The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by info, 2018-01-16 06:41:04

כיכר העיר - השבת והחיים

גיליון מס׳ 2 | תשע״ח

‫כיכר העיר‬

‫בימה ליהדות ישראלית‬

‫השבּת והחיים‬

‫עורך‪ :‬אבי שגיא‬
‫גיליון מספר ‪ / 2‬תשע"ח‬

‫‪A‬‬

‫כרמל • ירושלים פנים – איגוד ארגוני יהדות ישראלית‬


‫כיכר העיר – בימה ליהדות ישראלית‬
‫גיליון מס' ‪ – 2‬תשע"ח | השבּת והחיים‬

‫כתב העת מוקדש לזכרו של מיכאל בהט ז"ל‪ ,‬חבר קיבוץ כפר בלום‪ ,‬מחלוצי‬
‫ההתחדשות היהודית בחינוך‪ ,‬בהגות ובמעשה‪.‬‬

‫עורך‪ :‬אבי שגיא‬
‫יו"ר מערכת‪ :‬מיכל ברמן‬
‫חברי המערכת‪ :‬אודיה גולדשמידט‪ ,‬גילי זיוון‪ ,‬מוטי זעירא‪ ,‬שלומי פרלמוטר‪,‬‬
‫שלומית רביצקי טורֿפז‬

‫כריכה קדמית‪ :‬אריק וייס‪ ,‬אישה מדליקה ‪ /‬טבעת פמוטים‪ ,‬כסף‪.2017 ,‬‬
‫כריכה אחורית‪ :‬אריק וייס‪ ,kiddush to go ,‬כסף וזהב‪.2015 ,‬‬

‫חלק מהשירים המופיעים בגיליון הם באדיבות כתב העת "משיב הרוח"‪.‬‬
‫המערכת מודה לכתב העת ולכותבים‪.‬‬

‫שאר השירים‪ © :‬כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם‪.‬‬

‫עריכה לשונית‪ :‬בני מזרחי‬
‫עריכה גרפית‪ :‬עידו אדמון‬
‫עיצוב העטיפה‪ :‬יעל ברֿדיין‬
‫טיפול בזכויות יוצרים‪ :‬נעה נתנאל‬

‫לתגובות ולהצעות‪[email protected] :‬‬

‫גיליון זה רואה אור בתמיכת קרן אבי חי‪ ,‬עמותת שערים ומיזם שבת ‪.UNPLUGGED‬‬

‫תודה למנכ"לית "שערים – מגשימים יהדות ישראלית" ומייסדת מיזם שבת‬
‫‪ :UNPLUGGED‬ד"ר רות קבסה‪-‬אברמזון‬

‫מסת"ב ‪978-965-540-748-8‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‬

‫נדפס בישראל‪ ,‬תשע"ח ‪2017 /‬‬

‫‪Printed in Israel‬‬


‫תוכן העניינים‬

‫אבי שגיא‬
‫דבר העורך‪ :‬על השבת ‪7 ...................................................................‬‬

‫מיכל ברמן‬
‫השבת והחיים‪14 ....................................................................‬‬

‫רות קבסה‪-‬אברמזון‬
‫שומרות‪/‬זוכרות ‪19 .................................................................‬‬

‫אבישי חורי ‪ /‬ללא כותרת )שיר(‪22 ..............................................‬‬

‫שרגא ברֿאון‬
‫ויהי ערב ויהי בוקר ותהי השבת‪:‬‬
‫על בריאת השבת בסיפור הבריאה ומשמעותה לימינו ‪23 ....................‬‬

‫חזקי שוהם‬
‫שבת הצריכה‪37 .....................................................................‬‬

‫ליאון וינר דאו‬
‫השבת כקדוּשה במרחבֿזמן‪41 ...................................................‬‬

‫גלית יגר ‪ /‬ללא כותרת )שיר( ‪46 .................................................‬‬

‫רגב בן דוד‬
‫לחדש את השבת מתוך המורשת‪:‬‬
‫שש הצעות ל"הלכה ואגדה" של שבת ‪47 ......................................‬‬

‫אריאל פיקאר‬
‫שבת ישראלית – מאגדה להלכה ‪56 .............................................‬‬

‫ליאור טלֿשדה‬
‫שבת ישראלית‪ :‬לאור יסודות השבת המסורתיים ומשנתו של ביאליק‪69 .‬‬


‫דרור בונדי‬
‫האתגר‪ :‬חידוש השבת בישראל‬
‫כישלונה של השבת התרבותית‪89 ......................................................‬‬

‫רות קראֿאיוונוב קניאל‬
‫שבת נשית בקבלה‪:‬‬

‫על ההתחדשות הרוחנית שמזמנת לנו השבת ‪104.............................‬‬

‫יניב מזומן ‪ /‬ללא כותרת )שיר( ‪116..............................................‬‬

‫פגי סידור‬
‫שבת – מן הפרטיקולרי לאוניברסלי ‪117........................................‬‬

‫תהילה פרידמן‬
‫שיחה דתית על שבתֿלכתחילה‪125..............................................‬‬

‫אליזבט גולדווין‬
‫ועדות הסכמה מקומיות לעניין השבת‪133......................................‬‬

‫גיל נתיב‬
‫למען ינוח רכבך ‪139................................................................‬‬

‫דוד מור ‪ /‬הבדלה )שיר( ‪142......................................................‬‬

‫יעקב מעוז‬
‫בריאה ובחירה בקידוש לערב שבת‪:‬‬
‫מחשבות על אלהים‪ ,‬אדם וחברה בעקבות טקס הקידוש‪143................‬‬

‫יהודה מימרן‬
‫תכלית מעשה שמים וארץ ‪154....................................................‬‬

