פרשת וישלח

‫בס“ד‬

‫פרשת וישלח‬

‫לא צריך לחכות שתבוא הגאולה‪ ,‬צריך רק‬
‫להשת ולהתאמץ לפקוח את העיניים לראות‬

‫שהיא כבר כאן‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬תפילין וספרי תורה – הדברים הכי‬ ‫בס“ד‬
‫קדושים ונעלים‪ ,‬עשויים מעור של בהמה –‬
‫הדבר הכי נמוך ושפל‪ .‬וכך אנו משתמשים‬ ‫יעקב מוכן לגאולה‬
‫בניצוצות שנפלו למטרה האמיתית שלהם‬ ‫הקשר בין פרשתנו לגאולה נמצא מיד‬
‫ומחזירים אותם לקדושה‪ .‬לשם כך הייתה‬ ‫בתחילתה ”וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו‬
‫הגלות‪ ,‬ה‘ פיזר את בני ישראל בעולם כדי‬ ‫אחיו“ יעקב אבינו חוזר מבית לבן‪ ,‬שם עבד את‬
‫שימצאו גם את הניצוצות שנפלו עמוק ורחוק‬ ‫ה‘ ובצע שליחות עליונה לתקן ולברר את ארם‪,‬‬
‫כעת הוא שולח מלאכים אל עשו לספר לו כי‬
‫בין הקליפות‪ ,‬ויעלו את כולם לה‘‪.‬‬ ‫סיים את עבודתו והוא מוכן לצעוד אל הגאולה‬
‫כשתסתיים עבודת הבירורים וכל הניצוצות‬
‫יתנו את כוחם בכיוון הנכון של קדושה ואלוקות‪,‬‬ ‫השלימה‪.‬‬
‫תבוא הגאולה השלימה והעולם כולו יעבוד את‬ ‫הצדיקים כידוע נמנעים מלהשתמש‬
‫במלאכים‪ ,‬אך כיוון שמדובר בשליחות המבשרת‬
‫ה בשמחה ובלב שלם‪.‬‬ ‫על הגאולה‪ ,‬הרשה יעקב לעצמו להטריח את‬
‫לצערנו‪ ,‬התהליך ארוך מאוד‪ ,‬למעלה‬ ‫המלאכים‪ .‬למען מטרה חשובה כזו שבשבילה‬
‫משלושת אלפים שנה )מאז מתן תורה( בני‬ ‫נברא העולם כוללו‪ ,‬גם המלאכים‪ ,‬מוכנים לותר‬
‫על כבודם ולבצע את השליחות בשמחה‪.‬‬
‫ישראל עובדים על זה‪.‬‬ ‫הבעיה הייתה‪ ,‬שרק יעקב היה מוכן לגאולה‪,‬‬
‫קו הסיום‬ ‫עשו והעולם היו שקועים עמוק בשטויות שלהם‬
‫ולכן התעכבה הגאולה שנים רבות‪ .‬התפקיד‪,‬‬
‫אלפי שנים האירו ”מעשינו‬ ‫להכין את העולם כולו לגאולה‪ ,‬הוטל על יעקב‬
‫ועבודתינו“ במשך כל הדורות את‬
‫העולם‪ ,‬במיוחד במאתיים השנים האחרונות מאז‬ ‫ובניו – בני ישראל‬
‫נתגלתה תורת החסידות בי“ט כסלו‪ ,‬ומדור לדור‬ ‫עבודת הבירורים‬
‫רבותינו נשיאינו מוסיפים בהפצת המעיינות‪ ,‬עד‬ ‫עבודת הבירורים זהו מושג ידוע בחסידות‬
‫לדורנו זה בו המעיינות הופצו בכל קצוי תבל‬ ‫בבריאת העולם נפלו רפ“ח‪ 288 -‬ניצוצות‬
‫קדושה והתפזרו ברחבי העולם‪ ,‬ניצוצות אלה‬
‫ממש‪.‬‬ ‫מחיים את העולם‪ ,‬כל הנבראים – בעלי חיים‪,‬‬
‫בתקופתנו לאחר כל העבודה הרבה הזו של‬ ‫צמחים‪ ,‬פירות וכן הלאה – כולם מקבלים את‬
‫בני ישראל במשך כל הדורות‪ ,‬הצלחנו להגיע‬ ‫החיים מהם‪ .‬הניצוצות הגיעו גם למקומות‬
‫לשלימות הבירור‪ ,‬והעולם עצמו עומד מוכן‬ ‫טמאים‪ ,‬ולכן‪ ,‬גם לרשעים יש כח והצלחה‪ ,‬שהרי‬
‫ומחכה לביאת המשיח‪ .‬וכפי שהרבי הודיע שכבר‬ ‫הניצוצות האלוקיים נפלו אליהם ונותנים להם‬

