שלח

‫בס“ד‬

‫פרשת שלח‬

‫יציאת בני ישר ממצרים ומעמד הר סיני היו מ וים בניסים‬
‫גדו ם והתג ת וקית‪ .‬מדוע איפוא היה צורך ל וח מרג ם‬

‫לתור את הארץ ו ה הי די בהבטחה ה וקית?‬

‫שלח לך אנשים ויתרו )במדבר יג‪,‬ב(‬
‫הכניסה של בני‪-‬ישראל לארץ‪-‬ישראל מסמלת את כללות עבודתו של‬
‫יהודי בעולם‪ .‬נשמתו של יהודי ירדה למטה כדי להחדיר קדושה בתוך‬
‫העולם הגשמי ולעשות מהגשמיות כלי לאור האלוקי‪ .‬זה גם עניינה של‬

‫הכניסה לארץ‪-‬ישראל‪ :‬לעשות מ'ארץ כנען' ‪' -‬ארץ‪-‬ישראל'‪ ,‬ארץ‬
‫שהקדושה האלוקית מורגשת וגלויה בה‪.‬‬

‫קודם הכניסה לארץ‪-‬ישראל נדרש השלב של "שלח לך אנשים"‪ ,1‬שבו‬
‫נפתחת פרשתנו‪ .‬סיפורה של שליחות המרגלים נושא בחובו מסר והוראה‬

‫לחייו של כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬הן מעצם השליחות והן מכישלונה‪.‬‬

‫להתבונן ולחשוב‪//‬‬
‫בראש ובראשונה על היהודי להתבונן בתוכן המצווה שהוא עומד לקיים‪,2‬‬

‫ולחפש את הדרך הטובה ביותר להשלים את המשימה‪ .‬זה עניינה של‬
‫שליחות המרגלים ‪ -‬משה רבנו שלח אותם כדי למצוא את הדרך הטבעית‪,‬‬

‫הנכונה והיעילה ביותר לכבוש את הארץ‪.‬‬
‫יהודי עלול להיתפס למחשבה‪ ,‬שהואיל והקב"ה ציווהו לקיים מצווה‪ ,‬עליו‬

‫להפסיק לחשוב ולחדול לבחון את המציאות הטבעית‪ ,‬אלא עליו ללכת‬
‫בעיניים עצומות ויהי מה‪ .‬שליחות המרגלים מלמדת אותנו‪ ,‬שלא די בעצם‬
‫האמונה בה'‪ ,‬אלא יהודי נדרש לחפש את הדרך הטבעית שבה יתמלא רצון‬

‫ה'‪ .‬כי הכוונה האלוקית היא‪ ,‬שהמצוות יתקיימו בתוך גדרי העולם ובתוך‬
‫מסגרות הטבע‪.‬‬

‫בלי מסקנות‪//‬‬

‫עם זה מלמד סיפור המרגלים‪ ,‬שאסור לטעות ולסטות לכיוון השני‪ .‬טעותם של‬
‫המרגלים הייתה‪ ,‬שחשבו כי עצם העובדה ששלחו אותם לבחון את הארץ ואת‬
‫האפשרות לכבשה בדרך הטבע‪ ,‬נתנה להם גם סמכות להחליט על עצם השאלה‬

‫אם להיכנס לארץ‪.‬‬
‫בנקודה זו היה טמון חטאם הגדול‪ .‬משה רבנו שלחם רק כדי לברר באיזו דרך קל‬
‫יותר לכבוש את הארץ‪ ,‬אבל הם חשבו ששלחו אותם כדי להסיק מסקנות ולקבוע‬

‫ש"לא נוכל לעלות אל העם‪ ,‬כי חזק הוא ממנו"‪ .3‬בכך פעלו נגד רצון ה' והוכיחו‬
‫חולשה של אמונה‪ ,‬שכן כשהקב"ה מטיל על האדם שליחות כלשהי‪ ,‬ודאי שבכוחו‬

‫לבצעה‪ ,‬ואם יהיה צורך בנס ‪ -‬יתרחש נס‪.‬‬

‫עצם הטוב‪//‬‬

‫זה היסוד השני שמלמד סיפור המרגלים‪ :‬אם הקב"ה מטיל על האדם שליחות‬
‫כלשהי ‪ -‬ברור שאפשר לקיימה‪ ,‬כי אין הקב"ה מבקש "אלא לפי כוחן"‪ .4‬הלוא גם‬

‫בשר‪-‬ודם לא יצווה את הזולת לעשות דברים שהם למעלה מכוחו‪,‬‬
‫ועל‪-‬אחת‪-‬כמה‪-‬וכמה הקב"ה‪ ,‬עצם הטוב והצדק‪.‬‬

‫אלא שלאחר ידיעה זו‪ ,‬שהיא העומדת בבסיס גישתו של יהודי לתפקידו בעולם‪,‬‬
‫מודיעה לנו התורה ש"אין סומכין על הנס"‪ ,5‬ושצריך לחפש את הדרך לקיים את‬

‫רצון ה' בדרכי הטבע‪ .‬ועם זאת‪ ,‬צריך להיות ברור לאדם‪ ,‬שגם אם יעמדו בדרכו‬
‫קשיים ומכשולים ‪ -‬ודאי שיתגבר עליהם‪ ,‬בבחינת "עלה נעלה וירשנו אותה‪ ,‬כי‬

‫יכול נוכל לה"‪.6‬‬

‫)מאת הרבי מליובאוויטש‪ ,‬מתוך הספר "שלחן שבת"‪ ,‬מעובד על‪-‬פי לקוטי שיחות‬
‫כרך יג‪ ,‬עמ' ‪(39‬‬

‫‪ (1‬במדבר יג‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ (2‬ראה תניא פרק מא )נו‪,‬ב(‪ .‬ועוד‪.‬‬

‫‪ (3‬במדבר יג‪,‬לא‪.‬‬
‫‪ (4‬שמות רבה תחילת פרשה כט‪ .‬במדבר רבה פרשה יב‪,‬ג‪ .‬תנחומא נשא יא‪ .‬וראה עבודה זרה ג‪,‬א‪.‬‬

‫‪ (5‬ראה פסחים פד‪,‬ב‪ .‬זוהר חלק א קיא‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ (6‬במדבר יג‪,‬ל‪.‬‬