‫עינט קרמר‬
‫שבת ישראלית‪ :‬מסרים מתחדשים עבור העידן הצרכני ‪163.................‬‬

‫יותם זיו‬
‫על קבלת השבת‪ :‬שירים בצל האקליפטוס ‪171................................‬‬


‫ביני )בנימין( אשכנזי‬
‫באה שבת באה מנוחה?‪181.......................................................‬‬

‫שחרֿמריו מרדכי ‪ /‬בשביעי )שיר( ‪190..........................................‬‬


‫דבר העורך‪:‬‬

‫על השבת‬

‫חוברת זו‪ ,‬השנייה במספר‪ ,‬של כתב העת כיכר העיר מוקדשת לדיון‬
‫בשאלת השבת ומשמעותה בחיינו כאן ועתה‪ .‬השבת אינה רק עניינם‬
‫של שומרי תורה ומצוות; היא אינה רק "אות ברית" בין המאמינים‬
‫לבין האל‪ ,‬עדות על בריאת העולם; השבת היא "ברית" בין היהודי‬
‫שבהווה לבין עברו‪ .‬היא עדות על היצירה המתחדשת והמתמשכת של‬
‫המסורת‪ .‬שכן‪ ,‬היא יסוד מוסד של המורשת היהודית‪ ,‬ולפיכך נוגעת‬

‫לכל מי שנפשו קשורה במורשת התרבותית שלו‪.‬‬
‫העובדה שבישראל של היום השבת נוכסה עלֿידי דתיים‬
‫אורתודוקסים המבקשים עליה מונופול‪ ,‬משקפת את עומק זיקתם‬
‫הדתית וההיסטורית אל מורשת אבותיהם‪ .‬אבל הניסיון ל ַמשטר את‬
‫השבת ולקבע אותה בסגנון הדתי הייחודי עלול להוביל לניכור גובר‬
‫והולך כלפי השבת‪ ,‬שכן היא עלולה לאבד את מקומה הייחודי בחיי‬
‫העם‪ .‬איש אינו ריבון השבת והיא לא נמסרה כקניין עדי עד לגוף‬
‫כלשהו בעם ישראל‪ .‬לכל איש מישראל יש את השבת שלו‪ .‬השבת של‬
‫כל אחת ואחד מאתנו יקרה ללבנו ונושאת עמה את המשמעויות‬
‫הייחודיות לה‪ .‬הזיקה למורשת ולתרבות היהודית היא היסוד‬
‫המשותף לכל השבתות של כל חוגגיה ושומריה‪ .‬זיקה זו אל העבר‬

‫הכרחית לכל מי שחפץ להיות בן לעם היהודי ולמורשתו‪.‬‬
‫אבל זיקה אל העבר אינה היסוד הבלעדי המכונן את הקיום האנושי‬
‫והיהודי‪ .‬איש מאתנו לא נולד מן הים‪ ,‬ללא עבר‪ ,‬ללא מורשת‪ ,‬ללא‬
‫זיכרון‪ ,‬מיתוסים ואתוסים‪ .‬אבל גם איש מאתנו אינו שעתוק של‬
‫העבר‪ .‬אנו בני ההווה‪ ,‬המפנימים לתוך חיינו את ערכיו‪ ,‬מושגיו‪,‬‬
‫האתוסים והמיתוסים שלו‪ .‬זהותנו מיוצרת כנקודת חיתוך ייחודית בין‬
‫העבר שלנו לבין ההווה שלנו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ההווה קודם לעבר‪ ,‬שכן‬


‫‪ 8‬כיכר העיר | גיליון ‪2‬‬

‫אנו נוטלים את העבר ומפרשים אותו מחדש‪ .‬זו דרכה של תרבות‪ ,‬וזו‬
‫דרכה של מסורת‪ .‬מסורת אינה אוצר בלום וחתום הנמסר כקופסה‬
‫סגורה לדורות הבאים‪ .‬כל דור מחדש את המסורת‪ ,‬מחיה אותה‬

‫ומממש אותה בסגנון חייו הייחודיים‪ ,‬ובכך משמרהּ כמסורת‪.‬‬
‫עניין זה נכון באופן מיוחד ביחס לשבת‪ .‬גם כאשר פסק רובו‬
‫המכריע של העם היהודי לשמור תורה ומצוות‪ ,‬הוא לא פסק לחגוג‬
‫את השבת‪ ,‬או למצער להכיר בערכה‪ .‬אחד העם‪ ,‬במאמרו "שבת‬

‫וציונות"‪ ,‬ניסח‪ ,‬כדרכו‪ ,‬את הדברים בחדות ובבהירות‪:‬‬

‫רואים אנו אנשי שם‪ ,‬חוקרים חפשים‪ ,‬הרחוקים מאמונה‪ ,‬המודים‬
‫בפה מלא‪ ,‬שהם עצמם אינם שומרים לא את השבת ולא שאר חקי‬
‫הדת‪ ,‬יוצאים בכל זאת להגן בכל כוחם על השבת בתור‬
‫אינסטיטוציא היסטורית של כלל האומה‪ [...] .‬אין צורך להיות ציוני‬
‫או מדקדק במצוות בשביל להכיר את ערך השבת ]‪ [...‬מי שמרגיש‬
‫בלבו קשר אמתי עם חיי האומה בכל הדורות‪ ,‬הוא לא יוכל בשום‬
‫אופן – אפילו אם אינו מודה לא בעולם הבא ולא במדינת היהודים‬
‫– לצייר לו מציאות עם ישראל בלי "שבת מלכתא"‪ .‬אפשר לאמור‬
‫בלי שום הפרזה‪ ,‬כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת‬
‫אותם‪ ,‬ולולא היא שהחזירה להם "נשמתם" וחדשה את חיי רוחם‬
‫בכל שבוע‪ ,‬היו התלאות של "ימי המעשה" מושכות אותם יותר‬
‫ויותר כלפי מטה‪ ,‬עד שהיו יורדים לבסוף לדיוטא האחרונה של‬

