהן התובנות שלכם אחרי חמישה חודשים? עודד: "תובנה עיקרית: שיש לנו עם נהדר! אני הרבה בדרכים ובכל צומת, בכל תחנה, אני פוגש הירתמות בלתי מתפשרת - גם במילואים וגם בעורף. גלי התרומות של האוכל, התמרוקים, הביגוד, הספרים.... פשוט עם ישראל ביופיו. יש לנו צה"ל חזק - ראיתי את זה במלוא הדרו. כוח עצום. המפגש עם כל החיילים מרגש. אני שומע סיפורים רבים, חלקם סיפורי גבורה חלקם כואבים. עם ישראל חי!" "מרגע הארוע אני חווה בעיקר כאב ותסכול. לא מצליח להבין איך הגענו למצב הזה, אבל קטונתי. ברמה האישית, ללא העזרה של המשפחות והחברים לא היינו יכולים להיות במילואים". רעות, שנמצאת עדיין במילואים ולא רואה את האופק: "התובנה הראשונה שלי היא שאנחנו עם חזק ומדהים ויפה. חיילים שעוברים שיקום ממצב שבקושי עומדים, ואחרי חודשיים כבר רצים במסדרונות. יש על מי לסמוך בשטח. האימהות שמחזקות אותנו ונותנות לנו כוח. משפחות שלא ראו את הילד חודשים מקבלות אותו חי, וגם אם הוא פצוע קטוע יד, הן אסירות תודה, הן לביאות חזקות. את כולן מלווה תחושת שליחות והן מבינות שהבן שלהם הוא חלק מהעניין". איך הילדים שלכם תופסים אתכם ומה התגובות מהסביבה? עודד: "סביב הגיל שלי יש הרבה הערות: 'מה אתה עדיין עושה מילואים?' אבל הרוב מפרגן. בי זה מעורר גאווה שאני בין אלה שעדיין חיוניים ותורמים. הילדים כולם במילואים או בצבא, ואמנם לא יצא לנו לדבר על זה, אבל אני מניח שהם מעריכים אותי על כך. גם הקטנה בכתה 'אבא אל תלך,' אבל לאחר שהסברנו לה היא הבינה. הפרידה היא הדבר הכי קשה כי היא לא יודעת מתי אחזור. אני מגיע מימים קשים גמור ובבית זו הנחמה שיש לנו - הילדה שרוקדת ומחייכת". רעות: "יש לי באופן אישי קצינת חוסן בבית שקוראים לה אביב והיא בת ארבע וחצי. היא כבר הבינה שצבא ומילואים, זה לראות אותי פחות. מה שמעודד אותי זה שכשהיא תגדל היא תעריך". מהי הדרך שלכם לפרוק לחץ? רעות עורכת לנו סיור בביתם ואנו מגיעים לסטודיו הכושר שלה. "עד לפני המלחמה הסטודיו היווה פורקן עבורי, אבל בימים אלו הוא לא קיים. אני לא מוצאת פניות לזה עבור עצמי וגם לא לאימון של אחרות. הפורקן שלנו הוא ללכת לבילוי משותף, מסעדה, סרט, טיול של יום אחד. לפרוק, "לחפור" האחד לשנייה ולגשר על המחסורים". "עבור שנינו, כל זמן משפחה שווה זהב. רק שתבינו, ארוחה משפחתית ראשונה הייתה רק אחרי חודשיים". הקשר של שניהם עם העבודה נשמר במהלך המילואים. עודד ורעות קיבלו שוברים לפינוק, נשלחו להם שוקולדים. וועד המח"ר, הוועד ששניהם משתייכים אליו, דואג ליצור איתם קשר בתדירות שבועית לשמוע מה שלומם. רעות: "זכיתי לארח את המטה של אגף התפעול, שבו אני משמשת כמנהלת משאבי אנוש. הם אספו כסף למארזים לחיילים. הכרתי להם את המשפחות והחיילים. זה היה מרגש ברמה האישית והמקצועית". זוג אחד, במקום אחד קטן, מכיל בתוכו את כל ישראל הגדולה והיפה. 62 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

הסחלב של יונת ז"ל ודרור אור הסחלב פורח פעם בשנה למשך מספר חודשים. לאחר שפרחיו נובלים הוא אוגר אנרגיה כדי לפרוח שוב בעונה הבאה. הסחלב, שככל הנראה היה תלוי בבית. נמצא לצד חלון שבור. משם נאסף.

ביום שבת, השבעה באוקטובר 2023 ,התעוררנו כמו כולם בסביבות השעה 30:6 להדי פיצוצים חריגים ודיווחים מדאיגים מאזור עוטף עזה. דקות ספורות לאחר מכן כבר התחילו להגיע למסכים סרטונים שהמחישו לכולנו את גודל האירוע שאליו נקלעה מדינת ישראל. בשלב שבו רוב תושבי הדרום הסתגרו בבתיהם, גילו אזרחים־ גיבורים יוזמה ויצאו לשטח לסייע לתושבי העוטף בכל דרך אפשרית, חלקם חילצו פצועים וניצולים תחת אש, אחרים השתתפו בלחימה והיו כאלו שסייעו בטיפול וניוד הפצועים. עבור עשרות לוחמי יחידת הלוט"ר של קמ"ג – הייתה השעה הראשונה מורכבת ביותר. בעוד 3000 מחבלים פולשים לכ־21 יישובים בדרום, היה עליהם לקבל החלטה לא פשוטה בדילמה משולשת: מצד אחד, הרגש שמצווה להישאר ולהגן על בני ביתך בד' אמותיך או לחבור לכיתת הכוננות היישובית, להגן ולהדוף בימים הראשונים שאחרי השבת השחורה, כשאנשים פחדו לצאת לעבודה והסתגרו בבתיהם, עובדי קמ"ג המשיכו להגיע לעבודתם, שלא נעצרה לרגע וזאת גם הודות לתחושת הביטחון שהשרו עליהם אנשי יחידת לוט"ר )לוחמה בטרור( כששמרו לאורך כל הדרך לעבודה וממנה. מי הם אנשי היחידה ומה מעשיהם? על כך בכתבה שלפניכם. יחידת הלוט"ר, קמ"ג אלירן ז' 64 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

פלישות; מצד שני, האינסטינקט, המבוסס על יכולת מוכחת, הדוחקת לקחת את הנשק האישי ולנסוע בדרך המהירה ביותר לאזור הסכנה כדי לסייע ככל האפשר לאזרחים הנמצאים תחת סכנת חיים מידית; ומצד שלישי, השכל שמבקש לפעול כפי שהוכשרת, להגיע במהירות לקמ"ג ולחבור לכוחות נוספים בביצוע פעולות הגנה על המתקן השמור ביותר במדינה. מיותר לציין שכבר בשעה 30:8 התייצב כוח ראשוני בקמ"ג, ודקות ספורות אחר כך מדד הנוכחות עמד על %90 .הבודדים שלא התייצבו החלו בפעולות הגעה – חלקם מאילת והצפון וחלקם בניסיון למצוא כרטיסי טיסה מחו"ל. ועד רגע זה משרתים עדיין חברים מלוחמי היחידה במילואים מתחילת הלחימה, כבר מעל 155 יום ברצף. בחודשים הראשונים למלחמה שהו כל לוחמי היחידה בקמ"ג 7/24 ,מלבד חופשה קצרה בת 24 שעות בשבוע להתרעננות. בשיא הלחימה "סגרו" הלוחמים למעלה משלושים ימים ללא יציאה לבתיהם. אני גאה להציג בפניכם את היחידה ואת לוחמיה )שהם המרכיב העיקרי להצלחתה( ואת הישגיה ביצירת רציפות תפקודית והגנה על עובדי הארגון. בזכותם מאות עובדי הארגון יכולים להמשיך לעבוד בתקופה המורכבת ביותר בחמישים השנה האחרונות במדינת ישראל. קצת היסטוריה היחידה ללוחמה בטרור של קמ"ג )שנקראה תחילה הילב"ט( הוקמה בשנות השבעים על בסיס מתנדבים למטרת מענה ראשוני לאירוע פח"ע בקמ"ג. היא הייתה מורכבת מעובדי קמ"ג מכל הגילים בוגרי יחידות קרביות, שנפגשו כמה פעמים בשנה לצורך ריענון, אימוני ירי, תרגילים וכוננות. בשנת2010 התחילו באגף הביטחון לגבש תוכניתלהתמקצעות היחידה והקמת כוח צבאי מוסדר תחת פקודות צה"ל ונוהלי מלמ"ב ורק בשנת 2015 הבשילו התנאים והוחלט על הקמת צוות לוט"ר מקצועי ומוכשר במסגרת צבאית. לטובת הנושא יצא בקמ"ג 'קול קורא' לגיוס לוחמים ולוחמות לשורות היחידה. לאחר הליך מיון וגיוס ארוך שכלל ימי גיבוש ותהליכי מיון, גויסו ליחידה עשרות לוחמים. זמן לא רב אחר כך נפגשו הלוחמים לאימון הקמה מפרך ומורכב. הלוחמים עברו הכשרות ייחודיות בנושא התערבות פח"עית להתמודדות עם מגוון אירועים ותרחישים מורכבים. בנוסף הוכשרו הלוחמים לשימוש באמצעים ייחודיים לפריצה, לחימה, צליפה, קרב מגע, השתלטות וניהול אירוע בני ערובה בהיבטי משא ומתן. אימון ההקמה המפרך קיבל ליווי של מומחי תוכן רשמיים במדינה מעולמות הלוחמה בטרור. כדי לשמר את היכולות הללו מחויבים לוחמי היחידה לשמור על כשירות מינימלית של 15 ימי אימון בשנה, במסגרת ימ"מ, בהם הם משפרים ומשכללים את מיומנותם בכל התחומים. בשנת 2021 התרחש אירוע מכונן בהתפתחות היחידה – מבצע 'שומר חומות'. בתוך האירועים הקיצוניים זיהו מפקדי היחידה ומנהל קמ"ג דאז את הצורך להכשיר את הלוחמים ליכולות מיוחדות לשמירה על הסדר הציבורי וטיפול באירועי הפרת סדר במתאר אזרחי. גם כאן הוקפצו לוחמי היחידה מבתיהם על מנת לאבטח את עובדי הקמ"ג בצירים עד להרגעת הרוחות במדינה, ובכך אפשרו את היכולת של קמ"ג לשמר את הרציפות התפקודית שלה ללא פגיעה. האירועים הבהירו לכל מקבלי ההחלטות את הצורך ביחידה מיומנת ומאומנת היטב שתשמור על ביטחונם של עובדי הקמ"ג לא רק בין כותלי הגוף הביטחוני אלא גם מחוצה לו – בדרך אל העבודה וממנה. הדרך להכשרה הנכספת לוותה בקשיים רבים, שנפתרו רק ביום שבו ישב מנהל הקמ"ג עם מפקד מג"ב פנים אל פנים. השניים הסכימו על חשיבות המהלך ומכאן הדרך נסללה במהירות. בתוך חצי שנה הורכב קורס שיטור ייעודי ללוחמי היחידה, שלאחריו, מתוקף חוק ומעמד מוסדר, הם רשאים בעתות חירום לטפל גם באוכלוסייה אזרחית עם סמכויות שיטור מלאות, ובהן טיפול בהפרות סדר אלימות. המהלך זיכה את מפקד היחידה בפרס ראש מלמ"ב היוקרתי. אחרי מבצע 'שומר חומות', מאי 2021 ,הגיע גם מבצע 'עלות השחר' ברצועת עזה, אוגוסט 2022 ,וכמובן יום שבת, השבעה באוקטובר. לכל האירועים האלו מכנה משותף אחד – לוחמי היחידה הוקפצו מבתיהם ובתוך שעה עמדו על המשמר והחלו בביצוע משימותיהם. כאמור, היחידה מורכבת מעובדי הקמ"ג מכל הסקטורים והמקצועות הקיימים – מהנדסים, מפעילים, רתכים, חוקרים, אנשי סייבר וביטחון, חשמלאים ומכונאים, כולם פועלים בתעוזה, בנחישות, במצוינות, מתוך רעות ותחושת שליחות אמיתית. כל התכונות האלו יוצרות מארג אנושי יוצא מן הכלל שמוביל את היחידה למצוינות במימוש ייעודם העיקרי - רציפות תפקודית מלאה בה עובדי הקמ"ג יוכלו להגיע לעבודה ולבצע את תפקידם בתחושת ביטחון מלאה. אנו נמשיך לבצע את שליחותנו על הצד הטוב ביותר בכל מצב ואתגר שאליו נידרש, כפי שעשינו עד כה בשבילכם. לכן, בפעם הבאה שתפגשו את אנשי הלוט"ר בחדר האוכל, ביחידה, בהסעה או בשער הכניסה לקמ"ג – פשוט תגידו להם תודה. פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 65

