The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by videos Aluma, 2019-06-06 05:12:21

שבועות מוסף מקור ראשון

סגג

‫אלומה‬ ‫‪23%‬‬

‫מוסף הצעירים‬ ‫מהצעירים שוקלים‬
‫לגור בחוץ לארץ‬
‫ד' בסיוון תשע"ט ‪7.6.2019‬‬

‫‪68%‬‬

‫מהחרדים מתנגדים‬
‫לשירות צבאי או אזרחי‬

‫‪57%‬‬

‫מהיהודים לא נפגשו‬
‫אישית או מקצועית עם‬

‫ערבי בשנה האחרונה‬

‫רק‬ ‫‪54%‬‬

‫‪39%‬‬ ‫מהצעירים הערבים‬
‫בעד שירות אזרחי‬
‫מהנשים מצפות‬
‫להרוויח מעל‬
‫‪ 10,000‬שקל‬

‫פני הדור‬

‫מתלבטים אם להישאר בארץ‪ ,‬לא מצפים לשכר גבוה‪,‬‬
‫מרגישים יותר יהודים מישראלים ויותר מוסלמים מפלסטינים‪.‬‬

‫סקר הצעירים הגדול של עמותת 'אלומה'‬


‫קשיים בלימודים‪ ,‬מגבלות‬ ‫פרויקט‬
‫שפה‪ ,‬אתגרים כלכליים‬

‫וחוסר יכולת לעמוד במטלות‪:‬‬
‫נתוני הנשירה מהלימודים‬

‫האקדמיים גדלו בשיעור ניכר‪,‬‬
‫ורבים מתקשים לצלוח את‬
‫התואר‪ .‬תוכנית "אקדמיה‬

‫פלוס" של אלומה דואגת שלא‬
‫יוותרו על חלום ההשכלה‬

‫מוסף אלומה‬

‫עורכת‪ :‬רחלי מלק־בודה עריכה‪ :‬אברהם שפירא‬
‫עיצוב‪ :‬אביטל טובי‪ ,‬הדס לוי ורועי קדם‬

‫עורך צילומים‪ :‬אופיר דוד עיבוד תמונה‪ :‬רינה נקונצ'ני‬
‫שער‪ :‬שאטרסטוק מנהל סחר‪ :‬אודי לוקר‬
‫המוסף הופק עבור 'אלומה' ובמימונה‬

‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‪ ,‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬


‫| ‪03‬‬ ‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪| 7.6.19‬‬

‫אריאל שנבל | צילום‪ :‬יוסי זליגר‬

‫נתונים הבאים לא פחות מדרמטיים‪ :‬אחד‬
‫מכל ארבעה סטודנטים שיתחילו ללמוד‬
‫לתואר ראשון בשנת הלימודים הקרובה ‪-‬‬
‫ככל הנראה לא יסיים אותו‪ .‬במדעי המחשב‬
‫הנתון מדהים אף יותר‪ :‬כחצי מהסטודנטים‬

‫לא יגיעו לתואר הנכסף‪.‬‬
‫מעבר לעוגמת הנפש הפרטית ולתחושת הכישלון האישית‬
‫שחש סטודנט הפורש מלימודיו ‪ -‬אלה שכדי להתקבל אליהם‬
‫השקיע ולמד רבות – יש בסטטיסטיקה הזו בשורה רעה מאוד‬
‫לחברה ולכלכלה הישראלית‪ .‬כ"אומת סטארט־אפ"‪ ,‬ישראל‬
‫זקוקה לסטודנטים הללו כבוגרים וכמשתלבים בתחומם לאחר‬
‫מכן‪ .‬המשק מפסיד מיסוי עתידי על הכנסותיו של אותו סטודנט‬
‫שכבר לא יגיעו‪ ,‬והמוסד האקדמי מפסיד את המענק שנותנת‬
‫המדינה לכל סטודנט שמסיים אצלה תואר‪ ,‬ובתחומים הללו‬
‫מדובר במענק גבוה יותר מאשר במדעי הרוח או החברה‪ .‬על‬
‫הדרך יפסיד המוסד גם את ההשקעה באותו סטודנט בתקופה‬

‫שבה למד‪.‬‬
‫לתוך האתגר הגדול הזה נכנסה בשנים האחרונות עמותת‬
‫'אלומה'‪ ,‬בשיתוף עם ארגון ‪ SFI‬וקרן אדמונד דה רוטשילד‪,‬‬
‫שבנו פתרון המיושם כרגע בשני מקומות – החוג למדעי‬
‫המחשב באוניברסיטת חיפה‪ ,‬והמכללה האקדמית תל אביב־‬
‫יפו‪ .‬התוצאות של 'אקדמיה פלוס' מרשימות‪ :‬פעילותן של‬
‫רכזות העמותה הצליחה לצמצם את אחוז הנושרים בחוג‬
‫ב־‪ 50‬אחוזים בשנת הלימודים הראשונה‪ .‬לא מדובר בפרויקט‬
‫פילנתרופי אלא ב"אג"ח חברתי"‪ ,‬שהישגיו מתורגמים‬
‫לכסף ממשי שחוזר כתשואה לכיסי המשקיעים בו‪ .‬נסענו‬
‫לאוניברסיטת חיפה כדי לבדוק מקרוב איך עובד הפרויקט‪.‬‬

‫עברית קשה שפה‬

‫גל שלום היא ממלאת מקום של מנהלת התוכנית הנמצאת‬
‫בחופשת לידה‪ ,‬סמדר ברמן־אהרון‪ .‬אני שואל אותה למה‬
‫התכנית פועלת דווקא בחוג הזה ולא באחרים‪" .‬לחוגים הללו‬
‫יש ערך גבוה בשוק העבודה‪ ,‬מה שמאפשר מוביליות חברתית‬
‫גבוהה לסטודנטים"‪ ,‬היא עונה‪" .‬בנוסף‪ ,‬תקצוב ות"ת למוסד‬
‫האקדמי עבור הסטודנטים בחוג למדעי המחשב ובחוגים‬
‫להנדסה גבוה יותר מאשר בחוגים אחרים‪ ,‬וזה משתלם למוסד"‪.‬‬
‫"הצעירים בישראל עובדים מאוד קשה"‪ ,‬מוסיפה יפעת‬
‫סלע‪ ,‬מנכ"לית אלומה‪" .‬הם עושים בגרויות‪ ,‬ואז השלמה או‬
‫מכינה‪ ,‬ואז מגיעים לחוג למדעי המחשב שהוא מצד אחד‬
‫מהקשים שיש‪ ,‬אבל מצד שני טומן בחובו יכולת השתכרות הכי‬
‫גבוהה במשק‪ .‬אנחנו מסתכלים על הצעירים האלה ושואלים‬
‫מה אפשר לעשות כדי שיותר מהם יסיימו את התואר ויצטרפו‬

‫למוקדי השפעה בחברה הישראלית"‪.‬‬
‫אני משער שבחוג בחיפה יש אחוז גבוה של סטודנטים ערבים‪.‬‬

‫הנשירה במגזר הערבי שונה לעומת החברה היהודית?‬
‫"בגדול‪ ,‬שיעור הנשירה גבוה יותר ככל שהאוכלוסייה‬
‫מוחלשת וככל שהלימודים מורכבים‪ .‬בחוג למדעי המחשב‬
‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬שיעור הסטודנטים מהחברה הערבית‬
‫בשנה א' עולה בעשרות אחוזים מדי שנה‪ .‬אם לפני חמש שנים‬

‫היה מדובר ב־‪ ,25%‬כיום זה מעל ‪."50%‬‬
‫מה זה אומר על החברה הערבית מצד אחד‪ ,‬או על החוג‬

‫בחיפה מצד שני?‬
‫"החרדים הם ‪ 12‬אחוז מהאוכלוסייה ושיעורם באקדמיה‬
‫הוא ארבעה אחוז‪ .‬הערבים הם ‪ 23‬אחוז מהאוכלוסייה‪ ,‬ו־‪17‬‬
‫אחוז באקדמיה‪ .‬בחמש השנים האחרונות יש זינוק בהשתתפות‬
‫החברה הערבית באקדמיה‪ .‬לפניהן שיעור ההשתתפות היה‬
‫רק ‪ 10‬אחוז‪ .‬אלומה עושה גם עבודה ב־‪ 91‬רשויות במטרה‬
‫לעודד צעירים להגיע ללימודים גבוהים‪ ,‬והתכנית הזו היא‬
‫כבר הצומת הבא – הגענו לאקדמיה‪ ,‬עכשיו בואו נחזיק מעמד‬

‫ונסיים את התואר"‪.‬‬
‫אילו בעיות ייחודיות יש לסטודנט הערבי‪ ,‬מבחינת‬


‫| ד ' ב ס י ו ו ן ת ש ע " ט | ‪| 047 . 6 . 1 9‬‬

‫התפקיד החשוב של רכזת בתוכנית הוא לתת תחושה‬ ‫לא חוששים להיעזר‪.‬‬ ‫לא באמת יודעים מה דרוש לסטודנט כדי להצליח‪ .‬אם‬ ‫סכנת הנשירה?‬
‫שיש מישהי שרואה את הסטודנט‪ ,‬שמביעה אכפתיות‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬גל‪ ,‬רוז‪,‬‬ ‫הסטודנט עסוק כל היום בנסיעות הלוך־חזור‪ ,‬לא יהיה‬ ‫"אחד החסמים הבולטים הוא השפה"‪,‬‬
‫ואמפתיה‪ .‬יש גם צד כלכלי לפרויקט‪ .‬אנחנו נותנים‬ ‫לו זמן ללימודים‪ .‬אם הוא חוזר הביתה ונדרש לעבודות‬ ‫מסבירה עמרית צור־חורב‪ ,‬רכזת בתוכנית‪" .‬למרות‬
‫מלגות‪ ,‬אבל גם מנגישים מלגות קיימות‪ .‬יש המון‬ ‫נדאא וג'ו‬ ‫שונות או לפרנס‪ ,‬זו בעיה‪ .‬אצל בחורות ערביות לא‬ ‫שמדובר בצעירים‪ ,‬עם רבים מהם לא דיברו עברית‬
‫מלגות בישראל שאנשים לא צורכים אותן מחוסר‬ ‫מקובל בדרך כלל לצאת לגור במעונות‪ ,‬וסטודנטית‬ ‫בבית‪ ,‬ובבית הספר למדו ברמה שנועדה לעבור‬
‫ידע‪ ,‬בירוקרטיה או חסמים כמו צורך בחשיפה של‬ ‫צילום‪ :‬יוסי זליגר‬ ‫שגרה בבית ג'אן ונוסעת לפה כל יום‪ ,‬זו בעיה שמגדילה‬ ‫את הבגרות ותו לא‪ .‬יש כאלה שאפילו לקנות קפה‬
‫הכנסת ההורים‪ .‬במקרה הצורך אנחנו נותנים מלגות‬ ‫את סיכוייה לנשור מהלימודים‪ .‬בסוף השבוע הן צריכות‬
‫אישיות‪ .‬יש גם קורסים אישיים‪ ,‬לימוד והכוונה איך‬ ‫להיות עם המשפחה‪ ,‬ולא בדיוק יכולות לחזור על‬ ‫בקפטריה אינם יודעים בתחילת השנה"‪.‬‬
‫סלע‪" :‬פגשנו בשבוע שעבר קבוצת תיכוניסטים‬
‫לתעדף משימות‪ ,‬וטיפול בחרדת בחינות"‪.‬‬ ‫החומר"‪.‬‬ ‫מהחברה הערבית‪ .‬הם היו אמביציוזים להפליא‪ ,‬אבל‬
‫אני שואל את מאי איך מתעדפים סטודנטים שזקוקים‬ ‫איך מאתרים סטודנטים שמועדים לנשירה?‬ ‫מילה בעברית הם לא יודעים‪ .‬באופן כללי הבנים‬
‫יותר או פחות למה שהתוכנית יכולה לתת‪" .‬כרכזת"‪,‬‬ ‫גל שלום‪" :‬אנחנו מזמינים כל מי שלומד בשנה א'‬ ‫יודעים עברית יותר טוב מהבנות כי הם יוצאים החוצה‬
‫היא אומרת‪" ,‬התפקיד שלי הוא לדעת לזהות ולהבין את‬ ‫להיכנס לתוכנית‪ .‬לא חוסמים אף אחד‪ .‬כחלק מההצהרה‬
‫הסטודנט‪ ,‬את יכולותיו ואת הרקע שלו‪ .‬מי שלא צריך‬ ‫שהם רוצים להיכנס לתוכנית הם ממלאים שאלון שמודד‬ ‫לעבוד‪ ,‬ומי שגר בערים מעורבות יודע יותר"‪.‬‬
‫אני מפנה פחות משאבים כלפיו‪ ,‬ויותר למי שצריך‪ .‬זה‬ ‫את רמת המוטיבציה שלהם ללימודים ולהצלחה‪ ,‬כלי‬ ‫אז יש בעיית שפה‪ .‬מה עוד?‬
‫אומר להכיר כל סטודנט‪ ,‬ודורש קשר קרוב לכל סטודנט‪.‬‬ ‫ייחודי שפיתחנו ומסייע לנו לזהות גורמי סיכון ולתת‬
‫לתפור חליפה לכל אחד לפי מה שהוא צריך‪ .‬אנחנו‬ ‫צור־חורב‪" :‬המחסום השני הוא הגיל‪ .‬רבים מהם‬
‫פתרנות מותאמים אישית לכל סטודנט"‪.‬‬ ‫מגיעים אלינו היישר מבית הספר בלי לעבור בצבא‪.‬‬
‫עוקבות אחריהם ורואות אם הצרכים משתנים"‪.‬‬ ‫נאווה בסון‪" :‬החל מנקודת הפתיחה‪ ,‬אנחנו הדמות‬ ‫הם הרבה יותר צעירים‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי במוכנות‬
‫סלע‪" :‬ישנן עוד תוכניות לצמצום נשירה‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫שמלווה אותם‪ .‬אנחנו נפגשות עם כל סטודנט לשיחת‬
‫לכל אוניברסיטה יש‪ .‬המיוחד בתוכנית הזו הוא שהיא‬ ‫היכרות‪ ,‬וכבר מההתחלה מסמנות את החסמים‬ ‫להתמודד עם אתגרי הלימודים"‪.‬‬
‫מותאמת בדיוק לחוג ויושבת בתוכו‪ .‬מהבחינה הזו‪,‬‬ ‫לשיחה מצטרפת נאווה בסון‪ ,‬גם היא רכזת בתוכנית‪,‬‬
‫ממש לא טריוויאלי שאוניברסיטה מאפשרת לגוף‬ ‫הרלוונטיים"‪.‬‬ ‫שהתחילה לא מזמן את השנה הרביעית בעבודתה‪" :‬יש‬
‫מבחוץ לבצע התערבות כל כך משמעותית בחוג‪ .‬כמובן‬ ‫נשמע כמו סוג של עובדת סוציאלית‪.‬‬ ‫גם את עניין התמיכה מהבית‪ .‬רבים מהם שייכים לדור‬
‫צור־חורב‪" :‬יותר יועצת אקדמית‪ ,‬אבל בהחלט השיח‬ ‫ראשון להשכלה‪ .‬ההורים מעודדים לצאת ללמוד‪ ,‬אבל‬
‫שאין שום נגיעה שלנו בצד האקדמי‪ ,‬ועדיין"‪.‬‬
‫למה אתם לא מסייעים בחוג לרפואה למשל?‬ ‫הוא באווירת 'אני פה בשבילך'"‪.‬‬ ‫נאווה בסון (שנייה מימין)‪" :‬רבים‬
‫"זה קשור למודל הכלכלי‪ .‬מי שפיתח אותו היא‬ ‫מהסטודנטים הם דור ראשון‬
‫‪ ,SFI‬חברה לתועלת הציבור בראשות סר רונלד כהן‪.‬‬ ‫חליפה לכל סטודנט‬ ‫להשכלה‪ .‬ההורים מעודדים‬
‫חיפשנו חוג ספציפי לפני המודל שלהם‪ ,‬שבו גם אחוז‬ ‫אותם ללמוד‪ ,‬אבל לא באמת‬
‫הנשירה גבוה וגם התמורה מהמדינה חזרה גבוהה‪.‬‬ ‫עד עכשיו דיברנו על התוכנית ממעוף הציפור‪ .‬אני‬ ‫יודעים מה דרוש לסטודנט כדי‬
‫אני שמחה לומר שהתוצאות טובות‪ .‬יש פה אימפקט‬ ‫מבקש ממאי עראף‪ ,‬רכזת בתוכנית 'אקדמיה פלוס'‬
‫הפונה למגזר הערבי‪ ,‬לפרוט את הדברים לפרוטות‪.‬‬ ‫להצליח‪ .‬אם הסטודנט עסוק כל‬
‫שמשלב תשואה חברתית וכלכלית"‪.‬‬ ‫"המטרה היא מיפוי החסמים‪ ,‬ואז מתן מענה"‪ ,‬היא‬ ‫היום בנסיעות הלוךֿחזור‪ ,‬לא‬
‫נראה שהתוכנית די מוכוונת לחברה הערבית‪.‬‬ ‫מסבירה‪" .‬קודם כול‪ ,‬יש תגבורים בקבוצות קטנות‪.‬‬ ‫יהיה לו זמן ללימודים‪ .‬אם הוא‬
‫גל שלום‪" :‬כשהתחלנו את התוכנית לפני ארבע‬ ‫בנוסף קיים גם עניין האחריות האישית‪ .‬בחוג אין חובת‬ ‫חוזר הביתה ונדרש לעבודות‬
‫נוכחות‪ ,‬ועקרונית הם יכולים לא להגיע לשיעורים‬
‫אלא רק למבחן ‪ -‬העיקר שיצליחו‪ .‬זה אומר שהאחריות‬ ‫שונות או לפרנס‪ ,‬זו בעיה"‬
‫עליהם‪ ,‬ואנחנו מתווכות הרבה את נושא האחריות‬
‫האישית‪ .‬מדברים איתם על כך שהם צריכים לעשות‬
‫את הדברים‪ ,‬לבוא להרצאות וכו'‪ .‬אני מציעה תגבורים‪,‬‬
‫והם צריכים לעשות את הבחירה שלהם‪ .‬מדובר בתגבור‬
‫שנעשה על ידי סטודנטים מהחוג‪ ,‬וזה הרבה יותר יעיל‬

‫ממישהו שלא מכיר את הניואנסים"‪.‬‬
‫יפעת סלע‪" :‬בבית הספר יש לכל אחד מחנכת‪.‬‬
‫פתאום הסטודנט מגיע לאקדמיה‪ ,‬והמחנכת נעלמת‪.‬‬