‫"חמריות" ושפלות מוסרית ושכלית‪.‬‬

‫אחד העם מעניק משקל מיוחד לשבת כאחד ממוסדותיו החשובים של‬
‫עם ישראל‪ .‬ערכה של השבת אינו נגזר ממשמעותה התאולוגית או‬
‫ההלכתית‪ ,‬אלא ממעמדה ומתפקידה בחיים היהודיים הממשיים;‬
‫המשמעות שהיא מעניקה לבניֿאדם‪ .‬אחד העם אינו שולל את ערכה‬
‫הדתי של השבת עבור המאמינים‪ ,‬אבל מדבריו עולה כי הניסיון לייסד‬
‫את ערכה של השבת על הדת והאמונה באופן אקסקלוסיבי אינו‬
‫הולם‪ .‬זאת‪ ,‬משום שאנו רואים כי גם כאשר בניֿאדם פסקו מלשמור‬
‫תורה ומצוות‪ ,‬ובכלל זה את השבת‪ ,‬הם לא העזו לשלול את ערכה‬

‫וחשיבותה האימננטית בחיי העם היהודי‪.‬‬


‫דבר העורך ‪9‬‬

‫מנקודת מבט זו‪ ,‬אין טעם לשיח שיתמקד בשאלת "מהותה" של‬
‫השבת‪ .‬שיח זה‪ ,‬שינסה להצביע על מהות אמתית אחת של השבת‪,‬‬
‫נידון לכישלון‪ ,‬משום שהוא אינו משקף ואף אינו יכול לשקף את‬
‫משמעותה של השבת בחיי האנשים החוגגים ושומרים אותה בדרכם‬
‫שלהם‪ .‬התשובה לשאלה‪ :‬מהי השבת‪ ,‬ערכה ומשמעותה‪ ,‬צריכה‬
‫להינתן עלֿידי כל יחיד ויחידה החוגגים את השבת בדרכם שלהם‪.‬‬
‫ההכרה בהיות השבת נכס של האומה היא היסוד המשותף למכלול‬

‫הסגנונות של שמירת השבת‪.‬‬
‫מאחר שאחד העם דוחה את נקודת המבט הדתית‪ ,‬הוא מבקש‬
‫למצוא טעם אחר המבסס את ערכה של השבת בעיני כל חוגגיה‬
‫ושומריה‪ .‬להערכתו‪ ,‬טעם זה נעוץ במשמעותה האקזיסטנציאלית‪:‬‬
‫השבת שחררה את היהודי מהחומריות העוטפת את חייו‪ .‬יום אחד‬
‫בשבוע הוא ניתק מפעילותו‪ ,‬שבמסגרתה הוא מתפקד לעתים‬
‫כאובייקט‪ ,‬נשלט ולא שולט‪ ,‬נע ונד בהתאם לצורכי חייו החומריים‪.‬‬
‫יום אחד בשבוע הוא נעשה לסובייקט היכול לנהוג כבןֿחורין שֵנטל‬

‫החיים אינו מכביד עליו עוד‪.‬‬
‫אחד העם אינו מהסס לנסח כאן את אחת הקביעות הנודעות ביותר‬
‫שלו‪" :‬יותר משישראל שמרו את השבת‪ ,‬שמרה השבת אותם"‪ .‬מי‬
‫שיקרא קביעה זו ללא הקשרהּ‪ ,‬עלול להרגיש אי נחת גדולה‪ .‬זאת‪,‬‬
‫משום שקביעה זו מניחה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שלשבת יש כוח עצמאי ובלתי‬
‫מותנה בשומריה הממשיים‪ .‬כביכול‪ ,‬השבת יכולה לשמור על העם‬

‫היהודי‪ ,‬ללא תלות בסובייקט האנושי‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬בשיח הפוליטי של ימינו‪ ,‬חלקים ניכרים בציבוריות הדתית‬
‫חוזרים ומצטטים קביעה זו – לעתים ללא ידיעה כי מנסחהּ הוא אחד‬
‫האבות המייסדים של רעיון היהדות כתרבות – כראיה ניצחת לביסוס‬
‫מהותה של השבת על התפישה הנורמטיבית האורתודוקסית‪ .‬אבל‬
‫ניסוח זה כושל‪ :‬מוסד תרבותיֿחברתי לא יכול לפעול בחברה שכוננה‬
‫מוסד זה‪ ,‬בלי שהיא מתייחסת אליו‪ ,‬מטפחת אותו‪ ,‬ונוטלת עליו‬

‫אחריות‪.‬‬
‫שימוש הוגן במשפט זה של אחד העם היה צריך להיות מנוסח כך‪:‬‬
‫"יותר משישראל שמרו את השבת‪ ,‬שמרה השבת אותם‪ ,‬כשהם שמרו‬
‫את השבת"‪ .‬לכאורה‪ ,‬ניסוח זה נראה כטאוטולוגיה ריקה‪ ,‬ולא היא‪:‬‬


‫‪ 10‬כ י כ ר ה ע י ר | ג י ל י ו ן ‪2‬‬

‫מוסד תרבותיֿחברתי יכול להעצים את החברה‪ ,‬להעניק לה משמעות‪,‬‬
‫אם היא שומרת אותו‪ .‬זו דרכה של תרבות‪ ,‬שקיומה מותנה בחברה‬
‫שבה היא נוצרת‪ ,‬אבל לאחר יצירתה היא מ ַתפקדת כיסוד מעצב של‬
‫חיי האדם‪ ,‬הניזון ממנה והיונק את ערכיה‪ ,‬בדיוק באותה המידה‬