אביעד ש' השבת של השבעה באוקטובר תפסה אותי, כמו את כל עם ישראל, כאשר האזעקה פילחה את השקט. התעוררתי לבלבול מוחלט ולאחר צפייה והתעדכנות בערוצי הטלוויזיה והיחשפות לגודל האסון הבשילה בי החלטה לעשות מעשה. קראתי פוסט בפייסבוק של דורון אלבז, שקרא לאנשים לבוא להתנדב לצייד חיילים במצרכי מזון. אספתי מכל הבא ליד ונסעתי אליו עם שקיות מלאות. הייתי הראשון מני רבים אצלו, והוא כינה אותי 'החייל מספר 00001 'וצילם קופסת תירס ושמפו לפוסט הבא שלו בפייסבוק. הוא אמר שמזה הכול מתחיל. ישבנו ביחד לגלגל רעיונות. תוך כדי התארגנות הגיע אלינו זוג שהצליח להימלט מפסטיבל נובה, ומהם שמענו את תיאורי הזוועה. ככל שחלפו השעות הגיעו עוד ועוד מתנדבים ומהר מאוד הבנו שהמיזם ההולך ונרקם יצריך מקום גדול. יצרנו קשר עם בעלי אולם 'אגמים' בבאר שבע שהקצה לנו חלק מהאולם לטובת אחסון וחלוקת התרומות שהגיעו בכמויות - מאות אנשים עם עגלות עמוסות במצרכים מכל טוב שרכשו למען הלוחמים. דורון היה אחראי על קשרי החוץ עם המוסדות, הצבא וכדומה, ואני הייתי אחראי על כל מה ומי שמגיע אלינו, כולל ניהול מערך של כ-300 מתנדבים, ארגון המלאי, מיון וסימון המוצרים. כבר בשבוע הראשון המערך הפך להיות ממוחשב. דרך אפליקציה יעודית הקצינים והרס"פים בשטח הזמינו את הציוד והמזון שהיו נחוצים להם. הגיעו אלינו טבחים, שפים של מסעדות, שבישלו בשתי משמרות. בכל יום הוצאנו כ-000,20 מנות חמות לחיילים בכל גזרת הדרום. מלבד אוכל התרמנו גם כמויות של ביגוד, נעליים, מעילים, קסדות, מדים וטואלטיקה, ועוד ציוד צבאי שהיה נחוץ ללוחמים. עבדנו באופן הזה כעשרה ימים, ודאגנו לספק מזון ובגדים גם למשפחות המפונים, שיצאו מבתיהם עם הבגדים שלגופם בלבד. הלחימה בדרום הפכה אותנו למרכז ההתנדבות הלוגיסטי הגדול ביותר, שאליו זרמו מרבית התרומות, הציוד והמתנדבים מכל הארץ. החמ"ל הדרומי 66 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

לאחר עשרה ימים צצה בעיה – המקום לא היה ממוגן, ובהוראת פיקוד העורף נאלצנו לסגור את המתחם. חיפשנו בקדחתנות מקום חלופי, ולבסוף, בעזרת חברי יוסי בן ישי, התמקמנו בחניון התת קרקעי של בניין חדש באזור התעשייה עומר. בסמוך לו היה שטח ריק ובו הקמנו מטבח שדה ותחנת הסעדה וריענון לכוחות הביטחון, שכלל גם מקומות לינה ללוחמים טרם כניסתם לעזה. גם מיטות מאולתרות הכנו להם ממשטחים כדי שלא ישנו על הרצפה. השמועה על המיזם 'עשתה לה כנפיים', ולמקום הגיעו שרים, חברי כנסת, רבנים ואנשים רבים וטובים שביקרו ותרמו ברוחב לב. אמנים שהגיעו הופיעו בפני החיילים. גם כיום, לאחר כחמישה חודשי לחימה, המיזם שהקמנו עדיין מספק את צורכי החיילים, אם כי בעצימות נמוכה יותר. פרט אליי, לעובדי הקמ"ג הייתה מעורבות רבה במקום. כך למשל, יחידה שלמה של עובדים הגיעה להתנדב במתחם, וכן סיפקנו מזון וציוד לעשרותעובדי קמ"ג המגויסים וסייענו למשפחותיהם. אני חש זכות גדולה לקחת חלק בעשייה למען עמי, יחד עם שותפיי וחבריי לעשייה ולעבודה. אלו ימים כואבים וקשים, אבל זוהי גם שעתו היפה של עם ישראל. פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 67

בתחילת היום ניתן לנו הסבר מעניין על הקמת המשק ואופי העבודה שנדרש לבצע. חברנו לקבוצת מתנדבות נוספת - בנות מדרשה, וחילקנו בינינו את העבודה. בצהריים ארגנו 'על האש', ואלינו הצטרפו גם בעלי המקום ומתנדבים נוספים. ביצענו עבודה מאומצת, קשה פיזית, היינו כוח מצומצם על משק ענקי. הרגשנו שבעלי המקום ממש זקוקים לידיים עובדות, וחיכו לנו בציפייה והתרגשות. יצאנו עם סיפוק גדול של נתינה - עבודת כפיים ושותפות בתקומה. תודה רבה על ההזדמנות שניתנה לנו לתרום מעט מעצמנו, יצאנו נרגשים. מסיק זיתים בחוות קרן עדי א' בתאריך 5 בדצמבר 2023 יצאנו להתנדבות במשק חקלאי בחוות קרן. עושים טוב ביחד כחלק מערך ההשתלבות והסיוע לקהילה, מעודדת קמ"ג בימי שגרה את עובדיה להירתם ולסייע בעשייה חברתית לקהילה. העובדים משתתפים בפעולות התנדבות קהילתיות בנוסף לעבודתם. ובעת חירום ביתר שאת - קמ"ג פועלת לחיזוק החוסן החברתי־קהילתי ומאפשרת לעובדיה להירתם לסיוע. במסגרת זו, עובדי היחידות הפשילו שרוולים ויצאו לשטח. הנה מקצת הפעילויות של היחידות וחוויות מהן: זאת הייתה עונת מסיק הזיתים ואנחנו סייענו בפעילות המסיק, מניעור העצים ועד לאיסוף הזיתים למיכלים. המשק ממוקם בין מצפה רמון לשדה בוקר, רחוק מאזורי הלחימה, כך שהרגשנו בטוחים. בעל המשק גויס למילואים בעזה ואחותו הצעירה, מהוד השרון, יחד עם חבריו של אחיה החליטו להמשיך את הפעילות בחווה ולגייס מתנדבים. חלקת החצילים והדלוריות בחממות מושב נחלה מירב ו', מעין ד', עידן ס', פנינה ג', רן א', שי ב' ב-30 בנובמבר 2023 יצאנו להתנדב במושב נחלה. הגענו בשעות הבוקר ברגשות מעורבים - צער גדול על אשר ארע לנו בשבעה באוקטובר, יחד עם מוטיבציה והתרגשות להתנדב ולתרום. את פנינו קיבלו רכזת המתנדבים והבעלים של המשק, שחילקו לנו משימות. לשמחתנו, זכינו ליום שטוף שמש. עלינו על העגלה ונסענו עם אחד העובדים לחממות. התחלנו בניכוש וניקוי חלקת החצילים, במזמרות ומגרפות. אחר כך עברנו לטפל בדלוריות שכבר נקטפו, וניקינו אותן כדי שיהיו מוכנות למשלוח. הוצפנו תחושת שליחות גדולה ולבנו התמלא גאווה. אין לנו ארץ אחרת ורק ביחד ננצח! 68 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

קטיף עגבניות במושב מלילות עדי ג' עם פרוץ המלחמה, מספר לא מבוטל של חברי המחלקה שלנו גויסו למילואים בתפקידי מפתח ותרמו רבות למאמץ המלחמתי. התחושה הקשה, בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והרצון הרב לתרום ולתת את חלקנו כמו חברנו, הביא אותנו להתנדב בקטיף במושב מלילות. בעקבות המלחמה אנשי החקלאות נותרו חסרי אונים ללא יכולת לאסוף את היבול. ב-12 בדצמבר נסענו כלל המחלקה למושב מלילות, בצפון מערב הנגב, ליד נתיבות. יום ההתנדבות החל בתדריך קצר מטעם האחראים וקבלת הנחיות לעבודת הקטיף בצורה הנכונה. קטיף פלפלים חריפים במושב נחלה מורן מ' בחודש דצמבר יצא המטה המורחב של היחידה שלנו ליום התנדבות במושב נחלה, במשק לגידולי ירקות וירק שדה. הגענו לשם חודשיים לאחר שהחלה המלחמה. לחלקנו, יש בעלים ובנים המגויסים למילואים, כך שלצד תחושת הדאגה היה רצון גדול מאוד לעזור, וההתנדבות הייתה ברורה מאליה לכולם. עצם היכולת לעזור לאחר בעת הזו, הטעינה את כולנו באנרגיות חיוביות ונתנה תחושת סיפוק גדולה. ביום ההתנדבות סייענו בקטיף פלפלים חריפים. כולם עבדו בשיתוף פעולה מלא כדי לעזור למשק שנמצא בקשיים עקב המצב. יום ההתנדבות היה יום מגבש ומצחיק, ושבירת השגרה הלא פשוטה שאנו עוברים היוותה עבורנו משב רוח רענן. כולנו הרגשנו שניתנה לנו הזכות לעזור ולסייע. לסיום, ניצלנו את ההזדמנות לארוחת צהריים משותפת ומגבשת במיוחד. קטיף העגבניות התרחש על רקע ההפצצות הרבות שבעזה, מה שהוסיף לתחושת השליחות שלנו. במהלך היום נפגשנו עם מתנדבים מקבוצות שונות, כמו עובדי בית החולים סורוקה שבאו לסייע בדיוק כמונו. יום ההתנדבות היה יום מלא בעשייה, ונתן לנו תחושת סיפוק מדהימה. ההבנה שגם אנו תורמים בדרכנו שלנו הייתה עילאית. בנוסף לתרומה שלנו, זכינו ליום גיבוש מחלקתי, העברנו את היום בצורה חווייתית ומהנה. סיימנו אותו לאחר שהעמסנו 10 טון עגבניות, עם ידיים שחורות ולב חם. פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 69

שפרה ז' הגענו למושב תלמים ברכבים הפרטיים, ולאחר ארוחת בוקר משותפת התחלנו בקטיף הלימונים. מילאנו יחד מכולות גדולות מתוצרת הפרדס. זה היה יום חווייתי, מגבש ומעצים בתקופה הכל כך קשה במדינה בכלל, ובעוטף בפרט. שמחנו לתת מעצמנו ולהועיל במשק של ארז. קטיף לימונים במושב תלמים, המשק של ארז ארז דאג לנו לשק תפוזים ומסחטה, לשתיית מיץ תפוזים טרי. סיימנו את הקטיף ויצאנו לארוחת צהריים מאוחרת בנתיבות, לחיזוק בעלי העסקים. קיבלנו תודה ענקית מארז, על העזרה הרבה שהגשנו לו. קטיף כרוב במושב פטיש עדי א' ב-6 בדצמבר יצאנו עובדי היחידה ליום שכולו התנדבות ותרומה לחקלאות הישראלית. פתחנו את הבוקר בפיקניק בשדות הכרוב במושב פטיש, ולאחר מכן התחלנו בעבודה. קטיף, קטיף וכמה שיותר. מדובר בתקופה שלא היו כמעט ידיים עובדות בחקלאות, והתרומה שלנו הייתה ממש משמעותית ומורגשת. עבדנו בכל הכוח והתמלאנו סיפוק אדיר. סיימנו את היום עם שדות ריקים מכרובים, והמשלוח יצא לרשתות השיווק. המחמאות והתגובות היו מדהימות. אנחנו נטענו בכוחות, וחזרנו מלאי אנרגיה לעשייה שלנו. 70 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