‫"אנחנו פה בשבילם"‪.‬‬
‫רכזות התוכנית‪.‬‬
‫מימין לשמאל‪:‬‬

‫עמרית‪ ,‬נאווה‪ ,‬מאי וגל‬

‫צילום‪ :‬יוסי זליגר‬


‫| ‪05‬‬ ‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪| 7.6.19‬‬

‫להתאושש וללמוד למבחנים במקביל‪ .‬יש פה תובענות‬ ‫ג'ו כאנג' (משמאל)‪ ,‬סטודנט‬ ‫יפעת סלע‪" :‬אנחנו מברכים על כך שסטודנטים‬
‫אחרת של קצב לימוד וחומר"‪.‬‬ ‫בתוכנית‪" :‬התוכנית הזו מצילה‬ ‫ערבים הולכים לא רק ללימודים פאראֿרפואיים‬
‫אותי‪ .‬נפלתי לכל בור אפשרי‬
‫יש אלמנט של פדיחה‪ ,‬שמי שמשתמש בתכנית הזו‬ ‫שסטודנט יכול ליפול‪ .‬מבחינה‬ ‫אלא גם למחשבים‪ .‬המקצוע הכי נלמד השנה‬
‫הוא נזקק?‬ ‫הוא הנדסה‪ ,‬והערבים משתלבים שם"‬
‫כלכלית אני חייב לעבוד כדי‬
‫שגיא גוילי‪" :‬כולם פה נזקקים‪ .‬יש סטודנטים‬ ‫לפרנס את עצמי‪ ,‬כי אני גר לבד‬ ‫צילום‪ :‬צביקה גולדשטיין‬ ‫שנים‪ ,‬המצב היה די מאוזן מבחינת אחוזי יהודים־ערבים‬
‫שמגיעים ממקומות אחרים ויותר קל להם‪ ,‬אבל מעטים‬ ‫בחוג‪ .‬נתוני האוניברסיטה השתנו‪ ,‬וכמות הסטודנטים‬
‫האנשים שהציעו להם תגבור ולא לקחו אותו‪ .‬זה לא בית‬ ‫ואין לי תמיכה מההורים"‬ ‫"הצעירים עובדים קשה"‪ .‬סלע‬ ‫הערבים הלכה וגדלה‪ .‬כשנכנסנו לא הייתה כוונה‬
‫ספר שאתה יכול להרשות לעצמך לוותר על משהו כזה‪,‬‬ ‫להתמקד בחברה הערבית‪ ,‬אבל התאמנו את עצמנו‬
‫לא עוזבת את הכפר‬
‫מה גם שהעזרה מוצעת בחינם"‪.‬‬ ‫לצורכי החוג ולמגוון הסטודנטים הקיים בו‪.‬‬
‫יש כאלה שאומרים "אני לא צריך עזרה"?‬ ‫לחדר נכנסים כמה סטודנטים המשתתפים בתכנית‪.‬‬ ‫יפעת סלע‪" :‬כאמור‪ ,‬במדינת ישראל יש בחמש‬
‫"אני מאמין שכן‪ ,‬אבל מתישהו הם יקבלו את הכאפה‬ ‫אנו מבקשים מהם לספר על חוויותיהם בחוג וההשפעה‬ ‫השנים האחרונות גידול דרמטי בכניסה של החברה‬
‫ויזדקקו לתמיכה הפסיכולוגית‪ ,‬שגם אותה נותנים פה"‪.‬‬ ‫של 'אקדמיה פלוס' על לימודיהם‪ .‬שגיא גוילי‪ ,‬בן ‪,25‬‬ ‫הערבית ולאקדמיה הישראלית‪ .‬אלומה מברכת על‬
‫לינוי משה‪ ,24 ,‬סטודנטית שנה ב'‪" :‬כשהגעתי לחוג‬ ‫שנה ב'‪" :‬הציונים שלי הספיקו ללמוד כאן מחשבים‪.‬‬
‫לא צפיתי את הקשיים‪ .‬מגיעים מבית ספר‪ ,‬שם הכל‬ ‫יכולתי להמשיך לשפר ולהגיע לטכניון‪ ,‬אבל החלטתי‬ ‫זה"‪.‬‬
‫הולך חלק‪ ,‬ופתאום קשה‪ .‬ממש חטפתי שוק‪ .‬עברתי רק‬ ‫הערבים הם ‪ 23‬אחוז מהאוכלוסייה בישראל‪ ,‬יותר‬
‫קורס אחד מתוך ארבעה‪ .‬זה די קיצוני‪ ,‬וממש ראיתי את‬ ‫לבוא לפה ולא לבזבז זמן"‪.‬‬
‫עצמי עם רגל וחצי בחוץ‪ .‬הבנתי שמהעזרה של אלומה‬ ‫איך התוכנית סייעה לך?‬ ‫מחצי בחוג זה לא בדיוק פרופורציונלי‪.‬‬
‫אני חייבת לקחת הכול‪ .‬לא הייתי פה בלי התכנית של‬ ‫"הדבר המרכזי ביותר בעיניי הוא העזרה המנטלית‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אבל האוניברסיטה הזו נמצאת בצפון הארץ‪,‬‬
‫העובדה שנאווה ועמרית באות ושואלות ומתעניינות‪ ,‬זו‬ ‫וכאן הנתונים הדמוגרפיים אחרים‪ .‬בבן־גוריון‪ ,‬עמק‬
‫אלומה"‪.‬‬ ‫תמיכה מאוד חשובה כי מאוד קל להישבר‪ .‬הדבר השני‬ ‫יזרעאל ומכללת אחווה יש יותר אוכלוסייה ערבית‬
‫הוא התגבורים‪ ,‬שנותנים עוד אפשרות ללמוד ולהבין‬ ‫כי בסביבה יש יותר‪ ,‬וזה גם עניין של מסורת‪ .‬כמו‬
‫נעים להכיר‬ ‫שדתיים אוהבים ללכת ללמוד בבר־אילן‪ .‬אנחנו‬
‫את החומר יותר טוב"‪.‬‬ ‫מברכים על כך שסטודנטים ערבים הולכים לא רק‬
‫גל ברק‪ ,‬בן ‪ 25‬מקריית־אתא‪ ,‬הוא מודל קצת אחר‬ ‫נידאא אבו־סאלח ממג'דל־שמס‪ ,‬שנה ב'‪" :‬בשנה‬ ‫ללימודים פארא־רפואיים אלא גם למחשבים‪ .‬המקצוע‬
‫לסטודנט שמסתייע בתוכנית 'אקדמיה פלוס'‪" :‬התחלתי‬ ‫הראשונה הרגשתי פער בגלל שפת האם שלי‪ ,‬שלא‬ ‫הכי נלמד השנה הוא הנדסה‪ ,‬והערבים משתלבים שם"‪.‬‬
‫את הלימודים כאן קצת מאוחר‪ .‬אני נשוי ויש לי ילדה‪,‬‬ ‫הייתה עברית‪ ,‬וגם לא ידעתי אנגלית ברמה בסיסית‪.‬‬
‫יש לי כבר תואר ראשון ממקום אחר ואני כבר בתוך‬ ‫התחלתי ולא הבנתי חצי מהחומר‪ .‬בתיכון למדנו ברמה‬
‫התעשייה‪ .‬בשלב מסוים עלו אצלי מחשבות בשביל מה‬ ‫נמוכה שלא הספיקה‪ .‬בשנה ב'‪ ,‬כשהשתפרה השפה‪ ,‬כבר‬
‫אני בכלל צריך את זה‪ .‬יש לי כל כך הרבה מטלות שלא‬
‫קשורות ללימודים‪ ,‬והתוכנית סייעה לי להישאר בעיקר‬ ‫נעלמו הפערים"‪.‬‬
‫מבחינה פסיכולוגית‪ .‬השיחות‪ ,‬החדרת המוטיבציה‪.‬‬ ‫את לא נוסעת כל יום הביתה‪ .‬איך המשפחה מקבלת‬

‫עמרית לימדה אותי להשתמש בחוזקות שלי"‪.‬‬ ‫את זה?‬
‫רוז באדר‪ ,‬סטודנטית מטורען‪ ,‬היא אולי סמל‬ ‫"זה מקובל אצלנו‪ .‬אנחנו שלוש בנות מהכיתה‬
‫ההצלחה הגדול של התוכנית עד כה‪ .‬לא רק שהיא‬ ‫שלומדות יחד‪ ,‬והעובדה הזו מאוד עזרה להורים לקבל‬
‫משלימה את לימודיה‪ ,‬מה שכלל לא היה מובן‬
‫מאליו בתחילת התואר‪ ,‬לאחרונה היא החלה לשמש‬ ‫את זה"‪.‬‬
‫כמתגברת בתוכנית לטובת סטודנטים צעירים יותר‪.‬‬ ‫איך התוכנית עוזרת לך?‬
‫"התחלתי לפני שנתיים וחצי את הלימודים בסמסטר‬ ‫"בסמסטר הראשון לא הכרתי אף אחד חוץ מהחברות‬
‫אביב"‪ ,‬היא מספרת‪" .‬זו קבוצה קטנה והיה קשה למצוא‬ ‫שלי‪ ,‬ולא ידעתי להתאקלם‪ .‬הרכזות תמכו בי ועודדו‬
‫חברים‪ .‬התגבורים עזרו לי להיכנס למסגרת ולהכיר‬ ‫נפשית‪ ,‬וגם קיבלתי המון מידע בתגבורים‪ .‬זכיתי גם‬
‫אנשים‪ .‬אבל העניין החברתי־רגשי הוא לא הדבר‬ ‫למלגה מהתוכנית וזה עזר כלכלית"‪.‬‬
‫המרכזי שקיבלתי בתכנית‪ .‬למדתי לפני כן במוסדות‬ ‫ובסיום התואר‪ ,‬האם תמשיכי לגור בגולן?‬
‫אחרים ‪ -‬ביוכימיה בטכניון‪ ,‬רפואה בתל־אביב – והיה‬ ‫"העבודה באזור מצומצמת‪ ,‬ולא רק במדעי המחשב‪.‬‬
‫לי מאוד קשה‪ .‬ואז הגעתי לפה‪ ,‬וזה אומר להתחיל‬ ‫ההורים שלי יודעים שאעבוד בחיפה או במרכז"‪.‬‬
‫הכל מההתחלה‪ ,‬וכשאת כבר בת ‪ .23‬החוויות שלי הן‬
‫לא החוויות של רוב הסטודנטים שלמדו איתי‪ ,‬שרק‬ ‫ואיך את עם זה?‬
‫עכשיו סיימו תיכון‪ .‬אחרי הסמסטר השני התחלתי‬ ‫"יש לי אחות שלומדת מדעי המחשב‪ ,‬ואנחנו‬
‫לתגבר בתכנית‪ .‬עדיין לא הייתי בטוחה בעצמי אז‬ ‫מתכננות לגור יחד כשנעבוד‪ .‬אבל אני לא עוזבת את‬
‫התחלתי כחונכת אישית וצברתי ביטחון‪ ,‬ואז עברתי‬ ‫הכפר‪ .‬השאיפה שלי זה לעזור לצעירים שם‪ ,‬לתמוך‬

‫לתגבורים של קבוצות"‪.‬‬ ‫ולעודד חבר'ה ללמוד‪ ,‬להוות דוגמה"‪.‬‬
‫ההייטק הישראלי גברי ויהודי מאוד‪ .‬את אישה‬ ‫ג'ו כאנג' הוא סטודנט בין שנה ב' לג' מכפר‬
‫מע'אר‪ ,‬שעובד תוך כדי הלימודים וגם עושה מילואים‪.‬‬
‫ערבייה‪ ,‬אתגר כפול‪.‬‬ ‫"התוכנית הזו מצילה אותי"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬נפלתי לכל‬
‫"כשהתחלתי את התואר אמרתי לעצמי שאם יש רק‬ ‫בור אפשרי שסטודנט יכול ליפול‪ .‬מבחינה כלכלית‬
‫אישה ערבייה אחת שתעבוד בהייטק ‪ -‬זו תהיה אני‪.‬‬ ‫אני חייב לעבוד כדי לפרנס את עצמי‪ ,‬כי אני גר לבד‬
‫היום קצת ירדתי מהאולימפוס ואני ממשיכה לתואר‬ ‫ואין תמיכה מההורים‪ .‬התגבורים ושיעורי העזר מאוד‬
‫שני‪ .‬כשבחנתי את האופציות‪ ,‬הבנתי שיותר בטוח ללכת‬ ‫מסייעים‪ .‬ובשנה הראשונה עשיתי תאונת אופנוע ולא‬
‫יכולתי לעבוד‪ ,‬ורק בזכות המלגה שקיבלתי יכולתי‬
‫לאקדמיה"‪.‬‬
‫למה?‬

‫"יש הרבה חברות שמראש אני לא יכולה לעבוד‬
‫בהן‪ ,‬למשל בתחום הביטחוני‪ .‬בנוסף‪ ,‬בהייטק אם יצאת‬
‫לחופשת לידה את כבר מאחור‪ .‬זה לא שלא אמצא‬
‫עבודה‪ ,‬אבל הבנתי שהאקדמיה תהיה מקום יותר בטוח‬

‫בשבילי"‪0 .‬‬


‫| ד ' ב ס י ו ו ן ת ש ע " ט | ‪| 067 . 6 . 1 9‬‬

‫על רקע הוויכוח סביב שילוב בנות ביחידות‬ ‫שנה היא ‪ .2010‬המקום‪ :‬הכור הגרעיניה‬
‫לוחמות‪ ,‬תא"ל (במיל') אלי בן־מאיר‪ ,‬ראש‬
‫חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר וחבר‬ ‫בנתנז‪ ,‬איראן‪ .‬מהנדסי הגרעין בכור‬
‫הנהלת אלומה‪ ,‬מאמין שעולם המודיעין‬ ‫פתחו עוד יום רגיל מול המסכים‪ ,‬ולא‬
‫הרגישו בשום דבר חריג‪ .‬הצנטריפוגות‪,‬‬
‫והטכנולוגיה צריך אותן הרבה יותר‪ .‬בראיון‬ ‫שמעשירות את האורניום והופכות אותו‬
‫מיוחד הוא מסביר מדוע המחשבים צריכים‬ ‫לחומר המשמש לפעילות גרעינית צבאית‪ ,‬הסתובבו‬
‫כמדי יום‪ ,‬והתוכנית האיראנית המשיכה במסלולה‬
‫להדאיג אותנו יותר מטילים‪ ,‬למה חיסול‬
‫נסראללה אינו בהכרח הפתרון‪ ,‬ומספר על‬ ‫לייצור פצצה גרעינית‪.‬‬
‫בנותיו המשרתות בצה"ל‪" :‬כשהן התייעצו‬ ‫הם לא ידעו שבאותה עת תוכנת תקיפה משוכללת‪,‬‬
‫איתי אם להיות לוחמות או לשרת בתפקיד‬ ‫שלפי פרסומים זרים פותחה על ידי ישראל וארה"ב‪,‬‬
‫חדרה למערכות המחשבים וחוללה בהן שמות‪ .‬התוכנה‪,‬‬
‫מודיעיני טכנולוגי‪ ,‬המלצתי להן על‬ ‫תולעת מחשבים שכונתה 'סטאקסנט'‪ ,‬השתלטה על‬
‫האפשרות השנייה"‬ ‫מחשב איראני אחד וממנו התפשטה למחשבים נוספים‬
‫בכור‪ ,‬תוך שהיא גורמת לצנטריפוגות שהאיראנים‬
‫אסף גבור | צילום‪ :‬יוסי זליגר‬ ‫שקדו עליהן שנים רבות להתרסק‪ .‬הייתה זו מתקפת‬
‫הסייבר המשוכללת והמורכבת ביותר שבוצעה עד אז‪.‬‬
‫הבוטים‪ ,‬אבל זה נאיבי לחשוב שאם ישנה פעילות‬ ‫פוליטיות ולהשפעה על דעת הקהל קיבל חשיפה‬ ‫"ישראל היא אחת המדינות המתקדמות והמובילות‬
‫כזו היא מבוצעת על ידי מפלגה אחת בלבד‪ ,‬ולכן‬ ‫בתחקיר הבוטים שפורסם ב'ידיעות אחרונות'‬ ‫בתחום הסייבר‪ .‬היכולת הישראלית מוכרת בעולם‪,‬‬
‫מוזר שהוא התמקד במפלגה פוליטית מסוימת בלבד‪.‬‬ ‫וב'ניו יורק טיימס' לפני מערכת הבחירות האחרונה‬ ‫והיא פותחת דלתות גם לשיתופי פעולה מסוגים‬
‫צריך להתרכז בעיקר‪ ,‬שהוא תקיפות של מדינות‬ ‫בישראל‪ .‬באותו תחקיר נטען כי הליכוד עשה שימוש‬ ‫שונים"‪ ,‬אומר לנו תת־אלוף (במיל') אלי בן־מאיר‪,‬‬
‫זרות כלפי ישראל וניסיון להשפיע פה על התודעה‬ ‫בחשבונות מזויפים שהפיצו בטוויטר ובפייסבוק‬ ‫בראיון שאנו מקיימים בביתו שבמרכז הארץ ושבו‬
‫הציבורית ועל תוצאות הבחירות‪ ,‬ולא בפוליטיקאים‬ ‫תכנים של תמיכה בראש הממשלה נתניהו ותקפו‬ ‫הוא פורס את משנתו על תחום הלוחמה החדש ועל‬
‫את יריביו‪ .‬בלי קשר לאמינות אותו תחקיר ולטענות‬ ‫האתגרים שבפניהם עומדת מדינת ישראל‪ .‬לפני‬
‫בתוך ישראל"‪.‬‬ ‫שהועלו נגדו‪ ,‬לבן־מאיר אין ספק שתופעת הבוטים‬ ‫שנתיים בלבד הוא סיים שלושים שנות שירות‬
‫בן־מאיר סבור שמדינת ישראל לא עושה די‬ ‫ברשת חיה ובועטת‪" :‬החשיפה של כולנו לאינטרנט‬ ‫באגף המודיעין של צה"ל‪ ,‬שבמהלכן מילא שורה‬
‫כדי למנוע מגורמים זרים להשפיע על דעת הקהל‬ ‫הולכת וגוברת‪ ,‬וכתוצאה מכך ההשפעה שלו על‬ ‫של תפקידי מודיעין שדה‪ .‬שני תפקידיו האחרונים‬
‫בישראל ולהעמיק את השסעים והפיצולים בחברה‬ ‫גיבוש עמדות הולכת וגדלה‪ .‬אנחנו זיהינו פעילות‬ ‫היו קצין המודיעין הראשי של צה"ל‪ ,‬ואחר כך ראש‬
‫הישראלית‪" .‬חייבים לקבל החלטה שמשקיעים בזה‪,‬‬ ‫נרחבת של בוטים כבר לפני מספר שנים‪ .‬התכלית‬ ‫חטיבת המחקר באמ"ן‪ .‬כיום בן־מאיר הוא בעלים‬
‫ולמנות גוף ממוסד ורשמי שיטפל בזה"‪ ,‬הוא סבור‪.‬‬ ‫של הפעילות הזו היא לוחמה פסיכולוגית‪ .‬החברות‬ ‫של חברת סייבר‪ ,‬מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה‬
‫"יש דרכים לחשוף מערכים מדינתיים וקמפיינים‬ ‫או המדינות שמשתמשות בבוטים מבצעים קמפיינים‬ ‫ויועץ בתחומי מודיעין וסייבר למגוון חברות וגופים‪.‬‬
‫שתפקידם לשסע את החברה בישראל‪ .‬אני מדבר על‬ ‫נגד מדינה‪ ,‬חברה או אדם כדי להכפיש ולפגוע בהם"‪.‬‬ ‫לוחמת סייבר וטכנולוגיה ותופסת מקום משמעותי‬
‫קמפיינים שמעצימים חיכוכים בין דתיים לחילונים‬ ‫יותר ויותר במלחמות המאה ה־‪ ,21‬כאשר הממד המוכר‬
‫או ערבים ויהודים כדי לפגוע בלכידות הישראלית‪,‬‬ ‫מה לגבי התחקיר עצמו?‬ ‫ביותר כיום הוא גניבת מידע‪" .‬הניסיונות של ארגונים‬
‫ועל תעבורה רשתית שמטרתה ליצור נרטיב אנטי־‬ ‫"לא הייתי חשוף לנתונים שעליהם התבסס תחקיר‬ ‫ומדינות לגנוב או לאסוף מידע באופן וירטואלי‬
‫משתפרים ללא הרף‪ ,‬ולכן יש צורך לשכלל כל הזמן‬
‫את ההגנה על המידע"‪ ,‬מסביר בן־מאיר‪" .‬אגב‪ ,‬גם‬
‫בעולם העסקי מבצעים איסוף מודיעין וירטואלי‬
‫ומנסים לגלות מידע על חברות מתחרות‪ .‬החברות‬
‫בוחנות גם באופן שוטף‪ ,‬דרך איסוף מידע ברשת‪ ,‬את‬
‫הרגלי הצריכה של האנשים‪ ,‬את הדעות שלהם על‬
‫מוצר‪ ,‬חברה או אדם מסוים ועוד‪ .‬במקביל לפעילות‬
‫ברשת הגלויה מתנהלת פעילות גם ב'דארקנט'‪,‬‬