‫שהוא יוצרהּ‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬אחד העם עצמו לא שגה‪ ,‬וניסוחו מעודן ומדויק‪ .‬עם ישראל‬
‫שמר את השבת‪ ,‬ואלמלא שעם ישראל שמרהּ‪ ,‬לא היתה השבת‬
‫מתקיימת כמוסד תרבותיֿחברתי בעם ישראל‪ .‬מאחר שהשבת היא‬
‫מוסד חברתיֿתרבותי חי וקיים‪ ,‬היא יכולה להעניק לאדם משמעות‬
‫מיוחדת לחייו‪ .‬חידושה המתמשך של השבת בכל הווה נתון‪ ,‬הוא‬
‫העדות לחיבור של בית ישראל אל העבר‪ .‬העבר נוכח בהווה רק אם‬

‫בן ההווה מזמין את העבר לביתו‪ ,‬לחייו‪ ,‬ולצורת הארגון של עולמו‪.‬‬
‫שמירת השבת לא צריכה להיות מנוהלת עלֿידי הגמונים מטעם‬
‫עצמם‪ ,‬לא עלֿידי חוק חקוק המוטל ככורח חיצוני על האדם‪ .‬מסורת‬
‫ותרבות אינן נוסדות עלֿידי כוח חיצוני‪ .‬אם בניֿאדם לא בוחרים‬
‫במוסד תרבותיֿחברתי‪ ,‬שום כוח לא יכפה זאת עליהם‪ .‬כבר שפינוזה‬
‫עמד על כך שבמקום שבו כופים בניֿאדם לפעול בניגוד לרצונם‪ ,‬נוצר‬
‫כוח נגדי מתקומם‪ .‬אם השבת תיעשה למגרש של מאבקים על‬
‫ההגמוניה ועל הצביון הבלעדי או "האמתי" שלה‪ ,‬הנזק יהיה גדול‪:‬‬
‫השבת עצמה תושלך בבושת פנים אל בית הנכאות של ההיסטוריה‬
‫היהודית‪ .‬היא תיוותר כשריד מאובן‪ ,‬ללא שורשים ובלא ענפים חיים‬

‫וצומחים‪.‬‬
‫שבתות ישראל יישמרו רק אם החירות האנושית תישמר‪ .‬החירות‬
‫היא היסוד המצמיח את האחריות ואת בקשת המשמעות העשויות‬
‫להוביל לשמירת השבת באופניה השונים‪ .‬רק אם לא ינסו להאביס‬
‫אותנו במתכוניֿשווא של "מהות השבת" או של "השבת האמתית"‪,‬‬
‫תזכה השבת להיות נחגגת ונשמרת‪ .‬כל שבת שחוגג אותה כל יחיד‬
‫ויחידה מישראל היא אמתית‪ .‬כל שבת שיש בה חידוש היא חיבור‬

‫למסורתהּ ולתרבות היהודית‪.‬‬
‫המשותף לכל השבתות הנחגגות ונשמרות הוא המוסד של השבת‬
‫עצמו; היום השביעי הנבדל והשונה משאר ימות השבוע‪ .‬כל אחת‬
‫ואחד מישראל יבטאו שונוּת זו בדרכם‪ .‬אבל גיוון זה אינו יכול‬


‫ד ב ר ה ע ו ר ך ‪11‬‬

‫להעלים את העובדה ששבת לפנינו‪ .‬גם אדם המורגל לשבת‬
‫ההלכתית‪ ,‬לא יוכל שלא לזהות את השבת ששומר זולתו‪ ,‬שאינו‬
‫שומר מצוות‪ .‬הוא ימצא בשבת של זולתו את שפת השבת‪ ,‬את זמן‬
‫השבת‪ ,‬את גינוני השבת הייחודיים של זולתו‪ .‬ואם נפשו תהיה פתוחה‬

‫דייה‪ ,‬הוא אף יוכל לעמוד על הדמיון בין השבתות‪.‬‬
‫בסיפור עליסה בארץ הפלאות‪ ,‬מלכת הלבבות מבקשת לפתור את‬
‫בעיית השונוּת באמצעות עריפת הראשים‪" .‬פתרון" אלים זה רומז‬
‫לכך שבמקום שבו מנסים לסרס ולעקר את השונוּת‪ ,‬נרצחת נשמתם‬

‫של בניֿאדם‪ ,‬וראשם‪ ,‬הוא שכלם ותבונתם‪ ,‬נערף‪.‬‬
‫אומרים לנו כי הבעיה של השבת היא מימושה במרחב הציבורי‪.‬‬
‫כאן עולה לעתים הדרישה לסוג של אחידות המתכסה במונחי‬
‫ה"סטטוס קוו"‪ ,‬מה שהיה הוא כביכול מה שיהיה‪ .‬השיח על המרחב‬
‫הציבורי עלול‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬להוביל אל המחשבה המבחינה‬
‫הבחנה מוטעית ביחסים שבין המרחב הפרטי לציבורי‪ .‬המרחב‬
‫הפרטי‪ ,‬כך נטען‪ ,‬הוא המקום שבו היחידוּת‪ ,‬הגיוון והשונוּת חוגגים‪.‬‬
‫זהו טיבו של מרחב זה‪ ,‬שלזולת אסור לחדור אליו ול ַמשטר אותו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬המרחב הציבורי‪ ,‬השייך לכלל הציבור‪ ,‬ראוי שתונהג בו‬