איך אתה קורא לעצמך, גנן? "במקור אני חקלאי מקיבוץ סעד. גדלתי בסעד ועבדתי בגד"ש )גידולי שדה(; גזר, תפוחי אדמה וחיטה. תכננתי להיות חקלאי. למדתי בתיכון המשותף של הקיבוץ הדתי בקבוצת יבנה, שירתי בגולני ולאחר השחרור ב-1979 ,הייתי שותף עם חברים בני הקיבוץ הדתי בהקמת קיבוץ עירוני משימתי בירושלים, קיבוץ 'ראשית' שקיים עד היום". קיבוץ עירוני?... "זה נשמע מוזר, אבל הקיבוצים הרי הוקמו כדי להתמודד עם המשימות הדחופות של העם והמדינה - פעם המשימות הדחופות היו התיישבות על הגבולות ובפריפריה, היום, לאחר המלחמה, אולי זה שוב חזר. אבל בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים חשבנו שלתנועה הקיבוצית יש משימה לאומית חשובה של התיישבות והתערות בתוך הפריפריה החברתית של המדינה, בשכונות מוחלשות בערים הגדולות. בירושלים פגשתי את אשתי הנפלאה דבי, שהתחברה לקיבוץ, והיא ציונית אקטיביסטית ויזמית חברתית. לאחר שהתחתנו נשארנו עוד כמה שנים בקיבוץ העירוני ראשית, שהתנהל כמו קומונה. הקמנו קבוצת בניין, למדנו להיות טפסנים ובין היתר עבדנו ברובע היהודי ובנינו את הקשתות של הקארדו בעיר העתיקה בירושלים. לאחר כמה שנים של עבודה בבניין התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית ביולוגיה ומדעי כדור הארץ, ובמקביל עבדתי בגן הבוטני בגבעת רם והתוודעתי לעולם הגינון. ב-1986 סיימתי את הלימודים ורציתי מאוד לחזור לסעד. דבי הסכימה לניסיון, אבל לאחר שנה בקיבוץ 'אנחנו החליטה' ]מדגיש דוד בחיוך[ לעזוב את סעד ולעבור לירוחם. הבחירה בירוחם היתה בגלל חברים ותיקים שהיו לדבי במקום, ובעקבות עבודתה בהדרכה עם גרעיני נח"ל של תנועת בני עקיבא במקום. חשוב לי להזכיר כאן שתי דמויות מסעד שהשפיעו עליי במיוחד: יעקב קיני )קיבוס( ז"ל, גנן הקיבוץ, שהפך גבעה חשופה בנגב לגן פורח, וד"ר אלי שלוין יבל"א, חקלאי ומדען, מורי ורבי בעולם העבודה והחקלאות. דבי אשתי היתה שותפה בהקמת עמותה לתיעוד ירוחם, ואחרי רצחרבין, בהקמת ביתמדרש פלורליסטי בשם 'במידבר', שיצר חיבורים בין אוכלוסיות שונות בנגב. היום העמותה מפעילה גם תיירות קהילתית ותכניות רבות עם עולים מחבר העמים ועם הבדואים. בין השאר, הוקמה חווה חקלאית משותפת לירוחם ולכפר הבדואי השכן רחמה. יחד עם שותפים הקמתי לפני כמה שנים קבוצת 'נאמני עצים' שפועלת מול המועצה והתושבים לעידוד שתילה וטיפוח עצי צל בירוחם". איך הפכת מחקלאי ופועל בניין לגנן? "כשהגענו לירוחם לא הייתה כאן עבודה בחקלאות, ועשיתי הסבה לתחום הגינון. היה בזה אלמנט של ויתור. שגור בפי הגננים המשפט 'כל גנן הוא חקלאי מתוסכל' - לגבי זה נכון. חקלאי עובד בצורכי קיום, גנן עוסק במותרות. אולי משום כך גינון פרטי פחות מושך אותי, גינון ציבורי מתאים לי יותר, בעיקר טיפוח עצי צל גדולים שהם צורך קיומי במדבר". ואיך הגעת לקמ"ג? "עבדתי במחלקת הנטיעות של עיריית באר שבע ובמקביל הקמתי עסק פרטי שנקרא 'עץ הדעת – קבוצת גננים ירוחם'. עבדתי עם שותף בשם שאול אלמקייס )בנו של שלמה אלמקייס ז"ל מדימונה, מוותיקי העובדים בקמ"ג(. עבדנו בעיקר עבור מוסדות. אחרי כמה שנים עזבתי את העבודה בעירייה חקלאי, טפסן ולבסוף גנן גשם מלווה אותי כל הדרך למשרדו של דוד ג'. מערכת השקיה אלוהית לכבוד הגנן של קמ"ג, ולא סתם הוא קורא למקום גן. רוני נ' זרקור על... דוד גול פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 71

והתחלתי לעבוד בחצי משרה ברשות שמורות הטבע, בשיקום נופי של מכרה הפוספטים במכתש הקטן. במסגרת 'עץ הדעת' היה לנו חוזה לאחזקת הגינון בפארק רותם ותחזקנו אותו בפארק מספר שנים. ב-1993 פרש לפנסיה חיים דהן, שהיה מנהל הגינון בקמ"ג. בני אורמן היה אז מנהל החצר בקמ"ג ושמע מדב אברמוביץ, מנהל הפארק באותן שנים, שיש לו קבלן גינון טוב בפארק. בני בחן אותי ואז הציע לי את תפקיד מנהל הגינון, וגייס אותי לקמ"ג. אפשר לומר שעליתי מדרגה – ממכרה הפוספטים במכתש הקטן למישור ימין שמעליו. סגרתי בשמחה את העסק, התפטרתי מעבודתי ברשות שמורות הטבע והפכתי לשכיר במשרה מלאה בקמ"ג. היום אני יודע שהעבודה כעצמאי לא התאימה לי. עבדתי קשה ובקושי התפרנסתי. כעצמאי הייתי עבד לעבודה, וכשעברתי להיות שכיר יצאתי לחופשי". איך היה עבורך המעבר הזה? "חד. כשהגעתי לגינון בקמ"ג לא מצאתי תוכניות עבודה, תוכניות צנרת או תוכניות השקיה. המשימה הראשונה הייתה לתכנן ולבצע מערכת השקייה מודרנית. גן מדבִרִ י מחייב השקיה מסודרת. אין עץ שיכול להתקיים על 80 מ"מ של גשם; כמות הגשם השנתית באזור. כל פרח, כל שיח וכל עץ חייב השקייה לכל חייו, זה תנאי לשגשוג גן במדבר. שנות התשעים היו שנות בצורת ומחסור גדול במים. בשנים אלו הוחלט על הקמת מתקן לטיהור השפכים הסניטריים של קמ"ג, וניצול השפכים המטוהרים להשקיית הגן. בתחילת שנות האלפיים הוקם המט"ש, והחל מ-2004 הגן מושקה במי קולחים. יחד עם אבי ח' ואפרים ט' בנינו רשת השקיה חדשה ונפרדת למי הקולחים, ובהמשך רכשנו והתקנו מערכת בקרת השקיה משוכללת, כזו שיודעת לתעד ולדווח על כמויות של מים ועל תקלות; מערכת עם בקרת ספיקה, שיודעת גם לסגור את הברז כשיש פיצוץ מים גדול". מה במוקד העשייה? "שתילה של הרבה מאוד עצים, שיחים וגם מדשאות. הרחבנו את שטחי הגינון וחידשנו חלקות מוזנחות, כולל תיעוד מפורט של האינוונטר הצמחי בגן. אולי פעם בימות המשיח, גן קמ"ג יהפוך לגן בוטני מדברי. מבחינתי, העצים חשובים יותר מכל מבנה בחצר. גידולם וטיפוחם הם העבודה החשובה ביותר. שמנו דגש מיוחד על שתילה של עצי צל גדולים, שהם צורך קיומי במדבר. עצים גדולים מחייבים סבלנות. מאיר שלו כבר כתב בספרו הנפלא 'גינת בר' שהוא מגדל צמחים בגינתו, והיא מגדלת בו סבלנות. דשא שותלים ולאחר שבועיים כבר נהנים ממנו, שיחים נותנים תוצאה תוך שנתיים שלוש, אבל עצי צל ממלאים את מטרתם רק לאחר עשר או עשרים שנה, תלוי במין העץ, במיקום ובזמינות המים. עצי ה'מיש' למשל, ששתלנו ב-2008 בשדרה הראשית בקמ"ג, מתחילים רק עכשיו, לאחר שש 72 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

עשרה שנה, לתת צל משמעותי למדרכות בקמ"ג. בתחילת שנות האלפיים הבנו שאנחנו צריכים ליווי מקצועי, ובחרנו בגלעד אטקס, אדריכל נוף מצוין תושב הנגב. במשך כעשור עבדנו מולו. גלעד הכין תכניות לפיתוח נופי של חלקים מרכזיים בגן, וכעשור נוסף לקח לנו ליישם ולבצע את התוכניות הללו". אני רואה אותך לא פעם עומד ומרסס "נכון. ריסוס קוטלי עשבים זו הדרך היעילה ביותר לטפל בעשבים בגן גדול. האלטרנטיבה לריסוס היא עישוב ידני או כיסוח בחרמש מוטורי, ואלה עבודות המחייבות מספר עובדים גדול יותר ממה שיש לנו. אולי כאן המקום להזכיר שלמרות מספר העובדים המצומצם אנחנו מבצעים עד היום את כל עבודות האחזקה והפיתוח בכוחות עצמנו. רק לגיזום דקלים ועצים מסוכנים אנחנו נעזרים בקבלנים. אנחנו יודעים להעריך את זה - אין כמעט עוד רשויות או מפעלים כמו קמ"ג, שעובדי הגינון הם עובדי מפעל לכל דבר. הלוואי וקמ"ג תשמור על צוות הגינון גם בעתיד". שמתי לב לתופעה מעניינת של עצים מסוימים. הם עקומים ונוטים לצד מסוים "נכון. בנגב בכלל ובקמ"ג בפרט יש רוחות מערביות חזקות, בעיקר בשעות הצהרים והערב. עצים חדשים חייבים תמיכה בשנים הראשונות, עד להתעבות הגזע ולהשגת יציבות ועמידות בפני הרוחות. בכניסה החדשה ההולכת ונבנית בקמ"ג אנחנו משקיעים עבודה רבה בתמיכות לעצים החדשים שנשתלו, בגיזום ובעיצוב שלד העצים. טיפול נכון בשנות העצים הראשונות הוא ַַמפתח ותנאי לקבלת עצים גדולים, שגם אחרי עשרות שנים יהיו עמידים בפני רוחות ושברים". מי הם הגננים העובדים איתך? "בשנת 2000 פגשתי בסופר בירוחם ג'ינג'י גבוה בשם דותן ג', שסיפר שהוא אגרונום שעבר לירוחם. חיפשתי באותם שנים שותף לניהול הגן, והצעתי לו לנסות להתקבל לעבודה בקמ"ג. מהר מאד הוא הפך ליד ימיני, ולאחר כמה שנים הצעתי לו להחליף אותי בניהול הגינון. לשמחתי הוא הסכים וניהל את הגינון עד שנת 2016 .אלה היו שנים טובות עבורי, תקופה שבה התפניתי להשקיע יותר בטיפול מקצועי בעצים, בפיתוח ובייעול מערכות ההשקיה, בלימוד ובמעקב אחר הצמחייה בגן. דותן תרם תרומה עצומה לגינון בנושאים של ניהול מקצועי, לוגיסטיקה ומיכון, אבל ב-2016 הוא החליט לעבור לתחום אחר ואני חזרתי לנהל את הגינון. אני מדבר כבר שעה על עצמי, אבל את העבודה בגן לא אני עושה, אלא הגננים שעובדים איתי כבר שנים רבות. צוות הגינון המצומצם נושא בנטל הגינון, בעבודה פיזית בתנאי אקלים קשים של שמש יוקדת בקיץ וקור בחורף. חשוב לי להזכיר אותם בשמותיהם, לכל אחד מהם יש חלק ייחודי וחשוב בגן היפה שלנו: תודה לאבי ולאפרים שכבר הזכרתי למעלה, תודה לזבולון שוקר ז"ל שטיפל עשרות שנים בכל המיכון של הגינון, לשלומי ב' סגני אשר אחראי על הטיפול באשפה, בצמ''ה ובלוגיסטיקה, למקסים ו' נהג המשאית המסור, ליוסף מ' האחראי על כיסוח הדשאים, ליגאל ב' המבצע בפועל את רוב עבודות הגינון המקצועיות, לדויד מ', לציון צ' ולאילן ס', שעוזרים לנו בכל משימה נדרשת ובזכות מסירותם חצר הקמ"ג תמיד נקיה". ספר לנו על משפחתך "לדבי ולי יש שלושה ילדים. הבכורה מרים נשואה ליאיר פטרובר, עובד קמ"ג לשעבר. יש להם חמישה ילדים והם גרים בקרבתנו בירוחם. אשתי תמיד אומרת שנכדים קרובים זה 'טעם גן עדן'. יהודה בני נשוי לרעות, הם תושבי אמירים ויש להם תינוק חדש שנולד זה עתה. בני הצעיר שלומי גר בזיכרון יעקב וגם הוא גנן - אבל של ילדים... אבי חנן ז"ל הוא קורבן עקיף של המלחמה. מחבלים אמנם לא חדרו לסעד אבל הקיבוץ כולו פונה ביום ראשון בצהריים, ואבי לא הסכים להתפנות. לאבא היה פתגם ביידיש שהיה נר לרגליו: 'ארונות ישנים ואנשים זקנים אסור להזיז מהמקום'. אבא גם יישם את זה על עצמו; בחמש השנים האחרונות הוא לא ישן לילה אחד מחוץ לביתו בסעד. ביום ראשון אחה"צ אבא התקשר אליי ואמר: 'דוד, אני רואה עכשיו שנשארתי לבד בקיבוץ, בוא קח אותי אליך'. נסעתי מיד לסעד, והבאתי אותו אליי לירוחם. אחרי שבוע אבא נפל אצלי בבית, קיבל מכה קשה ובעקבותיה התקף לב חמור. מצבו הדרדר ולאחר כחודש בבית חולים הוא נפטר. אבא היה בן 92 במותו, צלול עד הרגע האחרון, ומותו היה מכה קשה עבורנו. אבל אבא נפטר בשיבה טובה וקברנו אותו כדרך העולם, שבו בנים קוברים את הוריהם, ולא להפך. בימים הנוראים האלה ידענו להודות גם על זה". כשהגיליון יצא אתה תהיה ממש לקראת פנסיה, מה התוכניות? "כנראה אמשיך לייעץ למחלקת הגינון באופן חלקי, עד שיימצא לי מחליף. אני חולם על הקמת בוסתן – יער מאכל בירוחם. שטח שבו אוכל לשתול עצי פרי, שהתושבים יטפלו בהם וייהנו מפריים. מקווה להיות מעורה יותר בגינון בירוחם, בעיקר בתחום העצים. אולי אגיע לסעד מפעם לפעם, לעבוד עם הגננים בקיבוץ ולחזור לגן ששורשיי נטועים בו. יום בשבוע הייתי רוצה ללמוד עם אשתי במסגרת כלשהי, יום בשבוע לטייל במסגרת כלשהי – אולי שביל ישראל, סוף סוף לעת זקנה, וכמובן, להיות יותר עם הילדים והנכדים. אני פורש עם הכרת תודה גדולה לקמ"ג. השקעתי את כל כוחותיי בעבודה אבל גם למדתי וקיבלתי כשם שנתתי, ובעיקר זכיתי לעבוד בתחום שלמדתי ובמקצוע שאני כל כך אוהב". . פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 73