‫סיימנו את כל העבודה כולל את ”עבודת‬ ‫כח‪.‬‬
‫הבירורים“‪ ,‬גם הכפתורים כבר מצוחצחים‪.‬‬ ‫תפקידנו להעלות את הניצוצות הללו‬
‫לקדושה‪ ,‬כל מצווה או מעשה טוב שאנו עושים‬
‫עם חפץ מסוים‪ ,‬מעלים את הדבר לקדושה‪.‬‬

‫בס“ד‬

‫סיפור להשראה‬ ‫ומבהיר הרבי‪:‬‬
‫ומזה מובן שהמשך העבודה שלאחרי זה )כל‬
‫מספר שליח חב"ד בקליפורניה‪:‬‬ ‫זמן שמשיח צדקנו מתעכב מאיזו סיבה )בלתי‬
‫בליל שבת אחד התפרץ לביתנו נער "היפי" שלא הכרנוהו‬ ‫ידועה ומובנת כלל(( אינו ”עבודת הבירורים“‬
‫)שהרי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים(‪,‬‬
‫מקודם…‬ ‫אלא‪ ,‬עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל‬
‫כולנו היינו מסובים לשולחן השבת שהיה מלא אורחים‪,‬‬
‫והבחור ניגש לשולחן מבלי אומר ובלי דברים והתיישב לידנו‪.‬‬ ‫בעולם‪.‬‬
‫ניסינו לדובב אותו‪ ,‬אך הוא שתק וסרב לענות‪ .‬הצענו לו‬ ‫כלומר‪ :‬מה שהיה עד היום‪ ,‬ומה שיהיה‬
‫מהיום‪ ,‬אלו שני דברים שונים‪ .‬עד היום העולם‬
‫לאכול והוא סרב‪ .‬הוא נראה עצוב ומדוכא‪.‬‬ ‫התנגד לאלוקות‪ ,‬והיה צריך לעבוד קשה לתקן‬
‫בלית ברירה המשכנו בסעודת השבת‪ ,‬בדברי התורה ובניגוני‬ ‫את העולם‪ .‬היום העולם מתוקן ומחכה לבנין‬
‫בית המקדש בכל רגע‪ ,‬צריך רק להביא לו את‬
‫השבת מבלי להתייחס אליו‪ .‬הוא שתק כמעט עד סוף‬ ‫כל האורות של משיח ולהתחיל לחיות כמו‬
‫הסעודה‪ .‬לפתע הוא זינק ממקומו לעבר התמונה של הרבי‬
‫בימות המשיח ממש‪.‬‬
‫שהייתה תלויה על הקיר והתחיל לצעוק – מה הוא רוצה‬ ‫ומוסיף הרבי‪:‬‬
‫ממני?… מדוע אינו מניח לי?… ניסינו להרגיע אותו ולשאול‬
‫בימינו אלה ממש צריכים רק לפתוח את‬
‫אותו לפשר התנהגותו המוזרה… אך הוא לא הגיב…‬ ‫העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש –‬
‫סוף סוף הוא נרגע‪ .‬הצלחנו לקרב אותו אלינו‪ ,‬והוא נתן בנו‬ ‫היינו שיושבים יחד עם הקב“ה )“ישראל וקוב“ה‬
‫אמון והתחיל לספר לנו על עצמו‪ .‬הוא סיפר שהוא סטודנט‬ ‫כולא חד“( ב“שולחן ערוך“ לסעודת הנישואין‬