‫אחידות‪.‬‬
‫טענה זו מוטעית באופן בסיסי ועמוק‪ .‬שכן‪ ,‬האדם אינו חי רק‬
‫במרחבי חייו הפרטיים‪ .‬האדם הוא יצור המממש את חייו גם‪ ,‬ואולי‬
‫בעיקר‪ ,‬במרחב הציבורי‪ .‬למרחב זה הוא מביא את כוליותו‪ ,‬את‬
‫ערכיו‪ ,‬אמונותיו‪ ,‬טקסיו‪ ,‬מלבושיו‪ ,‬זיכרונותיו‪ ,‬וכל מה שמעצב אותו‬
‫כאדם‪ .‬המדינה הדמוקרטיתֿליברלית המודרנית הכירה זה מכבר בכך‪,‬‬
‫ולפיכך מבטיחה לכל אדם את חירות המחשבה והמעשה‪ ,‬כמו גם את‬

‫חופש הדת‪ ,‬הכולל בתוכו גם את החופש מדת‪.‬‬
‫תפקידו של המרחב הציבורי אינו בהכרח לייצר האחדה‪ .‬מרחב זה‬
‫נועד לאפשר פגישה ושיח בין בניֿאדם שונים‪ .‬הוא מאפשר להם‬
‫להיחלץ מאי נראותם‪ ,‬משקיפותם‪ ,‬ולהיעשות לנוכחים‪ .‬במרחב זה לא‬
‫אמור להתחולל מאבק על שליטה והגמוניה‪ .‬המאבק הראוי במרחב‬
‫זה הוא המאבק על "נוכחות עם"‪ ,‬חילוץ משקיפות ומאי נראות‪,‬‬
‫המשקף את העובדה כי כולנו חיים כאן‪ ,‬במקום זה‪ ,‬וכולנו מנהלים‬
‫שיח זהות‪ ,‬המיוסד על עיצוב ייחודי של זיקה בין העבר להווה ובין‬


‫‪ 12‬כ י כ ר ה ע י ר | ג י ל י ו ן ‪2‬‬

‫ההווה לעבר‪ .‬עיצובו של מרחב זה הוא אתגר מתמשך‪ .‬תמיד יהיה מי‬
‫שיבקש להשתלט עליו ולשלול מהזולת את עולמו וערכיו‪ .‬ביטוי ברור‬

‫וקובע לתהליכי שלילה אלה מצוי ביחס לשבת‪.‬‬
‫השיח הפוליטי המונע עלֿידי אינטרסים וחקיקה עלול לפגוע‬
‫בהתרחשות החיה והתוססת המתחוללת במרחב הציבורי‪ .‬השבת‬
‫עלולה לצאת נפסדת מהתערבות היתר של השיח הפוליטי בעיצובה‪.‬‬
‫הבה נניח לשבת לפלס דרכה במרחב הציבורי‪ .‬שחרורה מהשיח‬
‫הפוליטי מצד אחד‪ ,‬והפיכתה לנושא מרכזי בתוך השיח הציבורי מצד‬
‫שני‪ ,‬יאפשרו לשבת להיות נדונה מתוך קשב ופתיחות‪ .‬הקונפליקטים‬
‫בין העמדות השונות לא ייעלמו‪ .‬הם יהיו חלק מהשיחה המתמשכת‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬השיח הציבורי יוביל למציאת איזונים הולמים בין‬
‫העמדות השונות של כל החיים כאן ועכשיו‪ .‬שבתות שונות יופיעו‬

‫במרחב הציבורי‪ ,‬ובניֿאדם שונים ילמדו ליהנות משפע ומגיוון‪.‬‬
‫האם זהו חלום באספמיה? תקווה הזויה? התשובה לשאלה זו‬
‫מצויה בידי בניֿאדם עצמם‪ .‬מי שיחליט כי יש חשיבות לעניין‪ ,‬מי‬
‫שייאבק על נוכחות ציבורית‪ ,‬גם אם במאבק סיזיפי ומתמשך‪ ,‬יהיה‬
‫נוכח במרחב הציבורי‪ .‬אוֿאז יש סיכוי שזולתו ייפתח כלפיו‪ ,‬שיקשיב‬
‫לקולו‪ ,‬שיראה את עולמו‪ ,‬ויכיר בערכה של השבת של זולתו‪ ,‬עבור‬
‫הזולת‪ ,‬גם אם לא בהכרח עבור עצמו‪ .‬די בכך כדי לכונן מרחב חיים‬

‫משותף‪ ,‬כמרחב שהקונפליקטים וההבדלים מוכלים בתוכו‪.‬‬
‫חוברת זו‪ ,‬המוקדשת לשבת במכלול גילוייה‪ ,‬הוא מעשה של יצירת‬
‫שותפות בין עבר להווה ובין הווה לעבר‪ .‬היא אינה דיווח אובייקטיבי‬
‫על השבת עצמה‪ ,‬אלא מעשה חיבור ממשי בין האנשים לבין המוסד‬

‫החברתיֿתרבותי – השבת‪.‬‬
‫חוברת זו היא גם ניסיון לייסד שפה אמפטית‪ ,‬משתפת ומכילה‪,‬‬
‫פלורליסטית ולא פטרנליסטית‪ .‬היא הכרה בכבוד הייחודי של‬

‫בניֿאדם כשותפים ליצירת מסורת וכחברים בשיח הביןֿדורי‪.‬‬
‫אני מודה לכותבות ולכותבים ששיתפו אותנו בהלכי רוחם‪,‬‬
‫במחשבותיהם על השבת בעולמם‪ ,‬ופונה לקוראי החוברת להיות‬
‫שותפם למעשה יצירת השבת‪ .‬יצירה זו חיונית עתה יותר מתמיד‪.‬‬
‫השבת מאוימת מכיוונים רבים ושונים‪ :‬סגנון חיינו המודרני‪/‬‬
‫פוסטמודרני הופך אותנו יותר ויותר ליצורים חסרי חירות‪ ,‬הלכודים‬


