פרשת ויקהל

‫בס“ד‬

‫פרשת ויקהל‬

‫נשיאת הר היא ע יה לדרגה ע ונה יותר ב מוד התורה‬
‫ובשכל התורה‪ .‬כל עוד עומד האדם בדרגה הרגילה מוד‬

‫התורה‪ ,‬אין בכך ל ול לגמרי מציאותה עבודה זרה‪.‬‬



‫גרזן ביד החוצב‬

‫הרמב"ם מסביר‪ ,‬שהשורש לעבודה‪-‬זרה נבע מכך‪ ,‬שבני‪-‬האדם התחילו לייחס‬
‫חשיבות לצינורות שבאמצעותם עובר השפע לעולם‪ .‬הואיל ויש דברים‬

‫שעוברים באמצעות הכוכבים והמזלות‪ ,‬החלו האנשים להאליל את הכוכבים‬
‫והמזלות ולחשוב שיש להכיר להם תודה על כך‪.‬‬

‫מובן שזו טעות חמורה‪ ,‬שכן הכוכבים והמזלות אינם בעלי‪-‬בחירה‪ ,‬ואין בכוחם‬
‫לתת דבר או למנוע דבר‪ .‬הם אינם אלא "כגרזן ביד החוצב"‪ ,‬וממילא אין שום‬
‫מקום לייחס אליהם את השפע‪ .‬אולם בני‪-‬האדם החשיבו גם את ה'מתווכים'‬
‫וייחסו להם כוח ושליטה על השפע שיורד לעולם‪ .‬כאן טמון שורש הטעות‬
‫שממנה התפתחה העבודה הזרה‪.‬‬

‫לא להרכין את הראש‬

‫יש צורה דקה יותר של עבודה זרה‪ ,‬הנובעת מטעות דומה‪ .‬כאשר אדם‬
‫משקיע את כל ישותו בתחבולות עסקיות שונות‪ ,‬מתוך הנחה שככל שיעסוק‬
‫בהן יותר‪ ,‬כך תהיה פרנסתו גדולה יותר ‪ -‬יש כאן מעין עניין של עבודה‪-‬זרה‪.‬‬

‫אף הוא שוכח שהעסק אינו אלא צינור להעברת השפע מהקב"ה ואין הוא‬
‫מקור השפע‪.‬‬

‫לכן ציווה על כך משה רבנו לאחר התיקון על חטא העגל‪ ,‬כי גישה נכונה‬
‫לענייני הפרנסה עוקרת את השורש לעבודה זרה‪ .‬כשיהודי יודע שהכול בא‬
‫מאת הקב"ה‪ ,‬אין הוא 'משתחווה' ואינו מרכין את ראשו לפני שום מכשיר או‬
‫אמצעי‪ .‬הוא עושה את מלאכתו באופן של "תיעשה"‪ ,‬כאילו מאליה‪ ,‬מכיוון‬
‫שהוא זוכר ויודע כי הפרנסה באה מברכתו של הקב"ה ‪" -‬וברכך ה' אלוקיך‬

‫בכל אשר תעשה"‪.‬‬

‫)מאת הרבי מליובאוויטש‪ ,‬מתוך גליון שיחת השבוע‪ ,‬מעובד על‪-‬פי לקוטי‬
‫שיחות כרך א‪ ,‬עמ' ‪(190‬‬

‫לרפואת אביגיל בת אביבה‬
‫ולע“נ ירדנה בת יוסף‬

‫סיפור להשראה‬

‫ליהודי משוויץ היה בן בגיל ‪ 24‬שהיה נכה ולא מצאו לו שידוך‪ .‬בעצת אשתו נסע האב‬
‫לרבי לבקש ברכה‪ .‬הכין האיש את דבריו טרם הגיע תורו‪ ,‬אך משהגיע תורו לא הספיק‬
‫‪.‬לומר מה שרצה והרבי נתן לו שני דולרים – אחד בשבילו ואחד לתת לצדקה בירושלים‬

‫חשב האיש לעמוד עוד פעם בתור ולהסביר לרבי שיש כאן טעות‪ .‬הוא לא גר בירושלים‬
‫ומעולם לא היה בירושלים‪ .‬כאשר ראה את התור הגדול החליט שלא יבוא אל הרבי‬
‫‪.‬שנית וחזר לציריך‬

‫עניין שידוכו של הבן לא התקדם עד שלבסוף שאלה אשתו מדוע אינו מקיים את דברי‬
‫הרבי‪" .‬כעת חול המועד סוכות‪ ,‬ובלאו הכי אתה לא עובד"‪ ,‬אמרה‪" .‬סע לירושלים ותן‬
‫‪.‬את הדולר לצדקה‪ ".‬לבסוף שמע לעצת אשתו ונסע ‪.‬‬

‫כשהגיע לשדה התעופה בלוד פנה לאחד האנשים ושאל כיצד מגיעים לירושלים היות‬
‫שזו לו פעם הראשונה שהוא מבקר בארץ‪ .‬הציע לו אותו יהודי שהם יקחו מונית יחדיו‪,‬‬

‫‪.‬כי הוא גר בירושלים‬

‫בדרך שוחחו ביניהם‪ ,‬והיהודי משוויץ סיפר את מטרת נסיעתו לאה"ק‪ .‬הוא הסתכל על‬
‫הנוף הלא מוכר ולא שם לב שצבע פניו של היהודי השני השתנה מאדום ללבן ומלבן‬
‫‪.‬לאדום‬

‫לבסוף פנה היהודי הירושלמי לשווייצי ואמר‪" :‬גם אני הייתי אצל הרבי‪ ,‬וכעת אני חוזר‬
‫משם‪ .‬נסעתי לעניין המעיק עלי וקיבלתי ברכה שהעניין יסתדר בקרוב ממש‪ .‬ומדוע‬
‫נסעתי – לא מצאנו שידוך עבור בתנו‪ ,‬שיש לה נכות מסויימת‬

‫אחרי זמן לא רב הועמדה חופה תחת כיפת השמים על אדמת ירושלים וסביבה נשמע‬
‫!קול ששון וקול שמחה‪ ,‬קול חתן וקול כלה‬

‫כשנבטח בקב“ה הוא יסדר לנו את כל מש ותינו בצורה ה בה ביותר שיכולה‬
‫להיות‪ .‬הפרנסה‪ ,‬המשפחה‪ ,‬הכל מאת השם!‬