‫האינטרנט ה'מסווג' והסמוי מן העין הרגילה"‪.‬‬
‫איזו פעילות מתבצעת ב'דארקנט'?‬

‫"באינטרנט יש כמה ממדים ‪ -‬הגלוי והחסוי‪ .‬הדעה‬
‫הרווחת היא שכמות התעבורה שעוברת בדארקנט‬
‫גדולה יותר מזו שבאינטרנט הגלוי‪ .‬מדובר בפעילות‬
‫שאנשים לא רוצים שידעו מי עומד מאחוריה כמו פשיעה‬
‫מאורגנת‪ ,‬פורנוגרפיה‪ ,‬סחר בבני אדם וסחר במידע‪ .‬אם‬
‫מישהו גונב מספרי כרטיסי אשראי‪ ,‬הוא ינסה למכור‬
‫אותם בדארקנט‪ .‬אם חברה או אדם פרטי רוצים לדעת‬
‫אם ברשת מסתובב מידע עליהם שהם אינם רוצים‬
‫שיופץ‪ ,‬הם צריכים לבדוק שם‪ .‬הכללים לעבודה ברשת‬
‫החסויה ברורים למשתמשים בה‪ ,‬ומי שלא מיומן בקודים‬
‫ובשפה ייחשף מהר מאוד ולא ישתפו איתו פעולה‪ .‬גולשי‬
‫הדארקנט יודעים למשל שכל כמה דקות צריך להחליף‬
‫את האיי־פי‪ ,‬תעודת הזהות של הגלישה‪ ,‬כדי להקשות‬
‫על איתורם הפיזי‪ .‬מי שלא משנה את האיי־פי שלו‪,‬‬
‫נחשף כגולש חשוד‪ .‬כמובן‪ ,‬במקום שבו ישנם גנבים‬
‫שמציעים סחורות ומידע בתמורה לכסף‪ ,‬יש גם את הצד‬
‫השני‪ .‬ברשת החסויה נמצאים גורמים מטעם האף־בי־‬
‫איי‪ ,‬השב"כ והמשטרות הבינלאומיות‪ ,‬שמנסות לאתר‬

‫פעילות לא חוקית"‪.‬‬

‫לוחמה פסיכולוגית‬

‫ממד נוסף בסייבר הוא השימוש שעושים ברשת‪,‬‬
‫בעיקר ברשתות החברתיות‪ ,‬למטרות שונות‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬השימוש ברובוטים וירטואליים למטרות‬


‫|‪07‬‬ ‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪| 7.6.19‬‬

‫"בשנה‬ ‫ישראלים‪ ,‬על חברת חשמל או על מקורות יכולות‬ ‫סייבר‪ .‬בנאום שנשא לאחרונה הרמטכ"ל לשעבר גדי‬ ‫ישראלי שמתבסס על שקרים וחצאי אמיתות‪ .‬כל אלה‬
‫האחרונה‪,‬‬ ‫לשבש שגרה ולחולל נזק ישיר ועקיף"‪.‬‬ ‫איזנקוט במכון מחקר אמריקני הוא הצהיר כי בשנה‬ ‫מייצרים השפעה באמצעות העצמת תופעות שוליים‬
‫חוץ מקצת‬ ‫האחרונה בוצעו ‪ 100‬תקיפות סייבר נגד ישראל‪,‬‬ ‫והפיכתן לוויראליות‪ .‬אלה שקרים שמטופטפים‬
‫כסף ‪ -‬ישראל‬ ‫מוקפים במרגלים‬ ‫בעיקר על ידי האיראנים‪ .‬בן־מאיר מוסיף ואומר כי‬
‫לא נתנה‬ ‫מדי יום מתבצעות תקיפות סייבר בדרגות שונות‪.‬‬ ‫בצורה קבועה ויוצרים מציאות‪.‬‬
‫לחמאס דברים‬ ‫הרימו לרגע את הראש מהעיתון והסתכלו‬ ‫"אחת הבעיות שהסייבר יצר היא שהאויב מטושטש‬ ‫"בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב בשנת ‪,2016‬‬
‫מהותיים‬ ‫סביבכם‪ .‬אנחנו מוקפים במכשירים הנתונים למעקב‬ ‫ובלתי נראה"‪ ,‬הוא מנתח‪" .‬לא מדובר בטנקים או‬ ‫גורמים מסוימים רצו להוריד את אחוזי ההצבעה בקרב‬
‫והרוויחה שנה‬ ‫ובעלי פוטנציאל פגיעה‪ .‬המחשב הנייד‪ ,‬כרטיס‬ ‫מטוסים‪ ,‬ולא משנה אם יש חומות‪ ,‬גבולות או מרחק‬ ‫האפרו־אמריקנים"‪ ,‬הוא מגלה‪" .‬שנה לפני הבחירות‬
‫של שקט יחסי‪.‬‬ ‫האשראי‪ ,‬השעון הדיגיטלי וכמובן הטלפון הסלולרי‬ ‫פיזי‪ .‬כל אחד בעולם הוא בעל פוטנציאל לפגוע בנו‪.‬‬ ‫הופצו עשרות מיליוני פוסטים‪ ,‬שניהלו שיח שיטתי‬
‫אני לא מזלזל‬ ‫שבאמצעותו אפשר היום לשלוט על המזגן‪ ,‬על‬ ‫ארה"ב‪ ,‬רוסיה וסין נחשבות לחזקות מאוד בתחום‬ ‫ואותנטי כביכול על חוסר היכולת של הציבור הזה‬
‫חלילה בסבלם‬ ‫התריסים ועל מכשירי החשמל הביתיים‪ .‬הנוחות‬ ‫הסייבר‪ ,‬אבל הן לא אויבות של ישראל‪ .‬איראן‪,‬‬ ‫להשפיע ממילא‪ .‬זה כנראה באמת הוריד את מספר‬
‫של תושבי‬ ‫הטכנולוגית שאנחנו נהנים ממנה הופכת אותנו גם‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬היא בעלת יכולת פחותה אבל יש לה‬ ‫המצביעים‪ .‬אין היום בארץ גוף שמטפל בתעבורה‬
‫הדרום‪ ,‬אבל‬ ‫לפגיעים ושקופים בפני מי שמעוניין לפגוע בנו או‬ ‫מוטיבציית שיא להשתמש בה‪ .‬גם ארגוני פרוקסי‬ ‫הרשתית ושפועל לאתר‪ ,‬לחסום או לסגור חשבונות‬
‫בגדול מצבו‬ ‫של איראן‪ ,‬כמו חיזבאללה וחמאס‪ ,‬מנסים לפרוץ‬ ‫שמנצלים את הרשת לרעה‪ .‬באופן כללי בעולם‪,‬‬
‫של חמאס‬ ‫להשתמש במידע לטובתו‪.‬‬ ‫לתשתיות ישראליות ולפגוע בהן‪ .‬היכולות שלהם‬ ‫החוקים והתקנות בנוגע לאינטרנט נמצאים הרחק‬
‫הולך ומידרדר‬ ‫"על פי הערכה של גורמי מקצוע‪ ,‬אדם ממוצע‬ ‫אמנם נמוכות‪ ,‬אבל השאיפה גבוהה‪ .‬פעילות טרור‬
‫וההפגנות‬ ‫מוקף בכל רגע נתון בשמונה מכשירים שהם מחשבים‬ ‫סייבר היא בעלת פוטנציאל גדול‪ .‬תקיפות על בנקים‬ ‫מאחור ולכן ממד הסייבר פרוץ"‪.‬‬
‫נגדו הולכות‬ ‫לכל דבר"‪ ,‬אומר בן־מאיר‪" .‬בדרך כלל המכשירים‬ ‫גם בצמרת צה"ל מודאגים משדרוג היכולת‬
‫ומתחזקות‪ .‬אני‬ ‫מקושרים ביניהם באמצעות הבלוטות' או הוויי־פיי‬ ‫להשפיע על מהלכים מדינתיים באמצעות מתקפות‬
‫לא חושב שיש‬ ‫הביתי‪ .‬מספיק שגורם עוין חודר למכשיר אחד‪ ,‬והוא‬
‫פתרון קסם‬ ‫יכול להשבית או לגנוב מידע מכולם וליצור נזקים‬
‫בנושא עזה או‬ ‫במערכים נרחבים‪ .‬האתגרים של מי שפועל להגן על‬
‫אבו־מאזן"‬ ‫האדם הפרטי‪ ,‬על חברות ועל מדינות הם לזהות מהר‬
‫את החדירה‪ ,‬לחסום את הגורם התוקף‪ ,‬לעצור את‬
‫צילום‪FP :‬‬
‫‪A‬‬ ‫ההתפשטות שלו ולמנוע תקיפות עתידיות"‪.‬‬
‫זה למעלה משנה שארגוני הטרור מרצועת עזה‬
‫משגרים לעבר ישראל עפיפוני תבערה ובלוני נפץ‪,‬‬
‫ללא מענה טכנולוגי ישראלי‪ .‬בעוד 'כיפת ברזל'‬
‫מצליחה ליירט רקטות ארוכות טווח‪ ,‬פצצות המרגמה‬
‫נותרות ללא מענה‪ .‬גורמי הפיתוח הישראליים מנסים‬
‫לייצר פתרונות לאתגרים החדשים‪ ,‬כאשר מול‬
‫מנהרות חמאס כבר פותחו מערכות גילוי וחשיפה‬
‫חדשניות‪" .‬בזמן שישראל הופכת להיות טכנולוגית‬
‫יותר ויותר‪ ,‬הדרך של היריב היא לחזור ללואו־טק"‪,‬‬
‫מאבחן בן־מאיר‪" .‬ארגוני הטרור לא יכולים להתמודד‬
‫איתנו במישור הטכנולוגי‪ ,‬אז הם חוזרים ליסודות‪.‬‬
‫מול חיל האוויר המתקדם של ישראל והיכולות‬
‫המודיעיניות‪ ,‬חמאס משתמש באזרחים כמחסה‬
‫לטרור‪ .‬משתמשים בבתים ובבתי ספר כדי להסתיר‬
‫אמל"ח ולבצע בחסותם ירי‪ .‬אני מאמין שהמענה של‬
‫ישראל ללוחמת הלואו־טק תמיד יהיה מבוסס על‬
‫טכנולוגיה מתקדמת‪ .‬הטכנולוגיה אולי עולה כסף‬

‫ולוקח זמן לייצר אותה‪ ,‬אבל בסוף היא המנצחת"‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2005‬מונה בן־מאיר לראש הזירה‬
‫הטכנולוגית של חטיבת המחקר באמ"ן‪ .‬באותה תקופה‬
‫נחשפה התוכנית הסורית לבנות כור גרעיני במחוז‬
‫דיר א־זור שבצפון מזרח המדינה‪ .‬לאחר החשיפה מונה‬
‫בן־מאיר לקצין המודיעין של מבצע 'מחוץ לקופסה'‪,‬‬
‫להשמדת הכור‪ .‬בספטמבר ‪ 2007‬תקפו מטוסי חיל‬
‫האוויר את הכור והשמידו אותו‪ .‬על המבצע הוטל‬
‫מעטה חשאיות‪ ,‬שהוסר רק לאחר עשור‪ .‬בשאר אל־‬
‫אסד עודנו שולט בסוריה‪ ,‬בניגוד לשליטים אחרים‬
‫שהודחו בתקופת 'האביב הערבי'‪ ,‬אבל הוא מובל‬

‫ומנותב על ידי הרוסים‪ .‬האיראנים וחיזבאללה‬
‫הצליחו להשיג דריסת רגל משמעותית‬
‫במדינה הגובלת עם ישראל מצפון‪,‬‬
‫בחסות המלחמה ב'מדינה האסלאמית'‬
‫וסיועם לאסד גד המורדים‪.‬‬
‫לדברי בן־מאיר‪" ,‬אנחנו נמצאים‬
‫בתקופה של מתיחות בין איראן‬
‫לארה"ב‪ ,‬אבל לראשונה ישראל איננה‬
‫בחזית‪ .‬אם האיראנים יותקפו כנראה‬
‫גם ישראל תהיה על הכוונת‪ ,‬ואם איראן‬
‫תחזור לתוכנית הגרעין זה כמובן מטריד את‬

‫ישראל‪ ,‬אבל בשלב זה העימות שלהם הוא מול‬
‫האמריקנים‪ .‬ישראל פועלת בסוריה נגד אינטרסים‬
‫איראניים‪ .‬איראן שיגרה רקטות לעבר ישראל‪ ,‬שלחה‬
‫מזל"ט ויכולה לגרום נזק לישראל משטח סוריה‪.‬‬
‫בגדול המאמץ של ישראל נגד האיראנים בסוריה לא‬