‫ד ב ר ה ע ו ר ך ‪13‬‬

‫במאבק מתמיד על התקדמות או שרידות כלכלית‪ ,‬שבמסגרתו השבת‬
‫עלולה להיפגע‪ .‬השבת גם מאוימת עלֿידי פוליטיקאים שמבקשים‬
‫להמיר את שיח השבת‪ ,‬כשיח תרבות וזהות‪ ,‬בקביעוֹת נחרצות‬
‫המוטלות מן החוץ‪ .‬פוליטיקאים אלה מסוכנים מפני שהם עלולים‬

‫לפגוע בדרכי גידולה וטיפוחה של מסורת חיה‪.‬‬
‫חוברת זו היא קריאת תיגר על כל אלה‪ ,‬ותקוותי היא שכותבי‬
‫המאמרים יצליחו לפלס להם דרך ללבם של המוני בית ישראל‪ .‬אוֿאז‬
‫ישוב עם ישראל להיות " ַעם השבת"‪ ,‬כפי שכּוּנה בעת העתיקה; ַעם‬

‫היוצר שבת‪ ,‬המכבד את השבת ורואה עצמו שותף לעיצובה‪.‬‬
‫אבי שגיא‬


‫השבת והחיים‬

‫מיכל ברמן‬

‫השבת היא אולי הסטארטֿאפ היהודי המצליח ביותר בכל הזמנים‪.‬‬
‫לא רק רעיון יום המנוחה תפס במרבית התרבויות המערביות‪ ,‬אלא גם‬
‫הפועל ש‪.‬ב‪.‬ת מופיע בעשרות שפות ברחבי העולם‪ .‬בעוד שבתרבויות‬
‫האחרות אין כל מחלוקת בדבר יום המנוחה השבועי‪ ,‬דווקא במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬המדינה היהודית היחידה בעולם‪ ,‬מהווה השבת סלע‬
‫מחלוקת‪ .‬שמה של השבת בשיח הישראלי נקשר‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫במאבקים על סגירת כבישים בירושלים או בערים אחרות‪ ,‬בהפעלה‬
‫או בהשבתה של תחבורה ציבורית‪ ,‬בפתיחה או בסגירה של בתי עסק‬
‫ובעוד גורמי מחלוקת כיוצא באלה‪ .‬דומה שמאבקי הכוח‬
‫הדתייםֿפוליטיים בישראל השתלטו על דמותה של השבת ופגמו‬

‫בממלכתיותה‪.‬‬
‫מהי השבת הישראלית? מהו צביונה? עד כמה היא יהודית ועד‬

‫כמה ישראלית?‬
‫הרב אברהם יהושע השל הקדיש יצירה שלמה לנושא השבת‪.‬‬
‫ביצירה זו הוא מכנה את השבת "ארמון בזמן"‪ .‬השבת‪ ,‬בעיניו‪ ,‬היא‬
‫יום ייחודי השונה מכל הזמנים‪ ,‬בעל קדושה רבה‪ .‬יום השבת מחנך‬
‫אותנו לצניעות ברמה האנושית ומחבר אותנו למעשה בראשית ברמה‬

‫הקוסמית‪ .‬בין שאר דבריו הוא אומר כך‪:‬‬
‫"כל הרוצה להיכנס לקדושת היום חייב להניח תחילה את המולת‬
‫החולין של מיקח וממכר סואן‪ ,‬לפרוק מעליו עול עמל שהוא רתום‬
‫בו‪ ,‬להתרחק מן השאון הצורם של ששת ימי המעשה‪ ,‬מן העצבנות‬
‫והכעס של הרדיפה אחר נכסים‪ ,‬ולחדול מן המעל שהוא מועל בכך‬
‫שהוא מבזבז לריק את החיים‪ ,‬חייו שלו‪ .‬הוא חייב להיפרד מכל‬
‫מלאכת ידיים וללמוד להבין ולדעת‪ ,‬שהעולם כבר נברא ויתקיים אף‬


‫ה ש ב ת ו ה ח י י ם ‪ /‬מ י כ ל ב ר מ ן ‪15‬‬

‫ללא עזרתו של האדם‪ .‬ששת הימים בשבוע אנו נאבקים עם העולם‪,‬‬
‫מפיקים רווח מן האדמה‪ .‬ביום השבת אנו מייחדים את דעתנו על זרע‬
‫הנצח השתול בתוך נשמתנו‪ .‬ידינו נתונות לעולם‪ ,‬ואילו נשמתנו‬
‫שייכת לאדון העולם‪ .‬ששת ימים בשבוע אנו מתבקשים למשול‬

‫בעולם – וביום השביעי אנו משתדלים למשול בעצמנו"‪.‬‬
‫מאחר שהאדם הוא יצור חברתי ומרוצת ימי השבוע שלו מתרחשת‬
‫במסגרת חברתית‪ ,‬הרי שגם השבת אמורה לקבל את מלוא משמעותה‬
‫מן ההקשרים החברתיים‪ .‬המרכזי שבהם הוא עניין הערבות ההדדית‬
‫והלכידות החברתית‪ .‬התמונה המתקבלת כיום היא שהחברה בישראל‬
‫מפוצלת לשבטים שונים‪ .‬הקדושה שאותה מזהה הרב השל בשבת‪,‬‬
‫איננה בהכרח קדושה במשמעותה הדתית‪ .‬קדושה נובעת מן הנוהג‬
‫להקדיש את היום המיוחד הזה לערכים חברתיים כמו משפחה‪,‬‬
‫קהילה וסביבה‪ .‬ראויה לתשומת לב מיוחדת טענתו‪ ,‬לפיה ביום זה‬
‫מתנתק האדם מן העצבנות והכעס ומייחד לו את זרע הנצח השתול‬