בשנים האחרונות עברנו טלטלות לא קטנות: מגפת הקורונה; הפגנות וקיטוב בחברה הישראלית; מבצע 'שומר החומות'; אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' שמתנהלת ממש בימים אלו. אנחנו נחשפים לאירועי אלימות קשים מאוד, שלא נצפו כמותם בתולדות מדינת ישראל. האירועים הללו מציבים בפנינו אתגר – להצליח לשמור על הבריאות הנפשית שלנו ושל הסובבים אותנו. מלבד ההשפעה הברורה על הנפש, מצב ממושך של לחץ נפשי מדכא את פעילות מערכת החיסון ומעלה את הסיכון לחלות בסרטן, במחלות לב וכלי דם ובסוכרת מסוג 2 . כאשר אנחנו מרגישים מאוימים או חשים לחץ וחרדה, הגוף מכין את עצמו להתמודדות ומערכת העצבים הסימפתטית מופעלת בתגובת 'הילחם או ברח'. מתחיל תהליך של הפרשת הורמונים מההיפותלמוס במוח, אשר מגרים את בלוטת יותרת המוח - ההיפופיזה - להפריש הורמונים נוספים ובסופו, בלוטת יותרת הכליה מפרישה את ההורמון קורטיזול. בין יתר השפעותיו, הקורטיזול מעלה את לחץ הדם, מדכא את פעילות מערכת החיסון ומעלה את רמת הגלוקוז בדם, זאת כדי שהגוף יהיה דרוך ומוכן למאמץ פיזי, גם אם האיום ממשי וגם אם הוא לא. דמיינו שאתם חוצים את הכביש בזהירות הנדרשת, פתאום אתם שומעים חריקת בלמים ורואים מכונית מתקרבת אליכם במהירות, ולא נראה שתצליחו להימלט בזמן. גופכם נדרך, חושיכם מתחדדים ובפרץ של אנרגיה אתם מספיקים לזנק הצידה ולחמוק רגע לפני שהמכונית מגיעה. ניצלתם! אתם עדיין בחתיכה אחת, אבל נוטפים זיעה קרה ורועדים כעלה נידף ברוח. רק אז אתם מתחילים לתהות מה קרה, בעוד ליבכם עדיין פועם בפראות. התגובה שזה עתה חוויתם מתעוררת לנוכח סכנה גדולה שדורשת תגובה מידית, והיא נקראת 'הילחם או ברח' - 'Flight or Fight.' בחודשים האחרונים אנחנו חווים הרבה מאוד רגעים של לחץ, מתח, קושי, עצב, וחרדה. מה יכול לעזור לנו לשפר את מצב רוחנו ואת התחושה הכללית שלנו? מחקרים רבים בחנו את השפעתה של הפעילות הגופנית על רמת החרדה, הלחץ והמתח, ומצאו, בין היתר, כי פעילות גופנית בעצימות גבוהה, כמו ריצה, יעילה יותר בהפחתת חרדה בהשוואה לפעילות בעצימות נמוכה, כמו הליכה או אימוני גמישות. עבור אלו שביצעו פעילות גופנית בעצימות גבוהה, ההפחתה ברמות החרדה המשיכה להתבטא גם לאחר מספר חודשים מתקופת האימונים. יש לציין כי האימונים במחקרים לא היו ארוכים במיוחד, הם נעו בין 20 ל-30 דקות והתבצעו בין פעמיים לשלוש בשבוע. פעילות גופנית גם בזמנים קשים פעילות גופנית היא דרך נהדרת להפחית מתח וחרדה בחיים ולגרום לנו להרגיש חיוניים יותר, אבל יש כמה כללים שחשוב להקפיד עליהם כדי ליהנות מיתרונות אלה כמו להעדיף אימוני בוקר, להתאמן בקבוצה, לאכול בריא ולהניח את הנייד בצד. חושבים שתוכלו לעמוד בזה? מאיה ד' 74 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

מחקרים אחרים הראו שפעילות אירובית יכולה לספק הקלה מידית ברמת החרדה, ולא רק לסייע בניהול חרדה כרונית. במילים אחרות, יציאה לריצה קצרה או השתתפות בשיעור התעמלות יכולים להוות דרכי התמודדות יעילות ומידיות לעלייה של חרדה. באופן כללי, מחקרים מציעים שיש צורך בכ-20–30 דקות אימון על מנת להפיק שיפור במצב הרוח בעזרת פעילות אירובית. כמו כן, נמצא כי פעילות גופנית יעילה בהפחתת חרדה ברמה דומה להשפעה של מדיטציה, ושהתעמלות בסביבה ירוקה )כמו בפארק או בטבע( יעילה עוד יותר בהפחתת חרדה. ידוע שלפעילות גופנית יש השלכות רבות על תפקוד מערכות הגוף, למשל, הפחתת מצבי דלקת, שינוי ברמת הורמונים ומוליכים עצביים, שיפור בזרימת הדם, וכמו כן, יש לה השפעות על מאפיינים פסיכולוגיים כמו עלייה בתחושת המסוגלות ובמוטיבציה. כל אלה יחד יכולים להוביל לשיפור מידי בתסמיני החרדה, שיימשך מספר שעות לאחר הפעילות הגופנית. אם אתם מרגישים מוצפים בתחושות שליליות כלשהן, סביר שתתקשו למצוא מוטיבציה לקום ולהתעמל. יחד עם זאת, אם אתם מסוגלים לכך מבחינה פיזית, כדאי שבכל זאת תיתנו לזה צ'אנס. השפעה של פעילות גופנית על רמות הסטרס שלנו היא כמעט מידית. אז תנעלו נעלי ספורט וצאו להליכה קצרה, רצוי בטבע - לא צריך יותר מזה! הנה עשרה יתרונות לביצוע פעילות גופנית: שחרור אנדורפינים - פעילות גופנית מעוררת שחרור אנדורפינים, שמעלים את מצב הרוח באופן טבעי וגורמים "להרגיש טוב" יותר, וכך גם לסייע בהפחתת תחושות של מתח וחרדה. הפחתת מתח - פעילות גופנית יכולה לעזור להפחית את רמות הורמוני הלחץ בגוף. כך ניתן לשפר מהותית את ההתמודדות עם גורמי לחץ שונים. שינה טובה יותר - פעילות גופנית המבוצעת על בסיס קבוע עשויה לשפר את איכות ומשך השינה, שהינה חיונית במיוחד לניהול מתח וחרדה. לחלופין, חוסר בשינה עלול להחמיר מצבים אלה. שיפור הערכה עצמית - השגת יעדי כושר שונים והרגשה של מסוגלות פיזית יותר יכולים בהחלט להגביר את ההערכה העצמית והביטחון העצמי, מה שיכול לעזור להפחית את החרדה. הסחת דעת - אימונים שמתבצעים על בסיס קבוע יכולים לשמש הסחת דעת מדאגות יומיומיות ומגורמי לחץ ולהסיח את הדעת ממצבים לחוצים או מדאיגים. אינטרקציה חברתית – צורות רבות של פעילות גופנית כוללות אינטראקציה חברתית, שיעורי כושר קבוצתיים. התרועעות חברתית יכולה להפחית תחושות של בידוד ובדידות, הקשורות לעיתים קרובות, ללחץ וחרדה. חיבור גוף ונפש - תרגולים כמו יוגה וטאי צ'י משלבים פעילות גופנית עם תשומת לב ונשימות עמוקות שיכולים להפחית חרדה ולשפר את הרווחה הנפשית. בריאות המוח - פעילות גופנית בעצימות גבוהה דיה עשויה לקדם את הצמיחה של תאי מוח חדשים ומשפרת את תפקוד המוח. מה שיכול לשפר את היכולת הקוגניטיבית ולהפחית את השפעת הלחץ. ויסות נוירוטרנסמיטרים - כאשר מתאמנים על בסיס קבוע, חל ויסות טוב יותר של נוירוטרנסמיטרים כמו: סרוטונין ודופמין, הממלאים תפקיד מפתח בוויסות מצב הרוח. בהתאמה, חוסר איזון במעבירים עצביים הללו קשור באופן ישיר לחרדה ודיכאון. שגרה חיובית - שגרה קבועה בביצוע פעילות גופנית יכולה לסייע לשיפור המצב הנפשי וגם ולהפחית את רמת המתח והחרדה. פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 75