‫אמריקאי‪" ,‬בן טובים" מה שנקרא‪ .‬אביו מראשי הפעילים‬ ‫הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר‪.‬‬
‫ב"מגבית" ואמו עורכת דין‪ ,‬הוא קיבל חינוך הדומה לכל אחד‬ ‫לא צריך לחכות שתבוא הגאולה‪ ,‬צריך רק‬
‫להשתדל ולהתאמץ לפקוח את העיניים לראות‬
‫מחבריו הסטודנטים האמריקאים מחפשי הדרך בחיים‪.‬‬
‫יהדות לא למד אבל חגג את טקס בר המצוה‪ .‬כל חבריו היו‬ ‫שהיא כבר כאן‪.‬‬

‫"היפים"‪ ,‬מחפשי דרך‪ ,‬מעשני סמים הנודדים למצוא את‬
‫עצמם‪ .‬רובם נסעו למזרח הרחוק – להודו‪ .‬שם הצטרפו‬
‫לאיזו כת שהיסוד העיקרי שלה הוא להתנתק לגמרי מן‬
‫העולם‪ .‬על כן ניתק את הקשר מהוריו וממשפחתו ומכל‬
‫ידידיו… שנה וחצי בילה בהודו והחזיק מעמד שלא כשאר‬
‫חבריו‪ ,‬אולם יום אחד הרגיש פחד להישאר במקומו בהודו‪,‬‬
‫ודחף פנימי חזק לחזור הביתה‪ .‬הוא ניסה להתגבר על הפחד‬
‫הזה אך לא הצליח‪ .‬לכן החליט לקנות כרטיס טיסה ולטוס‬

‫ישר לביתו‪.‬‬

‫הלימוד לזכות הרך הנולד בן מירל ברכה‬
‫ולרפואת אביגיל בת אביבה‬

‫בס“ד‬

‫סיפור להשראה‪-‬המשך‬

‫בהגיעו לביתו היו הוריו בהלם מוחלט‪ .‬כבר שנה וחצי שאין לו שום קשר איתם ופתאום הוא מופיע ללא‬
‫הודעה מוקדמת… פתאום צעק האבא‪ ,‬כמי שנזכר במשהו‪ :‬אה… אני מבין למה באת – באת לקחת את‬

‫הדולר…‬
‫איזה דולר? על מה אתה מדבר בכלל?… שאל הבן‪.‬‬
‫ואז סיפר לו האבא – בסוף השבוע שעבר היה כנס של ראשי ה"מגבית" בארה"ב לקראת הנסיעה לישראל‪.‬‬
‫הכנס התקיים בניו‪-‬יורק‪ .‬כל חברי קבוצת ראשי המגבית‪ 35 ,‬איש‪ ,‬החליטו ללכת לרבי ביום ראשון לחלוקת‬
‫הדולרים‪ .‬כל אחד עבר ליד הרבי וקיבל את ברכתו‪ .‬כשהגיע תורו של האבא גם הוא קיבל דולר‪ ,‬וכשהתחיל‬
‫כבר ללכת הלאה‪ ,‬קרא לו הרבי ומסר לו עוד דולר ואמר לו‪ ,‬שזה בשביל בנו הגדול‪ .‬האבא היה מופתע ורצה‬
‫לומר לרבי‪ ,‬שהוא לא יודע היכן בנו הגדול‪ ,‬כי כבר למעלה משנה שאינו בבית‪ ,‬אך בינתים התקדם התור והוא‬
‫כבר היה רחוק מן הרבי… אז החליט שאולי זה מיותר לדבר עם הרבי על כך‪ ,‬והכניס את הדולר לכיסו‬
‫האבא המופתע שאל את בנו בתמימות – איך הרבי יודע שאתה עומד להגיע לבית?… האם אתה בקשר‬
‫איתו?… הבן הנדהם שאל את האבא‪ :‬מה?!… ביום ראשון האחרון קיבלת את הדולר?… באיזו שעה? והאבא‬
‫ענה כי זה היה בשעה ‪ 3:30‬לפי שעון ניו‪-‬יורק‪ .‬הבן עשה את חשבון השעות‪ ,‬נדהם עוד יותר‪ ,‬ואמר לאביו – זה‬
‫היה בדיוק ברגע שהיה לי דחף לבוא הביתה‪ .‬ועד אז הייתי ממש מאושר… אז מה איכפת לרבי שהייתי‬
‫מאושר?… עכשיו אני מרגיש ממש מבולבל… אני לא מבין מה קורה איתי… אני מרגיש שמשהו מושך אותי‬