‫בתוך נשמתו‪.‬‬
‫השאלה המתבקשת היא‪ ,‬האם ניתן לייצר ברוח הדברים האלה שבת‬
‫ישראלית המקובלת על כל השבטים הישראלים? האם ניתן להתעלות‬
‫מעל למאבקים ולייצר מכנה משותף הגדול מן ההבדלים שביניהם?‬

‫אם כן‪ ,‬מה יהיה אפוא אופייה של שבת ישראלית שכזאת?‬
‫עוגן משמעותי של השבת הישראלית ניתן למצוא במוסד הידוע של‬
‫ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק "עונג שבת"‪ .‬המשורר הלאומי‪ ,‬שנטש את העולם‬
‫ההלכתי שבו גדל‪ ,‬נשאר כל חייו קשור בעבותות אהבה אל כור‬
‫מחצבתו התרבותי‪ .‬הוא גם נתן דעתו על רעיון השבת הישראלית‪:‬‬
‫"השבת ולא התרבות של תפוחיֿזהב או תפוחיֿאדמה היא ששמרה‬
‫על קיום עמנו בכל ימי נדודיו‪ ,‬ועתה בשובנו לארץֿאבות‪ ,‬הנשליכנה‬
‫אחר גוונו ככלי אין חפץ בו?" כך הוא שואלֿמתריס במכתב לחבריו‬
‫בקיבוץ גבע כאשר הם דנים בסוגיית הדרך הראויה לייחד את השבת‬
‫בקיבוץ החילוני‪ .‬הוא מוסיף ואומר‪" :‬ארץֿישראל בלי שבת לא‬
‫תיבנה‪ ,‬אלא תחרב‪ ,‬וכל עמלכם יהיה לתוהו‪ .‬עם ישראל לא יוותר‬
‫לעולם על השבת‪ ,‬שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי‪ ,‬אלא גם יסוד‬
‫קיומו האנושי‪ .‬בלי שבת אין צלם אלהים ואין צלם אנוש בעולם"‪.‬‬
‫ביאליק לא הסתפק בהתרסה אלא קם ועשה מעשה‪ .‬הוא ייסד את‬


‫‪ 16‬כ י כ ר ה ע י ר | ג י ל י ו ן ‪2‬‬

‫מוסד "עונג שבת" הידוע בתל אביב‪ ,‬על בסיס הפסוק " ְו ָקָרא ָת ַל ַשּׁ ָבּת‬
‫עֶֹנג"‪" .‬עונג שבת" סחף אחריו רבים והציג מודל חילוני יהודי לשבת‪.‬‬
‫ללא ספק הוא ראה את השבת כמרכיב קריטי לקיום היהודיֿישראלי‬
‫במדינה המתחדשת‪ .‬מכאן ניתן להבין מה הניע אותו לפעול רבות‬

‫למען מיסודה של השבת בתרבות הישראלית‪ ,‬כפי שראה לנכון‪.‬‬
‫עם חלוף השנים וככל שגברו המאבקים הפוליטיים על צביונה‬
‫של השבת‪ ,‬נעשה ניסיון חשוב לייצר הסכמות רחבות שיהוו בסיס‬
‫לשיח החוקתי והחברתי במדינת ישראל‪ .‬אמנת גביזון‪-‬מדן‪ ,‬מראשית‬
‫שנות האלפיים‪ ,‬ניסתה להסדיר את יחסי הדתיים והחילוניים‪ ,‬תוך‬
‫התייחסות נרחבת לשבת‪ .‬האמנה קבעה עיקרון האומר כך‪ :‬כן‬
‫לפעילות תרבות‪ ,‬לא למסחר ולעסקים‪ .‬העיקרון התבסס על ההנחה‬
‫שכל צד נכון לוותר על ערכים חשובים לו כדי לייצר אמנה חברתית‬
‫נרחבת שתמנע את המחלוקת ההרסנית סביב השבת‪ .‬במקום שנעסוק‬
‫בשאלה על מה אנו מוותרים לטובת הצד האחר‪ ,‬הציעה האמנה שכל‬
‫אחד מן הצדדים יתמקד בשאלה מהו הרווח המופק מחיים משותפים‬
‫תקינים‪ .‬האמנה קנתה לה אחיזה בחוגים חברתיים נרחבים‪ ,‬אך‪,‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬לא הצליחה לפתור ולו מעט מהקונפליקטים סביב‬
‫השבת‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בשנים שחלפו מאז ניסוח האמנה‪ ,‬דומה כי מגמות‬
‫תרבותיות וכוחות כלכליים חידדו את הקונפליקטים סביב סוגיות‬

‫הקשורות בעבודה בשבת‪ ,‬בתרבות הצריכה ובעולם הווירטואלי‪.‬‬
‫באחד מן הראיונות שקיימתי במהלך עבודת המחקר שלי לתואר‬
‫שני‪ ,‬נתקלתי בסיפור הבא‪ .‬משפחה חילונית למהדרין‪ ,‬בימיה‬
‫הראשונים באחת מן הקהילות המעורבות מרשת מרק"ם‪ ,‬הוזמנה‬
‫לאירוע מסקרן ומסתורי‪ ,‬שנקרא בשם "סעודה שלישית"‪ .‬בהיותה‬
‫משפחה חילונית‪ ,‬שאינה בקיאה ברזי שפה הדתית‪ ,‬ניסתה להבין מה‬
‫פשר המונח‪ .‬בניסיונם של בני המשפחה לפענח את התעלומה הם‬
‫ספרו שלוש ארוחות‪ :‬בוקר‪ ,‬צהריים‪ ,‬ערב‪ ,‬והתייצבו ביום שישי בערב‬
‫לקראת מה שהם סברו לתומם שהוא סעודה שלישית‪ .‬הם פגשו‬
‫משפחה מארחת דתית ואחוזת תדהמה‪ ,‬שציפתה לאורחיה רק לקראת‬
‫מוצאי השבת‪ .‬הסיפור הזה מבטא‪ ,‬אולי‪ ,‬משהו מן המפגש בין שני‬
‫עולמות‪ ,‬שבחברה הישראלית הם‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬מפולגים‪ ,‬מנוכרים‬
‫ובורים אחד ביחס לשני‪ .‬השפה העברית משמשת אמנם כמכנה‬