נתחיל בילדות שלך... דבר לא הכין אותי לפתיחה הישירה והכואבת. "בגיל תשע איבדתי את אחי הבכור רונן. הוא היה רק בן 24 ונהרג כשהיה בדרך למילואים. גדלתי בבאר שבע בשכונה ד', בית נורמטיבי, אבא, אימא וארבעה ילדים, אני הקטנה. תמיד התארחו אצלנו אורחים ותמיד היה אוכל חם. ההורים שלי עלו משירז שבאירן, אני נולדתי בארץ. זה קרה בחופש הגדול, לפני כיתה ד'. כמו בכל קיץ היינו בחופשה אצל המשפחה של אמי בקדימה. שבוע הם אצלנו שבוע אנחנו אצלם. אווירה של חופש וכיף. ביום שלישי בבוקר, הייתי אצל סבתא ואכלתי צהרים. האח הבכור של אימי, הוא אדם דתי מאוד ולא מגיע הרבה לביקורים. אימא שלי ראתה אותו מהחלון, והופתעה. כשהוא דפק על הדלת אימא מיד שאלה 'מה קרה לרונן? הוא מת?' והתמוטטה. הוא השיב שרונן נפצע בתאונה בדרך למילואים, אבל היא היתה בהיסטריה וצעקה: 'הוא מת, הוא מת'. היא הבינה. אותי לקחו מהבית של סבתא. אמרו לי שהולכים לבקר את רונן בבית חולים. עלינו כולם על מיניבוס, כביכול בדרך לסורוקה. בדרך כולם בכו וצעקו ואני הילדה, בתוך כל הבלאגן הזה, לא מבינה את מהות הבכי; הוא הרי פצוע. אני זוכרת ששאלתי: 'למה בוכים? אמרתם שהוא שבר את הרגל'. לא הבנתי מה קורה עד שאחי הגדול הסביר לי שרונן עלה לשמים ושיותר לא נראה אותו. באותו לילה לא נרדמתי. ישבתי מול החלון, תחת הכוכבים וחיפשתי סימן ממנו. בימים הראשונים של השבעה הביאו אותי לכמה שעות בכל פעם. לא ישנתי בבית. שאלו אותי אם אני רוצה להגיע להלוויה, המחנכת שלי הציעה שלא, ולכן ויתרתי. עד היום זה שובר אותי שלא נכחתי בלוויה של אחי ולא נפרדתי ממנו, ואני כבר בת שלושים ושש". איך האסון השפיע על חייך בהמשך? "אבא, שהוא בן אדם סגור, קמל לתוך עצמו. את אימא הייתי שומעת בכל לילה בוכה במקלחת ושרה שירים בפרסית. למעשה, הבית התפרק וכילדה הרגשתי שזה לא נכון לפנות אליהם בדברים של יום יום. לזכותה של אימא ייאמר שהיא החזיקה את הבית בעזרתו של אחי הגדול. אימא, כמו עוף החול, עשתה הכול כדי שהבית יישאר בית חם ושמח. אבא עבד פה ושם. כושר העבודה שלו ירד, הגיל עשה את שלו, וזה השפיע על פרנסת הבית. אימא עבדה כסייעת בגנים, אבל הסתדרנו. חיינו ברוחב לב, תמיד חשתי חום, אהבה ותמיכה. אימא היא אישה חזקה, ממש מודל לחיקוי. סביב הסיפור הטרגי הזה הייתה סאגה, האם המדינה תכיר באחי כחלל צה"ל, משום שהוא נהרג בדרכו למילואים, לפני אנחנו נפגשים במשרדה של עינב במחלקת איושים באגף משאבי אנוש. עינב, נשואה לרוני ואם לארבעה ילדים, עוסקת בתחום הגיוס ומובילה את מיתוג המעסיק בהיבטי גיוס ואת הרשתות החברתיות. בנוסף לכול היא רצה חצי מרתון בים המלח. ניכר על עינב שהיא בחורה תזזיתית וישירה. ככה היא פותחת את השיחה בינינו: "יאללה על מה מדברים?" רוני נ' זרקור על... עינב ב' 76 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

שהתחייל. על פי הנהלים שהיו אז, הוא לא נחשב לחלל צה"ל. למרות זאת, כן הוחלט להכיר בו ולקבור אותו בחלקה צבאית, ולדעתי זה הציל את ההורים שלי, כי לאורך כל השנים הם קיבלו מעטפת מהצבא - אנשים שהגיעו בימי זיכרון ובחגים. בבית הספר בו למד הקימו ספרייה על שמו, אתר זיכרון, נטעו עץ". ואז מגיע היום שאת בעצמך מתגייסת "כשקיבלתי את המנילה עם האפשרויות לתפקידים בצבא, התלבטתי בין שירות בחיל האוויר לבין מסלול לקצונה ייעודית בחיל השלישות. עברתי מיונים ויום גיבוש והחלטתי ללכת לשלישות. בחרתי להיות בקישור, לטפל באנשי מילואים. ידעתי שזאת ההעדפה הנכונה עבורי. באחת ההרצאות הגיעה קצינת נפגעים וסיפרה על עדכון החוק של הכרה בחללי צה"ל בדרכם למילואים, ואני זוכרת איך זה בער בי שלא חשבו על זה קודם. המסלול היה מאתגר. אחד הקשיים הגדולים עבורי היה הכושר הגופני. כדי לסיים את הקורס היה צריך לעבור בוחן 'בר-אור', שאחד משלביו - ריצה של 2000 מטר. אני הייתי 'בטטת כורסה', אמנם רזה אבל עצלנית, ומצאתי את עצמי בשפל כאשר בנות עם עודף משקל וכאלה שמעשנות עקפו אותי. לקראת סיום בה"ד 1 ,קיבלתי מועד ג' למבחן 'בר-אור', ואם לא הייתי עוברת אותו היו מדיחים אותי מהקורס. הבנתי שאני חייבת לאסוף את עצמי. עמדתי בחמש בבוקר ביחד עם עוד ארבעה צוערים, מתוך גדוד של שלוש מאות! סביבנו יותר מפקדים מצוערים שבאו לתמוך. עברתי 'על הקשקש', אבל עברתי. המצחיק הוא שאחיינית שלי נמצאת היום באותו מצב, באותו מסלול וגם היא מתקשה לעבור את מבחן הכושר. אימא שלי אמרה שתמיד הצטיינתי בכול המקצועות חוץ מאשר בשיעורי ספורט. שירתתי כקצינה עשר שנים, מתוכן שמונה שנים בקבע. שירתי בתפקידי שטח במהלך לחימה, פגזים מעל הראש, פינוי פצועים והמון כאוס. צמודה לאנשים שנמצאים בין חיים למוות, כשהפינוי קריטי והמחזות לא קלים. הייתי בקשר עם המשפחות וגם בבסיס עם החיילים שנמצאים לפעמים במשברים קשים וצריך לתמוך בהם. השכול ליווה אותי בשירות. הוא חיזק אותי וחישל אותי. אם עברתי את זה - הכול מאחורי". כנראה ש... 'הבטטה' נעלמה "כן.... המשבר הזה הוכיח לי שאני צריכה להיכנס לעולם הספורט. נכנסתי לחדר כושר והתאמנתי. תמיד קינאתי באנשים האלה שרצים ושאלתי את עצמי איך לומדים לרוץ. ניסיתי כמה פעמים ולא הלך לי. היה לי קשה לנשום. דווקא אחרי שנים, כשהפכתי לאימא לשלושה ילדים, התחלתי לרוץ פעם בשבוע. זה לא הספיק לי. רציתי להשתפר, רציתי להגיע לעשרה ק"מ, להשתתף בתחרויות. מי חשב אז על חצי מרתון? הצטרפתי לקבוצת ריצה, אימונים סדירים ואז הגיע הילד הרביעי; לילות ללא שינה, הפסקות אימונים, פציעות, היה קשה. בעלי קצין משטרה ולא היה מי שיגבה בבית. אבל נלחמתי והגעתי עד לחצי מרתון בים המלח. התחושה היא לא פיזית, אלא יותר מנטלית. אתה מנצח צדדים אפלים בחיים. הריצה היא הפסיכולוג הכי טוב שיכולתי לאחל לעצמי. זה מציל לי את הנפש". איך הגעת לקמ"ג? "כשהשתחררתי משירות צבאי ניהלתי סניף של חברת השמה ובמקביל התחלתי תהליך של קבלה לקמ"ג. היה לי חשוב פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 77

לעבוד בגוף ממשלתי. רציתי להמשיך ולתרום למען המדינה. בקמ"ג נפתחה עבורי הזדמנות לתפקיד בתחום הגיוס שאותו הכרתי היטב מעיסוקי בצבא. כיום התפקיד בגיוס כולל הובלה של מיתוג המעסיק בהיבטי גיוס ואת הרשתות החברתיות ביחד עם מחלקת מחוברות וחווית העובד. אגב, כל זה מתחבר לריצה; כמו בריצה כך גם בחיים - אני חושבת איך לדחוף קדימה, איך לנצח. בכל ריצה יש אתגרים וניתוח של החיים כל הזמן. עוד משבר ועוד משבר ואתה מתחזק". ספרי על המשפחה "לרוני ולי יש ארבעה ילדים: תאומים בני עשר וחצי, רועי ודביר, עפרי בת שש וחצי וארבל בן שנה וחצי. אנחנו גרים בבאר שבע וסמוך לבית יש שביל 'קשוח' עם המון עליות וירידות, שאני רצה עליו כבר מתוך שינה. גם התאומים שלי ספורטיביים, כל אחד מהם בנבחרת כדורגל או כדורסל". איפה תפס אותך השבעה באוקטובר? "תשמע, אני עברתי משבר, זה החזיר אותי אחורה, לחרדות ולפחד שיפרצו אלי הביתה. רוני הוא קצין משטרה בתחנת עיירות בבאר שבע ובאותו בוקר הוא הוקפץ - אני הייתי בכלל בריצה וברגע שנשמעה אזעקה חזרתי הביתה. בנוסף, לפני האסון רוני סיפר לי שהציעו לו לעבוד בשכר במסיבה בליל שבת, והוא חושב ללכת. לא הסכמתי בשום אופן, ומישהו אחר שובץ במקומו. אתה מבין שהמישהו האחר הזה 'הלך'? כשגיליתי בדיעבד שהוא היה אמור לעבוד בנובה, התמוטטתי. כמעט כל השוטרים שהיו שם נרצחו". מה את מאחלת לעצמך? "אני מאחלת לעצמי להמשיך להיות עם אנרגיות ועם 'רעב', ולעשות הכול עם דרייב ולטרוף את החיים. להמשיך להציב לעצמי יעדים גם אם הם קשים ולמצוא את האיזון בין הבית והילדים לכל העיסוקים האחרים. הייתי רוצה למלא תפקיד משמעותי בארגון, להוביל פרויקטים שיקדמו את קמ"ג במיתוג החיצוני ויהפכו אותה לאטרקטיבית עוד יותר. צריך אסטרטגיה לטובת הנושא, ויש לי הרבה מה לתרום, מהניסיון הצבאי כקצינה". ומה את מאחלת לקמ"ג? "מאחלת לה להמשיך ולהתקדם טכנולוגית, עם הפנים קדימה. לקרוא את מפת המתחרים שלנו כדי למשוך עובדים טובים ולהיות אטרקטיבית גם בתקופה לא קלה". איפה את רואה את עצמך בעוד עשרים שנה? "מלאת חיים. מצד אחד סוחבת את השכול שזה קשה, מצד שני, מקרינה פרץ של אנרגיה וחיוניות, לקבוע מטרות ויעדים ולרוץ לקראתם". ובעולם הריצה אולי מרתון, מי יודע?" 78 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

מאוזן 1 .מרגע הפעלת האש, הכינה תה למי שאינם מהססים. )5 ,5) 6 .ברח אל הרועים כדי לראות משהו. )ש( )3) 7 .ב-1956 ציון מסר את האחול בקול רם. )4 ,3) 9 .האלוף סוטר לו. )2 ,4) 10 .שקט וטוב. )3) 14( .עם 8 מאונך( יהושע מתכונן לציון משמעותי. )3 ,3) 15 .שרות המשלוחים של המתפרה מבקש לשמור על קשר. )4 ,2) 17 .מהו אושר? אוכל רחוב. )7) 18 .מריח טוב כשהוא בא ליצג. )3) 19 .בסוף התיכון עושים הצבעה סביב שדה התעופה. )5 ,5) מאונך 1 .איך הפרה הסגירה את זהותה בסעודת צאת החג? )6) 2 .קשר הדוק מלמטה מכיל לכלוך בלבד. )3 ,4) 3 .פילוסוף ומתמטיקאי לציון מזל רע. )3 ,3) 4 .שוטר בחן את מספר שמונה. )4) 5 .ר' 17 מאונך. 8 .ר' 14 מאוזן. 11 .מחילה של פיר בצפון הארץ. )3 ,4) 12 .מוצא חן רב בעיני בלה. )4 ,2) 13 .מה צריך לעשות החל מפטירתו? )6) 14 .ר' 16 מאונך. 16 .בחרו נא פורקן לזעמו. )4 ,3) 17 .המשחק שהרס את התכניות. )2 ,2) תשבץ הגיון אלישע מ׳ פתרון בעמוד 94 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 79