‫קשור לגרעין אלא לנוכחותם שם‪ .‬איראן‪ ,‬שהיא‬


‫| ד ' ב ס י ו ו ן ת ש ע " ט | ‪| 087 . 6 . 1 9‬‬

‫"הם יודעים שמדובר‬
‫בבנות איכותיות"‪.‬‬
‫חיילות דתיות‬

‫ובהם חרדים‪ ,‬אתיופים ובנות דתיות"‪.‬‬ ‫ישראל שהכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן‬ ‫ראש הנחש‪ ,‬משתמשת בארגוני פרוקסי כמו‬
‫לפני שנה וחצי הושק פיילוט של שילוב‬ ‫והעביר את השגרירות לירושלים‪ ,‬אבל מתחת לפני‬ ‫הג'יהאד האסלאמי בעזה וחיזבאללה בסוריה ובלבנון‪.‬‬
‫לוחמות בחיל השריון‪ ,‬בהובלת הרמטכ"ל הקודם‬ ‫השטח אני מזהה שינוי‪ .‬בניגוד לעבר‪ ,‬כאשר היחס האוהד‬ ‫היא בונה תשתית בעייתית ברמת הגולן הסורית‪,‬‬
‫איזנקוט‪ .‬המהלך עורר סערה בקרב הציבור הדתי‬ ‫לישראל בארה"ב היה חוצה מפלגות‪ ,‬היום ניתן לראות‬ ‫וכמעט בכל זירה יש פוטנציאל להדליק עימות מול‬
‫שרבים מבניו משרתים בחיל‪ ,‬ורבנים התבטאו נגד‬ ‫ירידה תלולה באהדה של הדמוקרטים לישראל‪ .‬חלקה‬ ‫האיראנים ובני בריתם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חיזבאללה בלבנון‬
‫שירות מעורב של נשים בתוך צוות טנק‪ .‬היו גם‬ ‫מתרחשת בגלל שנאת טראמפ‪ ,‬אבל חלקה היא העצמה‬ ‫מונע בראש ובראשונה מתוך אינטרסים ארגוניים‬
‫קולות שהביעו התנגדות למהלך מטעמים צבאיים‪,‬‬ ‫של קולות שרואים את ישראל ככובשת‪ ,‬וכן בחירתם‬ ‫לבנוניים ולא רק מאינטרס איראני‪ .‬ללא ספק‪ ,‬איראן‬
‫והצביעו על ההבדלים הפיזיים בין המינים‪ .‬חודשים‬ ‫של חברי קונגרס דמוקרטים פרו־פלסטינים‪ .‬בנוסף ישנה‬ ‫היא האיום הגדול ביותר על ישראל‪ .‬ההתפשטות‬
‫ספורים לאחר כניסת הרמטכ"ל הנוכחי לתפקידו‪,‬‬ ‫פעילות ענפה ברשת שמאדירה נושאים שמציגים את‬ ‫האיראנית במרחב הקרוב לישראל בשנים האחרונות‬
‫הודיעו בצה"ל על הפסקת הפיילוט‪" .‬בהערכת‬ ‫ישראל בעין רעה‪ .‬הדרת נשים‪ ,‬חוק הגיור‪ ,‬מתווה הכותל‬ ‫היא עובדה קיימת‪ ,‬המהווה שיפור במצבן האסטרטגי‬
‫המצב שבוצעה בזרוע היבשה עם חיל השריון עלה‬ ‫‪ -‬אלה תופעות מקומיות שמקבלות הד גדול בארה"ב‪.‬‬
‫כי השלב הבא בהתנסות מחייב הגדלה משמעותית‬ ‫היהדות האמריקאית הרבה פחות מבינה את ישראל‪.‬‬ ‫של איראון וחיזבאללה"‪.‬‬
‫של כוח האדם והתשתיות למימוש התהליך‪ .‬הוחלט‬ ‫"המצב באוניברסיטאות בארה"ב גרוע מאוד"‪,‬‬ ‫מדוע לא לחסל את מנהיג חיזבאללה‪ ,‬חסן נסראללה?‬
‫כי בעת הזו נכון לחזק את שילוב הלוחמות ביחידות‬ ‫הוא מוסיף‪" .‬היחס לישראל שלילי במקומות רבים‬ ‫"תמיד כשדנים האם לפגוע במישהו‪ ,‬אם זה‬
‫הקיימות ולא להקים יחידות לוחמות חדשות"‪ ,‬נאמר‬ ‫לא הייתי‬ ‫בגלל הפעילות הנמרצת של ארגוני ה־‪ .BDS‬אני‬ ‫נסראללה בלבנון ואם זה בכירי חמאס בעזה‪ ,‬צריך‬
‫חשוף לנתוני‬ ‫שומע יותר ויותר הורים שאומרים שהילדים שלהם‬ ‫לבחון מגוון שיקולים ובהם למשל מי יבוא אחריו‪.‬‬
‫בהודעת הצבא‪.‬‬ ‫לא מזדהים באוניברסיטה כיהודים בגלל‬ ‫חלק מההיסטוריה של פגיעה במנהיגים מלמדת‬
‫כאשר בן־מאיר‪ ,‬חובש כיפה‪ ,‬מדבר על גיוס‬ ‫תחקיר‬ ‫התדמית השלילית של ישראל‪ .‬אין‬ ‫שמחליפיהם היו יותר גרועים‪ .‬אני לא טוען שפגיעה‬
‫בנות דתיות‪ ,‬הוא מדבר על מציאות המוכרת לו‬ ‫הבוטים‪ ,‬אבל‬ ‫מרצה ישראלי שמגיע להרצות‬ ‫במחבלים פסולה‪ .‬זו שיטה טובה‪ ,‬וצה"ל הוכיח את‬
‫היטב מהבית‪ .‬שתי בנותיו בחרו לשרת ביחידות‬ ‫נאיבי לחשוב‬ ‫בארה"ב ולא חשוף לתקיפות‬ ‫יכולותיו הגבוהות בתחום‪ .‬אבל צריך תמיד לשקול‬
‫מסווגות‪" .‬הניסוי בשריון נסגר‪ ,‬ולא מטעמי דת"‪,‬‬ ‫מילוליות במהלך ואחרי‬ ‫את החלופות‪ ,‬את תכלית הפעולה והכי חשוב את‬
‫הוא אומר‪" .‬אני חושב שהדבר הנכון והמועדף הוא‬ ‫שאם ישנה‬ ‫ההרצאה‪ .‬יש מרצים שמזדהים‬ ‫פצצות‬
‫לשלב בנות דתיות בתפקידים אחרים‪ .‬אם הבנות שלי‬ ‫פעילות כזו‬ ‫המרגמה נותרו‬ ‫ההקשר והתזמון שלה"‪.‬‬
‫היו מתייעצות איתי אם ללכת לתפקיד של לוחמת‬ ‫היא מבוצעת‬ ‫עם הפלסטינים ומקדמים את‬ ‫ללא מענה‪.‬‬ ‫אתה חושב שהפתרון מול חמאס בעזה הוא חידוש‬
‫עם אפוד או בתפקיד מודיעיני‪ ,‬הייתי ממליץ על‬ ‫על ידי מפלגה‬ ‫השיח האנטי־ישראלי‪ .‬מול‬ ‫כיפת ברזל‬
‫האפשרות השנייה‪ ,‬אבל האמת היא שהבנות בגיל‬ ‫אחת בלבד‪.‬‬ ‫מדיניות החיסולים?‬
‫הזה ממילא לא תמיד שואלות את ההורים ומקשיבות‬ ‫צריך להתרכז‬ ‫צילום‪ :‬אורי לנץ‪,‬‬ ‫"כשדנים בסוגיית עזה‪ ,‬תמיד עולה השאלה למה‬
‫בעיקר‪ ,‬שהוא‬ ‫פלאש ‪ 90‬פעילות ארגוני ה־‪ BDS‬יש‬ ‫לא כובשים אותה וממוטטים את שלטון חמאס‪ .‬שוב‪,‬‬
‫להם"‪ ,‬הוא מפטיר בחיוך‪.‬‬ ‫מעט מדי ארגונים פרו־ישראלים‬ ‫צריך לשקול את ההשלכות ומי יבוא במקום חמאס‪.‬‬
‫מה עמדתך בעניין גיוס בנות דתיות?‬ ‫תקיפות‬ ‫שמחזירים מלחמה‪ .‬בקמפוסים‬ ‫אני לא חושב שסיכולים ממוקדים כדבר העומד בפני‬
‫"יש בנות חדורות מוטיבציה שרוצות לשרת‪,‬‬ ‫של מדינות‬ ‫ובאוניברסיטאות הפסדנו"‪.‬‬ ‫עצמו יפתרו את הבעיה‪ ,‬אלא רק יעצימו אותה‪.‬‬
‫והן צריכות סביבה שתאפשר להן את השירות מבלי‬ ‫זרות וניסיון‬ ‫יהיה קשה מאוד להעלים את חמאס מעזה‪ ,‬ולא נראה‬
‫לפגוע באמונות מהבית‪ .‬בזמנו פניתי לעמותת אלומה‬ ‫להכניס את החברה למיקסר‬ ‫לי שאבו־מאזן יצליח להחזיר את השליטה ברצועה‬
‫ופתחנו באמ"ן לא מעט יחידות המותאמות להן‪.‬‬ ‫להשפיע‬ ‫לידיו‪ .‬יש סבירות גבוהה יותר שחמאס ישלוט על‬
‫כקצין מודיעי ראשי וכראש חטיבת המחקר באמ"ן‬ ‫בבחירות‪ ,‬ולא‬ ‫בשנים האחרונות משמש בן־מאיר חבר הנהלה‬
‫ראיתי בנות דתיות שהתגייסו לתחומי המודיעין‪,‬‬ ‫בפוליטיקאים‬ ‫בעמותת 'אלומה'‪ ,‬הפועל למען השתלבות צעירים‬ ‫יו"ש‪ ,‬מאשר שאבו־מאזן ישוב לעזה‪.‬‬
‫ומבחינתי זה היה המקום הטבעי שבו היו יכולות‬ ‫בתוך ישראל"‬ ‫במעגלי השירות המשמעותי‪ ,‬ההשכלה הגבוהה‬ ‫"למרות השיח שתוקף את הממשלה בעניין הזה‪,‬‬
‫לממש את היכולות שלהן‪ .‬כשנחשפתי לאלומה בפעם‬ ‫והתעסוקה‪ .‬הקשר עם העמותה‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬החל עוד‬
‫הראשונה הופתעתי מהפעילות של העמותה לא רק‬ ‫במהלך שירותו הצבאי‪ ,‬בניסיון לשלב אוכלוסיות‬ ‫אני חושב שבשנה האחרונה‪ ,‬חוץ מקצת‬
‫בנושא הבנות הדתיות אלא גם למען יוצאי אתיופיה‪,‬‬ ‫כסף ‪ -‬ישראל לא נתנה לחמאס‬
‫דרוזים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬נערות במצוקה ועוד‪.‬‬ ‫שונות בצבא בכלל ובחיל המודיעין בפרט‪.‬‬ ‫דברים מהותיים והרוויחה שנה של‬
‫"צריך לעשות הבחנה בין שירות בטנקים לשירות‬ ‫"כשהייתי קצין מודיעין ראשי"‪ ,‬הוא מספר‪,‬‬ ‫שקט יחסי‪ .‬אני לא מזלזל חלילה‬
‫בחיל המודיעין או ביחידות אחרות שבהן התרומה‬ ‫"הפעלנו את תוכנית 'בינה בירוק' ששילבה חרדים‬ ‫בסבלם של תושבי הדרום‪ ,‬אבל‬
‫של הבנות גבוהה מאוד‪ .‬אני יודע לומר שהמפקדים‬ ‫באגף המודיעין‪ .‬הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי‪,‬‬ ‫בגדול מצבו של חמאס הולך‬
‫רוצים את הבנות הדתיות ונלחמים עליהן כי הם‬ ‫שהיה אז ראש האגף‪ ,‬הנחה אותי להביא אנשים‬ ‫ומידרדר והלחץ הפנימי נגדו‬
‫יודעים שמדובר בבנות איכותיות עם סט של ערכים‪,‬‬ ‫נוספים מאוכלוסיות שונות‪ ,‬משתי סיבות‪ :‬האחת‬ ‫הולך ומתעצם‪ .‬אני לא חושב‬
‫יכולות‪ ,‬מוטיבציה גבוהה ורצון לתרום‪ .‬כמובן שיש‬ ‫בשל הצרכים הרבים בכוח אדם כתוצאה מהוספת‬ ‫שיש פתרון קסם בנושא עזה או‬
‫גם אתגרים לא פשוטים‪ .‬הבנות נפגשות עם חברה‬ ‫יחידות ואתגרים בצבא (כמו כיפת ברזל)‪ ,‬והשנייה‬ ‫אבו־מאזן‪ .‬צריך לשאוף להגיע‬
‫שלא הכירו ועם אורח חיים ושפה שזרה להן‪ .‬בעיניי‪,‬‬ ‫מתוך מחשבה שהצבא הוא מקום שבו קבוצות בחברה‬ ‫עם חמאס להסכם ארוך טווח של‬
‫האתגרים הקיימים בתחום שילוב בנות דתיות לא‬ ‫נפגשות והוא מהווה מקפצה לאזרחות מבחינת‬ ‫שנים רבות‪ ,‬כדי לפנות את המאמצים‬
‫מאפשרים עדיין להעביר אותם גם לתפקידי לחימה‪.‬‬ ‫סינרגיה חברתית‪ ,‬רכישת מקצוע ועוד‪ .‬היום אנחנו‬
‫צריך לתת לזה זמן‪ .‬מצד אחד לשלב את הבנות‪ ,‬ומצד‬ ‫רואים חרדים רבים ששירתו באמ"ן ובחיל האוויר‬ ‫להתעסק עם איראן‪ .‬ואם זה לא יהיה‬
‫ושהשתלבו בעבודה האזרחית‪ .‬אני האמנתי תמיד‬ ‫בהסכם‪ ,‬אז במבצע סטייל צוק איתן שייתן עוד‬
‫שני לא לפגוע במטען מהבית"‪0 .‬‬ ‫שצריך להכניס את המגוון החברתי בישראל למיקסר‬ ‫שנים של שקט‪ .‬אם אפשר בלי מלחמה‪ ,‬עדיף‪ .‬כמובן‬
‫אחד‪ ,‬כדי להוציא את העוגה הטובה ביותר‪ .‬זה מה‬ ‫שבכל הסכם חייבים לכלול את השבת שתי הגופות‬
‫שהוביל אותי לרצות לשלב כמה שיותר מגזרים בצבא‬ ‫של חיילינו ואת שני האזרחים בעזה‪ .‬זה עניין ערכי‪,‬‬
‫ואין לי ספק שהסוגיה הזאת היא אחת הנקודות‬
‫שתוקעות את ההסכם‪ .‬תודה לאל שאני לא מאלה‬
‫שצריכים לקבל את ההחלטה‪ ,‬אבל צריך לעשות הכל‬
‫כדי להחזיר את גופות חיילינו ואת והאזרחים"‪.‬‬

‫מלחמת הקמפוסים‬

‫מעבר לעיסוק באיומי הטרור הקונבנציונלי‬
‫והסייבר‪ ,‬בן־מאיר מבקש להציף בעיה שלדעתו מהווה‬
‫איום רציני מבחינת ישראל והעם היהודי‪ .‬במהלך‬
‫שירותו הצבאי הוא שימש גם כנספח המודיעין‬
‫בארה"ב‪ ,‬וחי שם עם משפחתו במשך כשנתיים‪.‬‬
‫באותה תקופה הכיר מקרוב את מארג היחסים המורכב‬
‫בין מדינת ישראל ליהדות ארה"ב‪ ,‬שלטענתו מצוי‬

‫במגמה שלילית‪.‬‬
‫"אני נמצא גם היום הרבה בארה"ב‪ ,‬נפגש עם אנשים‬
‫ומרצה"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬כשאני מפרט את האיומים על‬
‫ישראל‪ ,‬אני תמיד מציין את הקשר האמריקאי־ישראלי‬
‫כעוגן מרכזי‪ .‬הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ הוא אוהד‬


‫|‪9‬‬ ‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪| 7.6.19‬‬

‫איפה לומדים‬ ‫צחעסירריימםנוח‬

‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר יהודי‬ ‫‪39%‬‬ ‫כמה מתכננים להישאר בארץ‪,‬‬
‫במה הם ירצו לעבוד אחרי שיישארו‪,‬‬
‫‪28%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫לומד‪/‬ת כיום‬
‫במוסד אקדמי‬ ‫אלו ציפיות שכר יש להם‪ ,‬והאם‬
‫לא לומד‪/‬ת‬ ‫לומד‪/‬ת כיום‬ ‫לא לומד‪/‬ת‬ ‫(אוניברסיטה או‬ ‫הפערים בין גברים לנשים אכן נסגרים‪.‬‬
‫כיום‬ ‫במוסד אקדמי‬ ‫כיום‬
‫מכללה)‬ ‫סקר אלומה ומכון סמית מציג קווים‬
‫(אוניברסיטה‪,‬‬ ‫לדמותו של דור המילניאלס הישראלי‬
‫‪13%‬‬ ‫מכללה)‬ ‫‪14%‬‬
‫לומד‪/‬ת‬ ‫‪2%‬‬
‫כיום‬ ‫לומד‪/‬ת במסגרת‬ ‫לומד‪/‬ת כיום‬
‫בקורס‬ ‫בקורס להכשרה‬
‫להכשרה‬ ‫אחרת‪5%‬‬
‫מקצועית‬ ‫לומד בישיבה‪ /‬אולפנה‪/‬‬ ‫מקצועית‬

‫‪ 41%‬לומדים במוסד אקדמי‬ ‫מדרשה‪ /‬כולל‬

‫‪50%‬‬ ‫שכירים‬ ‫איפה עובדים‬ ‫מגזר יהודי‬
‫במשרה‬
‫‪51%‬‬ ‫מלאה‬ ‫במגזר היהודי‪,‬‬ ‫כיצד את‪/‬ה מגדיר‪/‬ה את עצמך יותר מכל‪:‬‬
‫‪44%‬‬ ‫בשמכישרירםה‬ ‫‪ 86%‬ציינו‬
‫‪18%‬‬ ‫חלקית‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪37%‬‬
‫‪30%‬‬ ‫שעובדים במסגרת‬ ‫ישראלי‬
‫כלשהי‪ ,‬רובם‬ ‫אין דעה‬
‫‪31%‬‬
‫שכירים במשרה‬
‫‪2%‬‬ ‫עצמאים‬ ‫מלאה‬

‫‪2%‬‬
‫‪5%‬‬

‫‪2%‬‬ ‫אחר‬ ‫‪59%‬‬
‫יהודי‬
‫‪2%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪16%‬‬ ‫לא עובדים‬

‫‪14%‬‬ ‫מגזר ערבי‬
‫‪33%‬‬

‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר יהודי‬ ‫כלל האוכלוסייה‬ ‫כיצד את‪/‬ה מגדיר‪/‬ה את עצמך יותר מכול‪:‬‬

‫מהו מקור המידע העיקרי שלך על חדשות ומידע בנושאים‬ ‫איפה קוראים?‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪28%‬‬
‫אקטואליים? (ניתנה אפשרות לשתי תשובות)‬ ‫אאיףן דאעחדה‪,‬‬ ‫ישראלי‬
‫‪36%‬‬
‫רשתות חברתיות‬ ‫עיתונות מודפסת‬ ‫רדיו‬ ‫טלוויזיה‬ ‫‪5%‬‬ ‫מוסלמי‬

‫‪40%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫פלסטיני‬

‫‪44% 39%‬‬ ‫‪3% 5%‬‬ ‫‪18% 10%‬‬ ‫‪33% 35%‬‬ ‫‪10%‬‬
‫נוצרי‬
‫אין דעה‬ ‫מפה לאוזן‬ ‫טלפון נייד‬ ‫אתרים שונים‬

‫‪2%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫בקרב המוסלמים‪ 50% ,‬הגדירו עצמם‬
‫כמוסלמים ו־‪ 21%‬כישראלים‪ .‬רק ‪5%‬‬
‫‪13% 0%‬‬ ‫‪13% 15%‬‬ ‫‪31% 45%‬‬ ‫‪23% 32%‬‬
‫הגדירו עצמם כפלסטינים‪.‬‬
‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר יהודי‬


‫| ד ' ב ס י ו ו ן ת ש ע " ט | ‪| 107 . 6 . 1 9‬‬

‫בשנה האחרונה‪ ,‬כמה פעמים‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬קיימת מפגש חברתי או מקצועי עם‬ ‫האם נפגשים?‬ ‫נפאאגנישחפינהום?‬
‫אנשים מהמגזר האחר (ערבי‪/‬יהודי) במסגרת כלשהי?‬
‫העובדה שהערבים נפגשים‬
‫‪50%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫בכלל לא‏‬ ‫ומכירים הרבה יותר יהודים‬
‫פעם אחת‬ ‫מאשר להיפך‪ ,‬צריכה להוביל‬
‫‪57%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫פעשמיליום־ש‬ ‫למסקנה ברורה‪ :‬אי אפשר‬
‫‪ 4‬פועיומיתםר‬ ‫להסתפק בהיכרויות טבעיות‬
‫‪ 57%‬מהיהודים ציינו שכלל לא‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫בין האוכלוסיות‪ .‬יש צורך‬
‫נפגשו עם אנשים מהמגזר הערבי‬ ‫‪15%‬‬
‫במאמץ יזום‬
‫בשנה האחרונה‪ ,‬בעוד שבמגזר‬ ‫‪12%‬‬
‫הערבי ‪ 44%‬ציינו שנפגשו עם‬ ‫יאיר שלג‬
‫יהודים ארבע פעמים ויותר‬ ‫‪10%‬‬
‫‪21%‬‬ ‫הצעירים הערבים נוטים להגדיר את זהותם‬
‫בעיקר על פי הדת‪ .‬זהו הממצא הבולט ביותר‬
‫‪23%‬‬ ‫העולה מן הסקר‪ .‬מי כמוסלמי‪ ,‬מי כנוצרי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫באופן שמנוגד לדימוי הרווח‪ ,‬הזהות הישראלית‬
‫‪20%‬‬ ‫הרבה יותר בולטת בקרבם (‪ )28%‬מהזהות‬
‫הפלסטינית (‪ .)5%‬לכאורה‪ ,‬גם לגבי היהודים אנחנו‬
‫‪5%‬‬ ‫מסרבים‬ ‫עדים לממצאים דומים‪ ,‬כאשר רוב גדול מגדיר‬
‫את עצמו כיהודי (‪ ,)59%‬הגדרה שמזוהה יותר עם‬
‫‪3%‬‬
‫‪12%‬‬ ‫הדת‪ ,‬מאשר כ'ישראלי'‪.‬‬
‫אבל בעומק הדברים נראה שאין הדבר כך‪.‬‬
‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר יהודי‬ ‫כלל האוכלוסייה‬ ‫לכאורה ההגדרה הדתית כיהודי נותנת לאדם‬
‫הרבה יותר אפשרויות מחיה גם בגולה מאשר‬
‫האם את‪/‬ה תומך‪/‬ת או מתנגד‪/‬ת לחובת שירות צבאי ו‪/‬או אזרחי (לאומי)‬ ‫האם צריך לשרת?‬ ‫ההגדרה הלאומית 'ישראלי'‪ .‬אבל בפועל‪ ,‬דווקא‬
‫ו‪/‬או שירות קהילתי לכלל אזרחי ישראל‪ ,‬כולל המגזר החרדי והמגזר‬ ‫הדתיים והחרדים‪ ,‬שהרבה יותר נוטים להגדיר‬
‫הערבי?‬ ‫את עצמם כיהודים‪ ,‬הם גם אלו שהכי פחות‬
‫נוטים לרדת מן הארץ‪ .‬כלומר‪ ,‬המתח בין ה'יהודי'‬
‫‪21%‬‬ ‫מגזר חרדי‬ ‫‪23%‬‬ ‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר יהודי‬ ‫‪37%‬‬ ‫וה'ישראלי' כבר לא נתפס כמתח שבין הגדרת‬
‫זהות לאומית מול דתית‪ ,‬אלא בעיקר כמתח‬
‫אין דעה‬ ‫‪11%‬‬ ‫אין דעה‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫מתואומדכים‬ ‫שבין הגדרה שהיא יותר חווייתית וקצרת טווח‬
‫מבחינה היסטורית ('ישראלי')‪ ,‬להגדרה שמבטאת‬
‫תומכים‬ ‫‪23%‬‬ ‫תומכים‬ ‫אין דעה‬ ‫רצף דורות משמעותי יותר ('יהודי')‪ ,‬ומשום כך‬
‫נתפסת כיותר מחייבת גם ביחס למידת הזיקה‬
‫מתנגדים‬ ‫‪10%‬‬
‫לארץ ולמדינה‪.‬‬
‫מתנגדים‬ ‫הישראליות של הצעירים הערבים באה לידי‬
‫ביטוי גם ברמת נכונות גבוהה לשרת את החברה‬
‫‪68%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫והמדינה (‪ 54%‬תמיכה)‪ .‬נכונות שאינה נמוכה‬
‫באופן ניכר משיעורי התמיכה אצל היהודים (‪,)70%‬‬
‫מתנגדים‬ ‫די מתנגדים‬ ‫די תומכי ‏ם‬ ‫אבל בהחלט נמוכה בצורה ניכרת אצל החרדים‬
‫(‪ .)11%‬המסקנה הראשונה המתבקשת‪ :‬החרדים‬
‫מיקומה של ההשכלה הגבוהה‬ ‫הם המגזר הכי פחות ישראלי בזהותו‪ ,‬אפילו ביחס‬
‫לערבים‪ .‬והשנייה‪ :‬הערבים הם המגזר שבו הפער‬
‫‪26%‬‬ ‫להתפאאיתמחשצויעתית‬ ‫‪43%‬‬ ‫למציכאלית‬ ‫בין השטח‪ ,‬במיוחד בקרב הצעירים‪ ,‬לבין ההנהגה‬
‫עבודה ‪18%‬‬ ‫הוא הגבוה ביותר‪ .‬אפשר אפוא לצפות למרד‬
‫‪25%‬‬ ‫‪47%‬‬
‫‪33%‬‬ ‫בעניין הזה‪ ,‬במוקדם או במאוחר‪.‬‬
‫העובדה שערבים נפגשים ומכירים יותר יהודים‬
‫‪12%‬‬ ‫אין דעה‬ ‫‪19%‬‬ ‫אמצעי‬ ‫מההפך היא טבעית ליחסי רוב ומיעוט‪ .‬כדי לשנות‬
‫להרחבת‬ ‫את המצב אי אפשר להסתפק בהיכרויות טבעיות‬
‫‪10%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫ידע‬ ‫בין האוכלוסיות‪ .‬יש צורך במאמץ יזום‪ :‬מגיל‬
‫‪23%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫היסודי ועד האוניברסיטה‪ ,‬ואולי גם במקומות‬
‫העבודה‪ .‬ועוד דבר שכדאי לשים לב אליו‪ :‬שני‬
‫במגזר היהודי הרוב‪ ,47% ,‬ציינו שעבורם ההשכלה הגבוהה היא‬ ‫המגזרים צורכים אקטואליה באופן דומה‪ ,‬ואצל‬
‫כלי למציאת עבודה‪ .‬בקרב הערבים התפיסות יותר מגוונות‬ ‫שניהם התקשורת המודפסת היא בתחתית סולם‬
‫המקורות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתחום ציפיות השכר יש‬
‫פער גדול בין המגזרים‪ .‬לכאורה אין קשר בין שני‬
‫הנתונים‪ ,‬אבל אם צוללים לעומק הדברים‪ ,‬שני‬
‫התחומים משקפים את מידת ההימצאות בתוך‬
‫העולם המודרני‪ .‬בעוד שבדפוסי צריכת התקשורת‪,‬‬
‫התלויה בצרכנים עצמם‪ ,‬אין הבדל גדול בין‬
‫צעירים יהודים וערבים – הרי שביחס לרמת השכר‪,‬‬
‫התלויה בעיקר בנתוני ההיצע והביקוש‪ ,‬היינו רמת‬
‫ההשכלה של מבקש העבודה מול רמת העניין של‬
‫המעסיק בכישוריו‪ ,‬יש עדיין הבדלים גדולים‬