‫ה ש ב ת ו ה ח י י ם ‪ /‬מ י כ ל ב ר מ ן ‪17‬‬

‫משותף עמוק‪ ,‬אך מסתבר שהיא אינה זהה במאת האחוזים אצל שתי‬
‫האוכלוסיות‪ ,‬המכונות "דתיים" ו"חילוניים"‪ .‬כדי ליצור את המפגש‪,‬‬
‫נדרשו אותן משפחות לגשר מעל תהום בלתי נראית הקיימת בחברה‬
‫הישראלית בין השבט הדתי והשבט החילוני‪ .‬השפה שלכאורה‬
‫משותפת לכלל הישראלים יש בה ניבים וקודים ספציפיים המובנים‬

‫רק לאחת מן הקבוצות‪.‬‬
‫גיליון שני זה של "כיכר העיר – בימה ליהדות ישראלית" בא‬
‫להציע זוויות שונות של התבוננות ועשייה סביב מוסד השבת‬
‫בישראל‪ .‬נמצא בו הצעות לריטואליים מבוססי יהדות‪ ,‬עם דגש‬
‫קהילתי ועם חיבור לחיים הישראליים המודרניים‪ .‬ריטואלים שכל‬
‫אדם‪ ,‬גם אם אינו דתי‪ ,‬ימצא בהם התרוממותֿרוח וחיבור קהילתי‬
‫עמוק‪ .‬יש בו מודלים להסכמות רחבות בין מגזרים שונים במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬החולקים מרחב עירוני משותף – דתיים‪ ,‬חילוניים‪ ,‬וכן‬
‫מיעוטים לאֿיהודיים – סביב סוגיית השבת‪ .‬חלק מן המאמרים‬
‫בוחנים את ההלכה כבסיס לשבת ואת הרלוונטיות שלה לחיים‬
‫החילוניים‪ .‬יש בגיליון זה גם התייחסות לתרבות הצריכה שגדלה‬
‫באופן ניכר במדינת ישראל בעשור האחרון ותפסה מקום הולך וגובר‬

‫בשבת הישראלית‪.‬‬
‫האם ישנו סיכוי למצוא את הדרך הרחבה‪ ,‬המכילה‪ ,‬המאפשרת לכל‬
‫אחד למצוא את הארמון בזמן של השבת בחייו‪ ,‬וליצור יחד שלם‬
‫הגדול מסך חלקיו? האם נצליח לרקום חיים תרבותיים‪ ,‬רוחניים‬
‫וחברתיים עשירים כשהשבת היא עוגן משמעותי בהם? שאלות אלו‬

‫עומדות בבסיס גיליון זה‪.‬‬
‫פנים הוא ארגוןֿגג המאגד תחתיו שישים ארגונים העוסקים‬
‫בחינוך‪ ,‬בקהילה ובתרבות יהודיתֿישראלית‪ .‬ארגוני פנים פרושים על‬
‫כל הקשת היהודית בישראל‪ :‬דתיים‪ ,‬חילוניים‪ ,‬מסורתיים‪,‬‬
‫קונסרבטיביים ורפורמים‪ .‬הארגונים עוסקים זה למעלה מֿ‪ 25‬שנה‬
‫בהתאמת הקיום היהודי אל החיים הישראליים‪ .‬הארגונים פעילים‬
‫בכל רחבי ישראל ומפעילים מאות תוכניות לימוד‪ ,‬פעילויות‬
‫קהילתיות‪ ,‬כנסים‪ ,‬פסטיבלים וטקסים‪ .‬השנה לקחנו לעצמנו מטרה‬
‫להתבונן בעשייה בנושא השבת ולייחד לה‪ ,‬כערך יהודי מוביל וכעוגן‬

‫משמעותי בחברה הישראלית‪ ,‬את הגיליון שלפניכם‪.‬‬


‫‪ 18‬כ י כ ר ה ע י ר | ג י ל י ו ן ‪2‬‬

‫אני מבקשת להודות מעומק הלב למערכת כתב העת ובראשה‬
‫לעורך‪ ,‬פרופ' אבי שגיא‪ ,‬ש ִאפשר לי‪ ,‬זו השנה השנייה‪ ,‬להצמיח את‬
‫הדיון המרתק הזה‪ .‬תודה עמוקה לאודיה גולדשמידט על עבודתה‬
‫המסורה והמקצועית בהוצאת גיליון זה לאור‪ .‬תודות לכל הכותבות‬
‫והכותבים שאפשרו לנו ללוות את תהליך הכתיבה והחשיבה שלהם‬
‫מתוך אמון ופתיחות‪ .‬תודה למיזם שבת ‪ UNPLUGGED‬ולעומדת‬
‫בראשו על התמיכה ועל השותפות בשנה הראשונה מלאת האתגרים‬

‫והשאלות ב"בית היוצר" של המיזם‪.‬‬
‫זכינו בשנה זו לשיתוף פעולה מבורך ופורה עם מיזם שבת‬
‫‪ UNPLUGGED‬מבית קרן אבי חי‪ .‬אני שמחה להוסיף את ברכתה של‬
‫מנכ"לית "שערים – מגשימים יהדות ישראלית" ומייסדת מיזם שבת‬

‫‪ ,UNPLUGGED‬ד"ר רות קבסה‪-‬אברמזון‪.‬‬


Click to View FlipBook Version
Previous Book
ㅤㅤㅤ ㅤㅤ
Next Book
Mintd Box