שוקמ"ג - תמיכה בתוצרת כחול לבן בר כ', לי-היא ט' כחלק מרוח הנתינה והתמיכה שעטפה את הארץ כולה, גם קמ"ג התגייסה לחיזוק העסקים מהעוטף שנפגעו במלחמה ולתמיכה בתוצרת כחול לבן. במאמץ משותף של כמה גורמים ורצון טוב של כולם, קיימנו 'שוק איכרים' ובו תנובה ממיטב תוצרת הארץ. מחלקת 'מחוברות וחוויית העובד' שיזמה את שּו ָָקָמ ָ "ג, הקימה דוכנים למכירת פירות וירקות מובחרים, שוקולדים איכותיים, פיצוחים, גבינות ולחמים, עוגות ומאפים, יינות ופרחים. עובדי הקמ"ג רכשו את הסחורה בשמחה ובאהבה גדולה, ונהנו ממוצרים טריים וטעימים. הספקים הודו על ההזדמנות שניתנה להם להתפרנס בכבוד, ולהחזיר לעצמם מעט שפיות בתקופה הקשה הזו. הוא מיוחד כל יום פעילויות מחלקת מחוברות 80 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

עם פרוץ המלחמה, היו לא מעט עובדים שהתפנו מבתיהם. אגף משאבי אנוש שמר על קשר עם כולם כל העת ולצד הקושי והדאגה, שימח אותם בשי מתוק. שי למפונים שי לעובדי קמ"ג ובני המשפחה שבמילואים במסגרת המאמץ המלחמתי, חולקו חבילות שי למשפחות העובדים המשרתים במילואים ובני משפחה המשרתים בכוחות הביטחון. עובדי הקמ"ג נרתמו ונסעו לבתי המשפחות ביישובים השונים לחלק את החבילות בעצמם, ההתרגשות הייתה רבה. כמה טוב שבאת הביתה עובדי הקמ"ג שחזרו ממילואים קיבלו שי מרגש שצורף לברכה "שמחים שחזרת אלינו. כולנו מוקירים תודה על המסירות והנתינה שלך למען מדינת ישראל". פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 81

יום האשה הבינלאומי ביום זה ובתקופה הזו, יותר מתמיד, הלב שלנו עם הנשים האמיצות, הלוחמות והאימהות מעוררות ההשראה שהן מקור של תקווה, נחמה ואהבה עבור כולנו. אירועי חודש מרץ רחל ק' ועינת ק' לראשונה בקמ"ג, צוין חודש מרץ כחודש המשפחה – המשפחה האישית ומשפחת הקמ"ג. עובדי 'המחלקה למחוברות וחווית העובד' יזמו מחוות שהפתיעו וריגשו את העובדים, וניכר כי מחשבה רבה והשקעה עמדו מאחוריהן. פורים השנה חגגנו אחרת. בשל המצב, לא קיימנו את מצעד העדלידע המסורתי. יחד עם זאת, ועל מנת להמשיך ולקוות לימים טובים יותר, ציינו את חג הפורים במשלוח מנות חגיגי לכל העובדים. שנהיה מאושרים עד לא ידע... "יש משפחות עם אמהות ואבות, כאלה שנולדים אליהן עם אחים ואחיות. אבל יש גם משפחות, אחרות ומיוחדות של א.נשים שנתקלים בהם בדרך, בעליות ובמורדות. של א.נשים שמכירים אותך ובוחרים בך, כל יום מחדש. כאלה שאולי לא קרובים בקשר דם, אבל כרוכים בחוטים שמחברים בין בני אדם..." )ליהיא ט'( 82 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

יום המעשים הטובים יום המעשים הטובים צוין בדרך יצירתית, מחברת ומעצימה. בכניסה לחדר האוכל, ליד קיר 'המילה הטובה', חיכו לעובדים 8 גלויות ועל כל אחת מהן מילה טובה ומסר מפרגן ומעצים להעניק לחבר. יום המשפחה ליום המשפחה קיבלנו פינוק משפחתי – שובר לרכישת פיצה משפחתית ושתייה. שמחים וגאים להיות חלק ממשפחת הקמ"ג. פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 83

ילדי קמ"ג מציירים ציור לאבא לקראת המפגש הראשון לאחר 3 שבועות מאז שהוקפץ בשביעי באוקטובר בצו 8 עומר מ' בן חמש, בנה של אילנה חייל בחזית לביא ב' בן שש וחצי, בנו של אלירן דגל ישראל מתוק "אחרי כל המר שעבר על המדינה בחרתי לשים מדבקות של גלידות כדי להמתיק את המדינה" אדר טל ו' בת חמש בתה של אושרית , 84 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

מפגש ילדות עם אבא שחזר מהצבא דורון ל' בת שש, בתם של טל ועודד הלל ח' בת 8 ,גאים בגיבורים בתה של שילת גשמי אוקטובר רני מ' בת שמונה וחצי, בתה של שירלי אלון ר' בן 12 ,בנו של אבי פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 85

ד"ר אלעד ניסן כ' ראש שטח פיזיקה לשעבר וחוקר כיום דברים לזכרו של פרופ' חגי שקד חגי שימש כמנהל מחלקת פיזיקה בקמ"ג שלוש כהונות: תחילה בין ספטמבר 1966 לספטמבר 1968 ;בפעם השנייה בין דצמבר 1974 לספטמבר 1976 ;ולבסוף בין יולי 1984 לאוקטובר 1987 .הוא הוערך כאיש מקצוע מהרמה הגבוהה ביותר, אדם משכמו ומעלה, סמכותי, מקצועי וצנוע, אשר הטביע חותם על השטח ועל הקמ"ג. מעבר לתרומתו הייחודית, פיתח והקים את מערכות הניסוי המשמשות למחקרי פיזור ניטרונים סביב כור קמ"ג, אחת השיטות החשובות למחקר ולהנדסת חומרים. תלמידיו של חגי ממשיכים את דרכו עד היום בנושא זה, ביניהם כותב שורות אלה. חגי הנחה אותי בעבודת המחקר לתארים שני ושלישי, חוויה שלא תסולא בפז. חגי נולד ב-12 באוגוסט 1931 ברחובות, כבנם היחיד של מנחם וסופיה שקד )מנדלבאום במקור(, זוג חלוצים מזאטור שבפולין )אביו( ומקולמיאה שבגליציה, כיום אוקראינה )אמו(. ביוני 1948 ,בהיותו בכיתה י"א, עוד טרם מלאו לו 17 שנים, התגייס חגי לצה"ל ושירת בפיקוד הגליל עד שוך קרבות מלחמת העצמאות, באפריל 1949 .חגי סיפר כי יום גיוסו היה ביום של הפגזת 'אלטלנה' ואת העשן המיתמר מהספינה ניתן היה לראות ממקום קליטתו בתל אביב. לאחר סיום המלחמה חזר להשלים את כיתה י"ב בתכנית מקוצרת, והתגייס שוב לצה"ל. את תחילת דרכו בדרום הארץ העביר כאלחוטן בבאר שבע ובאילת. לא הרבה יודעים זאת, אבל חגי, פרופסור לפיזיקה רוב ימיו, התחיל את דרכו האקדמית בלימודי הנדסת בניין בטכניון, במגמת הידראוליקה. באותם ימים של בניית הארץ, מקצוע המהנדס היה נחשק ונחשב כמקצוע שבו ניתן לראות גם פרי לעמל המחזיק בו, וגם להשתתף בבניית המדינה הצעירה. לימים, חגי התגאה בתואר ראשון זה ואמר לא פעם שהדבר ִִאפשר לו להתבונן בפיזיקה במבט מעשי יותר. הוא הספיק לתכנן את מוביל המים בגליל המערבי והיה אחראי על אספקת המים שם. אבל, נטייתו למדעי הטבע ולהבנה מעמיקה בפועלו של העולם, גרמה לו להסתכל רחוק ולבקש השכלה בניכר. הוא פרופסור חגי שקד, ממקימי המחלקה לפיזיקה בקמ"ג )כיום: שטח פיזיקה(, היה מהחוקרים הראשונים במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. השנה, ב-28 בדצמבר 2023 ,הלך לעולמו בגיל 92 .חגי, כך כינו אותו בעבודה, במלעיל, היה מעמודי התווך של המחלקה בקמ"ג, והשפיע רבות על הפיכתה לשטח פיזיקה של היום. פרופ' חגי שקד ז"ל 86 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

התקבל ללימודים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה למחלקה להנדסת מים )עדיין לא מדעי הטבע(. על מנת לממן את לימודיו בברקלי, הציעה לו האוניברסיטה לעבוד בחקר הסחף בקרקעית מפרץ סן פרנסיסקו, שם השתמשו בזהב רדיו-אקטיבי לסימון תנועת המים וחקר הסחף. לצורך כך, חגי היה צריך ללמוד על מקורות קרינה ועיסוק עם קרינה, והחליט ללמוד פיזיקה של כורים גרעיניים במחלקה להנדסת מדעים. את התואר השני הוא עשה בנושא התפלה באמצעות כורים גרעיניים, ואחד ממוריו היה בנו של אלברט איינשטיין. בתקופת לימודיו התגעגע חגי לארץ שראה בה את המדינה הטובה בעולם, לנו, היהודים, וביקש להתקבל לאחת האוניברסיטאות בה. באותם ימים, תואר בהנדסה או בפיזיקה של כורים לא עניין את האוניברסיטאות, ועל כן מכתביו הועברו לוועדה לאנרגיה אטומית )וא"א(. זו יצרה עמו קשר, ביקשה שימשיך את לימודיו והקציבה לו מלגה חודשית. בשנת 1962 , לאחר שש שנות לימודים בברקלי, חזר ד"ר חגי שקד ארצה לקמ"ג שעסקה אז בהכנות להפעלת הכור. בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, עם התחלת פעולתו הסדירה של כור קמ"ג, הוטלה על חגי המשימה להקים יכולת מחקר סביב הכור, שתנצל את פליטת הניטרונים התרמיים מהכור. חגי בחר בהקמת יכולתפיזור ניטרונים מהכור לחקר מבנה גבישי ומגנטי של חומרים, וכן לחקר דינמיקת החומר הגבישי )פונונים ורמות אנרגיה גבישיות ומגנטיות(. חגי ועמיתיו התקינו שלושה דיפרקטומטרים סביב הכור, שהיוו תשתיתמדעיתלקבוצת הניטרונים התרמיים במחלקתפיזיקה. הקבוצה ביצעה מחקרים רבים שזכו לתהודה בינלאומית רחבה. הבסיס היה כה רחב ואיכותי, עד שהקבוצה, לדורותיה השונים, הצליחה לנהל מחקר בר קיימא על פני יותר מחמישה עשורים, מאז ועד היום. על חלק מפעילותה של הקבוצה כיום קראתם כבר בכתבה '”MAX, Yes ”!פרי עטו של ד"ר אסף פ', בגיליון ראש השנה תשפ"ג של 'פי האטום'. חגי עצמו התבסס כמדען בעל שם עולמי במחקר מבוסס ניטרונים תרמיים, של מבנה גבישי ומגנטי של חומרים. הוא שיתף פעולה עם מדענים בכירים רבים בארץ ובעולם. חשוב לציין את פרופ' מולה שטריקמן ז"ל ממכון ויצמן, מומחה במגנטיות, ואת ד"ר ג'ים ג'ורגנסן ז"ל מהמעבדות הלאומיות בארגון, אילינוי, אחד ממקימי הקהילה העולמית למחקר עם פיזור ניטרונים מול מקורות פיצול )sources spallation .) ממחקריו החשובים ביותר ניתן לציין את בניית אנציקלופדיית המבנים הגבישיים של מוליכי העל בטמפרטורות גבוהות מבוססי תחמוצת נחושת. מעבר להיותו פיזיקאי מעולה, לחגי הייתה יכולת ייחודיתלהבין באופן עמוק סימטריה מרחביתתלת ממדית, תכונה שסייעה לו בבניית האנציקלופדיה החשובה הזו, ששימשה מדענים רבים שחקרו את הקשר בין מבנה גביש העל מוליך לתכונותיו הפיזיקליות. בקמ"ג חגי הוכר כפיזיקאי מעולה עם ידע נרחב בתחומים שונים, כגון פיזיקת כורים עיונית וניסויית, פיזיקת חומרים, אינטראקציית קרינה וחומר ועוד. עקב הכשרתו המוקדמת, הייתה לחגי גם יכולת להבין מערכות מורכבות מבחינה הנדסית מעשית ולא רק תיאורטית. בהספדו לחגי, ציין מנהל קמ"ג לשעבר, גיורא עמיר, שבמקרים רבים חגי היה "תחנה אחרונה" מבחינתו, כאשר ביקש להתייעץ עם מומחי תוכן בשאלות מהותיות, "היינו הולכים ושואלים את המהנדס הראשי, הפיזיקאי או הכימאי האחראי, את חברי ההנהלה הרלוונטיים... ואז היינו הולכים לחגי...". מזל א', מנהלת משאבי האנוש בשטח פיזיקה בהווה ומזכירת מחלקת פיזיקה בעבר, עבדה רבות עם חגי מסוף שנות השבעים ועד לפרישתו: "חגי שקד היה אחד ממנהליי הראשונים במחלקה לפיזיקה דאז. הוא זכור כאדם ערכי, ישר והגון מאין כמוהו. כמנהל היה מסודר, מאורגן וענייני וטובת הקמ"ג והמדינה תמיד היו לנגד עיניו. כמזכירת המחלקה הייתה לי הזכות לעבוד לצדו כאשר עסק בפרויקטים מהחשובים והמרתקים ביותר באותה התקופה. הוא תמיד דאג לשתף אותי ולהבטיח שהבנתי את חשיבות המשימות בהן עסקנו. יחסו לאדם בכלל ולעובד בפרט היה יחס של הערכה וכבוד. מעולם לא ראיתיו כועס או מרים את קולו. תמיד דיבר בנועם ובכבוד." היכרותי שלי עם חגי, מורי ורבי, החלה עם קליטתי לקמ"ג כחוקר מתחיל, בשנת 1994 .בתקופה זו חגי היה לקראת פרישה. ממרום גילו ומעמדו, שהיה רם ונישא, בחר חגי לעמול, להשקיע ולהרביץ בי תורה, מתוך תקווה שגם בי יתפוס הניצוץ של תחום המחקר שאותו כל כך אהב. חגי קיווה )כך אמר לי מאוחר יותר( שיהיה מי שימשיך את מורשתו. אני מודה ומתוודה שלא היה לו קל. חכמינו אמרו "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד". אני לא הייתי ביישן, אבל כן הייתי צעיר, נלהב, פזיז וחוצפן. וחגי? הוא היה קפדן מאין כמותו. הוא שם לו למטרה להוכיח שחכמינו טעו ושכן הקפדן מלמד! כמה קפדן הוא היה? כאשר הגשתי לחגי את טיוטת התזה לדוקטורט, הדבר הראשון שעשה מול עיני המשתאות היה לקחת סרגל ולמדוד לי את המרווחים בין השורות ובין הכותרות לפסקאות, כדי לוודא שאני שומר על אחידות. חגי לימד אותי שכתיבה מדעית איננה סיפור מעשה ושצריך להקפיד )ביותר( על כתיבה תבניתית, שיטתית ויעילה. אין ספק שקפדנות זו השתלמה. היא השתלמה משום שחגי ידע להסביר לי פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 87