‫הטעונים מאמץ יזום לשיפור‪.‬‬


‫| ‪11‬‬ ‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪| 7.6.19‬‬

‫ציפיות שכר‬ ‫ירידה מהארץ‬

‫איזה שכר את‪/‬ה מצפה שיהיה לך אחרי שלוש‬ ‫‪48%‬‬ ‫לאאשףקפלעתםי‬ ‫‪23%‬‬ ‫שוקל‪/‬ת‬
‫שנות עבודה במשרה מלאה?‬ ‫אין דעה‬ ‫כיום‬
‫‪52%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫שקלתי‬
‫‪6%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫בחהעויובשםרב‪/‬לאךאת‬
‫שכר מינימום‬ ‫על זה‬
‫‪4%‬‬ ‫עד ‪ 5,300‬שקל‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪21%‬‬
‫‪18%‬‬ ‫לחודש‬
‫‪6%‬‬ ‫‪21%‬‬
‫‪10%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪18%‬‬

‫‪10%‬‬ ‫מעל שכר מינימום‬ ‫‪ 42%‬מהיהודים ו־‪ 54%‬מהערבים ציינו ששקלו‬
‫‪13%‬‬ ‫ועד ‪ 7,000‬שקל‬ ‫בעבר או שוקלים היום לחיות בחו"ל‬
‫לחודש‬

‫‪30%‬‬ ‫מעל ‪ 7,000‬שקל‬ ‫בתוך המגזר היהודי‬
‫ועד ‪ 10,000‬שקל‬
‫‪32%‬‬ ‫לחודש‬
‫‪21%‬‬

‫‪43%‬‬ ‫מעל ‪10,000‬‬ ‫אין דעה‬ ‫שקלתי בעבר אך אף פעם לא‬ ‫שוקל‪/‬ת כיום‬
‫שקל בחודש‬ ‫היום לא חושב‪/‬ת שקלתי לעבור‬
‫‪46%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫לחיות בחוץ לארץ‬ ‫על זה‬ ‫‪5%‬‬
‫‪26%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪11%‬‬
‫‪13%‬‬ ‫‪79% 16%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫חרדי‬
‫‪7%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫דתי ‪ /‬דתי לאומי‬
‫‪4%‬‬ ‫‪74% 9%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫מסורתי קרוב לדת‬
‫מסורתי לא דתי‬
‫‪ 46%‬מהיהודים מצפים לשכר‬ ‫‪50% 24%‬‬
‫מעל ‪ 10,000‬שקל‪ .‬במגזר הערבי‬ ‫חילוני‬
‫‪47% 24%‬‬
‫הציפיות הן לשכר נמוך יותר‬
‫‪43% 24%‬‬

‫ציפיות שכר לפי מגדר‬ ‫בקרב הדתיים והחרדים רובם לא שקלו אף פעם לרדת מהארץ‪.‬‬
‫בקרב החילונים יותר ממחצית (‪ )53%‬ציינו ששקלו בעבר או‬
‫‪7%‬‬ ‫ששוקלים היום לרדת מהארץ‪.‬‬

‫‪20%‬‬ ‫עד ‪7,000‬‬ ‫באיזה תחום היית מעוניין‪/‬ת לעבוד בגיל ‪?30‬‬ ‫עיסוק עתידי‬
‫שקל לחודש‬
‫‪31%‬‬ ‫מעל ‪7,000‬‬ ‫גיל‬ ‫מגדר‬ ‫יהודים‬
‫שקל ועד‬
‫‪32%‬‬ ‫‪ 10,000‬שקל‬ ‫‪26-30 20-25‬‬ ‫נקבה‬ ‫זכר‬ ‫במגזר העסקי־פיננסי‪ ,‬פרסום‪ ,‬ניהול וכדומה ‪17%‬‬
‫לחודש‬ ‫מחשבים‪ ,‬הייטק ‪16%‬‬
‫‪54%‬‬ ‫מעל ‪10,000‬‬ ‫‪17% 16%‬‬ ‫‪16% 18%‬‬ ‫הוראה‪ /‬חינוך ‪ /‬עבודה סוציאלית ‪10%‬‬
‫שקל בחודש‬ ‫‪13% 19%‬‬ ‫מהנדס ‪9%‬‬
‫‪39%‬‬ ‫‪11% 8%‬‬ ‫רפואה ‪6%‬‬
‫‪11% 7%‬‬ ‫‪9% 23%‬‬ ‫מקצוע פארא־רפואי‪ :‬פיזיותרפיה וכדומה ‪5%‬‬
‫‪4% 7%‬‬ ‫משפטים ‪ /‬עריכת דין ‪4%‬‬
‫אין דעה ‪8%‬‬ ‫‪6% 4%‬‬ ‫‪15% 4%‬‬ ‫במקצועות כמו מוזיקה‪ ,‬אמנות וכדומה ‪4%‬‬
‫בתחום המדע – פיזיקה‪ ,‬כימיה וכדומה ‪2%‬‬
‫‪8%‬‬ ‫‪3% 4%‬‬ ‫‪5% 13%‬‬ ‫הנדסאי‪ ,‬טכנאי‪ ,‬איש שירות‪ ,‬מכירות וכדומה ‪2%‬‬
‫‪6% 2%‬‬ ‫אחר ‪11%‬‬
‫‪1% 2%‬‬ ‫‪7% 4%‬‬ ‫לא יודע‪/‬ת ‪14%‬‬

‫‪2% 3%‬‬ ‫‪9% 0%‬‬
‫‪13% 9%‬‬
‫גברים נשים‬ ‫‪13% 19%‬‬ ‫‪6% 1%‬‬

‫‪7% 1%‬‬

‫‪2% 2%‬‬

‫*הסקר נערך ביום ‪ 23/5‬בקרב‬ ‫‪1% 4%‬‬
‫צעירים יהודים וערבים בגילאי‬
‫‪ 30-20‬מטעם רפי סמית ואולגה‬ ‫‪13% 9%‬‬
‫פניאל ממכון סמית למחקר‪ .‬הוא‬
‫בוצע בשילוב של פאנל אינטרנטי‬ ‫‪10% 21%‬‬
‫וריאיונות טלפוניים בקרב ‪300‬‬
‫משיבים‪ .‬טעות הדגימה ‪.5.8% -‬‬ ‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר יהודי‬ ‫כלל האוכלוסייה‬


‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪7.6.19‬‬ ‫‪| 12‬‬


‫| ‪13‬‬ ‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪| 7.6.19‬‬

‫מרחב צנוע‪ ,‬אינטרנט מסונן וסביבת עבודה הולמת‪ .‬אחרי‬
‫שהחרדים פרצו לעולם ההשכלה‪ ,‬הם נתקלים באתגר‬
‫קשה לא פחות‪ :‬למצוא עבודה בעולם שמתנהל בשונה‬
‫לחלוטין מהרחוב החרדי‪ .‬תוכנית "הדבר הבא" מסייעת‬

‫להם להתמחות בתחום לימודיהם ויוצרת גשר בין התואר‬
‫שעשו לעבודה הנחשקת‬
‫ריקי רט | צילום‪ :‬יוסי אלוני‬

‫ומחפש עבודה מתאימה‪ ,‬ייתקל במחסומים שונים‪,‬‬ ‫חרי כמה שנים בישיבה חרדית‬
‫חלקם תדמיתיים וחלקם קשורים להיעדר ניסיון‬ ‫החליט בועז גורן לעבור לעולם‬
‫ורקע רלוונטי‪ .‬סטודנטים חרדים מתקשים מאוד‬ ‫האקדמיה וללמוד ראיית חשבון‬
‫למשל בכתיבת קורות חיים‪ ,‬עוד יותר מסטודנט רגיל‬ ‫ומערכות מידע במרכז האקדמי‬
‫לב‪" .‬אני זוכר את ההלם הראשוני‬
‫שעדיין אין לו ניסיון תעסוקתי"‪.‬‬ ‫שחוויתי כמי שהתרגל כל חייו לסגנון לימוד מסוים‪,‬‬
‫בדיוק כדי לסייע לצעירים כמו גורן הקימו‬ ‫ולפתע צריך להתמודד עם סגנון שונה לחלוטין"‪ ,‬הוא‬
‫'אלומה' וקרן אדמונד דה רוטשילד את 'הדבר הבא' ‪-‬‬ ‫מתאר‪" .‬במשך חצי השנה הראשונה שלי באקדמיה‬
‫תוכנית המתמחים של ישראל‪ ,‬הפונה למגוון מגזרים‪:‬‬ ‫הייתי יושב יום־יום‪ ,‬מבוקר עד לילה‪ ,‬בספרייה‬
‫יהודים וערבים‪ ,‬חרדים‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ .‬התוכנית‬ ‫הלאומית בגבעת רם‪ ,‬ומשלים לבד מתוך האינטרנט‬
‫הוקמה מתוך הבנה שסטודנטים רבים מתקשים למצוא‬ ‫את כל המתמטיקה שהייתה חסרה לי כדי להגיע‬
‫עבודה לאחר התואר בגלל היעדר ניסיון תעסוקתי‪.‬‬ ‫לרמה של ‪ 5‬יחידות"‪ .‬בהמשך שילב גורן גם לימודי‬
‫באמצעות התמחות מעשית בגופים עסקיים וציבוריים‬
‫נחשבים‪" ,‬הדבר הבא" יוצרת גשר מעולם ההשכלה‬ ‫משפטים ושמאות מקרקעין‪.‬‬
‫לעולם התעסוקה‪ .‬ההתמחות מאפשרת למשתתפי‬ ‫כיום הוא מצוי בשנה האחרונה של הלימודים‪,‬‬
‫התוכנית להשתלב כבר במהלך הלימודים בתפקידים‬ ‫תקופה שמביאה עמה אתגרים אחרים‪" .‬סטודנטים‬
‫המתאימים לתחום לימודיהם ולאופק התעסוקתי‬ ‫חרדים מביאים איתם מצד אחד כישורים רבים שרכשו‬
‫שלהם‪ ,‬לצבור ניסיון מעשי ולרכוש יתרון חשוב‬ ‫בישיבות‪ ,‬אבל מצד שני הם פחות התנסו בעולם‬
‫בעולם העבודה‪ .‬משתתפי התוכנית זוכים לא רק‬ ‫של עבודה מקצועית‪ .‬סטודנט חרדי שמסיים תואר‬


‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪7.6.19‬‬ ‫‪| 14‬‬

‫דואגים לידע וגם לפרקטיקה‪ .‬חרדים לומדים‬ ‫דודי דרור‪:‬‬ ‫להשתלב במשרת התמחות איכותית אלא נהנים גם‬
‫(למצולמים אין קשר לכתבה)‬ ‫"יש מעסיקים שלא‬ ‫מייעוץ תעסוקתי אישי‪ ,‬רשת עמיתים רחבה וחיזוק‬

‫צילום‪ :‬דודי ועקנין‬ ‫רוצים להעסיק‬ ‫מיומנויות נדרשות בעולם העבודה‪.‬‬
‫חרדים ואפילו‬ ‫בזכות הניסיון שצברה התוכנית בשנים האחרונות‪,‬‬
‫טובה בשוק התעסוקה‪ .‬במה ההכנה שלכם שונה?‬ ‫לתקשורת יישלח להתמחות במשרד פרסום‪ ,‬סטודנט‬ ‫מגלים מידי פעם‬ ‫עם ‪ 4,000‬בוגרים ורשת של למעלה מ־‪ 700‬מעסיקים‪,‬‬
‫דרור‪" :‬רק לאחרונה מתפתחת במוסדות האקדמי‬ ‫למנהל עסקים יעבוד בבית השקעות וכן הלאה‪.‬‬ ‫גזענות כלפי‬ ‫חברה לאחרונה המועצה להשכלה גבוהה למיזם‬
‫ים ההבנה שהם צריכים לדאוג לא רק להשכלה‬ ‫ההתמחות היא למשך יום בשבוע לאורך סמסטר‬ ‫החברה הערבית‬ ‫משותף שמטרתו להטמיע למידה משלבת התנסות‬
‫אלא גם לתעסוקה‪ ,‬לא רק לידע אלא גם לפרקטיקה‪.‬‬ ‫אחד‪ .‬הסטודנטים אינם מקבלים שכר על ההתמחות‪,‬‬ ‫או החרדית‪.‬‬
‫גם אם מוסד יודע שהוא אמור להכין לתעסוקה‪ ,‬הוא‬ ‫אך היא מקנה להם נקודות זכות‪ .‬החלק השני של‬ ‫הם חוששים‬ ‫בכל המוסדות האקדמיים בארץ‪.‬‬
‫לא תמיד יודע איך לעשות את זה‪ .‬מדברים היום‬ ‫התוכנית כולל קורסים שמקנים כלים תעסוקתיים‬ ‫שהסטודנטים‬ ‫גורן השתלב בתוכנית הייעודית למגזר החרדי‪,‬‬
‫על כך שהזמן שלוקח לסטודנט למצוא מקום עבודה‬ ‫כמו כתיבת קורות חיים‪ ,‬הכנה לריאיונות עבודה‪,‬‬ ‫ישנו להם את‬ ‫והחל לעבוד בחברה מובילה שהתאימה לתחום העניין‬
‫שתואם את ההשכלה שלו מרגע סיום הלימודים הוא‬ ‫סביבת לינקדאין‪ ,‬ידע בחיפוש משרות‪ ,‬וגם עיסוק‬ ‫מקום העבודה‪,‬‬ ‫המקצועי שלה‪ .‬זמן קצר לאחר תחילת העבודה‪ ,‬הוא‬
‫שמונה חודשים‪ ,‬ויש המדברים על תקופה ארוכה יותר‪,‬‬ ‫בקונפליקטים אפשריים ופערי תרבות במקום‬ ‫שהעובדים‬ ‫מספר‪ ,‬הציעו לו שם להמשיך לעבוד במקום בתקופת‬
‫שיש בה גם רגעי משבר וייאוש‪ .‬אנשים חושבים‬ ‫העבודה וכיצד נכון להתמודד איתם‪ .‬את תוכנית‬ ‫והעובדות האחרים‬
‫לעשות הסבת מקצוע או להתפשר על מקום העבודה‬ ‫'הדבר הבא' למגזר החרדי מנהל מטעם 'אלומה' דודי‬ ‫לא יוכלו להתלבש‬ ‫הסטז' שלו‪.‬‬
‫"ההתערבות שלנו כוללת סיוע בשלב הטרום־‬ ‫דרור‪ ,‬והיא פועלת בשיתוף קרן אדמונד דה רוטשילד‬ ‫איך שהם רוצים‪,‬‬ ‫"מדהים כמה שהתוכנית הזו פותחת דלתות‬
‫עבודה‪ .‬אנחנו דואגים להתמחות גם במקצועות‬ ‫שיגבילו אותם עם‬ ‫לסטודנטים שמשתתפים בה"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬היא סייעה‬
‫שאין בהם תקופת סטאז' מוגדרת בחוק כמו בעריכת‬ ‫וג'וינט ישראל‪.‬‬ ‫האינטרנט"‬ ‫לי להבין אלו תחומים יותר מתאימים לי‪ ,‬והיכן אוכל‬
‫דין או ראיית חשבון‪ ,‬ושעדיין כדאי שהסטודנטים‬ ‫לכל מוסד יש אינטרס שבוגריו ישתלבו בצורה‬ ‫יותר להתפתח מקצועית‪ .‬אם בלימודים חשוב לצבור‬
‫ירכשו בהם מיומנויות עבודה‪ .‬סטודנט לכלכלה יכול‬ ‫ידע רחב ממגוון תחומים‪ ,‬הרי שבקריירה חשוב לדעת‬
‫למשל לראות איך נראה יום עבודה של כלכלן בבית‬ ‫אופן ספייס‬ ‫להתמקד ולהתמקצע‪ .‬ב'הדבר הבא' מסייעים לך‬
‫השקעות‪ ,‬ולראות אם הוא מתחבר לזה או לא‪ .‬גם‬ ‫להפנים במה עליך להתמקד‪ ,‬לנצל את הזמן כבר‬
‫צילום‪:‬אריק סולטן‬ ‫במהלך הלימודים ולקבל חשיפה למגוון מקומות‬
‫להבין שאתה לא רוצה משהו מסוים זה חשוב‪.‬‬
‫"כשאנחנו מלווים את הסטודנט להשמה אנחנו‬ ‫עבודה מהמקצועיים ביותר"‪.‬‬
‫דואגים שזה יהיה במקום עם התאמה מקסימלית עבורו‪,‬‬
‫בודקים ומתאימים את המסוגלות התעסוקתית שלו‪,‬‬ ‫האדמו"ר משתף פעולה‬
‫ומודדים לאורך זמן את שביעות הרצון שלו ממקום‬
‫העבודה‪ .‬הנתון הכי חשוב עבורנו הוא לראות כמה‬ ‫"אנחנו פוגשים את הצעיר הישראלי בצמתים‬
‫סטודנטים עובדים בתחום שלמדו‪ ,‬ולוודא שההשקעה‬ ‫המכריעים של חייו ‪ -‬לפני הצבא‪ ,‬לפני האקדמיה‪,‬‬
‫של התואר‪ ,‬האנרגיה והכסף השתלמו להם"‪.‬‬ ‫לפני תעסוקה‪ ,‬ומעניקים לו גשר ותמיכה כדי לעבור‬
‫אותם בצורה המיטבית"‪ ,‬אומרת יפעת סלע‪ ,‬מנכ"לית‬
‫מה מייחד את צרכיו של הסטודנט החרדי?‬ ‫אלומה‪" .‬אלו צמתים שאם אתה מתערב בהם בצורה‬
‫"מחכים לו אתגרים לא רק מבית‪ ,‬מהחחברה‬ ‫חיובית‪ ,‬אתה יכול לשפר מאוד את ההשתלבות‬
‫שהוא חי בה‪ ,‬אלא גם מחוץ‪ .‬השוק פחות פתוח לקבל‬ ‫החברתית של האדם‪ .‬מדי שנה אנחנו מנגישים את‬
‫סטודנטים חרדים‪ .‬הצרכים הייחודיים הם בדרך כלל‬ ‫השירות הצבאי‪ ,‬את ההשכלה הגבוהה‪ ,‬את התעסוקה‬
‫סביבת אינטרנט נקייה‪ ,‬מרחב מכבד לנשים ואווירה‬ ‫או את כולם יחד עבור ‪ 40‬אלף צעירים‪ .‬הפעילות של‬
‫חברתית מתאימה‪ .‬הרבה פעמים הפתרון הוא לשלוח‬ ‫אלומה מתקיימת ב־‪ 91‬רשויות מקומיות‪ 40 ,‬כפרי‬
‫את הסטודנטים או הסטודנטיות כקבוצה להתמחות‪.‬‬ ‫נוער ו־‪ 25‬מוסדות אקדמיים שבהם אנחנו פוגשים‬
‫יש לנו למשל קבוצת סטודנטיות חסידיות שיצאו‬ ‫דתיים־לאומיים‪ ,‬חרדים‪ ,‬ערבים וחילונים בצמתים‬
‫מכריעים בחייהם‪ .‬את הצעירים החרדים אנחנו פוגשים‬
‫לרוב בצומת בין ההשכלה הגבוהה לעולם העבודה"‪.‬‬