‫בלי שארצה להישאר בבית‪.‬‬
‫היום בבוקר ראיתי פרסומת של חב"ד עם תמונה של הרבי‪ ,‬ואני באתי לכאן לשאול אתכם‪ :‬מה הרבי שלכם‬

‫רוצה ממני?… קחו את הדולר שלו ותגידו לו שיניח לי…‬
‫עברו שנים מספר‪ .‬עד שיום אחד מספר חבר הכנסת הפרופ' אבנר שאקי‪ ,‬סיפור חדש על אותו "היפי"… וזה‬

‫סיפורו‪:‬‬
‫לפני כמה שנים הגעתי לעיירה בקליפורניה‪ .‬נאלצתי להישאר שם גם בשבת ולא היה לי מקום ראוי לשבות‪,‬‬

‫אבל ידעתי שתמיד אני יכול להתארח בבית חב"ד‪ .‬התקשרתי לשליח חב"ד וביקשתי להתארח אצלו והוא‬
‫הסכים בשמחה‪.‬‬

‫בליל שבת היה מדהים לראות כל כך הרבה חסידים בבית הכנסת בעיירה רחוקה ונידחת זו‪ .‬כולם היו בעלי‬
‫תשובה – פרי עבודתם של אנשי חב"ד‪ .‬בסעודת ליל שבת האוירה היתה נפלאה‪ .‬הבית מלא אורחים‪ ,‬היו‬
‫הרבה דברי תורה‪ ,‬סיפורים חסידיים‪ ,‬היו שירות וניגונים‪ ,‬והשמחה היתה רבה‪ .‬עונג שבת של ממש…‬

‫אך פתאום נכנסו שלושה בחורים "ארחי פרחי"‪ ,‬שהצטרפו אלינו והתיישבו מסביב לשולחן‪ ,‬ובלי נטילת ידיים‬
‫התחילו לאכול מסעודת השבת בלי דרך ארץ ובפראות‪ .‬הדבר צרם לי מאוד‪ ,‬ועוד הפליא אותי‪ ,‬שהמארח בעל‬
‫הבית לא העיר להם שום דבר‪ ,‬והתנהג אליהם כאל ידידים מוכרים וחביבים‪ ,‬וכאילו ציפה לבואם‪ .‬לא אמרתי‬
‫דבר באמצע הסעודה‪ ,‬אך לאחר הסעודה ניגשתי אל בעל הבית‪ ,‬ושאלתי אותו בשקט‪ ,‬איך זה שנתן לשלושה‬

‫ארחי פרחי אלה לקלקל את אוירת השבת הנפלאה שהיתה בבית‪ .‬בעל הבית‪ ,‬שליח חב"ד המקומי‪ ,‬הביט‬
‫בבחורים שעדיין הסבו לשולחן‪ ,‬והמשיכו באכילתם הגסה‪ ,‬ואמר לי‪ :‬אתה רואה את הבחורים האלה? תתבונן‬
‫בהם היטב… בדיוק כמו שהם נראים היום‪ ,‬כך אני נראיתי לפני שנים מספר‪ ,‬וכשם שהם התפרצו לביתי ככה‬

‫סתם בלי הזמנה ובלי להתחשב בסביבה ובאוירת הקודש של שבת‪ ,‬כך אני התפרצתי לביתו של שליח חב"ד‬
‫בליל שבת‪ ,‬אז כשהייתי "היפי" דומה להם…‪) .‬עפ"י סיפורי חסידים בהתוועדויות של חסידי חב"ד(‪.‬‬

‫ההחלטה הטובה שלי‬