ולתלמידיו האחרים, בסבלנות אין קץ, את חשיבות הכתיבה המדעית הנכונה ביכולתה להעביר את הידע הלאה באופן אמין ומדויק. לחגי היה גם הומור בריא ומושחז. אם נחזור לסיפור התזה שלי, אחרי שחגי בדק ווידא שכל המרווחים בטיוטה הראשונה מדויקים ואחידים, הוא לקח אותה לבדיקה. כעבור שלושה ימים חזרה אליי הטיוטה כשמסומנות בה כל כך הרבה הערות בכתב ידו, עד שלא ניתן היה לראות את הכתב המודפס. כמובן, מיד ישבתי ותיקנתי, עניין של כשבוע עבודה, והחזרתי את הטיוטה לחגי. כעבור יומיים קיבלתי אותה שוב, וגם הפעם לא יכולתי לראות מה הדפסתי מרוב הערותיו. להפתעתי, חלק מההערות החדשות ממש סתרו את הישנות. כששאלתי את חגי בתסכול מדוע תיקן את התיקון והחזיר חלק מהניסוחים הקודמים, הוא ענה לי בתמימות )כנה!(: "אלעד, אני לא מבין, אסור לי לשנות את דעתי?" כמובן שבלית ברירה תיקנתי שוב. כעבור יומיים נוספים הטיוטה חזרה אליי בשלישית, ושוב לא יכולתי להבחין במלל המודפס שמתחת להערות. בשלב זה שאלתי את חגי עם דמעות בעיניים, האם אי פעם יהיה לי דוקטורט. על זה חגי השיב ברוגע: "אלעד, עד עכשיו תיקנתי לך את הסגנון והמבנה של החיבור. עכשיו, סוף סוף אני מתחיל להבין מה כתבת, ולכן מעכשיו אפשר לתקן את הפיזיקה...". זה היה חלק מהקסם של חגי. קפדנות ומקצוענות ברמה הגבוהה ביותר חיו בשלום לצד חוש הומור מחודד, אורך רוח ורוגע. אבל תכונה אחת עלתה על כל מעלותיו. תכונה שבעטיה לא הרבה היום מודעים לחשיבותו של חגי ולתרומתו לארגון. חגי היה ביישן וצנוע מאוד. ככל שהיה גדול בתחומו ומוערך על ידי רבים וטובים, כך לא חשב שהוא מיוחד ומורם מעמיתיו ומעובדיו. לאחר פרישתו והשלמתי את התואר, חגי ואני המשכנו לשתף פעולה עוד שנים רבות. חגי המשיך להנחות אותי וללמד אותי גם שנים רבות לאחר שהפכתי למדען בזכות עצמי. חגי אף המשיך להנחות חוקרים צעירים נוספים שהגיעו לקבוצת המחקר שלנו. הוא לא הפסיק להדהים אותי כשהיינו יושבים ומדברים על ניתוח תוצאות או ניסוח טיעונים מדעיים והוא, גם בגיל מתקדם ביותר, בהגיעו לגבורות ומעבר, היה צלול וחד כתער. חד עד כדי כך שהיה מוצא טעויות ומלמד אותנו, הצעירים, נושאים חדשים. כמו שנאמר: "מה שחגי שכח אני טרם למדתי". למגינת לבי, בסמוך למינויי לראש שטח פיזיקה בקמ"ג, חגי ואני חדלנו מלשתף פעולה כבעבר, ועל כך אני מצר. מזל שמרה על קשר אמיץ עם חגי לאחר פרישתו. היא ממשיכה לספר: "הקשר שלי עם חגי נמשך גם אחרי שפרש ועד לשבועיים לפני מותו. בכל שיחה התעניין תחילה בשלומי ובשלום בני משפחתי, כל אחד בשמו הפרטי, ורק אחר כך ביקש לדבר אתי על הנושא שלשמו התקשר". שבועיים לפני פטירתו חגי ואני דיברנו. היה לו חשוב מאוד לשמוע ולהתעדכן, האם הצליח במשימתו והעמיד דור ששמר על מורשתו. אמרתי לו שאין ספק בכך שהנושא אותו הקים עדיין חשוב ובעל ערך ואף התפתח והתעצם. סיפרתי לחגי שהדרך בה הכשיר אותי ואת תלמידיו הנוספים אפשרה לנו לפתח את מורשתו, לשמור על חשיבותה ולהשתמש בה לטובת הארגון. חגי שמח מאוד על כך, ושמחתו הביאה לי סיפוק רב. ומזל מסכמת: "חגי הטביע בי הרגלי עבודה איכותיים, המלווים אותי עד היום ועל כך אני מעריכה ומוקירה אותו". אין לי אלא להצטרף אליה ולהודות לחגי מכל לבי על כל שלימד אותי כאדם וכמדען. לפני שאסיים, אנסה לחבר את שלמדתי מחגי לנושא הגיליון. כפי שהבנתם כבר, חגי אהב את ישראל אהבה עזה ובבחירותיו, תמיד טובתה של המדינה הייתה לנגד עיניו. אהבה זו התבטאה גם בשיחות בינינו. יותר מפעם אחת, כשישבנו ודנו בתוצאות מחקר כאלה ואחרות, השיחות גם גלשו לנושאי דיומא. בחלק מהמקרים התרעמתי על מצב המדינה בנושא זה או אחר. בכל פעם שזה קרה, חגי הקפיד לומר לי שאני כלל לא מבין מה אני אומר. הוא היה אומר: "תבין, כילד שנולד לפני קום המדינה, שנלחם על הקמתה ואחר כך סייע בבניית עוצמתה, אני מבין שמה שהמדינה השיגה ולאן שהיא הגיעה בכל כך מעט שנים, זה על גבול הבלתי ייאמן. אתה פשוט לא מבין כמה אז היה קשה ומורכב. עכשיו כל כך הרבה יותר טוב!". את מילותיו אלה לא אשכח. חגי השאיר אחריו את אשתו אראלה, שלושת ילדיו, תניר, גיא ואור, וששת נכדיו, נועם, שחף, הדס, זוהר, קיירה ונועה. יהי זכרו ברוך. מקורות 1 .אייזיק רמבה, "חגי שקד", פרויקט בן יהודה )במקור משנת 1971 .)קישור: חגי שקד / אייזיק רמבה - פרויקט בן־יהודה )org.benyehuda.) 2 .ארכיון שטח פיזיקה קמ"ג בניהול מזל א', מנהלת משאבי אנוש. 3 .זיכרונות אישיים. 88 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

קרסולה פרפורטה של רינת וחן אבן ז"ל הסוקולנט, קרסולה פרפורטה, מתאים לגידול במיכלים, במסלעה או בעציץ תלוי. צבעו ירוק ובחשיפה לשמש מקבל גוון אדום. זהו העציץ הבודד ששרד מביתם שנשרף כליל. הוא נמצא שלם בקומקום על עדן החלון. משם נאסף.

ד"ר לוין היה בעל שלושה תארים בכימיה. את עבודתו בקמ"ג החל בשנת 1961 במחלקה לכימיה יישומית. כמנהל היחידה הוא בנה והרחיב אותה והוביל לפריצות דרך משמעותיות ביותר המשמשות אותנו עד היום. עם השנים שימש במגוון תפקידים, ביניהם עוזר מנהל קמ"ג לפרויקטים מיוחדים, מדען ראשי, ראש אגף בטיחות, נציג מטעם ישראל באגף הבטיחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית )סבא"א( בווינה וסמנכ"ל בכיר למחקר ולפיתוח, מנהל יחידה ומ"מ מנהל קמ"ג. במהלך שנות עבודתו הוביל לוין פרויקטים שהביאו לנקודות מפנה חשובות ומהותיות בפעילות קמ"ג. הוא נקרא לדגל והוביל נושאים בעלי משמעות ועמד בראש ועדות היגוי ופרויקטי פיתוח בנושאים מגוונים. רבים מהדברים שאנו עושים היום נסמכים על פעילותו בעבר. בשנת 2000 זכה להוקרה, יחד עם עובדי קמ"ג נוספים, ביניהם יצחק גורביץ', מנהלה השישי של קמ"ג, "על תכנון מקורי ועל ביצוע ללא דופי של פרויקט ייחודי ומורכב מאוד, תוך עמידה בלוח זמנים קצר ביותר" )לשון דברי ועדת הפרס(. בשנת 2018 זכה ב'פרס מנהל קמ"ג על מפעל חיים', על תרומתו רבת השנים לקמ"ג, תרומה שלא תסולא בפז. לוין, מעמודי התווך של קמ"ג, פרש לגמלאות לאחר כארבעים שנות עבודה, כשבאמתחתו הישגים רבים. עדיין רב הנסתר על הגלוי בפועלו, אך שמו ייזכר כאחד מדור המייסדים בעלי התרומה המשמעותית לקמ"ג. "אין ארגון יכול להתבונן קדימה ללא שלמד תחילה את עברו" לזכרו של ד"ר עדו לוין ממייסדי קמ"ג בינואר השנה הלך לעולמו ד"ר עדו לוין, מראשוני קמ"ג, איש רב פעלים שהוביל להישגים ייחודיים וחשובים ביותר של הקמ"ג. בן 90 היה במותו. הנה דברים שכתב עליו מנהל קמ"ג: ד"ר עדו לוין ז"ל 90 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