‫מאתגר לעבוד עם הציבור החרדי?‬
‫"בהחלט‪ .‬מה שאנחנו מנסים לעשות זה לשים‬
‫את כולם יחד באלומת שיבולים אחת ולתת גשר‬
‫לעולם התעסוקה‪ .‬נכון שאתה ערבי ואתה חרדי‪,‬‬
‫אבל המשימה של שניכם משותפת ‪ -‬להשתלב בעולם‬

‫העבודה ובחברה הישראלית"‪.‬‬
‫"צעירים רבים‪ ,‬בעיקר מאוכלוסיות פריפריאליות‪,‬‬
‫מתקשים לתרגם את השכלתם האקדמית לכדי תעסוקה‬
‫הולמת"‪ ,‬מסביר אלי בוך‪ ,‬מנהל הפילנטרופיה קרן‬
‫אדמונד דה רוטשילד‪" ,‬לאחר שנים בהן קרן אדמונד‬
‫דה רוטשילד פועלת לבניית גשר מהשכלה לתעסוקה‬
‫בכל המגזרים בחברה הישראלית‪ ,‬אנו מברכים על‬
‫אישור המל"ג לתכנית לשילוב התנסות מעשית‪ ,‬ועל‬
‫בניית שותפות שתאפשר להפיץ בישראל פרקטיקה‬

‫אפקטיבית‪ ,‬הרווחת בכל העולם"‪.‬‬
‫בשנה האחרונה ליווה הפרויקט ‪ 180‬סטודנטיות‬
‫וסטודנטים חרדים‪' .‬אלומה' מפעילה רכזים במרכז‬
‫האקדמי לב ובשלוחה לנשים של מכון טל‪ ,‬בתיכון‬
‫החרדי לבנות 'לוסטיג'‪ ,‬במכללת הדסה‪ ,‬באוניברסיטה‬
‫הפתוחה שיש בה סטודנטים חרדים רבים מכיוון שהיא‬
‫מאפשרת לימודים מהבית ואיננה דורשת תעודת‬
‫בגרות או פסיכומטרי‪ ,‬ובמוסדות לימודיים ייעודים‬

‫למגזר החרדי‪.‬‬
‫בחלק הראשון של התוכנית עוברים הסטודנטים‬
‫התמחות‪ ,‬כל סטודנט בתחום לימודיו‪ .‬סטודנט‬


‫| ‪15‬‬ ‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪7.6.19‬‬

‫של הסטודנטים החרדים‪ .‬הוא בן ‪ ,31‬אב לשלושה‪,‬‬ ‫צילום‪ :‬ניר קידר‬ ‫אלי בוך‪:‬‬ ‫תנובה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬נתיבי אילון‪ ,‬בנקים שונים ועוד‪.‬‬ ‫להתמחות יחד בחברת הייטק‪ ,‬וזה תהליך שנעשה‬
‫למד בישיבות ליטאיות ולאחר נישואיו בכולל‪ ,‬עד‬ ‫"צעירים‬ ‫תוכנית "הדבר הבא" לא רק משלבת את‬ ‫בשיתוף פעולה עם האדמו"ר של אותה חסידות‪ .‬אנחנו‬
‫שהחליט לצאת ללימודים אקדמיים‪" .‬המשפחה‬ ‫רבים‪ ,‬בעיקר‬ ‫הסטודנטים במקומות העבודה‪ ,‬אלא גם מלווה אותם‬ ‫נותנים את הניסיון והכלים כדי לאפשר לסטודנטים‬
‫התחילה להתרחב והיה צורך בפרנסה‪ ,‬ומעבר לזה‬ ‫מאוכלוסיות‬ ‫בסדנאות כדי לקבל מהם משוב על תחושותיהם ביחס‬ ‫החרדים השתלבות קלה יותר‪ .‬ב־‪ IBM‬למשל אין‬
‫חיפשתי משהו נוסף לעשות עם עצמי"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬ ‫פריפריאליות‪,‬‬ ‫להשתלבות בעבודה‪ ,‬שאלות שונות שעולות וכדומה‪.‬‬ ‫כמעט משרות סטודנט‪ ,‬והצלחנו לשלב שם קבוצה‪.‬‬
‫תחילה למד הוראה‪ ,‬ובהמשך החל ללמוד פסיכולוגיה‬ ‫מתקשים לתרגם‬ ‫"אנחנו מעבירים להם הרבה ידע בסדנאות האלו‪ ,‬אבל‬ ‫לפעמים מדובר בסטודנטית באמצע תואר‪ ,‬ואף אחד‬
‫באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬מסגרת שאפשרה לו ללמוד‬ ‫את השכלתם‬ ‫גם שומעים מהם על קונפליקטים שצפים‪ ,‬בעיקר‬ ‫לא לימד אותה לפתוח מייל באאוטלוק או לשלוח‬
‫כמעט בלי מפגשים פרונטליים‪ .‬חלק גדול מהלימודים‬ ‫האקדמית לכדי‬ ‫בנושא של זהות חרדית במרחב רב־תרבותי‪ .‬אחד‬ ‫זימון לפגישה‪ .‬או נניח סטודנט שאין לו קודים‬
‫נעשה במקביל לשהותו בכולל‪ .‬בהמשך גילה שהוא‬ ‫תעסוקה הולמת‪.‬‬ ‫הסטודנטים שיתף למשל בדילמה שקרתה לו בעבודה‪:‬‬
‫נמשך לעולם הפסיכולוגיה התעסוקתית ועם הזמן‬ ‫אנו מברכים על‬ ‫הבוס רצה לחגוג איתו את העלאת השכר הצפויה‬ ‫התנהגותיים לישיבות צוות‪.‬‬
‫התקדם לניהול פרויקטים‪ .‬כיום הוא משלים תואר‬ ‫אישור המל"ג‬ ‫שלו‪ ,‬והזמין אותו לסעוד יחד במסעדה מפוארת אבל‬ ‫"לחרדים רבים יש אפס היכרות עם עולם התעסוקה‪.‬‬
‫שני במנהל עסקים‪ ,‬וכשעזב את הכולל הקים כולל‬ ‫לתכנית לשילוב‬ ‫לא כשרה‪ .‬אותו סטודנט לא ידע איך להגיב להזמנה‬ ‫הרבה פעמים הוא לא עבד קודם בשום מקום‪ ,‬לא שירת‬
‫ערב לבעלי בתים שפעיל בשכונת מגוריו‪ ,‬הדר גנים‬ ‫התנסות מעשית"‬ ‫והתלבט יחד עם חבריו לקבוצה‪ .‬האם לפגוע בבוס‬ ‫בצבא‪ .‬לא פעם אין תרבות של הקפדה על לוחות זמנים‪.‬‬
‫בועז גורן‪:‬‬ ‫הוא לא תמיד יודע מה אומרים ומה לא אומרים"‪.‬‬
‫שבפתח תקווה‪.‬‬ ‫"הסטודנט הטרי‬ ‫ולסרב להזמנה? האם ללכת ורק לשתות?‬ ‫כמה קשה לרתום חברות להעסיק סטודנטים חרדים?‬
‫"הגעתי עם אפס ידע באנגלית ומתמטיקה"‪ ,‬הוא‬ ‫מתחיל לשבת‬ ‫"תוכנית ההתמחות היא כמו אינקובטור מפוקח‪,‬‬ ‫"זה מורכב‪ .‬מעסיקים ניזונים מהתקשורת‪ ,‬ולשם‬
‫מספר על הפערים שהיה צריך להתגבר עליהם‪" .‬לא‬ ‫ולכתוב לראשונה‬ ‫שבו עוברים את תהליך ההשתלבות הזה בזהירות‪ .‬גם‬ ‫מגיעים מטבע הדברים הסיפורים הלא נעימים על‬
‫ידעתי אפילו סדר פעולות חשבון‪ .‬אשתי עזרה לי‪,‬‬ ‫קורות חיים‪ .‬אלא‬ ‫העובדה שזה מתרחש במהלך הלימודים היא קריטית‪.‬‬ ‫הציבור החרדי ועל החלקים הקיצוניים שלו‪ ,‬עם‬
‫ולא הרפיתי עד שלא הבנתי את זה"‪ .‬עם האנגלית הוא‬ ‫שמהר מאוד הוא‬ ‫מדובר ביום אחד בשבוע ללא שכר‪ ,‬וזו לא התקופה‬ ‫ההפגנות וחסימות הכבישים‪ .‬אז כן‪ ,‬יש מעסיקים‬
‫מתמודד עד היום ("שברתי את השינים בהתחלה")‪,‬‬ ‫מגלה את הזעזוע‬ ‫שאחרי הלימודים שבה אדם כבר חייב את הכסף ורוצה‬ ‫שלכתחילה לא רוצים להעסיק חרדים ואפילו מגלים‬
‫ולמרות שעבר כמה קורסים הוא טרם הגיע לרמה‬ ‫הראשון‪ ,‬כי גם‬ ‫לעבוד‪ ,‬וכאשר גם אם העבודה לא מוצאת חן בעיניו‬ ‫מדי פעם גזענות מסוימת כלפי ערבים או חרדים‪,‬‬
‫הרצויה מבחינתו‪ .‬הוא מקווה שיום אחד יצליח‬ ‫לאחר חשיבה‬ ‫למרות שהרוב הם בסדר גמור‪ .‬יש להם גם חשש‬
‫מרובה הוא מצליח‬ ‫הוא לא יכול להתפטר"‪.‬‬ ‫שהסטודנטים החרדים ישנו להם את מקום העבודה‪,‬‬
‫לעמוד בפני קהל ולהרצות באנגלית‪.‬‬ ‫למלא רק חצי‬ ‫היו מקרים שבהם השידוך פחות הצליח והמתמחה‬ ‫שהעובדים והעובדות האחרים לא יוכלו להתלבש איך‬
‫בכובע אחר שלו‪ ,‬דרור הוא מנכ"ל חברת‬ ‫עמוד‪ ,‬ומבין שגם‬ ‫שהם רוצים‪ ,‬שיגבילו אותם עם האינטרנט‪ .‬מעסיק לא‬
‫'אסקריא'‪ ,‬המתמחה בסקרים במגזר החרדי‪" .‬די מורכב‬ ‫הוא לא היה מקבל‬ ‫עזב את העבודה?‬ ‫יתחיל לשנות ספק אינטרנט או לשים סינון בשביל‬
‫לסקור את הציבור החרדי‪ ,‬אבל בגלל שאנחנו באים‬ ‫עובד עם קורות‬ ‫"הייתה מישהי שהרגישה לא טוב בסביבת העבודה‬ ‫עובד חרדי‪ .‬אם כי אני רואה יותר ויותר התחשבות‬
‫מהעולם הזה ומדברים לנסקרים בשפה שלהם‪ ,‬אנחנו‬ ‫חיים שכאלו"‬ ‫שלה‪ .‬היא התמחתה בחברת סטארטאפ תל־אביבית‬ ‫וריכוך מצד המעסיקים‪ .‬כשהם כבר נחשפים לעובדים‬
‫מצליחים להגיע לתוצאות מדויקות"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫שפועלת ב'אופן ספייס'‪ ,‬מקום שאנשים מחנים‬ ‫חרדים הם רואים שמדובר בכוח עבודה מסור ואמין‪,‬‬
‫את הקורקינט באמצע המשרד ומתלבשים למחצה‬ ‫עם מוסר עבודה גבוה‪ .‬מי שכבר מגיע להתמחות‪,‬‬
‫הגמרא לא תמיד עוזרת‬ ‫ולרביע‪ .‬התלוותה אליה רכזת שלנו ליום עבודה‪,‬‬
‫וכשהן הבינו שהפערים גדולים מדי היא החליטה‬ ‫סולל דרך לבאים אחריו"‪.‬‬
‫מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם במאי האחרון‬ ‫לעזוב‪ .‬הייתה סטודנטית מהמגזר החסידי שעבדה‬
‫עולה כי מסגרות ההשכלה הייעודיות לחרדים‪,‬‬ ‫במשרד ממשלתי מעורב‪ ,‬גילתה שזה לא מתאים לה‬ ‫אינקובטור מפוקח‬
‫הנהנות מתקציבי מדינה נדיבים‪ ,‬אינן מהוות סיפור‬ ‫והחליטה לעזוב‪ .‬אבל בסך הכול רוב הסטודנטים וגם‬
‫הצלחה גדול מנקודת מבט לאומית‪ .‬שיעור הגברים‬ ‫בין הגופים שמשתפים פעולה עם המיזם ומקבלים‬
‫הלומדים נמוך‪ ,‬ואילו שיעור הנשירה גבוה פי שניים‬ ‫החברות מאד מרוצים"‪.‬‬ ‫סטודנטים לתקופות התמחות נמנים סודה סטרים‪,‬‬
‫ממגזרים אחרים‪ 46% :‬מהגברים נושרים‪ ,‬לעומת ‪28%‬‬ ‫קורותיו של דרור עצמו מגלמים את סיפורם‬
‫בקרב הנשים‪" .‬זה נתון חריג‪ ,‬גבוה ומדאיג"‪ ,‬אומר‬

‫דרור‪.‬‬
‫איך אתה מסביר אותו?‬
‫"הקושי כפול‪ .‬הסטודנטים הללו מתמודדים לא‬
‫פעם עם קשיים לימודיים‪ ,‬ובנוסף לכך אין להם‬
‫מערכת תומכת‪ .‬הרבה פעמים אין הבנה וגיבוי מצד‬
‫המשפחה‪ .‬יש בעיה נוספת‪ ,‬והיא שהרבה פעמים הם‬
‫הולכים ללמוד את התואר לא בצורה מושכלת‪ ,‬מבלי‬
‫להבין את רמת ההשקעה הנדרשת‪ .‬מדברים על כך‬
‫שהחרדים מנוסים בלימודי גמרא וקל להם להדביק‬
‫את הפערים‪ ,‬אבל זה לא עומד במבחן המציאות‪.‬‬
‫הקושי גדול‪ ,‬במיוחד באנגלית‪ .‬לא פשוט ללמוד בגיל‬
‫מבוגר שפה חדשה‪ .‬הרבה פעמים אנשים מתחילים‬
‫את התואר ורק אחר כך מבינים שגם אם יוצאים‬
‫לעולם עם תואר ראשון לא צפויה להם מיידית‬
‫משכורת של חמש ספרות‪ .‬והרי תמיד יש להם לאן‬
‫לחזור‪ ,‬לכולל‪ ,‬אז הם פשוט נושרים"‪.‬‬
‫אתה רואה היום יותר קבלה במגזר החרדי למי‬
‫שבוחר ללמוד באקדמיה?‬
‫"בהחלט כן‪ ,‬אבל יש מקרים חריגים‪ .‬אני מכיר‬
‫סטודנט שבמשך שנה שלמה הסתיר מהמשפחה‬
‫שלו את העובדה שהוא לומד באוניברסיטה‪ .‬חבר‬
‫שלי שמאוד רצה לצאת לעבוד חשב לקחת קורס‬
‫באנגלית‪ ,‬אבל אבא שלו רק שמע על זה ואמר לו‬
‫שישקול את זה טוב אם הוא רוצה להמשיך לבוא‬
‫לשבתות‪ .‬זה מורכב ומסובך‪ ,‬אבל עבור מי שכן‬
‫מחליט ללכת וללמוד ועושה את הצעד הזה ‪ -‬אנחנו‬
‫נמצאים שם כדי לסייע לו"‪• .‬‬


‫| ד ' ב ס י ו ו ן ת ש ע " ט | ‪| 167 . 6 . 1 9‬‬

‫מהסומגפגשיהםאישי‬

‫"התוכנית בנויה כך שאנחנו באים לאזור המחיה של‬ ‫הריים בהר חברון‪ .‬השמש קופחת עלצ‬ ‫ביישוב בדואי בדרום‪ ,‬ברמלה‬
‫המשתתפים"‪ ,‬אומרת יעל ברלב‪ ,‬מנחת התוכנית‪" .‬נוצר‬ ‫המעורבת‪ ,‬בדרום הר חברון ובעדה‬
‫מבט שהוא אחר לגמרי‪ ,‬ושמאפשר לאנשים להביא דרך‬ ‫שבילי היישוב מעון‪ ,‬מחממת את ספסלי‬
‫המפגשים את הסיפור שלהם‪ .‬במפגש הקודם למשל‬ ‫העץ המאיימים להתפקע‪ ,‬אך בבית‬ ‫האתיופית‪ :‬בעמותת אלומה לא‬
‫עשינו סיור היכרות עם החברה הבדואית‪ .‬אמנם לא‬ ‫משפחת דרעי צונן ונעים‪ .‬שולחן ארוך‬ ‫משאירים את המגוון האנושי בין‬
‫יכולנו להגיע לבתים של הבנות עצמן‪ ,‬אבל הקדשנו‬ ‫נפרש בסלון ועליו נערמים מגשים‬ ‫כותלי המשרד‪ ,‬אלא יוצאים לפגוש‬
‫המון זמן בתוך הסיור כדי לתת לכל אחת להביא את‬ ‫עמוסים בכל טוב‪ .‬פזית‪ ,‬בעלת הבית‪,‬‬ ‫מקרוב את העובדים ואת המציאות‬
‫הסיפור שלה‪ ,‬את המבט שלה על החברה שהיא חיה בה‪.‬‬ ‫מתרוצצת בין האורחים ושואלת אם חסר משהו‪ .‬יש בהם‬ ‫שממנה הם באים‪ .‬הצצה לתוכנית‬
‫זה מביא להיכרות ברובדי עומק אחרים לגמרי‪ ,‬שנוצרים‬ ‫דתיים וחילונים‪ ,‬עולים וותיקים‪ ,‬ערבים ויהודים‪ .‬כולם‬ ‫'גוונים'‪ ,‬פרויקט שצריך להיכנס לכל‬

‫מתוך אינטימיות שקורית בקבוצה"‪.‬‬ ‫עובדים בתפקידים שונים בעמותת אלומה‪.‬‬ ‫מקום עבודה ישראלי‬
‫"כן"‪ ,‬היא מודה‪" ,‬אני אוהבת לדבר לאנשים דרך‬
‫אבל משותף‬ ‫רחלי מלק־בודה | צילום‪ :‬מרים צחי‬
‫האוכל"‪.‬‬
‫התוכנית לא נוצרה יש מאין‪ .‬אלומה היא עמותה‬ ‫לא היה לה קל להזמין אותם‪" :‬כל פעם יש מחסום‬
‫שפוגשת את צעירי החברה הישראלית בצמתים החשובים‬ ‫שאני צריכה לעבור כדי להזמין אליי אנשים‪ ,‬כי תמיד‬
‫ביותר בחייהם – בצבא‪ ,‬בעולם ההשכלה וברגעים שאחרי‬ ‫ישנו החשש ‪ -‬מה אם יקרה להם משהו בדרך? לא שאין‬
‫התואר‪ .‬החשיבה שעומדת מאחורי התוכנית היא שהדרך‬ ‫גם תאונות דרכים בעולם‪ ,‬אבל מה אם זה יהיה דווקא‬
‫הטובה ביותר לעודד היכרות ופתיחות לעולמות אחרים‬ ‫בדרך אליי? אני תמיד צריכה להזכיר לעצמי שהכול‬
‫אצל הצעירים שאיתם הם עובדים‪ ,‬היא לחוות תחילה את‬ ‫בסדר ומותר לי‪ ,‬ושהם יכולים להחליט אם לבוא או לא‪.‬‬
‫הייתי צריכה לעבור מחסום‪ ,‬ואני יודעת שגם להם יש‬
‫חוויית ההיפתחות הזאת בעצמם‪.‬‬ ‫את המחסום הזה‪ .‬אני אומרת לעצמי מה‪ ,‬לי לא קשה‬
‫"אנשים רגילים לחיות בבועה שלהם"‪ ,‬אומרת‬
‫ברלב‪" ,‬ולרוב הם ייחשפו לאוכלוסייה דומה להם ולמבט‬ ‫לבוא לדברים שלהם?"‬
‫מסוים‪ .‬התוכנית הזאת מגלה חלקים לא מוכרים בפאזל‬ ‫זהו המפגש הרביעי במספר במסגרת תוכנית 'גוונים'‬
‫הישראלי‪ .‬המפגשים כאן מייצרים היכרות שמאפשרת‬ ‫של עמותת אלומה‪ .‬התוכנית מפגישה את עובדי הארגון‬
‫שיתופי פעולה אחר כך‪ ,‬מין רישות פנים ארגוני‪ .‬לא פעם‬ ‫השונים‪ ,‬שביום־יום נמצאים בתפקידי שטח ולא יוצא‬
‫קבוצות הווטסאפ של התוכנית ממשיכות להיות פעילות‬ ‫להם להכיר לעומק זה את זה‪ .‬המטרה היא להיחשף‬

‫לעולמות נוספים בדרך קצת אחרת‪.‬‬


‫|‪17‬‬ ‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪| 7.6.19‬‬

‫"סיפרתי למשפחה שלי‪ ,‬וכמובן שהרתיע אותם שאני‬ ‫יעל ברלב‪ ,‬מנחת התוכנית‪:‬‬
‫הולכת‪ ,‬בעיקר מבחינה ביטחונית‪ .‬אף פעם לא חשבתי‬ ‫"אנחנו באים לאזור המחיה של‬
‫המשתתפים‪ .‬נוצר מבט שהוא אחר לגמרי‬
‫שאהיה פה"‪.‬‬ ‫ומאפשר לאנשים להביא דרך המפגשים‬
‫חנאחנה פוגשת צעירים ערבים בצומת משמעותי‬ ‫את הסיפור שלהם‪ .‬זה מביא להיכרות‬
‫ביותר בחייהם – רגע לפני סיום התיכון‪ ,‬כשהם צריכים‬ ‫ברובדי עומק אחרים לגמרי‪ ,‬שמגיעים מתוך אינטימיות‬
‫להחליט אם להמשיך באקדמיה או לפרוש מההשכלה‪.‬‬
‫"לא תמיד זה קל"‪ ,‬היא מודה‪" ,‬יש כאלה שאומרים‬ ‫שקורית בקבוצה"‬
‫שיותר משתלם להם להישאר לעבוד בעסק של אבא‬
‫למשל‪ .‬אבל אני מתבססת על נתונים מהשטח שמראים‬ ‫יצא לרעות את עדר הכבשים שלו ונעלם‪" .‬העדר חזר‬ ‫נקמה מסוג אחר‪ .‬דליה הר סיני‬
‫את הקשר בין השכלה להכנסה‪ ,‬וזה מעלה אצלם את‬ ‫לבד הביתה"‪ ,‬מתארת הר סיני‪" .‬אחרי חצי שעה‪ ,‬כשכבר‬
‫ירד חושך‪ ,‬הלכתי לדיר וראיתי שהשער פתוח‪ .‬הבנתי‬ ‫הרבה אחרי שהיא מסתיימת"‪.‬‬
‫הסקרנות"‪.‬‬ ‫שמשהו קרה‪ ,‬אבל עדיין לא ידעתי‪ .‬רק אחרי לילה שלם‬ ‫כמה שעות קודם לכן נפגשה הקבוצה בחוות הר סיני‬
‫גם היא עצמה נאבקה כדי להשלים את לימודיה‬ ‫שבסוסיא‪ .‬בתוך צריף קטן מוקף בטבע פראי שמענו את‬
‫האקדמיים‪ ,‬וסיימה בהצלחה תואר ראשון במדעי‬ ‫של חיפושים הוא נמצא"‪.‬‬ ‫סיפורה של דליה הר־סיני‪ ,‬בעלת החווה ואלמנתו של‬
‫ההתנהגות ותואר שני בייעוץ חינוכי‪" .‬ההורים עודדו‬ ‫גופתו של יאיר אותרה במרחק קילומטר מביתו‪ .‬ככל‬ ‫יאיר הר־סיני‪ ,‬שמצא את מותו במקום שהיה למפעל חייו‪.‬‬
‫אותי‪ ,‬אבל לא הכירו מושגים בשוק העבודה והיה מאוד‬ ‫הנראה שני מחבלים ארבו לו בזמן שרעה את הצאן‪,‬‬ ‫יאיר היה רועה צאן וגואל אדמות‪ .‬הוא הגיע לסוסיא עם‬
‫קשה לקבל החלטות‪ .‬לא מקובל כל כך שבחורה יוצאת‬ ‫ורצחו אותו בירי מאחור מטווח קצר‪" .‬באותו רגע החיים‬ ‫דליה אחרי תהליך חזרה בתשובה וחיפוש ארוך שנים של‬
‫ללמוד‪ .‬שברתי את המוסכמות של הכפר‪ ,‬ותוך כדי גם‬ ‫משתנים ב־‪ 180‬מעלות"‪ ,‬מספרת הר־סיני‪" .‬נשארתי‬ ‫בית‪ .‬דליה מספרת לנו כיצד התחילו מאפס‪ ,‬מתוך אמונה‬
‫התחתנתי וילדתי‪ .‬זה לא היה מובן מאליו לעשות את זה"‪.‬‬ ‫לבד עם תשעה ילדים‪ ,‬ובעיקר איבדתי אדם שצעדתי‬ ‫באפשרות של דו־קיום עם הרועים הערבים ששהו באזור‪.‬‬
‫לדברי חנאחנה‪ ,‬הבחירה של הצעיר הערבי להמשיך‬ ‫איתו במשך ‪ 25‬שנה‪ .‬ועם כל הכאב והבלבול אני יוצאת‬ ‫ואכן‪ ,‬מהר מאוד התפתחו חברויות אמיתיות בין יאיר‬
‫בהשכלה גבוהה תשפיע גם על מעורבותו האזרחית‪.‬‬ ‫למסע הלוויה שנערך בשיא האינתיפאדה‪ ,‬בתקופה של‬ ‫לשכניו‪ .‬האידיליה התנפצה ביולי ‪ ,2001‬כאשר יאיר‬
‫"ברגע שהוא יוצא החוצה‪ ,‬זה מעודד אותו להשתלב‬ ‫כאב גדול מאוד בחברה הישראלית‪ .‬אנשים כבר לא יכלו‬
‫בחברה‪ .‬יש לו מעמד‪ ,‬יש לו משכורת‪ ,‬כל הדברים‬ ‫להכיל את הצער ונשמעו המון קריאות של נקמה‪ .‬ודווקא‬ ‫פידאא חנאחנה‪" :‬כששמעתי על‬
‫שם‪ ,‬בתוך החושך שלי‪ ,‬ביקשתי ממנו שיאיר את עיניי‬ ‫הפיגוע שבו נרצח בעלה של דליה‪ ,‬יכולתי‬
‫הטובים"‪.‬‬ ‫‪ -‬מה אני הולכת לעשות עם החיים שלי? באמצע מסע‬
‫הלוויה אני פונה לקהל שמלווה אותי ואומרת 'נכון‪ ,‬זה‬ ‫להרגיש את הכאב‪ .‬בשנת ‪ 2002‬מחבל‬
‫לשים את הקשיים על השולחן‬ ‫דורש נקמה‪ ,‬אבל הנקמה תהיה מסוג אחר‪ .‬היא תהיה בכך‬ ‫פוצץ את עצמו על דוד שלי‪ .‬זה גורם לך‬
‫שהמקום הזה ימשיך לצמוח'‪ .‬מאותו יום החלו להתקבץ‬
‫אחרי סיור קצר ותצפית על הרי יהודה אנחנו‬ ‫להבין שהטרור יכול להגיע אלינו כמו‬
‫מתכנסים לארוחת צהריים בביתה של פזית‪ .‬גם היא‬ ‫סביבי מתנדבים שאיתם אני מפעילה את החווה"‪.‬‬ ‫שהוא מגיע לכולם‪ .‬האירוע הזה שינה לי את התפיסה‪ .‬הרבה‬
‫מודה שהמקום שבו בחרה לגור מציב אותה לא פעם בפני‬ ‫דליה לוקחת אותנו לסיור בשבילי החווה‪ .‬היא‬ ‫זמן חשבתי לעצמי למה? על אדמות?! אין מישהו שהלך עם‬
‫אתגרים חברתיים‪" .‬אתמול בערב‪ ,‬כשהתקשרו וסיפרו לי‬ ‫מראה לנו את הבאר הטבעית שלה‪ ,‬ואנחנו לוגמים‬
‫שאחת הנשים שאלה אם יש ליווי בטחוני‪ ,‬הרגשתי שאין‬ ‫מהמים הזכים‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬כשנשב לסעוד בביתה של‬ ‫האדמה על הכתפיים אחרי המוות"‬
‫לי מקום להכיל את זה‪ .‬אני מבינה שאלו אורחים שבאים‬ ‫פזית דרעי במעון‪ ,‬אבקש לשמוע מהנשים הבדואיות‬
‫אלי ושהם מפחדים כי היישוב שלי נראה להם מעבר‬
‫להרי החושך‪ ,‬אבל בתוכי אין לי יכולת להכיל את זה‪.‬‬ ‫והערביות שבקבוצה איך הן הרגישו בשיחה‪.‬‬
‫זה כואב לי‪ .‬לכן גם כל כך שמחתי כשהם באו בסוף‪ .‬כי‬ ‫"ברגע שהיא סיפרה על זה נזכרתי בסיפור המשפחתי‬
‫זה מה שרציתי להראות‪ ,‬שאנחנו חיים פה חיים רגילים"‪.‬‬ ‫שלי"‪ ,‬מפתיעה אותי פידאא חנאחנה מהיישוב זרזיר‪,‬‬
‫גם בתפקידה בעמותה היא מוצאת עצמה לא אחת‬ ‫רכזת השכלה גבוהה בתוכנית 'רואד' של העמותה‪.‬‬
‫שוברת סטריאוטיפים‪" .‬בעבודה שלי אני מבקרת בבתי‬ ‫"בשנת ‪ 2002‬מחבל פוצץ את עצמו על דוד שלי‪ ,‬אחמד‬
‫ספר דתיים ומסבירה לבנות על הצבא ועל תוכנית‬ ‫מזאריב‪ ,‬במעלה אדומים‪ .‬הוא היה שוטר במקצועו‪,‬‬
‫'משרתות באמונה'‪ .‬במובן הזה‪ ,‬כיסוי הראש שלי משחק‬ ‫ובמהלך בדיקת רכב חשוד‪ ,‬שהתברר בסוף כגנוב‪ ,‬המחבל‬
‫קצת לטובתי‪ .‬לא מזמן הגעתי לבית ספר באשקלון‬ ‫הבין שהוא נתפס והחליט לחסל אותו‪ .‬אז גם אני חוויתי‬
‫והסכימו שאדבר רק עם בנות שבטוח הולכות לצבא‬ ‫אבדן מדרגה קרובה‪ ,‬וכששמעתי את הסיפור של דליה‬
‫כדי שלא 'אסית' את האחרות‪ .‬ואז אני מגיעה‪ ,‬והמורה‬ ‫יכולתי להרגיש את הכאב‪ .‬זה גורם לך להבין שהטרור‬
‫מסתכלת עלי ואומרת 'אה‪ ,‬זאת את? טוב‪ ,‬אביא גם את‬ ‫יכול להגיע אלינו כמו שהוא מגיע לכולם‪ .‬האירוע הזה‬
‫הבנות של י"א שתדברי איתן'‪ .‬מציגים אותנו כאילו‬ ‫שינה לי את התפיסה‪ .‬הרבה זמן חשבתי לעצמי למה?‬
‫אנחנו מנסים לשכנע בנות להתגייס‪ ,‬אבל זה כל כך לא‬ ‫על אדמות?! אין מישהו שהלך עם האדמה על הכתפיים‬
‫ככה‪ .‬מנסים פה לעזור לבנות לקבל החלטה טובה כשהן‬
‫אחרי המוות"‪.‬‬
‫ממילא הולכות לצבא"‪.‬‬ ‫פעילותה של חנאחנה בארגון מתמקדת בהכוונת‬
‫זהו הסיור הרביעי במספר שהקבוצה מקיימת‪ .‬באחד‬ ‫צעירים ערבים לאקדמיה‪" .‬אני נכנסת לתיכונים‪ ,‬מלווה‬
‫הסיורים הקודמים ביקרו באזור לקיה‪ ,‬המאכלס רבים‬ ‫אותם ופותחת להם דלתות לחלום על השכלה גבוהה"‪,‬‬
‫היא מסבירה‪ .‬וכשם שהיא מחנכת את תלמידיה בתוכנית‬
‫מהבדואים המתגוררים בנגב‪.‬‬ ‫לפתיחות‪ ,‬כך המבחן הזה הגיע לפתחה עם ההזמנה לבוא‬
‫"היה לי נורא מרגש להיות אצל השכנות הבדואיות"‪,‬‬
‫אומרת פזית‪" .‬אני עוברת על פני לקיה לא מעט פעמים‪.‬‬ ‫לסיור בדרום הר חברון‪.‬‬
‫יש שם שלט כזה בכניסה‪' ,‬רקמת המדבר'‪ ,‬וכל פעם אני‬ ‫"האמת ששאלו אותי לפני שבאתי‪ ,‬וזה היה מאוד‬
‫אומרת לעצמי 'וואו‪ ,‬בטח ממש מעניין שם'‪ ,‬אבל אף פעם‬ ‫מכבד ומשכנע"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬פזית הרימה אלי טלפון‬
‫לא נכנסתי‪ .‬גיליתי שיש בינינו הרבה מאפיינים דומים‪.‬‬ ‫והזמינה אותי אישית הביתה שלה‪ .‬אמרתי לה שאבוא‬
‫למשל שאנחנו חיים בקהילות‪ .‬נכון‪ ,‬אצלן זה חמולה‬ ‫בשמחה‪ ,‬כמו כל בן אדם אחר‪ .‬אם מישהו נותן מעצמו‬
‫ואצלי זאת שכונה או יישוב‪ ,‬אבל אלו חיים קהילתיים‬ ‫ומזמין אותי‪ ,‬זה לא מובן מאליו‪ .‬עצם זה שהבינו את‬
‫לכל דבר‪ .‬היה לי מאוד מסקרן לצעוד איתן ברחוב שלהן‪,‬‬
‫להבין איפה הן גרות‪ ,‬לצפות בהן פוגשות איזו מכרה‬ ‫המקום שלי‪ ,‬גרם לי להבין שאני חייבת לבוא"‪.‬‬
‫סיפרת למשפחה שלך שאת הולכת לשם?‬
‫ומדברות איתה‪.‬‬
‫פזית מודה שיש גם רגעים לא קלים‪" .‬בסיור אחר‬
‫שעשינו ברמלה הגיע בחורה ערבייה־נוצרית להעביר לנו‬
‫סיור‪ ,‬ודיברה על זה ששמו אותם בגטו בקרבות ‪ .'48‬היה‬