אשתו אורה וילדיו תמי, סיגל וערן מספרים עדו לוין נולד בירושלים בשנת 1934 לשושנה, בכירה במשרד החינוך, וצבי, שעבד בתחום הקולנוע, דור 14 בארץ ישראל. זיכרונות מילדותו הירושלמית ואהבתו לעיר ליוו אותו לאורך כל חייו. כך למשל סיפר כיצד הצטרף לאביו, בדרך הארוכה למפעלי ים המלח, ברכב ובספינה, כדי להקרין לעובדים סרטים בבית קולנוע מאולתר במערה. ילדותו ונעוריו של עדו שזורים בתולדות מדינת ישראל. בר המצווה שלו חל בתאריך ההיסטורי, כ"ט בנובמבר 1947 . בסיום התפילה יצאו כל המוזמנים לריקודי השמחה ברחובות ירושלים. במלחמת השחרור חוותה משפחתו לחימה ומצור על העיר, וכשנקרתה ההזדמנות הם יצאו מהעיר ועברו לתל אביב עדו למד בתיכון עירוני א' בתל אביב, שם פגש לראשונה את אשתו אורה, אך הקשר ביניהם התהדק במהלך השירות הצבאי, כששירתו במקביל בקורס קצינים במחנה 80 . עדו החל את לימודי הכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת עתודה אקדמית, עד לקבלת התואר השלישי. כחלק משירותו הצבאי הוא הועבר בשנת 1961 לקמ"ג, לשנה בלבד, שהתארכה למשך רוב שנות חייו, מלבד שתי תקופות שבהן נשלח לחו"ל. ב-1968 הפליגה המשפחה לארצות הברית ללימודים של שנתיים ב-NYU .זו הייתה יציאתו הראשונה של עדו מחוץ לגבולות מדינת ישראל ובה גילה את ה"עולם הגדול" )כולל טלוויזיה בבית!(. בשנת 1985 יצאה המשפחה המצומצמת לשליחות בת שלוש שנים לווינה, כנציג ישראל בסבא"א )IAEA.) כבר מנעוריו עסק עדו בצילום והקדיש זמן רב לסיורים בשכונות ירושלים שאותן אהב ובהנצחת מגוון דמויות של תושבי העיר. את התמונות שצילם, הוא אהב לפתח בעצמו בחדר חושך בביתו, לערוך ולהדפיס. אהבתו השנייה הייתה טיולים בארץ ובעולם. בתחילת הדרך היו אלה טיולי טבע כולל לינה בקמפינג, אך עם הזמן הוחלפו האוהלים במלונות ובסוף גם באוניות. יותר מכול, אהב לוין לשלב בין תחביביו, טיולים וצילום, וכך התמלא הבית באלבומי תמונות עבי כרס ובקופסאות עם שקופיות מכל רחבי העולם. עדו השאיר אחריו משפחה לתפארת: 3 ילדים, שני חתנים וכלה אחת, 11 נכדים ו-7 נינים. הוא היה אבא טוב ומסור, ולמרות שעות העבודה הארוכות, ניסה לפצות בדברים הקטנים. בשבתות בבוקר העיר את ילדיו לצלילי מוסיקה קלאסית וריח קרואסונים הנאפים בתנור. מנסיעותיו הרבות לחו"ל דאג להביא להם מתנות מיוחדות, בשבתות לקח את בנו למשחקי כדורגל של הפועל באר שבע, ובשנות השליחויות לחו"ל הצליח לפצות אותם בטיולים ארוכים בסופי השבוע, בשיחות וסיפורים. גם את הנכדים הקפיד לקחת, כל עוד בריאותו אפשרה זאת, לטיולי בר ובת מצווה בחו"ל. כאבא וסבא, היה 'חכם השבט', והידע שלו בכל תחום ובכל נושא היה מסימני ההיכר שלו. אפשר היה לדבר איתו על כל נושא שבעולם, אבל עדיף היה לא לנסות להתווכח איתו... עדו לוין נותר 'דור 14 לאנשי ירושלים', ואהב לספר לילדיו ולנכדיו מסיפורי העיר וההיסטוריה המיוחדת שלה, כמו גם רגעי ההיסטוריה שהוא עצמו חלק עם העיר. הקשר עם הנכדים והנינים הוגבל אמנם בשל המרחק הפיזי, אך נראה שכל אחד מהם נושא איתו מטען שיחות וידע, זיכרונות מסבא עדו. בשארית כוחותיוזכה עדו להיות סנדק לנין מספר 7 וראה בכך כבוד גדול. סיפורים אלה ימשיכו ללוות את משפחתו עוד שנים ארוכות. פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 91

ד"ר אורי אדמון, ד"ר אלכס וולף, אשר קינן לזכר פרופ' משה דריאל )2022-1935) בחודש פברואר 2022 הלך לעולמו בגיל 87 פרופ' משה דריאל, מדור המייסדים של הקמ"ג ושל המחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן-גוריון. בתפקידו האחרון בקמ"ג עמד בראש אגף מחקר ופיתוח. שלושה מעמיתיו הוותיקים בקמ"ג, אשר קינן, ד"ר אורי אדמון וד"ר אלכס וולף, מספרים כאן על האיש ופועלו. אורי: משה היה איש חזון ומעש רב-פעלים, ומדען יוצא דופן בתחום מדעי החומרים. מלבד ההיסטוריה רבת השנים שלו בקמ"ג, מאז ימיה הראשונים, יש לזקוף לזכותו )יחד עם עמיתו פרופ' משה רוזן ז"ל( את הקמתה של המחלקה להנדסת חומרים באב"ג ואת העמדתו של דור שלם של מהנדסי חומרים, אשר רבים מהם הצטרפו לקמ"ג ולמוסדות תעשיה ומחקר רבים בארץ. משה עמד שנים אחדות בראש המחלקה להנדסת חומרים כפרופסור מן המניין, והצעיד אותה להסמכה להעניק תארים גבוהים. הוא הרחיב והעמיק את הקשר האמיץ שבנה פרופ' רוזן עם מוסד המחקר NIST בוושינגטון בארה"ב, ובזכות שניהם הגיעו לשם לשבתון חוקרים רבים מקמ"ג. משה היה מעורב כמוביל מדעי, מנחה לתארים גבוהים )ובכללם אני(, וכשותף בעבודות מחקר רבות בתחומים מגוונים בארץ ומחוצה לה. אלכס: משה היה בשבילי ידיד קרוב ואיש מקצוע סמכותי. תמיד התפעלתי מיכולתו לנהל שיחות ודיונים מקצועיים בצורה עניינית ושקטה, לנתח בעיות מורכבות, ולקבל החלטות הגיוניות. אבל, מעבר לכל אלה, היה למשה עוד דבר אחד אישי, שנשא תמיד בליבו: בעת עזיבתו את הונגריה ברכבת כנתין צרפתי, ראה רכבת נוסעת בכיוון ההפוך וילד מסתכל מבעד לחלון. משה, שהיה אז בעצמו ילד, קלט לרגע קצר את מבטו של הילד האחר. בדיעבד הבין שמדובר היה ברכבת שהובילה יהודים למחנות ההשמדה. לדעתי, המפגש האקראי הזה ליווה את משה כל חייו. הוא היה חדור תודעה היסטורית עמוקה לסבלו של העם היהודי ולחשיבות העבודה שהשקיע בה את חייו. פרופ' משה דריאל ז"ל 92 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

יהי זכרו ברוך אשר: משה נולד ברומניה וכבר בצעירותו שלט בארבע שפות: רומנית, הונגרית, גרמנית וצרפתית, שלמד מהוריו. עד גיל 14 למד בבית ספר צרפתי בבוקרשט ופיתח קשר עמוק לתרבות הצרפתית. בהמשך למד גם אנגלית ורוסית, כך שקרא ודיבר באופן שוטף בשבע שפות ובעיני כולם היה תמיד איש ספר מובהק. במלחמת העולם הראשונה הוברח האב )ז'אן יצחק דוידוביץ, לימים דריאל( מרומניה כדי למנוע את גיוסו לצבא האוסטרי. הוא נשלח לקרובים שגרו בלבנון, ובנסיבות מסוימות הביאו אותו למטולה, שהיתה אז חלק מלבנון ונשלטה על ידי הצרפתים. הרב של מטולה הוציא לז'אן הצעיר תעודת לידה כאילו נולד במטולה, וכך הפך לנתין צרפתי, שקיבל בשגרירות בבירות דרכון צרפתי "כשר למהדרין". לדרכון זה היתה חשיבות מרובה על גורלה של משפחת דריאל. לאחר המלחמה חזר אביו של משה לרומניה, נישא לאליזבט בשנת 1933 ,ובשנת 1940 עברה המשפחה עם ילדיהם משה ומרדכי להונגריה, שנראתה יותר בטוחה ליהודים. עם פלישת הגרמנים ותחילת השמדת יהדות הונגריה ב-1944 ,הצליחה משפחת דריאל לצאת מהונגריה לרומניה בעזרת הדרכון הצרפתי שברשותם וכך ניצלה. בבוקרשט שהו עד עליתם ארצה ב-1950 ,ולאחר גלגולי קליטה אחדים השתקעו בחיפה. עם תום לימודיו בטכניון, בתחילת שנות ה-60 , גויס משה לגוף שנקרא אז "החטיבה התעשיתית". רוכזו בו סטודנטים למדעים ולהנדסה לקראת סיום לימודיהם, במטרה שילמדו את נושא הגרעין. היתה זו גישתם של שמעון פרס ופרופסור ארנסט דוד ברגמן, שהחליטו להישען על בוגרים מצטיינים וחסרי ניסיון במקום מדענים ותיקים שקשה היה לרתום למשימת הקמת הקמ"ג. צעירים אלה נועדו להשתלם בצרפת ועם שובם לארץ להפוך למומחים המובילים את פרויקט ההקמה. קבוצה זו היוותה את התשתית המדעית וההנדסית להקמת הקמ"ג על מכוניה ומעבדותיה. בצרפת חבר משה אל זאב )ווניה( הדרי, שכבר שהה שם שנים אחדות ולמד בסורבון, ויחד השתלמו במעבדתו של ד"ר גריזון. בשובם לארץ המשיכו לשתף פעולה, ובראשית דרכו בקמ"ג עבד משה במעבדה שניהל ד"ר הדרי. משה התקדם להיות ממובילי חקר החומרים בקמ"ג, ראש שטח פיסיקה וראש אגף מחקר ופיתוח. יחד עם חברו, פרופ' ווניה הדרי, סיכמו וכתבו את תולדות התפתחות המחקר בקמ"ג. באמצע שנות ה-60 ,כאשר אוניברסיטת בן-גוריון החלה להתפתח, יזם משה יחד עם ידידו הקרוב משה רוזן את הקמת המחלקה להנדסת חומרים באב"ג. כאשר הוקמה מונה משה לפרופסור ואף כיהן כראש המחלקה. פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 93

פתרון תשבץ מ ה י ר י ה ח ל ט ה פנ ס מ ב צע קדש טלרו ס ו ש ככ א ב נ מו ס ר ד ש ש וו א רמ ה ב ש מ ב ח י נת ב ג רות ו ל ה ח ק ו ו ל ב מ נ ב ר פ מ י ו פ ו ב ת ש ש ו ל ח 94 פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024

יזכור משפחת הקמ"ג משתתפת באבלן העמוק של המשפחות, ומרכינה ראש על מותם של העובדים, הבוגרים והגמלאים: אברהם סויסה אלפרד חסן עמרם גולדמן יוסף הברמן ניק בייזר מאיר צור משה אמזלג אליעזר נחמיה אליהו פוקולה הלל סולומון אביגיל עטיה משה שחורי שוורץ רפאל אוסקר עדו לוין אברהם גילקי מיכל שפייר אליס דיין ראובן משה אלכסנדר חיימוביץ יחזקאל יעקב פרדי סימקה אורי מויאל פנחס בן יעיש צדוק לוי מאיר בראור חיים פינטו זבולון שוקר יעקב אסרף פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024 95

פי האטום | יום העצמאות תשפ"ד | מאי 2024