‫לי קשה וננעלתי‪ .‬לא כי יש לי בעיה עם עובדות‪,‬‬
‫אבל יש בי משהו שלא אוהב לוחמנות ומחפש את‬


‫לצאת מהבועה‪ .‬עובדי‬ ‫| ד ' ב ס י ו ו ן ת ש ע " ט | ‪| 187 . 6 . 1 9‬‬
‫'אלומה' מסיירים בחוות‬

‫הר סיני שבסוסיא‬

‫יותר מאשר למכונות‪ .‬בעבודה מול הצעירים‪ ,‬החכמה‬ ‫פזית דרעי‪" :‬כשהתקשרו וסיפרו לי‬ ‫החיבורים‪ .‬קשה לי כשמתארים מציאות בצורה‬
‫היא לקלוט מה החסמים שלהם ועם אילו אתגרים הם‬ ‫שאחת הנשים שאלה אם יש ליווי בטחוני‪,‬‬ ‫לוחמנית‪ .‬אפילו אם מישהי תדבר על גוש קטיף‬
‫הרגשתי שאין לי מקום להכיל את זה‪ .‬אני‬
‫מתמודדים"‪.‬‬ ‫בצורה לוחמנית יהיה לי קשה"‪.‬‬
‫אתה יכול לתת דוגמה?‬ ‫מבינה שאלו אורחים שבאים אלי ושהם‬ ‫גם עבור יתר המשתתפים הישראלים מדובר בחוויה‬
‫"יצא לי לעבוד עם צעירה מהקהילה האתיופית‪,‬‬ ‫מפחדים כי היישוב נראה להם מעבר‬ ‫מאתגרת‪" .‬המפגש של היום היה לא פשוט"‪ ,‬אומרת‬
‫שהגיעה לתהליך מאוד מבולבלת‪ .‬היא לא ידעה מה‬ ‫ויקה אשכול‪ ,‬אחראית אזור ירושלים ורכזת סטודנטים‬
‫לעשות עם עצמה‪ .‬היו קשיים מול המשפחה‪ ,‬אבל גם‬ ‫להרי החושך‪ .‬אבל זה כואב לי‪ .‬לכן גם כל‬ ‫עם מוגבלויות בתוכנית ההתמחות של אלומה‪" .‬אבל‬
‫קשיים אישיים מבחינת הביטחון העצמי שלה‪ .‬לאט לאט‬ ‫כך שמחתי כשהם באו בסוף‪ .‬רציתי להראות להם שאנחנו‬ ‫זה הרעיון‪ ,‬האומץ לפתוח דברים ולדבר עליהם ולשים‬
‫אתה מכיר אותה‪ ,‬עוזר לה לגלות את החוזקות שלה‪ .‬זה‬ ‫חיים פה חיים רגילים"‬
‫דבר לא פשוט‪ ,‬כי לפעמים אדם מתקבע על הכישלונות‬ ‫אותם על השולחן"‪.‬‬
‫שלו ואומר 'אין לי סיכוי'‪ .‬זה השלב שבו הייתי צריך‬ ‫עבודה יותר אינטנסיבית‪ ,‬זה לא יספיק‪ .‬זרענו כאן משהו‪,‬‬ ‫להתקרב דרך האוכל‪.‬‬ ‫ויקה עובדת מול יותר מ־‪ 200‬סטודנטים‪" .‬אנחנו‬
‫להראות לה איפה היא כן הצליחה‪ ,‬ולהטמיע בה אמונה‬ ‫ואפשר רק לקוות שזה יצמיח משהו בהמשך"‪.‬‬ ‫משתתפי התוכנית‬ ‫עובדים עם סטודנטים שמתמחים במקצועות שאין‬
‫בעצמה‪ .‬אותה בחורה מתחילה ללמוד השנה‪ ,‬ואין דבר‬ ‫בביתה של פזית‬ ‫בהם בדרך כלל התמחות מובנית במסלול הלימודים‪.‬‬
‫יותר מספק מלעבור תהליך כזה"‪.‬‬ ‫על שולחן הרמדאן‬ ‫הם יכולים להיות הכי חרוצים שיש‪ ,‬ועדיין למצוא את‬
‫למפגש מצטרפת יפעת סלע‪ ,‬מנכ"לית העמותה‪,‬‬ ‫עצמם במלצרות או אבטחה אחרי התואר‪ .‬לסטודנט עם‬
‫שמספרת על חשיבות התוכנית מהמקום האישי שלה‪.‬‬ ‫בתום הארוחה החבר'ה מתכנסים לשיחת סיכום‬ ‫מוגבלויות הדרך אפילו קשה יותר ‪ -‬עד שהוא עובר את‬
‫"לי מאוד קל להתחבר דווקא לאתגרים שניצבים בפני‬ ‫עם המנחה‪ ,‬והיא מבקשת מהם לשתף אותם בתחושות‬ ‫כל המשוכות בדרך להשכלה‪ ,‬שזו כברת דרך לכשעצמה‪,‬‬
‫אנשים שרחוקים ממני"‪ ,‬היא מספרת בגילוי לב‪" ,‬קל‬ ‫שלהם‪ .‬הדס יונתן‪ ,‬ממשתתפות הסדנה‪ ,‬מספרת על‬ ‫הוא נתקל בקשיים במציאת עבודה‪ .‬לפעמים העסקים לא‬
‫לי לשמוע את הכאב הרחוק‪ .‬הרבה יותר קשה לי לשמוע‬ ‫הרגע שלה‪" :‬ישבנו בתחילת הבוקר ושאלתי את יסמין‬
‫סיפור של מישהי שעברה את ההתנתקות מגוש קטיף‬ ‫(מהמשתתפות המוסלמיות בסדנה‪ ,‬רמ"ב) מתי חל‬ ‫מונגשים בכלל‪ ,‬או שיש דעות קדומות"‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כי גדלנו באותה חברה ואנחנו מאותו ז'אנר‪.‬‬ ‫הרמדאן‪ ,‬והיא אומרת לי‪' :‬עוד שבוע'‪ .‬פתאום נפתחה‬ ‫אשכול מספרת על הסיור שהכי השפיע עליה‬
‫הקונפליקט הוא בתוך הבית‪ .‬לכל אחד שנמצא פה‬ ‫בינינו שיחת עומק על החג הזה‪ .‬שאלתי אותה מתי‬ ‫בתוכנית‪" .‬הביקור ברמלה מאוד טלטל אותי‪ .‬זו עיר‬
‫בחדר יש גם בתוך הקהילה שלו את האנשים שמאתגרים‬ ‫אוכלים‪ ,‬איך צמים‪ ,‬והיא אומרת לי 'אשלח לך תמונות‬ ‫עם הרבה קהילות‪ ,‬והיינו שם במרכז גישור‪ .‬גם בקרב‬
‫אותו‪ .‬בסוף היום הזה אני אומרת לעצמי 'תהיי יותר‬ ‫של הארוחות שאנחנו מקיימים בסוף הצום'‪ .‬אחרי שפזית‬ ‫הערבים וגם אצל היהודים יש עימותים ויריבויות‪.‬‬
‫סובלנית גם כלפי הקהילה שלך‪ ,‬גם בתוכך פנימה'‪.‬‬ ‫פתחה את השולחן אמרתי ליסמין 'אז ככה נראית ארוחת‬ ‫ותיקים מול עולים‪ ,‬חילונים מול דתיים‪ .‬הביקור הזה‬
‫"אני מרגישה שמוטלת עלינו חובה לא רק לעבוד‬ ‫העלה בי הרבה תהיות‪ .‬שאלתי את עצמי לרגע בשביל‬
‫עם הצעירים שלנו‪ ,‬אלא גם עם העובדים שלנו"‪,‬‬ ‫רמדאן?'‪ ,‬והיא צחקה ואמרה 'כן‪ ,‬זה די דומה'‪.‬‬ ‫מה זה טוב‪ .‬למה זה לא מתרומם‪ ,‬והאם צריך לגשר בכוח‬
‫היא מבהירה את תכלית היום הזה בעיניה‪" .‬להגיד‬ ‫"הסיפור הזה בעיניי הוא התמצית של היום הזה‪.‬‬ ‫או לנקוט בגישה של חיה ותן לחיות‪ ,‬כי לפעמים זה יכול‬
‫להם 'היום אתם לא עובדים אלא משקיעים בעצמכם‪,‬‬ ‫לראות אותן מסתובבות בבית ושואלות על שני הכיורים‪,‬‬
‫לומדים להכיר אחד את השני כדי שתוכלו לעשות‬ ‫ובסוף הארוחה תוהות איפה שמים את הצלחות‪ .‬היומיום‬ ‫להרגיש מאולץ"‪.‬‬
‫בהמשך את אותה עבודה עם הצעירים שלכם‪ .‬מבחינתי‬ ‫הזה שמפגיש אותך עם כיור‪ ,‬שגורם לך לתהות מה‬ ‫ופה בקבוצה‪ ,‬מה שמתחיל מאולץ משתפר עם הזמן?‬
‫זו עבודה הכי חשובה‪ ,‬עבודה על הפנימיות שלכם"‪.‬‬ ‫"אני מאמינה שכל היכרות מורידה דעות קדומות‪.‬‬
‫השמש הקופחת במעון מתחלפת ברוח פרצים‬ ‫אוכלים ולמה ‪ -‬אני חושבת שזה יותר חזק מהכול"‪.‬‬ ‫האינטראקציה מרככת‪ .‬אבל אם לא תהיה המשכיות של‬
‫רעננה‪ .‬משתתפי התוכנית מתחילים לאסוף את שיירי‬ ‫לשיחה מצטרף שאול דמרי‪ ,‬יליד צרפת שעלה‬
‫הארוחה‪ ,‬ועוזרים לארגן את הבית של פזית‪ .‬בדרך‬ ‫לארץ בגיל עשר ומתגורר כיום בנתניה‪ .‬דמרי הוא רכז‬
‫החוצה אני נזכרת במילות הסיכום של דליה הר סיני‪,‬‬ ‫השכלה גבוהה לאוכלוסיות רחוקות בעירו‪" .‬יש אנשים‬
‫כשסיפרה לנו על ארבעת הבנים בהגדה של פסח‪.‬‬ ‫שמבחינת סטטיסטיקות לא יגיעו להשכלה גבוהה בלי‬
‫"ההגדה מדברת על חברה מגוונת ומשפחה מגוונת‬
‫שאפשר למצוא בה את כל הסוגים"‪ ,‬אמרה לנו‪" .‬זה לא‬ ‫הסיוע והקישור שלנו"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬
‫שיש מישהו שהוא רק חכם או רק רשע‪ .‬למעשה אפשר‬ ‫איך מעודדים מישהו שלא מגיע מחינוך להשכלה‬
‫למצוא את כל אחד מארבעת הבנים האלה בתוכנו‪.‬‬
‫לכן צריך תמיד לחפש את מה שמחבר ולא את מה‬ ‫לרצות את זה?‬
‫שמפריד‪ .‬העובדה שיש גם דברים שמפרידים היא חלק‬ ‫"אני יכול להעיד על עצמי שאני דור ראשון להשכלה‬
‫מהעולם‪ ,‬אבל אני לא חושבת שזה צריך לעורר קושי‬ ‫גבוהה‪ .‬הוריי גדלו בתוניס ועבדו בעבודות כפיים‪,‬‬
‫ומתחים‪ .‬הרעיון הוא לחתור לדבר על הדברים‪ ,‬מה‬ ‫ולמרות שאני הנדסאי במקצועי‪ ,‬מצאתי את עצמי נמשך‬
‫שאפשר ליישב – ליישב‪ .‬ומה שלא ‪ -‬אולי הדורות‬ ‫יותר לעבודות חברתיות‪ .‬הבנתי שאני מתחבר לאנשים‬

‫הבאים יישבו"‪0 .‬‬


‫| ‪19‬‬ ‫ד' בסיוון תשע"ט | ‪| 7.6.19‬‬

‫גם חלום שטרם הספקתי להגשים ואולי עוד‬ ‫חלונות | מדור אישי‬
‫אגשים בעתיד – לנצח על תזמורת‪ .‬אם המשנה‬
‫יפה זילברשץ‪65 ,‬‬
‫אומרת "אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא‬
‫תיפנה"‪ ,‬אז אני בכל זאת אומרת "לכשאפנה‬ ‫יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה‬
‫להשכלה גבוהה ופרופסור למשפט בינלאומי‪.‬‬
‫אשנה"‪.‬‬
‫משהו שחייבים לשנות בארץ‪ :‬את תרבות‬ ‫לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים ומשנה‬
‫הקשב לאחר וההכלה שלו‪ .‬כולנו חכמים‪ ,‬כולנו‬ ‫לנשיא באוניברסיטת בר־אילן‬
‫נבונים וכולנו יודעים את התורה‪ ,‬הבעיה היא‬
‫רגע מהילדות‪ .‬יום ירושלים ‪.1968‬‬
‫שאנחנו לא יודעים להקשיב לזולת‪.‬‬ ‫הייתי נערה בת ‪ ,14‬גרנו אז בתל־אביב ונסענו‬
‫מהו האתגר הכי גדול היום בתחום‬
‫ההשכלה הגבוהה‪ :‬אנחנו חיים בעידן של‬ ‫לירושלים להשתתף בחגיגות‪ .‬העיר כולה‬
‫מהפכה טכנולוגית‪ ,‬והאתגר שלנו הוא להיערך‬ ‫קושטה בצבעי זהב‪ .‬הייתה שמחה אמיתית‬
‫כל הזמן‪ ,‬בכל ההיבטים של המחקר‪ ,‬ההוראה‬ ‫ברחובות‪ .‬זה היה אחרי מלחמת ששת הימים‪,‬‬
‫והחברה‪ ,‬לכניסתה של הטכנולוגיה לתוך‬ ‫ובהשפעת השיר ירושלים של זהב‪ .‬בתור ילדה‬
‫המערכת האקדמית‪ .‬בחזון שלנו‪ ,‬הקמפוס החדש‬ ‫זכרתי את ירושלים מהתקופה שהייתה סגורה‪.‬‬
‫מתייחס לרכיבים שונים שכולם יחד יוצרים‬ ‫בכל מקום שהגעת אליו הרגשת שיש גבול‬
‫קמפוס עדכני ורלוונטי‪ ,‬שמעודד פתיחות‬ ‫שאי אפשר לעבור‪ .‬ופתאום בשנת ‪ ,'68‬להגיע‬
‫ויזמות ופועל להסרת המחיצות בין הסגל‬ ‫לחגיגות יום ירושלים ולראות את העיר פתוחה‬
‫לסטודנטים‪ ,‬בין הפקולטות השונות ובין‬ ‫לגמרי ולדעת שאפשר להסתובב בה‪ ,‬זו הייתה‬

‫האקדמיה לתעשייה‪.‬‬ ‫תחושה אמיתית של התרוממות רוח‪.‬‬
‫דמות שהיית רוצה להחזיר לחיים‪:‬‬ ‫רגע מרגש בחיים‪ .‬הלידות של הילדים שלי‬
‫בגילי כבר יש הרבה‪ ,‬אז קשה לענות‪ .‬אני‬ ‫(נעמי‪ ,‬חיים ויעל) והנכדים (אריאל‪ ,‬יובל‪ ,‬נועם‪,‬‬
‫חושבת שהייתי שמחה להחזיר לחיים אדם‬
‫כמו מנחם בגין‪ ,‬שלא משנה מה היו דעותיו‬ ‫עדי ואיתן)‪.‬‬
‫הפוליטיות ‪ -‬אחדות עם ישראל תמיד הייתה‬ ‫עם מי היית רוצה להיפגש לקפה? עם אבא‬
‫אצלו מעל הכול‪ .‬אולי גם הייתי מחזירה את‬
‫הרב גורן‪ .‬הייתה לו גדלות עצומה בתורה‪,‬‬ ‫שלי ז"ל‪ ,‬אהרון ליסטנברג‪ ,‬שנפטר לפני ‪14‬‬
‫ומתוך הגדלות הזאת – יכולת לקבל הכרעות‬ ‫שנה‪ .‬הייתי שמחה לברר איתו כמה דברים שלא‬
‫שמקדמות את החיים של האורתודוקסיה בעולם‬ ‫הספקתי‪ .‬יש הרבה פרקים שקשורים לחיים שלו‬

‫המודרני‪.‬‬ ‫בפולין ולעלייה שלו לארץ‪ ,‬לתקופת הקליטה‬
‫כשהדת והקריירה נפגשים‪ :‬אני מאוד‬ ‫ולימיו כאן בתקופת המנדט‪ .‬הוא לא כל כך‬
‫מתייחסת לתפקיד שלי ברמה הממלכתית‪,‬‬ ‫דיבר על השנים האלו‪ ,‬ואני בטוחה שהן היו‬
‫ומשתדלת ששום דבר שקשור באופן ספציפי‬
‫להשקפת עולמי לא יבוא לידי ביטוי בעבודה‬ ‫מאוד משמעותיות עבורו‪ .‬אני זוכרת רק קטעי‬
‫שלי‪ .‬אני מחויבת למצוינות ולהנגשת ההשכלה‬ ‫שיחות שלנו‪ ,‬שהיום מתחברים לי יחד ואני‬
‫הגבוהה לכל חלקי החברה הישראלית‪ ,‬ומתוך‬
‫המקום הזה אני באמת דורשת מעצמי את ממד‬ ‫מבינה בדיעבד המון דברים על המשפחה‪ .‬הייתי‬
‫מאוד שמחה לשמוע את הזווית שלו ולדבר איתו‬
‫הממלכתיות בצורה מאוד חזקה‪.‬‬
‫מה המשפט הכי יפה שקראת לאחרונה?‬ ‫יותר‪ .‬ממש לשבת איתו לכוס קפה‪.‬‬
‫איזה ספר מונח כרגע על השולחן שלך?‬
‫מפרקי אבות‪" :‬יהי כבוד חברך חביב עליך‬ ‫"אלו ואלו" של ש"י עגנון‪ .‬הספר יצא לאור‬
‫כשלך‪ ,‬ואל תהי נוח לכעוס"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1931‬והתחושה היא שהוא רק משתבח‬
‫עם השנים ושאין סוף להנאה שאפשר להפיק‬
‫צילום‪ :‬אריק סולטן‬ ‫מקריאה בו‪ .‬אני אוהבת את הסיפורים הקצרים‬
‫שלו‪ .‬הם מנוסחים בצורה יוצאת דופן ואפשר‬
‫לקחת מהם הרבה מאוד תובנות לחיים‪ .‬אני‬
‫יכולה לקרוא סיפור שלו חמש או שש פעמים‬
‫לפני שאני הולכת לישון‪ ,‬והוא עדיין יעלה בי‬

‫תובנות חדשות‪.‬‬
‫תחביב נסתר‪ :‬מוזיקה על כל גווניה‪ .‬אני‬

‫אוהבת לנגן על פסנתר‪ ,‬אבל לא מצליחה‬
‫להקדיש לזה זמן בשנים האחרונות בשל עומס‬
‫העבודה‪ .‬הייתי מאוד שמחה לחזור לזה‪ .‬אני גם‬
‫שומעת המון מוזיקה ואוהבת מאוד שירה‪ ,‬ויש‬


‚ŒƒŠ~


Click to View FlipBook Version
Previous Book
Trafford Community News June 2019
Next Book
Demo